ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 22/04/1991

פסטיבל ישראל (המשך הדיון); שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 225

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני. חי באייר התשנ"א (22 באפריל 1991). שעה 00;09
נכחו
חברי הוועדה: מ"מ היו"ר ח' מירום

א' אליאב

מי גולדמן
מוזמנים
משרד החינוך והתרבות

די רונן

רשות השידור

י' בראל - מנחל הטלוויזיה

אי אבנר - עוזר למנכ"ל

מי זמורה-כהן - חברת הנחלח וחברת הוועדה האמנותית של הפסטיבל

הנהלת הפסטיבל

י י עמרמי - מנכ"ל

ע' ניצן - מנהל אמנותי

בי שירה - איש הפרסום של הפסטיבל

טלוויזיה חי נוכית

ר' פפיש - בימאית יערב חדשי

ערוץ 2

אי קימל - מנהלת כ"א

אמ"י

ל' לוי - מנהלת אדמיניסטרטיבית

גל"צ

אי דר - הממונה על השידורים החיים וההפקות הפומביות

מ"מ מזכירת הוועדה; י' שפירא

קצרנית; ר' בלומרוזן
סדר - היום
1. שאילתות.

2. פסטיבל ישראל - המשך דיון.



מ"מ היו"ר חי מירום;

אני פותח את הישיבה. חבר-הכנסת מיכאל בר-זהר, יושב-ראש וקו ועדה, אינו נמצא

בארץ השבוע. הוא ביקשני להחליפו. על-כן אנהל היום את הישיבה.

שאילתות

אי אליאב;

אדוני היושב-ראש, אבקש להציג שאילתה.

מ"מ הי ו "ר ח' מירום;

היום לא נוכחת עמנו גבי ברוריה נסים, הנציגה הקבועה של משרד החינוך והתרבות

בוועדה. אם מידת הדחיפות היא כזאת שאתה בכל-זאת רוצה להציג את השאילתה כרגע, ואז

היא תירשם בפרוטוקול ונעביר אותה למשרד החינוך והתרבות.

א' אליאב;

אני רוצה לנצל את העובדה שגם אנשי משרד החינוך והתרבות וגם אנשי רשות השידור

נמצאים כאן.

היתה פנייה חוזרת ונשנית אל רשות השידור בקשר לשידורים ליהודים יוצאי קווקז,

שלא משדרים בשפתם. נעשה עוול גדול מאוד. היתה לי זכות לבקר את השבט חזה בהרים,

בקווקז. זה אחד השבטים המופלאים בשבטי ישראל. הם שמרו על יהדותם בהרים - זה סיפור

מופלא. יש אלפים מהם בארץ. אני מורה של חלק מהם באור-עקיבא, אנשים אלה, כמו

שבטים אחרים שמגיעים לישראל, זקוקים לשידור בשפתם. יש לחם שפה מיוחדת משלהם.

מדוע לא נותנים לאנשים אלה רגעים ספורים בכל יום כדי שישמעו בשפתם על הנעשה

בישראל?

אי אבנר;

האם הכוונה היא לשידורים לעולים, שזאת שפתם, או שהכוונה היא לשידורים בגלים

קצרים?
אי אליאב
הכוונה היא לשידורים לעולים שנמצאים כאן.

א' אבנר;

אבדוק מה שנעשה בתחום הזה.

מ"מ היו"ר חי מירום;

השאילתה נרשמה. אבקש ממזכירת הוועדה, בתום הישיבה, להעביר את השאילתה למשרד

החי נוך והתרבות.



פסטיבל ישראל

(המשך הדיון)

מ"מ היו"ר חי מירום;

זאת ישיבה שנייה של הוועדה בנושא הזה. לא נכחתי אישית בישיבה הקודמת של

הוועדה, אבל עיינתי בפרוטוקול הישיבה. נשארו כמה שאלות שזקוקות למענה.

בישיבה הקודמת היה נראה כאילו קיימת בעיה של שידור של קטעים מן הפסטיבל בגל"צ.

בינתיים אנחנו מתבשרים שיש איזה שהוא סיכום חיובי בענין. אני מקווה שהדברים

י ו בחרו .

כן היו שאלות של תקציב, וכן שאלות על מידת היכולת לבצע את הפסטיבל במועד

ולהגיע לרמה הנדרשת. כן היו שאלות על שילוב אמנים ישראלים.

נבקש ממנכ"ל הנהלת הפסטיבל, ממר ניצן וממר שירה לתאר בפנינו מחדש את מצב

העניינים נכון לרגע זה.
י י עמרמי
הפסטיבל יצא לדרך. הוא ייפתח בדיוק בעוד שלושה שבועות, פחות יום - בערב יום

ירושלים. הוא יסתיים ב-1 ביוני - הכל על-פי התכנית שנקבעה. אנחנו במהלך מכירת

הכרטיסים כבר שבוע וחצי. זולת כמה נושאים שצריכים עוד להיסגר, לא נראות בעיות

באופק.

מ"מ היו"ר ח' מירום;

איך מתנהלת מכירת הכרטיסים?
י י עמרמי
בסדר גמור.

מ"מ היו"ר חי מירום;

אני קורא שבישיבה הקודמת הובע חשש.

י י עמרמי ;

לארור המלחמה היינה דאגה אם נצליח לארגן את התכנית וכן לארגן את המכירה.

המכירה של כרטיסים לפסטיבל, בימים כתיקונם, מתחילה בתחילת מרס. השנה היא התחילה

ב-9 באפריל. זה היה מקור הדאגה. בשלב זה הדאגה הזאת פחות או יותר הוסרה. אתמול

עברנו את 40 אלף הכרטיסים הראשונים שנמכרו. זאת בהחלט מכירה טובה, נכון לכל שנה.

אם המצב יימשך כך יהיה ניתן להגיע ל-60-50 אלף כרטיסים עד ערב פתיחת חפסטיבל, זאת

בהחלט מכירה מעבר למצופה. כך, גם מבחינת התכנית וגם מבחינת ארגון המכירה,

העניינים תקינים ומסודרים.

אי אליאב;

האם יש לכם מושג כמה קנו מירושלים וכפוה מחוץ לירושלים? כמה קנו תיירים?



י' עמרמי;

תיירים משתלבים במערכת בזמן הפסטיבל. מדובר בתיירים שמגיעים בתקופת הפסטיבל.

לגבי החלוקה בין תושבי ירושלים ותושבים מחוץ לירושלים -המספרים דומים

למספרים שהיו בשנים קודמות. בערך 50% מהקהל מחוץ לירושלים, בעיקר מגוש דן. אבל,

כפי שידוע, יש לנו גם הסדרים עם "אמנות לעם" לגבי ישובים מרוחקים. יש קרן מיוחדת

שהוקמה על-ידי הפסטיבל, 'אמנות לעם' והחברה למתנ"סים, שמאפשרת לאלפי אנשים

ממקומות מרוחקים, באמצעות סבסוד, מצד אחד, וארגון הסעות, מצד שני, להגיע. לפני

שנה אירחנו 4,000 איש מהפריפריה. אני מקווה שגם השנה זה יהיה.

יש הסדר מיוחד, שעדיין לא סוכם סופית, לגבי עולים השנה. זה נשען על הסדר

מיוחד עם מרכז ההסברה, שקיבל על עצמו להסיע את העולים בחינם אל ירושלים והפסטיבל.

משלבים בכך ביקור בירושלים ואתריה. אנחנו מחפשים מקור ל-50-40 אלף שקל על-מנת

לאפשר לכ-5,000 עולים להגיע גם לצורך קניית הכרטיסים. העולה יצטרך לשלם סכום

סמלי של כ-5 שקלים ואולי אף פחות. כך נוכל לאפשר לחלק ניכר מן העולים, שהתרבות

היא חלק מאורח החיים שלהם, שבתנאים רגילים לא יכולים לאפשר זאת לעצמם, להגיע

לפסטיבל.

סוג אוכלוסיה שלישי - חיילים. בזמנו היינה קרן למטרה זו. היא מתארגנת עכשיו

מחדש על-מנת לאפשר גם לחיילים להגיע.

אלה שלוש אוכלוסיות מיוחדות שבתנאים רגילים, ללא סבסוד וללא ארגון, לא יכולות

להגיע לפסטיבל. זה דבר שנראה לנו בלתי מתקבל על העת.
מ"מ היו"ר ח' מירום
בישיבה הקודמת היתה הערה של יושב-ראש הוועדה, לפיה אני מבין שהוא מודאג מכך

שתכנית הפסטיבל לא היתה מגובשת דיה בעת הישיבה הקודמת. האם התכנית מגובשת סופית?

י י עמרמי;

כן, התכנית מגובשת סופית. גם אז התכנית היתה מגובשת, אך היות וזה היה טרם

יציאתנו לציבור היה אולי מוקדם להציג אווזה. הבאנו היום לפה את חוברת הפסטיבל.

מר עומרי ניצן יתן הסברים על התכנית ועל השינויים בתכנית, שהם תוצאה של האיחור

בלוח הזמנים. התכנית יצאה לקהל כבר לפני שבועיים. זאת התכנית שאנחנו מריצים.

על-פי מצב המכירה ניתן לחוש שהתכנית בהחלט נקלטה כפי שצריך, אחרת לא היו קונים

כרטיסים בקצב כזה.

עי ניצן;

התכנית לפניכם. הדברים בהירים.

הפסטיבל הוא פסטיבל אמנויות. אין השתעבדות לאף תימה, אלא אולי לסוג מסויים של

טעם, או לחותם אישי מטויים, לאחר התייעצויות שונות. הפסטיבל מנסה לשדך יחד את

המשובח והטוב שניתן להביא לירושלים בתקופת האביב. זה נכון לכל האמנויות. אפשר

לראות את האופרה המצטיינת של צ'כוסלובקיה. היה לה ביקור מוצלח מאוד בפסטיבל

אדינבורו היוקרתי בקיץ האחרון. זאת דוגמא אחת. זה היקף גדול מאוד - 240

משתתפים. זאת פעם ראשונה שגוף אמנותי מרכזי כזה מגיע מצ'כוסלובקיה, אחרי חידוש

היחסים. זה בברכת הנשיא של צ'כוסלובקיה, שאוהב מאוד את ההצגה הזאת. הוא גם שלח

מכתב אישי על-מנת שתזכה לפרסום הנכון.



אפשר לזהות מגמה לפנייה לקהלים חדשים, אפשר לראות זאת בקרקס המיוחד. הפסטיבל

לא עוסק בקרקסים ולא תפקידו להגיש קרקסים אלא את המיוחד והלא-שגרתי. באירופה יש

קרקס שמצליח מאוד, בשם ארכאוס, קרקס תעשייתי, עירוני, עם יד על הדופק. קרקס רוק,

כמעט תיאטרון, באספקטים מסויימים שלו. לא כולם יאהבו אותו. יהיו עליו ויכוחים.

אבל בהחלט מתפקידו של פסטיבל לשלב אותו. הוא היה גם באדינבורו, גם בלונדון וגם

בפריס. מאתנו הוא נוסע לניו-יורק. זה היום הקרקס המדובר באירופה.

א' אליאב;

האם הוא כלל אירופי?

עי ניצן;

במקור הוא צרפתי, אבל משתתפים בו מופיעים שונים, בלי גבולות אירופאים. זה לא

קרקס לילדים. זה קרקס שהלוליינים בו עושים אקרובטיקה על מנופים תעשייתיים ועל

אופנועים קבועים של העיר הגדולה. יש בו גם קרקס חברתי סטירי, במובן מסויים. זה

מטאפורה.

יש בפסטיבל נסיון להתחכך במציאות שעברנו אותה, שנגוזה במהירות מדהימה, וגם

לשלב גופים ישראלים, וזה בקונצרט גאלה חגיגי שבמרכזו עומד הרקוויאם למלחמה של

בריטן, אותו רקוויאם שמספיד את המלחמה וקורא לשלום. יש בו שילוב של התזמורת

הפילהרמונית הישראלית לאחר שנים רבים בפסטיבל, התזמורת הקאמרית הישראלית, המקהלה

הסימפונית של לונדון - 120 זמרים, ושלושה סולנים בעלי שם, בעיקר מאנגליה, בניצוחו

של 'מנצח ישראל - גארי ברתיני. זה קונצרט שיש לו גם משמעות תרבותית ואולי גם

משמעות מסורתית מסויימת, וגם אפשר לזהות בו את הפוליטיקה של שיתוף אמנים ישראלים.

לא ליצור 'גטאות' מגודרים של יצירה ישראלית או יצירה מיובאת, אלא לטרוף את

הקלפים, כמו בקונצרט הזה.

דבר נוסף, מועדון הגיז. זה על-פי הדגם הניו-יורקי, בלו-נוט. פה יש חיקוי. לא

מדובר על חיקוי והתבוללות אלא זה בפירוש מועדון ניו-יורקי, עם מיטב אמני הגיז

הניו-יורקיים. זה מתקיים גם בערבים, בשעות הרגילות, וגם אחרי ההופעות אל תוך

הלילה. יבואו לאופרה לדוגמא, או לקרקס לדוגמא, או למופעים אחרים, ואחרי-כן יילכו

למועדון הגיז, שם יש אמנים ניו-יורקים ואמנים ישראלים. כל תכנית מורכבת משני

גופים.

אפשר לזהות מגמה, גם בקרקס וגם בגיז, של פנייה לקהלים חדשים. יש מגמה למכור

כרטיסים לנוער. הכוונה היא לפתוח את הפסטיבל גם לאנשים עם קצב אחר, סקרנות אחרת,

צעירים, שיתברגנו בוודאי בבוא היום, אבל ברגע זח מעניין אותם קצב אהר. אפשר

לזהות נטייה מסויימת של פתיחות בפסטיבל. לא הייתי רוצה להשתמש במלה פופולריות,

אבל יכול להיות שיש פה מגמה של פתיחה יותר רחבה של הפסטיבל - פהות מופעים ויותר

אנשים.

יש בפסטיבל תכניות מכל הסוגים. הפסטיבל ייערך בירושלים, מתוך אמונה שהפסטיבל

צריך להיות בעיר אחת, צריך לעלות אליו לרגל וצריך לחרוג מהשיגרה, להיכנס ל'טריפ'

הזה שנקרא רוה פסטיבל.

מ"מ היו"ר חי מירום;

מר שירה, האם אינה רוצה להוסיף משהו?
ב' שירה
לא.



מ"מ היו"ר חי מירום;

מר בראל, בישיבה הקודמת - כך אני קורא - העלית את השאלה של כסף למימון

ההפקות. האם קיימת עדיין בעיה כזאת? היה מדובר בעיקר בארבעת המופעים המרכזיים?

י י בראל;

את ארבעת המופעים המרכזיים נכסה - חלק ברדיו וחלק בטלוויזיה. בינתיים יש

ויכוח בין רשות השידור להנהלת הפסטיבל, אבל מה שהטלוויזיה התחייבה לעשות היא

תעשה. נעשה גם מעבר לזה, ניתן כיסוי רחב של חלק מהמופעים. לא נסתפק רק

במגאזינים ששידרנו בשנה שעברה - לקטים קצרים ממופעים שונים. נלך על מופעים

בשלמותם, בתיאום עם הנהלת הפסטיבל. ישבנו ועיבדנו תכנית. יצאנו עם מבחר די

מעניין, מתחומים שונים. לדוגמא, הג'ז, הקרקס; אם נצליח להשיג את הזכויות להקליט

ולשדר גם את הסימפונית של לונדון והפילהרמונית הישראלית שמופיעים בבנייני האומה ,

יהיה גם זה. כן שירי רחל. נעשה גם סרט דוקומנטרי על המופע של פיקניק מוצרט

בעין-כרם.

נשדר גם, בשותפות עם הרדיו, את המופע של "תחת שמי ירושלים - שירים רוסיים",

שיציין את סיום הפסטיבל בבריכת השולטן. נפיק את המופע "תחת שמי ירושלים" ב-12

בחודש, תוך תקווה שנוכל גם להגיע לסידורים עם הוועדים שיעבדו בלילה, על-מנת שנוכל

גם לשדר אותו. נפיק אותו בכל מקרה.

אני לא יודע אם יש עדיין בעיות של תיקצוב או של כספים ברשות השידור בכלל. זה

בתחום טיפולם של המנכ"ל והיושב-ראש והנהלת הפסטיבל. מה שנוגע לחלק של הטלוויזיה -

את החלק שלנו נבצע.

מ"מ היו"ר ח' מירום;

בעבר רשות השידור היתה משתתפת בתקציב הפסטיבל. האם זה עדיין קיים?
י י עמרמי
בישיבה הקודמת קצת הרחבתי את הענין. חבל מאוד שמנכ"ל הרשות לא נמצא פה.

הדברים השוטפים, הכיסוי וחלק מנושאי ההפקות מתואמים לא רק עם הטלוויזיה ועם הרדיו

אלא גם עם מערכות אחרות - גלי צה"ל, ערוץ 2, הטלוויזיה החינוכית ועם כל הגורמים.

לצערי, לא הגענו לסיכום סופי של הנושאים הקשורים עם הרשות בדרג של המנכ"ל, סיכום

סופי לענין השתתפות הרשות במערכת של הפסטיבל. הענין הזה נשאר תקוע. להערכתי,

בסופו של דבר יכול להיגרם נזק למערכת כולה.

אני מוכרח לחזור כאן בקיצור על מה שדובר ועל מה שיצא ממה שדובר, נכון לרגע

זה. בזמנו דובר על סיכום עם הרשות על שלושה ערוצים. ערוץ אחד, קיום של ארבע

הפקות מרכזיות בפסטיבל, שהרשות תקבל על עצמה להפיק ולממן, בהיקף תקציבי, כפי

שנמסר לי על-ידי מר צנגן, שהוא ממונה על עניינים אלה ברשות, בהיקף תקציבי ישיר,

לא עקיף, של 750 אלף שקל. הערוץ השני התייחס לסיוע בטיפול בהיערכות של הפסטיבל

לקראת פתיחתו. הערוץ השלישי הוא הערוץ של הסיקור והכיסוי לפסטיבל בעת שהוא

מתרחש. שלושת הערוצים מתייחסים לרשות השידור - גם רדיו וגם טלוויזיה.

ההסדר הזה היה אמור להיות מאורגן ומסודר, כפי שהיה בעבר, כאשר חלק מפיקה

הרשות וחלק מסקרת. לגבי נושאים הקשורים לסיקור לא היו אף פעם בעיות וגם השנה אין

בעיות. מדובר על ליווי הפעילות באופן שוטף. לגבי ההפקות, שזה העוגן המרכזי

במערכת - עברנו סידרה של שבעה מדורי גהינום, נכון עד לרגע זה. עד כה נאמר לנו

שהטלוויזיה והרדיו מפיקים שתי תכניות בלבד. האחת, "מעל פסגת הר הצופים". בענין

זה יש לי שיג ושיח עם בראל. הוא אמר לי שיפיקו. במערכת היחסים שלי אתו לא



נתקלתי במצב שהוא לא קיים מה שהוא הבטיח. על-כן, אני מעריך שההפקה הזאת תתקיים.

אנחנו שמחים מאוד שיש להפקה זו קהל, כי לפני שפתחנו את המכירה שאלו: מי יבוא

ב-04:30 בבוקר. זח המופע הראשון שכבר אין לו כרטיסים. קנו כבר 15,000 כרטיסים,

זה מופע שיתקיים באמפיתיאטרון בהר-הצופים. מדובר באנשים שאפילו לא יודעים מה

תהיה התכנית. היא מתגבשת רק בימים אלה.

מופע זה פותה את יום ירושלים. אנהנו משלבים באירוע הזה טכס קצר, למשך שתי

דקות, שמציין את יום הולדתו ה-80 של טדי קולק. נשתף זמרים ואמנים ישראלים בשירים

של ירושלים ומירושלים.

ההופעה הזאת מופקת על-ידי הטלוויזיה. היא צריכה להיות מוקלטת ומשודרת באותו

יום, לכבוד יום ירושלים, בטלוויזיה הכללית, לפנות ערב.

דבר שני, שהופל והזר לפני שבועיים, זה אירוע שאמור להיות בסוף הפסטיבל, והוא

יתקיים, אי"ה, ב-1 ביוני בבריכת השולטן. הפקה של הרדיו, מצולמת על-ידי

הטלוויזיה. הוא מוקדש לזמר הרוסי המלווה את העליות. המופע נקרא "תחת שמי

ירושלים". זה יהיה ערב שאנחנו רוצים לשלב בו עולים וקהל רחב. המחירים מוזלים

מאוד, לערב גדול שצריך לסיים את הפסטיבל. מדובר בהפקה של הרדיו שמועברת על-ידי

הטלוויזיה.

אלה שני הדברים שרשות השידור מפיקה כרגע מתוך הארבעה שדיברנו עליהם. הנהלת

הפסטיבל נשארה עם הבטחה לשתי הפקות נוספות. כאשר ראינו שהענין נמשך, הנהלת

הפסטיבל קיבלה החלטה לקיים את שתי ההפקות הנוספות כפי שתוכננו וכפי שדובר עליהן,

גם אם רשות השידור לא תהיה מעורבת בהן. הפקה אחת היא ההפקה הגדולה של האירוע

שאנחנו קוראים לו "פיקניק מוצרט". זאת סידרה של 22 קונצרטים, ואף יותר, בשכונת

עין-כרם. הסידרה מוקדשת למלאת 200 שנה למותו של מוצרט. מבצעים את הסידרה אמנים

ישראלים מהשורה הראשונה. זה מתייחד למוסיקה קאמרית, בעיקרו של דבר. זאת זווית

מיוחדת שלנו המשלבת אירוע בחיק הטבע, בשכונה ירושלמית יפהפיה. חשבנו שזה אירוע

שאי-אפשר לוותר עליו ולא צריך לוותר עליו, גם בגלל המבצעים הישראלים, גם בגלל

התימה וגם בגלל הנסיון לעשות דבר מיוחד בשכונה ירושלמית.

הקונצרטים עצמם יתקיימו בחמישה אולמות קטנים, עם סידרה גדולה מאוד של אירועים

סביבתיים - מופעים בחוצות, פיקניקים. יש קונצרט של התזמורת הקאמרית של המהוננים

של צה"ל, שמסיים את הענין באמפיתיאטרון טבעי שנקים שם - כניסה חינם, ללא תשלום.

הפירוט במלואו בחוברת של הפסטיבל. היה לנו חשוב לקיים את האירוע הזה. עכשיו כבר

ביקשנו שהרשות לא תפיק את האירוע, כי את ההפקה כבר היה צריך לעשות. עכשיו ביקשנו

שישתתפו חלפחות בחלק מעלות ההפקה, שמגיעה ל-200 אלף שקל. ביקשנו שהרשות תשתתף

בפרוייקט הזה בסכום של 100 אלף שקל. כרגע רשות השידור אישרה 40 אלף שקל. למה 40

אלף שקל - אי נני י ודע.

מ"מ היו"ר הי מירום;

מנין יבוא המימון?

י י עמרמי;

הפסטיבל יצטרך לספוג את ההוצאה הזאת - או בגרעון או בדרך אחרת. מכל מקום אין

לוותר על הפרוייקט הזה. עוד לא גמרנו את המשא-ומתן עם רשות השידור. אני חושב

שגם מפה צריכה לצאת קריאה לרשות השידור, שהבטיחה אי בי ג' ו-ד' תעמוד לפחות ב-א'

בי ו-ג'.

הפקה אחרת, שגם היא ישראלית, שחשבנו שאסור לוותר עליה, בוודאי לא בשנה כזאת,

זה ערב שירי רחל - לרגל 100 שנה להולדתה. זה ערב שמוקדש לשיריה, לחייה. אנחנו

מקיימים שני אירועים כאלה. האחד, בקיסריה והשני, בבנייני האומה. גם כאן ההפקה



היא יקרה. זמרת אורחת בערב הזה היא אסתר עופרים, ביחד עם עוד 8-7 זמרות ישראליות

ותזמורת מלווה. פרוייקט זה עולה לנו כ-150 אלף שקל. גם פה ביקשנו השתתפות

חלקית של רשות השידור. לצערי, בשלב זה, לא נענינו.

כדי לשמור על הרמה של ארבע הפקות מרכזיות ישראליות, קיבלנו על עצמנו את שתי

ההפקות האלה, ואנחנו מבקשים, חוזרים ומבקשים וגם תובעים - אחרת הפסטיבל מלכתחילה

ייכנס לגרעון - השתתפות של רשות השידור, בהקשר לזה, לפהות בסדר-גודל של 200 אלף

שקל. זה חצי ממה שהוא היה משקיע אם היה מפיק את ההפקות האלה לבד. הענין עדיין לא

יסתיים. ונהיה לכך השלכה על שיתוף הפעולה שלנו עם רשות השידור בדברים אחרים. לכן,

חבל מאוד שמר מקל איננו פה. בישיבה הקודמת מר מקל אמר: כל מה שהבטחנו נקיים, ולא

דובים ולא יער.

אמנם לא מדובר בכסף גדול, אבל זה מצביע על ההתייחסויות. אני מקווה שהענין עוד

יסתדר. אני מבקש שהוועדה תתייחס גם לענין הזה.

מ"מ היו"ר חי מירום;

מה היה גובה הגרעון של הפסטיבל הקודם?

י י עמרמי;

לשמחתי לא היה גרעון. הפסטיבל סיים את השנה הקודמת בעודף תפעולי.

מ"מ היו"ר חי מירום;

מה היה הגרעון בפסטיבל שלפניו?

י י עמרמי;

גרעון של כ-300 אלף שקל. מהעודף התפעולי של השנה הקודמת, של כ-170-160 אלף

שקל, כיסינו חלק מן ההוב של השנה הקודמת. כרגע הפסטיבל נשאר עם חוב של יותר ממאה

אלף שקל שהוא עוד גורר. על-כן, חשוב מאוד שלא ייווצר השנה גרעון נוסף שאיננו תלוי

בפסטיבל אלא בסיכומים שהיו ולא מומשו. כרגע הויכוח הוא על 100 אלף שקל. לא נאה

שהרשות שהקציבה לפרוייקטים האלה 3 מיליון שקל לא תמצא 100 אלף שקל לענין זה.

יש עוד ספיח, שגם הוא היה מוסכם עם הרשות, זה הנושא של תשדירי השירות. הם היו

שותפים אתנו. השנה, מטעמים שונים, הם החליטו שהם לא שותפים. גם זה פוגע בפסטיבל,

כי אנחנו לא יכולים להכין את תשדירי השירות במידה שהוסכם עליה, שזה יהיה פרוייקט

משותף.

אי אבנר;

על הויכוחים הכספיים בין הנהלת הפסטיבל לרשות השידור לא אחווה דעה, אבל בענין

תשדירי שירות אני רוצה לומר חד-משמעית; תשדירי שירות בחינם או בהנחה לא יהיו,

מכיוון שאנחנו נמצאים בענין זה במערכה משפטית. יש תור אין-סופי של גופים, שחלקם

עוסקים בהצלת חיי-אדם, שדורשים אולי ביתר צדק הנהות ושידורי חינם בשבילם.

מ"מ היו"ר ח' מירום;

פה ההנחה שונה, שרשות השידור שותפה בתשדירים. כך לא מדובר בגורם חיצוני

שמבקש שיתירו לו פרסום.

י י עמרמי;

גם לא מדובר בתשדירים בחינם. משלמים תשלום מלא עבור התשדירים האלה. סוכם עם

הרשות שאת התשלום יכסה חצי הפסטיבל וחצי הרשות. זה לא חינם.



א' אבנר;

בענין זה אני מעדיף לא להגיב.

מ"מ היו"ר ח' מירום;

מר עמרמי , האם אתה הושב שעוד ניתן לעשות משהו בתהום הזה?

י י עמרמי;

זאת הבעיה, שהזמן קצר.

מ"מ היו"ר חי מירום!

האם זאת נקודה נוספת שאתה מעלה בדיון הזה?

י' עמרמי;

כן. אני מציג את הנקודות שלא נסגרו עד לרגע זה עם רשות השידור. ראוי לסגור

אותן.

מ"מ היו"ר הי מירום;

אני מפנה עכשיו שאלה לערוץ 2. מה חלקכם?

אי קימל;

סיכמנו עם הנהלת הפסטיבל שבשבועות בהן יתקיים הפסטיבל נשדר שלוש פעמים בשבוע,

במסגרת התכנית שלנו "שבע והצי בעולם" סיקור של האירועים בפסטיבל. הוקם צוות

לצורך ההפקה של הכתבות האלה - עשר דקות בכל פעם. בעצם שלושים דקות בשבוע על מה

שמתרחש בפסטיבל.זה חלקנו הצנוע, בהתאם לתקציבנו.
מ"מ היו"ר הי מירום
מה עם גלי צה"ל?

א' דר;

היתה בעיה. הנהלת הפסטיבל ישבה אתנו. הגענו להבנה בינינו שהיא לשביעות

רצוננו. יהיה יום שידורים ארוך ביום-ירושלים, שיוקדש לפסטיבל. כן נשדר שלושה

דברים. נשדר את אחד הג'זים - חמישיית פאקיטו דריוורה. מהקרקס נשדר את מהצית השעה

האחרונה שלו, בשילוב עם להקה ישראלית שתופיע באותו זמן, להקה שבאופי יה מתאימה

לגלי-צה"ל.

י י עמרמי ;

בקרקס יש תזמורת רוק היה.

א' דר;

באותו אירוע ישולבו אמנים ישראלים. הפסטיבל קיבל את זה.

כן נעביר את שירי רהל.

מובן שיהיו גם דיווחים יומיים קבועים מן הפסטיבל - גם ביומני ההדשות וגם

בלילה.



מ"מ היו"ר חי מירום;

מה עם הטלוויזיה החינוכית?
ר' פפיש
נסתפק בכמה כתבות ב"ערב חדש".

מ"מ היו"ר חי מירום;

כל כתבה היא פחות מחמש דקות?

ר' פפיש;

כן.

מ"מ היו"ר חי מירום;

באיזו תדירות?

רי פפיש;

קשה לי להגיד לך.

מ"מ היו"ר חי מירום;

דייר רונן, כיצד האגף לתרבות של המשרד רואה את הפסטיבל עכשיו?

די רונן;

למעשה אנחנו שותפים בהנהלת הפסטיבל - נציגים של המשרד ושל האגף יושבים בהנהלת

הפסטיבל. ליווינו את הפסטיבל כל השנים והשנה היינו בין אלה שסברו שצריך לקיים את

הפסטיבל על אף המצב, על אף החששות שהיו בהתחלה. אני שמח שהתוצאה היא יפה.

מבחינת התקציב, אנחנו עומדים בהקצבה שלנו, למרות שבתחילה היו טענות שהפסטיבל

הזה יהיה יותר קטן ומשום כך צריך להקטין את ההקצבה. אנחנו שומרים על ההקצבה שהיא

מקבילה להקצבה שהיתה בשנה שעברה, על אף העובדה שתקציב הפסטיבלים של האגף לתרבות

הוא למעשה פחות ממה שהיה צריך להיות. היות וזה סעיף שצמוד לדולר, כיסינו

התייקרות של 13.4%.

צריך לזכור עוד דבר. השנה היא שנה של 9 חודשים, והתקציב הוא 75% מהתקציב

שהיה צריך להיות, והפסטיבלים מתקיימים כמעט כולם ב-9 חודשים אלה. כך שאנחנו מוכים

פעמיים באותו תקציב. בכל-זאת, במאמץ של המשרד כולו ושל האגף אנחנו עומדים בהקצבה

שמתאימה להקצבה שהיתה בשנה שעברה, כלומר ההתייקרויות. גם הזרמנו כבר את הכספים

הראשונים. אני חושב שבזה אנחנו מסייעים מאוד לפסטיבל להיות מוכנים לקראת הפסטיבל

עצמו. מוכן שאנחנו מברכים העל הפסטיבל ורוצים מאוד שיצליח.
מ' זמורה כהן
אני מבקשת לחזור ולומר שהפסטיבל הזה תוכנן ואורגן תחת לחץ זמנים ולחץ מצב

בלתי רגיל. כבר 'זקנתי י בנושא הזה. גם בעבר היו לנו מצבים קשים, אבל לכל מצב קשה

יש הקושי שלו. גם עומרי ניצן וגם מנכ"ל הפסטיבל הצליחו מעל ומעבר בנסיבות

האלה.



אם אשאל על התכנית, הרי בתחום שאני יותר מצרייה בו, בתחום המוסיקה, אם אשאל

אם זו משאלת-נפש שכך ייראה פסטיבל בין-לאומי בתחום הזה, אגיד: לא, אבל אני חושבת

שבנסיבות האלה צריך לציין בהתפעלות רבה את היכולת לתת ענין, תוך שילוב נכון של

חומר ישראלי ובין-לאומי, וגם ייחוד. למשל, הפיקניק של מוצרט יכול להיות דבר יפה

מאוד, וכולו ייחוד ישראלי. הוא גם יצא למקום אחר.

מי ששותף לאחריות לא יכול אף פעם להגיד שהכל נהדר. תמיד צריך להיות ביקורתי.

לאור הנסיבות שהיו, אני חושבת שאנחנו יכולים להיות מרוצים. אסור גם לשכוח שכל מי

שעוסק כרגע בארגון מופעים, תזמורות וכו', יודע שהקשר שלנו עם העולם מתממש כרגע

בקשיים רציניים ביותר. למרבית האמנים יש הששות פוליטיים, חששות ממלחמה, ולא ששים

לבוא לכאן. יצירת הגשר הזה לגמרי לא פשוטה. לכן מגיעות טפיהות על השכם, ואנחנו

יכולים להסתכל קדימה לקראת פסטיבל שהוא באמת הטוב שיכול חלהיות בנסיבות האלה.

אי אליאב;

אני מצטרף למה שאמרה גב' מיכל זמורה כהן, שבתנאים הקיימים - לאחר המלחמה,

החדרים האטומים - ראויים לברכה אנשים שמצליחים להביא ברווח זמן כל-כך קצר ובתנאים

כל-כך קשים תכנית כפי שהיא מוצגת לפנינו. היא מרשימה, בתנאים הקיימים.

לעניין הערב של שירים רוסיים, אני מורה באולפן לעולים מרוסיה. צריך ללכת

בענין זה בזהירות רבה. חלקם מלגלגים על כל הנוסטלגיה ועל השירים שלנו, כמו "לבלבו

אגס וגם תפוח". צריך ללכת בזהירות בענין זה. הם אוהבים רוק, דיסקו, או שירי

מחאה, של ויסוצקי למשל.

מ' זמורה-כהן;

זה היה להם בשנה שעברה.
אי אליאב
תדאגו שלא ייצא מין שעטנז.
מ' זמורה-כהן
זאת נוסטלגיה ישראלית.
י י עמרמי
כפי שאתה אומר, זה יהיה בזהירות.
א' אליאב
האם יש רצון ותקציב להעביר חלק מהדברים לקלטות? האם יש כוונה כזאת?
י י עמרמי
בסידורים עם רשות השידור, חלק מן המחשבה הוא ללכת גם לדברים מסוג זה - קלטות,

תקליטים. אני לא רואה כרגע שאנחנו יכולים להתקדם. זה מסוג הדברים שבאים בחשבון.

אגב, נעשו גם בעבר. זה תוצר-לוואי שחבל לא לעשותו, אפילו בלי היבט מסחרי טהור.

לא תמיד הדברים האלה מסחריים.
אי אליאב
לשירי רחל ולשירים רוסיים אפשר למצוא שוק.



מי גולדמן;

צריך לברך את אנשי הפסטיבל ואת כל הגורמים השותפים. לאחר" החדרים האטומים לא

קל להחזיר אנשים לשיגרה. אנחנו רואים מה קורה בתיאטראות בארץ ומה קורה

בבתי-הקולנוע, בכל פעילות בה יש צורך לכנס קהל. רצוי להחזיר את עם ישראל

לאווירה הרגילה.

להביא עולים להופעות לא קל. העולים מרגישים כמו ההרגשה שהיונה כאשר קרקס הגיע

לכפר. כל פעולה בכיוון של נסיון לגרור את העולים היא פעולה יפה, אבל אי-אפשר

לראות בהם את השלד של הפסטיבל, כי צריך לראות גם מהי התרומה הכספית, ויש בעיה עם

זה.

באשר לתיירים - יש בעיה בתחום של הבאת תיירים לישראל. תכנית להבאת תיירים

לישראל נבנית שנה מראה ויותר.

בעזרת שיתוף פעולה של כל הגורמים תהיה תרומה לירושלים, לפסטיבל ולחיי התרבות

במדינת-ישראל. אני יודע איזו חווייה היא לאנשים שמגיעים לירושלים לשהות בירושלים

בימי הפסטיבל, בכלל לראות את ירושלים צבעונית בכל-מיני פינות שהיו חשוכות.

מאירים את ירושלים באורנם מקומות שיש לנו עניו לעורר אותם, בליווי שירה ומחול. יש

בכך תרומה רבה מאוד. כל פסטיבל מוסיף עוד קורה לחיי התרבות במדי נת-ישראל.

מ"מ היו"ר חי מירום;

זאת השנה השלישית שאני יושב בוועדה בישיבות לקראת פסטיבל ישראל. באתי לכנסת

חף מכל ראייה כוללת של העניו הזה. ככל שהשנים חולפות אני לומד להסתכל על העניו

בראייה כוללת. למרות דחיפות הזמו, התכנית הכוללת מוצאת חו בעיני יותר מאשר בשנים

קודמות. זה עניו של נטייה אישית.

בשנה הראשונה דיברנו על שילוב חלק נוסף באירועי הפסטיבל. אני מייחל לשילוב

מערכת אמנותית אחרת - פיסול, ציור. אולי יש משהו מזה.

י י עמרמי;

תעיין בעמוד האחרון של החוברת. יש יריד גדול של אמנות ישראלית בתחום הפלאסטי

- 400 יצירות.
מ"מ היו"ר ח' מירום
אני שמח על כך.

בסך-הכל יש מקום להתרשם מההתארגנות בזמו קצר, בתנאים לא תנאים, בשנה מיוחדת

במינה כמו זו שהיתה לנו. מי שראוי לכל ברכה והערכה בענין זה בוודאי יזכה לזה.

כדאי לברך על המוגמר ולא בטרם עת.

כמה דברים מצריכים התייחסות של הוועדה: לראות גרעון בטרם הפסטיבל מתחיל, זה

דבר לא תקין. אם רשות השידור לא תעמוד בהתחייבויותיה הראשוניות כנראה הולכים

לגרעון. ועדת החינוך והתרבות צריכה להיות מודאגת מאוד מענין זה. לגרעונות יש טבע

שהם באים גם כאשר לא רואים אותם, על אחת כמה וכמה כאשר רואים אותם מראש. אני

מרגיש שאנחנו צריכים לראות מה אפשר לסייע בענין הזה כבר כיום, על-מנת שלא תהיה

מערכת גרעונית.

דבר נוסף שנראה לי מדאיג הוא הסיקור התקשורתי. הפסטיבל כפי שמוצג כאו לפנינו

נראה לי לא רע בכלל, אבל בלי אימפקט תקשורתי ראוי נפסיד קטע משמעותי מו הפסטיבל.

אני שמח על-כך שגלי-צה"ל יתנו ביום ירושלים את הפסטיבל בגדול, וכו יכללו את

הפסטיבל בתכניותיהם; כו הערוץ השני ינסה לכלול את העניו בתכנית "שבע וחצי בעולם".



עשיתם טוב. הטלוויזיה החינוכית לדעתי לא תגיע לביטוי ממשי, לא בגלל שהיא לא

רוצה, אלא כיוון שאופיו של "ערב חדש" הוא כזה, שהוא נותן מכה על מה שחם באותו

יום. אנחנו חיים במצב שכל הזמן חם במקום אחר, ולאוו-דווקא בתחום האמנות. אני

מודאג מזה. מר עמרמי דיבר על העדר תשדירי שירות לפני הפסטיבל. כך מבחינת

תקשורתית כוללת אנחנו הולכים על פחות מכפי שהיה צריך ללכת.

לענין ההתחייבויות של רשות השידור - יש לכך קשר גם לקטע הגרעוני וגם לקטע

התקשורתי שדיברתי עליהם. לצערי, היום לא יכלו להופיע כאן יושב-ראשת הרשות ומנכ"ל

הרשות. אני מכה על חטא שאישרתי את הישיבה בהעדרם, מחוסר ידיעה של החשיבות של

ההשתתפות שלהם כאן אתנו. נראה לי חמור ביותר- המצב כפי שהוצג על-ידי מר עמרמי, קרי

שרשות השידור לוקחת על עצמה רק שתי הפקות מתוך ארבע שהיא התחייבה עליהם. אני

קורא בפרוטוקול של הישיבה הקודמת קטע, בו יו"ר הוועדה שמח שרשות השידור תעמוד

בהתחייבותה להעברת ארבעה מופעים מרכזיים.

י י עמרמי ;

על-כך הודיע כאן מר מקל חגיגית.

מ"מ היו"ר חי מירום;

מר מקל אמר שהרשות תעמוד בהתחייבותה המלאה. משהו לא ברור כאן, לא ציבורי ולא

מתקבל על הדעת, נמצא פה חבר-הכנסת אליאב, וביחד אנחנו מהווים את הוועדה עכשיו.

אם כן, הוועדה מביעה את תרעומתה החמורה כלפי אי-העמידה של רשות השידור בהתחייבות

שלה ולא תשלים עם הענין הזה.

אנסה לנצל את השבוע הזה, בו היושב-ראש איננו, אם ונהיו מוכנים לכך, לקבוע

ישיבה של נציגים של הנהלת הפסטיבל ביחד עם מר מקל ומר בראל, על-מנת לנסות לסכם את

הדברים שלא סוכמו. מדובר בשני דברים: מימון שתי ההפקות הנוספות; השני, ענין

תשדירי השירות, אם עוד יהיה ניתן לשלב אותם.

מר ארי אבנר, אני לא מקבל את חוות-דעתך, כי מרגע שרשות השידור היא צד משתתף

בפסטיבל, המצב שונה להלוטין ממצב של פניות של גורמים חיצוניים לרשות השידור.

אי אבנר;

בזה נחיה כולנו מפי בית-המשפט העליון.

מ"מ היו"ר ח' מירום;

האם יש כבר פסיקה בנושא זה.

אי אבנר;

כרגע הענין תלוי ועומד.

י י עמרמי;

בענין שהוא תלוי ועומד בבית-המשפט מדובר על תשדירי חינם. כאן לא מדובר על

תשדירי חינם.

מ"מ הי ו "ר ח' מירום;

מה שתלוי ועומד זה ענין תשדירי חינם, תשדירים חיצוניים. אי-אפשר ללמוד גזירה

שווה במקרים אלה.



אי אבנר;

אינני יכול לבוא במקום היועץ המשפטי.

מ"מ היו"ר חי מירום;

למה אנחנו צריכים את זה? עוד לא תקפו אותנו על זה. בואו קודם נעשה את

השותפות ביחד. אם נותקף, נדע מה לענות.

אי אבנר;

אני מעדיף שהוועדה תשמע קודם תשובה על-כך מפי היועץ המשפטי של רשות השידור.

מ"מ היו"ר חי מירום;

נעביר באמצעותך ליועץ המשפטי שאלה בנושא זה; האס אין זה מתקבל על הדעת

שהשותפות של רשות השידור בפסטיבל מעמידה את התשדירים באורח שונה מתשדיר רגיל של

גורם חיצוני?

ננסה לקבוע פגישה של נציגי הנהלת הפסטיבל עם ראשי רשות השידור. פשוט נציע את

עזרתנו.
י י עמרמי
מר מקל נוסע מחרתיים למוסקבה.

מ"מ היו"ר חי מירום;

מחר זה יום טוב, כי לא קבענו ישיבה של ועדת החינוך והתרבות. נקבע פגישה כאן.

ננסה לעשות מה שאפשר על-מנת לסייע בידכם בקטע הזה שמצריך טיפול יותר מקטעים

אחרים.

אני מאחל לכם ולעם ישראל שיהיה לנו פסטיבל ראוי לשמו ושזה יהיה בהצלחה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:20)

קוד המקור של הנתונים