ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 12/06/1991

הקמת ערוץ 4 לעולים בטלוויזיה -הצעת לסדר-היום של חבר-הכנסת חיים קופמן; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 244

מישיבת ועדת החינוך והתרבית

יום רביעי, לי בסיון התשנ"א (12 ביוני 1991), שעה 00;09
נכחו
חברי הוועדה; אי אליאב - מ"מ היו"ר

ח' פארס

מוזמנים; חה"כ חי קופמן

אי הראל - יו"ר רשות השידור

י' בראל - מנהל הטלביזיה

י' לורברבוים - מנכ"ל הטלביזיה החינוכית

נ' כהן - יועץ משפטי , רשות השידור

אי אבנר - עוזר מנכ"ל רשות השידור

אי כהן - דוברת רשות השידור

ש' קלפנר - מנהל אגף הנדסה, משרד התקשורת

מ' אהלי - יועץ משפטי , משרד התקשורת

מי לימור - ערוץ 2

ע' בן-אלחנן - אחראית על יחידת ההסברה, המשרד

לקליטת העלייה

ר' פי נצי - משרד האוצר

מי בן-צבי - " יי

ז י לבל - ההסתדרות

בי נסים - משרד החינוך והתרבות

מזכירת הוועדה (בפועל); י י גידלי

קצרנית; אי זכאי

סדר-היום; שאילתות.

הקמת ערוץ 4 לעולים בטלביזיה - הצעה לסדר-היום

של חבר-הכנסת חי קופמן.



שאילתות

היו"ר אי אליאב;

גבירותי ורבותי, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. אני משמש היום ממלא-מקום

יושב-ראש הוועדה ואתהיל עם שאילתה הנוגעת לענין המרכזי בו נדון היום: השידורים

לעולים.

אני שואל בקשר לשידורים בשפה הטאטית שמשתמשים בה הלק מעולי קווקז, באזרביג'אן

ובדגסטאן, קהילה מופלאה, מיוהדת במינה, ששמרה על הייהוד שלה במשך כאלף והמש מאות,

אולי אלפיים, שנה. יותר ממהצית מבני הקהילה נמצאים כאן ומרוכזים באור-עקיבא,

בגבעת אולגה ובמקומות נוספים. אם יש הצדקה למושג "מגיע להם", הרי מגיע להם לא

פהות מכל שבט יהודי אהר לדבר בשפתם. כמו אצל יהודי אתיופיה - ואני עד לכך כמורה

כאשר ראיתי אותם בברית-המועצות - קשה להם מאוד להבין שפה אהרת. פניתי בעניו הזה

לרשות השידור וקיבלתי תשובה ממר אהרו הראל שלא מספקת אותי וגם לא את העמותה

למורשת היהודים ההרריים בקווקז, ולא את הוועד הציבורי של יוצאי קווקז בישראל שפנו

אלי שוב בעניו זה. אני מגיש זאת כשאילתה ואני מבקש ממר אהרו הראל וגם משר ההינוך

שינסו ליצור הלוו גם ליהודים דוברי הטאטית.

הקמת ערוץ 4 לעולים בטלביזיה -

הצעת לסדר-היום של חבר-הכנסת חיים קופמן
אנהנו עוברים לנושא המרכזי
הקמת ערוץ 4 לעולים בטלביזיה - הצעה לסדר-היום של

הבר-הכנסת היים קופמו. אקרא את רשימת הנוכהים. ממשרד ההינוך והתרבות - מר ישראל

כהו.
בי נסים
הוא הודיע שהוא יאחר.
היו"ר אי אליאב
מהמשרד לקליטת העליה - גב' עוזיה בן-אלחנן, האחראית על יחידת ההסברה. ממשרד

התקשורת - מר מנחם אהלי, יועץ משפטי; מר שמואל קלפנר, מנהל אגף הנדסה. ממשרד

האוצר - מר רץ פינצי; מר מרדכי בו-צבי. מרשות השידור - מר אהרו הראל - יושב-ראש

הרשות-; מר אריה מקל חולה ואנחנו מאחלים לו החלמה; מר יוסף בראל, מנהל הטלביזיה;

מר נתו כהו, יועץ משפטי; מר ארי אבנר; גבי אילה כהן, דוברת רשות השידור. מערוץ 2

- מר מיכה לימור. מהטלביזיה החינוכית - מר יעקב לורברבוים. מההסתדרות - מר זאב

לבל.

הנושא בו אנו עוסקים הוא חשוב ואקטואלי. אני מבקש את חבר-הכנסת חיים קופמו

להעלות אותו בפנינו.
חי קופמן
אדוני היושב-ראש, מי כמוך מתאים למלא את התפקיד של יושב-ראש הישיבה הזאת

שעוסקת ביהודי ברית-המ עצות, שאני מעריך אותה כחשובה, מבלי לפגוע בזכויות של

חבר-הכנסת בר-זהר, משום שהידע שלך בקליטת עולים חשוב מאיו כמותו. כמו כו אני שמח

על כל הצוות שמשתתף בדיון הזה בראשות מר אהרו הראל, וחבל על אלה שלא משתתפים. אני

מתפלא על אלה שלא התמודדו עם הנושא הזה במהירות הראויה.

בעבר הרחוק, בתחום המסחרי, הקימותי את החברה האורקולית הראשונה בארץ "אורדע".

אני מזכיר זאת משום שאני רואה כמות אדירה של עולים שמגיעה לארץ מעולם אחר לגמרי

ולכו אני מתפלא שלא משתמשים במכשיר כזה שיש בידנו כדי לעזור להם להתאקלם. לא

מדובר במספרים קטנים שאפשר לאקלם אותם הרבה יותר מהר - אלא במספרים עצומים, ובדרך

כלל הם גרים ביחד, דבר שאינו מוסיף להתאקלמות מהירה ולידיעת השפה.



בדקתי אם אפשר למצוא פתרונות מהצד הטכנולוגי. העליתי את הנושא בינואר ודבר

לא זז. אבל פתאום מצאו נישה של תדרים ואפיקים לערוץ השני - מה שלא היה קודם -

הנושא של ה-FM הסתדר, ומצאו גם פתרונות מהבחי נה הטכנולוגית.

מדברים על הסבת עובדים. איך אדם יכול להיקלט בעבודה בלי שפה, בלי לשון. נניה

שאנהנו רוצים לשכור מחר שירותיו של עולה מסויים. הוא לא יודע שפה, גם לא אנגלית

או ערבית או שפה פופולרית אהרת המקובלת בעולם. זה גם מביא לבעיה פסיכולוגית קשה

משום שהוא עובר מנוף אחר ומעולם אחר למשק קפיטליסטי חופשי, תחרותי וכל הקשור בכך.

זה נכון לכל התחומים.

העלייה לארץ מברית-המועצות לפני שמונה או עשר שנים היתה די ציונית, עם

מוטיבציה גבוהה מאוד. אני לא חושש לומר שהיום אנחנו מדברים בעלייה של אנשים או

גוף שמזדהים כיהודים - עם כל "הקומפלימנטים" לציבור החרדי בארץ אנחנו לא שומעים

את קולו בנושא הזה בחצי השנה האחרונה - אבל אין להם מושג על יהדות וקודם כל צריך

להפוך אותם ליהודים. אין להם שום מושג על מסורת, על מורשת או על ארץ-ישראל.

אירחתי בביתי לסדר-פסח שתי משפחות מברית-המועצות. אחד מהנדס טילים, השני

מהנדס מתכת. הם לא ידעו אנגלית והיינו צריכים לתרגם בעזרת קצת צרפתית, קצת

יידיש, קצת עברית. הם לא ידעו מאומה על סדר-הפסח והתחלתי להסביר מה זה "מצה". זה

כאב לי ותיסכל אותי משום שהיה די לי אילו הם היו יוצאים עם מטען של 20% מאותו

ה"סדר". אגב, אולי זה סימבולי, הילד הצעיר ביקש לאפיקומן בגד ג'ודו. הבאתי זאת

כדוגמה כי אני חושב שאם יומיים-שלושה לפני סדר-פסח, היה נערך בטלביזיה "סדר" בשפה

הרוסית, הם היו קולטים 30% מהמסרים, וכשהיו מגיעים לביתי היו יותר מעורים בכל מה

שקשור לפסח כשר, לחמץ, למצה, דבר שכל גוי באזור שלנו יודע אותו.

אנחנו רוצים לאקלם אותם ובעוד שנתיים אולי להכניס אותם לצבא עם מוטיבציה

גבוהה וכל הכרוך בכך. לדעתי אנחנו שוגים בכל המערכות: התרבותית, הציונית,

הלאומית, החברתית, חכלכלית וכל מה שאנחנו נוגעים בו. התהליך יימשך, אבל במקום

לקצר אותו הוא יימשך תקופה הרבה יותר ארוכה. גם אם אנחנו רוצים שהעם הזה יקח על

עצמו נטל מסויים של סבל, צריך להחדיר בו הבנה והכרה של המציאות. אומרים לו: לך

ותקים עסק. הוא לא יודע מה זה, הוא בא מעולם שבו אין עסקים. תפסו כאלה שגנבו
מצרכים בסופרמרקט, כששאלו אותם
למה? הם אמרו: זו גניבה מהממשלה. בשבילם

הסופרמרקט הוא הממשלה, ואני לא קובע אם הם צודקים או לא. אני משוחח אתם וניסיתי

לעזור להם להיקלט בעבודה ובמקומות אחרים. המקצוע שלהם אינו מקובל בארץ וגם לא

בעולם המערבי ולכן הם נעשים יותר מתוסכלים.
בעקבות זה אני שואל
מה הקושי לקרות ערוץ זה או איור ולשדר בטלביזיה במשך

שבע-שמונה שעות ברוסית, עם מעבר איטי לשיעורים בעברית, על הכרת הארץ, נופיה,

ההיסטוריה שלה, הארכיאולוגיה שלה, ההווה שלה, השפה העברית, ציונות, הקונפליקט

הערבי-ישראלי המורכב כל כך. להסביר למה ערבי משכם ומעזה הוא אויב ועויין, ואילו

הערבי מנצרת הוא לא כזה; למה הדרוזי הוא אחר; למה הגשש הבדואי הוא שונה.

בואו ניתן להם אפשרות להיכנס ולהתערות במהירות והמכשיר האודיוויזואלי עליו

אני מדבר מסוגל לעשות זאת. לא צריך להזור על האימרה שתמונה אחת היא אלף מלים.

אפשר לתת תכניות בכל מיני נושאים בדרגות שונות של הבנה ושל גילים. אדוני

היושב-ראש, הזכרת את השידור לעולי קווקז - אפשר להקדיש לזה זמן; לאמהרית - עבור

האתיופים; אבל המסה כרגע היא ברוסית.

העליתי את הנושא הזה בכנסת בחודש ינואר והיום אנחנו כבר נמצאים באמצע יוני.

מדוע לא עסקו בנושא הזה עוד לפני ינואר? כשמדברים על מסה כזאת מתייחסים לשיכון

ולתעסוקה אבל לא מתייחסים להנחלת השפה והלשון. מורה שמופיע בטלביזיה הוא גבוה

בכמה רמות מזה שעומד בכל כיתה ואתר. אפשר להשתמש בטכנולוגיות הכי מוצלחות, להביא

את מורי ההלכה הטובים ביותר בכל תחום, לרתק את האנשים ולקבוע את התכניות בשעות

הנוחות להם מבחינת חעבודה, הלימודים והאולפן.



התחושה שלי היא שכולם חושבים שאני צודק וכל מה שאמרתי הוא הגיוני. לכן אני

חושש. מהחיים הפוליטיים בישראל למדתי שכל מה שדורש הגיון בריא ולא מוח יהודי

מפולפל יש בו בעיה. הנושא הוא כל כך פשוט עד כדי כך שאינו דורש הסבר, רק לקום

ולעשות.

יושב כאן נציג האוצר ואני אומר לו כי זה הנושא הכלכלי הכדאי ביותר הקיים.

מדברים על תקציבים. הייתי בעבר סגן שר האוצר ואני לא חושב שזה התקציב הגדול

ביותר, בעיקר בעידן של הפרסום לעולים, כאשר רבים רוצים להיכנס אליו. מלבד זאת,

סליחה שאני אומר זאת, יקצצו במשרד הקליטה או במשרד החינוך, משום שמדובר במיליונים

ספורים שי ועידו אותם למשימה שהמשרדים האלה יוכלו אחר-כך להתגאות בה. חלק מהעבודה

שהם עושים אי-אפשר לפרסם, אבל כאן יראו זאת על גבי המסך יום יום.

יש לי גם רעיון בענין הטלטקס בתחום התעסוקה. העולה שומע ורואה, מכירים לו

מקצועות וענפים שלפני כן הוא לא ידע עליהם דבר. רובם הם בעלי רקע מתימטי מעולה

ויהיה להם קל להתערות בענפים נוספים בתהום שלהם. כשאני צופה בטלביזיה בערבית,

אני נהנה מהתכנית העוסקת בחקלאות. אני נכד ונין לאגרונום, ואיפה אני רואה את

החקלאות המודרנית? - בטלביזיה בערבית. למה לא לעשות תכנית כזאת על תעסוקה, על

מפעלים, על עסקים בארץ? כל עולה שלישי עסק במטלורגיה, למשל, אפשר להציג את זה על

המרקע. זה רק יכול לקרב את העולה ולא להפחיד אותו.

נמצאת כאן נבחרת שיכולה להתמודד עם הנושא, אם טכנולוגית ואם בהקצאת כספים.

אין לי ספק שמבחינת כוחות ההוראה אין לנו בעיה בארץ בכל התחומים: יהדות, מסורת,

ארץ-ישראל, שפה ולשון. יש גם סרטים מוכנים. אפשר אולי לתרגם את תכנית "מוקד"

כדי שהעולה הרוסי יבין על איזה נושא אקוטי דנים. בתקופת הסקאדים ביקרתי ושוחחתי

אתם. לא היה להם מושג מה קורה במלחמת המפרץ והם חיו בחרדה עצומה. החרדה שלנו

היינה פתוחה משום שרובנו אנשי צבא וגם מפני שהבינונו מה קורה ויכולנו לעקוב אחר

האירועים.

אני מעריך שעד עכשיו הגיעו לארץ כחצי מיליון איש - במשך עשר שנים עלו

100,000; בשנת 1990 - 200,000; עד סוף השנה הנוכחית - בוודאי 250,000, וצריך

לדעת מה קורה עם מספר אדיר כזה של אנשים.

אודה ליושב-ראש אם ינווט את הדיון ואם נגיע גם למסקנות.

היו"ר אי אליאב;

מר הראל, אולי נשמע מה נעשה עד עכשיו, מתוך הנחה שיש התחלות של עשייה, ברדיו

ובטלביזיה. מה קיים לטווח קצר ומה התכניות לטווח יותר ארוך.

א' הראל;

חבר-הכנסת קופמן צודק במאה אחוז, למרות שהוא אמר שמסוכן להגיד זאת. לדעתי יש

פתרון לבעיה, אלא שנוכחתי לדעת כי בתוך רשות השידור ובתקשורת יש הרבה אנשים

המתנגדים כאשר מישהו בא עם רעיונות חדשים, אבל אחר-כך הם מנסים להיות אבות

הרעיונות האלה. נניח לזאת, העיקר שיעשו.

אציג את התכנית שמשלימה את דבריו של חבר-הכנסת קופמן. אם הכנסת תעזור אפשר

יהיה למצוא לכך פתרון.
יש לנו שתי הפתעות
ההצלחה של תכנית הרדיו לעולים היא מעל ומעבר למשוער

והרשת כורעת מעומס הטלפונים, החל בשאלות עקרוניות וכלה בשאלות פרקטיות. זו אולי

ההצלחה הגדולה ביותר של רשות השידור, גם בשפה הרוסית וגם בשפה האמהרית, ואתן את

הקרדיט לשר החינוך והתרבות שהיה הדוחף והמאיץ בענין הזה. אם לא היה לוחץ ומאיים

על רשות השידור - ספק אם הרשת הזאת היתה קמה. גם משרד התקשורת סייע רבות בביצוע

התכנית הזאת.



ההפתעה השניה. לפני יומיים פרסמנו שאנחנו מוציאים קלטת של תכנית הטלביזיה

"גחלת לוחשת", לא דבר זול, 8 תכניות שמחירן כ-150 שקל. כבר ביום הראשון היו מאות

פניות לרכוש את התכנית. כלומר, ההתעניינות של הציבור בנושא העלייה קייס ורוצים

לסייע, אלא שקשה מאוד כאשר אתה מגיע להתמודדות בתוך המערכת הממסדית.

הבר-הכנסת קופמן, לא שלא טיפלנו בנושא הזה. אני מוכן להעביר לחברי הוועדה

הצעה שהגשתי לפני יותר משנה למליאת רשות השידור, שאמרה כי אי-אפשר יהיה לטפל

ברצינות בקליטת העלייה בישראל אם לא יעמוד ערוץ טלביזיה לרשות המערכת, משום שבלי

הקשר היומיומי הישיר אי-אפשר להשיג את המטרה. היה מאבק במליאת רשות השידור,

בוועד המנהל, והצלהנו להעביר את התכנית. אז התחיל המשא-ומתן בינינו לבין משרד

התקשורת ובין הגורמים שיש להם תדרים. חבל שמנכ"ל הרשות איננו, כי בנקודה הזאת יש

ויכוה בינינו.

שוכנעתי על-ידי כל הגורמים, בעיקר על-ידי אנשי משרד התקשורת הנוכחים כאן,

שבמערכת התדרים הקיימת בארץ אי-אפשר להפעיל עוד ערוץ אהד לטלביזיה וכי הפתרון

היחיד הוא באמצעות לוויין. הלכנו לסיור בתעשיה האווירית ורצינו להיכנס יחד

לפרוייקט של "עמוס", אבל לפני כן התברר שאנחנו יכולים לקבל תדר קיים של לוויין

אמריקאי. משרד התקשורת הודיע לנו במפורש כי אם תתקבל החלטה על כך, הוא מעמיד

לרשותנו ממחר תדר לווייני לערוץ נוסף בטלביזיה ל-24 שעות. לזכותם ייאמר, שהתדר

הועמד לרשותנו ואנהנו עורכים בו שידורי נסיון. אפשר לראות על המרקע שקופית בה

כתוב: משרד התקשורת ורשות השידור - ערוץ 3. הייתי בטוח שאם אנחנו מעמידים לרשות

מנהל הטלביזיה ערוץ נוסף, נוכל להקדיש את הערוץ הזה בעיקר לעניי ני עלייה, עם

תכניות בידור ובצורה חיה כך שזה לא יהיה משעמם.

לא היה ויכוח, וכרגע אין ויכוח, בינינו לבין משרד התקשורת. מליאת רשות

השידור אישרה תקציב למטרה זו ולא התעוררה בעיה תקציבית. אלא מה? כאשר אתה משתמש

בערוץ לווייני, צריך להרכיב צלחות על גגות הבתים, אחרת לא קולטים את השידורים.

היות שרצינו לבדוק איך זה יעבוד עם צלחות, או במקומות קטנים ובכפרים, החלטנו

להתחיל עם מרכזי קליטה. אישרנו תקציב כדי להקים על חשבוננו צלחת בכל מרכז קליטה

ולהתחיל בשידורים.

עד כאן הכל היה טוב ויפה ואז התהילו הבעיות. קיבלנו הודעה מהאוצר שהוא איננו

מסכים כי נתחיל לשדר בערוץ נוסף, וזאת, מבלי שביקשנו הקצבה כלשהי. הוא איננו

מאשר, הוא איננו חושב שאנחנו זקוקים כרגע לערוץ נוסף והוא דרש למחוק את הסעיף

המיוחד הזה בתקציב של יושנה הזאת.

חי קופמן;

מה המעמד של משרד האוצר בענין הזה אם לא מדובר בתקציב שלו? למה הוא יכול

להגיד "לא"?

א' הראל;

הוא מאשר את התקציב. למרות שאני חולק עליהם הטיעון שלהם הוא רציני: הקמת

ערוץ נוסף מגדילה את הצריכה ואת ההוצאה הציבורית בישראל. ייתכן.

היתה עוד בעיה פנימית ברשות השידור. חשבתי שאם עושים פרוייקט כזה הוא למען

עלייה ולמען מדינת ישראל ולא למען מלחמות וי וקרות אישיות. קיימנו פגישה אצל שר

החינוך והתרבות לדיון בענין ואנשי הטלביזיה הלימודית טענו שאם במסגרת ערוץ כזה

ילמדו עברית, מי כמוהם טוב להכין את התכניות - ראשית, משום שיש להם תכניות כאלה;

שנית, הם מוכנים להכין עוד תכניות - כך שאת הפרק של תכניות לימודיות צריך לינת

לטלביזיה הלימודית. הטיעון היה נכון. השר סיכם כי תקום ועדה בראשותו של מנכ"ל

רשות השידור שתזמן את הצדדים ותחליט על חלוקת הזמן אם יהיה ערוץ כזה. עברו שישה

חודשים והוועדה עוד לא התכנסה, לא רק בגלל הוויכוח בין רשות השידור לבין הטלביזיה

הלימודית, אלא גם בגלל התשובה השלילית של האוצר.



עוד בעיה. לפי חוק, הקצאת תדרים מתבצעת על-ידי שר החינוך ושר התקשורת.

פנינו באופן רשמי לשרים לתת לנו את התדר הזה של הטלביזיה כדי להתחיל לשדר. לא

קיבלנו תשובה בגלל התנגדות האוצר והשרים לא נתנו לנו אפשרות לשדר.

הי ו"ר אי אליאב;

רק בגלל ההתנגדות של האוצר?

א' הראל;

אינני יודע, כך אני משער. אני יכול להגיד רק ששר החינוך והתרבות היה נלהב

ותומך ואמר שהוא יגיש את כל העזרה להקים ערוץ כזה.

רשות השידור מוכנה להירתם לנושא הזה. לא ביקשנו לכך יקציב. מתקציבנו אנחנו

מוכנים להתחיל מחר בבוקר. שהכנסת תחליט, לא האוצר, שאנחנו רשאים לשדר באמצעות

הלוויין,. אז נרכיב את הצלחות במרכזי הקליטה עליהם החלטנו ונתחיל לשדר שידורי

ניסוי. אם הניסוי יצליח, בהדרגתיות, תוך מספר שנים, אנחנו יכולים לעבור להפעלת

ערוץ לווייני מלא בישראל.

במקביל אנחנו עובדים על שידורים טלביזיוניים לברית-המועצות, מחוץ לנושא עליו

דיברתי עד עכשיו. אנחנו בודקים אפשרות של שידורים מישראל לברית-המועצות באמצעות

לוויין רוסי. זה מתואם בין השרים. מעורבים בזה; משרד החוץ, משרד החינוך

והתרבות ומשרד התקשורת. כאשר התכנית תהיה גמורה אביא אותה בפני חברי הוועדה.

היו"ר אי אליאב;

אפשר יהיה לראות את התכנית הזאת בארץ?

א' הראל;

כל מי שקולט כבלים ואת הלוויין הרוסי יוכל לקלוט את התכנית הזאת.

היו"ר אי אליאב;

זה אחוז קטן.

יש הסכמה של מאה אחוז עם מציע ההצעה וכבר רואים איך הענין עולה על שרטון. מר

בר-אל, האם יש לך אינפורמציה נוספת לזו שנמסרה לנו על-ידי יושב-ראש הרשות?

י י בר-אל;

נאמר כאן שזה מדאיג כאשר אומרים "אתה צודק". לא אגיד שאני מסכים, אלא רק

שאני מברך על כל מה שנאמר כאן. אני חושש שהישיבות האלה הפכו לריטואל של מפגש איות

לשישה חודשים כדי לשאול את עצמנו איך מזיז ים את הפרוייקט הזה. אין לי ונשובה

לשאלה הזאת.

הטלביזיה מוכנה מזה חודשים רבים להתחיל מייד בשידור בערוץ נוסף לעולים, ולא

רק לעולים. מבחינה טכנית, הטלביזיה יכולה לשדר בשני ערוצים מקבילים, מיידית, בלא

שום בעיה.

שמחתי לראות שבטלביזיה יש מוטיבציה גבוהה לטפל בנושא היהודי, הציוני, ובנושא

של העלייה. יצאנו עם הפקות גדולות על יהדות בבל, יהדות צפון-אפריקה, גירוש ספרד,

יהדות מזרח אירופה, סדרה על יהדות ברית-המועצות ואנחנו ממשיכים בכך. חשבנו גם על

העולים שמגיעים ואינם מכירים כלל את תולדות הישוב ואת ההיסטוריה של הציונות.

התחלנו להכין גירסה של עמוד-האש עם כותרות ברוסית והחל מה-7 ביולי, במשך עשרה

שבועות, נשדר בטלביזיה הכללית בכל שבוע, במשך שעתיים, שידור חוזר של עמוד-האש עם

כותרות ברוסית. בנוסף לכך אנחנו מכינים תכניות שאפשר לשלב בהן עולים



מברית-המועצות. בקרוב נתחיל בסדרת קונצרטים ומופעים של אמנים רוסים, שתיערך אחת

לחודשיים ותשודר מבית הנשיא.

בערוץ הקיים אנחנו מנסים לעשות כמיטב יכולתנו. ברשת השניה אנחנו מוכנים

להתחיל בשידורים מיידית. אין לנו בעיה טכנית או בעיה של כוח אדם, הכל ניתן

לפתרון. מבחינתנו לא הערמנו שום מכשול.

כעתונאי אני יודע שלפעמים משתמשים בסיסמאות מבלי לבדוק מקורות. קשה לי להבין

מדוע האוצר התנגד לשידורים לעולים, מה גם שרשות השידור משתמשת בכסף שלה. במשך

שנים היו עודפים שנלקחו על-ידי האוצר. הגענו עם האוצר להבנה שחלק מההוצאות

המיוחדות שהיו בתקופת המלחמה והמשבר במפרץ יכוסו על-ידיו על חשבון הסכומים שהאוצר

היה אמור לקחת על-פי חוק.

לדעתי, צריך לחוקק חוק שהטלביזיה הממלכתית תשדר בערוץ נוסף לעולים. אפשר

להמשיך ולשוחח על הנושא הזה אבל צריך לעבור לשפת המעשה. ראשית, צריך לחוקק חוק.

קשה לי להאמין שהאוצר מתנגד וכאילו אומר: אל תעזרו בקליטת העולים. יכול להיות

שמישהו ששוחח עם מישהו אחר במשרד-האוצר הרגיש מתוך אותה שיחה שהלה מתנגד. למשל

ברשות השידור קורה שאנחנו מקבלים ענין מסויים, הנציבות מתנגדת, האוצר מתנגד,

ולאחר-מכן כאשר בודקים את הענין, לא רואים התנגדות ממשית.

על-מנת שלא נסתמך על שמועות והערכות שאולי אינן מבוססות, אתם, בית-המחוקקים,

צריכים ליזום חקיקה לפיה הטלביזיה תשדר בערוץ נוסף, כמובן לאחר שאנשי משרד

התקשורת יודיעו שהדבר ניתן, ואפשר לשבת יחדיו ולמצוא דרכים כיצד לעשות זאת. אם

הם יודיעו שזה בלתי אפשרי - נרים ידיים, כי המשדרים בידיהם. אני מאמין שזה

אפשרי.

הרעיון של שידורים לבית-המועצות יהיה כרוך בהוצאה גבוהה מאוד לתוצאה שולית,

ירוסית. אם כבר נשדר לברית-המועצות אני מעדיף שנוכל לשדר אותו שידור גם לעולים

הנמצאים בארץ שאנחנו רוצים לקלוט אותם. שנית, אם אנחנו רוצים להתקין צלחות

לקליטה - והיהודים מפוזרים בשטחים ענקיים - התוצאה תהיה פחות משמעותית. כדאי

יותר לשדר למרכזים של קליטת עלייה בארץ, בהם נמצאים היהודים שאנחנו רוצים לחנך

אותם, להשפיע עליהם ולקלוט. אם כבר הולכים על פרוייקט כזה, רצוי שנלך בו זמנית
על שני המקומות
יהיה שידור בארץ ויהיה שידור ליהודי ברית-המועצות באמצעות

הלוויין.
היו"ר א' אליאב
דרך אותו התדר?
י י בר-אל
ברגע שזה הולך ללוויין אפשר לקבל את DOWN-LEG של הלוויין - ואנשי משרד

התקשורת יתקנו אותי - בכל דרך שנרצה.
חי קופמן
כלומר, לשדר קודם ל"רוסיה הקטנה" כאן, אחר-כך ל"רוסיה הגדולה" שם.
י י בר-אל
בדיוק. אני לא עומד לחנך את הרוסים שם, שחלקם לא מעוניינים בתכנית.

אני חוזר ומדגיש כי מבחינתנו, בטלביזיה, אנחנו מוכנים להתחיל בזה תוך 24

שעות.



היו"ר א' אליאב;

בל החצים מכוונים למשרד האוצר, אבל לפני שנשמע אותם אני רוצה לשמוע את נציגי

משרד החינוך ומשרד התקשורת. מר בר-אל, אמרת ששני השרים לא חתמו. אנחנו רוצים

לשמוע מנציגי משרד התקשורת למה השר לא חתם.

מי לימור;

נתבקשתי למסור כי יש ערוץ קיים שמשדר, בלי בעיות של משרד התקשורת, שרוצח

ומוכן לשדר מייד ברוסית. המנכ"ל של הערוץ השני אמור להתמנות ביום חמישי ואני

מניח שהוא יבטא את המדיניות של הערוץ. לרגע זה אנחנו מאוד רוצים להתחיל לשדר

ברוסית מישדרי אקטואליה, עוד מאמש, או מהשבוע שעבר. שעות השידור שלנו קיימות כי

יש לנו הרבה זמן אוויר.

א' הראל;

אנחנו לא מתנגדים לזה.

היו"ר א' אליאב;

אני מציע שנתמקד בפיענוח התעלומה כולם רוצים וכולם מברכים אבל הענין לא זז.

מ' אחלי;

הנושא של שידורים בלווי ינים עומד על סדר-היום של הממשלה מזה למעלה משנה. הוא

עלה בעקבות הצעת חוק פרטית של חבר-הכנסת פורז. דנו בו רבות בוועדת השרים לענייני

חקיקה. התקיימו שני כנסים גדולים של מומחים בארץ בנושא, והוא חזר להידון בוועדת

השרים לענייני חקיקה. ועדת השרים הגיעה למסקנה שעל בסיס אותם נתונים ובמסגרת

ההרכב הרחב היא אינה יכולה להחליט. היא החליטה לכונן ועדת-משנה שתיכנס לעומקם של

דברים ותציע לממשלה מדיניות אחידה בכל נושא השידורים בערוץ הראשון, הערוץ השני

והערוץ השלישי; התפרסות משדרים; לוויינים וכל המתחייב מכך. ועדת-המשנה עדיין

לא קמה.

היו"ר א' אליאב;

יש כאן שתי ועדות שכלל לא קמו.

מ' אהלי;

כך שהשרים מבחיתם "שבויים".

הי ו"ר אי אליאב;

אני מבין שזה לא ענין כספי ולא ענין של האוצר.

מ י אהלי;

אינני יודע. בינתיים אין מדיניות ממשלה. הממשלה אמורה להחליט על סמך החלטתה

של אותה ועדת-משנה, שאין לה יושב-ראש, זו כנראה הבעיה. יושב-ראש ועדת השרים

לענייני חקיקה הוא שר המשפטים והוא היה אמור להקים את ועדת-המשנה.

היו"ר אי אליאב;

כלומר, שם קבור כל הענין של הלוויינים והערוץ השני?



מ' אהלי;

במידה הבה הייתי אומר כך. כנציג הממשלה אני אומר: כל עוד הממשלה לא החליטה,

קשה לומר בדיוק מה העמדה של הממשלה בנושא הזה. למשרד התקשורת יש רעיונות וגישה

אהידים אבל קשה לי לומר בשלב זה שזוהי עמדת הממשלה.

ש' קלפנר;

מבחינה טכנית, הנדסית, תדרית ניתן לשדר באמצעות לוויין, לא ההל ממחר בבוקר,

אלא מלפני כשנה. מזה כשנה אנהנו משדרים שידורי ניסיון של הערוץ השלישי, כפי

שהוזכר קודם וכל מי שיש לו צלחת קליטה של 1.20 מטר - זו לא צלחת גדולה - יכול

לראות היום על המסך שקופית בה כתוב כי אלה שידורי ניסיון טכניים של הערוץ השלישי.

הניסיון תזה עבר בהצלחה מבחינה טכנית. אם הגורמים המוסמכים יקבלו החלטה שצריך

להפעיל את הכלי הזה ולשדר באמצעותו, מבחינה טכנית ניתן להתחיל בזה מהרגע שנקבל

הנחייה.

אני מדגיש שאין אפשרות לשדר באמצעות משדרים קרקעיים. קיימת בעיה קשה של

תדרים גם עבור הערוץ השני, ולכן גם הוא משדר וישדר באמצעות לוויין ובאמצעות כמות

מוגבלת של משדרים קרקעיים.

לערוץ השלישי, ובעתיד לרביעי ולחמישי, כמקובל במדינות מתוקנות, בוודאי לא

יהיו שידורים באמצעות משדרים אלא באמצעות לוויין, שזו המדיה המתקדמת והמקובלת

ביותר במדינות המתקדמות.

אשר לעבר. לפני כשנה הודיע שר התקשורת, בעל-פה ובכתב, שעמדתו העקרונית היא

שיש להתיר שידורים של מה שנקרא בזמנו הערוץ השלישי, שאמור היה לשרת את העלייה.

הוא הציג את העמדה הזאת גם בוועדת השרים לענייני רקיקה שאותה הזכיר מר אהלי.

הנושא נדון שם והיתה התנגדות מנומקת של משרד האוצר ושל הערוץ השני מדוע אין צורך

בהפעלת הערוץ הנוסף. כפי שנאמר ועדת השרים החליטה להקים ועדת-משנה, שעדיין לא

קמה, שהיתה צריכה לגבש את מדיניות הממשלה לגבי שידורים של הערוץ השלישי.

אם יש כוונה להפעיל במדינת ישראל ערוץ שלישי נוסף מהר, בטווח של השנה-שנתיים

הקרובות - יהיה יתרון גדול אס ההחלטה על כך תתקבל מהר. בצורה כזאת הפריסה של

הערוץ השני והערוץ השלישי תוכל להיות משולבת באמצעות לוויין ולא תהיה השקעה כפולה

של המדינת. אם יוחלט שאין צורך בערוץ שלישי - אין בעיה. אבל אם יוחלט שצריך את

הערוץ הזח בעוד שנה, ובינתיים הערוץ השני ייכנס עם ההשקעות שלו ויפרוס רשת

לוויינית, קרקעית וכו' - זו תהיה השקעה כפולה, ואז יאמרו: למה יד ימין לא יודעת

מה עושה יד- שמאל.

לענין השידורים לברית-המועצות. זה נושא חשוב אבל נפרד ובאמצעות לוויין אחר.

שר התקשורת שוהה כרגע בברית-המועצות וחוזר מרור. אחת ממטרות הנסיעה היא לקדם את

הענין הזח שיאפשר שידור מכאן לברית-המועצות באמצעות לוויין רוסי.
חי קופמן
כמה זח יעלה?
ש' קלפנר
לא הייתי רוצה למסור מספר לא בדוק. ההנחה היא שהשידור לברית-המועצות יהיה

הרבה יותר זול מאשר השידור בתוך ישראל. מחר השר יחזור וכנראה שמבחינה טכנית

הנושא עומד להיסגר.

אנהנו אחראים להיבטים הטכניים של התקשורת ולהעמדת היכולות, כמובן לאחר

שתתקבלנה תהחלטות בגופים המוסמכים.



היו"ר אי אליאב;

ממשרד החינוך נמצאת כאן גבי נסים, את שמעת את דבריו של יושב-ראש הרשות ששר

החינוך- - -

א' הראל;

התשובה היא, כפי שאמרו אנשי משרד התקשורת, ששר החינוך לא יכול לענות בלי

החלטה של ועדת השרים.

היו"ר אי אליאב;

עכשיו ידועה לנו גם עמדת משרד התקשורת; הם בעד, אלא שהענין נתון בידי

תת-ועדה שעדיין לא הוקמה. הוא הדבר לגבי משרד החינוך.

י י לורברבוים;

משרד החינוך תומך בנושא הזה באופן. ברור, ואני אומר זאת בשמו של שר החינוך.

הבעיה היא שהפרוצדורה שמחייבת את שר החינוך, שהיא התהליך הנכון, קשורה בהחלטת

ועדת השרים. שר המשפטים היה צריך להביא לממשלה הצעה להקמת ועדת-המשנה, וכפי

שנאמר פה הוא עדיין לא העלה את הנושא.-

היו"ר אי אליאב;

זה מובן. נשמע את נציג משרד האוצר. נניח שתת-הוועדה הזאת תסכים לעמדת משרד

החינוך ומשרד התקשורת והדבר אפשרי מבחינה טכנית והינוכית, האם יש לכם עמדה מוקדמת

בענין הזה?

אי בן-צבי;

במדינה יש היום ערוץ ממלכתי אחד - דבר מקובל במדינות מערביות - ואחריו באים

ערוצים מסחריים, שבין היתר משרתים גם את המטרות הממלכתיות של המדינה, אבל הם

בעיקר מסחריים. תפקידו של הערוץ הממלכתי, שמוגדר בחוק, הוא לשרת מטרות יסוד

מסויימות ביניהן גם קליטת עלייה. לערוץ הממלכתי הזה יש 24 שעות שידור, אבל הוא

לא מנצל את כולן, ואני מעריך שבמסגרתו יתרכז הנושא של קליטת העלייה.

אשר לערוץ השלישי. מעולם לא נאמר לנו ולא דובר על כך שהערוץ השלישי נועד

לקליטת העלייה. הרעיון לערוץ הזה עלה כדי לשחרר את רשות השידור והטלביזיה

החינוכית מהחתונה הקתולית, כאשר שניהם ישבו על אותו ערוץ, בצורה כזאת שכל אחד מהם

מקבל ערוץ נפרד, בלי שום קשר לנושא של קליטת העלייה. זה לא הוזכר מעולם בוועדת

שרים כלשהי.

העלויות של הערוץ השלישי למשק הן כבדות מאוד בסדר גודל של 500 מיליון שקל.

אני מפנה תשומת לבכם לסוג האוכלוסיה עליה אנחנו מדברים שהיא אוכלוסיה חלשה.

העולים מרוסיה גרים בדירות שכורות, או נכנסים לדירות, ואי-אפשר לצפות שהדבר

הראשון שהם יעשו הוא התקנת צלחת על הגג שעולה הרבה כסף.

אם רוצים פתרון מיידי, עיקר המאמצים צריך להתרכז בערוץ הממלכתי בטלביזיה

הכללית משעה 7 בבוקר. חלוקת השעות איננה חשובה, הטלביזיה החינוכית תשדר בשעות

מסויימות והטלביזיה הכללית תשדר בשעות מסויימות. יתר הערוצים הם מסחריים. אינני

אומר שהם לא יכולים לתרום לנושא, מה גם ששמענו כאן שהם מוכנים לעשות זאת.

אין מקום להקים עוד ערוץ שהוא בעצם ערוץ ממלכתי.

דיברו כאן על תקציבים ועלויות ועל כך שרשות השידור מוכנה לקחת על עצמה את

הנושא הזה. אני מזכיר לכם שהתחלתם את השנה עם תקציב גרעוני ואינני יודע איך אתם

מתכוונים לסגור את התקציב שלכם אפילו עם הפעילות הקיימת.



היו"ר א' אליאב;

יושב-ראש הרשות אמר שהם לא ביקשו מכם אפילו אגורה אחת.

מ' בן-צבי;

הם לא ביקשו אף אגורה, הם ביקשו העלאת האגרה וכידוע מימון תקציב רשות השידור

בא מהאגרה.

א' הראל;

מה אתם רוצים מרשות השידור, שלא נגבה אגרה ונשדר לעולים במשך חמש שעות?

שנפסיק את השידורים בערבית? מה המדיניות של האוצר כלפינו? אי נכם מבינים מה

מתרחש במערכת השידור בעולם ובארץ. אף מדינה בעולם לא הקימה ערוץ מסיורי לפני

שהקימה ערוץ שני כללי ממלכתי כדי להזק את המדינה, כך ה-BBC וכך בכל המדינות.

מ' בן-צבי;

מנכ"ל רשות השידור טוען דברים הפוכים ממה שאתה אומר.

י' בר-אל;

מר מקל איננו נוכה כאן היום ואל תזכיר אותו כעת. על-פי הנתונים ל-BBC יש שני

ערוצים ממלכתיים, באיטליה יש שלושה ערוצים ממלכתיים.

היו"ר אי אליאב;

מר בראל צודק, אין צורך לערב בענין את מר מקל. יושבים כאן שני אנשים מאוד

אהראים יושב-ראש רשות השידור ומנהל הטלביזיה והם הביעו דעתם.

מ' בן-צבי;

אני מסתמך על נתונים שקיבלתי מרשות השידור לפני יומיים כתגובה על הצעת חוק

לערוץ ממלכתי נוסף שמתגבשת כרגע.

הי קופמן;

התקציב של הטלביזיה הכללית הקיימת הוא 280 מיליון שקל, ואתה זרקת כאן סכום של

500 מיליון שקל.

ר' פינצי;

אם יהיה עוד ערוץ אחד בטלביזיה הכללית - כמות השידורים בארץ תוכפל. לקהנו את

העלות השולית של הטלביזיה הכללית ושל הטלביזיה הלימודית כי בערוץ הנוסף הזה אנחנו

נותנים עוד 16 שעות שידור. תקציב השידורים של שניהם הוא 280 מיליון שקל כדי למלא

16 שעות, ו-375 מיליון שקל עלויות של התקנת צלהות על 60% מהבתים בישראל.

א' הראל;

אנחנו חולקים על המספרים האלה.

ח' קופמן;

אתה לא צריך להתקין צלחת על כל בית, אנחנו מדברים על ריכוזים של עולים. אפשר

גם לנצל חלק מהכבלים.



מי בן-צבי ;

כדי להפעיל את תכנית הבוקר בטלביזיה, שעדיין לא הופעלה, ביקשו תוספת תקציב של

25-24 מיליון שקל.

י י בר-אל;

היה דיון כאן בוועדה והאומדן של הטלביזיה היה 4 מיליון שקל. מי שאמר לך 24

מיליון שקל היטעה אותך, אני אומר זאת באחריות.
מ' בן-צבי
לצערי לא הבאתי את המסמך.

י י בר-אל;

המסמך הזה מוטעה מיסודו.

היו"ר אי אליאב;

הובאו כאן מספרים אסטרונומיים, וכאשר הבר-הכנסת קופמו שומע שמדובר בהצי

מיליארד שקל- - -

הי קופמן;

אני לא נבהל מהסכומים הבומבסטיים האלת.

מי אהלי;

לפי ההישובים של משרד התקשורת, ההשקעה הלאומית בנושא הזה נמוכה בהרבה מהאומדן

של האוצר.

שי קלפנר;

הערכה פהותה בסדרי גודל של עשרות רבות של אחוזים.

אי אבנרי;

עובדתית זה איננו נכון שיש רק ערוץ ממלכתי אהד בכל הארצות, לכן לא יכול

להיאמר דבר כזה. מה שנאמר בוודאי, ואני בטוח בזה, הוא שיש רק רשות שידור ממלכתית

אחת ברוב הארצות ולא שתיים. לרשות רשות השידור יכולים לעמוד כמה ערוצים וזה דבר

אחר.

י י לורברבוים;

לעצם הקונספציה. מבחינת היעדים של מדינת ישראל יש מקום וצורך בשני ערוצים

ציבוריים ממלכתיים. יש ויכוח עם משרד האוצר שנמשך חודשים רבים והוא בוודאי

יימשך. הטלביזיה המסחרית לא תענה על היעדים הממלכתיים הציבוריים, משום

שהמגמות הבסיסיות הן אחרות, הבסיס הכלכלי הוא אחר. כאשר יתמנה המנכ"ל וי יבחרו

בעלי הזכיונות בערוץ 2 תפישת העולם תהיה אחרת.

נכון שהערוץ הראשון הקיים היום יצטרך, במידה מסויימת, להתחרות עם הערוץ השני.

אבל בתוך מפת התקשורת הזאת צריך להשאיר זמן שידור ליעדים ממלכתיים שגם הערוץ

הראשון וגם הטלביזיה החינוכית יכולים להשלים אותם היום, מעבר לתחרות הטבעית עם

הערוץ השני. שלא ישתמע שהערוץ השני לא יכול למלא יעדים לאומיים שונים.



לשאלה אם הדבר אפשרי מבחינה טכנולוגית התשובה היא חיובית. הוויכוח מתמקד

עכשיו בעלויות. עשינו ניתוח כלכלי על-ידי יועץ כלכלי, לשעבר סגן הממונה על

התקציבים, שלמה שטנר. העלות של ההפעלה לא צריכה להיות באופן אוטומטי עלות של

100% היום.

ח' הופמן;

אתה מדבר על ערוץ ממלכתי שני או על ערוץ ברוסית לעולים?

י י לורברבוים;

אגיע לזה. הטענה של משרד האוצר היא שההפעלה של הערוץ הלווייני לעולים היא

פריצת דרך להפעלת ערוץ שני לציבור הרחב. הם אומרים כי ברגע שארגה מפעיל את

השידורים באמצעות הצלחות לעולים זו התחלה של ערוץ לווייני נוסף לציבור הרחב. זה

הבסיס להתנגדותם, הם לא מתנגדים לעקרון של שידור לעולים. הם רואים בכך סכנה

שתביא להוצאה ציבורית גדולה.

לדעתי, הצורך הוא אמיתי. נכון שהעלות תהיה גבוהה, אבל לא תוספת של 500

מיליון שקל, משום שצריך לראות זאת בצורה מדורגת. כמות האנשים תגדל; ההכנסה

מהאגרה תגדל לפחות ב-50% במשך חמש השנים הבאות, וההכנסה הזאת תוכל בצורה זו או

אחרת לממן את הפעילות בזמן שנשדר. אי-אפשר לקחת את ההוצאה הצפויה ככפולה של שני

ערוצים, משום שגם הטלביזיה הכללית וגם אנחנו מסוגלים לספוג לפחות שליש מההוצאות

כדי להפעיל את הערוץ הנוסף, אולי הרבה יותר. כלומר, אפשר לחסוך שליש בהפעלת

הערוץ הנוסף ולספוג בתוך המערכת מפני שיש כוח אדם שלא ממומש דיו.

אנשי האוצר, תעשו בדיקה אמיתית במקום שתביאו מסמכים מפוצצים ולא אחראיים.

לטווח הארוך יש להכיר בצורך בערוץ הזה; לאחר מכן אתה יכול להתחיל את הערוץ

הזה עם העולים מרוסיה ואחרי שנתיים-שלוש להרחיב אותו, כי אי-אפשר להפעיל ערוץ כזה

במלואו מהיום למחר; ההוצאה הזאת לא נופלת בבת אחת על האוצר או על הציבור, משום

שהאוכלוסיה שתשלם בשביל אותן שעות תלך ותגדל; אנחנו נספוג חלק מהעלויות.

להערכתנו, התוספת לנושא הזה במהלך חמש שנים לא צריכה לעלות יותר מאשר 50

מיליון שקל, וצריך להיות ברור שזה נעשה בהדרגה. יש כאן עמדת מוצא אחרת, לא פחות

אמינה, מזו של האוצר שלא רוצה להטיל מסים נוספים על הציבור. אני מוכן להגיש

לוועדה מסמך שהכנו על העלויות, כדי להראות שאפשר לספוג את העלות הזאת בתוך

המסגרת.

היו"ר אי אליאב;

מר לימור, אמרת שהערוץ השני יכול להיכנס עוד אתמול לפעולה ולמלא חלק מהבקשות,

שכולם אומרים שהן מוצדקות, כדי שמספר גדול של עולים יוכלו לראות תכניות על

ארץ-ישראל, על הציונות, על השפה. באופן זמני, עד אשר תקום הוועדה שעדיין לא קמה,

ועד אשר יתקבלו החלטות אם יש צורך בשני ערוצים או לא - יש כאן תחנה שאומרת שהיא

יכולה ממחר בבוקר לשדר במשך שעות חומר חשוב ודחוף, מדוע זה לא נעשה?

מ' לימור;

הקשבתי בזהירות לדבריו של חבר-הכנסת קופמן. לפי ההתרחשויות בחברה ובמדינה,

מדובר כאן בעזרה ראשונה מיידית ואילו הוויכוח כאן התגלגל לפילוסופיות של ערוצים

ורשויות ממלכתיות. לדעתי לא זאת היתה כוונת המציע. השאלה היא איך מרור בבוקר

מדברים אל רבע מיליון עולים שהגיעו כבר לכאן. לכן הנושא של הערוץ המסחרי ובעלי

הזכיונות לא רלוונטי.



על-פי החוק - אני מקווה שאכן הדבר יתבצע לפי לוח הזמנים של החוק - ערוץ 2

במתכונת הנוכחית של שידורי נסיון, ימשיך לפעול כך לפחות עד מרס 1992 והלוואי

והטלביזיה המסחרית תתחיל לפעול אז במתכונת החדשה. כלומר, אני פנוי להובלה עד

חודש מרס 1992 לדברים עליהם דובר כאן.

בניגוד לחברים האחרים כאן, אין לנו כלל כספים והשאלה היא תקציבית. מזה

שבועיים אני מנסה להעלות מישדר אקטואליה - אסור לנו לשדר חדשות - בנוסח של "שבע

וחצי בעולם" בעברית, שיש לו פופולריות רבה. בכלים שיש לנו אנחנו רוצים להעלות

מישדר דומה בשפה הרוסית, של חצי שעה, כולל הודעות מימסדיות של משרדי הממשלה

לעולים, מה קרה בעולם וקריאת קטעי עתונות מן הארץ. לפי חשבוננו אנחנו יכולים

להעלות אותה בתקציב של 5,000 דולר להודש מדי ערב. אנחנו לא מצליחים לגייס את

הסכום הזה ממשרדי הממשלה המעוניינים. אם משרד הקליטה, משרד השיכון או הסוכנות
היהודית היו אומרים לנו
יש לכם 5,000 דולר לחודש, היינו מתחילים אתמול בערב

במישדר אקטואליה ברוסית, בערב. מלבד יום רביעי שבו אנחנו משדרים מהכנסת משעה 11

בבוקר, יש לנו זמן פנוי שלא מנוצל בין השעות 12.30 בלילה ובין 5.30 אחר-הצהרים.

קלטת בעלת ערך חינוכי יכולה להיות משודרת, אבל אין לנו כסף להפיק את זה. אנחנו

רוצים להיות מעורבים בביצוע ובעריכה, כדי שלא נשדר דברים בניגוד לחוק, אבל כיוון

שמדובר בחומר שקשור בקליטת עלייה אין כאן שום בעיה מלבד התקציב וקבלת החומר.
היו"ר אי אליאב
אולי זו שאלה נאיבית: האם הטלביזיה הכללית תממן את ערוץ 2?
י י בר-אל
אשיב לך. אנחנו מוכנים לשדר שם אם יתנו לנו בכל יום זמן קבוע לשידור.
א' הראל
היה זמן שרשות השידור יכלה לקבל את כל הזמן של ערוץ 2. אנשי ערוץ 2 התחננו

על כך, אנשי משרד התקשורת התחננו על כך, ומי שטירפד את זה היתה רשות השידור. אין

לי נגה להוסיף.
נ' כהן
במפת השידורים בארץ, קובעי המדיניות ובעלי הסמכות הם השרים הנוגעים בדבר, ולא

הכנסת שהיא רק המחוקקת. המצב האבסורדי הוא שהם אינם מחלקים את שעות השידור בהתאם

לצרכים של הצופים, לרבות הצופים מהעלייה החדשה.

יש שלושה גורמי שידור וטלביזיה ולכל אחד מהם יש כביכול - במכוון אני אומר

כביכול - זכות קנויה על זמנים שונים בשני הערוצים הקיימים. בסמכות שלושת השרים,

פרסונלית, אחד מהם הוא השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור שהוא גם שר החינוך,

אבל שלושתם ממונים על-פי חוק רשות השידור סעיף 44א(א) על חלוקת הזמנים וסידורי

השימוש באפיקים שהועמדו לרשות מדינת ישראל לשני ערוצים.

יש ערוץ 2, שיש לו המון זמן, אבל הוא לא יכול להפיק מפני שאין לו תקציבים

והוא לא ערוך לכך. יש לו תקופת ביניים בה הוא יכול לשדר, כי בחודש אפריל יהיו

זכיונות ואז הם לא יעסקו בזה משום שהם נועדו לדברים מסחריים במסגרת שידורי

פרסומת. מדוע שני השרים שהם שלושה, לא יקציבו את הזמן הרב שמבוזבז בערוץ הריק

הזה? מדוע רשות השידור שמוכנה מחר לעלות- - -
א' הראל
ארגה מדבר בשם רשות השידור? איך היא מוכנה כשמוסדות רשות השידור קיבלו החלטה

להפעיל את הערוץ השני ואילו מוסדות הביצוע של רשות השידור - אני לא נוהג להגיד

שמות - לא הפעילו את הערוץ השני כאשר כל הזמן עמד לרשותנו? כל פניה של רשות

השידור היו יכולות להיראות קצת אחרת.



נ' כהן;

אני מסתמך על מה שאמר מנהל הטלביזיה.

היו"ר א' אליאב;

אני מתהיל לחוש על איזה שרטון יושבת הספינה הזאת. מר לבל, האם יש לד מה

להוסיף?

ז' לבל;

צריך לחשוב על דרך חדשה בכל נושא התקשורת. כבר נאמר כאן שבמדינות המערב

קיימת רשות שידור ממלכתית אחת שיש לה ערוצים שונים. במדינה שלנו, יש מצד אחד

ערוץ ממלכתי, כולל הטלביזיה החינוכית; החליטו על הקמת הערוץ השני שיפעל באמצעות

פרסומת; ונוסף לכך יש טלביזיה בכבלים. כלומר, אתה מעמיד בפני האזרח במדינה מצב

כזה שיהיו לו הוצאות כפולות ומכופלות כדי שיוכל לקלוט שידורים. לכן יש טענות

לגבי האגרה.

ועדת החינוך או ועדת העבודה, או הוועדות שעסקו בנושא, לא נתנו מספיק דעתן על

מה שקורה במערכת יחסי העבודה בערוצים השונים שעומדים לקום. הערוץ הממלכתי הראשון

מתקיים על בסיס הסכמי עבודה למרות שיש בעיות הנובעות מחוק יסודות התקציב מאז

1985. אם יש צורך וחשיבות בערוץ נוסף, אני מבקש מוועדת החינוך ומהגורמים הקשורים

לערוצים השונים לחשוב כיצד בונים את מערכת יחסי העבודה, שאינם נכונים היום, וכיצד

משפרים אותם.
י י לורברבוים
אני מביא לידיעת הוועדה ולידיעתו של חבר-הכנסת קופמן שאנחנו עושים מספר

פעולות ולא מחכים לערוץ פנוי.

יש לנו מגזין קבוע לעולים המשודר פעמיים בשבוע, ביום שישי בשעה 1 בצהריים

וביום שני או שלישי בשעה 4 אחר-הצהריים, חלקו ברוסית.

כמו-כן תרגמנו כתוביות ברוסית ב-100 תכניות בתחום ידיעת הארץ, יהדות, ציונות,

ולשם כך יש משבצת שידור מיוחדת אחת לשבוע בשעות אחר-הצהריים, ולמערכת החינוך

בבוקר. 100 תכניות אלה נמצאות בריכוזים קהילתיים ברוסיה ועומדים לרשות המפעילים

של קבוצות הלימוד ברוסיה.

היו"ר אי אליאב;

ראיתי זאת במוסקבה.

י י לורברבוים;

יש לנו תכנית פעולה שלפיה אנחנו מתרגמים באופן קבוע תכניות ומקימים ספריות של

קלטות בנושאים יהודיים היסטוריים ובגיאוגרפיה של ארץ-ישראל. זה נמצא במסגרת

הפעילות של המרכזים הקהילתיים היהודיים ברחבי רוסיה.

צוות עובדים יושב על הכנת תכנית ובחודש יולי נתחיל לשדר שידורים מיוחדים

להוראת השפה העברית.

הפעילות הזאת בארץ ובחוץ-לארץ היא התחלה לא קטנה.



א' הראל;

מהשבוע הבא יתנו ברדיו בשעה 9 בערב תרגום של מבט להדשות ברוסית.

מ' אהלי;

בהמשך לדברי מר נתן כהן. השרים אינם פועלים בשלב זה על-פי סמכותם בסעיף 44א

להוק רשות השידור בדבר לוחות הזמנים. הם ממתינים לוועדת השרים עליה דיברתי קודם,

כדי להביו את מדיניות השידורים של הממשלה. בהתאם לכך, ועל-פי בקשות של רשות

והשידור והאחרים, יחליטו השרים לגבי לוהות הזמנים.
חי קופמן
מה ששמעתי כאן מדאיג אותי לגבי המערכת השלטונית ושיטת קבלת ההחלטות במדינה.

כולם מסכימים, כולם תומכים - מי יקום לדבר נגד הנושא של קליטת העלייה מרוסיה? יש

אינטרסים רבים ומגוונים.

לא במקרה ולא בטעות קראתי לנושא הזה ערוץ 4. טלביזיה כללית, טלביזיה חינוכית

קיימת - למרות שהם עובדים על אותו ערוץ - ויש ערוץ 2 שהוא הערוץ והשלישי, לכן

העליתי את הנושא כערוץ 4.

כולם חושבים שזה חשוב, וזה באמת חשוב. אני מניח לנושא הציוני, שמר לורברבוים

יענה עליו בקסטה אחת, ומר לימור יענה בקסטה שניה על אקטואליה וכן הלאה. זה טוב

ויפה ויש התקדמות. אבל הקושי העיקרי - שהוא גם קושי של ילידי הארץ - להיקלט

בעבודה. במסגרת הזאת אפשר ללמד עברית בצורה מהירה, וללמד את הבעיות השונות,

כלכליות וחברתיות בצורה מתומצתת.

אני מתייחס לנושא הזה לא מפני שאני בא מהמגזר העסקי, אלא מפני שהאוצר מסתכל

על הנושא במשקפיים הכלכליות, וזכותו לעשות זאת. מעבר לוויכוח על 50 מיליון שקל

כאן, 100 מיליון שקל שם, והבומבסטיות של 500 מיליון שקל שהוזכרו פה, יש כאן שיקול
כלכלי מובהק
איזה חסכון יהיה למשק מההסבה המהירה של העולים? יש בעיה של הסבה

ממקצועות שאינם קיימים במערב ובישראל.

יכול להיות שזו הפעם הראשונה שאני אומר זאת בכנסת: צריך לנזוף בממשלה ואני

מוכן להיות הראשון שיעשה זאת. אם יהיה צורך להעביר הצעת חוק - אעביר הצעת חוק,

תוך כדי ריב עם שרים וחברים, משום שלא יעלה על הדעת מה שקורה כאן. השיטה של

סטטיסטיקה, עם החישוב של צלחות ל-60% מהבתים בארץ, מוכרת לי. אני יכול לשבת

וללמד אתכם, עם ידידי עזרא סדן וגדיש, איך עושים זאת עוד יותר בומבסטי, איך

מגיעים לוועדות אחרות ומקפיאים את הדם בעורקים. אבל כאשר ארזה הופך להיות יועץ

במגזר הפרטי, כמו שלמה שטנר, או ב"דן" וב"אגד", תוך 24 שעות אתה שומע מוסיקה

הפוכה. אילו הייתם מתווכחים על 80-70 מיליון שקל, היינו מחפשים כל מיני פתרונות,

אמרתם 500 מיליון שקל והקפאתם אותנו.

יכול להיות שצריך להקים ועדה משותפת של ועדת החינוך וועדת הכספים כדי להתמודד

עם הנושא בכוח ובעצמה ובצורה יותר רצינית. כמו שבמלחמת המפרץ מצאו תדר ל-FM, בהר

הכרמל אם אינני טועה, אפשר למצוא גם כאן פתרונות חילופי ים ושמענו את מר לימור

שאמר כי הוא פנוי להובלה עד חודש מרס. תקימו ועדת חירום בין ערוץ ראשון לערוץ

השני ותובילו ביחד את המשאית הזאת עד מרס, גם זה פתרון. איור כך נראה כי טוב, אז
אולי האוצר יגיד
אני מתנדב להקצות סכום מסויים. ייתכן שמי שיעסוק בפרסום בשנה

הבאה יראה שהנושא הרוסי מוצא חן בעיניו והוא יקצה שעות עם פרסום מיוחד לעולים.

אנחנו חייבים לצאת מהשאננות שלנו ואני מחפש דרכים לכך. חבל שחיכינו כל כך

הרבה חודשים עד שקיבלנו כאן את התממונה הכללית. החליטו על ועדה, לא מקימים אותה.

יכול להיות שיש כאן מאבקי כוח פוליטיים, אני לא מסתיר זאת, אבל מוכרחים לפרוץ

אותם מעבר לכל ההשקפות הפוליטיות שמשתקות אחד את השני ובתוך המפלגות עצמן.



אני מציע שכיושב-ראש הוועדה, או יושב-ראש הוועדה הקבוע, תעמדו בקשר עם

יושב-ראש ועדת הכספים כדי להחליט על הקמת ועדה משותפת למטרה הזאת עם מועדים

לפעולה, כי יש הסכמה כללית, אבל צריך לדהוף את העגלה הזאת.

היו "ר אי אליאב;

אני מסכם סיכום ביניים.

1. הוועדה מברכת על כך שיש אחידות דעים להצעות של חבר-הכנסת קופמו באשר לצורך

הדחוף והחיוני ליצור מערכת שידור, בטלביזיה וברדיו, הרבה יותר גדולה ומסועפת

ויותר משמעותית מזו הקיימת היום. יש לכך הסכמה כללית של כל הנוגעים בדבר ושל

חברי הכנסת.

2. הוועדה גם מברכת על מעט ההתחלות הטובות. על מה ששמענו ממר לורברבוים וממר

לימור, וכמובן על מה שנעשה בגל הראשי של רשות השידור. נעשים צעדים ראשונים למרות

שזה אינו עונה על תוכן ההצעה.

3. הוועדה דורשת משר המשפטים להקים אווזה תת-ועדה שעליה דובר, כדי שלממשלה

תהיה מדיניות כוללת בקשר לחלוקת הערוצים. אנחנו נעביר אליו את הדרישה הזאת וכי

אנחנו מבקשים להודיע לנו על כך משום שהנושא נוגע לוועדת החינוך במידה רבה מאוד.

זו הצעה ואני רוצה לדעת אם היא מקובלת עליכם: באותה תקופת זמן שעומדת לרשות

הערוץ השני, ייעשה מאמץ משותף על-ידי הגופים היושבים כאן לנצל את זמן השידור

לאותם צרכים שיתפתחו בהמשך ויהיה צורך עבורם ברשת מיוחדת.

א' הראל;

אני לא רואה דרך. אולי מר נתן כהן רואה דרך כלשהי. אחרי שנתקבל חוק הערוץ

השני , רשות השידור איננה יכולה להיות שותפה בכל דרך שהיא בשידורים בערוץ השני.

נ' כהן;

משפטית, אני חושב שזה ניתן. הערוץ השני והערוץ הראשון אלה שני האפיקים

העומדים לרשות מדינת ישראל כיום. לפי סעיף 44א(4) - יתקן אותי מר אהלי אם אני לא

צודק - שלושת. השרים, שהם היום שניים, אחראים על חלוקת האפיקים של כל מי שמנוי
בסעיף הזה, ומנויים בו;
הרשת השניה לטלביזיה, הרדיו המסחרי שיקום, גלי צה"ל,

אנחנו והטלביזיה הלימודית. כל הגורמים האלה כפופים לשלושת השרים לחלוקת סדרי

האפיק מבחינת החוק. אם מבחינה פוליטית, או מדינית, לא רוצים לתת לנו, זמנית - או

לא זמנית - דריסת רגל בערוץ השני העומד ריק, זה דבר ארור. הסמכות המשפטית נתונה.

מחר יכולים שני השרים להקציב את הזמן הזה מ-12.30 עד 5 אחר-הצהריים לשידורים

לעולים שמר בראל רוצה לתת. אין בעיה משפטית. נקודה. האם אני צודק, מר אהלי?

היועץ המשפטי של משרד התקשורת סומך את ידו.

היו"ר אי אליאב;

האם הוועדה יכולה לפנות לשרים שהם יפעילו את הסמכות שלהם? האם הפנייה

תהיה הגיונית?

נ' כהן;

כן.

היו"ר אי אליאב;

4. הוועדה פונה לשרים הנוגעים בדבר כדי שיפעילו את הסמכות שלהם על מנת לנצל,

על-ידי שיתוף פעולה בין הגורמים השונים, את השעות הפנויות של הערוץ השני.



א' הראל;

כדי שלא תהיה אשליה, זה מסוג הדברים שלא ייצאו לפועל.

מי לימור;

הקצאה תקציבית זעומה לאפשר לערוץ השני לשדר את השידורים האלה היא יותר

ברת-ביצוע.

היו"ר אי אליאב;

אני מוסיף; תהיה פנייה גם למשרדים שהנושא נוגע אליהם, כמו משרד הקליטה

והאחרים, שיתנו אותם סכומים מעטים הדרושים לקיום תכניות כאלה.

5. אנחנו פונים למשרדי הממשלה הנוגעים בדבר; משרד הקליטה, משרד העבודה,

משרדים ארורים ומשרד החינוך עצמו שיקציבו לערוץ השני את הסכומים המתאימים.

6. נעביר ליושב-ראש הוועדה את הבקשה שלנו שהוא יתייעץ עם יושב-ראש ועדת

הכספים על הקמת ועדת-משנה משותפת שתטפל באופן קבוע ורצוף בנושא שהועלה היום.

אני מודה לכל האורחים.

הישיבה ננעלה בשעה 40;10

קוד המקור של הנתונים