ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 22/05/1991

שאילתות; תכנית החומש בחינוך תערבי

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 237

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי, טי בסיון התשנ"א (22 במאי 1991). שעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה; מי בר-זהר - היו"ר

א' אליאב

מי גולדמן

ה' מחאמיד

חי מירום

נ י מסאלחה

ח י פארס

די צוקר

מוזמנים; חבר-הכנסת מ' נפאע

אי זבדה - יועץ שר החינוך והתרבות לענייני ערבים

עי סלע - מ"מ מנהל המי נהל הפדגוגי, משרד החינוך

והתרבות

ע' חיידר - הממונה על החינוך הערבי, משרד החינוך

והתרבות

ר' ירון - סגן מנהל אגף הפיתוח, משרד החינוך

והתרבות

י' שמש - עוזר ליועץ ראה"מ לענייני ערבים

דייר מי חביב אללה - יו"ר ועדת המעקב לחינוך הערבי

מי אבו רעיה - ועדת המעקב לחינוך הערבי

דייר מי דוארי - " " " "

מי מילחם - הוועדה לחינוך ערבי בארגון ההורים

הארצי

מי מזרחי - יו"ר ארגון ההורים הארצי

מ' יונס - הסתדרות המורים

עי זידאן - " "

שי אורן - יו"ר ארגון חמורים

חי רוז'די - חבר הנהלת ארגון חמורים

ר' ארז - יו"ר המה' הפרופסיונלית,הסתדרות המורים

בי נסים - משרד החינוך והתרבות

מזכירת הוועדה (בפועל); י י גידלי

קצרנית; אי זכאי

סדר-היום; שאילתות.

תכנית החומש בחינוך הערבי.



שאילתות

היו"ר מ' בר-זהר;

אני פותח את הישיבה. תחילה שאילתות של חברי הכנסת.

יש בעיה חמורה עם הארכיוןה מרכזי לתולדות העם היהודי שמרכז את כל

הארכיונים של קהילות ישראל בעולם ויש שם מסמכים יחידים במינם. הארכיון הזה

מתקיים על פרוטות, הקצבת משרד החינוך השנת לתשעה חודשים היתה 237,000 שקל,

בשנה שעברה ההקצבה היתה 284,000 שקל. הם עומדים בפני סכנת סגירה. אני מבקש

שעוד היום תדברי עם המנכ"ל על הנושא הזה. אינני רוצה לקיים דיון בוועדה מתוך

הנחה שמשרד החינוך מעוניין בקיומו של הארכיון הזה. אני מצרף מסמכים.

שאילתה בקשר לארבעה ילדים בבית-ספר יסודי שאינם מבקרים בבית-הספר מתהילת

השנה. אף אחד לא מתעניין בחם ולא ביקר אצלם קצין ביקור סדיר. אני מעביר אליך

את השמות.

בבית-ספר באום-אל-פחם יש מחסור קשה בחדרי לימוד.

מה קורה עם ביטול שידורי קול-ישראל לאמריקה הלטינית.

מנוזל הרחיק תלמיד מבית-הספר משום שאביו הפסיק את בניית בית-הספר על

אדמתו. אני מבקש לבדוק את הסיפור המוזר הזה.

במרכז הארצי להערכה של תעודות מתקיימים מבחני מיון במתימטיקה בשפה העברית

והרוסית. מדוע לא נערכים מבחנים כאלה גם בספרדית?

שאילתה בקשר לדמי הרישום באוניברסיטאות. מי שנרשם וביטל את הרשמתו עד

חודש מאי החזירו לו 50% מדמי ההרשמה. בירושלים נאמר לסטודנטים שהם נוהגים לפי

השיטה שלהם. אני מבקש לדעת מדוע לא מיישמים את דו"ח קוברסקי בנושא הזה?

מדוע מר מקל לא אישר לשדר את הראיון עם פייסל חוסייני שגינה את הרצח של

שהין. כאשר הערבים מתבטאים בצורה חיובית זה לא לשידור?

העתונות סוערת בקשר לתלמידים בגמנסיה בירושלים שניסו לגנוב, כביכול,

בחינות, וכי המשטרה בודקת אותם, חוקרת אותם, עוצרת אותם. מה קורה שם.

בי נסים;

הם לא גנבו בחינות.

די צוקר;

שאילתה בקשר לענישת תלמידים. שני תלמידים נזרקו ערב בחינות הבגרות מבית-

ספר אוהל שם ברמת-גן אחרי שציירו כתובות על הקיר. ההורים פנו במכתב לשר

החינוך בבקשת חנינה ולא נענו עד היום. אני לא רוצה להביא את הנושא לשולחן

הוועדה. התלמידים הביעו חרטה על מעשיהם. אני מבקש שהם יקבלו תשובה מן השר,

ואם השר ישיב בשלילה - אערער.

יש פנייה של קבוצת הורים שגרה ליש ראש-העין שילדיהם נשלחו ללמוד בבית-ספר

ממלכתי-דתי וזה לא מקובל עליהם. הם ביקשו שהילדים ילמדו בבית-ספר ממלכתי. האם

זה ידוע למשרד ומה עושים כדי לענות לרצון ההורים.



תכנית החומש בחינוך תערבי

היו"ר מי בר-זהר;
אנחנו עוברים לנושא המרכזי
תכנית החומש בחינוך הערבי. התכנית הזאת

עלתה ביום שקיימנו ישיבה עם חברי הכנסת הערביים ועם שר החינוך והתרבות בנושא

הזה. הוא הבטיח שהוא יכין תכנית למגזר הערבי - וקיים. היום התכנית הזאת

מובאת בפנינו.

השר רצה מאוד להגיע לדיון, אך נבצר ממנו לבוא משום שהוא יושב עכשיו

בישיבה של הקבינט. לכן לא נקיים היום דיון מלא אלא קצר יותר. מר זבדה יציג את

הנושא אבל לא נסכם את הדיון. נערוך דיון נוסף בהשתתפות שר החינוך כדי שהוא

יציג את נקודת מבטו הוא.

ח י פארס;

לא ידענו שהוא לא יכול להשתתף.

היו"ר מי בר-זהר;

מה היית עושה אילו היית יודע שהוא לא יבוא? כך הנושא זוכה לשני דיונים.

ח י פארס;

יכולתי לומר שאני מצטער ששר החינוך איננו והייתי מציע כלל לא לדון בתכנית

ולהפסיק את הישיבה.

היו"ר מי בר-זהר;

אנחנו לא נוהגים להפסיק ישיבות בגלל ששר איננו נוכח. לא תמיד אפשר לתבוע

מהשרים להיות נוכחים בדיונים וכבר היו נושאים שנדונו והוכרעו בוועדה גם בלא

השתתפות שר.
ח י פארס
לא שוכנעתי.

היו"ר מי בר-זהר;

אני מציג את הנוכחים. ממשרד החינוך והתרבות - מר אהרון זבדה, יועץ השר

לענייני ערבים; מר עקיבא סלע, ממל-מקום מנהל המינהל הפדגוגי; מר עלי חיידר,

הממונה על החינוך הערבי; מר רפאל ירון, סגן מנהל אגף הפיתוח. נציג יועץ ראש-

הממשלה לענייני ערבים לא הגיע ואני מבקש לפנות אליהם בשאלת ההתייחסות שלהם

לדיוני הוועדה. מוועדת המעקב לחינוך הערבי - ד"ר מוחמד חביב אללה, יושב-ראש

הוועדה; ד"ר מרוען דוארי, ד"ר לפסיכולוגיה קלינית. מהוועדה לחינוך ערבי

בארגון ההורים הארצי - מר מוחמד מילחם, יושב-ראש הארגון. מארגון ההורים הארצי

- מר משה מזרחי, יושב-ראש הארגון. מהסתדרות המורים - מר מחמוד יונס; מר עלי

זידאן, חבר הנהלה. מארגון המורים - גבי שוש אורן, שאנחנו מברכים אותה להיבחרה

ליושבת-ראש הארגון; מר ח' רו ז ידי, חבר הנהלה; מר רן ארז - יושב-ראש המחלקה

הפרופסיונלית.

מר זבדה, בבקשה תציג את תכנית החומש בקווים כלליים.



אי זבדה;

עם כניסתו לתפקידו של מר המר כשר החינוך והתרבות, הוא הביע את רצונו
שיוכנו שתי תכניות
האחת - בקשר למה שניתן לעשות מיידית לסיוע למגזר הערבי,

וכבר לקראת שנת הלימודים הבאה נתגבר את מספר השעות בסכומים שניתן לקחת מתקציבי

משרד החינוך; השניה - בעקבות פגישה עם חברי-הכנסת הערביים בוועדה, תכנית חומש

לקידום מערכת החינוך במגזר הערבי שניתנת להגשמה.

בעבר נעשו נסיונות להכין תכניות שונות על-מנת לקדם את החינוך הערבי, אבל

הן נפלו, לא מתוך אי-רצון אלא בגלל בעיות תקציב.

חלק מהנושאים בתכנית החומש יכולים למצוא את פתרונם במשך חמש שנים וחלקם

תוך זמן יותר ממושך, כמו בינוי שם יש להביא בחשבון משך זמן של שבע שנים.

הרעיון המרכזי, השאוב מתפישתם של השר והמנכ"ל, הוא לשים דגש יותר על
הנושאים הפדגוגיים מאשר על הבינוי. זה כולל בין היתר
תכניות לימודים - נושא

שהוזנח; טלביזיה חינוכית; מחוננים - נושא חדש במגזר הערבי. כמו-כן נושאים
שוטפים
חינוך טכנולוגי, שבעבר המגזר הערבי לא שש לקבל אותו, אך בשל הפעילות

במגזר היהודי בתחום הזה הוא הפך להיות יותר יוקרתי במגזר הערבי ואנחנו רוצים

לקדם אותי. נושאים אחרים בתכנית הם השירות הפסיכולוגי וחינוך מיוחד.

במקביל להכנת התכנית הקים המנכ"ל ועדה מיוחדת לטיפול בנושא הבינוי, שכללה

נציגים של הרשויות המקומיות ונציגי אגף הפיתוח במשרד החינוך. נפגשנו עם

מפקחים, מורים, מנהלי בתי-ספר. קיבלנו מסמכים רבים וניתחנו את החומר. לאחר

הכנתו בדקנו את האפשרויות להבין תכנית בת ביצוע, משום שהשר לא היה מעוניין

בתכנית שאינה בת-ביצוע. הוא מעוניין, בהדרגה, להשוות את המגזר הערבי למגזר

היהודי. בחלק מהתחומים הגענו לשוויון מלא ובחלק צריך עוד לעבור כברת-דרך

ולקראת השנים הבאות הנושא יקודם יותר.

יש לציין שלא קיבלנו תקציבים מיוחדים לצורך התכנית או מימושה בגלל המצב

הכלכלי הקשה. לכן אנחנו מבקשים לעשות שינוי בסדרי העדיפויות של המשרד. לקהת

מהאגפים השונים במשרד שמטפלים בחינוך היהודי ולהעביר לערבים. התכנית מדברת על

למעלה מ-200 מיליון שקל, ובשנה הראשונה על 35 מיליון שקל, כולל בינוי. בלי

בינוי, משרד החינוך משתתף ב-9 מיליון שקל נוספים עם מיליון שקל מהרשויות

המקומיות, שחלקו יהיה מיועד לציוד טכנולוגי ולספורט.

משרד החינוך אינו מתנה את ביצוע התכנית בקבלת כספים מהרשויות המקומיות

הערביות משום שאנחנו מבינים את מצבן הכלכלי הקשה. אם התקציבים שהרשויות

המקומיות יעמידו לרשות משרד החינוך יוכלו לקדם את הנושאים האלה - מה טוב.

אשר לבינוי - יש חילוקי דעות על מספר חדרי הלימוד במגזר הערבי וזה נדון

מספר פעמים בישיבות בכנסת. לפי הנתונים של אגף הפיתוח יש מחסור של 855 חדרי

לימוד במגזר הערבי. המנכ"ל החליט למנות ועדה מנציגי משרד החינוך והרשויות

המקומיות והיא אמורה לבדוק את מספר חדרי הלימוד ואת הגידול הטבעי במגזר הערבי

ולהביא זאת לפני המשרד. השר והמנכ"ל התחייבו לקבל את הדו"ח של אותה ועדה. אם

המספר של 855 מוסכם - נבנה קודם את זה.

בגידול הטבעי יש ירידה של כ-50% במגזר הערבי והיום אנהנו זקוקים ל-55

חדרי לימוד בלבד. המגמה הזאת נשמרה במשך השנתיים האחרונות, אבל יכול להיות

שינוי.

חלק מההמלצות תלויות באישור נציבות שירות המדינה כאשר מדובר בתוספת של

מפקחים מקצועיים או מדריכים או קב'יסים. אם לא נוכל לאפשר את הגדלת כוח-האדם,

משרד החינוך יסייע ככל יכולתו לרכוש שירותים בכסף.
בוועדה שהכינה את ההמלצות השתתפו מלבדי
מר עלי חיידר, מר יצהק כהן, דייר

גדעון בן-דרור, מר אדי הרשקוביץ, מר עקיבא סלע, גבי נאוה סגן ומר רפיק האג'

יחיא ראש עירי ית טייבה.

אני רוצה לציין שהמנכ"ל ביקש להוציא את התכנית בחוזר מיוחד כדי שיהיה

תיעוד היסטורי ואני סבור שזה מעמד היסטורי. אם עושים תכנית שמבצעים אותה

ומקציבים את התקציבים הדרושים - זה הישג למערכת החינוך.

אני מפרט עכשיו חלק מהתכנית.

בינוי - אנחנו מתכוננים לבנות 855 חדרי לימוד.

תכניות לימודים - אנחנו רוצים לעשות מהפכה בנושא הזה. להכין תכניות

חדשות ולשתף בכך אנשי אוניברסיטה. בין היתר גם לתרגם 10 ספרי לימוד מעברית

לערבית בכל שנה, זאת בתוספת ומעבר למה שקיים.

חינוך טכנולוגי - נקציב סכום של מיליון שקל. כדי לתגבר בציוד אנחנו

זקוקים ל-500,000 שקל מהרשויות המקומיות.

היו"ר מי בר"זהר;

ביקשתם מהרשויות? אתה מאמין שהם יקציבו את הסכום הזה?

אי זבדה;

הם הביעו את רצונם לכך, חלק יקציבו.

היו"ר מי בר-זהר;

אתה לא יכיל לבנות על זה. אם חלק מהכסף לא יגיע התכנית תיפגם. חלק לא

יגיע כי הם יגידו שאין להם.

אי זבדה;

זה יהיה פרטני. אנחנו את שלנו נעשה. השר אמר שבשלב כלשהו הוא מתכונן

להביא זאת לפני הממשלה והאוצר.

הי ו"ר מי בר-זהר;

האם זה צריך לקבל אישור הממשלה?

אי זבדה;

הוא רוצה להביא זאת לידיעתם, על-פי בקשת ראשי הרשויות, כדי שיהיה עוגן

מסויים. אנחנו ניתן מיליון שקל ונגייס כספים נוספים כדי לתגבר את החינוך

הטכנולוגי.

כללית, אנחנו עושים מאמץ להשוות את מערכת החינוך הערבית לזו היהודית.

עשינו זאת בחלק מהנושאים והנחינו בהקשר הזה את מנהלי האגפים השונים במשרד.

בחלק אחר אנחנו צועדים לקראת שוויון ורוצים לתת מענה טוב ויפה.



ע' סלע;

אני רוצה להדגיש. כאן מדובר בתוספת לתקציב מעבר לתקציבים.

היו"ר מי בר-זהר;

מה השיעור של התוספת והיחס בינה ובין התקציב?
עי סלע
לישיבה הבאה נביא מסמך שיגדיר את התוספת והיהס בין התקציבים והתוספות.

עוד נקודה. אנחנו פועלים לתיקון הפערים המקומיים. יש בקשה על שולחן

הוועדה להפעיל יום חינוך ארוך באותה פרופורציה כמו במגזר היהודי. הוועדה רוצה

לתת למגזר הערבי רמה מתאימה לזו שבמגזר היהודי בנושא של טעוני הטיפוח.

היו"ר מי בר-זהר;

קראתי את ההצעה שלכם ליוח"א. ההצעה לא מקובלת עלי. זה רק למגזר הערבי

והדרוזי - ואני תומך בכך - אבל זה אינו כולל את השכונות המגזר היהודי, הן

נעלמו מהתכנית.

ה י פארס;

אתם אומרים שכל התקציבים הם תקציבים נוספים על הקיימים. אני רואה כאן

130 כיתות בבינוי. אנחנו רגילים שבונים 100 כיתות. אני שואל; 130 כיתות הם

נוסף על 100 כיתות שהיו?

ר' ירון;

מתוך נכונות של משרד החינוך להקצות משאבים חל בשנים האחרונות שיפור

משמעותי במגזר חערבי. מספר חדרי הלימוד השכורים פחת משמעותית ויש היום בתי-ספר

שהם לתפארת הרשויות הערביות, במבנים ובציוד. לזכות הרשויות המקומיות הערביות

ייאמר שחל שיפור מהותי בכושר הביצוע שלהן. הבעיה של קרקעות זמינות מצאה את

פתרונה כאשר הוועדות לוקחות חלק בתכנון לטווח רחוק.

לשאלת חבר-הכנסת פארס. העובדה היא שמספר הילדים בחינוך היסודי פחת

בתשמ"ט ובתש"ן בכ-400 תלמידים ופחות ילדים נכנסים לכיתות אי. לעומת זאת יש

תוספת תלמידים בחינוך חעל-יסודי והמגמה הזאת נמשכת, נתח תקציבי ל-130 כיתות

יענה על כך.

היו"ר מי בר-זחר;

האם 130 הכיתות הללו הן תוספת או שזו בניה רגילה לשנה?

ר' ירון;

זה לא תוספת. התוספת היא של כ-30 כיתות.

אי זבדה;

בשנה שעברה ניבנו 120 כיתות.



ח' פארס;

כלומר, נוספי רק 10 כיתות.
א' זבדה
היו בתכנון 112 כיתות. אבל התוספת היא יותר גדולה בשל הצמצום בגידול

הטבעי.
היו"ר מי בר-זהר
אני מבקש לשמוע את ד"ר חביב אללה.

דייר מי הביב אללה;

אני מברך על התכנית. אנחנו רואים בה צעד קדימה לקראת שוויון. יש לה

מבנה חיובי בכל מה שקשור לתכניות לימודים, פיקוח מקצועי וקב"סים, מרכזים

פדגוגיים, מדידה חינוכית, טלביזיה חינוכית ומחוננים.

התכנית, כפי שהצהיר עליה השר, היא תכנית מינימום. לפי המוצהר בה היא באה

לצמצם את הפער בין החינוך היהודי לחינוך הערבי ואחרי 43 שנים של קיום המדינה

הגיע הזמן לגישור ולסגירת הפער הזה.

כפי שאמרתי אנחנו רואים בתכנית צעד קדימה אבל לדעתנו אין בכוחה לגשר על

הפער הקיים ולסגור אותו. יש לחשוב מחדש על תכנית שלא תיבנה על סדר עדיפויות

שונה במשרד החינוך - וכל הכבוד לשר החינוך שהוא מצליח "לשחק אותה" בתוך

התקציב הקיים של משרדו. אנחנו לא רוצים שהיהודים יתחילו להרגיש מקופחים בגלל

הערבים ובגלל שינוי סדר העדיפויות.

לכן אנחנו חושבים שיש מקום לתכנית חדשה שתתבסס על העדפה תקציבית ועל

החלטת ממשלה ולא על כספים פנימיים של המשרד, תכנית שתוציא מהערבים בארץ את

ההרגשה של אפליה ואי-שוויון.

אני לא רוצה להיכנס לוויכוח על הנושא של חדרי לימוד ומבנים. נמתין

לתוצאות סקר שאנחנו עורכים על מספר ההדרים השכורים והבלתי תקניים ו נמציא זאת

תחת שמות של כפויים ושל בתי-ספר. מצהירים בתכנית הקיימת על פתיחה של 25 כיתות

בחינוך המיוחד וזה אומר שאנחנו צריכים 25 חדרים נוספים כל שנה כדי לאכלס בהן

את הילדים; או כאשר מדובר על הרחבת החינוך הטכנולוגי; או על קב"סים שיפעלו

להחזרת תלמידים בכיתות, דבר שיביא לפיצול כיתות ולצורך בחדרים נוספים.

התכנית הקיימת מתעלמת מהנושא של הסלים. בכל שנה מקבלים במגזר היהודי סל

רווחה, סל טיפוח, סל מחוז וכן הלאה כ-40,000 שעות. המגזר הערבי זכה לקבל בשנה

שעברה רק 1,300 שעות מהסלים האלה והתחילו להפעיל אותם רק ב-1 בינואר, כשהערך

הריאלי שלהם היה 60% מהערך האמיתי של השעות.

בחינוך המיוחד רוצים לפתוח 25 כיתות בכל שנה כשלמעשה צריך לפתוח יותר מ-

100 כיתות בכל שנה. כיום הם פותחים בכל שנה בין 20 ל-25 כיתות ולכן התכנית

לא מוסיפה.



בנושא של יום חינוך ארוך, נושא שבא לאישור ועדת החינוך של הכנסת בשנה

שעברה, ונדון גם בבג"צ במה שקשור לחינוך הערבי. בשנה שעברה נתנו זאת ל-560

בתי-ספר מהם ל-20 בתי-ספר ערביים. פסק-הדין דיבר על פיצוי בית-הספר הערבי

בשנה הנוכחית. בתכנית הזאת מציעים 2,100 שעות, הכוללות את הסלים, אבל זה יכסה

רק כ-40 או 50 בתי-ספר כשכל אחד מקבל 40 שעות. אנחנו רחוקים עדיין מרחק רב

ממספר בתי-הספר הערביים שצריכים להיכנס ליוח"א ומהתכנית הזאת לא ברור כמה בתי-

ספר ערבי ים י יכנסו.

לגבי החינוך הטכנולוגי. יש צורך לפתוח בתי-ספר לחינוך הטכנולוגי כדי

להשוות את אחוז התלמידים שבמגזר הערבי הוא 19% לאחוז התלמידים במגזר היהודי

שהוא 45% . צריך לפתוח מגמות חדשות גם כדי להחזיר תלמידים שגמרו כיתות יי

ואחר-כך אין להם מה לעשות בבתי-הספר הרגילים והם מסתובבים ברחובות.

בנוגע לימי הדרכה. מוצעים כאן 150 ימי הדרכה, 30 יום לכל שנה. רק מחוז

הצפון מקבל 230 ימי הדרכה לטיפוח ולהרמת רמת הלימודים במגזר היהודי. אם בעוד

חמש שנים נקבל 150 ימי הדרכה בנוסף ל-110 הקיימים עכשיו במגזר הערבי בכל הארץ,

נגיע ל-260 ימי הדרכה, שניתנים כיום למחוז אחד בלבד בו 50% מהתלמידים הם

ערביים. אנחנו מבקשים להגביר הרבה מעבר למוצע.

דבר נוסף. אם המגמה בשנים האחרונות היתה לביזור בתי-הספר, ההרגשה היא

שהיה פיזור ולא ביזור. אם השר יתן הנחיות למנהלי המחוזות שיתייחסו לבתי-הספר

הערביים על בסיס שווה כמו אל בתי-הספר היהודיים במחוז, הרבה מן הבעיות העומדות

בפנינו ייפתרו.

דייר מי דוארי;

יש כמה דברים חיוביים בתכנית ויש כוונות טובות ונסיון לקדם את החינוך

הערבי, אבל צריך לראות גם מה שאין בה. כדי להמחיש זאת אביא כמה דוגמאות.

הנשירה. בסקטור הערבי יש כיום 35,000 תלמידים בגיל חינוך חובה שלא

נמצאים בבתי-הספר; התכנית מציעה 10 קבייסים להתמודד עם הנושא הזה.
הי וייר מי בר-זהר
על סדר-היום של הוועדה יש דיון מיוחד על הנשירה במגזר הערבי שהיא תופעה

המורה מאוד ואנחנו נטפל בה בנפרד.
דייר מי דוארי
התכנית המוצעת יכולה להתמודד עם מאות תלמידים אבל משאירה למעלה מ-30,000

תלמידים ללא כל טיפול.

חינוך מיוחד. התכנית מבטיחה 125 כיתות לאחר חמש שנים. בכל הארץ יש

70,000 תלמידים בחינוך המיוחד, מתוכם מדובר על כ-15,000 תלמידים ערביים.

לפחות בחינוך המיוחד צריך לתת זאת באופן שווה. ההצעה יכולה לתת פתרון ל-1,800

תלמידים כאשר כ-12,000 תלמידים נשארים ללא פתרון בחינוך המיוחד.

אותו הדבר בשירות הפסיכולוגי, שם מדובר על 5 תקנים. זה אפסי לעומת

הצרכים.

אם נעבור על התכנית סעיף אחר סעיף נראה שבכל סעיף היא משאירה בין 70% ל-

90% מהצרכים ללא מענה.



מדובר כאן על תכנית לקידום החינוך הערבי ולא לחיסול הפער והשגת שוויון.

האם במציאות הישראלית כיום משרד החינוך והממשלה לא יכולים להחליט שתהיה תכנית.

שתביא לשוויון וגם תהיה ברת-ביצוע? אנחנו מדברים על 20% ממערכת החינוך בארץ.

אני חושב שיש מקום לבקש ממשרד החינוך שיחליט על תכנית כזאת ויבנה תכנית שתביא

לשוויון.
היו"ר מ' בר-זהר
תכנית כזאת לא היתה קיימת שנים. אנחנו מכירים בכך שיש פערים וחוסר

שוויון. סוף-סוף קם משרד החינוך ועושה מאמץ גדול, בתקופה של משבר תקציבי חמור

עם עלייה גדולה, מצליח לגייס סכום מסויים ומתחיל להריץ את התכנית. זה מה שאתם

אומרים לו? נכון שיש פער וכולנו נגיע פה-אחד למסקנה שחייבים לסגור אותו.

דייר מי דוארי;

אני מבקש שתהיה החלטה כזאת.

היו"ר מי בר-זהר;

אם נודיע שאנחנו מחליטים על סגירת הפער - מה יקרה? חשוב שלא רק יחליטו

אלא שגם יבצעו. הרי המשרד פועל בכיוון של סגירת הפער.
דייר מי דוארי
האם אני יכול להבין מזה שבמציאות הישראלית אין מקום לשוויון?

היו"ר מי בר-זהר;

מי אמר דבר כזה? זה משחק מלים, אני לא מקבל את הגישה הזאת. שמעתי את

ההערות העובדתיות שהעלית, שמקוממות את כולנו. צריך לעשות מאמץ אדיר כדי לתקן

אותן וכאן יש התחלה של מאמץ כזה.

אני מבקש לשמוע את מר מילחם.

מ' מילחם;

הדבר החשוב בתכנית הזאת הוא שינוי הכיוון של משרד החינוך והתרבות. עד

עכשיו לא היתה כוונה לפעול למען צמצום פערים והיום נוצרה האפשרות הזאת. כאשר
מדברים על תכנית מתעוררות כמה שאלות
האם היא עונה על הצרכים הקיימים? האם

יש תקציבים לביצועה? האם היא תוכל להשיג את המגמות שהעמידה לעצמה?

תחום הבינוי. משרד החינוך מדבר על 855 כיתות. המשרד אומר שיש צורך ב-55

כיתות נוספות בכל שנה ובונים 130 כיתות - אם אני משווה זאת למה שבנו בעבר זו

לא תוספת. בשנה שעברה היתה העברה של 128 כיתות לכן נשארו 75 כיתות שצריך

לבנות כדי לסגור את הפער. בניית 855 כיתות תימשך לא חמש שנים אלא עשר שנים

ומעלה. זה קשור לענין הנשירה. אם אני ממנה קב"סים חדשים ופועל לחיסול הנשירה

ויש 35,000 תלמידים מחוץ למערכת, אלה שיחזרו לספסל הלימודים זקוקים לכיתות

נוספות.

עוד בעיה היא המבנים הנספחים שאינם קיימים אפילו בבתי-הספר החדשים

שנבנים. בבית-הספר שבו אני משמש יושב-ראש ועד יש לנו תכנית להקים חדר מלאכה,

חדר טכנולוגי עם הציוד הנילווה של מחשבים וכוי - אין לנו מקום. יש תקציב של

ועד ההורים אבל אנחנו לא יכולים לבצע זאת בגלל מחסור במקום.



דבר נוסף הוא מחסורי בהקצאה של קרקע ציבורית לבניה, בעיקר בנצרת. למרות

שיש תקציב מאושר לבית-ספר מסויים הוא לא נבנה משום שמינהל מקרקעי ישראל לא

אישר קרקע.
מ' גולדמן
מבחינה חוקית, חובתי של מינהל מקרקעי ישראל להפריש 40% לצורכי ציבור על

קרקעות שלו בכל ישוב בארץ בכל מקום ויש לעמוד על המשמר. אפשר אפילו ללכת

לבג"צ על הנושא הזה. זה החוק.
מ' מילחם
עוד בעיה היא בעיית המבנים ולא רק במקום אחד. יש מקומות שוועד ההורים,

במימון עצמי, בנה בתי-ספר שלא אושרו על-ידי משרד החינוך, בעלבון למשל.

ביחס לחינוך הטכנולוגי. הבעיה היא לא אם הערבים ששים לחינוך טכנולוגי או

לא ופתאום זה יפה בעיניהם. אנחנו תמיד שאפנו לחינוך כזה. אבל מה אנחנו

יכולים לעשות כאשר יש בתי-ספר שמלמדים מכונאות רכב על דגם של 1956? כל הציוד

שנפלט מבתי-ספר יהודיים מקצועיים, עמל ואורט, נזרק לבתי-הספר הערביים. לנו אין

מקורות מימון. עד היום אין מחשבים בבתי-ספר מסויימים בנצרת ולא מצליחים לקבל

מימון ממפעל הפייס.
היו"ר מי בר-זהר
בחלק גדול מבתי-הספר המחשבים נרכשו על-ידי ועדי ההורים. מר מזרחי, האם

בכל המגזר היהודי ההשתתפות של הרשות היא מכספי מפעל הפייס?
מי מזרחי
ברובה הגדול.
מי מילחם
דובר כאן על סלים שונים לטיפוח במגזר היהודי של 40,000 שעות וכמעט לא

ניתנים למגזר הערבי. בתחום הזה יש עוד בעיה והיא שהתלמיד הערבי לומד שפה

נוספת, כלומר שלוש שפות במגזר הערבי במקום שתיים במגזר היהודי, והוא לא מקבל

על כך שום פיצוי.
היו"ר מי בר-זהר
הדיון הולך בכיוון שהוא לא לרוחי. אנחנו לא יושבים פה עכשיו כדי לפתור

את כל בעיות החינוך הערבי מאז הקמת המדינה. הביאו בפנינו תכנית ואני מבקש

שתתי יחסו אליה.
מי מילחם
אני לא חושב שהתכנית הזאת תפתור לנו את הבעיות, גם לא חלק נכבד מהן.

לדעתי התקציב הפנימי של משרד החינוך לא יספיק ולא יעזור. צריך להקצות תקציב

מיוחד. מגיע לחינוך הערבי שהוא יקבל תקציב ייחודי. לא פעם הצבעתי על מקור

כספי שהוא הוואקף האיסלמי.



היו"ר מי בר-זהר;

אנחנו לא מקיימים כעת דיון כללי על בעיות החינוך הערבי. אנחנו לא יושבים

כאן היום כדי לשמוע כמה רע בחינוך הערבי, אנחנו מודעים לבעיות החמורות הקיימות

בו, קיימנו כמה דיונים וגם סיירנו במגזר הערבי. פעם אחת גם היתה לנו נחת רוח

עם פתיחת בית-ספר חדש. היום אנחנו דנים בתכנית שנעשה בה מאמץ לקדם את הנושא,

תכנית שבוודאי לא מספקת את כולם, אבל תתייחסו אליה.

שי אורן;

משרד החינוך צריך לזרז את הביזור. הייתי רוצה לראות מנהל מחוז שדואג

לבית-ספר יהודי וערבי כאחד, אז התקציבים היו מוזרמים באופן טבעי בצורה

שוויונית בהתאם לבעיה הספציפית.

היות שאני משמשת בתפקיד חדש, אני מרשה לעצמי לפנות לחברי הכנסת בבקשה. יש

בעיה של רשויות רבות במדינה כולה שאינן משתתפות במימון מערכת החינוך, או

לחילופין, מקבלות כספים ולא מזרימות אותם למערכת החינוך. אני אודה לכם אם

במקרים כאלה חייתם מביאים לכך שהתקציבים יוזרמו ישירות ליעדם ולא יילכו לאיבוד

בדרך, וזה קורה במערכת החינוך הערבית והיהודית כאחת.

היו"ר מ' בר-זהר;

גבי נסים, אני מבקש שתתייחסי לנושא הזה כשאילתה של יושב-ראש הוועדה

ותעבירו אלינו תשובה בזמן הקרוב.

חי רוז'די;

הנחת היסוד שלי שמה שיפתור את בעיות החינוך הערבי הוא מתן מעמד מעשי שווה

לחינוך הערבי במחוזות. הכוונה היתה אמנם שמערכת החינוך הערבית והמורים הערבים

יהיו חלק אינטגרלי מהמחוזות ויתייחסו אליהם בצורה שווה, אבל לצערי בכל מחוז

הוקמה פיקציה ערבית חדשה אשר מנציחה את הפערים ואת האפליה. למשל במחוז המרכז

מערכת החינוך הערבית אפילו לא מנוהלת על-ידי המשרד שנמצא בהדר דפנה אלא על-ידי

משרד מיוחד ברחוב שוקן שם הם יושבים ועל המכתבים חותמים "מחלקת מיעוטים".

אותו הדבר במחוז חיפה.

הי ו"ר מי בר-זחר;

מי חתום על המכתבים האלה?

חי רוז'די;

יחזקאל חטי נר; בשם מחלקת מיעוטים.

אי זבדה;

ידוע לי שפקיד מסויים עשה זאת והמנכ"ל נתן הוראה חד-משמעית לבטל זאת.

היו"ר מ' בר-זהר;

מתי קיבלת בפעם האחרונה מכתב ממחלקת מיעוטים?
אי זבדה
לפני שבועיים.



היו"ר מי בר-זהר;

מתי הועלה הדבר בפני המנכ"ל?
אי זבדה
לפני יותר משבועיים. אני אבדוק את הענין הזה.

היו"ר מי בר-זהר;

אני מבקש שבתוך הימים הקרובים, אם אפשר עוד היום, אתה אישית תודיע לנו מה

קורה שם. זו חרפה. אני בטוח שהפקיד הזה לא היה עושה זאת אם מישהו לא היה

אומר לו שהוא יכול לשלוה מכתבים בשם כזה.

חי רוז'די;

בנושא של כוח-אדם בהוראה. על-פי השנתון הסטטיסטי של משרד החינוך חסרים

כעת במערכת החינוך הערבי 2,620 יחידות עבודה, מישרות, לפי החלוקה הבאה:

בחינוך היסודי - 1,221; בחטיבות הביניים - 458; בתיכון - 941.
היו"ר מי בר-זהר
זו הערכה שמרנית.
הי רוז'די
התכנית לא מתייחסת גם להערכה השמרנית הזאת. לא נוכל לסגור את הפערים בין

החינוך הערבי לחינוך היהודי כל עוד קיים הבדל כזה. מה גם שמודגש כי המורה

הערבי עובד יותר מאשר חברו היהודי.
היו"ר מ' בר-זהר
אני מבקש שבישיבה הבאה שתהיה בהשתתפות שר החינוך נקבל תשובה על הנקודה

הזאת. אנחנו יודעים שיש פער גדול בתקנים. עוד ב-1989 העלינו את הנושא הזה

ואז דובר על 4,000 מישרות. אם בונים תכנית בלי להתייחס לנתונים האלה, אי-אפשר

לשאוף להגיע לסגירת הפערים.

אני מבקש לשמוע את מר יונס מהסתדרות המורים.
מי יונס
אנחנו לא מטילים ספק בכוונה הטובה של שר החינוך ושל משרדו. הוועדה עשתה

כמה טעויות. בהכנת תכנית חומש חשובה שנוגעת לכ-20% מילדי ישראל היה צריך

לשתף את נציגי המגזר הערבי בהסתדרות המורים. הוועדה לא עשתה זאת.

לגבי המטרות. אם הוועדה היתה קובעת לעצמה שיש לסגור את הפער צורת העבודה

שלה היתה אחרת. היה צריך לערוך סקר מה המצב האמיתי כיום בשטח. כאן כל אחד עשה

סקרים משלו. אני לא יודע אם הסקר שמשרד החינוך עשה הוא היום בתוקף.
היו"ר מי בר-זהר
אם היו נותנים למסמך כותרת אחרת הם היו עושים סקר אחר?



מי יונס;

זה לא ענין של הכותרת למסמך. היעד הסופי הוא לסגור פערים וצריך לעשות

עבודה יסודית לגבי המצב הקיים היום ובהדרגה להתקדם.

היו"ר מי בר-זהר;

אתה חושב שהעבודה שנעשתה לא יסודית?

מי יונס;

כן-

היו"ר מי בר-זהר;

נניח שהמשרד היה מחליט שהמטרה היא לסגור את הפער בתוך 25 שנים, זה היה

מספק אותך?

מי יונס;

לא. אני סבלתי מאי-שוויון בחינוך והחשש שלי הוא שהבנים שלי יצטרכו לדאוג

לסגירת הפער עבור בניהם. לכן, לקראת שנת 2000 אני רוצה לראות מערכת חינוך אחת

לטוב ולרע.

לגבי השוואת תקנים. אני מעביר לך כאן בכתב נתונים מהשנתון הסטטיסטי של

משרד החינוך. נתון אחד מראה שיש מחסור של 2,620 יחידות עבודה במגזר הערבי,

לפי חלוקת מספר התלמידים על מספר המורים. מספר המישרות הזה גם היה פותר את

בעיית התיסכול של המשכילים הערביים שאין להם היום עבודה.

היו"ר מי בר-זהר;

אני מבקש להפיץ את החומר הזה בין חברי הוועדה לקראת הדיון בפעם הבאה.

מי יונס;

ענין הפיקוח והביזור לא קשור בתקציבים. אם עושים ביזור במחוזות, מפקח

לאנגלית יכול לפקח בבית-ספר יהודי ובבית-ספר ערבי ואז הייתי עושה את ההלוקה

לפי אזורים גיאוגרפיים.

היו"ר מי בר-זהר;

אם אתה שולח מפקה יהודי שאין לו מושג בהווייה ובחברה הערבית ושאינו מכיר

את השפה, ושולה אותו לבית-ספר ערבי האם זה טוב או לא?

מי יונס;

אני רוצה ללכת בכיוון הזה עם מפקה שיש לו קצת מושג.

אני מעלה את נושא התמריצים למורים בנגב. לא מכירים בהם כעובדים באזור

פיתוח. בעתונות אני קורא שלסקטור היהודי נותנים הרבה יותר תמריצים. צריך

להכיר בנגב כאזור פיתוח ולתת תמריצים, במיוחד לבנות שההורים שלהן מסרבים לשלוח

אותן לנגב.



היו"ר מי בר-זהר;

אני מבקש לשמוע את מר עלי זידאן.
עי זידאן
יש בלבנו, לי ולחברי, פינה חמה לשר החינוך. שלא יתפרש באן כאילו אנחנו

תוקפים את השר ואת עובדיו. אנחנו מעריכים את העבודה שנעשתה ואין טענות לחברי

הוועדה. תפקידנו כנציגי המורים להצביע על מה שחסר בתכנית הזאת.

אחרי למעלה מ-40 שנה התכנית הזאת היתה צריכה לסגור את הפער הקיים. לא רק

שהיא לא סוגרת את הפער אלא גם לא מגשרת עליו. יש בידי נתונים באחוזים.
התכנית תכסה בין 10% ל-30% בתחומים השונים
בבינוי ובשירות פסיכולוגי היא

תכסה 10%; בפיקוח ובתכניות לימודים - 30% מהפער הקיים. בבינוי, למשל בכפר

שלי, נתנו מספר של מטרים ועל השטח הזה במקום להקים 5 כיתות, הקימו 7 כיתות.

כך הגענו מ-117 כיתות ל-130 כיתות.
די צוקר
במטרז' אין שינוי?

ר' ירון;

יחידת החישוב במטרז' היא 125 מטר לכיתת לימוד עם הספהים. אם מדברים על

130 כיתות זאת אומרת שתהיה תוספת במטרז'. במקרה עליו דיבר מר זידאן נפתרה

בעיה מסויימת על-ידי כך שנבנו יותר פיתות על אותו מטרז'.
די צוקר
אם התופעה הזאת כללית - רימו אותי בנייר הזה. האם זה קיים רק במקרה

המסויים הזה?
הי ו"ר מי בר-זהר
במספר מקומות עשו מאמץ וניסו לנצל את המטרז' שקיבלו להקמת מספר כיתות

יותר גדול, אז הכיתות תהיינה קצת יותר קטנות.
דדי צוקר
זה מופיע בתור תוספת כיתות.
הי ו"ר מי בר-זהר
זה לא מופיע כתוספת.
ע' זידאן
צריך להגיד בכנסת ובממשלה שבבינוי צריך ללכת על 250 כיתות בשנה כדי לפתור

את בעיית הבינוי בתוך חמש שנים.
אי זבדה
יש ועדה משותפת של משרד החינוך ושל ראשי הרשויות שהשר התחייב ללכת לפי

מסקנותיה. כל אחד מפריח כאן כל מיני מספרים.
ע' זידאן
זאת המלצתי לוועדה המשותפת הזאת.

היו"ר מ' בר-זהר;

אב יש ועדה משותפת, למה אין כאן נציג שלה?

אי זבדה;

לא רצינו לעכב את התכנית וההלטת שר החינוך היתה שנפעל כרגע לפי הנתונים

של משרד החינוך. אנחנו מקבלים את העובדה שייתכן ויש שינויים ולכן הוקמה ועדה

משותפת והיא עורכת סקרים בכל הישובים.
היו"ר מי בר-זהר
אני מבקש שבישיבה הבאה בהשתתפות השר יהיה כאן נציג של הוועדה המשותפת כדי

שנוכל להפנות אליו את שאלותינו.
עי זידאן
לגבי החינוך הטכנולוגי. הסכום של מיליון שקל להצטיידות הוא מגוחך. אם

תשאל בבית-ספר עמל בטייבה כמה הוא צריך עביר סדנה מסויימת הוא יענה לך שהוא

צריך 5 מיליון שקל לסדנה אחת. יש להתייחס לחינוך הטכנולוגי בצורה יותר רצינית

כי הדבר הוא בנפשנו ובנפש החברה בעתיד.

הי ו"ר מי בר-זהר;

מר סלע, כל הנושאים שהועלו כאן צריכים להגיע למיצוי ובדיקה בישיבה הבאה

ואני רוצה לקבל עליהם תשובות. אני רוצה לדעת כמה עולה לצייד בית-ספר. אם

הדברים שמר עלי זידאן אמר נכונים - ההצעה מצומצמת מאוד.

עי סלע;

הצעתי שלישיבה הבאה נביא את הנתונים על כל התוספות וכל הבסיסים, כדי שנדע

מה הן הפרופורציות.

הי ו"ר מי בר-זהר;

אני מבקש גם לדעת אם הסכום של מיליון שקל שאתם נותנים משנה את המצב או

שזו טיפה בים?

ר' ארז;

השאלה היא מה סך כל התקציב לחינוך טכנולוגי במדינה. אם הוא 10 מיליון

וכאן נותנים מיליון - זה מעט; אבל אם הוא 4 מיליון וכאן נותנים מיליון - זה

פרופורציונלי.

היו"ר מי בר-זהר;

זה נכון. אני מבקש את הנתונים האלה.



עי זידאן;

לגבי הפיקוח המקצועי. אני מנהל בית-ספר וקיבלתי מכתב מהמפקח על הוראת

הטבע שהשנה הוא לא יפקח בבית-הספר, כלומר, השנה בית-הספר שלי יישאר בלי פיקוח

על הוראת הטבע. בדקתי את הנושא בעוד כמה מקומות והשנה חצי מהמשולש יישאר ללא

פיקוח על הוראת המדעים. אני חושב ש-15 מפקחים מקצועיים יפתרו את הבעיה. אנא,

תאיצו את הענין הזה.

כנציג של המורים לא ראיתי בתכנית התייחסות להכשרת מורים במוסדות להכשרת

מורים וגם אחרי קליטתם במקום עבודתם, כמו למשל הכשרת מורים לבדואים בנגב.

היו"ר מי בר-זהר;

נשמע את חברי הכנסת.

חי פארס;

אני מניח שהחברים ויושב-ראש הוועדה לא ישמחו על דברי. כאשר דיברו על

סגירת הפער ועל שוויון זה לא התקבל כאן כל כך יפה והאנשים נשאלו חאם אין

בתכנית הזאת קידום. כולם אמרו שיש בח קידום. אנחנו מדברים על 43 שנה. אם

זכור לך, אדוני היושב-ראש, בסוף שנת הלימודים שעברה הובטח לנו שהתכנית תבוא

לפני הוועדה בספטמבר השנה יחיא מובאת רק עכשיו, כלומר זח לקח שנה.

כאשר אני רואה את התכנית הזאת לעומת הצרכים בחינוך הערבי, אני מגיע

למסקנה שאם התכנית הזאת היתה בנויה כך שהיו מכפילים פי שניים את התקציב המוצע

לחמש שנים, ובתחומים מסויימים פי שלושה, ובאחרים פי ארבעה - אפשר להגיע לסגירת

פערים. אם הולכים לפי התכנית הזאת, אנחנו זקוקים אולי לעוד 25 או 30 שנה כדי

לסגור את הפער. אם כן, מתי נעשה זאת?

אני לא שולל את התכנית הזאת אבל היא אינה עונה על הצרכים של החינוך

הערבי, לצערי.

אתחיל בחדרי הלימוד. חלק אומרים שחסרים 850. חדרים, והערבים אומרים

שחסרים 1,250 חדרים. לא הגיעו להסכמה על מספר החדרים החסרים. כאן מדובר על

חדרי לימוד ולא על חדר ספורט, חדר מלאכה, מעבדה או חדר לאמנות, זה לוכסוס, זה

אינו קיים אפילו בתודעה בחינוך הערבי. רק מי שביקר בבית-ספר עברי יודע שיש

חדר מלאכה. אני לא מדבר על חדר אחות - כי אין אחות; גם לא על חדר רופא - כי

אין רופא; או חדר של העובד הסוציאלי - כי אין עובד סוציאלי. באיזה בית-ספר

ערבי בארץ יש עובד סוציאלי? אין.

לפי הקצב לא נדביק את החסר. אני מברך על גישתו של השר שמעוניין לקדם את

החינוך, אבל התכנית לא עונה על הצרכים האמיתיים.

נושא תכניות הלימודים. יש היום כ-5.5 תקנים בפועל לנושא הזה וכאן

מוסיפים 10 תקנים. בעוד המש שנים נהיה זקוקים לעוד 10 תקנים.

העלו כאן את הנושא של סלים. אנחנו שומעים על 40,000 שעות במגזר היהודי,

מתוכם רק 1,000 למגזר הערבי. התלמידים הערביים מהווים /,'20 מילדי ישראל ולכן

חסרים לנו 7,000 שעות. איפה הפרופורציה?

לפי זה מתי ייסגר הפער? לא בעוד 30 שנה אלא בעוד 43 שנה. את יתר דברי

אומר בישיבה הבאה בהשתתפות השר.



די צוקר;

כשאני רואה את הטור התקציבי בנייר שהוגש לנו, עם כל הכבוד, אני אומר שיש

פה נסיון הטעייה ברור. אני רואה כאן שמשרד החינוך מחבר כאן תקציב שוטף ותקציב

פיתוח באותו טור וכך מגיעים לתוספת של 30 מיליון שקל. 1. אלה שני מספרים שלא

מחברים אותם בשום ספר תקציב. 2. 130 החדרים אינם תוספת לחדרי הלימוד, אלא רק

תוספת של 10 חדרים. בטור התוספות כללתם את כל עלור הפיתוח, שהם 26 מיליון,

ואז יש כאילו תוספת של 30 מיליון.

אני קובע: מה שקרוי תכנית החומש היא תוספת של 4 מיליון שקל.

מר זבדה, על כך שיש פה נסיון הטעייה של הוועדה - נדבר עם השר. אני מבקש

שוועדת החינוך של הכנסת תקבל נתונים בדיוק כמו שהם.
היו"ר מי בר-זהר
זה נכון. אתם מכניסים סכומים שבלאו-הכי אתם כוללים אותם בכל שנה בתקציב.

בשנה שעברה בניתם 120 כיתות ו-26 מיליון שקל אלה, נניח 23 מיליון שקל, כבר היו

בלאו-הכי בתקציב.
ר' ירון
בשנים האחרונות המשרד עשה מאמץ לסגור פערים, למרות המצב התקציבי, והיום

באים ואומרים שאין תוספת.
די צוקר
אתייחס לשני מספרים כדי לתת מושג עד כמה עלוב הענין שמכונה תכנית חומש:

1. 75,000 למחשבים. בבית-הספר בו לומד הילד שלי עלות תכנית המיחשוב היא

40,000 שקל. 2. לפני 15 שנה, ב-1976, השתתפתי בתכנון החינוך לשנות השמונים.

אז הגדרנו את הפער הקיים במערכת החינוך במספר הדרי הלימוד ב-1,200, כדי להגיע

למצב של שוויון.

דבר שגוי בתכנית - ו.זו אינה תכנית אלא רק תוספת של 4 מיליון שקל - ואיננו
קשור למשרד החינוך
אני הייתי מתנה חלק מן הפעולות בכסף המיועד לחינוך של

הרשות המקומית. משרד החינוך עושה טעות בכך שהוא לא מתנה זאת ולא מטיל חלק

מהאחריות על הקהילה עצמה. אבל משרד החינוך לא בא בידיים נקיות ולכן קשה לו

לבקש את זה. כחלק מסיכום של הוועדה אני אציע שנדבר על מושגים של השוואה, לא של

קידום, ואז אוכל לדרוש מן הקהילה את התרומה שלה.

לסיכום. מאחר שלא מדובר בתכנית חומש אלא בתוספת של כמה מיליוני שקלים -

מעשה של יום ביומו במשרדים הממשלתיים - שעדיין לא אושרה על-ידי אף גוף שמוסמך

לעשות זאת כמו האוצר או נציבות שירות המדינה, אני מציע שהוועדה לא תאשר את זה

כתכנית חומש. היא תקבל בברכה תוספת של 4 מיליון שקל, היא תקבע שזה לא מספיק

ותציב יעדים ריאליים יותר, אבל היא תידחה את מה שקרוי תכנית החומש. נקבל

בברכה הקצאה של כל מיליון שקל נוספים.
חי מירום
ראשית, בלי לפגוע במר זבדה, לדעתי הגיע הזמן שיועץ השר הבכיר לענייני

ערבים יהיה מקרב הערבים.

שנית, בהרכב הוועדה 8 חברים הם יהודים ו-2 בלבד הם נציגי המגזר הערבי. זה

משקף את היחס שלנו לכל דבר שקשור במגזר הערבי.



שלישית, עוד לא נתקלתי במקרה כזה שוועדה יושבת ואין לה הגדרת מטרות

בעבודתו!. אינני יודע למה חתרתם. ייתכן שהתכוונתם לטוב, אבל ייתכן שיצרתם

מראית-עין. אינני יודע מאיזו נקודה אתם יוצאים ולאן אתם שואפים להתקדם. על

יסוד הנתונים שבידי אין לי שום אינפורמציה בכיוון הזה. אולי בכתב ההסמכה של

השר כתובות הגדרות התפקידים של הוועדה, אבל אם אין זה כך אני רואה בכך ליקוי

המור.

דבר נוסף. אנחנו נמצאים בתקופה של קליטת העלייה ולמדינת ישראל יש בעיה

חמורה של העמדת משאבים. מי שמדבר על יצירת שוויונות צריך להיזהר, כי יכול

להיות שבזמן קצר נגיע למצב שבמקומות שונים נצטרך ליצור שוויונות למגזר היהודי

בבתי-הספר. בחלק מהמקומות יש כיתות גדולות מעבר לתקן וכן הלאה. יש להביא

בחשבון צמיחה גדולה במערכת הלימודים בגלל קליטת העלייה.

עוד הערה. בשנים האחרונות היתה למשרד החינוך מגמה חיובית לצמצום פערים,

ונעשה מעשה בתחום הזה. היתה תכנית חומש שהחלו בה עוד בימי השר נבון. הוועדה

שלנו ציינה את פעלו של מר גדעון בן-דרור במסגרת תכנית החומש הזאת לבינוי

במגזר הערבי. יחד עם זאת אי-אפשר להתעלם מהעובדה שבמגזר הערבי אין כמעט

מוסדות תרבות וגם לא חינוך בלתי פורמלי. אני רואה כאן המלצה לתוספת של 300,000

שקל או הצי מיליון שקל לשנה לנושא של תרבותי ואמנות וחינוך בלתי פורמלי. זו

בדיחה גרועה. אולי כדאי להניח לזה ולמקד זאת בתחום אחר שאפשר יהיה לקדם אותו,

כמו הגדלת מספר הכיתות, מאשר לפרוס מראית-עין של עידוד לתרבות ואמנות. זה לא

יכול לתרום כי אין איפה, אין במה לאחוז. המגזר הערבי סובל מחסכים קשים בתחום

של העדר מתנ"סים, מוסדות תרבות ופנאי. לכן חשוב לעשות בתחום של החינוך

הבסיסי.
הי מחאמיד
בעיני זו לא תכנית כאשר מדובר בה על תוספת של 10 חדרי לימוד; או על 5

תקנים לקב"סים כשצריך להתמודד עם 31% נשירה של ילדים המסתובבים ברחובות

ומגיעים לסמים ולתופעות שליליות אחרות בלא כל טיפול, פורמלי או בלתי פורמלי;

או כאשר מתוך כ-500 פסיכולוגים במערכת החינוך יש 5 בחינוך הערבי וכאן יש תוספת

של עוד 5; או כאשר מדברים על מחלקות ערביות - אני חושש שכל הטלאים האלה גם הס

לא יתממשו ואין זו סגירת פערים.

הוועדה הזאת צריכה לבחון פעם מה עושה מפעל הפייס ברשות המקומית. משרד

החינוך מעביר אותנו למפעל הפייס, מפעל הפייס מעביר חזרה למשרד החינוך וכן

הלאה. מפעל הפייס כמעט ולא קיים ברשות המקומית.

דובר כאן על מנהלי מחוזות. אותם מנהלי מחוזות צריכים להיות אחראים על

המורים באזורים שלהם וצריך לדאוג שתיקים לא יופנו לטיפול לירושלים או למקום

אחר כאשר יש מחוז שיטפל בהם.

אני רוצה לדעת מה תקציב משרד החינוך לכלל האוכלוסיה של התלמידים בישראל.

היו"ר מי בר-זהר;

אפשר לראות זאת בספר התקציב.

הי מחאמיד;

אם רוצים לסגור את הפער צריך לקהת בחשבון את אחוז התלמידים הערביים מתוך

כלל התלמידים בארץ והיחס צריך להישמר.



לפי התכנית הזאת הפער לא ייסגר. אני מסכים עם הדברים שנאמרו כאן ובעיקר

עם דברי דייר דוארי שלא היתה הגדרת מטרות או יעד, והאם היעד היה שוויון או טלאי

על גבי טלאי. לתכנית הזו דרושה רביזיה כי היא לא מספקת את הצרכים של

האוכלוסיה הערבית והיא לא תסגור את הפער בעוד עשרים שנה אלא בעוד שנים רבות.

היו"ר מי בר-זהר;

אנחנו לא נסכם היום את הדיון אלא נמשיך אותו בנוכחות שר החינוך בישיבה

הבאה. אני מבקש להעביר אליו את הפרוטוקול של הישיבה הזאת. הבר-הכנסת נפאע

וחבר-הכנסת גולדמן יהיו ראשוני הדוברים בישיבה הבאה.

אני מודה לכל האורחים.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55

קוד המקור של הנתונים