ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 30/01/1991

תכניות הטלוויזיה והרדיו ברשות השידור

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 201

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי. ט"ו בשבט התשנ"א (30 בינואר 1991). שעה 08:00
נכחו
חברי הוועדה: ח' מירום - מ"מ היו"ר

מי ג ולדמן

ש' הלפרט

ר' זאבי

ה' מחאמיד

ח' פארס

די צוקה
מוזמנים
אי הראל - יו"ר רשות השידור

אי מקל -- מנכ"ל רשות השידור

תא"ל נ' שי - דובר צה"ל

אי נדב - מנהל הרדיו

י' לורברבוים - מנהל הטלביזיה החינוכית

תא"ל א' לפיד - מפקד גלי צה"ל

ני כהן - יועץ משפטי, רשות השידור

י י כהן - עוזר שר החינוך לענייני תקשורת

אי אבנר - עוזר למנכ"ל רשות השידור

אי צוקרמן - עוזר לדובר צה"ל

י י שוהם - עוזרת ליו"ר רשות השידור

סרן אי בן-עמי - מחלקת היסטוריה, צה"ל

אי כהן - דוברת רשות השידור

ב' נסים , - משרד החינוך והתרבות
מזכירת הוועדה (בפועל)
י י גידלי
קצרנית
אי זכאי
סדר-היום
תכני ות הטלביזיה והרדיו ברשות והשידור.

987



תכניות הטלביזיה והרדיו ברשות השידור

היו"ר חי מידים;

אני פותח את הישיבה. אני מתנצל בשם יושב-ראש הוועדה שאיננו נוכח כאן כי הוא

נמצא ליד מיטת אשתו שנכנסה לטיפול רפואי. אני מחליף אותו כיושב-ראש הוועדה.

הצעה לסדר לחבר-הכנסת גולדמן.

מי גולדמן;

אני מעלה את הנושא של אי-שליחת שדר למשחק של מכבי תל-אביב מחר בגרמניה. זאת

הפעם השנייה תוך שבוע ימים שמנהל הרדיו החליט על דעתו לא לשלוח שדר למשחק

בגרמניה. אני אומר מראש שאם ההצעה הזאת לסדר תהפוך לחשבונות אישיים ברדיו במחלקת

הספורט, אני מתכוון להרחיב אותה גם אחרי שאני מעלה אותה עכשיו. אי-שליחת השדר

הוא מעשה שפוגע בעשרות אלפי מאזינים שאינם יכולים לצפות בטלביזיה, חיילים, או

אנשי כוחות הבטחון, שהמשחק של מכבי תל-אביב חשוב להם, והם רוצים לשמוע את השידור

ברדיו כפי שהורגלו לכך בשנים האחרונות.

נכון שאנחנו נמצאים בתקופת חירום אבל אנחנו יודעים שהטלביזיה והרדיו עושים כל

מאמץ לחזור לשי גרה. יש אמנם גל משותף, אבל אני יודע שכבר הפעילו את קול-המוסיקה.

המשחק האחרון לא שודר בטלביזיה מתחילתו אלא רק המחצית השניה, ששודרה עם סיום

מהדורת החדשות בערב. יש אפשרות לשדר את המשחק ברדיו מתחילתו. אני מקווה שלא

נחזור למצב שהיה רק לפני יומיים כאשר היו אזעקות תוך כדי שעת שידור, אבל אם צריך

לשרבב הודעות של מצב חירום אפשר להפסיק שידור לדקות האלה ולחזור לאחר מכן.

כאשר מכבי תל-אביב חזרה ביום שישי בערב נמסר לי על כך כי לא ידעתי מזה קודם.

שלשום בערב העליתי את הנושא הזה בפני מנהל הרדיו. אתמול לפני הצהרים שוחחתי על

כך עם מנכ"ל רשות השידור. הובטח לי לבדוק את הענין שנית והתשובה היוגה שלילית.

אני כבר לא מזכיר שקשה לדבר עם מנהל הרדיו טלפונית משום שהוא עסוק מאוד. אני

מבקש שעוד היום ייצא שדר לגרמניה.

ר' זאבי;

במטוס מיוחד.

מי גולדמן;

ישראל עדיין לא משותקת.

א' נדב;

מה הטון האישי הזה?

היו"ר חי מירום;

הדברים של חבר-הכנסת גולדמן נשמעו. הם היו המורים מאוד. חבר-הכנסת גולדמן

משמש כיושב-ראש ועדת הספורט והוא בוודאי רואה עצמו מחוייב לנושא ולמערכת. אני

מציע שהדברים שהעלית יהיו בתוך הקונטקסט הכללי של הדיון שיהיה כאן עכשיו ומנהל

הרדיו ומר מקל יתייחסו לדברים שהעלית ואולי אפילו נצליח להגיע לסיכום כלשהו.

אני פותח את הדיון בנושא שלפנינו: תכניות הטלביזיה והרדיו ברשות השידור,

וקודם אציג את הנוכחים. ממשרד החינוך נמצא כאן מר ישראל כהן. מגלי-צה"ל -

תת-אלוף נחמן שי, דובר צה"ל; תת-אלוף אפרים לפיד, מפקד גלי צה"ל; מר אורי פז,

מנהל החדשות; מר ארנון צוקרמן, עוזר לדובר צה"ל וסרן אוריאל בן-עמי ממהלקת

ההיסטוריה. מרשות השידור נמצאים פה מר אהרן הראל, יושב-ראש הרשות; מר אריה מקל,



המנכ"ל; מר אמנון נדב, מנהל הרדיו; מר נתן כהן, יועץ משפטי ; מר ארי אבנר, עוזר

למנכ"ל. מן הטלביזיה החינוכית נמצא כאן מר אברהם לורברבוים.

זימנו את הישיבה הזאת כהמשך לישיבה שהתקיימה כאן השבוע בה הושמעו דעות של

חברי הוועדה, לכאן ולכאן, באשר לתיפקוד של רשות השידור בימי חירום אלה. תכלית

הדיון היום היא לשמוע מכם על השיקולים להפעלת רשות השידור: הטלביזיה, הרדיו, הגל

המשותף והגלים האחרים; האופן שבו אתם רואים את המצב ותחזית לאופן השימוש בכלי

השידור השונים לתקופה הקרובה.

אין זה סוד שעם ישראל כולו מלא יועצים ופרשנים וכולם גם מומחים לתקשורת.

בשעה שהתקשורת הופכת לכלי שהוא נותן הבטחון הלאומי או מערער הבטחון הלאומי, לכל

אחד יש דעה בענין.

ככלל, ואני מניח שאני מבטא את דעת חברי, יש לנו הערכה גדולה מאוד למאמץ

שציבור האנשים היושב כאן עושה. היינה התגייסות לענין ומאמץ ,סביב השעון, של כל

המערכת כדי לתת כמה שיותר תשובות למצב שנוצר, לתיפקוד של הציבור, להעברת

האינפורמציה וכן הלאה. אני רוצה שבקונטקסט הזה נפתח את הדיון כאן ולא באווירת

"כאסח", בלשון העם, אלא דווקא באווירה קונסטרוקטיבית, עניינית, כי אין מישהו שיצא

נגד מישהו אחר. כוועדת החינוך של הכנסת אנחנו מעוניינים לשמוע על השיקולים.

בישיבה נוספת שתתקיים אחר-כך נשמע גם את השיקולים של הג"א לגבי מערכת החינוך

בכלל. בכל ימות המלחמה הזאת נלווה את המערכות השונות הקשורות לחינוך ולתרבות.

כחלק מזה, אנחנו יושבים כאן הבוקר.

אני מבקש מאנשי רשות השידור להציג את מצב העניינים ובמיוחד לתת לנו תשובות אם

עומדים לעבור לשיגרה. האם יש תכנית להפעלה של כל הרשתות כמימים ימימה? האם יש

מחשבות על חזרה ללוח שידורים מסודר ולתכניות רגילות, או שמא המצב מחייב עדיין

שידורים כפי שהם עכשיו?
א' הראל
בתור הגוף המחוקק העליון אתם צריכים למסור לנו מה היא המדיניות: האם לחזור

לשיגרה או לא.
ר' זאבי
המדיניות נקבעת לא על-ידי הרשות המחוקקת אלא על-ידי הרשות המבצעת.
היו "ר ח' מירום
אנחנו שותפים למגמה לנסות להחזיר כל מערכת לחיי שיגרה, ככל שניתן, גם אם היא

שיגרת חירום, כפי שקרא לה הנשיא.
א' מקל
כזכור, היינו כאן ימים אחדים לפני המלחמה וסיפרנו על ההיערכות וההתכוננות של

רשות השידור. אמרנו שמבחינתנו, למעשה, אנחנו מתכוננים למלחמה מאז חודש אוגוסט,

כמובן, בתיאום עם דובר צה"ל, גלי-צה"ל וכל שאר הגורמים הנוגעים לנושא.

בדיעבד, משפרצה המלחמה, ההכנות שלנו הוכיחו את עצמן ואני שמה שהבעת הערכה

לפעילות של רשות השידור. זה לא אומר שאי-אפשר להתווכח על פרט מסויים, אבל

בסך-הכל אנחנו פועלים בהיקף, בתנאים ובסדר גודל שלא היו כדוגמתם. התחושה היא

שאנחנו עומדים במשימה ומשרתים את הציבור כראוי ואפילו קצת מעבר לזה.

היום, ה-30 בינואר, שבועיים אחרי פרוץ המלחמה, המצב שונה במקצת מכפי שהוא היה

בתחילה. נכון לעכשיו אנחנו פועלים בארבעה מישורים שחלקם ידועים בציבור וחלקם

פחות ידועים. ארבעת המישורים הם תחומי השידור ברדיו, בטלביזיה, ברדיו בערבית

ובטלביזיה בערבית. לכל אחד מהם יש תפקיד ייחודי משלו.



נתחיל ברדיו. בצדק, זכו הימים האלה לכינוי "ימי הרדיו". בשנים האחרונות

ניגן הרדיו כינור שני אהרי הטלביזיה אבל בימים האחרונים הוא הפך לכלי ראשון

במעלה. ראשית, יש הגל המשותף עם גלי-צה"ל המשדר במשך 24 שעות ביממה. שנית,

יש רשת בשפות זרות לעולים המשדרת 2kשעות ביממה על התדר שבימים כתיקונם משרת

את רשת א'. שלישית, הפעלנו לפני ימים אחדים את רשת גי במשך כ-19 שעות ביממה

ואף את קול-המוסיקה שכבר פועל קרוב לשבוע ימים.

לגבי הנושא המרכזי שנקרא הרשת המשותפת עם גלי צה"ל. לפני המלחמה היו

התלבטויות בקרב רבים בנושא הזה. במלחמות ישראל היתה רק מלחמה אחת, מלחמת יום-

הכיפורים ב-1973, בה השידורים היו משותפים לקול-ישראל וגלי-צה"ל. אני זוכר

זאת כי הייתי שדר באותם ימים. באשר לימים האלה, השידור המאוחד הוכיח את עצמו

ובעיקר ברגעים הקשים בחדר האטום כאשר הכל נזקקים לשידור הזה. לא יעלה על הדעת

שברגעי המצוקה יתחילו להתרוצץ בין הרשתות כדי למצוא את אזעקת-האמת, ההרגעה, או

את נחמן שי. בדיעבד, ההחלטה היתה נכונה וטוב שהתקבלה.

ביום ראשון, בישיבה שהתקיימה בראשותו של דובר צה"ל ובהשתתפות הגורמים

הנוכחים כאן, החלטנו להמשיך בשידורי הרשת המשולבת הזאת. הגישה של דובר צה"ל

ושל אנשי קול-ישראל היא שצריך להמשיך בשידור המשולב הזה כל עוד נשקפת סכנה של

התקפות טילים וגורמי הבטחון הם שיקבעו לנו עד מתי נשקפת לנו סכנה כזאת. כאשר

הם יודיעו שאין יותר סכנה כזאת, אפשר יהיה לפרק את החבילה.

הרשת המשולבת קיימת היום בעיקר בשביל אותם רגעים שבין "נחש-צפע" ל"שרב-

כבד", ומאחר שאיננו יודעים מתי זה קורה, השידור נמשך 2kשעות ביממה. יחד עם

זאת התאמנו את השידור הזה לסיסמה "שיגרה בזמן חירום". יש פחות ברברת ובמקום

שני שדרים, בכל שלוש שעות מתחלף שדר אחד. ניתנו הוראות לשדר יותר מוסיקה

והתכנים יותר מגוונים. אנחנו שוקדים שהמסר יהיה יותר שיגרתי, אבל ברגעים

הקשים אנחנו מתמקדים בהרגעת הציבור.

בימים הראשונים התגלו תקלות שונות בקשר עם הג"א ובנוגע לאזעקות - לאו

דווקה באשמתנו אבל זה לא הזמן לחלק ציונים - אך הלכנו והשתפרנו. היום הגענו

למערכת טובה ויעילה בתחום האזעקות. כאשר יש אזעקה ואחרי כן הרגעה אנחנו
משדרים זאת בארבע שפות
אנגלית, צרפתית, רוסית ואמהרית, למרות שיש לנו רשת

מי וחדת לכך.

התחלנו בהיערכות לשיגרה בזמן חירום, סיסמה שיש בה סתירה פנימית מעצם

מהותה. החזרנו לרשת אי כמה מהתכנים הרגילים כמו תכנית של כשעתיים וחצי ביום,

בעברית, לנוער ותכנית של שעה לקשישים וכן הלאה, כך שמי שאינו מעוניין במלל

יכול לסגת לרשתות אי וגי וקול-המוסיקה. ההסדר הוא שברגע שיש אזעקת-אמת, רשת

ג' וקול-המוסיקה מתאחדים עם הרשת המרכזית, אוטומטית.

היו"ר חי מירום;

האם אפשר להכניס לכל הרשתות, במסגרת אותו הסדר, את דבריו של נחמן שי?

למשל, משדרים מוסיקה בקול-המוסיקה, נכנסת אזעקה ואהרי זה נחמן עולה לשידור.
א' מקל
זה מתרחש. מאותו רגע שיש אזעקה השידור מתאחד ושומעים גם את קולו של נחמן

שי עד להרגעה.



היו"ר חי מירום;

אם כך, מה השיקול שלכם שלא להעביר את כל השידורים למתכונת רגילה וברגע של

"נחש-צפע" להעביר אותם למערך חירום?
א' מקל
השאלה היא אחרת: האם לפרק את השידור המשותף עם גלי-צה"ל או להשאיר אותו

מאוחד. אם הוא מאוחד - אות הוא כי השידור איננו רגיל, משום שבשידור רגיל

לקול-ישראל יש לוח שידורים משלו ולגלי-צה"ל יש לוח שידור משלו. אם רוצים

להחזיר הכל לקדמותו, פירוש הדבר הוא לפרק את השידור המשותף. בעצה אחת עם דובר

צהייל השיקול להמשך הגל המאוחד הוא בשני מישורים: ראשית, בעמל לא קטן הגענו

למצב שהציבור התרגל לשידור המאוחד שכרוך בהרבה בעיות טכניות. אם נחזור לשדר,

האחד מירושלים והאחר מיפו, אנחנו חוששים שיהיו הרבה תקלות. איננו יכולים

להבטיח שמבחינה טכנית יתאפשר שידור ברגעי הצורך והמשדר יעבוד כראוי בין

ירושלים ליפו. אם הבנתי נכון, דובר צה"ל לא ממליץ שניקח על עצמנו סיכון כזה,

שהוא גדול מדי, כי במקרה של התקפת חל"כ כל שניה היא קריטית.
א' הראל
כדי לחדד זאת, רשת א' הפכה לרשת לעולים, האם אתם רוצים שנפסיק זאת?
א' מקל
שנית, אני רואה באיחוד עם גלי-צה"ל מסר לציבור, מסר של הרמוניה, של

אחדות לאומית ושל קונסנסוס. לא שאנחנו יריבים בכל ימות השנה, אבל הציבור

מרגיש שמתרחש משהו יוצא דופן.
די צוקר
אז אולי כדאי להמשיך בכך כל השנה.
א' מקל
אני תומך בזה, אבל אינני יודע אם ועדת החינוך תומכת בכך.
היו"ר חי מירום
אני בטוח שלו.
א' מקל
אם תציעו זאת - לא אתנגד.

אשר לטלביזיה. כמעט מהרגע בו התחילה המלחמה עברנו למצב חסר תקדים של 24

שעות שידור ביממה, שלא היה כדוגמתו בטלביזיה הישראלית, כשחלק מהשעות האלה

הטלביזיה הלימודית משדרת את התכנים שלה עם חדירות שלנו של מבזקי חדשות, בתיאום

אתם. החלטנו לעבור לשידורי לילה מתוך הנחה שבימים אלה יש אנשים ששנתם נודדת

ואז אנחנו משדרים סרטים וכדומה. אם, חלילה, יקרה משהו שדורש כניסה של אזעקה

או חדשות בשעה 3 בלילה, יש שם תורנים. למרות המאמץ אנחנו יכולים לעמוד בפך

ככל שיידרש.



התחלנו גם את שידור הבוקר בטלביזיה, נושא שנדון פה מספר פעמים. שידור

הבוקר מתחיל באופן סדיר מ-7 עד 8. ה-E.N.G.שעסקנו בו רבות, פועל

והציוד בו אנחנו משתמשים הוא ציוד חדיש כאשר הרבה מהצילומים שאנחנו עושים

מצולמים בוידיאו.

בל נשכח שאנחנו משרתים גם את הציבור הערבי. מאז שהאולטימטום של ארצות-

הברית נכנס לתוקפו העברנו את רשת די, בערבית, לשידור של 24 שעות ביממה, במקום

19 שעות. הרשת הזאת משרתת מספר מטרות: את אזרחי ישראל הערבים; את מיליון

וחצי התושבים ביהודה, שומרון ועזה הנמצאים בעוצר ונזקקים לשירותי הרדיו; זה

גם קשר בלתי אמצעי למדינות ערב, כולל עירק. הגברנו את המשדרים לכיוון עירק,

בתיאום עם גורמים ממלכתיים וידוע לנו שאנחנו מגיעים גם לשם. שר החינוך ביקר

אתמול ברדיו בערבית ודיווחנו לו בהרחבה.

הטלביזיה בערבית גם כן הרחיבה את השידורים שלה ומהדורת החדשות נמשכת

עכשיו שעה במקום חצי שעה קודם. בנוסף לכך היא משדרת מספר פעמים ביום מהדורות

חדשות בערבית לתועלת התושבים הערבים ובמידה מסויימת השידורים מגיעים לחלק

ממדינות ערב כמו ירדן ומדינות סמוכות. אגב, אנחנו פועלים להשגת משדר שיעביר

את השידורים גם לסוריה.

לסיכום אני חייב לומר שכל עובדי רשות השידור נרתמו למשימה הזאת בלא כל

חישובים וחשבונות, בהיקף וברוח שלא היכרנו דוגמתם, ואין היום עניינים של ועדים

וכוי. אנחנו מרגישים שאנחנו עומדים במשימה.

לענין הכדורסל.

היו"ר חי מירום;

אם תודיע שהכתב ייצא - הכל יסתדר.
א' מקל
כידוע, אנחנו משדרים את המשחקים של מכבי תל- אביב בכדורסל. גם הפעם יצא

שדר של הטלביזיה ומחר המשחק ישודר בטלביזיה במלואו ההתלבטות היתה בקשר
לרדיו
האם יש הצדקה לייחד שעתיים למשחק כדורסל ברשות המאוחדת עם גלי-צה"ל.

מנהל הרדיו שקל את הענין והחליט בשלילה. גם בשבוע שעבר היתה החלטה דומה ומשחק

לא שודר ברדיו מתוך הנחה שזאת רשת לשעת חירום שיש לה מטרות מיוחדות וזאת לא

המסגרת לשדר בה משחק כדורסל במשך שעתיים. מנהל הרדיו התייעץ אתי אתמול ואני

סמכתי את ידי על החלטתו. לכן לא שלחנו שדר של הרדיו. עם זאת סוכם שהמגיש

באולפן באותה שעה ידווח אחת לכמה דקות מה המצב במשחק ומהי התוצאה. חשבנו

אפילו על שדר הבקיא יותר בספורט כמו קיטל או דן שילון. לעומת זאת יהיה שידור

מלא בטלביזיה עם השדר רמי וייץ.
היו"ר חי מירום
תת-אלוף נחמן שי, אנחנו מבקשים לשמוע מה השיקול לגבי המשך הגל המשותף

ודברים אחרים שנראים לך חשובים.
תא"ל נ' שי
הרעיון של רשת משותפת לחדשות ואינפורמציה הוכיח את עצמו. בישיבה שהיתה פה

בשבוע שעבר העלינו זאת בגדר תיאוריה והיום זה בגדר מעשה. זה חיוני מכל בחינה

שהיא, ולו רק מן ההיבט הטכני של יכולת להעביר מידע בזמן אמיתי לטובת המאזינים



הנמצאים בחדר האטום וזקוקים למידע. באווירה הכללית של מצוקה בה אנו נמצאים,

אני משוכנע שתחרות על הבאת מידע ואם הוא מורחב או לא, טעונה מחשבה. אנחנו

סברנו שלפחות בשלב הראשון עדיף לעבוד באמצעות כלי אחד, וכאמור, זה הוכיח את

עצמו.

נקודה אחרת. דובר צה"ל לא מתערב בתכני השידור ברדיו ובטלביזיה. אם

היינו מגייסים כתבים והם היו לובשי מדים - המצב היה אחרת כי אז היינו יכולים

מה שנקרא "לדברר" את החומר המיועד לשידור. ההתלבטות הזאת לא קיימת היום כי

הכתבים והצלמים אינם מגוייסים וממילא איננו מתערבים בתוכן השידור ולפעמים

אנחנו מחליטים אתם על דברים באופן הפשוט ביותר.

דבר נוסף הוא התחום של מידע על כללי הכניסה והיציאה בחדרים האטומים. זה

תפקיד שאני ממלא אותו באופן מקרי לחלוטין, הוא לא היה מתוכנן. אני חושב שטוב

שהוא נעשה בדרך שהוא נעשה באמצעות הרשת המשותפת. אין בכך שום נסיון לקחת את

המיקרופון מאותם שדרים - כפי שניסו להציג זאת - זה עובד בדרך הפשוטה והקצרה

ביותר. האינטרס העליון שלנו הוא להרגיע את האנשים בזמן מינימלי, ברגעי החרדה

בהם מחכים לנפילת הטילים או ברגעים שלאחריהם, להודיע אם יש. נזק או לא וממצאים

בקשר לראש הנפץ.

היה נסיון מסויים לחפש דרך לשילוב של הרדיו והטלביזיה ביחד, כדי שחם

ידברו באותה שפה. מסתבר שמבחינה טכנית זה לא מסתדר. לכן סדר השידור הוא

קודם ברדיו, שבוודאי נמצא בכל חדר אטום, ואחר-כך בטלביזיה שברוב המקומות איננה

בהדר האטום. אם הטלביזיה רוצה, היא מתיישרת מייד עם הרדיו, אם לא - היא מחכה

קצת ואז אנחנו נכנסים. ייעלנו את השיטה, עברנו למפות, כל אחד יודע איפה הוא

גר ואנחנו מודיעים על אזור הי, גי, די ומקצרים בכך. העיקר שנגמור את העסק הזה

בשלום.

היו"ר חי מירום;

מר צוקרמן, האם יש בעיה טכנית להיכנס בו זמנית לרשתות רדיו נפרדות עם

המסר של תת-אלוף נחמן שי?

אי צוקרמן;

ככלל אני חושב שיש לקיים שידורים בערוצים נפרדים. אני בעד פלורליזם

תקשורתי. נקלענו לנקודה שהיא לא מענייננו, אבל מאחר שהיא הוזנחה נכנסנו לטפל

בה, נושא האזעקות, שלא דובר צה"ל אחראי עליה.

אי מקל;

גם לא רשות השידור.

אי צוקרמן;

לכאורה נושא האזעקות הוא פשוט. התברר שזה אחד האמצעים הפרימיטייבים

והבלתי משוכללים שיש במערכת משום שבמשך שנים מערך הג"א לא היה בסדר קדימות

גבוה בצה"ל. נדרשו לי יומיים-שלושה לעבור כפתור כפתור כדי להבין כיצד המערכת

הזאת פועלת וכדי להביאה למצב בו היא תוכל לעבוד.

הקטע היחיד המדאיג אותי הוא בין האזעקה להרגעה. זה הקטע היחיד בו עם

ישראל צריך להיות מכוון לערוץ אחד כי זה מקור המידע והקשר שלו לאיזו שהיא

מציאות חיצונית וזה הקול היחיד המכוון אותו מה לעשות. אם הדברים יסתבכו,

חלילה, משמעותו של הקול הזה תהיה חשובה יותר. לכן עיקר המאמץ היה על הקטע

הזה.



בשיתוף המחלקה למדעי ההתנהגות של צה"ל, פסיכולוגים ומומחים למדעי

ההתנהגות, עשינו פגישות הדרכה עם השדרים כדי להגביר בקרבם את המודעות לתפקיד

שלהם בזמן האזעקה, במצבם האישי והמקצועי, אל מי הם משדרים ומה המצב הפסיכולוגי

והאחר של אנשים שנמצאים בחדר האטום. זה שיפר במידה לא מעטה את המודעות שלהם

לדברים שהם אומרים בין האזעקה להרגעה.

אנשים המתמצאים בנושא אומרים לי שכדי להגיע לאיחוד השידור של רשתות רק

בזמן אזעקה הזמן הנדרש הוא דקה וחצי. במצב של הפרדת רשתות הדקה וחצי הזאת

יכולות להיות קריטיות. אני חושב שבמצבנו אנחנו לא יכולים לבזבז גם חמש-עשרה

שניות כי מדובר בחיי אדם. זה השיקול שהינחה אותנו להמשיך באיחוד הרשתות במצב

הזה. יכול להיות שיהיו תסריטים אחרים למצבים שונים. אם, חלילה, ניכנס למלחמה

כוללת או למשהו מורחב אחר - כל המערכת תיערך בצורה אחרת. נכון למצב הזה, ברגע

שאיום הטילים והאזעקות יוסר מאתנו, לדעתי, אין שום בעיה לחזור למתכונת הרגילה.
ד' צוקר
האם בתוך המערכת יש מישהו שחולק על הגישה הזאת מן הבחינה הטכנית וגורס

כי האספקט הטכני איננו מהווה בעיה ואפשר לפתור זאת בלי איחור - שהוא קריטי

ועליו אין שום ויכוח?

אי צוקרמן;

אני לא שמעתי.

היו"ר חי מירום;

נשמע את תת-אלוף אפרים לפיד.

תאייל אי לפיד;

האיחוד היום הוא כבר עובדה קיימת והמבחן האמיתי של ייהיצירה הזאתיי הוא כפי

שזה נשמע בקרב המאזינים. גם אם היו ספקות ודעות שונות אצל חלק מהאנשים,

לדעתי, היום אין ספק בכך שצריך להיות שידור אחיד בזמן שבין אזעקה להרגעה.

אנחנו משקיעים את כל האנרגיות כדי לשפר את הנושא של האזעקה, כפי שציין ארנון

צוקרמן, והיום הוא מניח את הדעת, וגם לשפר את התנהגות השדרים בעת האזעקה.

מעבר למסר של נחמן שי, להתנהגות השדר ברגעים חאלה יש משקל רב מאוד.

אנחנו לומדים להסתגל לשי גרת החירום הזאת שהיא לא סיסמה, היא מציאות.

אנחנו מחפשים דרכים להגדיל את הנתח המוסיקלי על פני המלל, כדי לא לעייף את

האנשים, משום שאנחנו מודעים לכך שאנשים די מתעייפים מגל רצוף של מלל. קיום

התחנות האלטרנטיביות האחרות, צהייל 2 של גלי-צה"ל, רשת גי וקול-המוסיקה תורמים

לשקט הנפשי של אלה בציבור שמצד אחד מעוניינים לקבל את השירות בעת האזעקה ומצד

אחר לא רוצים להיות "מכורים" לגל האחיד.

בסוף השבוע שעבר הנהגנו עוד אלמנט שהוא ראשון מסוגו ברדיו הישראלי והוא

הרדיו השקט, המשמש את אלה הרוצים לישון בלילה והרוצים להיות בטוחים שיוכלו

לשמוע את האזעקה. זה ביטוי למשקל האדיר של רדיו בעת חירום.

מבחינת גלי-צהייל הפיצול של האנשים שלנו בין יפו לירושלים מעורר קשיים,

אבל אנחנו מתגברים עליהם. אמנם הדבר לא מורגש, אבל חלק מהאינפורמציות מועברות

מיפו על-ידי כתבים שנשארו באזור המרכז ומניידות, בתיאום עם קול-ישראל. אבל

האולפן המורחב הוא מירושלים, כמעט בכל התחומים: כתבים, קריינים, עורכים,

עורכים מוסיקליים ומגישים. אני מציין לטובה שיש שיתוף מלא - בצד הטכני, פחות -



החל ממנהל הרדיו ועד אחרון האנשים, וכמובן הנהלת רשות השידור, גם כרוחו וגם

כלשונו. גם בביצוע השידור וגם בכל המעטפת של קשרי העבודה היחסים הם טובים

מאוד. אבל יש לזכור כי המגמה שלנו היא, שיחד עם כל המדינה, גלי-צה"ל יחזור

לביתו עד כמה שיותר מהר.
היו"ר ח' מירום
מר נדב, אחרי שהובהרו לנו הדברים והשיקולים, אולי תוכל להתייחס לשאלה

מדוע בתוך הגל המשותף לא עוברים לנורמליזציה כלשהי של התכניות, מדוע הוא עובד

כגל-חם לאורך כל היום. כמו-כן אודה לך אם תתייחס לדברים שהעלה חבר-הכנסת

ג ולדמן.

אי נדב;

לגבי התכניות הרגילות - ברגע שיהיה מקום לחזור לתכניות הרגילות צריך

לחזור להפרדה מלאה בין הרשתות, כי אין טעם להתחיל לעסוק באיזונים העדינים

ברקמת היחסים בין גלי-צה"ל לקול-ישראל. אני תומך בכך שנחזור לנורמליזציה. אני

נתון יום-יום ושעה-שעה לא רק בלחץ סקטוריאלי של חבר-הכנסת גולדמן, אלא בלחץ של

הרבה סקטורים גדולים וחשובים במדינה שאני צריך לתת להם ביטוי. מתוך ההצדקה

לקיום הרשת הזאת אני לא יכול לתת לסקטורים האלה ביטוי כי עלי למצוא להם מקום

ושעות שידור ולתמרן באיזון שבין גלי-צה"ל לקול-ישראל. אם יגיעו למסקנה,

בוועדה הזאת או במקום אחר, שהנורמליזציה מאפשרת הפרדת הרשתות - אברך על כך.

כרגע לא עוסקים בבקשות סקטוריאליות. כרגע הולכים על שביל צר מאוד של מה שנדמה

לנו - יכול להיות שבטעות או לא - כקונסנסוס שאינו שנוי במחלוקת ומשתדלים לא

למעוד בתחום של היענות לסקטור זה או אחר, ציבורי או פוליטי כלשהו. אם ההמלצה

תהיה לגוון את התכניות, זה צריך לבוא בד בבד עם פירוק השותפות.

כרגע קיבלתי טלפון שיפוצצו ולא ישדרו מהדורות חדשות משום שפתאום התחילו

לשדר מבזקים בכל חצי שעה וכן הלאה. אנחנו עוסקים כאן באנשים ולא ברובוטים.
תא"ל אי לפיד
אנשים רוצים להיות מעודכנים בין מהדורת חדשות אחת לשניה.
אי נדב
כרגע, כל מערכת היחסים עומדת להתפוצץ. ראש דסק החדשות מאיים עלי עכשיו

שהוא ואנשיו עומדים להפסיק את שידור החדשות לשעה שלמה, כי בניגוד לסיכום

המאוזן והעדין בינינו לבין גלי צה"ל התחילו פתאום לשדר מבזקים והוא לא מקבל את

זה. צא ולמד מה המצב ביתר התחומים.

לענין הכדורסל. עדיין לא דיברתי עם הקולגות שלי אבל אתחיל עם הדבר הפחות

חשוב, כרגע, והוא מרקם היחסים שבין קול-ישראל לבין גלי-צה"ל. אני יודע מה

גלי-צה"ל היו אומרים לי לגבי דברים אחרים אילו קול-ישראל חיה לוקח שעח וחצי

ומשדר כדורסל.

לגופו של ענין, לא מצאנו לנכון להכניס זאת לרשת המשותפת, מתוך הצדקה

לקיומה, כפי שלא נעננו לדברים אחרים חשובים לא פחות בהם הרדיו עסק.
היו"ר חי מירום
יש כאן הערה מאחורי הקלעים שהשיקול הוא לא כל כך ענייני אלא במסגרת ועדת

החברה של רשות השידור ומטפלים בענין הזה.



אי נדב;

הדברים הנכבדים שנאמרו על-ידי חבר-הכנסת גולדמן, ששאובים מעולם ארור -

אני מקווה שזה לא כתוב בפרוטוקול - אם זה כתוב, אני מוחה על זה ואגיב על כך,

כי זה נושא ששאוב מעולם ה"מאפיה" של חיסול חשבונות וכיוצא בזה.

היו"ר חי מירום;

לצערי זה כתוב ואתה צריך להגיב.

א' נדב;

אם כך, אני מצטער מאוד. דברים כאלה לא קיימים ברדיו. ומי שאמר זאת,

מעולמו הוא שואב ולא מעולם הרדיו. עד כאן לנושא הזה.

לגופה של ההחלטה תזאת. בימים כתיקונם - ומנכייל רשות השידור יודע זאת -

מי כמוני נלחם על שידורים מתחום הספורט ברדיו ועל כך שכל שדר ייצא. אני רוצה

שהאנשים המאזינים לרדיו לא יקופחו לעומת הצופים בטלביזיה. המטרה של המנכייל היא

לחסוך 1,000 דולר בנסיעה, אבל אני לא רואה זאת כמטרה, להיפך, אני רוצה שהאנשים

שלי ייצאו, ירגישו טוב וירגישו שאני מנהל טוב שלהם. זה מהצד האישי.

א' מקל;

אין לי שום מטרה לחסוך 1.000 דולר.

אי נדב;

אני מעוניין לשדר. אבל כרגע אני רואה את הרדיו כמכשיר שעוסק יותר

בנושאי החירום, אינפורמציה נטו פלוס תידרוך, ואילו הטלביזיה עוסקת יותר

בנושאים האחרים של בידור, ספורט וכו' - חלוקה שאפילו לא דיברנו עליה בינינו.

בזמנים האלה, כאשר יש אזעקות, הרדיו לא משחק בעצבים של האנשים לכל מיני

כיוונים אחרים.

הי וייר חי מירום;

אני מנסה לעשות מאמץ אחרון. חבר-הכנסת גולדמן תקף ואתה לא נשארת חייב.

למרות שבעידן הטלביזיה נראה כי אבד עליו עולמו של הרדיו, הוא הוכיח שכרגע הוא

הגורם התקשורתי החשוב ביותר. אולי אפשר לעשות משהו שלא ישתרע על פני שעה והצי

אלא פריצות של חמש או עשר דקות בכל פעם, עם כתב שלכם שם בשעה שהמגיש יהיה

גל"צניק - כדי שלא ייאמר שהם לא בתמונה - ובצורה כזאת לתת מענה לאנשים.

אי נדב;

זה יהיה בטלביזיה.

הי וייר חי מירום;

יש כאלה שיושבים בחדר אטום ולא רואים טלביזיה.



א' הראל;

הדבר הזה יותר מדי רציני. עשינו סקר ושאלנו מה הציבור רוצה לשמוע.

בזמנים כתיקנם הציבור מתחלק ל-50% שרוצים ספורט ו-50% שאינם רוצים ספורט.

עכשיו,בימים אלה, לא רוצים ספורט, רוצים חדשות.
מ' גולדמן
מתי הסקר הזה נעשה? אני מבקש לקבל את הסקר הזה בכתב.

א' הראל;

אני מתנגד בכל תוקף שבשעה שכולם מתוחים ואנחנו מקבלים טלפונים עם עשרות

שאלות, בנוסף למשחק שישודר בטלביזיה במלואו, ניתן שעתיים לשידור הכדורסל

ברדיו. אנחנו נצא מדעתנו.

הי וייר חי מירום;

לא נהפוך את הדיון הזה לדיון על כדורסל. אני רוצה לאפשר למר לורברבוים

לדבר על ההשתלבות של הטלביזיה החינוכית.

אי לורברבוים;

קבענו עקרון של שיתוף פעולה בינינו לבין הטלביזיה הכללית שהם יוכלו

להיכנס בפריצות עם חדשות מ-8 בבוקר עד 2 אחר-הצהרים. סברנו שחשוב כי יהיה

איזון בין החדשות לבין התכניות לציבור הרחב במיוחד בימים שהציבור הזה נמצא

בבית. האיזון הזה הצדיק את עצמו. הנהגנו אולפן פתוח כאשר המגמה היא לתת

שירות לציבור הרחב בהתאם לגורמים המשתנים. למשל, אם מערכת החינוך חוזרת אט אט

ללימודים, אנחנו יכולים לשים דגש על תכניות לגיל הצעיר ולמשפחה כולה. אם צריך

לטפל יותר בתכנים הלימודיים בהרחבה גם זה ישתנה ובהתאם לכך אנחנו משנים את כל

תכנית השידורים. יש לנו מערכת מאוד גמישה והמעגל הפתוח מאפשר את המערכת הזאת.

החלטנו ללכת בתיאום עם הרדיו ומיום אי הקרוב נתחיל במעגל פתוח של

שידורים, כאשר תלמידים יוכלו לעשות UP FOLLOWעם שידור חי בשאלות לאנשי מקצוע

ברדיו. בסך הכל יש תיאום מלא בין כל הגורמים.

הגענו גם להסדר עם דובר צה"ל והטלביזיה הכללית שאם, חלילה, האזעקה מתרחשת

בזמן השידור שלנו, יש תיאום מלא בין כל הנוגעים בדבר להעברת האזעקה, מיידית.

הי וייר חי מירום;

אני מאפשר לחברי הכנסת להגיב.

ר' זאבי;

על המוראל הלאומי משפיעים שלושה גורמים; 1. המצב או האירועים המתרחשים;

2. המנהיגות, איך היא מנהיגה את העם במשבר או בשעת חירום כזאת; 3. התקשורת.

על שני הגורמים הראשונים לוועדה הזאת אין השפעה - לא על המצב ולא על המנהיגים.

על התקשורת - אנחנו יושבים ומדברים אתם וגם לאזרח יש הכי הרבה קשר עם

התקשורת, יותר מאשר עם המנהיגים והאירועים.



אתם, אנשי התקשורת, יכולים להשפיע לטוב ולרע על המוראל הלאומי ועל כוח

העמידה שלנו. לטוב - יש לנו דוגמאות. אפילו קולו המרגיע ודבריו השקולים של

דובר צה"ל שווים יותר מנאום של מנהיג שלא אגיד את שמו או שרי הממשלה. לרע -

כפי שעושים כל מיני פרשנים, וכאלה שקוראים לעצמם פרשנים, ואתם מכניסים אותם

לתכניות; וגם בבחירת התכניות או הסרטים שיש בהם הריגות, ויש להם משקל במריטת

העצבים של הציבור. הגשת תכניות בזמן מלחמה זה לא רק למלא את הזמן במשך 24

שעות ביממה אלא קודם כל מחשבה על חישול רוח העם. ממעט השעות שאני רואה

טלביזיה אני יכול לומר שזה לא קיים, לצערי.

המצאתם את המושג "גל פתוח" שחייב להיות במקרה הזה. אבל כאשר יש תקרית

פותחים גל פתוח וכדי להצדיק זאת זה מחייב סנסציות, סקופים, גימיקים ותחרות עם

הערוץ המתחרה. אין סיבה שהמאפיינים הקבועים של גל פתוח ילוו את מריטת העצבים

שקיימת זה 14יום. אין לכם תחרות עם אף אחד אז אל תחפשו סקופים. תחפשו דרכים

לחשל את רוח העם.

יש פרשנים מכובדים שאני מוריד בפניהם את הכובע. אהוד יערי או אהרן ברנע

מביאים כבוד לשידורים ופוקחים את העיניים אפילו ליהודי כמוני שיושב בוועדת

החוץ והבטחון. הם עושים מלאכתם אמונה ומגישים זאת עם מידע רב ועם רוח טובה.

יש פרשנים בינוניים ויש פרשנים רעים שלא אגיד את שמותיהם.

יש סתירות בין הטלביזיה לבין הרדיו בנושאים בטחוני ים. הוכחה - האזעקה

שהיתה לפני יומיים. הרדיו מודיע לנו ראשון על שינוי במצב כי הוא מצוי בכל חדר

אטום וטלביזיה אינה מצויה בכל חדר אטום, רק אצל בעלי יכולת. ההבדל בהעברת מצב

רגיעה או מצב נמוך יותר של כוננות בין הרדיו לבין הטלביזיה היה הרבה יותר מאשר

דקה או שתיים. לא מדדתי. לדעתי אין לכך הצדקה ואפשר להסדיר זאת בקלות. עובד

בטלביזיה ששומע את דובר צה"ל ברדיו לא צריך לחכות אלא להקרין את דובר צה"ל על
המרקע ולומר
ברגע זה דובר צה"ל אמר כך וכך ועוד מעט הוא יופיע. ממילא הוא

מופיע בטלביזיה רק בקולו, אז מה הקושי להכניס את ההודעה מהרדיו לטלביזיה?

הרגע האחד הזה או שני הרגעים האלה הם משמעותיים במריטת העצבים ובאמון שהציבור

נותן בתקשורת.

התקשורת הממלכתית, הרדיו, הטלביזיה הממלכתית, גלי-צה"ל נשלטים למעשה על-

ידי נטיות פוליטיות ויש בהם קיפוח ונידוי של אלה שאינם לטעמם. זה משפט קשה,

אבל הוא קל להוכחה. אתם תצטרכו להוכיח את ההיפך. המלחמה הזאת התחילה ב-2

באוגוסט, לפני חצי שנה. במשך חצי שנה לא נכנסתי פעם אחת לא לרדיו, לא

לטלביזיה ולא לטלביזיה הלימודית.
היו"ר חי מירום
ראיתי אותך בשבוע האחרון בטלביזיה.

ר' זאבי;

אני יודע בדיוק איפה ראית אותי. אני יודע על מה אני מדבר, מר הראל יודע

על מה אני מדבר, מר מקל יודע על מה אני מדבר. לא נתתי פעם אחת פרשנות. יש לי

זכות, אני מייצג תנועה פוליטית.

היו"ר חי מירום;

האמן לי שגם אני הייתי מוותר על חלק מפרשנותם של פרשנים מתנועתי.



ר' זאבי;

אתה יכול לוותר על מי שאתה רוצה, אבל אני לא מוותר על עצמי. לא יכול

להיות שבמשך שישה חודשים לא אצליח לפרוץ את חומת האיבה הזאת, החרם הזה שקיים

בתקשורת. דיברתי עם מר הראל והוא אמר לי שאני צודק. דיברתי עם מר מקל והוא

אמר לי שאני צודק. דיברתי עם הגב' י והנה והיא אמרה לי שאני צודק.

אי הראל;

אני חוזר; אתה צודק.

ר' זאבי;

לא הצלחתי לדבר עם מר לפיד, כי הוא לא מחזיר טלפונים, אני פחות מדי חשוב

בשבילו.

לא הצלחתי לשבור את החומה הזאת. אני מודיע לכם שזוהי שערוריה של חרם

פוליטי. אני נמצא פה לא רק כתנועה פוליטית, אני אלוף בצה"ל. אני הייתי הראשון

שחזה את המלחמה הזאת, חודש מראש, בניגוד לקהיליית המודיעין הישראלית והעולמית,

ואמרתי זאת לראש הממשלה. ראיתי את המלחמה מתפתחת, ובניגוד לפרשנים, הסברתי את

יום האופוריה הראשון אחרת ממה שהם הסבירו וכוי. אני גם בוגר בית-ספר לפיקוד

ומטה של צבא ארצות-הברית. מותר היה לשמוע אותי, לא ראשון - אבל טייז, הגעתם

כבר ל-כי. אני מוחרם. אני מדבר לא רק בשם עצמי, אני מדבר בשם החרם הפוליטי

שאני לא מצליח לשבור אותו.

הבוקר היה לי מה להגיב על ההודעה הרוסית-האמריקאית שהיא דבר שערורייתי.
התקשרתי לרדיו. האיש אמר לי
אני מצטער. אמרתי: אני הולך לישיבת ועדת

החינוך. אמר לי; חכה, אולי אצליח להשחיל אותך. כמובן שלא השחילו אותי.

חיכיתי עד שתי דקות ל-8 ובאתי לכאן, כי הוועדה חשובה לי יותר מאשר להיכנס

לרדיו. מה שאתם עושים זאת שערוריה.

היו"ר חי מירום;

חבר-הכנסת זאבי, אתה מדבר כבר הרבה זמן.

ר' זאבי;

אבל אני מדבר מדם לבי. אם מדברים ברדיו לפי כוח פוליטי, אני מבקש שליש

מהזמן שנתנו לר"צ; אם מדברים לפי יידע, יש לי יידע יותר מאשר לכל ר"צ ביחד;

אם מדברים לפי הבקיאות בשפה העברית, אני קצת פחות טוב מיוסי שריד, אבל העברית

שלי לא עילגת; אם לפי הפיקנטיות, הרעיונות שלי הם פיקנטיים, אני דורש לצאת

לתקיפה במערב עירק, זה לא פיקנטי? אבל כאשר אומר את זה מוטה גור ואולי עזר

ויצמן - נותנים אותם, נתנו אותם אתמול. אני אמרתי את זה אתמול הכי ברור

בוועדת החוץ והבטחון עד כדי כך שבסוף הישיבה ניגש אלי עוזי ברעם ואמר; נתת את

הנאום הכי מבריק פה. בשבוע שעבר אמר לי את זה יצחק רבין. אצלכם, בתקשורת, אני

לא מצליח להגיד את זה.

אם הכלים שניתנו בידיכם הם פרטיים - אי ן לי מה לדבר, אפנה לתחנה פרטית;

אם הכלים האלה ממלכתיים - אני דורש את הביטוי המלא. שישה חודשים של משבר שיש

לי מה להגיד בו - אני לא מדבר על התקופה של שנתיים וחצי שאני בפוליטיקה ואני

מוחרם - משבר מבצעי, פוליטי, מלחמתי, ואני לא מצלית לשבור את חומת האיבה של

החרם הפוליטי של כולכם; טלביזיה חינוכית, גלי-צהל שיש לי בו מניות לא פחות

מאשר למר לפיד, יש לי מניית-יסוד בצה"ל, ולא פחות מאשר לחברים בקול-ישראל

המצדיקים אותי. הם רק לא מצליחים להכתיב לקטנים שמתחתם שאני אכנס לשידור.
מ' גולדמן
אני מתייחס לרדיו ולטלביזיה בימים אלה. קרה שבימים הראשונים היה

בטלביזיה שלט של אזעקה והכתב נעלם. מספר השניות האלה השאירו את התחושה שאין אף

אחד באולפן. יפה עשו שתיקנו זאת כעבור שלושה-ארבעה ימים.

אשר להרגעה. אנחנו עוברים שלוש מדרגות של הרגעה ברדיו, בטלביזיה ולבסוף

אזעקת הרגעה של מפקדת הג"א מקומית. מאחר שאני ראש רשות אני יודע כיצד זה

עובד. יש טלפון ממפקדת הג"א המקומית המתקשרת למפעיל האזעקה, וזה נעשה

אוטומטי. זה קורה דקה אחרי שידור ההרגעה ברדיו ובטלביזיה, לפעמים אפילו שתי

דקות והבן-אדם אינו מבין אם זו היתה אזעקת הרגעה או שוב מצב חירום. תת-אלוף

נחמן שי, אני מציע לבדוק את המצב הזה. אולי יעזור בכך האיחוד של הרדיו

והטלביזיה, או שיש להפסיק לחלוטין את אזעקת ההרגעה בישוב עצמו.

תא"ל נ' שי;

יש הרגעה בטלביזיה וההרגעה ברשות המקומית מגיעה באיחור?

מי גולדמן;

כן. זה קורה משום שהאיש הלוחץ על הכפתור לא יכול לעשות זאת כל עוד לא

קיבל אישור ממפקד המחוז או מהאחראי על האזעקה.

אשר להזמנת פרשנים. בבוקר מגיע פרשן שיודע פחות מהמאזין או מהצופה

הממוצע. כדאי לבדוק את הנושא של הזמנת פרשנים. יש קבוצה שאני מתאר לעצמי

שדובר צה"ל וגורמי הבטחון מעדכנים אותם. אבל אין טעם להזמין אדם שאין לו רקע

ויידע, כי המאזין יוצא מתוסכל.

נקודה נוספת. התייחסות לגיל המבוגר. הטלביזיה הלימודית עושה עבודה

נהדרת בתכניות לילדים ולנוער. אבל יש אנשים מבוגרים מאוד שנמצאים בבית.

אי לורברבוים;

אנחנו נותנים שידורים מיוחדים.

מי ג ולדמן;

אני יודע שאתם עושים זאת. אני מדבר על הטלביזיה הכללית. אין מספיק תשומת-

לב לגיל המבוגר. הם רגישים מאוד במיוחד במצב של חרדה ובהלה, כמו הידיעה על

הגזים שיכולים לחדור אפילו דרך המסיכות. זה יוצר אצלם מייד פאניקה.

א' מקל;

היתה פה הפרת הוראה בתוך הרדיו אבל גם מחדל צנזורלי.

תא"ל נ' שי;

לא היתה בעיה של צנזורה.

היו"ר חי מירום;

לקחו זאת מהעתון והתאימו פרשנים.



א' מקל;

יום אחרי שהצנזורה פסלה זה הופיע ב"הארץ".
מ' גולדמן
אני יוצא מפה מחוזק באשר לחזרה לשיגרה ואף באשר לעובדה שיש ציבור לא קטן

שאינו צופה בטלביזיה. אני מבקש למחוק מהפרוטוקול את דברי הנוגעים לתחושה

וההרגשה של אווירה מסויימת שבוודאי לא בה רצינו. לכן, אדוני מנהל הרדיו, אני

מבקש לשקול את הנושא של הכדורסל עניינית ולראות בו דבר חיוני משום שיש כאלה

שהנושא חשוב להם.

קריאה;

בסדר גמור.

די צוקר;

לצערי, אין לי הרבה תלונות.

לענין הכדורסל, וידועה עמדתי בנושא. בשעות שאין מכוניות ברחוב - צריך

לרדת מהענין הזה. מי שרוצה יראה את זה. אתה אומר שבחדר האטום לא יראו את זה?
מי גולדמן
חיילים וכוחות הבטחון לא יראו את זה.

די צוקר;

תניח לזה, בפעם הבאה ישדרו.

לענין ההכרעה על איחוד הרשתות. יומיים לפני המלחמה אמרתי את הדברים
הבאים למר הראל ולמר מקל
אסור שהכרעה כזאת תהיה של הצבא, אף פעם. צריך לקבל

את כל ההמלצות, ההנחיות והפירוטים הטכניים. העובדה שעל זה לא היתה הכרעה של

הדרג האזרחי, במקרה זה הוועד המנהל- - -

י' כהן;

בפירוש היתה המלצה והכרעה בדרג של השרים.
נ' כהן
ההכרעה היתה של רשות השידור.
א' הראל
מה זה הכרעה של רשות השידור?
די צוקר
אני לא מדבר על הכרעה של השרים - שיהיה ברור, אם הייתי חבר הוועד המנהל

הייתי מצביע בעד איחוד הרשתות. אחרי שדובר צה"ל והרמטכ"ל ממליצים על כך צריכה

להיות הכרעה של הדרג האזרחי, שעל-פי חוק מפקח על רשות השידור, זה אל"ף-בית של

משטר דמוקרטי, אינני יודע מה אמרתי לפני המלחמה אבל היום הצעד הזה נראה לי



מוצלח. ההכרעה העקרונית אומרת שוועד מנהל היה צריך להחליט על דבר כזה. אני

מקווה שלא תתאהבו בסגנון הזה, שיש בו נוחיות רבה וקסם והוא משדר סולידריות, כי

לפלורליזם ולשונות יש ערך רב בתחום הזה.

עוד נקודה. המימד הפוליטי של השידורים שלכם מבחינת הלכי הרוח של הציבור

הישראלי היה נאות פלוס - ואינני מדבר על הפרשנים, שלדעתי, הזמנתם היתה שיקול

מקצועי לא נכון - והוא משדר תמונה נאמנה של המציאות. יחסית למלחמת לבנון זה

יותר קל בגלל העמדות, ולא צריך להתרשם מזה שיש אנשים שגם בזמני מלחמה כל מה

שהם דואגים לו הוא מספר הדקות בו הם מופיעים.

בתקופה האחרונה יש חשיבות גדולה לשידורים של הטלביזיה בשבת ומלחמות חם

תקדים לשידורים. אף פעם לא הבנתי למה מותר לחלל שבת עד 1 בלילה ביום שישי

ואסור לחלל שבת מיום שבת ב-8 בבוקר. אני מציע לאמץ כהחלטת ועדה את הקו של

המשך השידורים של הטלביזיה בשבתות, בעיקר לטובת הילדים הצעירים.

נקודה אחרונה. היו יותר מדי תקלות בכל מה שקשור למי שאינם מבינים עברית.

מדובר על ציבור מאוד גדול שמאבד כל אוריינטציה ואינו יודע מה קורה. כבר קרח

שההודעה באה באיחור של עשר דקות או רבע שעה. אני יודע שנעשו מאמצים להצמיד

את ההוראות בשפות הזרות, בעיקר ברוסית ובאמהרית להודעה בעברית, אבל זה עדיין

לא עובד טוב. אמנון נדב, אני מבין שיש הצעות לשיפורים, כי צריך לחשוב על

הציבור הזה.
אי נדב
זה כבר מבוצע.

אי הלפרט;

אני מביע הערכה לקול-ישראל ולגלי-צה"ל על הרמה הגבוהה של השידורים ועל

המאמץ להביא ידיעות נאמנות, במיוחד דובר צה"ל שהציבור ממתין בנשימה עצורה

לשמוע את דברי ו.

כתושב גוש דן קרה לא פע0 ששמענו את האזעקה ברדיו ואחרי רגע שמעו את

הייבום" של הטיל. האם לא מתבזבזות מספר שניות שיכולות להיות משמעותיות מרגע

שאתם מקבלים את המידע עד שאתם משדרים אותו ברדיו או עד שמפעילים את האזעקה?

דבר נוסף. מייד אחרי האיחוד של קול-ישראל עם גלי-צה"ל הפסיקו להשמיע את

"שמע-ישראל" שהיה משודר בכל בוקר.

קריאה;

החזירו את זה אחרי יומיים.

אי הלפרט;

אם כך, בסדר.

עוד נושא. ברדיו מושמעים שירי תועבה ויש ציבור גדול שמתנזר משירי תועבה.

הציבור החרדי רוצח לשמוע חדשות ובגל הפתוח למעשה מכריחים אותו, בניגוד לרצונו,

לשמוע שירים כאלה. אני מבקש להתחשב בציבור הזה. אם אתם רוצים אני יכול להציע

לכם אוסף של שירים חסידיים שאפשר להשמיע אותם. זה מעניין את הציבור לא פחות

מהשירים שאתם משדרים בשידורי ישראל.



בימים אלה הציבור- מודאג ומצב-רוחו לא טוב. מדוע שלא תשדרו פסוקים

מהתורה, מהתנ"ך, מפרשת השבוע שיעודדו את הציבור. לצערנו יש כאן מין פחד נורא

מהזכרת שם שמים, באילו מי יודע מה עלול לקרות, זו ההרגשה. הנשיא בוש מזכיר

זאת כל פעם בנאומיו ואילו כאן, ברשות השידור ובהנהגת המדינה כאילו מתביישים

בכך.

הי ו"ר הוי מירום;

אתה ההנהגה היום.

א' הראל;

רשות השידור בירושלים מזכירה שם שמים יותר מבוש.

אי הלפרט;
אפילו על הדולר כתוב
אנחנו מאמינים באל .IN GOD WE TRUSTפה מתביישים

בזה. לפרוות בימי מלהמה אל תתביישו בזה.

ענין אחרון. שמעתי את ההצעה של חבר-הכנסת צוקר להמשיך את השידורים בשבת.

במקום לצמצם אותם אתה מציע להרחיב אותם עוד יותר? אני מציע לצמצם עוד יותר

כדי למנוע חילול שבת.
היו"ר חי מירום
אין חשש שנביא זאת להצבעה. לא נכניס את תפישות העולם האישיות שלנו לתוך

דיון שעניינו תיפקוד רשות השידור.
היוייר חי מירום
מר הראל, אתה רוצה להגיב?
א' הראל
בניגוד לשמחה, ההילולה והפרסומים שהכל טוב ויפה - בסך הכל המערכת לא היתה

מוכנה דיה לשעת חירום. אני מדבר על המערכת שלנו, לא על מערכות אחרות. חלק

גדול ממה שאנחנו עושים הוא תוך כדי אילתור. אם לחבר-הכנסת זאבי או למישהו אחר

יש טענות לגבי התכניות בטלביזיה, הם צודקים, מפני שזה תוצאה של אילתור ומאחר

שכך לא הכל כל כך יפה.

אם עלינו לקנות סרט ומחירו עלה מ-7,000 דולר ל-25,000 דולר זה לא פחות

חמור מדברים אחרים שמותחים עליהם בקורת. יש מפיק גדול מאוד, שאפילו עושה

מסיבות בארץ הזאת, שלא מוכן לתת לנו סרט ישראלי אחד אלא רק 40 סרטים ישראליים

כעיסקת חבילה, והוא מבקש עבורם 3 מיליון דולר.
רי זאבי
למה אינכם מפרסמים זאת?
אי הראל
מפני שזו שעת חירום וכולם מדברים על קונסנסוס. אנחנו עוד נפרסם זאת.



מוכרחים לומר שיש תחומים שלא היינו מוכנים בהם ונצטרך להוציא הרבה מאוד

מסקנות כתוצאה ממה שהתרחש.

לגבי האיחוד של קול-ישראל עם גלי-צה"ל. לי אישית היו פקפוקים רבים מאוד,

חשבתי שהמערכת צריכה להמשיך לעבוד באופן נפרד. אני מודה שהיא פועלת טוב

והשיקול של דובר צה"ל בענין זה היה נכון לגופו של ענין, אבל יש דברים שלא

לקחנו אותם בחשבון אצלנו, לא אצל דובר צה"ל. ועדת החינוך של הכנסת צריכה לדעת
כי איחוד רשתות פירושו
קבוצה שלמה של עובדים שאינם פעילים ונמצאים בשוליים,

שמעיקים מהצדדים ויוצרים בעיות גם ברשות השידור וגם בגלי-צה"ל.

די צוקר;

זה בלט בעיקר בקרב נשים. אני אומר זאת למנהל הרדיו: לא היתה שום אשה

בצוותים של ההגשה מהיום הראשון למלחמה. זה עלוב. יש לי כמה שמות של נשים

שיכולות להגיש שידורים אפילו טוב יותר.
היו"ר ח' מירום
זו היתה הערה במקומה.
אי הראל
אני רוצה שתבינו שיש לחצים קשים מאוד בהם עומדים העובדים. אמנון נדב

סיפר קודם על מקרה אחד. כל יום יש בעיה כזאת ואנחנו מנסים לפתור אותה. נוצר

לחץ גדול של ציבור שלא עובד, ברדיו ובטלביזיה, משום שאין די הפקות בטלביזיה

והיא איננה מוכנה עם מלאי מספיק של הפקות.

נקודה נוספת. חבר-הכנסת צוקר צודק כי ההכרעה בדבר האיחוד של גלי-צה"ל

וקול-ישראל היתה צריכה לעבור את מוסדות רשות השידור. היינו במצב מאוד לחוץ

וקשה שאירע באופן פתאומי.
די צוקר
פעלתם בניגוד לחוק.
אי הראל
אני מסביר את הענין, אינני מצדיק זאת. לכן שאלתי קודם את מר נתן כהן מה

זה מוסדות רשות השידור. מוסדות רשות השידור מוגדרים בחוק והם לא נקראו לדון

בענין. הועמדתי בפני עובדה לאחר שזה בוצע ולא לפני-כן. לא הייתי בתמונה

לחלוטין. אם הייתי בתמונה - הייתי מביא זאת לדיון.

לדברי חבר-הכנסת זאבי. מותר שיהיו חילוקי דעות. אינני מבין מדוע בתוך

המערכת שלנו - והערתי על כך לנוגעים בדבר - הנוהג איננו שווה. אם נהוג

שפוליטיקאים שהיו קצינים לשעבר בדרגות שונות אינם נותנים פרשנויות, אזי זה חל

על כולם. כאשר מצלצל אלי חבר כנסת ומבקש ממני הסבר על כך, כיושב-ראש הרשות

אין לי תשובה מדוע אלוף מסויים יכול לתת פרשנות ואלוף אחר אינו יכול לתת

פרשנות.
אי הלפרט
אז למי יש תשובה? הרי אתה הוא יושב-ראש רשות השידור.



א' הראל;

אמרתי שנטפל בענין הזה מבחינת קביעת הכללים. אבל אין לי תשובה לשאלה

הנכונה והצודקת שהעלה חבר-הכנסת זאבי.

היו"ר הי מירום;

אני מביע את דעתי וגם מסכם.

היה לנו דיון טוב ואני מודה לאורחים שהגיעו לכאן. חשוב היה לנו לשמוע מה

היתה מערכת השיקולים כי בחלק מהדברים איננו מתמצאים.

בין אם רשות השידור היתה מוכנה או לא, היתה שליטה מהירה מאוד על השידור,

לדעתי בזמן קצר ביותר. אני לא שוכח את השידור הראשון כאשר באולפן נשמעו
צעקות
מה עושים, אם לשים מסכות או לא? היה רגע לא נעים אבל עם ישראל לא עשה

חשבון עם אף אחד. זה עבר, היום זה מאורגן ויש שליטה במערכת.

לפי דעתי צריך להתהיל להתכונן להפרדה של השידור. אם המדינה הולכת למגמה

של נורמליזציה ומסדירה את ענין המשק והחינוך, מן הראוי שגם ענין השידורים

יוסדר. צריך לצאת מפה מסר של חזרה או התארגנות לשיבה לנורמליזציה גם של רשות

השידור. יכול להיות שהגורם הצבאי יכתיב עוד שבוע או עוד ארבעה ימים של עבודה

משותפת, אבל צריך לחתור לשיבה למצב נורמלי גם ברדיו ונראה לי שאנחנו מתקרבים

לזה. עובדה היא כי למרות ששלשום היתה התקפת טילים אנחנו כבר מחזירים את

תלמידי כיתות זי, חי, טי לתוך בתי-הספר ומכינים את כל המערכות האחרות, ומערכת

החינוך היא הכי רגישה.

רשות השידור צריכה להתארגן לחזרה לשיגרה, עם מציאת כל פתרון אפשרי, מר

צוקרמן, לדקה וחצי המתות שהעלית פה. אינני יודע אם יש לכך פתרונות טכניים.

קשה מאוד לדרוש מאנשים לחזור למצב נורמלי אם הם שומעים כל היום את הגל המשותף

שהוא למעשה מחוץ לשיגרת החיים הרגילה.

אתמול היה לנו מפגש עם אנשי ספורט, ראשי האיגודים וענפי הספורט. יכול

להיות שנצטרך סיוע של הטלביזיה לשידורים ישירים של משחקי ליגות בלי שקהל יבוא

אליהם בשל הבעיה הבטחונית.

א' הראל;

העובדה שאין שידורים ישירים של כדורגל היא לא בגלל רשות השידור אלא בגלל

ההתאחדות לכדורגל, גם לא העובדה שאין שידורים של כדורסל.

הי וייר חי מירום;

זה יוסר.

מי ג ולדמן;

אנחנו דנים על זה בוועדת הכספים.

הי וייר חי מירום;

אם הנושא הזה יעלה, אנא גלו הבנה.



לא אתייחס לענין שירי התועבה. חבר-הכנסת הלפרט, אתה מבטא את השקפת העולם

שלך ושל הציבור אותו אתה מייצג. אני מכבד זאת למרות שאני הולק עליך. אינני

חושב שיש שיר תועבה אהד בימים אלה ברדיו.

לסיום, אנהנו ננסה ליזום סיור של הוועדה לאולפן המשותף אם עוד נספיק,

ואני מקווה שלא נספיק.

אני מודה לכל האורהים.

הישיבה ננעלה בשעה 30;9

קוד המקור של הנתונים