ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 19/03/1991

פסטיבל ישראל; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 221

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שלישי, די בניסן התשנ"א (19 במרץ 1991), שעה 00;09
נכחו; חברי הוועדה
מ' בר-זהר

ד' צוקר

ח' פארס
מוזמנים
אי שלו - ראש מינהל התרבות, משרד החינוך

והתרבות

י ' עמרמי - מנכ"ל הפסטיבל

עי ניצן - מנוזל אומנותי

י' ברקת - מזכיר ארצי של אגודת השחקנים

והבמאים בהסתדרות

מי זמורה כהן-חברת הנהלת הפסטיבל

אי הראל - יו"ר רשות השידור

אי מקל - מנכ"ל רשות השידור

י' בראל - מנהל הטלוויזיה

אי אבנר - יועץ למנכ"ל רשות השידור

ני כהן - יועץ משפטי, רשות השידור

אי סופר - מנהלת התוכניות, רשות השידור

ר' פפיש - במאית ערב חדש, טלוויזיה חינוכית

י י טלגן - עירית ירושלים

מי שפירא - מנהל מחי התרבות, גלי-צה"ל

אי דר - ממונה על השידורים החיים וההפקות

הפומביות, גלי צה"ל

בי נסים - משרד החינוך והתרבות

מזכירה בפועל; יי גידלי

קצרנית; מזל כהן
סדר-היום
1. שאילתות.

2. פסטיבל ישראל.



שאילתות

היו"ר מי בר-זהר;

אני פותח את הישיבה.

בתחילת הישיבה שאילתות של חברי הכנסת. ברוריה, לפני כשבועיים העברתי אליך

שאלה בקשר לתביעתו של הובר הכנסת יאיר שפרינצק בענין אפלייתו בשידורי

הטלוויזיה. בזמנו קבלנו פניות מסוג זה מחבר הכנסת זאבי. חבר הכנסת זאבי עכשיו

כבר לא מתלונן כי הוא שר. עכשיו התלונן הבר הכנסת שפרינצק ולא קבלנו על כך

תשובה. זה כבר למעלה משבועיים. אני חושב שאנחנו צריכים לדעת סוף סוף את הפתרון

לתעלומה הזאת, האם מפלים אותו או לא מפלים אותו.

דבר נוסף. אני מאד שמח שרשות השידור לא החרימה את חברת ג.ג. והדבר בא על

מקומו בשלום לפי ההצהרה שלכם. אף על פי שאני לא יודעי אם אתם תשתתפו באותו

פסטיבל לסרטים שעליו קמה צעקה גדולה השבוע.

יש לי שאילתא בקשר לענין אי-ביצוע הרפורמה בנתניה שפורסם היום בעתונות.

אנחנו מתכוונים לעשות בוועדה סדרת דיונים בענין הרפורמה. יש בתוכנו רבים שלא

מתלהבים מהרפורמה. אני רק קורא פה ידיעה תמוהה מאד על מה שהולך להתרחש בנתניה.

אינני מכירה את תכניתה של פרופ' שפירא. אנחנו נזמין אותה לישיבה מיוחדת. אבל

על פניו הסיפור הזה נראה לי מוזר מאד, מפני שמדרך הטבע, ברגע שמחליטים להקים

בתי ספר שהם כולם למעשה ייחודיים ומבטלים את אזורי הרישום וכל ילד הולך לבית

הספר שהוא מיוחד בכיוון כזה, אני יכול כבר לנחש מראש שילדים משכבות מצוקה לא

יתקבלו מיד בהתלהבות רבה לבית ספר לאומנויות או לבית ספר למתמטיקאים או לבית

ספר למדעים. ייצא שילדים מהשכבות המבוססות יותר יגיעו לבתי הספר היוקרתיים,

וילדי שכבות המצוקה יתגלגלו בכל מיני בתי ספר מליגה ג'. מה הועילו חכמים

בתקנתם? כך שכל הענין נראה לי די משונה. אם היו אומרים לי שמשרד החינוך לא
תומך ברפורמה, הייתי אומר
בסדר, יש מדיניות שאומרת חינוך וטיפוח המצויינות

דווקא. אבל ברגע שמשרד החינוך תומך ברפורמה כמדיניות, כל הסיפור הזה נראה לי

מאד מוזר. בכל אופן, אני מבקש שתכינו לי את החומר כי אני מקווה שבשבוע הבא

נקיים ישיבה מיוחדת של הוועדה בנושא הזה.

יש לי פנייה לגבי החזרת הימים של הגננות. יש בעיות עם החזרת הימים של

הגננות. קבלתי פנייה מאם בחיפה שעומדת בראש קבוצת הורים. מאחר ויוצאים לפגרה,

אין טעם לקבל את התשובה על כך בעוד חודש וחצי. אני מבקש, אם אפשר, לקבל תשובה

עד מחר.

יש שאילתא חוזרת של אדם מחדרה שכל הזמן כותב לנו.

יש פנייה של מקהלת האלף. הובטח להם בזמנו על ידי אהרן הראל לאמץ את
המקהלה. בסוגריים כתוב
הוא בעצמו נוכח בהופעות. אני מעביר אליכם את פניית

מקהלת האלף.

יש פה שוב ענין אפליית ילדים ממוצא מזרהי בבתי ספר. אמנם מעבירים כבר את

החוק ובקרוב יהיה לנו חוק בנושא הזה. אבל בינתיים יש הרבה פניות של הורים,

ששוב לא רושמים את בניהם בגלל הפרשה הזאת של מוצא. אני מעביר לך את כל הפניות.

אנחנו מצדנו עוד נשיב להם שאנחנו עומדים לגמור את חקיקת החוק מיד אחרי הפגרה.



יש פנייה של הורים לגבי העלאת מחירי הגנים הפרטיים ב-310 שקלים לחודש. מה

משרד החינוך אומר בנושאים האלה.

יש ויכוח בין משרד החינוך לבין משרד הבריאות. משרד החינוך מתלונן על שאין

לו תקציב למימון רופאים בחינוך המיוחד. משרד הבריאות אומר שזה בכלל לא עניינו,

שמשרד החינוך משלם להם תקציב. התוצאה היא כמובן שילדי החינוך המיוחד נפגעים.

אני רוצח לדעת, ברשומון הזה, מי צריך לשלם את שכרם של רופאים, האם צריכים

להיות רופאים בחינוך המיוחד כדי שהילדים החריגים הלומדים בחינוך המיוחד יישלחו

לאן שצריך להישלח. יש פה שני מכתבים נוגדים, אחד של דייר משיח ואחד של עקיבא

סלע.

יש פנייה בבקשה לדחיית שירות. אנחנו נפנה לחיים ישראלי בקשר לזח.

ברוריה, אולי את תוכלי להגיד לי, האם לפי אגרת חינוך רשאים לגבות דמי

רישום?
די צוקר
זה בתוך האגרה.

היו"ר מ' בר-זהר;

יש פה גבייה מראש של דמי רישום בקרית שמונה, מקדמה על חשבון אגרת

השירותים. אני לא בטוח שזה בדיוק לפי הכלל. אני קורא פה חוזר מיוחד של מנכ"ל
המשרד
בחוק לימוד חובה נאמר, מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף זה, לא יידרשו

דמי חרשמה או כל תשלום אחר בעד לימודיו וכוי.

והנה הוראה שפורסמה בעתונים של עירית קרית שמונה: בזמן הרישום תיגבה

מקדמה על חשבון חנהלת שירותים בסך 50 ש"ח. אני רוצה לדעת באיזו מידה זה חוקי.

אני פניתי לבית-ספר רוגוזין ובקשתי לדעת האם הם קיבלו את חבילת הסיוע

שהובטחה להם ובמה היא מתבטאת. אני רוצה לשמוע גם מכם מה קורה עם חבילת הסיוע

לבית ספר רוגוזין, האם היא ניתנת, במח היא מתבטאת ובאיזו מידה היא משפרת את

מצבם של התלמידים.

אני מפנה אליך פנייה בענין תקציב התיאטרון האידי בישראל.

יש לחברי הכנסת שאילתות? בזה תמו השאילתות.

פסטיבל ישראל
הי ו"ר מי בר-זהר
אני רוצה לפתוח את הדיון בנושא: פסטיבל ישראל. כמו כל שנה, לפי החלטח

שלנו מ-1988, אנחנו מכנסים את אנשי פסטיבל ישראל לפני פרסום התכנית הסופית כדי

לשמוע מה עומד להיות, מה עומד לקרות ולראות באיזו מידה אנחנו יכולים לסייע

ולפעמים גם להציע הצעות משלנו.

עם פתיחת הדברים, לפני שאתן את רשות הדיבור לשני אורחי, אני רוצה לקבל

תשובה מרשות השידור. קראנו בעתונים כל מיני ידיעות הטוענות שאתם מתכוונים

לפרוש מפסטיבל ישראל.
א' מקל
לא היה ולא נברא. סוכם בינינו בישיבה לפני זמן מה שרשות השידור עושה את
הדברים הבאים
הטלוויזיה תפיק שני מופעים, מופע משירי נעמי שמר ומופיע משירי

נתן אלתרמן. הרדיו יפיק שני אירועים, ערב שירים מרוקאיים ופיקניק מוצארט בעין-

כרם במשותף על ידי הרדיו והפסטיבל. גם סוכם שיהיה סיקור שוטף על ידי הרדיו

והטלוויזיה ב"מצב הרוה" ב"מבט", בתכניות שמתאים לסקר את זה. זה מה שסוכם וזה

מה שיהיה.
י י עמרמי
אני רוצה להשלים כדי שהתמונה תהיה מדוייקת. הדברים שאמר מר מקל סוכמו

באותה ישיבה. מאז הלו כמה שינויים שראוי להזכיר אותם. האהד, האירוע שהיה קשור

לנעמי שמר הוסב לאירוע שייקרא, כרגע לא בשם הסופי, שירים מירושלים, והוא צריך

להתקיים בבוקר עם זריהה בהר הצופים. נעמי שמר עצמה ביקשה שלא לקיים אירוע

מיוחד משלה בתוך המסגרת הזאת. זה דבר אחד.

הדבר השני, וזה היה מוסכם עלינו כמובן וזה גם מוסכם עלינו עד לרגע זה,

הוסכם בינינו לבין הרשות שבמקום לעשות את האירוע של אלתרמן יבוצע ערב אחר והוא

ערב שיהיה מוקדש ליום הולדתה של רחל, ערב שירי רחל.
א' מקל
כל זה חדש בשבילי. זה לא היה באותה ישיבה.
י י עמרמי
בגלל זה אני מעדכן.
א' מקל
עם מי סכמת את כל זה?
י י עמרמי
עם הגורמים שלך.
אי מקל
היתה ישיבה בנוכחות אהרן הראל, אריה מקל, בראל, סופר, סוכם הכל. עכשיו

הכל מתהפך על פיו.
י י עמרמי
אנחנו נתבקשנו לקיים מגע עם הגורמים שלכם בטלוויזיה וברדיו, ואת זה

עשינו. נכון עד לאתמול הכל בא על מקומו בשלום עד שהודיעו לי שמה שהיה מתוכנן

או סוכם לא יבוצע. בנוסף לזה, היה מסוכם ביני לבין צנגן לפני שבועיים שאנחנו

מקיימים, בנוסף לערב שמוקדש לשירה המרוקאית, ערב שיופק על ידי הרדיו ושיוקדש

לאיזושהי מחווה לשירים או הנגינות הרוסיות בעקבות העליה.
י' ברקת
במקום או בתוספת?
י' עמרמי
בתוספת.

אי הראל;

קריאת ביניים להבהרה. קודם כל קיימנו ישיבה כדי לסכם את העקרון, ועל דעת

רשות השידור סיכמנו שכמו בשנה שעברה אנחנו מצטרפים כשותפים וכמסייעים להפקות

של הפסטיבל. דהיינו זה יכלול שני דברים עיקריים. א. את הכיסוי המלא של המערכת,

שידורים ישירים ברדיו ובטלוויזיה. ב. מספר מופעים שיהיו מוסכמים על שני

הצדדים, ייעשו בהפקה ישירה שלנו ויהיו בתוך הפסטיבל בהסכמת הנהלת הפסטיבל.

כלומר, תהיה הפקה מעשית של מספר מופעים על חשבון רשות השידור.

זה היה הסיכום ועל זה היתה הסכמה. הוקם צוות מיוחד בטלוויזיה וצוות מיוחד

ברדיו כדי לבדוק את כל הבעיות הטכניות הקשורות בהעברת ניידת, בקביעת הסדרים,

והאיש היה צריך לגמור עם צנגן את מהות התקציב של התכנית שסוכמה כפי שאמר פה

אריה מקל.

די צוקר;

עכשיו מסתבר שהתכנית שונתה שלא על דעתכם.

אי הראל;

אני אמרתי מה שאני יודע עד לפגישה זאת. התכנית היתה מוסכמת. אני מתאר לי

שאירועי המלחמה יצרו מצב של חוסר הבנה בתקופה הזאת כשלא היה ברור כן יהיה

פסטיבל, לא יהיה פסטיבל. אני מבין ויודע שהסיכום שהוצג באותה ישיבה הוא הסיכום

היחידי שמחייב את רשות השידור.

היו"ר מי בר-זהר;

אני לא רוצה שיהיו פה אי-הבנות. חלו בינתיים שינויים בתכנית הפסטיבל.

ההסכמה שלכם לענין של הפסטיבל קיימת. אם יבואו אליכם חברי הנהלת הפסטיבל

ויגידו לכם; הנה שלוש תכניות אחרית, איפה זה יעמוד מבחינתכם? נאמר לכם מה

התכניות האחרות. אני לא יודע אם שירי הזריחה אפשר לשדר לעם ישראל בטלוויזיה,

כי עם ישראל לא יהיה ער כל הלילה כדי לשמוע את שירי הזריחה בטלוויזיה מוקדם

בבוקר. אני מניח שאפשר לשדר אירוע אחר. השאלה היא אם רשות השידור עומדת באופן

עקרוני על הסיכום שיש לה לשדר את מופעי הפסטיבל כמו בעבר.

אי מקל;

בעקרון כן. על התכניות החדשות אני שומע לראשונה הבוקר. לא ידעתי מזה

כלום.

היו"ר מי בר-זהר;

גבי סופר, האם את יודעת על כך?



אי סופר;

כן. בשבוע שעבר, אחרי שהמפיקים התחילו לעבוד על זה, היתה בעיה של נעמי

שמר, שניסו מאד מאד לשכנע אותה והיא בשום אופן לא רצתה. מכיוון שזה היה קשור

ביום ירושלים החליטו שיעשו תכנית שתהיה מוסבת לנושא ירושלים, לא רק שירי נעמי

שמר.

אשר לשירי אלתרמן, זה גם קרה בשבוע שעבר. האנשים התהילו לעבוד על זה,

נתקלו בהרבה בעיות וקשיים ואז צץ הנושא של שירי רהל, וזו היתה הצעה שעוד לא

הספקנו לדון בה.

היו"ר מי בר-זהר;

אנהנו תיכף נדון בנושאים האלה מבחינתנו. אבל קודם כל השאלה היא איפה פה

הקצר, מדוע הדברים האלה לא ידועים לאנשי רשות השידור?
א' הראל
אין קצר. מה שהיה צריך עכשיו לעשות זה לכנס עוד פעם את הוועדה שישבה

וסיכמה, לסכם את השינויים שיהיו בתכנית ולתת את האישור התקציבי למערך הזה.

י י עמרמי;

סוכמו שתי הפקות של טלוויזיה ושתי הפקות של רדיו. זאת המסגרת שגם מתקיימת

עכשיו, גם במסגרת התקציבית שדובר בה, והשינויים התכניים גם הם מתואמים עם

האנשים המקצועיים בשתי הרשתות, גם עם הטלוויזיה וגם עם הרדיו. כל מה שצריך

לעשות הוא רק לאשר את זה.

אי שלו;

יש שיבוש או אין שיבוש?

י י עמרמי;

יש שיבוש מבחינה זאת, שאסתר סופר הודיעתני אתמול, והרדיו כבר הודיע לי

לפני יום-יומיים, היות שהם לא קיבלו אור ירוק ללכת קדימה הם לא עושים. .

הי ו"ר מ' בר-זהר;

ממי הם צריכים לקבל אור ירוק?

י י עמרמי;

מרשות השידור.

היו"ר מי בר-זהר;

אבל רשות השידור לא יודעת על השינויים הללו.



י י בראל;

אנחנו מערבבים שני תחומים בו זמנית. יש התחום התמניתי שדברה עליו אסתר

סופר, שהוא מראשיתו היה ניתן לשינויים כאלה ואחרים על פי אילוצים שונים

שיבולים להיות עם הנהלת הפסטיבל או עם האמנים שצריבים להופיע. הנושא הזה עוד

לא הובא לידיעתם. אני גם לא ידעתי על כל פרטיו, כי הוא בשלבי התהוות. עדין

הענין לא מגובש סופית. נשב, נדון ו נאשר.

המישור השני שבגללו, נדמה לי, שמר עמרמי מרגיש לחץ מסוים מבחינת הפסטיבל

וההפקות שלו, זה הנושא התקציבי. עדין לא הסתיימו הדיונים בנושא התקציב, אבל

התקציב ההדש כלל מספר קיצוצים דרסטיים בהרבה סעיפים שקשורים להפקות בטלוויזיה,

בין היתר הנושא של הפסטיבל. שוחחתי עם המנכ"ל, התקיים בירור והוא הבטיח לי

שהוא יחזיר את הכספים לנושא הזה ולנושאים אחרים. כך שאני לא רואה את הבעיה, מר

עמרמי, מכיוון שאני חושב שנתגבר על הבעיה. הוא הבטיח שהוא יפתור אותה.

י י עמרמי;

רק לשם הבהרה. לני יש בעיה שתיכף נציג אותה הקשורה בשיבושים שחלו בהכנת

הפסטיבל בעטייה של המלחמה. אנחנו חייבים השבוע לסגור את התכנית. אינני רוצה

להמשיך להיות כדור משחק ולרוץ מפה לשם ומשם בחזרה כדי להסדיר את הענין. אתמול

כתבתי מברק לאריה מקל שמודיע שאם לא יהיו ארבע הפקות בפסטיבל, אנחנו נביא מחר

להנהלת הפסטיבל, שצריכה לאשר סופית את התכנית, ביטולו של הפסטיבל. לכן אני

מבקש לקבל פה, ככל שזה אפשרי, את ההודעה הברורה שאומרת--
היו"ר מי בר-זהר
אני מבין מדבריי של מר מקל, שההודעה למעשה נמסרה: תקויים התחייבות רשות

השידור. בענין התכנית, גב' אסתר סופר ומר בראל יגמרו עם הנהלת הפסטיבל, זה דבר

בפני עצמי. התקציב ייחזר כמי שסיכם בתחילה.

ד' צוקר;

ואיננו מותנה אחד בשני.

היו"ר מי בר-זהר;

בריר. אלה שני דברים נפרדים. דבר אחד זה ענין התכנית. דבר שני, כפי שאמר

מר בראל ואני מבין שמר מקל מאשר את זה, התקציב י יחזר. כלימר, הכל יביא על

מקומו בשלום. זה גם סיכום היועדה בנושא הזה.

אני מבקש ממר שלי להסביר לני את הדברים הבסיסיים לגבי הפסטיבל. אחר-כך מר

עמרמי ימסיר את התכנית המדוייקת.

אי שלי;

הפסטיבל הזה תוכנן כמו כל פסטיבל. מה שנכנס ושיבש כמובן את התמונה זה

המשבר במפרץ. ניצר מצב שגיפים היססי אם לחתים חיזים יהכל עמד בסימן שאלה. על

רקע זה כמיבן גם התעיררה השאלה בקרב חברי הנהלת הפסטיבל יאצל המנהלים ישי

עמרמי יעמרי ניצן. כשהסתיימה המלחמה, בשבוע הראשון של מרץ נפגשו, יכמי שהיצג

כאן, הציגי בפני ההנהלה גרעין של תכנית שהיא בהחלט כיללת מרכיבים איכיתיים,

סבירים יאפילי יותר מסבירים, ישימת דגש מיוחד על תכנון יעבידה בתחים של יצירח

ישראלית. המשאלה לתת ביטוי ככל האפשר, בתנאים המייחדים של פסטיבל, ליצירה

הישראלית קיימת יעימדת כקי מתי יה של מדיניות מטעם ההנהלה, בוודאי מטעם משרד



החינוך והתרבות. השנה הזאת, בגלל המשבר שאליו נקלע כל עולם האמנות והתרבות בישראל

בגין ההפסקה שנכפתה על המערכת של כ-45 יום, הלק גדול מהגופים לא פעלו וראינו צורך

מיוחד לתת דגש בתהום הזה. זאת היינה ההנהיה שנמסרה גם לעומרי ניצן עוד בתקופת

המלהמה. לכן עשו מאמץ בתנאים הקיימים להביא את המירב. אני מניה שעוד שעוד עושים

מאמץ ואנחנו נקבל פרטים מלאים ביום רביעי הקרוב.

באמת היו קצת היסוסים סביב השאלה הזאת, וכשהתגבשה התמונה כפי שציינתי, בהנהלת

הפסטיבל התקבלה ההלטה פה אחד עם תמיכה משמעותית בתנאים האלה לקיים את הפסטיבל

בתכנית שתהיה מאוזנת עד כמה שאפשר בין המרכיבים השונים של האמנויות ובעיקר ביחסים

בין התכנית האמנותית המיובאת, הבינלאומית, לבין התכנית הישראלית. אלה המרכיבים

שראוי היה להדגיש אותם. לצורך זה צריך להשתמש במקורות שעומדים, לקהת גם זהירות

כלכלית. זאת אומרת, לבנות על מרכיבים תכנוניים שלוקחים זהירות רבה יותר בהישוב

התפוסה ובהישוב הסיכון, בכל אחד מהדברים האלה, מעבר לפארמטרים שמקובל לעשות

בפסטיבלים ובאירועי תרבות אהרים. לוקהים יחסית תפוסה נמוכה, לוקחים שיעור

סובסידיה מחושב בזהירות, לא מותהים מעבר לאפשרי. בתנאים האלה, אני חושב שהתמונה

שהוצגה לפני שבוע היא בההלט מראה על האפשרות לקיים פסטיבל סביר.

אנחנו רואים חשיבות מיוהדת בשני אלמנטים. ראשית, הידוש מלוא החיים האמנותיים

בארץ. זו נקודה מאד חשובה בעקבות המלחמה, דבר שקורה בחלק מהמיגזרים במרץ רב, בהלק

קצת עם קושי בגלל התנאים הכלכליים. אבל אנהנו רואים חשיבות מיוחדת לחידוש מלוא

התנופה בחיים האמנותיים בירושלים, ירושלים כבר היתה פגועה לפני המלהמה. אני זוכר

שהיתה הנחייה של שר ההינוך והתרבות לעשות מאמץ מיוחד ולהשקיע גם קצת כסף בעידוד

ביקורים של קהל ישראלי בירושלים במופעי תרבות, בסיור ובתיור בעיר באוגרים השונים.

זה היה מאד השוב כמרכיב בחידוש החיים ועידוד ישראלים להגיע לירושלים.

נקודה שלישית היא הנקודה הבינלאומית. יש חשיבות מיוחדת לענין הזה מכיוון

שבסך הכל יש מערכת של תן וקה, אם אפשר להגיד, של הילופי תרבות במערכת הבינלאומית.

גופים שלנו יוצאים, אנהנו צריכים לקבל גופים. הפסטיבל הזה הוא בעצם המפעל היהידי,

הממלכתי שמתקיים בארץ בעזרת כספי ציבור ומקיים את המערכת הבינלאומית של יבוא

מופעי תרבות לארץ. לכן יש חשיבות בהחייאה של הענין הזה, כי אירופה התעוררה בעוצמה

רבה מאד. האמריקאים שנמנעו להגיע לאירופה חידשו את החיים אחרי מלחמת המפרץ. גם

זאת נקודה שראינו בה ערך. כל הדברים האלה עומדים כמסגרת.

י י עמרמי;

אני רוצה להסביר קודם כל את הדבר המרכזי שנראה לי חשוב. אנשים צריכים להבין

את משמעות השיבוש שעשתה המלהמה למערכת הזאת של הכנת הפסטיבל. לפי דעתי אם המלחמה

היתה נמשכת עוד שבוע וחצי-שבועיים כבר היינו מפספסים את לוח הזמנים. זה שהמלהמה

נגמרה במועד שהיא נגמרה יצרה את התקוה שאפשר עוד לעשות משהו, אחרי שבאנו במגע,

במהלך המלחמה, עם הלהקות על מנת להבטיח שהם לא יבטלו את כל ההסכמים.

איך שלא נסתכל על הענין, אנחנו נמצאים בפיגור משמעותי של זמן. כפי שכולכם

יודעים, כרגיל אנחנו פותחים את המכירה של הפסטיבל בתחילת חודש מרץ. כלומר, היום

היינו צריכים להיות במהלך של מכירה. המכירה הזאת תידחה לתהילת חודש אפריל, מיד

אחרי חג הפסח, ותהיה קצרה יותר ממה שהיה מקובל. לכן המערכת נלחצה מאד להשיג את

התוצאה המירבית האפשרית על מנת שאפשר יהיה לקיים פסטיבל ברמה סבירה.

די צוקר;

בכמה גמרתם את התקציב בשנה שעברה?

י י עמרמי;

בשנה שעברה היה פסטיבל אהד היפים שהיו ותקציבית הוא גמר בעודף תפעולי של

כ-165 אלף שקל שהלכו לכיסוי חובות קטנים שהיו משנים קודמות.



די צוקר;

ההערכה השנה היא יותר פסימית?
י' עמרמי
היא יותר פסימית, אבל כתוצאה מזה הפסטיבל לקה שולי בטחון גבוהים יותר. א. הוא

החליט שנה שניה לא להעלות את מהירי הכרטיסים. פירושו להוריד את המחיר שלהם ריאלית

בסכום גבוה. ב. בדרך כלל בנינו את התקציב על תפוסה של 65%, השנה הורדנו את העניו

מבחינה תקציבית ל-60%. כלומר, אנהנו בונים שולי בטחון יותר גבוהים על מנת להימנע

ממצב שבו אם אמנם לא תהיה התעוררות כמו שאנהנו חושבים שצריכה להיות אחרי היציאה

מההדרים האטומים, לא ייגרם נזק משמעותי לפסטיבל. בשנים האחרונות הפסטיבל לא יצר

מצב של הצטברות גרעונות שיכולים להכביד על הפעולה השוטפת שלו.
די צוקר
יש פגיעה גם ברמה לפי דעתך, כמו שולי הבטחון גרמו להזמנה של הומר יותר זול

ולכן הוא פחות טוב?

י י עמרמי;

בדיוק להיפך. למעשה קרו שלושה דברים. דבר אחד, בגלל להץ הזמן ובגלל שאנחנו

עובדים בחלקו עם גופים מזרח אירופאיים, שגם בזמן המלחמה היו מוכנים להבטיה את

הגעתם, בדרך כלל העלות של הבאת הגופים השנה היא יותר יקרה מאשר כרגיל.

דבר שני, נדמה לי שאנהנו עלולים קצת להיפגע באיזון הכולל של הפסטיבל, לא לגבי

הפרטים. כל מופע שיובא לפסטיבל עומד בסטנדרטים המלאים של איכות. יש לנו בעיה

באיזון בין התהומים השונים. למשל המהול שבעיקרו הוא היה בנוי על מהול אמריקאי.

בתהום של המחול נהיה מעט חלשים יותר. בתחומים אחרים פחות. האיזון קצת נפגע, לא

המופעים עצמם. כל מופע שיובא לא הובא בגלל שהוא יותר זול ולא חשוב איכותו. המנהל

האמנותי עומד מאחורי האיכות כולה.

בנושא החטיבה הישראלית, גם בעקבות הקשר עם רשות השידור, הגדלנו מאד את המערכת

הזאת. בגלל זה הייתי כל כך מודאג ממה שקרה. מדובר, כפי שנאמר כבר, על ארבע הפקות

מרכזיות של רשות השידור והן הפקות הרבה יותר גדולות מההפקות של יושנה הקודמת.

בשנה הקודמת היו שלוש הפקות קטנות, גם מבחינת ההיקף התקציבי וגם מבחינת היקף

המשתתפים של האמנים שמדובר בהם. פה מדובר על ארבע הפקות גדולות שבהן מספר גדול

מאד של משתתפים אמנים מכל סוג ומין. זה מאד חשוב וזה נדבך רציני בתוך המערכת.

די צוקר;

כולם בתחום הזמר הקל, נכון?

י י עמרמי;

בתחום הזמר הקל ארבע ההפקות הגדולות האלה. בנוסף לזה יש פיקניק-מוצארט, שזה

פרוייקט שבו יבוצעו כ-24 קונצרטים קאמריים, כולם מוקדשים למוצארט, כולם בנויים על

אמנים ישראליים, בחטיבה של זמן מצומצם, בשכונה היפה שנקראת עין כרם. פרוייקט

מיני פסטיבל בתוך הפסטיבל. זו תרומה י יהודית שלנו למאתיים שנת למוצארט. לא רצינו

לעשות קונצרטים גדולים אלא דווקא לתת נישות מיוהדות לדבר ישראלי כאשר גם הנושא

של השכונה משהק בתוך הענין, כמו מופעי חצות ודברים מהסוג הזה.

אנהנו מביאים אל הפסטיבל הפקה הדשה שהלקה תהיה רק בפסטיבל וזאת הפקה חדשה של

להקת בת-שבע. היא מוקדשת ליצירות של מלחין שנקרא ארוו פארט. זהו מלהין בן זמננו,

שגם הוזמן להיות בפסטיבל, והוא גם ינוגן על ידי הרכבים מוזיקליים אחרים. אוהד

נהרין שהוא המנהל האמנותי של להקת בת-שבע בזמנו עשה ריקודים למוזיקה שלו. יוסיף

עוד ריקוד ויביא שלושה ריקודים חדשים המוקדשים לענין הזה והם יקבלו את הבכורה



שלהם בפסטיבל כהפקה מיוחדת בתוך המערכת הזאת והמפגש עם היוצר וכך הלאה.

בתוך הפסטיבל יש נישה שמוקדשת לציכוב, גם מוקדשת ערב אחד לזכרו של נסים

עז יקרי. שתי להקות מחוץ לארץ שמביאות את הדוד וניה ושלוש אחיות.

י י ברקת;

מאיזו מדינה הלהקות?

י י עמרמי;

אחת מהונגריה שמעלה את שלוש אחיות, ותיאטרון מוילנה שמעלה את הדוד וניה,

הפקה מאד יפה, ראינו אותה. אנחנו עושים חטיבה ובמסגרת הזאת נקיים ערב שנקרא

ערב צ'כוב, שבנוי מהמפגש עם שתי הלהקות האלה עם הלהקות הישראליות שהעלו עכשיו

את צ'כוב, תיאטרון הקאמרי שהעלה את הדוד וניה ותיאטרון באר-שבע שהעלה את שלוש

אחיות.

היו"ר מי בר-זהר;

באיזו שפה?
י' עמרמי
הכל בתרגומים סימולטניים. אנחנו עושים הפקה מיוחדת על ידי תיאטרון באר-

שבע משותף לבינלאומים ולישראלים בצורה מאורגנת.

שוב, בשיתוף עם "קול ישראל" תכניות אתנחתא שזה דבר שרץ במשך השנה, אבל

הפעם יהיו שני קונצרטים מוקדשים במיוחד ליצירות ישראליות, כאשר הכניסה לקהל

היא חינם. הפסטיבל מסבסד את זה וזה יתקיים בתוך המסגרת של הפסטיבל.

די צוקר;

איפה זה יהיה?
י י עמרמי
זה יהיה בימק"א.

מי זמורה-כהן;

אתנחתא זו תכנית שמתקיימת אחת לשבוע בימק"א אחרי הצהרים, תכנית של מוסיקה

קאמרית, אמנים ישראלים, במסגרת אולפן פתוח ללא תשלום דמי כניסה. במסגרת

הפסטיבל זה יקבל ביטוי קצת מובהק, יותר גדול, יותר מגובש, על טהרת המוסיקה

הישראלית.

י י עמרמי;

בנושא פרוייקט הג'ז, בעקבות פניות של הרבה מאד אנשים שנפנה לקהל חדש שלא

הגיע לפסטיבל, קהל יותר צעיר וכן הלאה, אנחנו נקיים בהאנגר בירושלים פרוייקט

ג'ז בשיתוף פעולה עם מועדון הגיז היוקרתי של ניו-יורק שנקרא בלו-נוט. אנחנו

נארח ארבע-חמש להקות מהטופ בעולם של הגיז בשיתוף הרכבי גיז ישראליים לאורך כל

תקופת הפסטיבל.



על פי בקשתו המיוחדת של מר אבנר שלו נשלב בתוך הפסטיבל, דבר שאנחנו לא

עושים כל שנה, כמה בכורות ישראליות, במרכזן בכורה של הבאלט הישראלי עם רומיאו

ויוליה, באלט באורך מלא, הפקה גדולה שהכנתה נקטעה בעקבות המלחמה והיא חוזרת אל

החי ים האמנותי ים פה.

אנחנו מדברים על בכורה של הצגת תיאטרון הקאמרי שתשתלב בתוך המערכת הזאת.

תכלה וצייד הפרפרים שנסים אלוני מחדש כבכורה בפסטיבל. דבר אחד או שניים עם

תיאטרון החאן.

היו"ר מי בר-זהר;

מה עם ספינות הדגל של הפסטיבל?

י י עמרמי;

את זה יאמר תיכף עמרי ניצן. וכמובן פרוייקטים מוסיקליים שמשתתפים בהם

ארבע מהתזמורות של ישראל. פרוייקט אחד זה הפילהרמונית והקאמרית שיעשו את

הרקוויאם של בריטן, רקוויאם המלחמה, זאת תקופה נכונה לעשות רקוויאם במלחמות.

שתי התזמורות תנגינה יחד תחת שרביטו של גארי ברטיני, סולנים, מקהלה וכך הלאה.

הסמפונייטה שמשתלבת בפרוייקט, שגם הוא קשור למוצארט. פרוייקט של אופרה

קטנה. אפולו זו האופרה הראשונה, שמוצארט כתב עוד בהיותו בן 11, אופרת ילדות

שמבצעת הסמפונייטה יחד עם מקהלה בבימוי ז'אן קרל מנוטי. התזמורת הסימפונית

ירושלים שתשתלב בקונצרט שעכשיו אנחנו עובדים עליו, שעוסק בחזנות, חמישה מגדולי

החזנים בעולם ובישראל ומקהלה. התזמורת הקאמרית של צה"ל, התזמורת של המחוננים,

שגם היא תשתלב בתוך הפרוייקט של עין כרם ובפרוייקט אפולו של מוצארט ילד הפלא,

שיעסוק באמנים מחוננים צעירים שאנחנו רוצים לשלב בתוך הפסטיבל.

זו כרגע פחות או יותר רשימת הדברים הישראליים, כאשר מבחינת היקף התקציב

מדובר על סבסוד בסדר גודל של מליון שקל מתוך סבסוד כולל של קצת מעל 2 מליון

שקל לכלל המופעים בפסטיבל.

י י ברקת;

מה התקציב הכולל?

י י עמרמי;

התקציב הכולל של הפסטיבל הוא מעל 6 מליון שקל. אני מדבר כרגע רק על

הסיבסוד הנדרש לקיום המופעים. זה סדר גודל שלא היה לנו בפסטיבלים קודמים. לפני

שנה זה היה כחצי מליון.

היו"ר מי בר-זהר;

מה עם הזמר הקל שדברת עליו?

י י עמרמי;

יש לנו ארבעה אירועים. שירים מירושלים. הפסטיבל נפתח השנה ביום ירושלים.

אנחנו רוצים ביום ירושלים לשלב את האירוע הזה שי וקלט ויועבר בשידור חי משולב

לוויינית עם אמנים מחוץ לארץ. הוא יהיה עם הזריחה בהר הצופים.



הדבר השני, ערב שירי רחל, מוקדש לשיריה ומכתביה. הזמרת האורחת שתהיה פה

היא אסתר עופרים.

הדבר השלישי, ערב שירה מרוקאית, שבמרכזו יעמוד אבי טולידנו. יש כוונה

לנסות להביא איזשהו הרכב ממרוקו. זאת הפקה של "קול ישראל".

הדבר האחרון בתחום הזה הוא לנסות, באמצעות המנגינות הרוסיות שמלוות את

העליות שלנו מאז ועד היום, לתת להן ביטוי באיזשהו ערב גדול שישולבו בו גם

אמנים עולים ושהוא יוקדש לזמר הרוסי בעליות השונות.

י' ברקת;

גם הפקה של רשות השידור?

י י עמרמי;

גם של רשות השידור. אני מדבר על ארבע הפקות של רשות השידור שסיכמנו את זה

איתם. בהקשר של ערב שירי רחל יש כוונה לנסות לשתף פעולה עם התנועה הקיבוצית

ולהקדיש את הענין הזה גם ל-80 שנה לתנועה הקיבוצית.

היו"ר מי בר-זהר;

מה קרה עם שירי אלתרמן?

י י עמרמי;

ערב שירי אלתרמן היה בבדיקה. הסתבר שלוה הזמנים הוא קצר, הפסטיבל הוא

בעוד פחות מחדשי ים וזה דבר שאי-אפשר יהיה להרים אותו. לעומת זאת, ערב שירי רחל

היה מגובש יותר באמתחת שני חברים טובים, דודו אלהרר ומרים עציוני, והם בשיתוף

פעולה עם דליה גוטמן ועם אסתר סופר החליטו שעדיף ללכת על דבר שהוא מגובש יותר

ואפשר להכין אותו בטווח זמן קצר. היות שדובר על שתיים-שתיים, לא יכולנו לעשות

את הכל יחד.

עי ניצן;

אני אנסה לקצר אחרי הדברים המפורטים שהביאו את סך כל התמונה. זה באמת

פסטיבל חומה ומגדל, פסטיבל תחת מלחמה במובנים רבים. אין ספק שאפשר להזדהות

בצורך החברתי, המוראלי, לעשות אותו דווקא עכשיו ולא להתבודד גיאו-פוליטית

ונפשית אלא דווקא לשמור על הדיאלוג עם חו"ל.

לא כל מה שרצינו ישנו בפסטיבל, אבל מה שיש בפסטיבל אנחנו מרוצים. ישנם

כמה עקרונות מנחים. אחד, השילוב בין אמנים זרים לאמנים מקומיים. ניסינו ליצור

סיטואציה שבה לא רק מייבאים דברים ויוצרים דברים זה מול זה באולמות בודדים אלא

טורפים את הקלפים. וכך כמו שהזכירו מוסד כמו פיקניק מוצארט או הגיז או

קונצרטים שמשלבים גופים ישראליים, סולנים מחו"ל וגם גוף זר. זאת אומרת, יש

באיזשהו מקום דיאלוג יותר פנימי, יותר אמיתי ולא רק תחת גג ארגוני אחד. זו

נקודה אחת עקרונית שאפשר לקרוא לה מדיניות.

הנקודה השניה, בנוסף לאמנויות אחרות שהפסטיבל מארח, הוא גם מפתח את נושא

אמנות הבילוי, וכאן אולי לעשות משהו פסטיבלי ברוח החוויה שצפויה לקהל. כלומר,

שהוא לא יבוא רק לאיזה ביקור חטוף, יעקוץ ויחזור בחזרה לביתו הירושלמי או

בשפלה אלא לדוגמא הקהל יראה אופרה מסויימת אורחת מחו"ל ואחרי זה יגש למועדון



הג'ז כדי לשמוע ג'ז לא בקונצרט חזיתי אלא על כוס בירה, באפלולית מסויימת. בסך

הכל זה יהיה בילוי יותר רחב. זו באמת תשובה לדבר החגיגי, הלא הולי, המיוחד,

שהוא אחת המשמעויות של פסטיבל ושל הצורך לעשות פסטיבל. כלומר, לא רק מבצע

אמרגני אלא גם משהו יותר חגיגי.

אלה העקרונות המנחים. אני חושב ששכמעט כל הגופים המוסיקליים הישראלים

החשובים משתתפים בפסטיבל. התיאטרונים עסוקים מדי, למרות שהיו פניות, דיאלוגים

ויותר מזה, במלחמת הקיום של עצמם בתוך האולמות שלהם ולא היו פנויים כל כך

לשיתוף אתנו, אף על פי שכבר מדובר על התחלות של שיתוף ב-1992.
היו"ר מי בר"זהר
אני שאלתי מה הן ספינות הדגל. אני קצת לא חש בספינות דגל בפסטיבל. אני

יודע שיש מופעים ישראליים. הכלה וצייד הפרפרים זה כבר דבר שהיה פעם ולא חדש.

הבאלט רומיאו ויוליה, במקרה אתם מצרפים אותו. אפילו אסתר עופרים כבר הופיעה

בשירי רחל. מהו הדבר הייחודי שנוכל להגיד: הנה, זה היה המופע בפסטיבל. בשנה

שעברה היו מספר אירועים שהדליקו את הציבור. מה אמור להדליק את הציבור הפעם? זה

לא הג'ז באפלולית עם כל הכבוד ואני מאד בעד. גם לא הקאמרי בעין כרם, שזה מאד

נחמד ומאד חביב לקהל מסוים. מה הם הדברים שימקדו את תשומת הלב או את הלהט של

הציבור?

עי ניצן;

הם ישנם. אני לא רוצה להסתכן ולהגיד דברים לא סופיים. אבל יש לנו משא

ומתן עם אופרה מאד רצינית שהיתה מרכזית מאד באדינבורו השנה, עם תנופה תיאטרלית

מאד מקורית. יש לנו משא ומתן עם מין מופע קרקס מיוחד מאד שכובד את אירופה היום

שמכיל 1,300 איש בערב. יש לנו כמה וכמה דברים שברגע זה לא סגורים סופית, הם

ייסגרו עד סוף השבוע. הדגלים המובילים ישנם. אחוז הכרטיסים המופצים במקרה הזה

הוא יותר רחב. אני חושב שתהיה תשובה לשאלה הזאת.

היו"ר מי בר-זהר;

אתם לא נותנים לנו תשובה. בשביל זה הוועדה מתכנסת, בשביל לשמוע מכם מה הם

הדברים שיהיו ואין לכם תשובה בשבילנו.

י י עמרמי;

היות שמחר יש ישיבה נוספת של הנהלת הפסטיבל, שגם היא עוד לא אישרה סופית

את התכנית, אנחנו יכולים, אם רוצים, לקיים פגישה נוספת של הוועדה כאשר התכנית

תהיה גמורה ונציג אותה בשלמותה, לא בחתיכות ולא בחוסר אחריות. זה היה חלק

מהדיון של הנהלת הפסטיבל, האם הבשר קיים ואפשר לקיים פסטיבל או לא.

היו"ר מי בר-זהר;

אני קצת מוטרד מזה, כי אני לא שומע משהו שיכול לעמוד במוקד הפסטיבל.

עי ניצן;

אני הייתי מרגיש הרבה יותר אחראי כלפיכם להביא תוכנית מוגמרת ולהגיד;

החוזה נחתם, התשובה הסופית היא כזאת ולא להביא לכם כרעי רעיונות.



די צוקר;

האם תוכל להמציא לרשותנו את מחירי הכרטיסים למופעים?

י י עמרמי;

נמציא לכם.

היו"ר מי בר-זהר;

גבי סופר, יש לך משהו להוסיף לנו?

א' סופר;

לא. הוא הציג נכון את הפרובלמטיקה שהתעוררה בקשר למופעים, שלו היינו

מתהילים יותר מוקדם היינו עושים את אלתרמן מצד אהד. מצד שני, באמת היו

בטלוויזיה כמה וכמה תכניות על אלתרמן בזמן האחרון.

מי זמורה-כהן;

אני רוצה לשטוח כאן בקשה מאד חמה לתמיכה בפסטיבל. הפסטיבל באמת נאבק השנה

הזאת כנגד כל הנתונים. אינני יודעת עם הוועדה ההשובה הזאת מודעת לקושי הבלתי

רגיל שהאמנות בישראל ספגה מן המלחמה הזאת. הענין הזה עומד ללא שום יחס

לנוראותה של המלחמה כאן או למשכה. הדבר הזה כמובן מקבל עוד תוספת נפח בגלל

ירושלים, בגלל האינתיפיאדה ובגלל כל המצב המיוחד שבירושלים. אני יודעת איזה

השתדלויות עצומות עשתה הנהלת הפסטיבל להתקשר עם אמנים שכל הזמן חזרו ואמרו:

אנחנו לא יודעים, זה אזור מסוכן, אנחנו לא אוהבים את הפוליטיקה שלכם, אנחנו לא

אוהבים איך שאתם מתנהגים. אני יכולה מזווית אחרת של גופים, של תזמורת זו או

תיאטרון זה, לומר איזה מאבקים ישנם. כל הסולנים מחוץ לארץ ביטלו בואם. כל

המנצחים מחוץ לארץ ביטלו בואם. כרגע אני מטפלת בצורה יותר אקטיבית בתזמורת

הסימפונית ירושלים. אנחנו מתחילים מאלף עם כל מנצח וכל סולן. כך שהמצב הוא מאד

קשה.

אדוני היושב-ראש, אתה צודק. לא רק אתה מודאג שאין עוגנים. גם אני

כמוסיקאית וכחברת הנהלת הפסטיבל מודאגת מהדבר הזה. אבל אנחנו חיים בנסיבות

כאלה. הפסטיבל הזה הגיע רחוק במשך הרבה מאד שנים. יש חשיבות רבה מאד להמשיך

בתנופה. לבי סמוך ובטוח שמי שעוסק ממש בעשיה הזאת ימצא את הפתרון הטוב ביותר.

אנחנו צריכים לדעת שבנסיבות האלה זה הרע במיעוטו, מפני שחברה אמנות ופוליטיקה

קשורים מאד מאד ביחד.

היו"ר מי בר-זהר;

מר בראל, איך אתה מציג לנו את זה מבחינת הטלוויזיה? אתה מרוצה מכל דבר

שהובא בפניך?

י י בראל;

ברור שיכולנו לעשות יותר ויותר טוב. שתי בעיות על הפרק. א. ההבטחה שנקבל

את התקציב באמת תמומש. אם לא נקבל את הכסף הזה לא נוכל להפיק. לטלוויזיה אין

מקורות מימון עצמאיים. היא מקבלת את הכסף מרשות השידור. אם מודיעים שביטלו את

התקציב של הפסטיבל, היא לא יכולה להפיק פסטיבל. היום נאמר לנו שהתקציב יוחזר.

אנחנו ניתן את מלוא העזרה לאנשים שמבצעים כדי שיעשו את הדבר הזה על הצד הטוב

ביותר. אבל אין ספק שאם לא היתה מלחמה ואם לא היו האילוצים, יכולנו לשתף פעולה

איתם ולתת כתף.



היו"ר מי בר-זהר;

גבי פפיש, מה חלקה של הטלוויזיה החינוכית בכל הענין הזה?

ר' פפיש;

חלקה של הטלוויזיה החינוכית, כל שנה הוא מאד קטן בגלל שהטלוויזיה הכללית

מכסה את רוב האירועים בשידור חי דבר שאנחנו בדרך כלל לא יכולים לעשות. באתי

היום כדי לראות, לאור- השמועות שפשטו, מה באמת קורה ובהתאם לכך להתאים את הנתח

שאנחנו נכסה.

היו"ר מי בר-זהר;

תני לי דוגמא. עכשיו שמעת פה מה ששמעת. מה את זוממת?

ר' פפיש;

אני לא זוממת שום דבר, אבל אני מבינה שהם יקבלו את התקציב והם יכסו את

רוב המופעים. ואז, דברים שהם יחליטו לא לכסות, אנחנו נעשה למשל כתבות לי'ערב

חדש" בצורה שוטפת.

א' סופר;

זה דווקא נעשה. אנחנו כמובן מתכוונים, כמו בשנה שעברה, לתת כיסוי במהלך

שלושת השבועות של הפסטיבל ב"מצב הרוח" ובמגאזינים,

הי ו"ר מ' בר-זהר;

אז מה יקרה?

ר' פפיש;

אין לי תשובה בשבילך. אנחנו הקרובים העניים שלהם.

הי ו"ר מי בר-זהר;

מה שאת אומרת זה שלמעשה הגומחה היחידה שברשותך היא כתבות פה ושם ב"ערב

חדש".

ר' פפיש;

לצערי, אבל זה המצב.

היו"ר מי בר-זהר;

ואין שום דרך אחרת במסגרת תכניות חינוכיות להכניס משהו?

ר' פפיש;

כרגע אני לא יכולה לענות לך. אני אבוא עם האינפורמציה שהיתה כאן להנהלת

הטלוויזיה, אני אדווח להם ובהתאם לכך ננקוט עמדה. כרגע העמדה לא ברורה.



י' עמרמי;

יש לני נישה חדשה לגבי קהל של צעירים, גם הג'ז וגם הקרקס המיוחד שהוא

בעיקר לגילאי נוער וכך הלאה. אם יהיה תיאום בינינו לגבי העידוד של הקהל הזה

היינו מאד שמהים.
ר' פפיש
בסדר, נהיה אתכם בקשר.

הי ו"ר מי בר-זהר;

מר ברקת, תאמר לנו איפה עומדים אמני ישראל בזווית הזאת?

י י ברקת;

ראוי להזכיר לנוכחים כאן שלפני שנה כשהיתה התכנסות דומה כדי לדון על

תכניות וביצוע הפסטיבל, הפורום הזה הצליח לבלום הפקה של פורגי ובס כדי ליזום

הפקה של שירי אהוד מנור כתמיכה ביצירה של האמנים המקוריים.

אני שותף למבוכה של כבוד היושב-ראש, אין עדין תכנית מפורטת. אתה ציינת

ספינות דגל, אטרקציות. נראה לי שהדבר עדין מודולרי, עדין לא מגובש ואין תכנית

שעליה אפשר לשים את היד ולומר: זהו זה. יש פה כמה דברים שמטרידים אותי והייתי

מבקש לקבל תשובה מדוייקת ככל האפשר, בעקבות הדברים שעדין מעורפלים ולא

מגובשים.

מתוך שישה המליונים המוקצבים, כמה יושקע ביצירה המקורית? אני לא מדבר על

מספר הפקות אלא כמה כסף יושקע ביוצרים ובספקים המקוריים הישראליים.

אי שלו;

ההשקעה לא אומרת דבר, מכיוון שאם אתה משקיע שני מליון בהפקה מסויימת

ומקבל חזרה שניים וחצי מליון, מה זה משנה כמה השקעת? הרווחת.

י י ברקת?

אני לא מתעניין כפרנס של הפסטיבל, כלומר כמה אני אקבל תמורת ההשקעה שאני

משקיע. מה שמעניין אותי כרגע, מהסך הכולל שיושקע ביצירות אמנותיות מובאות

ומקומיות, כמה יושקע ביצירה המקורית.

אי שלו;

הפער הוא הסובסידיה. אם היו משקיעים בפסטיבל הזה 20 מליון שקל ולא היו

נותנים לו שקל אחד של סובסידיה, המדינה לא היתה מתקצבת את זה בשקל אהד, הכל

היה חוזר מכרטיסים. השאלה שאנחנו בוחנים את עצמנו היא יותר אמיתית, למה נותנים

סובסידיה.

י י ברקת;

ליצירה של אמני ישראל. למה שלא תאמר לי מספר.



אנחנו ישבנו פה לאחר המלחמה מספרי פעמים ודנו במכלול הבעיות של אמני

ישראל. לא שמעתי פה - אם כי יש מגמה שאני חושב שהיא מגמה חיובית, לעשות מזה

יותר הפנינג, יותר חגיגה - אני הייתי מבקש לערב גם את מוזיאון ישראל ויתר

המוזיאונים הקיימים בירושלים.

כפי שידוע לכולנו מתקיים בארץ פסטיבל צנוע, מוצלח מאד, שכולו מוקדש לג'ז

באילת בשלהי הקיץ. השנה אנחנו שומעים שהפסטיבל משתך גם להקות מקוריות של

ישראל. אני כאן מייצג גם את עמיתי לבנון ודני גוטפריד, מנהל אמנותי של פסטיבל

הג'ז באילת, ולפי הדברים שידועים לו והוא העביר אותם אלי, אינני בטוח שהם

מדוי יקים, הלהקות שתובאנה על ידי פסטיבל ישראל הן יוקרתיות מאד מבחינת כסף,

וזה פוגע בכח המיקוח שלו לייבא את האמנים לפסטיבל הגיז הישראלי. זו נקודה

חשובה מאד.

היו"ר מי בר-זהר;

אתה מציע שנביא להקות פחות טובות?
י י ברקת
לא, שיהיה תיאום. אולי יש מקום לתיאום בין הנהלת פסטיבל הגיז הישראלי

לפסטיבל ישראל כדי שלא יווצר פער לא רצוי.
י י טלגן
עמדת עירית ירושלים היא שפסטיבל לא בונים בשנה אחת. לכן חשוב מאד

מבחינתנו לקיים את הפסטיבל הזה כמעט בכל מחיר. אנחנו היינו שותפים לכל הלבטים

הללו. נושא העוגנים וספינות הדגל מוכר לכולם. אנחנו מצפים מההנהלה לדברים

מסובכים מאד. המנהל כל הזמן במצב של התנצלות בפני ההנהלה הפעילה של הפסטיבל,

עכשיו גם פה במידה מסויימת, אבל למעשה זה לא באשמתם לאן שהגענו. הם עושים

להערכתי את המכסימום שניתן לעשות.

יש פה שני דברים מבחינתנו שהם מאד חיוביים. אחד, הנסיון להגיע לקהל צעיר,

וזה במסגרת מופעי הגיז במקום שנחשב היום כמקום מרכזי לבילויים של הצעירים

בירושלים וגם לא של הירושלמים. אני חושב שזאת היתה תפיסה נכונה, לנסות נישה

חדשה בתוך המערכת התרבותית.

הדבר השני, הנסיון להתלבש על שכונה ולהפוך אותה למין מרכז מוסיקלי. אני

חושב שזו מגמה נכונה, למרות שאנחנו מסכימים שאלה עדין לא שני עוגנים שימשכו

ויציתו את הקהל.

לעומת הוועדה כאן, אנחנו ישבנו בוועדות אחרות של הפסטיבל ששם קבלנו

דיווחים לגבי חאופציות הקיימות. לכן אנחנו חיינו קצת יותר שקטים, כי חברי

ההנהלה הציגו שם מספר אופציות שהם נמצאים איתם במשא ומתן. לא סתם התקבלה החלטה

לקיים ישיבה מחר של ההנהלה, על מנת שעד מחר נוכל לקבל דברים יותר ברורים, כי

הלבטים שהצגת, אדוני היושב-ראש, הם בהחלט לבטים שמלווים את כולנו, אבל אם

נסכם, חמור מאד יהיה אם נדלג על שנה אחת מבחינה אפילו מיקומו של הפסטיבל בעולם

הפסטיבלים ומיקומה של ירושלים בתוך הענין הזה. לכן גם אתמול בערב, במסגרת

דיוני התקציב הסוערים של עירית ירושלים, נושא הפסטיבל קיבל מעמד מכובד. לא רק

שלא הורידו אלא הוסיפו עוד 50 אלף שקל . בוויכוחים שהיו אתמול לגבי ההקצבות,

זה היה בהחלט כיוון נכון של כלל המועצה לעידוד הפסטיבל השנה.
היו"ר מ' בר-זהר
מה תהיה ההשתתפות שלכם?
י י טלגן
נדמה לי 340 אלף שקל.

י' עמרמי;

העיר מסבסדת את הפסטיבל בשני ערוצים. אחד, זו העיריה שנותנת 350 אלף שקל.

הערוץ השני, קרן ירושלים שהיא משתתפת בתקציב בסדר גודל של 800 אלף שקל. סך הכל

העיר ירושלים נותנת מליון ו-150 אלף שקל, שזו ההקצבה הגדולה ביותר, הסיוע

הגדול ביותר של איזשהו גורם משותף להנהלת הפסטיבל.

מי שפירא;

אני קצת נבוך לגבי דרך הסיקור של גלי צה"ל השנה, ואני לא מתלונן. אני

רוצה להביע כמה תמיהות. לנו. יש עבר של כיסוי ארוך טווה עם פסטיבל ישראל. היינו

הגוף התקשורתי האלקטרוני שדהף את הפסטיבל ונתן לו מעבר לכיסוי עתונאי. למעשה

היינו יחידים בשוק בתחום הזה, בעיקר בתחום הקל, שזה הקהל הפוטנציאלי שלנו,

בצירוף ל"קול המוסיקה" שעשה גם הוא את השידורים החיים של הקונצרטים לאורך כל

הדרך.

אנהנו למעשה מסכמים את הפסטיבל בשני כיוונים. הכיוון העתונאי הקטואלי. את

זה נעשה גם השנה במסגרת "טריביו", במסגרת ביקורות, לא מהאגף היחצ"ני אלא מהאגף

העתונאי, למען הצרכנים שלנו, למען הקהל הגדול שצריך לבוא ולראות את הפסטיבל.

הצד השני שאותו כיסינו במהלך כל השנים ולהפתעתי נרמז לי, ואני אשמח אם זה

יוכהש כאן, שיימנע מאתנו השנה, מגמה שהתחילה בשנה שעברה, לכסות במסגרת

השידורים החיים והישירים קונצרטים בעיקר בתחום הגיז, בתחום הצעיר שישנו, שאם

לגלי צה"ל יש ספינת דגל, זו ספינת הדגל שלו ולמעשה מיסדנו את התחום הזה

בתקשורת האלקטרונית. אנחנו עושים את זה שנים רבות. נרמז לנו שבגלל הכניסה של

רשות השידור אל תקציב הפסטיבל יש מגמה למנוע מאתנו את הענין הזה בבחינת הקרוב

העני שלא משלם כסף ומתחרה. לפי הסקרים של השבוע האחרון אני יכול להבין את

הבעיה של "קול ישראל". הסקרים האחרונים מראים שיש לנו פי שלוש האזנה. אם

הפסטיבל רוצה קהל פוטניציאלי צעיר, אם הוא רוצה לעשות איגוף לגלי צה"ל בתחום

הזה, אני חושב שהוא שוגה.
אי אבנר
על כל פנים, לא יתכן ש"קול ישראל יסבסד מופעים וגלי צה"ל ישדר את זה.

מ' שפירא;

חס וחלילה. אני לא מדבר על המופעים ש"קול ישראל" עושה. המופעים האלה

יקבלו כיסוי מגלי צה"ל לקראת ואחרי כמו בשנה שעברה המופע של יוני רכטר. נמלא

את תפקידנו העתונאי עד הסוף. אבל אני תמה, ושוב אני לא מתלונן, אם יש ביקורת

ציבורית של הוועדה הזאת על הפסטיבל, לפי דעתי היא צריכה לתת את דעתה על הענין

הזה.
י' עמרמי
האינטרס של הפסטיבל הוא שכל הגורמים התקשורתיים יחיו מעורבים במערכת. אבל

אנחנו צריכים, לצערי, לתמרן בין מח שאנחנו עושים באופן מובהק בשיתוף פעולה

מרחיק לכת שהתפתח עם רשות השידור לבין הגורמים האחרים. לצערי, מלחמת חרשתות

הקיימת לא מסייעת בידינו. אנחנו נעשה כל מאמץ בצורה הטובה ביותר האפשרית, גם

על פי האינטרס שלנו אבל גם על פי מערכת היהסים שיש לנו עם הגורמים האחרים,

למצוא דרך הולמת על מנת שגלי צה"ל לא יהיה מחוץ לתמונה,
היו"ר מ' בר-זהר
בדבריך: כל מאמץ, דרך הולמת, אני כבר רואה את התשובות השליליות . אני

רוצה להבין, מדוע גלי צה"ל לא יוכל לשדר מופעים שרשות השידור איננה משדרת?
י' עמרמי
לגבי זה אין שום בעיה. גלי צה"ל ישדר מופעים שרשות השידור לא משדרת. רק

לפי דעתי, כדי שגלי צה"ל לא ישדרו, רשות השידור תשדר.
מי שפירא
צריך להבחין בין שני דברים, בין המופעים שרשות השידור מפיקה. זה מקובל

עלינו. להיפך הם יקבלו מאתנו את הכיסוי התקשורתי. לגבי זה אין בעיה. יש בעיה

עקרונית בתחום הקלאסי. ישנו "קול המוסיקה" וכוי. בתחום הגיז, אני לא יודע

אפילו מה יש. לפי דעתי, לא יכול להיות שרשות השידור, בכסף ציבורי, באגרה, שלפי

דעתי מגיע לנו חלק גדול ממנה, זה כבר סיפור אחר, עוצרת אותנו ואומרת: אתם לא

תוכלו, בגלל שאינכם שותפים בפסטיבל, להעביר אף מופע ולא ניתן לכם אפילו לבחור

מבין המופעים שיש. זה קורה פעם ראשונה השנה. לפי דעתי זה חמור מאד.
היו"ר מי בר-זהר
הוועדה הזאת לא תסכים, בשום פנים ואופן, שמצב כזה יווצר. אם רשות השידור
תבוא ותעיז להגיד לכם
אתם לא משדרים שום דבר, אם גם פסטיבל ישראל יאמר לכם את

זה, הם ייתקלו בהתנגדות חריפה מאד של הוועדה הזאת. מקובל עלי, שרשות השידור,

מאחר והיא מסבסדת, יכולה לבוא ולומר: אנחנו רוצים לשדר את חמופעים חאלה והאלה.

יש לה בוודאי מבחינה זאת יתרון עליכם, כי היא בכל אופן בעלת המאה. אבל ברור

לכולנו שהיא לא תשדר את יוכל, גם אם היא תרצה מאד. כי אם נניח יש ארבעה מופעי

ג'ז, היא תשדר אחד, תשדר שניים, היא לא תשדר את כולם. מובן מאליו שחלק מהדברים

ישודרו על ידכם.

אנחנו נקבל פרטים נוספים בזמן הקרוב כשנתכנס מחדש ואז נהיה יותר חכמים מה

יהיה. אנחנו גם נשמע מאנשי הרדיו מה מתכוונים לשדר מתוך הדברים, הדברים יובאו

לשולחן הזה ולפי זה נתאם בינינו איך הדברים ישודרו. לא יעלה על הדעת שגלי צה"ל

יקופח בצורח כזאת. זה לא גלי צה"ל, זה הציבור.
מי שפירא
אני הייתי שמח אם הוועדה הזאת היתה מחליטה שלרשות השידור יש אופציה לנתח

מסוים ולגלי צה"ל יש את היתר כדי שלא יווצר מצב ש"קול ישראל" ישאיר לנו שיירים

לא ראוי ים.
א' אבנר
אתה יודע מה, רשות השידור יכולה לצאת מכל העסק.

היו"ר מי בר-זהר;

לא, לא. כבר קבלנו הבטחה שהיא לא תצא מכל העסק.

אי אבנר;

אבל שלא יסדרו אותה בתמורה.

היו"ר מי בר-זהר;

אני בהחלט מבין שלרשות השידור יש זכות בכורה להחליט מה היא משדרת מאחר

והיא משתתפת בסיבסוד כבד מאד של הפסטיבל הזה. יחד עם זאת ברור לי שהיא לא תשדר

את הכל. היא גם תיקח על עצמה דבר ייצוגי של מופע כזה או אחר. ברגע שהדברים

יוגשו אנחנו נשב כאן ונמצא פתרון לנושא הזה.

אי אבנר;

לא אמרתי שרשות השידור מתנגדת שמישהו ישדר מה שהיא לא משדרת. אני קפצתי

כשהתחילה פה תביעה לקבוע מכסות. על זה באה תגובתי החריפה,

היו"ר מי בר-זהר;

מכסות לא ייקבעו. בדיון השני שנקיים פה תבואו מחדש, תביאו גם את מר לפיד.

אנחנו נביא לכאן את מר נדב ונשמע משני הצדדים מה כל אחד רוצה, מה כל אחד

מתכוון לשדר ואז אני מניה שנגיע לידי הבנה.

אני רוצה לסכם את הדיון. אנחנו נצטרך לקיים פה דיון נוסף מיד אחרי תום

הפגרה כדי לשמוע מה התכנית הסופית. בדיון הזה נשמע גם על ענין שידור המופעים

ברדיו. אני רק רוצה לומר לכם שאתם חשים את אי הנוחות של חלק גדול מהדוברים

בדיון הזה מהעדר, חלק קראו לזה עוגנים, חלק קראו לזה ספינות דגל. אנחנו מאד

ממליצים בפניכם שתקדישו לכך מאמץ גדול גם לגבי העתיד. אם פסטיבל זה לא ידביק

את הציפיות, זה יכול לפגוע בפסטיבלים שיהיו בעקבותיו. אנחנו הרי בקושי רב

בונים את הדברים לקראת כך שקהל ישראלי מתרגל לבוא לפסטיבל. זו אחת הסיבות

העיקריות שעשינו זאת גם עכשיו בתנאים של לחץ, ואני מקבל את דבריה של גבי

זמורה-כהן לגבי התנאים הקשים מאד שבהם הדברים נערכים. אבל חשוב מאד שהקהל יידע

שיש לו כמה מוקדים וסביבם הוא רוכש גם כרטיסים לדברים אחרים.

אני גם שמח לציין את הענין שרשות השידור מחזירה את השתתפותה במלואה

בתקציב הפסטיבל. מר עמרמי, אתם צריכים לתת לנו תשובה לגבי מחירי הכרטיסים

ונקיים דיון נוסף מיד לאחר הפגרה.

תודה רבה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:35

קוד המקור של הנתונים