ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 02/01/1991

אישור בתי-ספר בהם יונהג יום חינוך ארוך התשנ"א; אלימות בני נוער; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 192

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי, ט"ז בטבת התשנ"א (2 בינואר 1991) שעה 00;09

(הישיבה פתור™ לעתונות)
נכחו
חברי הוועדה; מ' בר-זהר - היו"ר

יי זאבי

ה' מחאמיד

חי מירום

ח' פארס

מוזמנים; י' קולודנר - מנחל שפ"י, משרד החינוך

מי מאיר - מרכז מוקד חאלימות, משרד החינוך

צ' פרנק - מפקח אחראי על נושא אלימות, משרד

חחי נוך

נצ"מ א' כוכבא-שבתאי - ראש מח"ק, משטרת ישראל

סנ"צ אי סלנט - קצין נוער במחוז ת"א, משטרת ישראל

מי מזרחי - יו"ר ארגון חהורים הארצי

י' קראוס - יו"ר ועד חחורים בתל-אביב

חי מילצין - יו"ר ועדת החינוך בוועד חורים ת"א

נ' וולך - סגן ראש עיריית ת"א וראש מי נחל

חחי נוך בעיריח

חי דותן - מנחל חאגף לתכנון, חערכה ובקרה

במינהל החינוך בעיריית ת"א

י' כהן - עיריית ת"א

פ' שומר - ההסתדרות

א' ברנע - ההסתדרות

שי יונש - מבעלי קולנוע "דן" בת"א

אי שני - בעל מועדון שירוקו

בי נסים - משרד החינוך וחתרבות

מזכירת חוועדח (בפועל); י י גידלי

קצרנית; אי זכאי

סדר-היום; אישור בתי-ספר בהם יונהג יוח"א בתשנ"א.

שאילתות.

אלימות בני נוער.



אישור בתי-ספר בהם יונהג יום חינוך ארוך בתשנ"א
היו"ר מ' בר-זהר
אני פותרו את הישיבה.

אני מביא לפני הוועדה את פניית משרד החינוך לאישור מספר בתי-ספר בהם

יונהג יום חינוך ארוך בשנת התשנ"א. הפצתי את המסמך של רשימת בתי-הספר בין

חברי הוועדה ישירות לתאים לפני כשבוע. לא קיבלתי על כך שום תגובה. אני מביא

זאת עכשיו לאישור חברי הוועדה. אני מעמיד זאת להצבעה. מי בעד אישור המסמך?

הצבעה

היו"ר מי בר-זהר;

המסמך אושר ללא מתנגדים. גבי נסים, את יכולה למסור לשר החינוך שהרשימה

אושרה.

שאילתות

אנחנו עוברים לשאילתות של חברי הכנסת. בבקשה, חבר-הכנסת פארס.

ח' פארס;

בפרסום של המחלקה לסטודנטים של משרד החינוך והתרבות נקבע שיהיו זכאים

לסיוע כספי ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה כל העונים לקריטריונים הבאים:

1.משפחות ברוכות ילדים; 2. שירות צבאי או לאומי; 3. תושבי עיירות פיתוח

ושכונות מצוקה המפורטות ברשימה.

ברשימת שכונות המצוקה המפורטות אין אף ישוב ערבי או דרוזי למרות שמבחינה

כלכלית מצבם של ישובים אלו דומה למצבן של עיירות הפיתוח ושכונות המצוקה במגזר

היהודי. י לפעמים מצבן אף קשה יותר. מדוע סטודנט דרוזי ששירת בצה"ל אינו זכאי

למילגה זו? מדוע סטודנטים ערבים לא יהיו זכאים למילגה זו? אני מצרף כאן את

הרשימה.
היו"ר מי בר-זהר
אני קורא שסטודנטים בתל-חי עומדים לשבות בגלל מצוקת דיור ובידיעה אחרת

אני קורא שהם סולקו מהמעונות כדי לתת את המעונות לעולים וכי היתה שם קטטה

אלימה בין סטודנטים לעולים. אני מבקש לדעת מה קורה שם והאם זו מדיניות המשרד?

הופסקה הקמת בית-ספר בוואדי ג'וז מטעמי בטחון. האם זה נכון? איך קובעים

מה בונים ומה לא בונים?

קיבלתי מספר פניות מגיוליס לגבי יישום מסקנות הוועדה לבדיקת החינוך

בג'וליס. גבי נסים, ביקשתם מהם חומר מסויים והעברתי אליכם את כל החומר.

קיבלתם תשובה חיובית וכל מה שביקשתם מג'וליס אושר. חיה אצלי ראש המועצה

המקומית ואמר לי כי שום דבר לא זז וכל ההבטחות שהובטחו להם בדבר הטיפול בבעיות

החינוך במקום לא קויימו. אני מבקש לקבל תשובה מוסמכת מדוע מתעכב פתרון בעיית

החינוך בג'וליס?
ח י פארס
באותו הקשר. בנות שלא עברו מבית-ספר בי בג'וליס והמשיכו ללמוד בו לאחר

חלוקת בית-הספר גמרו את השליש ולא קיבלו תעודות. המנהל אמר להורים כי הוא לא

יכול לתת לבנות את התעודות וזאת על סמך שיחה שלו עם המפקח אברהם מועלם. מדוע

עוכבו התעודות האלה? אני מבקש לפתור את הבעיה בהקדם האפשרי.

היו"ר מי בר-זהר;

יש לפני פנייה של מר יעקב רגב על חוסר סיוע של משרד ההינוך, בצירוף מכתב

של חבר-הכנסת ג ולדמן. אני מעביר זאת אליך, גבי נסים.

אני מעביר אליך תלונה בקשר לאי-תיפקוד בית-הספר הממלכתי-דתי "אביר יעקב"

באופקים.

קיבלתי פטיציה חתומה על-ידי 40-30 הורים בשלומי בקשר לילדים בגילאי 5-4,

כי ילדים בשלב טרום-חובה מקבלים יותר שעות. אני מבקש לקבל על כך תשובה מהירה.

הבטחתם הבטחה למרכז הטכנולוגי מנשה ולא קיימתם אותה. אני מעביר זאת

אליכם.

יש חברה שמציעה קלטת להפגת חרדה של תלמידים ערב בחינות. אני מניח שזה

שייך לשפ"י. אני מעביר זאת אליכם.

יש לפני ידיעה על עשרות בני עולים שהשתתפו בפעילות מיסיונרית בחיפה.

לקחו ילדים ליום כף בהדר הכרמל והוא הפך ליום היכרות עם ישו, הברית החדשה וחג

המולד. אני מבקש לבדוק זאת.

מודיעים לי שהתכנית "בוקר-טוב ישראל" תשודר ביום אי. האמנם היא תשודר?

אנחנו שומעים על פריסה חדשה של משרד החינוך לשנה הקרובה בגלל העולים

וההרחבה המתבקשת לגבי תוספת של 20 אלף תלמידים. יש לכם מסמך כלשהו על כך?

בי נסים;

לא. הועלה רעיון. תהיה ישיבה בנושא הזה בשבוע הבא.

מי בר-זהר;

כל החומר מיועד למסיבות עתונאים ולידיעות בעתונות? תהיה ישיבה בנושא

יותר ספציפי, לא בנושא הכללי של פריסת משרד החינוך. אנחנו מבקשים לקבל בכתב

את תכנית משרד החינוך לשנה הקרובה. מסרו על כיתות שייבנו - מה ייבנה? כמה?

היכן יורחבו כיתות? מה יהיה מספר הילדים בכיתות? איך זה יתבצע? זו תכנית

ממשית רחבה מאוד לקליטת עולים ואני קורא על כך רק בעתונים.

אני קורא בעתון שהממכלה למינהל מממנת הגנה משפטית לסמנכ"ל המוסד הנאשמת

בפלילים. האם כך נהוג במכללות כאשר יש בעיה עם אחד העובדים הבכירים?

מהו נציב רמת החינוך? לפי הידיעה בעתון הוא ילך לבדוק את רמת החינוך

והישגי התלמידים בכל הארץ. זה תפקיד חדש שנוצר במשרד החינוך. אני חושב

שבמשרד החינוך יש מספיק יועצים, מנהלים, מדענים ראשיים, סגני מדענים ראשיים

ועוד מומחים. האם צריך עוד נציב שיישב מעליהם ויבדוק את רמת החינוך?



אני מבקש לדעת מה קורה עם המילגות שנותנים לתלמידים הלומדים במוסד לא

אקדמי. תלמיד בשם רוני גנזיה בבית-ספר רמות משפט, פנה למשרד החינוך וביקש

לקבל מילגה. ועדת המילגות של משרד החינוך החליטה שהוא לא זכאי לקבל השנה

מילגה מפני שהוא איננו לומד לקראת קבלת תואר אקדמי. האם זו עמדת משרד החינוך?

האם תלמיד שלומד לימודים גבוהים אבל לא לתואר אקדמי אינו זכאי לקבל מילגה גם

אם הוא עונה לשאר הקריטריונים? המוסדות הללו הוקמו על-פי חוק שחוקק בכנסת.

יש לפני ידיעה על משבר שנפתר בדבר הסעת ילדים מיהודה ושומרון.

חי מירום;

השבוע פורסם בכלי התקשורת כאילו יש הסכם בין משרד האוצר לבין משרד

הבריאות על קיטום של 30% במספר התלמידים הישראלים, בני הארץ, בפקולטאות לרפואה

בשל הצורך לקלוט תלמידים שבאים מהוץ-לארץ או פוטנציאל של עולים. האם זה סביר

בעיני המשרד? האם אין המצב מחייב הגברה ולא הקטנה של הפוטנציאל שיברא מקרב

בני הארץ?

ר' זאבי;

התפרסם שמשרד החינוך כאילו מבטל את המגמות בבתי-הספר התיכוניים. זה לא

נדון כאן ואני חושב שהוועדה הזאת זכאית להביע דעתה בנושא. האם זה נכון?

היו"ר מי בר-זהר;

גם על ביטול המגמה של מלחמות ישראל בבתי-הספר למדנו ממכתב של אחד ההורים.

זה יעלה לדיון בתקופה הקרובה.

אלימות בני נוער
אנחנו ניגשים לנושא המרכזי
אלימות בני נוער. הנושא הזה קשור לרצח שהיה

לאחרונה בתל-אביב.

הישיבה פתוחה לעתונות. אני מציג את הנוכחים. ממשרד החינוך - מר יוסף

קולודנר, מנהל שפ"י; מר מנחם מאיר, מרכז מוקד האלימות; מר צבי פרנק, מפקח

אחראי על נושא האלימות. מר מאיר, אתה יושב במוקד ועונה לפניות?
מי מאיר
אני עובד לשכת המנכ"ל. כדי לתת דגש ומשקל בהתייחסות המשרד לנושא הוקם

המוקד לקבלת המידע בלשכת המנכ"ל. הטיפול לא נעשה על-ידינו אלא מועבר על-ידי

המוקד לגורמים המקצועיים הרלוונטיים.
היו"ר מי בר-זהר
אני מניח שיש לך הכשרה בתחום זה?
מי מאיר
אני מפקח ותיק במערכת החינוך.



היו"ר מי בר-זהר;

לשם מה דרוש כוח עם כישורים כאלה שיישב במוקד כדי להעביר פניות למישהו

אחר?

מי מאיר;

כדי שלציבור הפונים תהיה תחושה שהמשרד מייחס לכך חשיבות רבה. לצערי, זה

לא השפיע רבות והפניות היו מועטות.
היו"ר מ' בר-זהר
מלכתחילה התנגדנו לכך כי ידענו שזה מה שיקרה.

ממשטרת ישראל נמצאים פה ניצב-משנה אמירה כוכבא-שבתאי, ראש מחלקת חקירות;

סגן ניצב אבי סלנט, קצין נוער במחוז תל-אביב. ניצב-משנה כוכבא, את עוסקת

בחקירות כלליות או כאלה שנוגעות לנוער?
נצ"מ אי כוכבא-שבתאי
אני עוסקת בחקירות כלליות וחלק מהן חקירות נוער.
היו"ר מי בר-זהר
מארגון ההורים הארצי נמצא פה מר משה מזרחי. מוועד ההורים בתל-אביב

נמצאים מר יעקב קראוס, יושב-ראש הוועדה; גבי חנה מילצ'ן, יושבת-ראש ועד

החינוך. ממרכז השלטון המקומי - מר נתן וולך, סגן ראש העיריה וראש מינהל

החינוך בעיריית תל-אביב; מר חיים דותן, מנהל האגף לתכנון והערכה ובקרה במינהל

החינוך בעיריה; מר יצחק כהן, עיריית תל-אביב. נציגי מועדונים - גבי שושנה

יונש ומר יצחק יונש, בעלי קולנוע "דן" בתל-אביב; מר אלון שני - בעל מועדון

"שירוקו". מההסתדרות נמצאים פה מר פיני שומר ומר אהרן ברנע.

אנחנו רוצים לדון היום באלימות שמתפתחת בקרב בני הנוער. זו תופעה ולא רק

מקרה יחיד. לפני כשבוע היה רצח בתל-אביב. יש לפני ערימה גדולה של קטעי עתונות

על ילדים שמסתובבים עם סכינים ואולרים ועל מקרים בהם נערים דקרו זה את זה

בסכינים, באולרים, בסכיני ניתוח שנגנבו מבית-חולים בבאר-שבע. בדיון שהיה לגבי

ידיעות כאלה שאלתי את משרד החינוך מה קורה ולגבי כל מקרה אמרתם לנו: אין דבר

כזה, הכל בסדר. עכשיו אנחנו רואים שהאלימות הולכת וגואה.

אני רוצה לשמוע סקירה כללית על מה שקורה בקרב בני הנוער ואני מבקש מאנשי

המשטרה לפתוח.
נצ"מ אי כוכבא-שבתאי
אנחנו התכוננו לנושא הזה במה שקשור ב"שירוקו" ובתל-אביב וחלקנו בענין.

אם זו הכוונה, קצין הנוער בתל-אביב סנ"צ אבי סלנט יתאר מה אנחנו עושים.
היו"ר מי בר-זהר
אני לא מדבר רק על תל-אביב אלא על אלימות נוער בכלל. "שירוקו" הוא חלק

מזה. על כך התבקשתם לדווח לנו.



נצ"מ אי כוכבא-שבתאי;

אני מצטערת על אי-ההבנה. התבקשנו לדווח בעיקר לגבי תל-אביב.

י י גידלי;

אמרנו ש"שירוקו" היה איזה ,TRIGGERאבל דיברנו על הנושא בכלל.

הי ו"ר מי בר-זהר;

בזמן שסנ"צ סלנט ידווח לנו אולי תתקשרי למשרדך ותבקשי את הנתונים, כי

אנחנו צריכים לדעת מה קורה.
נצ"מ אי כוכבא-שבתאי
אינני יכולה. הבנתי שמדובר ב"שירוקו" לכן הבאנו נתונים לגבי תל-אביב ולא

לגבי כלל הנוער.

היו"ר מ' בר-זהר;

הצגנו את המקרה של "שירוקו" כמקרה שמאפיין תופעה הגוברת ומחמירה. אתם לא
יכולים לומר לנו
אנחנו לא יודעים על מקרים אחרים, בכל זאת, אתם משטרה.

קבענו ישיבה ואנחנו דנים על כך. אני מוכן לתת לך שעה כדי שתתקשרי ותעבירי לנו

את הנתונים.
נצ"מ אי כוכבא-שבתאי
אני מצטערת. אני צריכה בשביל זה את המחשבים וגם לערוך בדיקות.
היו"ר מי בר-זהר
אף אחד אצלכם לא יודע על מקרים של דקירות ואלימות נוער? אולי אתחיל

לקרוא מן העתון?
נצ"מ אי כוכבא-שבתאי
אני לא יכולה להוציא זאת מיידית משום מאגר. אתן לך תשובה תוך יום-

יומיים.
היו"ר מי בר-זהר
זה לא יתן לנו דבר. זו ועדה של הכנסת שיושבת עכשיו ואנחנו רוצים לדון

בכך. אני מוכן להעביר לך את התיק שבידי.
נצ"מ אי כוכבא-שבתאי
אם אני יכולה להציע, נדון בתל-אביב. נראה איך יתפתחו העניינים ובפעם

הבאה אביא לך את כל הנתונים. אני מאוד מצטערת.
היו"ר מי בר-זהר
גם אני מאוד מצטער. לא נהוג להופיע כך לוועדה. בבקשה, מסור לנו את

הנתונים בתל-אביב.
סנ"צ אי סלנט
מתחילת שנת 1990 ועד נובמבר 1990 היו 53 אירועים של אלימות באזורי

מועדונים במחוז תל-אביב. מספר הקטינים שהיו מעורבים ונפתחו להם תיקים פליליים

הוא 10, ולגבי 4 מחם זח חיה בשני אירועים.
ר' זאבי
אלה המקרים שדווחו לכם כמשטרה. האם יש לכם מושג כמה מקרים לא מדווחים

ובאיזה היקף?

סנ"צ אי סלנט;

לפעמים יש קטטה ליד מועדון כלשהו, הניידת מגיעה ואין שם אף אחד. יש

מקרים שאינם מדווחים למשטרה, מקרים שמוסתרים, או שהמעורבים בהם התפזרו לפני

שהמשטרה הגיעה.

במהלך כל השנה, בכל מקומות הבילוי בהם מתרכזים בני נוער במיוחד בסופי

שבוע, הרבה מאוד מקרים בהם יש אירועים של הפרעות מנוחה, קטטות, צעקות ורעשים,

הם סביב המועדונים השונים ברחבי מחוז תל-אביב. חלק גדול מהמועדונים פועל ללא

רשיון. מוגשים על כך דו"חות כמעט מדי לילה. למשל נגד מועדון "שירוקו" הוגשו

למעלה מ-100 דו"חות ברירת קנט בשנת 1990, שהמשטרה מגישה על טפטים של דו"חות

עירוניים, כשכל דו"ח חוא על 225 שקל.

ר' זאבי;

זה אמצעי האכיפה היחיד של המשטרה על מוסד שפועל ללא רשיון או שאתם יכולים

גם לסגור אותו?
סנ"צ אי סלנט
המשטרה פועלת לסגירה, כמשטרה, כפי שעשינו לאחרו נח במועדון "שירוקו" אם יש

הפרעת הסדר ואם יש אלימות כפי שהיתה. אנחנו לא ששים לעשות זאת. העיריה היא

שנותנת את הרשיונות.
ר' זאבי
אתם רושמים את הדו"חות על טפסים של העיריה. למה אתם לא מגישים בערב אחד

שניים-שלושה דו"חות, יעלה לו אלף שקל בלילה והוא לא ירצה להחזיק את זח פתוח.

כדאי לו לשלם 225 שקל כדי להחזיק את המועדון פתוח.
חי מירום
אתח רוצה להפוך את הקנס לענישה?

ר' זאבי;

לא. אני רוצח שחחוק יכובד.
סנ"צ אי סלנט
"שירוקו" סגור עכשיו בצו מינהלי של המשטרה.



ר' זאבי;

אם כך יש לכם את הנשק הזה של צו מינהלי?

סנ"צ אי סלנט;

כן. אבל כאשר מדובר בהפרעות ורעשים המשטרה לא תנקוט בסגירה אלא תלך

לעיריה כי היא נותנת הרשיון, לגבי מועדון "פינגווין" היה מכתב של ממ"ר הירקון

לסגור אותו, לאחר שנפתחו שני תיקים פליליים בגלל מכירת משקאות אלכוהוליים

לקטינים בתוך המועדון. בינתיים זה לא התקבל בעיריה כנימוק לסגירה.

היו"ר מי בר-זהר;

הנושא שעומד בפנינו היום הוא נושא האלימות. יכול להיות מועדון שפועל

ברשיון שיש בו אלימות ומועדון שפועל בלא רשיון שאין בו אלימות.

סנ"צ אי סלנט;

אין לנו מספיק מידע כדי לומר שיש שם כל הזמן אלימות.

היו"ר מ' בר-זהר;

נדקר נער. נאמר שזה קרה על רקע אלימות במועדון. אתם כמשטרה לא יודעים

מספיק על מה שקורה שם?

סנ"צ אי סלנט;

אם אתה שואל לגבי מקרה ספציפי מסויים, מהחקירה ידוע לנו שזה התחיל בחוץ

והסתיים בפנים. אני לא יכול לומר שהמועדונים עצמם הם שיוצרים את האלימות.

היו"ר מי בר-זהר;

אנחנו דנו לא מזמן בתופעות כמו כת השטן, על ריקודים אלימים, ויש כאן

גירסה שאומרת שהנער נדקר במהלך ריקוד ה"פוגו" האלים. מתי הנער נדקר? האם זה

קרה על רקע תופעות חוזרות ונשנות במקום או במחוז תל-אביב? האם יש עלייה

באלימות בקרב נוער שהולך למועדונים בתל-אביב? האם יש עלייה במקרים של פגיעה

ודקירות? האם הדברים האלה ידועים לכם או לא?

סנ"צ אי סלנט;

אני לא יכול להגיד שאנחנו יודעים על דבר כזה. אין לנו תלונות על כך שהיו

אירועים חריגים בכל המועדונים, כמו הדקירה שהיתה לאחרונה ב"שירוקו". זה לא

קיים. פה ושם יש מקרה אלימות ואם אנחנו נקראים אנחנו מגיעים, לפעמים מוצאים

את הנערים במקום ולפעמים לא. מתקיימים כל הזמן ביקורים סדירים על-ידי אנשי

סיור במדים ועל-ידי אנשי בילוש בלא מדים או על-ידי עובדי נוער של המשטרה. אני

לא יכול להגיד שיש יותר אלימות משהיתה קודם לכן. ידוע לנו על הריקוד המסויים

שמתבטא באלימות מסויימת של בני נוער, אבל זה אופי הריקוד. כאשר תיחקרנו בני

נוער בקשר לריקוד הזה נאמר לנו שמי שנכנס לריקוד הזה עושה זאת מרצונו.

היו"ר מי בר-זהר;

לכם זה לא מפריע?



סנ"צ אי סלנט;

זו לא עבירה.

היו"ר מי בר-זהר;

בדיון שהיה פה, בו השתתפו שתי קצינות משטרה אחרות, הן דיברו בצורה שונה

לגמרי לגבי הריקוד הזה. ולא רק זאת, בעלי המועדונים "פינגווין" ו"ליקוויד"

הודיעו לנו שהם הפסיקו את הריקוד הזה בגלל האלימות שבו. כאן אני שומע שאם

אנשים רוצים להיות אלימים האה7 לשני - זו זכותם.

נצ"מ מי כוכבא-שבתאי;

אנהנו מטפלים בעבירה כאשר היא עבירת תקיפה ללא הסכמה, ולא אכנס לנושא

המשפטי. כאשר עושים זאת בזמן ריקוד זו לא עבירה פלילית ואנחנו לא מטפלים בה

ככזאת. אתה יכול לראות את הריקוד הזה כחלק מסויים מאלימות מסויימת שקיימת.

הריקוד כשלעצמו אינו מהווה עבירה מבחינה משפטית ולא אנחנו מטפלים בכך.
ביו"ר מי בר-זהר
נניח שאיש שלכם נמצא במועדון לילה וראה שבמסגרת הריקוד נערים מכים

מישהו, בהסכמתו, מה אז?

נצ"מ אי כוכבא-שבתאי;

נגד רצונו - זו עבירה. בהסכמתו - זו איננה עבירה פלילית, כמו אצל

מתאגרפים.

היו"ר מי בר-זהר;

תסלחי לי, זה לא מתאגרפים. אם המוכה איננו מוחה ואיננו מתנגד - זה מותר?

נצ"מ אי כוכבא-שבתאי;

מבחינת החוק - כן. נכון, יש לנתח זאת ולראות אם יש עלייה או ירידה, זה

חלק מתופעות של התגברות האלימות.
היו"ר מי בר-זהר
לפי דבריך אני יכול לפנות למועדונים "ליקוויד" ו"פינגווין" בבקשה לחדש את

ריקוד ה"פוגו" כי אין בזה שום רע?

נצ"מ אי כוכבא-שבתאי;

אני לא יודעת מה היה בישיבות הקודמות. אפשר לומר; אל תחדשו את הריקוד

כי הוא מוביל ויוביל לאלימות. רגע אחר-כך גם יסטרו למי שאיננו מסכים ואז זו

תהיה עבירה פלילית.

ר' זאבי;

ציפיתי לשמוע מכם מה שביקש לשמוע מכם יושב-ראש הוועדה. אם אני הייתי

במשטרה והיה עלי להביא בפני הוועדה סקירה, הייתי אומר; המגמות הן כאלה וכאלה;

יש עלייה בעשור האחרון, או יש ירידה; יש למלחמות השפעה או לא ומה הגורמים

המשפיעים; מה עם פתיחת מועדונים; עלייה או ירידה בצריכת סמים; מה האמצעים



שאתם, בשיתוף עם גורמים אחרים כמו עיריית תל-אביב ומשרד החינוך, נוקטים. את

כל זה לא שמענו מכם. זה לא מידע שלפיו יכולה לשבת ועדה בכנסת ולהחליט החלטה

אינטיליגנטית. נסתפק בנתונים שתביאו לגבי תל-אביב, אבל תנו את התמונה המלאה.

נצ"מ אי כוכבא-שבתאי;

אני מצטערת על אי-ההבנה. אני מתחייבת להעביר לכם מסמך לגבי הדברים

שהעלית. לגבי מחוז תל-אביב אמר סנ"צ סלנט שאין עלייה. בדרך כלל אנחנו משווים

עלייה לעומת שנה קודמת. אני יכולה להמציא את הנתונים האלה מהמאגר, ואעביר

אותם, אך לא מיידית.
היו"ר מי בר-זהר
אני מצטער, לא כך באים לוועדה בכנסת. אני מבקש לשמוע ממך, סנ"צ סלנט,

מה קרה בדיוק ב"שירוקו"?

סנ"צ אי סלנט;

השאלה היא אם אני יכול למסור פרטים כי זה נושא שנמצא בהליך משפטי.

היו"ר מ' בר-זהר;

אתה יכול למסור כי זו ועדה של הכנסת.
נצ"מ אי כוכבא-שבתאי
אינני יודעת אם אפשר. השתתפתי בישיבות אחרות של ועדות בכנסת ולא נמסרים

פרטים על נושאים שנמצאים בהליך משפטי, גם הנושא של הנער.
היו"ר מ' בר-זהר
אני מודה שזה הליך משפטי. קיבלנו את מלוא המידע מכל גורם שפנינו אליו כי

זו ועדת כנסת. אנחנו מקבלים אינפורמציה בכל נושא, גם כאשר הדברים נמצאים

בהליך משפטי, וזו לא הפעם הראשונה.

חי מירום;

אני מוכרח להיחלץ להגנתם כי יש להם בעיה.

הי וייר מי בר-זהר;

זה לא תקדים ראשון או שני. דנו בנושאים שקיבלנו עליהם את מלוא המידע.

אינני מדבר על דברים שהם בחקירה סודית אלא על דברים שפורסמו. המשטרה מסרה

לעתונות אינפורמציה ואני רוצה לקבל עוד מידע. מסרת לנו שהמקרה התחיל מחוץ

למועדון ונגמר בפנים. מה קרה שם?

סנ"צ אי סלנט;

באופן כללי. אלה שתי חבורות, האחת מיד-אליהו, השניה מחולון-בת ים. הם

הגיעו בסביבות 2.30 אחר חצות למועדון, שאין לו כלל היתר לעבוד. הדוקר, שהוא

מהחבורה של חולון-בת ים, מוכר ביישירוקו" מאחר שהוא שימש שם לפעמים כתקליטן.

הוא ניסה להסדיר כניסה לחברים שלו. מחוץ לבנין היה להם ויכוח עם החבורה מיד-

אליהו מי ייכנס ראשון. היו ביניהם חילופי דברים קשים. הבחור מיד-אליהו אמר

לו; ניפגש בפנים. הם נכנסו פנימה ובשלב מסויים - לא ברור אם זה היה במסגרת



ריקוד ה"פוגו" או לא - נדקר הבחור. הוא ברח החוצה. כולם ברחו החוצה. הוא

עלה לקומה רביעית בבנין סמוך. כנראה שהוא איבד הרבה דם לתוך גופו, לא החוצה

וכנראה שהגיע באיחור לבית-החולים וכבר לא היה מה לעשות. הוא נפטר על שולחן

הניתוחים. הדוקר ברח. אחר-כך הסגיר את עצמו ושיתף פעולה. הוא אמר שלא

התכוון לדקור. הוא הותקף בתוך המועדון מכל מיני כיוונים ולא ידע אם מישהו

נדקר. הסכין נתפסה עליו.

היו"ר מי בר-זהר;

כל הדברים שמסרת נכללו בתצהיר שמסרה המשטרה לבית-המשפט ופורסם בעתונות.

לא היתה שום בעיה משפטית לגבי מסירת הפרטים כאן. כל הוויכוח לא היה במקומו.

אני מבקש לשמוע את משרד החינוך.

י י קולודנר;

בשנתיים האחרונות עשינו כל מאמץ לאסוף נתונים. המנהלים נדרשים לדווח על

כל מקרה אלימות קשה. בחוזר המנכ"ל מפורט באיזה מקרים הם צריכים לדווח ואיזה

צעדים לנקוט. הם לא ששים לעשות זאת. לכן החלטנו להוציא הוראות מפורשות

ומחייבות וזה ייצא עוד השנה.

בעקבות זה נקטתי כמה אמצעים כדי לאסוף אינפורמציה שאותה אני מעביר עכשיו.

ביקשתי מכל שירות פסיכולוגי - ובכל ישוב יש שירות פסיכולוגי - ומכל יועץ בבית-

הספר - כמעט בכל בית-ספר יש יועץ חינוכי - שידווח למפקח כדי שתגיע אלי

אינפורמציה מספיק חשובה שדורשת התערבות חינוכית ופסיכולוגית. עשיתי זאת בתש"ן

ובתשנ"א, כלומר במשך שנתיים.

בכל חודש מדווחים לנו על ממוצע של 32 מקרי אלימות בתוך בתי-הספר מכל

הארץ, מתוכם 6-5 הם חמורים ויש התערבות של המשטרה. אינני יודע מה קורה מחוץ

לבתי-הספר ובמועדונים. ב-6-5 המקרים החמורים המנהל צריך היה להזעיק את

המשטרה כי דובר בחבלה, סכינים, דקירות. בדרך כלל המקרים החמורים הם אלימות

שבאה ממקור חוץ בית-ספרי, כפי שקרה בגמנסיה "הרצליה". היתר הם מקרים פנים

בית-ספריים בין תלמידים, במזיד ובשגגה, אבל הם נרשמים אצלנו כמקרי אלימות.

ילד יכול להיפגע בלא כוונה גם בלי קטטה ואם הוא מוזעק לטיפול רפואי אני מקבל

עליו דיווח.

היו"ר מי בר-זהר;

בזמנו דיברנו על כך שמנהלי בתי-הספר אינם ששים לדווח כדי ששמו של בית-

הספר לא ייפגע. האם יש לך הערכה איזה אחוז מהווים 32 המקרים שדיברת עליהם?
יי קולודנר
אגיע לזה. בכל המקרים שהזכרתי המנהל ביקש התערבות של היועץ או של

הפסיכולוג. מעבר לדיווח של האנשים המקצועיים שלנו שנמצאים בכל בית-ספר אנחנו

מקבלים דיווח מממנהלי המחוזות של משרד החינוך, דיווח שבא אליהם ממנהלי בתי-

הספר. זו התקדמות.
יש נתון שקצת מפליא אותי
70% מהמקרים הם בבתי-ספר יסודיים אי-חי. 30%

הם בכיתות הגבוהות.
ר' זאבי
זה הפרש משמעותי, כמעט פי שניים בכיתות היותר נמוכות. איך אתה מסביר זאת

מבחי נה פסיכולוגית?



י' קולודנר;

הילדים הגדולים יותר עסוקים בבחינות. בדרך כלל עד כיתה טי מורחקים

הילדים הבעייתיים מתוך בית-הספר, ודוגמה לכך המקרה של באר-שבע.

צוות היועצים והפסיכולוגים פועל יום-יום ב-15 בתי-ספר, לא בכל יום באותו

בית-ספר. אנחנו עושים פעילות אינטנסיבית אחרי אלימות או כדי למנוע אלימות

כאשר המנהל רוצה לשנות את האקלים בבית-הספר, או לטפל בקבוצה מסויימת. זו

יכולה להיות פגישה חד-פעמית או פעילות אינטנסיבית לאורך כל תזמן.

בקשר למוקד. אנחנו מעודדים את האנשים במערכת לספר מה קורה. הקמנו את

המוקד, כשמר מאיר קיבל עליו אחריות זמנית, בתקווה שמלבד המנהל אנשים ידווחו מה

קורה בבית-הספר, הורים, תלמידים, פעילים ואנשים מהשכונה וכל מי שרוצה, כדי

שמשרד החינוך יתערב.

אני מסווג את מקרי האלימות: סוג אחד - מקרי אלימות לא קשים כמו קללות,

דחיפות, איומים; סוג שני - מכות, סחיטות וגניבות - שמספרן פחות; ועוד פחות

מכך הסוג השלישי של דקירות בסכין, מכות רצח - אני מצטט עתונים - ואונס קבוצתי,

ולדעתי זה מקרה האלימות הכי גרוע שיכול להיות.

לגבי אוכלוסיות. המספר הגבוה ביותר הוא של בנים ובנים מנותקים. בין

בנים ובנות, בין שהם גורמים את מקרי האלימות ובין שהם רק מעורבים בהם, 60%

בנים ו-40% בנות. יש יותר מקרי אלימות בין בנים שלומדים בבתי-ספר מקצועיים

מאשר בין בנים שלומדים בבתי-ספר עיוניים. במשפחות שלהורים יש השכלה יותר

גבוהה יש פחות אלימות.

רוב מקרי האלימות מתרחשים בבית-הספר, פחות מזה בשכונת או בדרך לבית-הספר

ועוד פחות מזה במגרשי כדורגל ובמועדונים. זה סביר כי את רוב זמנו מבלה הילד

בבית-הספר.

כאשר יש עלייה באלימות לאומית, מה שקורה היום באינתיפדה, סכינים בבקעה

ומקרים דומים, לדעתנו זה גורר יותר אלימות אצל תלמידים. אחרי מה שקרה בבקעה

בירושלים, יותר ילדים הגיעו לבית-הספר עם סכינים, וגם במקומות אחרים.

היו"ר מי בר-זהר;

זה על דעת ההורים?

י י קולודנר;

לא בדקתי זאת. אבל אנחנו יודעים שיותר ילדים מגיעים עם סכינים מאשר היה

בעבר.

לפי הנתונים שמסרתי אין עלייה באלימות במשך השנתיים. יש קצת עלייה

בדצמבר ובינואר. אני לא יכול להסביר מדוע יש יותר נסיונות התאבדות בקרב בני

נוער במרס-אפריל.

היו"ר מי בר-זהר;

יש איזו מחזוריות?



י' קולודנר;

כן. זה קורה בכל העולם, לא רק אצלנו. אולי יש יותר אלימות בחודשים אלה

כי הילדים סגורים בחורף. יכול להיות שזה קשור גם במתח לקראת סוף השליש בבית-

הספר. בדצמבר זה סוף שליש, במרס זה סוף שליש. יש דברים שקורים לבני אדם ואי-

אפשר להסביר אותם.

היו"ר מי בר-זהר;

אתה אומר שאין עלייה באלימות?

י י קולודנר;

אבל יש תחושה שיש עלייה.

היו"ר מי בר-זהר;

באחרונה היו פרסומים על דקירות בסכינים, בבאר-שבע ובמקומות אחרים, האם

אפשר לייחס זאת רק לאווירה ולתחושה שקיימת בציבור, או לחיפושי סנסציה של

מישהו, או למצב קיים? לפי דבריך המצב לא השתנה. האם בכל שנה יש אותו מצב?

י י קולודנר;

יש לי נתונים שנאספו במשך שנתיים, וזו תקופה לא קטנה, ואני סומך עליהם.

אין עלייה במספרים לפי הדיווחים שמתקבלים מבתי-הספר. אני מניח שלכל מי שיושב

כאן יש תחושה שיש עלייה, אולי העתונות גורמת לזה, או שבאמת יש עלייה והנתונים

לא מדוייקים. אני חושב שיש עלייה.

הי מחאמיד;

האם אתה יכול להשוות את הנתונים של השנתיים האחרונות לנתונים בשנתיים

שלפני כן?

י י קולודנר;

אין לנו נתונים לשנתיים שלפני כן. מחקרים שנעשו לאורך 6-5 שנים, במחקר

של תמי הורביץ ממכון סאלד, היא אומרת שבמשך עשר שנים יש עלייה של פי שלושה

באלימות. אבל זה לגבי מה שקורה בכלל, הרבה מעבר לבית-הספר.

הוזכר כאן המקרה של באר-שבע. הילד שנדקר בבאר-שבע בסכין בצווארו הוזעק

מבית-הספר לבית-חולים. לא היתה קטטה או ריב ואף לא היתה היכרות בין שני

הילדים. בכיתה י' היה ילד שהוכר בבית-הספר כילד חריג שהסתובב עם סכין וסתם

עשה סריטה בצווארו של הילד שישב לפניו. כך סיפרה לי אתמול המנהלת. שנה וחצי

הילד מוכר כילד אלים, חריג, שצריך מסגרת או סידור כלשהו והם לא הצליחו להסדיר

זאת.

הרבה מעשים של אלימות נעשים על-ידי בודדים שהם ילדים חריגים. אין לנו

מדינה יותר אלימה ממדינות אחרות. אולי, כי יש כאן מתח. אבל כאשר יש כיתה

בעייתית או ילד בעייתי, והם נמצאים בבית-הספר זה מביא ליותר אלימות בבית-הספר.

ההאשמה היא שילד כזה גורם לאלימות כזאת, וכך היה במקרה הזה, ילד חריג שחיפשו

לו מסגרת ולא הצליחו למצוא. אחרי שיש לו תיק במשטרה והוא הובא לפני בית-משפט,

אני בטוח שחם ירחיקו אותו מבית-הספר.



היו"ר מ' בר-זהר;

יש כאן בעיה חוקתית כיא אין דרך להוציא את הילד מבית-הספר. התבקשנו לנסח

הצעת חוק בנושא זה כדי שאפשר יהיה להרחיק ילד כזה מבית-ספר. השאלה שלי היא לגבי

תופעה שמתרחבת. בבאר-שבע היתה קבוצה של ארבעה ילדים שגנבו סכיני ניתוח. מה ידוע

לד על מקרים כאלה?

י י קולודנר;

כשיש קבוצת ילדים או ילדים אלימים - אני משתמש במלה "אלימים" - אבל הם לא

חריגים, הם שסוחפים לאלימות וזו בעיה נקודתית, לכן צריך לטפל בכך באופן נקודתי,

ובמקרה שלנו זה לא בכל באר-שבע וזה לא FAIRכלפי העיר. אם שלושה ילדים עושים

מעשה צריך לטפל בהם, בכיתה שלהם, בבית-הספר שלהם אבל זו לא בעיה של באר-שבע כולה.

השנה אנחנו ננתח את הנתונים שיש לנו ולמשטרה. למשטרה יש נתונים שנאספו במשך

שנים. אנחנו נסכם אתם שיהיה ניתוח של כל הנתונים לגבי אלימות חוץ בית-ספרית,

אלימות פנים בית-ספרית, מגזר יהודי ומגזר ערבי, דתיים וחילוניים, סוגי אלימות

ומכשירי אלימות. הנתונים האלה דרושים לנו כדי לקבוע מדיניות. אני מקווה שנעבד

זאת תוך החודשים הבאים.
ה' מחאמיד
האם יש חלוקה סקטוריאלית בנושא האלימות? האם האוכלוסיה הערבית כלולה בכך?

י י קולודנר;

הם כלולים בנושא הזה. יכולתי להביא נתונים ולומר זה ערבי וזה לא אבל לא

רציתי לעשות זאת. מישהו אמר לי שבסקטור הערבי יש פחות אלימות בין תלמידים לבין

עצמם מאשר בין מורים לתלמידים, כי שם מורים נוטים לסטור לתלמידים.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

מר פרנק, האם אין עלייה באלימות בכלל, או שאין עלייה באלימות החמורה? אם נצא

מפה בידיעה שהכל ברווז עתו נאי - נשמח על כך. האם העובדה שיש יותר סכינים בכיסים

לא מביאה ליותר שימוש בכלים האלה? האם יש היום יותר דיווחים על דקירות או דברים

יותר אלימים? האם יש עלייה במקרים של אונס קבוצתי שהוזכר כאן כדבר חמור במיוחד?

צ' פרנק;

מר קולודנר הציג את כל הוזמונה, ולפיה אין לנו מספיק נתונים. אנחנו לא מדברים

על טיפול נקודתי בבעיה כאשר היא מתגלית אלא מביאים בחשבון שהפוטנציאל לאלימות הוא

גדול ועשוי להיות חמור יותר, ובשטף העבודה שלנו נתרכז בפעילות מניעתית חינוכית.

הי ו"ר מ' בר-זהר;

משרד החינוך אומר שאין היום עלייה באלימות. כל מה שפורסם בעתונות זה ניפוח

הענין? בשנה שעברה או לפני שנתיים-שלוש היו פחות דיווחים על אלימות בקרב בני

נוער. לפי דבריכם יוצא שהשיעור של מעשי אלימות הוא אותו שיעור אלא שהפעם הם

מדווחים בצורה יותר בולטת?

צ' פרנק;

ייתכן. יכול להיות שיש הרבה נתונים שלא הגיעו אלינו.



י' קולודנר;

התחושה היא שיש עלייה, אבל אלה המספרים שקיבלנו.

צי פרנק;

אנחנו לא נסתפק בכך שנאמר שאין אלימות ולא נשקוט על השמרים אלא נפעל בפעילות

מניעתית חי נוכית.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

אני פונה אל ועז- ההורים הארצי: מה התחושה אצלכם, אצל ההורים?

מ' מזרחי;

ראשית, אני שמח שהמנהלים כבר מדווחים, כי לפני שנתיים זה לא היה כך. אבל

הדיווח מועט, גם לפי המספרים שהובאו כאן וגם לפי המצב בשטח. לצערי, אנהנו יודעים

על אלימות הרבה יותר גבוהה מזו שהיתה בשנים עברו. זו עובדה.

היו"ר מ' בר-זהר;

כשאתה אומר "עובדה" על מה את מתבסס?

מ' מזרחי;

אנחנו מתבססים על תלונות שאנהנו מקבלים מדי יום מוועדי הורים. תוך כדי הדיון

כאן אני חושב שאולי נוציא חוזר להורים שבכל מקרה כזה יפנו למשרד החינוך.
הי ו "ר מ' בר-זהר
מר מזרחי, אני שואל זאת משום שבמקרה של גמנסיה "הרצליה" היה הבדל עצום בין מה

שקרה במציאות לבין הדיווחים בכלי התקשורת. אז באו לכאן הורים ולבסוף התברר שדובר

על תקרית אחת.
מ' מזרחי
המקרה של גמנסיה "הרצליה" הובלט בעתונות בגלל ההשבתה וכל מה שקרה מסביב. אני

יודע שאלימות קיימת בחדרה, בפרדס-חנה, בחיפה, בכרמיאל ואני יכול למנות עוד

מקומות. לא ריכזנו זאת כי סברנו שיש על כך דיווחים.

אני פונה למשרד החינוך ושואל מה הוא עושה כלפי מנהלים שאינם מדווחים, ואנחנו

יודעים שיש כאלה. האם יש הענשה, האם אפשר לאכוף על מנהלים לדווה? לפי הנתונים

שנמסרו כאן התרשמתי שיש עדיין מנהלים שאינם מדווחים על אלימות בתוך בית-ספרם. אני

אישית יודע שלפני כשבועיים היה מקרה אלימות בבית-ספר מסויים ומישהו רצה לדווח.
המנהל אמר לו
אל תדווח, אני לא צריך פה את התקשורת.

אשר לסכינים, לצערי, זה "חוגג". נדמה לי שבדיון פה שמעתי מנציג ועד הורים

שהמנהלים יודעים כי ההורים נותנים לילדים שלהם להגיע עם סכינים לבית-הספר, בעיקר

בירושלים. הפכו זאת לנורמה. ילד בכיתה זי בה לומדת בתי הביא אתו סכין

לבית-הספר.
י י קולודנר
המנהלים לא מאשרים להם.



מ' מזרחי;

לא אמרתי שמאשרים רק ציינתי עובדה. כשהתלוננו בפני המורה, היא אמרה לו:

בפעם הבאה אל תביא אתך סכין, אם תעשה זאת אקה אותה ממך. לדעתי, גם בנושא זה צריך

להטיל יותר משמעת על הילדים; צריך לקרוא לסדר הורים שאצל ילדם נתגלה סכין. זה לא

מספיק ולא עוזר אם מדברים רק עם הילד.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

מה תגיד להורים של ילד שגרים בבקעה בירושלים ומחליטים לצייד את הילד בסכין אם

יקרה לו משהו?
מי מזרחי
אני אגיד להם לא לצייד אותו בסכין כי לדעתי לא זו הדרך. אם הילד נושא בכיסו

סכין אין סיבה שלא ישלוף אותה. כדי להגן על הילדים יש אנשי בטחון ומחנכים. הילד

לא צריך להסתובב עם סכין בגלל טיפוסים אלימים או ילדים שעלולים לשלוף סכינים.

בנוגע למקרה ב"שירוקו" אני מכיר אישית את הילד שעליו דובר. הוא למד עם בתי

בבית-ספר רוקח ובקרית-חינוך. הוא הוריק מבית-הספר לפני כשנתיים. אינני יודע אם

הוא היה ילד חריג אבל הוא היה ילד נוקשה והוסיפה על כך הרחקתו מבית-הספר. באותו

הקשר, בבתי-הספר המקצועיים מתרכזים ילדים שבאים מאזורי מצוקה ולכן האלימות שם היא

הרבה יותר גבוהה.

נקודה נוספת. יש חוזר מנכ"ל המחייב לקיים מסיבות בין כותלי בית-הספר או

באולמות שמעמידה לרשותם הרשות המקומית. צר לי שבשנים האחרונות מקיימים מסיבות

באולמות ובמועדונים. במועדון עליו מדובר התקיימה לא מזמן מסיבת חנוכה. מראש

אנחנו מובילים את הילדים למועדונים כאלה. זו השנה השניה שאני מתריע על כך ולא

היתה לי אף אוזן קשבת. ובאותו נושא ענין הטיולים. מלינים את הילדים בבתי-מלון

ובלילה מאפשרים להם ללכת לדיסקוטקים. משרד החינוך ומנהלי בתי-הספר צריכים לתת על

כך את הדעת. אינני יכול לבוא בטענות למערכת החינוך על מה שעושה הילד מחוץ לכותלי

בית-הספר, לשם כך אני צריך לפנות להורים, אבל לא יכול להיות שבמסגרת מערכת החינוך

ובית-הספר נוביל את הילדים במו ידינו למקומות שההורים מסתייגים מהם, ואני

הסתייגתי מזה.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

מר מזרחי, אתם צריכים לקחת על עצמכם את נושא דיווח המנהלים. יש מידע חוזר

ונשנה שאין דיווח אמת מבתי-הספר למשרד החינוך והוא לא לוחץ על בתי-הספר ולא נוקט

בסנקציות נגד מנהלים שאינם מדווחים, ואתם נציגי משרד החינוך בוודאי יודעים זאת.

כוועד הורים עליכם לתבוע מההורים לדווח לכם. אנחנו יושבים פה בדיון ואין לנו

אינפורמציה אמיתית. יש לפני ידיעה על הבר מועצת עיר הקרובה לתל-אביב שמוסר לי כי

מנהל בית-ספר דיווח על אלימות בבית-ספרו למשטרה ואחר-כך ננזף על-ידי המפקח המחוזי

מדוע הוא דיווח למשטרה,מה הגישה הזאת לא להוציא את העניינים ההוצה ולא לבייש את

בית-הספר?

מ' מזרחי;

אני מקבל זאת. נוציא חוברת לכל ועדי ההורים ולכל מנהלי בתי-הספר בה תהיה

פנייה שידווחו על אלימות.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

מר וולך, אני מבקש ממך להתייחס לפרשה של "שירוקו", למקרה שהיה לפני זמן רב

ליד קולנוע "דן", ולאלימות בתל-אביב ומה אתם עושים בקשר לכך.



ני וולד;

לפני שידענו שהנושא יבוא לדיון בוועדת החינוך של הכנסת, מתוד רגישות לנושא,

הזמנו לפני שנה סקר על אלימות בבתי-ספר בתל-אביב. בתש"ן בחנו את כל כיתות הי,

ז', חי ו-י', 460 כיתות בהם כ-12 אלף תלמידים. בדקנו את ההתייחסות שלהם לנושא

האלימות. מר דותן היה יושב-ראש ועדת ההיגוי עם צוות גדול של אנשי משרד החינוך

ושל עיריית תל-אביב. הצגנו סוגי אלימות כמו קללות, סילוק חשבונות, התנפלות,

איומים במילים, הפעלת סחיטה, שימוש בסכינים וכן הלאה.

הממצאים מראים בין היתר שבבתי-הספר ההומוגניים, גם בצפון וגם בדרום העיר,

האלימות היא יותר נמוכה. בבתי-הספר האי נטגרטיבי ים האלימות יותר גבוהה. למשל

בבית-ספר "רוגוזין" האלימות יותר נמוכה מאשר בבית-ספר אינטגרטיבי.

היו"ר מי בר-זהר;

בדיון קודם, שגם אתה השתתפת בו, מסרו לי אנשי תל-אביב שהאלימות בבתי-הספר

האינטגרטיביים היא בין ילדי אותה שכונה, אם מהצפון ואם מהדרום. היא אינה אלימות

בין צפוניים ודרומי ים, למשל, בגימנסיה "הרצליה"?
נ' וולד
כן.

אנחנו רגישים לנושא של דיווחי מנהלים. אין לנו שום תחושה שבמערכת החינוך

בתל-אביב מנהלים לא מדווחים. נהפוד הוא, מנהל בית-ספר מדווח על כל מקרה משום

שהוא יודע שאנחנו לא נוציא זאת החוצה והוא לא צריד לחשוש.

ויותר מכד, אנחנו נקיים סדנה מיוחדת למנהלים - זה נקבע עוד לפני האירוע

האחרון - שבה נתדרד אותם על-ידי אנשי מקצוע לפעול בבתי-הספר בנושא של מניעת

האלימות. בדיון פנימי שהיה בגמנסיה "הרצליה" בטרם הגיע עניינה לוועדה, הועלתה

בעיה - שר החינוד ומנכ"ל משרדו מודעים לה - שאם קורה מקרה אלימות, מנהל בית-הספר

איננו בר-סמכא להתלונן במשטרה אלא רק הנפגע עצמו רשאי להתלונן. כד נאמר לנו.

השר קיבל על עצמו להביא לכד שגם מנהל בית-ספר יוכל להתלונן.

יש להביא בחשבון שתל-אביב היא מרכז בילוי של כל גוש דן ומירב מועדוני הלילה

וחיי התרבות מתרכזים בה. שמענו מהורים שבלילות שבת יוצאים ילדים בני 13-12

למועדוני לילה בשעות המאוחרות של הלילה. בשעות הקטנות הם לוקחים מוניות כדי

לחזור הביתה. שוחחתי עם הורים לילדים כאלה ושאלתי מדוע הם מאפשרים זאת. הם

הסבירו שזה לחץ חברתי שלא עומדים בו.

הנחינו את כל מנהלי בתי-הספר לאפשר פתיחת בתי-הספר בלילות שבת לפעילות

חברתית בבתי-הספר עם סיוע כספי שלנו. על אף הוויכוחים הפוליטיים-הקואליציוניים

סביב הנושא הזה, זו הנחייה. אנחנו שמחים שיש בתי-ספר שמקיימים פעילות חברתית

כזאת וזה בוודאי טוב יותר מאשר מועדוני הלילה. אבל יש גם בני נוער שאינם רוצים

לבלות בסוף השבוע בבית-הספר אלא לבלות במקום אחר.

היו"ר מי בר-זהר;

מזכירת הוועדה השיגה, טלפונית, מהמשטרה את הנתונים שביקשנו, שקודם נאמר לנו

שאי-אפשר להשיג אותם. ב-1989 נפתהו 1,127 תיקים פליליים פלוס 2,420 מקרים של

אי-תביעה. סד-הכל אירועים בהם מעורבים בני נוער - 3,547- זה כולל עליה של 13.5%

לעומת שנת 1988. ב-1988 היו 1,125 תיקים פליליים פלוס 1,998 תיקים של אי-תביעה.

בסך-הכל 3,123 אירועים של אלימות בני-נוער ב-1988. מקרי האלימות כללו עבירות של

חבלה חמורה, תקיפת איש ציבור, שימוש בנשק קר ותקיפות מכל הסוגים. בשנת 1987 נפתחו

575 תיקים. ב-1988 - 602 תיקים, ב-1989 - 686. ב-1990, עד סוף חודש נובמבר, בלי

חודש דצמבר, יש 570 תיקים, ומאחר שדצמבר הוא חודש אלים נגיע למספר יותר גדול

לצערי . ב-1989 עבירות אלימות נגד גוף האדם בהם מעורב נוער - 11.8% מכל העבירות.



לפי הנתונים כאן יש עלייה. אני אומר זאת למשרד החינוך וגם למשטרה. האס אני

צריך לשלוח את מזכירת הוועדה לטלפן למשטרה כדי לקבל משם דיווחים שלא נמסרו

לוועדה? הנתונים שקיבלנו סותרים את דיווחי משרד החינוך וסותרים את דיווחי המשטרה.

נצ"מ א' כוכבא-שבתאי;

צריך להיזהר מאוד בקבלת נתונים, לכן לא יכולתי לעשות זאת.
צ' פרנק
הנתונים שלנו התייחסו לנוער בחינוך הפורמלי בלבד.

י י קולודנר;

הצבעתי על כך שהתחושה היא שיש עליה.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

זו לא תחושה, זו מציאות.
י י קולודנר
אני מקבל את הנתונים האלה. אני מניח שיש יותר אלימות. המשטרה היא אולי יותר

יעילה.
י' כהן
הסקר שעשינו עסק באלימות בין כותלי בית-הספר. המקרה שהועלה פה היה מחוץ

לכותלי בית-הספר. העיריה עושה פעולות של אכיפה ונסיונות לסגירת המועדונים האלה,

בגלל פניות של בעלי המועדונים לערכאות, לא תמיד בהצלחה.

אנחנו בוחנים את הטיפול בנוער מנותק. סקר נוסף שעשינו לגבי ניידות תלמידים

ונשירה, שנמצא עדיין בדיונים פנימיים שלנו ולא פורסם, מראה שסך כל התלמידים

הממשיכים את לימודיהם עד סוף כיתה י"ב בבתי-ספר בתל-אביב מגיע ל-91%. להערכתי זה

מספר מדהים, גם בהשוואה למקומות אחרים.

אנחנו מקיימים בתל-אביב מסגרות רבות מאוד של חינוך בלתי פורמלי ונעזרים

במחלקה לקידום נוער בכל הקשור לפעילות עירונית ענפה מאוד של המתנ"סים.

מממצאי הסקר נראה שיש פער גדול בין דיווחי המורים מבתי-הספר לבין דיווחי

התלמידים, כאשר המורים מדווחים על פחות אלימות מאשר התלמידים. המסקנה היא,

כאילו, שמנהלי בתי-הספר אינם מתלוננים במשטרה ואינם מדווחים, גם לא לממונים

עליהם, כדי לשמור על שמו הטוב של בית-הספר. יש כמה הסברים לכך. במידה מסויימת

יש נסיונות של מנהלים לטייח - להערכתי, היום הרבה פחות - לטאטא מתחת לשטיח ולהציג

בית-ספר בו אין בעיות. לצערי הרב, הרבה פעמים המבוגרים, קרי: המנהלים, המורים

ואנחנו, ההורים, איננו יודעים די על הנעשה עם ילדינו. אצל התלמידים יש נורמה

שאין הלשנה ומגילאים נמוכים הם לא מתלוננים. הם רוצים לפתור את הבעיה במסגרת

פנימית שלהם. שנית, תלמידים פוחדים להתלונן. לכן מקרים של אלימות במערכת לא

מדווחים במידה מספקת.

בעקבות האירועים שהיו, ועוד לפני כן כפי שאמר מר וולך, החל מחודש יוני התחלנו

להיערך לביצוע פעולות רבות בבתי-הספר בתל-אביב.



היו"ר מי בר-זהר;

אני רוצה לשמוע מי; הם ממצאי הסקר שלכם. האם יש עלייה באלימות?

חי דותן;

לפי הנתונים שלנו מהסקר, אם אנחנו מדגם ארצי, היו צריכים לדווח למשטרה 10,000

דיווחים של מקרי פציעה ואלימות בשנה האחרונה. הסקר כלל שכבות שלמות של תלמידים

בגילאים מסויימים. הוא לא מדגם קטן, והטעות היא כמעט בלתי אפשרית. רצינו לקבל

נתונים על אלימות הן בבית-הספר היסודי, הן בחטיבת הביניים והן בחטיבה העליונה,
בכל המגזרים של החינוך
הממלכתי, הממלכתי-דתי, העצמאי והערבי.

מסקנה כללית אחת היא שהאלימות בבתי-הספר באזורים סוציו-אקונומיים נמוכים בגיל

בית-הספר היסודי גבוהה יותר מאשר בבתי-ספר מקבילים באזורים צפוניים של תל-אביב.

אבל האלימות קיימת בממדים די מקיפים גם באזורים הטובים בעיר שהם אינם

אינטגרטיביים.

מסקנה שניה. כאשר התלמידים הדרומיים בתל-אביב מצטרפים לחטיבות בי ני ים

אינטגרטיביות בצפון העיר, בכיתות ז' וחי, האלימות נודדת צפונה. כלומר, התלמידים

הצפוניים מתלוננים יותר על אלימות. לעומת זאת, אותם תלמידים שבגיל בית-הספר

היסודי היתה בהם אלימות גבוהה יותר, מרגישים יותר טוב בחטיבת הבי ני ים ולא

מתלוננים על אלימות.

מסקנה שלישית. ככל שעולים בגיל האלימות יורדת.

דבר נוסף. האלימות גבוהה יותר בחטיבות בי ני ים או בבתי-ספר אי נטגרטיביים

ונמוכה יותר בבתי-ספר הומוגניים בצפון ובדרום. בתי-ספר דרומיים, שמוכרים לכם

מהיבטים אחרים, הם בין בתי-הספר הפחות אלימים.

בניגוד למסקנות אחרות שיש לנו ממחקרים אחרים - בתי-ספר מקצועיים הם לא בהכרח

אלימים. אחד מבתי-הספר המקצועיים שלנו שהוא הומוגני וסוציו-אקונומי נמוך, רמת

האלימות בו נמוכה במידה רבה מאלימות בבתי-ספר אינטגרטיביים עם ילדי שמנת וכדומה.

אני מנוע מלהזכיר שמות בתי-הספר. בסקרים שונים שנעשו בארץ ובחוץ-לארץ נמצא

שתלמידי החינוך המקצועי אלימים יותר, אבל אנחנו מצאנו וטמונה אחרת.

עשינו מיפוי בית-ספרי וגם מיפוי של אזור המגורים של הילד. רצינו לקבל גם

נתונים מה קורה בשכונה וכדומה. התברר דפוס לפיו ילדים נתונים ליותר אלימות או

פחות אלימות באזורים מסויימים.

התלמידים נשאלו שאלות רבות בשאלון עם אפשרויות שונות ואביא כמה נתונים

ספציפיים. אנחנו לא בודקים את המקרה הספציפי אלא שואלים פרספציה, אנחנו שואלים
את התלמידים שאלות כמו
מה אתה יודע על בית-ספרך; מה אתה חושב על בית-ספרך; מה

קרה לך ומה אתה משיב על מה שקרה לך לעומת הפרספציה הכללית.

כששאלנו תלמידים על קיום אלימות או אלימות רבה בבית-ספר, 19%ענו שיש אלימות

רבה או רבה מאוד; 40% נוספים חושבים שיש אלימות בינונית. כלומר, כ-60% מהתלמידים

בבתי-הספר סבורים שקיימת אלימות בבית-הספר.
הי ו "ר מ' בר-זהר
לדעתי זה לא רלוונטי. הילדים באים עם מושגים שונים על אלימות. עם מה הם

משווים זאת? אני לא רוצה לשמוע מה התלמידים חושבים אלא אם בשטח, במציאות, יש

אלימות או אין אלימות.



חי דותן;

המסקנה שלנו היא אהרת. חשוב אמנם אם יש אלימות ממשית אבל חשובה גם האווירה

של האלינ/ות בבית-הספר ומה הם יודעים על כך. אדבר על התנסות אישית של התלמידים.

הסקר הוא על בית-הספר אבל נכללו בו ממצאים על המקרים בדרך מהבית לבית-הספר

ומבית-הספר הביתה. 31% מהתלמידים אמרו שחם היו קורבנות להפחדות או איומים בצורות

שונות; 19% היו קורבנות להתנכלות והשפלה - והאחוזים יכולים להיות חופפים;

כ-12%-16% התנסו בסילוק חשבונות בדרך הביוזה; כ-6%-8% אומרים שהיו פציעות, כולל

בכלי קהת; 4%-8% מהתלמידים היו קורבנות לסחיטה, אם של כסף או של אוכל וכדוגמה;

מיירוסים את ביצוע האלימות לקבוצות ילדים מסויימות, וכ-6% מהתלמידים מדברים על

כנופיות 18%;GANGSמהמקרים הם אלימות הבאה מחוץ לבית-הספר אל תוך בית-הספר.

כפי שצויין, היה גם סקר בין המורים של הכיתות האלה. חלק מהמקרים מגיעים

לידיעת ההנהלה וחלק מהם לא מגיע לידיעתה מהנימוקים שכבר צויינו כאן.

אנחנו לא יכולים להשיב לשאלה אם היתה עלייה באלימות כי זה סקר ראשון. אם

נעשה סקר דומה בעוד שנה או שנתיים, נוכל להמציא נתון כזה.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

אני מתייחס בספקנות רבה לדיווחים על סחיטה, של כסף או של אוכל. אם

מישהו אמר לחברו תן לי את הסנדוויץ' שלך, הם מדווחים שזו היתה סחיטה. לא צריך

להגזים. מקרה הסחיטה שהיה בגמנסיה "הרצליה", עליו רעשה כל המדינה, היה כאשר שני

ילדים דרשו מילד אחר שקל אחד לקנות קוקה-קולה והוא סירב. על זה היו כוינרות:

"סחיטה בגמנסיה הרצליה".

האם בסקר הזה יש לכם דיווחים על מקרים שהיו, אחוז פגיעות, אחוז דקירות, האם

נתפסו ילדים שנשאו בכיסיהם סכינים, באיזה אחוז?

חי דותן;

אנחנו לא עורכים רישום פרטני של מקרה שמתררוש ולא על סמך זה בנינו את הסקר.

לאחר שיקול-דעת של כל הגורמים הגענו למסקנה שאנחנו רוצים לראות מה התלמידים

יודעים על ההתרחשויות בבית-הספר.

ברור שלא כל מקרי הסחיטה הם מקרים קשים. אבל אם ילד גדול דורש מילד קטן יותר

להביא לו יום-יום שני שקלים ולאחר מכן הוא מעלה את הסכום זו סחיטה. הילד הזה חשש

להודיע להוריו כי הקופה שלו אזלה; או כאשר ילד דורש מילד אחר להביא לו יום-יום

סנדוויץ'. תקרא לזה כרצונך.
הי ו"ר מ' בר-זהר
יש תחושה שאנחנו מסתובבים סביב הנושא אבל לא מגיעים לבדיקת הנושא ממש ולא

מקבלים מידע מספיק.
ר' זאבי
נציגי תל-אביב נתנו לנו מידע.

היו"ר מי בר-זהר;

הסקר שלהם מעמיק מאוד אבל גם להם אין כלים לתת תשובה אם יש עלייה ברמת

האלימות ובהיקפה. אם נדע את הדברים האלה נוכל להגיב. המספרים שקיבלתי עכשיו

מהמשטרה עומדים בניגוד למה ששמענו קודם ממשרד החינוך, ואין זה נוגע לתל-אביב, אז

אולי הכלים שיש בידי משרד החינוך אינם די טובים או שאינכם לוחצים מספיק על

המנהלים. נצטרך לבקש מאורחינו לבוא לכאן פעם נוספת מוכנים עם שיעורי בית. אנחנו

מבקשים דיווחים מדוייקים ולא תחושות. זו נקודת חולשה של משרד החינוך. בזמנו



פוזרה ישיבה של הוועדה שעמדה לדון בנושא האלימות כי למשרד החינוך כלל לא היו

נתונים. היום קיבלנו נתונים שאינם די מדוייקים. אני מבקש שגם המשטרה תביא את

הפרטים המדוייקים לגבי כל הנושאים הללו. כל אורחינו האחרים שלא התבטאו הפעם

ידברו בישיבה הבאה. נשמע עכשיו את חברי הכנסת.
הי מרואמיד
אני מסכים שהדיווחים שהובאו כאן לא ממצים את הנושא ולא עונים על הבעיה

החמורה. בעבר הייתי יועץ חינוכי ויש לי קצת מושג על הנושאים הללו. אני בטוח

שכולנו לא יודעים בדיוק מה קורה כי אין נתונים מדוייקים ובוודאי לא במגזר הערבי,

שהוא כאילו לא שייך לענין. אף אחד אינו יודע מה מתרחש שם.

אני יודע על מקרים בהם תלמידים מאיימים על מורים שאם לא יקבלו ציונים כאלה

וכאלה הם ישרפו, ינתצו, ייכנסו אליהם הביתה. המורים רעדו מפחד. יש לי שמות של

מקומות, מורים ותלמידים ואני יכול להעביר זאת ליושב-ראש הוועדה.

היו"ר מ' בר-זהר;

אתה יכול למסור זאת אחרי הישיבה למשרד החינוך.

ה' מחאמיד;

לדעתי יש אלימות אובייקטיבית שהיא לא בידנו ואנחנו לא יכולים למנוע אורנה.

ילדים רואים את האלימות מחוץ לגבולות מדינת ישראל, וזה כבר ענין פוליטי, והיא

נושא לחיקוי, גם בתוך הגבולות. כאשר אני מדבר על הענין הפוליטי אני מתכוון

לשטחים הכבושים. רואים כל ערב בטלביזיה ילדים וחיילים וזו הדוגמה. כמובן שזה

מביא לאגרסיביות. ויש אלימות בתוך הארץ. כאשר מדברים על יהודים, על ערבים, מוות

לאחד ולא להעסיק את השני - זה בא לביטוי גם בבית-הספר וזוחל לתוך הילדים עצמם.

אי-אפשר לנתק את האלימות בארץ מהתמונה הכוללת.

למרות זאת יש דברים שאפשר לעשות. יש לנקוט אמצעים מניעתי ים וטיפולי ים. ליועץ

החינוכי יש תפקיד מאוד ו-ושוב בנושא הזה. עד כמה שידוע לי יש בסקטור הערבי מספר

יועצים חינוכיים כמספר האצבעות על ידי האחת, או פסיכולוגים.

י י קולודנר;

פסיכולוגים אין. יועצים חינוכיים יש, יותר מ-60.

ה' מחאמיד;

אני רוצה לדעת אם אום-אל-פאחם היא מחוץ למדינה? אין שם אף יועץ חינוכי אחד.

היו"ר מי בר-זהר;

לקראת הישיבה הבאה אני מבקש לקבל ממשרד החינוך את המספר המדוייק של היועצים

החינוכיים במגזר הערבי.
הי מחאמיד
נקודה נוספת שמזעזעת אותי היא שיש מקומות הפתוחים ללא רישוי. אם כך, כל אחד

יכול לפתוח מה שהוא רוצה. אסור לאפשר דבר כזה.

אשר לסכינים. קראתי שהורים נתנו לילדים שלהם סכינים כדי להגן על עצמם

מפני... אתם כבר יודעים מפני מה. אני מסכים עם מר מזרחי שיש למנוע את הסכינאות

בבתי-הספר. לא זה הפתרון.



יש מקומות בהם בני הנוער אינם מוצאים תחליף למועדונים. אין מקומות בילוי

ואיו מועדונים תרבותיים ומה שנשאר להם זו אלימות.

למשרד החינוך יש תפקיד מכריע בנושא הזה, לא למשטרה.

ח י פארס;

אני מסכים עם חבר-הכנסת מרואמיד. אין לנו נתונים מה היה לפני האינתיפדה אבל

כאשר הנוער רואה במו עיניו את האלימות ומה שקורה בשטחים, לא ייתכן שזה לא ישפיע

עליו. כאשר משתמשים בכלים שונים לדיכוי עם אחר- - -
ר י זאבי
האלימות מתחילה בשטחים ממישהו אחר.

ח י פארס;

השימוש בכלים המסוכנים ביותר עד עכשיו בתוך השטחים מצד הערבים עוד לא הגיע

לרמה אליה הגיעה המחתרת לפני קום מדינת ישראל.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

עזבו את הנושא הפוליטי. הנושא הוא אלימות נוער.

ח' פארס;

אני לא יכול להינתק מזה. לפי הבנתי זו סיבה מספר אחד. עם שמדכא עם אחר מדכא

בסוף את עצמו. אי-אפשר להתעלם מזה ולעצום עיניים. כך אמרנו כל הזמן ואנחנו

דבקים בזאת.

שנית, הילדים רואים לא רק מה שקורה בשטחים אלא גם סרטים אלימים וגם זה משפיע.

חסרות מסגרות מתאימות לנוער. כאשר לילד אין מסגרת והוא נמצא במסגרת אחרת הוא

משתמש באלימות. הילדים האלה שהגיעו לבית-הספר המקצועי עליו דובר מצאו את המסגרת

המתאימה ולכן יש שם פחות אלימות מאשר במוסדות אחרים.

אשר לסכינים. יש מקום למנוע נשיאת סכינים על-ידי הילדים לא רק בבית-הספר אלא

גם ברחוב, במועדון ובכל מקום. כאשר יש לך סכין בכיס אתה מזמין שימוש בו.

אני לא מבין מדוע אין מספיק דיווח של המנהלים למשרד החינוך ולמשטרה. יש

לחייב את מנהל בית-הספר לדווח לממונים עליו במשרד החינוך וגם למשטרה.

משרד החינוך צריך לעשות הרבה בקרב הנוער בבתי-הספר וגם במועדונים התרבותיים.

עליו לדאוג לתכניות שיביאו את הנוער להתנהגות אנושית וחברית.

חי מירום;

הישיבה הזאת התאפיינה בהעדר נתונים ברורים ולכן קשה להסיק מסקנות. לא נותר

אלא לקיים ישיבה נוספת, כפי שהודיע יושב-ראש הוועדה.

דובר כאן בשני נושאים שונים, האחד - אלימות בבתי-הספר, בתוך מערכת החינוך

הפורמלית; השני - אלימות בשעות הפנאי, שהוא נושא שונה. אני מציע שבהמשך נתייחס

לנושאים בנפרד כי לא טוב לכרוך אותם האחד בשני. התביעות שלנו ממשרד החינוך בענין

חובת הדיווח והצורך בטיפול באלימות בבתי-הספר שונות לחלוטין מהטיפול המתבקש

מהמשטרה והרשות המקומית בתחום האלימות מחוץ לכותלי בית-הספר.



יש נטייה למהר ולסגור בית-קולנוע או בית שעשועים שיש סביבם אלימות. כקיבוצניק

אני יודע שגם בחצר ביתנו יש אלימות, ופורסמו על כך דברים; או כאיש תנועות הנוער -

חינוך שכולנו מתבשמים ממנו - אני יודע שגם שם יש אלימות לא קטנה בין כותלי

המועדונים. כך שלא צריך להיחפז בסגירת מקומות כאלה. יש כמובן לבחון האם הפעולה

שנעשית שם, מעצם מהותה, היא חינוכית או לא, מזמינה אלימות או לא. אני חושב מה

יקרה לאנרגיה הזאת של בני הנעורים שתתחיל להשתחרר ברחובות אם אותם בתי-קולנוע או

דיסקוטקים ייסגרו. לדעתי, ניתקל במקרי אלימות חמורים תרבה יותר.

אגב הדיון התעוררה בי המרושבה שעלינו לבחון את התופעה של ריקוד, למשל, בו הנער

- להבדיל מבוגר - מזמין כלפי עצמו אלימות. נדמה לי שתוק העונשין מטפל בזה היום,

אבל אם לא, אני מציע שנבדוק אם הענין מצריך שינוי ברקיקה וייאמר במפורש שכל מעשה

אלימות שנעשה בנער, בין אם בהסכמתו ובין אם לאו, הוא מעשה אלימות שיש לחדול ממנו.

אני אומר למשטרה: כך יהיה ניתן, באחת, לחסל תופעות שהיום קשה לטפל בהן כי הן

באזורי דמדומים.
ר' זאבי
אף אני סבור שהנתונים שעמדו בפני הוועדה אינם מאפשרים להגיע למסקנות. אני לא

אובייקטיבי לגבי תל-אביב, אבל גם האובייקטיבים יודו שהתמונה שקיבלנו מעיריית

תל-אביב מעידה על כך שהם עם יד על הדופק, הם יודעים מה הם עושים ויש לציין אותם

לשבח.

אני מציע לוועדה לקבל שלוש מסקנות ביניים: 1. הוועדה קוראת למשרד החינוך,

לרשויות המקומיות ולמשטרת ישראל לנהל מעקב, לנתח אותו ולהסיק מסקנות. 2. הוועדה

קוראת למשרד החינוך למצוא דרכים לחייב מנהלים לדווח על מקרי אלימות בתחומם. זה

מובן למה הם לא רוצים לדווח. אני יכול להציע לכם כמת שיטות איך לחייב מנהל כזה.

מנהל אחד שלא ידווח על תקלה כזאת אצלו יוצא מחוץ למערכת. המנהלים האחרים יידעו

שכאשר מנהל כזה מחפה על אירוע כזה בתחומו הוא לא יכול להישאר במערכת החינוך.

עושים זאת פעם אחת וזה נגמר. 3 .האלימות בקרב הנוער איננה רק בבתי-הספר אלא היא

גם בדרך אל בית-הספר ומבית-הספר ובשעות הפנאי. לכך יש השלכה על חשיבותן ומקומן

של תנועות הנוער, נושא שעסקנו בו בעבר, וזו הזדמנות להחזיר את פעילות תנועות

הנוער.
הי ו "ר מי בר-זהר
אני מסכם את הישיבה, לא את הדיון. משרד החינוך והמשטרה לא מסרו לנו נתונים

מספיקים. המשטרה לא היתה מוכנה למסור לנו פרטים על התצהיר שהם מסרו לבית-המשפט

וגם לא מספרים, שקיבלנו אותם מהמדור לעבריינות נוער באמצעות שיחת טלפון, על היקף

תופעות עבירות אלימות בקרב בני נוער. אני מבקש לביא לישיבה הבאה עם כל הפרטים

ואז לא ונחיה לכם סיבה לומר שהמצב בסדר ולא היה שום שינוי. אם היה שינוי כלשהו

אנחנו רוצים שתביאו לנו עובדות.

אני פונה למשרד החינוך: חייב לצאת חוזר מנכ"ל שיחייב את המנהלים לדווח על

עבירות. כנראה שהחוזר שהיה עד עכשיו היה בעל השפעה מוגבלת. המנהלים צריכים

לדווח על מקרי אלימות וגם על סכינים וחפצי חבלה שונים שנמצאים אצל התלמידים. על

המנהלים והמורים לפנות לתלמידים ולומר להם לא להביא אתם סכינים בכיסיהם. החרמה

מובנת מאליה.

חבר-הכנסת מירום העלה את הנושא הזה: אני רואה לנגד עיני תמונה של ריקוד

פוגו, או ריקוד אחר, בו מרסקים לילד את העצמות ובצד עומד לו שוטר חביב ואומר

שהילד לא מתנגד. נציגי המשטרה הביאו דוגמה מתחום האיגרוף. זו דוגמה לא טובה. אני

חושב שיש איסור על כך. אם איו - נחוקק חוק שפגיעה אלימה באדם, גם אם לא בניגוד

לרצונו, היא דבר פסול, כי מחר יהרגו אותו. לכן גם ציינתי שמועדו ני "ליקוויד"

ו"פינגווין" מיזמתם הפסיקו את הריקוד האלים כדי שזה לא יגיע לדברים כאלה.



לגבי חקיקה. נעסוק בחקיקה של שני חוקים, האחד ? למנהל תהיה סמכות לפנות

למשטרה בקשר לאירוע, לא רק לנפגע. ייתכן ויש לזה כיסוי משפטי. אם יש סמכות,

דווחו לנו על כך בישיבה הבאה; השני - הרחקת ילדים חריגים מבית-ספר, דבר שלא

ניתן היום לביצוע, ואז הילד החריג מתסיס את הילדים בבית-הספר.

מוועדי ההורים אני מבקש להודיע לי בפעם הבאה מה עשיתם לגבי הדיווחים של

המנהלים.

אשר לסגירת מקומות בילוי. בישיבות הקודמות עסקנו בנושא של כת השטן והיתה

"חגיגה" של סגירות, רצו לסגור מועדונים בגלל שהיה שם רוק כבד, או מקצבים חמורים,

או בגלל שנערות הסתובבו עם בגדים שחורים. הסגירה היא צעד קיצוני ואחרון. אבל

כדי שיהיה לכך שיניים צריך קודם לינת רישוי ומועדון שאין לו רשיון לא יפעל. אל

תתנו לו קנסות, תסגרו אותו.

ני וולד;

רק באמצעות בית-משפט וזה תהליך ארוך.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

צריך לסגור מועדון רק כאשר מתברר שבתוך המועדון יש אלימות או עצם השהות בו

גרמה לאלימות מחוץ לכתליו. אבל זה צריך להיות ברור לחלוטין. המקרה של "שירוקו"

יתברר בישיבה הבאה, אבל אם יסתבר שיש סיבה וקשר בין מה שקורה במועדון לבין מקרי

האלימות - צריך לסגור אותו; אם הדברים קרו בחוץ - זה ענין אחר. אותו מקרה יכול

היה להתרחש גם בבית-ספר, וכבר קרו מקרי דקירה בבית-ספר ולא סגרנו אותו בגלל זה.

בקשר למסיבות - מר מזרחי העלה את הנושא - אני פונה למשרד החינוך; אל תקיימו

מסיבות במועדוני לילה. למסיבות של בית-ספר יש אופי מסויים ולמסיבות במועדוני

לילה יש אופי אחר. יש ילדים שלא מגיעים למועדונים כי זה אופיים. אל תדחפו אותם

בכוח למועדו ני לילה.

אנחנו נקיים דיון נוסף בנושאים הללו בעוד כשבועיים.

אני מודה לכל האורחים.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55

קוד המקור של הנתונים