ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 22/01/1991

היערכות משרד החינוך והתרבות למצב חירום - חזרה ללימודים; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 199

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שלישי, 'rבשבט התשנ"א (22 בינואר 1991). שעה 09:00

(ישיבה פתוחה לעתונות)

נכחו ;

חברי הוועדה; מ. בר-זהר - היו"ר

א. אליאב

ח. מירום

ח. פורת

י. פרח

מוזמנים; שר החינוך והתרבות ז. המר

ז. אורלב - מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

מ. כהן - עוזר שר החינוך והתרבות

א. מרקוס - יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך והרנרבות

י. קולודנר - מנהל השירות הפסיכולוגי " " "

י. כהן - יועץ שר החינוך והתרבות לענייני תקשורת

י. רט - דובר משרד החינוך והתרבות

גבי ב. נסים - משרד החינוך והתרבות

מ. אלמוג - מרכז השלטון המקומי

מ. מזרחי - ארגון הורים ארצי

ש. אלון -ארגון המורים

י. ולבר - הסתדרות המורים

ש. ישי - הסתדרות המורים

ש. לחמו - יו"ר ועד הורים ירושלמי

י. שור - עתון "על המשמר"

מזכירת הוועדה (בפועל); י. גידלי
קצרנית
ח. אלטמן

סדר-היום; 1. שאילתות;

2. היערכות משרד החינוך והתרבות למצב חירום -

חזרה ללימודים.



שאילתות
היו"ר מ' בר-זהר
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. קודם

שנפתח בנושא שלשמו התכנסנו אני מבקש להעלות שתי שאילתות. שאילתה ראשונה שלי
מתייחסת למבחן בהיסטוריה בו נשאלה שאלה
איד אלוהים מעניש את הרעים? השאלה הזאת

נשאלה במבחן שהתקיים לתלמידי החינוך הממלכתי-דתי, ואני מבקש לקבל לגביו פרטים.

השאילתה השניה שלי מדברת על מיפגעים תרבותיים בגן-ילדים, וגם אווזה אני

מעביר לטיפולו של משרד החינוך והתרבות.

היערכות משרד החינוך והתרבות למצב חירום - חזרה ללימודים

היו"ר מי בר-זהר;

לפני שנפתח בדיון אני אציג את הנוכחים בפני חברי הוועדה (מציג את האורחים).

הנושא שלשמו התכנסנו הבוקר הוא היערכות משרד החינוך והתרבות למצב חירום -

חזרה ללימודים והוא מעסיק את הציבור כבר ימים אהודים. היום כל המשק חוזר לעבודה

סדירה ותקינה, מלבד בתי-הספר. החזרה של המשק לעבודה איננה נובעת מכך שיש בטחון

מלא שלא יהיו יותר פיגועים אלא מתוך רצון להכניס את המדינה לנורמליזציה גם במצב

של סכנה. על רקע הדברים האלה מדובר על השאלה של פתיחת בתי-הספר או אי-פתיחתם.

מצד אחד קיימת סכנה של שליחת ילדים לבתי-הספר במקרה של פיגוע, ומן הצד האחר יש

כוונה להכניס את מהלך החיים לאווירה נורמלית. כל עוד כל-כך הרבה ילדים יושבים

בבית - לא יכולה להיות אווירה נורמלית. לחלק גדול של האנשים יש ילדים בבית כך שהם

לא יכולים לחזור לעבודה, ואני מניח שלנושא הזה תיתווסף אחר-כך בעיה של שכר, כיוון

שיש כבר הורים שקיבלו היתר לחזור לעבודה אבל הם לא יכולים לעשות כן כיוון שילדיהם

נמצאים בבית. הילדים יושבים בבית תקופה ממושכת, אינם עוסקים בעיסוקים חילופיים,

ואני מבקש לשמוע, כבר בתחילת הדיון, מה הם השיקולים של משרד החינוך והתרבות בקשר

ההחלטה על אי-פתיחת בתי-הספר? מה כוונת שר החינוך והתרבות ואנשי משרדו לגבי

העתיד? כמו-כן אני אבקש לשמוע מהאורחים איך הם מסתכלים על הבעיה הזאת

מזווית-הראיה שלהם.

רשות הדיבור לשר החינוך והתרבות מר זבולון המר.

שר החינוך והתרבות ז. המר;

על-פי פניה של מערכת הבטחון, נשלח את תלמידי כיתות י"א, ממרור, במסגרת

שירות לאומי, לקטיף
ז. אורלב
ממרור או מהיום. מכל מקום מדובר על סיוע לחקלאות.



שר החינוך והתרבות ז. המר;

אנהנו תומכים בגישה הזאת, ובצורך המישקי.

כפי שוועדת החינוך והתרבות יודעת, ביטלנו את הלימודים בשבוע שעבר ברגשות

מעורבים. לא היה פשוט עבורנו לבטל את הלימודים גם מפני שלא רצינו לבטל תורה, וגם

בגלל שיבוש החיים, אבל לקהנו בחשבון את הספק שהיה בקשר פיקוה-נפש, מה שנראה

בדיעבד נכון. מספר בתי-ספר נפגעו מההדף של הטילים. בדיעבד אני יכול לומר

שהחלטנו ההלטה נכונה. גם אם הסכנה לא פהתה, היא הולכת ופוחתת, אם כי אני אומר את

דברי אלה לגמרי לא בבטחון, ואנחנו נמצאים בתיאום מלא עם מערכת הבטחון בקשר הההלטה

על פתיהת הלימודים.

בהקשר הנושא שעל סדר-יומנו מן הראוי לציין, אם כי זה לא הידוש בשביל אף אחד,

שיש שוני במלהמה הזאת לעומת מלהמות קודמות שידענו, להוציא את מלחמת-השחרור.

המלהמה הזאת מתקיימת בתוך הבית; העורף הוא ההזית. הצבא לא נמצא במצב של להימה.

הוא עומד מוכן, אבל הוא לא פועל, והמלהמה מתנהלת אצלנו בבתים, בהדרים האטומים.

בהדרים האלה קיימת תהושת מלחמה. אנהנו מתנהגים כמי שצופים במלחמה, אבל יש בליבנו

חרדה - - -

אי אליאב;

המצב דומה למה שקרה במלהמת העולם השניה, בהפצצה האיטלקית על תל-אביב, בה

נהרגו 160 איש.

שר החינוך והתרבות ז. המר;

מכל מקום חווינו נסיון בתקופה הזאת. אני מעריך שהאזעקה הראשונה לא דמתה

לאזעקה השלישית, הרביעית או החמישית מבהי נת המוכנות ואולי גם פהות עצבנות. היום

אנחנו נתארגן למצב של אזעקה הרבה יותר מהר מאשר כאשר הושמעה האזעקה הראשונה.

עברנו נסיון מסויים ואפשר לומר שהתבגרנו יחד בנושא הזה.

בהקשר כל אלה נשאלת שאלה שבצדה תחושת אחריות גדולה מאד והיא; האם להמתין עד

שהאופק יתבהר לגמרי? בקשר והשאלה הזאת שמעתי אנשי צבא אומרים; בואו לא נהיה

גיבורים על ילדים. . אבל לעניין הזה יש מחיר כיוון שאם אמנם כך כי אז המשק לא יוכל

להזור לתיפקוד מלא, וגם נשאלת השאלה איך ילדים כאלה יגדלו להיות מחושלים בעתיד

בעת מצוקה? הרי אי-אפשר להתחבא כל החיים; צריך לצאת לחיים. אני לא מדבר, כמובן,

על מצב של הפגזות בלתי-פוסקות, אלא על המצב שבו אנהנו נמצאים. מכאן אתם יכולים

להבין שקיימת בעיה חינוכית בכל מה שקשור לשאלה שהועלתה על סדר-יומה של ועדת

החינוך והתרבות הבוקר.

אנחנו רוצים לקחת שיקול מחושב תוך כדי שיקול-דעת. יש לנו מערכת התייעצות

טובה לפי דעתי, שמתקיימת מספר פעמים ביום, עם מערכת הבטחון. אתמול ישבו על

המדוכה הזאת במטכ"ל, ובסופו-של-הדיון החליטו לא לפתוח את בתי-הספר. אנחנו רואים

את מערכת הבטחון כבעלת-סמכות להשפיע על החלטתנו כיוון שאם יש עוד איזושהי

טיפת-מידע, היא מצויה אצלה.

המחשבה שלנו היתה כפולה; 1. לפתוח את בתי-הספר בצורה הדרגתית כיוון שעניין

כזה דורש התארגנות. תחשבו, לדוגמה, על מורים או על גננות שיצטרכו להתמודד עם

חבישת מסכות אב"כ של הילדים; 2. היכולת המבוגרת יותר, ובהקשר הזה של הדברים צריך

להזכיר שהמתח שורר אצל מבוגרים יותר מאשר אצל תינוקות שלא מבינים בדיוק על מה

מדובר. ככל שילד מתבגר יותר, כך הוא מבין יותר מה קורה.



מכל מקום המחשבה שלנו היא לפתוח קודם כל את כיתות ז' עד י"ב במהלך ראשון,

ולאט לאט לעבור, בהדרגה, לפתיחת בתי-הספר לכל הכיתות. אנחנו מתחילים עם

חטיבות-הביניים, ועם תלמידי כיתות 'rשבבתי-הספר שלהם איו חטיבת-ביניים.
שאלה נוספת שהועלתה על-ידינו היתה
מה לעשות עם הילדים בימים הראשונים של

חזרתם לבית-הספר? בתשובה על השאלה הזאת הכנו תכנית איך לטפל בתלמידים בימים

הראשונים, שעוסקת בדרך של כניסה הדרגתית לחיים הלימודיים, ולא כניסה מיידית

למישטר של לימודים. |

צריך להשאיר להורים גמישות בקשר שליחת הילדים לבתי-הספר. אם הורה מסויים

סבור שבנו צריך להישאר עוד יום אחד בבית, נאפשר לו להחליט החלטה כזאת; נהיה

גמישים. לא נקפיד כל-כך ונפגין סבלנות כלפי הורים שנמצאים במתח.

אנחנו מקווים, אם הכל יתנהל כשורה היום, להחזיר מרור את הילדים לבתי-ספר ואני

מדגיש כי החלטנו את ההחלטה הזאת בהתייעצות עם מערכת הבטחון. לא יהיה נורא אם

מערכת הלימודים תתחדש יום אחרי חזרת המשק לעבודה, כפי שלא היה נורא שהכנסנו את

הילדים הביתה יום לפני ההתרחשויות.

לצערי עלי לעזוב את הישיבה בשעה תשע וחצי ואני אבקש ממנכ"ל המשרד לתאר בפניכם

איד נתמודד עם המצב בתוך בתי-הספר.

היו"ר מי בר-זהר;

אתה מודיע עכשיו שמחר - - -

שר החינוך והתרבות ז. המר;

לא. אני אומר שנראה לנו שהמצב הוא כזה שמחר נוכל להתחיל לפתוח את בתי-הספר,

אבל זה כפוף להסכמה שנקבל ממערכת הבטחון.

היו"ר מי בר-זהר;

מתי, לפי דעתך, הנושא הזה יסוכם?

שר החינוך והתרבות ז. המר;

אני מעריך שלפנות ערב. מכל מקום אם כן, אנחנו נודיע על-כך רק בבוקר, אחרי

שנעבור את הלילה. כאמור, מדובר על תלמידי כיתות זי עד י"ב.

י. כהן;

ההחלטה הסופית, בתיאום עם מערכת הבטחון, תתקבל רק בערב.

חי מירום;

האם מדובר על פתיחת בתי-ספר בכל הארץ או לפי אזורים?

שר החינוך והתרבות ז. המר;

אנחנו פועלים בעקבות מה שמתרחש במשק. חשבנו להוציא מהכלל הזה את תל-אביב

וסביבתי) ואת חיפה והקריות, שהן נחשבות מוכות טילים יותר. אבל, אם המשק יכנס

לעבודה סדירה בכל המקומות האלה, לרגל הכנסת ה"פטריוט", נצטרך לשקול לצרף להחלטה

גם את תל-אביב וחיפה. ההחלטה תתקבל, כאמור, בשיתוף עם מערכת הבטחון.
היו"ר מ. בר-זהר
מאחר והשר צריך לעזוב עוד מעט את הישיבה אנחנו

נשנה את סדר הדיון ואני אתן את רשות הדיבור

לחברי-הכנסת ורק אחר-כך לאורחים. רשות הדיבור לחבר-הכנסת אליאב.

א. אליאב: 1. אני מצטרף למסקנות של משרד החינוך והתרבות.

יש לי בת מורה בחטיבת-ביניים, אני מקיים אתה

התייעצויות בלתי-פוסקות בנושא הזה וגם אנחנו הגענו לאותה מסקנה שאין

לשלוח את הילדים כבר עכשיו לבית-הספר. דבר כזה יכול רק לעורר

התנגדויות ופחדים מיותרים אצל ההורים. יחד עם זאת ילדים מחטיבות ;

הביניים כן צריכים, כבר עתה, ללכת לבית-הספר.

2. אני מעודד מאד את הרעיון של ההתנדבות או

ההתגייסות למשקי-ספר ומבקש אתכם לא לשכוח בהזדמנות הזאת את הנגב. קדש-

ברנע פרסמה מעל גלי האתר הודעה שהיא זקוקה למתנדבים. אני מבין שזה

מקום רחוק, אבל צריך לחשוב גם על הנגב. שעה נסיעה מבאר-שבע או דימונה

זה לפי דעתי לא נורא. תודה.
היו"ר מ. בר-זהר
חבר-הכנסת חנן פורת נכנס ברגע זה לחדר ואני מברך

אותו על-כך שהוא הכניס אתמול את בנו בבריתו של

אברהם-אבינו.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת חגי מירום.
ח. מירום
כמו חלק לא קטן מחברי הוועדה התייעצתי עם יועצת-

הסתרים שלי, אשתי, שהיא אשת-חינוך, מנהלת בית-

ספר יסודי, ניסיתי ללמוד יחד אתה את הדברים, והתרשמתי שבבתי-ספר

יסודיים הבעיה נחשבת קשה מאד. היכולת להשתלט על הילדים, החשש שמא

יהיה צורך בשימוש במסיכות המגן ולאחר מכן הרגעת הילדים, זאת בעיה.

צריך לקחת בחשבון שאין אפשרות של אטימת כיתות, ובכיתה שבה לומדים 40

ילד אי-אפשר בכלל לשהות כאשר הכיתה אטומה. אני יודע שדובר על אטימת

כיתות, אבל למדתי, כאמור, שבכיתה של 40 ילד דבר כזה מהווה בעיה גדולה.

האבחנה שעושים בין כיתות של בית-ספר יסודי ובין

כיתות של בית-ספר תיכון - נכונה ביסודה. לגבי בתי-ספר יסודיים נצטרך

להמתין בסבלנות.

בקשר בתי-ספר בכלל אני מבקש לומר שקיימת

דיספרופורציה בלתי-נסבלת בין ההיערכות של מערכת הבטחון באופן כללי

לסבירות של נפילות טילים שיפגעו בהם, ובין המחשבה שצריך להחזיר את

החיים לתיקנם. קיים בעניין הזה מצב לא כל-כך סימפטי שאני לא יודע איך

להגדיר אותו. מצד אחד אומרים לנו שהעניין לא נגמר, שלעירקים יש יכולת

פיגוע בישראל, וזה גם צפוי שיקרה, ומן הצד האחר קיימת נטלה לנרמל את

החיים. כיוון שכך אני מתלבט מאד בשאלה מה לעשות במצב הזה עם מערכת

החינוך?

הסתובבתי בתל-אביב רבתי וראיתי שני בתי-חינוך

שהיו בזמן נפילת הטילים בסכנה איומה. אילו היו בהם ילדים כי אז העניין

הזה יכול היה להסתיים באסון, לפיכך אני נוטה לצד פעילות מאורגנת מהסוג

שהמשרד יזם בבתי-הספר התיכוניים, ולהשהות יומיים-שלושה את פתיחת בתי-

הספר - - -
שר החינוך והתרבות ז. המר
התיכוניים.
ח. מירום
כן; אני מדבר על בתי-הספר התיכוניים.
א. אליאב
היכן? רק בתל-אביב?
ח. מירום
אני מדבר לפחרת על מרכז הארץ. דרום הארץ, משום

מה, נחשב אזור בטוח.

לי יש עדיין חרדה גדולה מאד מריכוז ילדים בבתי-

ספר, גם בגיל בית-ספר תיכון, ואני מצפה לאיזושהי פעולה יזומה, כפי זאת

שהמשרד כבר יזם, לגבי כיתות י"א. אפשר להפעיל גם את כיתות יי, אבל

לא לפעול במצב של ריכוז תלמידים כל-כך גדול בבית-חינוך אתד.

ההחלטה שהתקבלה, בעיקרה, שואבת מההחלטות של

מערכת הבטחון שאני מוכרח לומר שלא היו ברורות לי הבוקר.
היו"ר מ. בר-זהר
תרדה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת יהודה פרח.
י. פרח
קיימת בעיה יותר סבוכה. מאשר זאת שאפשר למצוא לה

פתרון, שצריך להתייחס אליה במחשבה קצת יותר

קדימה, ואני אסביר למה אני מתכוון. לאור הפרשנות ששמענו, לא מדובר על

מלחמה של יומיים-שלושה או שבוע אלא על מלחמה שאיננו יודעים מתי יהיה

סופה או עד מתי היא יכולה להתפרס. אפילו הפרשן רון בן-ישי דיבר על

שבועות, אם לא על חודשים. מכל מקום לא שמענו מישהו שאמר שתוך שבוע

המלחמה הזאת תסתיים.

נכון שקיימת אצל הציבור אימה של הפגזות, אבל גם

נכון שהיא לא פחותה מן האימה שילדים יסתגרו למשך הרבה זמן בבתים,

ואנחנו נעמוד כל יום באותה סיטואציה.

אילו הדבר היה תלוי בי כי אז כבר מחר הייתי

מחזיר את ילדי כיתות ז' או ח' לבתי-הספר היסודיים, ותלמידי זי עד י"ב

של החטיבות. לאחר מכן הייתי מצרף לבתי-הספר היסודיים גם את הכיתות:

ה' ו-ו', בהדרגה.
היו"ר מ. בר-זהר
האם אתה מתכוון לכך שתלמידי כיתות הי ו-ו' יהיו

השלב הבא? אחרי פתיחת בתי-הספר כפי שקודם

דיברנו עליהם?
י. פרח
כן. הנושא הזה צריך להעשות בהדרגה, כדי להרגיל

את הילדים לרעיון. כאשר הילדים ישובו בשלום

מבית-הספר, ואני תקווה שהם אכן ישובו בשלום מבית-הספר, גם הורי

התלמידים של הכיתות היותר נמוכות ירגישו יותר בטחון והסכמה לשלוח את

ילדיהם הקטנים יותר לבתי-הספר. אנחנו צריכים להבין שתמיד אפשר לעצור

את התהליך הזה ולהודיע שמחר הילדים לא ילכו לבית-הספר, אבל אי-אפשר

לכלוא כל-כך הרבה זמן משפחות בבית. אם אחת אמרה לי אתמול שהיא נמצאת

במצב של חנק עם הילדים בבית.

יש לנו בעיה של ריכוז ופיזור אוכלוסין, ואין

במדינה מקום שיש בו ריכוז אוכלוסין יותר גדול מאשר במוסדות החינוך.

ברגע ששולחים את הילדים לבתי-הספר, יוצרים ריכוזי אוכלוסין. מן הצד

האחר צריך להבין שאי-אפשר להתקיים במצב הזה לאורך זמן. אילו היה מדובר
על עוד יומיים, כי אז הייתי אומר
ניחא. אפילו 3 ימים. אבל, רבותי,

לא זה המצב. כיוון שכך עלינו להוציא את הילדים, בהדרגה, למוסדות

החינוך, ומהר.

אני משבח את משרד החינוך והתרבות על החלטתו

להוציא את תלמידי כיתות י"א לקטיף אבל שואל באותה הזדמנות מדוע הוא לא

כלל בהחלטתו זאת את תלמידי כיתות י"ב? דבר כזה לא יגרע או יקפח את

הישגיהם; להיפך. זאת תהא תרומה יפה מצדם.
שר החינוך והתרבות ז. המר
אני אבקש את מנכ"ל המשרד לבדוק את ההצעה

הזאת.
י. פרח
אני רוצה שתלמידי כיתות י"א ו-י"ב יהיו סמל

לאחרים.
היו"ר מ. בר-זהר
תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת חנן פורת.
ח. פורת
אני מבקש להעיר הערה מקדימה ולומר שחסרים בדיון

הזה נציגים רלוונטיים של מערכת הבטחון, בעיקר של

הג"א. אחרי שיחה שקיימתי אתמול עם שר החינוך והתרבות הבנתי שאחרי

המלצותיו, הם הגורם הקובע. כיוון שכך חשוב שהם ישמעו את דעתנו שאני

מאמין שיש לה משקל ציבורי. אני מבקש להעביר לנציגי משרד הבטחון

ונציגי הג"א את מה שהובע כאן, ומעבר לכך סבור שכדאי לקיים פגישה אחת

לפחות אתם.

חבר-הכנסת יהודה פרח צודק כאשר הוא אומר שלא

מדובר על מצב של יום-יומיים אלא על יכולת של מדינה לעמוד בתיפקוד של

חיים רגילים במציאות שיכולה להימשך שבועות ואולי אף חודשים. כחבר

בוועדת החוץ והבטחון של הכנסת אני יכול לומר לכם כי קיבלנו הערכות כאלה

לפני ימים ספורים, ואני הערכתי כבר קודם לכן שאין מדובר על יום או על

יומיים.

אני מבקש להציג בפניכם עמדה שהיא אולי נחשבת

מחודדת יותר לעומת העמדות שהוצגו ולומר שמחר צריך להחזיר את מירב

המערכת לתיפקוד חיים רגיל, כולל תלמידי כיתות הי ו-ו', אולי תוך

היערכות יותר נאותה במסגרת בתי-הספר, גם אם העניין זה מחייב השקעות

נוספות, כיוון שאנחנו צפויים לימים רבים כאלה. אני שואל אתכם-. האם

צריך לשתק את כל מדינת-ישראל? שיתוק בתי-הספר פירושו שיתוק -407 של

המדינה. מצב כזה יהיה מצב שבו, מלכתחילה, כבר ינצחו אותנו במציאות

הזאת.

אני סבור שכבר מחר צריך להחזיר את התיפקוד התקין

של מירב המערכת; בתי-הספר התיכוניים בוודאי, גם את חטיבות הביניים,

גם את כיתות הי ו-ו', וגם את מוסדות החינוך הפנימייתיים. יש מקום,

במסגרת הלימודים, לתת הנחיות יותר מפורטות בקשר התגוננות מפני כל

פורענות צפויה.

אני מצטרף לשבחים בקשר התכנית להוציא את תלמידי

כיתות י"א לקטיף, או לכל תכנית אחרת.

בהקשר הזה של הדברים אני מבקש להוסיף מספר מלים

שנוגעות להיבט הפסיכולוגי כיוון שהסוגיה עליה מדובר היא, ברובה הגדול,

בעיה פסיכולוגית. החשש מפני פגיעה בתאונת-דרכים היא הרבה יותר גדולה

באופן סטטיסטי מאשר החשש מפני ירי טילים קונוונציונליים או אפילו

כימיים. מול סוגיה פסיכולוגית צריך להביא את ההיבט הפסיכולוגי המהופך

שאותו הזכיר חבר-הכנסת יהודה פרח, של המתח והחרדה המצטברים או את אי-

היכולת לשליטה, וגם את החינוך של עם שיכול לעמוד בהתמודדות במצב של

דימדומים - מלחמה או לא מלחמה.

חשוב מאד שדעתה של ועדת החינוך והתרבות של הכנסת

תובא לידיעת כל הגורמים הקשורים לנושא הזה, כמובן שלידיעת מקבלי

ההחלטות. חשוב שנוסיף את המשקל הציבורי שלנו כדי להחזיר את החלים

למסלולם, כדי שילדי ישראל לא יושבתו מלימודים גם במציאות המיוחדת הזאת.
היו"ר מ. בר-זהר
אני לא מתכוון לסכם עכשיו את הדיון אלא להעיר

הערה לחבר-הכנסת חנן פורת ולומר שאני בהחלט מבין

את החרדה גם של מערכת החינוך וגם של הג"א. אני זוכר את הנבואות



הוורודות של חלק מהפרשנים, לפני המלחמה, שאמרו שאף טיל לא יפגע במרכז

הארץ, והם התבדו. טילים פגעו במרכז הארץ. עכשיו אני שומע הערכות,

וכולנו מתפללים שהן תהיינה מוטעות, שיש בידיו של סדאם חוסיין טילים,

ועדיין טילים בעלי ראש-נפץ כימי.

אני מבין את החששות של מערכת הבטחון ושל מערכת
החינוך לגבי העתיד, ובצדק, לגבי השאלה
מה יקרה אם טיל בעל ראש נפץ

כימי יפגע במוסד חינוך שילדים ימצאו בו? גם משום כך הלבטים גדולים.

אני מציע לכולנו, בגלל הרצון להחזיר את החיים

למסלולם, לתמוך בגישתו של חבר-הכנסת פרח, בהדרגה - - -
י. פרח
לא בצורה קיצונית.
היו"ר מ. בר-זהר
לא צריך לרוץ קדימה בהתלהבות חסרת-מעצורים.

אי-אפשר לומר שהכל בסדר ואין מה לדאוג. אני

מציע לעצמנו לנהוג בנושא הזה קצת באיפוק.

רשות הדיבור לשר החינוך והתרבות.

שר החינוך והתרבות ז. המר-. אנחנו רואים עין בעין, יחד עם חברי הכנסת,

את המצב, וזה אומר: 1. אנחנו כן קשורים

בהערכות של משרד הבטחון; היינו של המטכ"ל; 2. המגמה שלנו היא ברגע
שתותר הרצועה, לעבוד בהדרגה, שפירושה
כיתות זי עד י"ב.

בקשר השאלה שנשאלה לגבי הערים תל-אביב וחיפה אני

מבקש לומר שניקח בחשבון האם הנושא שם שונה אצל ילדים מאשר אצל מבוגרים

כיוון שלגבי מבוגרים הוחלט שכל המדינה תחזור לעבודה בכל הארץ, אבל את

תל-אביב וחיפה צריך להביא בחשבון בכל מה שנוגע לילדים.

אם במהלך הדיון תוסיפו עוד דבר-מה, אנחנו נפעל

יחד אתכם, באותה מחשבה שצריך להחזיר לחיים רגילים את כל המשק, כולל

מערכת החינוך, וזה רצוננו. עם זאת קיים צורך להיות די גמישים בהתאם

שאלות הבטחון.
היו"ר מ. בר-זהר
תודה. אני מבקש לומר לכם כי חבר-הכנסת הראשון

שנפגע מהמצב הזה הוא חבר-הכנסת צוקר שנאלץ

להישאר בבית עם ילדיו כיוון שאשתו הלכה לעבודה.

רשות הדיבור למר ולבר.
י. ולבר
אני רוצה, ברשותכם, לבקר מספר דברים ולומר שאני

חושב שהממשלה, בגדול, נוהגת נכון. אבל אני סבור

שיש איזשהו שידור כפול שמשגע את המדינה במספר מימדים. עם כל הכבוד לשר

החינוך והתרבות ולאנשי משרדו אני חושב שהם מתבטאים יותר מדי בימים

האחרונים. פתיחה או אי פתיחת מערכת החינוך אלה הן החלטות של מערכת

הבטחון, ומי שנשמעים הכי חזק היום אלה הם דוברי משרד הבטחון.

צריך להבין איך השידור מתקבל באזני האזרחים.

משרד הבטחון מדבר על יותר טילים, יותר כימיה, ויותר על אי-הצלחות,

ומשרד החינוך והתרבות מדבר על פתיחת בתי-הספר. כך מתקבל מהשידור וזה

משגע את האזרחים ואו; הילדים. יש אמנם עוצמת תקשורת בלתי-רגילה וטובה

מאד לטעמי, אבל זה מיותר. צריך לקבל החלטה, או שמערכת הבטחון תדבר או

שמערכת החינוך והתרבות תדבר. לטעמי מערכת הבטחון צריכה לצאת עם ההחלטה

כי עליה הציבור סומך, יש לה אמינות, וכמו שדובר צה''ל מדבר על הכל,



ובהזדמנות הזאת צריך לומר מגיעים לו כל השבחים, הוא גם צריך לדבר על

הנושא הזה. זה יהיה הרבה יותר מרגיע, והרבה יותר טוב.

1. אם מדברים על המימד הפסיכולוגי, אני חושב

שחייבים להיכנס למערכת תיאום בלתי-רגילה בעניין הזה. גם אלי הגיעו

פניות של כל מיני גורמים ואמרתי להם שאני לא מתערב בהחלטות. זה טירוף

שכל אחד יגיד מה שיש לו לומר בעניין הזה. שילשום בלילה התחילו לדבר על

פתיחת בתי-הספר או לא, ובכל מהדורת חדשות אמרר משהו אחר. אתם צריכים

להבין שמערכת החינוך היא הססמומטר של כל האזרחים כדי לדעת אם יש סיכוי

לנפילת טילים או לא. אם אומרים שלא פותחים את מערכת החינוך זאת אומרת

שבלילה יש סיכוי לנפילת טילים. לכם נדמה שאתם מדברים על מערכת החינוך

אבל כלפי האזרח השומע, זה כן טילים בלילה או לא טילים בלילה. הציבור

יודע שאם לא פותחים את מערכת החינוך, המצב מסוכן.

אני מציע ששר החינוך והתרבות יתאם את העניין עם

שר הבטחון ושיהיה שופר אחד עם שיקול דעת. בפנים יכולות להישמע דעות

שונות, אבל כלפי חוץ צריך להישמע רק שופר אחד.

2. אני רוצה להציע הצעה קצת שונה, אחרת הורים

יצביעו ברגלים. אפשר לדבר על הרבה מאד דברים אבל אני קיבלתי הרבה מאד .

טלפונים שלפיהם הבנתי שההורים יצביעו ברגלים.

הרעיון של הקטיף לא מתאים כיוון שלא רק שלא

מביאים את הילדים לבית-ספר שמשם אפשר לרוץ הביתה, אלא מוציאים אותם

לקיבוצים והם מנותקים מהמשפחות. צריך להבין שבמצב הנוכחי קיימת בעיה

פסיכולוגית; כולם רוצים להיות קרובים.
א. אליאב
אתה מדבר על תלמידי כיתות י"א או י"ב?
י. ולבר
אני אומר מה דעתי. ערב נפילת הטילים היתה לנו

התייעצות, למנכ"ל משרד החינוך והתרבות ולי, ואני

חושב שקיבלנו אז החלטה טובה. מכל מקום אני משמיע את עמדתי ואתם יכולים

לעשות אתה מה שאתם רוצים.

3. אני מציע הצעה אחרת לתחילת החזרה ללימודים.

אני מציע לא לשלוח תלמידים לקטיף, ואני מציע לגבי תל-אביב וחיפה להחזיר

ללימודים רק את תלמידי כיתות י"א ו-י"ב, כיוון ששם שמעו את הטילים.

אני גר בבאר-שבע ואני לא שמעתי את הטילים, אבל באזור חיפה שמעו את

נפילת הטילים. לגבי שאר הפריפריה אפשר לדבר על כיתות -ז' עד י'יב, ואני

לא הייתי נבהל, ומרחיק לכת בעקבות הצעתו של חבר-הכנסת חנן פורת. זה גם

מתאים לצורה בה מערכת הבטחון מציגה את המצב.

4. חבר-הכנסת דוד צוקר לא הגיע לישיבה כיוון

שהוא נשאר בבית עם הילדים ואני שאלתי באותו הקשר אם ישלמו לו משכורת או

לא. אני מציע שבעניין הזה, מהר, תאמר מלה חיובית - - -
ח. מירום
אני מבין שאינך מציע דין שונה למורים ולעובדים

אחרים במשק. חברת-חכנסת אורה נמיר יצאה

אתמול - - -
י. ולבר
אני לא אמרתי שהיא לא יצאה. אני לא חבר הכנסת

ואני לא מתחרה בה. אתם מגנים על חברי הכנסת

ואילו אני אינני חבר הכנסת - - -
ח. מירום
אנחנו איננו מגנים עליה.
היו"ר מ. בר-זהר
רבותי, - - -

י. ולבר; כאיש האיגוד המקצועי וכחבר הוועדה המרכזת אני

אומר חד וחלק שזה פשוט להוסיף עוד מתח מיותר,

כיוון שאני יודע מה יהיה הסוף. הסוף יהיה שישלמו. אז מדוע להכניס סתם

אנשים לחרדה?

קר-אתי הבוקר מאמר של דב גניחובסקי שאומר שהוא

מציע שמהרגע שדובר צה"ל יגיד להיכנס לחדר האטום או לא, כל אחד ידע שזה

על-חשבונו הפרטי, ואז הוא יחליט אם הוא נכנס לחדר האטום או שהוא ירוץ

למרום עבודתו. אני אומר לכם כאיש האיגוד' המקצועי שזה לא רציני, שצריך

להפסיק עם זה, ובדקה זאת.
היו"ר מ. בר-זהר
מר- ולבר, אני רוצה לומר לך כבשר ודם שאנחנו

מסכימים אתך בנושא הזה ואין ספק שגם המסקנה שלך

שבסוף הם יקבלו את הכסף, אבל קודם יוציאו להם את הנשמה, נכונה.
י. ולבר
מדברים על תיפקוד נהדר של הממשלה...
היו"ר מ. בר-זהר
תודה. רשות הדיבור למר אלמוג.
מ. אלמוג
להערכתי היתה החלטה נבונה מאד, אם כי זה לא

נושא הדיון, שכל המשק יחזור היום לעבודה.

להחלטה הזאת היתה השפעה חשובה ביותר.

באשר לתלמידים אני מבקש לומר לכם שכאשר קלבלתי,

אתמול אחר-הצהרים, את הזימון לישיבה הזאת, עשיתי מישאל טלפוני אצל כמה

ראשי רשויות מקומיות באזור המרכז כדי לדעת מה דעתם על ההחלטה הזאת והם

אמרו שנראה להם שצריכה להיות הבחנה בין האזורים שעלולים להיפגע ובין

האזורים שכמעט ברור, אם יש דבר כזה בכלל, שהם נקיים. לא צריך לעשות

דבר כולל כי עד היום שיחק לנו המזל. חס-וחלילה אם היו בבית-דני או

בבית-ספר זה או אחר ילדים - היה נגרם אסון. קרה לנו נס.

אם אם אחת אומרת לחבר-הכנסת פרח שהיא לא יכולה

לשבת בבית עם הילדים, חמש או עשר אימהות אחרות אומרות שגם אם נחליט עשר

פעמים, הן לא תשלחנה אח בניהן לבית-הספר - - -
י. פרח
יש ויש. תלוי גם בגיל הילדים.
מ. אלמוג
ההצעה שמתגבשת היא כזאת להוציא את הילדים

מהכיתות הגבוהות בעיקר לפעולות קהילתיות. ילדים

כאלה ילכו לפעולות קהילתיות בשכונות; לקשישים, לבתי-חולים, ולא ישבו

על ספסל הלימודים דווקה בבית-הספר במערכת השיעורים הרגילה - - -
ח. פורת
כל זה יעשה במסגרת בית-הספר; לא במסגרת

וולונטרית.
מ. אלמוג
כן. במסגרת בית-הספר. יחידות מכיתה יי, י"א

או י "ב יצאו לפעולות קהילתיות. ההצעה הזאת

נראית לי ואף כי לא בדקתי אותה עד תום, - היא מוצאת חן בעיני.

באזורים הפחות עלולים להיפגע צריך ללכת על כיתות

זי עד י"ב ולהטיל על הכיתות הגבוהות פעולות קהילתיות. באזורי גוש דן

ובאזורי חיפה או לא ללפת, או ללכת על הכיתות הגבוהות - י"א ו-י"ב בלבד

כי הפרובלמטיקה בבתי-הקפר גדולה מאד בכל מה שקשור לאטימת חדרים או

למסיכות אב"כ.



ההחלטה, ובצדק, מוטלת על מערכת הבטחון כי היא

אחראית על הנושא הזה והיא זאת שצריכה להחליט; לא אנחנו ולא אף אחד

אחר.

ברצוני לשאול שאלה. איך זה שהטכניון

ואוניברסיטת חיפה עובדים, ואוניברסיטת ירושלים ובאר-שבע לא?
ז. אורלב
מנכ"ל משרד החינוך והתרבות איננו ממונה על הנושא

הזה.
מ. אלמוג
בכל זאת זה מוזר.
י. פרח
יש אוניברסיטאות שקבעו סוף סימסטר.
היו"ר מ. בר-זהר
תודה. רשות הדיבור למר שלמה אלון.
ש. אלון
בתקופה האחרונה ארגון המורים והסתדרות המורים

מתואמים מאד עם משרד החינוך והתרבות במטה משותף,

אבל באשר הפתיחה המחודשת של הלימודים, דעתנו היתה קצת שונה אתמול, וחבל

שהיא לא התקבלה. דעתנו היתה להתחיל היום רק עם תלמידי כיתות

י"א ו-י"ב - -
מ. אלמוג
בכל הארץ?
ש. אלון
על-פי שיקולי מערכת הבטחון כמובן, אבל אם כן אז

בכל הארץ.

אנחנו מברכים על יציאת כיתות י"א לשירות לאומי,

לקטיף במקרה הזה, וסבורים כי את כיתות י"ב צריך להחזיר ללימודים מיד,

גם אם תהיה העדרות של מורים. זה לא קריטי. יש הכנה לבגרות ואפשר יהיה'

להתגבר על העניין הזה. אני חושב בהקשר הזה של הדברים גם על תלמידי

כיתות יי. היתרון הגדול, אם נחליט כך, יהיה להסתפק בפתיחת פחות מוסדות

חינוך, וכך אפשר יהיה לעסוק יותר בתיפעול של מקלטים ראיטום כיתות,

ולסייע גם למוסדות חינוך אחרים באזור, שלפי שעה הלימודים בהם לא

ייפתחו. אנחנו לא ממליצים לפתוח במאסה נרחבת של לימודים לגבי , כיתות

זי עד י"ב. הפתיחה של הכיתות יי י"ב תהיה על-ידי תלמידים מבוגרים

יותר. כיתות י"א יהיו מחוץ לכיתות, ותלמידי כיתות י"ב יעסקו בהכנה

לבגרות. העדרות המורים, כפי שכבר ציינתי, תהיה פחות משמעותית במקרה

הזה, ויכול להיות שכעבור יום אפשר יהיה להכניס למערכת תלמידי כיתות טי,

כעבור עוד יום כיתות זי ו-ח', וכעבור עוד יום - את תלמידי כיתות הי ו-

ו'. זאת דעתי.
היו"ר מ. בר-זהר
תודה. רשות הדיבור למר שי לחמן.
ש. לחמו
יושב-ראש ארגון ההורים הארצי, מר מזרחי, מגוייס

להג"א, לכן אני אביע בישיבה הזאת את דעת ארגון

ההורים הארצי ואנסה להיות פה לרחשי-ליבו של ציבור ההורים כפי שהוא מגיע

אלינו בימים האחרונים.

הדילמה שלנו ברורה. כולנו חצויים; מצד אחד

קיים אצלנו רצון עז לחזור לנורמליזציה, לחיים פחות או יותר רגילים,

בנסיבות הקיימות לחדש את הפעילות במשק, וברור שחידוש הפעילות במשק

ובמערכת החינוך שלובים והולכים יד ביד. כפי שנאמר כאן, כל עוד מערכת

החינוך איננה פועלת, -407 מהמשק לא מתפקד כראוי.

מן הצד האחר ברור לכולנו כי הסכנה טרם חלפה ואני

מוכרח להגיד כי מהדיווחים של אתמול והיום נראה לי כי המצב קצת יותר



גרוע מזה שהערכנו. כנראה שהארפטימיות האמריקאית היתה מוקדמת מדי.

איום הטילים לא הוסר עדיין והעוצמה העיקרית נותרה, לפחות בחלקה, בעינה.

לפי דיווחים מלונדון ומארצות-הברית, מהבוקר, עשרות משגרים, גם ניידים

וגם נייחים, עדיין קיימים, עם מאות טילים. לא ידוע עדיין אילו קלפים

סדאם חוסין שומר אצלו, ואני מציע לכולנו, ואני מדבר עכשיו יותר כמזרחן,

שניקח את האיש הזה ברצינות, מעבר מה שמתבטא באמצעי התקשורת בימים

האחרונים. הוא יצא למלחמה כיוון שהוא היה בטוח בעצמו ובעוצמתו הצבאית

והסכנה הכימית, לדעתי, לא רק שלא חלפה אלא שרירה וקיימת. לא מדובר רק

על ארטילריה עם פגזים כימיים כיוון שאני רוצה להזכיר שההפצצה הכימית על

הכפר הכורדי בזמן מלחמת אירן-עירק בוצעה ממטוסים ולא מטילים. היו שלוש

גיחות של מטוסים שהפילו פצצות כימיות ו-5 אלפים איש נהרגו תוך מספר

שעות. ההערכה האישית שלי היא שאם סדאם חוסין יבצע התקפה כימית הוא

יפתיע ויעשה אותה דווקה ממטוסים. אם הוא מוכן להקריב מיליון או שני

מיליון עירקים אז הוא יקריב בשמחה טייסת של מטוסי סוחוי כדי שמטוס אחד

או שניים יצליחו לחדור ולהטיל כמה פצצות כימיות באזור תל-אביב. זה

הצפי שלי; כך אני רואה את הדברים.

צריך לזכור שיש לנו בעיה קשה של אתראה. לפי

המידע שמצוי בידינו ולפי מה שהתפרסם גם אתמול וגם היום, ארצות-הברית

נותנת לישראל אתראה של 90 שניות בלבד מזמן שיגור הטיל - - -
היו"ר מ. בר-זהר
כל זה מוכר לנו.

ש. לחמו-. מדיווחים ששמענו גם ממטה החירום בתל-אביב,

האזעקה ונפילת הטיל כמעט הצטלבו זה בזה, בהפרש

של דקה - - -

י. ולבר-. באזורים מסויימים.
ש. לחמן
בצפון תל-אביב תוך דקה מאז הישמע האזעקה, עד

שנכנסו לחדרים, טקודם שהספיקו לשים את

המסכות - -
א. אליאב
קודם הטיל נפל, אחר-כך הושמעה אזעקה.
ש. לחמו
אנחנו מדברים, כפי שחבר-הכנסת פרח אמר, על ריכוז

גדול מאד של תלמידים, החרדה שרירה וקיימת ואין

טעם להתעלם ממנה. מן הצד האחר אנחנו רוצים לחזור, בהדרגה, לחיים

נורמליים ככל האפשר, כאשר המצב ימשך, להערכתי, לפחות חודשיים אם לא

יותר.

אני מצטרף לדבריו של מר ולבר, אבל לא לגבי אי-

התיאום או מידת התיאום בין משרד החינוך והתרבות למשרד הבטחון, למרות

שאני מקבל חלק מדבריו. לי נראה שהדרג הפוליטי, וכדאי שמישהו יפנה את

תשומת-ליבם של הנוגעים בדבר, שהדרג הפוליטי יקח את עצמו לידים כיוון

שהיתה סתירה ובלבול בהצהרות של הדוברים. כאשר ראש-הממשלה מופיע

בטלוויזיה, קבל עם ועדה, מול פני האומה, והוא אומר בנימה אופטימית

שניתן לחזור לחיים רגילים כבר למחרת היום, ועם בוקר שומעים בכלי

התקשורת את עוזר שר הבטחון אומר בנימה חמורה ודובר צה"ל - - -
היו"ר מ. בר-זהר
מר לחמן, אני לא רוצה להגן על ראש-הממשלה

אבל אינך מבחין בין שני דברים נפרדים שכולם

הסבירו לנו אותם; דבר אחד הוא הסכנה הקיימת, ודבר שני הוא שכל עם

ישראל לא יכול לשבת תחת האדמה חודשיים ולחכות. אלו הם שני דברים

נפרדים - - -
ש. לחמן
זה ברור, אבל אני מדבר על- - -

היר"ר מ. בר-זהר; אף אחד לא דיבר על חזרת לחיים נורמליים

באופטימיות.
ש. לחמו
הסתירה ואי-הבהירות מתחילים יותר מלמעלה ואני

סבור שצריך - - -
הי ו"ר מ. בר-זהר
אל תגרור אותי לדברים שקשה יהיה לי לומר אותם.
ש. לחמו
במטה החירום של משרד הבטחון הבענו דעתנו שהחזרה

ללימודים בשילוב עם הפעילות במשק צריבה להעשות

בצורה מודרגת, בשלבים, על-פי חטיבות ועל-פי חלוקה לאזורים. השלב

הראשון יעשה, במידה ויוחלט על-בך, כפוף לאישור שר הבטחון. ההחלטה

הינה בידי שלטונות הבטחון ולא בידי משרד החינוך והתרבות, עם בל הכבוד

לו. בכפוף לאישור שר הבטחון, בשלב ראשון, אנחנו מצניעים לחדש את

הלימודים בחטיבה העליונה בלבד. כיתות יי, י"א ו-י"ב. מדובר על

תלמידים בוגרים שאנחנו מעריכים שהם יוכלו לתפקד במצבי-לתץ - - -
מ. אלמוג
בכל מקום?
ש. לחמן
לא. החלוקה תעשה בשילוב עם החלוקה האזורית

3פי שציינתי. באזורי צפון ודרום ניתן, על-פי

שיקול-דעתה של המערכת, אפילו לרדת לחטיבות הביניים או לבתי-הספר

היסודיים. באזורים המוכים יהיה אפשר לחזור ללימודים, בכפוף לאישור שר

הבטחון, רק בכיתות הגבוהות. הנושא הזה יעבוד על-פי חטיבות כדי למנוע

בלבול. מדובר על תלמידים בוגרים, ולא רק זה, אלא אנחנו מעריכים שהורים

רבים יוכלו לחזור לעבודה כיוון שילדים בוגרים יותר, גילאי חטיבות

הביניים, יוכלו לשמור על הילדים הרכים יותר בשנים.

רק בשלב הבא יחדשו את הלימודים בחטיבות-הביניים,

ובסוף, כאשר יסתבר שסכנת הטילים לפחות חלפה או הוסרה, נחדש את הלימודים

בבתי-הספר ובגני-הילדים.
הי ו"ר מ. בר-זהר
זאת אומרת עוד חודשיים?
ש. לחמן
זאת החלטה בטחונית.

למרות שהעניין נראה לכולנו ברור אני מבקש לומר

שאנחנו רוצים איזושהי התחייבות או התייחסות של משרד החיכוך והתרבות וגם

של ארגוני המורים לכך שכאשר יחודשו הלימודים, אותם ימי לימודים שאבדו

או הוחסרו - יוחזרו למערכת על-חשבון חופשת פסח או חופשרת אחרות. אני

מניח שהיום יש על-כך קונסנסוס בעל-פה, אבל אנחנו רוצים לשמוע התחייבות

של ממש בנקודה הזאת.
היו"ר מ. בר-זהר
תודה. רשות הדיבור למר ישי.
ש. ישי
אני מבקש שאנחנו, עם כל הרצון להחזיר את המערכת

לנורמליזציה, נחליט על שלבים ולא נפרסם אותם

כיוון שזה מכניס ללחץ מורות בכיתות הנמוכות ובגנים שרומזים להם

שבאיזשהו שלב הן תצטרכנה לשבת בביתה עם 35 תלמידים עם מסיכות. בינתיים

לא נקבל החלטה וגם לא הצעה לשלוח ילדי גני-ילדים ותלמידי כיתות אי עד

ה' או ו' אפילו, עם מסיכות לבתי-הספר - - -
היו"ר מ. בר-זהר
אף אחד לא הציע זאת.
ש. ישי
כולנו התנסינו בהרכבת המסיכות, שלא לדבר על

הברדסים. אפילו בהרכבת מסיכות, התנסינו עם

ילדים בבית, וראינו שהעניין איננו פשוט כלל ועיקר. מורה שצריכה רק

לחשוב שהיא צריכה לדאוג, ברגע של אזעקה, להרכיב 35 מסיכות לתלמידים - -
היו"ר מ. בר-זהר
עד איזה גיל צריך ללבוש ברדסים?
ש. ישי
עד גיל תשע. אבל אני מדבר אפילו על מסיכה.

לא כל תלמידי כיתות הי או וי יודעים איך לחבוש

אותה. לאחד הרצועה לא מסתדרת, לאחר משהו אחר לא נמתח, וכוי. אתם

מתארים לעצמכם את הפאניקה שתיווצר סביב העניין הזה?

היו"ר מ. בר-זהר; תודה. אני רוצה לשמוע ממר קולודנר מה השיקול

הפסיכולוגי? מה קורה עם ילדים שנמצאים במצבים

כאלה? האם ילדים בני אחת-עשרה יכולים לתפקד באותה מידה כמו ילדים בני

שלוש-עשרה, ארבע-עשרה או חמש-עשרה? מה יכול לקרות בכיתה במצב כזה?
י. קולודנר
כאשר אני מקשיב לדיון הזה אני שמח שאני לא מהווה

חלק מהשיקולים בקשר השאלה האם לפתוח את בתי-הספר

או לא?

ככלל אני חושב שלא חשוב מה יהיה, האוכלוסיה

תתרגל למצבים כאלה או כאלה. לא האמנתי לפני שבוע שאני אגיע לעבודה עם

מסיכת גז, ואני רואה שכולם מגיעים לעבודה עם מסיכות-גז.

אני מפחד מהרעיון שמבטאים כאן, ובצדק, על ילדים

שמגיעים לבתי-ספר, אפילו מכיתות י"א ו-י"ב עם מסיכות, כאשר לכל ילד יש
בעיה משלו כגון
זה נהרס, זה אבד, מישהו שכח את המסיכה והוא שואל אם

ללכת הביתה להביא אותה? אבל אתם צריכים לדעת שיתרגלו למצב הזה אם הוא

יתמשך. בני-אדם מתרגלים למצבים הכי קשים שאפשר לתאר ואני לא יודע מה

עומד בפנינו אבל עם כל הרע שעומד בפנינו אנחנו, גם הילדים וגם הורי

הילדים, יתרגלו לעניין, בין שהם רוצים ובין שאינם רוצים.

פסיכולוגים ויועצים, מאז שפרצה המלחמה והתחילו

לנחות עלינו טילים, מתכוננים ליום שהלימודים בבתי-הספר יפתחו, התלמידים

יחזרו לבתי-הספר; המורים יחזרו, ואנחנו נתחיל לעבוד עם המורים כדי שהם

ירכלו להתמודד עם התלמידים באותה שעה.

מנכ"ל המשרד יסביר אחר-כך יותר טוב מה עומד

בפני המורים כאשר התלמידים יגיעו לבתי-הספר, והפסיכולוגים והיועצים כבר

מיום ראשון בבוקר יושבים על המדוכה ומכינים עצמם נפשית ומקצועית לרגע

שהילדים יחזרו לבתי-הספר. הרגע שהתלמידים יחזרו לבתי-הספר יהיה רגע

קשה ביחוד למורים, ודאי להורים ששולחים את הילדים, וגם לילדים עצמם.
היו"ר מ. בר-זהר
תודה. רשות הדיבור למנכ"ל משרד החינוך והתרבות.
ז. אורלב
ההחלטה להחזיר את התלמידים לבתי-הספר איננה

נתונה בידינו-, היא טעונה בכל מקרה הסכמת מערכת

הבטחון. אנחנו מוסרים למשרד הבטחון, באמצעות השר, את השיקולים,

האפשרויות, האופציות - - -
ח. פורת
מבחינה פורמלית ההחלטה מתקיימת בהתייעצות

משותפת, או שאתם - - -
היר"ר מ. בר-זהר
יש החלטה של רעדת החינוך והתרבות של הכנסת,

שכל החלטה מתקבלת על דעת שר החינוך והתרבות ושר

הבטחון.
ד. אררלב
ההחלטה של ועדת החינוך והתרבות תרמה מאד, בשונה

לכל משרדי הממשלה האחרים, כיוון שמערכת הבטחון

לא מתייעצת עם אף משרד אחר, וכבר שמעתי שמנכ"ל משרד התעשיה והמסחר קובל

על-כך שלא מתייעצים אתו לגבי השבתת המשק.

מכל מקום כתוצאה מהחלטת הוועדה הזאת נוצר אפיק

התייעצות מסודר, ויש הזנה מתמדת של שיקולים - - -
ח. פורת
אני מבקש בכל זאת שתענה על השאלה שלי.
ז. אורלב
באופן פורמלי שר הבטחון והממשלה נושאים באחריות

לקבלת החלטות בנושא הזה. שר הבטחון לא יכול - -
ח. פורת
אני מבקש לדעת האם ההכרעה מתקבלת בפורום משותף

או שאתם מעבירים את חוות-דעתכם ואחר-כך מתקבלת

החלטה בפורום סגור בטחוני?
ז. אורלב
גם וגם. יש גם התייעצויות ויש גם פורומים

סגורים. הנושא הזה מורכב. אני לא יכול לתאר

בפניכם בדיוק את התסריט מסיבות מובנות, אבל הוא מורכב, כפי שאמרתי.

מאזן האינטרסים בהחלטה רחב מאד. בתוך מסכת

השיקולים לוקחים בחשבון כשיקול ראשון את הבטחון. לא היינו רוצים להיות

שותפים להחלטה שפתיחת הלימודים מהווה סיכון לילדים. אצלנו שלום הילד

הוא ערך עליון וברור שכל החלטה כזאת צריכה להישען על החלטה בטחונית

מחושבת שאומרת שאין בחידוש הלימודים שינוי דרמטי במצב. בקשר ההחלטה

הזאת לוקחים בחשבון מה משמעות שלום הילד? האם הסתובבות של תלמידי

כיתות י"א ו-י"ב ברחובות הם שלום הילד? או קיבוצם בשירות לאומי או

בפעילות קהילתית? לוקחים בחשבון את כל הנושא הריגשי-פסיכולוגי של

הילד. אנחנו שואלים את עצמנו היכן הוא מקבל את התמיכה המירבית?

במשפחה, כאשר הוא מנותק מחבריו? או במסגרת החברים והכיתה? אנחנו

לוקחים בחשבון את אפשרויות המיגון, את מספר הכיתות האטומות ואת השאלות-.

מה קורה בכיתות שאי-אפשר לאטום אותן? מה קורה עם כל מערכת התמיכה

שמקבלים מהג"א? אנחנו גם לוקחים בחשבון את כל השיקולים האיסטרטגיים של

המדינה כיוון שצריך לחזור לנורמליזציה, יש שיקולים לטווח ארוך, וכדומה.

נתנו את מירב הגמישות למערכת הבטחון כדי שניתן

יהיה לחדש את הלימודים על-פי כל שלב חינוך אפשרי. אפשר לקבוע את חידוש

הלימודים רק בסמינרים, אפשר לקבוע אותו רק לגבי כיתות י"א, אפשר לקבוע

רק אולפנים, אפשר כל דבר. אפשר גם לקבוע את הנושא הזה בצורה מודולרית,

על-פי כל אזור בארץ, בין אם על-פי חתך של ישובים או על-פי חתך של

רשויות מקומיות או מחוזות.

מערכת החינוך דרוכה ויכולה לפתוח את הלימודים

על-פי כל החלטה שתתקבל. דעתה היתה בקשר הכיתות העל-יסודיות, באזורים

שבהם מערכת הבטחון אומרת שהדבר אפשרי, אבל בבוקר נוסף פאקטור חדש:

אזור תל-אביב וחיפה, ואנחנו תומכים ומוכנים להיות שותפים להחלטה הזאת.

אני חולק על מי שאמרו שלא צריך להודיע למורים

מראש על פתיחת הלימודים. אני סבור שאסור להפתיע את המערכת, לקום בוקר

אחד ולהודיע שפותחים את מערכת החינוך. צריך להכין את המערכת, להדריך

אותה, ליצור את התהליך, ובהחלט טוב שנשדר לציבור להתכונן לפתיחת



הלימודים. המורים צריכים לחשוב על הנושא, להתארגן, גם ההורים צריכים

לחשוב עליו, כמו-כן הרשויות, כל אחד בתחום שלו. אנחנו עוסקים בהכנות

ויוצרים דינמיקה שאם וכאשר המוסמכים לכך יחליטו, מערכת החינוך תוכל

לקלוט את הילדים בצורה מסודרת.

ההנחיות שלנו כוללות 3 תחומים עיקריים; התחום

המרכזי הוא כמובן המוכנות או ההכנות החינוכיות הפסיכולוגיות. המזכירות

הפדגוגית, יחד עם שפ''י, גיבשה שורת המלצות שעיקריהן הן אלה: מומלץ

שבימים הראשונים, לאחר חידוש הלימודים, לא יכנסו לסדר מערכת שיעורים

רגיל אלא מורים יקדישו את השעות הראשונות לשיחות פתוחות עם התלמידים.

הם יתנו לילדים לגיטימציה לדבר על החוויות הקשות שעברו עליהם, ואנחנו

יוצאים מנקודת-הנחה כי התלמידים חוזרים עם מטען ריגשי וחוויה קשה שבאה

לפעמים לידי ביטוי בהקאות, קשיי-שינה ועוד כל מיני תופעות פיסיות. מכל

מקום צריך לאפשר לתלמידים לספר בחופשיות מה עבר עליהם, ולתת להם לבטא

רגשות הן בכתיבה, הן בציור, הן במשחק, הן בדרך כל שהיא.

הנחיה שניה היא שבימים הראשונים לפתיחת הלימודים

המורים יקדישו זמן לשיחות עם התלמידים על הבנת המצב, החל מהבנת המצב

הגיאוגרפי, האיסטרטגי, לפשט מושגים, לאפשר להם להבין את המושגים, כל

זאת על-מנת שהם יבינו מה מתרחש סביבם. צריך להנחות את התלמידים להיות

יותר עירניים, להקשיב לחדשות ולדעת מה קורה.

ההנחיה השלישית הפדגוגית-פסיכולוגית היא שיש

להניח שבימים האחרונים לפני הפסקת הלימודים החומר שנלמד לא בדיוק שגור

בפי התלמידים לכן כדאי לחזור ולשנן אותו, ולא לרוץ וללמד חומר חדש. זה

גם יאפשר לישר את הקו עם תלמידים שהוריהם יהססו בימים הראשונים ולא

ישלחו את בניהם לבתי-הספר.

הנחיה רביעית היא לגרום להפעלה מירבית של

תלמידים בתפקידים השונים בבית-הספר כמו תורנויות, ספרנות, חונכות,

אפילו להפעיל מסגרת לילדי מורים, לאטום כיתות - דבר שכיתות גבוהות

יכולות לעזור לגביו, שירות לאומי, וכיוצא באלה.
הנחיה חמישית
אנחנו מבקשים מהמורים לגלות

עירנות רבה מאד לשינויים שחלים בהתנהגות של תלמידים מתוך הנחה שיש

תלמידים שחוויות המלחמה הטביעו בהם חותם מסויים. יש לאתר תלמידים כאלה

בהקדם האפשרי ולטפל בהם בעזרת מסגרות מקצועיות של שפ"י. איתור מוקדם

יכול להביא להצלחה רבה יותר של הפעילות וההדרכה החינוכית-נפשית.

הנחיה שישית מדברת על-כך שבשעת חירום הצוות

החינוכי יגבש פעילויות חינוכיות שקטות כדי שבמקרה של אזעקת אמת ניתן

יהיה לעשות עם הילדים הפעלות בתנאים של חדרים אטומים כדי שהם לא ישבו

בהם ויבהו באוויר.

ההנחיות הבאות עוסקות בארגון המוסד החינוכי, אם

וכאשר יתחדשו הלימודים. ההנחיה הראשונה אומרת שבימים הראשונים כל עובדי

החינוך ישהו בבית-הספר, ולא ימשיכו או יצאו להשתלמויות או ימי-עיון.

כל מורה, על-פי מערכת השיעורים, יהיה בבית-הספר כיוון שדווקה בימים

הראשונים של חזרת הילדים לבתי-הספר הם זקוקים מאד לדמות הקבועה והיציבה

שלהם בבית-הספר, המורה או המחנך. אלה הימים שכולם צריכים להיות בבתי-

הספר ולא להשתתף בדברים חשובים מאד, אחרים.

הנחיה שניה, אם וכאשר יתחדשו הלימודים, מדברת

על-כך שלא תתקיימנה פעילויות מחוץ לבתי-הספר, מלבד שירות לאומי. לא

יתקיימו טיולים, סיורים או פעילויות לא מאורגנות מראש. בימים הראשונים

של פתיחת בתי-הספר צריך לאפשר לתלמידים להתכנס בכיתות ולהתארגן מבחינה

ריגשית.



הנחיה שלישית היא ליצור קשר עם כל התלמידים שלא

הגיעו לבית-הספר כדי לוודא מה הסיבה להעדרותם, ויחד עם הרשויות

המקומיות לטפל בהם טיפול חינוכי-ריגשי. אין להפעיל על ההורים שלא שלחו

את בניהם לבתי-הספר לחץ, אלא לדבר אתם ולהבין מה מתרחש אצלם.

הנחיה רביעית אומרת שדווקה בימים הראשונים

לפתיחת הלימודים, בית-הספר ישתדל מאד לסייע להורים במישור הבית-ספרי

והקהילתי ויסתייע בהורים שיש להם נסיון וידע כדי שגם הם יוכלו לתרום

ליצוב המצב במוסד החינוכי. אלה נחשבים ימים טובים בהם הקהילה החינוכית

יכולה לשפר את מערכת היחסים. הינחנו, כאחד הלקחים מהארועים של הימים

האחרונים, שבכל כיתה יהיה דף קשר עם שמות התלמידים ומספרי הטלפונים

שלהם כדי שאם עוד פעם תהיינה הפסקות לימודים, הילדים יוכלו להתקשר האחד

עם השני.

התחום השלישי של ההנחיות עוסק בנושא הבטחון

והבטיחות והשינוי הגדול שאנחנו נערכים לקראתו, אם וכאשר יתחדשו

הלימודים, הוא כאשר התלמידים יצטרכו להביא אתם מסכות אב"ך. לגבי כל מה

שקשור עד מסיכות האב"ך - המערכת מתודרכת ומתורגלת, אבל באך אנחנו

עוברים שינוי וצריכים לתת הנחיות חדשות כאשר ההוראה תהיה לבוא עם

ערכות-אב"ך לבתי-הספר. דבר ראשון אנחנו מנחים את בתי-הספר איך לקצר את

זמן הפינוי של התלמידים, ונוסיף את מספר הכיתות האטומות. מנהלי

המחוזות הונחו לכך שמוסדות חינוך שלא ניתנים לאיטום, - בהם לא יחודשו

הלימודים. יחד עם הרשות המקומית ימצא מקום חילופי, הכל כדי להסיר דאגה

וליצור אמינות ואמון בין המורים, ההורים והתלמידים שהמערכת יכולה

ומוכנה לקלוט אותם. כמובן שצריך לארגן את הפינוי של התלמידים באופן

אחר כיוון שיווסף אלמנט חדש של כיתות. תהיה תכנית עם שילוט כדי לקצר

את זמן הפינוי, ייקבע מורה אחראי למקומות אטומים, שידאג לאיטום וידאג

לאוור את המקום לאחר שהוא יפונה. הוא ידאג לכך שכל התלמידים הגיעו

לאותו מקום אטום וגם יונחה לגבי ההגעה והחזרה מבית-הספר, בין בדרך

רגלית ובין בצורה של הסעות, ובקשר דרכי ההתנהגות לפינוי למקום מוגן

סמוך. תהיינה, כמובן, גם הנחיות מה לעשות בתוך רכב ההסעה.

ביקשנו והינחנו שכל תלמיד יחזיק את ערכת-האב"ך

צמוד אליו גם בהפסקות, ושערכות-המגן תהיינה מסומנות. תיאמנו עם הג"א,

ולא נתנו לעניין הזה פרסום מטעמים מובנים, שבאותם מקרים שבהם מאיזושהי

סיבה תלמיד ישחית מסכת-אב"ך של רעהו או יסחוב או יאבד אותה, הוא יקבל

מסכה רזרבית. אגב יש החלטה שלא פורסמה, לא לקבל לבית-הספר תלמידים ללא

מסיכות-אב"ך,. אם תתפרסם הודעה שהם צריכים להביא אתם את המסיכות למוסדות

החינוך. זאת הוראת ראש הג"א.
י. ולבר
אותו תלמיד יחזור הביתה כדי לקחת את המסיכה?
ז. אורלב
כן. מעבר להנחיות האלה מנהלי המחוזות

ברשויות המקומיות הודרכו להכין את מוסדות החינוך

מהבחינה הפיסית.

קבענו שאם וכאשר יחודשו הלימודים, הם יחולו על

אותו שלב חינוך שעליו יוחלט בכל המערכת. אם יחליטו על כיתות י"א ו-

י"ב, לדוגמה, יהיה מדובר על תלמידי כיתות י"א ו-י"ב בכל המערכת. אם

יוחלט על כיתות זי, כי אז יהיה מדובר על תלמידי כיתות ז' שחוצים את כל

המערכת.
י. ולבר
בכל המדינה?
ז. אורלב
לא; רק באותם אזורים שעליהם יוחלט, למרות שלגבי

החינוך המיוחד קיימת תיסבוכת.
הערה אחרונה
אם וכאשר יחודשו הלימודים הם לא

יחודשו בשעה שמונה אלא בשעה תשע, כדי שהמורים יוכלו להתכנס ולהתארגן,

ובפנימיות הלימודים יתחילו בשעה אחת-עשרה. זאת, רק לגבי היום הראשון

של הלימודים. הלימודים יסתיימו על-פי מערכת השיעורים הקבועה.

מ. אלמוג-. מה דעתכם בקשר יציאת התלמידים לקטיף?

ז. אורלב: יש מסלול שנקרא: חוק השירות הלאומי ומדינת-ישראל

מפעילה כל שנה עשרות אלפי תלמידים במסגרת החוק

הזה לעבודה בשירות לאומי, בהכנת ערכות אב"ך, בהכנת מנות-קרב, ביצורים,

קטיף וכוי. נתבקשנו על-ידי מערכת הבטחון להפעיל את הנושא, ניתן לו

אישור טנטטיבי, עוד לא סופי, ואנחנו בודקים את המשמעויות של הבקשה

הזאת. בצהרים נחליט. מכל מקום מדובר על דבר מאורגן, מסודר, עם ביטוח,

הסעות, מקום איחסון, ובכלל, על מערכת מסודרת מאד. צריך לדעת שגם תוך

כדי פעולות לחימה כ-70 אלף בני נוער מגוייסים בתוקף חוק לטובת פעולות

כמו אלה שנעשות בבתי-חולים וכדומה. אין בהצעה לצאת לקטיף חידוש.

אנחנו מצפים מאד שיחד עם ארגוני המורים נחליט

להחזיר את ימי הלימודים - - -

י. ולבר-. בהתאם מה שיוחלט במשק,
היו"ר מ. בר-זהר
לא. מדובר על ימי לימודים.
ז. אורלב
אני אמרתי מה הציפיה שלנו.
י. ולבר
על-פי מה שיוחלט במשק.
ז. אורלב
זאת ההצעה שלנו; עוד לא דיברנו - - -

י. ולבר: אבל אני כבר עונה: בהתאם להחלטה של כל המשק.
ז. אורלב
אנחנו מצפים שמערכת החינוך תחזיר את ימי

הלימודים. אני לא חושב, כפי שצויין במהלך

הישיבה, שההודעות משגעות את הילדים. ההודעות מגיעות בצורה מסודרת ואני

משבח את שיתוף-הפעולה במסגרת המטה עם השלטון המקומי, ארגוני המורים

וועד ההורים הארצי. נעשית.שם עבודה אחראית ושקולה.
היו"ר מ. בר-זהר
תודה. אני מבקש למסור לחברי הוועדה שתי הודעות;

1. מחר נסייר באחד או שני בתי-ספר, אם הם

יפתחו, בין השעות תשע ואחת-עשרה. בשעה אחת-עשרה נחזור למישכן לשמיעת

דיוני המליאה.

2. ביום חמישי בבוקר משרד החינוך והתרבות יסייר

באזור תל-אביב, בבתי-ספר שנפגעו.
לגבי הדיון עצמו אני מבקש לומר
א. השאלה

הנשאלת היא מה אנחנו רוצים להשיג? מה המטרה של כולנו? המטרה שלנו היא

לחיות בצורח הנורמלית ביותר האפשרית. אנחנו מודעים לכל הסכנות הקיימות

אבל אילו רצינו להגן על מדינת-ישראל אך ורק הגנה פאסיבית כי אז היינו

צריכים לכנס את כל המדינה לבונקרים ולחכות עד היום האחרון של המלחמה

ואז סכנת ההיפגעות היתה נראית בעיני העומד מן הצד כסכנה המיזערית

ביותר. יש אולי כאלה שסבורים כך, אבל אנחנו סבורים שצריך להחזיר את

המדינה לחיים נורמליים, אם כי יש בכך סיכון מסויים. אני מבקש לומר למר

לחמן שמצד אחד יש כוונה להחזיר את החיים הנורמליים - - -
ש. לחמו
היתה אי-בהיררת לגבי הודעות דוברים צבאיים

בהצביעו על סכנה - - -
היו"ר מ. בר-זהר
אלה הם שני דברים נפרדים. הסכנה קיימת, אבל

החיים הנורמליים צריכים לחזור למסלולם. לא

נחביא את עם ישראל תחת האדמה למשך חודשיים.
ח.פורת
אי-אפשר להחזיר את החיים למסלולים בלי מערכת

החינוך.
הי ו"ר מ. בר-זהר
לפחות חלקה.

אני מוכרח להעיר שלגבי החזרת ימי הלימודים אני

מציע לוועדת החינוך והתרבות לקבוע את העניין הזה בצורה חד-משמעית,

והמשק לא מעניין אותי לצורך הקביעה הזאת. אותי לא מעניין המשק; אותי

לא מעניין אם השנה יוחלט לייצר פחות ביסקוויטים או פחות כיסאות פלסטיק.

אותי מעניין שתלמידים שהפסידו ימי לימודים עכשיו, יקבלו אותם חזרה. זה

דבר נפרד מכל שאר הנושאים - - -
י. ולבר
אני מבקש להגיב על הדברים האלה.
היו"ר מ. בר-זהר
שמעננו את דבריך, כבר הגבת עליהם.
י. ולבר
אני רוצה שהם ירשמו.

היו"ר מ. בר-זהר: הם נרשמו. למר ולבר יש השיקולים שלו: הוא

נציג ההסתדרות. אנחנו נציגי מפלגת החינוך; לנו

יש תפיסה אחרת.

כמו שנאמר קודם, אמנם קיבלנו החלטה שההחלטות על

פתיחה או סגירת בתי-הספר תתקבלנה על-דעת שני הצדדים, אבל אנחנו מבקשים

שההתבטאויות בנושא הזה, אף שתהיינה על דעת שני הצדדים, תושמענה בקול

אחד. שלא יפנו בשאלה למשרד הבטחון והוא יגיד שהוא לא יודע, ואחר-כך

יפנו באותה שאלה למשרד החינוך והתרבות והוא יגיד שמתכוונים לפתוח את

בתי-הספר מחר. בנושאים האלה תדאגו שישמע רק קול אחד, אחרת הדברים יצרו

בלבול, וזה הטרמומטר כפי שאמר מר ולבר, או הססמוגרף שלפיו נקבעת התגובה

הציבורית.

אני לא חושב שאני אומר משהו סודי שאנחנו חוששים

בעיקר מירי של טילים. אנחנו יודעים שירי של טילים מתקיים, בדרך-כלל,

בשעות הלילה, או בשעות הבוקר המוקדמות. כל ירי של טיל אורך מספר שעות

כדי לחמש ולהכין אותו לשיגור לכן העיראקים, עד עכשיו, לא נהגו לירות את

הטילים במשך היום. הטילים שנפלו בתל-אביב ביום שבת הוכנו לירי בשעות

הלילה ורק הלחיצה על הכפתור נעשתה בשעות היום. אני מניח שאם מערכת

החינוך תפתח את הלימודים בשעה תשע, ותמשיך לפתוח אותם בשעה תשע, סיכויי

הפגיעה יהיו יותר נמוכים כיוון שאנחנו יודעים גם ממה שקרה בערב-

הסעודית, שהטילים נפלו בשעה שבע ורבע, כלומר שמונה ורבע אצלנו. אלה

השעות הגבוליות. אפשר להניח שבמצב הקיים, עם מטוסים שחגים באוויר כל

הזמן, וההפצצות על עיראק, - העיראקים לא ירו ביום. אם כן - כי אז נדון

בנושא הזה מחדש. בשלב זה אני מציע למערכת החינוך לשקול את פתיחת

הלימודים בשעה תשע בבוקר, כאשר הסכנה, לפחות בתחום הטילים, פחותה יותר.

אני מבין שמקובלת על מערכת החינוך גישה יותר

מתונה כלפי הורים שלא לשלחו את ילדיהם לבתי-הספר. ברור לנו שבתחילה,

עם פתיחת בתי-הספר, יהיו הורים שיחששו לשלוח את הילדים למוסדות

החינוך, אבל אחר-כך אני מניח שבהדרגה ההורים יראו שהנושא פועל בצורה

שקטה והם ישלחו את ילדיהם.



אני לא מציע לשלוח את תלמידי כיתות י"ב לקטיף.

אם שולחים תלמידים, כי אז צריך לשלוח את תלמידי כיתות י"א לשירות

לאומי. כיתות י''ב צריכות להתכונן לבחינות בגרות, ואנחנו צריכים לקיים

את הדברים האלה בצורה הנורמלית ביותר. לא הוצע לשלוח את תלמידי כיתות

י"ב לקטיף, אבל במהלך הישיבה הועלתה הצעה כזאת. אני מציע שהיא לא

תתקבל.

אלה הדברים שאני מציע לחברי כסיכום לישיבת

הוועדה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת פרח.
י. פרח
אדם מתאהב, לפעמים, בדעות שלו, חושב שהוא צודק

אבל אם שומעים קשת של דעות מצליחים להביו מה

בעצם הוא הטוב ביותר.

בנושא שלפנינו יש שני מרכיבים שהעסיקו את חברי

הוועדה; 1. זמן. הזמן הוא מרכיב רציני מאד כיוון שלא מדובר על מלחמה

של יום; 2. סכנה מפני הסגר. אם סוגרים תלמידים בבתיהם יוצרים בבתים

מתח קשה. אני מציע שנעבוד על-פי ההצעה שלנו בשלבים. כיתות ז' עד י''ב

יצאו כבר מחר לבית-הספר - - -
היוי'ר מ. בר-זהר
אתה מסכים להצעת משרד החינוך והתרבות?
י. פרח
כן, בתנאי שהיא תעשה בשלבים. אם הכל יעבור

בשלום, למחרת צריך יהיה לבצע את השלב הבא, לא

אחרי שבוע, כי השלבים גם כן קובעים.
היו"ר מ. בר-זהר
אני מבין שאתה מבקש לקצר את ההפרשים בין שלב

ושלב.
י. פרח
כן. למחרת היום, אם הכל בסדר, הייתי מוציא

לבתי-הספר את כיתות ה' ו-ו', ואחר-כך, בסוף, את

כיתות א' ו-ב', ואת גני-הילדים כמובן.

בקשר פתיחת מוסדות החינוך בשעה תשע אני מבקש

לומר כי העניין יוודע מהר מאד כך שלא נצא נשכרים מכך, והשעה המאוחרת רק

תפריע למהלך התקין של המשק.
היו"ר מ. בר-זהר
מדובר על בטחון הילדים. לארר יום יותר קשה

להכין את הטילים לשיגור.
י. פרח
הורים יקחו בבוקר את הילדים למוסדות-החינוך

ומשם ילכו לעבודה. אם נקבע את תחילת שעת

הלימודים לשעה תשע תיווצר בעיה והיא תביא לאי-שקט אצל ההורים. אני

מבין את כוונת היושב-ראש, שהיא כוונה נכונה, אבל צריך להתחשב בהתארגנות

של ההורים לצאת לעבודה.

אני רוצה לומר לכם כי בעתות צרה אפשר לראות עד

כמה נושא החינוך נחשב מרכזי; עד כמה הוא בנפשנו. כיוון שכך ההתייחסות

שלנו אליו צריכה להיות בהתאם. אני מציע שתלמידי כיתות י"א ו-י"ב, לבד

מיציאה לקטיף, יכינו את כיתות הלימוד לקראת קליטת התלמידים הקטנים יותר

באיטום חדרים שזאת פעולה בעלת משמעות עליונה. המורים לא יעמדו בכך

ושום מוסד לא יכול להתארגן בצורה נכונה לעניין הזה. איטום יכול להיות

דבר חשוב ביותר.
היו'יר מ. בר-זהר
תודה. רשות הדיבור להבר-הכנסת חגי מירום.
ח. מירום
חבר-הכנסת פרח, האם אתה מדבר על איטום כיתה של

40 תלמיד?
י. פרח
לא; כוונתי לאולמות.

ח. מלרום; דעתי קצת חריגה מהדעות שהושמעו בקשר הנושא שהונח

על סדר-יומה של הוועדה אם כי אני כבר מודיע שלא

אסנס למאבק בקשר אליה. קשה מאד לשקול את העניין ולדעת מי צודק.

ברצוני להעיר מספר הערות; 1. יכול להיות

שיתברר תוך 20 שעות שעל כל הדיון הזח חל חוק ההתיישנות ונצטרך לחזור

ולדון על הנושא הזה עוד מספר ימים מחדש. אני מקווה שלא.

2. עמדתי איננה נוחה מכך שנציגי מערכת הבטחון לא

משתתפים בדיון הזה ולו רק כדי למסור לנר מה הם חושבים הבוקר, ואני מבקש

להדגיש בהקשר הזה שאינני מדבר על דובר צה"ל שעושה את מלאכתו נאמנה.

אין כוונתי למי שמדבר אל עקרת הבית אלא אל מי שצריך לקבל את ההחלטות,

ואני לא מעריך שזה אותו דבר.
היו"ר מ. בר-זהר
לא יפתחו את בתי-הספר אם מערכת הבטחון תתנגד.
ח. מירום
קיים מצב ביניים, וזאת הבעיה. הבוקר שמעתי

שסדאם חוסין לא איבד את מערכת הטילים שלו, נהפוך

היא; חלק גדול מהפגיעות של בנות-הברית היו במתקני-דמה כך שאני לא יודע

בדיוק, על רקע האינפורמציה הקיימת, מדוע צריך לנרמל דווקה את מערכת

החינוך? אני מבין שצריך לנרמל את החיים במשק, אבל את מערכת החינוך?

אני מבחין בין טריטוריות וטוען שאנחנו כבר

מבינים שיש איזשהו הגיון בשיטה המטורפת של סדאם חוסין, וההגיון הוא-.
ריכוז אוכלוסין, קרי
גוש-דן וחיפה בינתיים. על-כן אני מתנגד לפתיחת

מערכת החינוך בימים הקרובים, עד שהמצב יתבהר, והוא מתבהר. לפי דעתי

תוך יומיים-שלושה המצב יתבהר עוד יותר.
ח. פורת
והיה ויתברר לך שהמצב הנוכחי הוא סיפור של

חודשיים של אי-ודאות, האם תציע להחזיק את בתי-

הספר סגורים חודשיים?
ח. מירום
- לא נראה לי שמדובר על חודשיים של אי-ודאות.

לפי דעתי מדובר בשלב זה על ימים של אי-ודאות,

ובשלב מרוחק יותר אולי בשבועות של אי-ודאות.

אני מבקש להפנות את תשומת-ליבה של הוועדה לדברים

שאמר ראש עירית תל-אביב-יפו, מר שלמה להט, ולדברים שאמר מר אלמוג,

שביטאו דברים לא חד-משמעיים. לכן אני סבור שהשתהות נוספת של יומיים-

שלושה לא תביא כל נזק. אני רוצה להיות בטוח, ובהקשר דברי אלה אני

מוסיף ואומר שתמיד אפשר יהיה לחזור ולהתייעץ שוב.

אני רוצה להזכיר לכם שהיו לנו מלחמות קודמות

ובתי הספר היו סגורים במשך שבועיים-שלושה. זאת מלחמה שונה כיוון שצה"ל

לא נמצא בחוץ, אבל אופציית הפיגוע בעורף אינה קטנה מאשר זאת שהיתה

קיימת במלחמות הקודמות ומערכת הלימודים לא הופעלה.
י . ולבר
במלחמת יום כיפור לא למדו במשך חודש ימים.
ח. מירום
אילו היה כאן איש בטחון כי אז הייתי שואל אותו

מתי היתה סבירות גבוהה יותר לפגיעה בעורף? היום

או במלחמות הקודמות? אני לא בטוח שאני מביע עמדה נכונה אבל מי יכול

לשפוט את הדברים? מכל מקום על-פי התחושה שלי צריך להיזהר מאד.



אני מבקש סומר למר ולבר כי- אנחנו מצדדים בהחזר

הימים למורים, אבל אני לא רואה את מערכת ההוראה מנותקת מהמשק כולו.

אנחנו בעד החזר, ובעד חקיקה מתאימה למען המשק כולו, ובית המחוקקים כבר

התחיל להגיב על הנושא הזה. כאשר בדקנו את העניין מצאנו שברוב המלחמות

היתה חקיקה רטרואקטיבית. חבל שנגרם סבל לאנשים שלא יודעים אם יחזירו

להם את הימים האלה, והשאלה הזאת מכניסה אותם למתח מיותר.

בכל מה שקשור להחזר שעות לימוד אני מבקש שלהזכיר

לכם שגם בעבר נמצאו פתרונות של החזרים וצמצום חופשות - - -
י. ולבר
גם אתה תצטרך להוריד את ימי החופשה שלל; מדוע רק

המורים?
ח. מירום
צריך לראות מה תהיה מידת ההיתמשכות של העניין

הזה. אם מדובר על יומיים-שלושה של השבתה, אז

אפשר יהיה לעבור לסדר-היום - - -
י. ולבר
מה שיחול על כל עם ישראל יחול גם על המורים.

אל תוציאו את המורים מהכלל. אל תעשו להם דווקה.
היו"ר מ. בר-זהר
אני מבקש אתכם להפסיק את סערת-הרוחות.
י. ולבר
מדוע לקנטר? באנו לכאן כדי להתעסק בבעיות

בטחון, אז מדוע להתעסק עם זה?
היו"ר מ. בר-זהר
איננו מקנטרים אף אחד אבל לנו ברור - - -
י. ולבר
לי ברור שאני אפעל בהתאם להוראות - - -
היו"ר מ. בר-זהר
אתה תפעל בהתאם להחלטה שלך ואנחנו נפעל בהתאם

להחלטות שלנו. אנחנו סבורים שהתלמידים לא

צריכים להפסיד שנת לימודים.
י. ולבר
אני סבור שהמורים הם - - -
היו"ר מ. בר-זהר
אתה תייצג את המורים ואנחנו נייצג את מי שאנחנו

חושבים שצריך לייצג. אני מציע לך לא להפוך את

העניין הזה לאיזשהו משחק מגוחך - - -
י. ולבר
עם כל הכבוד לך, אינך יכול לנהוג עם ציבור

המורים כפי שאתה נוהג. זה בדיוק כמו שהיה עם

החמישה ימים - - -
היו"ר מ. בר-זהר
תסלח לי - - -
י. ולבר
אתה לא האפיפיור בכבודו ובעצמו - - -
היו"ר מ. בר-זהר
תסלח לי אדוני, אני מבקש אותך לא לדבר בשפה

כזאת בוועדה. אתה יושב כאן כאורח ואני מבקש אותך

להתנהג לוועדה בכבוד. איזו מן התבטאות זאת? אתה תתנהג לוועדה בהתאם

לנוהג של הוועדה - - -
י. ולבר
ואתה תנהג במורים בהתאם - - -
היו"ר מ. בר-זהר
תסלח לי - - -
י. ולבר
תסלח לי אתה - - -
היו"ר מ. בר-זהר
אתה לא תתנהג כך בוועדה הזאת.
י. ולבר
אתה תסלח לי .
היו"ר מ. בר-זהר
אם כך אתה מתנהג, יכולת לא לבוא לישיבה.
י. ולבר
נכון; אני באמת ממעיט לבוא לוועדה הזאת.
היו"ר מ. בר-זהר
בינתיים הוועדה פועלת מצויין גם אם אתה ממעיט

לבוא אליה. אנא ממך; ביטויים כאלה איננו

מוכנים לקבל. מה זה צריך להיות?
י. ולבר
אל תטיף מוסר למורים.
היו"ר מ. בר-זהר
אף אחד לא דיבר על המורים; אתה היית זה שהעלה

את עניין המורים.
י. ולבר
כאשר ביקשת להחזיר את ימי החופשה אני אמרתי

שכל מה שיחול במשק יחול גם על המורים. אבל אתה

אומר: לא.
היו"ר מ. בר-זהר
אף אחד לא דיבר על המורים. אם כבר מדברים על זה

כי אז אני מבקש להזכיר לך שבפעם שעברה כאשר

דרשנו ללמוד השנה ששה ימים, עשית כאן שערורייה בקשר למורים וכאשר התברר

לך שהמורים לא היו - - -
י. פרח
מר ולבר, מי אמר כאן בכלל שהמורים צריכים להיות

הקורבן? דיברנו על החזרת שעות - - -
י. ולבר
שמעת את דבריו של יושב-ראש הוועדה? תקרא

בפרוטוקול מה שהוא אמר.
היו"ר מ. בר-זהר
חבר-הכנסת פרח, אני מציע לא להתייחס לדברים

האלה - - -
י. ולבר
יש פרוטוקול ואפשר לקרוא מה שנאמר כאן.
היו"ר מ. בר-זהר
אני מבקש אותך פעם אחרונה להפסיק את הוויכוח

הזה.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת אליאב.
א. אליאב
אני מצטער מאד על חילופי-הדברים שהיו כאן - - -
היו"ר מ. בר-זהר
מר ולבר, אם לא תפסיק, אני אצטרך להוציא אותך

מהישיבה.
י. ולבר
אני יוצא לבד.
היו"ר מ. בר-זהר
תודה רבה לך.
י. ולבר
לא מכובד להתנהג בצורה כזאת לאורחים.
ל. פרח
מל דלבר בכלל על מורים? דיברנו על החזרת

שערת למערכת. איזו מן רגישות הלא זאת?
א. אליאב
אבל מצטער מאד על חילופי-הדברים שהיו כאן.

נחזור לעניין שלנו-, זה קצת קשה, אבל אני אתגבר.

מבחינת השקפת-הערלם אני מבקש להזכירכם כל הלו מלחמות שארכו אפללו שניים

וללדלם לא למדו בבלת-הספר. במלחמת-העצמאות שלנו התלמלדלם לא למדו כמעט

שנה, ובמלחמות אחרות לא למדו חודש או מספר שבועות. עד כמה שידוע לי לא

קרה כל רע בסופו-של-דבר, במובן של הלימודים. כמובן שהקלו על הבחינות

וכוי, והענללן הסתדר מבחלנת הממוצע הכללי.'

אני מצדד ביציאת תלמידים לקטיף או לפעולות דומות

גם במלחמה הזאת, מבחינה פסיכולוגית, כיוון שלא טוב לאף אחד לשבת בבלה.

תלמידי כיתות יי, י"א ו-י"ב נחשבים גברים צעירים. למה הם צריכים לשבת

בבית? הם ילדים קטנים? אני בהחלט מצדד בכך שהגברים והנשים הצעירים

האלה ימצאו, עכשיו, כל מיני פעילויות, כדי שלא ישבו בבית. מה הם יגידו

לעצמם בעוד מספר שנים היכן הם היו בזמן המלחמה הזאת? בחדרים אטומים?

אי-אפשר לדבר על החזית, אבל הם יוכלו לספר שהם סייעו לקשישים או לבתל-

חוללם, וכדומה. אבל לא שהיו בחדר אטום. הנושא הזה צריך להיות גמיש,

ולהיקבע לגבי כל רשות מקומית בצורה שהלא תקבע. מנהלל בתי-הספר

והרשויות יוציאו את הגברים והנשים הצעירים האלה לעבודות כדי שהם לא

ישבו בחדרים אטומים וכדי שתהיה להם הרגשה טובה שגם הם עשו משתו.

מירווח העשיה מגוון מאד, ואני תומך, כאמור, ביציאה לקטיף ולפעילויות

מהסוג הזה במלחמה המתמשכת הזאת. אפילו אם התלמידים יחזרו ללימודים,

אני מציע שהם יצאו מדל פעם בפעם, בקבוצות קטנות, לפעילות. תודה.
היו"ר מ. בר-זהר
תודה לך. רשות הדלבור לחבר-הכנסת חנן פורת.
ח. פורת
דווקה משום התמונה שתוארה בפנינו, ולמרות דבריו

של חבר-הכנסת מירום, אני סבור שלא מדובר על

ימים בודדים, ולכן אנחנו צריכים לראות את הדברים בראיה לטווח יותר

ארוך.

אני חוזר על עמדתי הבסיסית שצריך להחזיר, מוקדם

ככל האפשר, את מערכת החינוך למסלולה התקין. מחר כבר אפשר להחזיר

ללימודים את בתי-הספר התיכוניים וחטיבות-הבינללם, ואחרל לום-לומיים את

תלמידי כיתות ה' ו-ו'. צריך להבהיר את התפיסה הזאת שהיא חלק מהמערכה

שלנו..

כל מלחמה ואיפיונה. יש מלחמה שהתשובה לה, עוד

לפני שיודעים שזאת מלחמה שמיועדת לעורף, - שהעורך עומד על חייו שרר.

זה עצמו מהווה חלק מהמוראל הלאומי ויש לו משמעויות הרבה מעל ומעבר

לשאלה הספציפית.

אני מקבל את דבריו של חבר-הכנסת אליאב על השילוב

של כל מיני משימות כחלק מהמערכת הממלכתית, לא רק באופן ספוראדי, כרעיון

שצץ אצל מורה מסוילם. היוזמות יכולות להיות מקומיות, אבל ההנחיה

וההכוונה צרלכלם להעשות בצורה אחרת.

שר החינוך והתרבות אמר שיש צורך לנקוט בגישה

מתונה כלפי ההורים וזה מקובל עלי. אבל לא צריך לתת להורים את ההרגשה

שלש לגיטימיות שווה כמעט לשליחת הילדים, או לאל-שללחת הללדלם לבתי-

הספר. הורלם צריכים לדעת שזאת חלק מהמערכת. נכון שלא צריך להעניש

אותם או להטיל עליהם סנקציות, אבל כשם שהדריכו את עם ישראל לגבי חבישת

מסיכות-האב"ך ואיך להתנהג בחדרים האטומים, כך צריך להיות גם לגבי

היציאה לעבודה של העורף, וכך גם בכל מה שקשור לחינוך. צריכה להיות



הבנה לגבי רגישות הררים מסויימים, ואין לנהוג כלפיהם בדיך. אבל צריך

להיות ברור לחלוטין מה היא הנורמה ושאין מדובר על יום-רשות. לא צריך

ליצור אווירה של ימי-רשות.

אני מציע שוועדת החינוך והתרבות של הכנסת תעביר

את דברינו אלה כהמלצה למערכת הבטחון, ואני ממליץ בפני היושב-ראש בכל-

זאת לקיים מפגש גם אתה.
היו"ר מ. בר-זהר
רשמתי זאת לפני.
ח. פורת
מה שאני רוצה לומר עכשיו קשור עם הוויכוח

המטופש, ותסלחו לי על המלה הזאת, שהיה כאן לפני

דקות אחדות עם מר ולבר. השאלה הנשאלת בהקשר הזה של הדברים היא איך

אנחנו מתייחסים למערכת החינוך ולהוראה? לא למורים. המורים הם כלים-,

הם כלי-מלאכה; הם אלה שנושאים בעול, אבל נקודת-המוצא צריכה להיות זאת

שחינוך היא מלאכת-קודש. המלאכה החינוכית איננה פחותה מהעשיה

ההתיישבותית או הבטחונית, היא חלק מחוסנו של עם ואת ההרגשה הזאת צריך

להעביר לליבותיהם של התלמידים. לכן הגישה שמדברת על החזרת ימי

הלימודים - נאותה, איך המורים יפוצו? - לגבי השאלה הזאת אנחנו נאבק

יחד אתם אל מול האוצר.

צריך להיות ברור לכל שמערכת החינוך לא צריכה

להפסיד ימי-לימודים. למרות שמר ולבר לא נמצא כאן אני רוצה לומר שהיתה

ראיה מצומצמת, צרת-אופקים, כפי שהיא באה לידי ביטוי לאורך כל הוויכוחים

שהיו בוועדה הזאת, כאילו שהשאלה היא שאלת המורים, ולא השאלה מה אנחנו

רוצים להקנות לתלמידים? אילו לימודים? אני רוצה לומר על הגישה הזאת

שעד שהסתדרות המורים לא תשתחרר ממנה, היא גם לא תשיג את מה שהיא רוצה.
היו"ר מ. בר-זהר
תודה. רשות הדיבור למר אלון.
ש. אלון
הוצאתי, מטעם הנהלת ארגון המורים, לפני יומיים,

הודעה לתקשורת, שלא כל-כך פורסמה כיוון שאנחנו

לוקחים על עצמנו לעשות כל מאמץ ואת כל הסידורים כדי שאף תלמיד לא יפגע

בכל מה שנוגע להכנתו לבחינות גמר ולבחינות בגרות מבחינת הספק ומבחינת

סיכויי הצלחתו.
היו"ר מ. בר-זהר
תודה. רשות הדיבור למר לחמן.
ש. לחמן
אני חושש שלא כל כך הובנתי, והערתו האחרונה

של מנכ"ל משרד החינוך והתרבות רק חיזקה את דברי

שב-24 השעות האחרונות לפחות נוצר איזשהו ניגוד או סתירה בין ההודעות על

חזרה לחיים נורמליים, אפשרות של חזרה ללימודים, ובין הודעות של דוברים

צבאיים שהצביעו על החומרה שבמצב. היתה תפנית של 180 מעלות לפחות

בהתייחסות של הדוברים הצבאיים, ובקשר לכך אני התייחסתי.

אני דיברתי על הצורך לחזור לחיים נורמליים ועל

הצורך לחדש את הפעילות במשק, אבל צריך להיות ברור שהיתה אי-בהירות

בהמשך, ולזה התייחסתי. כתוצאה מכך היתה אלינו הצפה של פניות מוועדי

הורים מכל רחבי הארץ. יושב-ראש ועד הורים מנתניה התקשר אלי אתמול

בלילה ואמר שכתוצאה מההודעות של הדוברים הצבאיים על הסכנה האורבת בפתח,

הוא לא מבין איך רוצים לחדש את הלימודים. הוא הודיע לי שוועד ההורים

בנתניה החליט שגם אם יוחלט על חזרה ללימודים, הורים לא ישלחו את בניהם

לבתי-הספר. כנ"ל הורים בבאר-שבע, שיצביעו ברגלים, וחלק מהם גם התייחס

לעובדה שבחלק ממוסדות החינוך יש מחסור בחומרי-איטום.



אני מציע לנהוג זהירות ולא למהר להחזיר את מערכת

החינוך לתיקנה, אבל כאשר היא תחזור לפעילות, בשלבים, יהיה צורך לאטום

כיתות יי, י"א ו-י"ב כדי שלא יהיה צורך בירידה למקלטים. תודה.
מ. אלמוג
בהקשר הזה של הדברים ברצוני לציין כי מגיעים

אלינו חומרי איטום מהולנד - - -
ח. פורת
זה צריך להיות חלק מהמשימה של הילדים.

היו"ר מ. בר-זהר-. 1. אני מציע שנסכם שאנחנו ממליצים בפני מערכת

החינוך לנהוג באורח גמיש בכל מה שקשור לפתיחת

בתי-הספר, גם לגבי הגילאים, וגם לגבי המועדים.
ח. פורת
מתוך מגמה להחזיר את הילדים למוסדות החינוך

מוקדם ככל האפשר.
היו"ר מ. בר-זהר
מתוך מגמה להחזיר את מערכת החינוך לתיפקוד

נורמלי.
ח. מירום
מה לגבי מרכז הארץ?
היו"ר מ. בר-זהר
כאשר אני מדבר על תיפקוד גמיש כוונתי גם למיקום

וגם לגבי המועדים.
ז. אורלב
מועדים, גילאים, אזורים.
היו"ר מ. בר-זהר
בתיאום עם מערכת הבטחון, כמובן.

2. בקשר שעת פתיחת הלימודים אני מציע שנבקש

שמערכת החינוך תשקול את חוות-דעתה של מערכת הבטחון, האם לפתוח את בתי-

הספר בשעה תשע במשך תקופה מסויימת, או בשעה שמונה? אני מעדיף שלהורה

תהיה בעיה איך להביא את הילד למוסד החינוכי בשעה תשע, מאשר לסכן אותו.

3. אני ממליץ לחברי הוועדה לתת גיבוי למערכת

החינוך, ולהמליץ על-כך שתלמידי כיתות י"א יצאו לשירות לאומי.

4. החזרת ימי הלימודים שאבדו. אני מצטער מאד

מאד על מה שקרה עם מר ולבר, וזה מזכיר לי את מה שקרה בדיון שלנו בעניין

החמישה או ששה ימיי לימוד. לא היתה שום כוונה להתייחס לתנאי העבודה של

המורים. להיפך; תמיד התייצבנו לצדם במאבקים המקצועיים שלהם. אבל

הוועדה הוצגה כשונאת-ישראל, עורכת-ישראל, תקפו אותי כאילו אני מתבגד

לזכויות העובדים, רמה התברר בסוף? שעובדים ששה ימים, המורים עובדים

חמישה ימים, ואין שום קשר בין הדברים. אף לא לרגע אחד אף אחד מאתנו לא

התכוון לפגוע כהוא זה בתנאי המורים. חבר-הכנסת חנן פורת אמר כבר

שאנחנו נתייצב לצדם כדי להשיג בשבילם את השכר ההולם לעבודתם. האם כל

עניין כזה צריך להפוך לעימות בתוכנו?
י. פרח
אנחנו צריכים לציין כי הוועדה מוקיעה את הדבר

הזה.
היו"ר מ. בר-זהר
אני לא רוצה להוקיע אף אחד.

אני מקווה שהסיכום שהצעתי מקובל על כל חברי

הוועדה. אני מעוניין שנהיה מאוחדים בקשר ההצעה המדברת על החזרת שעות

הלימודים.



5. -אני מציע להסתפק בכך- שנמליץ על גישה גמישה

כלפי הורים שלא ישלחו את ילידיהם ביום הראשי של פתיחת בתי-הספר - - -
ח. פורת
תוך מקסימום בהירות בנושא הזה.
היו"ר מ. בר-להר
לא ניכפה על הורים אם יש להם צל של חשש - - -

ח. פורת: מדובר על נורמה : לא על כפיה.
היו"ר כ?. בר-יל הלי
נוצרה מציאות חברתית הדשה.
מ. אלמוג
אני מציע ליושב-ראש לא לפרסם את הסעיף הזה
היו"ר מ. בר-ז הר
אני חושב שאתה צודק. דבריך מקובלים עלי.

נוציא את הנקודה הזאת מהסיכום

6. בעקבות דבריהם של חברי-הכנסת חנן סירת והגל-

מירום אני אבקש לקיים פגישה וצאת-מגדר-הרגיל, היום או מחר. עם מישהו

מראשי הג"א - - .-
א. אליאב
אני מבקש שגם נציג משרד החינוך- והתרבות ישתתף

באותה פגישה.
ה י ו י ר כ?. בר -זהר
אני'' י/קווה שנוכל לעשות זאת כבר היום אחר-הצהרים .

אם לא נעשה זאת מחר. אפילו, אם יהיה צורך , בשעת

כינוס מליאת הכנסת.
ח. מירוס
בקטע של פתיחת מוסדות החינוך דעתי חולקת - -- -
היו"ר מ. בר-זהר
ידוע לי. אתה סבור שצריך והמתין עם פתיחת בתי-

הספר.

אני מודה לכם על השתתפותכם בדיון.

הישיבה הסת י י מה בשעה 00. 11

קוד המקור של הנתונים