הכנסת השתים עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 174

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום ג', כ''ה בחשון התשנ"א, 13.11.1990, בשעה 9:00

נכחו;

חברי הוועדה; מ"מ היו"ר א. אליאב

מ. גולדמן

ר. זאבי

ח. פארס

ח. פורת

י. פרח

ז. אורלב, מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

ב. אמיר, סמנכ"ל ומנהל המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

והתרבות

ש. ידליו, סמנכ"ל ומנהל כ"א להכשרה והשתלמות, משרד

החינוך והתרבות

ר. מיכאלוביץ, ד"ר מרכזת גני ילדים, משרד החינוך

והתרבות

ב, נסים, משרד החינוך והתרבות

ר. פינצי, אגף התקציבים, משרד האוצר

ג. לב, משנה למנכ"ל מרכז השלטון המקומי

ז. בוים, ראש עיריית קרית-גת

י. לוין, מנהל מחלקת החינוך, עיריית תל-אביב

ע. עצמון, עו"ד, יועץ משפטי, מרכז השלטון המקומי

מ. מזרחי, יו"ר ארגון ועד הורים ארצי

ע. שער, ועד הורים ארצי

ג. רם, משנה למזכ"ל הסתדרות המורים

ד. צדוק, יו"ר המחלקה לגננות וחברת הנהלה, הסתדרות

המורים

א. הרצוג, נציגת הורים

ל. סנדלר, נציגת הורים

מזכירת הוועדה; י. גדלי

חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

הפעלת גני ילדים בימי שישי

הצעה לסה"י של ח''כ מיכאל בר-זהר

אני פותח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות.

אני מציע שנשמע את המנכ"ל, ונקבל תמונת

מצב.

ז. אורלב! גני הילדים בימי שישי, כזכור, הופעלו מה-2

בנובמבר על-פי פסק של הבג"ץ לגבי גני חובה.

בגני קדם-חובה הם מופעלים על-פי ההסדרים הקודמים. לאמור, הורים

המעוניינים בכך, והרשויות המקומיות בשיתוף עם משרד החינוך והתרבות,

מפעילים את הגנים האלה במימון ההורים.

אנחנו מדברים על גני החובה המופעלים בתוקף צו ביניים של הבג"ץ, החל

מה-2 בנובמבר למשך 3 חודשים.

ביום שישי הראשון לאחר ה-2 בנובמבר פעלו גני הילדים על-פי הסדר אד-הוק

של השלטון המקומי, הסתדרות המורים ומשרד החינוך. הואיל ולא היה די זמן

להנחיות, כל הגננות הקבועות התבקשו על-ידי הסתדרות המורים לעבוד גם

ביום שישי, ותמורת זאת הבטחנו יום חופשה על-פי בחירתן של הגננות במהלך

השנח, ובמקומן נביא ממלאות מקום. זאת עשינו, כיוון שלא היה זמן

להיערכות.

ביום שישי השני של נובמבר, שזה יום שישי האחרון, הופעלו בעצם ההסדרים

שאני מאמין שיפעלו במשך שלושת החודשים.

אנחנו מדברים על כ-3,500 גני ילדים, שבהם לומדים במסגרת חינוך חובה. יש

לדעת ש-70 אחוזים מגני הילדים במדינת ישראל אינם גנים חד-גילאיים, אלא

דו-גילאיים. לומדים בגיל קדם-חובה ובגיל חובה, וזאת כדי לצמצם את איזור

הרישום. 3,500 גני הילדים שאני מדבר עליהם, הם אותם גנים שבהם לומדים

במסגרת חינוך החובה, ובהם ראינו לעצמנו את החובה לטפל על-פי פסק הבג"ץ,

שיופעלו בימי שישי.

ההסדרים שהופעלו הם כאלה.-

(א) כ-25 אחוזים מהגנים האלה מופעלים על-ידי גננות, שבחרו לחזור ולעבוד

במתכונת תש"ן.

על-פי ההבנה עם הסתדרות הפקידים, גם עוזרות הגננות מתאימות את

עצמן לגננות, עם הסדר לגבי עוזרות הגננות לקבל ימי חופשה בסידורים

שעדיין לא נסגרו עד הסוף. אבל באופן אסטרטגי אין בעיה גם עם עוזרות

הגננות, כי הן מתאימות את עצמן.

(ג) קרוב ל-10 אחוזים נוספים על 25 האחוזים הנ"ל הם גנים שמופעלים ביום

שישי על-ידי הגננת הקבועה, אבל בהסדרי סבב. לאמור, הגננת עובדת

ביום שישי, ובוחרת יום חופשי אחר בשבוע, וביום הזה אנחנו נותנים

ממלאת מקום. כך שממלאת מקום אחת יכולה לכסות בין 5 ל-6 גנים, בין 5

ל-6 ימים בשבוע. בכל יום היא עובדת בגן אחר.



(ד) עוד כ-15 אחוזים מהגנים מופעלים בימי שישי על-ידי גננות מוסמכות,

שאינן קבועות במערכת.

(ה) עוד כ-30 אחוזים מהגנים מופעלים על-ידי סמינריסטיות וסטודנטיות.

(ו) היתרה, כ-13-14 אחוזים מהגנים - בין 500 ל-600 - מופעלים על-ידי

ממלאות מקום אחרות, שלא נימנות על אחת מהקטיגוריות שהזכרתי. ברור

שככל שיחלוף הזמן נצמצם את האוכלוסיה של אותן אחרות, כי אנחנו מאוד

לא מרוצים מכך.

צריך לזכור שמדובר על 3,500 גני ילדים שפזורים מכאן ועד אילת, ובפרק

זמן קצר היינו צריכים למצוא ממלאות מקום. על-פי הדיווחים שקיבלנו

מהמטות, גם במחוזות וגם במשרד הראשי, הרי שבשני ימי השישי שעברו בחודש

נובמבר, השלטון המקומי, הסתדרות המורים, משרד החינוך והתרבות יכולים

לרשום לעצמם פרק ראוי במילוי פסק הבג''ץ. שלושת הרשויות האלה עשו בתום

לב את כל המאמץ הנדרש והאפשרי, ושיתפו פעולה ביניהם. מבחינת משרד

החינוך והתרבות זאת ההזדמנות מעל במה מכובדת עם להודות להסתדרות המורים

ולשלטון המקומי על שיתוף הפעולה, כי ההצלחה הזאת היא הצלחה משותפת.

לא קיבלנו דיווחים על תקלות מרחיקות לכת, על בעיות. יש עדיין מוקדים

רגילים קבועים של בעיות. באיזור רמלה-לוד עדיין לא מצאו עוזרות לגננות,

היתה שם בעיה. באשדוד אני שומע שכפו על גננות ועוזרות לגננות לעבוד.

היו מקומות שבהחלט ראוי שכולנו נתגייס כדי לתקן, זה הופעל לא לשביעות

רצוננו, ויש מקום לתקן.

לגבי עוזרות הגננות כבר נחתם הסכם קיבוצי. ההסדר המסתמן הוא, שעוזרות

הגננות תקבלנה פיצוי, ימי חופשה, תמורת ההתאמה שלהן. אנחנו תובעים מהן

לבטל את חופש הבחירה שלהן, ולהעמיד את חופש הבחירה לגננת. הגננת תחליט

אם היא עובדת 5 ימים או 6 ימים, אם היא עובדת ברוטציה או לא ברוטציה.

אנחנו תובעים מעוזרת הגננת להתאים את עצמה לגננת, כאשר הגננת היא

המובילה. הנושא הזה נמצא בהתדיינות. המגעים עם הסתדרות הפקידים הם

מגעים קונסטרוקטיביים, אבל טרם הסתיימו.

(א) לגבי הפדגוגיה. ללא שום ספק, פסק הבג"ץ הציב אתגר קשה לאיכות

הפדגוגית של גני הילדים בימי שישי. ההסדרים השונים שמופעלים בגני

הילדים הם הסדרים בלתי שיגרתיים לחיים החינוכיים הרגילים של גני

הילדים. הילד היה רגיל לראות דמות אחת, בשעות קבועות, בהסדרים

קבועים. פתאום לפניו יש דמות חדשה ב-75 אחוזים מהמקרים. צריך לזכור

שאנחנו מעודדים השתלמויות, כך שיש גנים בהם בין כה וכה הגננת יוצאת

ליום השתלמות ויש כבר ממלאת מקום, ואז יש גנים שיש בהם 3 דמויות.

הנושא הזה הוא פרק שטרם נסגר.

הקדשנו הרבה מאוד מאמץ כדי למלא אחר פסק הבג"ץ מבחינה טכנית,

מבחינה אדמניסטרטיבית. לילד יש קורת גג, יש המולת הגן, אבל אני לא

יכול לומר שהפואמה הפדגוגית הושלמה. יש עדיין אתגר רציני מאוד

למשרד החינוך, לשלטון המקומי ולהסתדרות המורים. זו חבורה אחת



שצריכה לתת פתרונות, והנושאים הם כלל וכלל לא פשוטים. אמנם מדובר

בצו ביניים ל-3 חודשים, ואיננו יודעים מה יקרה לאחר מבן, אבל גם 3

חודשים- ואנחנו עוסקים בילדים רכים - זו תקופה מספיקה כדי שניתן

דעה רצינית מאוד איך אותו יום שישי בוודאי שלא יגרום נזק, ושיקדם

את התהליך החינוכי שאנחנו מצפים מגני הילדים.

(ב) הנושא התקציבי. פסק הבג"ץ הטיל חובה על הממשלה להפעיל את גני

הילדים ללא תשלום. ידוע שתקציב המדינה שאושר על-ידי הכנסת - וזה

חוק - איננו כולל כיסוי תקציבי לאותו יום שישי. הממשלה קודם כל

מקיימת בגי'ץ, היא אינה יכולה לומר שאין לה תקציב. משרד החינוך אינו

יכול להגיד שאין לו תקציב, ולכן הוא לא יקיים בג"ץ. התייעצנו עם

היועץ המשפטי לממשלה, הונחינו קודם כל להפעיל את גני הילדים,

ומעסיקים את כוח האדם הנדרש לבצע את פסק הבג"ץ.

יחד עם זה, אני חייב לדווח לוועדה שהנושא עדיין בהתדיינות בין שר

האוצר לבין שר החינוך, באשר לכיסוי העלות התקציבית, שכאמור היא

שנתית כ-20 מיליון שקלים. ל-3 חודשים היא 5 מיליוני שקלים, ואני

נוקב בסכומים מירביים. כלומר, יתכן שהסכומים ירדו, אני מקווה שלא

יעלו.

הרקע להתדיינות הוא, ששר החינוך, שביקש להחזיר את מערכת החינוך ל-6

ימי לימודים במקום 5 ימים, כשהיו כבר כל ההסכמים חתומים, התחייב

והבטיח בכתב ובעל-פה גם לשר האוצר וגם לממשלה, שהחזרת המערכת ל-6

ימי לימודים לא תהיה כרוכה בעלות נוספת.

והנה הבג"ץ העמיד אותנו בפני עובדה חדשה, שאף ששר החינוך רצה

להחזיר את המערכת ל-6 ימים, הבג"ץ חייב, ונוספה עלות. השאלה כרגע

היא מי ישא בעלות. ברור שלא העולים, וברור שלא השלטון המקומי, אלא

הממשלה. איך הממשלה, איזה משרד, באיזו צורה, אם באמצעות קיצוץ

פנימי, אם תוספת תקציבית או כל מיני קומבינציות אחרות - הנושא הזה

בהתדיינות בין שני השרים. היתה גם פניה בכתב של שר החינוך לשר

האוצר, והיתה גם תשובה בכתב של שר האוצר לשר החינוך, והיתה פגישה

ביום ראשון האחרון. בפגישת השרים ביום ראשון האחרון הנושא עלה,

וביקש שר האוצר שהות ללמוד מחדש את פסקי-הדין ואת כל החומר שקשור

בכך, והוא ימסור את תשובתו בתוך פרק זמן קצר.

עד כאן הדיווח שלי. אני מזמין את חברי, אם יש להם מה לומר, להתייחס

לנושא.

מ"מ היו"ר א. אליאב; אנא התייחסו גם לשאלה מה חושב משרד החינוך

שיהיה בתום שלושת החודשים.

ז. אורלב; המחשבות שלנו ידועות. שר החינוך והתרבות לא

הסתיר את דעתו שהוא היה מעוניין שכל מערכת

החינוך תחזור ל-6 ימי לימודים, אולי גם בהסדרי רוטציה, כפי שהוצע בזמנו

על-ידי הסתדרות המורים. הבעיה היחידה היא שזה מצריך כסף.



להפעלת גני החובה במשך 6 ימים בשבוע צריך תוספת של 20 מיליון בעלות

שנתית; להפעלת כל הגנים זו תוספת של 40 מיליון בעלות שנתית. הפער הזה

נולד, כי צריך לזכור שב-20 מיליון של גני החובה יש הרבה ילדים בגני

ילדים, כי מדובר בגנים מעורבים, לכן זה 20 ו-40.

עמדתנו היא, שלו היה מצע תקציבי שגני הילדים יפעלו כמו שפועלים

בתי-הספר, ברוטציה, 6 ימים בשבוע, בוודאי מבחינה חינוכית זה ההסדר הטוב

ביותר, וזו האמת המקצועית. גם אם האמת התקציבית שונה, היא לא יכולה

להסתיר את האמת המקצועית. האמת המקצועית היא, שגני הילדים יפעלו 6 ימים

בשבוע, אבל חוק התקציב איננו מאפשר זאת. לכן עמדת המדינה בבג"ץ היתה,

שאין חובה להפעיל את הגנים בימי שישי, ואם הם יפעלו בימי שישי - הם

יופעלו במימון הורים, אותם 45 שקלים מירביים לתלמיד. בג"ץ פסק אחרת.

מה תהיה עמדת המדינה בתום שלושת החודשים? אני חושב שזה עדיין מוקדם

להגיד, בוודאי תהיינה התייעצויות.

ב. אמיר; הבג''ץ ציווה עלינו לבוא אליו מעט לפני תום

שלושת החודשים שנקבעו, ולדווח על המצב. זה

מותנה במה שייאמר אז.

מ"מ היו"ר א. אליאב; מדובר בסוף ינואר. כדי לנסות להביא את העמדה

שלכם - לאחר תיאום עם האוצר והשלטון המקומי

והסתדרות המורים - מה יהיה בתום שלושת החודשים, עומד לרשותכם זמן קצר

מאוד.

ג. לב; אני רוצה להתייחס לענין שלושת החודשים. אין

ספק שהבג"ץ קבע זאת. ההסכמים הספציפיים שלנו

עם הסתדרות הפקידים הם לשנה, שנת תשני'א בלבד, וכוללים את כל ההסדר לגבי

ההפעלה של 5-6 ימים בכל מערכת החינוך. אי-אפשר להפריד בין הדברים, גם

אם יש בג"ץ לגבי חלקם. ההוראות שלנו הן לשנה אחת. אם למשרד החינוך לא

יהיה תקציב לגננות מחליפות אחרי שלושת החודשים, תהיה בעיה, ואני חושב

שאז המערכת תעבוד 5 ימים.

גם אני משבח את שיתוף הפעולה של כל הגורמים, גם של הסתדרות הפקידים.

אני משבח מאוד את עבודת מרכזות מדורי גני הילדים ברשויות המקומיות, כי

בלעדיהן לא היה מתארגן שום דבר. אני מקנא במשרד החינוך שתוך יומיים היה

יכול להביא דיווח כזה, בעוד לנו אין כלים לדיווח מדוייק כל כך של

אחוזים.

אני לא מערער על דיווח משרד החינוך, אבל לנו יש התרשמות אחרת. לנו יש

התרשמות שפחות מ-20 אחוזים מגני הילדים עובדים לפי מתכונת השנה שעברה.

זה החריף מאוד מאוד את הבעיה, כי אין גננות מחליפות. ברוב המקומות מהם

אני קיבלתי אינפורמציה, את הגננות המחליפות השיגו מדורי גני הילדים

ברשויות המקומיות. ואם מותר לי להגיד בהזדמנות זו, לא ברור לרשויות

הסדר עבור ההחלפה הזאת, ואין על כך שום הוראה. המפקחות אמרו לרשויות

לדאוג, כי להן אין גננות, והרשויות אכן דאגו. איש ברשות המקומית לא

יודע מהיכן יקבלו את הכסף.

הכתובת היא המחוז המתאים במשרד החינוך

והתרבות.

ג. לב; במקומות אחדים זה תלוי במאגר של גננות

מחליפות, הענין פגע בטרום-חובה. ברשות

המקומית לא מבדילים בין טרום-חובה לחובה. מדובר באותם האזרחים, באותם

הצרכים, ודאי מבחינה. חינוכית זה לא פחות חשוב. גם אנחנו נעזור לרשויות

האלה לפתור את הענין.

יש קושי עם עוזרות גננות. אמנם בהסכם שלנו עם הסתדרות הפקידים אין

בחירה חופשית לעוזרת גננת. היא יכולה לא לעבוד באישור הרשות המקומית,

אבל הן אינן רוצות לעבוד 5 ימים. כמובן, זה קשור בכושר הניהול של אותה

הרשות, ובאפשרות לדבר עם עוזרות הגננות. אבל אני מניח שהבעיה הזאת אחרי

היום השישי הראשון תהיה הרבה פחות חמורה. גם הסתדרות הפקידים לא רק

חתמה על הסכם, אלא אמרה לנו שהיא תעשה הכל כדי לפתור את הבעיה הזאת בכל

מקום.

אני יכול להגיד, שמבחינת ביצוע הבגי'ץ 100 אחוזים של הגנים עובדים בימי

שישי. אני מאוד לא מרוצה, אנחנו מאוד יא מרוצים שכל הזמן מדגישים את

ילדי חובה, ולא מדגישים את טרום-חובה, כאשר אצל הרשות אין הבדל בענין

הזה מבחינה חינוכית ומבחינת האחריות כלפי האזרח.

י. לויו; בדיווח של גדעון לא ברור האם הרשות המקומית

קובעת לגבי כל עוזרת גננת שעובדת על-פי

הגננת שלה. הנקודה הזאת עוד לא ברורה ברשויות. האם אתה יכול להוסיף

ולפרט.

ג. לב; הגננת קובעת. העוזרת מתאימה את עצמה לעבודת

הגננת, לה אין אפשרות בחירה.

י. לויו; אני רוצה לספר לוועדה על עבודת מנהלי מחלקות

גני הילדים ברשויות המקומיות.

נכון שהשנה הזאת היא שנה לא רגילה במערכת החינוך, ולא היתה כמוה מעולם.

אבל עיקר העומס בשבועות האחרונים הוטל על כל נושאי גני הילדים. העובדה

שהמנכ''ל יכול היה לציין דבר כזה, היא ללא ספק גם התגייסות המשרד

והפיקוח, אבל נדמה לי שבצורה הבולטת ביותר - וחשוב שוועדת החינוך של

הכנסת תדע - גם מה שאמר מר לב. זו היתה התגייסות בלתי רגילה של מנהלי

המחלקות לגנים ברשויות המקומיות ואנשי צוותם. אנחנו בודקים את האפשרות

לפצות אותם. נדמה לי שכדאי שתצא קריאת מסויימת וידיעה מסויימת על פעולה

בלתי-רגילה ועל מסירות גם של שעות וגם של טיפול בפרט בנושא הזה. אני

חושב שכאן נראית לא רק השותפות, אלא גם ההכרה במי שעמל והזיע בפועל.

נקודה נוספת שלא פחות חשובה. אנחנו הולכים לשיטה לא ברורה, ואינני יודע

אם מישהו כבר תיכנן, האם כדאי לחקור מה קורה לילדים שבגן הילדים יש להם

לפעמים גננת אחת, לפעמים שתי גננות ולפעמים שלוש גננות. בחלק מן המקרים

תהיינה שלוש גננות בגן. אני מאוד הייתי שמח אם משרד החינוך, ככל אשר



יוכל למהר ולבדוק את הנושא הזה, יבדוק מה קורה, לילדים כאשר יש שלוש

גננות בגן ילדים. מה קורה עם שתי גננות בגן, וזה תהליך שהולך ומתממש.

האם אין פגיעות רציניות או לא רציניות, כאלה או אהרות. צריך לדעת

שאנחנו פועלים ביורוקרטית, אבל חינוכית אולי נעשות כאן טעויות חמורות.

נשאלת גם השאלה מה קורה עם קרוב ל-15 אחוזים של גננות לא מוסמכות. יש

אפשרות לקריאה משותפת, ואני הייתי שמח מאוד להצטרף לקריאה כזו, אל

הגננות הקיימות, ולהציע להן לעבוד גם ביום השישי, ולקבל תשלום של תוספת

שכר. לצאת בקריאה מסודרת גם של ארגון המורים בשנה כזאת, כדי למנוע את

הדמויות השונות שמופיעות בגנים. אם כ-20-25 אחוזים של הגננות ביקשו

לעבוד כמו בשנה שעברה, אולי נמצא עוד 20-25 אחוזים של גננות, שתדענה

לשנה הזאת בלבד שאנחנו קוראים אותן אל הדגל, כדי למנוע נזקים

חינוכיים.

הייתי שמח מאוד אם ועדת החינוך תנסה ליצור מצב של קריאה לגננות לעבודה

לא רק כמו בשנה שעברה, אלא בתוספת משכורת, שחייבת להיעשות במקרה הזה,

כדי להפחית עד למינימום האפשרי כניסת עובדי חינוך לא מאומנים לגני

הילדים.

ג. רם! אני לא רוצה להתייחס לנתונים, כי אנחנו לא

בדקנו אותם. אבל אני מניחה שההערכות הן פחות

או יותר מדוייקות לגבי מה שקורה בשטח. גם אנחנו יודעים שביום השישי כל

גני הילדים שהיו אמורים לפעול, אכן פעלו.

אני רוצה להוסיף עוד קבוצה אחת, שהיא אמנם קבוצה מאוד מאוד קטנה, אבל

הקבוצה של החינוך המיוחד הקשה בגני הילדים. הגענו

להסכמה לגבי 100 כיתות או יותר, מכל מקום כיתות שבהן המומחים קבעו שאלה

הילדים הפגועים ביותר, והם נזקקים ל-6 ימי לימודים בשבוע, גם בגללם וגם

בגלל ההורים. שם הגענו להסדר, שהכיתות האלה תפעלנה עם הגננות שלהם,

חובה וטרום-חובה ללא הבחנה, 6 ימים בשבוע, תמורת פיצוי. לדעתנו הפיצוי

נמוך מדי, אבל לא רצינו להתווכח על כך, כי בתוך הקלחת הרותחת שקיימת

היום, לא רצינו להכניס גם את הנושא הזה פנימה. ההסדר הזה יתחיל להתבצע

בימים הקרובים.

מ"מ היו"ר א. אליאב! האם זה ללא קשר לבג"ץ?

זה היה מתקיים גם ללא הבג"ץ. זו למעשה היתה

יוזמה משותפת שלנו ושל המשרד, עוד לפני

פתיחת שנת הלימודים.

מ"מ היו"ר א. אליאב! מהו הפיצוי שמקבלות הגננות?

ג. רם! הגנים יהיו פתוחים בכל יום משעה 8 עד שעה 1,

וביום השישי עד שעה 12:30. הגננת תקבל את

משרתה, ותוספת של 4 שעות וחצי שהיא עובדת ביום השישי, במה שנקרא תשלום

תל"ן. תשלום תל"ן זה תשלום שאיננו דומה למה שמקבל מורה רגיל שעובד שעות

נוספות. מי שעובד בתשלום תל"ן מקבל את ערך השעה שלו, פלוס 37 אחוזים

מתוך זה, שהם עבור התנאים הסוציאליים והנלוות וחופשת ימים. ביום שהוא



לא עובד, הוא לא מקבל. ביום שיש חופשה - הוא לא מקבל. זה הרבה פחות

מהתנאים המקובלים בבתי-הספר.

לכן ההסדר הוא לשנה אחת בלבד, ולמעשה אנחנו גם לא יכולים לחייב את

הגננות לכך. אנחנו רק יכולים לבקש, וזאת אנחנו עושים. עד עכשיו היה

הסדר של יום חופשי תמורת היום הזה. כלומר, עד מחצית נובמבר בערך הן

עבדו, אף שלא היה הסדר. יחד הבטחנו להן יום חופשי, וכולן עבדו, אף

שאמרנו שלא חייבים, אלא שאנחנו רק מבקשים וכוי.

הילדים האלה הם אוכלוסיה מיוחדת, והגננות שבוחרות לעבוד עם הילדים האלה

גם הן גננות מיוחדות מבחינת האישיות שלהן. אנחנו מקווים שמרביתן, אם לא

כולן, תהיינה מוכנות לעבוד בתנאים האלה. חשוב לדעת זאת, כי פה באמת

מדובר באוכלוסיה הפגועה ביותר במערכת.

אנחנו חושבים שפסיקת הבג"ץ למעשה הביאה את מערכת החינוך למצב בלתי

אפשרי.

המערכת עובדת, אבל בכל יום צצות בעיות ושאלות שקשה מאוד לענות עליהן,

ואני יכולה לתת דוגמא. המעניין הוא, שבפגישה שהיתה לנו עם אנשי משרד

החינוך, איש משרד החינוך אישר בדיוק אותם המימצאים שיש לנו. החל מפסיקת

הבג"ץ ומההסדר שקבענו הולכות וגוברות הפניות של ההורים - גם אלינו, גם

אל המשרד, ואני מניחה שגם אל הרשויות המקומיות - שמצאו להם סידור,

ומתחננים שהילדים שלהם ילכו הביתה ב-1:30 ולא ב-12:30, כי הם כבר

הסתדרו במקומות העבודה שלהם. הם פונים אלינו, אולי אנחנו נשפיע על

הגננת - והכוונה אל הגננות שחזרו למתכונת תש"ן - שהיא תהיה מוכנה לקבל

את המתכונת החדשה, כי יש להם כבר סידורים, ונוח להם יותר עד 1:30 ולא

עד 12:30. המספר הזה מאוד גדל בשבוע האחרון.

יש פניות של הורים שבאים ואומרים - וזה בעיקר דווקא בתל-אביב - שעיריית

תל-אביב הכינה סידורים טובים. למשל שתי כיתות סמוכות, בכיתה אחת יש גן

של יום שישי ובכיתה שניה הילדים לא לומדים ביום שישי, ולומדים ילדי

חובה וטרום-חובה. הסידור הוא משותף, ועכשיו מטרפדים לנו את כל הסידור,

מפני שילדי החובה ממשיכים ללמוד ופתאום הטרום-חובה הם במספר קטן,

והתשלום שמשלמים אינו מאפשר הפעלת הגן. ולקחו או לא לקחו את הגננת -

אני לא יודעת על זה, אבל אני קוראת בעתונות על זה שגונבים גננות -

ופתאום היה להם סידור והנה אין סידור.

רשויות מקומיות פנו אלינו, ואמרו - למשל בכפר-סבא - שהזמינו גננות לשנה

שלמה לעבודה, והרשויות אינן יכולות להעסיק אותן עכשיו בגנים האלה, מפני

שאם הגן הוא טרום-חובה, הסידור הוא אחר לגמרי מאשר אם הגן הוא גן

חובה.

אני לא רוצה להאריך בדוגמאות. אי-אפשר לתאר את המגוון הרחב של הדברים

שמתרחשים בשטח, והמערכת אולי עובדת ביום שישי, אבל היא רותחת.

הגננת, בשונה מהמורה, עובדת לבדה בכיתה. אין לה חברים לעבודה שהיא

יכולה להחזיק להם את היד והם יכולים להחזיק לה את היד. הגננת היום

עומדת במערכת לחצים בלתי-רגילה, מצד הורים, מצד רשויות ומצד מפקחות של



משרד החינוך, וגם מצד המחלקות לחינוך של הרשויות המקומיות. גם מה שתבעו

מהמפקחות היום הוא בלתי אפשרי. גם מהמפקחות ביקשו לרבע את המעגל, כלומר

להיות שלמה עם מה שאת חושבת כמפקחת פדגוגית, אבל להביא לידי כך שהגנים

האלה יפעלו ביום שישי. הגננת היא הבטן הרכה של המערכת, והיא זאת

שלוחצים אותה יותר מכל. זה לא רק מביא לכך שיש אלינו פניות רבות של

גננות, שעובדות בניגוד למה שהן היו רוצות, אלא שזה משבש מערכות של

יחסים טובים שניבנו במשך שנים. אני לא רוצה לעשות הכללה, זה לא בכל

מקרה ולא בכל מקום, אבל מאוד משתבשת מערכת היחסים והתחושה של הגננת

שנמצאת לבדה. זאת בהחלט בעיה.

אנחנו מאוד לא הכבדנו על המשרד בעלות התקציבית, ואתן מספר דוגמאות:

(א) פסיקת הבג"ץ קובעת, שגננות שתעבודנה 5 ימים - כך קובע היועץ המשפטי

שלנו - רשאיות לעבוד במתכונת תש''ן. אולי זה אבסורד, אבל כך יוצא

מפסיקת הבג"ץ. גננת שבוחרת לעבוד 5 ימים, יכולה לעבוד 6 ימים עד

12:30. זאת היתה חוות הדעת של היועץ המשפטי שלנו, ואף על פי כן

הודענו לגננות שהן חייבות לעבוד עד 1:30.

(ב) עוזרות הגננות מקבלות על כך תגמול. הן לא מגדילות את המשרה שלהן אם

הן עובדות 6 ימים במתכונת תש'ץ. אנחנו לא תבענו את התגמול הזה

לגננות, אף על פי שיכולנו לעשות זאת על-פי פסיקת הבג"ץ.

(ג) גננת השעובדת במתכונת החדשה עד 1:30, כלומר מלוא מישרתה ב-5 ימים,

מתבקשת ע"י משרד החינוך לעבוד גם ביום שישי, בשעות תל"ן. בשעות

תל"ו, פירושו עבור תשלום שלא רק שהוא נמוך יותר ממה שמקובל במשק,

הוא נמוך יותר ממה שמקבלים מורים. לנו אין הסכם על שעות תל"ן, אבל

אנחנו גם לא אמרנו שאנחנו מתנגדות. המנכ"ל לא ציין זאת, אבל חלק

מהאחוזים המסתמנים אצלו הם של גננות שהלכו לעבוד במתכונת הזאת,

ואני לא יודעת מה יהיה כשהן תקבלנה את המשכורת. כשהן שואלות אותנו

כמה כסף תקבלנה ואיזה תנאים, אנחנו אומרות להן לשאול את משרד

החינוך, ולהחליט אחר כך. אנחנו לא רוצים לקחת על עצמנו את האחריות,

אבל אנחנו לא רוצים גם להפריע.

כשאומר כאן יאיר לוין שיינתן פיצוי, הפיצוי שהמשרד מציע הוא פיצוי נמוך

עוד יותר. לכן אני לא יודעת כמה גננות תהיינה מוכנות לעבוד בתנאים

האלה.

אמר קודם המנכ"ל, שהכיתות הן דו-גיליות בגלל הרישום. הכיתות הן

דו-גיליות לא בגלל הרישום בלבד. כשהתחילו בכיתות דו-גיליות, קיימנו

בהסתדרות המורים על כך דיון, כי זה הרעת תנאי עבודה לגננת כאשר יש לה

שני גילאים בגן, ראינו בדיון זה את הצד הפדגוגי לנגד עינינו. כיתה

דו-גילית טובה יותר לילדים, כי הם גם נשארים באותה כיתה במשך שנתיים

ימים, וזה טוב יותר גם לגננת, שלא עובדת עם בני גיל אחד כל השנים.

הבעיה המרכזית היא, שנשברה המתכונת האחידה והשיוויונית של גני הילדים.

זאת הבעיה המרכזית שנבעה מפסיקת הבג"ץ. אני לא יודעת מה יהיה בעוד 3

חודשים. אני חושבת שהמשרד היה מופתע מאוד מפסיקת הבג"ץ, אף על פי

שלמעשה זו היתה הצעת השר עוד לפני כן.



אני לא יודעת אם לא תהיינה לנו נכונות הפתעות נוספות בעוד 3 חודשים.

אנחנו יודעים למי ניתנח חנבואח.

ד. צדוק; מכיוון שאני במוקד הפניות ושל הבעיות, אני

מאוד שמחה לדיווח שמסר המנכ''ל, אבל מה

שמתנקז אצלנו זה לא כך. להסדר שהיה לגבי יום השישי הזה היו עוד השלכות

מיום השישי שעבר, שחלק מהגננות הסכימו בלחץ להתנדב, כביכול. אני יודעת

מפניות שפנו אלי גם ביום השישי על הפעלת לחצים אדירים מצד הפיקוח כדי

שהגן ייפתח. גם ב-10 בבוקר ביום שישי שלחו מפקחות, צילצלו לגננות

הביתה, וביקשו אותן לגשת לגן. היו פניות של גננות ביום חמישי אלינו

ששאלו מה לעשות, כי לא באו לקהת מהן את המפתחות.

אני חושבת שחובת המשרד לבדוק יסודית אם אכן ישנן גננות, או שישנו מי

שהם קבעו שמוסמך לפתוח את הגנים. הפניות אלינו מגננות הן נואשות,

ולדבריהן ובמלים שלהן, נמאס להן להיות הפרייריות של המשרד.

יש לנו פניות גם של הורים, שאלות של הורים. הורים אומרים שהילדים שלהם

לומדים במתכונת של 5 ימים עד 1:30, והם שואלים - במקרה של אם שלא

עובדת, ורוצה שילדיה יהיו אתה בבית, אם חייבים לשלוח אותם לגן ביום

שישי.

מ. מזרחי; אני מצטרף לכל המברכים את הסתדרות המורים,

את הרשויות המקומיות ואת משרד החינוך על

המאמץ שנעשה. אבל יחד עם זאת אני רוצה שיהיה ברור. ארגון ההורים אינו

מאושר מהמצב שנוצר, וזאת אני אומר בעדינות רבה. ההורים מתוסכלים מהקורה

במערכת.

אנחנו גם לא מאושרים מהפסיקה של בג"ץ. מישהו יכול לומר שאנחנו הלכנו

לבג"ץ, אבל לא כך היה. לא הארגון הלך לבג''ץ, כי אם ועד ירושלים יחד עם

הורים. צר לי שהפסיקה היתה כפי שהיא, כי לדעתי הכניסו את מערכת החינוך

בגני הילדים למצב בלתי נסבל.

לדעתי לא מעט אשמה הסתדרות המורים על כך שניתן בג"ץ. לו היו נענים

לדרישתנו ובקשתנו לדחות את ההסכם בשנה, לפעול בדיוק כפי שהיה עם

המורים, לבצע עם אפשרויות של רוטציה, לא היינו מגיעים למצב אליו הגענו.

לצערי עדיין לא השכילו. אני מודיע לכם שבעוד 3 חודשים נחזור לאותו מצב

כפי שהיה בתחילת שנת הלימודים.

כאן יש לי בקשה אל חברי ועדת החינוך של הכנסת. קיווינו שהוועדה תפנה אל

חברי הכנסת לתבוע מהאוצר, כי לדעתי הנזק שנגרם היום לילדים האלה גדול

פי כמה מעלות פתיחת הגנים, ואני אומר זאת בכאב ובצער. יכול להיות שלא

תהיה ברירה, ונצטרך אנחנו, כארגון הורים ארצי, לא לחכות ולא לשבת

בחיבוק ידיים, ולנהל על זה מאבק. לדעתנו המצב בלתי נסבל, ואי-אפשר

לעבור לסדר היום.

לכן אני מנצל את ההזדמנות, ופונה אל חברי הכנסת הנוכחים כאן, וגם אל

אנשי משרד החינוך - אף שאני יודע שזה לא בידיו - לעשות את הכל כדי

לשכנע ולמצוא את המקורות הכספיים כדי לפתוח את הגנים לפחות בשנה זאת.



ז. אורלב; זה מצב שנוצר כתוצאה מפסיקת בג"ץ, לאור

עתירת הורים. אתה קם ואומר שהמצב הוא בלתי

נסבל, ואני לא יורד לסוף דעתך.

מ. מזרחי; הורים ביקשו והגישו, זה הרע במיעוטו, אבל

אנחנו לא מאושרים מהמצב שנוצר.

אני חשה כבר הרבה זמן שהמצב הוא הפקרות

גמורה, ופה אני באה לישיבה, ואני פתאום

שומעת שאנשים מחליפים מחמאות הדדיות, ואני לא יודעת על מה אנשים כל כך

מתברכים ולמה.

אל תחשבו שהבג"ץ גרם לבעיה. הבעיה היתה גם לפני פתיחת שנת הלימודים. עד

החודש האחרון או השבוע האחרון או בכלל לא היה ברור מה קורה. האם יש

לימודים או אין לימודים, יש גן, אין גן, יש יום שישי, אין יום שישי,

בתי-ספר כן, גני ילדים לא. האם לאף אחד אין אחריותו כל אחד כל כך טוב

בזריקת האחריות על האחרים? איפה ועדת החינוך של הכנסת? ואיפה חברי ועדת

החינוך? כמה חברי ועדת חינוך נוכחים?

מ"מ היו"ר א. אליאב; זאת היא נוכחות יפה. כך זה בכל ועדה. יש לך

ודאי זכות מלאה להביע אי-שביעות רצון על כל

מה שאת רוצה, אבל אם שאלת איפה חברי הכנסת - הנה חברי הכנסת מכל

הסיעות. בדרך כלל זאת נוכחות בכל ועדה בכל נושא.

א. הרצוג; היהס זהה בכל הנושאים.

מ. גולדמו; זה לא ענין של יחס. את מגיעה לכאן כאורחת,

ואל תקבעי יחס כזה או יחס אחר. כל חבר כנסת

עוסק עכשיו בעבודה.

א. הרצוג; הסתדרות המורים יכלה להפעיל את אנשי החינוך

לחינוך המיוחד. מזל שיש חינוך מיוחד ושאפשר

להתברך בו. כאן הדברים עובדים יפה. אבל אולי באותה צורה אפשר היה לפנות

לגננות ולהפעיל אותן? אולי תהיה סמכות הסתדרות המורים על כל הגננות

והמורים? אפשר היה להגיע במערכת החינוך בבתי-הספר לפתרון כולל,

ואי-אפשר בגני הילדים? אולי נגיע לאיזה מצב, שבו נגיד שמערכת החינוך

בכלל לא יכולה, הסתדרות המורים לא יכולה, השלטון המקומי לא יכול, ואין

האפשרות לארגן את המורים או לארגן את הגננות.

אנחנו רואים את המצב היום כבלתי-פתור, כמצב פרובלמטי מכל הבחינות, לגבי

ציבור ההורים בוודאי, ולגבי הילדים על אחת כמה וכמה. אם אי-אפשר לפתור

את הבעיות, אולי אפשר להעבירן לארגוני הנשים, אף שני לא בעד זה. אבל

ארגוני הנשים מפעילים היום את המערכות שלהם במשך 6 ימים בשבוע, ועד

4:00 אחה"צ. יבואו האחראים ויגידו שהם לא מסוגלים לשאת באחריות הכבדה

ובנטל שמוטל עליהם, בבקשה. אנחנו ההורים ניכנס לתמונה, ונראה איך אנחנו

פותרים את הבעיה. אבל מצד שני לא נותנים להורים לעשות שום דבר. כל

הדברים התנהלו כאילו אין ההורים חלק אינטגרלי בלתי-נפרד מהדיון בנושא.



מ"מ היו"ר א. אליאב! יש ועד חורים ארצי, והוא לא שבע רצון

ומתוסכל, אבל חוא נמצא בכל הדיונים בכל

הדרגים במשך כל הזמן.

א. הרצוג; אני מבינה שההחלטה על מעבר ל-5 ימים בשבוע

לא כל כך נעשתה בהסכמה ובשיתוף ההורים. לי

לא ידוע על שיתוף ההורים בהחלטה על המעבר ל-5 ימים.

במכתב של מר רחלבסקי אלי מה-17 באוקטובר 1990 נאמר, שהממשלה אישרה את

מעבר המשק בתהליך מסודר, ודחתה את מעבר מערכת החינוך במספר שנים. אנחנו

לא מדברים על 3 חודשים או על שנה אחת. לפי המסמך הפורמלי הזה מדובר

בדחיית המעבר במספר שנים. אני לא יכולה להבין בשום פנים ואופן איך

מערכת החינוך פועלת במנותק לחלוטין מצורת העבודה של המשק כולו. המשק

פועל בצורה שונה. עכשיו אנחנו הולכים עוד להחריף את המצב, ולקצץ את

השבוע, בעוד שהמשק ברובו או לפחות במחציתו ממשיך לעבוד 6 ימים. אנחנו

ממשיכים לפגוע בהורים, בילדים ובאמהות העובדות, ולאלץ אותם למצוא כל

מיני סידורים בכל מיני דרכים שאינן פותרות שום בעיה אלא רק מחריפות את

הבעיות הקיימות בלאו הכי.

מ"מ היו"ר א. אליאב; האם לנציג משרד האוצר יש הערות?

ר. פינצי; לדעתי מנכ"ל משרד החינוך הביע את עמדת

הממשלה.

י. פרח! זו לא הישיבה הראשונה שאנחנו יושבים על

המדוכה בנושא זה, וכל הציבור הנכבד הזה יודע

את הבעיות. נראה בעיני מוזר כיצד אנחנו לוקחים נושא כל כך מרכזי

בחיינו, כמו ילדים, שזה התשתית והיסוד של המדינה הזאת, ואנחנו דווקא

לגביהם, מתחכמים ומוצאים כל מיני שיטות, וגורמים לסיבוך. האחד לא יודע

מה עושה השני, זו תסבוכת איומה, ואני לא רוצה להגיד מי גורם לדברים

האלה.

מה היה רע במתכונת הרגילה של גני הילדים, כפי שתיפקדה עם גננות כל כך

מסורות, בעבודה נהדרת במשך 6 ימים בשבוע? למה אנחנו מסתבכים? אמר כל כך

יפה חברי, כאשר הוא אמר שבכל-זאת קיימת בעיה חינוכית קשה, עד כדי שלוש

גננות לפעמים לגן אחד. מה אתם רוצים מהילדים הקטנים האלה? למה שלא יהנו

הילדים הללו מהגננת בכל ימות השבוע? אני יודע מאין זה נובע, ולכן אני

שואל את השאלה. למה אנחנו צריכים לעשות את כל זה? האם אי-אפשר לתקן

זאת, ולהחזיר לגננות הללו את שנשלל מהן? להחזיר להן את הכבוד? אני חושב

שזו היתה אחת המערכות היפות ביותר. בתי-הספר היסודיים והעל-יסודיים

יכלו להתקנא בגני הילדים על ההישגים היפים ביותר שהיו להם, והנה אנחנו

במו ידינו כורתים את הענף הנהדר הזה, הענף הרך הזה.

אני מציע להסתדרות המורים לחזור בה ולשנות את כל הענין הזה מיסודו.

תעבודנה הגננות כפי שעבדו. אילולא פגשתי גננות והחלפתי דעות עם עשרות

גננות ועם מפקחות על גנים, ואילו הן היו אומרות לי שזה מצויין ככה, זה

טוב מה שעושים, לא הייתי אומר זאת. אבל הן אומרות לי שהן לא רוצות בזה.

מפקחות על גנים אומרות שהן לא רוצות בזה, לרבות מפקחת ארצית על גני



ילדים, ד"ר נחמה ניר, ששנים שרתח את המערכת במשרד החינוך. היא אמרה לי

שאלחם ככל שאוכל כדי לתקן את המעוות הזה.

אני לא צריך להרצות בפניכם על המישנה הפדגוגית, מה הם ילדי גן, ולאיזה

יחס הם זקוקים, ועד כמה תחלופות יכולות לגרום נזק לילד. הגננת שבאה

ביום ששי - 15 אחוזים מהן הן גננות בלתי מוסמכות, ויש גם גננות בלתי

מוכרות, שלא ידוע מי הן, סתם ממלאות מקום, מכל הבא ליד.

ז. אורלב; כולן אושרו על-ידי הפיקוח על הגננות.

י. פרח; הן אושרו על-ידי המפקחים, אבל אנחנו יודעים

מה קורה כשיש חוסר בכוח אדם. אתה מאשר כל

אחד, ובלבד שהגן יהיה פתוח. שמענו עכשיו, שכדי למלא את מצוות הבג"ץ גם

ב-10 מתקשרים אל גננות, והולכת לשם לא הגננת, אלא העוזרת לגננת, כדי

לפתוח את הגן. זו פתיחה פיזית של גן, זו פתיחת הדלת של הגן. איך ייראה

הגן כאשר הילדים באים ב-10?

אני מציע שנחזור מן התכנית הזאת, ואני תובע מהסתדרות המורים לשקול את

העניין שיקול נוסף, ולראות שהענין הזה גרם נזק למערכת. לא נורא אם

מישהו חוזר בו ומתקן את שעשה. שום אסון לא קורה. להיפך, מגיע יישר כוח

להסתדרות, שבבדיקה שניה לאור התוצאות האומללות הללו תחזור בה מהדבר,

ותוותר על כל התכנית המשונה והמוזרה הזאת.

ח. פורת; אני מאושר מהחלטת הבג"ץ. הבג"ץ לא היה יכול

לפסוק איזו גננת תעבוד ובאיזו דרך יסתדר

וישתווה משרד החינוך עם הסתדרות המורים והגננות. אבל הוא קבע קביעה

עקרונית, שהיתה ברורה לכל אלה שדיברו כאן בוועדה גם קודם לכן, והיא -

שגן ילדים צריך להיות פתוח 6 ימים בשבוע. שמעתי את הסיפא של דבריה של

גילה רם. היא אמרה שמשרד החינוך היה מופתע. אבל אני שואל, האם אתם

הפקתם לקח מההחלסה הזאת של הבג"ץ. הרי בג'יץ אינו רק איזה אורים ותומים.

יש הגיון שעומד מאחורי הדברים שלו. ההגיון אומר, שהסכמי עבודה בין

ארגון לבין משרד האוצר לא יכולים לבוא על גבם של הילדים ועל גבה של

מערכת החינוך. זאת הנקודה הבסיסית. זה לא היה מובן לכם לפני כן, כי אתם

חשבתם שאפשר לדבר על גן שיהיה סגור ביום ששי, שאפשר לדבר על גני ילדים

שיפעלו 5 ימים בשבוע, ושביום הששי ההורים מטיילים עם הילדים.

פסיקת הבג"ץ יכולה להיות עילה טובה מאוד לבחינה מחודשת של ההסכם. זה

עצמו מחייב שיקול דעת.

לדעתי משרד החינוך ואנחנו, ועדת החינוך של הכנסת, צריכים להתנהג. משרד

החינוך חייב להציב לפני ארגון הגננות תביעה לדחות עד סוף שנת הלימודים

את הרפורמה שדובר בה. הגננות כולן תעבודנה עד 30 !12, תעבודנה ביום ששי

במתכונת דאשתקד. במרוצת השנה הזאת יוקם צוות מקצועי שישקול גם את

ההיבטים החינוכיים, מה המשמעות של לימודים עד 1:30 ולא עד 12:30 מנקודת

מבטם של הילדים וההורים, ומה המשמעות של יום הששי, והאם יש אפשרות

לעשות את זה דרך סבב של גננות, כפי שאתם מכירים עם המשמעות הכספית של

הדבר הזה ועם, המשמעות החינוכית. הצוות הזה יגיש המלצות שיצטרכו בסופו

של דבר לחייב גם את משרד החינוך, גם את משרד האוצר וגם את ארגון



הגננות. לפעמים מקימים ועדה כדי לדחות, אבל כאן תוחמים את זה בזמן.

תוצע הצעה על בסיס פסיקת הבג"ץ, שאומר שביום ששי הגן צריך להיות פתוח.

זה המושכל הראשון ממנו יוצאים. ועכשיו השאלה העומדת היא, באיזו דרך

להסדיר זאת. תיבדק האלטרנטיבה שאתם מציעים, תהיה לנו גם שנת כספים

חדשה, אפשר יהיה לבוא במשא ומתן עם האוצר, ואנחנו נהיה מוכנים לעמוד על

כך, שהתקציב הזה אכן יהיה, ולשריין זאת במסגרת תקציב.

אני מציע בשנה הזאת להפסיק לשגע את המערכת. אני אומר לכן, לגננות, שזה

יהיה כבודכן. בעקבות פסיקת הבג"ץ תציעו שהמערכת תתנהל כסידרה, לדחות את

זה בשנה, ואתן תהיינה שותפות באותו צוות מקצועי שיבחן את הדברים לטווח

ארוך. אחרת מעבר לנושא זה יווצר איזה שהוא מצב של קריסתה של מערכת. כפי

שאמר בצדק ח"כ פרח, אותה מערכת שזכתה לכל כך הרבה כבוד והערכה, היא

עצמה כעת מערערת במו ידיה את משקלה ואת ערכה.

(א) אני מציע למשרד החינוך לצאת בקו הזה, ולהעמיד אותו באופן נחרץ ולא

באופן מהוסס.

(ב) אני מציע שאנחנו כוועדת חינוך נצא בהחלטה מגובשת ברוח הזאת.

(ג) אם הדבר הזה לא יעלה יפה, יכול להיות שלא יהיה מנוס מלפנות לדרך של

חקיקה בענין הזה, כדי להסדיר את הדברים האלה פעם אחת ולתמיד. עד

עכשיו לא חשבנו שיש צורך בחקיקה, חשבנו שאפשר להגיע לכך בהסדר. אבל

אם זה לא ניתן, לא יהיה מנוס מחקיקה, כי באמת אסור לתת לכל המערכת

הזאת כל כך להידרדר ולהתבזות.

מ. גולדמן; אני חושב שבנושאים האלה לא דנו מספיק לפני

פתיחת שנת הלימודים, ובוודאי היום זה בא

על-חשבון הילדים. אני לא מדבר על דיונים בוועדת החינוך, אלא על המערכות

עצמן. בתפקידי כראש רשות אני יודע מה קורה ומה קרה לפני פתיחת שנת

הלימודים.

אני פונה גם לוועד ההורים. חשוב שנדע שיש הסכמי עבודה, ואי-אפשר להתעלם

מהסכמי עבודה אפילו שזה בנושא חינוך. בהסכם נאמר שעוברים ל-5 ימי עבודה

בשבוע, ימים אי עד הי, והסתדרות המורים אינה שונה. אני רוצה קודם כל

שנדע על מה אנחנו מדברים. כשיש הסכם, ודאי שלא הכתובת למתקפה או לפניה

זו הסתדרות המורים. הסתדרות המורים היא צד בהסכם, והיא עומדת מאחורי

ההסכם.

אני לא מקבל את ההצעה לדחות את הענין בשנה, כי זה אומר שכעבור שנה תהיה

פניה לבג"ץ. הדחיה איננה פתרון. מה שרוצים כאן חברים, ואני בטוח שגם

הסתדרות המורים וחברי הוועדה רוצים זאת, זה להגיע לפתרון שנעבור את

השלב הלא-נעים ואת אי-הבהירות לגבי מה שקורה בימי שישי, גם כלפי ההורים

שלא נערכים נכון וגם לגבי הילדים עצמם. בוודאי גם לגבי המערכת האחראית

מבחינת האיגוד המקצועי על אותן הגננות. ודאי שניתן למצוא גננת שאומרת

שנאמר לה שאסור לה לעבוד ביום שישי.

לנו כאן חשוב להגיע לפתרון במשך שלושת החודשים שעומדים להסתיים. אני

פונה אל המנכ"ל ואל נציג האוצר לשבת יחד עם הסתדרות המורים במשך אותם



השבועות שנשארו, כדי להביא לפתרון קבע לענין הזה. ברגע שמדינת ישראל לא

מסוגלת להיכנס ל-5 ימים, ואנחנו רואים שמערכת החינוך לא יכולה להיכנס

ל-5 ימים, זה יחייב פיצוי לאותם עובדים של היום השישי. המורים תורמים

והגננות תורמות, וכל אחד תורם מזמנו הפרטי לטובת הקהילה. אבל כאן זו לא

פניה. כאן צריך להביא לדברים מסודרים. ברגע שנביא דברים מסודרים

בשבועות שנותרו, אני בטוח שאפשר יהיה למצוא פתרון יותר טוב למה שקרה

בשבועות הראשונים של פתיחת שנת הלימודים.

אני לא מבקש דחיות, אלא לקיים ישיבה ולהגיע לפתרון. אנחנו מתקרבים

לקראת שנת תקציב. ודאי שהאוצר יעשה את כל המאמצים להתנגד לענין, אבל

האוצר היה שותף למעבר ל-5 ימים אלה. זה לא נעשה ללא הסכמת האוצר, אלא

בהסכמתו. קורים מקרים שהולכים לכיוון מסויים, והכיוון משתנה. גם האוצר

יכול לבנות תכנית, היא יכולה להיכשל, ואז הוא ישנה אותה.

ג. לב; כמי שמשתתף במשא ומתן על השכר, לא רק בענין

המורים, אני מזכיר שיש הסכם בין הממשלה לבין

ההסתדרות על מעבר כל העובדים במשק ל-5 ימי עבודה, כולל החינוך. בחינוך

עובדים 30 אחוזים של עובדים שאינם מורים, ולפי מיטב ידיעתי ההסכמה של

הממשלה ל-5 ימים באה במקום תביעה של ההסתדרות על קיצור שעות העבודה.

התנגדו לקיצור שעות העבודה, וזו היתה פשרה. עם כל הכבוד לכם, לא תוכלו

לשנות את ההסכם הזה.

אנחנו לא מאושרים מהמעבר ל-5 ימים. זו לא המצאה שלנו. אבל תכליתית צריך

משרד החינוך להיערך לכך, שבתשנ"ב מערכת החינוך תעבוד 5 ימים ולא 6

ימים. אני חושב שזו אילוזיה וצריך להתכונן לזה. יצליחו המאמצים -

יצליחו. לא יצליחו - שלא יגידו שוב ששבוע לפני פתיחת שנת הלימודים

אנחנו במצב כמו שאנחנו.

אני מבקשת להגיע להחלטה כבר בזמן המאוד

קרוב. אנחנו בשבוע ה-11. אני אם לשני ילדים

בגן ילדים, כל אחד בגן אחר. גן אחד עובד ביום שישי והשני לא עובד ביום

שישי. הכנסת אמורה לשרת אותי, ואני לא יכולה להסביר למעביד שלי שאני

ביום שישי לא יכולה להגיע לעבודה, ומצד שני בני בן ה-3 לא יכול ללכת

לגן והילד השני כן יכול מפני שהוא שנה מעליו. הגיע הזמן להגיע להחלטה,

ולא לחכות למה שקבע הבג"ץ.

ז. אורלב! אנחנו לא הופתענו. נצפתה אפשרות שעמדת

המדינה לא תתקבל. עמדת המדינה לא התקבלה,

ואני חייב להעמיד אותך על טעותך. הציע את ההצעה עליה נבנה הבג"ץ - אמנם

היא בתשובת המדינה - מר עצמון היושב פה. הוא בעל זכויות היוצרים באותה

ישיבה, שפנה אליכם. מר עצמון מאשר כאן שהוא בעל ההצעה באותה ישיבה בה

גם את השתתפת, לפיה תינתן לגננות אפשרות לעבוד במתכונת תש"ן. נכון, השר

אימץ את ההצעה הזו, ונכון שאנחנו תמכנו בכיוון הזה, אבל לא הופתענו.

עובדה היא, שאף שחלף זמן קצר, והבג"ץ הציב אתגר חינוכי ומינהלי ממדרגה

ראשונה לשלושת הגורמים, הסתדרות המורים, השלטון המקומי, משרד החינוך

והתרבות עמדו באתגר הזה.



לפתוח 3,500 גני ילדים ברחבי הארץ בהתרעה כל כך קצרה, זה באמת אתגר.

איו כאן שום הפקרות, ולא זורקים שום אחריות. כל אחד יודע אם הגן פתוח

או לא פתוח. אם יש תקלות, אנחנו מקבלים את הביקורת. תצביעו בפנינו על

מקרים ספציפיים, ולא באופן כוללני. נשתדל, לא נחסוך שום מאמץ, כדי לתקן

כל ליקוי וכל הערה שיש לכם, נקודתית או מערכתית. אבל ללא האשמות

כוללות.

כל הילדים יכולים ללכת ללמוד בגנים. הבג"ץ קבע הבחנה: חלקם חינם וחלקם

בתשלום. אם יש בעיה מסויימת במקום מסויים - ויאשר השלטון המקומי שזהו

ההסדר - אני מבטיחך שאם אקבל פניה ממך, נשתף את הגורמים ונטפל, כדי שכל

ילד על-פי הצורך יוכל למצוא את מקומו במערכת החינוך.

כפי שאמרתי, אנחנו באופן מקצועי תומכים בפתיחת הגנים בימי שישי. אלא

שיש מצד אחד חוק התקציב, שאיננו מאפשר תקציבית את הפתיחה; ומאידך,

ההסכמים הקיבוציים שחתמה הממשלה הקודמת עם ההסתדרות, עם הסתדרות

הפקידים וכל הגורמים האלה. לכן נקלענו לתוך מצב נתון, ובמצב הנתון הזה

השתדלנו לעשות כמיטב יכולתנו להקשיב לרחש הציבור. אכן אני מאשר את דברי

ח"כ פורת, שבלי שום ספק רחש הציבור נשמע היטב במסדרונות משרד החינוך.

אין שום ספק שיש צורך ציבורי מקצועי למצוא פתרון ומענה נכון לבעיה

שהתעוררה בגני הילדים, על רקע זה שמוסדות החינוך האחרים עובדים 6 ימים

בשבוע.

מ"מ היו"ר א. אליאב; אנסה לסכם. למרות הכעס, ואפשר להבין אותו,

צריכים ההורים להסכים שהוועדה מצטרפת לפתיחה

של המנכ"ל, ומשבחת את כל הגורמים על שתוך זמן קצר ותחת אילוץ מהיר מאוד

של הבג"ץ התארגנו. ודאי היו מקרים חריגים פה ושם, זה לא יכול להיות

אחרת. בוודאי מגיעה לשלושת הגורמים מלה של תודה ועידוד.

אני חושב שכולם יצטרפו לכך, שהכרחי למצוא פתרון מהיר, ולא לחכות עד

שבוע לפני גמר תקופת הבג"ץ. הפתרון הוא, כפי שכאן נאמר, ואני חושב שאף

אחד לא יתנגד לו, שהגנים יהיו פתוחים בשנה הזאת 6 ימים, יש על כך

הסכמה. איך מתגברים על המכשול שבעיקרו הוא כספי - וכולם יודעים שבעיקרו

הוא כספי - חייבים כל ארבעת הגורמים, בראש וראשונה משרד החינוך ומשרד

האוצר, לשבת ולהביא הצעה מתקבלת על הדעת.

אני חושב שאנחנו נבקש את כל הגורמים לבוא אלינו לא שבוע לפני המשבר

הבא, אלא אם אתם מסכימים תוך מקסימום חודש ימים, ואז יהיה לנו עוד חודש

לדון בנושא הזה. תוך חודש ימים אנחנו מבקשים מכל הגורמים, כולל ההורים,

לחזור ולבוא אלינו, כדי שנוכל לשמוע דיווח ממשרד החינוך ומיתר הגורמים

על הצעתם.

ח. פורת! אני לא מסכים לכך. אני חוזר על הצעתי, ואני

רוצה להתאחד בענין הזה עם דייר פרח. לא

דיברתי על דחיה לשם דחיה, הדברים לא הובנו כהלכה. אני מדבר על כך,

שלאור פסיקת הבג"ץ, אני מציע שוועדת החינוך תפנה לכל הגורמים הנוגעים

בדבר - למשרד החינוך, לארגון המורים והגננות, לשלטון המקומי ולהסתדרות

הפקידים - בבקשה להשהות את ההסכם למשך שנה, ולחזור בשנת הלימודים הזאת

למתכונת הקודמת של לימודים, כפי שהיה קודם. במרוצת השנה הזאת - אני לא



אומר שעכשיו אנחנו קובעים מסמרות לגבי השנים הבאות - להקים צוות מקצועי

שיבחן את כל ההיבטים, ויגיש הצעה מוסכמת שתהיה על דעת הממשלה ועל דעת

כל הגורמים הנוגעים בדבר.

אני לא מציע למשוך את זה לדבר זמני, אלא באמת שיהיה צוות שיבחן את כל

ההיבטים, ויגיש הצעה מגובשת.

מ"מ היו"ר א. אליאב; הנוסח הזה מקובל. הוא לא כל כך שונה מהצעתי

שלי. אמרתי שבעוד חודש ידווחו לנו על הצעה

מסוג זה.

ח. פורת! אני מציע שנציע את ההצעה הזאת.

אמרתי, שכל ארבעת הגורמים צריכים לשבת

ולמצוא פתרון איך מקיימים בשנה הזאת את

הלימודים במתכונת של השנה שעברת.

ח. פורת; זה בסדר, אבל אני חושב שאי-אפשר יהיה במרוצת

חודש - כפי שאני מכיר את הדברים - להגיע

לפתרון, בעיקר אם אנחנו רוצים לבחון את ההיבטים החינוכיים והמקצועיים

שלא נבחנו עד כה. בכל הדיונים שהיו, תמיד התעוררה הבעיה של הכסף ושל

האוצר. תמיד זו בעיה של עבודת הגננת, שזה דבר חשוב מאוד. אבל בשום מקום

לא נבחן ההיבט החינוכי, וזה אבסורד הזועק לשמים. שר החינוך הקודם אמר

לנו את זה, ושר החינוך הנוכחי חזר על כך. תארו לעצמכם שהיינו מחליטים

שבצבא יעבדו 5 ימים, בלי להסתכל על השאלה מה יהיה בבטחון ביום השישי.

י. פרח; אנחנו לא רוצים להשהות את הענין הזה, ולא

ביום אחד. ההורים נמצאים במצב מאוד קשה. בכל

יום שישי מתחיל הסיפור מחדש. הגיע הזמן לפתור את הבעיה. אתמול בוועדת

הכלכלה סיכמנו דבר שהיו לו תוצאות מיידיות. האוצר אמר שלא יתן פרוטה,

אבל העביר 20 מיליון, וחברת "מקורות" קיבלה את הכספים.

אנחנו צריכים להבין, שאנחנו עוסקים כאן בגיל הרך. לא מדובר בסטודנטים

ולא בתלמידי תיכון, אלא בילדים קטנים. ההסתדרות גם היא יכולה לסגת

מהרעיון הגדול הזה של 5 ימים, ולומר שבגני הילדים ובבתי-הספר ילמדו 6

ימים בשבוע. נפסיק להשוות את הענין הזה למשק בכללו, ונראה את החינוך

שלנו כתשתית של המדינה הזאת, כערך עליון.

אני לא מתחיל הכל מחדש, אלא מבקש בכל תוקף שהענין הזה לא יובא לכאן

בעוד חודש. אני מבקש שהיום-מחר יגיעו הגורמים הללו לפגישה, ושבבקשה זו

נצא מכאן היום. הגורמים הללו ייפגשו היום או מחר לכל המאוחר, ויקבעו -

וזה עולה בקנה אחד עם הבג"ץ - שאנחנו ממשיכים את פתיחת הגנים 6 ימים

במתכונת הרגילה שהיתה.

מ"מ היו"ר א. אליאב; ביקשתי שישבו מיד ארבעת הגורמים, אבל לדעתי

זה לא יהיה תוך יום.



י. פרח; אבל גם לא תוך חודש, אני רוצח את זח חיום.

מ"מ היו"ר א. אליאב; בחקדם חאפשרי. ועדת חחינוך דורשת שישבו מיד

כל חגורמים וידווחו לנו על חתוצאות.

אני מאוד מודח לכם. חישיבח נעולח.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30