ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 06/05/1991

משמרת שניה בבתי-הספר; שאילתות והודעות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 229

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני, כ"ב באייר התשנ"א (6 במאי 1991). שעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה; היו"ר מי בר-זהה

מי גולדמן

חי מירום

י י פרח

מוזמנים; משרד החינוך והתרבות

rי אורלב - מנכ"ל

גי בן-דרור - סמנכ"ל בכיר לפיתוח

בי נסים

משרד האוצר

ר' פי נצי - רפרנט חינוך

אי בלר -

ארגון הורים ארצי

ע' שער

הסתדרות המורים

די רונן - יו"ר החטיבה העליונה וחבר הנהלה

ארגון המורים

נ' שני - מזכירת הסניף בירושלים

מרכז השלטון המקומי

ג ' לב - משנה למנכ"ל

מפעל הפיס

אי גורן - מנכ"ל

מזכירת הוועדה; י' גידלי

קצרנית; ר' בלומרוזן

ס ד ר - ה י ו ם;

1. שאילתות והודעות;

2. משמרת שניה בבתי-הספר.



הי ו "ר מ' בר-זהר;

אני פותח את הישיבה.

שאילתות והודעות

היו"ר מ' בר-זהר;

קראתי בעתון, לתדהמתי, ששרי החינוך והתקשורת החליטו לא להרחיב את שידורי

הטלוויזיה בשבתות ובחגים, בהסתמך על סעיף 44א בחוק רשות השידור. להערכתי, זהו

שימוש בלתי חוקי בסעיף. קיבלתי על-כך הבוקר גם יעוץ משפטי. לא נקבל את זה. אני

רוצה לדעת מדוע מותר לשדר בטלוויזיה בליל שבת ובשבת אחר הצהריים ואסור לשדר בשבת

בבוקר.

נקיים על-כך דיון דחוף בשבוע הבא. אני מקווה מאוד שנצטרך לבטל את הדיון, אם

שרי החינוך והתקשורת לא יתעקשו על העמדה הזאת. אחרת נצטרך ללכת למאבק, כולל מאבק

משפטי . אני רואה את זה כחלק מן המאבקים שלא מתאימים לשר התקשורת ולשר החינוך אלא

דווקא לסגן השר פרוש. צר לי מאוד ששרי החינוך והתקשורת נכנסו לענין הזה.

נקודה נוספת. מחר אנחנו מקיימים דיון בשתי נקודות שהועלו לאחרונה, בקשר

לאולפנים. גבי ברוריה נסים, קיבלתי את התיקון שלך לגבי נושא הישיבה מחר - לגבי

חיילות שהחליפו מורות ולגבי מורים בנושאי דת ויהדות שהוכנסו לאולפנים.

ז י אורלב;
הנושא הוא
החלפת מורות באולפנים בחיילות והזרמה תקציבית להגברת לימודי

יהדות בבתי-הספר.

היו"ר מי בר-זהר;

ביום רביעי, גבי ברוריה נסים תיקנה את דברי.

ז י אורלב;

אם כך, הנושא מחר הוא; הזרמה תקציבית להגברת לימודי יהדות באולפנים.

היו"ר מי בר-זהר;

כן, באולפנים.

נושא זה קשור עם הידיעה שהופיעה היום בעתון "דבר", שדוברי רוסית שחזרו בתשובה

מלמדים כשרות באולפנים. אינני יודע באיזה מידה זה נכון. אנחנו יודעים מה זה

עתונות.

עוד נקודה הנוגעת לשלטון המקומי. מר לב, טיפלנו בשבוע שעבר בענין הספריה

לדורות בלוד. דיברתי עם מר מקסים לוי בקשר לספריה. היא נסגרה ונפתחה מחדש. אני

מבקש לומר לכם; מר לוי אמר לי, בספטמבר השנה, שהספריה נפתחה מחדש. הספריה שירתה

בתחילה קבוצה גדולה של ישובים, שרובם פרשו ממנה - גזר, רמלה ומודיעים. כיוון שהם

פרשו, היו בעיות עם כספים, גרעון של 200 אלף שקל, והספריה נסגרה. אדוני המנכ"ל,

ראיתי שגם אתה טיפלת בנושא זה. ראיתי פנייה שלך למר לוי. בסופו של דבר נפתחה

הספריה מחדש. העיריה הסכימה לקחת אורנה תחת חסורנה. העובדים פנו אלי שוב,

בהתרגשות רבה, עקב כך שלהלקם לא ניתן להיכנס לבנין. אמרתי להם ואני אומר זאת גם

לכם; הוועדה שלנו עוסקת בנושא של חינוך ותרבות. פניית הוועדה היתה לגבי פתיחת

הספריה. הספריה נפתחה. הנושא של תנאי עבודתם של העובדים הוא נושא של איגוד

מקצועי.



ג' לב;

הנושא הועבר- לוועדה פריטטית.
היו"ר מ' בר-זהר
מר לוי אמר, שהוא הגיע עם מזכיר מועצת הפועלים להסדר לגביהם. זה לא נושא

שאנחנו עוסקים בו. זה אולי נושא שנוגע לוועדת העבודה והרווחה. מבחינתנו, פתיחת

הספריה לשירות הציבור מספקת אותנו, כמובן בתנאי שנמצאים שם אנשים בעלי מקצוע

שמסוגלים לחלק את הספרים ולעזור לתלמידים ביעוץ,

ג' לב;

יש שם בעיות ניהול.

היו "ר מ' בר-זהר;

בעיות ניהול יש לפתור במסגרות אחרות.

ג' לב;

אני מקווה שבעיות הניהול ייפתרו.

היו"ר מ' בר-זהר;

אחד מעובדי הספריה אמר לי, שמי שפתח את הספריה ועובד בה הם עובדי נקיון. מר

לוי אמר לי, שמתוך 18 עובדים שהיו שם, 11 נקלטו מחדש בעבודה. אני לא יודע מהי

האינפורמציה המדוייקת. לא אכנס לויכוח הזה.

אני מתכוון לבקר שם בקרוב, לאחר שובו של מר לוי מחוץ לארץ, ולעמוד מקרוב על

מצב הדברים.

יש מספר שאילתות הנוגעות לעניינים אישיים, משום כך אני מעביר אותן ישירות

לגבי ברוריה נסים.

בשבוע הבא נדון בנושא נוסף, והוא ענין התשלומים הנלווים בבתי-הספר. כולכם

מכירים את הענין של פתח-תקווה, מה שארע שם. יש שם השבתה של לימודים. ההורים קיבלו

הוראה לא לשלם את דמי הרישום לטיפול שיניים. בינתיים קיבלתי הודעות על תוספות

אדירות של תשלומים בהרצליה ובמקומות אחרים. גבי ברוריה, גם העברתי אליך פנייה

מבית-ספר בירושלים. נערוך על-כך דיון בוועדה בשבוע הבא, כדי לשמוע מה קורה עם

התשלומים הללו ומה הם הכללים המחייבים את כל בתי הספר.

ג' לב;

האם תזמינו את נציגי העיריות הנוגעות בדבר?

היו"ר מי בר-זהר;

כן.



משמרת שניה בבתי-הספר

היו"ר מ' בר-זהר;

אני רואה שיש לנר רפרנט נוסף ממשרד האוצר לחינוך. מר אביקם בלר, האם אתה

מצטרף למר פינצי או מחליף אותו?

א' בלר;

אני מצטרף כרפרנט חינוך.

ר' פינצי;

הוא מהליף אותי.

היו"ר מ' בר-זהר ;

מר בלר, אני מאהל לך הצלחת. לא תשבע הרבה נחת מאתנו, אני כבר מודיע לך על-כך.

גבי נילי שני, מזכירת סניף ארגון המורים בירושלים, האס הוועידה נגמרה בכי

טוב?
נ' שני
אנחנו מקווים. עוד לא היו בהירות. ביום המישי יהיו הבחירות.

היו "ר מ' בר-זהר;

יש שמועות וידיעות באוויר, שבשנה הקרובה לא יהיה מנוס מהנהגת משמרת שניה
בבתי-הספר. אני מבקש לשמוע ממנכ"ל המשרד
מה המצב? מה השיקולים?
ז י אורלב
אני אתן את התמונה הכללית, ומר גדעון בן-דרור, שבידיו פרטים יותר מדוייקים,

ישלים דברים.

באופן כללי, שר החינוך והתרבות דיווח לוועדה לפני כמה חודשים שמערכת החינוך

והתרבות נמצאת בהיקף בנייה בלתי רגיל, ומשרד האוצר תיקצב 2,000 כיתות בקירוב -

עקב גידול טבעי וקליטת עלייה. מדובר בכ-240 אלף מ"ר. זה תקציב לתשעה חודשים.

במונחים שנתיים, זה תקציב ל-2,500-2,400 כיתות לשנה, מול תקציב ל-600 כיתות שרץ

במשך עשרים שנה. בשנת השיא הקודמת, בשנת 1966, ניבנו 1203 כיתות.

התקציב קיים. אני אומר מראש, הבעיה היא לא תקציבית. התקציב הוא תקציב לאומי.

הוא כולל בתוכו כספי מפעל הפיס, כספי משרד השיכון וכספי משרד החינוך והתרבות.

אגב, זו פעם ראשונה שתקציב השיכון וההינוך נמצא כולו במסגרת תקציב משרד החינוך,

הוא לא מפוזר.

הבעיה העיקרית היא יכולת הביצוע של הבנייה. כפי שידוע, בסוף תהליך הפרוגרמות

משרד החינוך נותן הרשאות לרשויות המקומיות, על-פי תכנית מוסכמת, והרשויות

המקומיות הן שעוסקות בביצוע. הן מוציאות את המכרזים, הן העושות את ההתקשרויות

והן מבצעות את הבנייה. הבנייה מחולקת לשניים. חלק מהבנייה הוא בנייה קשה וחלק -

בנייה רכה. המדיניות שלנו היא למנוע מעברות בחינוך. לכן, בכל מקום שניתן לינת

פתרון קבע אנחנו תומכים בפתרון קבע, אף אם אנחנו יודעים שיהיה פער של זמן, שצריך

לגשר עליו, על-ידי משמרת שנייה.



אנחנו יודעים היום שבהיקף של כמה מאות כיתות, מתוך 40 אלף כיתות, כך שבאחוזים

מדובר באחוז קטן, יש חשש שהבניה לא תסתיים, על אף שניתנו כל האישורים ועל אף

שקיים תקציב, ונצטרך לגשת לפתרונות זמניים. הרשויות המקומיות לוחצות עלינו שבפער

הזמן הזה ניתן מיבנים זמניים. משרד האוצר מתנגד לכך, כי עלות מיבנה זמני היא 50%

מעל עלות מיבנה קבוע. אם בונים מיבנה קבוע העלות היא 100%. בפתרון זמני צריך לתת

על כל כתה 150%.

יש כרגע בעיה של פער זמן לגבי פמה מאות כיתות. הפער הזה יכוסה כנראה, בכמה

מקומות, על-ידי משמרת שניה. חלקו יכוסה על-ידי אמצעים אחרים, כמו: שימוש במיבני

ציבור, שיטת הכיתה החמה - כלומר, ליצור רוטציה של כיתות בתוך בתי-הספר, כדי שיותר

כיתות יוכלו ללמוד במספר חדרים נתון - אולי שבוע לימודים גמיש, אולי שימוש

בסדנאות באופן ארעי, אולי גם הפיכת חדר מחשבים או ספריה, ששימשו עד-כה רק ליעוד

שלהם, כדי שישמשו למשך תקופה מסו "מת גם ככיתות. בבתי-הספר העל-יסוד"ם אפשר

אולי לבטל, לתקופה מסויימת, את כיתת-האם, וכך לפעול בשיטה של בית-ספר 'אורט'

קרית-ביאליק. על-פי שיטה זו לתלמיד אין כיתת אם והוא לומד על-פי מקצועות. כך

חוסכים כיתות.

למרות המאמצים שנעשו, למוסדות החינוך יש מגמה של פיגור בבנייה מול בניית

דירות. בבניית דירות משרד השיכון משלם תמריץ לקבלן על עמידה בלוח הזמנים. על כל

זירוז בבניית הדירות הממשלה משלמת בונוס. הבונוס הזה אי נו ניתן לבניית מוסדות

חינוך. על כן, קבלן שמקבל שני פרוייקטים -שכונת מגורים ובית-ספר -מבחינה

כלכלית כדאי לו קודם-כל לגמור את בניית שכונת המגורים ורק אחר-כך לבנות את בית

הספר. אנחנו מנהלים עכשיו התדיינויות כדי לפתור את הבעיה הזאת.

יש עוד בעיה שכרגע בכיוון של פתרון חיובי. היתה אי-הבנה ביחס לנתוני בניית

יחידות דיור במדינה. היו נתונים שונים. שר השיכון הכריז, באחת ההכרזות, שבשנתיים

הקרובות בונים 250 אלף יחידות דיור. הממשלה החליטה על 87 אלף יחידות דיור.

הרשויות המקומיות נותנות מספרים אחרים. אנחנו הגענו להבנה עם אגף התקציבים על

בסיס נתונים אחיד שמשותף למשרד החינוך, משרד השיכון, מינהל מקרקעי ישראל, משרד

הפנים ומשרד החקלאות. זה היום מסד הנתונים המוסכם בין משרדי הממשלה, כדי שיהיה

תיאום לגבי מים, כבישים, חינוך וכיו"ב. כתוצאה מכך ביקשנו מאגף התקציבים, והבנתי

שיש נטייה להענות לנו בחיוב, לעבוד בתקציב רב-שנתי. ברור שהמגמה אינה ענין לשנה

אחת אלא לשלוש-חמש שנים.

היו"ר מ' בר-זהר;

אנחנו מדברים על עולים שכנראה יבואו לאורך מספר שנים. גם בשנים הקרובות יבואו

עולים. על איזו תוספת של תלמידים עולים אתה מדבר, לשנים הבאות?

ז י אורלב;

אנחנו עוסקים כרגע בנתוני שנת 1990. אנחנו יודעים כמה עולים הגיעו. אנחנו

מדברים גם על שנת 1991י שהנחת תקציב המדינה דיברה על 300 אלף עולים, במונחים

שנתיים. אין הערכה לשנים הקרובות. באופן לא פורמאלי אנחנו פועלים על בסיס הידוע

במשרדי הממשלה, של 250-200 אלף עולים לשנה.

הנתון של מערכת החינוך הוא לא כמה עולים מגיעים אלא כמה יחידות דיור ניבנות.

מוסדות חינוך הם לא פונקציה של אידיאולוגיה, אלא של נתון יסודי מאוד, של יחידות

דיור. יחידות דיור לא נופלות מן השמיים. יש פרוצדורה של תכנון, היתרים ואישורים.

צריך להכשיר קרקע. אין כאן סודות. יודעים כמה יחידות דיור עומדים לבנות. זהו

מסד הנתונים למוסדות החינוך. לא חשוב לנו כמה יחידות דיור עומדים לבנות אלא כמה

יחידות דיור מקימים בפועל.



להערכתנו, אין בעיה תקציבית. כלומר, לתקציב הלאומי יש תשובה הולמת למתן פתרון

קבוע, מלא, לחינוך לעולים. יש בעיית ביצוע. יש בעיה של פיגור הבנייה לעומת לוח

הזמנים, בעיקר על רקע זה שהשלטון המקומי ואנחנו דוגלים בבנייה קשה ולא זמנית. על

רקע זה אנחנו צופים שבראשית שנת הלימודים התשנ"ב יהיה פער של זמן, בכמה מאות

כיתות. איות מהאפשרויות היא הנהגת משמרת שניה. האפשרות המועדפת היא: שימוש במיבני

ציבור, שיטת הכיתה-החמה או מיבנה שבוע גמיש.
היו"ר מ' בר-זהר
האם אתה יכול להגיד בכמה מאות כיתות מדובר והיכן?

ג' בן-דרור;

אנחנו עדיין לא יודעים את המספר. המתנו לסוף אפריל כדי לראות מה ההרשמה

למוסדות חינוך - גני ילדים, בתי-ספר יסודיים ובתי-ספר על-יסודיים. אנחנו בודקים

עכשיו במדוייק את היקפי הבנייה בפועל. כמעט כל יום יוצאים אנשים לשטח, לרשויות

שונות, על-מנת לבדוק בפועל מה קורה. תהיה לנו אינפורמציה ראשונה בסוף חודש מאי,

בסוף חודש זה.

הי ו "ר מי בר-זהר;

אתה בוודאי יודע אם המספר יהיה יותר רוב ל-200 כיתות או ל-1000 כיתות.

גי בן-דרור;

אני מניח שנהיה יותר קרובים ל-200 כיתות.

היו"ר מ' בר-זהר;

200 כיתות זה כ-8000 תלמידים. באלו מקומות זה יקרה?

גי בן-דרור;

אנחנו עדיין לא יכולים לומר באלו מקומותי אסביר מדוע אי-אפשר לומר. ברשותכם,

אשלים קודם את דברי המנכ"ל. לגבי משמרת שניה - זאת אי ננה המדי ניות. להיפך,

המדיניות של המשרד ושל משרד האוצר היא לא לקיים משמרת שנייה. אם תהיה משמרת שניה,

היא תהיה מקומית וזמנית. היא תהיה ברמה מוסדית או ברמת ישוב שלם, או ברמת רובע או

ברמת שכונה, זמנית, עד להשלמת הבנייה במקביל. זאת-אומרת, זה אילוץ, לא מדיניות.

זה עניו מקומי וזמני. חשוב להדגיש זאת כדי שלא יובן כאילו למשרד יש פה איזו שהיא

תכנית. כפי שהוסבר, אין לנו בעיה תקציבית. יש בעיה של התאמה בין מערכות שמתפתחות

והבניה בפועל.

בהתפתחות מערכת החינוך אנחנו בעצם מרימים שני דגלים, לא רק דגל אחד. המערכת

ממשיכה לצמוה בגלל גידול טבעי, שנע בממוצע, כל שנה, בין 17 אלף ל-21 אלף תלמידים.

הגידול הטבעי כרוך גם בהגירה פנימית בתוך ישובים ובין ישובים. זאת תופעה קבועה.

בשנים האחרונות היינו מתוקצבים בהיקף של 700-600 כיתות לצורך קליטת הגידול הטבעי.

לגבי קליטת עלייה, לעומת 250 אלף עולים שהגיעו לארץ מינואר 1990 נקלטו במערכת

החינוך כ-40 אלף תלמידים. נקלטו 40 אלף תלמידים, כאשר הכיתות לקליטתם חלקן הקטן

רק הושלם ומרביתן עדיין בקנה, בתוך תהליך העבודה, כאשר התקציב קיים. פירוש הדבר

שהמערכת קלטה את העולים בשיטה של פתרונות ביניים; צפיפות כיתות, השבת מיבנים

לחינוך, פדיון מיבנים מבנייה אחרת, ופתרונות אלטרנטיביים שעוד אגיע אליהם.



הצמיחה של המערכת נובעת גם מגידול טבעי וגם מקליטת עלייה. אני יכול לומר

שלגבי המגזרים של המיעוטים שמרכיב קליטת העליה לא חל עליהם אין לחלוטין בעיה של

משמרת שניה. הגידול הטבעי במגזר המיעוטים מקבל תשובה יותר מחלקו היחסי כמגזר

באוכלוסיה, גם לצורך סגירת פערים. לא אכנס לפרטים. לא מזמן קיימנו דיון כאן בנושא

זה. הם מקבלים מעבר לחלקם היחסי. אם תונהג משמרת שניה, היא תחול במגזר היהודי.

בישובים שהם קולטי עלייה לרוב מתחולל גם הגידול הטבעי: בישובים כמו חיפה,

נתניה, אשקלון, אשדוד וירושלים, הם ישובים שצומחים עם שני המרכיבים ביחד. כבר

בשנים האחרונות בוצעו בהם פעולות של פתרונות אלטרנטיביים לקליטת תלמידים. המנכ"ל

ציין. יש שימוש ברמה מוסדית תחילה ואחר-כך ברמה מושבית של פתרונות ביניים. אנחנו

נמנעים מאוד מהנחת מיבנים טרומיים. אני מדגיש זאת מחדש.

לגבי תקציבים, בשנת 1989 הפיתוח היה לגידול טבעי בלבד, עם 613 כיתות. בשנת

1990 - 619 כיתות לגידול טבעי, וכבר קיבלנו תוספת לקליטת עלייה - 280 כיתות.

השנה, התקציב מבוסס על שני המרכיבים - של 630 לגידול טבעי ו-1270 כיתות לקליטת

עלייה. 1270 כיתות הוסיפה הממשלה לקליטת העלייה.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

זה מספר מרשים. לפי הבנתי, מספר זה יכסה אותם 40 אלף ילדים שכבר חדרו

למערכת.

ג י בן-דרור;

לא. אנחנו מעריכים שמעל 30 אלף תלמידים נספגו. המערכת שילמה במאמץ לאומי

וגם ברמת השירות. אין ספק שאם אתה מעלה את מסבר התלמידים בכתה ומחסל פונקציות

מסוי ימות, יש הבדל ברמת השירות. אבל הישובים משתפים פעולה, כי הם רואים שבמקביל

מתקיימת פעולת גדילה ופיתוח בהיקפים ניכרים מאוד.

באר-שבע, למשל, קיבלה מאתנו עכשיו הקצבות ל-109 כיתות, לבנייה של מוסדות

חינוך חדשים. בשנה שעבר הם קיבלו הקצבה רק ל-18 כיתות.

ז י אורלב;

באשדוד קיבלו תקציב ל-104 חדרים, וראש העיר, שהוא מהנדס, עשה יושבון שזה סך

הכל הכיתות שבנו ב-15 השנים האחרונות.

ג י בן-דרור;

מדובר בהיקפים משמעותיים מאוד. אין-ספק שהמדינה עשתה פה מאמץ לאומי ניכר.

הישובים צריכים לעכל היום היקפי בנייה שהם לא הורגלו להם בעבר.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

האם יעמדו במועדים שמדובר עליהם?

גי בן-דרור;

אין כוונה ללכת למשמרת שנייה. זאת הנקודה. מתבצע מאמץ לאומי אדיר, גם על-ידי

הממשלה וגם על-ידי השלטון המקומי, שהוא בעצם בחזית. בבאר-שבע - 109 כיתות.

באשדוד - 104 כיתות. באשקלון - 78 כיתות. בנתניה - 78 כיתות. בחיפה - 60 כיתות.

בכרמיאל - 71 כיתות.



היו "ר מי בר-זהר;

כמה כיתות ניבנו שם בשנים האחרונות?

גי בן-דרור;

בבאר-שבע ניבנו בשנה קודמת 18 כיתות. באשדוד - 24. באשקלון ניבנו 21, לעומת

78 כיתות שניבנות עכשיו. בנתניה - ניבנו 34 לעומת 78 כיתות שניבנות עכשיו.

תהליך הקליטה היה קיים בנתניה עוד בהתהלה. בחיפה - 60 לעומת 14. חיפה, אגב, היא

העיר קולטת העליה הגדולה ביותר, מבחינה מספרית.

היו"ר מ' בר-זהר;

בכל אופן היא צריכה תוספת של פחות כיתות ממקומות אחרים.

גי בן-דרור;

בחיפה העולים התיישבו בעיקר בהדר, שם היו שלושה מיבנים פנויים. היה אפשר

למצות את המשאבים הקיימים, שבתהליכים דמוגרפיים קודמים התפנו.

בנצרת עומדים לבנות עכשיו בית-ספר יסודי חדש, בית-ספר מקיף חדש ועוד 6-4 גני

ילדים.

ז י אורלב;

בנצרת עלית, הנתון עד 31 בדצמבר הוא 3,000 עולים שמהווים 14% מכלל הישוב.

מקום רביעי בארץ, מבחינת אחוזים. מבחינת מספר אבסולוטי , חיפה מובילה - 29 אלף

עולים.

גי בן-דרור;

בנצרת עלית היה דבר מעניין. לפני שנה וחצי היו בנצרת עלית 800 דירות ריקות,

ובמוסדות החינוך הקיימים היו 30 כיתות עודפות. התיישבו שם 1300 משפחות. 30

הכיתות התמלאו. גלי העלייה שם נמשכים, ואנחנו כבר צריכים לבנות בית-ספר יסודי

נוסף, בית-ספר מקיף חדש וגני ילדים.

אציין שני דברים בהקשר הזה. ראשית, העיכובים שחלים היום בבנייה נובעים

מסיבות שונות. עיכוב אחד נובע ממלחמת המפרץ והאינתיפאדה. לא צריך להרבות את

הדיבור על-כך. עיכוב אחר, הקבלנים שמים דגש על בניית יחידות דיור, כפי שציין

המנכ"ל, לעומת בניית מוסדות חינוך. עיכוב אחר, תכנית מפעל הפיס, ל-200 כיתות,

עדיין לא יצאה לדרך מבחינת הבנייה, בגלל בעיות בהסדרים בין מפעל הפיס והאוצר.

משרד החינוך הוציאו הרשאות לשטח.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

כמה כיתות ביקשתם ממפעל הפיס?

גי בן-דרור;

כ-200 כיתות. הוצאנו. הרשאות ליישובים החל מחודש ינואר 1991. עוד לפני שהחלה

שנת התקציב, לפי הסדר מיוחד עם האוצר, על-מנת להקדים את תהליך המכרוז והבנייה.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

מה משך הבנייה של בית-ספר חדש?
ג' בן-דרור
משך הבנייה של בית-ספר של 12 כיתות הוא 12-8 חודשי עבודה.
היו"ר מי בר-זהר
כלומר, בניינים שהוצאתם להם הרשאות בינואר לא יספיקו להיבנות עד השנה הקרובה.

גי בן-דרור;

אפשר לגמור את הבנייה עד סוף החגים אם 'מתלבשים' על זה.

היו"ר מ' בר-זהר;

מה עם תוספת כיתות, למיבנה קיים? כמה זמן היא נמשכת?

גי בן-דרור;

זה הרבה יותר מהיר. תלוי בכמה כיתות מדובר. מדובר במונחים של חודשים.
היו"ר מ' בר-זהר
כלומר, תספיקו עד פתיחת שנת הלימודים.
ז י אורלב
אם יש עבודה רציפה.
הי ו ייר מי בר-זהר
לאור התנאים הקיימים במשק, האם ניתן להבטיח שכיתות אלה יושלמו בזמן.
גי בן-דרור
לגבי תוספת כיתות בבתי-ספר קיימים - כן.
י י פרח
כרגע רשומים ילדים לבתי-הספר. האם הם ימצאו כיתות מוכנות? מה יהיה בראשית

שנת הלימודים? האם לא נעמוד, הלילה, במצב שאלפי ילדים יישארו ללא מסגרת.
ז י אורלב
'ש תקציב לקורת גג לכל תלמיד, בלי משמרת שנייה. כרגע יש פער זמן, לגבי מספר

כיתות. בעוד חודש נוכל לתת נתונים מדוייקים. לכל ילד תהיה קורת גג. הבעיה היחידה

היא אם ב-1 בספטמבר קורת הגג תהיה בכיתה שלו. ייתכן שיווצר פער של 4-1 חודשים,

בהם יצטרכו למצוא פתרונות ביניים שונים. אבל אין בעיה של קורת גג.
היו"ר מ' בר-זהר
מדובר פחות או יותר ב-200 כיתות. אבל זה מספר לא מדוייק.
ג' בן-דרור
אין לנו ענין להקים מיבנים טרומיים, זמניים. הם גם לא זולים.
ז' אורלב
הם ייהפכו למעברות. אנחנו לא רוצים לבנות מעברות.

ג' בן-דרור;

אנחנו מדברים היום על תכנית לקליטת עלייה במשך שנתיים - שלוש שנים. יש

ואריאציות של בנייה קשה, קונוונציונאלית, בשכונות ושל בנייה של קרוואנים

ומגורונים. במרביתם אלה שכונות זמניות. בשכונות אלה לא נקים מוסדות חינוך, להוציא

גני ילדים. פה מתחיל תהליך של קליטת האוכלוסיה שתהיה בשכונות הדיור הזמניות

בשכונות הוותיקות הסמוכות, משני אספקטים - אספקט פיסי, ואספקט של סוג חדש של

אינטגרציה שמתחיל להווצר. תהליכים אלה צריכים להיות מתוכננים. אנחנו משתדלים

לתכנן אותם. יש תהליך מעניין של אינטגרציה בין שכונה ותיקה, שמסורתית ראו אותה

כאוכלוסיה משתלבת, והיא הפכה לאוכלוסיה הקולטת, המשלבת.

היו"ר מ' בר-זהר;

מר בן-דרור, אני בעד משמרת שנייה בתקופה הזאת, כרע הכרחי. אני לא מתנגד לכך,

בשום פנים ואופן. גם הייתי נגד התכנית של נדידת שנת הלימודים על פני הקיץ, שלא

ידעתי מנין היא צצה והיא גוועה במיתת-נשיקה. אני מבין את הכורח במשמרת שנייה,

בתקופת ביניים, בתקופה זמנית. אני מברך אתכם על התנופה הגדולה.
השאלה שלי היא
האם אתם לוקחים בחשבון את העובדה שבכל-מיני בתי-ספר יתחילו

לקום ועדי ההורים ולהאבק בהנהלה. ילדים יתחילו ללחוץ על מעבר לבתי-ספר אחרים. אם

זאת גזירה על ישוב שלם, הדבר יעבור בצורה יותר חלקה. אבל מה יקרה אם בית-ספר אחד

יפעל במשמרת שנייה ובית-ספר אחר - לא? יתחיל מאבק של הורים; הורים ילחצו על

העברת הילדים; יתחיל מאבק של מנהלים, שהמשמרת השנייה לא תהיה בבתי-הספר שלהם.

האם אתם נערכים גם לנקודה הזאת?

ז י אורלב;

התשובה היא תשובה חיובית מאוד. ברור לנו שאם יהיה אילוץ בישוב מסויים או

בבית-ספר מסויים, הוא לא יטופל בהיסח הדעת. היושב-ראש צודק בהנחה שהאילוץ של

משמרת שנייה מחייב הידברות רחבה בקהילה. לא רק עם ההורים, גם עם המורים. יש

השפעה גם על תנאי עבודה של המורים והמנהלים. למנהל בית-ספר יש פתאום סניפים

במקומות אחרים וכיתות שפועלות אחרי.הצהריים. כרגע אנחנו בונים לעצמנו מודלים

שונים. אנחנו בהידברות עם השלטון המקומי ועם ראשי ערים, לגבי ערים שיש לנו חשש

לגביהן. עוד לא נכנסנו להילוך גבוה, גם כדי להדגיש שאין זאת מדיניות אלא אילוץ.

במקום שיהיה אילוץ, נשב נקודתית עם אנשי המקום. נצטרך לקחת בחשבון את הנקודות

הצודקות שהיושב-ראש העלה -ההורים, יחסי גומלין בין מוסדות החינוך. יש שאלה אם

כדאי שמשמרת שניה תהיה בחטיבת ביניים, בבית-הספר היסודי, בכיתות הגבוהות של

בית-הספר היסודי, בבית-הספר העל-יסודי. בגני הילדים ברור שאי-אפשר. יש שורה של

הידברויות שצריכות להתקיים. הנקודה שהיושב-ראש העלה בהחלט עומדת לנגד עינינו.

היו"ר מ' בר-זהר;

מר גורן, תמסור לנו סקירה על מספר הכיתות שסיפקתם ומה הבעיה הקיימת עכשיו.

אי גורן;

בשנים האחרונות סיפקנו 150 כיתות לימוד חדשות לשנה.

היו"ר מ' בר-זהר;

מה זה 'בשנים האחרונות'?



אי גורן;

בארבעת השנים האחרונות.

הכיתות שסיפקנו היו במסגרת הפרוגרמה של משרד החינוך והתרבות. הקצבנו לשנה

השוטפת במקום 157 כיתות בשנה הקודמת - 200 כיתות. המשמעות היא גידול של כ-25%.

רוידשנו השנה בכך שכללנו גם הצטיידות של אותן כיתות, הכוונה היא לציוד ולריהוט

לאותו 200 כיתות. לראשונה כללנו גם אותם, במסגרת הבנייה החדשה.

מעבר ל-200 כיתות שהזכרתי, במסגרת שיפוצים אנחנו מספקים עוד כ-300 כיתות

לשנה. ב-4 השנים האחרונות המספרים הם: 330. 370, 300.

היו"ר מי בר-זהר;

למה אתה מתכוון?

אי גורן;

נניח שיש חללים בבתי-הספר שאינם מנוצלים כדבעי - פרוזדורים רחבים, חדרי-אוכל

שיצאו מכלל שימוש. אנחנו מסייעים לרשות המקומית לשפץ ולהכין כיתות נוספות. על-ידי

כך יצרנו בשנים האחרונות כ-300 כיתות חדשות לשנה.

י י פרח;

מה ההשקעה לכיתה כזאת?

אי גורן;

ההשקעה נמוכה מאוד. אנחנו משקיעים בזה 7-5 מיליון שקל לשנה, מתוך תקציב

שנועד לחידוש מיבנים בסכום של כ-11 מיליון שקל, ותקציב כולל לשיפוצים של 50

מיליון שקל בקירוב.

היו "ר מי בר-זהר;

מה התקציב הכולל של מפעל הפיס, בכל מיני תחומים; מתנ"טים, אולמי ספורט ועוד.

אי גורן;

אנחנו משקיעים כ-160 מיליון שקל, במסגרת תכנית הפיתוח השנתית שלנו. כ-6% מזה

מיועדים לבריאות. השנה הגענו לכך שכ-93% מיועדים לחינוך ומשהו לתחום הרווחה.

היו"ר מ' בר-זהר;

באיזה תחוס, בתחום הרווחה?

אי גורן;

מרכזים להכוונה מקצועית, למפעלים, מע"שים, מעונות יום - מפעלי חינוך ורווחה.

התקציב הכולל שלנו, לשנה הקרובה, לתכנון הפיתוח, מתקרב ל-160 מיליון שקל.

מתוכם, כ-11 מיליון שקל לבריאות ו-148.5 מיליון שקל לחינוך ולרווחה.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

תפרט בבקשה.



אי גורן;

בבנייה חדשה לחינוך אנחנו משקיעים כ-70 מיליון שקל. בשיפוצים - 55.5 מיליון

שקל. להצטיידות - למעלה מ-11 מיליון שקל, ולשונות, כולל הסבת מקלטים, אוטובוסים

לרשויות המקומיות, למעלה מ-11.5 מיליון שקל.

היו"ר מי בר-זהר;

למעשה 136 מיליון שקל מתוך ה-160 מיליון שקל מיועדים לבנייה במערכת החינוך.

אי גורן;

אעבור לאפיק אחר - מדוע לא שחררנו את התקציב לבנייה החדשה. יש ויכוח מתמשך

בינינו לבין האוצר לגבי היתרים להגרלות. אנחנו מצפים לקבלת היתרים לתקופות

ארוכות, כי אחרת איננו יכולים לתכנן את פעולותינו. בגלל שיקולים שלדעתנו הם זרים

לענין הנושא לא הגיע לכלל מיצוי ופתרון. מחר יש לנו פגישה עם מנכייל האוצר בנושא

זה.

היו"ר מי בר-זהר;

אתם מחזיקים את הכיתות האלה כבנות-ערובה עד שתקבלו היתרים?

אי גורן;

כבר באפריל שחררנו את כל תקציב השיפוצים שלנו. זה שליש מהתקציב. אני רוצה

לקוות שברבעון הראשון של השנה נשחרר את התקציב גם לכיתות הלימוד.

היו"ר מ' בר-זהר;

בגלל הויכוח שלכם עם האוצר אתם למעשה מחזיקים את הכיתות כבנות ערובה. אם לא

היה ויכוח, הייתם משחררים את הכסף.

אי גורן;

אנחנו לא מחזיקים כיתות כבני-ערובה, אנהנו רוצים שהכנסות הנועדות להבטיח

מימוש הבנייה של אותן כיתות אכן יובטחו לנו מראש. זאת הכוונה. בינתיים אנחנו

עובדים על היתרים שניתנו לתקופה עד סוף יוני. קשה לנו לתכנן את המשך הפעילויות

שלנו.

היו"ר מ' בר-זהר;

נדבר בצורה ברורה; אתם מחזיקים את הכסף.

אי גורן ;

אנהנו נוקטים עמדה רצינית מאוד.

חי מירום;

היא רצינית מנשוא. אין העברה לבינוי.

א' גורן;

בינתיים אנחנו ממשיכים לעבוד. בינתיים שחררנו את כל תקציב השיפוצים שלנו.
היו"ר מי בר-זהר
אני מבין את הבעיה של הפיס. אני מכיר את הויכוחים ואת הקשיים. אבל, עובדה

היא שאתם לא משחררים את הכסף, בגלל הויכוה הזה. אלה שני דברים נפרדים.

אי גורן;

אנחנו מחכים לאישורי האוצר.

ז' אורלב;

אני מבקש להעיר על הדברים של מר גורן. למשרד החינוך והתרבות יש הערכה עצומה

לשיתוף-הפעולה עם הפיס ועל תרומתו של הפיס לקידום החינוך. אין שום ספק, יש קבלות

על הדברים האלה. השנה, בגלל הויכוח בין הפיס לאוצר, אנחנו יוצאים קירחים מכאן

ומכאן. כפי שהיושב-ראש אמר, יש הסכמה בפיס לתקצב 200 כיתות. ההרשאה לא יצאה. אלה

200 כיתות שצריכות להיות ב-1 בספטמבר, בשעה שההרשאות של הממשלה יצאו כבר בדצמבר.

אנחנו לא צד בויכוח בין הפיס לבין האוצר. גדעון בן-דרור דיבר קודם על 200 כיתות.

אני מניה שיש קשר בין ה-200 כיתות האלה ל-200 כיתות של הפיס. כלומר, יש בעיה של

200 כיתות שמתוקצבות על-ידי הפיס, ועדיין לא נמצאות בביצוע בשטח. יתר-על-כן,

הרשויות עוד לא יודעות שהן עומדות לקבל 200 כיתות מהפיס. לנו אסור לומר זאת, כי

הפיס צריך להודיע להם על-כך, בצדק, זה הסדר, המינהל התקין.

יש עוד בעיה. לא רציתי להעלות אותה, אך מנכ"ל הפיס דיבר על-כך. יש ויכוח

בינינו לבין הפיס בנושא ההצטיידות. עד חודש אוגוסט השנה, במשך שנים רבות היה

סידור לאומי, שמפעל הפיס תיקצב את הצטיידות כל הכיתות החדשות שניבנו במערכת

החינוך, בין אם הכיתות האלה ניבנו על-ידי הפיס, בין אם ניבנו על-ידי מערכת החינוך

ובין אם ניבנו על-ידי משרד השיכון. זה היה הסידור הלאומי. באוגוסט השנה,

דירקטוריון הפיס קיבל החלטה שונה והפסיק את ההצטיידות לבתי-הספר. נושא זה במחלוקת

כרגע עם משרד החינוך והתרבות. עכשיו הם החליטו שהם יציידו באופן מלא את הכיתות

שהם בונים. אין בתקציב הלאומי תקציב להצטיידות יתר הכיתות. אני אומר זאת פה

בוועדה בצורה ברורה ומפורשת. האוצר אומר שעל-פי הסידור הלאומי, הפיס צריך לצייד

את כל הכיתות.
חי מירום
באיזה היקף כספי מדובר?

ר' פינצי;

6,000 שקל לכיתה.

ז י אורלב;

מדובר בערך ב-10,000 שקל כפול 2,000 כיתות, כלומר יש כאן בעיה של 20 מיליון

שקל. היה צריך להיות תקציב להצטיידות של 20 מיליון שקל. מדובר על כיתות חדשות

שצריכות להיפתח ב-1 בספטמבר. צריך לדעת שייפתחו כיתות. לדוגמא, בחדרה תיפתח קרית

חינוך של חטיבת ביניים ואין תקציב הצטיידות. אין לנו, כי האוצר אומר לנו לפנות

לפיס והפיס אומר לנו שיש החלטת דרקטוריון שמצי ידים רק את הכיתות ההדשות שהפיס

בונה, כלומר הפיס עשה פה איזה שינוי. יש לנו כרגע ויכוח אתם בנושא זה. השר עומד

להיפגש עם היושב-ראש, כן ייפגשו המנכ"לים. אני מקווה מאוד שיימצא לזה פתרון. אני

חייב לדווח אמת, שאין פתרון ל-1,700 כיתות, לציוד בסיסי -לוה, כסא, שולחן

לתלמיד. אנחנו מוטרדים מאוד מנושא זה.



י י פרח;

האם זו בעיה ארצית?

ז י אורלב;

כן, זאת בעיה ארצית.

י י פרה;

איפה ראשי הערים והמועצות?

ז י אורלב;

למשרד החינוך והתרבות יש ויכוח עם השלטון המקומי בענין הזה. לשלטון המקומי

יש נציגים בדרקטוריון, והנציגים האלה הצביעו בחודש אוגוסט על ביטול הכיסוי של

ההצטיידות.

היו"ר מי בר-זהר;

מה אומר השלטון המקומי, גם בנושא הכללי וגם בנושא ההצטיידות.

ג' לב;

גם אצלנו המגמה היא לא לקיים משמרת שנייה, אבל עוד לא נתקיים בירור חינוכי,

מה עדיף - אם משמרת שנייה או מצב בו לא ללמד מלאכה, כיוון שלקחו את חדרי המלאכה

לכיתות רגילות, או לא מלמדים מוסיקה או סוגרים מסדרונות וחיים בסלאמס - לא רק

בגלל העלייה, מצב זה קיים הרבה שנים, במשך שנים רבות לא בונים די כיתות, בתי-ספר

נראים נורא, תלמידים לומדים בתנאים קשים מאוד.

היו "ר מ' בר-זהר;

לא כל בתי-הספר, לא כל התלמידים, לא הכל סלאמס. בתוך עמנו אנחנו יושבים.

ג' לב;

את המלה יכל' אתה אמרת, לא אני אמרתי. אמרתי שתלמידים לומדים כך. יש תלמידים

כאלה, והרבה מאוד. אף פעם לא נעשה שיקול מה עדיף על מה.

רוב ראשי הערים לא זקוקים לאומנת. הם מכניסים את הילדים למתנ"סים, מסדרונות

ומקומות שונים כדי שלא תהיה משמרת שניה. אני מניח שגם עכשיו זה יהיה המצב.

גידול מספר התלמידים העולים לא נובע תמיד מיחידות הדיור שבונים, או ממספר

הקרוואנים שבונים. ידוע שבאים עולים ישיר למקומות והם נקלטים במקומות שונים.

והגידול בערים הקולטות הרבה יותר גדול. יש ויכוח עם משרד החינוך על מספר הכיתות.

שמעתי מראש עיריית נתניה, מראש עיריית נצרת-עלית ומהיפה, שהם עושים כל מאמץ

שהשנה, אפילו זמנית, לא תהיה משמרת שנייה.

היו"ר מי בר-זהר;

אם יודיעו להם שבאור-יהודה, בראשון לציון ובחדרה תהיה משמרת שנייה. מה תהיה

עמדתכם?



ג' לב;

אם ראש הרשות יגיד שזאת הברירה היהידה לקיום הלימודים, נגיד לו לקיים

לימודים. אין לנו אפשרות להגיד דבר אחר.

הי ו"ר מי בר-זהר;

כלומר, השלטון המקומי יקבל את עמדת משרד החינוך.
ג' לב
אם הוא יטען שקיפהו אותו והוא יבקש את עזרתנו, בוודאי נבוא לעזרתו. אני לא

מכיר מקרה כזה.
ז י אורלב
לא תמצא ראש עיר שיטען כך.

היו"ר מ' בר-זהר;

מה עמדת השלטון המקומי בנוגע להצטיידות.

ג' לב;

אני לא יכול להשיב על-כך עכשיו. אני מוכן לבדוק את הענין. אני יכול רק לומר,

שהרשות המקומית, לפי הוראות משרד הפנים, לא יכולה להקציב מתקציבה, גם אם יש לה

עודפים בתקציב, לנושא שמשרד החינוך או גורם אחר כיסה אותו קודם. לרשויות

המקומיות לא יהיו אמצעים להצטיידות. הלוואות אי-אפשר לקחת בכלל. אינני יודע מדוע

מר פרח רוצה להסתמך על ראשי הרשויות המקומיות.

היו"ר מי בר-זהר;

אנחנו יודעים שהמצב של הרשויות המקומיות קטאסטרופאלי.

ג' לב;

משרד הפנים החליט, וכבר הודיע על-כך, שהוא מקצץ מתקציבי הרשויות המקומיות

אותם סכומים שהרשויות המקומיות מימנו שמשרד הפנים חושב שמשרד החינוך היה צריך

לממן אותם. הוא מקצץ. לדוגמא, אם אנחנו משלמים לעוזרות לגננות למשרה של 100%,

ומשרד החינוך מעביר 83%. הם מקצצים מהתקציב לעוזרות לגננות 17%. הם הודיעו על-כך

לרשויות המקומיות. אם יש, לדוגמא, 100 גני ילדים, אנחנו צריכים לפטר 17 עוזרות

לגננות. זה המצב היום. אנחנו לא יודעים איך הענין ייגמר.

אותו עקרון קיים לגבי ההצטיידות. אי-אפשר לתקצב את זה. יכול להיות שיהיו

רשויות מקומיות שמכל-מיני עודפים יוכלו לעשות משהו, אבל רשויות מקומיות כל

כרמיאל, נצרת-עלית, שאני דואג להן באופן מיוחד, אין להם אמצעים למטרה זו.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

לענין ההצטיידות נצטרך לקיים דיון נפרד, מפני שזה נושא חמור ביותר. אני מבין

שאין תשובה לבעיה. אני מטיל ספק רב אם נוכל להטיל את הדבר על הרשויות המקומיות,

כי הן במצב של משבר כספי אדיר. הודעות דרמטיות מצדנו לא יעזרו. אני מבין שיש

בעיה עם מפעל הפיס.



אי גורן;

זה לא תלוי רק בפיס.

היו"ר מ' בר-זהר;

במי עוד זה תלוי?

אי גורן;

במשרד האוצר.
ז י אורלב
מבחינתנו, מי שאהראי לתקציב הלאומי זה משרד האוצר. הוא צריך לעשות סדר.

אנחנו צריכים את ההצטיידות.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

מר פינצי, מה עמדת משרד האוצר בענין זה?

ר' פינצי;

קודם-כל, לגבי משמרת שניה, אנחנו בעד, גם אם זה יעלה יותר כסף.

היו "ר מ' בר-זהר;

כי זה יעלה פחות מבנייה זמנית.

ר' פינצי;

אנחנו דואגים בעיקר לעניו ההתאמה וללוח הזמנים. אם גל העלייה יימשך חמש

שנים, וכל שנה יבואו 250 אלף עולים, בעוד שש שנים לכולם יהיו כיתות ולכולם יהיו

יחידות דיור. הבעיה היא ההתאמה שאכן יבנו את כיתות הלימוד לפי בניית יחידות

הדיור, שתהיה התאמה מלאה בין שתי המערכות. אגף התקציבים מנסה לראות היכן בונים את

יחידות הדיור עכשיו ושם לבנות את כיתות הלימוד.

לגבי העולים שכבר הגיען, הם מכוסים מבחינת כיתות. הכוונה לעולים שהם כבר פה.

רובם מכוסים. רוב העולים שהגיעו עכשיו גרים ביחידות דיור שהיו פנויות, לא ביחידות

הדיור החדשות שבונים עכשיו. בניית כיתות הלימוד היא לפי מפתח של יחידות דיור, ולא

לפי מירשם האוכלוסין. גם אם גרות שתי משפחות עולים ביחידת דיור אחת, אנחנו עדיין

מכוסים, כמעט ברוב המקומות, מאחר ושיעור הילודה, או שיעור ילדים גילאי חינוך בקרב

העולים, יותר נמוך מאשר באוכלוסיה בארץ. מדברים על ילד אחד במשפחה ואפילו פחות

מכך אצל משפחת עולים, בעוד שאצל משפחה ישראלית מדברים על 1.8 ילדים למשפחה.

באשר לענין של מפעל הפיס, יש ריב שהוא לא בדרג המקצועי, ולא אמשיך לפרט.

חי מירום;

די לחכימא ברמיזא.

היו"ר מ' בר-זהר;

בגלל מהומות וחילופי מהלומות כאלה ואחרים לא צריכים לסבול ילדי ישראל, בוודאי

לא ילדי העולים.



רי פינצי;

בכל הקשור לדרג המקצועי, מפעל הפיס קיבל אישור להעלאת מחיריס. למפעל הפיס היו
שתי דרישות
אהת, שיאריכו לו את תוקף ההגרלה; שניה, שיעלו את המהירים. אלה שתי

הדרישות העיקריות. אישור העלאת המהירים נעשה, עם צפי של התייקרויות. אני מקווה

שמחר, בישיבה של מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל מפעל הפיס, יושרו ההדורים. משרד האוצר

בא בדרישות למפעל הפיס גם בענין הכיתות - הגדלת הלקו של מפעל הפיס בבניית הכיתות.

אם המדינה בונה פי 3 מכפי שבנתה עד היום, ביקשנו מהפיס להגדיל את הלקו מעבר

ל-25%. כן ביקשנו שיצייד את כל הכיתות. עניו זה עדיין במשא-ומתן.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

מאיפה הפיס יקה את הכסף הזה?

רי פינצי;

לא אכנס לזה כרגע. העניו במשא-ומתן בין הפיס לבין האוצר. המשא-ומתן לא נסגר.

לא אתייחס לזה עכשיו.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

תגיד לנו באופן פרטי. יש להם תקציב של 160 מיליון שקל, מתוכם 148 מיליון

תקציב שהולך לחינוך. מאיפה יוציאו את הכספים הנוספים?

ר' פי נצי;

אנחנו מדברים על סדרי עדיפויות בתקציב הפיתוח של מפעל הפיס. מפעל הפיס הצליח

להוכיח לנו, באותות ובמופתים, בניירת מסודרת, שיש לו תקציב של 160 מיליון שקל

לצורכי פיתוח. אנחנו אומרים שאפשר אולי להקצות חלק יותר גדול לבניית כיתות

ולשיפוצים ולהצטיידות, על חשבון דברים אחרים.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

איזה דברים למשל?

ר' פינצי;

למשל, מרכזי פיס.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

נשמע את נציג הסתדרות המורים, מר רונו.

די רונן;

שמחתי לשמוע על התנופה והתכנון לשם מניעת משמרת שנייה, אני רק אומר שחשוב

לזכור שלמאמץ הלאומי עד כה היו שותפים לא מעט המורים, שלימדו כיתות מאוכלסות

איכלוס יתר - מעל 40 תלמיד לכיתה. כל אחד יודע שגם 40 תלמיד לכיתה זה הרבה, על

אחת כמה וכמה כאשר מכניסים לכיתה רגילה עולים שאינם יודעים את השפה. דבר זה

הכביד מאוד, הו על התלמידים ותו על המורים.

כאשר מדברים על 'ספיגה', האם לוקחים בחשבון שהיו כיתות בהן היו מעל 40 תלמיד.

את זה צריך לקחת בחשבון בנושא הפיתוה. כאשר מדברים על כך שהתלמידים נספגו והכל

בסדר, צריך לקחת בחשבון שזה לא בסדר. הספיגה הזאת לא כולה בסדר.



לא נוכל להסכים שבשנת הלימודים הבאה תהיינה כיתות מאוכלסות מעל לתקן, היום

יש כיתות שיש בהן מעל 40 תלמידים - 41, 42, 43 ואפילו 45 תלמידים לכיתה. אנחנו

מבקשים שמשרד החינוך ייערך לכך במועד.
ז י אורלב
הוא ינסה, אבל אם תהיה בעיה, האס תישארו עם ההכרזה שלכם שאתם מתנגדים?

די רונן;

עכשיו הזמן לתכנון. המשרד יודע היכן יהיו הבעיות. יש די זמן להער ך לנקודה

זאת.
הי ו "ר מ' בר-זהר
אם בבית-ספר מסויים יהיה עודף של 12 תלמידים. מה תעשו?

די רונן;

לדעתנו עדיף קראוואן על פני צפיפות בכיתה. כמו כן, יש לתת עדיפות לבנייה

מזורזת במקומות בהם יודעים שהבעיה קיימת.

היו "ר מ' בר-זהר;

זה מקובל עלינו, ואני מניה שזה מקובל גם על משרד החינוך, אבל מה תעשו אם בכתה

מסויימת יהיו 3 ילדים מעל התקן. מה תעשו? בכל אופן יש מצב הירום. מגיעים הרבה
מאוד תלמידים. כולנו אומרים
בואו נעשה מאמץ.
די רונן
קודם-כל, אנחנו מודיעים על המדיניות. לגבי מצב זה או אחר, זה עניו אחר. כשם

שמשרד החינוך מודיע, ובצדק, שהמדיניות שלו היא שלא תהיה משמרת שנייה, אנחנו

מודיעים שהמדיניות שלנו היא שלא נסכים לאכלוס יתר. אם יהיה מקרה כזה, נדון לגופו

של דבר, אבל אנחנו מדברים על המדיניות.

בנושא של משמרת שנייה, בלית-ברירה נסכים למשמרת שנייה, כדבר זמני ולפרק זמן

קצוב. מר אורלב אמר בדבריו שיהיה צורך לנהל על-כך משא-ומתן אתנו, כיוון שהתנאים

המקצועיים בוודאי ישתנו במקום בו מלמדים משמרת שנייה. אנחנו מקווים שלא יהיה צורך

במשמרת שנייה.

נ י שני;

לדעתנו, לא צריך להבהל מהמושג משמרת שנייה. צריך לומר באומץ שיש בעיה

לאומית. זה צריך לבוא בצורה לא מהוססת. יש לומר לציבור ולציבור ההורים: יש בעיה

זמנית ויש צורך לפנות למשמרת שניה. דובר פעם על יום לימודים ארוך. יום לימודים

ארוך היה צריך להסתיים בשעה 16:00. בתי-הספר היסודיים מסיימים היום לימודים בשעה

12:00. מה האסון הגדול אם תהיה משמרת שנייה. אם הברירה היא שתלמיד לא יקבל בבוקר

שיעור מוסיקה או יקבל את שיעור המוסיקה אחר הצהריים, עדיף לקבל אותו אחר הצהריים.

לא צריך להבהל מזה. צריך להבהל ממצב החינוך, להבהל מכך שיש נזק באיכלוס יתר של

כיתות. המורים נשחקים, העומס אדיר. אנחנו לא בעד צמצום מסדרונות. בית-ספר צריך

להיות מקום נעים לשהות בו, צריך שיהירז מסדרון וחצר, צריך שיהיה מוסיקה, מלאכה וכל

הדברים הללו. אין במשמרת שנייה אסון כל-כך גדול. זה יהיה לפרק זמן. נתגייס למשך

חמש שנים. במשך חמש שנים המערכת תעבוד בתנאים כאלה. אבל זה דורש אווירה כללית

בציבור.



אנחנו נגד טלאים, נגד מיבנים ארעיים ונגד מעברות - זאת תהיה בכייה לדורות,

למשך השנים הבאות. השיקול צריך להיות רק חינוכי, מה טוב לתלמידים. לא טוב

לתלמידים ללמוד 43 תלמידים בכתה. לא נורא, לא אמרתי שטוב, ללמוד אחר הצהריים.

אנחנו לא רואים בזה אסון. זה פתרון זמני סביר. אני מביעה פה זעקה: אל תסגרו

כיתות מחשבים, אל תסגרו מוסיקה ולא מלאכה, כי תלמיד עובר זאת פעם אחת, אם יסגרו

זאת לשנתיים - שלוש שנים, התלמיד הפסיד זאת, הוא לא יוכל לחזור לזה. אל תוותרו על

זה.

היו "ר מ' בר-זהר;

מה עמדת ארגון ההורים?

ע' שער;

הנושא של משמרת שנייה עשה 'בום' גדול אצל ההורים. קיבלנו טלפונים רבים בנושא

זה: מה, משרד החינוך עומד להנהיג משמרת שניה, האם אנחנו חוזרים לשנות ת-50, זה

יפגע בהורים ובתלמידים.

ההסבר שקיבלנו עכשיו מהמנכ"ל מעיד שלא 'כצעקתה'. ההסבר עדיין לא ניתן

להורים. משרד החינוך יעשה טוב אם ייצא בפרסום להורים ויסביר מה יהיה בנושא של

משמרת שני יה.

יש חשיבות לנושא של אחידות בישוב. לא ייתכן שבאותו ישוב יהיה בית-ספר עם

משמרת שניה ובית-ספר בלי משמרת שניה;
ז י אורלב
אם יהיה צורך שרק בארבע כיתות ילמדו אחרי הצהריים, תעביר את כולם למשמרת

שנייה?
ע י שער
צריך לדאוג שלא יהיה מצב שבית-ספר אחד ירגיש הרגשת קיפוח כאשר תוא עובר

למשמרת שנייה ואחר - לא.

אנחנו מבקשים שהמשמרת השניה תחול על הכיתות הגבוהות, לא הנמוכות.

להורים יש רושש שהמשמרת השנייה תונהג כלאחר-יד. ההורים מבקשים שמשרד החינוך

יתן את הדעת שמערכת הלימודים במשמרת שנייה תהיה ראויה לשמה. חשוב לדאוג למספר

השעות המלא, לפצות גם על שעות הלימודים בימי שישי.

לנושא שעות העשרה - מוסיקה, מלאכה וכו' - אנחנו מבקשים שנושא זח לא ייפגע.

אנחנו חוששים שהשימוש בכיתות ספח יפגע בשעות העשרה.
היו"ר מ' בר-זהר
לדעתי, משמרת שניה אינה פוגעת בתלמידים. היא מקשה על ההורים. למדתי במשמרת

שניה ולא ראיתי פגיעה גדולה בלימודי כאשר למדתי במשמרת השנייה. רבים מאתנו למדו

בשנות ה-50 במשמרת שניה. הפגיעה בנו לא היתה פגיעה שלא ניתנת לתיקון. אני זוכר

כיתות שלמדו לאורך שנים משמרת שניה. אם זה פתרון זמני, כפי שאומרים לנו, נצטרך

לעמוד מול זה ולקבל את זה, לתקופת חירום.

מובן מאליו שצריך לטפל בבעיות המקצועיות של המורים, אלו תנאים ייתנו למורים

כדי שילמדו אחר הצהריים, עם כל הקשיים הכרוכים בדבר. אני מניח שייעשה כל מאמץ

שיהיו כיתות תקן. בוודאי יהיו מקרים שבגלל הלחץ הגדול יהיה קשה לפתור את הבעיה,

אז נפנה גם לארגוני המורים וההורים שישתפו פעולה. העקרון מקובל על כולנו.



משרד החינוך צריך לקחת בחשבון גם את השעות של ימי שישי. יש בעיה בנקודה זו.

באשר לבינוי, אני מברך את משרד החינוך. נעשה מאמץ גדול לבניית הכיתות

הנוספות. גס נפנה למפעל הפיס, שעושה פעולה ברוכה בתחום זה, שלא יאכזב אותנו, גם

מבחינת שחרור הכספים לבניית 200 הכיתות, וגם לגבי הפנייה של משרד החינוך לענין

ההצטיידות.
חי מירום
גם אני בדעה שצריך ללכת ככל האפשר פחות לכיוון של משמרת שנייה, אבל אם יהיה

צורך בכך, תהיה משמרת שנייה.

נשארו כמה שאלות פתוחות. אחת, מי ילמד במשמרת שנייה. אני רואה כבר את הקרבות

לגבי השאלה איזה ילדים יצטרכו ללמוד במשמרת שניה. כל הורה ינסה שילדו ילמד במשמרת

ראשונה. זה מביא לשאלה על איזה גילאים אנחנו ממליצים למשמרת שנייה. ברור שזה לא

מתאימים לגילאים נמוכים. זה יצטרך להיות לגבי ילדי חטיבות הביניים ומעלה.

היו"ר מי בר-זהר;

מה יקרה לגבי בתי הספר היסודיים.

חי מירום;

יש בעיה. יכול להיות שיצטרכו להזדקק לפתרונות מיוחדים. משמרת שנייה לגיל הרך

בעייתית מאוד. צריך להתרכז בגילאים היותר גבוהים.

לפעמים אני מרגיש שהוועדה הזאת חשובה. הבוקר היה אחד הרגעים, בהקשר של מפעל

הפיס. תרומתו של מפעל הפיס לענין הבינוי וקידום החינוך, לא תסולא בפז.

האינפורמציה שקיבלנו היום מתמקדת בנושא פוליטי מכוער, פנים ליכודי, של מאבק על

מינויים בתוך מפעל הפיס. כתוצאה מזה עושים שימוש בכלי של עצירת כספים. לא נהיה

מוכנים לסבול זאת, בשום פנים ואופן.

אי גורן;

זה לא נאמר כך.

חי מירום;

אני אומר זאת. אתה אולי לא אשם. זה מתעופף בדרגים יותר גבוהים. לא יכול

להיות מצב שכיתות שזקוקות לציוד בסיסי יהיו מעוכבות. יש בעיה בקשר לבנייה של 200

כיתות. לא ייתכן שמערכת ההינוך תהיה בת-ערובה עקב מאבק פוליטי. בשביל זה אנחנו

כאן. עכשיו אני מרגיש שאני מבצע את תפקידי הפרלמנטרי בתחום הביקורת על הממשלה ועל

המערכת. זה דבר שאי-אפשר לסבול. אם שר האוצר מתנהג כפי שמתנהג, או י ו "ר

הדרקטוריון מתנהג כפי שמתנהג, ואי-אפשר לפטור מאהריות גם את ראשי השלטון המקומי

שיושבים בדרקטוריון, ואין מאיפה לקחת, כי הפיס מערכת משלימה למה שהרשויות

המקומיות אינן יכולות לשאת - איני מוכן להשלים עם זה.

מר רונן, אני חבר ההסתדרות הכללית. לשמוע הכרזה; לא ניתן שילמדו יותר ממספר

תלמידים נתון בכתה, בתנאים בהם אנו חיים, זה לא מכובד. אני לא רוצה לשמוע את

ההסתדרות מכריזה הכרזות כאלה. אין זה לכבודה של הסתדרות המורים להודיע הודעות

כאלה. מה נעשה אם יהיו יותר ילדים בכתה. אני מכיר רשויות מקומיות שיהיו בהן

בכיתות יותר ילדים מן המספר המכסימלי של ילדים.
ד' רונן
אני מעדיף לא להיות מכובד ולהצהיר על מדיניות, כדי שייערכו לענין.

חי מירום;

אי-אפשר להצהיר דבר כזה. זה בלתי מתקבל על הדעת.

די רונן;

במקום לברך אותנו על-כך שהשנה ספגנו יותר תלמידים, אנהנו מקבלים נזיפה לקראת

העתיד. לא אמרנו השנה שאנחנו לא מקבלים. במקום לומר למורים כל הכבוד שהם מלמדים

45 ו-46 תלמידים, אנהנו מקבלים נזיפה. לא בצדק.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

הערה מתודית. אתה, מר רונן, וגבי שני, אמרתם דברים דומים. אך גבי שני דיברה

על משבר שיש לפעול לפתרונו. הסתדרות המורים מעלה קודם-כל את הענין הפרופסיונאלי.

אנהנו תומכים בכם, אתם צודקים, אנהנו נעזור לכם. אך תגידו גם: נעשה כל מאמץ,

נעזור, נפעל, נקלוט. תפסיקו כל הזמן לאיים עלינו.

ד' רונן;

לא איימנו. יש שתי שיטות לפעולה. יש שיטת הטיוה ושיטת אמירת הדברים. השנה

המורים השתתפו במאמץ הלאומי. אף אהד לא התייחס לזה. אני הייתי ראשון שהתייהס

לזה. המורים השתתפו השנה במאמץ ולא אמרו מאומה. אנחנו דיברנו על מדיניות. זה

לטובת התלמיד.
היו"ר מ' בר-זהר
כאן הייתם צריכים להפסיק.
חי מירום
הגורם האחרון שאני רוצה להתייחס אליו הוא ארגון ההורים הארצי. הורים יכולים

להגיד כמה שהם רוצים שהם לא רוצים לחזור בשנות ה-50, אבל אנהנו עכשיו בשנות ה-90,

שנים של עלייה גדולה שלא היתה כמוה. אם יש הצדקה לקיומו של ועד, הרי זה שברגע
נתון יתייצב כמנהיגות של הורים ויגיד
יש מצב מיוחד. אם קליטת העלייה תתייצבר על

מספרים של 25 אלף עולים לחודש - מה שנראה שיקרה והלוואה שיקרה - האם נשהק את

המשחק שלא רוצים לחזור לשנות ה-50?

כולנו חייבים לראות באיזו מציאות אנחנו נמצאים. אין זה זמן למשיוקים פוליטיים

ולעיכובי כספים בגלל זה, ולא להכרזות על מה שיהיה אם יהיו יותר מדי תלמידים ולא

להודעות של הורים שהם מוכנים או לא מוכנים. כולם צריכים להירתם למשימה. אני לא

מכיר נוסחה אחרת בתחום ההתכוננות לשנת הלימודים הבאה.
י י פרח
הנושא של משמרת שנייה צריך להבדק היטב. אין להשוב שהוא פסול מעיקרו.

ציבור המורים במדינה עשה מעל ומעבר למצופה, דווקא בענייני קליטה, ואני לא

חשוד להיות כאהד מן התומכים בהסתדרות המורים. ציבור המורים פעל מעל ומעבר בתקופה

הזאת. זה לא פשוט. לא מדובר סתם ב-46-45 תלמידים לכתה, אלא באו עולים הדשים

שנכנסו לכיתות. הטיפול בהם צריך להיות אינדיבידואלי. מי שעבד בהוראה יודע שקשה

לעמוד מול 45 תלמידים בכיתה. יש בכך גם נזק לימודי. עדיף ללמוד במשמרת שנייה

מאשר בכיתות עם איכלוס יתר.



לנושא ההצטיידות, אני זוכר ימים שמשרד החינוך נתן את המיבנים וההצטיידות היתה

של המועצה המקומית. מדברים על התרוששות של המועצות. רבותי, הם לא יתרוששו. יש

מועצות שמצבן באמת קריטי. יש מועצות שמוציאות סכומים עצומים למדרהוב ולמטרות

אחרות. יש בזבוז אדיר בערים, יש כסף שהולך לטמיון, על דברים שהם בתחום הפרסום,

היופי וההתהדרות. כיתות לימוד יותר חשובות ממדרחוב. אני זוכר שישבנו בכיתות,

ולא משרד החינוך סיפק לוחות, לא משרד החינוך סיפק ציוד. זה לא מתפקידו. משרד

החינוך נתן בינוי. ראשי העיריות חייבים לספק ציוד. אני מסכים שיש רשויות שמצבן

הכלכלי קשה. זה נושא בפני עצמו. צריך למצוא פתרון לכך. לשם כך קיים מפעל הפיס,

אבל לא כדי במפעל הפיס יפתור את כל הבעיות.

אני לא מאושר מן היחסים בין האוצר למפעל הפיס. אסור לנו לעבור בשתיקה על

עיכוב ההיתרים מצד משרד האוצר.

אי גורן;

האם אפשר לתכנן תכנית עבודה על-פי היתרים לשלושה חודשים? מעולם לא היה מצב

כזה.

חי מירום;

לכמה חודשים אתם מבקשים היתרים?

אי גורן;

לפחות לשנה אחת. בעבר נתקבלו היתרים לתקופות יותר ארוכות.

י י פרח;

מתן היתרים לתקופה פחותה משנה? מה זה היתר לשלושה חודשים? מה זה, מפזרים

גרעינים.

יש להעמיד את הדברים באיזון הנכון. צריך לברר מדוע לא ניתנים ההיתרים.

ז י אורלב;

אין חלוקי-דעות בקרב הדרגים המקצועיים.

חי מירום;

מר פרח, יושב-ראש הסיעה שלך יסביר לך את הדברים.

י' פרח;

בכל אחת מן המפלגות יש בעיות. המציאות היא שניתנו היתרים לשלושה חודשים. מצב

זה אומר דרשני.

אני מוריד את הכובע בפני התכנית הנרחבת של המשרד. כל הכבוד. מי היה מעלה על

דעתו התפתחות כזאת של הבנייה. מצד שני, אני לא רואה את הבנייה בביצוע. אני לא

רוצה שנעמוד בפני שוקת שבורה בראשית שנת הלימודים.

ז י אורלב;

אין שינוי בפרוגרמות הבינוי. סטנדרד הבנייה שפעל כל השנים ממשיך לפעול. לא

מורידים את רמת הבינוי, לא סוגרים מסדרונות, לא מקצצים במטרים מרובעים ולא משנים

יעוד של חדרים. אין גם שינוי בשעות ואין שינוי במדיניות, שאני מזדהה אתה מאוד,

שעדיפה משמרת שנייה על לימודים בכיתה מאוכלסת בצפיפות יתר.



באחד השלבים היתה מחשבה אצל שר החינוך והתרבות לפנות לשר האוצר ולומר לו: קח

את כל תקציב הבינוי, אבל בוא נסכים שלא יהיו בכיתה יותר מ-35-30 תלמידים, כי

אי-אפשר לעשות קליטת עלייה אמיתית, חינוכית, בכיתה גדולה. כאשר נגיע לדיונים

הנקודתיים וישאלו אותנו מה אנחנו מעדיפים, נאמר שמנקודת מבט מקצועית עדיפה כיתה

קטנה בשתי משמרות מכתה גדולה מאוד.

היו "ר מ' בר-זהר;

האם יש לכם תקציב לכך? כיתה קטנה בשתי משמרות עולה יותר.
ז י אורלב
לא. אנהנו מתוקצבים על-ידי האוצר על-פי מספר התלמידים לכתה הקיים היום. אין

כוונה להגדיל את מספר הכיתות. אגב, מר רונן. אם יש כתה של 45 תלמידים, תביא זאת

לידיעתי. איני מכיר דבר כזה.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

נאמר פה שבחלק מן המקומות יש תוספת תלמידים יותר מאשר תוספת יחידות דיור.

בתחילת השנה הבאה יכול להיות שיתברר שלא דרושות 200 כיתות למשמרת שנייה אלא 400

כיתות. אז פירוש הדבר הוצאה נוספת. האם יש לכם תקציב למטרה זו?
ז י אורלב
כן. אנחנו מתוקצבים פר-כיתה. איני רואה בעיה בנושא זה.

אני מסכים למה שנאמר פה לגבי הגילאים. גם המחשבות שלנו הן לא להנהיג משמרת

שנייה לגילאים נמוכים אלא לכיתות ביניים. אם מדובר בבית-ספר יסודי - בכיתות

הי-וי.

לנושא ההצטיידות, יש לי רושש שבסופו של דבר תהיה משמרת שנייה לא בגלל אי-השלמת

בנייה אלא בגלל אי הצטיידות. כלומר, יעמדו מיבנים גמורים, ריקים, ולא יוכלו

להשתמש בהם כי אין שולחנות וכסאות ל-1700 כיתות. יש בעיה קשה בתהום זה. שר החינוך

קבע פגישה עם הפיס, הוא קבע פגישה עם האוצר. אנחנו מוטרדים מאוד בנושא זה.
הי ו "ר מ' בר-זהר
מר פינצי, נניח שיתברר שבחלק מן המקומות, בגלל תוספת תושבים בדירות קיימות,

לא יהיו כיתות נוספות. בחלק מן המקומות ייתכן שהמיבנים לא יהיו מוכנים בזמן, או

לא תהיה הצטיידות. פתאום יתברר שיש 600-400 כיתות במשמרת שנייה, ואתם תכננתם 200.

האם יהיה לכם תקציב למורים נוספים?
ר' פינצי
עוד לא הגענו לשלב זה. אם נפעיל משמרת שנייה, צפיפות הכיתות תרד. אז במקום

כיתות של 41 תלמידים יהיו כיתות של 35 תלמידים. העלות תהיה על 6 התלמידים

השוליים. יהיו גם שינויים בעלויות הקבועות - חשמל, הסעות ועוד.
הי ו"ר מ' בר-זהר
יהיה משא-ומתן בין משרד החינוך ומשרד האוצר והענין ייפתר.

סיכום. על דעת כל הנוכחים אנחנו מאשרים, שכאמצעי זמני, שכולנו מודעים

לזמניותו ולחיוניותו, איננו מתנגדים למשמרת שנייה.



י' פרח;
חבר-הכנסת חגי מירום אמר שהורים יטענו
למה אנחנו. יש נסיון בתחום

זה. מנהיגים רוטציה. אם אומרים לחורים שכל תלמידי בתי-הספר יטלו חלק במשמרת

השנייה, מרגיעים את הרוחות.

היו"ר מי בר-זהר;

מצד שני, מרגע שיודיעו להורים שהילד ילמד במשמרת שנייה, הם עשויים למצוא

פתרון לאותה שנה. אם באמצע השנה תהפוך את העניו, יכולות להווצר בעיות. אני

מעדיף שהדברים האלה ייפתרו במסגרות השונות. אין-ספק שלארגון ההורים הארצי יש

חשיבות רבה בנושא זה.

מבחינה מספרית, אבסולוטית, העלייה היום יותר גדולה מאשר עם קום המדינה, אבל

לאחר קום המדינה תוך ארבע שנים הכפלנו את אוכלוסיית המדינה. כלומר מאמץ הקליטה

היה גדול מאוד. לכן אני אומרף אם יידרש מאמץ בחלק מן המקומות, לא כל-כך קשה

לעשותו.

אבקש לקבל מחר דיווח על תוצאות חפגישה בין מנכ"ל מפעל הפיס ומשרד האוצר וכן

אם סוכם על שחרור הכספים ל-200 הכיתות. אני פונה למפעל הפיס בבקשה לכנס מחדש את

הדרקטוריון ולדון מחדש בנושא ההצטיידות. כן, אבקש מהשלטון המקומי להנחות את

נציגיו במפעל הפיס להצביע בעד חידוש ההצטיידות, כמו בעבר. ולא, נדרוש מכם לעזור

בהצטיידות. לא ייתכן לבוא לכאן ולומר שאין לרשויות המקומיות כסף, ואחר-כך לבוא

למפעל הפיס ולהצביע נגד כיסוי ההצטיידות.

אנחנו פונים אל מפעל הפיס באופן פורמלי ומבקשים לכנס מחדש את הדרקטוריון,

ולהחליט בנושא זה. אנחנו מבקשים לקבל דיווח על מה הוחלט.

אני גם מבקש לקבל דיווח ממשרד החינוך, תוך חודש, על שלושה נושאים: 1. המצב

בנושא ההצטיידות, ואז נקדיש לנושא זה ישיבה מיוחדת. 2. על נושא המשמרת השני יה.

אמרתם שתוך חודש תוכלו לתת אינפורמציה מדוייקת לגבי היכן, מתי וכמה. 3.אבקש

לקבל גם דיווח על נושא שהעלה חבר-הכנסת פרח - באיזו מידה תכניות הבינוי אכן

מתבצעות. אבקש לקבל דו"ח בכתב, תוך חודש, באיזו מידה יתבצעו ומתבצעות תכניות

הבינוי.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:55)

קוד המקור של הנתונים