ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 18/07/1990

החינוך המיוחד והשתלבות הילד החריג; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 152

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי. כ"ה בתמוז התש"ן (18 ביולי 1990). שעה 00;09

(הישיבה פתיחה לעתונות)
נכחו
חברי הוועדה; מי בר-זהה - יו"ר

א' אליאב

ש' הלפרט

ר' זאבי

חי מירום

י י פרח

מוזמנים; חה"כ י י צבן

אי סרטני

אי בריק - יועץ משפטי, משרד החינוך

עי הרשקוביץ - מנהל אגף התקציבים, משרד החינוך

עי מיכאל - מנהל גף ומפקח על החינוך המיוחד

ע' סלע - סגן הממונה על המינהל הפדגוגי

פרופ' אי פוירשטיין - מנהל המכון לחקר הדסה, ויצ"ו קנדה

פרופ' י י ראנד - הנהלת " " " " "

ר' פי נצי - משרד האוצר

י י קנדל - מנהל השירות למפגר, משרד העבודה

שי דורפמן - אחראי על החינוך המיוחד, השלטון

המקומי

י' לוי ן - מנהל אגף החינוך בעיריית ת"א

ני ננר - סגנית מנהל גף ומפקה על החינוך

המיוחד, משרד החינוך

אי ברנט - סגן מנהל השירות לילד ונוער, משרד

העבודה והרווחה

ח' יגודה - ועד הורים ארצי לחינוך המיוחד

י' שרבף - יו"ר ועד חורים ירושלמי לחינוך מיוחד

נ' יפה - " " " "

אי אבנשטיין - מנכ"ל איל"ן

חי ירדני - י ו"ר מיח"א

ז' גורני - סגן מנכ"ל שמ"ע

ק' פרוייליך - מנהלת חינוכית, מיח"א

ר' גל - המועצה לשלום הילד

ב' נסים - משרד החי נוך

סדר-היום; שאילתות.

החינוך המיוחד והשתלבות הילד החריג.



שאילתות

היו"ר מ' בר-זהר;

אני פותח את הישיבה. נפתח בשאילתות.

אני שומע ששר החינוך שוקל את עיקור האינטגרציה. לחבר-הכנסת פרח ולי יש מחשבות

שניות בענין הזה. בתום הפגרה נפתח בדיונים על הרפורמה והאינטגרציה. אנחנו רוצים

לדעת לאיזה כיוון הולך משרד החינוך בנושאים הללו.

קיבלתי מכתב בקשר להקמת זרם פרטי במוסד ממלכתי, בית-ספר תורני לאומי, שמוקם

עכשיו בנתניה. אני מעביר אליך את הפרטים, גב' נסים.

אני מחזיר לכם שאילתה חוזרת בפרשה של הילד רועי המר, שבמהלך משחק בבית-ספר

קיבל מכה מכדורגל ונפטר. קיבלתי מאביו מכתב מזעזע. על סמך התשובה שלכם והחומר

שבידיו, הוא תובע לנקוט צעדים כלפי האחראים לאי-הטיפול וההזנחה במקרה הזה של

פטירת הילד, וזאת גם לפי הראיות שמסרתם לנו ולפי דברים שנודעו לו.

סכסוך בין ארגון המורים למשרד החינוך בשל ניבול-פה של מנהלת כלפי מורים,

ביטויים שהחדר הזה לא יסבול, שאמרה מנהלת למורה בבית-ספר במרכז הארץ. אינני מבין

איך קרה שמנהלת השתמשה בביטויים גסים הקשורים במקצוע העתיק בתבל כלפי אחת מהמורות

בבית-הספר שלה וגם כלפי אחד המפקחים. כאשר היא נשאלה אם אכן כך דיברה, תשובתה

היתה: הכל שקרים, בדרך כלל אינני מנבלת את הפה. אם אמנם הביטויים נכונים -

המנהלת הזאת צריכה להיות מסולקת ממערכת החינוך.

עיריית צפת שלוקה לי דו"ח בקשר לחימום. היה לנו דיון בנושא הזה. אני מבקש

לבדוק אם הם קיבלו מה שהגיע להם.

קיבלתי פנייה בנושא שדחפנו אותו מאוד, מכללת רמות-משפט והקמת בתי-הספר

הפרטיים למשפטים, נושא שאני תומך בו גם היום. י ושב-ראש אגודת הסטודנטים בתל-אביב

אומר ששכר הלימוד במכללת רמות-משפט באוניברסיטת תל-אביב הוא 8,000 שקל לשנה. אני

לא מקבל את הדרישה שצריך להשוות את שכר הלימוד בבתי-ספר אלה לשכר-הלימוד המקובל

באוניברסיטה. הקמנו את המכללות הפרטיות הלא-אקדמי ות הללו כדי לתת נתיב נוסף לאלה

שנכשלים, ומי שרוצה בכל מהיר להיות עורך-דין ישלם מחיר גבוה יוינר. אולם בפנייה

הזאת נאמר לי - וזו סיבת השאילתה - ששכר הלימוד הזה הוא הרבה יותר גבוה מעלות

הלימודים. אני מסכים שמוסדות אלה צריכים לשאת את עצמם, אבל אנחנו לא מקימים

מכללות נוספות כדי שאתם נממן את הגרעונות בפקולטות אחרות. אני מבקש לבדוק מהי

עלות הלימודים במכללה כמו רמות-משפט או המכללה למי נהל ועל-סמך מה נקבע שכר הלימוד

בהן.

שאילתה בנושא שדנו בו במשך השנה - גימנסיה הרצליה. יש פה התכתבות שהגיעה לשר

וגם אני מעורב בסיפור. מנהל המחוז בתל-אביב מודה שיש יסוד לחלק גדול מטענות

ההורים. קיימנו כאן דיונים. הגענו לסיכומים והבטחות שגם הנהלת הגימנסיה וגם משרד

החינוך היו שותפים להם, ובכל אופן הדברים נמשכים.

יש לפני פנייה לגבי הקריטריונים לפיהם הוחלט שלא להעניק יום לימודים ארוך

לבית-ספר שכונתי בבת-ים. אני מבקש תשובה על כך.



שאילתה חריפה בעניו התשדיר על זאב זיבוטינטקי בטלביזיה .אני מניח שחברי

מהליכוד לא יסכימו אתי. אני מדבר עכשיו כהיסטוריון. צריך לתת כבוד לכל הזרמים

בציונות, אבל לפי התשדיר נראה היה כאילו ז'בוטינסקי הקים את המדינה. אני רוצה

לדעת: כאשר מכינים תשדירים כאלה, מי הגורמים ההיסטורי ו ני ים, המקצועיים והאקדמי ים

שקובעים מה מוצג בתשדיר כזה.
ב' נסים
היתה הצעה לסדר-היום בנושא הזה.
הי ו "ר מי בר-זהר
אשמח אם אקבל תשובה כי עד עכשיו לא הגיע אלי דבר.

אני מעביר לך שאילתה בקשר לבעיות בבית-הספר התיכון בשעב.

דבר נוסף. היום קיבלתי ממך תשובות לשאילתות שהגשנו לפני שבוע. אחת השאילתות

היינה בעניו הפניית ילדי עולים חילוניים לקייטנה חרדית. קיבלתי תשובה מיתממת:

הקייטנה אינה הרדית אלא ממלכתית-דתית; הרישום לקייטנה היה חופשי; במחלקה להינוך

בעיריית בני-ברק עובד אדם דובר רוסית המסביר את מגמות החינוך. אני לא מביו, אותו

אדם שמסביר את מגמות החינוך להורים, והם שולחים את ילדיהם לקייטנה, פתאום מגלים

שלא זו הקייטנה אליה הם התכוונו? או שאותו אדם דובר רוסית לא מסביר כפי שצריך או

שהוא לא רוצה להסביר כפי שצריך. התשובה איננה מספקת.
בי נסים
אלה העובדות שקיבלנו ומחינו על כך.
היו"ר מ' בר-זהר
אני מבין שמחיתם אבל בינתיים הילדים נשלחו לשם. לפי התשובה שקיבלתי הכל

בסדר. אם הרישום היה חופשי ומישהו הסביר להם, זה מעיד שהכל בסדר שם, אז על מה

מחיתם?
ב' נסים
יש קייטנות שאנחנו פתחנו וצריך היה להכניס אותם לאותה מסגרת.
הי ו"ר מ' בר-זהר
אתם הקמתם קייטנות קיץ אבל זו קייטנה נוספת. אני מאוד חושש מהדברים הללו כי

אינני רוצה שנהפוך זאת למלחמת תרבות.
י י פרח
יש לי שאילתה בענין רובה אוויר שהוא כלי מסוכן ממדרגה ראשונה. זו רעה חולה.

למשטרה זורמות תלונות על פגיעות בילדים מרובה אוויר. בנס, ילד בגיל 10 לא איבד

את עינו. אהר קיבל קליע במצח ובקושי הוציאו אותו. מוזר שבמשרד הפנים מוגדר הירי

הזה כספורט מיטווחים וגם קטינים יכולים לקבל רשיוו. בשנה שעברה הוגשו במשטרת

מהוז תל-אביב כ-12 תלונות על ירי ברובה אוויר בשטה בנוי. מקרים דומים נרשמו בכל

חלקי הארץ. כוועדת חינוך וכוועדת ספורט אנחנו חייבים להתייחס לבעיה הזו בהקדם.



חי מירום;

אין לי שאילתה. יש לי הצעה שלא קשורה למשרד החינוך והרטיבות אלא לוועדה הזאת.

הוועדה הזו, ביוזמת היושב-ראש שלה, נתנה ידה לחקיקת חוק המונע שתיית משקאות

משכרים על-ידי בני נוער בגילאים מסויימים. מאינפורמציות שיש בידי, במספר לא

מבוטל של מקומות בארץ אין עמידה בהוראות החוק ואין אכיפה. נרדמנו במקצת, בבחינת

מי שעשה את מעשה החקיקה וחי בתחושה שיש אכיפה. אני מבקש שהוועדה תשוב ותבחן את

מידת הרלוונטיות והאכיפה בענין הזה, ותזמן את המשטרה ואנשים שמצויים בנושא לדיון.

אני מוכן להכין עבודה בנוגע לחריגות לקראת אותה ישיבה.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

חבר-הכנסת מירום, בשבוע שעבר היתה שאילתה שלי במליאת הכנסת. שר המשטרה השיב

לי כי אוכפים את החוק בצורה מסודרת. קמתי והוכחתי עם דו"ח מלא שאין אכיפה ואפילו

לא רמז לאכיפה. השר ענה שהוא נמצא בתפקידו רק כשבועיים והוא מבקש לאפשר לו

להיערך ולהתארגן. השר הבטיח שהדבר יוסדר תוך שבועות ספורים. אני מאוד מקווה שכך

אמנם יהיה ואנחנו נכלול את הנושא בסדר-היום.

החינוך המיוחד והשתלבות הילד החריג
הנושא שלנו היום
החינוך חמיוחד והשתלבות הילד החריג, הצעה לסדר של

חבר-הכנסת יאיר צבן. לצערנו, זה הפך מעין כנס מחזורים קבוע. כל חודשיים-שלושה

אנחנו יושבים לתנות את צרותינו ולפנות בתביעות. אחר-כך אנחנו מקבלים את התשובות

הצ י נ י ות של משרד י הממשלה.

הישיבה תהיה פתוחה. אני מציג את הנוכחים: ממשרד ההינוך - מר עדי הרשקוביץ,

מנהל אגף התקציבים; מר עזרא מיכאל, מנהל גף ומפקח על החינוך המיוחד; גבי ניצה

ננר, סגנית מנהל גף ומפקח על החינוך המיוהד; מר עקיבא סלע, סגן הממונה על המינהל

הפדגוגי; מר בריק, היועץ המשפטי של משרד החינוך. מר רן פינצי ממשרד האוצר.

ממשרד העבודה והרווחה - מר יצחק קנדל, מנהל השירות למפגר; מר אשר ברנט, סגן מנהל

השירות לילד ולנוער. מוועד ההורים הירושלמי לחינוך המיוחד - מר יום טוב שרבף; גבי

נגה יפה. מר זבולון גורני, סגן מנהל שמ"ע. גבי אורית אבנשטיי ן, מנכ"ל איל"ן.

ממיח"א - גבי חנה ירדני, יושבת ראש; גבי קרול פרוייליך, מנהלת חינוכית. מהמועצה

לשלום הילד - גבי רות גל, מנהלת פניות הציבור. מהשלטון המקומי - מר שמואל

דורפמן, האחראי על ההינוך המיוחד; מר יאיר לוין, מנהל אגף החינוך בעיריית

תל-אביב. גבי אמירה סרטני שהיא יוזמת החוק. מחמכון לחקר הדסה, ויצ"ו קנדה -

פרופ' ראובן פויירשטיין, מנהל המכון; פרופ' יעקב ראנד, מהנהלת המכון. גבי חנה

יגודה מוועד ההורים הארצי לחינוך המיוחד.

ניסינו לקדם עד כמה שאפשר את הישיבה הזאת כדי שנוכל לפנות לגורמי הכספים,

לאוצר, לפני שאנחנו יוצאים לפגרה, וזו יוזמה ברוכה של חבר-הכנסת צבן. אני מבקש

ממך להציג את הנושא.
י' צבן
אני מבקש לשמור לי את האופציה לומר את דברי בנושא לאחר שנשמע את הדיווח ממשרד

החינוך. אינני מדבר על חשיבות הנושא וחשיבות החוק אבל יש לי מספר שאלות למשרד
החינוך
אני מבקש לדעת מה קרה בחינוך המיוחד בשנתיים האחרונות? מה בדיוק השתנה

בעקבות החוק בשנתיים האחרונות? באזורי הניסוי שבהם היתה התקדמות בעקבות החוק, האם

לעומתם היו נסיגות במקומות אחרים מבחינת תקציבים, תקנים, ופעילויות? האם הכספים

שהוגדרו כמיועדים לניסוי החוק כולם הוצאו בשנתיים האחרונות על הניסוי נטו ולא

לעיבויים של פעילויות קיימות? מה צפוי לנו לשנה הבאה, בראייתכם? כמה ועדות השמה

הוקמו עד עכשיו וכמה מהן פועלות, לדעתכם, בצורה מתקבלת על הדעת, ומה אתם עושים

כאשר ועדות ההשמה מחליטות להשים?



הי ו "ר מ' בר-זהר;

אני רוצה לשמוע תחילה את משרד החינוך. מר מיכאל, בבקשה.
ע' מיכאל
חוק החינוך המיוחד הביא אתו הרבה מסרים חיוביים. הייתי בין אלה אשר בירכו על

קבלת החוק שיכול להביא הרבה שירותים, שבמסגרת חוק לימוד חובה, לא היה אפשר לתת

אותם. לצערנו הרב, למרות הציפיות הגדולות, החוק לא הביא אתו הרבה מבחינת

המשאבים.

בשנתיים האלה חלה התקדמות רצינית ביותר בעקבות החוק בכמה תחומים. ועדות

ההשמה. לפני-כן פעלו ועדות יושמה, אבל לא במתכונת מסודרת כפי שהתחילו לפעול מזה

שנתיים וחצי בעקבות החוק. בוועדות אלה יושבים נציגים מכל הגורמים, פרט למשרד

הבריאות, שעד היום לא נענה לבקשתנו, למרות פניות של שר החינוך, ולא הודיע על

החברים מטעמו בוועדות ההשמה.

י י צבן;

תסביר את הסיבה ותאמר האם יש רופאים אחרים שלא ממשרד הבריאות.

עי מיכאל;

משרד הבריאות טוען שמשרד החינוך צריך להעביר כסף עבור הזמן המושקע על-ידי

אותם רופאים היושבים בוועדות ההשמה. בדיונים הראשוניים שהיו לגבי החוק, השתתף גם

משרד הבריאות ודרישתו היתה שישב נציג שלו בוועדות ההשמה. ההורים גם כן יושבים

בוועדות ההשמה ולא מקבלים תשלום; עובדים סוציאלי ים יושבים בוועדות ההשמה ולא

מקבלים תשלום. אינני יודע אם זו בעיה שמשרד החינוך צריך לפתור אווזה. פרט

לארגונים הוולונטריים וההורים, מדובר בעובדי ציבור שלרוב יושבים בוועדות ההשמה

במסגרת עבודתם. זו דעתי האישית.
היו"ר מ' בר-זהר
מדובר על סכום מסויים שצריך להזרים? בסופו של דבר זה מגיע לכסף.
ע' מיכאל
לא ניהלנו אתם משא-ומתן.
י' צבן
הוא כופר בכך. לפי דעתו, זה צריך להיות כמו העובדים הסוציאליים.
עי מיכאל
כעובד ציבור, במסגרת עבודתי גם אני יושב לפעמים בוועדות השמה ואינני דורש

תשלום. אני הולך להרצות ואינני דורש תשלום.
ר' זאבי
כשמשרד אחד משתתף בעבודה או בניהול של משרד אחר האם אין הוראות של משרד האוצר

לענין חזה? אם אי ן - הגיע הזמן שיהיו.



הי ו "ר מ' בר-זהר;

אני יודע מה צריך להיות, מה הן הנורמות המקובלות והאם הדבר מקויים. השאלה

היא מה אנהנו עושים אם הוא לא מקויים.

ע' מיכאל;

מדובר על כ-153 ועדות השמה שפועלות כחוק ועושות עבודה יפה, כשלא בכל מקרה

משתתף נציג של משרד הבריאות.

י' צבן;

כמה ישיבות בממוצע יש לכל ועדת השמה?

עי מיכאל;

בהתאם לצרכים והנסיבות. העומס קי ים בסביבות החודשים מאי-יוני-יולי. במשך

שנת הלימודים יושבים פעם בחודשיים או פעם בשלושה חודשים.

י' צבן;

כולל את התקופה העמוסה, אפשר לומר שלוועדה יש בממוצע עשר ישיבות על פני השנה?

ע' מיכאל;

בישובים גדולים קצת יותר, בישובים קטנים קצת פחות. בממוצע, עשר עד חמש-עשרה

ישיבות במשך שנת לימודים אחת.

ח' יגודה;

אני אחראית על הנציגים של ועדות ההשמה ובמשך חודש ימים אני יושבת כל יום.

בעיר כמו נתניה, למשל, ישבו בערך ארבע פעמים בשבוע במשך חודשיים. במועצות הקטנות

קורה שיושבים רק פעם בשנה. זה תלוי במקום.

עי מיכאל;

זה תלוי גם במספר המקרים המובאים בפני ועדת ההשמה. קשה להגדיר.

הי ו"ר מ' בר-זהר;

באיזו מידה היעדרותם של נציגי משרד הבריאות מזיקה לעבודת ועדות ההשמה? אתם

מרגישים בכך?

ע י מיכאל;

לא. ועדות ההשמה פועלות בצורה טובה ותן עונות על צרכי השטח למרות היעדרם של

נציגי משרד הבריאות. אנהנו לא רואים שנוצרות בעיות בגלל היעדרם של הנציגים האלה.

ועדת ההשמה נתנה מענה חוקי להפניית ילדים לחינוך מיוחד. פעם ההפנייה נעשתה

באמצעות הפסיכולוג או מנהל בית-הספר, ולרוב, הקובע הבלעדי היה הפסיכולוג. היום

הקובע הבלעדי להפניית ילד לחינוך מיוחד זו ועדת ההשמה שמקיימת דיון ענייני לגבי

כל ילד. חברים בוועדת ההשמה יושב-ראש הרשות המקומית, מנהל מחלקת החינוך או מנהל

אגף החינוך, המפקח על החינוך המיוחד, המפקח על החינוך הרגיל, פסיכולוג, עובד

סוציאלי, נציג ועד ההורים הארצי ורופא, כנציג מטעם משרד הבריאות.



י' צבן;

הפסיכולוג משמש בוועדה בהתנדבות?

ע' מיכאל;

הפסיכולוג הוא מטעם הרשות המקומית, שירות פסיכולוגי חינוכי מקומי, לא

בהתנדבות. הוא מופיע שם במסגרת תפקידו.

בשנתיים האהרונות היתה מודעות יותר גבוהה, בעיקר כשהחוק עצמו הצביע על

האפשרות של שילוב הילד ההריג במסגרת בית-הספר הרגיל. זה היה המסר המרכזי של ההוק

ועל זה ניסינו לעבוד. קיימנו השתלמות בתכנית לימודים הינוכית אישית לכל ילד,

ולפיה, עובדים עם הילד כשמשלבים בתכנית את ההורים שיוכלו להמשיך את הטיפול במסגרת

הבית.

קיימנו דיונים במסגרת המכללות על-מנת להביא לשינוי תפיסות במסלולים הרגילים.

המגמה היא להכשיר את המורה במסלול הרגיל, לתת יותר פרקים עיוניים ויותר עבודה

מעשית בסדנאות המתקיימות במסגרת העבודה שלהם, על-מנת להרהיב את סף ההתמודדות של

המורה בחינוך הרגיל עם הנושא של הילד ההריג.

אני הושב שלא היו נסיגות אבל לא יכולנו להיענות לכל הפניות שהופנו אלינו.

בתשמ"ט לקראת תש"ן, היו פניות שהסתכמו ב-12,000 שעות ואילו לרשותנו עמדו כ-3,600

שעות. במסגרת השעות האלה נענינו למקרים הקשים ביותר.
י' צבן
הפניות האלה היו במסגרת ההינוך הרגיל?

ע' מיכאל;

זה בעקבות החלטות ועדות ההשמה שכוללות ילדים לחינוך מיוחד פרופר, לבתי-ספר

מיוחדים, וילדים לחינוך מיוחד במסגרת החינוך הרגיל.
י' צבן
ארנה יכול לעשות הבחנה כמה מהשעות האלה היו מכוונות למוסדות הנפרדים של החינוך

המיוחד וכמה לתיגבור בחינוך הרגיל?

עי מיכאל;

אני אעשה זאת בנתונים לקראת תשנ"א. פניות של ועדות ההשמה שהגיעו אלינו בימים

אלה לקראת תשנ"א הסתכמו ב-11,000 שעות. עדיין יש לנו כמה מחוזות שעוד לא העבירו

אלינו את כל הבקשות ויש להניח שיגיעו אלינו בקשות נוספות.

היו"ר מ' בר-זהר;

מה מאפשר לכם התקציב?

עי מיכאל;

4,600 שעות לגידול הטבעי, לא מעבר לכך. לחינוך מיוחד פרופר, כלומר בתי-ספר

מיוחדים, לא יכולנו להיענות ל- 1,347 שעות, והמספר הזה עשוי להשתנות.



היו"ר מ' בר-זהר;

על כמה ילדים מדובר במסגרת 1,347 השעות?

ע' מיכאל;

בממוצע קרוב ל-8 תלמידים בכיתה על כל 35 שעות. זה התקן לכיתה.

י' צבן;

בערך 300 תלמידים.
ע' מיכאל
40 כיתות.

היו"ר מ' בר-זהר;

כלומר, 300 תלמידים שצריכים להיקלט בהינוך המיוהד אין להם מקום. מה קורה

בבתי-הספר הרגילים?

ע י מ יכאל;

לא נענו פניות במסגרת של 5,457 שעות, שזה כ-54 כיתות מיוהדות בבית-ספר רגיל,

שהם כ-600 תלמידים.

י' צבן ;

כשאתה אומר 600-500 תלמידים, אתה מתכוון שאלה תלמידים שיהיו בבית-הספר הרגיל

רק לא יקבלו את התיגבור?

ע י מיכאל;

אמת. הם יישארו בכיתות הרגילות שלהם ללא סיוע מיוהד. אלה ילדים שהיו צריכים

להיות מופנים לכיתות מיוהדות בבתי-ספר רגילים. לא הבאנו בחשבון תלמידים בודדים

שזקוקים לטיפול מיוהד על-מנת לשלב אותם במסגרת הלימודית בכיתה עצמה.
הי ו "ר מ' בר-זהר
כ-1,000 ילדים נפגעים השנה בצורה המורה מאוד.

ע' מיכאל;

ילדים שהטיפול לגביהם הכרהי ביותר, כשאני מתעלם מאותם ילדים שזקוקים לשילוב

והתייהסות מיוהדת. ביקשתי לא להגיש לנו נתונים כי מראש ידעתי שאלה הם המשאבים

העומדים לרשותנו.

לגבי היישום. בזמנו הוהלט להקציב לנושא היישום 4 מיליון שקל, כשהעלות

המקורית היתה צריכה להסתכם ב-16 מיליון שקל. הימה המלצה של האגף שלנו לעשות את

הניסוי בשני אזורים; באזור ירושלים, ובאגד ערים ראשון-לציון, נס-ציונה, רהובות

במהוז המרכז. י יעדנו את רוב השעות של הניסוי למסגרות השילוב כשההלוקה היתה כזאת;

למהוז ירושלים - 1.5 מיליון שקל; לאגד ערים במהוז המרכז - 2.5 מיליון שקל. עיקר



השעות הופנו להארכת יום הלימודים, להארכת שנת הלימודים, לפתיהת מסגרות שילוב כמו

כיתות טיפוליות ומרכזים טיפוליים, ולסייעות פדגוגיות - שזו עזרה למורה בתוך הכיתה

המיוחדת. י יעדנו גם כספים להשתלמויות בנושא השילוב. להצטיידות ולשיפוץ מבנים

נתנו סכומים קטנים. היישום הוא חלקי ואינו עונה על כל הצרכים. יכולנו להיענות

ל-30%-40% מהצרכים הקיימים בפועל באותם מקומות שנשמו לרוויה, לעומת מקומות אחרים

שניזונו משעות שעמדו לרשותנו ולא מעבר לזה.

י' צבן;

כשהגדרתם ניסוי בירושלים ובאגד ערים, מה רציתם להעמיד במבחן וכיצד זה התממש

בהקצאת משאבים?

ע' מיכאל;

חשבנו להגביר את נושא השילוב בבתי-הספר הרגילים.

י י צבן;

האם באזורים האלה לא היו בעיות של חסר בשעות?

ע' מיכאל;

תמיד הי ו .

י' צבן;

זה לא מובן לי. במצב הכללי בארץ, תעשה השוואה בין מחוזות באותו גודל, מה

החסר בירושלים לעומת החסר בתל-אביב בשעות לשילוב. אז אוכל לראות באיזו מידה

הכספים שהוזרמו לירושלים לצורך הניסוי של שילוב אכן הופנו למטרה הזאת. זה היה

צריך להתבטא בכך שתהיה בעיה קטנה יותר בתחום הזה בירושלים מאשר באזור אחר.

ע' מיכאל;

במקומות אחרים לא הצלחנו לפתוח כיתות שילוב. במסגרת הניסוי בירושלים היתה

לנו אפשרות לפתוח מסגרות שילוב. התרכזנו יותר במתן מענה לילדים במצב קשה להארכת

יום הלימודים ושנת הלימודים, שעות לשירותים פארא-רפואיים, ריפוי בעיסוק, ריפוי

בדיבור ופיזיותרפיה לאוכלוסיות קשות. ביתר המקומות, בתחומים האלה, לא יכולנו

להיענות וגם השנה לא נוכל להיענות.

אנחנו לא פותחים בכל הארץ כיתות טיפוליות עם מסגרת משלבת בבית-ספר רגיל בגלל

מחסור במשאבים. בירושלים פתחנו כיתות טיפוליות על-מנת לאפשר לילדים מתקשים

להשתלב בכיתה הרגילה. נתנו שעות לשיעורי עזר במסגרת טיפולים אינדיבידואליים

כשבמקומות אחרים לא היה אפשר לתת את הטיפול הזה.

י' צבן;

אתה אומר שלקראת תשנ"א קיבלתם פניות במסגרת של 11,000 שעות וחסרים לכם 1,347

שעות למסגרות הנפרדות של החינוך המיוחד ו-5.357 שעות לשילוב. חסרות לכם בסך-הכל

קרוב ל-7,000 שעות. המסקנה היא שיש לרשותכם קצת למעלה מ-4,000 שעות. איפה הן

מפוזרות?

ע' מיכאל;

הן מפוזרות בבתי-ספר מיוחדים בכל הארץ בכל המחוזות.
י' צבן
לא בשילוב?
ע' מיכאל
לא. שילוב זה נפרד. יש לי כאן פירוט של חלוקת השעות האלה לפי מהוזות

ומיגזרים.

י' צבן;

לפני חוק חינוך מיוחד לא היו כלל מסגרות של שילוב?

ע' מיכאל;

היו מסגרות של שילוב והן ממשיכות להתקיים. פעם, כשנשמנו לרווהה והיו לנו

משאבים, פתחנו כיתות טיפוליות ומרכזים טיפוליים. חלק מהשירותים האלה היו קיימים.

נתנו גם שירותים פארא-רפואיים והארכנו את יום הלימודים בבתי-ספר מיוחדים

לאוכלוסיות קשות ביותר. כשהמשאבים הצטמצמו קבענו לנו סדרי עדיפויות.

במסגרת השעות האלה בשנה הבאה יהיו סדרי העדיפויות: ראשית לתת מענה לילד במצב

הקשה ביותר, כלומר, ילד שזקוק לבית-ספר לחינוך מיוחד שאיננו יכול להישאר בבית-ספר

רגיל. אם זכור לך, אדוני היושב-ראש, בראשית שנת הלימודים טענתי שיהיו ילדים שלא
תימצא להם מסגרת, ואתה אמרת
הם יישבו בכיתה רגילה. השבתי לך שהם יישבו בכיתה

רגילה אבל זו לא תהיה הכיתה המתאימה וזה לא יענה על הצרכים שלהם. כך יהיה המצב

בעתיד לגבי אותם תלמידים.

לגבי השנה הבאה. במסגרת הניסוי, האוצר העמיד לרשותנו את הסכום של 4 מיליון

שקל. אנהנו נמשיך את הניסוי שנה נוספת באותם האזורים, כשבשעות ההוראה המצב לא

ישתנה. אנחנו נשנה כמה סעיפים, למשל, בהצטיידות והשתלמות. נצטרך להמיר כסף

שייעדנו להצטיידות בכסף לשעות הוראה. יש לפני פירוט ואם אתם מעוניינים אעביר לכם

את הנתונים. ניסינו להתייחס כמעט לכל מיגזר, כולל דרוזים, ערבים ועצמאים.
ע' סלע
אני רוצה להוסיף. הדיון היום הוא לא דיון ראשון. בעקבות הלחץ של הוועדה

האוצר הסכים להקציב לנו בשנה זו תוספת של 7.5 מיליון שקל במקום 4 מיליון שקל

להמשך הניסוי ולתיגבור הנושא של החינוך המיוחד.

השנה, מהמשאבים שלנו חסכנו - לא חסכנו, זה יהיה חסר במקום אחר - הגדלנו את

הנתח של הגידול הטבעי של החינוך המיוחד ב-1,000 שעות, למרות שמספר השעות שהמשרד

קיבל לגידול טבעי הוא אותו הדבר, ואנחנו הגדלנו זאת ל-4,500. בנוסף לכך, מתוך

התוספת שקיבלנו לחינוך המיוחד, הקציבו כמחצית, 4 מיליון שקל להמשך הניסוי. 4-3.5

מיליון לתיגבור, כמחצית מזה לתוספת שעות הוראה, בסדר-גודל של עוד כ-1,500 שעות.

עוד לא קיבלנו אישור הפעלה מהאוצר, אבל יש להניח שנקבל את האישור ואז נוכל לענות

לחלק מהבעיות הדחופות, של 1,300 שעות, שעדיין לא קיבלו עליהן מענה.
היו"ר מ' בר-זהר
ארנה מקווה שמתוך 1,300 שעות במוסדות של החינוך המיוחד תוכלו לכסות 1,000?
ע' סלע
את רובן, 1,000 בוודאי, מתוך התקציב הנוסף שקיבלנו, לאחר שנקבל את התשובה

הסופית של האוצר על התכנית שהגשנו. מדובר על 2 מיליון מתוך ה-4.



י' צבן;

נוסף ל-7.5?

ע' סלע;

מתוך 7.5 המיליון. זה מובטח, אבל הגשנו תכנית מסויימת של שעות לתיגבור

ורכישת ציוד. התכנית הזאת עוד לא אושרה. יש להניח שהיא תאושר. אם היא אושרה

אתמול, אפשר לומר שיש תוספת של 1,500 שעות בערך.

היו "ר מ' בר-זהר;

מר פינצי, אתה מודע לזה? אנחנו נחבל את 1,500 השעות האלה?

רי פי נצי;

כן, אתמול הוגשה התכנית.
י י צבן
למוסדות, לא לשילוב.

ר' פינצי;

למוסדות, על-פי סדרי עדיפויות שיוחלט עליהן.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

זה יפתור את הבעיה של כ-320 תלמידים?

ע' מיכאל;

זה יפתור את הבעיה של החינוך המיוחד פרופר, כשעדיין ילדים שיושבים בבתי-ספר

רגילים לא יקבלו דבר.

היו"ר מ' בר-זהר;

600 התלמידים בבתי-הספר הרגילים נשארים עדיין כבעיה ולזה אין פתרון.

ר' פינצי;

בשלב זה אין פתרון.

ע' סלע;

מר מיכאל לא הזכיר כאן נתונים בנושא העליה. מתוך העולים החדשים אנחנו מזהים

קבוצות די גדולות של חינוך מיוחד שאינן נכללות בנתונים הללו. יש להניח שזה יוסיף

מספר רב של מסגרות. יכול להיות שנוכל להיעזר בתקציב המיוחד של קליטת העלייה

שהמשרד קיבל גם בנושא הזה.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

מה קיבלתם?



ע' סלע;

מאפריל עד אוגוסט קיבלנו 31 מיליון.

הי ו "ר מ' בוי "זהר;

כמה דרשתם, 420 מיליון?

ע' סלע;

כן.

היו"ר מ' בר-זהר;

במקרה הטוב תגיעו לכ-120 מיליון לשנה.

עי סלע;

זה מה שהובטה, פהות או יותר, 120 מיליון.

הי ו 'יר מ' בר-זהר;

מר פינצי, זו ידיעה טובה. אני מבקש שתחשב לנו מה יקרה עם 600 התלמידים

בבתי-הספר הרגילים.

ר י פינצי;

עד היום המדינה היקצתה ליישום הוק ההינוך המיוהד כ-9 מיליון שקל, 4 מיליון

שהיו בשנה שעברה - שהיום הם כ-5 מיליון שקל - ועוד כ-4 מיליון השנה, בסך-הכל זה 9

מיליון שקל. הדבר היחיד שהוק ההינוך המיוחד מבטיח במתכונתו הנוכחית הן ועדות

ההשמה. כל הרהבת הפעילות וכל שאר הדברים שמובטהים בחוק, השירותים והרחבת

האוכלוסיה, נידהו לשנה. כלומר, תחילת ההשמה היא מתשנ"ב. לפיכך, כל אותם 9

מיליון שקלים, מיועדים לניסוי וליישום ההוק.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

מה שנידחה לשנה תלוי ברצונו הטוב של שר האוצר. ברגע האחרון משרד האוצר יכול

להגיד; אין לי. בעבר זה היה אותו הדבר.

ר י פינצי;

בהתאם למה שהציג פה מר מיכאל, 11,000 שעות לוועדות ההשמה -4500 כבר התקבלו

בגידול הטבעי. לא נלקח בחשבון התחום של יציאת השנתון האחרון. אתם אומרים

שלו ועדות ההשמה הגיעו בקשות במסגרת של 11,000 שעות.

היו "ר מ' בר-זהר;

יש כאלה שגמרו? יש לנו בעיה אתם, אי-אפשר להתנתק מזה. לא מוציאים אויש.
ר י פי נצי
חלק מהאוכלוסיה יוצא.



היו"ר מ' בר-זהר;

הרי זה לא דבר מתימטי, לא נכנסים אלף ויוצאים אלף.

ר' פינצי;

ודאי. נכנסים אלף ויוצאים מאה. אני מדבר על הקטעים האלה פלוס החלק היהסי

מאותם 9 מיליון שקל שההליטו להקציב לענין.

לפי התכניות שקיבלנו ממשרד ההינוך ליישום החוק ולניסוי הוקצו עוד 1,500 שעות

- התכנית הזאת הוגשה לאוצר אתמול. לפי תכנית, שאני מבין שהיא מוסכמת על החינוך

המיוחד, החלק שהם קובעים מתוך כמחצית מהסכום - 2 מיליון שקל - מוקדש לשעות,

ומחצית הסכום מיועד לדברים אחרים. להערכתם זה פותר את הבעיה.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

זה לא פותר את הבעיה בבתי-הספר הרגילים.

ר' פי נצי ;

נכון. אבל זו מסגרת התקציב שקיימת. יכול להיות שאנשי החינוך המיוחד יחליטו

לשנות את התכניות, ובמקום להקצות לדברים שהם אינם במסגרת השעות, כמו מרכזי הדרכה,

פרסומים, פרוייקט מחשבה, שאינם מחוייבים על-פי החוק - אקח את הכסף הזה ואקצה אותו
למה שהוא מחוייב
לוועדות ההשמה. הסכום מספיק לזה.

י' צבן;

כמה מתוך הסכום מוקדש להצטיידות ולדברים כאלה?

ר' פי נצי ;

אני אעביר לכם את התכנית.

הי ו "ר מ' בר-זהר ;

600 התלמידים בבתי-הספר הרגילים - באיזה תוספת זה כרוך? מר מיכאל, כשדיברת על

600 התלמידים במסגרת אותן שעות, זה כולל את כל הילדים החריגים היום בבתי-הספר

הרגילים או את התוספת שלהם?

ע' מיכאל;

רק התוספת.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

כמה ילדים חריגים בערך יושבים היום במסגרת בתי-הספר הרגילים, בכיתות רגילות?

ע' מיכאל;

בכיתות רגילות - בערך כ-550 תלמידים שזקוקים למסגרות נפרדות בבתי-ספר רגילים.

היו "ר מ' בר-זהר;

זה עד עכשיו. לזה מתוספים 600 התלמידים האלה או שהם אותם התלמידים?



ע' מיכאל;

אלה אותם התלמידים.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

אותם תלמידים בבתי-הספר הרגילים, כולל מה שהיה קודם, כ-600 תלמידים. זו

הבעיה שלנו היום.
י' צבן
מה העלות התקציבית לזה?

ר' פינצי;

כ-6 מיליון שקל,

היו"ר מי בר-זהר;

בסיכום ביניים גס אנהנו מגיעים לכך שהסרים לנו 6 מיליון שקל כדי להחזיק את

המצב בצורה מתקבלת על הדעת כיום, לפי הצרכים המיידיים והבוערים.

י י צבן;

לכן זה מצדיק את הסכום של 16 מיליון שקל שדובר עליו.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

מר הרשקוביץ, זו גם ההערכה שלך?

ע' הרשקוביץ;

מי שצריך לקבוע את מספר השעות זה ההינוך המיוהד.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

אני מבקש לשמוע את משרד העבודה והרווחה.

י י קנדל;

אני אדבר כאן גם כהובש הכובע השני שלי , כמשנה למנכ"ל המשרד, ולא רק כאהראי

ישיר לאגף לשירותי טיפול במפגר. אני מבקש לדעת אם ההתמקדות היא סביב הנושא של

חוק ההינוך המיוהד או בכלל לגבי בעיית הפיגור וכיוצא בזה.

היו "ר מ י בר-זהר;

הבר-הכנסת שהוא בעל ההצעה יוכל לומר לך.

י' צבן;

מר קנדל יודע שאני קצת מצוי בדברים ואנהנו מדברים על רקע מצוקה הריפה מאוד של

השמת ילדים חריגים במוסדות וגם בקהילה. בקהילה זז משהו, אבל בתחום של המוסדות יש

גרעון . אני מבקש שתצמצם את הדברים שלך להיבט של הגשמת חוק החינוך המיוהד במוסדות

שאתה אחראי להם ובפעילות הקהילתית שאתה אחראי לה.



י' ק נדל;

החלק שלנו במסגרת החוק הוא יחסית די מצומצם גם מבחינת אחריות. אנחנו אחראים

על העובדים הסוציאליים בוועדות ההשמה. את חלקנו בתחום הזה מילאנו. העברנו את

הרשימה, והעובדים הסוציאליים מטעם הרשויות המקומיות פועלים בתוך הוועדות.

אנחנו מרגישים גם כן, אולי בצורה לא פחותה ממה שמשרד החינוך והתרבות הציג, את

העדר הפעלת חוק החינוך המיוחד בשאר חלקי הארץ. כי הנושא של החינוך המיוחד מקיף

ספקטרום מאוד רחב של אוכלוסיות שונות. האגף לשירותי טיפול למפגר מטפל בפיגור

הבינוני והעמוק וזו האוכלוסיה הנזקקת ביותר. צר לנו שזה הגיע מאוחר מדי ומבחינת

הגשמה זה הולך לאט. אנחנו מרגישים את הדברים בצורה מאוד בולטת.

זה ניכר בברור בקטע של העדר שיתוף פעולה מצד משרד הבריאות, וחבל שאין נוכח פה

נציג של משרד זה.
הי ו "ר מ' בר-זהר
אני אבקש לזמן לישיבה הבאה את מנכ"ל משרד הבריאות.

י' קנדל;

בכל הנושא שקשור בצרכים פארא-רפואיים, כשמשרד הבריאות היה אמור להפעיל את

חלקו בענין, מעבר להשתתפותם של העובדים, הדברים לוקים. זה מורגש בעיקר בקרב

האוכלוסיה שהיא בפיגור בינוני ועמוק. במשאבים הדלים שיש למשרד העבודה והרווחה

אנחנו לא יכולים לתת את השירותים הנדרשים. אנחנו נותנים בצורה מאוד מיזערית את

הצרכים הרפואיים, אבל זה לא מכסה את הנחוץ.

האינטראקציה בין משרד העבודה והרווחה לבין האגף לחינוך מיוחד היא חיובית

ביותר. היא נעשית פחות על בסיס של חוק או תקנות ויותר על בסיס אישי בין חאנשים

העומדים בראש המערכות. הרבה בעיות שאולי במסגרת חוקית היה אפשר לפתור אותן, אנחנו

נאלצים לפתור בהידברות בין שני המשרדים על בסיס אישי, בעיקר על רמה לוקאלית,

ואינך יכול לבקש משהו בזכות ולא בחסד.

במוסדות למפגרים בעיקר, יש אוכלוסיה שעל-פי חוק חינוך חובה זכאית לקבל שירותי

חינוך, אבל למעשה איננה מקבלת אותם. כמסגרות, הדברים לא קיימים היום ואפשר לומר

שבכל המוסדות קיימים היום בתי-ספר. אבל הניכים שהם ברמת פיגור קשה ביותר - עבורם

אין היום מסגרת חינוכית.

בעיה נוספת שמועלית שוב ושוב ואינה מקבלת את פתרונה זו בעיה שקשורה במשרד

האוצר, משרד הפנים, משרד העבודה והרווחה ומשרד החינוך לגבי מעמדם של בתי-ספר

שנמצאים היום במסגרות של מעונות למפגרים וחלק גם במעונות של ילד ונוער. בדרך כלל

נוסד קודם המוסד למפגרים ולאחר-מכן נוסד בית-הספר בתוך המוסד עצמו. כאן מתעוררת

השאלה; מי הרשות המקומית עבור אותו בית-הספר. בהעדר מקומות לקליטה, ורשימת

הממתינים היא ארוכה, הקליטה באותם מוסדות ובאותם בתי-ספר היא קליטה ארצית.

מגיעים למוסד או לבית-ספר מסויים חניכים שבאים מכל חלקי הארץ. הרשות המקומית

מתנערת מאחריות ואומרת; אנחנו לא אמורים לתת שירותי חינוך לחניכים שמגיעים ממקום

אחר למעון והם אינם מאותה רשות מקומית.

על-פי בג"צ שהיה פעם בראשון-לציון קבע בית-המשפט שהמקום בו החניך אוכל וישן,

מבחינה מוניציפלית, זהו ביתו. לכן הרשות המקומית אמורה לינת את שירותי החינוך

למרות שהחניכים מגיעים מכל חלקי הארץ. כי מי שמגיע למעון כזה יימצא בו במשך חלק

גדול משנות חייו.
א' בריק
אולי אינך מעודכן. החוק טיפל בנושא הזה וקבע מפורשות את האחריות של כל רשות

מקומית לגבי הילדים בתוך בית-הספר, אני מדבר רק על בית-הספר. זה חוק החינוך

המיוחד, זה לא חוק שחל על המוסדות.

י' קנדל;

אם נתגרה ברשויות המקומיות, כולנו נצא נפסדים, במיוחד שהן אומרות: כשהחלטת

להקים את המוסד בתחומנו לא שאלת אותנו.

בעיה נוספת. מעונות היום האימוניים והטיפוליים מיועדים לאוכלוסיה שיש לה

פיגור בינוני ועמוק. יש גם אוכלוסיה סיעודית, כפי שזה קיים בירושלים, שמפגרים

מובאים בשעות הבוקר לקבל את השירותים ממשרד החינוך על-ידי מורים ואילו בשעות

אחר-הצהריים, בהמשכו של יום הלימודים הארוך, משרד העבודה והרווחה מתקצב אותם

באמצעות מטפלות וכוח עזר. אנחנו עומדים במצוקה כספית מאוד קשה. במסגרת ועדה

משותפת למשרד העבודה והרווחה ולמרכז השלטון המקומי, עשינו סריקה תקציבית במה

לקצץ. אחת הנטיות היא שבלית ברירה נודיע קבל עם ועדה שהמשרד יקצץ את הפעילות

הזאת של אחר-הצהרים ויחדל לינת את השירותים האלה.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

מי צריך להחליט על כך?

י י קנדל;

זו תהיה החלטה בהנהלת המשרד בהתאם לתקציב.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

ללא תיאום וקשר עם משרד החינוך?

י' קנדל;

כן, בוודאי. אנחנו נעלה את הדברים האלה גם בוועדת העבודה והרווחה וגם בפני

ציבור ההורים.

הי ו 'יר מי בר-זהר;

אינם תחליטו ותודיעו למשרד החינוך שכך וכך החלטתם?

י' קנדל;

לא נקבל זאת כהחלטה חד-צדדית.
היו"ר מ' בר-זהר
מר סלע, האם זה ידוע למשרד החינוך?

ע' סלע;

לא.



היו"ר מ' בר-זהר;

מר קנדל, האם זה הנוהל המקובל, שכלל לא יודעים שיש לכם תכניות כאלה?
י' קנדל
מצאתי לנכון להזכיר זאת כדי להמהיש את המצוקה הכבדה בה אנהנו נתונים.

היו"ר מ' בר-זהר;

זה קצת מוזר שגורמים בתוך משרד ממשלתי מהליטים ובתור ועדה אנחנו מתבשרים על

כך.
י י קנדל
הההלטה עדיין לא נפלה. אנחנו יושבים בוועדה משותפת ודנים במה לקצץ אבל עוד

לא נתקבלו החלטות. זו מצוקה של כ-66 מיליון שקל, גרעון בתקציב שלנו בהעברת

הכספים, כלפי הרשויות המקומיות.

א' סרטני;

ראשית, מאוד מפריע לי השם ניסוי. דובר על יישום בשני אזורים. אני מבינה שזו

היינה רוח הההחלטה, ולא עושים נסיונות כדי להוציא אחר-כך מסקנות.

מעבר לכך, האם המשרד הכין תכנית החבה יותר לצמצום וייעול במתן השירותים

הנילווים במוסדות במקומות שונים? האם מתגבשת איזו תכנית לשנים הקרובות שמנחה לאן

הולכים מבחינת ארגון של החינוך המיוחד בארץ? האם יש קשר עם השלטון המקומי ובאיזו

מידה הם מעורבים בנושא הזה? האם מופעלת תכנית הלימודים האישית, אם זה תלוי

בתפקידים או בהיתארגנות פנימית שאינה קשורה בתקציבים?

אשר להעדר רופא מומחה בהתפתחות הילד. נאמר כאן שזה לא כל כך מפריע. לדעתי

זה דבר חמור מאוד. העדר אדם כזה, ובפירוש מוגדר התפקיד שהוא רופא מומחה להתפתחות

הילד, זה ליקוי חמור מבחינת ועדות ההשמה.

י' צבן;

מה הסכנה שאת רואה בהעדר רופא כזה. דובר קודם על נציגי משרד הבריאות ולפי

הבנתי הכוונה היינה לרופאים.

א' סרטני ;

אני שואלת את השאלה הזאת באופן כולל. לא צריך לעבור על כך לסדר-היום.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

משום כך החלטנו להזמין לישיבה הבאה את אנשי משרד הבריאות.

אי בריק;

הם קיבלו מכתב ממשרד היועץ המשפטי לממשלה והם נדרשו לעשות זאת.

א' סרטני;

אשר לילדים הבודדים במסגרות הרגילות שזקוקים לעזרה והם אינם מקבלים אותה. אלה

הם ילדים שנמצאים במערכת של כיתות גדולות, לפעמים של 40 ילד, ומי שמלמד בהן אינו

מסוגל להתמודד עם הבעיה. או שהם מופקרים או שהם נדחקים למסגרות מיוחדות שאינן

מתאימות להם. זה תהליך שיש לו תוצאות לאורך זמן. הקיצוץ הדרסטי של סייעות יכול



להביא לתוצאות חמורות כאלה. אין מי שיתן את הטיפול לאותו ילד שיושב בכיתה רגילה

וצריך להוציא אותו לשעה או שעתיים ביום.

ע' מיכאל;

לסייעת אסור לעסוק בתהום הלימודי.

א י סרטני;

אני מדברת על הקיצוץ שהיה לאורך שנים בסייעות, ביועצים, ובפסיכולוגים. כל

המערכת הזאת מקוצצת כבר כמה שנים. בתהום הזה אין לנו נתונים ולדעתי זה אהד

המוקדים הקשים בתוך המערכת ההינוכית כולה ולגבי הילדים האלה זה גורלי. אני מבינה

שאין כסף אבל הייבים לקהת זאת בחשבון.

י' צבן;

אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על שזירזת את הדיון הזה ושאתה מוכו לייהד לנושא

ישיבה נוספת, כי איו לנו כאו כל הנתונים ולא נספיק לדון בכל הנושאים.

מה המשמעות של ההוק הזה. הרי בטרם היות ההוק היה לנו הוק הינוך הובה הינם

שהתממש במסגרות שונות וההינוך המיוהד פעל במסגרת זו. לא היתה בחוק תפיסה שאיו

חייבים להעניק לילדים הריגים חינוך חובה הינם. לכן קמו המסגרות של החינוך

המיוחד. הדברים הבסיסיים של החינוך לילדים חריגים היו אמורים להינתו גם לפני

קיום החוק הזה. חוק החינוך המיוחד בא להוסיף על הבסיס האלמנטרי הזה עוד הגנה

לילדים, לתת יום לימודים ארוך והדגש היה במיוחד על הכשרת הילד החריג להשתלבותו

בחברה, גם במסגרת מוסדות החינוך המיוחד, ועוד יותר, אותם ילדים שאפשר להשים אותם

ולשלב אותם במוסדות החינוך הכללי ים.

החסר הזה הוא בעייתי מבחינת הקונספציה של טרום ההוק. כי ממה נפשנו? 600

התלמידים שאין להם פתרון, הרי אם אין להם טיפול שם, מהר יפנו אותם לחינוך המיוהד.

מה יאמרו, אין מקום בחינוך המיוחד? הילדים האלה יילכו לרחוב? כלומר, זו התחמקות

תקציבית מהתמודדות עם בעיה, שביסוד, לא היה צריך בשבילה את חוק ההינוך המיוהד.

חוק החינוך המיוחד בא לינת לדברים מסגרת יורנר מוצקה ומשופרת. אני מבקש שאנהנו

ננהל את המאבק על פתרון הבעיה של 600 התלמידים.

דבר נוסף. אני מבקש שלישיבה הבאה יוזמנו האחראים לביצוע החוק בשני אזורי

הניסוי. לקראת אווזה ישיבה, אני מבקש שנקבל בכתב מה היה מצב החי נוך המיוחד

בירושלים, מבחינה תקציבית ומבחינת הפעילויות לפני קבלת החוק, ומה המצב היום? איך

1.5 מיליון השקלים שירושלים קיבלה יוצרים את ההבדל ביו מה שהיה לפני קבלת ההוק

למה שקיים היום? אותו הדבר לגבי אגד ערים ראשון-לציון, נס-ציונה, רחובות - מה היה

המצב באזור הזה בכל התחומים לפני קבלת החוק? האם היו או לא היו והשתלמויות? האם

היינה או לא היתה הצטיידות? מה בקשר לשעות הוראה? כמה ילדים היו במסגרות?

אני מבקש שנקבל תמונה מפורטת וברורה, מפני שבחוקים האלה מופיעות אהר-כך מה

שאני קורא "נזילות תקציביות". למשל, כשהיה חוק ביטוח סיעוד, היתה בעיה של נזילה

תקציבית. גורמים שונים שיש להם איזו שהיא נגיעה למערכת יוצרים מצב של "כאילו".

אני רוצה להיות בטוה שכאשר אנהנו מחליטים ש-4 מיליון - עכשיו מדובר על 7.5 מיליון

- הולכים ליישום החוק בשני אזורים, כשלב הדרגתי - וצודקת הברת-הכנסת סרטני, זה לא

ניסוי כדי לראות האם להגשים את ההוק, אלא איך להגשים אותו הכי טוב - אני רוצה

להיות בטוה שהסכום כולו הולך ליישום ההוק הזה פרופר בשני האזורים האלה. על רקע
זה יש להפיק לקהים
מה החוק נותו, מה חסר בו, על מה צריך לשים את הדגש, וכדומה.

אני מציע לוועדה לא לתת מנוח ולבקש דיווח מאוד מדוייק של הגשמת ההוק הזה בשני

האזורים הללו.



היו"ר מ' בר-זהר;

אני מבקש לשמוע ממשרד העבודה והרווחה איזה סכום אתם רוצים לקצץ בתחום מעונות

היום האימוניים?

י' קנדל;

הוועדה שמורכבת מנציגי משרד העבודה והרווחה ומרכז השלטון המקומי עורכת סריקה

תקציבית בכל סעיפי התקציב. אין עדיין ההלטה בעד ואין ההלטה נגד.

הי ו "ר מי בר-זהר;

אנחנו לא נקבל זאת ואתם תצטרכו לעמוד בפני הוועדה הזאת. כי בסופו של דבר

פוגעים תמיד באלה שהם הסרי הגנה יותר מכל.

למשרד ההינוך יש מה להשיב לשאלות של הגב' סרטני?

ע' מיכאל;

לגבי היערכות החינוך המיוחד בעתיד. ישבנו עם הארגונים הוולונטריים ועם ועדי

ההורים, ושיתפנו גם את השלטון המקומי, על הכנת תכנית של יישום החוק במשך שבע

שנים, ומה אנחנו עושים על-מנת להיערך בנושא השילוב. במשך השנים האחרונות החינוך

המיוחד עשה רבות. היום אני יכול לומר שכ-75% מילדי החי נוך המי וחד משולבים

במסגרות שונות, על סוגיהן, בבתי-ספר רגילים. כ-25% מאוכלוסיית החינוך המיוחד, שזה

בערך כ-13,000 אלף תלמידים, נמצאים בבתי-ספר ובגנים מיוחדים, וזו האוכלוסיה הקשה

ביותר, הבעייתית ביותר, שמערכת החינוך הרגיל לא מצליחה להתמודד אתה.

הגישה שלנו היא לעבוד יותר בתוך בית-הספר הרגיל. כולנו יודעים שברגע שילד

הופנה לחינוך מיוחד, המשימה להחזיר אותו חזרה לחינוך הרגיל היא קשה מאוד. לגבי

אותם מקרים בודדים שאת עמדת עליהם, גבי סרטני, צריך לעבוד הרבה, בתוך המערכת

הרגילה, על תהליכי מניעה ותהליכי למידה מתאימים בתוך הכיתה הרגילה. אם ניתן להם

את הטיפול המתאים בזמן הנכון, אנחנו עשויים להושיע אותם ולמנוע מהם את הסטיגמה של

העברה לחינוך מיוחד. אנחנו מודעים לכך.

הבעיה היא במערכת הרגילה, איך אני צריך להקנות יותר כלים למורה בחינוך הרגיל

על-מנת להרחיב את סף ההתמודדות שלה עם בעיות של ילדים חריגים. זאת אני צריך

לעשות בכמה תחומים, הכשרת המורה במכללות, יותר השתלמויות למורים בפועל בחינוך

הרגיל בנושא הילד החריג. הגשנו תכניות שדורשות סכומים לא מבוטלים ואנחנו עושים

זאת ומקיימים השתלמויות בכל הארץ.

אשר לתכנית החינוכית היחידנית. קיימנו השתלמות של 150 מדריכים בכל הארץ

בחינוך המיוחד ובחינוך הרגיל. זו השתלמות מתמשכת. היום לכל ילד יש תכנית

הינוכית יהידנית שפועלים על-פיה. גם לפני-כן היינה תכנית כזאת, אבל היום יש יותר

מודעות לנושא הזה.

א' אבנשטי י ן;

משום מה חלקן של האגודות הוולונטריות והכספים שמושקעים על-ידן במערכת פרופר,

שזה תפקידם של הגופים הממלכתיים, פתאום נעלם. הצרכים שאנחנו מדברים עליהם הם

הרבה יותר רבים וזה כרוך בעלות כספית. היום, עובדים פארא-רפואיים בבתי-ספר,

שצריכים להיות מועסקים למעשה על-ידי משרד החינוך, מוחזקים על-ידי איל"ן, וזה נעלם

והתמסמס. דייר קנדל מדבר על מעונות היום. הוא נותן פר-קפיטה לחלק מהאגודות

הוולונטריות עבור העובדים השונים, במסגרת מעונות היום ובתי-הספר למפגרים ולנכים.

המשרד שלו עומד לבטל זאת ואני אצטרך להמשיך לשאת בעלות החזקת העובדים. מהיכן -

אינני יודעת. אבל אסור לשכוח את כל הדברים האלה פה. משום מה תפקידן של האגודות

הוולנטריות, שבנו את כל המערכות, נעלם ונשכה, וזה הרבה כסף.



היו"ר מ' בר-זהר;

אני מוכן לציין זאת בכל שעה. הבעיה שלנו היום היא שגם בדברים המינימליים

אנחנו נמצאים הרבה מתחת לקו האפס. יש לי סדר עדיפויות. בעיני עומדים בראש סדר

העדיפויות אותם ילדים שלא יכולים להיכנס לכיתה בבית-הספר ואני רוצה להשיג עבורם 6

מיליון שקל. אני מכיר בחשיבות הפעולות של האגודות הוולונטריות. אבל המצב הוא כל

כך חמור, שאנחנו מנסים קודם כל לפתור את הבעיה הבוערת, שילדים יקבלו את המסגרת

המינימלית שהם זקוקים לה. לשם כך אנחנו נעזרים באגודות מתנדבים שעושות עבודה

נהדרת, אבל כמדינה, אנחנו לא יכולים גם לבוא במקומן, כי אז הכל יקרוס.

אי אבנשטיין;

בקשר לעלייה. אין לי אינפורמציה סופית, אבל יש כבר בקשות לקליטה בבתי-הספר

השונים - אני מדברת על ילדים נפגעי שיתוק מוחי - ולא יהיה מקום בהם. אני יודעת

שיש מספר ניכר של ילדים באזור חיפה ובמחוז הצפון שאין עבורם מקום במוסדות, והם

צריכים את המוסדות המיוחדים, לא השילוביים.

היו"ר מ' בר-זהר;

תנו לנו מידע וננסה ללחוץ בנושא הזה.

ה' יגודה;

אני רוצה להסביר לחברים פה ולאוצר. אנחנו יושבים בוועדות השניה. כל פעם

שהוחלט לשים ילד בכיתה קטנה מייד הוא שובץ איפה שהיה מקום כי לשמחתי יש ילדים

שגומרים שנה-שנתיים בכיתה הזו וחוזרים לכיתה שלהם ונשאר מקום פנוי. כשמתמלא תקן

בכיתה והיא נסגרת פותחים מייד כיתה אחרת ושמים בה ילדים שהופנו על-ידי ועדות

ההשמה. זאת אומרת, לקחנו את התקן של הכיתות שנגמרו, שיבצנו את כל הילדים ובכל

זאת יש 600 ילדים, נטו, בכל הארץ שאין מקום עבורם ולא קיבלנו תקציב בשבילם. כל

הכיתות בתוך בתי-הספר סתומות.

אני מדברת כאן כנציגת ההורים. ישבנו שעות רבות בוועדות השמה. אינני יכולה

להתבטא אחרת אלא רק לומר שאנחנו בהלם. הילדים האלה הולכים לאיבוד בכיתות שלהם.

אין המורה יכולה לטפל בבעיות הספציפיות של ילד כזה, וזה נמשך שנה אחר שנה עד

שהילד נפלט מן הכיתה או שהוא הופך גורם מפריע כי הוא איננו מבין את החומר ולא

יכול להקשיב.

ביקשתי מספר פעמים שיקימו במשרד החינוך ועדה לבדוק מה קורה בחינוך המיוחד. יש

פה סתירה. לפי הוק החינוך המיוחד אנחנו מאוד רוצים לשלב את הילד החריג בתוך

המסגרת הרגילה. כלומר, להוציא את הילדים מהמסגרות שהם סגורים בהן ולהכניס אותם

שיהיו חלק מהחברה. זו רוח החוק. אבל מה שקורה בשטח זה בדיוק ההיפך. אמנם

הילדים זקוקים לכיתות קטנות, והם צריכים להיות שם, כי בכיתה הרגילה המורה לא

יכולה לטפל בהם. אבל הם ילדים רגילים. הם פשוט נתקלו בקיר שצריך לעזור להם

לשבור אותו ולהמשיך את החיים שלהם. אבל רוח החוק לשלב את הילד החריג לא ניתנת

לביצוע. אולי נחפש דרכים אחרות לעשות זאת.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

בחלק הראשון של דבריך את נותנת איור למצב של 600 הילדים שאנחנו דנים בהם.

החלק השני הוא לא בדיוק מעניינה של הישיבה הזאת הפעם. אני מבקש לשמוע את השלטון

המקומי בנושא הזה.



י' לוין;

אני שמח על הישיבה הזאת. חשוב לראות איד הדברים נראים מבחינת השלטון המקומי.

אילוסטרציה קטנה. בתל-אביב יש 30 ועדות השמה שקו י ימו על-פי החוק וימים שלמים

אנחנו מקיימים ישיבות. לא מאושרים תקנים נוספים לשלטון המקומי ולוקחים בעלי

תפקידים אחרים לעשות את התפקידים שוועדות ההשמה מחוייבות לעשות היום. באיזה שהוא
שלב בוודאי ישאלו בעיריה
מה עם העניינים האחרים עליהם מופקדת הרשות המקומית.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

יש לד נתונים על הילדים בתל-אביב?

י' לוין;

אני מעריד שדנו ב-1,500 ילדים השנה בתל-אביב בכל המסגרות של גילאי החינוך

היסודי וחטיבות הבי ני ים.

במקביל לכל הפעולה העצומה שאנחנו עושים הודות לחוק, שלא עשו אותה עד עכשיו

כהלכה, אנחנו מופתעים מול צמצומים. אני רוצה שחברי הוועדה יידעו, ואנחנו זועקים

כבר חודשיים תמימים; לקראת השנה הבאה קיצצו לנו 945 שעות בחינוד המיוחד. אחרי

מחאה ראשונה זה עומד על 630 שעות, שמודיעים לנו שיחזירו לנו אותן. אבל עד היום,

חודש וחצי לפני תחילת שנת הלימודים, קוצצו 630 שעות לא רק על אותו מספר ילדים אלא

על תוספת של ילדים. כוונתי לשעות שהיו עד היום בחינוד המיוחד ופתאום אינן.

ע' סלע;

זו בעיה פנימית של מחוז תל-אביב - ארגון מחדש של השעות.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

מה זו בעיה פנימית? מי קובע בנושא הזה? מי הגורם שהחליט על הקיצוץ הזה?

ע' סלע;

אף אחד לא החליט על הקיצוץ. הם עוד לא קיבלו הודעה על קיצוץ. ישבנו עם כל

מנהלי המחוזות ולא חל שום קיצוץ. עושים ארגון מחדש של כמה נושאים, גם ענין

השעות, ואמרנו זאת למר לוין.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

מה שהודיעו לו קיים או לא קיים?

ע' סלע;

לא קיים.

הי ו "ר מי בר-זהר;

הוא אומר שכן קיים.

י' לוין;

דיברתי שלשום עם מנהל המחוז והוא אמר שאין לו 630 שעות לתת לי.



היו"ר מ' בר-זהר;

אני רוצה להבין: יש את 630 השעות האלה או אין?

ע י סלע;

כל השעות שניתנו לחינוך המיוחד בשנת הלימודים תש"ן במחוז תל-אביב יינתנו גם

השנה.

היו "ר מ' בר-זהר;

זו התחייבות שלך.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

מר לוין, אתה תדבר עם מנהל המחוז על סמך הדברים של מר סלע, שהוא נאמן עלי.

כשתקבל את תשובתו תדווח לי במוסמך ובמפורש אם המצב הוא אמנם כך. אם לא - נתבע

ממשרד החינוך את הסדרת הנושא.

י' לוין;

אני מוכרח לומר שמר סלע אמר לי שאקבל את השעות. אבל מנהל המחוז אמר שאין לו

את השעות האלה.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

משום כך, בעקבות הדברים של מר סלע כאן, בוועדה, על דעת משרד החינוך, אני מבקש

ממך לפנות אל מנהל המחוז. אם מנהל המחוז ישיב לך בשלילה, צלצל למר סלע, והוא

יחזור אליך ויתן לך תשובה מוסמכת.

י' לוין;

בסדר גמור, תודה רבה.

לגבי ילדים בשילוב. יש לנו 200 ילדים. מראש אמרו לנו, חבל, אל תגישו בקשות

כי לא תקבלו את השעות.

ועדת החינוך, והכנסת כולה, הביאו לתזוזה בחינוך המיוחד. אני מעלה נקודה

נוספת, שכדאי שאתה אדוני היושב-ראש, והוועדה כולה, "תתלבשו " עליה במיוחד. מצב

הבינוי בכל הארץ היום הוא חמור ומה שנותן משרד החינוך לבינוי ושיפוץ כיתות הוא

מתחת לכל בקורת. עבור הילד החריג אין היום מבנים טרומיים. בשביל לשפץ בית-ספר

של חינוך מיוחד ארנה צריך להשקיע 3-2 מיליון שקלים כש-40 עד 50 הורים מעורבים בכך.

אם תשקיע אותו סכום בבית-ספר במערכת החינוך הרגילה, ב-600 או 700 ילדים, יידעו

600 או 700 הורים מה עשו כאן. במלים אחרות, "הרווח" הפוליטי והאחר שיש בשיפוץ של

בית-ספר לחינוך מיוחד הוא מזערי לעומת שיפוץ של בית-ספר אחר. מצב בתי-הספר

להינוך מיוחד הוא חמור. העיר תל-אביב השקיעה מיליונים ושיפצה על חשבונה שני

בתי-ספר לחינוך מיוחד. היא לא קיבלה על כך אגורה. אולי 100 תלמידים זכו ליהנות

מהמיליונים האלה. חייבים למצוא - דרך הוועדה הזאת, כחלק מהפטרוניות שלה - תקציב

מיוחד לשיפוץ בתי-ספר לחינוך מיוחד, לשיפוץ כיתות, כדי שהתנאים לשילוב ילדים

חריגים בחברה יהיו יותר טובים.

לגבי יישום החוק. אנחנו היינו בשלים ליישם אותו ולכן כל כך הצטערנו שאנחנו

לא נכללים בו. הדבר החשוב ביותר, בעיני לפחות, זה להוות דוגמה לכיתות י', י"א,

י"ב של החינוך המיוחד. אין לי ספק שהחוק ייבחן דרך הכיתות האלה, האם מי שגומר

בית-ספר של החינוך המיוחד, החטיבה העליונה, מצליח להשתלב בחברה או לא. לדעתי

תפקידה של הוועדה לבדוק איזהו המקום הטוב ביותר שיהווה דוגמה ליצירת תנאים

שתלמידים בכיתות י', י"א, י"ב יוכלו להשתלב, ולהפיץ את הדברים האלה במקומות



אחרים. אני לא משוכנע שיישום החוק צריך להיות באותה עיר כמה שנים. אם הם כבר

למדו משהו לגבי י י, י"א, י"ב - בבקשה לעבור לעיר אחרת, כדי שגם היא תוכל ליישם את

חוק החינוך המיוחד בכיתות אלה. בכך תביאו ברכה גדולה.

שי דורפמן;

נושא ועדות השמה, בעיר תל-אביב לפחות, עובד על חשבון תקינת שדה טיפולית.

נכון לעכשיו לא מאיטים מבחינת האמצעים עם ילדי החינוך המיוחד אלא להיפך. צריך

לזכור שעיר גדולה כמו תל-אביב לא עובדת במתכונת של ישוב קטן. אנחנו מדברים על

עשרות ועדות השמה, שלוש פעמים בשבוע במשך ימים שלמים. יש כוח אדם עצום סביב

הנושא הזה. מוכרחים להקציב לכך אמצעים.

מבחינת האמצעים קיבלנו היום עידוד לא ללכת בדרך שהלכנו בה עד עכשיו. לאורך

כל הדרך, בוועדות ההשמה, ניסתה תל-אביב, במידת האפשר, שלא לשלב ילדים במסגרת

החינוך המיוחד אלא להשאיר אותם בכיתות רגילות על חשבון העיר תל-אביב. היום התברר

לנו שזו דרך של טעות. משום שאם מקבלים אמצעים לאותם ילדים שהם פרופר חינוך

מיוחד, יכולנו להשים אותם בחינוך המיוחד, אבל הלכנו לפנים משורת הדין, מתוך מגמה

שלא ללכת בכיוון של החלטה פאטליסטית מבחינת הילד, אלא בכיוון של אפשרויות

מסויימות. הדרך הזאת לא הביאה אמצעים. עכשיו, היות שהילדים שישתלבו בכיתות לא

יקבלו אמצעים, אני בטוח שלא היטבנו אתם אלא להיפך.

בתל-אביב יש 1,149 ילדים פרופר בחינוך המיוחד, כאשר יותר מ-35% מן הילדים

האלה הם ילדי חוץ שתל-אביב משרתת אותם. בכיתות מקדמות יש כ-700 ילדים בחטיבות

הביניים ומספר דומה בחינוך היסודי.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

מחוסר מקום בכיתות מקדמות, כמה ילדים לומדים בכיתות רגילות?

שי דורפמן;

הנתון שלפני הוא חתך של כמה ועדות השמה. מעבר לשליש מן הילדים, שהם פרופר

חינוך מיוחד, לפי כל קריטריון - לא העברנו תלמידים לחינוך מיוחד והשארנו אותם

בכיתה הרגילה. לדוגמה, מתוך 460 ילדים, שהופיעו במספר ועדות השמה אחרונות, 104

ילדים נשלחו לבתי-ספר מיוחדים פרופר; 85 ילדים הופנו לכיתות מקדמות; 134 ילדים

לכיתות מקדמות פתוחות ללא תעודת העברה לחינוך מיוחד; עוד 78 ילדים נשארו בכיתה

רגילה כי לא אישרנו העברתם לחינוך המיוחד. הרבה מעבר לשליש אנחנו לא מעבירים

לחינוך המיוחד. יש עוד 59 ילדים - לגביהם לא נסתיים הדיון החוזר.

אחרי מה ששמעתי פה היום ייתכן שמבחינים של הילדים אנחנו טועים.
הי ו "ר מ' בר-זהר
אני מבקש לשמוע את פרופ' פוירשטיין. יש לו תכנית וקשובה מאוד.

פרופ' ר' פוירשטיין;

אינני חושב שכאן המקום לדבר על התכנית שלי. מאוד שמחתי לשמוע על המגמה

להחזיק את הילד החריג במסגרת רגילה. הדבר הזה הוא בחזקת "סור מרע". כלומר,

העברת ילד מחוץ למסגרת הרגילה היא לא רק טראומה לילד ולהורים, אלא ציון דרך להמשך

חינוכו של הילד. אבל הייסור מרע" הזה עדיין איננו מעיד על עשה טוב. השאלה כאן

היא מהי התכנית שאנחנו נותנים לאותו ילד שנשאר במסגרת הרגילה.



בארצות-הברית היה יישום של תכנית, שהוציאו ילדים מהמוסדות הקשים ביותר

והכניסו אותם למסגרות רגילות. הדבר הזה גרם להרבה מאוד צרות, גם מהבהי נה
הפילוסופית ההינוכית. באו ואמרו
הכנסנו אותם לזרם הכללי ותראו מה קרה, סימן

שאין מה לעשות. לאלה שניסו לעבוד לא רק למען שילוב מיכנ', אלא ליצירת דרך שתוכל

להבטיח לאדם הזה מסלול היים שבאמצעותו הוא ישתלב בזרם - הדבר הזה היה לא טוב.

מדוע? משום שזה היה רק אקט פיזי, גיאוגרפי, אבל לא דאגו שהשילוב הזה יהיה פונקציה

של הכנת הילד, הכנת הסביבה ויצירת תכנית מתאימה.

אני רואה את המאמצים שמשרד הה'נוך עושה בכיוון הזה כזכאים לכל העזרה, כדי

להפוך את הייסור מרע" הזה לעשה טוב. הכיוון הזה הוא יוצא מן הכלל ומשקף תפישה

מאוד נכונה. הבעיה היא איך עושים זאת. אני רוצה להביא כדוגמה מפעל שהייתי אהרא'

לו במסגרת עליית הנוער. קיבלנו אוכלוסיות של בני נוער שאי-אפשר היה לשלב אותם

במסגרת ההברות הרגילות, בקיבוצים ובמוסדות, ילדים שתיפקדו ברמה נמוכה מאוד,

ביניהם, ילדי הינוך מי והד וילדים שהגיעו כאנאלפבתיים בגיל 15-14. יצרנו מסגרות

של מכינות. המכינה הוגדרה כסביבה שבה נותנים לילד תכנית אינטנסיבית מאוד שתהפוך

את הכניסה לזרם הכללי אהר-כך כאפשרית ומשמעותית, ולא רק כישיבה בין ילדים רגילים,

על כל המשתמע מזה לפעמים גם לשלילה.

ברצון אציג את המודל הזה של הכנת ילד לשילוב בפני המעוניינים בכך ואנסה גם

לעזור בהפעלת מודל כזה.
היו"ר מ' בר-זהר
פרופ' פוירשטיין, נודה לך מאוד אם תוכל להעביר לנו הומר בכתב מעבודותיך בנושא

הזה.

פרופ' ר' פוירשטיי ן;

אני רוצה לציין שהמכינות בעליית הנוער התהילו בשנת 1958 עם 100 ילדים. היתה

התנגדות הריפה בעליית הנוער, כי אמרו: ראובן פוירשטיין הולך להכניס לנו את כל

המפגרים למערכת. המסגרת הזאת קיימת כ-32 שנה ואלפי בני נוער נכנסו, עברו ושולבו

במסגרות רגילות.

לגבי ועדות ההשמה. שמחתי לשמוע שהעברת ילד למסגרת מיוהדת או סידור ילד נעשית

היום על דעתם של אנשים ששוקלים מבחינה מקצועית ואנושית, על כל המשתמע מכך. אבל

יש דבר אהד. אנחנו חיים במסגרת שבה זיהויו של ילד שזקוק למסגרת מיוחדת הוא דבר

קשה, כי יש פה בעיות של תרבות ושל קיפוה תרבותי. הדבר דורש יותר מאשר רצון טוב

ואפילו יותר מאשר מסגרת מקצועית רגילה. אני שייך לאלה שגורם הרבה צרות לוועדות

השמה, כי אני בודק ילדים שתיפקודם נמוך. אני בודק אותם מההיבט של אפשרות לשנות

את הילד ועל בסיס התוצאות שבדקו את רמת ההשתנות של הילד אני ממליץ המלצות.

הדברים האלה אינם נראים לעין אלא נערכים על-פי איבהון דינמי. אני רואה צורך

ליצור תפישה דינמית יותר של האוכלוסיות, במיוהד אם נרושוב על ילדים אתיופיים

שמגיעים אלינו, ויגיעו הרבה ילדים רוסיים, שיעמידו אותנו בפני בעיות לא פשוטות של

השמה. אנהנו עלולים לעשות טעויות גורליות, חלילה, לגבי מסלול ה"הם של ילדים

אלה.
פרופ' י י ראנד
אני מודה ליושב-ראש הוועדה שהזמין אותי. זו פעם ראשונה שאני משתתף בישיבה של

אהת מוועדות הכנסת. בצדדים התקציביים, לצערי, אני לא יכול לתרום דבר. אני מצטרף

לדעתו של פרופ' פוירשטיין בנוגע לרוח הדברים, כפי ששמעתי ממר מיכאל, וגם כפי שאני

קורא את רוה החוק. הכיוון הוא בהחלט נכון. אם זה יבוצע כהלכה זה יענה לצרכים של

אותם ילדים ומשפחות שנזקקות לו.



היו"ר מ' בר-זהר;

אתם מחזקים את דבריה של גב' סרטני שאמרה כי החלטה כזאת צריכה להתקבל בהשתתפות

כל "הלקוהות המקצועיים" שהייבים להיות הברים בוועדת ההשמה. משום כך יש לוועדת

ההשמה תפקיד חשוב מאוד לגבי הפניית הילד.

פרופ' י י ראנד;

יש דברים שכדאי להדגיש אותם יותר. כולנו מעוניינים שהחוק הזה לא רק יהיה

כתוב אלא יצליה בשטה. לכן יש לגשת לזה בתפישה הוליסטית, מהבחינה הזאת, שכל

המעורבים בתהליך הזה אכן יוכשרו כדי ליצור את התנאים האופטימליים להצלחה כזאת.

הילד עצמו - צריך קודם כל להכשיר אותו כדי שהוא יוכל להשתלב, ודיבר על כך פרופ'

פוירשטיין. בית-הספר והסביבה - הרבה פעמים יש ההלטות של ועדות השמה בעוד

שבית-הספר עצמו לא מוכן מבהינת הגישה שלו ולא מבחינת הכשרת האנשים שבתוכו כדי

לעשות זאת. ולבסוף הכשרת חמורה והפסיכולוג.

אני רוצה להתמקד בעניו של הכשרת המורים. שמהתי לשמוע על כך, בין אם מדובר על

הכשרה במכללות ובין אם מדובר בהכשרה תוך כדי עבודה. נראה לי שמשרד ההינוך צריך

לצאת עם תכנית יותר יסודית ומקיפה לכל הנושא הזה. אין אני מתכוון להכשרת המורה

במגמה להינוך מי והד אלא לתכשרת המורה באשר הוא מורה. משום שאין לנו כיום מורה,

בשום מסגרת, שאיננו נתקל ולא ייתקל בבעיות הללו. אסור למורה להגיע למצב שהוא

יגיד: מה אעשה, לא קיבלתי הכשרה. זה צריך להיות מעובד בצורה יסודית כהלק

אינטגרלי ולא כתוספת לוואי.

נכון שזו השקעה לטווח ארוך אבל זו הדרך היהידה להצליה. פרופ' פוירשטיין

הזכיר את ארצות-הברית. לפני מספר שנים הוקקו באיטליה הוק: אין הינוך מיוהד. אבל

הם לא עשו דבר כדי להכשיר את המערכת או את המורים לקראת זה. הם עומדים בפני

פיאסקו עצום בגלל החלטה, שערכית, היתה יפה, אבל לא יעילה מבחינה מעשית. אנהנו לא

היינו רוצים לעמוד במצב כזה. זו השקעה לטווח ארוך, שיש לה ודאי השלכות תקציביות,

אבל היא השקעה הכרחית.

לא פחות רושובה הכשרתם של הפסיכולוג ההינוכי והיועץ ההינוכי. אם לא ונהיה להם

הגישה המתאימה, בתוך ועדת ההשמה, הם יהיו הגורמים שלא ילחצו מספיק לצד השילוב אלא

בכיוון ההפוך.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני מסכם את הדיון, כחלק ראשון של שני דיונים. אנחנו נקיים עוד ישיבה ואני

שומר לעצמי את רשימת הדוברים כדי שאותם אורחים שלא הספיקו היום להגיע לרשות

הדיבור יוכלו להתבטא. אני מודה לכל אורחינו שבאו היום ואני מקווה שתבואו לישיבה

הבאה, כי זה מכלול אהד וייתכן שנצטרך לפנות אליכם שוב בשאלות.

הנושאים המרכזיים שאני רואה בשלב זה הם: העובדה שיש לנו השנה בעיה עם 600

תלמידים בבתי-הספר הרגילים שאין להם שום פתרון. צדקו כל אלה שהעירו וזעקו על כך.

גבי יגודה העלרנה את הנושא באופן מעשי אבל גם מר לוין דיבר על כך. בלי להמתין

לתוצאות הדיון כולו, חבר-הכנסת צבן, אני מציע שכבר נפנה למשרד האוצר ולמשרד

החינוך ונבקש תוספת דחופה של תקציב לענין הזה, אחרת, אנחנו יכולים לגרום לילדים

נזק בלתי הפיך.

אני שמה לשמוע שהתוספו למערכת 1,500 שעות, כך שהבעיה של 320 תלמידים במסגרת

ההינוך המיוחד נפתרה, וגם זה משהו.

דבר נוסף. אנהנו נתבע שבדיון הבא ישתתף בישיבה נציג משרד הבריאות כדי לשמוע

מה הם מתכוונים לעשות כדי שבעתיד הם יקהו הלק בנושא הזה.



לפי פנייתו של חבר-הכנסת צבן, אנחנו נבקש מהאחראים לאזורי הניסוי לבוא לישיבה

הבאה ולהציג בפנינו את כל האינפורמציה.

אני פונה למשרד העבודה והרו ויוה: איננו רוצים להיות מופתעים בההלטה שלכם על

קיצוץ כלשהו בתהום הזה בטרם הדברים יובאו לידיעתנו ולדיון יחד עם משרד החינוך.

אנחנו עוסקים במטריה כל כך רגישה ואיננו יכולים להרשות לעצמנו לעשות דברים

שאחר-כך נצטרך להכות על חטא בגללם.

זה סיכום הביניים. נזמין אתכם בקרוב לישיבה שניה. תודה רבה לכולכם. הישיבה

נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00

קוד המקור של הנתונים