ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 26/12/1990

הטלוויזיה והרדיו בערבית; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 190

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי. ט' בטבת התשנ"א (26 בדצמבר 1990). שעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה: מ' בר-זהר - היו"ר

א' אליאב

ה' מחאמיד

ח' פארס

ד' צוקר

מוזמנים; א' הראל - יו"ר רשות השידור

א' מקל - מנכ"ל רשות השידור

י' ביניא - מנהל הטלביזיה בערבית

א' סחייק - מנהל הרדיו בערבית

א' גרוס - מנהל חטיבת התכניות ברדיו בערבית

א' אבנר - יועץ למנכ"ל רשות השידור

אי כהן - דוברת רשות השידור

בי נסים - משרד החינוך והתרבות

מזכירת הוועדה (בפועל); י' גידלי

קצרנית; אי זכאי
סדר-היום
שאילתות.

הטלביזיה והרדיו בערבית.



שאילתות
היו"ר מ' בר-זהר
אני פותח את הישיבה. אני מודיע לראשי הטלביזיה שביום שני נקיים דיון דחוף

בעניו העברתו של רפיק חלבי מתפקידו. אנחנו רואים בזה חדירה גסה וחצופה של

הפוליטיקה לניהול ענייני הטלביזיה. זו התגלמות כל הסכנות שראינו בפוליטיזציה של

רשות השידור. לאחר משפט לינץ' בעתונות, נכנסים הפוליטיקאים ועושים בטלביזיה

כבתוך שלהם. זה לא ייתכן. ועדת החינוך והתרבות של הכנסת גם פנחה בנושא הזה

לוועד המנהל - שהוא לא ועד מנהל אלא ועד מחבל, בהתנהגותו. אני מבקש ממזכירת

הוועדה להוציא הודעה, בשיתוף עם חברי הוועדה, שאני מתנגד לדברים ואני מסתייג מהם,

וכי עמדת הוועדה היא חד-משמעית בנושא הזה, כפי שהיתה בפעם שעברה.
א' הראל
אני דיווחתי לך.
הי ו "ר מ' בר-זהר
זה נכון. העברנו את הענין לך וגם למר מקל, אבל שום דבר לא יצא מזה והלינץ'

נמשך.

אני מעלה מספר שאילתות.

אני קורא בעתון שאוניברסיטת תל-אביב לא רוצה להעסיק פועלי ניקיון ערבים

בקמפוס. אני לא צריך להוסיף על כך דבר. האם יש הנחיה כזאת? אם יש - מי הוציא

אותה ובאיזו זכות?

העיירה מעלות נתנה ארכה לפסל תומרקין לפנות את פסלו מהמקום כי הוא נראה

לתושבים דמוי צלב והוא פוגע ברגשותיהם הדתיים. כאשר עיירה מזמינה פסל אצל אמן,

אני מניח שבמהלך יצירת הפסל היא רואה את הסקיצות ואת התקדמות העבודה. אי-אפשר

שהיא תבזה את עצמה וגם את הפסל עצמו ותעורר שערוריה. אני מבקש לדעת איך הם פעלו

בענין?
ב' נסים
זה לא שייך למשרד.
הי ו "ר מ' בר-זהר
זה נושא תרבותי. אני מבקש שתפני למר אבנר שלו כדי שיבדוק מה קרה שם. מי

נותן הקצבות לעיירות פיתוח כדי להציב פסלים, מאיזו קרן, כיצד נקבעים הדברים? איך

ייתכן שאחרי שפסל מפורסם הציג את פסלו באים אליו ואומרים לו: תזרוק את זה

מכאן.

יש לפני ידיעה ששיעורי העברית לתלמידים עולים יקוצצו בשני שליש. מיכסת

השיעורים תעלה, אבל מאחר. שתלמידים עולים יבואו בהיקף גדול, מספר השיעורים בעברית

לתלמיד יירד בשני שליש. גבי נסים, אני מעביר לך את הנתונים.

מ' אדוני?

אי סחייק;

אדמונד סחייק.



היו"ר מ' בר-זהר;

עכשיו כבר תשע ועשר דקות.
א' סחייק
שלחתי במקומי את מר גרוס כי הייתי צריך ללכת לרופא. אם אתרו מרגיש שאני

מיותר, יש כאן נציג במקומי. תודה רבה.

היו"ר מ' בר-זהר;

תודה רבה. שלום לך.

רגע אחד, אדוני, מה היציאה הזאת? איך אתה מתנהג? ועדת הכנסת הזמינה אותך

ועליך להתייצב בשעה היעודה. אם עליך להיות אצל הרופא אתה יכול להודיע על כך

לוועדה ולהתנצל שלא תוכל להגיע.

א' סחייק;

כדי לכבד את הוועדה בכל זאת הגעתי, אבל אם אינך צריך אותי - אלך.
היו"ר מ' בר-זהר
אתה יכול ללכת.

רבותי, אתם חייבים לבדוק מת קורה אצלכם ברדיו. כך עובדים? נכנסים ויוצאים? זו

חוצפה. אני מבקש ממך, מר מקל, לנזוף במר סחייק, עם העתק של המכתב אלי. אני מבקש

שלא יישנה מקרה כזה, כי הישיבה הזאת, שהיתה מאוד חשובה, נדחתה מספר פעמים.

שאילתא לגבי מורה בבית-הספר בכפר סכנין. אני מעביר זאת אליך, גבי נסים.

אני מפנה אליך לטיפול גם את כל החומר שיש לי בפרשה של בית-יעקב שבזמנו כבר

דנו בה.

ב-19 לחודש זה פורסם ב"ידיעות אחרונות" שתלמידי תיכון ילמדו בבית מול המחשב

במקום בכיתות. אני כבר רואה חידושו של פער חברתי גדול במדינה. הרי לא לכל תלמיד

תיכון יש מחשב בבית ואני בטוח שמשרד החינוך לא יתקין מיושבים בבתי התלמידים כדי

שהם יוכלו ללמוד בביתם במקום להגיע לכיתה. אם הידיעה נכונה זה יביא לעיוות חמור,

כי גם אם כל התלמידים יקבלו אותה מנת לימודים זה יצור אפליה בין שני סוגי
תלמידים
כאלה שחייבים להגיע לכיתות, וכאלה שנשארים בבית. דבר נוסף. אינני

בטוח שהתלמיד שיישב בבית ילמד. אני מבקש לדעת האם יש תכנית כזאת? מי אחראי לה

ומה אתם מתכוננים לעשות בקשר לכך?

יש כאן תביעה של הורים שביקשו להחזיר להם את כספי אגרת בריאות השן, תשלומים

גבוהים מאוד, שגובות הרשויות המקומיות. אני מבקש לטפל בכך.

יש לפני ידיעה לפיה שלוש פעמים בשנה, בחנוכה, בפורים ובסיום שנת הלימודים,

יותר לגננות החוגגות עם הורים בשעות אחרי-הצהרים בגני-הילדים להפסיק את הלימודים

ביום החגיגה בשעה 11 בבוקר. בשלושת הימים האלה ההורים עובדים ולפי זה ההורים

צריכים להפסיד שלושה ימי עבודה. הורים פנו לרשות המקומית, למשל בכרמיאל, והרשות

אמרה שהיא מוכנת לממן את שכרן של העוזרות לגננות שימשיכו ללמד בגן באותם ימים עד

שעה 1, כמקובל. הסתדרות המורים מתנגדת בטענה שאסור לתת לעוזרות לגננות לשהות לבד

בכיתות הגן, כל זמן שבימים אחרים במשך השנה מותר לעוזרות לגננות להישאר לבדן

בכיתות. אני מבקש לדעת מדוע עוזרת לגננת, ששכרה משולם על-ידי הרשות המקומית, לא

יכולה להמשיך וללמד במשך שעתיים באותם שלושה ימים? זו עוד שיטה להפסיק עבודתם של

הרבה הורים.



יש לפני תלונה של אב מבית-הספר הממלכתי "לפיד" בהוד-השרון על כך שהודיעו

לתלמידים כי הם צריכים להביא תרומה ל"שירותרום". אני מעריך מאוד את ה"שירותרום".

אבל מי מסמיך את מנהלי בתי-הספר להתרים למבצע כזה? מרור יבואו להתרים

למגן-דוד-אדום וכן הלאה. זה גם יוצר סטיגמה הברתית של מי שתורם ומי שאינו תורם.

אני מבקש לדעת מהי המדיניות לגבי התרמות בבתי-הספר.

יש בג"צ שהגיש מר בוקובזה, ראש המועצה המקומית אור-יהודה נגד משרד החינוך.

ועדת החינוך היא חלק בבג"צ הזה משום ששר החינוך חייב להתייעץ עם הוועדה לגבי

הנושא ולדווח לה, והוא לא עשה זאת. על-מנת למנוע ויכוח בבית-המשפט, ומאחר שעלינו

לדווח לבג"צ שאכן השר התייעץ אתנו ודיווח לנו, אני פונה אל שר החינוך שיקיים את

ההחלטה הזאת. אני מקווה שבאופן זה הדבר יבוא על פתרונו בצורה קונסטרוקטיבית

שתהיה מקובלת על שני הצדדים.

קיבלנו אתמול ידיעה שתלמידים אתיופים מופנים מלכתחילה אך ורק לחינוך

הממלכתי-דת'. כלומר, אפילו אם ילד אתיופי רוצה בכך הוא אינו מופנה לחינוך

הממלכתי. זו אפליה. ידוע לי שהמוסד החינוכי בבן-שמן ביקש לקבל ילדים אתיופים

ואמרו לו שלא יפנו אותם אליו כי יש הסכם קואליציוני, או החלטת ממשלה כלשהי, או

הסכם בין משרד הדתות לבין משרד החינוך והתרבות. אני לא יודע נגה ההסכם הזה.

אפילו אם יש הורה אחד שרוצה לשלוח את בנו לבית-ספר ממלכתי ולא לבית-ספר

ממלכתי-דתי הוא רשאי לעשות זאת. אני בטוח שאם משרד החינוך "דע על הענין הזה הוא

יתקן אותו, משום שאני מכיר את גישתו בנושאים הללו. אני מבקש לדעת, אם אפשר עוד

היום, האם יש הסכם כזה, או החלטה כלשהי בענין? אם יש החלטה כזו, היא בלתי חוקית,

כי אי-אפשר להפלות ילדים, לרעה או לטובה, לעומת ילדים אחרים.

מר עקיבא סלע ממשרד החינוך פונה אלי בבקשה שהוועדה תאשר את הכללת בתי-הספר

הרשומים כאן במסגרת יום חינוך ארוך לשנת הלימודים התשנ"א. זו תוספת לרשימת

בתי-הספר שכבר קיבלנו, לפי הפירוט הזה; בית-ספר ממלכתי-דתי עוזיאל בבאר-שבע,

בתי-ספר לחינוך מיוחד "סיני" ו"השומר" ברמלה, חטיבת ביניים אברבנאל באשדוד ותשעה

בתי-ספר ערביים. אנחנו נצלם את הרשימה ונפיץ אורגה בין חברי הוועדה. אחרי שכולם

יעיינו בה, נביא אותה ביום שני לוועדה על-מנת להחליט על אישורה.

הטלביזיה והרדיו בערבית
אנחנו ניגשים לנושא שלפנינו
הטלביזיה והרדיו בערבית.

אני מציג את הנוכחים. מר אהרן הראל - יושב-ראש רשות השידור; מר אריה מקל -

מנכ"ל הרשות; מר יוסף ביניא - מנכ"ל הטלביזיה בערבית; מר ארנון גרוס - מנהל

חטיבת התכניות ברדיו בערבית; מר ארי אבנר - יועץ למנכ"ל הרשות; גבי איילה כהן -

דוברת הרשות.

זמן רב ציפינו לישיבה הזאת כי רצינו לקבל דיווח על המצב של הטלביזיה והרדיו

בערבית. אני יודע שבאחרונה התחלף מנהל הטלביזיה ואנחנו נשמע תחילה את אנשי

הרשות. בבקשה, מר מקל.
א' מקל
הטלביזיה בערבית משדרת שעה וחצי ביום. לא די בכך. היינו רוצים שיהיו יותר

שעות שידור. למיטב ידיעתנו, הצפייה בקרב הערבים בישראל היא מרובה, גם בשטחי

יהודה, שומרון ועזה, וגם במדינות סמוכות. המשדרים מאפשרים קליטה בחלקים נרחבים

של ירדן, כולל רבת-עמון, וגם באזורים מסויימים במצרים. אנחנו מנסים להגביר את

המשדרים כדי להגיע לחלקים של סוריה, אבל הנושא עדיין תקוע אצל שר התקשורת.

המטרה היא לשדר לכל האזרחים דוברי הערבית. אבל יש הרבה יהודים, שאינם דוברי

ערבית, שצופים בשידורים האלה כי יש תרגום.



מבחינת התכנים. בכל יום יש מהדורת חדשות של חצי שעה. למיטב ידיעתנו יש

צפייה רבה במהדורה זו - ואני אומר למיטב ידיעתנו, כי איו בידינו נתונים מדוייקים.

יש קשיים גדולים בעריכת סקרים בקרב הציבור הערבי במדינת ישראל, שלא לדבר על מעבר

לקו הירוק. באמצעות חברה מקצועית אנחנו מנסים עכשיו לעשות סקר צפייה והאזנה בקרב

הצופים והמאזינים לשידורים האלה, כדי לקבל נתונים ממשיים ולא להתבסס על תחושות או

הערכות.

באחרונה עברה הטלביזיה בערבית שינוי פרסונלי מאוד משמעותי. אחרי פרישתו של

מר בראל, שניהל אווזה כ-17 שנה, נכנס לתפקיד מר יוסף ביניא שהיה בכל אותן שנים

מנהל חטיבת החדשות. בעקבות זה יחולו חילופי גברי נוספים ובמקום מר ביניא יבוא

מנהל חדש לחטיבת החדשות וכן הלאה. בפועל מנהל את החטיבה מר משה צור וגם הוא אחד

המועמדים לתפקיד זה.

מאז שמר ביניא נכנס לתפקידו הוא פעל להרחבה וגיוון של התכנים והוא יוכל להציג

זאת בעצמו, בין היתר הוא שוקד על תכנית לילדים שלא היתה קיימת עד היום. מקליטים

עוד 13 פרקים מהסדרה "שכנים". למר ביניא יש תפישות משלו לגבי השידורים ואני יודע

שהוא רוצה להעמיק את הקשר עם הצופים.

יש שעה וחצי שידור בכל יום מימי השבוע, יום א' עד יום ה'. בימי שישי ושבת יש

יותר שעות שידור, בהן מקרינים את הסרט הערבי ותכניות אחרות הפופולריות בקרב דוברי

ערבית ואלה שאינם דוברי ערבית.

מספר העובדים העתונאים ועוזרות הפקה בטלביזיה בערבית הוא קרוב ל-80, ואני לא

מדבר על כוח-אדם טכני, כאשר בטלביזיה בעברית מספר העתונאים הוא כ-300. אבל יש

להביא בחשבון שהם עובדים עבור פחות שעות שידור. בטלביזיה בעברית יש כשבע שעות

שידור ליום.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

אבל החלק החדשותי בשידורים בערבית כמהווה כשליש מכלל השידורים.
ח' פארס
מתוך 80 העתונאים האלה כמה הם ערבים?
א' מקל
מר ביניא יענה על כך.

התקציב הישיר של הטלביזיה בערבית הוא 9 מיליון שקל שמיועד למשכורות והוצאות

הפקה.

אשר לרדיו בערבית, יש לנו רשת שלמה בערבית, רשת די. היא משדרת שמונה-עשרה

שעות ורבע ביום ואנחנו רוצים להוסיף עוד שלושת רבעי שעה. ב-1981 עשינו סקר ומאז

לא נערך סקר חדש. בהתאם לידוע לנו ההאזנה היא טובה ומרובה במדינת ישראל, בשטחים

ובמדינות ערב. ה B.B.C.- עשה סקר האזנה לכל רשתות הרדיו הפועלות במזרח-התיכון.

אי גרוס;

יש לנו 16% בהשוואה ל-18% של רדיו מונטה-קרלו.
א' מקל
אחוז האזנה גבוה מאוד יחסית לשידורים של מדינות ערב ולמזרח התיכון בכלל,

יחסית לשידורים של מונטה-קרלו, ולשידורים הערביים של .B.B.C.-nהאמינות שלנו אף

היא גבוהה מאוד במדינות השכנות, עד כמה שידוע לנו.



גם ברדיו יש חילופי גברי כי רבים מן העובדים הוותיקים שהתחילו את השידורים

לפני ארבעים שנה יצאו לגימלאות. נכנס דור חדש של מנהלים. יש שם כיום קרוב ל-140

עתונאים ועוזרות הפקה. התקציב השנה הוא 12.7 מיליון שקל, שרובו הולך למשכורות.
היו"ר מ' בר-זהר
אני מבקש לשמוע את מר ביניא. בהזדמנות זו אנהנו מברכים אותך בהיכנסך

לתפקידך ואנחנו שמחים שקיבלת אותו. אני מבין שיש לך נסיון רב בתחום זה ואנחנו

מקווים לשיתוף פעולה פורה.
י' ביניא
שידור של שעה וחצי הוא קצר מאוד והמשימה היא גדולה. קשה לרצות את כל הבקשות,

הטעמים, השאיפות והנטיות. באופן טבעי אנחנו מתרכזים בנושא החדשותי ותכנית

האקטואליה, כי זה הנושא שמעניין את הצופים. לכך אנחנו מפנים את עיקר המאמצים,

המשאבים וכוח-האדם.

אנחנו משדרים בכל יום מהדורת חדשות של חצי שעה. ביום ראשון משודר יומן-השבוע

באורך של שעה. יש לנו תכנית של דיון פוליטי, שדומה לתכנית "מוקד" ונקראת "מפגש".

כמן-כן יש לנו חדשות ספורט שהם חלק מהחדשות הכלליות.

היום עומדים על הפרק שידורי בוקר בטלביזיה. אני חותר לכך שתהיה לנו לפחות

רבע שעה של שידור ביום למהדורת חדשות קצרה. אם נוכל להרחיב לחצי שעה, אפשר יהיה

לשלב גם תכנים אחרים.
הי ו "ר מ' בר-זהר
איך אתה רוצה לעשות זאת, במסגרת השידור של "בוקר-טוב ישראל"?

י י בי ניא;

יש החלטה לשדר שידורי עברית בין 06.30 ל-08.00 בבוקר. הבקשה שלי היא לשדר

מ-06.00 בבוקר עד 06.15 מהדורת חדשות, ואם יתנו לי חצי שעה, אוכל לשדר דברים

אחרים, בין 06.00 ל-07.00. אני חושב שזו השעה המתאימה ביותר. ידוע שבבוקר אין

לאדם זמן לשבת מול המסך כשעה וחצי ולכן מתרכזים בחדשות קצרות.
היו"ר מ' בר-זהר
האם לא ניתן לבקש מהטלביזיה החינוכית שיתנו לך רבע שעה אחרי 08.00, או מהערוץ

השלישי ההולך ומוקם, איזה צוהר באותה שעה, כי הערוצים האלה לא משדרים בדרך כלל

בשעות האלה?
ח' פארס
לגבי הרדיו - אני מבין, אבל לשדר שידורי טלביזיה ב-06.00 בבוקר?

היו"ר מי בר-זהר;

בארצות-הברית בין 06.00 ל-07.00 בבוקר יש רצף מתמיד של שידורי חדשות. התכניות

של GOOD MORNING AMERICAמתחילות ב-07.00 בבוקר. האמריקאים יוצאים לעבודה קצת

יותר מאוחר מאשר אצלנו, ב-09.00. בדרך כלל החלק הראשון של השידור, כאשר עדיין רוב

האנשים בבתיהם, מתמקד יותר בחדשות ובראיונות עם אנשים פוליטיים חשובים; החלק השני

מתחיל בערך מ-08.15 עד 09.00 - פרפראות המיועדות בדרך כלל לעקרות-בית, יותר

תכניות של מוסיקה, בישול וכדומה.
י' ביניא
עדיין אין החלטה סופית לגבי שידורי הבוקר בערבית בטלביזיה. ההערכה שלי היא

ששעה 06.00 היא שעה טובה להדשות, כי אנשים עוד נמצאים בבית, אחרי 08.00 אנשים כבר

יוצאים לעבודה.

אי אליאב;

גם בקיץ וגם בהורף?

י י בי ניא;

כן. הפועלים והחקלאים יוצאים בערך ב-06.30 מהבית, לכן 06.00 או 06.15 הן

שעות סבירות.

במשדרי האקטואליה אנהנו מנסים לשקף כל מה שמתרחש באזור ובעולם. אנחנו נותנים

משקל לבעיות של ערביי ישראל, החברתיות והכלכליות. אין בעיה של האוכלסיה הערבית

בישראל שלא טיפלנו בה בשידורים שלנו, שיכון, בריאות, סעד וכן הלאה, גם בחדשות וגם

ביומן-השבוע.

אשר לתכניות. יש מגוון רב של נושאים בהם אנחנו עוסקים. יש תכניות בנושאי

רפואה, חקלאות, טכנולוגיה, מדע וכן הלאה.
הי ו "ר מ' בר-זהר
אנחנו יודעים על התכניות הקיימות. אנחנו רוצים לשמוע מה אינה רוצה לשנות,

איזה תכניות חדשות אתה רוצה לכלול, איזה תכניות אתה רוצה לשפר?

י י ביניא;

בתחום החדשות אני רוצה לשתף בתכניות יותר אישים ואינטלקטואלים ערבים, כמו

בתכניות "מפגש". השבוע היתה לנו תכנית "מפגש" בנושא האיסלם, השלום והקיצוניות

הדתית. שיתפנו קאדי איש התנועה האיסלמית, וגם חבר כנסת. הינחה את התכנית מחמוד

עבאסי וקיבלנו עליה תגובות טובות מאוד מקרב היהודים והערבים גם יחד. התכנית

נמשכה כחצי שעה כאשר המוטו היה קריאה לסבלנות, לסובלנות, לדו-קיום במסגרת של

האיסלם על רקע ההתנגשויות שהיו בשבועות האחרונים.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

במתכונת הזאת התכנית "מפגש" תהיה תכנית שבועית?

י י בי ניא;

במתכונת הזאת התכנית תתקיים פעם בחודש או פעם בחודש וחצי כי הנושא נבחר בהתאם

לחדשות.

היו"ר מ' בר-זהר;

אינכם מתכוונים לשדר תכנית קבועה אחת בחודש בנושאים פוליטיים?

י' ביניא;

בעקרון אני מעוניין שתהיה תכנית קבועה. רציתי גם לפתח דיאלוג מסויים בין

יהודים לערבים. חבר-הכנסת אליאב זוכר בוודאי שערכנו אתו דיון והשתמשנו באלמנט של

התרגום הסימולטני. אנחנו היינו הראשונים שהבאנו פלשתינאים מהשטחים, ב-1970,

שהתדיינו עם פוליטיקאים ישראלים באמצעות תרגום סימולטני, כי קשה לנהל את הדיון

בעברית. אני רוצה לחדש בתחום הזה של דיון בין ערבים, ודיון בין יהודים וערבים

בנושאי השעה. אני מקווה שאצליח לעשות זאת.



כמו-כן אני רוצה לצאת עם התכנית הזאת לשטח, למשל לבאקה-אל-גארבייה או

לאום-אל-פאחם, להביא אישיות מרכזית בשלטון למתנ"ס במקום, שם הוא יענה על שאלות

ומצוקות התושבים. זה בוודאי יגרור גם נושאים בוערים אהרים. אם שר החינוך יבוא

לישוב ערבי לענות על שאלות הקשורות לתחומו, הוא יענה גם על שאלות בענייני השעה.

בתחום התכניות הכלליות. להערכתי יקרות תכניות לילדים. המטרה הראשונה שלי

היא להכין תכנית של יידע כללי לילדים, תכנית בתחום הדו-קיום של ילדים יהודים

וערבים, ותכנית שלישית בתחום הפולקלור והשירה הערביים, כדי להמריץ נוער ערבי

להביא זאת לטלביזיה ובכך אולי לעודד אמנים צעירים.

אנחנו רוצים לתת דחיפה גם לתכנית בתחום הדרכה. בקרוב אנחנו עומדים להקליט את

הסידרה "שכנים" שהצליחה מאוד בעבר. יותר מאוחר אני מתכוון להציג דרמה על דמויות

בולטות בתור הזהב בספרד, להביא אנשים שתרמו בתחום של הדו-קיום היהודי-ערבי.

הנושא הזה הוא בגדר של תכנית ממשית, אבל התהליך בטלביזיה הוא איטי, ממושך וקשה.

יש להכין תסריט ולממש אותו עם תסריטאים, שאין מהם בשפע במגזר הערבי, גם לא במגזר

היהודי. אני מקווה שנעבוד על כך בקרוב.

יש תכנית חידונים, באמצעותה אנחנו רוצים לעודד את התודעה לתיאטרון בקרב

הציבור הערבי. נביא את מיטב השחקנים של המגזר הערבי שימחישו את הדברים ויתנו

קטעי משחק ממחזות ערביים, ישראליים ובינלאומיים.

אלה התכניות שאני מתכוון להכניס, בנוסף לתכניות הקיימות, שמצליחות, כמו

התכניות בתחומי הרפואה, הרוקלאות, החברה ועוד.

הטלביזיה בערבית, לאושרנו, יכולה להוות דוגמה למה שצריך להיות בכל המדינה.

העובדים בטלביזיה בערבית, הן בתחום האקטואליה והן בתחום התכניות, הם יהודים,

ערבים, מוסלמים, נוצרים, בדואים, כאשר פחות או יותר %50 יהודים ו-%50 ערבים.

אנחנו חיים ויוצרים באווירה יוצאת מן הכלל שיכולה להוות דוגמה לכולם. היעד

המרכזי של הטלביזיה הוא לדעתי יעד הדו-קיום והשלום. בכל התכניות שלי אני שואף

להדגיש את האלמנטים האלה, את הצורך בדו-קיום, וכי השלום יושג רק באמצעות הדיאלוג.

יש לעזוב את האלימות, לשבת ולשוחח כי אנחנו חייבים לחיות ביחד.

א' גרוס;

אנחנו משדרים משעה 06.00 בבוקר עד 24.15 אחרי חצות. יש לנו 16 מהדורות חדשות

ביום, כמעט בכל חצי שעה. יש שני יומני חדשות. אנחנו מתכננים להכניס יומן נוסף

בכל יום שיעסוק בענייני השטחים. מלבד זאת יש לנו מגוון תכניות אומר, מוסיקה,

ספורט ובכל נושא אפשרי.

עד כמה שידוע לי יש לנו 125 עובדים.

א' מקל;

לפי התקן יש 125, אבל יש עוד 15 עובדים מעבר לתקן, לפי שעות.

אי גרוס;

המוסיקה היא מגוונת, ממיטב הקלסיקה הערבית ועד למוסיקה חדשנית-מערבית, מוסיקה

מאזורים שונים בעולם הערבי, שירים עבריים, מוסיקה מזרח-תיכונית כמו שירים פרסיים,

יווניים, טורקיים ועוד. אנחנו משדרים גם סוג מסויים של מחזמר. התחלנו לשדר

מוסיקה מקומית של להקות חדשות שקמו בארץ, כמו להקה מתרשיחא שעוסקת בשירים קלסיים.

בתחום האומר יש לנו תכניות רפואה, מדע, תכניות לגיל הרך, לנהגים, ספרות,

אמנות חקלאות ועוד. בתחום זה הכנסנו הרבה מאוד חידושים מינואר שנה זו, שעיקרם

היה להביא לפעולה משותפת עם הציבור הרחב. למשל, תכנית שמקבילה לתכנית בעברית של

שירים ושיעורים, המשודרת שלוש פעמים בשבוע וקיבלנו עליה הדים חיוביים מאוד מהרבה

תלמידים. זו תכנית שעשינו בשיתוף עם משרד החינוך. ביום חמישי בלילה הנהגנו



תכנית של שיחות לילה. תכנית של פתרון בעיות של האזרח עם הרשויות השונות נכנסה

לשידור לפני כהודשיים. לפני כחודש התחלנו בשידור של תכנית לבטיחות בדרכים.

בשיתוף עם כתבינו הצעירים בכל רחבי הארץ נכנסה לשידור לפני שבועיים תכנית מיוחדת

לנוער בגיל תיכון - עד עכשיו לא היתה תכנית כזאת. בתכנון יש לנו תכנית של מפגש

אנשי רוח ואמנים, פעם בחודש. ערכנו כבר שתי הקלטות וזה ישודר כנראה החל מהחודש

הבא. בכוונתנו להכניס תכנית ללימוד עברית. זה היה כבר בעבר ויש לנו סרטים

מוכנים בתחום זה. התכנית באה בעקבות פניות של הרבה סטודנטים לעברית, שלומדים

באוניברסיטאות שונות במצרים לימודי עברית, לחדש את התכנית הזאת.
היו"ר מ' בר-זהר
מה שיעור הערבים הישראלים שמאזינים לרשת די?
אי גרוס
כפי שאמר מר מקל, לא נעשה סקר כבר זמן רב. אנחנו יכולים לשפוט לפי תגובות

בעתונות או לפי מכתבים שמגיעים אלינו, ואינני יכול למסור מספרים.
היו"ר מ' בר-זהר
אתם מתכננים איזה שהוא סקר?
א' מקל
יש סקר בביצוע. החברות המקצועיות מתחמקות מזה. הן טוענות שאי-אפשר לעשות

סקר אצל הערבים. הם טוענים שאם בבוקר מגיע סוקר לכפר ערבי, הבעל בעבודה ואי-אפשר

להיכנס כאשר האשה לבד בבית ודברים ממין זה.
אי אליאב
נסה לעשות זאת במאה שערים.
א' מקל
אינני מצדיק זאת. עכשיו אנחנו עושים סקר בטלביזיה וברדיו בערבית.
אי גרוס
בתחום המוסיקה אנחנו מתכננים שיתוף של תזמורת על קהל במופע שיתקיים ב-17

בינואר, בבית המורה בתל-אביב, אבל אינני יודע אם זה ייצא לפועל. אנחנו מתכננים

סידרה של תכניות שתהווינה מעין תיעוד של יצירות אמנים יהודים מארצות המזרח,

שנמצאים כנראה בשלב האחרון של היצירה שלהם, ואנחנו מעוניינים להקליט זאת לדורות

הבאים בטרם יאבד החומר.

בכוונתי להכניס תכניות יומיומיות קטנות על ישראל, וכנראה נעשה זאת החל מהחודש

הבא, או חודש לאחר מכן. לתכניות כאלה יש גם אלמנט הסברתי, כי ישראל מצטיירת

עכשיו באמצעי התקשורת של מדינות ערב כמדינה שיש לה רקע בטחוני, אינתיפדה ומשבר

במפרץ. הייתי רוצה לשלב את המימד שאנחנו מדינה ככל המדינות, כמו בתחום של מכון

ויצמן או קופות גמל וכן הלאה.

אנחנו מתכננים לטווח רחוק גם תכניות דרמה.
היו"ר מ' בר-זהר
אני רוצה לדעת מה שיעורי הצפייה וההאזנה לעומת שיעורי האזנה וצפייה לתחנות

רדיו וטלביזיה זרות.
א' גרוס
אשר לסקרים. למעשה, אי-אפשר לבצע סקרים במדינות ערב כדי לקבוע את אחוז

ההאזנה לרדיו של קול-ישראל. בסך הכל נעשו שלושה סקרים, שניים על-ידי הB.B.C. --

אחד ב-1984 יאחד בסוף 1989 תהילת 1990; וסקר שנערך בשנת 1969 על-ידי מנכ"ל משרד

החינוך העירקי. הסקרים של ה , .B.B.C.-ועוד יותר הסקר שנעשה על-ידי פרופ' זכ'

ג'אבר, שהוא איש מדע, ולכן הסקר היה אמין והוא פורסם בעתונות העירקית - מראים שיש

האזנה לא מעטה לתחנה שלנו.

הסקר החדש של B.B.C.-nכולל את כל רחבי מצרים, ערים וכפרים. לפי הסקר הזה

אנחנו במקום שני ברשימה אחרי רדיו מונטה-קרלו, תחנה שהמשכילים מרבים להאזין לה,

משום שהוא רדיו קליל ואין- בו הרבה תכניות רציניות. החדשות בו מזוהות לרוב עם

צדדים מסויימים בעולם הערבי ולכן הוא זוכה לפופולריות. בסקר האחרון זכה רדיו

מונטה-קרלו ב-%18 האזנה, כאשר מדובר על תחנות חוץ, אחרי התחנות המצריות.

הי ו "ר מי בר-זהר;

איזה שיעור מהמצרים מאזינים לתחנות חוץ, כי בלי זה אין שום ערך לממצא כזה.

אם יתברר שחצי אחוז מהאוכלוסיה המצרית מאזין לתחנות חוץ, אז מה הערך של 16%

שמאזינים לנו? השאלה היא מה שיעור ההאזנה?

א' מקל;

זה סקר שעדיין לא קיבלנו אותו אלא רק שמענו עליו. הוא עולה כמה אלפי לירות

שטרלינג ואנחנו נשלם ונקבל אותו.

אי גרוס;

אינה צודק. ה B.B.C.-עצמו יצא בסקר עם האזנה של 13% או 14%. בסקר שנערך

ב-1984 שנערך רק בערים, האחוזים היו יותר גבוהים כי שם כנראה האזינו יותר לתחנות

חוץ. %39 - רדיו מונטה-קרלו, 26% - קול-ישראל בערבית, 25% - ,B.B.C. - 24%-

קול-אמריקה, סעודיה באה אחר-כך עם 10% או 11%, כל היתר הם שברי אחוזים. סעודיה

בולטת כי היא משדרת פרקים מהקוראן.

יש לנו אינדיקציות אחרות כמו המכתבים שאנחנו מקבלים. קיבלנו הודעה מהתאחדות

של חובבי התכרנבות במצרים, שיש לה סניפים בכל ארצות ערב. הם בחרו באחת מעורכות

התכניות שלנו, מכל עורכות התכניות בעולם הערבי ובתחנות הזרות, למקום הרביעי. שמה

אימן אל-קאסם. לא מזמן קיבלתי גם מכתב מסנגל שמבקש פרטים על השידורים והוא מונה

מספר תכניות שמצאו חן בעיניו. כמובן שמספר המכתבים הגדול מגיע מהארץ. אולי

פרדוכסלית, קהל המאזינים הגדול ביותר שלנו הוא משטחי יהודה, שומרון ועזה.

מספרית, הם האלמנט הכי גדול בתחום השליטה של ישראל. כמו-כן אין עדיין תחנת רדיו

שתוכל לשרת אותם, כפי שאנחנו משרתים אותם, כי אין אף תחנה בשטחים.

היו"ר מ' בר-זהר;

הם לא מקשיבים למונטה קרלו יותר מאשר לישראל? הנתונים שלכם לא מדוייקים

ואנחנו לא יודעים דבר.

אי גרוס;

כי אין לנו סקר.

א' מקל;

אי-אפשר לעשות סקר אמין בשטחים.
היו"ר מי בר-זהר
אני יודע שהם מקשיבים הרבה לרדיו מונטה-קרלו וגם מקבלים דרכו את כרוזי

האינתיפדה. אני מתפלא שאינכם מוצאים דרך להשיג מספיק נתונים.

אי גרוס;

אני לא הושב שיש דרך. אני לא מכיר דרך אמינה שתוכל לקבל נתונים נכונים אפילו

מהשטהים באשר לשיעורי האזנה מדוייקים. מנסיוני, כאשר אני מסתובב בקרב אוכלוסיה

ערבית בארץ ובשטהים, ב-90% מקרים שאני שומע את הרדיו פתוה זו התהנה שלנו. זה היה

בירושלים וגם בבית-להם ובמקומות אהרים.

אנחנו מקבלים הרבה מכתבים מתושבי השטחים לגבי התכניות.

אי אליאב;

אני מתאר לי שלא הרבה אוהדים, יש ודאי גם מכתבים קשים.

אי גרוס;

אנהנו מקבלים מכתבים קשים בתגובה על תכנית מסויימת שהיה לי הכבוד לערוך אותה

לפני שנכנסתי לתפקידי ההדש, תכנית שנקראת "מתיבת הדואר" והיא עונה על שאלות

בנושאים פוליטיים ברוה קווי היסוד של הממשלה, של המדיניות הממלכתית. יחסית, גם

מגיעים מכתבים רבים מארצות-ערב, ממצרים ומהשטהים. יש שאלות קשות שלפעמים יש לנו

עליהן תשובה ולפעמים אין לנו תשובה עליהן. קשה להגיד שההאזנה היא פהותה או

שמאזינים לנו במקום שלישי או רביעי ברשימה, אני הושב שלא נרד מהמקום השני ברשימה.

אשר לתכניות ההדשות שאנהנו מתכננים לשלב, קבעתי לעצמי שבשנה הראשונה אטפל

בתכניות האומר, שכבר התהילו בינואר השנה; בתכניות המוסיקה אתהיל לטפל עכשיו;

ובשנה השלישית אפעל כדי לשלב תכניות דרמה שהן מאוד יקרות.

לשאלתו של חבר-הכנסת פארס על מספר העובדים היהודים והערבים. אני עובד משנת

1973 ועד היום לא עלה על דעתי למנות כמה עובדים ערבים יש. עובדים אצלנו ערבים מכל

העדות, ויהודים מכל העדות. בחטיבה שלי, מתוך 16 עורכי תכניות במעמד קבוע, יש 8

יהודים ו-8 ערבים וגם נשים. אשר להרמוניה השוררת אצלנו, אין תסיסה או מתיהות על

רקע כזה ולא מזמן קיבלנו את פרס ההסתדרות גם בשל התופעה הזאת.

ח' פארס;

אני מברך את מר ביניא שנכנס לתפקידו ההדש. אינני מכיר אותו מקרוב, אבל

מהטלביזיה ומהפניות הרבות אני מתרשם שהוא אדם מכובד ונעים, ולפי התכנית שהוא פרס

לפנינו לקראת העתיד, אני מצפה שהוא יצליה בתפקידו.

לא סתם שאלתי את השאלה לגבי העובדים הערבים בטלביזיה. יש בעיה של שילוב

המשכילים הערבים בכל מיני מקומות עבודה. אפשר לומר שמרבית המשרדים סגורים בפני

המשכיל הערבי, פרט למשרד ההינוך, או משרד הבריאות, או משרד הפנים, וכמה באוצר.

טבעי שהטלביזיה העברית והערבית תקלוט כמה שיותר מהמשכילים הערבים, ובמיוהד

הטלביזיה בערבית והרדיו בערבית.

אני מביע צער על כך, שמאז בואי לוועדה הזאת, אף אהד מאלה שהזמנו הנה כאהראים

על נושאים מסויימים ששייכים לערבים לא היה ערבי.

היו"ר מי בר-זהר;

מלבד בנושא ההינוך. משרד ההינוך שלה לנו אישים ערבים שממלאים תפקידים במשרד.



ח' פארס;

גם כלפי זה יש לי הסתייגות.
היו"ר מ' בר-זהר
העמדתי עובדות על דיוקן. מהו התפקיד הבכיר ביותר של ערבי בטלביזיה בערבית?

י י בי ניא;

יש כמה תפקידים מאוד מרכזיים, לדוגמה, עורך ההדשות באנגלית הוא ערבי, הוא היה

קודם העורך הבכיר ביותר בטלביזיה בערבית ורק לפני חודשיים הוא עבר לאנגלית. כל

העובדים הראשיים של החדשות הם ערביים, מחמוד אבו-באקר הוא העורך הראשי, עורך יומן

השבוע הוא דרוזי יוסוף איסמעיל, הקריין הבכיר והראשי הוא דרוזי - סאיד אל-קאסם

והוא מופקד על הנושא של קריינות והגשה. בתכניות, מנהל מחלקת הדרמה ויקטור קמאר

הוא ערבי, זוהר בהלול, שהוא ערבי, הוא אחד השדרים המרכזיים בטלביזיה בערבית.

א' מקל;

הוא גם שדר מרכזי ברדיו בעברית, הוא משדר את המשיקים בספורט.

י י בי ניא;

מערכת החדשות בצפון כולה על טהרת הערבים והדרוזים, סלמן טוויל דרוזי, ג'וודת

עודה ערבי, ועוד עובד דרוזי וגם כתב בדואי. בדרום יש לנו כתב בדואי. הכתב

המרכזי בנצרת הוא מחמוד זועבי, שהוא ערבי. אם עובד אחד או שניים בפירמידה הם

יהודים, זה לא אומר שלערבים אין מקום.
ח' פארס
אני לא נגד. אני רוצה שיעבדו ביחד, בדו-קיום.
י י בי ניא
אני אומר לך במלוא האחריות שהם מובילים בטלביזיה בערבית.

היו"ר מ' בר-זהר;

האם זה המצב גם ברדיו?

אי גרוס;

לא. ברדיו יש עובדים בדרגים יותר נמוכים. מנהל מדור הספורט הוא ערבי, מנהל

דסק הכתבים בצפון הוא גם כן ערבי. בדרום הכתבים הם ערבים. ביומן השבוע זה מחולק

חצי-חצי, מפיק יהודי ומפיק ערבי. מאחר שהרדיו הוא ישן יחסית לטלביזיה, ההתקדמות

בו היא איטית.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני מסכים עם חבר-הכנסת פארס. גם אם ההתקדמות היא יותר איטית וכן הלאה, אתם

חייבים לעשות מאמץ ולו כדי לתת לערבים תחושה שאפשר לפרוץ קדימה ברדיו שמיועד,

למעשה, לאוכלוסיה הערבית בישראל.



ח' פארס;

מלבד רפיק חלבי המסכן, שעושים לו בעיות - שבעיני הוא נחשב ערבי, אבל אצל

הממסד הוא לא נחשב ערבי - אינני יודע כמה ערבים עובדים בטלביזיה בעברית וברדיו

בעברית.
א' מקל
המספרים שואפים לאפס.

ח' פארס;

אני יודע. המקלט היחיד של המשכיל הערבי הם הטלביזיה והרדיו בערבית, ובאים

לקחת חצי מזה. הייתי רוצה שגם בטלביזיה בעברית ישולבו ערבים ואז לא יהיה לי מה

לומר. כמה עובדים משכילים ערבים נתקבלו לטלביזיה בחמש השנים האחרונות? נדמה לי

שדרוזי אחד.
א' מקל
אם תשאל אותי כמה עובדים התקבלו בכלל בחמש השנים האחרונות, אענה לך שוב: זה

שואף לאפס. משרד האוצר דורש מאתנו לפטר מאות עובדים. לא הוספנות עובדים בתקן

כבר במשך יותר מעשר שנים, כך שאין מדובר פה בערבים או ביהודים.
ח' פארס
תכנית "מפגש" היא תכנית טובה, אבל מרבית המוזמנים עד עכשיו, פרט לתכנית

האחרונה, הם יהודים. שמחתי לשמוע שיש כוונה לזמן לתכניות הבאות ערבים ויהודים,

וחשוב שיהיו יותר ערבים מיהודים, כי הערבי צריך להביע את שאיפותיו, מאווייו,

מחשבותיו ורגשותיו. כל הכבוד למרואיין היהודי, אז תביאו ערבים ויהודים ביחד או

רק ערבים.

אני מבין שגם ברדיו וגם בטלביזיה יש כנראה מדיניות מסויימת וחשוב להם איך הם

ייראו במדינות ערב ולא חשוב להם איך הם ייראו בעיני ערביי ישראל. אני לא עשיתי

סקר, אבל אדבר על עצמי. עד שנכנסתי לכנסת, ראיתי מעט טלביזיה בערבית ואולי פעם

בשבוע שמעתי את הרדיו בערבית - ערבי-ישראלי שטוען שהוא משכיל ועסק בחינוך. למה?

לעומת זאת ראיתי תמיד טלביזיה בעברית ושמעתי רדיו בעברית. למה? צריך לשאול את

השאלות האלה. אני לא חי במצרים או בסוריה. כישראלי, אני רוצה לראות את הטלביזיה

שלי ולשמוע את הרדיו שלי. אני לא מגזים, יש רבים כמוני, במיוחד אלה ששומעים את

הרדיו בערבית. כי הרדיו בערבית זו תעמולה ישראלית בקו מסויים ובמדיניות מסויימת,

אפילו לא אגיד קו של הממשלה. כאשר מראיינים אותך, מפחדים שתוציא מפיך מלה שעלולה

לקומם. לעומת זח, בעברית, אינה נהנה לראות טלביזיה ולשמוע רדיו כי הכל חופשי

לגמרי. בערבית מדגישים את המוגבלות הזאת.

דובר כאן על חצי שעה של חדשות בטלביזיה, ושעת שידור של כל מיני תכניות אחרות.

רוב התכניות שמשדרים בשעה זו הם סרטים קנויים, הם לא הפקה עצמית. אני מקווה

שתשנה בתחום הזה.
י' ביניא
אמנה לך את רשימת התכניות: יום ראשון כולו הוא על טהרת ההפקה המקומית, אין

תכנית קנויה. הידושים והמצאות, רוצה פתרון - זה מקומי, ויומן שבוע של שעה. יום

שני תכנית ספורט במשך שעה, שזו הפקה מקומית, ואחרי-כן חדשות. 35% מהתכניות עד

עכשיו היו קנויות, ואני עומד להוריד. זאת ל-20% עד 25%. סרט צרפתי בשבת נמשך

שעתיים וזה מהווה אחוז גבוה, לא כדאי לבטלו כי יש גם צפייה גבוהה.



היו"ר מ' בר-זהר;

אחוז התכניות הקנויות בטלביזיה בערבית הוא פהות מאשר בטלביזיה העברית.

ח' פארס;

אפשר להצמיד תרגום לתכניות שמשודרות אחרי השעה שמונה בערב.

י י ביניא;

כל התכניות מתורגמות, כך שהצופה הערבי יכול לראות חלק גדול מכל התכניות.
ח' פארס
שמחתי לשמוע שהסידרה "שכנים" תחזור כי נושא הדו-קיום חשוב עתה בשל המתחים

הקיימים. מה עם התכנית "נקודת מוצא". בתכנית הזאת נפגשו יהודים וערבים ודנו על

ענייני חברה ופוליטיקה.

י י בי ניא;

קיבלנו עליה פרס. יכול להיות שנחדש אותה.

ח' פארס;

זו תכנית טובה ואנחנו מעודדים דברים חיוביים. מטרתנו היא לא סתם להעביר

בקורת. אנחנו רוצים שהטלביזיה שלנו תהיה על רמה ראויה לשמה.

דבר נוסף. מה חלקכם בערוץ השני? האם הזמינו אותך להיות שותף לעניו של "בוקר

טוב ישראל"?

א' הראל;

עדיין לא.

ח' פארס;

אמרתי זאת, אבל אני חוזר ומדגיש את הדברים; אני רואה את הרדיו בערבית ככלי

תעמולתי גרידא, תעמולה שלדעתי לא מקובלת על הערבים בישראל וגם לא על הרבה יהודים.

היא משרתת קו מדיני מסויים שאינו משקף את מגוון ההשקפות הפוליטיות במדינת ישראל.

אני מבקש להכניס שינויים והצעתי היא; תנהגו ברדיו בערבית כפי שאינם נוהגים ברדיו

בעברית ואז תראו שכל הערבים, בלי יוצא מן הכלל, ירצו לשמוע את הרדיו בערבית.

אי אליאב;

גם אני מברך את מר ביניא עם כניסתו לעבודה ומאחל לו הצלחה בתפקיד מאוד רגיש

ומסובך. הדברים האחרונים שאמרת, בדבר הקו שאתה רוצה לראות אותו, בוודאי מקובלים

על כולנו.

הערבים צופים בתכניות בערבית אבל גם בתכניות הכלליות. בתכניות בערבית יש

כיתוב בעברית ואנשים רבים צופים ורואים בהן דברים שלא רואים אותם כלל בטלביזיה

העברית, ולפעמים דברים חדשניים ומקוריים. אבל התכניות הקונטרוברסליות - במובן

החיובי של המלה - שדיבר עליהן חבר-הכנסת פארס, אין בהן כיתוב בערבית ואני חושב

שאפשר לעשות זאת. ב"מבט", למשל, אין כיתוב בערבית. בחדשות האקטואליות, שהן

הפינג-פונג והן לא מצונזרות, הכתבות מהכנסת על הדיונים בה ובוועדות, האם בטכניקה

חדישה אי-אפשר להכניס בהן כיתוב בערבית?



י' ביניא;

כל הנושאים האלה ניתנים גם בטלביזיה בערבית.
א' אליאב
כוונתי שזו תהיה תוספת. האם אי-אפשר לתת תרגום ערבי ל"מבט" או "מוקד"? זה

יגביר את ההתעניינות וזה לא יהיה קו ממשלתי מסויים אלא שידור יותר פתוח.

שאלה נוספת. אני יודע שזה מסובך מאוד, אבל האם אתם מנסים להביא אישים ערבים

מחוץ למדינת ישראל, למשל אישים מצריים? האם אתם מנסים לעשות קופרודוקציה כלשהי עם

המצרים בטלביזיה וברדיו? יש אישים ערביים, פרופסורים ידועים בארצות-הברית,

באנגליה ובמקומות אחרים בעלי שם בינלאומי, גם מזרחנים וגם בתחומים אחרים, האם אתם

מנסים להזמיו אותם? למשל, פואד עגימי, או אנשים מסוגו? אני מניח שברצון הוא היה

מופיע ברדיו ובטלביזיה. האם אתם מנסים להביא מזרחנים בעלי שם בינלאומי, לא ערבים

ולא יהודים, אלא מצמרת אנשי המדע והמדינה בעולם? הרבה מהם מבקרים ונמצאים פה ולא

צריך להזמין אותם במיוחד לארץ.

היו"ר מ' בר-זהר;

ברנרד לואיס.
אי גרוס
הוא יהודי .
אי אליאב
הכוונה היא שאנשים כאלה יופיעו בתכניות בערבית.
הי מחאמיד
אני מברך את מר ביניא.

אני מצטרף לדעה שזמן שידור של שעה וחצי הוא קצר ביותר וזה בלתי מתקבל על

הדעת.

רוב התכניות בטלביזיה הן ישנות, לדעתי. האם לא הגיע הזמן לשנות? כמו

התכנית "יש לי פתרון", כשמופיעים שם עובדת סוציאלית, יועצת חינוכית, קאדי -

ואינני יודע כיצד היא נוגעת לכלל האוכלוסיה.

כבר נאמר פה שאין תכניות לילדים ושמחתי לשמוע שמתכננים לכלול בשידורים גם

תכנית לילדים.

יש בעיה של אמינות. לא בדקתי ולא ערכתי סקר. עד עכשיו אני, אישית, מעדיף

לראות "מבט" ולהסתמך עליו יותר מאשר על החדשות או על התכניות בערבית ברדיו

ובטלביזיה. אני מרגיש שיש פילטר ואינפורמציה מסויימת יכולה להיכלל בשידור

ואינפורמציה אחרת איננה יכולה להיכנס לשידור. אינני זוכר אם זה היה באירוע

באל-אקצה או באירוע בראשון-לציון. אחד הכתבים - ולא אגיד את שמו - אמר לי שהוא

לא יכול לגעת בנושא הזה משום שהנושא רגיש. אמרתי לו: הרי כל העולם מדבר על זה,

כל מדינת ישראל מדברת על זה והיה גם דיון בכנסת בנושא.
י י ביניא
כוזב שלי?
ה' מחאמיר
הוא כתב של רשות השידור ולא אומר מאיזה מקום ומאיזו רשת. כמו-כן הוא אמר לי

כי הוא עצמו לא מוסמך לקבוע אם לדבר על זה.

אני עומד לומר דברים קשים, אבל לצערי זוהי הרגשתי: יש ניכור בין התושבים

הערביים לבין כלי התקשורת בערבית. אני מבקש לבדוק זאת, אני מקווה שאני לא צודק.

יש לתת יותר חופש לראיין אנשים מסויימים, כך שאם כתב מראיין איש מסויים לא ינזפו

בו. הכוזב לא צריך להרגיש שהוא נמצא בתוך מלחצה. השתי בזה במשך השנה הזאת בין

כיענים בערבית.

התכנית "מפגש" צריכה להיות תכנית קבועה. ואני שמח שהסידרה "שכנים" עומדת

לחזור למסך.

אולי אפשר לערוך סקר ולראות כבנה ערבים צופים ב"מבט" וכמה ביומן בערבית.

המשפחה שלי, למשל, רואה את רבת-עמון.
י' ביניא
תלוי באיזה שעות הם רואים את רבת-עמון.
היו"ר מ' בר-זהר
חסרים לנו נתונים בסיסיים על שיעור הערבים הישראלים ששומעים ורואים את ישראל

ואלה שרואים ושומעים את ירדן.
ה' מחאמיד
התכנית של היומן ב-12.30 וב-17.30 חייבת להישאר. בתכנית "בוקר-טוב ישראל"

אני מציע שתשתלבו בשעה 08.00 בבוקר.
י י ביניא
לגבי הרגשת הניכור. כאשר באתי לוועדת המיכרזים הגשתי נייר בו היה כתוב בסעיף

האחרון ה"אני מאמין" שלי, כי המגמה המרכזית היא לחזק את ההרגשה של קהל הייעד,

שמבחינתו, הטלביזיה הישראלית היא מקור האינפורמציה הבלעדי, האמין והמקצועי

ושתענה לציפיותיו באשר למבחר התכניות שהיא מציעה.

אשר לסקרים. הצפייה בקרב ערביי ישראל היא גבוהה, כולל צפייה בחדשות.
הי ו "ר מי בר-זהר
אבל אין לנו דיווח מדעי. שמענו כאן דברים הפוכים. צריך סקר חדש ואמין.
א' מקל
זה בביצוע.
י י בי ניא
עשינו ב-1982-1981 סקר במזרח ירושלים, שם נמצאת המסה של האינטלקטואלים

בשטחים, וקבענו שזה יהיה הדגם לשטחים. הגענו ל-95%.



היו"ר מ' בר-זהר;

אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה של אינתיפדה שבה גובר הספק של האוכלוסיה הערבית,

בישראל ובשטחים, באמינות ההודעות והדיווחים שלנו. יש דיווחים שונים ממקורות

ערביים ואנחנו רואים זאת בטלביזיה הזרה ובעתונות חזרה. ברבת-עמון אני רואה

צילומים ודיווחים שאינני רואה בטלביזיה שלנו. משום כך, אני רוצה לדעת באופן

מדעי, מה אחוזי הצפייה אצלנו לעומת אחוזי הצפייה בתחנות זרות.

י י בי ניא;

מכינים סקר. התחושות שלי הן ארורות, ולדעתי בחדשות יש לנו צפיית שיא. אני

מתפלא על ערביי ישראל שהם לא רואים, כי המקום היחיד שמטפל באופן שוטף ובהיקף רחב

בבעיות האמיתיות של המגזר הערבי הוא הטלביזיה בערבית.

אשר לאירועים באל-אקצה ובראשון-לציון - ויהיו אירועים אחרים - אני אומר כאן

במלוא האחריות שכיסינו זאת בצורה המקצועית ביותר. דיברתם על צילומים שמשדרים

בירדן. כידוע לכם יש לנו סיכסוכי עבודה ברשות השידור וזה נותן אותותיו.

א' מקל;

בירדן יש הרבה תעמולה והם חוזרים על דברים שהיו לפני שנה או שנתיים ומציגים

זאת כאילו זה קורה היום. בירדן מזייפים את החדשות.

י י בי ניא;

בירדן משדרים חומר ארכיוני ישן מהשטחים והם אומרים שזה חומר עכשווי.

היו"ר מ' בר-זהר;

כשאני נמצא בארצות-הברית אני רואה שם דיווחים שונים מאלה שמשודרים בטלביזיה

שלנו.

י' ביניא;

אנחנו יכולים להשתמש בחומר הזה תיאורטית כי הוא מגיע לארץ. אם הצוות שלי לא

צילם את התמונה הנכונה בזמן הנכון, אני יכול לקחת מהטלביזיה הזרה. בגלל סיכסוך

עבודה אסור לנו להשתמש בחומר שצולם בארץ על-ידי רשתות זרות, לכן אנחנו מסתפקים

בצוותים שלנו, ולדעתי אנחנו עושים עבודה טובה.

אני רוצה לשמוע מה לא היה נכון בדיווח מאל-אקצה או מראשון-לציון? היה לכך

כיסוי מעולה. היה לנו שם צוות, הבאנו תגובות, גם קשות, חוסייני הופיע ודיבר,

ניסינו להרגיע את הרוחות ולא להבעיר את תבעירה.

אשר לתכנית "יש לי פתרון" - הקונספציה תשתנה והיא תהיה יותר מעניינת כי היא

תטפל בבעיות יותר כלליות.

אשר למומחים. אנחנו מנסים להביא לשידור כל מומחה בעל שם עולמי שמזדמן לארץ.

יש סימפוזיונים בהם משתתפים מומחים. לאחרונה היה סימפוזיון על בעיות הגוש

המזרחי, או סימפוזיון על המשבר במפרץ והבאנו לשם מומחים בעלי שם. לגבי הקשר עם

מצרים, יש פריצת דרך קטנה, אבל אינני יודע אם נצליח. הגענו לחברה פרטית מסוימת

שמוכנה לשתף אתנו פעולה בקופרודוקציה, בתחילה בתחום האמנות והבידור. עלינו לבחון

את התגובות על הופעת האנשים שלהם בטלביזיה הישראלית. השבוע הסתיים בקהיר פסטיבל

הסרט הערבי ונציג החברה הציע לי הומר, כולל ראיונות עם אנשים ומארגנים. ביקשתי

ממנו גם לנסות לראיין אנשי רוח. אם הצוהר יתרחב, נחדור יותר לתחום המצרי.



א' אליאב;

כמי שיושב על גבול ישראל-מצרים, בניצנה, אני מציע שתחשבו על כיוונים של חקר

מדברי, גיאולוגיה, מים מליחים ועוד נושאים משותפים.

היו"ר מ' בר-זהר;

מר גרוס, אם יש לך תשובות ספציפיות לגבי הרדיו, אנחנו רוצים לשמוע אותן.

אי גרוס;

הרדיו הוצג פה כמכשיר תעמולתי בידי חוגים מסויימים, ולפי מה שנאמר פה אפילו

לא ממשלתיים. הייתי רוצה לשמוע דוגמאות ספציפיות, כי אנחנו מקבלים תלונות מהצד

השני, שאנחנו יותר שמאלנים ונותנים יותר ביטוי לדעות של השמאל וקיצונים למיניהם.

א' הראל;

ראש הממשלה איזן את זה ואמר שהתקשורת היא ימנית.

אי גרוס;

מהבחינה הזאת אנחנו במקום טוב באמצע.

אשר לתעמולה. חוק רשות השידור בפירוש קובע שאחד מתפקידנו הוא להסביר את

עמדתה של ישראל. יש אצלנו מחלקת הסברה מדינית שמשדרת תכניות הסברה, כמו מאמרי

המערכת בעתונים. היא הולכת לפי הקו הממלכתי, קווי היסוד, אנחנו בשום פנים ואופן

לא יכולים ללכת לפי קו מפלגתי מסויים. זה החוק ועל-פיו אנחנו עובדים. חוק רשות

השידור מחייב את רשות השידור לקיים שידורים בערבית בשני כיוונים; 1. לסיפוק צרכי

האוכלוסיה דוברת הערבית בארץ; 2. להסביר את עמדתה של ישראל ורצונה בשלום כלפי

חוץ.

אי אליאב;

של ממשלת ישראל?

אי גרוס;

של מדי נת ישראל.

היו"ר מ' בר-זהר;

זה לא קווי יסוד של הממשלה. מדינת ישראל היא מדינת ישראל על כל גווניה. קודם

אמרת שאתם פועלים על-פי קווי היסוד של הממשלה. זה איננו מדינת ישראל.

אי גרוס;

מדיניות ישראל במצב נתון, באותו זמן, נקבעת לפי קווי היסוד של הממשלה.
א' הראל
אם אלה ההנחיות שיש בקול-ישראל בערבית, הענין הוא חמור מאוד. אכנס את הוועד

המנהל לדון בענין כי זה נגד חוק רשות השידור. חוק רשות השידור מדבר על הגוונים

השונים.



א' גרוס;
חוק רשות השידור אומר
להבהיר את רצונה של ישראל בשלום.

אי אליאב;

זה דבר אחר, זה לא קווי מדיניות.

א' הראל;

נכון. זה לא קווי יסוד של הממשלה.

אי גרוס;

זה לא קווי יסוד של הממשלה. זה מדיניותה של ישראל ורצונה בשלום.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני קורא מההוק; "לקיים שידורים בשפה הערבית לצרכיה של האוכלוסיה דוברת

הערבית ושידורים לקידום ההבנה והשלום... בהתאם למגמות היסוד של המדינה". אין שום

קשר בין זה לבין קווי היסוד של הממשלה. אם כך, כל הזמן אתם עושים עבודה לא

צודקת. זה לא ענין סמנטי. קודם הסברת שאתם פועלים בהתאם לקווי היסוד של הממשלה.

אי גרוס;

טעיתי.

היו"ר מ' בר-זהר;

לא טעית ברוח הדברים.

אי גרוס;

רציתי להגיד; מגמות היסוד של המדינה.

היו"ר מ' בר-זהר;

מה הן מגמות היסוד של המדינה?

אי גרוס;

מגמות ידועות, כמו רצונה של המדינה בשלום.

היו"ר מ' בר-זהר;

אף אחד מאתנו לא יכול לבטא את מגמות היסוד של המדינה.

אי גרוס;

אז איד נקיים את החוק הזה?

היו"ר מ' בר-זהר;

אתה יכול לקיים את החוק בתנאי שתיתן ביטוי הוגן והולם למיגוון הדעות במדינה.

זה קיום החוק.



ה' מחאמיד;

הלוואי וזה היה כך.

היו"ר מ' בר-זהר;

בכל פירוש אחר של מגמות היסוד של המדינה לא תוכל לקיים זאת כי לא תוכל לבטא

זאת. מגמות היסוד של המדינה לא מופיעות בשום מקום. הן באות לביטוי במיגוון

הדעות בה. משום כך ההסתמכות על קווי היסוד, או על הקו הממשלתי, או על דרכה של

הממשלה, או על המדיניות הרשמית איננה מספקת. זה מחייב אתכם לנהוג בפתיחות הרבה

יותר גדולה לגבי הדעות השונות. מקובלת עלי הגישה האומרת: זה הקו הממשלתי ויש

לכבד את דעת הרוב, אבל לא בצורה שבה הדבר מוצג.

אי גרוס;

בפירוש אנהנו נותנים ביטוי לכל מיגוון הדעות.
היו"ר מ' בר-זהר
זה מה ששמענו. אבל הסברת גם שאתם פועלים בהתאם להוק רשות השידור.
אי גרוס
טעיתי. אני מבקש שלא יירשם שאמרתי "קווי היסוד של הממשלה", אלא בפירוש

"מגמות היסוד של המדינה", כפי שמופיע בהוק. יותר מזה אנהנו לא עושים ולא נעשה,

אסור לנו.
היו"ר מ' בר-זהר
מאחר שאינני מבין ערבית אני לא יכול לומר לך אם הרדיו בערבית מציג את מיגוון

הדעות. אתם חייבים לבדוק היטב אם אכן אתם מייצגים את מיגוון הדעות במדינה.
אי גרוס
לפי מיטב הבנתי אנחנו מייצגים ונותנים את מיגוון הדעות במדינה. התכניות הן

מאוד נייטרליות ואינני חושב שתישמע פה מלת-בקורת על היומנים שלנו בתחום הזה.

אשר לקשר עם מצרים. יש סופרים ויוצרים מצריים, אמנם לא מהדרג העליון,

שמשתפים אתנו פעולה באופן קבוע. הם כותבים תכניות שונות, פיליטונים, חידונים

ואנחנו משתמשים בחומר הזה. אנחנו מקיימים כל הזמן ראיונות עם אישים מצריים בתחום

הפוליטי והתרבותי. באותו הקשר אני רוצה להזכיר את שני המשדרים הפתוחים של שאלות

ותשובות, שעשינו עם שני שרי החוץ של מדינת ישראל, מר שמעון פרס ומר משה ארנס,

בהשתתפות מאזינים מרחבי העולם הערבי, באמצעות הטלפון.
א' מקל
חבר-הכנסת פארס, אין לנו שום חלק ונחלקה בערוץ השני ואנחנו לא קשורים אליו.

לגבי החלק הערבי בתכנית "בוקר-טוב ישראל", יש הצעה של מר ביניא, שאישית אני מחייב

אותה, אבל כל הנושא הזה נמצא בדיונים ואין עדיין החלטות סופיות.
היו"ר מ' בר-זהר
אגב, הבטחת לנו שהתכנית "בוקר טוב ישראל" תתחיל ב-15 בדצמבר. אמרת שיש דברים

קטנים להסדיר עם ועד העובדים.



א' מקל;

למיטב זכרוני - אם אני טועה, אני מתנצל - לא התחייבתי. אולי מר בראל נקב

בתאריך ואני אמרתי שצריך עוד לסכם עם ועדי העובדים. דברים שקשורים לוועדי עובדים

בישראל הם אף פעם לא בטוחים. אני אופטימי אבל איני מעז לנקוב בתאריך.

חבר-הכנסת אליאב, אל נשכה שכמעט לכל השידורים בטלביזיה הכללית יש תרגום ערבי,

כך שהם מיועדים גם לציבור הערבי. קשה לעשות תרגום ב"מבט" מכיוון שזה שידור חי.

רצינו גם לתרגם את "מבט" לרוסית ומאותה סיבה טכנית זה בלתי אפשרי. לכל דבר שמצולם

ומוקלט מראש אנחנו נותנים תרגום לעברית ולערבית. זה התהליך הרגיל.

כבר ניתנה תשובה לגבי קופרודוקציה עם מצרים. מר ביניא מצא דרך לשלב בהדשות

מעין כתב מצרי במצרים, ואני מקווה שזה ייצא לפועל.

אני מקווה שהסקר שאנחנו עומדים לערוך יתן תשובות לכל השאלות שנשאלו פה. אני

אוודה שהשאלות הספציפיות שהועלו כאן ייכללו בסקר. הסקר איננו מיועד לשטחים. אני

אעשה עוד נסיון לראות אם אפשר לעשות זאת. כל המומחים אומרים שמסיבות ידועות,

פוליטיות ואחרות, זה לא ניתן.

היו"ר מ' בר-זהר;

הסקר שנמצא בעדיפות הוא במדינת ישראל.

א' מקל;

זה הסקר שאנחנו עושים. לפי מיטב ידיעתי, כמעט כל הבתים ברבת-עמון מכוונים

ב-7.30 בערב לחדשות בטלביזיה שלנו בערבית.

אני מסכים עם כולם שמספר השעות לשידור אינו מספיק.

אני רוצה להבהיר שההוראות שניתנות מטעם הנהלת רשות השידור לגורמי השידור

בערבית הן זהות להוראות שניתנות לגורמי השידור בעברית. ההוראות בענייני חדשות

יוצאות מטעם "פורום החדשות" שאני יושב בראשו והברים בו כל המנהלים. מעולם לא

ניתנה הוראה שנאמר בה; זה מיועד רק לערבית. הכל נמצא בכתובים. אין דבר כזה

וככל שידוע לי גם לא היה בעבר. כנה שמותר לאלה, מותר לאלה.

די צוקר;

וגם מה שאסור.

אי מקל;

נכון, גם מה שאסור. אין לי מה להסתיר, יש דברים שאולי לא ימצאו חן בעיני כמה

אנשים פה. למשל, יש הוראה של הוועד המנהל שכל ראיון עם אישיות או מנהיג משטחי

יהודה, שומרון ועזה דורש אישור מראש של המנכ"ל. אני לא אומר אם זו הוראה מוצדקת

או לא, אבל היא קיימת והיא מבוצעת.

די צוקר;

ואתה מאשר על-פי אותן אמות מידה?

א' מקל;

על-פי אותן אמות מידה. הייתי אומר שאני אפילו מקל יותר עם השידורים בערבית.



ד' צוקר;

אתה נוטה לאשר?
אי מקל
ברוב המקרים אני מאשר. אני אוסר רק במקרים יוצאי דופן. באירועי הר-הבית פנה

מר ביניא והציע שנראיין את פייסל חוסייני. אמרתי למר ביניא: כן, אצלך זה בוודאי

חשוב, כי אם הציבור הערבי יראה שאין תגובה של אדם כחוסייני או מישהו מהמנהיגות

בירושלים, האמינות תיפגע. אהר-כך גם השידורים בעברית רצו, כמובן, לקיים את

הראיון הזה.
א' הראל
אני מציע שלא נתעלם מההערות של הברי הכנסת לגבי הניכור. בביקורים שלי בכפרים

הערביים, בשיחות שהיו לי עם אנשים, שמעתי טענות דומות לאלה שהושמעו כאן. לעתים

זה מוצדק ולעתים לא, ברוב המקרים זה אינו מוצדק. הטענות האלה נובעות מכך שראשי

הרדיו והטלביזיה בערבית, במשך כל השנים, יש להם הרגשה מאז ומתמיד, עוד מהממשלות

הקודמות, שהתפקיד שלהם הוא לעשות הסברה - דבר, שמטבע הדברים, לא קיים בטלביזיה

בעברית. זה מה שקרה גם בחדשות באנגלית, לא מפני שהכתבים באנגלית קיבלו הנחיות

מסויימות, אלא מפני שזו היתה הגישה המרכזית מאז שקמה רשות והשידור. יש כל הזמן

מאבק בענין זה ברשות השידור ומר ביניא הוא אחד האנשים שרוצה לשנות זאת ולנהוג

ביתר פתיחות.

סיבה נוספת למצב הזה היא ההשוואה שעושים הערבים אצלנו עם החדשות בירדן. בכל

יום יש להם את הנקודות המשיקות ואז הם יכולים לראות במה הידיעות זהות ובמה

הידיעות שונות. לערבי הבודד בכפר ששומע את הנאמר בירדן ואחר-כך רואה שבטלביזיה

שלנו טייחו כביכול, נוצרת בעיה של אמינות במערכת.

הבעיות האלה הן אמיתיות וצריך לבדוק כיצד להתמודד אתן. במסגרת דיון ציבורי

אצלנו אנחנו נחפש דרך לתת תשובה לשאלה המרכזית הזאת.
היו"ר מ' בר-זהר
אני מסכם את הדיון. שמענו כאן דיווח מפורט מפי מנהל הטלביזיה בערבית ומנהל

התכניות ברדיו בערבית.

אני רוצה להדגיש כמה נקודות שהעלו חברי הכנסת. אני חושב שעל דעתם אני יכול

לבקש שתעשו מאמץ יותר גדול כדי לקלוט עתו נאים ועובדים ערביים בתוך הטלביזיה

והרדיו בערבית, מאחר שכמעט אין להם שם ייצוג. יש לאפשר להם להיכנס, וברדיו,

לאפשר להם לפרוץ לתפקידים יותר בכירים. זו חלקת אלוהים הקטנה שלהם. מקובלים עלי

דבריו של מר ביניא לגבי מנהלי התכניות הערביים בטלביזיה בערבית. היינו רוצים

לראות מתכונת כזאת גם ברדיו.

אנחנו מבקשים לקבל את תוצאות הסקרים לאחר שהם יבוצעו, כי אנחנו רוצים לדעת מה

הצפייה וההאזנה בתחנות שלנו לעומת תחנות זרות.
אי מקל
זה יהיה תוך חודשים אחדים.



היו"ר מ' בר-זהר;

התברר לנו כאן חד-משמעית שאין שום חוק האומר שהטלביזיה והרדיו בערבית צריכים

לשמש מכשירי הסברה למדיניות הממשלה. משום כך אנחנו רוצים לראות שבטלביזיה וברדיו

בערבית תהיה השתקפות נאמנה לאותן מגמות של פתיחות שיש בטלביזיה וברדיו בעברית,

למרות שגם כלפיהם יש לי לפעמים בקורת. אני מבקש לקיים קשר שוטף בענין זה.

אנחנו מבקשים מהטלביזיה בערבית שתכנית "מפגש", שהיא בעלת משמעות ציבורית

חשובה, תהיה תכנית קבע, אחת לחודש. יהיו לכם די נושאים לעסוק בהם לא רק פעם

בחודש אלא גם אחת לשבוע.

אני מודה לכל האורחים.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50

קוד המקור של הנתונים