ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 11/07/1990

אי-תיפקוד קול-ישראל בסיקור הרצח בראשון-לציון; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 149

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי, י"ה בתמוז התש"ן (11 ביולי 1990), שעה 09:00
נכחו
חברי הוועדה: מ' בר-זהר - יו"ר

א' אליאב

ר' זאבי

ה' מחאמיד

חי מירום

נ י מסלאחה

מוזמנים; אי מקל - מנכ"ל רשות השידור

א' נדב - מנהל הרדיו

חי זיסוביץ - מזכיר חטיבת החדשות ברדיו

אי אבנר - יועץ למנכ"ל, רשות השידור

שי יאיר - מזכירת המנכ"ל, רשות השידור

ב' נסים - משרד החינוך

מזכירת הו ועדה; י י גידלי

קצרנית; אי זכאי

סדר-היום; שאילתות.

אי-תפקוד קול-ישראל בסיקור הרצח בראשו ן-לצי ו ן.



שאילתות

הי ו "ר מ' בר-זהר;

אני פותח את הישיבה. נפתח בשאילתות של חברי חכנסת.

בבית-ספר תיכון ערבי בגליל התלמידים גנבו את בחינות הבגרות במתימטיקה, הזמינו

סטודנט מהטכניון והוא פתר להם את התשובות. הם תלו זאת על קיר בית-הספר וההנהלה

ידעה על כך. מה קרה שם?

א י מקל;

לפני כשבועיים היה מקרה דומה בירושלים, בבית-ספר שילדי לומדים בו. עברו עליו

בשקט וזה לא הגיע לעתונות. שני תלמידים גנבו את הבחינות מהמזכירות. הם נפסלו

ולא הורשו לגשת לבחינות הבגרות השנה.

הי ו"ר מ' בר-זהר;

בבקשה תמסור לי על כך.

יש בעיה עם הורה שניסה לרשום לבית-ספר את בתו, עם המלצות מצו יינות. לא קיבלו

אורנה. אני מבקש לדעת מדוע.

חוזר אלינו הענין של בני-ברק, אפליית ספרדים. אנחנו נעביר העתק לחבר-הכנסת

פרח.

גבי נסים, אני מעביר אליך מכתב של אדם שביקש להירשם לאוניברסיטה ולא נתקבל.

אני מבקש לטפל בכך.

ר' זאבי;

אני למד מהעתון שלימודי הערבית המדוברת בבתי-הספר היסודיים והתיכוניים לא

מביאים את התלמיד שלנו לדרגה שהוא יבין את הערבית המדוברת. כנראה שהיא ערבית

ספרותית, כפי שהיה בדור שלי. האם משרד החינוך נתן על כך את הדעת ומה הוא מתכוון

לעשות.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

ב"הארץ" היתה ידיעה שלמעשה החיילים לא יכולים לשוחח עם תושבי השטחים.
ר י זאבי
הידיעה היתה אתמול ב"דבר". לפי מיטב ידיעתי, גם הערבים מלמדים היום כבר

ערבית אחרת. בארצות ערב יש היום שילוב בין הערבית המדוברת והערבית הספרותית

שהתפתח מאוד בעשר השנים האחרונות. אולי אלינו זה לא הגיע.

שאילתא בקשר לבעיות של אינטגרציה בחינוך בהרצליה. האם לא כדאי שנקבל פעם

ממשרד החינוך סקירה על יישום האינטגרציה.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

היתה לנו פה ישיבה מאוד סוערת בנושא הזה בנוכחות ראש עיריית הרצליה. הנושא

נדון בבג"צ וההורים זכו בו.



ר' זאבי;

לא הייתי נוכח בישיבה. אם כך אינני מעלה את השאילתה.

שאילתה אחרונה בענין לימודי ארץ-ישראל בבתי-הספר שלנו - אני הייתי בהרגשה

הזאת כל הזמן, אבל עכשיו יש לי סימוכין ממישהו שעשה על כך עבודה - הוא לקח את אחת

הערים המטרופוליטניות שלנו, נניח שזאת תל-אביב, הוא אומר: רק ב-7 בתי-ספר מתוך

19 נלמדת גיאוגרפיה בהיקף של 5-4 יחידות לימוד והתלמידים ניגשים לבגרות במקצוע

הזה. בעוד בית-ספר אחד מלמדים את נושא ארץ-ישראל. כלומר, בגיאוגרפיה עוסקים

בסך-הכל רק ב-42% מכלל מוסדות החינוך בעיר. ב-22 בתי-ספר מקצועיים טכנולוגיים לא

עוסקים כלל במקצוע ארץ-ישראל מעבר ליחידת החובה. לפי המספרים האלה יוצא ש-80%

מהנוער באותה עיר מטרופוליטנית אינם לומדים גיאוגרפיה של ארץ-ישראל. לפי דעתי זו

שערוריה אדירה. אני מבקש ממשרד החינוך לקבל דו"ח, לא על אותה עיר, אלא תמונה על

לימודי ארץ-ישראל במוסדות החינוך שלנו.

אי אליאב;

הבת שלי היא מורה לידיעת הארץ וגיאוגרפיה בעיר אחרת וקיצצו לה שעות.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

זה מצביע על נטי יה.

אי-תיפקוד קול-ישראל בסיקור הרצח בראשון-לציון

הנושא שעומד על סדר-היום שלנו הוא; אי-תיפקוד קול-ישראל בסיקור הרצח

בראשון-לציון . אני חייב לפתוח בנזיפה ברשות השידור. רצינו שיבואו מספר אנשים

שהיו מעורבים בנושא והיה ויכוח בין מזכירת הוועדה לבין מזכירת מנכ"ל הרשות מי

יבוא לדיון הזה. סוכם שיבואו רק מר נדב ומר זיסוביץ שהם האחראים. מר נדב התייצב

ברגע הנכון אבל מר זיסוביץ איננו מופיע. אתם חייבים לדאוג לכך שאנשים יגיעו

ל י ש י בת הוו עדה.

א' מקל;

אני מקבל את הנזיפה. נברר מייד.

הי ו ייר מ' בר-זהר;

נוכחים כאן מר אריה מקל, מנכ"ל רשות השידור, מר אמנון נדב, מנהל הרדיו, מר

ארי אבנר, יועץ למנכייל. מר נתן כהן, היועץ המשפטי, גם כן נעלם אי-שם בדרך.

אי מקל;

הוא היה פחות מעורב בזה. אתה צודק, הוא אמור להיות כאן. אני מביע התנצלות.

הי ו"ר מ' בר-זהר;

כשמודיעים לוועדה שמישהו משתתף בישיבה אני מבקש שהוא יהיה כאן. זו לא הפעם

הראשונה. אני מעדיף לא לקבל את ההתנצלות. בפעם הקודמת מנכ"ל הטלביזיה בערבית לא

הופיע והדיון בוטל בשל כך. מה קורה אצלכם?

א' מקל;

אינני מבין מה קורה. אני מתנצל. הם אמורים להיות כאן.



הי ו "ר מ' בר-זהר;

מר נדב אולי תמסור לנו את השתלשלות העניינים.

אי מקל;

מדוע הנושא נקרא אי-תיפקוד קול-ישראל? לנו לא ידוע שקול-ישראל לא תיפקד.

אנהנו חושבים שקול-ישראל תיפקד טוב.
הי ו "ר מי בר-זהר
תיפקוד לקוי בסיקור הרצה בראשו ן-לציון.

הי מירום;

אני שמעתי את גלי-צה"ל וקול-ישראל באותו בוקר מהרגע שהם נכנסו לשידור.

אי מקל;

ראית איזה הבדל לרעתנו?

הי מירום;

הפרטים הובאו יותר מהר בגלי-צה"ל. אני לא ראיתי איזה שהוא מהדל גדול אצלכם.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

מר זיסוביץ, אנחנו חייבים לנזוף בך ובצורה חמורה,

חי זיסוביץ;

אני מתנצל.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

אנחנו לא מקבלים את ההתנצלות. זו ועדה של הכנסת וחייבים להיות בזמן.
אי נדב
אני אמנם לא הייתי אז אבל אני נדהם שהנושא עולה במינוח כזה. משום שאם היו

אי-תיפקודים או כשלונות, וכך מנסים להציג זאת, אז כבר היו הרבה יותר גדולים מאלה

בקול-ישראל. ואם היו הצלחות - היו כאלה שראו בכך הצלחה, כי גם תגובות כאלה

קיבלתי - אז היו הצלהות יותר גדולות. בנושאים כאלה אפילו אני לא נחוץ. יש פורום

מערכת חדשות שמקיים פוסט-מורטם ועל הענין הזה קיימו פוסט-מורטם.

אי אליאב;

למלה פוסט-מורטם יש משמעות נוראה בהקשר הזה.

א' מקל;

אדוני היושב-ראש, מה שורש הדיון? יש טענה שמשהו לא היה בסדר? על איזה רקע?

לנו לא ידוע.



ר' זאבי;

נאמר שהיה שלא בסדר, אבל לא בכיסוי.

אי נדב;
אמרו לי שהנושא יהיה
סיקור הרצה בראשון-לציון. לנו היו טענות פנימיות: למה

הניידת יצאה בשעה מסויימת ולא באהרת, ולמה הדי ווה הפרטני יותר היה בשעה זו ולא

אהרת. בכל הענווה והצי נעה, אני לא חושב שזה מצריך דיון בוועדה. היו תלונות
ציבוריות, לא מקצועיות, משני סוגים
סוג אהד - הגזמתם וניפחתם את הנושא הזה

וסיקרתם אותו יותר מדי. סוג אחר של תלונות מהציבור היה: למה לא שינירנם קצת את

אופי השידורים באותו יום ומבחינת לוח המישדרים המשכתם כאילו לא קרה שום דבר.
הי ו"ר מ' בר-זהר
כאשר היושב-ראש הודיע לכם על נושא הדיון, לא התפלאתם כלל. בסיכום היתה פה

תקלה לא סימפטית.
אי מקל
לא היתה.
הי ו "ר מ' בר-זהר
זה כבר מפתיע אותי. אני שוחחתי על כך עם מר נדב ואמרתי במה מדובר. מר נדב

מבין מצוין מדוע אנחנו רוצים לקיים דיון. מר נדב, אם אתה חושב שזה לא לעניו,

יכולת לומר זאת אז ולהסביר לי מדוע לדעתך אין צורך בדיון. כששוחחנו היה ברור לך

מאוד במה מדובר ולא הבעת אפילו צל של הסתייגות מהנושא.

בוועדה הזאת אנחנו עוסקים בנושאים שהם ברומו של עולם כמו, מדיניות כללית,

התערבות פוליטית כזו ואחרת. כוועדה, אנחנו צריכים להתעניין במה שקורה ברשות

השידור ברמה הפוליטית, אבל גם ברמה המקצועית. מעולם לא קיבלתי כל כך הרבה תלונות

כמו בנושא הספציפי הזה, אם בגלל הסיקור המאוחר, אם בגלל הסיקור המקוטע

והלא-מאורגן, שבהשוואה לסיקור בגלי-צה"ל, עמד מתחת לאמות המידה המקובלות. קיבלתי

גם תלונות מכיוון אחר לגבי השמעת השירים. אני סבור שהוועדה הזאת לא יכולה רק

לעסוק ב- ,POLICY HIGHאלא צריכה לעסוק בנושאים כשלעצמם.. זה גם מקרה שדרכו נוכל

ללמוד איך דברים כאלה מתנהלים ואיך הם צריכים להתנהל.' אם הביטוי אי-תיפקוד מטריד

אתכם, אני מסכים, הוא לא נכון. היה מתאים לומר: תיפקוד לקוי. אני מקבל את

ההערה שלכם. כי היתה התרחשות וכתבים תיפקדו מאוחר מאוד ובדרך לא מאורגנת. אנחנו

רוצים להבין מה קרה ומה היה.
אי נדב
הייתי בחופשה. כמובן שזה לא פוטר אותי, אבל אני אעביר זאת למר זיסוביץ

שיסביר.
הי ו "ר מ' בר-זהר
שוחחתי אתך באותו בוקר. אני יודע שלא היית אז. מר זיסוביץ, איך אתם פועלים

במקרה כזה? איך אתם מתארגנים ומה אתם עושים? כשמגיעה ידיעה מה אתם עושים בעקבותיה

ומי יוצא לשטח? מה השינויים המוקרנים על תכניות אחרות? אחר-כך תתיירא לנושא

הספציפי.
חי זיסוביץ
אני מתנצל על האיחור. באופן כללי חל היום שיפור מסויים במצב. עד לפני

חודשיים שלושה, ככל שהדבר יישמע מוזר, העובדים העתונאים ברשות השידור לא קיבלו

כוננות. הטכנאים, למשל, נהנו מכוננות. במערכת כזאת שנדרשת לעמוד הכן 24 שעות

ביממה לאירועים לא צפויים, טבעי שהעובדים יקבלו כוננות. בעקבות משא-ומתן רק

עכשיו הוסדר העניו ומעתה גם העתונאים מקבלים כוננות. זה מאפשר לנו להעמיד מדי

יום כתבים כוננים במערכות בתל-אביב, בחיפה ובירושלים, ועורך תורן בשבת, דבר שנבצר

מאתנו עד הי ום.

הי ו "ר מי בר-זהר;

מה היה קורה קודם אם היה מתרחש אירוע בשעה לא נוחה?

חי זיסוביץ;

נאלצנו לסמוך על הרצון הטוב, על רוח ההתנדבות ורוח הצוות של האנשים.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

כלומר, אם הם לא רצו - הם לא הלכו.

חי זיסוביץ;

כן. לא קרה דבר כזה. אבל לא היה הסדר של כוננות וזה אבסורד. זה כרוך

בתשלום על שעות של כוננות. הבעיה נפתרה מעט כי העיתונאים קיבלו זאת. אבל אנחנו,

העיתונאים, לא יכולים לבצע את העבודה בלי הדרגים האחרים המסייעים, כלומר, טכנאים,

ועובדי מי נהלה, למשל הנהגים של רכב השידור שיוצאים לשטח.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

זאת אומרת שעד היום לא יכול כתב לקחת מכשיר הקלטה ולנסוע לבדו במכונית שלו?

חי זיסוביץ;

הוא יכול לעשות זאת. אבל באירוע כמו זה שהתרחש בראשון-לציון, שצריך לשדר

מרכב שידור במקום, אי-אפשר לעבוד בלי נהג ובלי טכנאי, כי אף עתונאי לא מיומן

להפעיל ניידת שידור.

הי ו "ר מי בר"זהר;

הנושא הזה עוד לא נפתר?

חי זיסוביץ;

כיום אין לנהגים כוננות. למרבה הצער קרה המקרה בראשון-לציון . זה אירע לפני

תחילת העבודה של הצוות הרגיל, בשעה שש וכמה דקות בבוקר. יכולנו לאתר כמה כוזבים

בבית כי יש להם ביפרים. אבל לא היה אפשר לאתר נהג, כי נהגים אינם מקבלים כוננות.

לטעמי, זה לא בסדר, אבל זו העובדה. אני רוצה לתקן את הרושם שנוצר מהכותרת לדיון

הזה של "אי-תיפקוד". הדיווח היה. יש לנו כתב פרילאנס בשטח שמעביר לנו את

הדיווחים. הוא דיווח לנו מייד על האירוע ואנחנו נכנסו ופרצנו לשידורים.

הי ו "ר מי בר-זהר;

מתי הוא די ווח לכם?
ח' זיסוביץ
באותו מועד שבו גלי-צה"ל דיווחו, בסביבות עשר דקות לפני שבע. אז זה גם לא היה

מדוייק, וטיבם של אירועים כאלה שבתחילה המידע מקוטע ומשובש ולא ברור לך מספר

הנפגעים. גם בפיגועים יותר גדולים אנחנו רגילים לזה. זה הולך ותופח עד שהדיווח

נעשה ברור. כי גם הדיווח שמגיע מהמשטרה הוא מקוטע.

הי ו "ר מי בר-זהר;

המשטרה מטלפנת בעצמה לכתב האזורי? זה פק"ל?
ח' זיסוביץ
המשטרה מודיעה לכל הכתבים בעת ובעונה אחת על אירוע חמור ושיבואו לסקר אותו.

הי ו ייר מ' בר-זהר;

המשטרה, באופן שוטף, מודיעה לכתבים מיוזמתה על אירועים חריגים, אוטומטית? זה

מעוגן בתקנות?
ח' זיסוביץ
כן. זה מעוגן. הכתבים לא סומכים רק על הדיווחים האלה כי הם עלולים להגיע

מעט באיחור, והיום משתדלים להיות כמה שיותר מהירים. יש כמובן מקורות אחרים. לכל

כתב יש המקורות שלו בשטח, במשטרה, במגן-דוד-אדום, בבתי-החולים. אין היום בעיה

במסירת מידע והוא מגיע במהירות. במקרה הזה המידע הגיע גם אלינו.

היו"ר מ' בר-זהר;

הוא הגיע אליך באופן אישי?

ח' זיסוביץ;

לא. הוא הגיע למערכת. יש לנו עורך תורן, יש עורך ראשי של היומנים ומהדורות

החדשות והמידע הגיע אליהם. כפי שמתברר היום, לא נמסר בתחילה על בחור יהודי שירה

בשבעה ערבים. המידע הראשון שהגיע היה קרוב יותר להיראות כשוד מזוין מלווה

ביריות. אבל אחרי כמה דקות התברר שמדובר באירוע מהסוג הזה ואז ניסינו לצאת לשטח.

כפי שהסברתי קשה לאתר נהגים שאינם בכוננות ואין ברשותם אמצעים לקריאה מיידית, מה

שיש לכתבים. כל כתב מצוייד היום באיתורית ואין בעיה לאתר אותו מייד. אנחנו

מרושתים באופן מלא. יש בעיה בהפעלת ניידות השידור.

אנחנו רוצים לעשות היום רדיו שיהיה יותר טוב. ורדיו יותר טוב הוא יותר מהיר,

מצוייד באמצעי שידור ואמצעי תחבורה מהירים. אני יודע שיש מגמה כזאת אבל היא

רחוקה עדיין מלהיות מושלמת.

הי ו ייר מ' בר-זהר;

בעיית הנהגים לא נפתרה עד היום?

ח' זיסוביץ;

לא. יש לנו ניידות שידור בנות 14 ו-15 שנים.



הי ו "ר מ' בר-זהר;

מה מספרן?
חי זיסוביץ
יש לנו שתי ניידות בירושלים לחדשות. בתל-אביב יש שתי ניידות שמשרתות גם את

החדשות וגם את מחלקות הבידור. במקרה הזה יצאה הניידת מתל-אביב. אבל יכול להיות

מצב קשה בצפון . שם יש לנו ניידת שידור אחת מיושנת מאוד שמבקרת הרבה מאוד במוסך.

כוזב יבול לשדר גם בטלפון, אבל כדי לעשות שידור טוב, שידור חי עם הקלטות, צריך

ני ידת שידור.

ר' זאבי;

תקציב לא חסר לרשות השידור.

חי זיסוביץ;

אני יודע שיש מגמה כזאת והמנכ"ל ידבר עליה.

א' מקל;

יש ניידות בדרך.

חי זיסוביץ;

למשל בצפון. אני מקווה שלא יהיה אירוע חמור בכלל, אבל אם ביום שישי בצהריים,

כאשר הניידת האחת שמשרתת את כל אזור הצפון - מחדרה ועד גבול הצפון - משדרת

מהמסגדים לטובת השידורים בערבית, יקרה אירוע כזה באותו זמן, אנחנו לא נוכל להפעיל

אותה. כמו כל תניידות, היא ניידת מיושנת שראש המנוע הוחלף לה כבר מספר פעמים. זה

מגוחך לעבוד עם ניידת כזאת בעידן המודרני, כשיש עודפים תקציביים ברשות השידור.

כאן יש לנו שתי ניידות שידור. אלה ניידות שעושות מרחקים מאוד גדולים ואנחנו

מפעילים אותן אם יש לנו שידורים מאילת או מגוש קטיף. יש סובארו שבאה לעולם לפני

כ-12 שנים ונסעה כ-250 אלף ק"מ. יש ניידת אחת שלא מסוגלת לשדר מרחוק, ויש ניידת

אחת שמסוגלת לשדר מרחוק, אבל היא לא בטיחותית. זה ג'יפ גבוה, שבגלל האנטנות שעליו

הוא נוטה להתחפך בסיבובים. קשה מאוד לעבוד עם הניידות האלה. אני יודע שיש מגמה

לשנות את המצב הזה.

אני רוצה להזכיר. אפשר לסמוך על רצון טוב של עתונאים שיש להם תחרות עם

עמיתיהם בתחנות המתחרות ובעתונות הכתובה והם ייצאו לשטח אם יקבלו תוספת כוננות או

לא. אבל כשמדובר על דרגים אחרים, במקום עבודה מסודר, אי-אפשר לסמוך על רצון טוב

של עובדים. לא כך מבססים נוהלי עבודה.

במקרה הזה, למשל, כשהנהג הגיע לעבודה הוא גילה את כל הרצון הטוב לצאת לשטח

אבל הוא הגיע למשמרת שלו, כרגיל, ב-07.45 בערך. וכשיוצאים ו נתקעים בפקקים מגיעים

לשטח, כפי שאכן קרה, בערך שעתיים אחרי שהאירוע הסתיים.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

מתי הנהג הזה יצא?
חי זיסוביץ
בסביבות 08.20 או 08-30, עד שהושלמו כל הסידורים וחברו כל הכוחות לצאת לשטח.



היו"ר מ' בר-זהר;

ומי היה שם בינתיים?

חי זיסוביץ;

גלי-צה"ל היו שם בשעה שמונה. אגב, ההשוואה הזאת לא תמיד במקומה. באווזה

מידה, ידענו לצפות את הבאות, להיערך למה שקרה אהר-כך ולהיות בשטה ביום המהרת

כשהתפתהו המהומות בתהומי הקו הירוק.

הי ו "ר מי בר-זהר;

אנהנו לא באים לעסוק כאן בהשוואה. אתם פינקתם אותנו בשנים האהרונות והעליתם

את הרמה, הדיוק והמהירות, ואני אומר זאת לזכותכם, ובמקרה הזה פתאום זה נפל.

חי זיסוביץ;

אחרי כל אירוע כזה אנחנו מסיקים מסקנות ומפיקים לקחים, ובאירוע שיש לנו הרגשה

שהיינו לא בסדר, על אחת כמה וכמה. וכך גם נעשה במקרה הזה.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

מה היו הדיווחים מהשטח? לא הגיעו דיווחים חיים של הכתב בטלפון?

חי זיסוביץ;

הגיעו. הכתב האזורי העדיף להישאר בבית. זה כתב של "הדשות" שלא בא למקום. יש

בעיה במקרים כאלה ואני מכיר אותה. הכתב חושש שבמשך חצי שעה של נסיעה הוא לא יוכל

לקבל דיווחים כי הוא לא מצוייד בטלפון. ואני סוטה מעט מהענין. אחד האמצעים

הטכניים שיסייעו מאוד לפתור את הבעיה של דיווח חי ומהיר ויחד עם זאת שמירה על קשר

עם המערכת ועם מקורות המידע הוא פלאפון. למרבה הצער, פלאפון במקומותינו נתפס כסמל

מעמד יותר מאשר ככלי עבודה. יש שיפור במצב. כיום יש לנו חמישה פלאפונים, שאחד

מהם עומד לרשות הכתבת הצבאית והשאר מפוזרים במערכות בחיפה ובירושלים. זה אמצעי

שאנחנו צריכים להרבות בשימוש בו ולהכניס אותו לציוד. יש בנושא הזה בעיות עם

האיגודים המקצועיים, כי הטכנאים צריכים לתת הסכמתם להפעלת הפלאפון. צריך להיות

ברור שפלאפון הוא כלי עבודה ולא סמל למעמד.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

אני מתפלא; הפיגוע התחיל בערך ב-06.45, אז הגיעו הידיעות הראשונות, ועד שעה

09.00 בבוקר לא מצאתם שום אפשרות לשלוה אדם לשטח? לא יכולתם לומר לכתב בתל-אביב;

עזוב כל דבר אחר ותיסע למקום לראות מה קורה? כלומר, למעלה משעתיים לא היה אף עד

של קול-ישראל בשטה שראה מה מתרחש.

חי זיסוביץ;

אני לא יכול להשיב על זה. אני מסכים אתך, שעם כל מה שאני אומר, היה מקום

לשלוח כתב גם כשהוא לא מצוייד באמצעים האלה. זה נכון. זאת עובדה שזה לא נעשה

במקרה הזה. קיימנו בינינו בירור, והאנשים שלא נקטו את הפעולות שהי ו הכרהיות גם

לדעתנו, הועמדו על כך.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

אינני שואל לשמות האנשים אבל איזה לקחים הפקתם בהיבט הזה?



חי זיסוביץ;

אנחנו יכולים להפיק את הלקחים הנכונים ביותר והמסקנות הברורות ביותר אבל יש

בעיה ביישום שלהם. ועוד בעיה. מנהל הרדיו הוא נטול סמכויות. הוא יכול לחשוב

שנחוצה רשת פלאפונים בידי כתבי המשטרה כדי למנוע מחדלים כאלה, אבל הוא לא רשאי

לרכוש אפילו איתורית, שלא לדבר על פלאפון. אנחנו תמיד תלויים בהחלטות מלמעלה.

אחת המסקנות המיידיות היא שכפי שבמגן-דוד-אדום אין להעלות על הדעת שלא יהיה

צוות כונן עם אמבולנס, נהג, חובש ורופא כונן, כך גם ברדיו מודרני לא ייתכן שלא

יהיה צוות כונן. גם לא ייתכן שאם יהיו שידורים 24 שעות, לא יהיו צוותים 24 שעות.

אלה דברים הכרחיים במערכת חדשות. אנחנו רוצים לפעול לכך שיעמדו צוותי כוננות

במערכות בתל-אביב, בחיפה ובירושלים, שיהיו מוכנים לצאת - לא בדיוק כמו

במגן-דוד-אדום שבשתיים בלילה הצוות יישב הכן ליד ניידת השידור - אבל שיהיו בטווח

קריאה. צריך שכל הדרגים המשתתפים בסיקור יקבלו את הכוננות ולרשות כולם יעמדו

האמצעים הטכניים הדרושים, לקריאה מיידית, להתפרסות מהירה בשטח וגם לשידור. היום

אנחנו מסורבלים בגלל בעיות טכניות שונות. קשה להפעיל היום בצורה שיטתית, על-פי

כללי המינהל התקינים, צוותי שידור כאלה בשעות לא מקובלות ובאמצעים טכניים כאלה

באזורים מרוחקים. זה קשה.
היו"ר מי בר-זהר
מר זיסוביץ, מתי נודע לך הענין? ארנה לא ניהלת זאת באופן מעשי.

חי יסוביץ;

לי הודיעו ב-07.00. אני עמדתי בקשר עם המערכת ושאלתי מה קורה, מדוע לא יוצאת

ניידת השידור. אבל היו שם קשיים.
הי ו "ר מ' בר-זהר
במקרה כזה, לפי הנוהל, מתי מודיעים למנהל הרדיו על דבר כזה.

חי זיסוביץ;

באירועים גדולים בדרך כלל מייד.

הי ו"ר מ' בר-זהר;

מר נדב, ארגה אמנם היית בחופש ועמדת לנסוע. אני שוחחתי אתך בשעה יותר מאוחרת.

האם אז ידעת.

א י נדב;

אני לא זוכר את השעה, אבל האנשים יצאו מתוך הנחה שכבר נסעתי. באותו יום כבר

הייתי בחוץ.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

מי היה אז ממלא-מקומך?

א י נדב;

דן כנר.



היו"ר מ' בר-זהר;

האם הודיעו לדן כנר? - לא. מדוע לא הודיעו לו?

חי זיסוביץ;

אין לי תשובה משכנעת מדוע לא הודענו למר כנר.
היו"ר מ' בר-זהר
אני מניה שבמקרה כזה צריך לגלגל זאת. כדי שיתקבלו החלטות. מתי זה הגיע למר

מקל?

אי מקל;

לא הגיע בכלל, עד עצם היום הזה. ידעתי כי שמעתי את החדשות. שמעתי ידיעה מאוד

משונה בחדשות 07.00, שמשהו היה לקוי בה. אמרו: יש אולי מישהו שירה, אולי הוא

חייל, אולי הוא ירה בערבים ואולי הוא ירה ביהודים. הידיעה הזאת מוטב היה לה שלא

שודרה מששודרה, משום שהיא בלבלה לחלוטין את היוצרות. כעבור שעה התחילו הדברים

להתבהר, אבל איש לא דיווח לי.
ח' זיסוביץ
אם נשמעת פה בקורת על מערכת החדשות ועל דרך הניסוח, אני רוצה לומר; אפשר

לבוא במרחק של זמן, לתחקר ולנתח את מה שנעשה. זה חשוב. יחד עם זאת חשוב לזכור

שלאנשים שיושבים שם באותה עת מגיע מידע קטוע ומבולבל והם צריכים לקבל החלטות

בשברירי דקות אם לשדר ומה לשדר. וזה קורה לעתים תכופות. ככל שהעורכים והכרנבים

יותר מנוסים, כך שיקול-הדעת נכון יותר.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

אתה אומר שבמקרה הזה גם היה עורך פחות מנוסה?
ח' זיסוביץ
אני לא זוכר. באופן כללי יש היום חילופי דורות ברדיו. היתה שביתה גדולה

שבעקבותיה פרשו מטובי העובדים במערכת. רבים מן העובדים היום הם חדשים, וגם בימים

אלה נכנסים עובדים חדשים לעבודה, וזה לוקח זמן. אופי העבודה ברדיו הוא לא כמו

בעתון, כשיש זמן לעורך הדסק לקבל ולערוך את החומר ויותר מאדם אחד יכול לעבור על

המידע. אצלנו המידע מגיע לפעמים כשהוא מרוסק ושבור, קטוע ומבולבל. במקרה הזה

די, למשל, שהאיש לובש חולצה צבאית כדי שיתחילו להתחבט אם זה חייל או לא חייל.

כזכור, הוא אחר-כך עצר מכונית וברח מן המקום - האם זה היה למטרות שוד או לא?

העורך צריך להחליט אם לשדר או לא, מה לשדר וכיצד לנסח, כדי שהמידע שישנו יימסר

אבל שלא יימסר מידע שאיננו נכון.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

אני מפנה את השאלה אליך או אל מר נדב. אני מניח שיש לכם פק"ל מסויים לגבי

שידורים אחרים באותו יום. מה נגזר מהפרשה הזאת? בזמנו, כשנפטר מישהו חשוב או

היינה תאונת דרכים קשה, מייד היו מכניסים ברדיו רקוויאמים במשך כל היום. זה

הופסק, וטוב שכך, כי אי-אפשר להחזיק את עם ישראל באבל על כל אירוע שקורה. היום

האבל הועבר רק למקרים חריגים של אבל לאומי.



חי מירום;

אני זוכר שבאסון שני המסוקים מייד השידורים הותאמו.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

אני מדבר על כך שפתאום הופכים את כל השידורים ברדיו למעין שידורי אבל בלבד,

משדרים יצירות קלסיות עגומות ורקוויאמים. הדבר הזה נפסק.

א' מקל;

כן, זה נפסק.

חיו"ר מ' בר-זהר;

אני מניה שיש איזה שהוא פק"ל, שאם קורה דבר מזעזע, יש שינוי בתכניות השוטפות.

על זה היה גם הלק מהבקורת. מר נדב, מה צריך לקרות ומה קורה.

אי נדב;

להוציא את הענין של אבל לאומי, לטוב ולרע, זו החלטה של מנהל הרדיו, שמתקבלת

אד-הוק, אם זה לגבי הליקופטר או תאו נת דרכים קשה. כלומר אם יש חושים - ופה

יכולים להיות טובים פחות או טובים יותר - החושים שלי כמנהל רדיו פלוס שיקול של

צוות שמסביבי שפונה אלי ומתייעץ אתי הם המנחים. זו יכולה גם להיות תאונת דרכים

שהיו בה הרבה מאוד נפגעים באותו יום ומצב-הרוח במדינה מדוכדך. הדבר הראשון הבולט

הוא להוציא את קטעי ההומור והמערכונים. לגבי מוסיקה, מבלי שהם נדרשים לכך,

העורכים לבדם נותנים דעתם על כך. במקרה הזה, זה יצא ביום של חילוף המשמרות,

וקיבלתי החלטה שאת תפקיד ממלא-מקום מנהל הרדיו יעשו בסבב, ודן כנר לטוב או לרע,

לא היה מנוסה מספיק בנושא הזה ולכן לא קיבל דיווחים ולא קיבל החלטות.

הי ו"ר מ' בר-זהר;

לא היה שינוי בשידורים?

אי נדב;

לא היה שינוי.

הי ו"ר מ' בר-זהר;

ומתי תפסו זאת, כשהתקבלו פניות?

אי נדב;

אחר-כך, כאשר התחילו להגיע תלונות. העמדות היו לכאן ולכאן. כשחזרתי לתפקידי

עדיין המשיכו לזרום אלי תלונות. יש כאלה שטענו שהרדיו הגזים בנושא הזה בטיפול

ובממדים שהוא נתן לאירוע, כי בסופו של דבר זה לא מי יודע מה, ומצד אחר היתה תלונה

הפוכה, שהרדיו לא היה מספיק רגיש וער לזה. אני מניה שאם הייתי כאן הייתי מוצא את

השביל הנכון וכפי שלא היו תלונות במקרים אחרים אני מניח שגם כאן לא היו מגיעות

תלונות. לצערי, דן כנר לא מספיק משופשף בתפקיד מנהל הרדיו ולא היתה לו מספיק

רגישות בנושא הזה.
חי זיסוביץ
אני שמח שאנשים ערים למשודר ברדיו וגם לניואנסים. בתחנה המקבילה, שבטעות עוד

נקראת תחנה צבאית אבל היא תחנה ממלכתית, לפעמים גם פחות מזה, לכל דבר, נמשכו

השידורים על-פי השיגרה הידועה. היו הלצות במקום שמתוכננות להיות הלצות, היתה רוח

טובה במקום שמקובל שתהיה, ואף אחד לא נזעק. בסדר. אנחנו בכל זאת ממלאים תפקיד

ציבורי וצריכים למסור דין-וחשבון לציבור שמשלם את משכורתנו על ההחלטות שמתקבלות.

אבל אני מצפה לאותה רגישות ולאותה בקורת גם כלפי התחנה המתחרה.

אני לא נכנס לעצם ההחלטה, היא התקבלה בדרגים גבוהים ממני. אנחנו בדרך כלל

מבטלים פרסומות או משנים את אופי השידורים לא כאיזו מחווה של רשות השידור, או

שבדרך זו אנחנו מוסרים את תנחמינו למשפחות וכדומה. אנחנו משקפים הלך-רוח של

הציבור. זה לא חייב להיות אירוע צבאי דווקה, זה יכול להיות אירוע אזרחי, תאונת

דרכים אזרחית, שבה נפגעים רבים, אנחנו משערים ומרגישים שבאותו הזמן הציבור לא

רוצה שיצחיקו אותו. קשה לקבל לפעמים החלטה מתי לשנות אופי של מוסיקה. זה יותר

על-פי אינסטינקט ותחושה של הלך-רוח בציבור. אין פק"ל.

הי ו"ר מ' בר-זהר;

איך היתה התגובה באירוע של אוטובוס 405. מה עשיתם אז?

חי זיסוביץ;

באירוע של אוטובוס ה-405 הורדנו הכל. אז ביטלנו את כל השידורים, כולל

מוסיקה, כי הדיוחים הגיעו מן השטח בצורה שוטפת. זה היה אירוע שהתחיל בשעה 12-50

בצהרים. האנשים גם היו לכודים מתחת לאוטובוס, מספר הנפגעים היה גדול, ותמונת

המצב התבהרה בתוך זמן קצר, להבדיל מהמקרה בראשון-לציון שהתמשך ותמונת המצב לא

היינה ברורה והדיווחים הגיעו בזמן לא קצר. בהתרחשות כזאת אנחנו מבטלים כל שידור

אחר מתוך הנחה שתשומת הלב מרוכזת רק באורנה התרחשות, וכך עשינו. אני מדבר כמובן על

רשת ב'.
אי מקל
לעצם הענין. אנחנו מתורגלים בכיסוי אירוע מסוג זה. למרבה הצער זו לא הפעם

הראשונה וכנראה גם לא הפעם האחרונה שיש אירועים חריגים. רובנו ותיקים בנושא הזה,

מר נדב ואני עוסקים בזה כ-25 שנה, מר זיסוביץ עוסק בכך כ-15 שנה ואיננו טירונים

בכגון אלה.

במקרה הספציפי הזה היתה טעות אנוש אחת. כשיש אירוע, הכלל הראשון הוא לתפוס

כמה כתבים שאתה יכול ולשלוח אותם לשטח. המקרה הזה התרחש בראשון-לציון. בתל-אביב

יש מערכת, והיה צריך לתפוס כתב כלשהו, כתב צבאי, כתב לענייני רפואה או כתב

לענייני חקלאות, ולבקשו לצאת לשטח. בדיווחים כבר מסננים איזה דיווח טוב ואיזה

פחות טוב. לא שהיינו לא מאויישים. בקול-ישראל יש בכל בוקר עורך החל מחמש בבוקר

ויש אחראי על היומן לפחות משש בבוקר. הם האנשים האחראים. על הכתבים אחראי עורך

היומן, לא עורך החדשות, ולו יש הסמכות המלאה לשלוח לשטח את מי שהוא מחליט.

ויוצאים. משום מה הדבר הזה לא נעשה במקרה הזה ואינני יודע למה. אבל אם היו

שולחים כתבים, הם היו מגיעים ואז היו נמנעות הבעיות. זה לא נעשה, לא מתוך כוונה

רעה, אלא ודאי מתוך טעות אנוש שהעורך לא שקל כראוי. בנוסף לכתבים הקבועים שאנחנו

מעסיקים - יש לנו מספר לא קטן של כתבים - אנחנו מעסיקים גם סטרי נגרים, שעובדים

בעתונים, כדי לתגבר את עצמנו. בשנה האחרונה הוספנו כהנה וכהנה כדי להיות פרוסים

בכל אתר ואתר, ובשנה האחרונה עוד הגברנו. באזור רמלה יש לנו כתב והוא היה צריך

לצאת לשטח, ולא יצא. אני מאמין שטעות כזאת לא תחזור אצלנו כי הלקחים הופקו

ו נלמדו.



אשר לנושא הניידות, שהוא נושא חשוב, אבל זה לא הכל. כתב יכול לצאת ולדוורו גם

בלי ניידת. ניידת דרושה כדי לעשות שידורים חיים ומהירים. היתה הזנחה גדולה

ברשות השידור. מזה 15 שנה לא נרכשה שום ניידת. מר נדב ואני "התלבשנו" במרץ על

הנושא הזה בשנה האחרונה. אני שמח לדווח שסיימנו הכל והזמנו חמש ניידות שיגיעו

תוך החודשים הקרובים. לפני כארבעה ימים חזרה מאירופה משלחת טכנאים של הרדיו. הכל

הולך לפי מכרזים, ויש להשגיח שלא תהיה חריגה כי זה עולה ממון רב. הטכנאים שחזרו

מתלבטים עדיין בקשר לחברה שתספק את הניידות.
הי ו "ר מ' בר-זהר
לא קניתם אותן עדיין? הן לא בדרך.

א' מקל;
מכל החברות הטכנאים סימנו שתיים
"סטודר" וחברה ספרדית שנקראת "מזה". תוך

יומיים-שלושה תתקבל החלטה סופית. הם ערוכים עם הניידות, ממתינים לתשובה החיובית

שלנו ואז הם ישלחו את הניידות. זה יקח חמישה-שישה חודשים עד שהן יתחילו לעבוד.

15 שנה כלל לא נרכשו ניידות ואילו השנה יגיעו חמש ניידות.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

בינתיים זה בשלב של החלטה עקרונית.

אי מקל;

לא, זה בשלב שהכסף ישנו, הכל הוחלט, הכל סגור. צריך להחליט בשבוע הקרוב אם

זה "מזה" או "סטודר", כי נסתיימו כל הבדיקות. אנשי המשלחת שלנו התרשמו מאוד

מהציוד של "מזה" הספרדית, שזו המלה האחרונה בטכנולוגיה, אבל אנחנו רגילים יותר

לעבוד עם הציוד של "סטודר", ויש הגיון מסויים להמשיך באותו ציוד אלקטרוני וטכני.

הם מרכיבים את כל העסק.

ר' זאבי;

אי-אפשר לבנות דבר כזה בארץ, עם כל האלקטרוניקה שלנו?

אי מקל;

באופן תיאורטי אולי אפשר. אבל אתה רוצה בוודאי את המלה האחרונה בתחום הזה.

א י נדב;

ניסינו דבר כזה בכוחות עצמיים. המוסד היחיד שמסוגל להרכיב ניידת כזאת זה

רשות השידור. טכנאי הרדיו ניסו, זה לקח שנה וחצי-שנתי ים, ובגלל הסכמי עבודה ומכל

מיני סיבות אחרות זה לא יצא לפועל. מלבד זאת, זה עלה פי שלושה מאשר להזמין דבר

כזה מבחוץ.

א' מקל;

לא יעזור כלום. מבחינה טכנולוגית בתחום הזה אנחנו בפיגור גדול אחרי העולם.

אין בארץ מפעל שמייצר ניידות שידור. זה מצער אבל זה המצב. המפעל בחוץ-לארץ

מייצר את כל הציוד בתחום השידור. אגב, הניידות של הטלביזיה שנרכשו באירופה כבר

בדרך, ותוך ארבעה חודשים יגיעו שתי ניידות טלביזיה, שהן הרבה יותר גדולות ויקרות.



א י נדב;

מתוך הגישה הזאת, אנחנו מנסים לעשות בכל זאת ניסוי מקומי של ניידת קטנה על

מכונית כלשהי, משהו מסוג של בלייזר, ולהרכיב זאת בארץ, בתקווה שזה יקח כשנה והצי.

אי מקל;

עניו הניידות יבוא על פתרונו המלא,

לגבי הכוננות. ברור שצריכים יהידות של כוננות. עד לפני הודשים ספורים לא

היה תשלום על כוננות לעיתונאים ברשות השידור, ויורשה לי לטפוה לעצמי קצת על השכם,

כי במאמצים גדולים מאוד פתרתי את הבעיה הזאת.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

לא פתרתם אותה. עיתונאים אמנם מקבלים את הכוננות אבל נהגים לא מקבלים אותה.

א י מקל;

לא תאמינו איזה מאמצים היו מנת חלקי בשיחות עם יעקב דנון ונציבות שירות

המדינה עד שהשגנו את הכוננות לעתונאים. ניסינו להשיג את הכוננות גם לנהגים ולשאר

הסקטורים ברשות, יש פקידים ואחרים שחשבנו שמגיעה להם כוננות בגלל סוג העבודה שהם

עושים. לא חסכתי מאמצים ובאופן אישי נפגשתי עם נציב שירות המדינה מר גבאי, אבל

דרישתנו נדחתה. ואנחנו כפופים לחוק ולנציבות.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

אם מחר יקרח אותו הדבר ולנהג מסויים לא יהיה רצון טוב אז הוא לא יסע.

א' מקל;

אבל יהיה לו רצון טוב. בנושא הכוננות אנחנו זקוקים לאישור של מר גבאי - אם

תוכל לשכנע אותו. אלה העובדות.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

העובדות הן שהשגתם כוננות לעיתונאים אבל לא לנהגים. אם מחר יקרה מקרה כזה,

הנהג יגיד; אני עכשיו ישן ואני לא רוצה לקום.

א' מקל;

אני מאמין שהוא לא יגיד זאת. לא זו רוח הקרב אצלנו.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

קודם הסביר לנו מר זיסוביץ שאי-אפשר לסמוך רק על רצון טוב ורוח קרב. יש פה

פגם, ואינני מאשים אותך אישית, חלילה, שהפלח הזה לא אושר.

א' מקל;

במידה מסויימת זה נכון. במסגרת הסכם השכר האחרון עם הוועדים שמייצגים גם את

העיתונאים, לא השגנו לנהגים כוננות אבל השגנו להם פיצוי חליפי בצורה של הארכת יום

העבודה בשעה אחת. לכן אני מאמין שחם ייצאו לשטח כי הם יודעים שהם קיבלו פיצוי

חליפי לכוננות שלא אושרה.



באשר לפריסה של כתבי השטח. בשנה האחרונה יש תנופה גדולה בנושא הזה ונוספו

כעשרה כתבים למחלקת החדשות של הרדיו. לראשונה מזה 15 שנה שקבוצה גדולה נכנסת

בבת-אחת, וזה לא דבר יום ביומו. אני שמה לציין שהרוב הן נשים, דבר שנעשה באופן

מודע לתיקון המעוות.

לגבי התיפקוד. כפי שהוכח, היה ליקוי בהתחלה אבל המשך הסיקור של הרדיו היה טוב

מאוד. אני משתמש בביטוי "סקופ". היה לרדיו ראיון בלעדי עם אביו של אותו רוצח,

ראיון מאוד קשה, אבל מבחינה עתו נאית זה היה סקופ. כשהטלביזיה ביקשה לקיים את

הראיון הוא כבר סירב וזה נשאר נחלתו הבלעדית של הרדיו.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

אם אני לא טועה זה היה קודם בגלי-צה"ל.

חי זיסוביץ;

זה היה ביחד.
הי ו "ר מ' בר-זהר
זה לא מדוייק. אני שמעתי את הדיווח בגלי-צה"ל.
אי מקל
כפי שכבר נאמר פה יש לנו נוהל לגבי אבל לאומי. והיו מקרים כאלה בשנה האחרונה

שהמינון שונה בהתאם לאירוע. התלונות היו לכאן ולכאן. השר שאקי פנה אלי במכתב

תלונה למה הרדיו הגזים יותר מדי, אם אני יכול לעשות פראפרזה לא הוגנת למכתב:

.WAHT'S THE BIG DEAL
אי אליאב
בענין הזה?
א' מקל
כן. בבחינת מה שידרתם כל היום ועשיתם שם כהנה וכהנה.
נ י מסאלחה
השר שאקי חושב שלא נהרגו מספיק ערבים?
א' מקל
חס וחלילה. היו גם תלו נות הפוכות, מכל הסוגים.
נ י מסאלחה
רוצים לשים את שאקי כשר חינוך לא שר הדתות.
ר י זאבי
מיותר לתקוף אותו כשהוא לא פה.



נ י מסאלחה;

תפקידי כאן לתקוף אותו. תמסרו לו.

אי מקל;

אני חוזר בי מדברי , "BIG DEAL"לא התכוונתי. הוא לא אמר את זה.

נ י מסאלחה;

לא, אל תחזור בך. הוא אמר זאת.

א' מקל;

הוא לא אמר זאת. הוא שלח אלי מכתב ואני יכול לתת לך העתק.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

חבר-הכנסת מסאלחה, אתה רואה בעצמך איזה משקל אנחנו מקדישים לנושא הזה, כך שזה

לא המקום ולא הרגע לבוא בוויכוח עם השר שאקי .

ר י זאבי;

בגלל שהוא לא פה.

נ י מסאלחה;

ואם הוא היה כאן?

ר' זאבי;

אז הוא יגן על עצמו.

נ י מסאלחה;

אתה מגן עלי ו .
ר' זאבי
אי-אפשר לתקוף הבר כנסת או שר כשהוא לא פה.

נ י מסאלחה;

אם הוא כתב מכתב והתבטא כך, ומר מקל קרא אותו, זה מידע, זה לא מהעתונות.

אי מקל;

לא היה הביטו י הזה.

הי ו"ר מ' בר-זהר;

חבר-הכנסת מסאלחה, אני בטוה שזה לא היה הביטוי. מר מקל, אולי תמסור לנו מה

בדיוק הוא כתב לך, ואני מניח שהוא לא כתב זאת כדי לשמור את זה בסוד.



אי מקל;

הוא כתב לי מכתב, ואינני רוצה לטעות בציטוט. מר נדב, אולי גם אתה זוכר אותו?

א' נדב;

רוח הדברים היא שהיתה קצת הפרזה בסדר הגודל.

אי מקל;

היתה הפרזה בממדי הסיקור.

חי זיסוביץ;

היו גם הרבה טלפונים כאלה למערכת.

הי ו"ר מ' בר-זהר;

התגובה הזאת לא מקובלת עלינו.

א י נדב;

במישור הכללי יותר, גם בהתייחס למקרה הזה. יש לכם על סדר-היום הצעת חוק

בעניו הזה, אבל כל עוד ברשות השידור נישאר צמודים לשכר בשירות הציבורי, תהיה

בעיה. צורת העבודה של העיתונאים מבחינתי, היא שבעה ימים בשבוע, 24 שעות סביב

השעון, וזה לא בנוי על רצון טוב של אדם זה או אחר אלא שהם יקבלו תמורה. כל זמן

שינסו לגזור עבודה של עיתונאים, טכנאים או נהגים ברשות השידור מהמשק הציבורי

נישאר בבעיה כזאת, אם ברדיו ואם בטלביזיה, ובגדול זה יחזור גם במקרה כגון זה.

חי זיסוביץ;

בהמשך לדברים של המנכ"ל. המנכ"ל הוא עיתונאי שצמח מתוכנו ומכיר את הצרכים

שלנו, כמו, למשל, שעות כוננות.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

לצורך זה גם יושב-ראש הוועדה הזאת.

חי זיסוביץ;

באוצר - שלא נותן פרוטה אחת לרשות השידור אבל מחזיק שליטה מלאה ברשות -

מודדים אותנו באמות מידה מינהליות וגם באמות מידה מקצועיות שמקובלות לגבי כלל

המשק. למשל הנושא של שעות נוספות. העובדים העיתונאים עובדים ארבעה ימים בשבוע

12 שעות ברוטו. על זה יש יומיים נוספים בשבוע ואחר-כך שעות נוספות. כל מי שמכיר

את מהות העבודה העיתונאית יודע שהיא שלא מתחילה ולא מסתיימת בשעות מסוי ימות, אלא

היא מתפרסת על פני כל שעות היממה, הם עובדים מול המיקרופון וגם מאחוריו, הם

עובדים בבית ומחוץ לבית ואי-אפשר לדפוק שעון. אנחנו מגיעים למצבים אבסורדיים,

שלבושתנו, אנחנו נאלצים למחוק שעות נוספות.

הי ו"ר מ' בר-זהר;

אתם מוחקים שעות נוספות?



חי זיסוביץ;

אנחנו מוחקים בשרירות לב, כי אין לנו ברירה אחרת. לנו כמנהלים יש הקצאח של

שעות נוספות לכל חטיבה. העובדים מגישים לנו מספר של שעות נוספות ואנחנו נאלצים

למחוק שעות נוספות שאנשים עשו בפועל, שאנחנו יודעים שעובדים עבדו בהן. למשל,

יונח דו"ח מבקר המדינה, הוא יוגש לעיתונאים, הם יכינו על זה מישדר מיוחד. הבן-אדם

יושב בבית בשבת וקורא. הוא יגיש לי זאת כשעות נוספות אבל אני אומר לו שאלה לא

שעות נוספות. אבל למעשה הן שעות שהוא עבד בהן. הצורה הזאת של העסקת עובדים

על-פי מיכסת עבודה קבועה פלוס שעות נוספות נכונה לגבי פועלי צמיגים, לגבי פקידים

- לא לגבי עיתונאים. אי-אפשר למדוד עבודת עיתונאים על-פי מיכסה.

יש כללים שבמקורם נקבעו כנראה על-ידי נציבות שירות המדינה. למשל שימוש של

כתב ברכב. כתב מקבל אחזקת רכב ולכן הוא ישתמש ברכבו. אבל אם הוא יוצא למשימה,

רק אם הוא נעזר בטכנאי הוא רשאי להזמין לשם כך מונית. לפי הדוגמה שאביא תבינו עד

היכן מגיע האבסורד. כתבת צבאית יורדת לאילת להכין סידרת כתבות לקראת יום שידורים
מאילת. היא אומרת
די לי ב"סוני" שלי. אבל אפשר להעמיד לרשותה רכב שכור. פניתי

למחלקת התחבורה אצלנו וביקשתי רכב שכור ליומיים, והזמנתי לה חדר בבית-מלון וכו'.
התשובה מהמינהל היתה
לא, היא נוסעת לבד, ולכן לא תקבל רכב שכור. עכשיו הייתי

צריך להזמין גם טכנאי, עוד חדר במלון ולרשום שעות עבודה יקרות של שישי-שבת
לטכנאי. ואז קיבלתי תשובה
עכשיו זה בסדר, זה אפשרי. כלומר, יעלה כמה שיעלה,

העיקר לחסוך. זו התיזה. אנחנו עובדים לפי אמות מידה וקריטריונים שנקבעים במקום

אובן אחר, ואין שום התחשבות בכך שאלה עובדים עיתונאים, עם צורת עבודה אחרת שלא

מקובלת במוסד לביטוח לאומי, או במשרד האוצר ולא בשום מקום אחר.

זח מעבר לכל חטענות האחרות שיש לנו בגלל הכפיפות של העובדים לנציבות שירות

המדינה ולאוצר. קודם דיבר המנכ"ל על רוח חקרב והרצון הטוב. אי-אפשר להשיג רוח

קרב ורצון טוב מעובדים עיתונאים שהמשכורת הבסיסית שלהם היא 1,600-1,500 ברוטו,

לכל היותר, בדרגות די גבוהות. וזה כפוף לנציבות. קשה עוד יותר לקבל רצון טוב

מעובדים כאלה כאשר הם יודעים שהמוסד שבתוכו הם פועלים הוא מוסד עשיר שבמרתפיו

נערם הרבה מאוד כסף, אבל להם אומרים: בשבילכם אין. אפשר להניע קצת מהגלגלים על

רוח התחרות והקרב של העיתונאי שמתחרה עם חברו, אבל לא על הנהג. הוא לא מקבל

כוננות, המשכורת שלו נמוכה, נוהגים כלפיו בשרירות, לא ברוחב לב, לא מתוך היענות

והבנה לצורת העבודה המיוחדת שלו. כמה אפשר לבנות על זה?

בקשר לכוח אדם, קיבלנו תוספת גדולה של כוח-אדם, אבל אסור לשכוח שכוח האדם

שעזב אותנו בשנים האחרונות גדול בהרבה. זה ענין להתדיינות בינינו לבין המנכ"ל,

אבל אינני רוצה שיתקבל כאן הרושם כאילו יש לנו עודפים של כוח-אדם.
היו "ר מ' בר-זהר
תסכים אתי שחלק מכוח-חאדם שעזב אתכם בשנים הקודמות בוזבז, משום שעכשיו, בגלל

פריסת השידורים שלכם ושינוי אופי השידורים, אתם מנצלים בצורה הרבה יותר יעילה את

כוח-האדם שמתוסף.
חי זיסוביץ
אני מסכים אתך. יותר מכך, הוספנו תכניות כמו "הכל דיבורים" וכדומה. אנחנו

נוסיף יומן כלכלה, וזה יתבסס על אותו כוח-אדם. אבל עזבו אותנו אנשים מיומנים

ביותר שהיום מפארים את העיתונות הישראלית בדרגות הבכירות ביותר.
א' מקל
שלא תיווצר תמונה לא מדוייקת. בחודשים האחרונים התקדמנו בפתרון הבעיות עם

הוועדים שלנו. שופר השכר ויש לנו שקט תעשייתי. אני באתי לתקופה מאוד קשה, אחרי

שלוש שנים של מהומות אדירות, כולל השביתה בת 52 הימים. הבעיות האלה נפתרו ויש

לנו שקט עם העיתונאים, הפקידים, והטכנאים. העבודה מתבצעת באופן שוטף. תמיד אפשר

לעשות יותר ואנחנו מנסים להשיג יותר עבור העובדים, אם כי האילוצים הם קשים. אם

לא היינו נידחים על-ידי האוצר, היינו נותנים הרבה יותר.

חי מירום;

אני מבקש שתוכן מכתבו של השר שאקי יועבר בהקדם לידיעת הוועדה. ייתכן שצריך

לבקש את רשותו.

היו"ר מ' בר-זהר;

המכתב נכתב אליך, מר מקל. אנא תפנה אל השר שאקי בשמנו בבקשה לראות את

המכתב. אם יתן הסכמתו, העבר זאת אלי ואני אפיץ אותו בין חברי הוועדה.

אי מקל;

אני אפנה לשר שאקי ואודיע לך אם הוא הסכים. לפי דעתי הוא יסכים כי זו תלונה

ציבורית ולא אישית.

חי מירום;

אני חושב שיש ענין ציבורי לראות את המכתב ונכון יהיה להגיב אחרי שנקרא אותו.

לענין עצמו. באותו בוקר הייתי בנסיעה מביתי ביפעת לתל-אביב והאזנתי לרדיו.

הפריצה הראשונה היתה בגלי-צה"ל בערך ב-06.25. דווח על יריות על ערבים

בראשון-לציון עם הרוג אחד. החלטתי להאזין לשתי הרשתות כי הרגשתי שיש אירוע

מיוחד. בקול-ישראל היתה ידיעה לפני החדשות שהיו יריות בראשון-לציון. היום יש

גורמים שבתשלום רושמים את הרצף של השידורים בקול-ישראל ובגלי-צה"ל. אני תמה שלא

היתה תרשומת מסודרת של ההתרחשות ואיך שודרו הידיעות באותו בוקר. ניתן היה אז

לקבל תמונה מאוד מסודרת של התפתחות העני י נים. אם זה היה נעשה, היינו יכולים

להתרשם ולבדוק איך התפתח לוח השידורים באותו יום והאם הטענה שלנו נכונה או לא.

היו"ר מ' בר-זהר;

הם לא מכחישים דבר.

חי מירום;

ההתרשמות שלי לא היתה כמו ההתרשמות של יושב-ראש הוועדה, למשל. הנסיעה שלי

נמשכה עד 7.30 .בהתחלה, במצב של אי-בהירות, למרות שלא היתה שם ניידת, היה רצף של

דיווחים על ההרוגים ועל הנעשה שם, אבל היתה פחות אינפורמציה מאשר בגלי-צה"ל. אבל

אחרי כן, בקטעים שנוגעים לראשון-לציון, הם השתפרו ודווקה קול-ישראל גילה

עדיפות-מה בקטע של המירדף המשטרתי אחר הרוצח.

היו"ר מ' בר-זהר;

זה מאוד ברור. הכתב לא היה במקום ההתרחשות אלא נשאר בבית והמשטרה דיווחה לו

מדי פעם על מהלך המרדף.
ח' מירום
עכשיו אני מבין שהיתרון היחסי שלו היה בשלב שהוא התקשר למשטרה בראשון-לציון

והעביר את כל מה שהוא שמע במכשיר הקשר.

אני חושב שהדיון הזה היה טוב, לא כדי לתקוף את הרדיו, אלא כדי ללמוד במה

אנחנו יכולים לסייע לקול-ישראל להביא את האינפורמציה לעתיד לבוא בצורה הרבה יותר

מהירה ועדכנית. וכאן אנחנו מגיעים לסוגיית האמצעים. אנחנו יודעים שלרשות השידור

לא חסר כסף. היא עשירה.

אי מקל;

כבר לא, משום שהממשלה לקחה לנו 125 מיליון שקל.
חי מירום
יש להניח שבאותו אופן שהכסף הצטבר קודם, יצטבר כסף גם להבא בגלל האגרה. אם

אני טועה, תקן אותי.
א' מקל
אני חולק עליך.

חי מירום;

היתרון של ועדה כמו שלנו, שהיא יכולה ואפילו צריכה להציע את עזרתה במשא-ומתן

עם נציבות שירות המדינה, לטובתכם. אני חושב שדווקה טוב שרשות השידור מתנהלת

על-פי אמות המידה שמקובלות בכל שירות המדינה, אבל יש גם יוצאים מן הכלל שצריך

להכיר בהם. בזמנו הצענו את עזרתנו כאשר לא היו ביפרים לכתבים, ולגלי-צה"ל היה

יתרון משמעותי בציוד שהם נשאו עליהם יחסית לכתבים שלכם. אני זוכר שלא יכולנו

להתקשר אליהם אם הם לא היו בבית או במערכת. אחר-כך זה השתנה והשתפר. אתם עושים

מאמצים לשפר את איכות העבודה. אדוני היושב-ראש, אם ניתן, יש לקיים פגישה עם נציב

שירות המדינה, מתוך מגמה לנסות להשיג את הדרוש כי ענין כוננות הנהגים הוא קריטי.

למרות שמר מקל מעריך שהנהגים ייצאו לשטח ויגלו רוח התנדבותית, אני מסכים עם מר

זיסוביץ ומר נדב שאי-אפשר לבנות על זה.

אי מקל;

בגלל שנתנו להם תחליף לכוננות, 20 שעות נוספות לכל נהג.

חי מירום;

אולי. אבל צריך לבסס זאת בצורה שהם יודעים שהם מגובים ומכוסים על-פי הגדרה.

הבנתי מכם שיש פק"ל לאירועים של אבל, אבל יכול להיות שצריך לנסח פק"ל

לאירועים דרמטיים, כדי שהדברים יהיו יותר מאורגנים מכפי שזה נראה עתה.

יושב-ראש הוועדה פעל נכון כשכינס את הישיבה הזאת, בין אם היה תפקוד נכון או

לא, כי מלבד הבקורת שלנו נוכל אולי לסייע לרשות השידור לקדם את הדברים.
ר' זאבי
אני לא הקשבתי באותו בוקר לרדיו באינטנסיביות כמו חבר-הכנסת מירום. קודם

הערה כללית. לא מהפעם הזאת אלא מכל הפעמים; רשות השידור והרדיו מגיבים מהר, טוב

ומלא על האירועים. תפסנו אותם הפעם, כביכול, במקרה מסויים. לדאבון לבנו לא

חסרים אצלנו אירועים ותקריות, וההתרשמות שלי מכל השנים היא, שהרדיו עושה את

מלאכתו נאמנה.



לסעיף הציוד. אין שום הצדקה לכך שרדיו במדינת ישראל יהיה מקופה או מפגר

בציוד כפי שאנהנו רואים, והשבוע היינה לי הוכחה לכך. יצאתי ביום שני ממשרד ראש

הממשלה. כתבים היכו לי במארב והכניסו אותי למכונית קטנה ולהוצה שהיו צריכים

להזיז בה את הכסא הקדמי. ריהמתי עליהם, כי אני בא לשתי דקות לשידור בצהריים אבל

הם יושבים כך יום יום. שאלתי אותם אם זו ניידת שידור. וזו היתה ניידת שידור.

א' אליאב;

גם בכנסת הם יושבים לחוצים עם מכשירים.
ר' זאבי
זה צריך להיות בווגוניר גדול, ברכב רב-מינוע, כי במקרה כמו של ניצנים הם

צריכים להגיע להולות. זה צריך להיות עם נוהיות, ארגז למזון ולמים קרים, שק שינה.

איש כזה צריך להיות בניידת הרבה שעות. יש לנהוג במושגים של הפ"ק צבאי, זה אותו

הדבר. שני העובדים נמצאים בשדה, הם נעדרים להרבה שעות מהבית ומהמשרד וצריך לתת

להם את התנאים האופטימליים המיטביים שיוכלו לעבוד בהם. כששאלתי השבוע את הכתבים

הם בישרו לי שקנו כבר מכונית אהת ועכשיו שמענו על המש ניידות.

מהנסיון שלי במי נהל ציבורי, לא טוב שכל הכלים הם בני גיל אהד. כי בבת-אהת הם

הדשים ובבת-אהת הם יזקינו. כל שנה יש לקנות שני כלים וכל שנה להוציא שניים ולא

להחזיק דבר כזה יותר משלוש-ארבע שנים. זה יותר זול מאשר אם מחזיקים כלי במשך

שבע-שמונה שנים, כי תיקוני התקלות עולים יותר. זה צודק כלכלית. אתם קניתם רק

המישה כלים. לפי דעתי אתם צריכים המישה-עשר, כל שנה לקנות המישה ואהרי כמה שנים

להוציא כל פעם המישה כלים מהמהזור, כדי שיהיה סולם גילים.

נקודה שניה, מדוע לא כחול-לבן? אפשר לעשות את זה כהול-לבן. אם במדינה הזאת

אפשר לעשות "אלתא" וכדומה אפשר לעשות גם זאת. תנו לבני פלד לבנות לכם את האופיון

והדגם ולייצר אותו. הוא יהיה כהול-לבן, הוא לא יהיה יותר יקר, וזה לטובתכם

מבהינת האחזקה, התיקונים והלקי ההילוף וזה גם סמלי. יש לנו תעשייה אלקטרונית

מפוארת.

אי מקל;

על איזה מכונית הם ירכיבו זאת? הרי אנהנו לא מייצרים מכוניות. המכונית תיובא

מחוץ-לארץ.
ר' זאבי
לוקחים סטיישן-וגן, מוציאים ממנה את הספסל האחורי ועוד כמה פריטים ומרכיבים,

כמו שעושים חפ"קים בצבא.
א' מקל
רק הציוד האלקטרוני יהיה מקומי אבל לא המכונית.

ר' זאבי;

בסדר, זה הרבה מאוד. המרכיב האלקטרוני הוא חשוב מאוד, גם לכם לאחזקה. לא

תהיו קשורים עם ספרד, ונהיו קשורים עם חיפה.
א' מקל
אגב, אותו ציוד שמותקן בניידת הוא מאותו סוג של ציוד שנמצא ברדיו וכולו נרכש

בחוץ-לארץ.



א' נדב;

מקובל, נרשום זאת לפנינו.

א' מקל;

אם מישהו מייצר זאת, אדרבה, נשמח לקנות.
ר י זאבי
אשר לנוהלי קבע. הם צריכים להיות כתובים ולא תורה שבעל-פה. לא יכול להיות
שהנימוק יהיה
הוא ההליף אותי וזה היה היום הראשון שלו. שיפתה את התיק כמו כל

קצין תורן. יש לקצין תורן אלפון ואם קורה משהו הוא פותח את רשימת הפעולות שצריך

לעשות. כמובן שנוהל קבע לא בא במקום שכל ישר. תמיד יש מצבים אחרים וניואנסים

שונים. מי שכותב את נוהלי הקבע לא יכול לחזות את האסון הזה של צומת הוורדים עם

שבעה חללים וכל הטירוף שהיה שם.

בענין התקשי"ר והבעיות מסביב. אנחנו צריכים לבקש מרשות השידור שיעלו את

הטענות שלהם לגבי הייחודיות שלהם - אולי זו מלה לא יפה היום בכנסת בגלל התקציבים

הייחודיים - אבל יש דברים שהם ייחודיים לעומת כלל עובדי המדינה. בשבילכם אנחנו

צריכים להיות מפני המוקשים באוצר. תגידו מה לא מוצא חן בעיניכם ומה שייראה

לוועדה כמקובל נבקש מהאוצר במכתב או בישיבה משולשת, ונשאל אותם מדוע הם מתעללים

ברשות השידור. לא יכול להיות מצב כפי שהצגת אותו, מר זיסוביץ.

הנקודה האחרונה היא הפקת לקחים. שמחתי לשמוע שאחרי כל אירוע יש אצלכם הפקת

לקחים. אבל היא שווה רק אם כותבים אווזה. כאלוף פיקוד במשך חמש שנים עשיתי בכל

יום ראשון הפקת לקחים של כל השבוע הקודם, גם אם לא היו תקריות. והכל כתוב

ומסופרר ויש בקורת מי מיישם זאת עד תאריך מסויים. שמחתי שיש אצלכם הפקת לקחים

אבל היא לא יכולה לעבור מדור לדור אם היא לא כתובה.
אי מקל
היא כתובה.
ר' זאבי
אם היא כתובה, אז לא אמרתי.
אי אליאב
אני שואל מדוע ברדיו ובטלביזיה אין לכם סיוע של מתנדבים. בגלי-צה"ל למשל יש

הטלפון האדום. אינני אומר שצריך לחקות זאת בדיוק. צריך לגרות אזרחים שיידעו שיש

אפשרות להגיע לקול-ישראל מכל מקום ולהודיע על אירועים. במקרה הנדון זה היה יכול

להיות מאיץ וקטליזטור, ובעתיד גם במקרים אחרים, לטובה או, חלילה, לרעה. תפרסו

רשת כזאת מהר, שאנשים יידעו לאן להתקשר ותמורת תמריץ כלשהו. יש אנשים סקרנים

מטבעם. אם אדם כזה מתקשר מספר פעמים, ויקבל מכם משהו או פרסום שמו, מיני צל"שים

כאלה, הוא יעשה זאת. במאמץ לא גדול זה יכול להיות מאיץ חשוב.
ה' מחאמיד
ראשית, אני מקווה שלא יקרו מקרים כאלה בעתיד ושלא ישודרו תכניות של הומור

במצב כזה.



היו"ר מ' בר-זהר;

כולנו מצטרפים לזה.

הי מחאמידף

יש לציין את הרגישות של ועדת החינוך של הכנסת שקיימה את הדיון הזה ואני מברך

על כך.

שמעתי שמר נדב לא היה בארץ ביום ההתרחשות ובא מישהו אהר. אם במדינת ישראל,

כשמישהו הולך לכמה ימים ומישהו מהליף אותו, התיפקוד הוא לקוי - זה דבר שאינו מובן

לי.
א' מקל
הסברנו את הנסיבות.
ה' מחאמיד
כן, אבל זה לא כל כך מקובל עלי.

מצערת אותי מאוד התגובה של השר שאקי ושל אזרהים במדינת ישראל שמפרידים בין

מקרה טרגי אהד לאהר. המקרה הוא טרגי כשלעצמו. בהברה תרבותית לא ניתן להבין איך

אנשים עושים הפרדה כזאת, וזה מה שטרגי . מקרה שאירע הוא טרגי בלי קשר למי זה

קורה. לכן אני מביע את שאט נפשי מאותם אנשים שטילפנו נגד הפרסום המופרז או מיותר

או מוגזם, כפי שהם קראו לזה.

מתוך נסיוני בעבודה, אני מסכים שאי-אפשר לסמוך על רצון טוב של עובדים.

א' מקל;

לא סומכים.

ה' מחאמיד;

אי-אפשר לסמוך על אדם שיעשה עבודה מבלי שיקבל שכר מתאים או שעות נוספות

שמגיעות לו. מאחר שזכותם של אזרחי ישראל היא לקבל אינפורמציה מלאה מרשות השידור

או מתחנת רדיו וטלביזיה אמינה ומהימנה, יש לממש את בקשתם של העובדים לקבל את

הזכויות המגיעות להם כדי שיוכלו לעשות עבודתם. אם ועדת החינוך יכולה לסייע להם -

מה טוב.
נ' מסאלחה
אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה שיזם את הדיון הזה. אנהנו לא באים לנגה.

זו בוודאי לא הפתעה בשבילכם שבקרב האזרחים הערבים עשרות אלפים, ואני לא מגזים,

שמאזינים לרדיו, בעיקר הדשות ויומנים, ולגלי צה"ל.

א' מקל;

הם רואים את "מבט"?
נ' מסאלחה
"ערב חדש" הם לא מפסידים.
א' מקל
מה הם מעדיפים את "מבט" העברי או הערבי?
נ' מסאלחה
את "מבט" העברי, ובהזדמנות זו אני מברך את מר בראל. אבל עם כל הפרסים שהם

קיבלו הם לא מאמינים ל"מבט" בערבית, הם מאמינים ל"מבט" העברי, וזו דעתי האישית.

הם לא אומרים שמשקרים, הם אומרים: או שזו תעמולה או שלא מגלים את כל האמת. וגם

בגלל הרמה של "מבט" העברי.
ר' זאבי
אני מסתכל לפעמים על ה"מבט" הערבי. הם מביאים הרבה קטעים מחוץ-לארץ.
ה' מחאמיד
זו הבעיה, שמביאים הרבה דברים מחוץ-לארץ ולא מהארץ.
היו"ר מ' בר-זהר
זה אולי מעורר אצלם את הספק שלא משדרים כל מה שצריך.
נ' מסאלחה
אני אומר זאת כי אני מרגיש את התחושה הציבורית. לא יוצא לי לראות הרבה

ערב-חדש, אבל כשאני נפגש עם נוער, שואלים אותי: ראית ערב-חדש? הם רגישים, יותר

ממה שאנחנו חושבים, לנושאים הכלליים של המדינה.

הערה אישית, וזה בדוק. זה התחיל אחרי מלחמת ששת-הימים כשמקור הדיווח היה

קול-קהיר ומקומות אחרים. האמינות. בתחילה היו כל מיני סתירות מדובר צה"ל - אני

לא מדבר על היהודים אלא על הערבים, על העם, לא על האינטלקטואלים - הנשיא הרצוג

היה אז פרשן וגם אנחנו הקשבנו. היתה אמינות גבוהה. לכן האמינות היא דבר חשוב

מאוד.

לגבי האירוע הזה. אני שמעתי את החדשות ב-07.00 או קצת לפני זה. מתחילת

הסיפור, כפי שהעבירו אותו, מתוך תחושה אישית אמרתי לאשתי: כנראה שהתחולל כאן

אסון. הפירוש שלי היה, שאולי היה שיקול לאומי באותו רגע. לפעמים יש. אחרת, אולי
מישהו היה אומר
חכו רגע, לפי ממדי האסון, כפי ששידרו בהתחלה, מה עם בטחונם של

הפועלים האחרים. אני לא מנגח את קול-ישראל, אני מאוד מעריך את השידורים. שמעתי

איך חבר-הכנסת אליקים העצני, ואנחנו מה שנקרא אחד ימין ואחד שמאל, קם כבן-אדם

וגינה למה אזרחים יהודים רבים - זה לא אנשי המערך, ליכוד ואחרים - אזרחים רבים,

לא היו מוכנים להגיש עזרה. ואחר-כך דווח על כך. דווקה אז, כמה היה חשוב אם

קול-ישראל היה משדר באותו רגע ואומר: תיראו, הנהגים לא עוצרים. אולי זה היה

אומר לנהגים האחרים משהו.
א' מקל
הראשון שגינה היה חבר-הכנסת זאבי.
היו"ר מ' בר-זהר
הגינוי הראשון ששמעתי היה של חבר-הכנסת זאבי.
נ' מסאלחה
אני מצטרף לכל ההמלצות של חברי-הכנסת זאבי ומירום בנושא הציוד והשכר. אני לא

רוצה לפתח ויכוח ואינני רוצה ליצור לעצמי אליבי, עד לפני שבוע הייתי חבר הוועדה

המרכזת של ההסתדרות במשך עשר שנים, לפחות בנושאי שכר ועובדים אני מזדהה. ואל

נשכח את הנהגים. הם חשובים בעיני לא פחות. אתם יודעים - זה הבטחון שלכם. אם

הנהג לא מרוצה - אז לא יהיה שידור.

אני מאמין בהפקת לקחים וטוב שזה יהיה בכתב. אני מאחל לכם הצלחה.

א' מקל;

מה האמינות של הרדיו בערבית בקרב הערבים?
נ' מסאלחה
יש אמינות, בעיקר לגבי ידיעות פנים, וזה לא היה לפני 15 שנה. כי עכשיו התחילו

לתת ידיעות על ראש מועצת חד"ש, ראש המועצה של התנועה המתקדמת, ראש המועצה

האיסלמית ואם קרה אירוע זה או אחר. אני מדבר על עובדות, לא על פרשנות.
ה' מחאמיד
הערה נוספת. נכנסתי לאותו "צינוק", סליחה על הכינוי הזה, של הכתבים בערבית

בכנסת. ראיתי איך הם עובדים, זה מטר מרובע אחד.

ח' זיסוביץ;

התנאים שלהם קשים במיוחד.
א' מקל
אתם יכולים לעזור בכך שהכנסת תקציב לנו חדר יותר גדול.

א' נדב;

כדי למנוע ספק כלשהו. מבחינתנו, אנחנו מתייחסים לציבור המאזינים הערבים כנתון

בכל האוכלוסיה בארץ בלא כל הבדל. לא פעם אני נוכח בכך שהם משתתפים בתכניות

טלפוניות למיניהן, ואני שמח לשמוע שהם מאזינים לכל תכנית החל במוסיקה, עבור דרך

חדשות וכלה בתכנית לעקרת-הבית. אין אפליה לטובה או לרעה.

יש לנו כרגע שני כתבים, אם תהיה לנו אפשרות נעסיק יותר. בבאר-שבע יש לנו כתב

ערבי אחד לחדשות בעברית, לצדו של כתב אחר; וכתב אחד בטייבה שמשרת את העברית

והערבית גם יחד.

היו"ר מ' בר-זהר;

אפתח את הסיכום בנושא הזה. ההאזנה והצפי יה המרובים יותר על-ידי האוכלוסיה

הערבית מביאה גם להרבה יותר מעורבות והזדהות עם הבעיות של מדינת ישראל, כפי

שאמרת, חבר-הכנסת מסאלחה. העובדה שממלחמת ששת-הימים מאזינים נותנים אמון בחדשות

שלנו, זה יוצר מעורבות יתרה, גם אם יש הסתייגות ובקורת. אי-אפשר כל הזמן לשמוע

חדשות רק מתוך אורגה הסתייגות ואותה בקורת. והשוב לכולנו שהדברים ימשיכו בכיוון

זה.



אנחנו בהחלט תומכים בשינוי חוק רשות השידור. יש הצעת חוק חדשה של חבר-הכנסת

ליבאי. עכשיו אנחנו ממתינים לקבל את תגובתו של הליכוד על ההצעה הזאת, כי הצעת

חוק כזאת לא תעבור אלא אס יש הסכמה בין המפלגות הגדולות, ואנחנו מאוד מקווים שאכן

נקבל הסכמתם. אחת הנקודות המרכזיות בהצעת החוק, שאנחנו כל כך רוצים להעביר אותה,

היא ניתוק עובדי רשות השידור משאר המי גזרים במשק. אז נוכל אולי לפתור חלק גדול

מהבעיות שהועלו פה, ובצדק. אנחנו מזדהים עם כולן.

אנחנו ממליצים להגביר ולהעשיר את האמצעים ברשות השידור. דובר פה על חמישה

פלאפונים - זה אמצעי נחוץ מאוד היום - ואני בדעה שכמות כזאת אינה מספיקה לכל

הצרכים שלכם. עם כל הכספים ששילמתם, אם תחפרו קצת, תמצאו פה ושם איזה סכומים.

היה לכם עודף של 200 מיליון שקל וגם אם נתתם 125 מיליון אפשר להשתמש ביתר.

א' מקל;

ב-31 במרס 1991. לפי יושבו ננו, יהיה העודף התקציבי שלנו כ-10 מיליון שקל אבל

זה מיועד לקרן הפיתוח. אנו חוששים שגביית האגרה בקרוב תיתקל בקשיים רבים. ואגב,

95% מהאזרחים הערבים אינם משלמים אגרה והיינו שמחים לקבל סיוע מחברי הוועדה

הערביים בענין הזה.

היו"ר מ' בר-זהר;

באותו הקשר יש לי אליכם בקשה: לפטור מאגרה את העולים החדשים לפחות בשנה

הראשונה לשהותם בארץ.

אשר לענין הנהגים. על דעת כל חברי הוועדה, אם תדריכו אותנו, נשמח לפנות אם

לנציב שירות המדינה ואם לאוצר. מזכירת הוועדה תיצור קשר עם האנשים הנוגעים בדבר

אצלכם. נפנה במכתב רשמי ונבקש להעניק תוספת כוננות לנהגים ברשות השידור כמו

לאחרים.

לדעתנו, חתלונות ששמענו מוצדקות רק בחלקן וחמהומה שהתעוררה סביבן איננה
מוצדקת. ושוב אני רוצה לומר
אתם העליתם את השידורים לרמה גבוהה ומעולה, וציינו

זאת כל החברים. התרגלנו לקבל דיווחים עדכניים ומלאים מכל ההיבטים האפשריים,

וכשדבר כזה קורה האצילות מחייבת. משום כך טוב שקיימנו את הדיון הזה.

בענין ההגזמה. אני מצטרף לדברים שנאמרו כאן. הדעת איננה סובלת ולא ייתכן

שאנשים מכל סוג שהוא יבואו בטענה שהגזימו. אם זה מאזין פרטי - זה עניינו האישי,

אבל לא ייתכן שאישים ממלכתיים יטענו טענות כאלה. אני לא ראיתי הגזמה בשידורים,

להיפך, אנחנו באים בטענה מדוע היה פחות מדי. אני לא שמעתי מישהו שהתלונן על

הגזמה בשידורים לגבי אוטובוס 405. משום כך, כולנו, לא רק אתה חבר-הכנסת מחאמיד,

דוחים את כל הדיבורים על ההגזמה. זה דבר חמור ביותר. אנחנו נבקש לקבל את המכתב

שדובר בו, אם זה לא מכתב אישי פרטי, כדי להתייחס אליו.

אני מודה לכולכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50

קוד המקור של הנתונים