ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 04/06/1990

חוות חקלאיות; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 134

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני, י"א בסיון התש"ן (4ביוני 1990). שעה 00;09
נכחו
חברי הוועדה; ח. מירום - מ"מ היו"ר

פ. גולדשטיין

ד. צוקר

י. פרח

מוזמנים; י. וייסנשטרן - מפקח ארצי על חחינוך חחקלאי, משרד חחינוך

וחתרבות

ב. אבידור - מפקח בחינוך חחקלאי, משרד חחינוך והתרבות

גבי ב. נסים - משרד חחינוך והתרבות

ד. לוי - מנחל חווה חקלאית

ג. שטילמן - מנחל חווח חקלאית

א. גרומן - יו"ר ארגון חמורים לחקלאות, חסתדרות חמורים

ע. שאער - ועד הורים ארצי

מזכירת הוועדה (בפועל); י. גידלי

קצרנית; ח. אלטמן
סדר-היום
1. שאילתות;

2. חוות חקלאיות.



שאילתות

היו"ר ח. מירום;

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

הישיבה שלשמה התכנסנו תעסוק היום בעניין החוות החקלאיות הלימודיות - מין יצירה

כזאת שאני מודה ומתוודה על-כך שעד שלא ביקרתי באחת מהן לא ידעתי עליהן דבר ורוצי

דבר. אבל קודם שניכנס לעיצומו של הדיון בקשר החוות החקלאיות אני מבקש לאפשר

לחברי הוועדה להעלות הצעות לסדר או לשאול שאילתות.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת פנחס גולדשטיין.

פי גולדשטיין; י

1. אני שמח על-כך שהיושב-ראש נענה לבקשתי לקיים דיון דחוף בוועדת הספורט

של הכנסת בנושא שידורי המונדיאל, ובזאת חבר-הכנסת דוד צוקר ואנכי נבוא על סיפוקנו.

די צוקר;

את מי הזמנתם לישיבה הזאת?

פי גולדשטיין;

את המנכ"ל ואת היושב-ראש לא יכולנו להזמין לישיבה שתתקיים היום בשעה שלוש

כיוון שהם נמצאים בחוץ-לארץ.

היו"ר ח. מירום;

שקלנו את הנושא הזה ועלי להודות כי הוא לא כל-כך נוח כיוון שהוא נושא אופי

כביכול של "מחטף" אם מקיימים את הישיבה כאשר גם היושב-ראש וגם המנכ"ל נמצאים

בחוץ-לארץ. יחד עם זאת כולנו מבינים שאין זמן וכי הוועדה צריכה לקבוע את עמדתה.

פי גולדשטיין;

תסמכו על מר דוד לב שהוא יזמין לישיבה את מי שצריך לזמן אליה.
היו"ר ח. מירום
אני רוצה להתייעץ אתכם אם צריך להזמין מישהו מהרשת המקבילה?

די צוקר;

כן; אני מבקש אותך להזמין לישיבה את מר טוקטלי מהרשת השניה.

פי גולדשטיין;

קיימת בעיה שכן ערוץ 2 נקלט רק ב-30%---

די צוקר;

אלה 30% יותר מאשר כלום.



פי גולדשטיין;

זה יפגע במטרה. אם תזמינו נציג מערוץ 2 כי אז אני אבקש להזמין נציג

מהטלוויזיה הירדנית.

די צוקר;

אולי כדאי להזמין לישיבה נציג מהטלוויזיה החינוכית?

פי גולדשטיין;

השידורים אמורים להתקיים בערב ולטלוויזיה הלימודית אין שידורי-ערב. צריך

להיזהר לא ל"פספס" את העניין.
היו"ר ה. מירום
נכנס את ועדת הספורט של הכנסת ובכך נענה לפנייתם של חברי-הכנסת דוד צוקר

ופנחס גולדשטיין. אנחנו.חייבים לקיים את הישיבה גם בהעדרם של היושב-ראש והמנכ"ל

בשל דחיפות העניין כיוון שעלינו לקבוע את עמדתנו, ונעשה זאת, כאמור, היום בשעה

שלוש אחר-הצהרים.

פי גולדשטיין;

2. פורסם הבוקר בעתון "הארץ" שמנהל בית-ספר בבני-ברק מונע והשתתפות תלמידים

בשיעורי החינוך האפור. מסתבר שבכיתה די של בית-ספר "סגולה" בבני-ברק לומדים 12

תלמידים שהולכים הביתה בשעה שתים-עשרה כיוון שהוריהם סרבו או שאינם יכולים לשלם

58 שקלים בשל תכנית לימודים נוספת. מה דעתו של משרד החינוך והתרבות על העניין

הזה?

3. יש איום מצד ארגון המורים הארצי וארגון ההורים בתל-אביב בקשר השאלה אם

יבוטל קיצור שבוע הלימודים. אם אינני טועה הם אמרו בתכנית מבט בטלוויזיה שהם

עומדים לקיים השבתה ביום ששי הקרוב.

אני מצדד בששה ימי לימוד בשבוע אבל אני מתנגד להשבתת תלמידים, אפילו אם היא

נעשית כפעולת-מנע.

היו"ר ח. מירום;

אני מבקש אותך להחליט למי אתה מתכוון להפנות את השאילתה. האם אתה מבקש לקבל

על הנושא הזה את תשובת משרד החינוך והתרבות, או שזאת הצעה לסדר היום של הוועדה?

פי גולדשטיין;

זאת פניה ליושב-ראש הוועדה לכנס את הוועדה כדי למנוע את השבתת התלמידים,

למרות שאני מצדיק את הרעיון. אני לא מקבל בשום-פנים-ואופן את שיטת המחאה הזאת.

היו"ר ח. מירום;

רשות הדיבור לחבר-הכנסת דוד צוקר.

די צוקר;

1. אני מבקש להמשיך את השאילתה ששאל חבר-הכנסת פנחס גולדשטיין בקשר השבתת

התלמידים אלא מנקודת-מבט שונה. מר משה מזרחי מנהל מלחמה במציאות שהוא בטוח שהוא

יכול לשנותה אלא שהוא איננו מבין שמשהו יסודי השתנה. אני לא מקבל את ההשבתה

כאמצעי לסוג מאבק מן הסוג הזה. כיוון שכך אני מבקש לזמן לכאן את כל הנוגעים בדבר



כמה שיותר מהר. מר מזרחי צריך להבין שכל המשק עומד לעבור לחמישה ימי עבודה בשבוע

ושהוא מדבר בשם השקפה שפשוט אין לה מקום. כל העולם מלמד המישה ימים בשבוע כך

שהגיע הזמן שנעשה גם אנהנו מה שעושים הגויים.

2. השאילתה השניה שלי מתייחסת למחירי בחינות הבגרות. מתברר שקיים שוני גדול

במהירי בהינות הבגרות בין בחינה, לדוגמה, שתושבי ההתנהלויות צריכים לשלם
פי גולדשטיין
הנושא הזה כבר הועלה על-ידינו וקיבלנו בקשר אליו תשובה.

ב. נסים;

אני אעביר לחבר-הכנסת צוקר את התשובה.

די צוקר;

3. אני מציע בשם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת או בשם ועדת הספורט של הכנסת

שיוקם צוות בן שניים-שלושה איש-, לא מאתנו, כדי לבדוק את פעולת ההתאהדות לכדורגל

בכל מה שנוגע למשהק נגד ברית-המועצות - - -
פי גולדשטיין
אני בעד, אלא מציע לך לחדש את ההצעה הזאת כאשר עניין הערעור יסתיים - - -
די צוקר
לא; בפירוש לא.
היו"ר ה. מירום
חבר-הכנסת צוקר מתכוון להתנהגותה של ההתאחדות לכדורגל, ולא לשום דבר ארור.
די צוקר
אני לא מתכוון להתערב בפעולת בית-הדין המשמעתי; זה לא ענייני ואני חושב

שאנחנו לא צריכים להתערב בעניין הזה. אבל מאחר ומדובר על שאלה ציבורית שכל דחיה

שלה משמעה ויתור, הרי שבכל מה שקשור לשאלה ציבורית צריך לשקול קודם כל את העיתוי.

צריך "להכות על הברזל בעודו חם". כיוון שכך אני מבקש שתהיה החלטת ועדה או החלטה

של יושב-ראש הוועדה להקים צוות קטן שאנחנו נבקש ממנו להגיש את מסקנותיו תוך

שבועיים. לצוות שיוקם לא תהא הרבה עבודה כיוון שמרבית העבודה כבר נעשתה.
היו"ר ח. מירום
האם אתה מוכן לחכות עוד מספר ימים עד שובו של היושב-ראש הקבוע של הוועדה?
די צוקר
קודם כל אפשר לטלפן ליושב ראש. דבר שני - זה סוג הדברים שאם נדחה אותו הוא

פשוט "יזרום עם המים".
היו"ר ח. מירום
חבר-הכנסת גולדשטיין, מה התייחסותך להצעתו של חבר-הכנסת צוקר?



פ' גולדשטיין;

אני חושב שיהיה טעם לפגם אם ועדת הספורט של הכנסת תחליט על הקמת ועדת-בדיקה

שתבדוק את ההתאחדות לכדורגל. יש בליבי כעס רב על ההתאחדות, במיוחד על צורת

החתייחסות שלה לדברים שהושמעו בוועדת הספורט של הכנסת. אבל הושאלה הנשאלת בהקשר

הזה של הדברים היא האם אנחנו צריכים לנקוט בפעולה כזאת? אם כן, כי אז צריך ללכת

עד הסוף ולקבוע שוועדת הספורט תמנה מטעמה חברים שיבדקו את הנושא, ואז הם ודאי

צריכים להיות חברי הכנסת.

היו"ר ח. מירום;

חבר-הכנסת צוקר לא הציע שאלה לא יהיו חברי הכנסת אלא שמר דוד לב ירכז את

הפעולה ושיתווספו לצוות שיוקם גם מומחים.
פי גולדשטיין
אם תקום ועדה כזאת ואם היא תפעל, יכולות להיות לה השלכות על פסק-הדין.

אני לא רוצה שיגידו לנו שהפכנו-להיות צד בנושא הזה.

די צוקר;

אני מבקש להגיב על דבריך ולומר שערעור לא דן לגופו-של-עניין אלא בדברים

אחרים; זה טיבו של ערעור.

היו"ר ח. מירום;

האם מישהו מכם יודע מהו לוח הזמנים לשמיעת הערעור?

אני מציע, ברשותכם, שתוקם ועדה בת שלושה חברי הכנסת, מתוך ועדת הספורט של

הכנסת, ואני כבר מציע שאלה יהיו חברי-הכנסת; צוקר, גולדשטיין וזיסמן. יחד עם מר

דוד לב תשבו ותזמינו אליכם איזה מומחה שאתם סבורים שצריך להזמינו לישיבה.

לוועדה שתוקם, שתהיה ועדה אד-הוק, נצרף את ההערה האומרת שיש להימנע מפגיעה

בהליכים המשפטיים המתנהלים בתוך ההתאחדות.

פי גולדשטיין;

כל ההתאחדות לכדורגל "התחפפה" - -

די צוקר;

טוב שהם ידעו שהתחלנו לעסוק בשאלה הזאת.

היו"ק ח. מירום;

אני מבקש מחבר-הכנסת דוד צוקר ליטול לידיו את-ראשות הוועדה שתוקם אד-הוק

לטיפול בנושא הספציפי הזה.

האם לחברי הוועדה יש עוד שאילתות? אני מבין שלא. אם כך נעבור עתה לשאילתה של

חבר-הכנסת אברהם בורג המבקש לקבל את תגובת משרד החינוך והתרבות לבעיות שקיימות

בבית-הספר הממלכתי "בן-צבי" בעיירה שלומי. על-פי טענת הורי התלמידים בית-הספר

איננו ממלא את חובותיו הבסיסיות כלפי התלמידים, הוא נמצא בתחתית רמת התפוקות

הארצית, רמת הניהול שלו נמוכה, והוא נגוע באלימות.

האם למשרד החינוך והתרבות ידוע על-כך? מה בכוונתו לעשות לשם תיקון המצב?



2. הבוקר היה פרסום בעתון "הארץ" המתייחס למנהל בית-ספר בבני-ברק שמונע

השתתפות תלמידים בשיעורי החינוך האפור. מדובר, כאמור, על כתבתה של נילי מנדלר

המתייחסת לבית-הספר הממלכתי-דתי "סגולה" שיש בו 12 תלמידי כיתה ד' שאינם משתתפים

בשיעורי ההינוך האפור כיוון שהוריהם אינם יכולים או מסרבים לשלם 85 שקלים להודש

עבור תכנית לימודים נוספת.

רשמנו לפנינו בוועדה הזאת שלא יתכן מצב כזה שבניהם של מי שלא יוכלו לשלם, לא

ילמדו בחינוך האפור. אני מבקש שהנושא הזה יבדק.

3. בעתון "חדשות" התפרסמה היום כתבתה של מיכל קדם הטוענת שבית-ספר יסודי

בירוחם מושבת כבר שבוע מלימודים. 540 תלמידיו אינם לומדים בו בשל התנאים

הסניטריים הגרועים, ומצב הכיתות. הילדים חזרו הביתה מבית-הספר מלווי הקאות

ושלשולים עקב התנאים הסניטריים המזעזעים הקיימים בבית-ספרם. כיוון שכך ועד הורי

התלמידים החליט להשבית את הלימודים באותו בית-ספר.

מה דעת משרד החינוך והתרבות על-כך?

סיימנו בזאת את הקטע הזה של הישיבה ונעבור עתה לנושא שלשמו התכנסנו -

חוות חקלאיות
היו"ר חגי מירום
קודם שנפתח בדיון אני אציג בפני חברי הוועדה את המוזמנים (מציג את האורחים).

אבקש את מר ישראל וייסנשטרן לפתוח את הדיון בתיאור הנושא הנקרא: חוות

חקלאיות; תפקידן במערכת החינוך, קידומן במערכת החינוך ותיפקודן. בבקשה.
י. וייסנשטרן
היושב-ראש, עוד בפתיחת הישיבה, ציין שהחוות החקלאיות נחשבות למין יצירה לא

שגרתית, ולא נותר לי אלא לחזק את דבריו אלה.
היו"ר ח. מירום
אני כלל לא הבחנתי בהבדל בין בתי-ספר חקלאיים ובין חוות חקלאיות, עד שביקרתי

אצל מר אורי גרומן.
י. וייסנשטרן
אני אתאר בפני חברי הוועדה, בקצרה, על מה מדובר. בזמנו, לפני כ-30-40 שנה,

כאשר בערים הבניה התפשטה ולא נותר מקום לחקלאות החקלאיות שהיו מפותחות בבתי-הספר

היסודיים ובמשך הזמן גם בחטיבות-הביניים, הרוליטו במשרד החינוך והתרבות, יחד עם

השלטון המקומי להקים חוות לחינוך חקלאי.

על-מנת לעמוד בחוק חינוך, משרד החינוך והתרבות החליט להקים חוות חקלאיות

בערים, ואכן הוא התחיל להקים רווות כאלה. היום יש 21 חוות חקלאיות המפוזרות

באזורי הארץ השונים; הדרומית ביותר נמצאת בדימונה והצפון-מזרחית - בבית-שאן.

החוות החקלאיות מהוות מעין קיבוץ קטן שבו התלמידים עובדים עבודה חקלאית,

מתנסים בטכנולוגיות קצת יותר חדישות, כאלה שקשורות לחקלאות, עוסקים הרבה בכל מה

שקשור לאסטטיקה ואיכות הסביבה, ובעיקר מקנים להם שם חינוך לעבודה. הכוונה שלנו

בחוות החקלאיות היא ליצור אנשים שלא יתביישו לעבוד כאשר הם יהיו מבוגרים.



4.6.90

בשנת התש"ן, השנה, לומדים בחוות ההקלאיות כ-40 אלף ילדים מדי שבוע בשבוע,

זאת אומרת כ-1200-1300 כיתות. התלמידים מגיעים לחוות אחת לשבוע, לפרק זמן של בין

שעתיים-שלוש שעות לימוד.

היו"ר ח. מירום;

על אילו גילאים אתה מדבר?
י. וייסנשטרן
בזמנו הילדים היו תלמידי כיתות ו' עד חי, אבל בשנים האחרונות הגיל ירד

ועכשיו הפעילות הזאת מתחילה בכיתות ה' ו-ו'. התחום הוא מכיתה הי עד כיתה חי.

די צוקר;

איזה שיעור מכלל התלמידים משתתף בפעילות הזאת?
י. וייסנשטרן
אם בשנה מגיעים אלינו 40 אלף ילדים, ויש כמיליון ילדים במערכת
א. גרומן
אני חושב שהשאלה לא הובנה כראוי. בערים שיש בהן חוות חקלאיות כל תלמידי

כיתות ו י באים אליהן.

די צוקר;

כמה תלמידי כיתות ו' יש שאינם מגיעים לחוות החקלאיות?

א. גרומן;

יש מקומות שאין בהן חוות חקלאיות. לא בכל הארץ יש חוות.

י. וייסנשטרן;

בתל-אביב, לדוגמה, יש שתי חוות חקלאיות כך שאני מעריך שכל תלמידי העיר הזאת

מגיעים לחווה חקלאית.

די צוקר;

לכמה ערים בארץ אין חוות חקלאיות?

י. וייסנשטרן;

50% בערך.
היו"ר ח. מירום
האם לאותם 50% יש תחליפים? בעבר, כאשר אני למדתי בבית-ספר עירוני, היתה גינה

מאחורי בית--הספר ואם אני מבין נכון, היא היוותה תחליף לחווה חקלאית כזאת.
י. וייסנשטרן
אני אומר את הדברים אחרת; תחליף לבית-ספר שאין בו אפשרות לממש את הנושא הזיו

היא חווה חקלאית. בהרצליה, לדוגמה, אין חווה חקלאית אבל בכל בית-ספר יסודי

בעיר הזאת יש גינה לתפארת עם חממה. זאת גם הסיבה שלא מקימים באותה עיר חווה

חקלאית. בעפולה, לדוגמה, אין חווה חקלאית, אבל גם בה, כמעט בכל בית-ספר יש גינה

יפה מאד ולומדים בו לימודי איכות הסביבה בצורה מסודרת.

יחד עם כל אלה צריך לציין בהקשר הזה של הדברים שהנושא הזה בבתי-הספר מופחת.

יש בעיות תקן, יש עדיפויות, וחלקות הקרקע הולכות ונגמרות. כיוון שכך הוקמו החוות

החקלאיות.

היו"ר ח. מירום;

מי הבעלים של החוות?

י. וייסנשטרן;

החוות החקלאיות מהוות מעין שותפות של משרד החינוך והתרבות והרשויות המקומיות.

אם, לדוגמה, רשות מקומית מסויימת מבקשת להקים חווה חקלאית חדשה, מבחינה כספית היא

יודעת שהשותפות היא בערך 50% משרד החינוך והתרבות ו-50% בערך הרשות. כנ"ל גם

לגבי האחזקה השוטפת; 50% מול 50%.

החווה החקלאית היא אמנם מקום שבו התלמידים לומדים, אבל היא נחשבת גם מערכת

מייצרת כל מה שחקלאות מייצרת והתוצרת נימכרת לתלמידים בסכומים סמליים, כאשר

כל ההכנסות מיועדות להמשך פיתוח החוות ואחזקתן השוטפת.

מרבית אחזקת החוות ממומנת באמצעות מכירת התוצרת, למרות המחירים הסמליים

של התוצרת. יש שיטות שונות של מכירת התוצרת אבל אנחנו לא מקפידים על-כך שמי שידם

אינה משגת לשלם - לא יחנו מהפירות. כל התלמידים ממשיכים לקבל את התוצרת החקלאית,

גם אלה שלא שילמו בעדה.

היו"ר ח. מירום;

רשות הדיבור לחבר-הכנסת דוד צוקר.

ד' צוקר;

לפי הערכתי הצמצום במספר הלומדים בחוות החקלאיות איננו עניין טכני אלא שקיימת

ירידת סטטוס של חקלאות בחברה כולה, וודאי שהיא משתקפת בבית-הספר. כיוון שכך אני

מבקש לשאול האם אין צורך בשינוי אוריינטציה מוחלט במקצוע הזה? ללמד היום ילד

להשקות ערוגה זה לא ביג דיל; אני לא בטוח שזה תפקידה של מערכת החינוך. ודאי שכך

לא קושרים ילד לאדמה. כיוון שכך אני חוזר לשאלה שלי שאולי צריך ליצור שינוי

מוחלט באוריינטציה של המקצוע, לעסוק מעט מאד בחקלאות, ולעסוק יותר בהשפעה של

החומרים הרעילים, עניין שנשנע באזני הרבה יותר רציני?

יכול להיות שצריך ללמד את המקצוע הזה אחרת, עם הכשרה אחרת,והסטטוס של המקצוע

יהפך להיות איכות סביבה כיוון שהוא אופנתי ומושך. אולי באמת צריך לחשוב על

הכיוון הזה שאני מדבר עליו?

י. וייסנשטרן;

הדברים, בהחלט, פועלים כפי שאתה מדבר עליהם. חקלאות מקבלת היום הרבה יותר

דגשים של איכות הסביבה,ותכניות הלימודים החדשות עוסקות בכל מה שדיברת עליו.



בתחילת דברי דיברתי על-כך שאחד הערכים העיקריים שלנו הוא חינוך לעבודה, אבל

אני מדגיש ואומר שכל מה שקורה אצלנו נעשה בכיוון שעליו חבר-הכנסת צוקר דיבר.

די צוקר;

האם ילד שסיים את כיתה ו' מבין את ההבדל בין מזון אורגני וכזה שאיננו אורגני?

י. וייסנשטרן;

ודאי.

פי גולדשטיין;

כמה שעות לימוד בשנה אתם מקנים לתלמידים?
י. וייסנשטרן
תלמיד שמגיע לחווה בא אליה לשעתיים או לשלוש שעות בשבוע.

פי גולדשטיין;

האם תוכל לשלוח לנו תכנית לימודים כפי שהיא נלמדת בחווה חקלאית?
י. וייסנשטרן
כמובן. הבאנו אתנו חומר, ונשלח לכם חומר נוסף.

היו"ר ח. מירום;

נודה לכם מאד על-כך. רשות הדיבור למר אורי גרומן.
א. גרומן
כאשר חוקקו את החוק בכנסת בכל מה שקשור לחינוך החקלאות כמקצוע חובה

במדינת-ישראל המחוקקים ראו לנגד עיניהם לא רק את התקופה, אלא גם את הנולד. אני

הייתי ממליץ בפני המוסדות שעוסקים בחינוך, קרי: משרד החינוך והתרבות, שאם הוא

ילמד חקלאות בבתי-ספר יסודיים, כיתות; וי, זי ו-ח' שיוריד מהמפה את החוות

החקלאיות. אנחנו עוסקים בתחום הערכי שיש לגביו קונסנסוס שמתחיל בחינוך לערכי

עבודת האדמה, אהבת ארץ-ישראל, ואני לא ארחיב את הדיבור על-כך.

לשאלתו השניה של חבר-הכנסת צוקר אני מבקש לומר שאנחנו מתמודדים עם הזמן,

ועשינו בכל מה שקשור לנושא הזה תפנית חדה. ילד שמגיע לחווה חקלאית רואה את כל

תחומי המדע החדשים בתחום החקלאות, אף כי במימדים קטנים. ילד יכול לשבת היום מול

מחשב ולתת הוראות בקשר כמות הדישון, מים, טיפול בצמח ותצפיות, ובהקשר הזה של

הדברים מן הראוי לציין כי אנחנו מפתחים בנפשו של הילד התבוננות בטבע ובכל מה

שקורה סביבו. אנחנו מפתחים בילדים את אהבת ארץ-ישראל באמצעות טיולים של הכרת

מקומות מגוריהם. לצערי הרב ילדים מטיילים היום ברחבי הארץ מבעד לחלון המכונית של

הוריהם, אבל אנחנו פותחים בפניהם עולם ומלואו במקום מגוריהם.

הנושא הערכי הוא הנושא החשוב ביותר לדידנו - - -

די צוקר;

אני מבקש לשאול אותך שאלה; מה שיעור הילדים שבאים אליכם ומבינים שרוב המזון

שאנחנו אוכלים מזוהם?
א. גרומן
להערכתי בין 80%-70%. בהקשר הזה של הדברים

אנחנו מתמודדים עם שתי שאלות; א. האם צריך

לקיים את כל העולם ואז הצורך הוא: לרסס; ב. מה מידת הנזק שהריסוס

יגרום בעקבותיו, וההתנגשות של שתל האסכולות? אנחנו מקיימים כמובן דיון
עמוק בקשר השאלות האלה ושואלים
מה יותר חשוב? בריאות או אספקת מזון

לעולם?

היום אנחנו עוסקים בתחום של החקלאות האורגנית,

ובצמחי-תבלין בעיקר בתחום הרפואה והיופי, ו"יורדים" עד גני-הילדים.

אנחנו מביאים, כאמור, לחוות החקלאיות ילדים מגני-ילדים.
פ. גולדשטייו
הנושא של אהבת האדמה מקובל עלי והנושא של איכות

הסביבה מקובל עלי, אבל יותר מכל אלה מעניינת

אותי השאלה של אהבת הארץ. באיזו צורה הנושא הזה בא לכלל ביטוי בשעורים

שלכם?
א. גרומן
אני שמח ששאלת את השאלה הזאת. ציינתי כבר במהלך

דברי ואני חוזר ואומר שלגבי הנושא הזה יהיה

קונסנסוס מקיר לקיר כיוון שאנחנו מכוונים אליו נקודה מרכזית ביותר;

הוא נחשב בבת-עינינו. קודם כל אנחנו מקנים לתלמידים את הכרת סביבתם

הקרובה ומדגישים בפניהם שבקירבת-ביתם מתרחשים דברים. אנחנו מעבדים יחד

עם הילדים את האדמה ומעבירים לתלמידים את הרגש של הקשר שלהם לאדמה.

לאור הקיצוצים האחרונים יש לנו בעיה. היה צפוי

שמערכת הקיצוצים תקצץ קודם כל אצלנו, אבל למרות שהמנהלים נעשו לחוצים

בשל הקיצוצים, עובדה שהקיצוץ בחוות החקלאיות לא היה כל-כך גדול כפי

שחששנו שיהיה.
פ. גולדשטיין
לאן, לדוגמה, הילדים טיילו לאחרונה?
א. גרומן
שמורת תל-אפק נמצאת לידנו לכן אנחנו לוקחים את

התלמידים אליה שם הם לומדים להכיר את ההיסטוריה

שלה, את המאבק בינינו ובין הערבים שהיה באותה תקופה במדינת-ישראל,

היצירה, ותפקידה של תל-אפק גם לגבי צינור הנפט - - -
פ. גולדשטיין
האם יש לכם חומר כתוב?
א. גרומן
כן. שלחנו לכם חוברת ואני אשלח לכם חוברת נוספת
שנקראת
ארץ-ישראל שלי.

מה שהיה ברצוני לציין הוא שעם כל מערכת הקיצוץ

שקוצצה בשנים האחרונות בצורה דרסטית, עובדה שההורים ומנהלי בתי-הספר,

כתוצאה מיצירת-הפאר הזאת כפי שאני קורא לה, יצרו בוועדי ההורים

מוטיווציה של מניעת סגירתן של החוות החקלאיות כאשר ראשי הערים אכן רצו

לסגור אותן בגלל נסיבות כלכליות.
מכאן אני עובר לשאלה
"מדוע ביקשנו להיפגש עם

חברי ועדת החינוך והתרבות של הכנסת? אנחנו הוכרנו כמוסד חינוכי לכל

דבר במדינת-ישראל על-פי חוק והדבר היחיד שאיננו מקבלים הוא תקנים

ישירים באמצעות משרד החינוך והתרבות. אם מנהל המחוז רוצה - הוא נותן

לנו כך וכך שעות, ואם הוא לא רוצה - הוא לא מאשר לנו את השעות האלה ואז

אנחנו נמצאים בבעיה.
היו"ר ח. מירום
האם לא הוזמן לכאן אף נציג שעוסק בחינוך החקלאי

ממשרד החינוך והתרבות?



4.6.1990
י. גידלי
אני מודיעה למשרד החינוך והתרבות על הנושא שיידון

בישיבות הוועדה, והמשרד מחליט את מי לשלוח

אלינו.
י. וייסנשטרך
אנחנו נציגי המשרד.
היו"ר ח. מירום
אם כך אנחנו נרצה לדעת מה תשובתכם לענייך שמר

גרומן העלה; נושא התקנים.

מר אבידר, אני מבקש אותך לנסות לתאר באזנינו את

החוות החקלאיות שיש באזור שלך, במרכז, כדי שנלמד קצת את מפת-הפריסה.
ב. אבידר
במחוז המרכז יש לנו חוות חקלאיות בנתניה, בכפר-

סבא, בפתח-תקווה, בהוד השרון וברחובות. קיימת
יצירה נוספת שהיא
נאות קדומים - - -
היו"ר ח. מירום
מה עושים ילדי גבעתיים, לדוגמה?
ב. אבידר
הם לא שייכים למחוז המרכז ואין להם חווה.

השאלה הנשאלת בהקשר הזה של הדברים היא: מה

עושים ילדי ראשון-לציון? הם נמצאים במחוז המרכז, יש מצד העיריה דרישה

לפתוח חווה חקלאית, אלא שקיימת בעיה של תקן-שעות. זה העניין היחיד

שמעכב את פתיחת החווה החקלאית בראשון-לציון.
היו"ר ח. מירום
מהו תקן-השעות המינימאלי הדרוש?
ב. אבידר
300 שעות שבועיות; 10 מורים. בראשון-לציון,

כאמור, יש שטח למטרה הזאת, קיים מיפוי, ויש הכל.

ל-2-3 בתי-ספר בראשון-לציון יש גינות, אבל ביתר בתי-הספר אין אפשרות

לפתח נושא של חקלאות בכלל. אני חודר ומדגיש שכל הניירת מוכנה להקמת

הפרוייקט הזה.
היו"ר ח. מירום
האם במקומות אחרים בארץ קיימת אותה תמונה? האם

יש ערים נוספות שהיקצו שטח למטרה הזאת, ורק

בעיית התקנים מונעת בעד הקמת החוות החקלאיות?
י. וייסנשטרו
אני מוכן לתת לך דוגמאות נוספות. אני כאילו

נמצא מהצד השני של המיתרס, ובכל זאת אינני כזה.

אם ניקח לדוגמה את המיגזר הערבי נבין שבטייבה יש חווה חקלאית אחת, חווה

נהדרת, והייתי במשא-ומתן עם עירית שפרעם וסכנין להקים חווה, דבר שהם

רוצים בו מאד מאד, אלא שאין להם תקנים. בראשון-לציון או בקרית-אונו

קיימת אותה בעיה. הקושי, כאמור, מתמקד בבעיית תקן השעות.
היו"ר ח. מירום
תודה, רשות הדיבור למר דני לוי.
ד. לוי
אני מנהל את החווה הדרומיות של חיפה - - -
היו"ר ח. מירום
אינכם מתחרים בקרית-ביאליק?
ד. לוי
ההיפך הוא הנכון; אנחנו משלימים האחד את השני.

אצלנו בחווה יש משהו קצת שונה מאשר בחוות האחרות

המוכרות כיוון שאנחנו משלבים בה גם את הוראת לימודי הטבע עם לימוד

החקלאות. תקן השעות שלנו קצת יותר גדול כיוון שהכיתות שמגיעות אלינו

באות, במקום לשעתיים, לארבע שעות, ולפעמים לחמש שעות. זאת אומרת יום

לימודים שלם של לימודים שמשלבים את הוראת הטבע, חקלאות ועבודת האדמה.



בנוסף לדברים האחרים שחברי כבר השמיעו באזני

חברי הוועדה היה ברצוני לדבר על השפעת החווה החקלאית על הקהילה. אני

קשור היום עם כ-20 בתי-ספר כאשר החווה החקלאית קיבלה על עצמה את המשימה

לטפח את פני בית-הספר מבחינת גינון וצמחיה, וקיים משוב של החווה. בתי-

ספר שעובדים עם החווה שלנו נראים אחרת ממה שהם נראו קודם שהיה להם קשר

עם החווה.

יש לנו השפעה על הקהילה כולה כיוון שילדים

שחוזרים הביתה, לבתים משותפים, מעודדים את ועדי הבתים לפנות לחוות כדי

לקבל סיוע בנושא גינון השטח סביב הבתים המשותפים. באזור שבו אני גר

ועדי הבתים קשורים לחווה ומקבלים גם יעוץ, גם הדרכה ולפעמים גם עזרה

בצורה של שתילים.

בנוסף לכל אלה חלק מבתי-הספר התיכוניים, במסגרת

המחוייבות האישית, מוכנים לקבל על עצמם את נושא גינון בתי-הספר שלהם

באמצעות החווה, ובצורה כזאת הם גם מעשירים את הקהילה. לא רק שהם

לומדים בחווה החקלאית, אלא שהם מביאים הביתה את הידע שהם קלטו בה ויש

לכך השפעה על הקהילה כולה.
היו"ר ח. מירום
תודה. רשות הדיבור למר גרשון שטילמן, מנהל חווה

לחינוך חקלאי באשדוד.
ג. שטילמן
בקשר שאלתו של חבר-הכנסת פנחס גולדשטיין בנושא

אהבת ארץ-ישראל הייתי מבקש לציין כי החווה שעליה

אני מופקד יצאה מהפעילות השגרתית שלה והביאה ב-ט"ו בשבט כמעט את כל

ילדי הגנים באשדוד, כ-3000 במספר, וכך נוצר קשר גם עם הדור הצעיר, ילדי

הגנים, והקהילה באשדוד. עצם העובדה שהצלחנו להביא את הילדים הקטנים

לחווה החקלאית וקיימנו אתם טקס, נושא שאנחנו מבצעים כל שנה, אומרת

דרשני. בשנה שעברה, לדוגמה, עשינו פעילות עם עולים חדשים בצורה של

נטיעת-עצים וקשרנו אותם לנושא לא רק של הנטיעה אלא גם של התפתחות העץ,

וכל זה גם אומר-. אהבת ארץ-ישראל. מה שבעצם הייתי רוצה לומר בדברי

אלה הוא שאנחנו מקיימים הרבה פעילויות בנושא הזה.

החווה החקלאית באשדוד משמשת מרכז חקלאי שבו

אנחנו מערבים גם את ועדי הבתים ואפילו מחנות צבא באזור. תלמידי בתי-

ספר תיכון באים אלינו כדי לעשות עבודות גמר כמו בנושא של דבורים,

לדוגמה, עניין שאף אחד לא היה מעלה על דעתו לערוך בעיר.

אני רואה, מלבד העבודה השגרתית שלנו לחינוך

התלמידים לאהבת הארץ וחינרך לעבודה בשגרה, גם התרחבות, ואולי זה המקום

להצטער על-כך שבתקופה האחרונה בוטלו המועדונים החקלאיים שהיו הקשר

הרשמי הקיים הפורמלי של התלמידים לשעות אחר-הצהרים עם החווה החקלאית

ועם החינוך לחקלאות ולאיכות הסביבה. עד שהעניין הזה בוטל הוא נחשב

מפעל חינוכי רציני מאד.
היו"ר ח. מירום
תודה. רשות הדיבור לנציג ועד ההורים הארצי,

מר עמרם שאער. אני מבקש אותך קודם כל להסביר

לנו איך בנוי ועד ההורים הארצי שקשור לחוות החקלאיות?
ע. שעאר
ועד ההורים הארצי משלב בתוכו הנהלה מכל גווני-

הקשת; ערבים, יהודים, חינוך מיוחד, חקלאים,

וטכנולוגיה; הכל יחד.
היו"ר ח. מירום
אתה מייצג את המיגזר הזה?
ע. שעאר
אני במקרה עוזר למזכ"ל הארגון ויושב עם ההנהלה.



אני מבקש להדגים בפני חברי רעדת החינוך והתרבות

של הכנסת כי מה שמביא אותנו אליכם הוא המצוקה של ארגון ההורים הארצי

כיוון שאנחנו מרגישים שנעשה צמצום בעשיה בכל מה שקשור לשיעורי החקלאות

הניתנים בבתי-הספר. מר אורי גרומן ציין, בין יתר דבריו, שלא מקצצים

הרבה והוא שמח שלא קיצצו הרבה, אבל אנחנו כהורים מרגישים שילדינו לא

מקבלים את הערכים הבסיסיים שקשורים לנושא החקלאות.

חבר-הכנסת גולדשטיין ניסה לתאר את עניין אהבת

הארץ, הכרת המולדת וכל מה שקשור בכך ואני מבקש להגיב על דבריו ולומר

שלדעתנו קיימת רגרסיה בנושא הזה, קיימת המעטה, והקיצוצים פגעו הן

בחקלאות, הן במוסיקה ובכל הנושאים השונים שבעצם מהווים ערכים יסודיים

של התרבות החברתית של התלמידים, אזרחי המחר.

אנחנו סבורים שעניין החקלאות נפגע קשות,

ומבקשים להדגיש שלא כל התלמידים מגיעים לחוות החקלאיות. מהאידיליה

שתוארה בפני חברי הוועדה אפשר היה להבין שאין בעיה, ולא היא. קיימת

בעיה קשה מאד כיוון שהרובד של טעוני-טיפוח, שכונות-מצוקה או ישובים

רחוקים אינם מקבלים את שיעורי החקלאות שהם היו צריכים לקבל.
היו"ר ח. מירום
תודה. לפני שאני אעביר את רשות הדיבור לחברי

הוועדה ברצוני לומר מספר משפטים. סיירתי בחווה

בקרית-ביאליק לפני מספר חודשים והתרשמתי בצורה יוצאת-מן הכלל מהמפעל

החינוכי שראיתי שנחבא אל הכלים ואשר איננו מקבל ביטוי חיצוני כדי

שהציבור ידע עליו.

הפגישה הזאת שלנו מתקיימת ביזמתו של מר אורי

גרומן שביקש אותי להזמין את הנציגים שיושבים אתנו לכנסת כדי לאפשר להם

להשמיע באזנינו את מצוקותיהם, וכן כדי להתוודע למפעל הזה.

אני מודאג מהעובדה שרק 50% מהתלמידים זוכים לקבל

חינוך חקלאי. לפי דעתי זה בבחינת "נקע", ואני לא רוצה להשתמש במונח
יותר חזק ולומר
"שבר", וחבל מאד על-כך. אני רואה את החינוך הזה - - -
פ. גולדשטיין
מה שאתה אומר הוא שיש כ-50% מתלמידי מדינת-ישראל

שבכל ימי לימודיהם בבתי-הספר העממיים אינם

מקבלים חינוך חקלאי מהסוג הזה.
היו"ר ח. מירום
במטרות החינוך, על-פי חוק חינוך - - -
י. פרח
צריך להעמיד את הדברים בפרופורציות הנכונות.

לא כל ה--507 האלה אינם מקבלים כלום.
היו"ר ח. מירום
חלקם - בכלל לא. מה שאני טוען הוא ש-50%

מהתלמידים לא זוכים לקבל את החינוך שניתן בתוך

החוות החקלאיות החינוכיות.
י. פרח
צריך לקחת בחשבון את הקיבוציים ואת המושבים.
י. וייסנשטרן
הם מיעוט.
היו"ר ח. מירום
בית-הספר החקלאי או החווה החקלאית עוסקים

בנושאים הרבה יותר רחבים מאשר התחום החקלאי ואני

אביא בפניכם דוגמאות כדי להמחיש את דברי כגון: איכות הסביבה, טיב

המזון, שמירת קרקע, ערך המים, חינוך לגינון, והדבר היסודי בעיני זה

שנער שאיננו עודר במעדר או לא מגדל שתיל או קוטף פרי, לא קשור לאדמתו



ואל לנר לשכוח כי עם ישראל, ביסודו, הרא עם חקלאי. אנחנו ממשיכי האומה

החקלאית של רועים ועובדי-אדמה אבל אם 50% מבני-הנוער שלנו לא זוכים

לקבל מה שנותנות החוות החקלאיות כי אז לי יש דאגה גדולה מאד.

שמחתי לשמוע שהמערכת המוניציפאלית, יחד עם

הורים, מופיעה כמגנה על הנושא הזה, ואני מצטער מאד על-כך שמשרד החינוך

והתרבות לא יכול לאפשר תוספות של תקנים לחוות.

ועדת החינוך והתרבות של הכנסת צריכה להציע את

עזרתה, ככל שהיא יכולה לעזור, ובמקום להכריז הכרזות היא צריכה לטפל

בצורה נקודתית בכל מקרם שניתן להקים בר חורה חקלאית. שמענו על ראשון-

לציון שהיא עיר בה ראש העיר מוכן להקצות שטח לחווה כזאת, וכל מה שמבדיל

ביו קיומה של חווה חקלאית בראשון-לצירן או אי-קירמה אלה הם 10 תקנים.

כיררן שכך נדמה לי שאנחנר נרכל להציע עזרה כדי להשיג כל שנה ערד חררה

אחת אר עוד מספר תקנים.

אני הייתי רוצה שבסוף הפגישה הזאת יצא איזשהו

מסמך שיסמן את הדברים הקטנים שלגביהם נרכל לעזרר לכם מיד.

מכאן אני רוצה לעברר לערד שתי הערות קטנות; 1.

הוועדה, באחד מהסיורים שהיא מתכננת לקיים, תיכנס לאחת החרות החקלאיות

כדי שחבריה יתרשמו מהנושא. הרדתי עוד בתחילת הישיבה שלא הכרתי את

העניין הזה בכלל, ואני עוד נחשב חקלאי.

אני אפנה, כאמור, ליושב-ראש הקבוע של הוועדה,

כדי שהוא ישלב בסדר-יומה של הוועדה סיור בחררה חקלאית.

2. נדמה לי שנרכל למצרא מרכיב קררלטיבי בין

הנושא של בני שכרנות המצוקה, השכונות הגדולות, ראי-השתתפרתם בכל מה

שקשרר לחינרך החקלאי. בהקשר הזה של הדברים השאלה הנשאלת היא: האם אמנם

ילדי השכרנרת זוכים לקבל מה שמקבלים התלמידים שמרפנים לחררת החקלאיות,

כאלה שנקראים המטרפחים יותר בחברה הישראלית? אם התשרבה חיובית כי אז

אני אראה בנושא הזה עוד פן של שליחות החינוך הזה, אבל אם התשובה תהיה

שלילית כי אז נצטרך לבדוק מה אפשר לעשות בקשר אליה.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת פרח.
י. פרח
אני זוכר ימיים שנושא החקלאות קיבל משמעות הרבה

יותר רצינית בבתי-הספר, רנהגו ללמד לימודי

חקלאות בכל בתי-הספר בלי יוצ;א-מן-הכלל. לכל בית-ספר הוקצו שערת ללימוד

חקלארת. נאבקנר על שעות כאלה כיוון שהנושא נראה לנו חשוב.

נקודת המוצא שלנר צריכה להירת כזאת הארמרת שלכל

בית-ספר מגיעות שערת לימרד בנושא החקלארת.

"כל חווה חקלאית "מכסה" בעצם מספר מוסדות ופותרת

בעיות שמוסד קטן לא יכול היה לפתור אותן. במימדים המתקדמים של

הטכנולוגיה החדשנית בחקלאות אי-אפשר לעשרת בבית-ספר, בשטח שהוקצה

לערוגות אחדות, מה שאפשר לעשות בחווה חקלאית.

אני מבקש להדגיש שאני חולק על הדעה שהשמיע חבר-

הכנסת צוקר כירון שלא נכון יהיה לרמר שצריך לשכוח דברים מסויימים שכך

הם חלפר רעברר מן העולם. לחקלאות יש עדיין מקום בחיינו ראני לא מקבל

את דעתר של חבר-הכנסת צוקר שטוען שצריך לטפל רק בנושא של הריסוסים.



החקלאות היא ענף מרכזי בחיי האומה הזאת ששורשיה היו בחקלאות ושספר

הספרים שלה מעוגן בחקלאות. אלה שאינם מכירים את החקלאות מנותקים

מהשורשים.

אנחנו לא צריכים לנהוג בנושא הזה בעדינות כפי

שיעץ היושב-ראש אלא לתבוע הקמת חוות חקלאיות. הדרישה הזאת איננה

"בשמים" או משהו שאי-אפשר להשיגו - - -
היו"ר ח. מירום
בעיקר כאשר המערכת המוניציפאלית מוכנה להשקיע

את כל מה שצריך. צריכים רק לאשר תקן.
י. פרח
בראשון-לציון, לדוגמה, ראש העיר מגלה רצון-טוב

בכיוון של הקמת חווה חקלאית ואנחנו צריכים לדאוג

לכך שהוא יקבל גם תקנים.

משרד החינוך והתרבות קיצץ במוסדות החינוך אבל

הוא חייב לתת מענה לבעיה שעליה אנחנו מדברים. בתי-הספר גדלו, הפכו

להיות ענקיים ואת כל חלקות הקרקע שהיו להם היקצו לבניית כיתות נוספות.

פינת החקלאות בבתי-הספר היתה הראשונה ש"שילמה את המחיר". כיוון שכך

הפתרון האמיתי לשאלה שלנו הוא רק: החוות החקלאיות.

לימודי החקלאות הם בסיס להתפתחות מדעית רצינית

ביותר, ללימודי הטבע שהיום אינם רק חקלאות צרופה בה מגדלים בצל או

קיטניות. מדובר על נושא הרבה יותר רציני. אנחנו היום נמצאים במקום

הראשון בעולם בנושא של ההשקיה, לדוגמה.

אני רוצה שתבינו שילדים לא יכולים ללמוד מה זה

פרח מורכב מבלי לראות ערוגת פרחים כזאת במו עיניהם. הם לא יכולים

להבין מה הם פרחים מצליבים אם הם לא רואים כאלה, ואני אומר את דברי אלה

כבוגר בית-ספר "כדורי". אצלי החקלאות היא בדם. אני לא מתאר לעצמי

שהייתי יכול להיות מחנך בבית-ספר אילו לא הייתי מחזיק בנעורי מעדר או

לומד לימודי חקלאות.

חבר-הכנסת פנחס גולדשטיין שאל את השאלה הנכונה

והיא: איך מקנים לילדינו, בתוך המסגרת הכללית, את אהבת הארץ? אם ילד

עודר ערוגה הוא כבר מקבל קשר לאדמה.

הלוואי ונגיע להרחבת החוות החקלאיות. אנחנו

צריכים להתייחס לכל חווה חקלאית כזאת כאל מעבדה ניסויית ממדרגה ראשונה

בה דנים על בעיות חילחול, בעיות טיהור קרקע, זבל אורגני ולא זבל

אורגני, מה עושה זבל אורגני לאדמה? מה הנזקים שגורם זיבול כימי לאדמה?

מה יתרונותיו? מה זאת בדיקת חילחול של אדמה? כאשר אני הייתי תלמיד

אנחנו בדקנו אדמות בכל הארץ. הסתובבנו עם מבחנות כדי לבדוק חילחול

אדמה, אחרת לא קיבלנו תעודת-גמר. אבל אנחנו ניתקנו את ילדינו מכל זה.

אני מדגיש ואומר שמי שלא גידל צמח מימיו או לא

נטע עץ במולדת, - לא יהיו לו שורשים.

אני מציע לא להתנהג בכל מה שקשור לנושא הזה

בעדינות אלא להגביר את המודעות לחוות החקלאיות. אנחנו צריכים לתבוע

ממשרד החינוך והתרבות תקנים כיוון שאחרת לא נשיג כלום. אם לא נתבע -

לא נקבל כלום. לצערי זה הסגנון שרווח במדינה בשנים האחרונות.

צריך לתבוע את כל החוות החקלאיות שקיימות בתכנון, ואז אולי נקבל חמש-

שש. אבל אם נבקש אחת - לא נקבל כלום.

ועדת החינוך והתרבות של הכנסת צריכה להדגיש

שבראותה את הנושא הזה כל-כך חיוני וחשוב, היא תובעת ממשרד החינוך

והתרבות לתת לנוער אפשרות להגיע לחוות חקלאיות. זה מה שיעניק לו את



אהבת הארץ; זה מה שיתן לר את השורשיות במדינה הזאת. אנחנו רוצים לגדל

דור של צעירים לא מנותקים מאדמתם ומארצם ואין דבר יפה יותר משמש ואדמה

במקום ביתות סגורות.
היו"ר ח. מירום
תודה. רשות הדיבור לד!בר-הכנסת פנחס גולדשטיין.
פ. גולדשטיין
אני למדתי בבית-ספר דתי שלגביו ט"ו בשבט היה

ט"ו בשבט וחקלאות היתה חקלאות, ואת המורה

לחקלאות שלי אני זוכר עד עצם היום הזה. אלא שאני רוצה להתייחס לנושא

שהונח על סדר-יומה של הוועדה מזווית אחרת לגמרי. בכל מה שקשור

לאקטואליה אני מבקש לומר שבתקופה שבה שורפים יערות בארץ-ישראל, עוקרים

מטעים, ומשלחים אש בגידולים חקלאיים, יש חשיבות-יתר להקנות לדור הצעיר

היהודי, במיוחד לזה הערבי, את המחשבה איזה פשע הוא לעקור מטע, לשרוף

תבואה או לפגוע במה שחקלאי עושה בזיעת-אפו.

אחד המחדלים של ההסברה הישראלית הוא שאיננו

מנצלים את העובדה שדרך המלחמה, היום, בישראל, היא באמצעות שריפת יערות.

הגרמנים, האנגלים והצרפתים מבינים את הנושא הזה לצערי הרב הרבה יותר

טוב מאתנו.

בהקשר הזה של הדברים היה ברצוני להוסיף ולומר כי

יש לנו דרך בלתי-רגילה כדי לקרב את העליה החדשה לארץ-ישראל באמצעות

שיעורי חקלאות או נטיעת עצים, שתילת צמחים, הסבר על איכות הסביבה וכל

המדע שקשור לכך כיוון שלימודי חקלאות בעבר אינם לימודי חקלאות של ימינו

אלה. לימוד חקלאות, אהבת הארץ, נטיעות, ואהבת הקרקע, כל אלה הם

בבחינת היינו-הך. כל זה ראש פרק אחד שמוביל אותו מגן הילדים דרך הסיור

בתל-אפק וכלה בחווה החקלאית באשדוד או בכפר-סבא.

אני רואה בנושא של החוות החקלאיות חשיבות, ושמח

על היוזמה שגילו האורחים שיושבים אתנו כיוון שבימים המטורפים בהם אנחנו

חיים היום טוב "לספוג קצת אווירת ארץ-ישראל".

אני מסכים עם דעתו של חבר-הכנסת יהודה פרח שטוען

שצריך לתבוע בגדול ולא "ללכת בקטן" כיוון שאם נעבוד בשיטה הפרטנית - לא

נצליח להשיג את מבוקשנו. צריך לדבר על הערך של לימודי החקלאות "בגדול"

ואם ימצאו "משוגעים לדבר" - הם יסייעו בידנו. אבל כולנו מבינים

שהאחריות על כל העניין הזה צריכה לחול על משרד החינוך והתרבות.

אני מציע ליושב-ראש הוועדה לצאת בהחלטה כוללת על

הצורך, החובה והחשיבות של לימודי החקלאות וכל מה שקשור בהם, ואחר-כך

ננצל את כל הגורמים המעוניינים ואלה המוכנים להרתם לבעיה כדי להשיג עוד

חוות חקלאיות.
היו"ר ח. מירום
תודה. רשות הדיבור למר וייסנשטרן שישיב על

ההערות שהושמעו במהלך הישיבה, כנציג משרד החינוך

והתרבות.
י. וייסנשטרן
אני אמנם גם נציג משרד החינוך והתרבות, אבל אני

גם נמצא מהצד השני של המיתרס, וככזה אני אומר

ששמחתי מאד לשמוע את תגובותיהם של חברי הוועדה כיוון שהם מהווים

היזדהות גמורה אתנו ומעודדים אותנו.

נציג ועד ההורים הארצי צדק בדבריו כיוון שבאמת

50% מילדי ישראל אינם זוכים לקבל מה שתלמידים אחרים מקבלים בחוות



החקלאיות. 50% מתלמידי בתי הספר במדינת-ישראל, כיתות יסודיות וחטיבות-

ביניים, או שמגיעים לחוות, או שיש להם חקלאות בבתי-הספר. אבל עדיין

נותרו 50% ילדים מקופחים והמצב מהבחינה הזאת קשה.

בני-השכונות, בפירוש, אינם מקופחים בכל מה שקשור

לנושא שעליו אנחנו דנים. תחשבו גם על השאלה: היכן מפוזרות החוות

החקלאיות? - הן מפוזרות בצורה אקראית ואליהן מגיעים תלמידים מכל הסוגים

ומכל שכבות האוכלוסיה. ובכל זאת אני מבקש לציין בין יתר דברי עניין

שקשור לבני-השכונות. במשרד החינוך והתרבות אנחנו ממונים על איכות

הסביבה וככאלה אנחנו מטפלים בנושא מסויים בצורה מאסיווית מאד. השנה,

לדוגמה, נערכת תחרות של בית-הספר היפה ביותר בישראל, בשיתוף המועצה

לישראל יפה, תחרות שמתקיימת מזה מספר שנים, בת ישתתפו כ-800 בתי-ספר.

בשנים האחרונות, לשמתתנו הרבה, בתי-הספר שזכו במקומות הראשונים בארץ

מבחינת הטיפוח של בית-הספר והאסתטיקה שלו הם בתי-הספר מאותם מקומות

שהזכרתם ככאלה ששייכים לבני-השכונות. אני אגלה לכם סוד שטרם התפרסם

לגבי התחרות שתתקיים השנה, שגם השנה תהיינה אותן תוצאות. טקס הסיום של

התחרות יערך ב-17 בחודש במכון ואן ליר ושם תתפרסמה התוצאות, אבל אני

כבר יכול לציין באזניכם, שגם השנה בתי-הספר שיזכו במקום הראשון הם בתי-

הספר שנחשבים בתי-ספר של בני-השכונרת. מסתבר שבתי-ספר כאלה מקדישים

לעניין הזה יותר מאשר בתי-ספר אחרים.

בקשר דבריו של מר דני לוי היה ברצוני להגיב

ולומר שהנושא של החוות החקלאיות הופך להיות חלק מתכנית הלימודים. אני

מציג בפניכם חוברת לימוד חדשה שנקראת: גינה יפה לבית המגורים, שמראה

שהיום כחלק מתכנית הלימודים המסודרת תלמידים יוצאים עם המורים לטפל

בבתים, בחצרות ובגינות. זה לא רק רעיון של מורה מסויים אלא זה חלק

מתכנית הלימודים, ויש לנו חוברות לימוד שקשורות בנושא הזה.
י. פרח
יש גם תחרות גינות?
י. וייסנשטרו
כן.

בעיית התקן, כפי שכבר הבנתם, היא בעיה חמורה

מאד. הלוואי והנושא הזה היה נמצא בידי כי אז לא היינו צריכים לבוא

אליכם היום ולבקש עזרה. התקן נמצא בידי הנהלת משרד החינוך והתרבות ולי

כמובן שאין תשובה בקשר אליו. הדבר היחיד שמגביל הקמת חוות חקלאיות,

כפי שנאמר מספר פעמים במהלך הישיבה, זאת בעיית התקנים.
א. גרומן
גם את התפתחות החוות החקלאיות הקיימות.
י. וייסנשטרן
אם הפתרון של החוות החקלאיות הוא הפתרון לאותם

ילדים שאין אפשרות ללמד אותם חקלאות בבתי-הספר

כי אז הפתרון לקוי כיוון שאין אפשרות לפתוח חוות חקלאיות חדשות בגלל

בעיית התקן.
י. פרח
מה מרחק ההסעה המירבית של ילד לחווה חקלאית?
י. וייסנשטרו
אפשר להסיע תלמיד לחווה חקלאית בתנאי שהחווה

תהיה בתחום אותה רשות מקומית.
י. פרח
אם אתם מדברים על שעתיים בשבוע לכל תלמיד צריך

לקחת בחשבון שעד שהתלמיד מגיע לחווה - - -
י. וייסנשטרן
אנחנו מדברים על שעתיים נטו.



במשרד החינוך והתרבות מכינים היום תכנית לימודים

חדשה הנקראת מב"ט - מדע בעידן טכנולוגי, שמהווה מעין שילוב שר לימודי

חקלאות ואיכות הסביבה, הטבע ולימודי התזונה, שהם מקצועות קצת קרובים

האחד לשני. לכאורה זה נשמע רעיון מצויין, אלא שאנחנו חוששים מאד

מהנושא הזה למרות שאנחנו שותפים לו, כיוון שהוא יפגע בחוות החקלאיות,

ואוי לנו אם זה אכן יקרה.
י. פרח
אין לכם נציג שם?
י. וייסנשטרן
אני הנציג, אלא שאני אחד מחמישה. אני מעלה את

הזעקה הזאת גם בפניכם כיוון שאנחנו, בפירוש,

חוששים שהתכנית הזאת תפגע בעתיד בחוות החקלאיות.
י. פרח
בבית-ספר כדורי היה לנו מומחה לגידול בהמות שהיה

גם וטרינר. כאשר פרה עמדה להמליט הוא ביקש
אותנו לקרוא לרופא. אמרנו לו
אתה הרי וטרינר. אותו דבר אני אומר

לך: אתה הרי יושב באותה ועדה. - תילחם.
י. וייסנשטרו
המשקל שלי בוועדה עומד על 20% כיוון שאני נציג

אחד מתוך חמישה.

פורסם אתמול בכלי התקשורת עניין יום חינוך ארוך,

יום שיש וכל מה שקשור אליו, ובהקשר הזה של הדברים היה ברצוני ליידע

אתכם שלנו יש תשובות חלקיות לבעיה הזאת. יש לנו רעיון יוצא-מן-הכלל

שפועל כבר באירופה במספר ארצות, שם בכניסות לערים יש חלקות קטנות

שמשפחות באות לעבוד בהן. אנחנו הצענו להקדיש כ-10 דונם בכל חווה

חקלאית לנושא הזה, כדי להקים חלקות משפחיות. משפחה בעיר תקבל כ-50 מטר

מרובע והיא תבוא, כולה, בימי ששי ובימים נוספים כדי לעבד את הקרקע.

זאת, כאמור, אחת האופציות לימי ששי שאנחנו מציעים.

מכאן אני עובר לנושא המועדונים החקלאיים שיכולים

להיות פתרון לפעילות של תלמידים בזמנם החופשי, בשעות אחר-הצהרים או

בימי ששי.
היו"ר ח. מירום
תודה. ברצוני לסכם את הישיבה ולומר שאין כל ספק

בכך שעל סדר-יומה העמוס מאד . של ועדת החינוך

והתרבות של הכנסת, היתה לנו שעת-חוויה לשוחח על נושא חשוב לחינוך

ילדינו.

אני מציע את הסיכום הבא לדיון שקיימנו, ברשות

חברי הוועדה, אותו נעביר גם למשרד החינוך והתרבות-. ועדת החינוך

והתרבות קובעת שאין תחליף לחינוך החקלאי בהיותו מעצב את הקשר של הילדים

לאדמה, לאהבת-הארץ, לערכי טבע ונוף, לשמירת מים וקרקע, ולקשר ההיסטורי

עם העם היהודי.
פ. גולדשטייו
אני מבקש שתכניס לתוך המשפט הזה גם את עניין

איכות הסביבה.
היו"ר ח. מירום
בסדר.

ועדת החינוך והתרבות של הכנסת תובעת ממשרד

החינוך והתרבות - - -
י. פרח
לפני שהיא תובעת ממשרד החינוך והתרבות הייתי

מבקש להוסיף שזה הבסיס ללימודי הטבע המתקדמים.



4.6.1990
היו"ר ח. מירום
בסדר. אפשר יהיה גם לומר שהחינוך לחקלאות הוא

גם בסיס ללימודי טבע.

הוועדה תובעת ממשרד החינוך והתרבות להרחיב את

החינוך במסגרת לימודי חקלאות לילדי בתי-הספר היסודיים בחוות החקלאיות

היא תתבע תוספת תקנים והקמת חוות נוספות למען הקניית החינוך החקלאי לכל

ילדי ישראל. זאת צריכה להיות המגמה שלנו.

אם חברי הוועדה מסכימים לניסוח הזה כי אז

אורחינו השיגו משהו בכך שוועדת החינוך והתרבות של הכנסת התייצבה

מאחוריהם לשם האדרת החינוך החקלאי.

אנחנו נקיים סיור בחווה חקלאית, ובנוסף לכך נהיה

כתובת לפניה אישית בכל מה שקשור ל"לובי" שיוקם בקשר הנקודות הספציפיות

שהועלו בישיבה הזאת. חבר-הכנסת פרח הוא איש מרכז, אני מתגורר בצפון,

והחברים האחרים של ועדת החינוך והתרבות של הכנסת פרוסים במקומות אחרים

ויהיו מוכנים, גם בלי הקשר הגיאוגרפי, לסייע בידכם לתבוע הקמת חוות

חקלאיות גם ברמה הפרטנית.
י. וייסנשטרן
כאשר אתה אומר: ילדי ישראל, כוונתך גם למיגזר

הערבי?
היו"ר ח. מירום
כן. כוונתי היא לילדי מדינת-ישראל. אני מודה

לך על התיקון שהכנסת לדברי.

אני מודה לכם מאד על השתתפותכם בדיון. הישבה

נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 10.25

קוד המקור של הנתונים