ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 15/10/1990

שאילתות חברי הוועדה; שביתת הסתדרות המורים

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 162

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני, כ"ו בתשרי התשנ"א (15 באוקטובר 1990) .שעה 09:00

חברי הוועדה; היו"ר מ' בר-זהר

א' אליאב

ר' זאבי

חי מירום

ח' פארס

די צוקר
מוזמנים
משרד החינוך

ז' אורלב - מנכ"ל המשרד

י' ידלין

שי שטמפפר - מנהל המחלקה לתנאי שירות

מ' מרוז - סגן החשב

א' בהט

ב' נסים

משרד האוצר

י' רחלבסקי

הסתדרות המורים

י' ולבר - מזכ"ל

ג' רם - משנה למזכ"ל

ד' רונן - יו"ר החטיבה העל-יסודית

י' אסא - יו"ר האגף להשתלמות והכשרה

ועד הורים ארצי

ח' אלג'ם

שלטון מקומי

ג י לב - משנה למנכ"ל
מזכירת הוועדה
י' גידלי
קצרנית
ר' בלומרוזן
סדר - היום
1. שאילתות של חברי הוועדה.

2. שביתת הסתדרות המורים.



היו"ר מ' בר-זהר;

אני פותח את ישיבת הוועדה. זאת ישיבה פתוחה, כמקובל אצלנו.

שאילתות חברי הוועדה

ח' מירום;

התבשרנו הבוקר, שמשרד החינוך והתרבות הכין תכנית די-גרנדיוזית ומהפכנית

להנהגת משמרת שנייה בבתי-הספר. מדובר בהנהגת משמרת שנייה, בשלב זה, בערי-פיתוח,

במגזר הערבי ובמקומות מרובי-אוכלוסין שבהם או קליטת העלייה הביאה לפיצוץ בכיתות

או שגידול האוכלוסיה השפיע באופו דרמטי על היכולת לקלוט את הילדים בבתי-הספר.

לפיכך משרד החינוך והתרבות הכין את התכנית למשמרת שנייה.

אין ספק שהכנת תכנית למשמרת שנייה היא רקויאם לתכנית יום הלימודים הארוך.

אינני רואה כיצד יהיה ניתו לקבוע משמרת שנייה ללימודים ולשמור על מגמה שחוקקנו

אותה כאן בכנסת, במושב הקודם.

אדוני היושב, אני מבקש לזמו בדחיפות את שר החינוך והתרבות ואנשי משרדו,

על-מנת להציג לנו את התכנית הזאת. נברר אם אין ביזמה הזאת משום איום על חקיקה

קיימת.

היו"ר מ' בר-זהר;

מר אורלב, האם אתה יכול להשיב לכך עכשיו? אם יש אמת בידיעה, נקיים על-כך

דיון .

ז י אורלב;

על-מנת לא למצוא את עצמנו מופתעים, אנחנו בודקים בזהירות הרבה ביותר הכנת תיק

חירום למקרה שהנתונים והעובדות יחייבו הנהגת משמרת שני יה. אנחנו סבורים שהנהגת

משמרת שנייה היא נזק פדגוגי קשה. איו ויכוח על הדברים האלה. איו מחלוקת לגבי

אי-היעילות ואי-האפקטיוויות החינוכית בהנהגת משמרת שנייה. אבל כמשרד ממשלתי

מסודר ומתוקן, נוכח האינפורמציה שאנחנו מקבלים לגבי גלי העלייה מול אפשרויות

הבנייה, החלטנו להכין תיק חירום.

הוכן מסמך-מצע לדיון, שעדייו לא נידון. הוא עומד להיות נדון בעוד שבועיים.

ראשי המינהלים קיבלו את המסמך הזה אתמול. הנושא עדייו לא בשל לדיוו. לא מדובר

על משמרת שנייה בשנת התשנ"א ולא בשנת התשנ"ב. אם תאפשרו לנו שהות קצרה של כמה

שבועות, נוכל להציג בפני הוועדה את תיק החירום שהכינונו, ונוכל להגיד באלו תנאים,

אם וכאשר, נפעיל את התכנית.

חי מירום;

אני מבין, מתוך דברי המנכ"ל, שבכל מקרה יקויים כאו דיון. השאלה שלי היא;

האם נופתע ונהיה במצב שבו מתחילה לפעול תכנית כזאת של משמרת שנייה לפני דיון כאו,

או שמא יש התחייבות של מנכ"ל המשרד כלפי הוועדה, שעוד בטרם יופעל דבר העניין יובא

לפה לדיון.

ז י אורלב;

אנחנו צריכים לבוא בדברים עם הרבה מאוד גופים. הכנת תיק חירום מחייבת

תיאומים רבים. לא מדובר על הפעלה בשנה זו או בשנה הבאה. על-כן, אין-ספק שלפני

הפעלה נקיים דיון בנושא זה בוועדה, במועד שייראה ליושב-ראש.



היו"ר מ' בר-זהר;

הנושא הזה יעלה על סדר-יומה של הוועדה תוך שבועיים-שלושה. נעמוד בקשר עם משרד

החינוך לגבי מועד העלאת הנושא.

די צוקר;

בהקשר לנושא שהעלה חבר-הכנסת פרח, אני רוצה להעלות עניין נוסף, של בית-ספר

"עוזיאל" בבני-ברק, בית-ספר ממלכתי-דתי, כיתות אי. יש שם שתי כיתות של בניס ושתי

כיתות של בנות. בכיתת הבנות היתה הפרדה על יסוד עדתי, להוציא מספר קטן של

תלמידים, שהיו כמובן החזקים, שנועדו בין השאר לטשטש את הרושם של הלוקה על-פי

השתייכות למוצא עדתי.

כל ההכחשות שנשמע עכשיו לא ישנו את דעתי, שהיא מתועדת ומוסמכת. אבקש מן

היושב-ראש למצוא דרך לטפל בזה. זה מסוג הדברים שצריך להרוג אותם כאשר הם קטנים.

היו"ר מ' בר-זהר;

יש השבוע, ביום רביעי, דיון בנושא הפליית ילדי הספרדים בחינוך העצמאי.

די צוקר;

תוסיף גם את הנושא הזה לסדר-היום?

היו"ר מ' בר-זהר;

כן. אם כי זאת חריגה, כי זה בחינוך הממלכתי-דתי.
ז י אורלב
התשתית העובדתית בשני המקרים שונה לחלוטין. התשתית העובדתית בבית-הספר

"עוזיאל" היא, שהם נתקבלו לבית-הספר, אלא יש ויכוח לגבי הרכב כתה א-1, שעה

שבחינוך המוכר שאיננו רשמי יש בעיה של עצם הרישום.
די צוקר
ההבדל הוא בין סגרגציה מתחת לאותו גג לבין סגרגרציה מתחת לשני גגות.

ז י אורלב;

יש גם טענות נגדיות, שאיני רוצה להשמיע אותן כאן, שאין כאן בעיה עדתית. על

דעת השר ומנהל האגף לחינוך דתי, הוקמה אתמול ועדה. בהרכב של המפקח הארצי על

החינוך היסודי בחינוך הממלכתי-דתי, מנהל אגף כוח-אדם ונציג עיריית בני-ברק.
ר' זאבי
כולם אשכנזים.
ז י אורלב
לא. היושב-ראש ספרדי, נסים אליקים. הוועדה הזאת התבקשה להגיש מסקנות תוך

עשרה ימים. היא הו נחונה לשמור על שני עקרונות -של אינטגרציה ושל חינוך

ממלכתי-דתי.



היו"ר מ' בר-זהר;

ביום רביעי יהיה דיון על החינוך העצמאי. אפשר לצרף את הנושא הזה.

ז י אורלב;

לענין בית-ספר "עוזיאל" בעוד עשרה ימים יהיו מסקנות הוועדה. על כן, אם אפשר,

עדיף לדחות את הדיון בנושא.

היו"ר מ' בר-זהר;

אם כך, תדאג שהמסקנות יגיעו אלינו מייד.

ר' זאבי;
הנדון
פסטיבל עכו. ארבע שאלות: א. האם הפסטיבל לתיאטרון אהר מתואם עם

משרד החינוך או גוף הנשלט על-ידו או באחריותו? ב. האם משרד החינוך והתרבות משתתף

בתקציב של הפסטיבל הזה ובכמה? ג. האם לדעת משרד החינוך והתרבות, הקראת

הפרוטוקולים של משפט גבעתי ב' בפסטיבל היא בבחינת תיאטרון או הפגנה פוליטית לא

תיאטרלית? ד. מה הצעדים שבדעת המשרד לנקוט נגד האחראים להפגנה הפוליטית הזאת ומה

הצעדים שינקוט כדי למנוע הישנותם של תופעות כאלה בעתיד.
היו"ר מ' בר-זהר
קיבלתי חוברת ממשרד החינוך והתרבות בשם: FACTS AND FIGURES ON THE EDUCATION

.AND CULTURE SYSTEM IN ISRAELחוברת יפה מאוד, עם נייר כרום, עם צילומי צבע.

במצב הקיים, כאשר חושבים על משמרת שנייה, למי יש כסף לדברים האלה? כמה עולה דבר

כזה? זה גם לא נועד לחוץ-לארץ. יש פה גראפים וטבלאות בצבעים שונים. מי צריך את

הבזבוזים האלה.

מי החליט על דבר כזה? כמה זה עלה? מי מימן את זה?
א' אליאב
מתי זה יצא לאור?
היו"ר מ' בר-זהר
קיבלתי את זה היום. כתוב: 1990 .JERUSALEM בין החותמים מר עדי הרשקוביץ.

הוא ישב פה בישיבות בהן דיברנו על בזבוז.

הגשתי שאילתה לפני זמן מה, עוד לא קיבלתי תשובה עליה. אמנם מחר יש ישיבה

דחופה בנושא שכר הלימוד באוניברסיטאות, אבל רצינו גם לברר כמה סטודנטים יישארו

ללא מעונות בעקבות מסירת החדרים לעולים. הנתון הזה לא נמסר לתאי הסטודנטים,

שביקשו לדעת כמה מהם לא יקבלו חדרים הפעם.
ב' נסים
השאלה הופנתה למועצה להשכלה גבוהה.
היו"ר מ' בר-זהר
המועצה להשכלה גבוהה, מבחינה זו, היא מכה חולה. כל שאילתה שמעבירים אליה

מעוכבת חודשיים - שלושה חודשים. כך אי-אפשר לעבוד. כאשר פונים בשאילתה למועצה

להשכלה גבוהה צריך לקבל תשובה, ולא בימות המשיח. אבקש לקבל מהם תשובה בנושא זה.



אני שומע שילדים מבית-ספר של חב"ד כבשו גנים בצפת, כי לא היה להם מקום

לימודים. מה קורה?

בישיבה קודמת בדיון בנושא של ילדי הגנים, הדבר היה נתון בדיון בבג"ץ. הוועדה

סיכמה על הקמת ועדה בהשתתפות נציגי הסתדרות המורים, גננות, ועד ההורים המרכזי,

משרד החינוך והתרבות והשלטון המקומי. הדבר עוכב עד שתצא פסיקה של בג"ץ. אתמול

היינה פסיקה של בג"ץ בנושא הזה. אתם נדרשים, עד ה-24 לחודש, לתת תשובה מוסמכת איך

הילדים ילמדו. אנחנו מציעים למשרד החינוך והתרבות לכנס את הוועדה ולבוא אלינו עם

תשובה. אם לא תבואו עם תשובה מוסמכת, בג"ץ יפסוק גם ללא תשובה שלכם.
ז י אורלב
בעקבות ישיבה שהיתה כאן והמלצה שלכם, שכל הגופים יתכנסו, פנה שר החינוך

והתרבות אישית אל שר האוצר והעביר לו את רוח הדברים שהיו כאן ואת רצון כל

הגורמים למצוא פתרון. הסברנו שאנחנו מבקשים סיוע תקציבי כדי להתגבר, וגם אנחנו

נתרום משהו. לצערנו, ניתנה תשובה שלילית, מכל וכל, בטענה שזאת החלטת ממשלה שגנים

יפעלו 5 ימים בשבוע. בעקבות החלטת הבג"ץ נכנס שוב את כל הגורמים.

היו"ר מ' בר-זהר;

בזמנו קיימנו דיון בנושא של בית-ספר רוגוזין בקרית-גת. היו האשמות חריפות של

הורים על התנהגות של מורים. הוקמה ועדת בדיקה של משרד החינוך והתרבות, שגיבשה

מסקנות. המסקנות בדרך-כלל מברכות את בית-הספר על רמת הלימודים, עם מספר הערות

לגבי דברים שלא היו בסדר, כמו סגירת כיתות בהפסקות וכל-מיני נוהלים תמוהים אחרים.

בדרך-כלל הדו"ח היה חיובי. קיבלנו זאת בשמחה, כי אנחנו מעדיפים לקבל דו"ח חיובי

מאשר ביקורת.

אבל עכשיו קיבלתי מכתב, שאומר שחלק מן ההמלצות לא קויימו, שהכיתות סגורות

בהפסקות, שהנושא הפדגוגי לגבי כתות ח'-ט' נשאר כפי שהיה קודם. לא היתה הקלה

במשמעת במקום.

המכתב הגיע אלי מאחד ההורים שניהלו את המאבק. לא אומר שהדיווח אובייקטיבי

לגמרי. יחד עם זאת, היינה ועדת בדיקה של משרד החינוך והתרבות, היא הסיקה מסקנות,

הפיקה לקחים, פרסמה דו"ח, שכולנו קיבלנו אותו. אבקש לבדוק, האם מסקנות הוועדה

אמנם מיושמות?

שביתת הסתדרות המורים

הי ו "ר מי בר-זהר;

הוועדה הזאת, על כל אגפיה, פלגיה ותפיסותיה, מתנגדת בצורה חד-משמעית להשבתת

לימודים מכל סוג שהוא. אני מבין שיש סיבות כבדות משקל לכך שהסתדרות המורים

החליטה להכריז על שביתה. אבקש לשמוע ממר ולבר מה הן הסיבות.

י י ולבר;

אני מודה ליושב-ראש הוועדה ולוועדה על העלאת הנושא. זאת פעם ראשונה שהוועדה

טרחה והזמינה אותנו מוקדם מאוד, לעומת פעמים קודמות בהן הוזמנו לוועדה לאחר פריצת

שביתה. אני משבח זאת. יש לנו די ימים לשם דיון בנושא באופן רציני.

מה הבעיות שמעסיקות אותנו? למעשה הכרזנו על סכסוך עבודה עוד בחודש אוגוסט.

ב-1 באפריל 1990 נסתיים הסכם העבודה בינינו לבין ממשלת ישראל. לא רק הסכם העבודה

שלנו אלא של כל האיגודים המקצועיים. כיוון שאנחנו מנהלים משא-ומתן בנפרד מן

ההסתדרות, הכרזנו בנפרד על סכסוך עבודה.



בתיאום עם שר החינוך והתרבות איפשרנו פתיחה חלקה של שנת הלימודים התשנ"א.

סיכמנו לאפשר פתיחה חלקה ביותר, על-מנת לתרום תרומה מכרעת לכך ששנת הלימודים

תיפתח כראוי.

אומר משהו לגבי אחריות לאומית. אני יודע שישאלו: בתקופה הזאת? אנחנו יודעים

שהפעם התקופה באמת קשה. אני בהחלט מכבד את הפנייה, אבל אני רוצה לומר מייד, שאת

האחריות הלאומית הזאת אנחנו תובעים באופן מקביל מממשלת ישראל. כי אי-אפשר להשתמש

בסדאם חוסיין רק כלפי ההסתדרות הכללית או כלפינו, ולא להשתמש בסדאם חוסיין בריסון

עצמי של הממשלה כלפי ציבור והשכירים.

הנושא הראשון עליו הכרזנו סכסוך עבודה: הממשלה החליטה לפגוע כמעט בכל

הזכויות הסוציאליות המצטברות מאז הקמתה של מדינת-ישראל - פנסיה, קרנות-השתלמות,

קרנות-גמל. הכי מרגיז שקוראים לתכנית הכלכלית: תכנית כלכלית לקליטת עליה. איני

מבין מדוע צריך להוריד 20% מקרנות הפנסיה לצורך הענין הזה. מדובר בכסף עתידי,

שיתחיל לתת פירות בעוד 12 שנה. זאת התכנית הכלכלית.

בין היתר הכרזנו על סכסוך עבודה. לא נאפשר פגיעה, לא בקרנות הפנסיה, לא

בקרנות ההשתלמות ולא בקרנות הגמל. אנחנו מציעים שהממשלה תיקח את התכנית הכלכלית

הזאת בחזרה.
היו"ר מ' בר-זהר
האם הסתדרות המורים החליטה לצאת למלחמה בממשלה על קרנות הפנסיה בנפרד? או שיש

לכם תביעות בתחום הספציפי? כי זה מאבק של ההסתדרות כולה.
י י ולבר
לאחר ההחלטה של אתמול כבר אינני יודע מה ההסתדרות מחליטה. הסתדרות המורים

היא גוף אוטונומי שפועל בהתאם לשיקולים שלו.

ובכן, הנושא הראשון הוא הנושא של התכנית הכלכלית, שבאה לפגוע בזכויות מוקנות

של ציבור המורים בירושלים. זה כולל פנסיות, קרנות השתלמות וקרנות-גמל.

ברשות היושב-ראש אני רוצה למסור כמה נתונים. אבקש את תשומת-לב חברי הכנסת

לנתונים האלה. מורה בכיר, שזה המורה השכיח במערכת החינוך, עם שלוש שנות ותק - כי

מרבית המורים הם בוגרי צה"ל - המשכורת שלו נכון להיום היא 979.84 ש"ח. לזה צריך

להוסיף עוד כ-14%. זאת-אומרת, 1100 ש"ח. אני מדבר על מורה בכיר עם שלוש שנות

ותק. 1100 ש"ח, זוהי משכורתו של מורה במדינת-ישראל, כולל תוספת היוקר האחרונה

בגובה 5.7%.
אי אליאב
אני מעיד, יש לי בת שנופלת בדיוק בקטיגוריה הזאת.
י י ולבר
מורה ד"ר, בשיא הותק - 33 שנים - מקבל 2284.06 ש"ח. נוסיף על זה כ-15%. זאת

אומרת, כ-2,500 שקל. מדובר בסכומים ברוטו.

לקחתי את שני הקצוות, על-מנת להמחיש שיש בעיה אמיתית. שיהיה ברור, למורים אין

החזקת רכב ועוד כל-מיני תוספות, שכמעט אין עובד היום שאינו מקבל אותן.
חי מירום
האם זה הכל בכל מכל-כל? אשתי מקבלת יותר. היא לא ד"ר ואין לה שיא הותק.



ג' רם;

השאלה היא מה התפקיד שלה. אולי היא סגנית מנהל, אולי מנהלת? אנחנו מדברים על

מורים בכתה.

היו"ר מ' בר-זהר;

מהי המשכורת הגבוהה ביותר של מורה?

י י ולבר;

מורה ב.א. עם 33 שנות ותק, במשרה מלאה, מקבל 2,200 שקל ברוטו.
הי ו "ר מ' בר-זהר
האם יש אפשרות לקבלת שכר יותר גבוה על-ידי שעות נוספות?

י י ולבר;

יש.

היו"ר מ' בר-זהר;

האם יש הרבה מורים שיש להם שעות נוספות?
י י ולבר
לא.
חי מירום
מת עם גמול השתלמות?

י' ולבר;

לכן הוספתי 15% . יש מורים שיש להם גמול השתלמות ויש מורים שאין להם גמול

השתלמות. גמול ההשתלמות הממוצע הוא 2.5%.

חי מירום;

מת עם תוספת לריכוז מקצוע?

י י ולבר;

מדובר בבודדים. בכל בית-ספר יש אהד שמקבל תוספת כזאת. אם יש היום 90 אלף

מורים במערכת, אני מעריך ש-65 אלף מורים מקבלים את השכר שציינתי, וכ-30 אלף

מורים, כולל מנהלים ובעלי תפקידים אחרים, מקבלים תוספות שגם-כן אינן משמעותיות.

התוספות נעות בין 10%-40%. יש כ-1,000 מפקהים.

אני רוצה להגיד משהו כללי לגבי הסכמי עבודה. היה שיפור לא רע בשכרם של

המורים בהסכמים הראשונים שלנו, יחד עם שר החינוך והתרבות, בתקופת עציוני.

זאת-אומרת, בשנים 1981, 1983 ו-1985 היינה איזו שהיא תזוזה, היתה הטבה בשכר. לאחר

מכן, הסכמי המסגרת עשו עוול גדול מאוד למורים, כי אלה היו הסכמי אחוזים. לבעלי



שכר של 5,000 שקל, הסכם המסגרת נתן יותר מאשר לבעל שכר יותר נמוך. וכך חלה שחיקה

משמעותית מאוד בשכר המורים, כתוצאה מהסכמי המסגרת שהיו מאז 1985 . נתנו את

תרומתנו לעניין, כי זה תרם להורדת האינפלציה, והורדת האינפלציה בסופו של דבר טובה

לשכיר.

הסכמי העבודה הסתיימו. אנחנו נמצאים, למעשה, ללא הסכם כבר שבעה חודשים.

כמעט ואין תזוזה בהסכמים. מאז כניסת השר מודעי אנחנו עומדים בקושי גדול מאוד בכל

הקשור במשא-ומתן. לכן הכרזנו על סכסוך עבודה, והודענו שב-23 באוקטובר נלך לשביתה

כללית.

היום, לקראת הצהריים, תהיה לנו פגישת רקע במשרד האוצר.

היו"ר מ' בר-זהר;

מה התביעה הקונקרטית?

י י ולבר;

התביעות שלנו מתמקדות בשלושה עניינים. תביעה ראשונה: 25% תוספת שכר. אני

יודע שזה דבר קשה, כי מה פתאום יתנו למורה 25% תוספת שכר? אבל גם אם יתנו תוספת

של 25%, המשכורת של מורה ב.א. תהיה 1600 שקל.
תביעה שנייה
הגשנו תכנית לאקדמיזציה של ציבור המורים, תכנית גדולה. נשב

עם המנכ"ל בענין זה בשבוע הבא. העלינו לפני משרד האוצר את הרעיונות שלנו. אנחנו

דורשים שתכנית האקדמיזציה לקראת שנות ה-2,000 תקבל טיפול מיוחד, בעלות מיוחדת של

הממשלה. אנחנו מאמינים, שככל שהמורים יהיו יותר משכילים זה יהיה טוב גם לחינוך

וגם למורה, וזאת תביעה לגיטימית לשיפור השכר.
י י פרח
במה זה מתבטא?
י י ולבר
אינני יכול לומר מה העלויות של זה, אבל אני יכול לומר מה אנחנו דורשים.

אנחנו דורשים, קודם-כל, שמי שלומד לקראת תואר ראשון יקבל שכר-לימוד מלא מהמדינה.

אפשר לקרוא לזה תוספת שכר, אבל זאת לא תוספת שכר ישירה. אנחנו מבקשים שיהיה לו

זמן ללימודים, לפחות 4-3 שעות שבועיות. אנחנו מדברים על הסרת התקרה מגמול

ההשתלמות. היום יש הגבלה של 10%. אנחנו אומרים: ככל שילמד ויתקדם יותר, נשלם

יותר. בכך תהיה מוטיבציה להתקדם.
תביעה שלישית
מספר התלמידים בכיתות. אנחנו מציעים שבתכנית חמש שנתית, מספר

התלמידים בכתות יירד כל שנה בילד אחד. צריך להגיע ל-35 תלמידים בכתה. זה חשוב

מאוד מבחינת תנאי העבודה של המורה, מצד אחד, וגם מבחינת התלמידים.
אי אליאב
בתוך גל העלייה להעלות תביעה כזאת?
י י ולבר
זאת שאלה טובח. במשא-ומתן מכניסים הרבה עזים על-מנת להוציא אותם. אם רוצים

לעשות קליטת עלייה ורוצים הרבה תלמידים בכתה שתהיה תוספת תשלום עבור זה. אם

רוצים לתת תוספות למורים, ניתן למצוא נימוקים שלא יקישו לגבי איגודים מקצועיים

אחרים. אם רוצים לתת כסף, יש לנו הרבה רעיונות כיצד לתת.



אני מציע להיכנס בימים הקרובים למשא-ומתן אינטנסיבי ורציני על-מנת למנוע את

השביתה ביום שלישי הבא. זאת הפנייה שלי היום גם למשרד החינוך וגם למשרד האוצר.

ז י אורלב;

כפי שהוועדה שמעה, התשתית העובדתית להכרזת סכסוך העבודה ולקביעת מועד השביתה

אינה קשורה למערכת ההינוך. היא תלוייה במאבק עקרוני שמנהלת הסתדרות המורים בנושא

קרנות הפנסיה, הגמל וההשתלמות. אני מודה על הכנות של מר ולבר, שהודה שדווקה

בתקופת כהונתו הקודמת של השר המר היה גידול משמעותי בשכר המורים, בעקבות מימוש

דו"ה עציוני. ידועה להסתדרות המורים העמדה היסודית של שר ההינוך והתרבות, שתומך

באופן יסודי בשיפור מעמדם של המורים. הוא הצהיר פעמים רבות, שלא יהסוך כל מאמץ

להיטיב, לשפר, לקדם ולטפה את מעמדם של המורים, גם בכל הקשור בתנאי השכר.

בצד הכרזת סכסוך העבודה הזה אנהנו בעיצומו של סכסוך עבודה ארור, ביחס להסכם של

מנהלים ומפקחים. גם שם התערב שר ההינוך והתרבות לטובה. הוא בא בדברים עם שר

האוצר על-מנת להגיע להסדר שיקדם את מעמד המנהלים והמפקהים. לכן הופתענו לקבל את

הידיעה על השביתה. בעוד אנהנו עוסקים בשיבוה הסתדרות המורים, גם בשל הלקה היפה

והראוי לפתיהת שנת הלימודים ההלקה - - -

י י ולבר;

אנהנו מעדיפים שיפוי על-פני שיבוח.
ז י אורלב
גם ביחס לההזרת המערכת לששה ימי לימודים, נפלה ההודעה הזאת כמקלחת מים

צוננים. שש שנים אין שובתים ופתאום שובתים. במשך שש שנים השכר נשחק.

י י ולבר;

בשש השנים האחרונות היו כמה שביתות.

ז י אורלב;

אני מדבר על שביתת שכר.

בדרך כלל מכריזים על שביתה לאחר מיצוי הליכים אחרים. אנחנו מבינים לליבם של

המורים כי השכר דורש תיקון. אני מניה שמשרד האוצר, לאחר שייחתמו הסכמי המסגרת,

כפי שעשה בשנים קודמות, ביחד עם משרד החינוך והתרבות, ינהל משא-ומתן ענייני

לקידום שכרם של המורים. מבחינת הסדר הממלכתי, של ניהול המשאים ומתנים, צריך

להיות קודם-כל הסכם מסגרת עם ההסתדרות. כך היה בכל הפעמים הקודמות, וכך ראוי

שיהיה גם הפעם. רק לאהר-מכן יתנהל משא-ומתן עם כל ענף מקצועי.

מה שניהש ידידי יצחק ולבר, שהעיתוי אינו תקין, נכון. אני חייב להעיד ולומר,

שזאת שעה שמהלקים מסיכות בבתי-הספר, שעה שמורים רבים יחסית מגוייסים בצווי-8

ונגרמים שיבושים רבים במערכות, שעה ש-30 אלף תלמידים מגוייסים בשירות לאומי

לחלוקת מסיכות אב"כ, שתארך הודשיים. זה העיתוי, כאשר בין כה וכה קיימים שיבושים

במערכת, ולא אזכיר את ההערכות לקליטת עלייה, והמורים עומדים בהזית הראשונה של

קליטת העלייה. לא אנחנו קולטים עלייה במשרדים, אלא המורים בכתות. הם עושים עבודה

בלתי רגילה.

על רקע שני הנתונים האלה, של קליטת עלייה והלוקת מסיכות אב"כ, העיתוי הזה

אינו מוצלה. לא מוצו מהלכים קודמים. איני הושב שראוי לה להסתדרות המורים להיות

ראש החץ להסתדרות הכללית ביחס למאבקים עקרוניים.



חי מירום;

אדוני המנכ"ל, יצא חוזר שלך בענין חלוקת המסיבות לבל ייפגעו הלימודים.

' rאורלב;

החוזר אומר שיש לצמצם, ככל האפשר, את שיבוש הלימודים. אבל בוודאי שיהיו
שיבושים. בהערת ביניים אומר
צה"ל החליט לחלק גם בימי שישי. בימי שישי אפשר

לחלק רק בבוקר. כך יהיו שיבושים בבתי-הספר בימי שישי. צה"ל החליט שהחלוקה היא

משעה 14.00. בשעה 13.00 כבר כולם באים. כך הגדנעים עוזבים את בית-הספר התיכון

בשעה 12.00. נלקחים 3-2 כיתות בכל בית-ספר. יהיו שיבושים. רצינו שהשיבוש יהיה

מצומצם ככל האפשר.

אנחנו תומכים ברעיון של אקדמיזציה. יש קשר ישיר בין השכלה של המורה לבין

איכותו. תקופת הלימודים היא תקופה של התרעננות, של התחדשות ושל פתיחות.

גם נושא מספר הילדים בכתה ראוי לדיון. אני פסימי אם אפשר להגיע להסכמות

בעניין זה. יש מושכל פדגוגי יסודי, שאומר שבכתה הטרוגנית עם 40 תלמידים ההישגים

יהיו פחותים לעומת כתה הומוגנית של 25 תלמידים. מובן שככל שמפחיתים את מספר

התלמידים מקילים על המורה ומגבירים את רמת ההישגים. דווקה על רקע העלייה להגיד

שיש אפשרות למדינה לצמצם? אני פסימי.

הוזכרו כאן גמולי ההשתלמות. מדובר ב-10%. הממוצע מתקרב ל-3% . כלומר, המורים

יכולים לשפר את שכרם בממוצע ב-7% בלי לשאת ולתת.

אין לנו נתונים על השכר בפועל של המורים. בדרך-כלל יש מרחק בין הטבלאות לבין

המציאות. בחינוך העל-יסודי, מספר המורים שעובדים מעל משרה אינו מבוטל.
די רונן
בערך 25%. מה עם 75% הנותרים.

ז י אורלב;

30% הם בעלי תפקידים. 25% עובדים מעל משרה. כך כבר מגיעים ל-55% .

נשמעה טענה שלמורים אין הטבות שיש לפקידות, כגון רכב. למורה עדיין הזדמנות

לשפר את שכרו באופן שהוא יכול להגיע ל-1.4 ול-1.5 משרות. מול הטבלה כדאי שתהיה

התפלגות של השכר בפועל. היא תיתן תמונה שונה באופן יסודי.

יחד עם זאת, רמת שכר המורים ראויה לתיקון. השחיקה שהיתה טעונה תיקון. שר

החינוך והתרבות אמר בהזדמנויות רבות, שהוא לא יחסוך כל מאמץ, שבמסגרת התקציב ככל

שניתן לשפר שכר, ינהל מאבק כדי ששכר המורים ישופר.

על כן, לא היה ראוי להגיע כבר בשלב זה לשביתה.

היו"ר מי בר-זהר;

השכר של המורים באמת נמוך. השאלה היא אם בכלל יש מקום למשא-ומתן? האם יש

אפשרות להגיע לאיזו שהיא הבנה לפני שי ושבתו הלימודים?

ז י אורלב;

עמדתנו היא שהשביתה איננה בעיתוי הנכון. אנחנו חושבים שניהול משא-ומתן של

הסתדרות המורים עם הממשלה יכול להתנהל לא תחת האיום של שביתה. עדיין לא נוהל משא

ומתן. שר החינוך עדיין לא נכנס לתמונה. עוד לא ישבו אתנו. שמעתי את ההודעה על

השביתה ברדיו. די הופתעתי.



היו"ר מ' בר-זהר;

הדבר פורסם למחרת יום הכיפורים. מאז לא היה מגע ביניכם.

' rאורלב;

שר החינוך והתרבות פנה ליושב-ראש חסתדרות חמורים ושאל אותו מה חענין.
חיו"ר מ' בר-זחר
מודיעים לכם על שביתה שמיועדת לפרוץ תוך שבוע, האין מזמנים אותם באופן דחוף

לשבת, לשמוע?

ז י אורלב;

יש פגישה שנועדה להיום. היום מתחיל להתנהל משא-ומתן. אני מקווה שהמשא-ומתן

הזה ישכנע את חסתדרות חמורים לבטל את חהודעה על השביתה. עם כל חחערכח לחסתדרות

המורים, השביתה אי נח בעוזה. אני מקווה שהמשא-ומתן יוביל לביטול השביתה, שאינה

בעיתוי נכון.

י י רחלבסקי ;

אני מציע לוועדה לא ליפול במלכודת המספרים. הנתונים שלנו שונים. הוצגה כאן

טבלת השכר. היא סעיף אחד מתוך כשלושים סעיפים מחם ניזונים חמורים. נמצא כאן סגן

חשב משרד החינוך וחתרבות. חוא יכול לחציג דו"ח ממה מורכב שכר חמורח. תראו שזה
מורכב משלושים וכמה סעיפים
תפקידים, השתלמות.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

מר ולבר אמר שכ-30%-40% מקבלים תוספות כי הם בעלי תפקידים. נוריד אותם, לצורך

הדיון כאן. כן אמר מר ולבר, שבגלל חשתלמות וכיו"ב, מתוספים עוד 15% . מה חסר עוד

בטבלח?
י' רחלבסקי
חמורח מקבל קצובות טלפון, נסיעח וביגוד. חמורים אינם סקטור מקופח בהשוואה

לקבוצות עובדים אחרות.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

מה הן התוספות? אנחנו מבקשים תשובה מדוייקת.

י י רחלבסקי ;

חתוספות חן; גמול מחנך, חכשרח וחשתלמות, טלפון, חבראח, נסיעות, בהתאם

לדירוג. כשם שבדירוגים אחרים קיימים עשרות ומאות תוספות, כך קיים גם בסקטור הזה.

לכן, יש לקחת את כלל חחכנסח של אותם עובדים ולבדוק מה ההכנסה הממוצעת.

רק אתמול נודע לי על הדיון הזה. אני מוכן להכין נתוני שכר יותר מדוייקים, גם

השוואה למי גזרים אחרים.

אציג נתון אחד. לקחנו מדגם של עובדי מדינה; מחנדסים, אקדמאים ועובדי חוראה,

מורים ומפקחים. קבוצות של כמח אלפי עובדים. בדקנו מה היתה התפלגות חשכר שלהם

מאפריל 1985 עז- אפריל 1990, דהיינו בתקופה של חמש שנים. בין חשאר, חיח טיעון

שחיתה שחיקה בשכר המורים בתקופה הזאת בהשוואה לאחרים.



מ-1985 עלה המדד ב-337%; בתקופה הזאת, שכר האקדמאים והמהנדסים עלה בערך

ב-350%. טיפה מעל למדד, לעומת עלייה של 400% לעובדי הוראה.

המשכורת לעובד, ללא עבודה נוספת וללא החזר הוצאות, לעובדי הוראה - זה כולל גם

קבוצה של בעלי תפקידים במשרד החינוך והתרבות, שניזונים מהקבוצה, ששואבים כספים

מתוך ההסכם - המשכורת הממוצעת היא 2653 שקל, לאפריל 1990 .משכורת ממוצעת של

אקדמאי היא 1731 שקל.

היו"ר מ' בר-זהר;

עובדי הוראה שאינם מורים אינם מעניינים אותנו ברגע זה.

י' רחלבסקי;

במשא-ומתן עם ארגון המורים בדקנו קבוצה מתוך משרד החינוך, 2500 מורים בעלי

תואר שני. המשכורת הממוצעת פר משרה היתה כ-2,500 שקל למורה.

נכון שיש מורים שמשתכרים 1100 שקל. כלכלן מתחיל במשרד האוצר, משכורתו פחות

מאלף שקל. עם השלמת הכנסה ועוד תוספת, הוא מקבל 1,200 שקל. יש להם אפשרות לעבוד

שעות נוספות וביחד עם החזקת רכב ההכנסה עולה. השאלה היא אם החזקת רכב זה תוספת

שכר.

התחלות השכר הן 1000 שקל פלוס. על שכר זה יש תוספת ותק ותוספת תפקידים. כך

המצב גם למהנדסים, כלכלנים, משפטנים ורופאים בשירות המדינה. אפשר לטעון שרמת

השכר בשירות הציבורי נמוכה. בממוצע המורים, בהשוואה לקבוצות אחרות, אינם מקופחים.

אנחנו מוכנים לחתום על הסכמי שכר עם שני ארגוני המורים, ללא קשר להסכם השכר

עם ההסתדרות, בהנחה שהם מוכנים לעמוד בגבולות שקבענו לגבי מדיניות השכר.

היו"ר מ' בר-זהר;

מה היא מדיניות השכר?

י' רחלבסקי;

מדובר על יישום המלצות ועדת זוסמן, מצד אחד. תוספת השכר שתינתן בשנתיים אלה

צריכה לשמור על השכר הריאלי, לא מעבר לכך. המשמעות של הדרישה ששמענו פה היא תוספת

ריאלית משמעותית לשכר, ובוודאי ברור לכם מעגל הקסמים שיתחיל במשק.

ז י אורלב;

האם מדובר על חתימת הסכמי שכר לשנתיים מבלי לתת תוספות ריאליות?

י' רחלבסקי;

התוספת הריאלית תינתן כחלק מיישום המלצות ועדת זוסמן. הכוונה היא לחתום על

הסכם שישמור על שכרו הריאלי של העובד, תוך התחלת יישום המלצות ועדת זוסמן. להביא

את כל האיגודים לטבלת שכר אחת, לבטל את כל תוספות השכר, להפסיק עם הפיקציות

למיניהן, לשים את כולם על מכנה אחד.

אם רוצים לעשות סדר אחת ולתמיד, הכיוון עליו הסכימו גם ההסתדרות וגם הממשלה,

ביישום המלצות ועדת זוסמן, צריך לתת פתרון גם לקבוצה הזאת.

לא אכנס לשאלה איך ניתן להעלות את השכר. אפשר דרך השתלמויות ובדרכים שונות.

אפשר לכלול את כל התוספות בשכר, וכך המורים ייצאו לפנסיה עם משכורת מכובדת.



מ' מרוז;

לא אכנס כרגע לדוחו"ת סטטיסטיים. אתייחס לדברים של מר ולבר. מר ולבר דיבר על

שכר של מורה בכיר בותק של שלוש שנים. שכר מורח בכיר בותק של שלוש שנים, על-פי

החישובים שלי, הוא כ-1300 שקל ולא 1100 שקל, כפי שאמר מר ולבר. מר ולבר שכה 100

שקל על-פי הסכם מסגרת.

היו"ר מ' בר-זהר;

גם סכום של 1300 שקל לא כל-כך משמה.

מ' מרוז;

זה המינימום. הפרופיל השכיה של הבכירים הוא 16-15 שנות ותק, וכך השכר הרבה

יותר גבוה.

י י ולבר;

1800 שקל.

מ' מר ו ז;

גמול ריכוז מקבלים כ-10,000 מורים, מתוך 50,000 מורים.

י י ולבר;

מה הגמול המכסימלי? 5%?
מ' מרוז
עד 7%.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

יכולות להיות לנו דעות שונות לגבי הצורך בשביתה. גם הוועדה אינה ששה לרעיון

הזה. יכולות להיות לנו דעות שונות לגבי האהוזים שהמורים מבקשים כתוספת. העובדה

שמורה בישראל מקבל משכורת אומללה ומביישת, זאת דעת כולנו.
די צוקר
זה המצב בכל השירות הציבורי.
היו"ר מ' בר-זהר
אתם מסבירים לנו שהוא מקבל עוד 10 שקלים פה, ועוד 5 שקלים פה. בסדר. בכל מקרה

המורה בישראל מקבל משכורת נוראה.

מ' מרוז;

אינני רוצה לתקוף את הטענה הזאת, אבל .גם אקדמאי בישראל, בשירות המדינה לפהות,

מקבל משכורת נמוכה. תפתהו טבלאות של מהנדסים, של עובדי מה"ר, של רופאים, ותגיעו

כמעט לאותם מספרים.

י' רחלבסקי ;



כאשר יש 150 אלף מובטלים, רבים מוכנים לעבוד גם במשכורת של 1500 שקל, 1700

ו-1800 שקל.

א' אליאב;

אל תכניס מובטלים לעניין זה.

מ' מרוז;

אלה משכורות שמקבילות למשכורות בדירוגים האקדמאיים האחרים, פחות או יותר. בל

נשכח שלמורים יש מנגנון של הצמדה לשכר המהנדסים, בצורה כזאת או אחרת. זה מצב השכר

בשירות הציבורי. מורה מתחיל, בלי גמולים, מקבל שכר של 1300 שקל. זה נכון. זה

נתון.

ח' פארס;

זאת משכורת רעב.

ג' לב;

אנחנו מודאגים מאוד מעניין השביתה. מערכת החינוך עברה זעזועים רבים בתקופה

האחרונה - חמישה ימים או ששה ימים; יום לימודים ארוך או לא; יש בעיות קשות של

אכלוס. להעמיס על מערכת החינוך עוד מלחמה ועוד מאבק? איני אומר שלאיגוד מקצועי

אין זכות למאבק ,חס ושלום, אבל הוא צריך למצוא דרכים למאבק שלא על גב הילדים.

הערה שנייה. זו הפעם הראשונה שאני שומע, שהסתדרות המורים אומרת שהיא רוצה

לדאוג למורה מן השורה. אני יודע כי השביתה הזאת הוכרזה - קראתי על כך גם בעתון -

ואפשר לבטל אותה אם יקבלו את התביעה על שכר מנהלים ומפקחים. המשא-ומתן היה על

שכר מנהלים ומפקחים, ולא על שכר המורה מן השורה.

י י ולבר;

זה קשור להסכם הקודם, שעוד לא קיבלנו אותו.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני מבקש להבין. האם אתה אומר שהשביתה הנוכחית לא תקויים אם יגיעו להבנה

בענין שכר מנהלים ומפקחים?

ג' לב;

כן.

י י ולבר;

הוא משקר.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני מבקש לא להשתמש בביטויים כאלה.

ג' לב;

זה לא משא-ומתן ראשון. בכל משא-ומתן אני שואל את המורים; מדוע אתם מתחילים

בשכר מנהלים ומפקחים? פעם תתחילו מן השכר של מורה מהשורה התחתונה.



י' ולבר;

הפעם קיבלנו את הטיעון שלך.

ג' לב;

השכר בשירות הציבורי כולו, של אקדמאים ולא אקדמאים, הוא מן הנמוכים בעולם

המערבי. אי-אפשר לומר אם שכר של 1300 אי 1800 שקל הוא גבוה או נמוך. צריך

לראות את הדברים באופן יחסי. באופן יחסי הקבוצה הזאת לא מקופחת. כל השכר

בשירות הציבורי נמוך. אף אחד לא צועק, כי כדי לשפרו דרוש הון תועפות שאין למדינה

הזאת.

הבעיה איננה רק של מורים. בשירות הציבורי משתכרים פחות מאשר בשירות הפרטי.

יש בעיה בענין זה. הפתרון של בעיה זו, בחלקו, בהמלצות ועדת זוסמן, שקובעות שכר

לפי ערך התפקיד. לדעתי, המורים היו נשכרים מכך. לתדהמתי - איני מבין מדוע - כל

המזכירים של האיגודים המקצועיים, אומרים: אנחנו מסכימים למסקנות ועדת ז וסמן, אבל

הם פועלים בדיוק להיפך.

ח' אלג'ם;

כהורים וכאנשים שאיכפת להם החינוך בישראל, אנחנו בעד כל תביעה לגיטימית של

המורים להעלות את רמת המורה. מובן שהעלאת השכר היא חלק מוטיבציוני בהעלאת רמת

המורה.

אם המורים מקבלים מעט או הרבה, זה דבר יחסי. למורים בישראל יש בעיה. מהנדס

שאינו רוצה לעבוד בשירות הציבורי מחפש עבודה בשירות הפרטי. למורה אין בית-ספר

פרטי. הוא חייב לסיים את הקריירה שלו בשירות הציבורי. על-כן מוטב להסתכל על השכר

שלהם גם מהיבט זה.

לנושא של מספר תלמידים בכתה. אין-ספק שככל שמספר התלמידים נמוך יותר טוב.

אבל אנחנו בתקופה של קליטת עלייה. איני יודעת אם זה הזמן לבדוק הצעה להורדת מספר

התלמידים בכתות.

כדאי שהסתדרות המורים תשב יחד עם משרד החינוך והתרבות ותדאג שמספר התלמידים

בכתה לא יעלה על המכסימום של 40. יש למצוא מיבנים ומורים כדי שיהיה ניתן לשמור

על המספר של 40 תלמידים בכתה, שלא יעלה. אני למדתי בבית-ספר יסודי עם 55 תלמידים

בכתה, בעת העלייה הגדולה מארצות המזרח.

היו"ר מ' בר-זהר;

מר רחלבסקי, לפני שאנחנו פותחים בדיון, אודה לך מאוד אם תעביר אלינו את

הסיכומים שהבטחת.

ג' רם;

הערה אחת, בקשר למספר הילדים. נכון שבעבר היו למעלה מ-50 ילד בכתה. התקופה

בה הוחלט על הפחתת מספר התלמידים בכתה במשך מספר שנים היתה בשנות ה-50. כלומר,

העובדה שהיתה עלייה גדולה לא מנעה הסכם עבודה שקבע שיפחיתו את מספר התלמידים

בכתה. דווקה בתקופת קליטת עלייה, הכיתות ההטרוגניות מקשות יותר כאשר מספר הילדים

גדול. איננו אומרים שבשנה הבאה יפחת,מספר התלמידים בכתה ב-10. אנחנו מציעים

תכנית חומש, או תכנית עשור. מוטב שלמדינה יהיה חזון גם בענין זה, ושהיא תתחיל

להגשים זאת בדרך אטית. נניח, בתשנ"ב יופחת ילד אחד לכתה. המצב כיום הוא, שגם

בכתות של טעוני הטיפוח, בהן היו 31-30 ילד בכתה יש יותר מ-40 ילד בכתב, בגלל

קליטת העלייה.



יש בעיה של קליטת עלייה אבל יש גם בעיה של חינוך.

היו"ר מ' בר-זהר;

נפתח בדיון. אנחנו מתנגדים בתוקף לכל השבתת לימודים.זה דבר חמור ביותר וזה

פוגע בתלמידים בראש וראשונה.

עובדה היא שלא נעשה מאמץ רציני על-ידי הגורמים הממשלתיים בחודש שחלף מאז

שנודע לנו על הסכנה לקיום שביתה. שום דבר לא נעשה כדי להכנס לדיון ולשיחה

ממשיים. מדוע לחכות לרגע האחרון, אז נכנסים למשבר ולמאבק נוראיים.

יש שעה קשה מאוד למדינת. איננו יכולים להגיע למצב שסקטורים שונים יתבעו

דווקה היום שינוי להמצב.

אמנם פתחתם את שנת הלימודים בלי בעיות, זה נכון. למדו שלושה שבועות. אתם

הולכים לשביבה לאחר שלושה שבועות של לימודים. זאת לא תרומה אדירה, שלאחר זמן קצר

פורץ משבר.

יחד עם זאת, משכורות חמורים בישראל הן משכורות אומללות. איננו יכולים להתנתק

מן המשמעות של להיות מורה בישראל. יש לכך משמעות ציונית ולאומית ממדרגה ראשונה.

אנחנו רוצים לשפר את רמת הלימודים. ראינו תוצאות של זה בחוץ-לארץ. תראו אלו

אזרחים צומחים במדינה. האם מישהו יילך להוראה מתוך ציונות צרופה. שום דבר לא

עושים כיום מתוך ציונות צרופה. אנחנו חייבים להשקיע מאמץ כביר בחינוך. האם ניתן

לעשות זאת עם משכורות כאלה?

אני מבקש שייפתח משא-ומתן מייד. ביום שני הבא, ב-22 בחודש, יום לפני פתיחת

השביתה, נקיים פגישה של ועדת החינוך ובתרבות עם מזכ"ל הסתדרות המורים, עם מנכ"ל

משרד החינוך והתרות ועם נציג משרד האוצר, כדי לראות היכן עומדים הדברים. נשמח אם

תביאו תשובה שיש הבנה בין הגורמים והשביתה תבוטל. ולא, ננסח לעשות משהו באותה

פגישה כדי לבלום את השביתה.

י' פרח;

איני זוכר פגישה אחת בה דיברנו על חינוך, שלא הועלתה בעיית שכר המורים. כל

ההשוואות עם עובדים אחרים במשק מטעות וגורמות נזק אדיר במערכת. מי שאומר זאת

איננו מבין שהתשתית במדינה מתקדמת היא החנוך. התשתית היא כמו בבנין: יסודות

רעועים לא ישאו בתי קומות. מי שאינו מבין את הענין הזה לא יתפוס על מה אנחנו

מדברים. יעשה השוואות.

ההשוואות אינן משמעותיות ואינן נכונות. העובדים בשירות הציבורי הם פונקציה

של חינוך. הם גדלים על ברכי חינוך מסויים, גרוע, קלוקל, טוב או מצויין. גורל של

מדינה נקבע על-פי החינוך. איננו מתייחסים לזה בכובד ראש. לא יעלה על הדעת שמורים

רציניים יפנו לחינוך כאשר המשכורת היסודית היא 1100 שקל. התדמית היא פוקנציה של

שכר. מה שהרס את המערכת במשך שנים זה השכר הירוד של המורים. כך גם התייחסו אליהם.

שנים רבות חלפו עד שהגיעו למעמד היום של קידמה, קידמה מבישה. אנחנו צריכים להאבק

בכל כוחנו על עניין שיפור מעמדם של המורים, בעיקר בחינוך היסודי. בתיכון, מספר

השעות שמורה עובד יותר קטן. יש אפשרות למשרה יותר גדולה, להשלמות.

להשבית מוסדות חינוך, במצב הבטחוני הקיים, מסוכן מאוד. לא הייתי מציע לחשוב

על מהלכים כאלה. יחד עם זאת, אני מחזק את ידה של הסתדרות המורים שתנהל משא-ומתן

מיידי ושאנחנו נפקח על המשא-ומתן הזה, נלווה אותו, נבדוק מה קורה, כדי לא להגיע

להשבתה. נראה עין בעין את התקדמות התהליך.

אני בהחלט בעד תוספת שכר. צריך להאבק על-כך כל הזמן, לא לרדת מן הנושא הזה.



אני בעד תכנית אקדמיזציה. חייבים להעלות את רמת המורים.

אני נגד הקטנת מספר התלמידים בכתות. נאמר כאן שזאת "עז". ה"עז" הזאת רק
תזיק, כי יטענו
תראו על מיז הם מדברים, עד כמה אינם ריאליים, היום, עם קליטת

עולים, מעלים תביעה כזאת? כך ייפגעו שתי התביעות המרכזיות. לא הייתי משתמש בזה

כאמצעי מיקוה. יש להתמקד בנושא של שכר מורים ושל אקדמיזציה של המורים. האוצר

צריך ללמוד שאין להשוות את המקצוע הזה ליתר המקצועות, כי מדובר ביצירת התשתית.

די צוקר;

מטעמים שונים מאלה של היושב-ראש ושל הבר-הכנסת פרח, אני אומר לא רק שלא צריך

אלא לא כדאי לאיגוד המקצועי לשבות עכשיו. איני שותף להנחה העקרונית של היושב-ראש

שהוא נגד שביתה במערכת החינוך בכל מקרה. יש נסיבות בהן מותר למורים להשבית ויש

נסיבות בהן מותר לתלמידים להשבית.

גם איני נזקק לטיעונים של מצבנו הבטחוני והעלייה. מצבנו הבטחוני תמיד קשה

ועלייה אני מקווה שתהיה במשך שנים רבות. האם בגלל זה לא קיים אורח חיים דמוקרטי?

לא. שביתה היא חלק מן החיים הדמוקרטיים. היא חלק מדיאלוג.

נקטתם בסיבות הגרועות ביותר לשביתה, אם אתם רוצים ששביתה תהנה גם מגיבוי

ציבורי. איני מכיר שביוזה שיכולה להצליח, אלא אם ארגה יושב על 'שיבר' חיוני. שום

שביתה אינה יכולה לשאת פרי בלי להנות מגיבוי ציבורי מינימלי.

לענין הצפיפות בכתות, זה טיעון של אנטי-עלייה. לשם מה להעלות בכלל את הטיעון

הזה. הלוואי ובחלק מן הכתות זה יסתיים ב-40. הלוואי וזאת תהיה הצורה.

לעניין השכר, מורים אינם יכולים להעלות תביעה זו היום. נכון ששכרם נמוך. אבל

אם יתנו לחברי הכנסת 100 שקל והם צריכים להחליט אם לתת אותו לרופא בשירות

הציבורי, לשוטר בשירות הציבורי, לאיש קבע או למורה, מה תעשו?

י י פרח;

למורה.

די צוקר;

איני יודע אם הייתי נותן את 100 השקל למורה.

אי אליאב;

חברי הכנסת גרים בבתים של זכוכית בעניין הזה.

י י פרח;

האם השוטר לא יהיה יותר טוב אם יהיה לו מורה טוב? הוא יידע לקרוא ולכתוב.

די צוקר;

יש בעיה של השירות הציבורי כולו. רמת השכר מקפחת ולעתים מעליבה כמעט כל מי

שנכנס לשירות הציבורי, בדרגים הנמוכים. יש נסיבות כלכליות שאי נן מונעות מלבוא

לשירות הציבורי. כאשר יש אבטלה של 10%, אין בעיה לגייס אנשים לשירות הציבורי.

הנסיבות הכלכליות הן כאלה שאינכם יכולים לומר; אנהנו רוצים עוד 25% ,ול- 155אלף

עובדים אין היום עבודה. זה טיעון של יתקבל על הדעת. תלמידים בתיכון ישאלו; אתם

רוצים תוספת של 25%, ויש 155 אלף איש שאינם מקבלים שכר בכלל. לכן, גם הטיעון הזה

נופל.





איני יכול שלא לראות את החיוב ואת היתרון שיש בהמלצות ועדת זוסמן. הן מנסות

להכניס סדר, בסופו של דבר לטובת השכר, שלא יצטרד להאבק על מאות הפיקציות שקיימות

היום במערכת השכר הציבורי. יש החלטת ממשלה בעניין זה. יש פה הגיון שהתקבל גם על

דעת האיגוד המקצועי הגדול, כלומר, ההסתדרות הכללית, גם על דעת הממשלה. לדעתי תהנה

מתמיכה ציבורית גדולה, של יישור-קו. אגב, לטובת הפנסיה. יש כאן הגיון לא רק של

סדר ונקיון במערכת. אלא גם הגיון מקצועי, למשל, לטובת הפנסיה. למשל, לטובת

העובדה שלא יהיו רמאויות במערכת, ואיגוד-מקצועי אחד יגנוב את האיגוד המקצועי

השני .

לכן, התביעה של האוצר בענין זה נכונה, להיכנס למסלול של ועדת זוסמן. זה חלק

מהטיעון הציבורי שצריך להיות מופנה אליכם.
אי אליאב
עיתוי המאבק ביחד עם המאבק של ההסתדרות - אינו טוב. אם תבואו עם העניין שלכם

עוד לפני שנחתם הסכם המסגרת, לא תזכו לאהדה ולא להבנה. אתם זקוקים לאהדה. העניין

שלכם הוא עניין צודק. אני מציע לכם לרדת מהעניין של מספר הילדים בכתה. אתם זקוקים

לאהדה. אתם יכולים לזכות באהדה בטענה שהמורה נמצא בתשתית של כל מקצוע אחר בשירות

הציבורי. המורה נותן את הבסיס. המורה יכול להוריד לתעלה או להעלות לגבהים.

הסטטוס של המורה בישראל היה במשך דורות על דורות גבוה, גם עם שכר נמוך. אבל

היום יש הצירוף הבלתי ניתן לניתוק בין טיב המורים ורמתם לבין שכרם. יש לכם נושא

שאתם יכולים לגייס עבורו אהדה גדולה מאוד. הזימון רק אינו נכון. כאשר ייחתם

ההסכם הכללי עם ההסתדרות, תעלו עם ענין האקדמיזציה ועם ענין גובה השכר. לא בשבוע

הזה. פשוט לא תהיו מובנים ולא אהודים. לא בשבוע הזה.

ח' פארס;

תמיד המורים סבלו ותמיד טענו שהזמן אינו מתאים לשביתה. היום יש בעיות עלייה

ובטחון. תמיר היו סיבות כאלה. המורה קופח ותמיד הקריב. המורה הוא סמל ההקרבה

במדי נה הזאת.

משרד החינוך, משרד האוצר והסתדרות המורים חייבים לשבת בהקדם. לדחות את

השביתה למספר ימים. אפשר לומר, שאם תוך שלושה שבועות לא יגיעו להסכם, הם חייבים

לשבות. אין ברירה.

נכון שכל השכירים במדינה הזאת מקופחים מבחינת ההכנסה, אבל עכשיו אנחנו מדברים

על סקטור מסויים, המורים. נדון בענין המורים. אם המורים לא יגיעו להסכם עם האוצר

ועם משרד החינוך, הם חייבים להשבית את הלימודים. אחרת, ימשיכו להיות מקופחים.
הכתות מלאות. אומרים
עכשיו אסור לדבר על זה, כי יש עלייה. ישמחו על עלייה,

אבל תנו להם פיצוי. אם תוסיפו 3-2 ילדים בכתה, יש לתת למורה פיצוי על כך. האם

כל הזמן צריכה להיות שחיקה בשכר המורים. למה?

מר רחלבסקי, מסרת נתונים. אני מכיר מנהל בית ספר, שאחד הבנים שלו לומד

באוניברסיטה, ארבעה לומדים בתיכון וילדה בגן חובה. הוא מקבל 2000 שקל נטו. איך

הוא יכול לחיות במצב כזה?
היו"ר מ' בר-זהר
זה מה שאנחנו שואלים את עצמנו? וכולם לומדים.
ח' פארס
הוא חיסל חסכונות, והתחיל לקבל הלוואות צמודות לדולר מידידים, על-מנת שהבן

יחזיר לכשיסיים את לימודיו.



י' רחלבסקי ;

מנהל בית-ספר משתכר יותר מסמנכ"ל ממשלתי ממוצע, שזה הטופ בשירות הציבורי.

ח' פארס;

לצערנו הרב, במדינה שלנו איו מגיעים להישגים ללא שביתות. המורים תמיד

התחשבו. אם הם התחשבו, הם צריכים להיות המקופחים במדינה.

אני קורא לידידי י ורעיי בהסתדרות המורים, לא לבטל את השביתה אלא לדחות את

מועדה. תיקבע תקופה מסויימת למשא-ומתן בין כל הגורמים. אם לא תגיעו להסכם, אני

בעד השביתה, ומה שיהיה - יהיה.

היו"ר מ' בר-זהר;

לסיכום הדיון, המכנה המשותף של דברי חברי הכנסת הוא קריאה: אל תשבתו. גם

חבר-הכנסת פארס שמצדיק את השביתה אומר: לא עכשיו.

נקודה שנייה, וזה מופנה בעיקר למוסדות הממשלתיים - משרד החינוך ומשרד האוצר.

אנא תיכנסו מייד למשא-ומתן, לשיחות, על-מנת להגיע להסכם, להבנה. תעשו זאת עכשיו.

תקבעו מועדים. אם יתברר שיידרשו עוד שבוע-שבועיים לשיחות, אני בטוח שתהיה אוזן

קשבת של הצד השני. תשבו. עבר זמן רב מיום כיפורים. לא ישבתם. שבו עכשיו.

בשבוע הבא נקיים מפגש נוסף בנושא זה. אנא, תבטלו עכשיו את עניין השביתה,

תצאו דרך למשא-ומתן.

בתום הישיבה, אני רוצה לציין, בשם חברי הוועדה, את צערנו על פטירתו של לאונרד

ברנשטיין, שהיה מלחין גדול ומנצח גדול וידיד גדול של עם ישראל.

אני חייב לומר משהו אישי. הייתי באמצע כתיבת מאמת בנושא זה. בשבוע שעבר

קראתי את העתונות. האיש הלך למות והעתונות הישראלית חגגה: שלום לך לני, לני

עוזב, לני יוצא. חוגגים. תנו לאיש למות בשקט. עוד לפני שהספקנו להתייחס לזה

הוא נפטר. הבנה לא נהפוך כל עניין לבדיחה וסנסציה. הוא אמר: אני גוסס, ואנחנו

חגגנו.
די צוקר
הוא שמע את שבחו בחייו.
אי אליאב
הוא לא שמע זאת.
היו"ר מ' בר-זהר
העתונות לא לקחה ברצינות את העובדה שהאיש נמצא על ערש דווי.

הוא היה מלחין גדול, מנצח גדול, מוסיקאי גדול וגם חבר חם של המדינה. תודה

רבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10.45)

קוד המקור של הנתונים