ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 25/06/1990

דיור לסטודנטים בשנת הלימודים, התשנ"א; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 142

של ישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום ב', ב' בתמוז התש"ן, 5.6.19902 בשעה 9:05

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר מ. בר-זהר

מ"מ היו"ר ח. מירום

פ. גולדשטיין

ר. זאבי

ה. מחמיד

ח. פארס

מוזמנים; י. ועדיה, פרופ', סגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה העברית

ד. יציב, פרופ', סגנית דיקן הסטודנטים, האוניברסיטה

העברית

ג. פישלזון, פרופ', דיקן הסטודנטים, אוניברסיטת

תל-אביב

ש. יהודה, פרופ', נציג האוניברסיטה בנושא קליטת העולים

מבריה"מ, אוניברסיטת בר-אילן

מ. רב, מנהל מעונות הסטודנטים ומ"מ דיקן הסטודנטים,

אוניברסיטת חיפה

א. כהן, יו"ר התאחדות הסטודנטים

י. שטרום, יו"ר אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת תל-אביב

א. ניניו, יו"ר אגודת הסטודנטים, מכון לב, ירושלים

א. לאור, יו"ר אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת באר-שבע

ס. ניסן, דובר התאחדות הסטודנטים

ר. פינצי, אגף התקציבים, משרד האוצר

ב. נסים, משרד החינוך והתרבות

מזכירת הוועדה; י. גדלי

נרשם ע''י; חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

דיור לסטודנטים בשנת הלימודים תשנ"א
היו"ר מ. בר-זהר
אני פותח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות של

הכנסת. בתחילתה, מספר שאילתות.

שאילתות

ר. זאבי; קראנו בעתונים על איזו אינתיפאדה זוטא שעשו

נערים בחיפה, בני טובים. זה העסיק אותי

וחקרתי את הפרשה, ולהפתעתי התקשורת שלנו, שיורדת לפרטי פרטים קטנים,

הפעם לא עלתה על הסיפור. הסיפור מזעזע מאוד. מסתבר שבאותו בית-ספר

עירוני ה' בחיפה, המסורת הזו היא בת 3-4 שנים לפחות. ובאינתיפאדה הזו

היו מעורבים 50 מכוניות. תכפילו את זה במקדם של 2 או 3 בכל מכונית,

ותקבלו זה סיפור של בין 100 ל-150 משתתפים, ולא 50 בלבד. יש להם משחק

שנקרא "ציד נבלות", שבו ממנים ועדת שופטים, ועדת השופטים מטילה

משימות.
היו"ר מ. בר-זהר
סליחה על שאני מפסיק אותך. זימנתי ישיבה

דחופה של הוועדה בנושא ברגע שנודע לי הענין.

אני מציע שאת החומר תעביר לוועדה.

ר. זאבי! אני אצמצם, ורק אפנה את השאילתא שלי למשרד

החינוך. הסיפור מזעזע שם. יש ניקוד, והזוכה

בניקוד הגבוה ביותר זוכה בקופה. כל אחד משתתף, דמי השתתפות הם 20 ש"ח.

מי שמביא זונה, הוא הזוכה. המשימות שמטילים עליהם הן להביא טלפונים,

לעקור עצים, שלטים וכו' וכו'. המנהל כנראה יודע. למה המשטרה מעלימה -

זו שאלה ראשונה, אבל לא למשרד החינוך. לי יש תשובה לא מוכחת, שחוקר

התרשם מתשובות התלמידים שהם הולכים כולם להתנדב ליחידות מובחרות, והוא

לא רצה להפסיד טייסת, לא רצה להפסיד גדוד צנחנים, והחליט לא לפתוח

תיקים.

השאלה שלי מופנית למשרד .החינוך. מה אתם יודעים ומה אתם עושים בנדון?

זאת לא שנה ראשונה ולא פעם ראשונה, זו מסורת של בית-ספר.
היו"ר מ. בר-זהר
ברגע שהדבר נודע לי ביקשתי לקיים ישיבה

דחופה של הוועדה, קבענו את הישיבה למחר.

התברר שמחר יש גם בחינות בגרות בבית-הספר הזה. שמעתי שתופעה דומה

התרחשה בעוד כמה מקומות, ומשום כך הסכמתי לדחות את הישיבה לשבוע הבא.

בשבוע הבא יבואו כולם, נציגי משרד החינוך, המשטרה, המורים. ביקשתי

שתבוא נציגות של התלמידים, כדי לשמוע מה היה וכדי להביע את עמדתנו.

פ. גולדשטייו! אתה אבי החוק של משקאות משכרים. אני רוצה

לומר לך ששלחתי כמה שליחים בני נוער בגילה

של בתי. אני אומר לך, שמוכרים משקאות חריפים בפאבים, בכל מיני מקומות.

יש לכנס את מי שצריך לכנס, ולהסביר שזה חוק, ושצריך לאכוף אותו, או

שנפעל בדרך אחרת. על כל פנים החוק הוא חוק טוב. אין אכיפה, ואני עצמי

נתקלתי בילדים די רבים כשהם קצת שיכורים.



היו"ר מ. בר-זהר; בשבוע שעבר, במליאת הכנסת, העליהי שאילתא

בנושא הזה לשר המשטרה רוני מילוא, שבהתחלה

טען שהחוק מבוצע, ומי שאחראי עליו זו מחלקת הסיור של המשטרה. כאשר

הבאתי לו הוכחה על סמך הבדיקה שאני עשיתי, שלא אוכפים אותו, והוכחתי לו

שאף אדם לא נעצר ולא ננזף על הנושא הזה, הוא התחייב שבתקופה הקרובה

החוק יבוצע. אני מקווה שלתחייבות של שר המשטרה החדש יש באמת כיסוי,

ואני מקווה מאוד שהוא יבצע.

פ. גולדשטייו; דומני שהחוק הזה, שהוא חוק טוב, למרות הכל

ועל אף הכל לא אוכפים אותו.
היו"ר מ. בר-זהר
אני מסכים אתך.

פ. גולדשטייו; בעוד חודש ימים תזמן אותו לישיבה בנושא.

כשאר חברי הוועדה קיבלתי הזמנה למעמד גמר של

אליפות ישראל בהחלקה אמנותית של הקרח. ראשית, אני חושב שהספורט הזה הוא

ספורט נהדר, וצריך לעשות הכל כדי לסייע בידו. אני חושב שיו"ר ועדת

הספורט של הכנסת, טוב שהוא מופיע בארועים כאלה. הטרידו אותי שלוש שורות

בצד ההזמנה-. בחסות ועדת החינוך וועדת הספורט של הכנסת. אני הייתי מציע,

שאם יו"ר הוועדה רוצה חסות, תבוא עליו ברכה. אבל ועדת החינוך והתרבות

והספורט לא נותנת חסויות, בעיקר שהגוף הזה משיק בגוף פרטי.

היו"ר מ. בר-זהר; אתה צודק במאת אחוזים. התבקשתי לתת חסות של

יו"ר ועדת הספורט. את ההזמנה לא ראיתי.

פ. גולדשטייו; אני מברך על כך. אני חושב שבהזמנה יש טעות.

היו"ר מ. בר-זהר; הודעתי שאני לא אוכל להשתתף, אני מוכן

להעניק את חסותי האישית לארוע מבלי להשתתף

בו. זה מה שמסרה להם מזכירת הוועדה. את ההזמנה הזו אנחנו רואים פעם

ראשונה.

פ. גולדשטייו; כדי שהדברים האלה לא יקבלו הד ואתה לא תקבל

הערה, צריך להגיב.

היו"ר מ. בר-זהר; מקובל עלי. התשובה היא כפי שמסרתי לך.

פ. גולדשטייו; התפרסם היום דו"ח התאחדות הכדורגל. הייתי

מציע שנקיים דיון בנושא הזה. אני מציע שנביא

את אנשי התאהדות הכדורגל, כי בדו"ח הזה ישנם דברים חמורים מאוד. אינני

יודע אם גוף במדינת ישראל קיבל הערות כפי שקיבלו קברניטי ההתאחדות

לכדורגל ללא הבדל דת, מין, גזע, סיעה, מפלגה או מרכז.

היו"ר מ. בר-זהר; הבעיה היא, האם מותר לוועדת הספורט לזמן

לישיבתה את מבקרת המדינה, או שהיא חייבת

לעשות את זה יחד עם ועדה לענייני ביקורת המדינה. הבוקר פניתי למזכיר

הוועדה, דוד לב, וביקשתי ממנו לבדוק עוד היום עם ח"כ ליבאי, האם אנחנו

יכולים לקיים את הישיבה. אמרתי לו שאני רוצה ישיבה דחופה בנושא הזה,



ואני רוצה שיהיה נציג של מבקר המדינה בישיבה הזאת כי זה חשוב מאוד

שנשמע את הצד השני. אס יתברר שאנחנו כוועדת ספורט לא רשאים להזמין את

מבקרת המדינה לבדנו, נעשה זאת בשיתוף עם הוועדה לענייני ביקורת המדינה,

כמו שעשינו בפעם האחרונה. מכל מקום, חשוב שיהיה המפגש בין הוועדה

לענייני ביקורת המדינה לבין ההתאחדות.

ח. מירום; אני מבקש מיו"ר הוועדה, אם אפשר בשם הוועדה

לבקש מראש מינהל בטיחות בדרכים להביא בפני

הוועדה אינפורמציה בקשר לנהיגת בני נוער באופנועים. אני מאוד מודאג ממה

שמתרחש בחודשים האחרונים בתחום התאונות למיניהן, כאשר צעירים נוהגים על

אופנועים, אלה צעירים בגילאים שבין 17 ל-18-19. אני מציע שהוועדה תקבל

אינפורמציה ראשונית. כמה בעלי רשיונות ישנם על טוסטוסים ואופנועים, מה

מספר תאונות הדרכים שהתרחשו בשנה-שנתיים האחרונות, האם ישנו קו עליה

בעניו הזה, והאם נעשית איזו שהיא תוכנית חינוכית.

היו"ר מ. בר-זהר; הנושא בהחלט חשוב. אני מציע שנוציא מכתב

מטעם הוועדה, ועל סמך האינפורמציה שנקבל

נחליט על קיום דיון.

ח. פארס; מאז קום המדינה ועד היום נהוג בבתי-ספר

ערביים, שגני חובה צמודים לבית-הספר, והמנהל

מקבל עבור כל כיתת גן חובה שעתיים ניהול. משום מה לפני כמה שבועות

קיבלו המנהלים ממדור התקנים מכתב, ששעות הניהול עבור גני חובה שהם

צמודים לבית הספר יורדות. כך מישרתו נפגעת. אם המנהל לא ירצה להשגיח

עלי גני הילדים, כיוון שלא מקבל תמורה כמו שקיבל פעם, הוא עלול לא

להשגיח עליהם בכלל, ויגיד שמי שאחראי על זה, הוא יהיה אחראי. הגננות

תעבודנה בלי שום השגחה, כי אין לנו מפקחות פדגוגיות וניהוליות. יש לנו

מפקחת ארצית אחת לכל הגנים במדינה. לכן אני מבקש ממשרד החינוך שיחזיר

את הענין כפי שהיה קודם.

היו"ר מ. בר-זהר; אני רוצה להזכיר שאנחנו בסוף יוני, כלומר

תוך זמן קצר מאוד נהיה כבר בפגרה. אם יש

שאילתות דחופות מבחינת משך הזמן שעומד לרשותנו, אנחנו מבקשים לקבל

תשובות בתוך פרק זמן קצר. אנחנו לפני היציאה לחופשה של בתי-הספר ולפני

פגרת הכנסת, ואחר כך יהיה קשה מאוד לקבל את התשובות.

גס לי יש מספר שאילתות.

(1) תלמידה בנתיבות לא קיבלה תעודת גמר ב-י"ב מפני שהופיעה בלבוש לא

צנוע לדעתה של המנהלת. אני רוצה לדעת קודם כל מדוע גורמים לתלמידים

מפח נפש שכזה, כשתלמידה מתכוננת לסיום לימודיה ולא נותנים לה תעודה

מפני שלדעת המנהלת היא היתה לא צנועה, שיחלקו להם הנחיות מה מותר

ומה אסור ללבוש בטקס. אבל אין להלבין פני תלמיד ברבים בכך שלא

נותנים לו תעודה.

(2) שמענו שוב על התאבדות של תלמיד בחיפה, ילד בן 13, בגלל ציונים

נמוכים. שני אחיו בני 8 ו-10 גילו אותו, וזה אומר כבר פגיעה בשלושה

ילדים. קיבלתי מכם דו"חות על ההתקדמות בתכנון וביישום מימצאים



ומחקרים שונים בנושא התאבדות, אבל הדברים נמשכים, ופה יש דבר קשה

מאוד. אני גם מבקש בנושא הספציפי זה לקבל מידע, האם היתה ידיעה,

האם זה ילד בעל בעיות, האם זה ילד שיכול היה להיות מטופל. אלה

דברים קשים מאוד. מדובר פה בחיי אדם ואסור שבגלל ציונים ילד יתאבד,

יתלה את עצמו.

(3) אני שומע על גניבות של בחינות ברנה-קסן בידי תלמידים. שני תלמידים

גנבו את בחינות המגן ממשרדי ההנהלה. אני רוצה לדעת מהו הנוהל לגבי

שמירת בחינות, איך הדבר מבוצע. האם לא דואגים לאיזה שהם נוהלים כדי

שדברים כאלה לא יקרו? שיכפלו מפתחות, כאן זה ממש אמצעים של ג'ימס

בונד.

דיור לסטודנטים בשנת הלימודים תשנ"א

הבעיה הועלתה בפנינו על-ידי יו"ר התאחדות הסטודנטים, מר איקי כהן.

המשבר חמור במיוחד בבאר-שבע. דיקן הסטודנטים של אוניברסיטת באר-שבע

הודיע עכשיו שהוא לא יכול להגיע, ואני רואה זאת כדבר חמור. אנחנו

מכנסים ועדה, מריצים אנשים מכל הארץ, ולבסוף הוא לא מגיע ולא שולח

מישהו אחר במקומו. אני מבקש להוציא מכתב נזיפה חמור ביותר עם העתק

ליו"ר הכנסת, לשר החינוך, ולנשיא אוניברסיטת באר-שבע.

בפתיחת הדברים אני רוצה לשמוע את טענות הסטודנטים בנושא הזה.

א. כהו; אני אקצר בדברי, כי אני מעדיף שאריה

מבאר-שבע יתן את עיקרי הדברים, כדי שתשמעו

מה קורה בשטח.

עקב גל העליה שיש לנו היום במדינת ישראל, מה שקורה הוא שיש מצוקה של

דיור לסטודנטים בתוך הערים עצמן. יש הרבה מאוד סטודנטים שלא יכולים

להיקלט במעונות, כיוון שאינם זכאים, ואין די מקום לאוניברסיטאות לשכן

את כל הסטודנטים שמבקשים להיות במעונות. המצב החמיר אחרי שהגיעו כל כך

הרבה עולים. אני רוצה לסייג את הדברים שלי במפורש, אנחנו חס וחלילה לא

נגד העליה, יש לנו פרוייקטים לעידוד העליה ולאימוץ סטודנטים עולים. שכר

הדירה בדירות השכורות בתוך הערים עלה האמיר ועלה, ומגיע היום בממוצע

ל-300 דולר לנפש לשכור דירה. סטודנט שמשלם שכר-לימוד ומנסה להתפרנס

ולהתקיים אינו יכול לשלם ולעמוד בשכר-הדירה הזה. מהשטח אנחנו מקבלים את

הידיעות שסטודנטים מגיעים לאגודות הסטודנטים ואומרים שהם מצטערים, אבל

אין להם איפה לגור. לא חס וחלילה באשמת האוניברסיטאות, פשוט מוציאים

אותנו מהדירות השכורות, נותנים את הדירות לעולים החדשים, ולסטודנטים

אין איפה לגור. לא יהיה לנו איפה לגור.

היו"ר מ. בר-זהר; יש לך שמות של אנשים?

א. כהו; ביום ששי האחרון התקיימה ישיבת נשיאות

בהתאחדות, וגם היו"ר בחיפה אמר שבאים אליו



סטודנטים שאומרים לו שהם עומדים להיזרק ברחוב. אני יכול להמציא לך

אנשים. בשבוע הבא אני מעריך שתהיה לי רשימה כזאת.

אנהנו לא רוצים להגיע למצב שסטודנט ירצה ללמוד בבאר-שבע, ושם אין דירות

להשכרה, אין מקום במעונות, וסטודנט פשוט לא יכול ללמוד. חשבנו על כמה

פתרונות, והבאנו אותם בדף הזה. אני מבקש שתשמעו מאריק דברים מהשטח.

אני רוצה להבהיר שני דברים. אנחנו מייצגים סטודנטים ישראלים, כאשר

מבחינתנו זה אומר גם סטודנטים ישראלים וגם סטודנטים ערבים, את הבעיה של

הסטודנטים. הבעיה של סטודנטים ערבים וסטודנטים שהם חיילים משוחררים היא

בעיה הרבה יותר חמורה מסטודנט שלומד כבר שנתיים-שלוש. לסטודנט ערבי קשה

מאוד לשכור דירה בתוך העיר, ואין לו העדפה מיוחדת במעונות, אותה בעיה

קיימת גם לגבי חיילים משוחררים, שאין להם הכסף, אחרי שהם השתחררו מהצבא

ובאו ללמוד. אין להם הכסף והאפשרות לשכור דירה מחוץ לאוניברסיטה.

א. לאור; באוניברסיטת בן-גוריון לומדים 6,000

סטודנטים, מתוכם אנחנו מעריכים של-1,500 עד

2,000 סטודנטים בשנה הבאה לא תהיה קורת גג, וזה מהסיבות הבאות: בשנה

שעברה ניהלנו מה שנקרא שוק דירות, שמטרתו ליצור איזה שהוא קשר בלי

מתווכים בין סטודנטים לבין משכירי הדירות. היו בשוק הזה, בהיצע הכללי,

1,200 דירות.
היו"ר מ. בר-זהר
1,200 דירות לפרטיים, או ל-2-3 סטודנטים?

א. לאור! 2-3 סטודנטים, פלוס זוגות צעירים שרוצים

לשכור דירה.

היום בהיצע הפרטי עומד השוק על 260-270 דירות, וזה לפי נתוני הסוכנות

ועמידר באר-שבע. זה בערך רבע. אם מורידים את הדירות האלה, כאשר מוסיפים

את הנתון שמחירי הדירות עלו וצריך לשלם שנה מראש, אני מעריך

ש-1,500-2,000 סטודנטים ישארו ללא קורת גג.

ישנם פתרונות שמוצעים על-ידי האוניברסיטה, ואלה בינתיים פתרונות שהם

בגדר הצעות. מציעים - פתרון ל-600 סטודנטים, אבל זה עדיין מותיר אותנו עם

900-1,000 סטודנטים ללא דירות.'

היו"ר מ. בר-זהר; אין איזו שהיא פעולה שהאוניברסיטה מבצעת

כיום, כדי לפתור את הבעיה?
א. לאור
האוניברסיטה מציעה אשקוביות, פלוס דיור בערי

פיתוח בסביבה. מכל הפתרונות האלה, כולל

קיבוצים, מקבלים בערך 600 מיטות. גם כדי להביא את האשקוביות האלה צריך

כסף, והאוניברסיטה אומרת שכרגע אין לה כסף לעשות זאת. הפתרון שאמור

לפתור את כל הבעיה זה צריפים מאחורי פסי הרכבת, למי שמכיר את באר-שבע.
היו"ר מ. בר-זהר
מה הבעיה לגור במשך כמה שנים בישובים

בסביבה?



א. לאור; זה לא פותר את הבעיה. בירוחם כרגע יש לנו

שני בלוקים, באופקים הודיעו לנו שלא יתנו

לנו בלוקים.
היו"ר מ. בר-זהר
באופקים יש הרבה מאוד דירות ריקות.
א. לאור
הם לא מוכנים לתת אותן. הם מוכנים לתת לנו

שטח לקרוואנים.

היו"ר מ. בר-זהר; מי לא מוכן לתת? המועצה?

א. לאור; המועצה.

היו"ר מ. בר-זהר; גם את הדירות הריקות אינם מוכנים להשכיר

לסטודנטים? באיזו טענה?

א. לאור; בטענה שהם זקוקים לדירות האלה לזוגות

הצעירים שלהם. זה גם לא פותר את הבעיה.

הנטיעה גם היא עולה כסף, ולא בטוח שהסטודנטים יוכלו לעמוד בעומס הכספי

של תשלום שכר-דירה פלוס חשמל, מים וכל השאר, פלוס נסיעות.

היו"ר מ. בר-זהר; שכר-דירה באופקים הרבה יותר זול מאשר

בבאר-שבע.

א. לאור; בסדר. אבל הנסיעות עולות 12 שקל הלוך-חזור,

כפול 5.

היו"ר מ. בר-זהר; מה גודל שכר-הדירת?

א. לאור; עד עכשיו דובר בבאר'שבע על 120 דולר לאדם.

היום אנחנו מדברים על משהו כמו 200 דולר

לאדם, וזה בדירות של שני חדרים, שפעם עלו 120 דולר לדירה.

היו"ר מ. בר-זהר; ה-120 דולר זה אדם בחדר לבד.

א. לאור; כן.

א. כהו; זה שכר לנפש.

היו"ר מ. בר-זהר; האם חיים שני סטודנטים באותו חדר, או סטודנט

בחדר?

א. לאור; אם שכר-הדירה לחדר הוא 200, שני סטודנטים

מתחלקים באותו חדר ומשלמים 100 דולר כל

אחד.



י. שטרום; בתל-אביב המצב שונה מאשר בבאר-שבע. אצלנו לא

הרגישו כל כך את גל העליה כמו שמרגישים את

הפאניקה שקרבה לקראת גלי העליה. היום המצב הוא שהסטודנטים מתרוצצים

ברחבי העיר. בתקופה מקבילה בשנה שעברה שכר-הדירה לנפש עמד על 175 דולר

לאדם, היום הוא משהו בסביבות 250 דולר לאדם. אצלנו אין כמעט מעונות. אם

מסתכלים על אוניברסיטאות אחרות, בערך לכל 3 סטודנטים יש מעונות. ל-20

אלף סטודנטים ישראלים הלומדים באוניברסיטת תל-אביב יש 510 מיטות. זה

אומר מיטה ל-50 סטודנטים בערך.

היו"ר מ. בר-זהר; האם יש מחסור בדירות, או שיש האמרת מחירים?

י. שטרום; יש האמרת מחירים. דירות יש, כי סה"כ אנחנו

חיים בתל-אביב.

יש לנו ההצעה לעיריית תל-אביב, השבוע כנראה אני עומד להיפגש עם ראש

העיר. ניקח רובעים בתל-אביב שהם רובעי מצוקה, ניתן מגורי סטודנטים

ברובעים האלה באמצעות הקלות בארנונה והשתתפות במימון שכר-הדירה, ונשפר

משם את התחבורה לאוניברסיטה. לדעתי הרעיון הזה הוא מאוד מעשי. כלומר,

בלי הרבה בעיות אפשר ליישם אותו.

א. ניניו; במכון לב בירושלים הבעיה דומה. אצלנו לומדים

350 תלמידים, ויש 100 מקומות דיור. רוב

הסטודנטים שלנו - כ-04 אחוזים - הם עתודאים שחיים על חשבון ההורים.

הלימודים מסתיימים בכל יום ב-7 וחצי בערב, כי חצי יום לומדים לימודים

תורניים, וזה לא משאיר זמן רב לעבודה.

עד עכשיו רוב התלמידים היו גרים באיזור גבעת מרדכי, כששכר הדירה היה

בערך 250 דולר. היום שכר-הדירה באותן דירות הוא בערך 500 דולר. בדירה

כזו היו חיים שלושה אנשים, והיה יוצא לכל אחד בערך 100 דולר. עכשיו זה

כמעט פי שניים. יש דירות, אבל המחירים מאוד יקרים.

א. כהו-. אחד הפתרונות שחשבנו עליהם הוא,

שהאוניברסיטאות - אולי מלבד אוניברסיטת

תל-אביב - תקימנה עוד מבנים. הבעיה העיקרית היא, שצריך להעביר

לאוניברסיטאות מה שיותר סכומים לענין הזה.

האפשרות השניה שחשבנו גם עליה, זו אפשרות לינה בקיבוצים. לחיפה לדוגמא

אפשר למצוא זאת דרך התקיים כמובן, דרך קיבוץ בין אורן. המצב בירושלים

הוא קצת יותר טוב משאר המקומות בארץ - יש רמת-רחל, או כל מיני קיבוצים

כאלה. אלה הפתרונות שחשבנו עליהם, אבל אנחנו צריכים לדעת מה קורה

מבחינת האוניברסיטאות, איך הן נערכות לזה. אנחנו בבעיה קשה כרגע, אנחנו

מוכנים לעשות הכל.

היו"ר מ. בר-זהר! נשמע עכשיו את הצד השני. את נציגי

האוניברסיטאות.

י. ועדיה; באוניברסיטה העברית ישנם 19,600 סטודנטים,

ויש רק 5,700 מקומות במעונות. בנובמבר



האחרון, כאשר הרגשנו שהדברים האלה עשויים להתפתח בכיוון שנאמר פה,

ולמרות בעיות של תוכניות הבראה של המוסד, החלטנו להגדיל את היקף

המעונות בערך באותה מסגרת של עולים חדשים שאנחנו צופים אותם.

באוניבסיטה העברית יש היום מעל 200 תלמידים עולים חדשים, בעיקר רוסים,

ואנחנו צופים כ-700-1,000 נוספים. והמספרים האלה אינם מספרים שאפשר

לדעת בצורה מדוייקת.

אנחנו נמצאים עכשיו בעיצומו של שיפוץ 680 מיטות חדשות שלא היו ברשות

האוניברסיטה קודם לכן, על-ידי זה שאנחנו נמנעים מלמכור מספר מבנים, שעל

פי תוכנית ההבראה היינו צריכים למכור אותם. המבנים האלה נמצאים

בקרית-יובל ברחוב גוטמאלה. אלה מבנים שיצאו משימוש הסטודנטים, ולקראת

השנה הבאה נחזיר אותם. זו פעולה שעולה לאוניברסיטה הון תועפות, משום

שהיא משכה מהאוניברסיטה את התמורה בעבור הנכס שהיה צריך להימכר, והיא

דורשת מהאוניברסיטה השתתפות -כספים לשיפוץ, שהוא. שיפוץ. מהותי. אלה בתים

שעומדים כבר 25 שנה, ומצבם העכשווי הוא מתחת לכל ביקורת. הפעולה הזאת

כבר נעשית, אבל אנחנו לא במצב שמישהו כבר התייחס לבקשות שלנו למימון

הפעולה. זה יתן לנו אפשרות ל-6,500 מיטות, זה לא יפתור את כל הבעיה,

אבל יפתור את עיקרה. כבר עכשיו אנחנו מרגישים לחץ לא רגיל בענין הזה,

אני לא יכול להשוות זאת למוסדות אחרים. הדרישה למקום הרבה יותר גדולה

ממה שהיתה בעבר. למצב הדירות בשוק יש השלכה לביקוש אצלנו. חשבנו שזה

בערך המקסימום שאנחנו יכולים לעשות, ואני חושב שנוכל להתמודד עם צפי

סביר על סמך ההתייחסות התכנונית שלנו לגידול בדרישה. 6,500 מקומות הם,

נדמה לי, יותר מאשר כל מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ יש להם ביחד. זו

פעולה לא פשוטה, זו פעולה שמבחינה כספית עולה לאוניברסיטה. היום המחיר

למיטה בחדר כפול הוא 135 שקל.

יש לנו 1,200 תלמיד במעונות, שלוקחים מקום, והם תלמידי בית-הספר

לתלמידי חו"ל. זו פעילות שאיננה נותנת מקומות לתלמידים ישראלים, אלא

לתלמידים שבאים ארצה לשנה או לתקופה במסגרת לימודים כאלה או אחרים.

לאנשי מיעוטים יש 1,000 מיטות.

ג. פישלזוו; אוניברסיטת תל-אביב נבנתה מלכתחילה, כפוף

לקונספציה, שזאת תהיה אוניברסיטה לקהילה.

האוניברסיטה נבנתה כמעט במרכזו של מרחב מטרופוליטני, והכוונה היתה שרוב

הסטודנטים אכן יגיעו מהבתים הרגילים שבהם הם גרים. מכיוון ששני-שלישים

מאוכלוסיית מדינת ישראל, אם אנחנו רוצים או לא רוצים, גרים בין חדרה

לגדרה, הרי כולם נמצאים בטווח של עד שלושת רבעי שעה-שעה נסיעה

מאוניברסיטת תל-אביב. מכאן שהאוניברסיטה מלכתחילה לא דאגה ולא טיפלה

בנושא שנקרא מעונות לסטודנטים.

מי שהכניס את האוניבסיטה ל"בוץ", זאת יהדות העולם שדרשה מהאוניברסיטה

ומימנה הקמת מעונות, כדי לשכן עולים חדשים ותלמידי חו"ל. כך שזכינו בכך

בתחילת שנות ה-70. מתחילת שנות ה-70 לא נוספה מיטה אחת לאוניברסיטת

תל-אביב. יש לנו סה"כ 1,070 מיטות, מתוכן, כפי שאמר יוסי - על-פי חלוקה

מוגדרת ומיכסות, כמו שמקובל בכלכלת ישראל - לסטודנטים ישראלים מן

המנין, ערבים ויהודים, להם יש 510 מיטות. כל יתר המיטות מוקצות לתלמידי

תוכניות לימוד מאוד מוגדרות.



בתהליך טבעי, הפיזור הגיאוגרפי של מקום מגורי הסטודנטים הלך והתרחב, כך

שהביקוש למעונות הלך וגדל. למזלנו כפי שאמרתי, האוניברסיטה נמצאת בתוך

המרחב המטרופוליטני, ויש אלפי דירות שעומדות להשכרה במרחב המטרופוליטני

הזה. השאלה היא באיזה רדיוס הן נמצאות מהאוניברסיטה. בשנה שעברה עלה

חדר לסטודנט בודד בסביבות 220 דולר, וככל שאתם מתרחקים לכיוון דרום

תל-אביב, רחוב הרצל, הייתם מוצאים חדר בסביבות 90-100 דולר לסטודנט.

אבל כמובן, כאן צריכים להוסיף שתי עלויות: עלות התחבורה ועלות זמן

הנסיעה, כיוון שיש אלטרנטיבה לזמן.

הסטודנטים מתפלגים ברדיוסים מסביב לאוניברסיטה. השנה אנחנו מרגישים כבר

יותר לחץ על הנושא, והסיבות הן לאו דווקא העולים. אחת הסיבות הבנליות:

מחלף הכפר הירוק, סטודנט יהודי ישראלי יכול לגור בכפר-סבא, סטודנט

ישראלי ערבי יכול לגור בטירה או בטייבה, ואני נותן לכם דוגמאות

קונקרטיות. אלא שלוקח לו להגיע מטייבה בין שעה ורבע לשעה וחצי

נסיעה בשעות הבוקר, כי הוא נתקע לחצי שעה במחלף הכפר הירוק. כנ"ל יש

לנו צומת מורשה וכיו"ב, כנ"ל יש לנו הפקקים של כפר שמריהו בשעות

הבוקר. כלומר, חלק מבעיית הדיור באוניברסיטת תל-אביב היתה נפתרת אם

בעיית הצמתים היתה נפתרת, בעיית רכבת פרברים היתה נפתרת וכיו"ב.

יוסי הקדים ואמר, שכרגע אנחנו במשא ומתן עם עיריית תל-אביב על קבלת

גושי דירות באיזורים רחוקים. אגב, משאל שנערך בקרב הסטודנטים גילה חוסר

רצון מוחלט מצד הסטודנטים לגור באיזורי שכונת התקווה או בדרום יפו,
והסיבה היא בנאלית
הוצאות תחבורה וזמן תחבורה. כלומר, אם היו משפרים

את שני המרכיבים האלה, סטודנטים יכלו לגור במרחקים סבירים שבהם כרגע -

אני לא יודע מה יהיה בעוד חצי שנה - יש דירות למגורים. הסטודנט שלנו

רוצה לגור קרוב לאוניברסיטה כי זה נוח, כי בהליכה הוא מגיע לשיעורים,

בהליכה הוא מגיע לספריה, בהליכה הוא מגיע למרכז הספורט. כל הדברים האלה

הם נוחיות, ועבור נוחיות צריכים לשלם. מכירים את התופעה.
ח. מירום
זה נכון, אבל לאלפים אין מקום, ואז השאלה

היא מה האלטרנטיבה. מה עומד מול מה.
ג. פישלזוו
אמרתי, אין בעיית מקום. השאלה היא מהו מרחק

הנסיעה מהאוניברסיטה, ולא מרחק גיאוגרפי. כי

אם אתה צריך להגיע לאוניברסיטה בקו 25 במשך 50-55 דקות, אתה בצרה. אם

חברת "דן" תקיים קו ישיר מיפו, שיהיו לו 3-4 תחנות, עד לאוניברסיטת

תל-אביב, מרחק הנסיעה עשוי להתקצר ב-20 דקות. דרך אגב, זה פתרון לבעיית

אופקים. אני מכיר קמפוסים, ובדקתי נושאים בארה"ב. לא כל מעונות

הסטודנטים בארה"ב צמודים לקמפוסים, אלא האוניברסיטה מקיימת שרות הסעה.

השרות הוא בבעלות האוניברסיטה, או שהאוניברסיטה מוציאה את זה לחברה. יש

10 מיניבוסים, והמיניבוסים האלה נוסעים הלוך וחזור בשעות קבועות

מהמעונות לאוניברסיטה וחזרה. וסטודנט עולה על המיניבוס, ברגע שהוא מציג

כרטיס סטודנט, והוא לא משלם. הוא מציג כרטיס סטודנט ועולה על המיניבוס.

דרך אגב, אוניברסיטת שיקגו ממוקמת במקום לא סימפטי למגורים, ורדיוס

המגורים שם הוא מאוד גדול. יש שם מערכת היסעים של אוטובוסים של

האוניברסיטה. עובדי אוניברסיטה וסטודנטים עולים על ההיסעים האלה חינם,

ונוסעים בקמפוס. יכול להיות שאנחנו צריכים למסד את המערכת הזאת אצלנו.



ח. מירום" כשאתה אומר שאין בעיית מקום, אתה מתכוון גם

למחירי

ג. פישלזוו; למחיר סביר. לבדיקתנו היום עדיין ניתן למצוא

באיזור דרום-תל-אביב-יפו דירות בסביבות 120

דולר לחדר לסטודנט.

ש. יהודה; הבעיות של אוניברסיטת בר-אילן אינן שונות

בהרבה מאוניברסיטת תל-אביב. המרחק הוא די

קטן. באוניברסיטה לומדים 12 אלף סטודנטים. לנו יש כ-600 ומשהו מיטות

במעונות, מתוכן כ-200 משוריינות לתלמידי חו"ל הלומדים באוניברסיטה. יש

לנו קרקע לבניית מעונות, ואנחנו במשא ומתן. מבקשים מכל מקור אפשרי

כספים לבנות מעונות. על כל מיטה במעונות יש לנו כ-5-6 מועמדים, בעיקר

מועמדות. אני רוצה להזכיר שאוניברסיטת בר-אילן זו אוניברסיטה דתית,

ובעיית הבנות שם היא בעיה יותר קשה, מאחר שמשפחות דתיות ממקומות רחוקים

בארץ מוכנות לשלוח את הבת לאוניברסיטה בתנאי שהיא תהיה בפנימיה דתית.

זו בעיה שהיא אופיינית לבר-אילן.

הפתרונות שאנחנו רואים אותם הם כפי שאמרתי: ראשית, יש תוכנית לבניית

מעונות, הבעיה היא כלכלית, ובמצב של האוניברסיטה וקרנותיה אין סיכוי

לבנות את זה, מתקיימים דיונים עם ותי'ת, עם משרד האוצר ועם כל מי שאנחנו

יכולים לפנות אליו.

אנחנו בעצם עושים שתי פעולות שהן לא גדולות, אבל זה מה שאנחנו יכולים
לעשות
הקמנו קרן מילגות מיוחדת - זו לא קרן גדולה - לעזרה בשכר-דירה

על סמך קריטריונים סוציו-אקונומיים מסויימים. לא על-פי הצטיינות

בלימודים, אלא פשוט על פי צרכים. אנחנו מסבסדים היום כ-250 סטודנטים.

היו"ר מ. בר-זהר; מה גודל הסיבסוד?
ש. יהודה
לא באתי מוכן לנושא, זה לפחות חצי שכר-דירה,

בלי לתפוס אותי במלה.

באוניברסיטה התחלפה האגודה לפני שבועיים, אני מאחל לה הצלחה, ועכשיו זה

תלוי באנשי האגודה במישרין. בשנים קודמות כאוניברסיטה הגענו למוצא עם

האגודה, שבה האגודה שכרה את הדירות. לא הסטודנט הבודד עמד מול בעל הבית

בקרית אונו, אלא האגודה עמדה, בערבות האוניברסיטה. כאשר גוף מנהל את

המשא ומתן, אתה תמיד יכול להוריד מחירים. לא הסטודנט הבודד עמד מול

בעלי הבתים אלא אגודת הסטודנטים. אחת הבעיות היא, שבעלי הבתים רוצים

ערבות כספית שלא ישחיתו את הדירה, דבר שסטודנטים לא מסוגלים לתת. אנחנו

נתנו את הערבויות האלה.

אם האגודה החדשה תרצה להיכנס אתנו לנושא הזה, בהחלט נוכל לעזור.

לנו יש קצת יתרון על-פני אוניברסיטת תל-אביב, כי לנו יש פריפריה שאין

לתל-אביב, וזה קית-אונו, קרית-שמואל, גבעת-שמואל והאיזורים האלה. יש

בהחלט לחץ עצום על מעונות.



היו"ר מ. בר-זהר; מה קורה בענין קליטת עולים ?

ש. יהודה; הודענו למשרד הקליטה ולות"ת שאנחנו לא

מקציבים ולו מיטה אחת לעולים. פה זה עקרון

שאני כמטפל בזה עמדתי על כך, והוא עבר את מוסדות האוניברסיטה. שום

סטודנט ישראלי לא ייפגע כתוצאה מקליטת עולים מרוסיה, כולל בסגל האקדמי.

היום אנחנו מקיימים אולפן עברית ל-250 עולים מרוסיה, בקמפוס

האוניברסיטה אנחנו פותחים מכינה באוגוסט, ואנחנו מסיעים את התלמידים.
היו"ר מ. בר-זהר
מה הצפי שלכם לשנה הקרובה לגבי סטודנטים

מרוסיה?
ש. יהודה
יש במכינה כ-200, נרשמו ללימודים ממש כ-85

סטודנטים.
היו"ר מ. בר-זהר
זאת אומרת, שיהיה מספר מצומצם.
ש. יהודה
אנחנו הודענו שאנחנו לא מקציבים ולו מיטה

אחת, במפורש לא משריינים. יש לנו קצינים

משוחררים, חיילים משוחררים, אנשים שמגיעים מצפת, אנחנו פשוט לא עומדים

בזה.
ג. פישלזוו
אגודת הסטודנטים של אוניבסיטת תל-אביב, ואני

צריך להגיד זאת לשיבחה, בדיון על קליטת

עליה, מרצונה הטוב, ולו לשם סמליות בלבד, ויתרה על 10 מקומות של

סטודנטים ישראלים מן המנין לטובת סטודנטים עולים. יתרה מזאת, אין שום

הקצבה לסטודנטים עולים.
מ. רב
אוניברסיטת חיפה מונה כ-6,400 סטודנטים, ויש

לנו 538 מיטות בלבד. כפי שציינו האחרים, גם

מתוך 538 הסטודנטים, 70 מיועדים לתוכניות של תלמידי חו"ל, וכמובן זה

יורד מהמספר שאפשר היה לשחק אתו, לתלמידים ישראלים.

האוניברסיטה שלנו מנקזת אליה בעיקר את התלמידים מישובי קו העימות,

וסטודנטים ערבים מהגליל ומהמשולש.
פ. גולדשטייו
איזה אחוז לומד באוניברסיטה מבני המיעוטים?
מ. רב
כ-20 אחוזים.
פ. גולדשטייו
ומה היחס שלהם בביקוש למגורים במעונות? יותר

גבוה?
מ. רב
יותר גבוה. הבעיה לכל הסטודנטים, אלה שלא

מקבלים את המעונות, זה היות האוניברסיטה

מחוץ לחיפה ולא קרובה לאחת השכונות, כפי שזה במקומות האחרים. בכל מקרה

מדובר כאן בזמן נסיעה, גם אם מישהו זכאי והצליח להשיג דירה בנוה

שאנן.



ר. זאבי; האם בתקופה שאנחנו נמצאים בה, של מבצע לאומי

של קליטת העליה, אנחנו לא צריכים לשנות את

הנורמה, את הסטנדרטים, ובמקום שניים בחדר שיהיו שלושה? אני לא אומר

ארבעה, אבל שלושה בחדר. יהיה צפוף, אבל זה המאמץ הלאומי לקליטת העליה.

אי אפשר להכניס עוד מיטה? כך מגדילים ב-50 אחוזים.

מ. רב; אני לא יודע מה קורה במוסדות האחרים, אני

יודע מה המעונות שלי מסוגלים לתת מבחינת

מיכלול המתקנים והשירותים שישנם. הם לא בנויים להכיל יותר מ-444 איש

במבנה שיש לנו במעונות הקמפוס. כל מערכת החשמל, כל מערכת ההספקים של

מים חמים וצריכתם וכל דבר שתיגע בו לא יעמוד בכך, גם מבחינת צפיפות

האוכלוסין. גם היום המצב לא אידיאלי.

ר. זאבי! יצרכו עוד חשמל, יצרכו עוד מים, זה נשמע

כאילו אני זורק סיסמא חלוצית. העליה תמשיך

להגיע, ואנחנו מקווים לכך. לבנות דירות חדשות זה סיפור של שנתיים.

אנחנו צריכים לקלוט אותם אתמול. אתמול לשים עוד מיטה, אפילו מיטה

לגובה, אפילו שתי מיטות מתחת לגובה, למה? כי זה מבצע לאומי.

ג. פישלזוו; דרך אגב, האם אתה זוכר איך פתרו בעיה דומה

בסוף מלחמת העולם השניה? בבת אחת נקלטו

ב-1946-7 כ-400 אלף סטודנטים בקמפוסים האמריקאים. הם בנו בטונדות. הן

עד היום ניצבות בחלק מהקמפוסים. תוך 6 חודשים הוקמו שיכונים ל-400 אלף

סטודנטים.

כמחצית מהסטודנטים במעונות של אוניברסיטת תל-אביב גרים במעונות, כאשר

בדירה יש 8 סטודנטים. הדירה מחולקת ל-4 חדרים קטנים, מערכת שירותים

אחת, מטבח אחד, ובכל חדר שני סטודנטים. לדירה כזאת, שגרים בה כבר 8

סטודנטים, להוסיף עוד סטודנט - זה פשוט בלתי אפשרי. בדקנו את הנושא.

בדירות שבמחציתן גרים 4 סטודנטים בדירה, לדירה כזאת של 4 סטודנטים ניתן

להוסיף סטודנט חמישי. בחדר אחד יגורו שלושה, ובחדר אחד שניים. יש לך

בעיה, זאת לא רק מיטה, אתה צריך גם שולחן שהוא יוכל לשבת לידו ולעשות

עליו שיעורים. אתה צריך גם שולחן שאפשר יהיה לשבת לאכול, ואפשר יהיה

להעמיד כסא במטבח. אני הייתי מבקש מוועדת החינוך, ואתה תושב רמת-אביב.

כדאי שתבואו ותבקרו פעם, ותראו איך נראים מעונות סטודנטים.

פ. גולדשטייו; אוניברסיטת חיפה, אם אינני טועה סמוכה

לריאלי. שם ראיתי הרבה מאוד מבנים פנויים,

הסטודנטים של הפנימיה עברו למבני בטון ודומני שיש צריפים די רבים שאני,

כאשר למדתי בפנימיה, התאכסנתי שם. היינו 4 איש בחדר, והיה צפוף ונעים

ונהדר. אני מציע לבדוק את האפשרות הזאת, זה לדעתי יוסיף כמה עשרות רבות

של מקומות.

ר. זאבי! אנחנו נמצאים היום בשעת חרום לאומית. פעם

גרו ארבעה ילדים בחדר, לגובה.
ש. יהודה
בר-אילן במשא ומתן על צריפים ישנים של

תל-השומר. קצין הבטיחות עוד לא מאפשר לנו

להיכנס. אם הוועדה תעזור לנו לקבל תקציבים, נשמח מאוד.

מ. רב; אצלנו בכל שנה יש כ-4 מבקשים לכל מיטה.

כ-100 סטודנטים שעומדים בכל קריטריון לקבלת

מעונות נדחים בגלל חוסר מקום. הקושי של האוניברסיטה למתן פתרונות הוא

עצום, ולכן פנינו לכמה אופציות במשך השנים. המועצה המקומית נשר בשיתוף

עם משרד השיכון, עמידר ואנחנו, עברנו לפרוייקט של דירות פתוחות, כפי

שמקובל בבאר'שבע מספר שנים. נתנו בשנה האחרונה 20 פתרונות, והשנה

מקווים להגדיל אותו ל-100. זה פרוייקט של פעילות חברתית קהילתית של

הסטודנטים בתוך קהילה.

בכפרים דליה ועוספיה אנחנו מנסים שנים רבות .למצוא מקום לאכסן סטודנטים.

יש בקיבוצים, כפי שאיקי ציין, איזה שהוא גרעין של סטודנטים שמתגוררים

במקום, ובאים ללמוד באוניברסיטה. אנחנו פונים לקיבוצים כדי להשיג את

זה.

למרות הכל ואף על פי כן אנחנו במצוקת דיור מאוד קשה. לאוניבסיטה יש

תוכניות פיתוח.

היו"ר מ. בר-זהר; יש לך השוואת מחירים של הדירות בחיפה? האם

הם האמירו, ובאיזה שיעור?

מ. רב; הם האמירו במאה אחוזים. הלחץ הוא בעיקר

עלינו, והוא מגיע לאגודה כשאין פתרונות. כמו

שאמרתי, יש לנו תוכניות פיתוח.

היו"ר מ. בר-זהר; תוכניות הפיתוח יפות מאוד, אבל אין להן שום

ערך היום, הן לא פותרות בעיות.

מ. רב; בשנה הבאה אנחנו פותחים את מכינת העולים,

ונקצה 50 מיטות במעונות, בהסכמה עם הסוכנות

היהודית. למעשה אנחנו צופים שיהיו 300 סטודנטים במכינת העולים, ועוד

כ-200 סטודנטים ירשמו אחרי המכינה.

היו"ר מ. בר-זהר; פרופ' פישלזון, כמה אתם צופים בתל-אביב?

ג. פישלזוו; אנחנו צופים במכינת עולים בשנה הבאה 600,

ועוד בין 200 ל-300 סטודנטים עולים מן

המנין. לגבי מכינת עולים יש לנו הסכם מוגדר עם מינהל הסטודנטים. מכינת

העולים תקבל הקצבה רגילה שלה, שזה 120 מקומות במעונות. כל יתר התלמידים

במכינת עולים, יגורו בבית ההורים או בבית המשפחה, כאשר מינהל הסטודנטים

התחייב לשלם את עלות הנסיעה. זה הסדר אליו הגענו, וכך אנחנו מגיעים

בקרוב ל-600 במכינת סטודנטים.
מ. רב
אנחנו צופים, בגלל עליית מחירי הדירות, 7-8

מבקשים לכל מיטה קיימת במעונות.

א. כהו; מה להערכתך יקרה עם אלה שלא יקבלו מעונות?

אני מתכוון לחיפה ספציפית.

מ. רב! אני בטוח שחלקם לא יבואו ללמוד.

י. שטרום! דבר שמשיק לכל מה שאנחנו מדברים פה זה בעצם

ההוצאות הכספיות של הסטודנט, שבשנים

האחרונות מאוד עלו. היום כל הנושא של עליית שכר-הדירה נדבק למשקולת

שרובצת על הסטודנט, ולדעתי, והחברים שלי הסכימו, זה ימנע מאנשים רבים

ללמוד בשנה הבאה.
היו"ר מ. בר-זהר
מר פינצי, משרד האוצר אומר שהוא מקציב

לקליטת העליה סכומים נכבדים. איפה זה מתיישב

עם הדברים שאנחנו שומעים כאן?

ר. פינצי! במסגרת הפתרונות לדיור סטודנטים, צריך לחלק

את זה לשניים! ראשית, בבאר-שבע, שם הבעיה

חמורה ביותר. יש מגעים בין הסוכנות לאוצר על המבנה של מלון זוהר, יש בו

134 מקומות. אפשר להוסיף את מלון זוהר כאופציה למעונות של אוניברסיטת

בן-גוריון. כרגע הבעיה היא בסוכנות, כי צריך לעשות חילופי תקציב עם

המדינה.
היו"ר מ. בר-זהר
שנת הלימודים מתחילה בקרוב. כמה זמן צריך

לחכות לדבר שכזה? כלומר, האם יש משא ומתן,

ומה זה "מגעים"?

ר. פינצי! כרגע יש בעיה עם הסוכנות. הבעיה היא

בסוכנות.

א. לאור! האוניברסיטה חשבה לרכוש את מלון זוהר. רכש

אותו יזם פרטי, שלא בטוח שהוא ישכיר אותו

לאוניברסיטה. בכל מקרה, זה נותן פתרון ל-134 סטודנטים, כאשר 134

הסטודנטים האלה הם סטודנטים עולים שאין להם מקום בבית רמט. זה לא

מתייחס למספרים עליהם דיברתי כאן.

ר. פינצי! ועדת שרים לענייני עזבונות הקציבה כ-7 וחצי

מיליון שי'ח לבניית מעונות, ומעבר לזה יש עוד

סכומים שייגזרו מהתוכנית שתוגש על-ידי ות"ת.
ח. מירום
איזו תפוסה נותנים 7 מיליון ש"ח אלה?
ג. פישלזון
אני יכול לתת לך את התחשיב. כדי לבנות מיטה

צריך בסביבות 20 אלף דולר. אתה יכול לעשות



חשבון, שאם יש 7 מיליון וחצי ש"ח, 8 מיליון ש"ח, זה פותר לך בעיה ל-200

סטודנטים.

ר. פינצי; ומעבר לזה יש עוד הסכומים שיוקצו במסגרת

התוכנית לקליטת העליה. משם ניתן למצוא כסף

לבניית המעונות, וזו ניגזרת של הפרוגרמה שתאושר.

י. ועדיה; בניית השיכונים עכשיו היא לא פתרון. בדברי

לא התייחסתי לכך שאנחנו מתכננים בניה קשה של

מעונות נוספים בהר הצופים, ומתחילים לבנות זאת בעוד חודשיים. זה לא

יענה. אני לא יודע על הלחצים שישנם במקומות אחרים, אבל אם לא נוכל

לעמוד בלחץ בעתיד, אנחנו נבנה בניה טרומית מהירה. אלה דברים שאפשר

לעשות. העלות שלהם לא זולה, אבל אם צריך - לא תהיה לנו ברירה. אני חושב

שהתקציבים שפה נאמרו אינם עומדים באיזה שהוא יחס להיקף הבעיה. אנחנו

עובדים על 680 מיטות בשיפוץ ברחוב גואטמלה, כאשר העלות למיטה בשיפוץ,

לא בבניה, היא 8,000 דולר, וזה שיפוץ שאנחנו רוצים לגמור אותו ל-1

בנובמבר, לשנת הלימודים הבאה.
ג. פישלזון
חשבנו לשפץ בית-ספר, וזאת בערך העלות להפוך

בית-ספר בתל-אביב, אינו משמש עוד כבית-ספר

נהפוך אותו למעונות.

י. ועדיה; על הענין הזה הגשנו בקשה לאוצר, לפי דעתי

בחודש ינואר, לאוהד מרן. בכתובים עדיין לא

קיבלתי תשובה, השיפוצים בעיצומם. בטלפון נאמר לי רק ביום חמישי האחרון,

בדיוק מה שאתה אומר. זה בקושי יענה על השיפוצים שאנחנו משפצים

בקרית-יובל.

ס. ניסן; תקן לי אם אני טועה. שמענו שמשרד הבטחון

מעוניין בחלק מהמעונות האלה לצרכיו. רציתי

לדעת איפה זה עומד.
י. ועדיה
קודם כל, האוניברסיטה העברית בשנה שעברה

החליטה להרוס את המעונות האלה. במקום זה

הלכה האוניברסיטה העברית והשקיעה שם, שיפצה אותם, ועשתה אותם פחות או

יותר אנושיים. סליחה שאני מתבטא כך, אבל הם באמת לא היו במצב אנושי.

אנחנו רוצים לקוות שנוכל להרוס אותם, כי אנחנו חושבים שזה לא סטנדרט

נכון. מדובר בשיכונים טרומיים שניבנו בשנות ה-50, והם די קבועים. יש

לפחות 6 גופים שונים שרוצים נכסים שונים שהם בבעלות האוניברסיטה העברית

כל הזמן, ואין לנו שום כוונה מהסוג שאתה שאלת עליה.

א. כהן; אני רוצה לחזור לדברי מיכה רב. עלולים

להיווצר מצבים, וזו בדיוק הנקודה שעליה

אנחנו מדברים עכשיו, שאם יש מיטה אחת ל-8 סטודנטים באוניברסיטת חיפה,

יהיו אנשים - לא כולם, אבל חלקם לפחות - שלא יוכלו לממש את הלימודים

שלהם, וזו הבעיה העיקרית שלנו. סטודנטים שלומדים באוניברסיטאות,

שנכנסים לאוניבסיטאות, לא יוכלו ללמוד בשנה הבאה, וזה מה שפה צריך

להבין. זאת בדיוק הבעיה, ואת זה צריך לפתור מהר, בטווח הזמן של 4



חודשים. הוא לפחות היה היחיד שאמר את זה ישירות בפנים. אנחנו רוצים

לעזור. מה שאנחנו יכולים לעשות, אנחנו נעזור. תבינו שפה עלולה להיווצר

בעיה רצינית, שסטודנטים לא ימשיכו ללמוד או לא יגיעו בכלל ללימודים

בגלל מצוקת דיור, כשפעם זה היה בגלל שכר-לימוד.

(מתחלף היו"ר. מכאן מ"מ היו"ר ח. מירום)
מ"מ היו"ר ח. מירום
אני רוצה לאפשר לחברי הכנסת לומר כמה דברים,

ואחר כך כמובן אפשר יהיה להגיב.

אנחנו זוכרים מאבקים של הסטודנטים על שכר-הלימוד, מאבקים חסרי פשרות

והפגנות גדולות, הפיכת העולם, כדי לנסות ליצור מצב ששכר-הלימוד השנתי

ירד ב-800 שקל, ב-1,000 שקל. היום, כאשר אנחנו דנים בנושא הדיור

לסטודנטים, אנחנו מדברים בערכים כפולים ומכופלים ומשולשים. נושא

שכר-הלימוד הופך לזניח באופן יחסי לסטודנט ביחס לנושא הדיור, ועל כן

הבעיה היא כל כך חמורה. נדמה לי שהוועדה הזאת במשך כהונת הכנסת הזאת,

היתה עסוקה באינטנסיביות בנושא שכר-הלימוד, והיום, כשאני מסתכל לאחור,

באמת בפרופורציות שהדברים עומדים, הדיור הוא בעיה הרבה יותר חמורה.

אמרתי זאת כדי להציג את מידת האקוטיות של הענין.

אני חושב שלא צריך למנוע מהאוצר להוציא לפועל תוכניות של הגדלת תפוסת

המעונות לאוניברסיטאות. להיפך, יש לברך על זה. אבל אין בשום תוכנית כזו

אפילו קצה קצהו של פתרון הבעיה שמוצגת כאן בהיקפים שמוצגים כאן. הרי

בחנו וראינו שהתקציב שעומד יתן פתרון ל-200 סטודנטים, שעה שאנחנו

עוסקים בסביבות ה-7,000 סטודנטים. התקציב שעומד כאן הוא תקציב שבמשך

20-30 שנה יפתור את הבעיה, וזה כשאנחנו מדברים על מספר הסטודנטים

הנוכחי, בלי לקחת בחשבון גידול טבעי.

על-כן, בכל הכבוד הראוי, זהו לא הענין שעליו אנחנו יושבים ושיכולים

לראות בו פתרון.

אני רואה את לב הענין בעלות השכירות ובתחבורה עבור הסטודנטים. לגבי

עלות שכירות בשוק החופשי, לא יהיה ניתן בכוחותינו אנו כאן בוועדה, עם

הפרופסורה הנכבדה שנמצאת אתנו כאן ועם הנציגות הממשלתית שיושבת כאן, לא

נוכל להשפיע על הענין הזה השפעה של ממש. אלא אם יימצאו פתרונות דיור

ייחודיים, כמו למשל פתרונות שהוצגו כאן לנושא של העמדת מבנים מיוחדים

למגורי סטודנטים, מבנים עזובים, מבנים טעוני שיפוץ וכן הלאה, שבעלות

קטנה יחסית ניתן יהיה להכשיר אותם. אפשר גם בהעמדת אכסניות נוער או בתי

הארחה קיימים בעלות מתאימה לסטודנט.

אני רוצה להגיד כאן כחבר כנסת, שהוא גם נציג של התנועה הקיבוצית, שאני

חושב שיש מקום לעיין ברצינות באפשרות שבתי הארחה קיבוציים באזורי

אוניברסיטאות יציעו את שרותיהם, בעלות שתהיה סבירה לסטודנטים ותהיה

כדאית גם לקיבוץ. אנחנו מכירים מקומות שהם חסרי תפוסה במשך חודשים רבים

במשך השנה. יתכן מאוד שיהיה מקום להציע את זה לתנועה הקיבוצית, ולמצוא

בכמה מקומות פתרונות הולמים. כך יכול להיות באיזור ירושלים, ואני רואה



כמועמדים את רמת רחל, את מעלה החמישה וכן הלאה. יתכן מאוד שנוכל לגבש

משהו שיוסיף תפוסה נכבדה מאוד לסטודנטים.

י. ועדיה; בדקנו את הנושא. ישנם קיבוצים שמוכנים

להעמיד חדרים.
מ"מ היו"ר. ח. מירום
במצב של חיפוש פרנסה, יכול להיות שזה יהווה

תמריץ לקיבוצים לשפץ, לבנות, להעמיד מבנים

קיימים לטובת הענין הזה, ולהרוויח את מה שניתן להרוויח כאן, ושני

הצדדים יוצאים נשכרים, הסטודנט מפני העלות שאינה עומדת בנפחים הנוראים

שישנם בתוך ירושלים ותל-אביב, ועבור הקיבוץ - בהעמדת המבנה.

אני מציע שמכאן תצא איזו שהיא קריאה לתנועה הקיבוצית לעיין באפשרות

של השתתפות במאמץ לטובת ציבור הסטודנטים.

(חוזר היו"ר הקבוע מ. בר-זוהר)

היו"ר מ. בר-זהר; נבקש ממך להיות הרפרנט שלנו בקיבוץ הארצי.

ח. מירום; אני בהחלט מוכן לקבל על עצמי את הענין,

ולנסות להגיש איזו שהיא תוכנית לאחר בדיקה.

במצב הזה לסטודנט קיימת בכל-זאת בעיה קשה של תחבורה, וזה כבר הוצג כאן

בכל הקשור לאוניברסיטת תל-אביב ולשכונות הדרומיות. אותו דבר בדיוק באשר

למעלה החמישה וקרית ענבים בקשר לאוניברסיטה בירושלים. אם הם יצטרכו

לצאת החוצה ולעמוד על הכביש ולחכות, ולא יהיו איזה שהם סדרי תחבורה

ייחודיים לסטודנטים, זה יהיה קשה. אני לא נבהל מנסיון למצוא פתרון גם

בקטע הזה.

בעיני הפתרונות צריכים להיות קצרי טווח, מיידיים, כדי להכות על הברזל

הזה בעודו חם. אחר כך צריך, כמובן, לטפל בבניית מעונות, אבל בזה אני

רואה ענין לטווח ארוך.

היו"ר מ. בר-זהר; הייתי חייב לגשת לוועדת הכנסת כדי להעביר

לטיפולנו את ענין החינוך המיוחד, שבטעות

הועבר לוועדת הכספים. אכן הדבר נעשה.

ה. מחמיד; אני מברך על היוזמה לבחון את הנושא הזה

ולטפל בו. אני פעם ראשונה מתייחס לנושא הזה

בהיותי חבר כנסת. אני מברך גם על הבהירות שבה נאמרו הדברים כאן, וזה

לגבי כלל הנושאים של הסטודנטים, לעניין שכר-דירה.

זה ממש בלתי אפשרי שסטודנט גם ידאג להצליח בלימודים וגם יחפש מכל מיני

זוויות איפה הוא יוכל למצוא חדר לגור בו. אסור שזה יקרה לסטודנט.

פה אני מעריך את מה שאיקי אמר לגבי הסטודנטים הערביים. אני חייב לדבר

מתוך נסיוני כסטודנט באוניברסיטת תל-אביב. במשך כ-8 שנים היינו צריכים



לחפש חדרים או דירות מבלי להזדהות בשמנו, כדי שנוכל לשכור דירה,

ולפעמים באמצעות מישהו, פשוט לרמות ולשקר, ובסופו של דבר זה גם מתגלה.

לסטודנטים הערביים יש בעיה במציאת דירה. גם היום זה נמשך, וביתר שאת,

משום המצב של הגזענות, מתחים ושריפת הדירות בהן גרים ערבים. כולנו

יודעים על זה. אני חושב שזה מצב די מסוכן, ולגבי הסטודנטים הערביים זה

מהווה סכנת חיים. לא רק שאין לסטודנטים הערביים זכאות מועדפת בגלל המצב

שלהם, אלא שאני מבקש לתקן לי אם זה לא נכון, שהקריטריונים או נקודות

הזיכוי שלהם הן נגדם בעצם ולא לטובתם, על אף המצב הקיים, כי הם לא

יוצאי צה"ל וכו' וכו'.

ג. פישלזוו; לפי חוק חיילים משוחררים, חייל משוחרר מקבל

נקודות זכות עבור שרותו.
ה. מחמיד
לכן אני חושב שמצבם מסוכן. צריך לזכור גם את

- רמתם הסוציו-אקונומית. רובם מתחת לקו העוני

וגם לו היו מאפשרים להם למצוא דירות, הם לא יכולים לשלם.

כוועדת החינוך והתרבות אנחנו כל הזמן מעודדים לימודים אקדמאיים. אני

יודע, אדוני היו"ר, עד כמה אתה מעודד לימודים אקדמאיים. אבל מה שאנחנו

דוגלים לא עולה בקנה אחד עם המציאות. דיברנו לפני כמה ימים על חינוך

אפור, ואני בטוח שיש גם דיור אפור, ומצב בלתי נסבל.

דובר פה על קרן לסיוע, הלוואי שזה היה קורה בכל אוניברסיטה, שקרן כזאת

לפי קריטריונים מסויימים אובייקטיביים, ולא לאומיים, תהיה לגבי כולם.

מובן, שבניית מעונות זה לטווח ארוך, כפי שאמר ח"כ מירום. צריך שיהיו

קריטריונים צודקים גם לגבי חלוקת המיטות. כדי להתגבר על אי-קבלת

סטודנטים ערביים בדירות פרטיות, רצוי לפעול כפי שנאמר שבאוניברסיטת

בר-אילן פועלים. האוניברסיטה היא בעצמה שפונה לשכירת דירות, וכך

הסטודנט הערבי יהיה כמו כל סטודנט אחר, ולא יצטרך להתרוצץ בעצמו ממקום

למקום כדי למצוא דירה. אני מברך על היוזמה של חיפוש מקומות דיור בכפרים

כמו עוספיה ודליה והקיבוצים מסביב. גם זה יכול להיות חלק מהפתרון.

כמובן, דובר על קרוואנים או פתרונות מאולתרים שהם חיוניים, כי אי-אפשר

לחכות עד לבניית שיכונים או מעונות חדשים.

ח. פארס; החינוך הגבוה מתחיל להיות רק לעשירים. כי אם

עלות הדירה היום מגיעה ל-200 דולר, אני לא

יודע כמה סטודנטים מסוגלים לשלם עבור דירה 200 דולר לחודש, נוסף לשכר

הלימוד שבכל שנה אנחנו עדים להעלאתו. מתחילה להיווצר בעיה שבאמת כל שנה

הולכת ומחמירה יותר.

אני מצטער מאוד שעל-ידי הביקורת אנחנו לא פותרים בעיה. ביקורת לפעמים

נכונה, שומעים אותה, אבל לא מבצעים כלום. כאשר דבר כזה צריך להיות

מתוכנן מראש, צריכים לצפות מה גודל הבעיה, ואין תכנון. צריך לדעת כמה

סטודנטים נקלוט בשנה זאת וזאת, לכמה סטודנט יחסר דיור. אין תכנון

מספיק. גם בענין העליה, שהיא עליה מבורכת, גם לה אין תכנון. אתמול

הייתי בכרמיאל בהפגנה של זוגות צעירים. בעיית הדיור שם חמורה. ל-63

זוגות צעירים אין להם איפה לגור. הם צריכים לשלם 700 שקל לחודש עבור

דירה, ומדובר באדם שמרוויח 1,000-1,200 שקל לחודש.



לעולה החדש מסבסדים את שכר-הדירה, והוותיק אשם בזה שהוא ותיק או עלה

קודם או נולד פה, וצריך להעניש אותו. איזה צדק יש במדינה הזאת? למה לא

מסבסדים את הסטודנטים האלה שהם בני המקום, נולדו פה או שההורים שלהם

עלו קודם? עכשיו תהיה בעיה לוותיקים. נפתור את הבעיה של העולים ותהיה

חלופה. הוותיקים יתחילו לרדת, נקבל עולים והמעגל יסתובב כך כל הזמן. כך

יסתבר בסוף מהמדיניות הלא-מתוכננת, וקופת המדינה ריקה. כל דבר שאנחנו

מעלים, אין כסף. לקליטת עליה אין כסף, לסטודנטים אין כסף, לקליטת

עובדים אין כסף, למובטלים אין כסף. היה לנו קצת, היה לנו סכום מסויים,

ואיננו. חילקנו אותו לייחודיים, וקצת להתנחלויות בשטחים, ולבטחון

בשטחים כדי לחסל את האינתיפאדה. לזה היו לנו כספים. כשאנחנו רוצים

למצוא אותם, מוצאים אותם. אבל לדברים יותר חיוניים למדינת ישראל

ולסטודנטים, אין. עבודה לאנשים אין, פיתוח אין.

אני חושב שממשלת ישראל חייבת לסבסד את ההפרש שהסטודנטים חייבים לשלם

בגלל עליית שכר-הדירה, שהוא תוצאה מבואם של עולים חדשים.

דובר פה על תחבורה. אין כסף כדי לבנות מחלפים, ושמעתי פה שבמקומות

מסויימים, שצומת מסויים ועוד צומת מסויים היו פותרים את הבעיה, אם היו

מקימים שם מחלף. למה לא מקימים? היום מדברים על כביש רחב או עוקף

בשטחים. על זה מוציאים את הכסף. אתמול שרון דיבר על זה, וגם ארנס. אם

יש כסף, תסדרו את צומת מורשה והכפר הירוק, תיבנו שם כביש ותיבנו את

המחלפים. את הכסף צריך להשקיע כאן ולא שם. אפשר לשכור מיניבוסים ולעזור

לסטודנטים להגיע למקומותיהם.

לגבי הסטודנטים הערביים. דיבר ח"כ האשם מחמיד על הבעיה הזאת. היא הולכת

כל שנה ומחמירה יותר לאור המתח שקיים בין שני העמים, לצערי הרב. במקום

שתהיה עדיפות לסטודנט ערבי, כי יהיה לו קשה להשיג דירה בעיר, בגלל

היותו ערבי, הקריטריונים באוניברסיטה נותנים זכאות מסויימת ליוצא צבא,

וכך הסטודנט הערבי יוצא מקופח משני הצדדים. גם בעיר בגלל לאומיותו לא

רוצים להשכיר לו דירה, ואם משכירים לו, קרה לא פעם כפי ששמענו פה, שהיו

התנכלויות לסטודנטים ונסיון לשריפת הדירות; מצד שני הוא לא שירת בצהי'ל,

ולא באשמתו. המדינה שיחררה אותו, חוקקה חוק לשירות בצהי'ל לכל אזרחי

המדינה כולל ערבים, אבל לא שלחו אותו. מכל מקום, לא מגיע לו דיור, מגיע

ליוצא הצבא.

לדעתי, על ועדת החינוך בענין הזה לתמוך בהצעה לחוקק חוק, לתקן את החוק

הקיים שנותן עדיפות ליוצאי צבא, והערבי יהיה שווה בקריטריונים או

בנקודות הזכאות לסטודנט ההיהודי. או שהאוניברסיטה עצמה צריכה להחליט

לשנות את הסגנון או את השיטה בה נהגה עד היום, על-ידי השוואת התנאים של

הסטודנט הערבי והיהודי. הסטודנט הערבי, באמת בעייתו יותר חמורה מזו של

הסטודנט היהודי.

ג. פישלזון; אני חושב שהבעיה היא בעיה של הטווח הקצר.

בעיית הדיור לסטודנטים היא חלק מבעיית הדיור

הכללית שמתעוררת במדינת ישראל, וכמו שאין פתרונות מיידיים טובים לבעיית

הדיור הכללית לטווח הקצר, כך גם תחומים שונים ובמיגזרים שונים של

סטודנטים, זוגות צעירים וכיו"ב. הבעיה שלנו היום היא בעיית הטווח

הקצר.



האוניבסיטאות השונות, לכל אוניברסיטה יש האפיון שלה והתכונות שלה

מבחינות אקדמיות ומבחינת בעיות חדיור. כל אוניברסיטה תצטרך לפתור את

הבעיות שלה בצורה אחרת. יש כאלה שיהיה לחן פתרון יותר קל, ואני מדבר על

הטווח הקצר, ויש כאלה שיהיח להם פתרון לטווח יותר ארוך.

אני רוצה להתייחס לבעיית הסטודנטים הערבים. כינסתי אצלי בלשכה את ראשי

הכפרים הערביים, כפר קאסם, טירה, טייבה, ג'לג'וליה ובקעה, ואמרתי להם

שיש לנו בעיית מעונות אובייקטיבית מסיבות שונות לסטודנטים ערבים.

ביקשתי את עזרתם לפתור את הבעיה. הצעתי שהכפרים יקחו על עצמם את בעיית

התחבורה. אין בעיה היום לסטודנט שגומר את יום לימודיו באוניברסיטת

תל-אביב, להגיע בתחבורה מסודרת לצומת כפר-סבא. בשעה 8 בערב יהיה

מיניבוס של כפר טייבה שיקח אותו ישירות לטייבה. שיתוף הפעולה הוא ברמת

אפס.

יש לי קרוב ל-20 סטודנטים מכפר קאסם, הבעיח היא בעיית צפיפות דיור. הוא

בא בערב הביתה, אין לו איפה להכין שיעורים. פניתי לראש עיריית כפר

קאסם, והצעתי לו לפתוח צמוד לבית-ספר או צמוד לספריה את בית התרבות,

שיהיה פתוח עד 12 בלילה, שיעמיד שם מיחם קפה. סטודנטים מהכפר יחזרו כל

ערב לכפר. זה יהיה טוב לכפר, מכיוון שהם יוכלו לתת שיעורים פרטיים,

יעלו את רמת בית-הספר שלו, אבל שיתן להם מקום לעשות שיעורים כי הם לא

יכולים בבית, בבית צפוף. בקושי קיבלתי שיתוף פעולה.

אני לא מוריד את המחוייבות של האוניברסיטה כלפי הסטודנטים, אני בהחלט

לא מזלזל בזה. אבל צריך לקבל שיתוף פעולה במקומות האפשריים, ובפירוש

אפשר לפתור בעיית דיור לכמה מאות סטודנטים. על אנשים גם לדאוג לעצמם.

אני חושב שבפירוש צריך סובסידיה להוצאות נסיעה. סטודנט ימשיך לגור

במקום מגוריו, וזה ברוך ומבורך ומכמה סיבות: הוא חוזר למקום הישוב, הוא

יכול לתת שיעורים פרטיים, הוא יכול לשמש חונך, הוא יכול למצוא יותר

בקלות מקום עבודה לפעמים, הוא לא מבלה בפאבים ועם משקאות. אנחנו כבר

היום באוניברסיטת תל-אביב נותנים סובסידיה לדיור, בתנאי שכיום שוכרים

דיור. ניתן סובסידיה לעלות נסיעה, יותר סטודנטים יבכרו לגור בנתניה,

נממן להם את הוצאות הנסיעה ולא יבואו לגור בתל-אביב.

צריכה לצאת מכאן מהוועדה קריאה לאוניברסיטאות דרך ות'ית. ההכתבה הזאת

חייבת לעבור דרך המערכת הממוסדת, שהאוניברסיטאות תוכלנה להשתמש בכספים

לצורכי פתרון בעיית הדיור של סטודנטים בטווח הקצר.

היו"ר מ. בר-זהר; אני חושש מאוד שבשנה הבאה עלול להיות מצב,

שאלפי סטודנטים עלולים להישאר ללא דיור,

ועבור חלק מהם פירושו יהיה שהם לא ילמדו. אני לא יודע אם זה חלק קטן או

חלק גדול, אבל חלק מהם, אם לא יוכל למצוא לעצמו דירה, לא יוכל ללמוד.

אמרו את זה נציגי הסטודנטים, ואני חושב שהם צודקים בכך.

יש הבדל בין הטווח הארוך לטווח הקצר מבחינת קליטת העליה. את זה אני

אומר בעיקר לפרופ' פישלזון. כשאנחנו מנסים לקלוט עליה, אנחנו מנסים בכל

אופן לתת להם דיור קבוע, או דיור ארעי למספר שנים, בעוד שכאן מדובר

בדיור ארעי שסטודנט בא אליו מלכתחילה מתוך ידיעה שהוא צריך לשבת בו שנה

או שנתיים, רק בזמן שהוא לומד. הרבה יותר קל למצוא לו מקום בבית הארחה



בקיבוץ מאשר לארח משפחת עולים בבית הארחה בקיבוץ. אין ספק שפה מבחינת

הפתרונות יתכן שאפשר לעשות את זה. אבל אני מוכרח לומר לך, שכמו שאני

מכיר את המימסד במדינה הזאת, הטווח הארוך לא ייפתר בקלות, אלא אם

יתחילו באמת להשקיע מאמצים עוד היום.

פ. גולדשטייו; האם נציגי הסטודנטים הביעו נכונות לפתרונות

דיור לא קונבנציונאלים?

היו"ר מ. בר-זהר; כן, על זה דובר כל הזמן למעשה. זה מה שאני

גם עומד להציע על סמך הדברים שנאמרו כאן.

תהיה פניה בשם הוועדה לתנועה הקיבוצית המאוחדת, ואנחנו נבקש מחי'כ חגי

מירום לעזור לנו בנושא הזה. וזאת כדי לנסות ולהשיג מקומות בקיבוצים

שנמצאים באיזורים הקרובים לאוניברסיטאות. צריך שתהיה פניה לכל התנועות

הקיבוציות, כי יתכן שמישהו מבר-אילן ירצה להתגורר בקיבוץ דתי.

אם תיפנו אלינו, נהיה מוכנים לפעול אתכם, ולפנות לעיריית תל-אביב כדי

להשיג גושי דירות. הוועדה תיזום פניה לראש עיריית תל-אביב, כדי ליזום

הקצאת גושי דירות אפילו מגורמים מרוחקים, שיקושרו בהסעות לאוניבסיטה.
פ. גולדשטייו
הייתי מציע לפנות לשלטונות צה"ל, שבמחנות

צה"ל הנמצאים סמוך לאוניברסיטאות ושאינם

שמישים, צה"ל יבדוק אפשרות להעמיד אותם לרשות האוניברסיטה.

ר. זאבי! אני מציע לא להציע את זה. לא יכניסו

סטודנטים למחנות צבא, זה עניין של בטחון

שדה. זה לא ילך. אם אני הייתי בצבא, הייתי אומר לך מיד שלילי.
היו"ר מ. בר-זהר
ניתן לבדוק את הנושא. יש ועדה משותפת לחינוך

ולצה"ל, אני אבקש לבדוק את הנושא.
פ. גולדשטיין
יש מבנים שלא משתמשים בהם. בפנימיה הצבאית

יש מבנים שלא משתמשים בהם.

ר. זאבי! אני אומר לך שהתשובה תהיה שלילית. זו החלטה

בשביל החלטה.

היו"ר מ. בר-זהר; אנחנו נבדוק את הנושא.

ישנם ישובים, בעיקר ישובים מסביב

לאוניברסיטאות. אני יודע שכל סטודנט היה רוצה לגור במקום קרוב ונחמד,

אבל גם אם הוא יגור בישוב שנמצא בריחוק מה מהאוניברסיטה, כמו בישובי

הנגב, לא יקרה לו שום אסון, אם תוסדר הסעה נכונה.

א. לאור! צריך שתהיה גם החלטה להקצבת כספים להשמשת

דירות.
היו"ר מ. בר-זהר
ברור לי הנושא. השאלה היא, האם כל הדירות

נמצאות במצב שהן לא שמישות.



א. לאור; בירוחם קיבלנו מספרים של בלוקים, והם לא

שמישים.

היו"ר מ. בר-זהר; צריך לבדוק מה מצב הדירות בישובים שמסביב

לערים, כמו באר-שבע למשל, מה המצב בקיבוצים,

מה המצב בעיירות הפיתוח שנמצאות סביב באר-שבע, וגם קרוב יותר מירוחם.

יש אופקים, יש נתיבות ואפילו שדרות, שלא רחוקות כל כך מבאר-שבע, ואפשר

בהחלט להגיע מהן ללימודים.

מלון זוהר בבאר-שבע, לאחר שנקבל קצת פרטים לגביו, נפנה גם בקשר לנושא

הזה כדי לבדוק מה קורה, מה עם הסוכנות, ומתי הדבר יבוצע אם כן.

אני אבקש מראשי האוניברסיטאות לבדוק לקראת פתיחת שנת הלימודים את מצב

מספרי הסטודנטים, ולאן זה ילך, ובהתאם לכך יתכן שיהיה צורך בהקמת מבני

מגורים ארעיים, לפחות בכמה מקומות. יש לבדוק מה תהיה העלות של דבר כזה,

מה אפשר לעשות בנושא הזה. ננסה לשדך ביניכם לבין משרד הקליטה מצד אחד

ומשרד החינוך מצד שני. מכל מקום, אנחנו חוששים שהדברים הללו, אם הם לא

יטופלו עכשיו, הם עלולים להיתקע.

אני רוצה להצטרף לדברי פרופ' פישלזון, ואולי חברי הכנסת הערביים שלנו

יסייעו לנו בנושא הזה, בענין ראשי השלטון המקומי באיזור גוש דן. סייעו

לנו בענין עליו דיבר פרופ' פישלזון לגבי הסטודנטים שגרים באותם כפרים,

כדי שיזכו להסעה ולתנאים יותר נאותים להכנת השיעורים, כדי שיוכלו לחזור

לביתם. מצד שני, נפנה לאוניברסיטאות כדי לראות מה ניתן לעשות למען

שיפור התנאים של הסטודנטים הערביים, דווקא במצב כזה שיש לנו לחץ מכל

הכיוונים האחרים.
ר. זאבי
אתה לא רוצה להדגיש את ענין צפיפות הדיור?
היו"ר מ. בר-זהר
בהחלט.

ח. פארס; מה עם האוצר? מה חלקו בפתרון הענין?

היו"ר מ. בר"זהר; האוצר מקציב סכום גלובלי לענין הקליטה, והוא

אומר שנעשה מה שאנחנו רוצים. אנחנו צריכים

בנושאים הספציפיים האלה לפנות לגורמים הממשלתיים, בעיקר למשרד החינוך,

למשרד האוצר ולמשרד הקליטה. על כל אחד לקחת על עצמו מעין פלח בתחום

הזה. המשרד לקליטת עליה יטפל בתחום של הסטודנטים העולים; משרד החינוך,

יחד עם ראשי האוניברסיטאות ואגודות הסטודנטים, ינסה לפתור את הבעיות של

הסטודנטים; השלטון המקומי, בעיקר בישובים הערביים, יראה מה ניתן לעשות

כדי שהסטודנטים יחזרו מהאוניברסיטאות הבייתה.

ח. פארס! אומרים שהם נתקעים בדרך, בצומת, וזה מעכב

אותם שעה.

היו"ר מ. בר-זהר; נבדוק קודם כל האם ניתן לבצע הסעה שתקל

עליהם להגיע בזמן, ולפעמים יעשו גם מה

שעושים ח"כ זאבי ואחרים.
ר. זאבי
כשיהיו תקועים בצומת, יכינו שיעורים.
היו"ר מ. בר-זהר
כשח"כ זאבי ועבדך הנאמן יוצאים מוקדם בבוקר

כדי להגיע למקום הזה, עוברים את כל המחלפים

ואת כל הצמתים, ואני רוצה להגיד לזכותו של ח"כ פארס, שכאשר קיימנו

ישיבה בנושא הטלויזיה הערבית, הוא יצא מביתו מוקדם בבוקר, והוא פתח את

הכנסת.
ה. מחמיד
אם אפשר אבקש להוסיף עוד החלטה, והוא -

לבדוק את האפשרות שהאוניברסיטאות יפתרו את

הסטודנטים מהעול של חיפוש דירות, ושאיזה שהוא גוף אצלם יטפל בנושא,

בדומה לאוניברסיטת בר-אילן. צריך שהסטודנט הזה לא יצטרך להתמודד עם בעל

הבית.
ג. פישלזוו
יש בעיה משפטית קשה, ברגע שהאוניברסיטה היא

זאת ששוכרת את הדירה.
היו"ר מ. בר-זהר
לא, היא לא שוכרת. אולי אפשר להקים מעין

כתובת, שתהיה מאגר דירות שאליה יפנו

הסטודנטים.
ג. פישלזון
אנחנו בדקנו את הנושא הזה מבחינה משפטית.

האוניבסיטה ניסתה לשכור מספר דירות ולעבוד

כגוף מונופוליסטי כנגד בעלי הבתים, וכאן גם להשיג תנאים וגם חוזים. יש

כאן בעיה של השכרת משנה, לא בכל חוזה הדבר מותר לך, כיוון שאתה שוכר

ואתה משכיר את זה בשכירות משנה לסטודנט. יש לך בעיה של אחריות לנושא.

הנושא הזה נבדק מבחינה משפטית, והאוניברסיטה בתל-אביב לפחות הגיעה

למסקנה שעדיף לאוניברסיטה "להשתלט" מבחינת בעלות על דירות ולהשכיר אותן

כמשכיר לשוכר, מאשר את כל הכפילות הזאת.
היו"ר מ. בר-זהר
אולי נוכל ליצור מאגר של דירות, שכל הפניות

מתנקזות לכיוון אחד, ואז האוניברסיטה בשיתוף

עם הסטודנטים יוכלו לפנות-גם סטודנטים לכיוון הדירות הללו. האם הדבר

הזה כן ניתן?

ג. פישלזוו! יש בעיה של משמעת של סטודנטים. תמיד יהיה

איזה סטודנט חכם או כמה סטודנטים חכמים,

שילכו לפתור את בעיית הדיור שלהם.

היו"ר מ. בר-זהר; זה ברור, אבל זה לא מפריע לעשות מאמץ ולהגיד

שזאת היא הכתובת. מי שרוצה להשכיר את דירתו

לסטודנטים, אנא, יפנה למוקד כזה וכזה.
ג. פישלזוו
זה קיים באוניברסיטאות בשיתוף עם אגודות

הסטודנטים, יש פול דירות, והסטודנטים הם

שמפנים לדירות. זה לא עובד כל כך ביעילות אבל זה עובד.



י. ועדיה; לדעתי מיותר שהאוניברסיטאות תעשינה את הענין

הזה, משום שכל עשיה של אוניברסיטה

באוניברסיטה לא יכולה להיות כל כך יעילה. השאלה המרכזית היא, באיזו

מידה האוניברסיטה יכולה ללחוץ על זה שהעלות תהיה יותר זולה. היות שאני

חושב שהיא לא יכולה, אני חושב שלא צריך לעשות פעולה כזאת.

היו"ר מ. בר-זהר; איך אפשר לעשות שלסטודנטים הערביים לא תהיה

אותה בעיה שהועלתה על-ידי חברי הכנסתי אם יש

בעיה עם בעלי-בתים יהודיים, אולי אפשר למשל באיזור יפו לשכור דירות.

אפשר לפנות בצורה יותר מאורגנת.
ח. פארס
איפה באיזור יפו? אתה מתכוון בדירות אצל

הערבים?

היו"ר מ. בר-זהר; כן.

ח. פארס; יש שם מצוקת דיור לתושבים עצמם. ???

היו"ר מ. בר-זהר; אם לתושבים תהיה איזו הכנסה, אני לא יודע מה

תהיה התגובה. אני יודע שכל הזמן יש מצוקת

דיור ביפו, כל הזמן מוכרים ומשכירים שם דירות.

לא את כל הבעיות נפתור, אבל אני מבקש שנפעל בכיוונים הללו. אני מבקש

מהסטודנטים להעביר אלי את כל המידע שביקשתי מהם, ואנחנו מצידנו נפנה,

כמו שאמרתי, לתק"ם, לעיריית תל-אביב, לעיריית באר-שבע, לישובים מסביב.

אני מבקש, ח"כ פארס ומחמיד, אנא דברו והודיעו לי מה עלה משיחותיכם עם

ראשי המועצות המקומיות באיזור המשולש ובאיזור הקרוב לאוניברסיטת

תל-אביב. האם ניתן למצוא איזה שהוא הסדר כדי ליצור אפשרות יותר מהירה

להגיע לאוניברסיטה ולחזור ממנה.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה נשעה 50!10

קוד המקור של הנתונים