ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 09/01/1991

שכר הבכירים באוניברסיטאות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 195

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי, כ"ג בטבת התשנ"א (9 בינואר 1991). שעה 09:00

(הישיבה פתוחה לעתונות)
נכחו
חברי הוועדה; חי מירום - מ"מ היו"ר

א' אליאב

מי גולדמן

ר' זאבי

הי מחאמיד

ח' פארס

די צוקר

מוזמנים; פרופ' אי פזי - יו"ר ות"ת

פרופ' אי ברוורמן - יו"ר ור"ה, נשיא אוניברסיטת באר-שבע

פרופ' צי ארד - נשיא אוניברסיטת בר-אילן

פרופ' יי בן-פורת - נשיא האוניברסיטה העברית

פרופ' זי תדמור - נשיא הטכניון

ת' קרץ' - מזכירת המועצה להשכלה גבוהה

שי טלמון - משרד האוצר

בי נסים - משרד החינוך והתרבות

מזכירת הוועדה (בפועל); י י גידלי
קצר נ י ת
י' זכאי

סדר-היום; שכר הבכירים באוניברסיטאות.



שכר הבכירים באוניברסיטאות

היו"ר ח' מירום;

אני פותח את הישיבה.

לפני שנתחיל בנושא הנדון, אני מבקש ממשרד החינוך שמייד בתחילת השבוע הבא,

יובאו לידיעת הוועדה ההנחיות של משרד החינוך והתרבות לבתי החינוך ובתי-הספר למקרה

של אירוע במפרץ הפרסי. הבוקר שמעתי בכלי התקשורת שקיימת חרדה גדולה, אי-בהירות

ואי-הבנה לגבי מה שיקרה במערכת החינוך אם יהיה מצב חירום ומלחמה במפרץ.

אי-בהירות היא המרשם הבדוק ביותר לאי-סדר. על כן, אני מבקש שההנחיות יונחו

לפני נו ביום שני הקרוב.

הישיבה הזאת נועדה לדון בשכר הבכירים באוניברסיטאות. היו דיונים קודמים

בוועדה בנושא זה וכן פנייה של חבר הוועדה, חבר-הכנסת מיכה גולדמן, לדון בו באחת

הישיבות של הוועדה. הוא שמע שמעלים עתה את שכר המנהלים באוניברסיטאות, ואותם

מנהלים החליטו להעלות את שכר הדירה במעונות ב-30%. הוא ביקש להקפיא את העלאת שכר

המנהלים עד שיקויים דיון בוועדת החינוך והתרבות. נדון בענין זה בעקבות הפנייה של

חבר-הכנסת גולדמן וגם במנותק מהפנייה שלו, הואיל והנושא הזה מעסיק את ועדת החינוך

והתרבות.

אני מנצל הזדמנות זו כדי לברך את פרופ' אמנון פזי, היושב-ראש החדש של ות"ת,

עם כניסתו לתפקיד. אנחנו מאחלים לו הצלחה בתפקיד הקשה הזה שמצוי בצומת של

עימותים לא מעטים בכל הקשור לאופן ניהול האוניברסיטאות, שכר לימוד, שכר מרצים

ובעיות אקדמיות. אנחנו משוכנעים שפרופ' פזי יצליח בכך. אתה תהיה בקשר עבודה עם

הוועדה ואני מתנצל מראש על הבעיות שאנחנו עתידים לגרום לך כאן, כפי שהיה עם

קודמך, אבל תפקידנו הוא לבקר את המערכות השונות ולפעמים הבקורת כואבת במקצת.

אני מנצל הזדמנות זו גם להביע דברי שבח וברכה לאוניברסיטה העברית בירושלים על

כך שהיא כמעט מכפילה את מספר הסטודנטים למשפטים בשנה הקרובה בתוך כותלי

האוניברסיטה. היא עשתה זאת במגמה להימנע מהקמת מיכללות חוץ-תקציביות

וחוץ-אוניברסיטאיות, כפי שעשו במקומות אחרים.

אני לא רואה את הישיבה הזאת כישיבת-ניגוח נגד ראשי האוניברסיטאות. אנחנו

רוצים ללמוד על שכר ראשי האוניברסיטאות, איפה הוא עומד בהשוואה לעבר ומה התכניות

הלאה. רצינו להשיח עמכם על הדימוי שנוצר ואף על השכר שהסטודנטים משלמים.

עיינתי בעתונים ומצאתי שלא מזמן היתה בקורת מאוד קשה נגד הנהלת אוניברסיטת

באר-שבע סביב דיור, לשכה וכן הלאה. אולי נשמע מפרופ' ברוורמן מה היו הדברים

לאמונם.

אני מבקש מפרופ' פזי להציג לנו את המצב.

פרופ' אי פזי;

אני מניח שחברי הכנסת שמעו על נושא זה מספר פעמים ולכן אקצר. כבכירים
באוניברסיטאות מוגדרים
נשיא, רקטור, מנכ"ל וסגני נשיא, בדרך כלל שלושה-ארבעה

אנשים באוניברסיטה שנכללים בהסדר השכר עליו אני מדבר. הנושא של שכר הבכירים עלה

לדיון פעמים רבות. לפני כשש-שבע שנים הוקמה ועדה ציבורית בראשותו של בנו גיטר

שקבעה כללים לפיהם יינתן השכר לבכירים באוניברסיטאות. עד היום הזה הכללים האלה

נשמרים בקפדנות רבה וכל נשיאי האוניברסיטאות, הרקטורים והמנכ"לים מקבלים את שכרם

לפי ההנחיות האלה. ועדת גיטר קבעה מסגרת ובכל אוניברסיטה קמה ועדה ציבורית,

שקבעה בתוך המסגרת הזאת, מה יהיה שכר הבכירים. השכר הזה מעודכן לפי מתכונת

שנקבעה על-ידי ועדת גיטר, ואם אינני טועה הוא צמוד לשכר הממוצע במשק. כל

האוניברסיטאות עומדות בהחלטות של אותה ועדה.



לפני שנה התעוררה הבעיה שוב, ואם אני זוכר נכון, לוועדת החינוך לא היו כל

טענות לגבי השכר שמקבלים הבכירים האקדמאים, הנשיאים והרקטורים האקדמאים, ויש מקרה

אהד לפהות של מנכ"ל אקדמאי. אבל היתה תהושה כללית שהשכר של הבכירים שאינם

אקדמאים הוא גבוה במערכת ציבורית ויש מקום לבדוק אותו מהדש. לא היו שום חריגות

ונהגו לפי הכללים של ועדת גיטר בענין זה, אבל התחושה היתה אחרת. שר החינוך,

באמצעות יושב-ראש ות"ת, ביקש מהאוניברסיטאות לשקול מחדש את נושא השכר של אלו

שאינם אקדמאים, כי השכר של האקדמאים - לדעת חלק מחברי הכנסת, עד כמה שאני יודע -

היה אפילו נמוך. יושב-ראש ות"ת הוציא מכתב לאוניברסיטאות, ואם אינני טועה,

יושב-ראש ור"ה פנה לנשיאי האוניברסיטאות לפעול בענין. מעבר לזה לא נעשה דבר.

היו"ר חי מירום;

יש לך קצת אינפורמציה לגבי רמות השכר?

פרופ' אי פזי;

אביא מספרים, אבל ייתכן שהנשיאים יצטרכו קצת לתקן אותי. נשיא אקדמי מקבל

היום בסביבות 9,000 שקל.

פרופ' י י בן-פורת;

9,482 שקל.

ד' צוקר;

מה כלול בזה ומה לא? האם יש אש"ל והחזקת רכב?

פרופ י אי פזי;

זה לא כולל את השבתון ואת קרן ההשתלמות שיש לעובדים האקדמאים.
פרופ' י י בן-פורת
זה מתבטא ב-4,000 שקל. אין אש"ל. יש זקיפה במס לגבי החזקת רכב.

פרופ' י צ' ארד;

800 שקל בערך, לפי טיב הרכב.

פרופ י אי פזי;

הנתונים האלה הם לגבי נשיאים אקדמאים. כל הרקטורים הם אקדמאים וזו תקרת השכר

שלהם וזה שונה בכל אוניברסיטה, יש כאלה שמקבלים 80%, או 90%.

פרופ' י י בן-פורת;

ועדת גיטר קבעה כללי מכסימום. לכל אוניברסיטה יש ועדה ציבורית שיישמה זאת

אחרת ויש כמה וריאציות.

פרופ' אי פזי;

המכסימום הפך להיות הסטנדרט.



די צוקר;

האם מישהו מכם זוכר במקביל לאיזו חברה ממשלתית זה נעשה?

פרופ' אי פזי;

איו לנו מושג.

די צוקר;

אני חושב שאז זה נלקח בחשבון.

פרופ' אי פזי;

לגבי המנכ"לים, שיש להם שכר יותר גבוה.

ד' צוקר;

מר טלמון, אתה זוכר למה זה מקביל בחברות הממשלתיות?

ש' טלמון;

לא.
די צוקר
זה פחות מחברת החשמל?

פרופ' א' פזי;

הרבה פחות. יש רק מנכ"ל אחד אקדמאי באוניברסיטה העברית והוא מקבל כ-80%.

פרופ' י י בן-פורת;

הוא מקבל לפי תוספת של 50% וזה יוצא 7,900 שקל.

פרופ' אי פזי;

גם בעבר איש לא חשב שמבחינה ציבורית יש בעיה עם משכורות אלה. במערכת יש

הרבה נשיאים אקדמאים כמו באוניברסיטה העברית, בבר-אילן, בחיפה. בנגב אינני יודע.

פרופ' אי ברוורמן;

החוזה שלי עוד לא גמור אבל אני נשיא לא אקדמי.
פרופ' י י בן-פורת
השיקול הוא לא אם יש לו דוקטורט אלא אם הוא בא מתוך מינוי אקדמי.

פרופ' אי פזי;

אם פרופסור באוניברסיטה הופך להיות נשיא, כאשר הוא חדל להיות נשיא הוא נשאר

פרופסור באוניברסיטה; אם בא לאוניברסיטה נשיא על חוזה, בין אם יש לו דוקטורט או

לא, כאשר הוא חדל להיות נשיא הוא לא עובד יותר באוניברסיטה. זה ההבדל בין נשיא

אקדמי ולא אקדמי. נשיא לא אקדמי איננו מקבל זכויות של שבתון וקרן השתלמות. השכר

המכסימלי היום של נשיא שאיננו אקדמאי, לפי ועדת גיטר, הוא בסביבות 17,000 שקל,

ושכר של מנכ"לים שאינם אקדמאים הוא בסביבות 15,000 שקל.



די צוקר;

איפה עומדים המנכ"לים בהקבלה לחברות הממשלתיות? זה אינדיקטור.

שי טלמון;

אני לא בקיא בזה.
הי מהאמיד
אני רוצה להבין, נשיא שאינו אקדמאי מקבל יותר שכר מנשיא שהוא אקדמ^י? מה

הסיבה לכך?
פרופ' אי פזי
כן. נשיא אקדמאי, כשהוא חדל להיות נשיא יש לו קביעות במוסד, כעובד, והוא

מקבל את התוספות של שנת השבתון. כשהוא מסיים את תפקידו כנשיא הוא על-פי רוב יוצא

מהמערכת האקדמית וזקוק לשבתון. הוא גם מקבל קרן השתלמות. נשיא שאיננו אקדמאי לא

מקבל את התוספות האלה ולכן שכרו יותר גבוה.

די צוקר;

הוא לא נקלט בחזרה במערכת?

פרופ' אי פזי;

לא, אין שום מחוייבות. עמוס ערן היה נשיא של חיפה ולא נמצא היום במערכת, או

תקוע בבאר-שבע.
היו"ר חי מירום
לפני שנה, ב-28 בדצמבר 1989. היה פה דיון בו עלתה השאלה של פריצת מסקנות ועדת

גיטר. האם יש פריצה כזאת? היה אז חריג שהגיע עד 13,795 שקל בטכניון.

פרופ' אי פזי;

זה היה נשיא הטכניון שהרג. הדבר תוקן כאשר הנשיא התחלף והיום הנשיא עובד על

שכר אקדמי.

היו"ר חי מירום;

אני רוצה לשמוע את ראשי האוניברסיטאות. פרופ' ברוורמן, אני מבקש ממך לשמוע

מה המצב בבאר-שבע וגם התייחסות שלך לפרסומים בעתונות על השיפוצים שהיו שם, שנראו

קצת מתמיחים, באנדרסטייטמנט.

פרופ' אי ברוורמן;

אני מכהן בתפקידי רק כשלושה חודשים, מה-1 באוקטובר, אליו באתי מהבנק העולמי.

מה-1 בינואר נפלו בחלקי הרבה כיבודים ואני גם יושב-ראש ור"ה.

אינני בקיא בדברים ואני עדיין לומד אותם, אבל אתייחס לנושא הספציפי. בעקבות

מה שנאמר, בישיבה הראשונה של ור"ה השנה שתתקיים ב-22 בינואר נכריז על הקמת ועדת

ציבורית, בראשותו של איש ציבור, שתבחן את שכר הבכירים. אם יהיה צורך לתקן,

הוועדה תדאג לזה.



די צוקר;

למה עלה הצורך למנות ועדה?

פרופ' צ' ארד;

זו הצעה של יושב-ראש ור"ה.

פרופ' אי ברוורמן;

ההצעה היא להקים ועדה ציבורית שתבחן את הנושא כולו וגם את הפער בין שכר

הבכירים האקדמאים ואלה שאינם אקדמאים ותגיש המלצותיה. אני חושב שזו הדרך.

אשר לאוניברסיטת בן-גוריון, ואני מדבר על כך .OF THE RECORDהענין קצת כואב

לי כי לא ציפיתי לקבלת-פנים כזאת.

היו"ר חי מירום;

הישיבה הזאת פתוחה לעתונות.

פרופ' י' בן-פורת;

הערה לסדר. אנחנו, ראשי האוניברסיטאות, הוזמנו לכאן כדי לדון בנושא של שכר

הבכירים. פרופ' ברוורמן מופיע כאן גם כיושב-ראש ור"ה. יש נושא ספציפי שהתפרסם

בעתונות ביהס לאוניברסיטת בן-גוריון. לפוזות לגבי סדר הזמנים של הישיבה, הייתי

מבקש שנדון קודם בשכר הבכירים ואחר-כך תינתן האפשרות לפרופ' ברוורמן להתייחס

לשאלה הספציפית. נדמה לי שאם תכניס זאת לדיון עכשיו, זה יצל על הדיון העיקרי.

היו"ר חי מירום;

ראשית, יש לנו מספיק זמן לדון בשני הנושאים גם יחד. שנית, אנחנו לא רואים את

הענין מנותק באופן מוחלט מהנושא המרכזי. יש ענין של שכר בכירים ויש ענין של

התנהגות בכירים. היו פרסומים די המורים וזו הזדמנות לפרופ' ברוורמן להבהיר דברים.

88,000 שקל, שחלקם מושקעים בדירה וחלקם בלשכה, אינם הולכים ברגל.

פרופ' אי ברוורמן;

אני חושב שזה לא המקום. אגיד את דברי בקצרה. אוניברסיטת בן-גוריון צריכה

להתקדם והפרסומים האלה לא מועילים לה. היום בערב אתם תסיירו בבאר-שבע, בבקשה,

תבואו ותראו.

די צוקר;

אולי נשמע נתונים.

פרופ' א' ברוורמן;

הדברים האלה ניתנו למבקר, הם ייצאו ביום ראשון בדו"ח בקורת וכל אחד יוכל

לראות זאת.

באתי לתפקיד הזה לא בשביל תנאים חומריים אלא להיפך. יושב-ראש חבר הנאמנים

רצה שהלשכה תשופץ כי היא לא שופצה במשך 19 שנה. במסגרת התנאים בחוזה נאמר שתהיה

לי דירה שכורה. באוניברסיטת בן-גוריון היה בית-נשיא שגרו בו שלמה גזית, תקוע

ופריוואס והוא נמכר לפני שהגעתי, לכן אמרו לי שתהיה דירה שכורה. תבואו למקום



ותראו. אני אפילו לא רוצה להתייחס לזה, המבקר יתייחס לנושא. אני באתי לשרת

ובמקום זאת הפכתי להיות מין סימבול לאומי ואני קצת נדהם מזה. זה לא לכבודי ולא

לכבוד המוסד. כשתבקרו היום במקום תראו שזה מקום מהצנועים ביותר והדברים יהיו

לגמרי בקונטקסט אהר.

ר' זאבי;

אני מקבל כל מה שאמרת מהנקודה בה מתייחסים אל אנשי ציבור. דבר אחד מפריע לי,

ואם תזים אותו אהיה שקט, שהוזמנה אדריכלית מארצות-הברית לתכנן את אדריכלות-הפנים.

פרופ' אי ברוורמן;

אני מודה שטעיתי בשיקול הדעת מבחינה ציבורית. כאשר באתי גרתי במלון

נאות-מדבר כי לא הוכנה הקליטה שלי. ראיתי שהעבודה לא מתקדמת והצעתי שתוזמן

אדריכלית, אשתו של ידיד מארצות-הברית. השכר שהיא קיבלה הוא 5,000 דולר, וזה כולל

פעמיים טיסה. היא עבדה בתור מנהלת עבודה ותכננה גם את הלשכה וגם בבית. זה למטה

ממחיר השוק. מבחינת יעילות ועבודה ההחלטה נכונה. היתה פה אי-רגישות ואני מתנצל.

אם הייתי חושב יותר הייתי מבין שדבר כזה יכול להתפרש לא טוב מבחינה ציבורית.

הייתי צריך לקחת זאת בחשבון. הנושא כואב לי.

אי אליאב;

היות שחזרתי רק לפני כמה ימים מחוץ-לארץ ולא הייתי כאן כאשר הדברים התפרסמו,

אני לא בקיא בנושא ואינני רוצה לחטט. אני רוצה שיירשם בפרוטוקול כי הייתי

אינסטרומנטלי בחיזור אחרי פרופ' אבישי ברוורמן בארצות-הברית ובארץ, כדי להביא

אותו ולהחזיר אותו מהמקום המיוחד בו הוא שירת בארצות-הברית. אני שלם לגמרי עם

המעורבות שלי. פרופ' ברוורמן, מה שקרה כאן בחודש האחרון יישכח ואתה תעשה את

העבודה שלך באותו תום ורצון שראיתי אצלך כאשר שוחחנו בארצות-הברית ואמרת שאתה

רוצה לחזור הביתה, אל הבית בכלל ואל הנגב בפרט.

די צוקר;

אף אחד לא מנסה "לחפש" אותך. אבל העובדה שאוזה לא מוסר פה נתונים היא לא

סימפטית. אני רוצה להאמין שהיית בסדר בכל הנושא הזה, אבל תן לנו את הנתונים לגבי

הלשכה ובעיקר לגבי הבית הפרטי. אתה לא חייב, אתה לא מעיד פה בשבועה, ואי-אפשר

לעשות דבר נגד מי שאיננו מוסר פרטים. זה פשוט נשמע לא טוב.

פרופ' אי ברוורמן;

זה לא הבית הפרטי שלי. נבחרתי לנשיא בחודש מרס. הודיעו לי שיש בית שבו

גרים. כאשר באתי לטקס הבחירה בחודש מאי - באותו זמן עדיין עבדתי בבנק העולמי -

נאמר לי שאין דבר כזה. במשך כשבוע חיפשו והודיעו שתהיה דירת שכירות מרוהטת.

אמרתי; יפה. בעבר, הריהוט בדירה הזאת היה על חשבון האוניברסיטה. כאשר אמרו

שאין דבר כזה, הבאתי על חשבוני ריהוט ב-70,000 שקל, כשגם הוצאות ההובלה למקום לא

היו על חשבון האוניברסיטה.

הנתונים נמסרו למבקר והוא יעביר זאת ליושב-ראש ועדת הבקורת. זה יהיה ביום

ראשון ולכן אני לא יכול להתייחס לזה כאן. אני כואב ומצטער שנפלתי למין קומדיה של

טעויות. אם שואלים אותי עכשיו - לא הייתי צריך בכלל להיכנס למקום לפני שהדברים

היו מסודרים. אני הייתי צריך לטפל בכל הדברים האלה? זה שלי?

לגבי הלשכה. היא היינה מאוד מוזנחת ויושב-ראש חבר הנאמנים אמר לי שצריך לסדר

אותה. להיות עני זה מכובד, להיות עני מוזנח זה לא מכובד. חבר-הכנסת צוקר, אתה

יכול לבקר בלשכה שלי ולראות איזו לשכה צנועה היא. המבקר יתן לך את הנתונים.



עשו פה חגיגה. אני מרגיש שעושים פה עוול אישי לי וגם לאוניברסיטה. זה צריך

לרדת מהחדשות ונתחיל לעבוד בדברים האמיתיים.

היו"ר חי מירום;

אנחנו נרד מהענין הזה. הבהרת מה שמצאת לנחוץ להבהיר. אם חברי הכנסת ירצו

להתייחס לנושא הספציפי הזה הם יעשו זאת לאחר שנדון בנושא המרכזי. אני מבקש לשמוע

את נשיא אוניברסיטת בר-אילן.

פרופ' צי ארד;

לענין של פרופ' ברוורמן. לפי דו"ח ועדת גיטר, היות שנשיא אוניברסיטה אמור

לבוא בקשרים עם תורמים מכל העולם ואמור לארח אותם, זכאי הנשיא שישכרו עבורו בית

מסודר מטעם האוניברסיטה. פרופסורים המתמנים לנשיאים יש להם דירה צנועה שאינה

מתאימה לארח תורמים. זה חלק מהכללים שקבעה ועדת גיטר לגבי ייצוג האוניברסיטה.

אני מבין שהיה בית לאוניברסיטה שהיא מכרה אותו ושכרו דירה לפרופ' ברוורמן.

שמעתי פה שאת הריהוט הוא הביא. זה מתאים לכללי ועדת גיטר ולא צריך לתקוף אותו

אישית על העובדה שעשו שיפוץ בדירת השרד עבורו כדי שיוכל לקבל את אורחי

האוניברסיטה בצורה הולמת.

די צוקר;

אף אחד לא תקף אותו, רצינו רק לקבל נתונים.

פרופ' צ' ארד;

רציתי להסביר שזה מעוגן בדו"ח ועדת גיטר.

היו"ר חי מירום;

אני מניח שוועדת הבקורת שקיבלה על עצמה את הטיפול בענין תאמר את דברה והדו"ח

יגיע בוודאי גם לידיעתנו. פרופ' ארד, נחזור לנושא העיקרי, מה יחסך להצעתו של

פרופ' ברוורמן להקים ועדה ציבורית?

פרופ' צי ארד;

אני מקבל שכר כנשיא אקדמי, כלומר את המשכורת הנמוכה. ועדת גיטר היא ועדה

ציבורית שהיתה מתואמת עם האוצר, כלומר לא ועדה שהקימה האוניברסיטה. היתה הסכמה

כללית לקבל את התנאים של דו"ח ועדת גיטר, שאינם מפליגים ביחס למאמצים ולכישורים

שהתפקיד דורש. השאלה היא אם יש לכם בקורת על ועדת גיטר - שהתקבלה בנוהלים

הציבוריים ותחת בקורת המדינה - וצריך להקים עוד ועדה. אם אין לכם בקורת כלפי

הנוהל והדרכים שוועדת גיטר קבעה, מדוע להקים כל פעם ועדה על ועדה?

די צוקר;

בתוך הקהיליה האקדמית יש התקוממות נגד הסטנדרטים האלה?

פרופ' צי ארד;

בקהיליה האקדמית אין תביעה כי כל אחד מבין את המאמצים הנדרשים. לא שמעתי

בקורת נגד סקלת השכר הזאת.

פרופ' ברוורמן מעוניין בהקמת הוועדה מתוך רגישותו לנושא. אין לי התנגדות

עקרונית אבל אינני בטוח שיש בכך הכרח.
היו"ר חי מירום
לתזכורת, בשנה שעברה כאשר ועדת החינוך והתרבות דנה בעניו הזה נחלקו הדעות

באשר לצורך בהקמת ועדה מהסוג של ועדת גיטר. עמדתי, וגם עמדת יושב-ראש הוועדה,

היתה שיש מקום להקמת ועדה נוספת על-מנת לשכך את הטענה הציבורית העולה מדי פעם. אם

דו"ח ועדת גיטר הוא טוב וסביר מבחינה ציבורית, אין- רע בכך שוועדה נוספת תשב לדון

בנושא ותקבל החלטות טובות, או תאמר שהדברים נראים לה סבירים גם היום. אם הדברים

לוקים בחסר מהיבטים ציבוריים או אחרים, הוועדה תעשה עבודתה ותגיש מסקנות קצת

אחרות. עברו מספר שנים ותמיד עולה הנושא של שכר הבכירים, אם בתוך האוניברסיטאות

מצד אלה שהשכר נראה להם נמוך יחסית ואינו בן-תחרות לדברים אחרים שהשוק מציע

לאנשים מהדרג והרמה של אנשים כאלה; ואם מבחוץ, בעיקר מצד ציבור הסטודנטים הרואה

עצמו נפגע מכך שהבכירים מקבלים משכורות כאלה. אני מניח שמהטעמים האלה פרופ'

ברוורמן חושב שיש רלוונטיות בהקמת ועדה כזאת. אני מצטרף לדעתו. חבר-הכנסת צוקר

אי ננו סבור כך.

פרופ' צ' ארד;

בעתונות היו ידיעות על שכר הפרופסרים, לא הבכירים. אם זכור לך, לפני מספר

שנים היה מנהג שבועי או דו-שבועי לתקוף את השבתו נים והמשכורות של הפרופסורים.

אני חושב שהמשכורות של הפרופסורים הן נמוכות. העתונות נוהגת להתקיף והשאלה היא

אם אנחנו, הנוהגים כראוי וללא הגזמה, צריכים ללכת לפי בקורת שמושמעת מדי פעם.

הסטודנט לא מכיר את סקלות השכר ולא תקר את הבעיה. הוא מדבר מתוך האינטרס שלו

לענין.
די צוקר
אני לא בעד למשוך עכשיו אש נגד ראשי האוניברסיטאות ונגד האוניברסיטאות עצמן.

בין אם ההצעה תבוא מות"ת ובין אם היא תבוא מור"ה, גם אם זה לא יתקבל בסופו של

דבר, היא תמשוך אש וזו תהיה טעות. תיקנו את החריגה שהיתה בטכניון, ובסך הכל,

בתוך הקהיליה האקדמית אין התרגשות ותביעה סביב הענין. טענות של הרבה אנשים על

שכר גבוה של מעט אנשים יהיו תמיד. התביעה של הסטודנטים לגבי שכר המרצים שלהם היא

תביעה פרמננטית.

העובדה כאן היא שבמגזר ציבורי מסויים יש לפחות סטנדרטים ברורים, גלויים

וידועים. בחלק מהמקרים זה אינו משתווה לשכר בהברות ממשלתיות - לכן התעקשתי קודם

על ההשוואה לחברות ממשלתיות. זו השוואה חשובה ורלוונטית גם בגלל ההיקף הכספי וגם

בגלל היקפי כוח האדם, בגלל האחריות וכל אותם פארמטרים שקובעים שכר.

לכן לוועדת החינוך אין ענין להיכנס לסוג של "עלייהום". אם תהיה איזו פריצה

מסחררת, אנחנו יודעים גם להיות מרושעים. אני לא מציע שנהיה כאלה כאשר אין צורך

בכך.

פרופ' י י בן-פורת;

הערתי הראשונה מכוונת למה שהוצג כעילת הדיון הזה: הקשר שעשה חבר-הכנסת

גולדמן בין השכר במעונות לשכר המנהלים. עם כל הכבוד הראוי, אין מקום לקישור הזה.

שכר המעונות בא לפני כמה שנים, במסגרת התכנית הכלכלית, כשהותרו המחירים בכל המשק

לגבי שכר דירה, כולל שכר מעונות, שכר מלונות, שכר להשכרת דירות וכדומה. שר

השיכון דאז, שר החוץ דהיום, מטעמים השמורים עמו נענה אז ללחץ של ארגוני הסטודנטים

להקפיא את השכר ברמתו הנומינלית הרבה זמן. האוניברסיטה העברית גובה שכר שהוא

עבור שירותים. זה הוקפא לזמן רב. אחר-כך בצורה הדרגתית, בתיאום עם משרדי הממשלה

הנוגעים בדבר, היתה העלאה.



ש' טלמון;

הושגה פשרה בבג"צ.

פרופ י' בן-פורת;

היום השכר ברמתו הריאלית לא השיג את הרמה שהיונה לפני ההקפאה בשכר. אם ניקח

כל תהום שיש בו קפיצה - אני ער לעובדה שציבור הסטודנטים עולה במספרו על ציבור

ראשי האוניברסיטאות - כל דבר כזה יהיה עילה לתקוף את השכר. אני לא הושב שזו נורמה

ציבורית. אי-אפשר יהיה לקיים מעונות לסטודנטים כפי שאתם רוצים אם לא ייגבה הסכום

שיאפשר להפעיל שם את ההסקה והחשמל, אנחנו לא גובים על השטח. שני הדברים האלה לא

שייכים האחד לשני.

ת י קרץ';

זה לא מכסה אפילו את עלות האחזקה.

מי ג ולדמן;

זו לא תשובה. יש הרבה דברים בהם זה לא מכסה אבל אתם מוציאים פי שישה.

פרופ י י י בן-פורת;

אנחנו נמצאים תחת בקורת מלאה בכל מה שנעשה במעונות. אינני כופר בכך שנושא

המעונות הוא לגיטימי. יש לנו תשובה לכל שאלה בנושא זה, אם הוא יעלה. אני רק

אומר שנושא המעונות אינו שייך לנושא של שכר מנהל האוניבסיטה. לדעתי, גם גובה שכר

הלימוד, אם הוא 2,500 שקל, 3,800 שקל, 4,000 או 4,200 שקל, איננו קשור לכך. מה

שקשור לנושא הוא שאנחנו גוף ציבורי שמנוהל כגוף פרטי ואנחנו חופשיים לנהל את

עניינינו, והסטנדרטים על-פיהם קובעים את רושכר, הפרוצדורות והנורמות צריכות לעמוד

בבקורת ציבורית.

ועדת גיטר שהיתה ועדה ציבורית, קבעה את הדברים לפני כמה שנים. בכל מוסד

הוקמה ועדה של אנשי ציבור שקבעה איך ליישם את המלצות ועדת גיטר בתוך המוסד.

באוניברסיטה העברית הנשיא והרקטור מקבלים לפי התקרה שנקבעה, אולי קצת פחות. שכר

הנשיא ושכר הרקטור הוא 9,500 שקל ברוטו, שכר המנכ"ל הוא 8,000 שקל. אצלנו אין

דירות שירות לראשי האוניברסיטאות. המכוניות הן בהיקף צנוע, בלי נהגים.

מי גולדמן;

אתם חיים בירושלים ואין להשוות זאת לחיפה. גם ראש עיריית תל-אביב נוסע בלי

נהג.

פרופ' י י בן-פורת;

ראיתי לאיזה פרטים נכנסים ולכן מסרתי אותם. דעתי האישית היא שיש הצדקה לדירת

שירות בבאר-שבע, וכמוסד שמכלכל את ענייניו על-פי חוק המועצה להשכלה גבוהה הם

רשאים להחליט על כך. אני מכיר את ההיסטוריה שלהם ואני יודע מהיכן הם היו צריכים

להביא נשיאים לאוניברסיטה. זה לא צריך להיות אחיד בכל האוניברסיטאות.

אסביר למה אני חושב שלא פסול לבדוק את הענין מחדש. נקבעו שני מסלולים;

אקדמיים, ולא אקדמיים. האינטרפרטציה היא לא חדה. אנשי הציבור במוסד שלי, למשל,

חושבים שגם נשיא שבא מהמערכת האקדמית רשאי להחליט שהוא מוותר על צבירת זכויות

אקדמיות ולקבל שכר לא אקדמי. זו עמדתם והם אמרו לי זאת. כלומר, אתה רשאי לקבל

לפי הסולם האקדמי שבו אתה צובר זכויות שבתון וקרן השתלמות, או ללכת לפי הסולם הלא



אקדמי ולא לצבור את הזכויות האלה. חלק מהדברים האלה נובע ממערכת ההצמדות,

דהיינו, השכר של הסולם האקדמי הולך לפי הסכמי השכר האקדמיים, תוספות היוקר

וכדומה; השכר של הלא אקדמים הולך לפי שיטת ההצמדה. נוצר פער מוגזם בין שני

המסלולים האלה.

אם פרופ' ברוורמן יביא את הצעתו לור"ה, אתמוך בהקמת ועדה זאת, כי עברו כבר

כמה שנים מהמלצות ועדת גיטר. בארץ הרבה דברים זזים לפי הצמדות אוטומטיות

והתוצאות לא תמיד הגיוניות. אני חושב שיש דברים שצריך לתקן בשני הכיוונים. כאשר

עמדתי בפני הדילמה של הליכה לסולם הלא-אקדמי לעומת הסולם האקדמי, מטעמים מסויימים

לא רציתי לעשות את הקפיצה הגדולה הזאת, למרות שהשכר בסולם האקדמי נשחק.

עניינית, הדברים טעונים בדיקה. אני מסכים עם דברי חבר-הכנסת צוקר שלא כל

ציוץ צריך להביא להקמת ועדה. אבל אם יש רגישות ציבורית בענין הזה ונושאים

ענייניים לבדיקה - למה לא? ה"עלייהום" בשל תנאי שכר של מנהלים הוא תמיד נושא

פופולרי ואפשר להדביק אליו כל נושא. לכן לא צריך לקשור זאת עם המעונות.

אשר למוסד שלי יש לי הרגשה טובה גם לגבי הצורה שהוא מנוהל וגם לגבי הסטנדרטים

בהם הוא עומד. אני מוכן לענות לשאלות ענייניות.

פרופ' ז י תדמור;

המצב בטכניון כרגע הוא שיש נשיאים ומשנים אקדמיים בלבד. הנשיא מקבל לפי

הסולם האקדמי לפי הנחיות ועדת גיטר, צמוד לשכר הפרופסורים, שאכן נשחק, ובשל

השחיקה הזאת יש לנו בעיות עם הסגל. כאשר מילגאי מקבל שכר יותר גבוה, הוא מביא

הביתה יותר מאשר המרצה שלו.

המשנה למינהל ופיננסים, שהיה לא אקדמי, עזב את תפקידו ב-1 בינואר. אנחנו

מחפשים אדם אחר לאיוש תפקיד זה. אנחנו נמצאים במשא-ומתן עם אדם מסויים על התימת

הסכם. בהתיושב בהערות של הוועדה הזאת והפנייה של שר החינוך, נחתום אתו הסכם שונה

במקצת, לא לפי התקרה של ועדת גיטר אלא יותר נמוך ממנה. הסיבה שנוצר פער בין השכר

של האקדמיים לבין המשנים שאינם אקדמיים היא שיטת ההצמדה. השכר של הלא אקדמיים

צמוד לשכר מנכ"לים, שרים וחברי כנסת, לפי ועדת גיטר. זה עלה יותר מדי. ועדת

גיטר איפשרה תחום מסויים של השכר, עם גמישות מסויימת לגבי שיטת ההצמדה, ואם זו

אוניברסיטה גדולה או קטנה. במשא-ומתן שלנו עם המשנה החדש למינהל ופיננסים נתחשב

בדברים האלה.

ההחלטות בטכניון, כמו באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטאות האחרות, לא מתקבלות

על-ידי הנשיא או ההנהלה אלא על-ידי ועדה ציבורית שבראשה עומד יושב-ראש קורטוריון

קודם ואישי ציבור והם אלה שמאשרים בסופו של דבר את החוזים של הבכירים.

ת' קרץ;

לפי דעתי ענינו לשאילתה של חבר-הכנסת גולדמן.

מי גולדמן;

השאילתה שהעליתי התייחסה לשכר המנכ"לים הבכירים תוך כדי קשירת הנושא של העלאת

השכר במעונות, ולא במקרה. מאחר שלא הייתי חבר ועדת החינוך בעבר, עברתי על החומר

של ועדת גיטר וראיתי כי היא קבעה ששכר הבכירים באוניברסיטאות יהיה צמוד לשכר

המנכ"לים והשרים. אני הייתי מעדיף שהשכר יהיה צמוד לשכר המנכ"לים בחברות

הממשלתיות משום ששם זה מחולק לשתי קבוצות, האחת - של החברות הגדולות, כדוגמת חברת

החשמל או כימיקלים; והשניה - החברות האחרות בהן השכר נמוך ב-1,400 שקל. הצעתי

שהשכר של המנכ"לים באוניברסיטאות יהיה כדוגמת השכר בחברות הגדולות, כמו אל-על,



חברת החשמל וכימיקלים. אבל לא אני אהיה זה שאומר למנכ"לים שממלאים תפקידם היום:

החל מה-1 בינואר או מה-1 בפברואר נוריד לכם את השכר והוא יהיה בגובה השכר של

המנכ"לים בחברות הממשלתיות. אבל מנכ"לים גם מתחלפים. לפי העידכון שהצעתם, השכר

של המנכ"לים באוניברסיטאות תל-אביב, חיפה, באר-שבע וירושלים מגיע לכ-16,000 שקל.

פרופ' י י בן-פורת;

אמרתי שבירושלים השכר הוא כ-8,000 שקל ובטכניון הם הורידו את ר!שכר.

מי ג ולדמן;

לא שמעתי תשובה לגבי חיפה, תל-אביב, בר-אילן ובאר-שבע. יכול להיות שבירושלים

זה שונה מאשר באוניברסיטאות אחרות. גם אנחנו יודעים להציג נתונים, השאלה היא במה

אתה מתמקד.

אי אליאב;

מה הנתונים שלך?

מי גולדמן;

שבתל-אביב זה מגיע ל-16,000 שקל למנכ"ל.
הי מחאמיד
הם הוזמנו לישיבה?

מי גולדמן;

ודאי. כנראה מסיבות שונות הם לא יכלו להגיע לישיבה. רציתי להעמיד דברים על

דיוקם אחרי שקיבלתי את התשובה של המועצה להשכלה גבוהה. אי-אפשר להוריד עכשיו את

השכר ל-8,000 או 9,000 שקל. אבל אני רוצה שיהיה רשום בפרוטוקול שאם יוצאים עכשיו

מיכרזים למנכ"לים בעתיד, השכר ייקבע בצמוד לכללים שנקבעו למנכ"לים בחברות

הממשלתיות. מנכ"ל משרד האוצר מקבל 2,000 שקל פחות ממנכ"ל חברת אל-על, זו

המציאות, ומנכ"ל משרד התקשורת מקבל כפי שמקבל מנכ"ל משרד האוצר. והוא הדבר לגבי

שרים, שר בלי תיק ושר הבטחון מקבלים אותו השכר.

אשר לשכר המעונות. העליתי את שני הנושאים האלה יחד כי הנושא של שכר הבכירים

היה באותו שבוע בו העלו את השכר במעונות.

נכון שהיתה הקפאה של שכר המעונות, וזו היתה החלטה של שר השיכון דאז. אבל

אנהנו יודעים שבשנה מסויימת היתה הקפאה במשק בעוד מספר תהומים, כמו למשל ברשויות

המקומיות. שנה לאחר מכן כאשר היתה העלאה, חבר-הכנסת דן תיכון הציע שאי-אפשר יהיה

להעלות את מסי הארנונה על-פי דרישת הרשויות, והוא העביר החלטה בוועדת הכספים

שהעלאת מסי הארנונה תהיה צמודה למדד בלבד ואגורה אחת לא לפני-כן. באנו, נציגי

הרשויות המקומיות בוועדת הכספים, ואמרנו; שנה קודם לכן הקפאנו את העלאת מסי

הארנונה כי אמרו לנו ששנה לאחר מכן נוכל לקחת בחשבון את ההקפאה פלוס המדד כדי

לסגור פערים. מה שקרה הוא, שהעלינו את הארנונה על-פי תקרה של ועדת הכספים, בצירוף

סעיף קטן, שבאישור שר הפנים ושר האוצר ניתן יהיה להעלות את הארנונה מעבר למדד.

אישרו זאת לשלוש-ארבע רשויות. לכן אי-אפשר עכשיו להגיד; אנחנו מעלים היום את

השכר במעונות ב-30% בגלל שהיתה הקפאה בשנה מסויימת ותוך מספר שנים אנחנו רוצים

לסגור את הפערים.

שמעתי שהושגה פשרה בבג"צ, שמעתי חלק מההבהרות, וטוב היה לשמוע את התשובות

האלה.



פרופ' י' בן-פורת;

בכל זאת, אתה מסכים שאין קשר בין שני הנושאים?

מי גולדמן;

אני מסכים. אבל הסברתי ששני הנושאים עלו באותו שבוע ובשאילתה שהגשתי קשרתי

אותם יחד.

פרופ' י' בן-פורת;

צריך להפריד בין ההצמדה הפורמלית והעניינית לבין השכר בחברות הממשלתיות. לפי

חוק המועצה להשכלה גבוהה, האוניברסיטאות אינן אנלוגיות לחברות ממשלתיות, לא

מבחינת מעמדן הפורמלי וגם לא מבחינת התנהגותן הכלכלית. אם ור"ה תקבל את הצעת

היושב-ראש שלה להקים ועדה ציבורית, הרעיון שאינה העלית צריך לעמוד בפניה והיא

צריכה להתייחס אליו, אם הוא אמת מידה. זה יכול להיות אחד מהשיקולים. היא יכולה

לחשוב שיש שיקולים ענייניים של האוניברסיטאות מדוע הן רוצות לסטות מזה לכאן או

לכאן. יש להבהין בין השאלה שגוף ציבורי, כמו ור"ה, יצטרך להגן על הדבר הזה לבין

מה שהשתמע מדבריך, חבר-הכנסת גולדמן - ואני מניח שלא התכוונת לכך - שבאיזה שהוא

מקום ועדת החינוך תקבל על כך החלטות. לא הגוף הזה כאן הוא שקובע את השכר

באוניברסיטאות. זה נראה לי לא במקום. הוק המועצה להשכלה גבוהה עבר בכנסת הזאת

והוא קבע שהאוניברסיטאות צריכות לכלכל את ענייניהן בעצמן -הן צריכות להיות

פתוחות לבקורת ציבורית - אבל לא נתונות להחלטות של רשויות המדינה כמו החברות

הממשלתיות. ההצעה שלך צריכה לבוא לפני גוף ציבורי כזה וכאשר הנושא יידון בפניו

הוא יחליט מה לעשות.

היו"ר הי מירום;

מדובר בשאלה שיש לה אופי ציבורי. לכן כאשר מישהו שואל מה הקשר של הנושא

הראשון לנושא של שכר המעונות - יש קשר במסגרת תורת הירקות. זה עובד גם כלפינו.

כל אימת שמישהו רוצה להראות כמה הוא שכר המינימום, הוא מביא כדוגמה את שכר חברי

הכנסת, הופך את הברוטו לנטו ועושה כל מה שאפשר. בתוך הדיון הזה, עניינית, צריך

להפריד בין שני הנושאים.

פרופ' בן-פורת, לא רק שהפעם אני מסכים אתך, אלא שאני עושה זאת כענישה לידידי

הסטודנטים שאפילו לא מצאו לנכון לבוא היום לישיבה הזאת. אני כועס על כך. אני

מגינם של הסטודנטים כמעט לכל אורך החזית ומונחים לפני מכינביהם. הם מצאו לנחוץ

להתלונן ולהעלות את הנושא בפני הוועדה ומן הראוי היה שיגיעו.

סבור הייתי, ואני סבור גם עכשיו, שהקמת ועדה נוספת לבדיקת הענין תיתרום למה

שחבר-הכנסת צוקר רוצה, שלא תהיה אווירת "עלייהום" ציבורית. זה יוריד את המתח,

יתרום לענין. יקום גוף שיבחן את הענין לגופו, לא ועדת ההינוך בכנסת תקבע זאת, זה

לא על-פי החוק ולא על-פי הסדר הציבורי.
מי גולדמן
לא לכך התכוונתי וגם לא אמרתי זאת.

היו"ר ח' מירום;

לא אנחנו צריכים לעשות זאת אלא ועדה כזאת, וטוב שהיא תקום. ראשי

האוניברסיטאות צריכים להיות מעוניינים בהקמתה. זה יביא לרגיעה מבחינה ציבורית,

כשלא מתחמקים מהנושא, וזה גם יבחן את הנושא לגופו. נאמרו פה דברים נכונים על

הפער שנוצר בשכר בגלל סולמות הצמדה שונים, וצריך לבדוק זאת. זאת הזדמנות מצויינת

לכל מי שיש לו טענה לבוא ולטעון אווזה בצורה עניינית.



אני קורא לחברי בוועדה להסכים להצעה שהציע פרופ' ברוורמן שתקום ועדה כזאת,

כדי שבעוד שנה לא נצטרך לדון שוב באותו נושא. וכפי שידוע לכם, דנו כבר בנושא הזה

לפני שנה.

אני רוצה להתייחס גם לענין אוניברסיטת באר-שבע.

מי גולדמן;

אני רוצה לומר כסה דברים על כך משום שביקרתי בבאר-שבע, וגם אצל פרופ'

ברוורמן. היתה ברדיו הודעה שדירתו הפרטית של נשיא אוניברסיטת באר-שבע שופצה וכן

הלאה. עלינו לפנות לוועדת האתיקה של העורכים ולרשות השידור ולמחות על כך שלא

הבהירו מספיק את הענין. כשתוקפים איש ציבור, חייבים לצאת להגנתו כאשר הדברים

אינם נכונים.

כאשר הגעתי אל פרופ' ברוורמן אמרתי לו ששמעתי הודעה ברדיו ומי ששמע זאת יכול

היה להבין שהביאו קבלנים לבית הפרטי של פרופ' ברוורמן והשקיעו שם כמה עשרות אלפי

דולרים או שקלים. אמרתי לו שכדאי שיתקנו את ההודעה, אבל אינני יודע אם זה נעשה.

היה צריך לומר בצורה ברורה שמדובר בדירת שרד. אם בימים אלה יש או אין צורך

בשיפוץ דירה - זה ויכוח אחר.

אנחנו יודעים שבעבר, וגם בהווה, באזורים המרוחקים מהמרכז נותנים העדפות

לעובדים נדרשים. גם אנחנו עושים זאת בהתיישבות העובדת. כאשר קיבוץ זקוק לרופא,

הקיבוץ מעמיד לרשות הרופא תנאים מועדפים, למשל בכפר תבור, נתנו דירת שרד לרופא;

רצינו רב במושבה, בנינו לו דירת שרד; היה צורך באחות, נתנו לה דירת שירות. אותו

הדבר בנגב. אנשים לא עומדים בתור כדי להגיע לבאר-שבע.

היום זו תקופה של חסרי דיור, קרוואנים ואוהלים, ופתאום מפרסמים שהוציאו 80 או

90 אלף שקל לשיפוץ ביתו של נשיא האוניברסיטה; או ששיפצו את הלשכה - ביקרנו בה, זו

לשכה רגילה, אבל אלה כותרות שמושכות את העין.. לכן צריך להבהיר זאת בצורה ברורה.

הדבר היחיד שצורם, והזכיר זאת חבר-הכנסת זאבי, הוא ענין האדריכלית שהובאה

מארצות-הברית, ונשיא האוניברסיטה כבר התנצל על כך.

היו"ר חי מירום;

לענין זה. אם יש מי שבודק, צריך להמתין למסקנות. זה סביר שכאשר מגייסים

נשיא לאוניברסיטה צריך לדאוג לו לדיור וללשכה הולמים. אבל תמיד צריכים להיות

רגישים להיבט הציבורי. יש פטנטים שתלמד אותם מנסיונך. אפשר לעשות זאת חצי שנה

אחרי שנכנסים לתפקיד או בטרם נכנסים לתפקיד ועוד דברים מסוג זה שידועים לכולנו.
הי מחאמיד
זה מה שאתה מלמד אותו?

היו"ר חי מירום;

אני לא מלמד, אנחנו צריכים להימנע מצביעות ומשקר. שמענו שלא היתה שם לשכה

ראויה כדי שהנשיא יקבל שם את התורמים. הדברים לא מטרידים אותנו ונשיא

האוניברסיטה התנצל על הטעות שהיתה.

אשר לנושא המרכזי שלנו. אין לנו אינפורמציה באשר לשכר ראשי אוניברסיטאות

חיפה ותל-אביב ועלינו להשיג אותה. חבר-הכנסת גולדמן מחזיק פה נתונים שהם חריגים

אפילו בהתאם לדו"ח ועדת גיטר. אם הדברים אמנם כך, זה מחייב טיפול והתערבות וכך

אנחנו חוזרים לענין הקמתה של הוועדה הנוספת.



מ' גולדמן;

אני מבקש תשובה ממזכירת המועצה להשכלה גבוהה.

היו"ר הי מירום;

היא תשיב לוועדה.

מדובר בשאלה ציבורית. הבכירים באוניברסיטאות השופים לבקורת ציבורית. לעתים

מזומנות הם מפסיקים קריירה אישית ומהלכים שהם תיכננו מפני שישבו אצלם ימים ולילות

בנסיון לשכנע אותם למה חשוב שהם ייכנסו לתפקידים כאלה. אני מכיר זאת מנסיוני

האישי. מעת שההלטת לעשות מהלך ולהיכנס לתפקיד כזה, אתה וחשוף ציבורית, וצריך

להיות ערים לכך. אנחנו צריכים להיות מודעים לכך שציבור הסטודנטים, שאין הפרוטה

מצויה בכיסו, מאוד רגיש לעניו הזה.

אני חוזר לעמדתי האישית, ואני מקווה שחברי הכנסת יצטרפו אליה - - בניגוד

. לדעתו של חבר-הכנסת צוקר - להמליץ בכל זאת על הקמת ועדה נוספת. הדבר הזה יביא

לרגיעה ציבורית ולבדיקה עניינית של הנושא.

ה' מחאמיד;

אני מסכים לדעה שאין צורך ב"עלייהום" ואף לא בהתקפות בעתונות. אם לא נבלום

את השיטה של "עלייהום" על גופים אוניברסיטאיים ציבוריים, זה יהיה נגד האינטרסים

של המוסדות. כחברי הכנסת אנחנו מכירים היטב את התחושה הלא נעימה, כאשר עוברים

ליד חסרי דיור החושבים שיש לנו 10,000 שקל נטו, לא פחות. הם אינם יודעים מהו

השכר האמיתי.

תמוה בעיני הפער שיש בין בכירים שהם אקדמיים ובין כאלה שאינם אקדמיים. למרות

שקיבלתי תשובה על כך אינני מבין מדוע נשיא אוניברסיטה שהוא פרופסור צריך לקבל

פחות מנשיא אוניברסיטה שאיננו אקדמי. ההסבר לא שיכנע אותי. לדעתי, יש מקום

לפעול להפחתת הפער הקיים.

אני מסכים עם היושב-ראש שתקום ועדה שתבדוק מחדש את הנושא הזה.

אי אליאב;

אני מצטרף בכל לבי לחבר-הכנסת חגי מירום וממליץ על הקמת הוועדה הנוספת.

טבעי שתהיה קנאה בקרב סטודנטים שיש להם פחות, צריך לטפל בנושא הזה לא בגלל

המכתבים של הסטודנטים שהיו ושתמיד יהיו אלא בגלל נושא העלייה והקליטה.

האוניברסיטאות תצטרכנה להוריד את הרמה כי הן תהיינה חייבות לקלוט עשרות אלפי

סטודנטים, ובוודאי מספר גדול של פרופסורים ומרצים בשכר נמוך. לדעתי, אי-אפשר

יהיה להכניס אותם לסולמות השכר הרגילים, למרות שיהיו ביניהם בוודאי מרצים

מעולים ופרופסורים טובים, וצריך יהיה למצוא דרכי חירום.

לכן, אפילו בגלל הסיבה הזאת לבדה היה טוב שור"ה תגיד כי היא בודקת מחדש את

שכר ראש הפירמידה שלה. נקים ועדה ציבורית, נפתח בפניה את כל הנושא ונקבל את

ההמלצות שלה, ביניהן, גם את ההמלצה של חבר-הכנסת גולדמן. אני ממליץ על כך בכל

לב.

פרופ' ז' תדמור;

ועדה כזאת יכולה גם להגיע למסקנה שיש להעלות את שכר הפרופסורים.



אי אליאב;

נכון. זו ועדה ציבורית ואמרתי שנפתח בפניה את כל הנושא.

היו"ר חי מירום;

אנחנו יודעים שזה כך, פרופ' תדמור.

ר' זאבי;

באשר לשכר של נשיאי האוניברסיטאות נחה דעתי. זה לא כצעקתה.מה שפרסו לפנינו

הוא סביר, מקובל, תואם את מסקנות ועדת גיטר. לא נחה דעתי לגבי קביעת השכר של

המנכ"לים ולכן אני מצטרף להצעתו של יושב-ראש הוועדה לתמוך בכוונת י ושב-ראש ור"ה

להקים ועדה ציבורית שתכסה גם את הנושא של המנכ"לים ולא רק של הנשיאים. אני מציע

לכם שתקפידו כי הרכב הוועדה יהיה כזה שלא יגידו אחר-כך; מי נתן את המסקנות. תנו

בה ייצוג הולם לא רק לעצמכם, כגוף אינטרסנטי, אלא לאנשי ציבור, שופט בדימוס או שר

בדימוס.

אני לא מקבל את ההצעה של חברי חבר-הכנסת מחאמיד שיש להקטין את הפער בין

האקדמאים והלא-אקדמאים. ההסבר שקיבלנו פה היה מאוד משכנע.

לסיכום, השכר שלכם הולם והוגן, אחרת לא היינו משיגים אנשים ברמה מתאימה. אם

לא היה כך היינו אומרים שיש לעשות הכל כדי שהאוניברסיטאות יצאו למרחב ויאספו את

הכספים וינהלו את מוסדותיהם כפי שצריך. לכן עושים זאת על-ידי גיוס אנשים טובים

שנותנים להם שכר הולם. אני לא בטוח שזה נכון לגבי מנכ"לים. לכן אנחנו מעודדים

הקמת ועדה כזאת עם איוש נכון.

פרופ' ז י תדמור;

אני רוצה להעיר ביחס לתחושות של הסטודנטים בנוגע לשכר הבכירים ולמעונות.

אגודת הסטודנטים אצלנו היא א-פוליטית, ויש לנו שיתוף פעולה מצויין אתם בכל מיני

נושאים, כולל נכונות שלהם להצטופף במעונות בגלל העלייה ולשלם אותו שכר. הם אפילו

התנדבו לשלם שכר דירה קצת יותר גבוה על-מנת שנוכל לגייס כסף כדי לבנות עוד

מעונות. אולי יש תלונות בקרב סטודנטים במוסדות אחרים, אבל לא ידוע לי על תחושות

כאלה בקרב סטודנטים בטכניון.

פרופ' י' בן-פורת;

אשר להערה על הפער בין האקדמאים לבין הלא אקדמאים אני רוצה להבהיר. קיים

הענין של שבתון וקרן השתלמות וגם הענין של פערים בין אינדקסים, לכן יש מקום

לבדיקה אם שני הדברים הם עקביים.

יש לי בקשה. אם הוועדה תקבל פה סיכום פורמלי שהיא מבקשת להקים ועדה ציבורית

- והשגתם ההיפך ממה שרציתם.

אי אליאב;

לא. זו היתה רק המלצה.

פרופ' י י בן-פורת;

אני מקווה שרוב חברי ור"ה יתמכו בהצעתו של יושב-ראש ור"ה. דווקא מבחינה

ציבורית עדיף שההחלטה תבוא כהחלטה של ור"ה שהתקבלה באופן וולונטרי, מה גם שרוח

הדברים כאן היתה עניינית, וכי בדברים מסויימים זה לא כצעקתה ואילו דברים אהרים

ראויים לבדיקה. לדעתי, נתרום לשקט הציבורי אם לא ייצא מכאן סיכום פורמלי שהוא

המלצה לור"ה, אלא שיירשם כי הוועדה שמעה שיושב-ראש ור"ה מתכוון להקים ועדה

ציבורית לבדיקת הנושא.



היו"ר חי מירום;

עכשיו הזמנת אותי להחליט ההיפך. אני לא מקבל שראשי חאוניברסיטאות יקבלו

החלטות אחרות דווקא מפני שוועדת החינוך המליצה.

פרופ' י י בן-פורת;

לא זאת אמרתי. אמרתי שיהיה הד ציבורי כאילו היה פה אינוס.

היו"ר חי מירום;

אנחנו בהחלט נרשום בסיפוק את ההצעה ואי-אפשר להסתיר את העובדה שזה היה לב-לבו

של הענין.

פרופ' אי ברוורמן;

חשוב שיהיה ברור שיושב-ראש ור"ה הציע להקים ועדה שבראשה יעמוד איש ציבור

שיהיה מחוץ לאקדמיה, כפי שהציע חבר-הפנסת זאבי. זו לשון ההצעה.
היו"ר חי מירום
לסיכום הדיון. בדיוק לאחר שנה קיימנו היום עוד דיון בשאלת שכר הבכירים

באוניברסיטאות. אני מקווה שיושב-ראש ור"ה יוביל את המהלך שיש בכוונתו לעשות:

יקים ועדה ציבורית שבראשה יעמוד איש ציבור והמבנה שלה יהיה מקובל מבחינה ציבורית.

על-ידי כך נוכל לבחון מחדש את הנושא הזה. זה יביא רק תוצאות חיוביות לציבור

המרצים והבכירים, לציבורים שיש להם רגישות גבוהה לנושא הזה, וגם מההיבט הציבורי

והיכולת שלנו להופיע כגורם מבקר.

אני מודה לכל האורחים.

הישיבה ננעלה בשעה 10.35

קוד המקור של הנתונים