ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 27/08/1990

היערכות משרד החינוך לתחילת שנת-הלימודים, התשנ"א

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 159

מישיבת ועדת ההינוך והתרבות

יום שני. ו' באלול התש"ן (27 באוגוסט 1990). שעה 13:30

(הישיבה פתוהה לעתונות)
נכחו
חברי הוועדה; חי מירום - מ"מ היו"ר

אי אליאב

הי מחאמיד

נ י מסאלחה

ח' פארס

י י פרח

די צוקר

מוזמנים; שר החינוך והתרבות ז' המר

ז' אורלב - מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

דייר די שרון - מנכ"ל משרד החינוך והוזרבות לשעבר

י י ולבר - מזכ"ל הסתדרות המורים

ג י לב - משנה למנכ"ל. מרכז השלטון המקומי

ג י רם - משנה למזכ"ל הסתדרות המורים

י' ולד - ראש עיריית כפר-סבא

י' ירון - ראש עיריית גבעתי ים

ז י בוים - ראש עיריית קרית-גת

י' ברנשטיין - יו"ר מחלקת ההסברה. ארגון המורים

אי ברנע - מנהל המחלקה לחינוך בהסתדרות הכללית

אי בריק - משרד החינוך והתרבות

ג' בן-דרור - " " "

ב' אמיר - "" "

ע' סלע - " " "

אי מרקוס - " " "

ש' ידל י ן - " " "

ש' שמחה - " " "

ע י הרשקוביץ - " יי "

י י כהן - " "

י' לוין - מחלקת החינוך. עיריית תל-אביב

ע' קירש - מחלקת ההינוך. קרית-אונו

ר' פינצי - משרד האוצר

חי אלג'ם - ועד ההורים הארצי

י' רוזן - מרכז השלטון המקומי

י י אסא - הסתדרות המורים

די רונן - "

ש י ישי - " "

שי גלעדי - " "

וי ליאון - משרד החינוך והתרבות

בי נסים - " " "

היועץ המשפטי; מי בוטון

מזכיר הוועדה; י י גבריאל

קצרנית; אי זכאי

סדר-היום; היערכות משרד החינוך לתחילת שנת-הלימודים תשנ"א.



היערכות משרד החינוך לתחילת שנת-הלימודים תשנ"א
היו"ר חי מירום
אני פותח את והישיבה. ישיבה זו הפכה למסורת, וכל שנה שבוע לפני פתיחת

הלימודים, אנחנו נוהגים להזמין את צמרת משרד החינוך והתרבות להציג את תכניותיה

לפני הכנסת ולספר כיצד מערכת החינוך מתארגנת לקראת פתיחת שנת הלימודים הבאה עלינו

לטובה בשבוע הבא.

יש בעיות קשות וכבדות משקל שנשוחח עליהם במהלך הישיבה, ביניהן: הנהגת יום

חינוך ארוך, פתיחת הגנים בימי שישי ובעיות ספציפיות הקשורות למגזרים שונים בחברה

הישראלית. כבכל שנה, ערב פתיהת שנת-הלימודים, יש הליכים מסויימים, משפטיים,

והדברים לא יידונו היום בוועדה. כי כל מי אשר פנה לבג"צ או להליכים אחרים עשה

זאת מתוך כוונה שמערכת המשפט תעשה את הצדק. אבל אין לי כל ספק שבמשרד מתפקדים

היום שר חוזר, שנכנס למשרד לפני זמן לא רב והוא עושה לילות כימים כדי לייצב את

המערכת לקראת שנת-הלימודים, ושותף למאמציו מנכ"ל המשרד החדש.

בטרם הדיון, בשם חברי חברי הכנסת ובשמי אנחנו מאחלים ומייחלים לשנת-לימודים

טובה. חרף הבעיות השונות שילובנו כאן היום, ובוודאי לא בכולן תהיה הסכמה, כל

הנוכחים כאן היום בישיבה, והם רבים: מהכנסת, ממשרד החינוך, מהסתדרות המורים,

ממרכז השלטון המקומי, מוועד ההורים הארצי ומההסתדרות הכללית וכל האורחים האחרים

כאן - כולם בוודאי שותפים בתקווה ובתפילה ששנת-הלימודים הזאת ונתחיל כפי שצריך,

ויותר מכך, תימשך כסידרה.

הישיבה הזאת פתויוה לעתונות ולתקשורת שגילתה ענין רב מאוד בקיומה.

נוכחים כאן שר החינוך והתרבות מר זבולון המר; מר זבולון אורלב - מנכ"ל המשרד;

מר אריה בריק - היועץ המשפטי; מר גדעון בן-דרור - מנהל מי נהל הפיתוח; מר בנימין

אמיר - מנהל המי נהל הפדגוגי; מר עקיבא סלע - סגן מנהל המי נהל הפדגוגי; מר אליעזר

מרקוס - יו"ר המזכירות הפדגוגית; מר שוקה ידלין - סמנכ"ל מי נהל כוח-אדם בהוראה;

מר בנצי דל - מנהל אגף כוח-אדם בהוראה, הכשרה והשתלמות; מר שניאור שמחה - מנהל

אגף הבינוי; מר עדי הרשקוביץ - סמנכ"ל כלכלה ותקציבים; ישראל כהן - יועץ השר

לענייני תקשורת. ממשרד האוצר - מר רן פינצי. מהסתדרות המורים נמצאים עמנו מר

יצחק ולבר; גבי גילה רם; מר יצחק אסא; מר דב רונן; מר שלמה ישי; גבי שרית גלעדי.

ממרכז השלטון המקומי נמצאים מר גדעון לב; מר עודד קירש; מר יצחק ירון; מר יציק

ולד; מר יאיר לוין; מר זאב בוים; מר יונה רוזן. מוועד ההורים הארצי- גבי חנה

אלג'ם. מן ההסתדרות הכללית מר אהרן ברנע. מארגון המורים מר יוסי ברנשטיין.

אני מזמין את השר להציג את התארגנות המשרד לקראת שנת-הלימודים תשנ"א.
שר החינוך והתרבות ז' המר
אני מודה לממלא-מקום יושב-ראש הוועדה על ההתכנסות הזאת ועל ההקדמה.

בוודאי לא אוכל לכלול בדברי את כל הנושאים הנוגעים לשנת-הלימודים הקרובה.

אגע רק בכמה נקודות ואומר את ה"יש" וה"אין" בהם.

אהד הנושאים המרכזיים שיעמדו לפנינו בשנת-הלימודים הזאת הוא קליטת העלייה.

15,000 ילדים, מהם 12,000 מברית-המועצות ו-3,000 ילדים מארצות אחרות, בילו הקיץ

חודש וחצי באולפנים ללימודי עברית ועסקו בנושאים של השתייכות והזדהות עם עם

ישראל, ארץ-ישראל ומדינת ישראל. 60,000 ילדים צפויים להגיע לכאן בשנת-הלימודים

הקרובה אם אמנם תצפיות העלייה תהיינה כפי שהן מוערכות כיום ויש לנו תצפית משוערת

לכל גיל וגיל.



העלייה הזאת, אם מדובר על מספרים כאלה למשך חמש השנים הקרובות, גם בכמותה וגם

באיכותה היא מיוחדת ולא צריך להתייחס אליה רק כאל מטלה טכנית של נפח אנשים שמגיע

לארץ אלא צריך לדעת שהיא תטביע חותמה על החינוך והחברה שלנו. התוספת האיכותית

יכולה להשפיע גם על מגוון המקצועות, והטיפול בה הוא לא בדרך של הטמעתה בחברה

הישראלית אלא שילובה בה. המורים, הגננות והמנהלים, יותר מכל גורם אחר, בעיני, הם

הקולטים מבחינת השפה, המודעות, זיקה אל המשפחה, קשר לחברה ולסביבה. זה אתגר גדול

מאוד למערכת החינוך בחברה הישראלית.

המשימה ההינוכית שלנו היא להביא ליותר השתייכות והזדהות שלהם עם החברה

הישראלית. בהגדרה שלי, זה אולי עם שלא היו לו זכרון ושייכות היסטוריים במשך הרבה

שנים ופתאום הוא נולד מחדש בהתלהבות והתעוררות. פעמיים היתה לי הזדמנות לראות את

האנשים בברית-המועצות, מלבד אלה שפוגשים בארץ. יש פה הווייה מיוחדת במינה של

הזדהות שקיימת אינטואיטיבית וספונטנית בהתאם לנסיבות, אבל צריכה העמקה בתוכן שלה.

האתגר של המורים כקולטים את הילד ואת המשפחה שלו, הוא להעמיק יותר את התוכן של

החווייה הזאת, אבל גם להעלות את הרמה של החינוך בישראל, למשל במדעים, שם יש

הצטיינות רבה. בבתי-הספר נעשים חילופים, הילדים שהגיעו עד היום עוזרים לילדים

הישראלים במדעים והילדים הישראלים עוזרים להם בתחומים אחרים. גם לגבי מיגוון

המקצועות וגם לגבי הרמה יש פה יכולת ליצור הזדמנויות חדשות לחינוך. המשימה

החינוכית שלנו היא להביא אותם להבנת הערכים של החברה הישראלית והיהודית כאן

לגביהם, עם הגישות השונות שקיימות בהברה הישראלית לגבי מה שנקרא הבנת הערכים, אבל

תוך הזדהות פנימית עמוקה עם ההיסטוריה והתכנים הרוחניים שלנו. אפשר ליצור את

התודעה הזאת.

זה לא חידוש גדול, אבל אחזור עליו, כפי שאמרו הפילוסופים, בתים ובתי-חרושת

להורים ובתים לילדים הם תנאי הכרחי לקליטה שלהם, אבל לא מספיק על-מנת שהם ירצו

להיות כאן ולהישאר כאן. החינוך הוא הקובע.

מערכת החינוך בשדה התארגנה באופן רציני מאוד, אני יודע שלא שר החינוך הוא

המחנך, המורים הם המחנכים. אנחנו התמנינו פוליטית לתת את האווירה, הכלים, היכולת

לפעול, אבל למעשה המחנכים בשדה הם יהיו הקולטים הראשונים שישפיעו. ההתארגנות

כרגע היא בלי חשבון, כלומר, אנחנו לא מחשבים בדיוק חדרים, כיתות, מורים וכדומה,
אלא אומרים
אנחנו קולטים אותם במבנים הקיימים. להיכן שהם באים אנחנו קולטים

אותם, משלימים כיתות ומשתמשים במבנים שהיו פחות מתאימים. אבל בעוד כחצי שנה

נצטרך לעשות חשבון-נפש יותר מדוייק לגבי הפריסה במקומות השונים מבחינת מורים,

שעות, כיתות וכדומה. אבל עיקרי הדברים הם ש-60,000 ילדים אמורים להיקלט במערכת

החינוך בשנה הבאה. אגב, עלייה הוא אחד משני נושאים מרכזיים שיהיו גם בלימודי

בתי-הספר. הנושא והשני הוא תאונות הדרכים.

נושא מרכזי שני הוא רמת החינוך בעיירות הפיתוה ובשכונות. כפי שהדיור לעולים

קשור ב"אוהלים", כך גם נושא זה קשור לנושא העלייה. מערכת ההינוך כשהיא מתמודדת עם

סוג המצויינות הזה, צריכה לדעת שבקרב ציבור שלם קיימת תחושה שהייתי מגדיר אורנה

כקיפוח, עם תוצאות מוכחות, ומעשה אופקים יוכיח. אנחנו צריכים לבדוק זאת לא רק

באופקים אלא לאורך כל עיירות הפיתוח, בשכונות ובבתי-ספר. במקומות שונים חסרים

התנאים המתאימים שמעמידה מערכת החינוך הישראלית, כדי לאפשר להם להתקדם בחינוך,

ואם אתם רוצים בחיים. זו משימה חינוכית ממדרגה ראשונה תמיד, אבל דווקה כאשר באים

עולים. צריך להגיע לכך שכל האזרהים במדינה, גם אלה שהגיעו בעליות קודמות ונמצאים

פה משכבר הימים, ירגישו בבית ושימוצה הפוטנציאל שלהם. אני לא אומר שכל ילד

בישראל יכול להגיע לאותו הישג כמו הברו. אבל חובת מערכת החינוך הישראלית, כמו

שכתוב "חנוך לנער על-פי דרכו", להגיע למצב שכל אחד יגיע למיצוי הפוטנציאל שלו.

זה וחלק מהמשפחה של החברה הישראלית. אני מבטיח שנעשה מאמצים גדולים, ארגוניים

וחינוכיים כדי לבחון את רמת החינוך בעיירות הפיתוה ובשכונות.

אם זכור לכם, לפני כמה שנים בהנו ידיעת קריאה וחשבון בכיתות יסוד ומצאנו

צורך לתקן הרבה במובלעות ובכיסים שונים של מצוקה. המבחן השני שנעשה הוא כמה

ילדים נכנסים לבית-הספר התיכון העיוני לצורותיו, אם זה מסמ"ת או עיוני, כמה מהם

מתחילים את המסלול, כמה מגיעים לסופו, כמה ניגשים לבגרות וכמה עוברים אותה.

ביקשתי מהמדען הראשי ומהמזכירות הפדגוגית שנקיים דיונים רציניים בנושא הזה, כדי



לקבל נתונים על המצב בכל הארץ. נתון ראשון שאפשר לראות אותו מייד הוא הבגרות

כמסמן. אנחנו חייבים לדעת מה המצב וכיצד להתמודד אתו. הוא הדין לגבי החינוך

הערבי, והיו לי כמה שיחות עם חברי כנסת ערביים בענין זה. דאגתנו היא להעלות את

הרמה בכל המובנים ובאמצעות כל הכלים.

תפקיד מערכת החינוך להביא לכך שתהיה מסגרת שכל מי שנמצא בישראל ירגיש שייך

וכי מוצה הפוטנציאל שלו. שלא תהיה אפלייה בתוצאות החינוך. מפני שאם יש שתי רמות

או מספר רמות בחינוך, במידה רבה זה הרס של חינוך וחברה. וזה קורה בבריאות ובכמה

תחומים אחרים. במערכת החינוך היסוד הראשון הוא שגם אם לא לכולם יש אותו כשרון,

יש לחתור לכך שהמאמץ החינוכי יביא למיצוי הקיים אצל כל אחד ואחד. התשובה העיקרית

לבעיה הזאת הוא המאמץ שנעשה לאחר מה קורה ולדרבן את הטובים יותר להביא תכניות

יותר טובות וגם מורים יותר חזקים לאותם מקומות שנמצאו חלשים יותר.
כאן אכנס לשני נושאים
האחד - חמישה ושישה ימים בשבוע; הארת- - יום חינוך

ארוך. לכאורה, הנושא של חמישה ימים בשבוע יוכל בעתיד להיות מנוף ואתגר כדי לבנות

תרבות משפחה ופנאי בישראל מסוג שבלתי ניתן היה לבנות אותו רק על יום השבת. אם יש

לך סוף שבוע ארוך ואתה בונה את זה נכון, אתה יכול לבנות לטווח ארוך דברים שיהיו

מועילים בשיתוף המשפחה, הקהילה והחברה בחיי התרבות. אבל היו פה כמה דברים שלא

איפשרו ביצוע הענין הזה במערכת החינוך בשנה זאת. חשנו אינטואיטיבית שזה הלך רוח

של הציבור, וזאת בלי להביא בחשבון את הזמן בו ציבור מתרגל לאורח חיים אחר.

הדבר העיקרי שאחריו לא צריך להוסיף שום דבר אבל כדאי לומר אותו הוא, שיתר

חלקי המשק, למעלה מ-50%, עדיין עובדים שישה ימים בשבוע. הדבר הזה בפירוש מקשה.

בהרבה ארצות - לא אומר שלמדתי זאת באופן יסודי מאד - אבל כפי שלמדתי, זה היה

תהליך הדרגתי של חמש שנים או יותר מזמן שהמשק עבר עד שמערכת החינוך עברה לחמישה

ימים. לא צריך להקדים את הענין. אמנם בהקדמה יש משום זירוז של ירט- החלקים, כי

אם הילדים לומדים יום אחד פחות ההורים נזעקים לעבור לחמישה ימים. אבל כשיש מסה

כזאת של 50% שעדיין לא עובדים חמישה ימים, יש קושי גדול מאוד בביצוע.

נקודה שניה היא שיש צורך, לפחות בהתחלה, שמערכת החינוך והתרבות הישראלית תכין

תכנית שתתמודד עם הימים האלה, וגם זה לא היה מוכן. מהלך השנה הקרובה יאפשר לנו

בחינה יותר רצינית של טיפול בענין הזה.

בסיכום, שתי סיבות מדוע לא כל כך פשוט לעבור: א. קליטת העלייה; יהיו הרבה

אנשים ויהיה צורך לקלוט אותם מעבר ללימודים הרגילים. ב. מצבם של בתי-הספר

בעיירות פיתוח ובמקומות אחרים בהם יש משמעות לשישה ימי לימודים. וסיבות אלה

דייג.

אני רוצה לשבח קודם כל את הסתדרות המורים ואחר-כך את יתר הגורמים שלמרות הסכם

נתנו לנו יד. אני מזכיר שלפני חודשיים היינו עם הסכמים חתומים על חמישה ימי עבודה

מ-א' עד הי. מורה ידע שביום שישי ושבת הוא לא נמצא בבית-הספר. כאשר כבר הכל היה

מוכן ומסודר, וזה היה סוף שנה - היתה נכונות בצדק, ללמד חמישה ימים, אבל לפזר

בתורנויות שישה ימים. פה אני רוצה לשבח את השלטון המקומי שנתן יד בנושא הזה, את

ארגון המורים שהסכים ואת כל יתר הגורמים שנתנו יד. בלי ספק ההתחלה היתה שהמורים

היו מוכנים לשנות בהסכם שהיה להם ובכך הם נתנו דוגמה חיובית. כשניגשתי לטפל בזה

באוצר אמרתי שיש הוצאות נילוות לענין הזה בדברים אחרים אבל לא תהיה תוספת שכר

למורים. לארור שנגמר הענין והאוצר הסכים, אמר לי שר האוצר: אמרו לי אנשי שחמורים

לא יסכימו. ואומר לכם עכשיו מדוע הם הסכימו: מתוך הבנת המצב ורצון טוב לענין

ויש פה דבר נכון, מבחינת התחושה שלי, לגבי מה שקורה בחברה הישראלית.

למרות עיכובים שונים, השלטון המקומי וכל הגורמים עוזרים לנו, ואני מקווה

שבבתי-הספר הכל יעבוד כפי שצריך. שני הארגונים, ארגון המורים והסתדרות המורים

הודיעו שאנחנו הולכים לפתיחת שנת-הלימודים באופן מסודר. יש מחלוקות אבל אנחנו

מתקדמים בנושא. ארגון המורים מלכתחילה לא רצה בחמישה ימים ולכן המשא-ומתן לא היה

אתו.



27/08/90

עניו גני-הילדים, ותחילה גנים של החינוך המיוחד. 220 גנים מתוך 8,000 הגנים

הם גנים של ההינוך המיוהד, מספר קטן יחסית, אבל לכל הורה כזה זו בעיה קשה מאוד,

בעיקר בתנאים החברתיים הקיימים היום. קיבלנו על עצמנו לבדוק את הדרכים השונות

כדי שגני הילדים בחינוך המיוחד לסוגיו יפעלו שישה ימים בשנה. יש לנו שנה כדי

לטפל בסוגיה הזאת לקראת השנה הבאה.

במה שנוגע ליתר הגנים שהם גנים רגילים, צריך לזכור שהם 5%, 6%, 7% מכלל מערכת

החינוך, שהרי כיתות אי עד י"ב הם כ-93% - אין לנו ברירה. כולם מכירים את הבעיה

של חילופיו שלא יכולים להיעשות בגו. יש רק גננת אחת ועוזרת אחת. את שתיהו צריך

ל-35 הילדים שבגו ואין מי שיחליף אותו. ישבנו השבוע עם ועדת החינוך של השלטוו

המקומי ואנחנו מקווים להגיע להבנה בארבעה דברים: א. הגו לא יהיה חובה. הורים

יוכלו להביא ילדיהם אם הם רוצים וצריכים. יש הורים שרוצים לבלות עם ילדיהם וכבר

היום יש הורים שאינם שולחים את ילדיהם לגו ביום שישי. ב. ההתארגנות תהיה פחות

פורמלית ולכו היא תהיה מעיו גו מועדוני. זאת לזכור, הילדים מקבלים שעות גו

רגילות, שהרי הוספנו שעה לכל יום בגיו קיצור השבוע, אבל לילדים שיגיעו תהיה תוספת

של יום אחד. ג. זה יהיה בשכר הורים. ד. שכל"מ, זאת אומרת שנשתדל לסבסד את מי

שלא יכול. סביב המרכיבים האלה זה מה שנוכל לעשות בגנים. צריך לזכור שכאשר באתי

לפני כמה חודשים היתה החלטת ממשלה, באישור הכנסת וכל הגורמים, על חמישה ימי לימוד

בכל בתי-הספר.

כדי להתארגו ביחד עם הרשויות המקומיות בנושא הזה דיברנו על כך שבגני-הילדים

שיש לנו שני ימי שישי פעילים עד החגים, באותם שבועיים ילמדו חמישה ימים בגנים,

ונוכל להתארגו לקראת התכנית שלנו מייד לאחר החגים. אלה המרכיבים של הטיפול בבעיה

הזאת, שצריך לראות בה את חצי הכוס המלאה ולא הריקה. בעצם הוחלט על חמישה ימים

בכל המערכת, 93%-95% פועלים שישה ימים בהיערכות של המערכת, שהיא היערכות קשה,

ו-5%, חלקם הכואב יותר, החינוך המיוחד לומד כרגיל ואילו היתר, שהם רוב הגנים, הם

רשות ובהשתתפות הורים. יש עוד דיונים לגבי גובה התשלום שמיועד לכיסוי הוצאות ולא

לרווחים, עם טיבסוד למי שצריך.

יום חינוך ארוך. בשנה שעברה היתה תכנית חלוץ ליום חינוך ארוך ב-40 בתי-ספר.

בדיווח שמסרו לי היא היתה מוצלהת באופו מיוחד. הפעולה הצליחה גם בתכנית, גם

בנכונות המורים להיכנס לעניו וגם בשיתוף הקהילה. אופי התוכנית הוא ביו הוספת ידע

להעשרה של מחצית-מחצית או 40% ו-60% בשיעורים. התכנית שאנחנו מגישים היום מקיפה

בערך כ-30 מבתי-הספר, היינו 550 מתוך כ-2,500 בתי-ספר, וזה מספר ניכר וממשי, זה

כבר לא נס י ו ני.
קריאה
מה מספר השעות והתקנים?
שר החינוך והתרבות ז' המר
27 מיליון שקל, שלוש עד ארבע שעות שבועיות לכיתה.

כזכור, מדובר על קריטריונים מובחנים של עיירות פיתוח, שכונות שיקום ורווחה

שבהם 35% ומעלה מהילדים הם טעוני טיפוח. יוח"א הוא באישור של ועדת הכספים, כולל

הפירוט על מי מדובר, שקיבלתי אותו כנתון. אנחנו מחפשים דרכים לפיתרון לארבעה
גורמים שלא מופיעים כאן
1. בתי-ספר שבהם אחוז טעוני-הטיפוה הוא גבוה מאוד אבל

הם לא בשכונות שיקום ולא בעיירת פיתוח, במיגזר היהודי. יש בתי-ספר שבהם אחוז

גבוה יותר מאשר 35% יחם לא נכללים, מכל מיני סיבות, או שהשכונה לא הוכרה ככזאת או

שנמצא בית-ספר במקום שהוא לא שכונת מצוקה. 2. החינוך העצמאי. 3 . החינוך הדרוזי.

4. החינוך הערבי. יש לנו בעיה בנושא הזה. חלק ממנה הגיע לבג"צ. אולי הבגי'צ

ינחה אותנו והדברים יצריכו טיפול.



כאשר עלינו ל-550 בתי-ספר, ברור שהטיפול המטפח מאוד שהיה ב-40 בתי-הספר לא

יהיה כאן, שם היו יותר שעות. אבל אני מקווה שבאותה רוח נתקדם גם ביוח"א הזה. זה

חשוב שהילדים יגיעו מאוחר יותר. המערכת דיווח שב-40 בתי-הספר המורים בעצמם

נרתמו להמשיך בתכנית, וכך לא היינו צריכים להביא מורים מבחוץ. יש לכך יתרון של

מובנות כל התכנית בבית-הספר ולא כטלאי.

היו"ר חי מירום;

השר הזכיר כאילו הקריטריונים נקבעו על-ידי ועדת הכספים. על-פי החוק,

הקריטריונים נקבעים רק על-ידי החלטת המשרד באישור ועדת החינוך של הכנסת. ואכן כך

עשינו בוועדת החינוך של הכנסת, תוך מתן אפשרות לערעור על מוסדות שלא נכללו ביוח"א

ואשר עונים לקריטריונים הללו.

שר החינוך והתרבות ז' המר;

המדע והטכנולוגיה לקראת שנת ה-2000 במערכת החינוך. החלפתי דברים עם כמה

חברים במשרד ועם דייר דן שרון הבקיא בכך, ואני מקווה שהוא גם ילווה אותנו בנושא

הזה. לא צריך להוכיח כאן את הקשר בין רמת המדע והטכנולוגיה של מדינה לבין יכולת

הקיום הכלכלית שלה ודברים נוספים שנובעים מכך. ראו היום את אנשי המדע ביפן,

קוריאה וארצות-הברית.

חשוב לשפר במידה ניכרת את הרמה של המדע הטהור, ההנדסה והלימודים הטכנולוגיים

במערכת החינוך. מדינה כושלת במדע, במידה רבה תהיה כושלת בעתיד וזורעת בעצמה את

כשלון העתיד שלה. חשוב מאוד שלקראת המאה ה-21 נשפר את המצב והיכולת שלנו כמדינה

התלויה במידה רבה בנושא הזה. בנוסף לרפורמה שכבר הוחל בה, צריך לפנות למדענים

בארץ שיכינו תכנית לימודים מתקדמת ומרתקת. הבעיה היא שבערך כל שלוש או חמש שנים

הדברים משתנים ולכן חשוב מאוד שנדביק זאת וגם נצפה קדימה. יש לנו הרבה איים של

מדע ברמה גבוהה שיכולים לסמן לנו כיצד להגיע לכך. זו משימה אינטלקטואלית מאוד

חשובה להצטיין במדע. זה יהיה אחד הנושאים החשובים שנטפל בהם בשנה הקרובה. יש לו

משמעויות לגבי בתי-ספר, תכניות לימודים ועוד.

אני מבקש לומר משהו בשאלת המגזר הערבי. עם כניסתי לתפקידי, ביוזמת יושב-ראש

ועדת החינוך, נפגשתי עם חברי הכנסת הערבי ים. נפגשתי גם עם ראשי ערים וגורמים

נוספים במגזר הערבי ועם מפקחים. דיברנו על כך שנכין תכנית שבה מקדמים במקדם גבוה

יותר, בשעות, בבינוי ובתכניות לימודים את המגזר הערבי, עקב פערים שקיימים במערכת

מהרבה סיבות. יש דברים שאפשר לעשותם מייד, כמו שיפור בתכניות הלימודים" ותוספת

שעות. אבל בשטח הבנייה, היות והיא כולה מצומצמת ובדוחק גדול, תיקון הפערים יקח

קצת יותר זמן. הנוגעים בענין בצמרת משרד החינוך ישבו והציעו תכנית שאני מקווה

שנוכל להציג אווזה בעוד כשבועיים לפני הוועדה ולפני החברים המעוניינים בכך. דיברו

על יום חינוך ארוך, חינוך טכנולוגי ועוד. המשיכה הזאת במגזר הערבי היא בהעדפה

חיובית במשרד.

הערה לגבי דבר זמני שנצטרך להתיירוס אליו, והוא אם כך וכך אלפים של ילדים יהיו

ב"אוהלים" בתקופה הקרובה. לא הייתי רוצה להשאיר את הנושא זניח לחלוטין. אינני

יודע מה המספר, כמותית. אני מקווה שעד החורף ממש הענין יסתיים. ביקשתי מאגף

הנוער, בשיתוף עם העיריות שבהן נמצאים ה"אוהלים", לבדוק את המצב בכל מקום. אם

ההורים יתנו להעביר את הילדים לבתי-הספר הרגילים - לעשות זאת. ככל שצריך להוסיף

שעות בבתי-הספר האלה ולתת לילדים האלה את הכנת השיעורים בהדרכה של מורים, נקצה

לכך. את האמצעים שצריך. אם ההורים ירצו להישאר במאהל, בבית-ספר על ידו או במתנ"ס

קרוב, אלה אופציות קיימות ואנחנו נלווה אותם במטה שיטפל בכך. הנושא הוא חשוב

מבחינת הרגישות לגבי הילדים.

היו"ר חי מירום;

אגב הצגת הנוכחים נכנס לכאן דייר דן שרון. זו הזדמנות להביע כאן את הערכת

הוועדה והערכתי האישית לפעולתו כמנכ"ל המשרד. אנחנו מאחלים לך שתתמיד בעבודה



אדוני השר, אני מציע שנחרוג ממנהגנו הקבוע ו נלך לשיטת ה- HEARING . נאפשר

לנוכהים בישיבה לשאול אותך שאלות ישירות על-מנת לקבל תשובות ברמה פרטנית. ויתהילו

הברי-הכנסת. בבקשה.
ה' מחאמיד
השאלה הראשונה: האם יש דברים תכליתיים שאתה יכול לבשר לאוכלוסיה הערבית

בענין קידום ההינוך במגזר הערבי.
שאלה שניה
כהבר ועדת ההינוך נשאלתי הרבה פעמים מה הקריטריונים שלפיהם נקבע

ישוב בו יהיה יום לימודים ארוך. לדאבוני זה הגיע לבג"צ. לדעתי היה צריך לפתור

זאת בלי בג"צ משום שכולנו יודעים שאותם 17% הם אזרחי המדינה הזאת ואותו קריטריון

צריך לחול גם עליהם. אין לי תשובה לאנשים ששואלים אותי על כך.
שר החינוך והרזרבות זי המר
לשאלה והשניה, ואני עונה בתום לב כי לא אני פסקתי את זה. אלה שאירגנו את זה

וחשבו על זה היתה להם כוונה כנה. הם אמרו: ניקח את עיירות הפיתוח שם נראה לנו

שיש בעיה קשה, וזה קריטריון מובחן במדינת ישראל לגבי כל מיני הטבות, כמו השקעות,

בנייה, ועוד. ניקח שכונות שיקום ורוויה שגם הן דבר מובחן שבו הושקעו אמצעים

ומאמצים על סמך סוציו-אקונומיה מסויימת. הוסיפו לכך אותו קריטריון, שהוא גם

קריטריון מובחן, באותם מקומות של 35% טעוני טיפוח, היינו, היקשו עוד יותר 5די

לצמצם, כי לא היה כסף לכל בתי-הספר אלא רק ל-550 בתי-ספר. יכול להיות שקרה כאן

מה שכבר קרה בעבר, כפי שציינתי, שנשמט מהזכרון הטבעי חלק מהענין. כשקיבלתי את

הרשימה כלא מומחה התרשמתי שהם הלכו באופן כנה, לא בדקו לפי זרמים, נטיות אלא לפי

מי שצריך את זה יותר. אני מקבל שהתברר שזה לא כך. כלומר, אם מדובר על קריטריונים

שנוגעים בעצם לילדים, צריך לדאוג שכל האוכלוסיה הישראלית תקבל זאת. אנחנו נעשה

פעולה, אולי יחד עם ועדת החינוך, על-מנת לתקן את הענין, אולי באופן הדרגתי. נתחיל

במשהו ונתקן יותר בשנים הבאות. הכל תלוי כמובן באמצעים הקיימים. אחרי שבתי-הספר

ערוכים לזה, ארנה לא יכול להוציא זאת מהם. צריך להוסיף ולבדוק מאיין לוקחים את

האמצעים.

אשר לתכנית עצמה - יש לי אותה כתובה וערוכה לאחר שדנו על כך במשרד. יש לנו

עוד ישיבה אחת שבה עלי לסכם את הענין ולא הייתי רוצה לזרוק דברים שאחר-כך יאמרו:

התחייבת והבטחת ולא עשית. הדברים האלה הרי ייראו ועשויים להתגלות.- תנו את

האשראי, ובישיבה הקרובה של ועדת החינוך אפרט. לפני כן אולי אפגש עם החברים

שמתעניינים בכך באופן מי ורוד, אפילו בשבוע הבא, כדי לסכם לפני הישיבה הסופית וללבן

את נושא החדרים ועוד בעיות. כאן מדובר על תכנית שמקיפה את כל החלקים שהעליתם

במהלך השיחות ונסיון לענות עליהם בפסיכולוגים, בחינוך טכנולוגי, בתכניות לימודים,

בשעות שרוסרות במקומות שאין תקנים מתאימים, בבינוי במקומות שקיימים מבנים ובנושאים

של הקהילה, בכל הדברים שמכל מיני סיבות היו קשורים למגזר הערבי וגם לסביבות

זניחות אחרות שנוצרו בהם פערים. הרצון שלנו קיים. אני לא יכול לענות תשובה

מפורטת אבל הדברים כתובים. אני צריך אישור סופי כדי שנתקדם הלאה ואני מבטיח

לעשות זאת בהקדם לקראת שנת הלימודים הקרובה.
נ' מסאלחה
התשובות על השאלות של חבר-הכנסת האשם מרואמיד הן גם תשובות לשאלות שלי. יש לי

הערוץ. היה סיכום בין סיעת המערך והליכוד בנושא של שוויון בהנהגת יום חינוך ארוך.
שר החינוך והתרבות ז' המר
היות ואני לא בשתי המפלגות האלה מה היה הסיכום?



נ' מסאלחה;

אני הסתייגתי , אבל ההסתייגות שלי נפלה בסיעתי. אותם מקומות שהזכרת שיש בהם

35% טעוני טיפוח וכן הלאה - בסדר. אז אמרנו: מגזרים אחרים, כולל המגזר הערבי

והדרוזי - לפי שיקול דעת השר. גם ההסתייגות הזאת נפלה. היות והם בישלו לך ולנו

את התבשיל הזה, אני מקווה שתוכל להתמודד בנושא הזה.

שאלה כללית. יתוספו 60,000 תלמידים עולים. איך אתה ערוך מבחינת בנייה? האם

זו ונהיה משמרת שניה? איפה ילמדו התלמידים האלה - באוהלים? האם הכיתות תהיינה בנות

40 תלמידים ויותר?

שר החינוך והתרבות ז' המר;

אהזור על מה שאמרתי בדברי. בשלב הראשון אנחנו קולטים אותם בכיתות הקיימות.

נ י מסאלחה;

אפילו מעל המספר?

שר החינוך והתרבות ז' המר;

נווסת בצורה כזאת שזה יהיה במספר המתאים. ברור לי מראש שתוך חצי שנה תתעורר

בעיה. בסיכום שהיה בזמנו עם משרד החינוך דובר על כך שתהיה בנייה בהתאם ולפי

הצרכים של החברה הישראלית. אני מקווה שכך יהיה. אני מתנגד למשמרת שניה כל עוד

החברה הישראלית כולה לא עברה למשמרת שניה.
אי אליאב
בהמשך לשאלה של חבר-הכנסת מסאלחה. המערכת לא תוכל להימנע מלהכניס יותר

תלמידים לכל כיתה. לא צריך לחכות למשרד השיכון והבינוי שהוא יתכנן בנייה מהירה,

בעיקר בנייה טרומית לקליטה תוך השנה הזאת. אני שואל אם אתם כבר בתוך התכניות

הכספיות והאדריכליות בנושא הבנייה הטרומית.

שר החינוך והתרבות ז' המר;

א. האוצר אישר לנו 180 כיתות לבנייה חדשה לקליטת העלייה.
היו"ר חי מירום
זו תוספת של 7,500 תלמידים.

שר החינוך והתרבות ז' המר;

הממוצע של ילדים בישראל במגזר היהודי בכיתה הוא /2, כך שעדיין במיצוע נכון

ניתן עוד לטפל בזה. יש לנו אישור עקרוני כללי יותר על 550 כיתות, אבל נצטרך לממש

אותו. אמרתי שתוך כמה חודשים נעמוד בפני בעיה. נשתדל לקיים דיונים עם האוצר

בממשלה בנושא הזה.
אי אליאב
לענין האדריכלי של הבנייה הטרומית המהירה כמעט ואין זמן. איפה אתם עומדים עם

התכניות לבנייה מהירה?



ג' בן-דרור;

התכניות נעשות לפי שלושה מודלים שונים של בנייה טרומית מהירה, שעומדים בתקנים

הן של גודל בתפקוד והן של בטיחות וגיהות, כדי שלא נצטרך בעוד שנתיים להחליף ולשפץ

או שיפסלו את המבנים כי הם דליקים. יהד עם השלטון המקומי והחברה למשק וכלכלה

הגענו לשיטה של אספקת החדרים בדרך מרכזית, כדי להבטיח מחיר זול יותר ואספקה יותר

מהירה. 38 חדרים כבר אושרו בבנייה טרומית מהירה. האישורים כבר ניתנו לישובים

ואנחנו נערכים לקראת אפשרות של מנה נוספת של החדרים הללו. הבנייה היא בארץ.

י' פרח;

אני שואל איך אפשר להיות שלם עם תפקוד גני-הילדים כגן מועדוני. אני מבין שזה

עומד להיכנס לביצוע. לי לא ברור מי יחליף את הגננות? מה יקרה לגבי אורזם הורים

בתקופה של קליטת עולים? מה יקרה עם ילדים כאלה בגיל הרך שצריכים להיות במסגרת

כזאת, כשכל יום קובע לגביהם? ראיינתי בשבוע שעבר גננות ומפקחות על גני-ילדים, כמו

ד"ר נחמה ניר, שאמרה כי אינה יכולה להבין איך יכול לקרות שהגננת-האם עצמה לא תהיה

גם ביום שישי ויהיו לה מחליפות.

שאלה אחרת בנושא של סיוע למוסדות חינוך בעיירות פיתוח, דוגמת יום חינוך ארוך.

הגיע הזמן שהקריטריון של עיירות הפיתוח לא יהיה הקריטריון הקובע אלא זה של טעוני

הטיפוח. התביישנו להשתמש במושג הזה. לדעתי אסור לרדת מהנושא הזה כל עוד יש לנו

תופעות כמו אופקים. זו עובדה שרק 20 תלמידים שם מתוך 104 הגיעו לבחינות בגרות.

זו רעה חולה שאסור להסתיר אותה. נתייחס פעם אחת לבעיה האמיתית ונאמר שעלינו לטפל

בטעוני טיפוח. אם זה יהיה הקריטריון, זה יוכל להיות גם בית-ספר בתוך עיר ולא רק

בעיירות פיתוח. בכל עיר יש מוסדות חינוך שיש בהם טעוני טיפוח רבים שאנחנו

מזניחים אותם.

שר החינוך והתרבות זי המר;

לגבי הגנים. צריך תמיד לזכור מה הן האלטרנטיבות. האלטרנטיבה לגן מועדון כזה

הוא חמישה ימי לימוד. עכשיו צריך לבחור.

י' פרח;

למה אתה מקבל את זה? אני יודע שאתה נמנה על הלוחמים.

שר ההינוך והתרבות ז' המר;

כן, אבל אני נמנה על אלה שגם רוצים לממש. היתה החלטה בשנה שעברה שדיברה על

כל מערכת החינוך בחמישה ימים.

י י פרח;

זה אסון.

שר ההינוך והתרבות זי המר;

לשנה הזאת עצרנו זאת בבתי-הספר. בגנים, זאת האפשרות שקיימת, בלי להוסיף שכר

לגננות, שלפי דעתי יגרור שכר לכולם. לכן הוהלט מראש שהדבר הזה לא יהיה. צריך

לעשות דברים גמישים ולא שיגרתיים וכך אתה מאפשר לילד לבלות שישה ימים בגן, נכון,

לא בתנאים הרגילים, אבל את השעות של הגננת הוא מקבל בחמשת הימים.

י י פרח;

אבל הוא נקרע ממנה יום אחד.
ז' אורלב
לגבי הפרופיל הפדגוגי של אותו יום שישי, אנחנו נותנים לו צביון שונה מהיום

הרגיל מאחר שלא כל התלמידים נמצאים. האופי שלו יהיה גן-מועדון או מועדונית, השם

עוד לא נבהר. בהתאם לכך יהיה פרופיל ההוראה, הכל באישור הפיקוה.

י י פרה;

זאת אומרת שיהיו ילדים שלא יבואו באותו יום. על זה אני קובל.
אי ברנע
מה תהיה גישת המשרד לנושא של החינוך לדמוקרטיה ולכל המערך הזה שניבנה בשנים

האחרונות?
שר החינוך והתרבות ז' המר
לא שינינו דבר בנושא של חינוך לדמוקרטיה. מה שהוחלט בשנים הקודמות שיילמד

השנה - יילמד. נחשוב על דברים נוספים שכדאי שמערכת החינוך תעסוק בהם כמו חינוך

לציונות וחינוך ליהדות במובן של הברת מורשת היהדות, לא של קיום מצוות. זה לא

במקום, זה תוספת.
ש' ישי
בתי-הספר שהיו בניסוי בשנה שעברה קיבלו את יוח"א בינואר-פברואר וחלקם במרס.

הם התחילו פרוייקטים מסויימים שעתה הם בעיצומם. השנה צמצמו את שעות יוח"א מ-8

ל-4. למשל בחטיבת הביניים בחצור, השנה בית-הספר קיבל בסך-הכל 5-4 שעות יותר

מהתקן הרגיל של תחילת יושנה שעברה. צמצמו שעות שהיו לחינוך לדמוקרטיה ולמקצועות

אחרים. האבסורד הוא שלא רק שבית-הספר לא קיבל אותן 8 שעות לכיתה כשנמצאים

בעיצומם של הפרוייקטים אלא הוא מוצא עצמו עם 5-4 שעות יותר מהתקן הרגיל שקיבלו

בשנת תש"ן. האם אותם בתי-ספר שהתחילו בפרוייקטים האלה, לפחות בתשנ"א ימשיכו לקבל

אם לא 8 שעות אז 6 שעות? נוצר מצב שיש יוח"א אבל בעצם אין יוח"א.

בי אמיר;

ברגע שעברנו ממתכונת של ניסוי למתכונת כללית, הכללים של ניסוי אינם פועלים.

אפשר לומר בצורה הפוכה שבית-הספר הזה נהנה במשך שנה מלימוד וסיוע ומכניסה למסלול

הזה. זה נכון, היה טוב והיינו מאוד רוצים להוסיף יותר שעות. אבל אם נוסיף שעות

לבתי-הספר האלה, בתי-הספר האחרים שכלל לא היו בניסוי יטענו שמגיע להם יותר. סך

כל השעות שיידרשו כדי להשאיר את המבנה של השנה שעברה הוא גדול מאוד והוא יבוא על

חשבון בתי-הספר האחרים.

ש' ישי;

מה - באשר לצמצום מצד אחד ותוספת מצד שני כך שבסוף הכל מתאזן, כמו בחטיבת

הביניים בהצור שקיבלו בסך-הכל 4-3 שעות, זה כל התקן?

ז י אורלב;

'אם יש מקרה ספציפי כדאי שתעביר לי פרטים ואנחנו נבדוק.

י' אסא;

הציבור מוטרד מהענין של יום שישי בגני-הילדים. לא כל גני-הילדים ייפתחו ביום

ו י ולא בכל מקום תהיה יוזמה של הורים לפתוה את הגן. האם משרד ההינוך לא שקל -

ואם לא שקל אולי יש מקום לשקול - שבשנת-הלימודים תשנ"א ייפתחו כל הגנים בימי

שישי, לא במימון ההורים אלא במימון הממשלה, מה גם שמדובר בסכומים לא גדולים. עד

כמה שידיעתי מגעת זה בסך-הכל 40 מיליון שקל.



27/08/90

שר החינוך והתרבות ז' המר;

זה 40 מיליון שקל ישירות. אינני יודע מה זה יגרור בכל מערכת החינוך בגלל

הנכונות שלה לעבור לחמישה ימים בסידור של תורנויות בשישה ימים. זה יתחיל לזעזע.

אם הסתדרות המורים תודיע לי שהיא מוכנה לספוג שהגננות יקבלו יותר, והמורים לא,

בגלל הוויתור שלהם - אני לא בטוח שארגון המורים יעשה את זה.

לגופו של עניו, הרי דווקה הסתדרות המורים תמכה במעבר מערכת החינוך כולה

לחמישה ימים.

י י אסא;

גן פתוח שישה ימים, גננת חמישה ימים.

שר החינוך והתרבות ז' המר;

עד לפני חודשיים הסכמתם. הסתדרות המורים היתה חלק מההסכם שעובדים חמישה ימים

בכל מערכת החינוך. אם הגענו עכשיו לכך ש-95% מסודרים, בזכותכם, אז מה הטענה לגבי

ה-5% שזה לא סידור של שבוע מלא? 40 מיליון שקל זה כסף.

היו"ר חי מירום;

הואיל ותמו השאלות, אתן לנציגים מהמוזמנים לומר את דבריהם. בבקשה, נציג

השלטון המקומי .

י' ירון;

בחודשים האחרונים צברנו הרבה מאוד שעות של ישיבות עם רוב הגורמים הקשורים

לענין הזה משרד החינוך, הסתדרות המורים והשלטון המקומי, במטרה לגשר על פני פערים

שהיו. לזכותם של כל הגורמים ייאמר שהיה נסיון כן ואמיתי. היתה הרגשה שבאו

בידיים נקיות כדי לנסות לפתור בעיות. ברגע שאמרנו למשרד שאנחנו מוכנים לנסות

לקיים את המערכת שישה ימים בשבוע, ידענו שאי-אפשר להסתפק באמירה בלבד אלא כל אחד

צריך לתרום תרומתו.

יש כמה דברים שנשארנו תקועים בהם והם יכולים להפוך את הקערה על פיה.

בקשר לקליטה. היא נעשית בעיקר ברשויות המקומיות. הממוצעים הם בלתי

רלוונטיים, משוס שאם עיר אחת מקבלת אלף או אלפיים משפתות עם כמה מאות ילדים שיש

למצוא להם פתרון, אז אין פה ממוצע. אין זה משנה שבעיר המרוחקת משם כ-20 קילומטר

לא קלטו אף אחד. יש כמה רשויות מקומיות שתקועות חזק בבעיה הזאת. מבנים טרומיים

הם לא תמיד הפתרון לבעיה הזאת אבל אינני רוצה להרחיב.

יש כאן רצון טוב ואנשים טובים. אבל, חבר-הכנסת פרח, יש הסכם בין הממשלה לבין

ההסתדרות, הסתדרות המורים ומרכז השלטון המקומי בענין של המעבר לחמישה ימים בשבוע

והסכמים צריכים לקיים. לכן הידיים של המערכות, בייחוד של השר, תהיינה כבולות

בענין הזה.

אני מתאר כאן סצינה מסויימת ואולי למישהו יש פתרון. באים ואומרים, למרות שיש

והחלטה חד-משמעית שעוברים לחמישה ימים אנחנו רוצים לקיים את המערכת שישה ימים.

באים להסתדרות המורים ואומרים; אנחנו עובדים חמישה ימים בשבוע, זה עקרון מקודש.
באים להסתדרות הפקידים ואומרים
השרתים, המזכירות, העוזרות לגננות, הם עובדים

חמישה ימים בשבוע, זה עקרון מקודש. ויש גם את יום השישי. אם המחנך לא יהיה

והשרת לא יהיה משום שהם עובדים חמישה ימים - יש בעיה והיא; לפצות אותם. בא

המשרד ואומר; יש עקרון מקודש שהענין של הארכת שבוע הלימודים אסור שיעלה כסף, לא

לממשלה ולא למרכז השלטון המקומי.



שר החינוך והתרבית ז' המר;

שכר, לא כסף. כסף כן, בהסעות, בפתיחה.

י' ירון;
שכר. כסף. שקלים. אומרים לך
מה אתם רוצים, קיבלתם את מלוא השעות בחמישה

ימים, והבעיה נשארת. כולם רוצים שישה ימים אבל איך עושים את זה. ברור שלעובדים
יש רק אפשרות אחת
שיעבדו בהתנדבות ואם זה לא קורה, בפירוש יש בעיה. צריך לומר

את הדברים בריש גלי, גני-הילדים פתוחים חמישה ימים בשבוע. מאחר והמערכת בחלקה לא

עברה, חלק מהילדים הם ילדים לאמהות-מורות והו חלק מתוך מערכת החינוך, ברגע שהן

עובדות שישה ימים אתה צריך לפתור להן את הבעיה בגנים וזה מספר לא מבוטל,
אתה אומר
ההורים ישלמו עבור גן הילדים. גם היום גננות משתלמות ובאות

במקומן ממלאות-מקום וזה לא כל כך טרגי. מאחר שבמקומות מסויימים יהיה רק מספר קטן

של ילדים באותו גן שההורים יחפצו בפתיחתו ביום שישי, יהיו גנים מקובצים, לא תהיה

המערכת ההומוגנית של כל השבוע. הילדים יקבלו חברים חדשים, גננת חדשה, עוזרת חדשה

וגן חדש ביום שישי. אבל צריך להעמיד זאת מול האלטרנטיבה שאומרת: אין.

אני לא מליץ יושר של משרד החינוך אבל הוא ממולכד כי החלטת הממשלה היא

חד-משמעית. אם לכולכם יש רצון טוב ואתם רוצים להאריך זאת בעוד שנה - או שכל

המערכת עובדת חמישה ימים, או שכל המערכת עובדת שישה ימים. בשם משרד החינוך וגם

בשם השלטון המקומי אני אומר שבענין של גני-ילדים אני מאמין שאנחנו נמצאים בדרך

לפתרון, פה לא יהיה משבר.

למרות הרצון הטוב, המשבר האמיתי שיכול לגרום לכך שיהיו רק חמישה ימים בשבוע

הוא בבתי-הספר, בייחוד בפרשת השרתים ובמידה מסויימת ענין המזכירות. ישבנו שעות

אין ספור ואין לזלזל בכך. אסור לנו להרשות שהמורים ייכנסו לכיתות ובית-הספר יהיה

עזוב לנפשו. יש הוראות בטחון שדורשות סריקה בבוקר ואי-אפשר לפתוח את בית-הספר.

לא יכול להיות בית-ספר ללא שרת ובמציאות הקיימת היום, השרת גם הוא יעבו,ד חמישה

ימים בשבוע. ברוב בתי-הספר יש שרת אהד כי בחלק גדול מבתי-הספר עובדות חברות

נקיון. אם הוא יעבוד חמישה ימים הוא לא יהיה ביום השישי. יש 34 ימי שיש:י בשנה

ומציעים לנו לפצות אותו בחופשה כדי שזה לא יעלה כסף ותהיה לו חופשה כמו למורה.

כלומר, לאותו שרת יהיו חודשיים חופש בשנה, 34 בגין ימי השישי, ושלושה שבועות או

חודש החופשה השנתית שלו. אבל אנחנו זקוקים לשרת כדי שיכין בקיץ את בית-הספר לקראת

הלימודים.
שר החינוך והתרבות ז' המר
אז בחגים. סוכות, חנוכה, פסח.
י' ירון
הסתדרות הפקידים אומרת: אני נכונה לכל דבר בתנאי אחד, שעבור 34 ימי העבודה

האלה העובד יפוצה בכסף בסוף שנת הלימודים. אנחנו עומדים ארבעה ימים לפני פתיחת

שנת-הלימודים ובינתיים הודעת הסתדרות הפקידים היא קטיגורית והבעיה היא רצינית.

קיימת גם בעיית המזכירות. אני מאמין שבמידה מסויימת היא ניתנת לפתרון יותר קל.

אבל מי שחושב שאפשר לפתור את הבעיה הזאת ללא כסף כלל שרוי בטעות. מי ישלם? כולם

יעבדו חמישה ימים ואנחנו נאמר לשרת שיעבוד ביום שישי בהתנדבות? הבעיה הזאת עלולה

לעמוד כנגד כל הרצון הטוב שגילו כל הגורמים. קיימת גם בעיית המזכירות ואני מאמין

שבמידה מסויימת היא ניתנת לפתרון יותר קל.



27/08/90

כאשר הסתדרות המורים יצאה לסנקציות מקצועיות היא הוציאה את החינוך המיוהד
מהוץ לעניו ואמרה
בילדים האלה אנהנו לא פוגעים. אי-אפשר למצוא להם ממלא-מקום.

זה רע למצוא להם ממלאי-מקום בכיתות המקדמות בבתי-הספר הרגילים, או בבתי-הספר

המיוחדים וגם בגני-הילדים.

ז י אורלב;

את זה אנחנו מכסים.

י' ירון;

לא, אתם לא מכסים. אתם כוועדת ההינוך של הכנסת צריכים לפנות לשר האוצר ושר

ההינוך - בינתיים מדברים על הוראת שעה לשנה - ואני פונה גם להסתדרות המורים:

הוציאו את החינוך המיוחד מחוץ למשחק הזה, תנו לו להתנהל עוד שנה כפי שהוא התנהל

בשנים עברו, אל תכניסו אותו לבוכהלטריה של חמישה ימים, משום ששם זו עבודה מקצועית

ועבודה שמשקיעים בה את הנשמה. אין לדברים האלה תחליף, אי-אפשר להביא עובדים

מהוץ-לארץ. הקשר של הילד עם העובד או המטפל הוא מיוחד. מעבר למה שאמר השר לגבי

הגנים, זה לא רק גן, זה גם בית-ספר ושם צריך סייעת.
שר החינוך והתרבות זי המר
בית-הספר לא שייך.
י' לוין
השר אומר שבית-הספר לא שייך. בית-הספר לא יכול לפעול בלי סייעות.
י' ירון
אבל אני מדבר על הסייעות והן שייכות להסתדרות הפקידים. אי-אפשר-לשחק עם

חמישה ימים ושישה ימים כאשר מדובר בילדים פגועים. אני מבקש מכל הגורמים לקחת

אותו תחום שממילא פגוע ולא להכניס אותו בנשימה אחת עם כל המערכת.
שר החינוך והתרבות ז' המר
אחד הגורמים היא הסתדרות הפקידים שתסכים להמיר חופש בכסף.
י' ירון
לכן אני פונה בבקשה הזאת. כולנו בסירה אחת. הבענו נכונות עקרונית לשישה ימים

והיא מחייבת איזו שהיא תרומה לענין. ארבעה ימים לפני פתיהת שנת-הלימודים יכול

להיות מצב שכולנו נהיה נכונים לשישה ימים ובסופו של דבר המערכת תעבוד חמישה ימים.
שר החינוך והתרבות זי המר
אני מסכים עם רוח הדברים, הפאתוס והאתוס שגילה ירון בדבריו ואני מודה על

העזרה שהושיטו הוא, מר ולבר וכל החברים בענין הזה. בעצם כמעט כל הנושא מוסדר,

בפרמטרים שהסכמנו עליהם. הנה, ענין גני-הילדים מוסדר. לא יכול להיות שמערכת

חינוך שלמה של מיליון ילדים לא תלמד ביום השישי, כפי שהוסכם על-ידי כולנו, בגלל

שהפקידים עומדים על דבר שבהסתדרות הוסכם עליו בזמנו עם מר הברפלד והוא אמר שיביא

את מר קיסר לכך, כלומר, שממירים בחופש. בעיני הוא גורם רציני והוא אמר שהוא יקה

על עצמו את הענין. לא ייתכן שהחברה הישראלית תסכים שבגלל שלא נתנו למזכירה חודש

כסף במקום חופש - חודש חופש הוא כסף - הנושא לא יוסדר. לדעתי הסתדרות הפקידים

רצתה באותה הזדמנות לסיים ענין אחר, ובאותה הזדמנות גם סיימנו עניינים אחרים, כמו

אותם 300 שלא הוסדרו. יש דברים שניבנו במאמצים אדירים ולא הזכרנו אותם פה. דבר

כזה לא מצדיק הפרה של דברים שהוסכם עליהם.



27/08/90

אי ברנע;

אנחנו משוכנעיס שהבעיה היא הרהבת היקף האפשרויות הכספיות של המשרד. אנהנו

מקווים שיושר ההדש ימצא את תעצומות הנפש כדי להרהיב את משקל החינוך בישראל וימצא

בהסתדרות שותף למאבק הזה שכרוך בשינוי עדיפויות. בשלב הביניים אני בטוה שיימצא

רצון טוב וכל הגורמים במערכת שלנו יתנו כתף לנסות לפתור את הבעיה. יהד עם זאת

אני מודע לבעיות שהועלו על-ידי מר ירון, שבדרך כלל נוגעות לשכבה של אנשים ברמה

נמוכה יחסית של מקבלי השכר ומטבע הדברים ההסתדרות צריכה להגן בענין זה.

עסקנו במסגרת שתאפשר למערכת החינוך לפעול והשר, בצדק, שם את הדגש על הדברים

האלה אבל אני מבקש להעלות עוד בעיות. כולנו מברכים על נושא העליה שהמשרד הציב

אותו יושנה כנושא מרכזי. זו הזדמנות לחדש את החינוך הציוני בבית-הספר ולבחון

משמעויות חברתיות. כולנו מודעים לתופעות שגל עלייה מעורר בחברה הישראלית, שלא

מרצוננו כמובן, ולקשר שמנסים ליצור בינו ובין מצוקה. לדעתי המשרד חייב להתייחס

לנקודה זו.

אלמנט שלא הועלה כאן הוא האבטלה הגואה. העלייה בשלבים הראשונים בוודאי תרחיב

את התופעה הזאת ויהיו בעיות שישתקפו בכיתה. מן הראוי שהמשרד יעסוק בכך ברמה

פדגוגית. אני מעלה את הנושא כי מזה שנתיים אנחנו עוסקים בנושא של חינוך לעבודה.

לשמחתנו מצאנו אוזן קשבת במשרד לניסוי שביצענו בשנה שעברה ואנחנו מאוד מקווים

שהוא יימשך גם השנה משום שזו תרומה ישירה לחינוך הציוני ובנושאים החברתיים.

שמחתי לשמוע על הרצון ליצור שוויון הזדמנויות לכולם. השר אמר שצריך למנוע את

ההרס החינוכי והחברתי שאי-השוויון הזה מביא. משתמע שאי-השוויון הזה הוא כבר

עובדה מוגמרת בתחום הבריאות וכדומה. אנחנו נאבקים שזה לא יהיה כך בתחום החינוך.

אנחנו חושבים שיוח"א יכול להיות תשובה חלקית, לא מלאה, לתופעות כמו החינוך האפור

שהתפתחו בשנים האחרונות. כמה גורמים הסתדרותיים היטו שכם והיו המובילים במאבק

ליום חינוך ארוך. למרות הכשלון הגדול, בכל זאת יש הצלחה קטנה ואני מקווה שהענין

יתרחב.

בימים אלה אנחנו דרוכים למתחולל סביבנו באזור חמפרץ הפרסי. הנושא הזה חייב

למצוא ביטויו גם בבית-הספר, כמובן לא במשמעויות הבטחוניות, אבל בהיבטים אחרים. יש

מקום להמשך הטיפוח של נושא הדו-קיום, הדמוקרטיה וההבנה בין העמים ואני מקווה

שתי נתן על כך הדעת.

י י ולבר;

אתייחס רק לנושא של חמישה ימי עבודה. מחר יש לנו מסיבת עתונאים ואת עיקר

הדברים נמסור שם.

בשמה של הסתדרות המורים אני אומר: נפתח את שנת-הלימודים בצורה הכי מכובדת

והכי קלה שאנחנו מסוגלים לה. לא שאין בעיות, יש בעיות קשות במערכת החינוך. אבל

בתקופה כזו חשוב שלפחות בקטע הזה תהיה איזו שהיא רגיעה לילדי ישראל, למורים

ולציבור ההורים, בלא מצוקה נוספת, ומיותר להסביר מדוע.

בנושא של חמישה ימי עבודה. כפי שידוע לכם, ב-4 באפריל הוזמנו על הסכם שממשלת

ישראל אישרה אותו לאחר שלושה דיונים מעמיקים. קרוב לשלושה חודשים היתה בארץ

ממשלת מעבר, לא היה שר הינוך במשך הזמן הזה במשרד, ולא היה מי שיישם את ההסכם של

חמישה ימי עבודה בפועל בשטה. עם כניסתו של שר החינוך לתפקידו היתה פנייה אלינו

ואנחנו הסכמנו. השיקול היה שעדיף לדחות את הנושא בשנה.

וכאן אני אומר לחברי-הכנסת, לשר החינוך אמרתי זאת הרבה פעמים; רבותי, מי

שמשלה את עצמו שבשנה הבאה אנהנו נסכים למהלך נוסף בנושא של המישה ימים טועה טעות

מרה. ב-1 בספטמבר 1991, אני מודיע כאן חד וחלק - אז אולי לא תשכחו אותנו כל כך

אבל שהדבר יהיה ברור - מערכת החינוך, כולל בתי-הספר, תעבור לחמישה ימי עבודה.



בכל חודש אני מתכוון לשלוח מכתב לשר ולהזכיר לו שבשנה הבאה עובדים חמישה ימי

עבודה ובכל חודש אני אשאל אותו איך הוא מקדם את המערכת לקראת המעבר. וזה רציני.

עניו הסתדרות הפקידים. אני משקיע בכך הרבה מאוד עבודה אבל אני מציע לא

להתעלם מהקושי הזה. נכון שעכשיו תקופת חגים ומכיוון שמדובר בשני ימי שישי ניתן

לעבור את זה בשלום באיזו שהיא צורה. אבל לא יעלה על הדעת שבתי-הספר יעבדו -

ואקרא לזה כך - ללא אדם מבוגר, בכל ימות השבוע פרט לשבת. כנ"ל לגבי מזכירות.

אי-אפשר להפעיל מערכת חינוך בלעדיהם.

כאן אני פונה לשר החינוך שהוא אחד השרים החזקים בממשלה: אמירה שלך בלשון

התפטרות יכולה להביא אותם 10 או 20 מיליון שקל על-מנת לפתור את הבעיה של השרתים

והפקידות. אני מאוד מבקש שאתה תפעיל כאן את מלוא סמכותך כי לנו יש רצון טוב. לי

אין ענין להיכנס אתך לחילוקי-דעות לאחר החגים כששרת לא יבוא ואז אתן הוראה שבמקום

שאין שרת לא יפתחו את בית-הספר בבוקר. עדיף שנתקצב את הענין הזה ב-10 או 15

מיליון שקל, שזה לא כל כך הרבה כסף. צריך לדבר עם שר האוצר בענין, ולהגיע להסדר

עם הסתדרות הפקידים על-מנת לאפשר נוחות של בתי-הספר בשנת-הלימודים הנוכוחית.

ביקשנו מציבור המורים לגלות את הרגישות המכסימלית בכיתות בתקופה הקשה הזאת

ולהיות ערניים לגבי ילדים במצוקה, או הורים במצוקה.

אני מברך את כל ציבור התלמידים, היהודים והערבים, בשנת שלום. אני יכול לומר

לשר החינוך שמבחינת הסתדרות המורים אנחנו נעשה כל מאמץ על-מנת לאפשר לך לנהל את

מערכת ההינוך כראוי.

חי אלג'ם;

בהמשך לדבריו של מר ירון אני רוצה להתיייוס לענין החינוך המיוחד. אנחנו פונים

לכל הגורמים שיש להם יד ורגל בתחום זה: אנא, התעלו מעל לשיקולים שונים ופרוזאיים

וחישבו על הילדים שנפשם בידיכם. לילדים האלה יש קשיים שלא צריך לחזור עליהם.

הוציאו את החינוך המיוחד מהענין הזה, מר ולבר.
י י ולבר
הוצאנו.
ח' אלגים
יש סייעות, שרתים ומזכירות.
גי רם
זה לא אנחנו.
י' לוין
לא, זו הסתדרות הפקידים.
ג' לב
המורות של הכיתות האורגניות הן שלכם. אם תודיעו כאן שהן יעבדו כרגיל, שישה

ימים, אני מקבל על עצמי ב-70%-80% היום לשכנע את הסתדרות הפקידים גם בקשר לעוזרות

הטיפוליות. אם תודיעו שהן תעבודנה חמישה ימים אין שום סיכוי לשכנע את הסתדרות

הפקידים.



27/08/90

היו"ר חי מירום;

מר לב תוהם פה בהודעה חיובית ואנחנו שמחים על כך.
חי אלג'ם
הנושא של יום השישי בגן. כאשר השר הודיע שמפעילים את מערכת החינוך שישה ימים

בשבוע הבנו מזה שגני-הילדים הם חלק אינטגרלי ממערכת החינוך. כנראה שטעינו. יש

כאן בעיה שלדעתנו היא טכנית וניתנת לפתרון. לשנה הזאת בלבד, וכולנו מדברים על

שנת היערכות, תנו לנו פסק זמן, תנו לילדים להמשיך לבקר בגנים שישה ימים בשבוע.

במשך השנה הזאת, בצורה טובה, נכונה, ראויה ומתאימה לכל הצדדים המעורבים נשב,

נבדוק את הנושא היטב, הדברים ייעשו בצורה מסודרת ותיבנה תכנית שכולם יתברכו בה.

לא כדאי לעשות זאת כאשר כל אחד מנסה להשיג לעצמו תועלת נוספת.

אשר לתשלום ההורים בגנים. א. אנחנו נגד תשלום על משהו שצריך לקבל אותו כחלק

משירותים מקובלים. ב. אם אנחנו חושבים על גן מועדוני - רבותי, זה בייביסיטר.

כאן נותנים יד לכך שגננות מסויימות יגידו בריש גלי: אני לא נותנת שום דבר

חינוכי, אני שומרת על הקטנים כי האמא שלהם בעבודה. זה מוריד מהיוקרה של כולם.

י י פרח;

כך זה יהיה.
ז י אורלב
זו פרשנות לא נכונה.
חי אלג'ם
הצענו תכנית שתיעזר בהורים. דיברנו על חמישה ימי עבודה לגננת ולעוזרת שיהיו

ימים גמישים באמצע השבוע. הצענו את עזרתנו בארגון תורנות הורים ולסייע כדי שלא

תהיה גננת לבד בגן. הדברים נפלו על אוזניים אטומות, לא התייחסו אליהם וחבל. זו

לא עבודה ארגונית כל כך גדולה והעלויות תהיינה קטנות. בגן המועדוני אמנם לא יהיה

תשלום לגננת - לדעתנו גם זה יהיה - אבל איפה הסעות לילדים? איפה פתיחת הגן הזה

ורכישת חומרים? כי הרי אם-הבית תנעל את החומרים שלה בארון. איך ייראה הגן ביום

ראשון? לתכנית הזאת יש עלויות שוליות כל-כך גבוהות שכבר עדיף לשלם לגננת.
ז י בוים
בנושא גני-הילדים כל ההפעלה ביום שישי תהיה ההיפך מחי נוך. זה יהיה נזק

חינוכי, זה יו-יו פדגוגי. יקהו את הילדים שיסכימו לבוא וירכזו אותם בגנים אחרים,

יצטרכו להסיע אותם. ביום שישי הם יפגשו פנים ארורות לגמרי, לאו-דווקה פנים

פדגוגיות, אנחנו לא יודעים אם אלה יהיו חיילות או בנות בשירות לאומי, בלי לפגוע

באף אחד, אבל בלי הנסיון שצריך, או מדריכים מלשכת הנוער. במפורש זה יהיה

בייביסיטינג. וביום ראשון הילדים יחזרו לגן המקורי שלהם.

תשלום מהורים יוצר פרדוכס מבחינה חברתית. הרי זו רשות. יש במדינה אוכלוסיה

די גדולה של אמהות שעובדות ביום שישי, להן יהיה קשה לשלם, אבל דווקה הן זקוקות

למסגרת של יום שישי כדי לצאת לעבודה. מי ישלם לגננות הטובות ביותר את מירב הכסף?

אלה שיושבות ביום שישי בקפולסקי ברמת-השרון. הילדים שלהן יקבלו את החינוך בגן הכי

טוב כי הם ישלמו כסף טוב לגננות הכי טובות. זה חינוך שחור. זה יוצר פער חינוכי,

ובגן קיימים מכשירים ואמצעים שונים כדי שהילד יהיה מוכן לכיתה אי.



שר החינוך והתרבות זי המר;

אתה מעריך שברמת-השרון הגננת הרגילה תעבוך יום רגיל ובקרית-גת תהיה רק היילת?

- זה לא נכון,

ז י בוים;

כן, אני חושב כך. מה שיתפתח הוא שבמקום בו הורים בעלי אמצעים יוכלו לקנות

ביום שישי גננת טובה - זה מה שהם יעשו.

שר החינוך והתרבות ז' המר;

לא קונים גננת טובה, העיריה מארגנת.

ז י בוים;

הנושא האחר הוא יום חינוך ארוך שנוגע במיוחד לערי הפיתוח. אנחנו צריכים

להיות מפוכחים בנושא הזה והניסוי שנעשה השנה היטעה. קצת הצטערתי על הדברים שאמר

מר אמיר. עשו ניסוי ומראש ידעו שכאשר הוא ירד לשטח זה יהיה משהו אחר לגמרי

מבחינת האמצעים שאפשר יהיה להקצות. והשקיעו בניסוי כדי להצדיק את הרעיון.

ג י רם;

לקחו בחשבון שלא ילמדו ביום שישי והשעות היו עוברות. מכיוון שביום שישי יש

לימודים, רוסרות השעות האלה.

ז י בוים;

אני רוצה שלא נשלה את עצמנו שיש פה יום חינוך ארוך, יש פה תוספת של כ-30 קודת

לתלמיד במשך השנה. זה לא יום חינוך ארוך, זה קצת החזר של מה שהמערכת לקרדו במשך

השנים מהתלמידים.

היו"ר חי מירום;

אאפשר לחברי הכנסת לומר את דבריהם ואפתח אני. לעניו יום חינוך ארוך. אנחנו

איננו רואים את הרשימה שהוגשה לנו בנפח של 550 בתי-ספר כרשימה מוגמרת. אמרנו זאת

כשאישרנו את הקריטריונים, כאשר המשרד הביא אותם כאן לפנינו. התכוונו שכל

בתי-הספר שייראו לנו כיכולים להיכלל במסגרת הקריטריונים, וזה לא יאיים מספרית,

יובאו בפני משרד החינוך והתרבות על-מנת שנוכל לעשות עוד קצת צדק עם כאלה שנשמטו

מהרשימה או שלא נכללו בה בהיסח הדעת, וכמובן גם מהמגזר הערבי. אני אומר לחברי מן

המגזר הערבי שיש להם טענה צודקת. מייד כשהסתכלנו ברשימה, הבחנו באי-סבירות לגבי

נפח בתי-הספר במגזר הערבי. הואיל והקריטריונים מדברים על קו עימות או על ערי

פיתוח או שכונות שיקום, אם תהיה רוח טובה ונכונות מצד המשרד, נוכל למצוא דרך

להגדיל באופן משמעותי את מספר בתי-הספר במגזר הערבי שייכללו. אם נעשה כך נעשה

צדק בענין הזה.

כהמשך לדבריך, גבי אלג'ם, ההרגשה שלנו קשה מאוד בנושא של פתיחת הגנים ביום

שישי. טוב עשה המשרד שדחה את הענין עד לאחר החגים כי זה אינו מאורגן כרגע לפתירוה

מיידית וכבר התרענו על כך בישיבה הקודמת. אבל אחר החגים כבר לא תהיה אפשרות

למשיוך זאת הלאה כי זה לא יהיה סביר. מה שלא ייגמר בין הצדדים המעורבים בזמן

שיותר בין ה-1 בספטמבר ל-10 באוקטובר לא יוכלו לטפל בו יותר.

י' לוין;

מבחינה זאת הכל גמור. אין בעיה בגני-הילדים. הבעיה תהיה דווקה בבתי-הספר.



היו"ר חי מירום;

אינני בטוח שאין בעיה. לא יודעים מין תהיה התנדבות ההורים להביא את הילדים

לגנים? איזו הוראה תהיה בגנים? אני לא יודע אם יש לך תשובות ברורות. אנהנו עדיין

לא קיבלנו תשובות ברורות. קיימת השאלה של תשלום על-ידי הורים.
י' לוין
גם זה גמור. למשרד החינוך יש תשובה. ההורים משלמים ויש שכר לימוד מדורג מ-3

עד 5-

הי ו"ר ח' מירום;

בסדר. כאשר השר מדבר על הסיבסוד לנצרכים צריך לגמור זאת.
ז י אורלב
זה גמור. הישיבה שנידבת פתרה הרבה בעיות.

היו"ר חי מירום;

לנושא העולים. לי אין כל ספק שבחלק מהישובים לא יהיה פתרון פיזי למספר הגדול

של ילדי עולים שיהיו שם. בענין זה נצטרך לרוח התנדבות ותרומה של בתי-הספר, בתי

החינוך, הרשויות וכל הגורמים. לא רק בענין זה, גם בתחום התעסוקה, הדיור והחינוך

נעמוד בפני הרבה הפתעות בלתי מתוכננות מראש. לעני ן העולים כולם צריכים להירתם

יחדיו. זה לא נושא לניגוח ולעשיית חשבונות. אני יודע שיש כיתות מאוכלסות מדי

וזה יהיה קשה. רשמנו לפנינו את דבריו של מר בן-דרור על היחלצות המשרד לתוספת

כיתות בהם הבעיה תהיה אקוטית. צדק מר ירון שזה לא כרוך בממוצעים. הדחיפה תהיה

במקומות בהם מספר העולים גדול יותר ואוכלוסיית התלמידים גדולה יותר.
י י פרח
אני רוצה לדבר על הפניית מורים טובים למוסדות חינוך כי הם זקוקים לכוח-אדם

טוב. אדוני השר, אני זוכר שהיה נסיון שלך בעבר שהניב תנובות טובות אבל היה חלקי.

אחר-כך הוא ירד מעל הפרק. יש לחשוב היטב על הפניית מורים טובים לבתי-ספר טעוני

טיפוה. המורים לא יילכו לשם אם לא יהיו איזה שהם תמריצים. נכון שצריכים לזה

תקציב, אני לא אומר שלא, אבל זה שווה. התקציב הזה הוא לא כל כך גדול וצריך לשפר.

אשר לחמישה ימי חובה בגני-ילדים, כך צריך לקרוא לזה: חמישה ימי חובה

בגני-ילדים ויום אחד שהוא לא חובה. זה מדאיג אותי מאוד. אסור לרזשלים עם זה כדבר

מובן מאליו . בארצות העולם עושים זאת ועלינו לקחת מהם דוגמה? - לא כל דבר צריך

להעתיק. יש לנו עם קטן, עם קליטה של עולים, והדברים לא ייעשו בן-יום אלא זה

תהליך מתמשך.

אני מעלה את נושא המקלטים. אני שומע שב-330 מוסדות חינוך אין מקלטים. אם

חלילה קורה משהו, הילדים במוסדות הללו לא יוכלו ללמוד. לא יכול להיות מוסד

חינוכי במדינה שלא יהיה לו מקלט. חייבים לפתור את הבעיה גם אם זה קשור בתקציבים.

זה אלף-בית של החיים שלנו פה במדינה כי לא רווינו נחת משלום של שנים ולא ייתכן

שנזניה את הנושא הזה.

אדוני השר, כפי שכבר אמרתי, אני יודע שאתה איש לוחם וכי תעמוד על הדברים האלה

ותיאבק עליהם. אתה לא מאלה שאומרים כך היה וכך יהיה. רעה חולה היא שכל קיצוץ

הטילו על משרד החינוך. פה פעלה שיטת הסלמה, קיצצו וקיצצו עד שהגענו למצב שילדים

הולכים הביתה בשעה אחת-עשרה. אם אנהנו רואים בחינוך את הבסיס, התשתית והעיקר

להתפתהותו של העם הזה, המדינה הזאת, הנוער והתלמידים שלנו, לא ייתכן שהקיצוץ יהיה

דווקה בתחום החינוך. אני מאמין שוועדת החינוך תירתם אתך ביחד להילחם על כך, כדי

לא לפגוע בערכים בסיסיים ועקרוניים.



צריך לצאת מעוד רעה חולה אהת של בתי-חרושת לציונים ולשלב יותר את המקורות

והשורשים שלנו שהתרחקנו מהם. התלמידים שלנו אינם יודעים תנ"ך, ספר הספרים שכולם

יכולים להתגאות בו, ספר שיש בו תרבות-עולם. אנהנו ניתקנו את התלמידים מהמקורות

וצריך עכשיו להזור אליהם.

ח' פארס;

יום לפני יציאתנו לפגרה ישבנו פה כמה הברי כנסת, שמעתי את דבריו של השר,

והאמנתי לכל מלה שנאמרה. אני מצטער לומר שבעקבות נסיון העבר הציבור הערבי לא כל

כך מאמין. ידוע לי על פגישה שתהיה עם נציגות מסויימת של הציבור הערבי בה הם

ישמעו דברים מהשר. אני מצטער שוועדת המעקב העליונה - לא ועדת המעקב של ההינוך

הערבי - קיבלה לפני כעשרה ימים ברוב קולות החלטות לנקוט סנקציות קשות.

למשל בתחילת שנת-הלימודים יהיו כ-40 אלף ילד שלאות מחאה ילמדו מתחת לעצים או

באוהלים. בכל בית-ספר בו חסר חדר לימוד, או שיש חדר לימוד לא מתאים, כל ילדי

בית-הספר ייצאו ללמוד מתחת לעצים. זה צעד אחד.

צעד שני - משלחות והפגנות מחאה מול הכנסת ומשרד ראש הממשלה.

צעד שלישי - ארגון הסעות לתלמידים לבוא להפגנות לירושלים נוסף על ראשי הציבור

הערבי.

צעד רביעי - מסיבת עתו נאים.

שר החינוך והתרבות זי המר;

הם גם כתבו בהחלטות שאם הם ייצאו מהפגישה מרוצים הם ישקלו לבטל את הסנקציות

האלה.

ח' פארס;

כן. אני מקווה שנצא מהפגישה הזאת עם תקווה אמיתית שיתבצעו דברים. אני יודע

שזה קשה לבנות הדרים מהיום למחר. אבל אם הם ייצאו מהפגישה משוכנעים שמתחילים

בדרך הזאת, נחסוך לנו הרבה מתח בימים אלה שהם מספיק מתוחים. כפי שאמר מר ולבר,

זה לא הזמן שמערכת ההינוך תתהיל את שנת-הלימודים במתחים כאלה כאשר יש מצב כזה

באזור.

הבר-הכנסת פרח דיבר על מקלטים. אני צריך לספר לכם באיזה מצב נמצאים בתי-הספר

הערביים בתהום המקלטים? כאשר חסרים הדרי לימוד יש מעט מאוד בתי-ספר שיש להם מקלט

וגם אם יש מקלט הוא אינו מספיק לכל ילדי בית-הספר. האחראי על הבינוי מהנוכחים

כאן יספר לנו כמה מקלטים קיימים בבתי-הספר הערביים. רבותי, כאילו אנחנו לא

שייכים למדינת ישראל. איזו הרגשה יש לילד כזה כאזרה במדינת ישראל? הגיע הזמן,

אחרי 43 שנים, לחשוב ביחד שאנחנו במדינת אחת. אם הס וחלילה תפרוץ מלחמה ויהיו

הפצצות, גאזים או כל מה שיבוא, זה לא יילך רק ליהודי אלא גם לערבי, לכולם ביחד.

אני מקווה שהשנה הזאת תהיה לכולנו שנת שלום אמיתי וקירבה בין שני העמים,

ייפתרו בעיות ונתחיל לעשות ולחנך כדי לחיות ביחד ולא למות ביחד.

הי מחאמיד;

לא אמנה את כל הדברים החסרים משום שכבוד השר יודע עליהם. אדוני השר, דיברת

על תנאים סבירים לתהילת שנת-לימודים. דיברנו אתך על מחסור בחדרי לימוד,

בפסיכולוגים, במפקחים בחינוך המיוחד ובחינוך בכלל. אני מבין שכל הבעיות האלה

יבואו על פיתרונן לאלתר ויישארו הבעיות של הבינוי וכי לכבוד השר יש תכנית חמש



שנתית לפתרון הבעיה הזאת. הדבר החמור ביותר המצביע על הרגשת קיפוח ואי-שוויונות

הוא הנושא של טעוני טיפוח. אני שואל את עצמי מי זה טעון-טיפוח באיזורי פיתוח.

אנחנו יודעים שאין אף אזור פיתוח אחד במדינה שהוא לא יהודי. כל אזורי הפיתוח

בארץ הם יהודיים.

שר החינוך והתרבות ז' המר;

בהגדרה.

הי מחאמיד;

כלומר, יש פה הסתייגות כוללת מהאוכלוסיה הערבית. אני מקווה שהנושא הזה יבוא

על פתרונו גם בלי בג"צ. יש לנו ממך ציפיות ומתוך אמונה ביושר ובכנות שלך אני

מאמין שהשיבושים שהוחלט עליהם לא יתקיימו.
אי אליאב
גל העליה שיבוא, אין לי ספק שימצא אותנו לא מוכנים מבחינת בינוי ומורים. כשמר

ולבר דיבר על פתיחת שנת-הלימודים הוא אמר שבחזית הזאת יהיו שקט ורוח טובה.

העיריות, המועצות המקומיות, משרד החינוך והסתדרות המורים צריכים להכין עכשיו,

היום, תכניות-מגירה לכל מקום כאשר הגל הזה יגלוש, הספוג הקיים יתמלא ועדיין לא

יצליחו להקים אפילו את המבנים הטרומיים. יש לבדוק בכל עיר ועיירה איזה מבנים

ציבוריים, מתנ"סים, מרכזי ספורט, בתי-כנסת קיימים ולראות להיכן יעבירו את הכיתות

הבאות באופן זמני, אפילו לשנה, ומאיין יבואו האנשים והמבנים, כי זה שונה ממקום

למקום. צריך שבכל מקום תהיה תכנית-מגירה לאפשרות הברוכה הזאת.

היו"ר חי מירום;

אני מסכם את הישיבה. אי-אפשר שלא להתרשם שהנהלת משרד החינוך כולה, השר,

המנכ"ל ואנשי המערכת, עושה מאמץ עצום כדי להביא לכך ששנת-הלימודים תיפתח כסידרה.

ועדת החינוך והתרבות של הכנסת תעשה הכל כדי ששנת-הלימודים תיפתח כסידרה.

במידה ויישארו ספחים, הם יידחו לאחר חחגים. אם נתבקש לתת כתף כדי לסייע - נעשה

זאת כי כולנו רוצים לראות את הילדים יוצאים למערכות החינוכיות. זו שנה מיוחדת

במינה. יש לנו דרמה בלתי רגילה של קליטת עלייה ונצטרך לפעול יחד כדי שהדברים

יתבצעו כראוי. זו שנה מיוחדת גם מבחינה זו שהמשק עובר בהדרגה לחמישה ימי עבודה

וגם מערכת החינוך נמצאת במעבר מודרג לחמישה ימי לימוד, וגם מבחינה של הנהגת יום

חינוך ארוך בחלק מהמערכת, כשהכל מושפע מהמשבר הבטחוני הכולל באזור.

על דעת כל הנוכחים כאן אני רוצה לאחל לכולנו כאן ששנת-הלימודים תיפתח בהצלחה

ושתימשך בהצלחה. בוודאי ניפגש בהמשך כדי לסייע בביצוע המשימות האלה.

אני מודה לכל האורחים.

הישיבה ננעלה בשעה 15.45.

קוד המקור של הנתונים