ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 23/10/1990

אולפן לעברית בקרית-אתא; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 166

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שלישי, די בחשון התשנ"א (23 באוקטובר 1990). שעה 00;09

נכחו;
חברי הוועדה
מי בר-זהר - היו"ר

ר' זאבי

חי מירום

נ י מסאלחה

מוזמנים; דייר אי צביון - מנהל האגף לחינוך מבוגרים, מ' החינוך

שי מזרחי - מפקח על חינוך מבוגרים במחוז הצפון

בי נסים - משרד החינוך והתרבות

י' שטראוס - מנהלת מחי תעסוקה ואחראית על האולפנים,

משרד הקליטה

ע' גדור - מנהל האגף לשירותי קליטה, יי

שי ווך - סגן מנהל האגף לשירותי קליטה יי

אי ליפשיץ - מנהל האולפנים, משרד הקליטה

י' טאוב - מנהל מהי החינוך, עיריית קרית-אתא

שי שרפשטיין - מועצת פועלי קרית-אתא

שי סודרי - מועצת פועלי קרית-אתא

אי אלישע - דובר מועצת פועלי קרית-אתא

ג' פלד - עובד קהילתי, מועצת פועלי קרית-אתא

אי אגמי - מזכיר מועצת פועלי חיפה

י' רויטמן - עולה חדש מברית-המועצות

י י ולדימיר - עולה חדש מברית-המועצות

בי גורביץ - עולה חדש מברית-המועצות
מזכירת הוועדה (בפועל)
י י גידלי

רשמה: עי הירשפלד
סדר-היום
1. שאילתות.

2. אולפן לעברית בקרית-אתא.



שאילתות

היו"ר מ' בר-זהר;

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. נפתח

בשאילתות.

אני רוצה להודיע לוועדה ולגבי נסים שבשבוע הבא או תוך 10 ימים אנחנו עומדים

לקיים דיון בנושא הפרדת בנים ובנות במגזר הערבי, לפי בקשתו של חבר-הכנסת האשם

מרואמיד. אני מבין שיש היום תביעה של המפלגות הדתיות בקרב ערביי ישראל להפריד

בנים ובנות בבתי-הספר. כל זמן שמדובר בבתי-ספר פרטיים, לנו זה לא מפריע, אבל

ברגע שרוצים להפוך את זה לגזירה כוללת ולחייב את כל התלמידים בישוב מסיי ים להיפרד

וללכת לבתי-ספר נפרדים, אנחנו צריכים להתערב בכך. חבר-הכנסת מחאמיד ביקש מאתנו

לקיים דיון, ואני מבקש גם ממשרד החינוך להיות מוכן לכך. אני יודע שהמשרד הקים

ועדה בנושא הזה ואני גם מבקש שחברי הוועדה ישתתפו בדיון שנקיים.

יש בעיה של בית-ספר בצפת, שבקשר אליו פניתי אליכם כבר 3 פעמים.

ב' נסים;

יש כבר תשובה. מחר אני אביא אווזה.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

אנחנו קיימנו כאן ישיבה בקשר לבית-ספר "רוגוזין" בקרית-גת, על-סמך תלונות

שקיבלנו. משרד החינוך הקים ועדת חקירה והוועדה מצאה את ממצאיה. שמחנו להיווכח

שרוב הטענות היו לא מוצדקות. גם כתבתי ברוח זו מכתב לראש עיריית קרית-גת.

קיבלתי השנה פניה נוספת פ;אחד ההורים שם, שטען שההמלצות לא מיושמות ופניתי

אלייך בבקשה לבדוק זאת. קיבלתי מכם תשובה מספקת, שרוב טענות ההורים נמצאו לא

נכונות, חוץ מטענה אחת שמיד אתייחס אליה.

באותו זמן כינס ראש העיר את המועצה שלו ותקף בחריפות ובביטויים מכוערים מאד

את הוועדה ואת יושב-ראשה, בטענה שאנחנו מתערבים בעניינים שלהם בגלל שיקולים

פוליטיים. אני רוצה לומר שבוועדה זו יש מפלגה אחת והיא מפלגת החינוך. אנחנו לא

עוסקים בפוליטיקה. אני לא אסבול שראשי מועצות מקומיות, או ראשי ערים, יתקפו

אותנו, כי גם אנחנו נתקוף אותם. כאשר אנחנו מקבלים תלונות נגד אדם מסויים, איש

מערך, איש ליכוד, איש מפד"ל או ש"ס, אנחנו נבדוק אותן עד הסוף.

בקשר לתלונה שקיבלתי הפעם מטריד אותי דבר אחד, והוא סגירת הכתות בהפסקות.

על זה הוגשה תלונה והוועדה אמרה שאסור לעשות את זה ולהוציא את הילדים החוצה.

הדבר נמשך בבית-הספר, והתשובה שקיבלתי מכם היא תשובה מרהיבה: "בית-תספר סגר את

הפרוזדור אך הוא ממשיך לסגור את הכתות בהפסקות כדי לשמור על הציוד בכתות. מנהל

המחוז אינו מקבל את טענת בית-הספר והורה לפתוח את הכתות בהפסקות, והוא פועל

לשינוי מדיניות זו של בית-הספר". מה זה "פועל לשינוי מדיניות זו של בית-הספר"?

כמה זמן צריך לפעול כדי שבית-הספר יפתה את הכתות? וראש העיר הנכבד מודיע בעתוני

המקום שזאת בכלל לא המלצה של משרד החינוך, ולמשרד אין בכלל סמכות להחליט.

אני רוצה לקבל תשובה ממשרד החינוך שהכתות נפתחות והילדים לא נזרקים בהפסקות

למסדרונות או החוצה. אין אח ורע לדבר זה בארץ. זה בית-ספר טוב שמגיע להישגים

יפים, יש בו צוות מורים מסור, והילדים צריכים ללמוד ולא להסתובב בפרוזדור. אני

רוצה להבין מה הסמכויות שלכם. האם אין לכם סמכות להגיד לבית-ספר: רבותי, נא

לפתוח את הכתות?

שאילתה נוספת שלי מתייחסת לתיגבור חטיבת הביניים של בית-הספר "יד התשעה"

בהרצליה. כבר דנו על כך בשנה שעבר כאשר דובר על הכביש ואני מבין שדבר לא נעשה.

אני מבקש ממך לקבל תשובה גם בנושא הזה.



לבסוף, אני רוצה להזכיר למשרד החינוך שעד מחר - 25 בחודש - הוא צריך להודיע

לבית-המשפט הגבוה לצדק מה אתם עושים כדי לפתוח את גני הילדים בימי ששי.

אולפן לעברית בקרית-אתא
היו"ר מ' בר-זהר
קיבלנו תלונה מקרית-אתא על שעולים נמצאים בתוך העיר זמן רב ואינם לומדים

באולפנים. אנחנו רואים את קליטת העליה, ובעיקר את הקליטה המהירה והסדירה של

העולים בארץ בכל התחומים, כדבר חיוני ביותר. פעם שאלתי את בן-גוריון איך הוא היה

מסכם את הציונות במלה אות, והוא ענה: הציונות זו מלה אחת - עליה. עם כל

הוויכוחים בתוכנו בנושאים השונים, זהו היום היעד המרכזי, ולא ניתן בשום פנים

ואופן שהנושא הזה ייפגע בכל צורה שהיא.

אני שומע שיש בעיה עם לימודי העולים בקרית-אתא. קודם-כל אני רוצה לשמוע על

כך מפי אנשי המקום. מר סודרי, בבקשה.

שי סודרי;

ראשית, אני מודה לך כיושב-ראש הוועדה ולכל חברי הוועדה על שהזמנתם אותנו.

כפי שאמרת, אנחנו נמצאים כאן כאזרחי מדינת ישראל, ללא פוליטיקה, גם אם אנחנו

מייצגים סקטורים מסויימים. הדגשת גם את המומנטום בקליטת העליה, שגם הוא חשוב

לנו. אני עצמי ילד מעברות, עליתי לארץ בשנות החמישים.

אין לנו בעיות עם העיריה, אף-על-פי שיש בינינו ויכוחים. בקרית-אתא יש

בעיות קליטה עוד משנות החמישים והששים שאנחנו סובלים מהן עד היום. היא תוכל לצאת

למרחב עם העליה הברוכה, אם נדע איך לטפל בה.

פנינו לעיריה מספר פעמים ואמרנו שאנחנו מוכנים לעזור ולתת את חלקנו למען

חקליטה. כל אחד מאתנו באופן אישי עוזר בקליטת העולים, אבל הבעיה האקוטית היא

שאין אולפנים ומאות עולים מסתובבים ברחובות באפס מעשה. הם גם לא יכולים לקבל

עבודה לפני שהם מסיימים את לימודיהם באולפן.

היו"ר מ' בר-זהר;

אי ן כתות לאולפנים?
שי סודרי
לעיריה אין כתות לאולפנים. עוד בחודש יוני פנינו לעיריה ונאמר לנו שלעיריה

יש תשובות ולכן אין שום טעם שגם אנחנו ניכנס לענין. התשובות שהיו לעיריה היו

זמניות למשך הקיץ, היות ובתי-הספר התיכוניים נסגרו ב-20 ביוני. עם תחילת

הלימודים בחודש ספטמבר כבר לא היו לה תשובות.

לנו יש 9 כתות במוסדות שלנו, במרכז, בצפון ובדרום, ממוזגות ומטופלות,

ואנחנו מוכנים לנדב אותן, ללא תשלום. נאמר לנו שאין בהן צורך. לפעמים אומרים

לנו: אתם בסך-הכל מנגחים אותנו מבחינה פוליטית. אחר-כך אומרים: אתם רוצים כסף.

המצב היום הוא שמאות עולים מסתובבים ברחוב. כתבנו על כך למר צביון, ואני

אעביר לך את ההתכתבות שהיתה בינינו. אנחנו יודעים שהבעיה היא יותר פוליטית מאשר

אמיתית. אנחנו משתתפים בכאבם של העולים שמסתובבים ברחובות ואנחנו עלולים להפסיד

את המומנטום של קליטת העליה, שאחר-כך יהיה בכיה לדורות.



ש' שלפשטיין;

אני עליתי לארץ ב-1972 מברית-המועצות ומיד הרגשתי עצמי ותיקה בארץ. ב-1973

התחלתי לעבוד עם עולים, ואז הכרתי את הייה שלמה מזרחי, יעקב טאוב, אריה ליפשיץ

וד"ר צביון.

אני חושבת שהעליה היא מעל כל המפלגות ועם עליה אי-אפשר לעשות שום חשבונות

מפלגתיים. לכן, ברגע שהתחילו להגיע עולים לקרית-אתא, אמרתי שאם רק יהיה צורך
באולפנים, בבקשה. אמרו לי
לא, אין צורך. נכון שבהתחלה היו 3-2 כתות ולא היה

צורך ביותר, אבל מימדי העליה גדלו. כל עולה שמגיע למועצת הפועלים ממלא טופס ובו

פרטים של כל בני המשפחה. כל העולים שהגיעו מאוגוסט, והיום אנחנו כבר בסוף

אוקטובר, עדיין לא לומדים. יש רק איש אחד, רויטמן, שהגיע ב-10 באוגוסט והוא נמנה

על אלה שהתחילו ללמוד ב-15 בנובמבר.

אנחנו מבינים שאין בעיר מספיק כתות, אבל כל השנים עבדנו יחד. בקרית-אתא יש

שלושה מוקדים. בקרית-בנימין יש 4 כתות מפוארות, עם ריהוט ועם מזגנים; בכצנלסון

שזה מקום מרכזי, וברחוב רמז.

התקשרתי אל מר שלמה מזרחי והוא אמר לי: מה אני יכול לעשות? משרד הקליטה עשה

חוזה עם העיריה. אני פניתי למשרד הקליטה ולכולם ואחר-כך כתבתי מכתב לדייר צביון,

לשר החינוך, לשר הקליטה, לישראל קיסר ואחרים. קיבלתי תשובה רק מדייר צביון. מאז

אני כותבת כל הזמן בעתונים ומתריעה על כך שאנשים מסתובבים בלי לימודים. אנחנו לא

יכולים לתת. לעולים דירות, כי אין, אבל אם יש כתת לימוד פנויה, לגגה לא ללמד בה את

העולים, רק מפני שאנחנו מהמערך? אני מבקשת להתייחס לענין בצורה זו. כמה פעמים

אמרנו שהכתות קיימות וראש העיר אמר: אנחנו לא זקוקים לכתות אלה. כל העולים אצלנו

מסודרים.
היו"ר מי בר-זהר
כמה עולים חדשים לומדים וכמה לא לומדים?
ש' שלפשטיין
אין לי מספרים מדוייקים. למר ליפשיץ בוודאי יש.
א' אגמי
אני רוצה להקדים ולהעיר הערה כללית מאד. במרחב שלנו, שהוא מרחב גדול מאד,

העמדנו את כל מבני ההסתדרות לרשות קליטת העליה בתהום של לימוד העברית והאולפנים

ללא יוצא מן הכלל. הודעה דומה מסרנו גם לעיריית קרית-אתא, על-פי נוסח ההסכם

שהגיש לנו משרד הקליטה או משרד החינוך. יש חוזה סטנדרדי שמחייב את המוסד בדברים

שונים, ואנחנו הולכים לקראתם.
היו"ר מי בר-זהר
אתם חותמים בכל מקום על חוזה עם משרד הקליטה או עם משרד החינוך?
א' אגמי
בוודאי. זה נעשה ביוזמת המשרדים. החוזה הוא לא עם הרשויות אלא עם משרד

הקליטה.
היו"ר מ' בר-זהר
האם המשרדים חותמים באופן מקביל על חוזים גם עם הרשויות המקומיות?



א' אגמי;

יכול להיות. אני מעריך שהחוזה הוא עם נותן המבנה. לשמחתי יש לנו כמה וכמה

מבנים והם יכולים לשמש את העולים בשעות הבוקר. יש גם דברים שעשינו במיוחד כדי

לשרת את העולים, כי אנחנו חושבים שזה אחד התפקידים הרושובים שלנו היום. רק השבוע

ביקרתי במפעל משותף של משרד החינוך, משרד הקליטה, נעמ"ת וההסתדרות בחיפה, שבו 21

כתות.

הי ו "ר מי בר-זהר;

האם כל המבנים האחרים שהעמדתם לרשות משרד הקליטה ומשרד החינוך מנוצלים?

אי אגמי;

כן, ודאי, בתיאום עם הרשויות.

היו"ר מי בר-זהר;

האם יש מקומות אחרים שיש שם ויכוח כמו בקרית-אתא, או שזה מקרה מיוחד?
א' צביון
בנהריה.
א' אגמי
נהריה לא שייכת לאזור שלנו.

בכל המקומות אנהנו העמדנו מבנים ולשמחתי הרבה יש שיתוף-פעולה בענין הקליטה.

איננו יודעים מה יעשה העולה בעוד חצי שנה או שנה, אבל אנחנו כן יודעים שאם היום

לא ניתן לו ללמוד עברית ולא נמצא לו סידור עבודה ושיכון, אנחנו ניוטא רוטא שלא

יסולח לנו לעולם.

בקרית-אתא העניו מתמשך הרבה זמן. יש לי מכתב בחתימת ידו של ראש העיר, בו

הוא מודיע לי שאם יתברר שאכן חסרות כתות בקרית-אתא, העיריה תבוא אתנו בדברים.

לאחר שתשמעו את כל ההערות אני מבקש שייעשה דבר פשוט: שייאמר לראש העיר מר

דוד ראם, שאכן יממש את מה שהוא הודיע. כלומר, אם יש תלמידים ברחובות ואין מספיק

כתות - ואין מספיק כתות, כי יש בעיה אמיתית בכל המקומות - שהוא ייעזר במבנים

שלנו. הוא לא צריך לשלם עבור השמוש בהם. המשרדים הממשלתיים הם שהותמים על

ההסכמים. ממחר בבוקר אנחנו מעמידים את כל המבנים לצורך כתות לימוד.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני רוצה לשמוע את מנהל האולפנים מר ליפשיץ. תסביר לנו מה קורה שם בדיוק

מבחינת המקום.
אי ליפשיץ
היום יש לנו בקרית-אתא 26 כתות: 6 כתות בשעות אחר-הצהרים ו-20 כתות בוקר,

שמשרתות 694 עולים רשומים. בקיץ פתהנו 8 כתות נוספות בבית-ספר שהיה פנוי. מדובר

על 200 וכמה עולים. התנהל משא-ומתן בקשר למבנה. המשא-ומתן נכשל והעולים היו

מושבתים. מה-1 בספטמבר כשהתלמידים היו צריכים לחזור ללימודים ועד ה-15 באוקטובר

העולים לא למדו. הלק מחם מצאו פתרונות אלטרנטיביים, או שהתחילו לעבוד.

שני-שלישים מהם חזרו ללימודים במבנה שהעיריה שיפצה. חלק מהמבנה לא מתאים

ללימודים, כי החדרים קטנים ויכולים ללמוד בהם 14 איש לכל היותר, וזה בזבוז ללמד

כתה עם 14 תלמידים בלבד. למזלנו יש כמה כתות שהצטמצמו והכנסתי אותן להדרים אלה.



הלחץ עלי היה חזק מאד. אני לא רציתי לנקוט שום עמדה במאבקים הפוליטיים

הלוקאלי ים, אבל היה לי מאד קשה, כי העולים יודעים שיש כתות במבנים של ההסתדרות

והם השבו שאני לא רוצה להעמיד אותם לרשותם. גם לא רציתי ליצור מתהים ואמרתי: אין

אפשרות, העיריה אהראית על האולפנים. היה לי מאד קשה להסביר להם את זה, והבל מאד

שהשעור הראשון שלהם באזרחות הוא דווקא כזה.

אינני מדבר על כך שזמנם של העולים בוזבז ובעצם הם מתחילים כמעט מחדש.

לעולים שהגיעו בהודש אוגוסט מצאנו פתרון ופתחנו להם כתות. ב-14 באוקטובר פתחנו

10 כתות חדשות, בחדרים שהתפנו ובחדרים שאני צופפתי. בדרך-כלל אינני נוהג לצרף

שתי כתות חודש וחצי לפני סיום הלימודים, אבל מתוך אילוצים ומתוך רצון לעזור למצוא

פתרונות לעולים, הכנסתי יותר עולים וצירפתי שתי כתות כדי שהם יוכלו להמשיך ללמוד

עם המורה שלהם וכדי שנוכל לקלוט תלמידים נוספים.

היום נמצאים בהמתנה כ-250 איש, של-90 מהם יש לי פתרון מיום ראשון הבא.

לאלה נוספים כל יום כ-20 איש, כפי שנאמר לי על-ידי משרד הקליטה.

היו"ר מ' בר-זהר;

מורים יש לך?

אי ליפשיץ;

יש מורים. הקושי הוא להשיג מורות טובות אחר-הצהרים, מפני שרוב המורות

במערכת שלנו הן אמהות.
א' צביון
עוד לא קרה שהיה מחסור במורים.

היו"ר מ' בר-זהר;

מה אומרים העולים? מר רויטמן, בבקשה. אני מבקש מגבי שלפשטיין לוט-גם את

דבריו מרוסית לעברית.

י' רויטמן;

יש לי קשר עם העולים שבאו לפני וגם עם אלה שבאים היום, וכולם מדברים על כך

שאין איפה ללמוד. אנהנו לא לומדים ומסתובבים בחוסר מעשה. לא כל האולפנים

מתאימים ללימודים. יש מקומות שמבחינה סניטרית, למשל, אי-אפשר בכלל ללמוד בהם.

ביקשנו פגישה עם ראש העיר. אהד העוזרים שלו אמר לנו: אין לנו כתות, כי מי שהיה

צריך לתת לנו כסף לשיפוץ הכתות לא עשה זאת. אבל אני יודע שהכסף כן הועבר.

ב-10 באוגוסט הצטרפתי לכתת לימוד בצריפון ישן עם חלונות שבורים. המורה

אמרה שכאשר יתחילו גשמים לא נוכל להמשיך ללמוד כאן.

יש בארץ דברים שאני לא יכול להבין אותם. למשל, שאין אדם אחד אחראי לכל.

פניתי אל מנהל האולפן וזה אמר לי: אני אחראי רק על הצד הפדגוגי, אינני אחראי על

המבנים.

אנחנו רוצים ללמוד בקצב מהיר יותר כדי להתהיל לעבוד ולתרום. אנשים

מסתובבים כבר 3-2 הודשים ללא לימודים. זאת בעיה לא רק של הלימודים. זאת בעיה

גם של כסף, מפני שאנחנו מקבלים הקצבה מיוחדת בתקופת הלימודים. אם אנחנו לא

לומדים, הזמן עובר. בסוכנות היהודית אומרים לנו: זה יהיה בסדר, אבל לפי מה שאני

רואה אינני רואה שזה יהיה בסדר. התחלתי ללמוד לפני חודשיים. הלימודים באולפן

נמשכים 5 הודשים.



היו"ר מ' בר-זהר;

מתי התחילו ללמוד שני העולים החדשים האחרים שאתנו?

ש' שלפשטיין;

ב-11 בספטמבר.
י י רויטמן
אני "נדחפתי" לכתה ב-10 באוגוסט, אבל יש אנשים שהגיעו לארץ ביולי והם עדיין

לא לומדים. אני מכיר בקרית-את ובאזור חיפה אנשים שבאו לתרום: מהנדסים מצויינים,

רופאים מצויינים, מדענים ועוד. לא באנו לבקש, באנו לתרום. אנחנו מוכנים

בקרית-אתא ובכל מקום אחר לעשות תוכניות, לבנות יפה ובצורה מסודרת. זה לא רק ענין

הלימודים באולפן, זה גם הלאה. אנהנו רוצים לתרום, אבל אנהנו לא יכולים לעשות דבר

ללא שפה, וזה אחד התנאים.

אני מהנדס רדיו-טכניקה. אשתי מדענית פרופ' בפיסיקה. אשתי עדיין לא לומדתד

עברית. יש לי בן, גם כן פיסיקאי-מתימטיקאי שגר עם משפחתו בחיפה.

ו' יופה;

אני הגעתי לארץ עם אשתי ושני ילדי מסבסטופול, עיר נמל. בברית-המועצות

עבדתי כטכנאי מכונות. אשתי ואני עדיין לא לומדים באולפן.
בי גורביץ
אני באתי לארץ עם אשתי ושני ילדי. בברית-המועצות עבדתי במפעל גדול

לאלקטרוניקה. אנחנו עדיין לא לומדים באולפן.
הי ו "ר מי בר-זהר
גבי שטראוס, הדברים האלה לא מעניינים את משרד הקליטה?
חי מירום
זה לא מעניין אותם. לפני חודש פניתי אליהם. זה לא מעניין אותם.

י י שטראוס;

תרשה לי להעביר את רשות הדיבור למנהל האגף לשירותי קליטה שיסביר את מדיניות

המשרד.

היו"ר מ' בר-זהר;

את מנהלת מחי התעסוקה ואחראית על האולפנים. הנושא הזה שעליו אנחנו מדברים

כאן, לא מעניין אתכם?

י י שטראטוס;

בוודאי שהוא מעניין אותנו.
היו"ר מי בר-זהר
מה את עשית בנושא האולפן בקרית-אתא?



י' שטראוס;

קודם-כל, הנתונים שברשותנו קצת שונים מאלה ששמענו כאן. כוונתי למספר הכתות

שנפתהו, למספר העולים שלומדים ולמספר העולים שממתינים.

עי גדור;

הנימה לא מוצאת הן בעיני. הנושא מעניין אותנו. אני רוצה להקדים ולומר מהי

מדיניות המשרד בנושא האולפנים. לפני-כן אומר שהעולים זורמים במספרים גדולים,

כידוע לכם. מזה שנה התחילה העליה וכולם יודעים כמה המדינה היתה ערוכה לענין,

ומשרד הקליטה מהפש נוסהאות להתמודד מול המספרים הגדולים מאד של העולים. הנוסחה

שאומצה ונתקבלה, והיא היום הנוסחה הרשמית - לעבוד באמצעות הרשויות המקומיות. זאת

אומרת, מהר מאד הובן שמשרד הקליטה, עם מאות פקידיו, בשום פנים ואופן לא יכול

להמשיך בשיטה שבה עבדו כשבאו 10,000 או 15,000 עולים בשנה, וצריך לשנות אורנה.
לכן התגבשה גישה שאומרת
עובדים באמצעות רשויות מקומיות, כי הרשות המקומית היא

הגורם הפורמלי שמרכז את הקהילה. העולים בנוסחה של קליטה ישירה זורמים לקהילות,

הם לא הולכים למרכזי קליטה, הם מתערבבים בציבור, והקהילות הן אלה שבעצם קולטות

אותם. אנהנו גוף ביורוקרטי שמסייע לקליטה, או מנחה אותה, או משלם אורנה, אבל מי

שקולט זה הגורם המקומי. אך נוה לנו שהגורם הזה הוא הגוף הנבהר של הקהילה. זה גם

עוזר לנו בצד הפוליטי, לא לערבב פוליטיקה בזה. לא אנהנו בחרנו, לא אנהנו קבענו -

את זה עושה הגוף הפוליטי.

האולפנים הם לא רק מקום שלומדים בו את השפה. הם המקום שהעולה מטופל בו

בחצי השנה הראשונה, וזה דבר בעל משמעות. זאת אומרת, העולה צריך תקופה של לימוד

שפה, אבל זה הזמן שבו מתרגמים לו את התעודות שלו, שבו מעבירים לו מידע על התהום

שבו הוא עובד; זה הזמן שבו מאבחנים אותו מבחינה תעסוקתית, זה הזמן שבו מאתרים

בעיות שיש בתוך המשפחה - סוציאליות וארורות. זאת אומרת, העולה נמצא חודשים

בתקופה שבה הוא לומד עברית אבל גם מטופל בכיוונים אחרים.
היו"ר מ' בר-זהר
כל מה שאמרת מקובל עלי. אם היית אומר לי: יש בארץ הרבה יותר עולים מאשר

אנחנו יכולים לקלוט ולא כולם נקלטים באולפנים, הייתי אומר לך: סליחה, כל הכבוד

לך. אבל פה יש מקרה שאנשים מהשטח מספרים לנו שיש מקום, עם עולים שמסתובבים

ברחובות ועם כתות אולפן שמשוועות שמישהו ייכנס אליהן, ועם מנהל אולפן שאומר שלא

נותנים ללמד אנשים. אנחנו לא עושים היום דיון כללי על הקליטה. אנהנו מתכננים

לעשות בקרוב דיון כללי על מדיניות הקליטה באולפנים. היום אנחנו עוסקים במקרה
ספציפי ואני שואל אותך
המקרה הספציפי הזה לא מעניין אתכם?
עי גדור
היום יש בארץ 38,000 תלמידי אולפנים ב-1.500 כתות. אני רוצה שיובן שעל רקע

כזה פה ושם יש תקלות. זה המקום, הכנסת, שבו הנושא ייפתר?
היו"ר מי בר-זהר
מר גדור, זה המוסד העליון של המדינה. אנחנו מתייחסים לבעיה הספציפית. יש

תקלות במקומות שונים. יש פה תקלה שנראית לי בשלב זה אבסורדית. יש מקום שיש בו

מאות אנשים שרוצים ללמוד. יש במקום מנהל אולפן שמתהנן שהם ילמדו, יש לו מורים

וכתות ולא נותנים לו את הכתות האלה. אני שואל שוב: מה אתם עושים במקרה הספציפי

הזה? איך טיפלתם במקרה הזה?
י י שטראוס
אנחנו פתחנו, בשיתוף-פעולה עם הרשות המקומית ועם משרד החינוך, 26 כתות. יש

פה בעיה פוליטית מקומית.



היו"ר מ' בר-זהר;

זאת הבעיה. האם התערבתם? ניסיתם לכפות משהו?

י' שטראוס;

לא. מענייננו לתת את השירות לעולה.

היו"ר מ' בר-זהר;
אתם אומרים דבר פשוט
אנחנו עוסקים בזה כל עוד הכל בסדר. אם יש בעיה

מקומית, אנחנו מרימים ידיים.

ע' גדור;

יום-יום אנחנו פותרים בעיות כאלו. הבעיה הזאת נמצאת היום על השולחן שלנו.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

כמה זמן היא נמצאת על שולחנכם?

חי מירום;

ארבעה חודשים.

עי גדור;

מחציתה נפתרה בחודש האחרון. היום יש 100 עולים שעדיין אין להם פתרון.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני רוצה להבין. האם המספר הנכון הוא זה שאתה מעלה או שמנהל האולפן מעלה?

עי גדור;

המנדט הוא שלי לדעת כמה עולים יש לי היום באולפנים.

היו"ר מי בר-זהר;

טוב, תודה. אני רוצה לשמוע כעת את אנשי קרית-אתא. מר טאוב, בבקשה.

י' טאוב;

עיריית קרית-אתא עושה, וגם בעתיד תעשה לקליטת עליה. עד היום קלטנו כ-1,000

משפחות. קלטנו כ-500 תלמידים בבתי-הספר ובגני הילדים, וכל הילדים לומדים. כפי

שאתם יודעים, בגן ילדים אסור להכניס למעלה מ-35 ילדים, אבל כשבא אלי עולה חדש,

אני "חוטא" וכופה על הגננות לקבל לכתתן את הילד ה-36 כדי לא להרחיק ילד קילומטרים

מביתו. בענין זה יש לי מלחמה יום-יומית עם ארגוני המורים החזקים.

לגופו של ענין, בנושא של הקליטה החברתית הוקם בקרית-אתא מטה עירוני ובו

נציגים של כל הגופים. העסקנו גם רכזת קליטה במשרה מלאה. פנינו לכל הגופים

שהשתתפו במטה הקליטה, כולל מועצת פועלי קרית-אתא, לשלוח נציג. אני קורא להם היום

להצטרף למטה הקליטה. המטה מתכנס אחת לחודש והוועדות הספציפיות מתכנסות אחת

לשבוע.



עיריית קרית-אתא, כמו כל הרשויות המקומיות האחרות, חותמת חוזים עם משרד

הקליטה ועם הסוכנות היהודית בנושא הוזקציבי והכספי. יש לנו היום חוזים חתומים על

סכום של 400,000 שקל ועד היום קיבלנו, לצערי הרב, רק 100,000 שקל מהסכום הזה.

למרות זאת, העיריה, מתקציבה, שיפצה ומשפצת כתות וקונה ציוד.

היו"ר מ' בר-זהר;

האם מועצת הפועלים מוכנה להעמיד לרשות העולים כתות עם כל הציוד?

ש' סודרי;

בכתות שלנו יש מיזוג אויר והציוד הדרוש.

י י טאוב;

מר אגמי סיכם את דבריו לרוחי. אנחנו פתחנו ושיפצנו אולפנים. בית-ספר

"עצמאות" הוא היחיד במבנה פיאו. העיריה השקיעה בשיפוצים, בריהוט ובציוד. בזמנו

פנינו אל מועצת פועלי קרית-אתא, כולל יפה הלל, מנהלת הסניף מטעם משרד הקליטה.

היא פנתה אל מועצת הפועלים על-מנת שיתנו לנו חדרים, ולא נענינו בחיוב.

שי סודרי;

זו לא אמת.
י י טאוב
נתקלנו בסירוב של מועצת פועלי קרית-אתא ולכן עשינו מניפולציות אחרות

ושיפצנו מבנים. היום מקבלים 450 שקל עבור כל עולה חדש. מועצת פועלי קרית-אתא

רוצה עכשיו לתת לנו את הכתות ולקבל עבורן את הכספים וגם להרוויח. אנחנו בעלי

הבית ברשות המקומית ובעל הבית הוא שיחתום על החוזים עם משרד הקליטה ולא מועצת

פועלי קרית-אתא. אני מתנגד לזה.

היו"ר מ' בר-זהר;

אתה נכנס עכשיו לעניינים של בעלי בתים וכספים. על זה אינני רוצה לשמוע
בכלל. אני רוצה להבין
אתה צריך כתות בקרית-אתא?
י י טאוב
אני אגיע לזה. אנחנו מנהלים כרגע משא-ומתן עם משרד הקליטה ועם רשת פורת

יוסף לשכירת מבנה. בקרית-אתא היה בית-ספר שנרכש על-ידי פורת יוסף וזה כשלוש שנים

שאין בו תלמידים.
היו"ר מי בר-זהר
אם תשכרו את המבנה, תשלמו כסף?
י י טאוב
זאת בעיה של הרשות המקומית.
היו"ר מ' בר-זהר
אתם מנהלים משא-ומתן, אבל פה מונח מבנה ריק שאפשר להיכנס אליו מחר ללא

משא-ומתן.
י' טאוב
אם נצליח, נרכז למעלה מ-20 כתות במקום אחד. אנחנו משתדלים ורוצים שיהיה

בית-ספר מרכזי אחד ולא לפצל את הכתות ב-7 - 8 מקומות כפי שזה היום. במידה ונראה

צורך היום או מחר לקחת ממועצת פועלי קרית-אתא מבנים וחדרים, נפנה אליהם ונבוא אתם

במשא-ומתן על-מנת שכל העולים החדשים ילמדו. זה לא יפה להביא לכאן 3 עולים חדשים

שעדיין לא התחילו ללמוד באולפן, מתוך 2,000 שהגיעו, כי אני מכיר עוד 600 עולים

חדשים שתוך שבוע מיום שהגיעו לארץ הם נכנסו לאולפן.
היו"ר מ' בר-זהר
מר טאוב, כולנו מודעים למאמץ ולהישג המיוחד של קרית-אתא בקליטת עליה. אבל

עובדה היא שחלק מהעולים אינם נקלטים, וכל המשא-ומתן, הוויכוחים והדיונים, בסופו

של דבר נערכים על גבם של העולים, כי להם אין הזמן שיש לכם. מר רויטמן אמר, בצדק,

שהם צריכים להתחיל לעבוד וכל יום שעובר חוא הפסד בשבילם. אנחנו חייבים לתת לזה

פתרונות דחופים. פה יש מבנה. אני יכול להבין שתאמר לי: היום זו תקופת חירום,

נכניס אותם קודם-כל למועצת הפועלים. אם בעוד חודש - חודשיים או בעוד 3 שבועות

נקנה את בית-הספר שאתה מדבר עליו, נגיד למועצת הפועלים תודה ונרכז את כל העולים

במבנה אחד יפה. אבל עכשיו אתם מנהלים משא-ומתן עם כל מיני גורמים.
י י טאוב
זה לא עכשיו.
הי ו "ר מ' בר-זהר
אז זה עוד יותר גרוע. אם זה לא עכשיו, איפה הייתם כל הזמן? כלומר, יש

פתרון שהוא פתרון מיידי ושום דבר איננו עדיף על פתרון מיידי. אני אומר את זה ללא

שום קשר עם ההצלחח שלכם בקליטה עד עכשיו, אבל יש דבר שהוא עכשיו פתרון מיידי

לבעיה מיידית. אם יותר מאוחר תצליחו, אני אהיה הראשון שאפנה ואומר: תשחררו אותם,

יש לנו מבנה, הכל מסודר. הבעיה היא שהיום אין פתרון הולם לחלק מהעולים, ולחלק

אחר אין פתרון בכלל.

נשמע כעת את נציגי משרד החינוך, מר מזרחי ודייר צביון. מר מזרחי, בבקשה.
שי מזרחי
בכל רשות מקומית ממחוזות חיפה והצפון אנחנו עובדים עם מי שמשרד הקליטה משיג

לנו מבנים, כאשר השאיפה היא שבמבנה אחד יהיו לפחות 3 חדרים, כדי שהמורה לא תהיה

לבד באותו מקום.

כשהתחלנו לעבוד בקרית-אתא, היו די מבנים לצורך פתיחת האולפנים. עברנו

ממבנה למבנה, בהתאם לצרכים ובהתאם לקצב העליה. בחודש אוגוסט הגיעו עולים רבים.

מנהל האולפן שאל אותי מה לעשות. אמרתי לו לא לעכב, כי העולים מקבלים בחודש

הראשון דמי קיום באופן אוטומאטי ו-5 חודשים אחר-כך זה קשור עם לימודיהם באולפן.

עם מר טאוב היו לי שיחות בזמנים אחרים. הקשר שלנו ושל משרד הקליטה היום

הוא עם מנכייל העיריה יציק מיכאלי, שאיננו כאן. דייר צביון היה בקרית-אתא ונפגש עם

מר מיכאלי, שהבטיח לו שבספטמבר יימצא פתרון, שאותן כתות שפתחנו באוגוסט בבית-ספר

רוגוזין תעבורה למבנה אחר שהעיריה תעמיד לצורך הענין. לצערי, ב-1 בספטמבר לא

הועמד מבנה והעולים שהתחילו ללמוד באוגוסט לא למדו עד 14 באוקטובר כשגמרו לשפץ

מבנה ברחוב בן-עמי. כרנה אחת הסכימה ללמוד זמנית בשעות אחר-הצהרים עד שהמבנה

ישופץ, ועם גמר השיפוץ ב-14 באוקטובר 5 הכתות האלה נכנסו ללמוד.

כל העולים שהגיעו מספטמבר עד 14 באוקטובר לא התחילו ללמוד, עד שמיחזרנו

כתות ומורים, כי בדרך הטבע אחרי 5 יחודשים גם מסיימים אולפן. עד כמה שאני יודע



ממנהל האולפן כל העולים שהגיעו כמעט עד סוף ספטמבר לומדים. העולים שהגיעו מראשית

אוקטובר עדיין לא נכנסו לאולפן.
היו"ר מ' בר-זהר
אבל יש פה שני עולים שהגיעו לפני סוף ספטמבר והם לא לומדים.
ש' מזרחי
;

רובם לומדים. בתחילת ספטמבר היינו בקרית-אתא ונפגשנו עם מר מיכאלי ועם

נציג משרד הקליטה במחוז הצפון. בעיריה הבטיחו לנו לפתור את הבעיה. בינתיים הבעיה

נפתרה לגבי חלק מהעולים שהגיעו בתקופה קודמת. העולים ממשיכים להגיע במספרים

גדלים והולכים. לעניות-דעתי צריך לנצל כל מבנה קיים מכיוון שהמבנים לא יספיקו.

בחול המועד סוכות הייתי בעיריית נהריה עם מנהל המחוז של משרד הקליטה, שלמה

מנצור ושם פתרנו את הענין של נהריה. נדברתי עם מר מנצור להגיע גם לקרית-אתא, אבל

לפני שהגענו לשם הגיע הזימון לישיבת הוועדה היום.

היו"ר מ' בר-זהר;

תודה רבה. ד"ר צביון, תסביר לנו גם אם הדבר כרוך בתוספת כספים.
א' צביון
בקצרה, מה שיש פה זה תיאטרון של אבסורד. יש בעיות קליטה אובייקטיביות,

בעיות של כתות, "התפוצצות" של עולים, כפי שלא היה ב-40 השנים האחרונות. זו חגיגה

גדולה לעם ישראל - עליה וקוץ בה. הקוץ הוא אבסורד. אני הוזעקתי לקרית-אתא

באוגוסט והתפתחה שם דראמה, שקשה להבין את מהותה, כי בדראמה הזו השתקפו כל הסתירות

והניגודים והקונפליקטים שיש בעיר הזו. אמרתי למנכ"ל: אותי לא מעניין מה יש

ביניכם. יש כתות ריקות - צריך מהר להכניס אליהן היום, לא מחר, מפני שביהדות

ביטול תורה מעכב בואו של משיח. ואם אומרים משיח בדרך וילדים לומדים, אסור לבטל

את תלמידיו. מדינה ציונית, כפי שארגה הסברת מדברי בן-גוריון, כולה קיימת רק על

העקרון של עליה.

היה בינינו ויכוח מר ועמדתי לעזוב את המקום, כי הם הסבירו את הדבר העקרוני

שיש קונפליקט בין העיריה לבין ההסתדרות. אמרתי: תעזבו את הוויכוחים, תפתרו את

הבעיות אחר-כך. הבעיה היא תיאום והסכמה מכסימלית כדי לפתור בעיות מיידיות. אמרו

לי: יש גם עוד בעיה, שמשרד הקליטה לא שילם 100,000 שקל. אמרתי: אני מוכן להיות

עבדכם הנאמן, לפנות אל משרד הקליטה ולבקש לפתור את הבעיה. הלכתי אל הרב פרץ ואל
המנכ"ל ואמרתי
יש פה בעיה בוערת. זה בניגוד למצפון הלאומי שבגלל בעיות פנימיות

ובעיות טכניות כספיות עולים חדשים לא ילמדו. כפי שמר רויטמן אמר, לימודי עברית

זה לחם, זה תודעה הסטורית, זה שורשים. אם שלושת הדברים האלה אינם, מחמיצים את

השעה ומפסידים אותם. מי שלא לומד בחצי השנה הראשונה, אולי אחר-כך לא ילמד.

כל הבעיות הפנימיות הן קליפת השום נגד העקרון המקודש. עולה בא, קודם-כל

ספר עברית, לכתוב, ושיחוש את ההלם התרבותי היהודי שיעבור עליו.

הענין הזה חשוב ואני שמח שהולך להיות פה פתרון אמיתי, סולידי ומקובל על

כולם, כי זה "טסט קייס". נכון שאין הרבה מקומות עם בעיות כאלה. ברוב המקומות

העליה פתחה לבבות של עם ישראל וכל הארגונים, המוסדות והעיריות יוצאים מכליהם כדי

לפתור בעיות. אבל יש כפר-אתא, יש נהריה ורעננה, והיה גם בבאר-שבע. בסך-הכל יש

מאות רבות, אם לא אלפים של תלמידים שמסתובבים לא יום ולא יומיים, אולי גם כמה

חודשים, ועל זה צריך לבכות. אין שום הצדקה אובייקטיבית, במקום שיש כתות פנויות,

שהן לא תנוצלנה רק על העקרון של בעיות פוליטיות. בענין הזה צריך להקל את כל

הבעיות הפנימיות, כי זה קודש. לכן חשוב מאד שהשיחה הזו תביא לפתרון הגיוני,

סולידי, שהוא יהיה גם מפתח לפתור את הבעיות של מקומות אחרים. מבחינתנו אין בעיה

כספית. קשה להשיג מורים, אבל לא היתה כתה שלא השגנו לה מורה עם הכשרה.
שי רוך
פרט לבאר-שבע. יש שם מאות תלמידים שלא לומדים.

היו"ר מי בר-זהר;

אנחנו נעסוק בבאר-שבע רק אס תפנו אלינו.

ש' ווך;

אנחנו לא נפנה. על-פי חיחס הזה אנחנו ודאי לא נפנה אליכם.
חי מירום
אתם עושים פה טובה למישהו? מה זה "על-פי היחס הזה"? מישהו משחק אתך פה

ביחס? מדינת ישראל משלמת לך את משכורתך. אתה עוסק בקליטה וארנה לא יכול לשרק

משיקים כאלה.
שי ווך
אדוני היושב-ראש, לאחר ששמעתי את הצדדים הגיע הזמן, שמעבר למאמץ האדיר של

המשרדים, שהאנשים במקום יפתרו את בעיותיהם לא על גבי העולים.

היו"ר מ' בר-זהר;

מר ווך, אם הייתי מקבל את התשובה הזאת בהתחלה, כל הדיון היה אהר. כאשר

נקבל הרצאה על השיטה במקום לקבל תשובה על מה שקורה בקרית-אתא, זה איננו מעניין

אותי. אני שאלתי לגבי נושא ספציפי ולא קיבלתי תשובה בדבריהם של שני הדוברים.

מר סודרי, אני רוצה לקבל תשובה על הנקודה הכספית.

ש' סודרי;

אנחנו מוכנים שהתלמידים ילמדו אצלנו, בלי לקבל אפילו אגורה אחת, מפני

שאנחנו רואים מחוייבות מוסרית וציבורית.
א' אגמי
א. אנחנו לראשונה שומעים היום על מועצת הקליטה העירונית. מחר בבוקר

ההסתדרות תודיע על נציגיה במטה הקליטה העירוני. למרות הטון בדיון אני הולך לקולא

ולא לחומרא. יש לי מה לומר לחומרא. ההסתדרות איננה גוף בלתי-רלבנטי במדינת

ישראל, גם לא בקרית-אתא ובנהריה. אבל זה חשבון אחר.

ב. אנחנו מוכנים לקיים את מערכת הלימודים. אני רוצה להבהיר שההסכמים הם

בין משרד הקליטה לבין מי שמעמיד לרשותו את המבנה. לנו אין בעיה שגם העיריה

מעורבת. להיפך, אנחנו מעוניינים בשיתוף-פעולה, אבל אני מדבר כרגע מבחינת הסדר

הציבורי. הובאו אלי הרבה מאד חוזים לחתימה. אני מודיע כאן, כבעל הסמכות לחתימה,

שהעיריה תהיה מעורבת ומשרד הקליטה יהיה מעורב, כי יש גם חובות שלנו, זו לא רק

שאלה כספית. אנחנו מחוייבים לכתה, ללוח ולכל השאר ולכן יש הסכם בין משרד הקליטה

לבין מי שמעמיד את המבנה. מר סודרי אומר: אנחנו מעמידים את המבנה על כל ציודו.

אני מוכן לחתום על ההסכם הזה עם משרד הקליטה או עם העיריה.
י' טאוב
אלה שני דברים שנוגדים זה את זה.

א' אגמי;

הם לא נוגדים שום דבר, כי ההסכם להעמדת המבנים הוא עם משרד הקליטה. אם

בקרית-אתא משרד הקליטה, אתכם, יבואו אתנו בדברים כדי שנעמיד את המבנים. זה מוסכם

ברגע זה.

היו"ר מי בר-זהר;

זה לא ברור לי. מר סודרי לא דיבר על כסף.

א' אגמי;

גם אני לא מדבר על כסף.

היו"ר מ' בר-זהר;

מר סודרי, ארגה מוכן להעמיד כתות ללא תשלום?

שי סודרי;

כן, בלי תשלום, למען העולים ולמען קליטתם.
היו"ר מ' בר-זהר
מר טאוב, כשאומרים לך דבר כזה, מה אתה משיב על כך?
י' טאוב
כפי שאני מבין מר סודרי עדיין כפוף לאורי אגמי.
היו"ר מ' בר-זהר
אם כך, אני אשאל את מר אגמי. האם תאשר למר סודרי להעמיד מהר את הכתות ללא

תשלום לרשות העיריה, משרד הקליטה, כדי שהעולים ילמדו בהן?
אי אגמי
אני הוזר ואומר: היות ואני מכיר את העיריה - ואני אומר זאת להיוב, לא

לשלילה - צריך להיות הוזה בין העיריה ובינינו. משרד הקליטה ומשרד החינוך תובעים

ממי שמעמיד מבנה, וידאו וכל מיני דברים, והם מחתימים אותנו על חוזה שאכן נעשה

זאת.

כל מה שמר סודרי אמר מקובל עלי. מבחינת ההסתדרות, אם צריך לחתום את ההוזה

ישירות עם משרד הקליטה, או עם העיריה - זה מוסכם כפי שהם תובעים. כשיש הסכם זאת

מחוייבות הדדית. כשאין הסכם, אין שום מחוייבות.
היו"ר מ' בר-זהר
מה המחוייבות שלהם כלפיכם?



א' אגמי;

משרד הקליטה תובע להעמיד כתות עם כל הציוד הדרוש, כולל מכשירי וידאו. כדי

שנוכל להעמיד את כל הדברים האלה, המשרד מעמיד לרשות הגוף המבצע או את הכלים או את

הדברים. אני רוצה שיהיה הסכם מסודר ושלא יגידו בבוקר: תנו לנו את הכתות,
ואחר-הצהרים יגידו
תלכו הביתה.
היו"ר מי בר-זהר
מה יקרה אם יחתמו אתכם על הסכם מסודר ובתוך 3 שבועות יתברר שיש להם מבנה

אהר?
א' אגמי
גם את זה צריך לכתוב בהסכם. צריך להיות דבר מסודר בין העיריה ובינינו, ולא

שנהתום על הסכם ובערב יבוא מישהו ויאמר: תלכו הביתה.
י י טאוב
אני מסכים לכל מה שנאמר כאן, שהקליטה ולימוד העולים הם דברים רושובים ביורנר.

אני מבקש לומר שהחוזה של משרד הקליטה נערך עם הרשות המקומית. אם הרשות המקומית

תצטרך לקחת מבנים ממועצת הפועלים, אני מוכן לעשות הסכם עם אורי אגמי, בין הרשות

המקומית לבין מועצת הפועלים. אבל משרד הקליטה עורך את החוזה עם עיריית קרית-אתא.
שי ווך
זה לא חייב להיות כך. אנחנו מוכנים לעשות הסכם ישר אתם.
היו"ר מי בר-זהר
אולי לרשות המקומית לא כל-כך ברור מה הם הנהלים של משרד הקליטה. מר ווך,

אתם יכולים לעשות הסכמים גם באופן ישיר?
שי ווך
מר גדור ניסה להסביר את זה. אנחנו היינו רוצים לנהל מדיניות אחידה בכל

הארץ, כפי שזה נקבע בכל מקום. הווה אומר, הרשות המקומית היא הקולטת. אבל יש

מקומות מסויימים שהרשות או לא מעוניינת, או לא מסוגלת, או איננה מבינה. המדיניות
של משרד הקליטה אומרת
חבל על הזמן, העולה לא צריך לסבול. אנחנו מוכנים לחתום

עם כל גוף שיהיה במסגרת עמווזה רשמית-ציבורית, וחתמנו על עשרות חוזים כאלה בכל

הארץ, כולל מועצת הפועלים בנהריה ובמקומות אחרים. מר גדור ניסה להסביר לך שזאת

היינה המדיניות מלכתחילה. יש פה "פלונטר" מקומי, ואם הם היו מגיעים להסכמה

ביניהם, מזמן היינו חותמים על הסכם. יש פה בעיה מקומית. זה הכל.
אי אלישע
קשה לי לא להעיר מספר הערות היות ואנחנו חיים את הדברים בשטח, והדברים הם

הרבה יותר חמורים והרבה יותר מורכבים. מר טאוב אמר קודם לכן שבגני הילדים עשו את

כל המאמצים כדי להכניס כל ילד עולה לגן ילדים קרוב לביתו. אינני יודע מדוע הדבר

הזה עומד בסתירה כאשר בכל העיר מפוזרים עולים ויש לנו 9 מקומות מפוזרים ברחבי

העיר, שהעולים מוזמנים ומוכנים להיכנס אליהם. הכתות הן ברמה יוצאת מן הכלל,

ממוזגות ומרוהטות עם כלי עזר וכו'. אני חושב שזה אבסורד שהן לא בשמוש העולים.



ח' מירום;

לדעתי, לא ייתכן שלדיון כזה לא יגיע ראש העיר קרית-אתא וגם לא מי שעוסק

באופן ישיר בקליטה. עם כל הכבוד למר טאוב, אתה בוודאי עושה את מלאכתך נאמנה, אבל

לנו אין פה את הפרטנרים הישירים לדיון, ואינני יכול שלא להביע את מחאתי על כך.

זה גם מעורר אצלי איזה שהוא ספק לגבי הרצינות של הטיפול בענין. הכנסת הזמינה את

עצמה לדיון בענין הזה לא מפני שנעים לנו לקום בבוקר ולדבר על קרית-אתא, אלא מפני

שיש לנו הרגשה שיש שם ענין שצריך לטפל בו שמא יהיו עוד 20 מקרים כאלה ברחבי הארץ.

אני פונה אליך, אדוני היושב-ראש, שתכתוב מכתב שיש בו מחאה בשל הוועדה על כך

שלדיון מעין זה לא מתכבד ראש העיר להופיע פה, ואפילו לא שולח את מנהל מחי הקליטה.

הדבר השני שאני רוצה להגיד הוא שאני נכנסתי לענין הזה בתחילת חודש ספטמבר,

כאשר פנו אלי וסיפרו לי שיש 8 כתות במועצת הפועלים, שמוכנים להעמיד אותן לרשות

העולים, ושיש בעיה. ביום שנכנסתי לענין וכתבתי מברק לראש העיר, שבו גוללתי את

הפרשה הזאת ושאלתי מה קורה, בו ביום גם פורסם הענין בגלי צה"ל. שמי לא הוזכר שם,

למרות שפניתי באותו בוקר. לא מצאתי לנחוץ לעשות את זה מעל גלי האוגר, כי הושבתי

שיש עוד מקום לקואופרציה. ביררתי קודם במועצת הפועלים ואצל עוד גורם, שהוא במקרה

איש התנועה הקיבוצית שם, ושמעתי באופן מפורש שיש כתות ורוצים להעמיד אותן ואין

שאלה כספית בכלל. אחר-כך שמעתי גם בגלי צה"ל את נציגי מועצת הפועלים אומרים:

אנחנו רוצים לתת כתות. ב-12 בספטמבר קיבלתי מכתב מראש העיר, בו הוא מספר לי

שבקרית-אתא גל העליה הוא גדול כנאד, יש לה בעיות קשות - ואני מבין ומעריך את הקושי

שישנו. הוא גם מטיח במשרד הקליטה דברים על כך שמשרד הקליטה חייב למעלה מ-100,000

שקלים באורנה עת כדי לעזור לעיריה. ראש העיר הוסיף: ממברקך אנחנו שומעים לראשונה

על הצעת מועצת פועלי המשנה של קרית-אתא להעמיד לרשותנו כתות אולפן. אני מוכרח

להגיד שזה שקר ראשון. זה פורסם, דובר על זה. נציג העיריה התראיין בגלי צה"ל.

אני שומע אותם מדברים והוא כותב לי: "ממברקך אני שומע בפעם הראשונה".. לא מתקבל

על הדעת שכך יתנהגו.

כשראיתי את זה הבנתי שהבעיה היא בעיית כרבולת ולא בעיית רנרנגולת. פשוט, יש

שאלה מי מנהל את העיר ולא שאלה מה יהיה עם העולים.

המשכנו באמצעות הנציגים לראות מה אפשר לעשות ואני ראיתי שהעסק הזה באמת כבר

לא מטפל לגופו של ענין. לא יכול להסתתר פה מעיני הוועדה שהבעיה הניצבת כאן היא

המיושבה של מישהו שמועצת הפועלים תעשה פוליטיקה ושכתוצאה מכך יהיו מצביעי מערך

בעיר, ולכן לא נותנים 8 כתות מצויידות עם כל הדרוש לעולים; שאין תביעה כספית ולא

נותנים להכניס לשם עולים.

יושב פה מר גדור, שאף פעם לא היה אתי בקשר אישי, אבל הוא מנהל לא מעט את

ענייני התנועה הקיבוצית, ואני שומע עליך מכלי שני ושלישי דווקא דברים טובים. אני

נזכר בתקופה שבה משרד הקליטה לא כל-כך התלהב מבואם של עולים לתנועה הקיבוצית,

משיקולים שגם הם היו פוליטיים. היו לחישות כאלה ואחרות, כולל עדויות מפורשות של

מר מנצור למה אין מעבירים עולים לתנועה הקיבוצית. היום לא קיימת שאלה כזו, ומר

גדור בעצמו אמר לראשי התנועה הקיבוצית: קחו עשרות משפחות לכל קיבוץ. אנחנו

מוכנים היום שמיד תפתהו את שעריכם ותקלטו אותם. אין בעיה פוליטית ולא אחרת.

כמו שאמר היושב-ראש, אותו דבר בדיוק יהיה בקרית-אתא ובכל מקום אחר. הרי

קצב בואם של העולים הוא אדיר והבעיות העומדות לפתחנו הן כאלה שכל כרנה שתוצע בכל

מקום שהוא, צריך לקחת אותה, אחרת הם לא יכולים להיקלט בחברה הישראלית. אנחנו

צריכים לשחק פה פוליטיקת-פנים, ויש שיטה בטירוף הזה, והשיטה היא מאבק פוליטי, בלי

שום חוכמות. לפי דעתי אי-אפשר להמשיך את זה יותר.

האיזכור של הבעיות בנהריה ובמקומות אחרים הוא בדיוק על אותו קו. מר ווך:

אינני רוצה לריב אתך ולא באתי כדי לריב אתך, אבל באתי כדי לצעוק את הצעקה של איש

פוליטי שלא מפחד מפוליטיקה ולא מתעלם מהיותו איש פוליטי. אני איש מפלגת העבודה,

עם כל מה שקשור בזה, אבל היום, כשיש אפשרות שאלף פרחים-עולים רוסיים יפרחו בארץ



הזו, לא צריך לעשות שום חשבון. צריך להיכנס לכל מקום שאפשר: גם בדיור, גם

בתעסוקה, ובוודאי בכתות אולפן. זה קובע את המסלול שלהם.

זאת הסיבה שבגללה אני נמצא בדיון הזה, וזאת הסיבה שבגללה כתבתי את המכוע:.

לא חיפשתי עימות עם עיריית קרית-אתא ואני מצהיר פה במפורש שכל אימת שבעיריית

קרית-אתא תהיה תהושה שצריך עזרה של אנשים, לא מעניין אותי מאיזו מפלגה ראש העיר -

אני אבוא לעזור, אם רק אפשר יהיה, כדי לסייע בידכם. ואם במשרד הקליטה יש

התחשבנות ולא מעבירים לכם כסף, תגידו, אבל אי-אפשר לסבול טענות בלתי-ענייניות

כאלה.
ראש העיר כתב לי במכתב
מתהילת ספטמבר דבר שאני שומע אותו בדברי מר טאוב.
הוא כותב
"נבחן את ההצעה של מועצת הפועלים עם המשרד לקליטת העליה לאור הנחייתו

לרכז את כל כתות האולפן באזור אחד". אני רוצה לשמוע מנציגי משרד הקליטה אם יש

הנחיה כזו לרכז את כל הכתות במקום אחד. כי אם יש הנחיה כזו, אני חושב שהיא חייבת

להשתנות מהר, אחרת זה הופך למכשלה כמעט בכל הישובים.

שנית, אני מבין ממך, מר טאוב, שאתם העדפתם לקחת בית-ספר גדול ולרכז את כל

כתות האולפן שם. אבל זה לא מסתייע. הזמן עובר וחודשים זה מתעכב. אז נכנסים

למועצת הפועלים ומתחילים שם את הלימודים ואחר-כך, אם מוצאים פתרון חליפי טוב

יותר, אומרים שהתלמידים מכתות אלה ואלה במועצת הפועלים יעברו למקום הזה. יפה

מאד, מצאתם פתרון טוב יותר. אבל כבר עברו חודשיים, זה מעכב את קליטתו של העולה

בארץ ואת יכולתו לקבל מקום עבודה. זה מעכב הכל.

זאת הזעקה שלי. היא לא פוליטית. היא נגד פוליטיקה במקום שבו יש קליטת

עליה. גם בתוך מפלגת העבודה, בסיעה ובלשכה, אנחנו אומרים שאנחנו אופוזיציה על

הכל, חוץ מאשר בנושאי קליטת העליה. בנושאי קליטת העליה מפלגת העבודה לא תקבל

ניואנסים פוליטיים. בכל דבר ניתן כתף ויד כדי לקדם את הענין, ואני רוצה

שבקונטקסט הזה תבינו את דברי. פשוט, לעשות כל מעשה שניתן ולשתף כל פעולה בלי

חשבון פוליטי בענין העולים. כל הדברים האחרים לגיטימיים, אבל לא בענין של קליטת

העליה. אנחנו צריכים להניח לזה ולפוליטיקה.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני רוצה לסכם את הדיון. אני מקבל את הערתו של חבר-הכנסת מירום ואפנה לראש

העיר, כי אני חושב שראוי היה שגם הוא יהיה כאן. אמנם מר טאוב הציג בצורה

משביעת-רצון את עמדת העיריה, אבל זה לא תפקידך, ומן הראוי היה שראש העיר יבוא

לכאן.

י י טאוב;

שליחו של אדם כמותו.
היו"ר מ' בר-זהר
לא. ארנה מילאת את תפקידך כראוי וכולם שמעו את דבריך בקשב רב, אבל זה לא

מספיק. ראש העיר היה צריך לבוא לכאן ולומר את דברו, כי הדבר הוא לא רק בתחום

שלך. אני בטוח שתעביר את הדברים כמו שצריך, אבל הוא היה צריך להיות כאן.

אני מציע את הסיכום הבא: ועדת החינוך והתרבות מודעת לקליטתם המוצלחת של

אלפי עולים בקרית-אתא. ועדת החינוך מביעה את דאגתה ממצוקת המבנים כדי לאכלס את

כתות האולפן של קרית-אתא. ועדת החינוך תובעת שכדי לפתור מצוקה זו על עיריית

קרית-אתא להתקשר מיד עם מועצת הפועלים בחיפה ועם מועצת המשנה בקרית-אינא על-מנת

להגיע מיד להסכם על קבלת כתות האולפן שמועצת הפועלים מוכנה להעמיד לרשותה ללא

תמורה.



23/10/90

ועדת החינוך פונה למשרד הקליטה ולסוכנות היהודית לסלק מיד את חובותיהן,

במידה וטרם סולקו, לרשות המקומית בקרית-אתא כדי לאפשר את קליטוש הסדירה והמלאה של

העולים במקום.

היום ה-23 באוקטובר. ניתן לכם פסק-זמן עד יום ראשון הבא. אין לנו זמן רב.

אם ביום ראשון יתברר לנו שהדבר לא הוסכם והעולים אינם לומדים, אנהנו נעלה את

הנושא הזה במליאת הכנסת ונפנה גם למשרד הקליטה ונתבע ממנו לבוא בדברים ישירות עם

מועצת הפועלים, כמו שהוא עשה לגבי מקומות אחרים בארץ.
ש' ווך
מר גדור אמר שהדבר הזה מקובל. אין כל צורך להעלות את זה בכלל.

היו "ר מ' בר-זהר;

כדי לאפשר לשני הצדדים להגיע להבנה ושלא יהיו ביניהם שום מהלומות ומאבקים

וריב סמכויות - כי התברר שיש לכם קשר ישיר אתם - אני אומר להם: ניתן להם עד יום

ראשון להגיע להסכם ביניהם. אם יתברר שזה לא נכון, ביום ראשון אני אפנה אליכם
ואבקש מכם
אנא, תסכמו אתם הסכם ועל-ידי כך נפתור את הבעיה.

תודה רבה לכולכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 50;10

קוד המקור של הנתונים