ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 23/05/1990

חוק רשות השידור, התש"ן-1990

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 132

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי, כ"ח באייר התש"ן (23 במאי 1990). שעה 00;09

נ כ ח ו;

חברי הוועדה; מי בר-זוהר - היו"ר

מי איתן

אי אליאב

פ' גולדשטיין

ר-' זאבי

גי כהן

די ליבאי

חי מירום

אי רביץ

מוזמנים; י' הראל - יו"ר רשות השידור

א' מקל - מנכ"ל "

נ' משעל - מנהל הטלביזיה

ני כהן - יועץ משפטי, רשות השידור

אי בריק - יועץ משפטי, משרד החינוך והתרבות

תא"ל אי גרוס - קצין חינוך ראשי

תא"ל אי לפיד - מפקד גל"צ

י' פרנר - מנהלת חטיבת התכניות, הטלביזיה החינוכית

י' כהן - יועץ שר החינוך לענייני תקשורת

אי אבנר - יועץ למנכ"ל רשות השידור

תא"ל י' טלרז - ראש ענף ייעוץ ורקיקה בפרקליטות הצבאית

אי כהן - דוברת רשות השידור

ד' לחמן-מסר - משרד המשפטים

י י שוהם - עוזרת אישית של יו"ר רשות השידור

ר' נעמן - סגנית יועץ השר לענייני תקשורת

בי נסים - משרד החינוך והתרבות

יועץ משפטי לוועדה; מי בוטון

מזכירת הוועדה; י י גידלי

קצרנית; אי זכאי

סדר-היום; חוק רשות השידור, התש"ן-1990 (הצעת חוק של חבר-הכנסת די ליבאי).



חוק רשות השידור, התש"ן-1990

(הצעת חוק של חבר-הכנסת די ליבאי)

היו"ר מ' בר-זהר;

אני פותח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. אנחנו פותחים היום דיון

שני בחוק רשות השידור. אני רוצה להציג את הנוכחים. ממשרד החינוך: מר אריה

בריק, היועץ המשפטי; מר ישראל כהן, יועץ שר החינוך לענייני תקשורת; גב' רינה

נעמן, סגנית יועץ השר לענייני תקשורת. מרשות השידור: מר יעקב הראל, היושב-ראש;

מר אריה מקל, המנכ"ל; מר נתן כהן, היועץ המשפטי; מר נסים משעל, מנהל הטלביזיה;

מר ארי אבנר, היועץ למנכ"ל; גבי איילה כהן, דוברת רשות השידור; גבי יעל שוהם,

עוזרת אישית של היו"ר. מהטלביזיה החינוכית - גבי יוהנה פרנר, מנהלת חטיבת
התכניות. מצה"ל
תא"ל אהוד גרוס, קצין חינוך ראשי; תא"ל אפרים לפיד, מפקד

גלי-צה"ל; סא"ל יוסף טלרז, ראש ענף ייעוץ וחקיקה בפרקליטות הצבאית.

רבותי, לפני שבועיים התחלנו בדיון על חוק רשות השידור, שכוונתו להוציא את

החוק מההקפאה העמוקה בה הוא שרוי תקופה ארוכה, כי כבר היום נגרמות בשל כך הרבה

צרות. מן הכורח הוא לשנות את החקיקה הקיימת.

חבר-הכנסת דוד ליבאי הציג בפנינו בפעם שעברה את הצעת החוק שלו, שנכתבה לפני

מספר שנים והוקפאה על-ידי גורמים שונים במערכת, כך שהוא אפילו לא יכול היה להעלות

אותה להצעה טרומית. בסופו של דבר, התאפשר לו להציג אורנה כהצעה טרומית והיא

התקבלה במתכונתה הטרומית, אבל לא במתכונת שהי י נו רוצים לראות, כי בינתיים חלו

שינויים ויש גם הצעות נוספות.

חבר-הכנסת ליבאי מכין עכשיו את הצעת החוק המעודכנת שלו. עם הגשת הצעת החוק

המעודכנת בפורום הזה הוא הגיע למסקנה שיש מספר בעיות עיקריות, שמתמקדים סביבן

חילוקי דעות בין כל מיני גורמים, והוא היה רוצה ללבן אותן בוועדה. הגענו למסקנה

שמוטב שהנושאים הבעייתיים המרכזיים ילובנו בוועדה ולאור הדיון כאן, היום, נוכל

אחר-כך לגבש את הצעת החוק החדשה.

הדיון הקודם שלנו היה דיון מקדמי שבו כל אחד מהצדדים הביע את עמדותיו. הפעם,

חבר-הכנסת ליבאי יציג בפניכם את הבעיות שהוא מעלה ואנחנו נתייחס אליהן לפי הסדר.
די ליבאי
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת וכל המוזמנות והמוזמנים הנכבדים. בישיבה שעברה,

כפי שאמר היושב-ראש, היה דיון כללי בהצעת החוק כפי שהיא נוסחה לפני כמה שנים.

אמרתי בדברי שהייתי רוצה לעדכן אותה, ולפי התרשמותי הגישה הזאת התקבלה בחיוב.

היתה לי תחושה שהצעת החוק הזאת, עם כל הפרובלמטיות הרבה שבנושא ובהצעה, זו הצעת

שיכולה להמריא, בניגוד לנסיונות קודמים שנעשו מטעם הממשלה ומטעם חברי הכנסת שכולם

נכשלו.

התבקשתי לנסח לא רק עידכון להצעה, אלא נאמר לי במידה רבה של צדק, אחרי שישבתי

על הנושא, שבמקום לנסח תיקונים כה רבים להצעת חוק מוטב לנסח מחדש חוק רשות

השידור, התש"ן-1990. ישבתי על המדוכה והשלמתי ניסוח של טיוטה. תוך כדי ניסוח

אתה חש היכן הבעיות האמיתיות והיכן יכולות להיות נקודות המחלוקת, ובאתי למסקנה,

שבמקום להניח הצעה לא מספיק שקולה, מוטב לבקש מיושב-ראש הוועדה עוד דיון שיתמקד

בכמה מבעיות היסוד. לאחר שנשמע את הנוגעים בדבר ואת דעת חברי הכנסת, ניתן יהיה

לנסח מסמך יותר טוב, מעורר פחות מחלוקות, שיאפשר למסמך הזה לא רק להיות עוד הצעה

שהיתה אלא מסמך עבודה שאפשר להפיק ממנו את המרובה.



חוק רשות השידור עוסק היום בעיקר ברשות השידור הממלכתית - הטלביזיה הממלכתית

וקול-ישראל לשלוחותיהם. הנושא של הטלביזיה הלימודית אינו בא בהוק לידי הסדר.

הטלביזיה הלימודית היא עדיין בבחינת הלק ממשרד החינוך והתרבות. גלי צה"ל נזכר

בהוק אבל למעשה הוא יהידה עצמאית במסגרת צה"ל.

כשאנהנו באים עכשיו לנסות ולאחד את הכל תחת קורת-גג אחת נשאלת השאלה היסודית
הראשונה
אנהנו רוצים רשות אהת או מספר רשויות. אני שואל את השאלות, גם אם

לכאורה באופן אינסטינקטיבי אנשים תוהים: מדוע הוא שואל, הרי זה כל כך ברור שאנחנו

רוצים רשות אחת. כי מכל שאלה שאני שואל וכל מסקנה שתינתן יש פועל יוצא. אם
אנחנו רוצים שלוש רשויות כגון
רשות שידור ממלכתית ציבורית כללית אחת, חינוכית

שניה, גלי צה"ל שלישית, או בלי גלי צה"ל - הרי יש לנו שתיים או שלוש רשויות. אם

אנחנו רוצים רשות אחת, המשמעות היא שאנחנו מאחדים את כולן תחת קורת-גג אחת. אם כך

הדבר, ברור שיש ועד מנהל אחד. לכאורה אנחנו רוצים רשות אחת עם ועד מנהל אחד.

אני מקווה שכולנו כבר השתכנענו אחרי בקורת מבקר המדינה והבג"צים שהיו, ולאור

ההערות של אנשי רשות השידור עצמם שהושמעו בישיבה הקודמת, שניתן לוותר על המליאה

של הרשות. אינני חושב שכדאי להחיות את המליאה הזאת. אם כך, יהיה לנו ועד מנהל,

נניח בן 13 חברים, והוא יתפקד כוועד מנהל שנגדיר את סמכויותיו כפי שנגדיר.

עכשיו באות השאלות. אם יש ועד מנהל אחד, האם מתחת לוועד המנהל הזה ישנו

מנכ"ל אחד לכל המוסדות או הערוצים או הרשויות שהזכרנו, מנכ"ל אחד מעל לרשות

השידור שכוללת את הטלביזיה ואת קול-ישראל; מעל לטלביזיה החינוכית; מעל לגלי צה"ל

- או לא.

לגבי גלי צה"ל יש בעיה מסויימת בענין זה. אני רוצה לשמוע התייחסות לשאלה:

האם מנכ"ל רשות השידור המאוחדת הוא מנכ"ל גם של גלי צה"ל, או מאחר שגלי צה"ל היא

תחנה צבאית בפיקוח שר הבטחון והרמטכ"ל, אין לערב את המנכ"ל בניהול שוטף של ענייני

גלי צה"ל ולתת לגלי צה"ל כפיפות ישירה לוועד המנהל.

שאלה שניה. האם הטלביזיה הלימודית היא בבחינת ערוץ שכפוף למנכ"ל, האם הוא

כפוף למנכ"ל לכל דבר. לכאורה, אפשר להכפיף אותו למנכ"ל לכל דבר, בכל ענייני משק

כספים וארגון. ואפשר לתת יותר עצמאות בנושא של משדרים. אפשר שלא לתת ולומר: דין

הטלביזיה החינוכית כדין ערוץ-אחד, כמו הערוצים האחרים של הטלביזיה שהיו, שישנם או

שיהיו ברשות השידור הציבורית הממלכתית.
יש מבנה שהוא בנוי כך
ועד מנהל. מתחתיו מנכ"ל אחד. מתחת המנכ"ל מנהלי
מדיות. מנהלי המדיות כולל
מנהל טלביזיה או מנהלי ערוצים בטלביזיה הציבורית

הממלכתית, מנהל הטלביזיה החינוכית, מנהל קול-ישראל - בין אם נחליט להכליל כאן או

להשאיר בצד את גלי צה"ל זו שאלה של כפיפות - דהיינו, מנכ"ל אחד לכל המדיות. או

האלטרנטיבה. רשות השידור של היום יש לה מנכ"ל משלה, מנכ"ל אחד לטלביזיה, ומנכ"ל

אחד לרדיו בכל השפות; ואז, מנכ"ל נפרז- לטלביזיה הלימודית, מנכ"ל אחר לגלי צה"ל.

הייתי רוצה לשמוע את תגובת הנוגעים בדבר ואת תגובת חברי הכנסת איך הם רואים

את המבנה הבסיסי , כי מהמבנה הבסיסי עולות שאלות נוספות.

שאלת אחרת. הרי הדברים ברורים שאם זו רשות אחת מבחינה ארגונית ראוי היה

שלרשות הזאת יהיה מנכ"ל אהד והמנכ"ל האחד הזה חולש, מהבחינות שנחליט עליהן, על כל

המדיות השונות שקשורות לרשות - עם בעיה מיוחדת של גלי צה"ל ועם בעיה שקיימת או לא

קיימת לגבי הטלביזיה הלימודית.

שאלה נוספת העולה מכך היא מי ימנה את המנכ"ל. האם המנכ"ל, בהנחה שהוא אחד

בכל הרשות, מתמנה או ימשיך להתמנות, כמו היום, על-ידי הממשלה - כשם שיושב-ראש

הוועד המנהל ומשנהו מתמנים על ידי הממשלה. אם אנחנו מהוקקים מחדש אנחנו יוצרים



איזו שהיא הדרגתיות ופירמידה, דהיינו, המנכ"ל יתמנה על-ידי הוועד המנהל, או מתוך

ראייה פוליטית מפוכהת - אולי יש לזה גם היבט נוסף - אנהנו יוצרים זיקה בין המנכ"ל

לממשלה. מהי הזיקה? האם הזיקה היא מינוי כמו היום, או אולי הזיקה היא שהוועד

המנהל ממנה בהסכמת השר האחראי. לא נימלט, לעניות דעתי, משר אחראי לנושא. גם היום

יש שר אחראי , הוא לא מוגדר, לא כתוב מיהו השר האחראי, כתוב שהממשלה תקבע מי השר

האחראי. שרים אחראיים היו בתקופות שונות שרים שונים, לאו דווקה ראש הממשלה. היה

בזמנו שר ללא תיק, היה בזמנו שר אחר וכך הלאה.

השאלה מי ימנה את המנכ"ל לאחר שאת הוועד המנהל, את יושב-ראש הרשות, את משנהו,

לכאורה תמנה הממשלה. האם גם את המנכ"ל תמנה הממשלה, ואז אין זיקה בין המנכ"ל

לוועד המנהל, ואתם יודעים כיצד הדברים יכולים להיעשות; או מבחינת ארגון טוב,

מבחינת יחסי כפיפות נאותים, הוועד המנהל הוא שימנה אבל ניתן להשאיר לשר בממשלה

זכות וטו. דהיינו, שהמינוי יהיה בהסכמת השר, מתוך הנחה, שכיוון שזו טלביזיה

ציבורית ממלכתית והממשלה היא שנבחרה על-ידי העם לנהל את העניינים, באמצעות שר

בממשלה יהיה לממשלה מה לומר גם על מנכ"ל, משרה כל כך חשובה לגבי איחוד הרשויות.

לכן אני מעלה את השאלה איך יתמנה המנכ"ל, לכאורה רב הסמכויות והכוח, החולש על

השידורים הציבוריים הממלכתיים.

שאלה נוספת. אני מניח שכולם יסכימו לתת למנכ"ל מירב הסמכויות בניהול עניינים

שנוגעים למשק, מינהלה וכספים. השאלה המרכזית היא עד כמה מוכנים, אנחנו היושבים

כאן, להעניק לו סמכויות בנושא המהותי ביותר ברשת שידור: תוכן השידורים.

הוועד המנהל הוא שיאשר את התכניות. בפועל, יום יום, מתרחשים דברים ובפועל

משודרים "מבט" ושידורי חדשות. יש עורכי חדשות והם קובעים מה יהיה. אם יש בעיה יש

בוודאי מי שאחראי עליהם עד מנהל הטלביזיה ומנהל קול-ישראל, ומעליהם עומד המנכ"ל.

האם לתת למנכ"ל מעמד וזכות לפסול שידור או לפסול קטע בשידור. אני יודע שהמנכ"ל

לא ישב יום יום ויערוך חדשות. אבל מבחי נה קו נספטואלית השאלה היא מי העורך

האחראי? מי הפוסק הסופי? אם עורך החדשות אומר שמנהל הטלביזיה מתערב בצורה זו או

אחרת, האם עורך החדשות לא יחליף את מנהל הטלביזיה? תאם מנהל הטלביזיה הוא הפוסק,

או שמבחינה ציבורית האחראי הוא המנכ"ל?

בזמנו, לפני שהגיעו לכאן הטלביזיה הלימודית וגלי צה"ל, הצעתי לתת למנכ"ל

סמכויות של עורך אחראי או עורך ראשי, כדי שתהיה כתובת ולא שהדברים יתמסמסו, כי

כולם אוהבים ששום דבר לא נזכר במפורש. אז אין אחראי וכשאין אחראי איש הישר בעיניו

יעשה. אחר-כך מתפלאים שדברים נעשים, אין מי שנותן את הדין והאיש אומר שלא ברור

למי יש הסמכות, או שטוענים שאנשים מתערבים בסמכות ובלא סמכות וכיוצא באלה.

אני מעדיף שנעשה מאמץ להבהיר את הדברים האלה. אם לא נצליח גם הפעם - לא

נצליח, לפחות אני אומר מה היה רצוי. האם המנכ"ל יהיה העורך האחראי, או נאמר לו:

העורכים האחראים הם הדרגים למטה, דהיינו, מנהל הטלביזיה ערוץ-אחד, מנהל

הערוץ-השני, אולי יהיה מנהל טלביזיה כוללת ברשות הציבורית. אבל יש גם מנהל של

הטלביזיה החינוכית. האם גם לגבי מנהל הטלביזיה החינוכית אנהנו אומרים: אותו

מנכ"ל יהיה העורך האחראי, או מנהל הטלביזיה ההינוכית יישאר העורך האחראי בתחום

שלו. אני חושב שלא יבקשו שהמנכ"ל יהיה עורך אחראי לגבי גלי צה"ל. כי בגלי צה"ל

יש גם מפקד. קשה לי להניח שתבוא בקשה כזאת. אבל אינני יודע. השאלות האלה הן

שאלות רגישות.
פ' גולדשטיין
בזמנו בקדנציה הקודמת הגשנו הצעה משותפת. על פניו נראה לי שהצעה זו קצת שונה

מההצעה הקודמת. האם תוכל להסב תשומת לב חברי הוועדה מה השוני בין הפורמולה

הקודמת לפורמולה הזאת.



היו"ר מ' בר-זהר;

אין פורמולה אחרת. חבר-הכנסת ליבאי מעלה את הבעיות העיקריות שהוא רואה בחוק,

ובעקבות ההערות שלנו הוא ינסח את הפורמולה.

פ' גולדשטיין;

היות והייתי שותף בפורמולה הקודמת אני רוצה לדעת מה השתנה.

ד' ליבאי;

בהצעה המונחת לפנינו, וכרגע יש רק הצעה אחת שעברה בקריאה טרומית לוועדה הזאת,
הנוסח הוא
"המנהל הכללי יתמנה על-ידי הממשלה לאחר התייעצות השר עם הוועד המנהל".

מאחר שאנחנו באים לניסוח חדש של החוק, העליתי את השאלה: האם המנכ"ל ימונה, הלאה,

על-ידי הממשלה או אולי מוטב שיתמנה על-ידי הוועד המנהל, בהסכמת השר האחראי.

הנוסחה הזאת, מבחינה ארגונית, נראית לי תקינה יותר, כאשר אנחנו מדברים על מנכ"ל

שהוא מנכ"ל של רשות יותר עצמאית - על-פי הצעתי, גם זו שבכתב - מאשר הרשות כפי

שהיונה כאשר נולדה. לכן היא חיה בקונפליקט גדול כשמצד אחד מצפים שהיא תהיה

עניינית ועצמאית יותר עם פחות מעורבות פוליטית, ומצד שני היא בנויה כרשות

פוליטית, על-פי ניהולה.

לשאלתו של חבר-הכנסת גולדשטיין. בעוד שבהצעתי בכתב שהתייחסה רק לרשות

השידור, המנכ"ל הוא העורך האחראי, כאשר אני בא לכלול גם את הטלביזיה החינוכית ואת
גלי צה"ל אני שואל
האם גם אז נשאר המנכ"ל האחד עורך אחראי גם של הטלביזיה

הלימודית וגם של גלי צה"ל. מההרחבה נובעת השאלה.

שאלתי על המבנה, שאלתי מי ימנה, שאלתי מי יהיה העורך האחראי. אני שואל שאלה
שהיא משנית
כאשר נבוא לכלול את הטלביזיה הלימודית ברשות אחת - אם כך יהיה הענין

ולא תישארנה שתי רשויות או שלוש - מה דין הרכוש והעובדים של הטלביזיה הלימודית.

אינני יודע מה היקף הרכוש, מה מספר העובדים ומה בדיוק זכויותיהם היום. אני מבקש

התייחסות לשאלה הן מאנשי רשות השידור והן מאנשי הטלביזיה הלימודית כי צריך לדאוג

לעובדים וצריך לדעת מה גורל הרכוש. האם הרכוש עובר מרכוש המדינה - כי לכאורה זה

רכוש של משרד החינוך והתרבות ואם זה כך זה רכוש המדינה - האם אני מעביר רכוש

מדינה לרשות השידור? האם בתמורה או בלא תמורה? האם רשות השידור תקלוט את כל עובדי

הטלביזיה הלימודית או שעובדי הטלביזיה הלימודית נשארים רשות בתוך רשות. אני לא

מתיימר להיות מומחה לכל השאלות ולפני שתבוא הצעה. מגובשת אני מעדיף שתהיה התייחסות

של החברים.

שאלה אחרונה. התייחסות לנושא הפרסומת. נעזרתי כאן ביועץ המשפטי של רשות

השידור שנתן לי הצעה ערוכה היטב לגבי שידורי פרסומות ברשות. היום יש רק שידורי

חסות או תשדירי שירות. בהצעה אנחנו עומדים לכלול גם פרק על פרסומות. זה עלול

לשנות את הדימוי ואת השידור. רציתי שחברים יתייחסו לנושא המשני הזה.

מי שרואה טלביזיה בארצות-הברית ומשווה עם הטלביזיה בישראל, לפחות מבחינה אחת

אני נהנה בישראל: כאן אני רואה רצף של חדשות בלי פרסומות באמצע ואני יכול לראות

סרט מתחילתו ועד סופו. בארצות-הברית מראים לך את הבעיה האקוטית היום בעולם ומייד

אחרי זה פפסי קוקה-קולה או משכנעים אותך שתקני איזה מאכל.

אמרתי ליועץ המשפטי כי הייתי מקבל את הצעתו והייתי מאפשר את הפרסומות ברשויות

משום שמזה הם יחיו, אחרת הם לא יוכלו להתמודד עם הערוץ השני. אני רק מבקש ואני
מציע שזה יהיה בחוק
הכל בתנאי שמהדורת חדשות לא תופסק בפרסומת ואם יראו לנו סרט

שהוא לא יופסק בפרסומת. זו שאלה שהאוכלוסיה תהיה ערה לה ולחברים יש בוודאי עמדות

שונות לגביה.



בכנסת עברה הצעת חוק בקריאה טרומית של חבר-הכנסת פורז בדבר ערוץ נוסף. באתי

לסיכום אתו שהצעתו תיכלל בהצעה שתהיה משותפת לנו בנושא זה. דהיינו, הצעת ההוק

תבוא גם להסדיר את נושא הערוצים. כיוון שאלה עניינים טכניים נשמע מבעלי הדבר מהי

הנוסחה הטובה ביותר. אני הושב שהברי הכנסת ישמחו לניצול של כל ערוץ אפשרי. כל

השאר הוא פועל יוצא מהאפשרויות והמבנה. אני מעיר זאת שמא יחשוב מישהו ששכחתי את

הצעתו של חבר-הכנסת פורז.

אדוני היושב-ראש, אלה השאלות המרכזיות. אם אשמע התייחסות זה מאוד יעזור לי

להגיש את המסמך שטיוטה ממנו מוכנה. יש לי אי-שקט ביחס לשאלות כל כך נכבדות ואני

מעדיף שלא יתקפו מסמך אלא המסמך יבטא יותר את השיקולים השונים שיעלו כאן. תודה.

היו"ר מ' בר-זהר;

בינתיים הגיעה גבי לחמן-מסר ממשרד המשפטים. האיחור שלה מתואם אתנו. אנחנו

מאוד מקפידים על כך שאנשים יופיעו בזמן בוועדה שלנו. אני אומר זאת לשאר אורחינו,

כי אתמול לא הרשינו לאחת מהאורחות שלנו להיכנס לישיבה בגלל האיחור שלה. אני יודע

שיש מספר ועדות בהן נוהגים כך. אנחנו ננהג כך גם להבא.

רבותי , אני רוצה לנתב את הדיון הזה. הוועדה הזאת צריכה להגיש את החוק והיא

תעשה זאת בתנאי שהוא יתקבל על דעתה. אני רוצה לומר דברים כדי שגם חברים יתייחסו

אליהם כי אחרת אתנגד להצעה ונגיע למבוי סתום.

מדובר על שינוי כל המבנה. אם שינוי המבנה נועד, כפי שאומרים לי גורמים

מסויימים, לאפשר גם לטלביזיה החינוכית וגם לגלי צה"ל ליהנות מתקציבי האגרה

ושידורי החסות - אין שום בעיה. אנחנו יכולים לתקן את החוק בנושא הספציפי הזה

ושגם הם ייהנו מעוגת ה-200 מיליון שקל שמונחים ברשות השידור.

אי מקל;

הם כבר אינם מונחים שם.
היו"ר מי בר-זהר
בינתיים לא לקחו מכם את 75 מיליון השקל.
אי מקל
אבל החוק עבר.
הי ו "ר מ' בר-זהר
לא, יש הקפאה של כל הענין.
אי מקל
אם זה לא עבר, אני שמח לשמוע.
הי ו "ר מ' בר-זהר
אם מדובר על תקציבים, אנחנו יכולים למצוא דרך אחרת להעביר כספים. אם מדובר

על שינוי המבנה, אני לא אתן את ידי לשום שינוי מבנה שיתן בידיו של אדם אחד שליטה

על כל כלי התקשורת בארץ. אם יהיה מנכ"ל שישלוט על זה ועל זה ועל זה - לא אצלנו,

לא בוועדה שלנו, בשום פנים ואופן לא.



צריך להיות מזכ"ל, אדם שיתאם בין הרשתות השונות - זה מקובל. אדם שידאג לכך

שתכנית לא תתנגש בתכנית. אבל שיהיה מנכ"ל-על שכולם יהיו תחתיו? - התשובה היא

שלילית.
ר' זאבי
מדוע לא, מה רע בזה?

היו"ר מ' בר-זהר;

מפני שמנכ"ל-על אחד ישלוט, ודרכו הממשלה תשלוט בכל אמצעי התקשורת. חבר-הכנסת

זאבי, אני רוצה שיהיה חופש מירבי ועצמאות מירבית לכלי התקשורת לפעול.

ר' זאבי;

מה שקורה היום זה חופש?
הי ו "ר מ' בר-זהר
דעתי היא שאסור שיהיה מנכ"ל אחד שיחלוש על כל אמצעי התקשורת.

ר' זאבי;

כדאי שיהיו גם חמישה רמטכ"לים וחמישה מפכ"לים.
קריאה
זה לא צבא.
ר' זאבי
זה אותו הדבר. כלי ממלכתי צריך לפעול.
הי ו "ר מי בר-זהר
אינני רוצה שיפרוץ פה ויכוח. אני רוצה להביע את עמדתי בנושאים הללו

כיושב-ראש הוועדה. אני לא אקבל שמנכ"ל אחד יחלוש על הכל. להיפך, אני מעדיף

שמנכ"ל של כל אחד מהערוצים או הרשויות יהיה העורך הראשי של הרשות שלו. מנכ"ל

הטלביזיה יהיה העורך הראשי של הטלביזיה; מנכ"ל הרדיו יהיה העורך הראשי של הרדיו;

מנכ"ל הטלביזיה החינוכית יהיה העורך הראשי של הטלביזיה החינוכית. עם כל הכבוד

לנוכחים, אינני רוצה שיווצר מצב שמר לורברבוים יקבל טלפון ממר מקל
שיגיד לו
תעשה כך או תעשה אחרת, או ההיפך. זה כמובן לא פרסונלי.

אני בדעה שהמנכ"לים יהיו העורכים. גם את רשות השידור הייתי מפצל מבחינה זאת.

אני אתנגד לכל גישה אחרת.

דבר נוסף. יש לנו היום ועד מנהל פוליטי שגורם להשתוללות מוחלטת בכלי התקשורת

כל היום על מה שקורה ברשות השידור. אם הכוונה היא שיהיה ועד מנהל פוליטי, אותו

ועד מנהל או משהו כדוגמתו, שישלוט על כל כלי התקשורת, גם לזה אני אתנגד. אני

מנסה כמה שאפשר יותר להוציא את זה מהפוליטיקה ולא לתת לאנשים פוליטיים להתנצח

ביניהם ולרדת לחייהם של עובדי הרשות.

הערוץ-השני והטלביזיה החינוכית חיום חם מחוץ להתערבות הפוליטית הזאת. האם גם

אותם אני אכניס פנימה?

אולי נקים ועד מנהל כזה שבו לפוליטיקאים אין רוב, או שנקים ועד שבו יש גרעין

מסויים לפוליטיקאים ולכל אחד מהרשתות יתוספו מספר אנשים בהתאם לגוף. למשל,

בטלביזיה החינוכית הייתי רוצה שיהיה מיעוט של אנשי פוליטיקה ורוב של אנשי חינוך

שעוסקים בנושאים חחינוכיים. זו נקודח מאוד חשובה שלא להכניס עוד פוליטיזציח

לרשות השידור.
ג י כהן
יכול להיות שהפוליטיזציה היא רק מהמבנה, בגלל שיש פוליטיזציה גם בתוך המערכת.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

גם האנשים שנבחרים לוועד המנהל נבחרים כולם לפי מפתח פוליטי ולא לפי כישורים

אחרים.

אנחנו רוצים לקבל תשובה לגבי גלי צה"ל. יש היום ויכוח של הוועד המנהל על

החלק האזרחי בתכניות של גלי צה"ל. אני רוצה לשמוע מאנשי הצבא וגלי צה"ל איך הם

רואים את המבנה הזה ומה המגבלות הקיימות, כדי שהדבר לא יתנגש במעמד המיוחד של גלי

צה"ל, שאין לו אח ודוגמה בשום מקום בעולם. למשל, הטלביזיה של צבא ארצות-הברית,

שקיימת רק ביחידות באירופה, פועלת בתנאים אחרים.

נקודה שולית אך חשובה. בכל הארצות המתוקנות שאני מכיר, בערוץ הממלכתי הראשי

שמביא גם את התרבות, המסר הלאומי, המדיני, המסורתי - אין פרסומת בתוך השידורים.

יש תמיד ערוץ אחד שהוא נקי מפרסומת. לא הייתי ממליץ להכניס פרסומת בשידורים בנוסף

לתשדירי הרוסות, שזו הסוואה של עלה תאנה דק מאוד לפרסומת. אנחנו צריכים לשמור

ערוץ אחד שבו כל הדברים בנויים לפי תפישה אחרת.

אני אאפשר קודם לחברי הכנסת לדבר ואחר-כך לאורחים, כי אז האורחים שלנו יקבלו

את התחושה של מה שאנחנו חושבים.
מי איתן
הבנתי שפה דנים בהצעת חוק. אם זה דיון אקדמי - הוא חשוב. האם הוועדה מכינה

אותו?

ר' זאבי;

זו הכנה להצעת חוק. יש שאלות לחבר-הכנסת ליבאי והוא רוצה להיוועץ בנו.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

חבר-הכנסת ליבאי מכין את הצעת החוק שלו. יש לו מספר בעיות מרכזיות והוא

מתייעץ אתנו.

ר י זאבי ;

הייתי ממליץ על רשות שידור אחת מרכזית, הירארכית, עם כפיפות ברורה לממשלה.

לחילופין, תחרות חופשית פרועה של כל מי שרוצה להקים תחנת שידור. אבל אם יש תחנות

שידור ממלכתיות, וזה המצב דהיום, צריכה להיות רשות אחת ממלכתית הירארכית ברורה.

מה יש מתחת למנכ"ל. המנכ"ל כפוף ליושב-ראש רשות השידור והוועד המנהל, שכפוף

לשר המתאם. אני לא בעד להגדיר בחוק מיהו השר המתאם, כי כל ממשלה יהיו לה סיבות,

מתוך נוחיות שלה, להגדיר מיהו השר המתאם. לטעמי, השר המתאם הוא ראש הממשלה. אני

רואה את הדוגמה של בן-גוריון כמופת נכון. אבל יש אנשים אחרים וחולשות אחרות.

אני מציע שבחוק יהיה כתוב השר המתאם, ונשאיר לממשלה לקבוע כל פעם מיהו השר המתאם.

מתחת למנכ"ל יש ארבע חטיבות. זה כולל: הטלביזיה הכללית אי, טלביזיה כללית

בי, טלביזיה לימודית, רדיו, ויש חטיבה חמישית, שאליו יש לה רק צינור תיאום, שהיא

גלי צה"ל.

חבר-הכנסת ליבאי שואל לגבי הארגון. הוא אומר: אני לא יכול לבנות חוק

ואחר-כך יהיה הארגון. כל צו הקמה של כל יחידה, של כל מוסד מתחיל מהארגון. עץ

המבנה שציירתי, כפי שלימדו אותי בדיסציפלינה שאני בא ממנה, אומר: שר, הוועד

המנהל, מנכ"ל, מתחת למנכ"ל ארבע חטיבות - המלה חטיבות אולי איננה מתאימה כי אצלכם

ברשות יש חטיבת החדשות, אולי זרועות - ארבע החטיבות בכפיפות מלאה. חטיבה חמישית

יש אליה רק זיקה או צינור תיאום.

אחת מהחטיבות, זו הטלביזיה הלימודית, יש לה צינור תיאום אל משרד החינוך והתרבות

והיא לא כפופה למשרד החינוך והתרבות. המשרד אינו עוסק במינהלה שלה, לא בחלק

האלקטרוני שלה, לא ביחסי העובדים ולא החלפה של עובדים מזרוע אחת לשניה. כל זה

בידיו של המנכ"ל. בתכנים יש זיקה ברורה, כמעט כפיפות, של הטלביזיה הלימודית לשר

החינוך או מי שימונה על ידו לצורך זה.

לגבי השאלה אם מנכ"ל הוא העורך האחראי או לא. אני לא מאמין בשיטה שכל אחד

עושה שבת לעצמו. הרשתות הן ממלכתיות ומטעם הממלכה מתמנה מישהו שנושא באחריות,

כמו שבעתון יש עורך אחראי. ל"דבר השבוע", למשל, יש עורך אחר אבל הוא כפוף לחנה

זמר. למוסף "הארץ" , למוסף כלכלה, מוסף עסקים, מוסף בידור יש עורכים אחרים והם

כולם כפופים לעורך הראשי. העורך האחראי יכול לקרוא לעורך מוסף העסקים, להתייעץ

אתו, או לדרוש לראות מאמר מסויים לפני ההדפסה וכיוצא בזה. יש עורך אחראי והוא

המנכ"ל. הוא נושא באחריות כלפי הוועד המנהל שנושא באחריות כלפי השר הממונה.



השיטה הזאת להביא לתחרות ביניהם או ליתר חופש, כביכול, בשם הדמוקרטיה,

והנימוק הזה שרוצים להימנע מהתערבות פוליטית הם לא אמת. בכל הארגונים יש התערבות

פוליטית. היום ההתערבות הפוליטית היא לא של ראש הממשלה - ולא איכפת לי לצורך זה

מיהו ראש הממשלה, הוא יכול להיות מן הימין, הוא יכול להיות מן השמאל - העם נתן לו

את המנדט, תחנת השידור היא שלו. אם המערך ישלוט, המערך יכתיב מה אני אשמע בחדשות

ומהי הפרשנות. היום גם כן יש פוליטיזציה של המערכת, אבל היא לא של מי שצריך

לקבוע אותה, היא של כל מיני עובדים ברשות, והם רובם גוון אהד. בשם הדמוקרטיה

נתנו במשך שנים לצד אהד של המפה הפוליטית להשתלט ואחר-כך בשם אי-פוליטיזציה מי

שצריך היה להגיד את דעתו - וזו הממשלה - אסור היה לו להביע אותה.

אשר לגלי צה"ל. גלי צה"ל אינה צריכה להתחרות בקול-ישראל. זו תחנה צבאית.

היא צריכה לשרת על-ידי תכניות לצבא, היא צריכה לחנך להתנדבות, למורשת קרב, לתורת

ישראל, לאהבת הארץ וכל מה שצריך. במשך הזמן התחנה גדלה והיא מוצלחת מאוד. יש בה

פרשנות בכלכלה, למשל, כאילו החיילים קונים מניות, היא לא צריכה להיות בגלי צה"ל.

צה"ל צריך לעסוק בצה"ל ולא מעבר לזה. צה"ל צריך לתת מה שלצערי לא נותנת התחנה

הכללית, תכניות של שירה עברית וכיוצא בזה.

תשדירי שירות צריכים להיות בכל התחנות פרט לטלביזיה הלימודית. הילד לא צריך

לשמוע באיזה סבון או חיתולים צריך להשתמש. העובדה שהטלביזיה הלימודית אינה משדרת

את תשדירי השידור זו לא סיבה לקפח אותה והיא צריכה לקבל את הנתח המלא.
פ' גולדשטיין
בעקרון אני בעד ביזור ונגד ריכוז. אני נגד הכללת כל אמצעי התקשורת
האלקטרוניים, קרי
טלביזיה ורדיו, לסל אחד תחת בעל-בית אחד. אנחנו נחטיא את

המטרה הבסיסית והעיקרית. אם יהיה לנו בעל-בית אחד, לא נוכל להתנגד לו. תהיה לנו

אפשרות לעשות זאת רק עם שני בעלי-בתים אחרים.

צריך לתקן את חוק רשות השידור על-מנת לשפר אותו ביחס לקונקורנציה שהגיעה
עדיו, קרי
הערוץ השני. צריך לתת לכל המפלגות והסיעות ללבן את הנושא, כי כמה

שנלחץ יותר אולי נעורר נגדנו אנשים שהיום מוכנים ללכת אתנו. אי-אפשר לשרש את

הפוליטיקה מכלי התקשורת, לא נצליח. אם חבר הכנסת יכול לרכוש לעצמו עשר או עשרים

שניות של הופעה בטלביזיה, אז בבקשה, זה חשוב לו, זה טבעי ואנושי.

אסור לתת לשר אחד שליטה על כל אמצעי התקשורת. טוב שיהיה לשר אחד תחום זה

ולשר אחד תחום אחר. אם נתת בידי מישהו ריכוזיות-יתר זה לא טוב. יש לשקול היטב

אם כדאי להכניס תחת כפיפה אחת את הערוץ השני, גלי צה"ל, הטלביזיה הלימודית ורשות

השידור.
ר' זאבי
למה ארנה לא מפצל לחמישה שרים את נושא החינוך?
פי גולדשטיין
לשאלה מי ימנה. במדינה כל כך פוליטית כמו מדינת ישראל, אינני חושב שנשיא

המדינה יוכל למנות. לא הייתי נותן לו להתבזות בנושא הזה. הייתי מוציא את נשיא

מדינת ישראל ממשחק הכוחות הזה למען נשיא מדינת ישראל.
א' הראל
גם היום הנשיא ממנה.
פי גולדשטיין
מוסד הנשיאות הוא אחד המוסדות שלא התבזה ולא נפגע עד לאחרונה, כאשר שלושה

שחקני כדורגל לא הופיעו וביזו את נשיא מדינת ישראל. אני רוצה למנוע עד כמה שאפשר

ביזוי המוסד היחידי, שמלבד בית-המשפט, נמצא מעלינו.

ד' ליבאי ;

אלה שאומרים "לא" יצטרכו להצמיד "הן" לאמירה של "לא". אם לא הנשיא, מי ימנה

את הו ועד המנהל.
פ' גולדשטיין
אני תומך בכך ששרים שונים יהיו אחראים על מדיות שונות. אינני יודע היום מי

השר האחראי על מדיה מסויימת, כלומר, היום אחראי שר זה ומחר שר אחר. במה שקשור

לאמצעי התקשורת תמיד המפלגות הגיעו להבנה והיא לא כל כך פסולה. אינני רואה משהו

יותר טוב ממנה באופק.

אני מתנגד למנכייל-על. אני בעד ערוץ ראשון, נפרד, לטלביזיה; אני בעד ערוץ

נפרד לטלביזיה הלימודית; אני בעד ערוץ נפרד לערוץ השני. שלושה ערוצים במדינת

ישראל, שכל אחראי יעשה בו לפי הבנתו, כפוף לוועד הציבורי שיהיה.

לגבי הטלביזיה החינוכית. היום היא עושה רבות אבל אם יינתן לה ערוץ היא תוכל

לעשות הרבה י ותר.

אשר לתשדירי השירות. הייתי משאיר את הפרסומת רק בידי הערוץ השני, אחרת היינו

נוטלים ממנו את הבסיס להקמתו, כי הכוונה היתה שזה יהיה ערוץ פרטי-מסחרי בפיקוח

ציבורי.

היות ונמצאים פה אנשי הטלביזיה ושמעתי שיש בעיות הקשורות בשידורי הטלביזיה

מהמונדיאל, אני מבקש שבהזדמנות זו הם ידווחו לנו על הבעיות. יכול להיות שנצטרך

לעזור להם לפתור את הבעיות האלה.
ג' כהן
יש לנו נטייה - אולי זה מום שבנו - במקום לתקן עיוות אחרי שמגלים אותו,

מאחרים לתקן אותו וכך כל החללים שלא סגרו אותם הופכים להיות חלל גדול אחד. ואז

רוצים לעשות דבר מהפכני, גדול, ולשנות את הכל: בחירה ישירה לראש ממשלה, וכדומה.

יוצאים ממצוקה אחת ויוצרים מצוקות אחרות. באופן כללי כולנו חוטאים בזה, ואני לא

אומרת שזו היינה המוטיבציה להצעת החוק הזאת.

אתחיל מהסוף. אני מתנגדת בכל תוקף לכל פרסומת בערוץ הממלכתי וכן בכל

הערוצים.

אני מסכימה לדעתו של יושב-ראש הוועדה לחלק מה שיותר סמכויות ולא להיפך.

אנחנו עם שיש לו תורה, אבל אין לו איש אחד שירד מהשמים, ולא כל החוכמה נמצאת אצל

איש אחד. לפעמים כל השגיאות נמצאות אצל איש אחד. אינני אומרת לחלק גם את רשות

השידור ולהפריד אותה מהטלביזיה או החלוקה הקיימת היום בנושא של הטלביזיה

החינוכית, שמחייבת אותם להיות הרבה יותר יצירתיים בתחום המיוחד שלהם. אני מציעה:

הטלביזיה החינוכית - לבד; גלי צהייל בוודאי שזו בעיה נפרדת; רשות השידור,

הטלביזיה וקול-ישראל לבד.

הממשלה תמנה את המנכ"ל ולא שום ועד מנהל. כבר אמרתי בפעם הקודמת שגם ועד

מנהל זה פוליטי. אינני מאמינה בדברים אלה. ממשלה שנבחרה כחוק ועל-ידי רוב העם

יש לה כל הזכות הזאת. תהיה ממשלה אחרת - לה תהיה הזכות. היום אי-אפשר לדבר על



סתימת אפשרויות כאשר אפשר להקים טלביזיות אחרות. הנה גוש אמונים מקים טלביזיה

משלו, ושלום-עכשיו יכולה להקים טלביזיה משלה וכל אהד יכול לעשות טלביזיה משלו.

לממשלה שקיבלה רוב צריך להיות באופן לגמרי הופשי כוה וכלי שתוכל להתבטא בו.

נכון שיש היום מתחים בין רשות שבנויה באופן פוליטי ובין עובדי רשות שרוצים

חופש. אינני מדברת על איש זה או אחר. אני מאוד מעריכה חופש, כי אי-אפשר לעבוד

בתוך סד, בוודאי לא בכל דבר שקשור במלה ובהערכה. אם תהיינה אפשרויות של טלביזיות

וערוצים אחרים ואם יתקנו כמה דברים, המתה הזה יקטן. יש לתת יותר סמכות למנכ"ל,

אולי גם לפטר עובד. יחד עם זה לתת יותר חופש יצירה לעובד כשהוא לא עובר כמובן על

חוקים מסוי ימים.

אני רוצח להעיר בהזדמנות זו כי השבוע, ביום ראשון בשעה שמונה בבוקר, אני
שומעת בקול-ישראל
גם הימין מגנה את הרצח בראשון-לציון. גם הימין. לרבות מה?



היו"ר מ י בר-זהר;

הפעם הימין היה ראשון שגינה.
אי מקל
מר זאבי היה הראשון שצוטט.
א' מקל
את צודקת. המלה "גם" מיותרת לגמרי.
ג' כהן
"גם" הימין. זאת אומרת גם זה שחשוד ברצח אומר: אני לא חשוד.
היו"ר מ' בר-זהר
אני מצטרף לדבריך. זה לא דיון פוליטי. הדוגמה היתה טובה.
ג' כהן
אשר לעורך האחראי , לדעתי המנכ"ל צריך להיות העורך האחראי.

אני מודה לך, חבר-הכנסת ליבאי, משום שכדרכך תמיד, לא השארת תחום שלא יטופל.
ד' ליבאי
חברת-הכנסת כהן לא הובנה בנקודה הסופית. מצד אחד אמרה שהיא מסכימה עם

היושב-ראש שצריך לחלק סמכויות ולא לרכז. מזה יכולתי להבין שהיא בעד שכל מדיה

העורך שלה יהיו לו סמכויות. השאלה היא: העורך האחראי הוא המנכ"ל?
ג' כהן
בכל מדיה המנכ"ל הוא העורך האחראי. שלושה מנכ"לים.
הי ו "ר מי בר-זהר
בדיוק. דעתנו, שאותם המנכ"לים של היום, מנכ"ל הטלביזיה הוא העורך האחראי של

הטלביזיה; מנכ"ל הרדיו הוא העורך האחראי של הרדיו.
די ליבאי
חברת-הכנסת כהן מתכוונת לכך: מנכ"ל לרשות השידור, הטלביזיה והרדיו - עורך

אחראי אחד; מנכ"ל לטלביזיה החינוכית - עורך אחראי משלו; מנכ"ל או מפקד גלי צה"ל

- עורך אחראי שלו. אבל בכל זאת היא רוצה לראות אותם ברשות אחת כשכולם כפופים

לוועד מנהל אחד. רשות אחת שמחולקת לשלוש זרועות אוטונומיים.
ג' כהן
לגבי גלי צה"ל הבינותי שיש בעיה מסויימת שהערת עליה וצריך למצוא פתרון כי שם

יש גם מפקד.



היו"ר מ' בר-זהר ;

הנקודה שבה אנחנו חלוקים הוא הנושא של רשות השידור. במבנה החדש הזה רשות

השידור הופכת להיות ארכאית. מה זה רשות השידור?

ג' כהן ;

רשות השידור זה רדיו וטלביזיה.

היו"ר מי בר-זהר;

מאחר ותהיה לנו עוד טלביזיה ועוד טלביזיה, תהיינה שלוש טלביזיות שמתוכן אחת

נמצאת באיזו מעטפת יחד עם הרדיו.
ג' כהן
יש כאן פונקציות שונות. הרדיו הוא אמצעי אחר לאותה פונקציה שגם הטלביזיה

מטפלת בה באמצעי אחר, אבל הם נמצאים תחת מכנה משותף אהד.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני מקבל את דעתך אבל אני מנסה לחדד את ההבדל בין התפישות שלנו. אנחנו
חלוקים רק בנקודה הזאת
בעיני גם רשות השידור אין לה זכות קיום נפרדת, ואז

לדעתי, מנהל הטלביזיה ומנהל הרדיו, דינם יהיה כדין מנהל הערוץ השני, וכדיו מנהל

הטלביזיה החינוכית. כלומר, עם מספר מנכ"לים שהם כולם עורכים אחראים.

א' מקל;

בשביל מה אתה צריך מנכ"ל ברשות השידור?

הי ו "ר מ' בר-זהר;

אני באמת לא צריך מנכ"ל ברשות השידור.

אי מקל;

אתה בעד ביטול המנכ"ל ברשות השידור?

ד' ליבאי;

כך המנכ"ל הופך למזכ"ל מנהלי.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

הוא הופך למתאם.

אי בריק;

לענין הערוץ השני, נראה לי שיש דבר לא ברור. מישהו כאן הכניס את הערוץ השני

לתוך הסל הזה. רציתי להבהיר שזה לא שייך. יש לו חוק נפרד ורשות נפרדת.

ד' ליבאי;

הערוץ השני הוא כלל לא על סדר-היום. יושב-ראש הוועדה התכוון שעכשיו בטלביזיה

הממלכתית יהיו שני ערוצים, לאור חוק פורז; ערוץ אי, ערוץ בי.



היו"ר מ' בר-זהר;

הכוונה לערוץ השני שיהיה בטלביזיה הממלכתית. הערוץ האחר.

אי רביץ;

הייתי רוצה להעיר תשומת לבו של המציע. כל הצעת חוק חדשה מטרתה לתקן. הדברים

אמנם נאמרו אך יש לחדד אותם יותר. המצב אינו עומד בכך שמצד אחד נמצאת קבוצה

שפועלת על-פי כללים מקצועיים טהורים ומאידך, נמצאת אדמיניסטרציה או פוליטיקאים

ושקיימת התנגשות בין שתי הדיסציפלי נות האלה. המצב הוא הפוך, הוא שונה. האזרח

עומד מול המקצוענים, במרכאות כפולות, ודווקה מבקש את הסיוע של האדמיניסטרציה או

הפוליטיקאים למיניהם. זה המצב נכון להיום. אינני עושה כמובן הכללות. באופן

אישי היו לי מספר פעמים שנעזרתי על-ידי האדמיניסטרציה שהיא פוליטית, ואני מדבר

בגדול, מעושק ציבורי של המקצוענים למיניהם. זה המצב ואני לא רואה שהוא עומד

להשתנות. אולי זה יהיה ברבות השנים כאשר המכשיר הזה יהיה יותר נקי מהבחינה הזאת

והמקצועיות היא אשר תלווה את השיקולים של אנשי המקצוע. כיום לא זה המצב.

כאשר העניינים נוגעים לציבור הדתי הדבר הרבה יותר בולט.. אולי אתם לא כל כך

רגישים לזה, אבל רואים לפעמים כיצד המקצוענים הם שלוחי רסן, נותנים חירות ללשונם

ויודעים תמיד לעשות זאת בחוכמה גדולה. מבחינה זאת הם אנשי מקצוע מעולים, כך

שהדברים נאמרים בין השיטין ולא באופן גלוי.

אני חושב שהצלחת הצעת החוק שלך תהיה בכך שתמצא דרך שהמנהל יהיה גם עורך.

שתהיה איזו כתובת שאפשר לפנות אליה שהיא לא רק אדמיניסטרטיבית אלא יורדת בעדינות

ולא עם צפורניים עד אל אנשי המקצוע, כתובת שלא רק קוראת אותם לסדר לאחר מעשה,

כמין ועדת בקורת, אלא חיה את הנושאים הללו עם רגישות למה שמתרחש בחברה המגוונת

שלנו.

בהזדמנות זו אני מוכרח לצייןש עברנו עכשיו תקופה ואנחנו עדיין בתוכה, כאשר

נהפכו היוצרות, ואנחנו, הפוליטיקאים, עשינו שימוש בעתונאים כדי להזרים

דיס-אי נפורמציה, כל גוש לצרכיו הוא, ושיחקנו בהם כבתיאטרון בובות. כולנו היינו

שותפים בענין הזה. אני מדגיש את הדבר הזה.

צריך לתת את הדעת שיחד עם החופש שנותנים לאנשי המקצוע, יהיה פיקוה ציבורי

במקרה של שימוש לא נכון בחופש הזה.

א' אליאב;

בדיון על הצעת החוק הזאת, כולנו מסתובבים סביב הענין של עורך ראשי ומנכ"ל.

כולנו בעד ביזור מלבד חבר-הכנסת זאבי שהוא בעד ריכוז צבאי. אבל לתת לביזור

להשתולל, אני חושב שאף אחד לא רוצה בזה, אפילו לא מהבחינה הפוליטית. אם נלך בדרך

הזו של ביזור מכסימלי, יכול להיות ששתי תכניות תגדנה בדיוק אותו דבר באותו יום.

אלה הם דברים אלמנטריים.

אני מציע שיהיה גוף מתאם סטטוטורי, לא רשות השידור, של ארבעת העורכים האלה,

מנהלי המדיות, כמו בקהיליית המודיעין. אנחנו יודעים שיש להם גוף סטטוטורי שחייב

להתכנס ולתאם, בראשות המנכ"ל. המנכ"ל חייב לשבת פעם בשבוע עם ארבעת האנשים האלה.

אי מקל;

זה מה שעושים עכשיו. בכל יום ראשון בשעה עשר בבוקר.
אי אליאב
זה לא קיים בחוק. אני מבקש שזה יהיה בחוק. כי אם לא יתחשק לך, לא תקרא להם

ביום מסויים.
א' מקל
זה לא בדיוק כך. הוועד המנהל מצפה ממני לעשות זאת ודורש דיווח שבועי על

הפעילות הזאת. וזה מה שקורה.
אי אליאב
אני מציע גוף סטטוטורי שיהייב את כל הקבוצה הזאת לשבת פעם בשבוע ולעבוד בצורה

מסודרת.

אמרתי בשבוע שעבר שזה חוק הדש ולא שינויים שאנחנו מבקשים מחבר-הכנסת ליבאי

להכניס בחוק. זה חוק חדש.

אני מצטרף לאלה שאמרו כאן כי צריך להכניס בחוק: לא פרסומות בערוץ הראשי.

למפרסמים ייפתחו עכשיו ערוצים אחרים, כבלים וצלחות ובוודאי ישדרו גם פרסומות שלנו

דרך לוויינים. אני נגד פרסומות בערוץ הראשי, בוודאי לא בטלביזיה החינוכית. יש

להגדיר זאת בחוק בצורה מפורשת ביותר.
חי מירום
אני מציע לחבר-הכנסת ליבאי לשקול, לנושא חברות בוועד המנהל, את כיווני המחשבה

באשר להגבלה של חברות בדירקטוריונים, הגבלה פוליטית, דווקה בוועד המנהל. כי הגענו

לזה שהכנסת, היום, דנה בוועדת הכספים שלה בהגבלת פוליטיזיציה.
ד' ליבאי
מי שהוא חבר בהנהלה פעילה מרכזית או מקומית של מפלגה לא יהיה חבר ועד מנהל -

לזה אתה מתכוון או למשהו יותר מזה?
חי מירום
זה נשמע לי, אבל עוד נדון בכך לפרטים.

אני חושב שצריך להתארגן לערוץ טלביזיה לגלי צה"ל. בניגוד לחבר-הכנסת זאבי,

אני רואה בגלי צה"ל גל שמקיים שליחות בחברה הישראלית, זה נציגו של צבא העם. אינני

חושב שגלי צה"ל צריך להגביל את עצמו רק לחינוך ספרטני אלא למשהו רחב יותר. אם

אנחנו רוצים שגלי צה"ל יישאר רלוונטי בעתיד, חייבים לשריין לו ערוץ טלביזיוני.

צריך ללכת על זה ויש לשלב בו קצת מן הצבאי והרבה אזרחי, על-ידי הצבא, עם רוח

צעירה ומוצלחת. למשל, תשדיר החוץ שלו ברדיו נשמע לי טוב מאוד.

באשר לשר ממונה. התחום הוא תחום חינוך ותרבות ולכן השר הממונה צריך להיות שר

החינוך והתרבות ולא שר מתאם או מישהו אחר.
ד' ליבאי
גם לרשות הכללית וגם לטלביזיה החינוכית.
הי מירום
כן. לגבי כל הרובד.



לענין המנכ"לים. אני מקבל את גישת יושב-ראש הוועדה. אני בעד מנכ"ל לכל

ערוץ. על רקע ההצעה הזאת אני לא בטוח שיש צורך במנכ"ל-על. ייתכן מאוד שאפשר

להסתפק ביושב-ראש.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

מזכ"ל או מתאם.

ג' כהן ;

גם היושב-ראש צריך להיבחר על-ידי הממשלה.

חי מירום;

לא עולה על דעתי שהוא לא ייבחר על-ידי הגורם הפוליטי וזה גם נכון לעשות כך.

במצב שאנחנו מבזרים והגישה היא מנכ"ל לכל ערוץ כשטלביזיה ורדיו ממלכתיים זה ערוץ

אחד, יש לנו את גלי צה"ל ויש לנו את הטלביזיה החינוכית, אני לא בטוח שצריך מנכ"ל.

ייתכן שצריך יושב-ראש רשות שידור ושום גורם נוסף באמצע בין שניהם.
ג' כהן
מי יהיה אחראי על כל המדיות - יושב-ראש? הוא יהיה העורך האחראי על כל המדיות?

חי מירום;

כן. הוא יהיה הגורם האחראי. הוא לא העורך האחראי. העורך האחראי הוא המנכ"ל

בכל אחת מהמדיות.

אני חושב שאין תוכן לתפקיד המנכ"ל לפי המוצע פה.

די ליבאי;

אם היושב-ראש הוא יושב-ראש של גוף מפקח ומתווה, הוא לא יושב-ראש של ביצוע

יומיומי. לכן אינה צריך יושב-ראש של ועד מנהל של גוף מפקח, מתווה ומדריך, ואתה

צריך מישהו שמאחד את כל הפונקציות המינהליות. אתה שואל: למה צריך מנכ"ל אם כל

מדיה יש לה עורך משלה.
חי מירום
מה הוא צריך לעשות?
די ליבאי
יש מי שצריך לדאוג למשק הכולל, לאחידות או חוסר אחידות בנושא משק עובדים,

פיקוח על כל מדיה, תיאום בין כל הדברים. מישהו שיטפל במערכת הכוללת.
הי ו "ר מי בר-זהר
תיאום בין כל התכניות ובין הערוצים השונים.
חי מירום
איך החוק מתייחס לניהול רשתות כבלים למיניהן. והאם תהיה סמיכות בהצעת החוק

הזאת?



ד' ליבאי;

כבלים זה חוק נפרד ולא תהיה שום סמיכות.

היו"ר מי בר-זהר;

אלה היו הברי הכנסת. אני רוצה לשמוע עכשיו את אורחינו. חמש הדקות האחרונות

יוקדשו לרשות השידור. אני רוצה לשמוע את הדוברים האחרים. תחילה נציג משרד

החינוך. בבקשה מר כהן.

י י כהן;

חבר-הכנסת ליבאי הפתיע אותנו היום בסוגיות שהוא העלה. אמנם חשבנו עליהן אבל

לא ידענו שהן תבואנה לדיון כפי שהוצגו על ידו. אינני יודע אם יש לי תשובה על כל

השאלות שנשאלו, כי אני צריך להשיב בשם שר החינוך והתרבות והשר הממונה היום על

המשרד הוא מר זבולון המר.

לגבי הסוגיות של ועד מנהל אחד, מנכ"ל אחד, סוגיות העורך האחראי וכו'. העמדה

של משרד החינוך היתה, לאחר התלבטויות פנימיות קשות ביותר, שיש לשבץ את הטלביזיה

החינוכית בתוך רשות השידור. אני הייתי בין המתנגדים הגדולים לכך בתוך המשרד עד

שהשתכנעתי שזו הדרך היחידה" להבטיח את עתידה של התחנה הזאת בשנים הבאות מבחינה

כלכלית.

לפי התפישה שלנו ראוי שיהיה ועד מנהל אחד והמנהלים - המפקד, במקרה של גלי

צה"ל - ומנהל הטלביזיה החינוכית צריכים להיות ממונים האחד על-ידי שר הבטחון

והרמטכ"ל; השני על-ידי שר החינוך והתרבות, ולא משנה מי שר-על הממונה על כל הרשות

הגדולה הזאת. אנחנו סבורים שמנכ"ל הטלביזיה החינוכית צריך להתמנות על-ידי שר

החינוך והתרבות. כל אחד מהערוצים האלה - גלי צה"ל והטלביזיה החינוכית - צריכה

להיות לו מסגרת תקציבית וארגונית אחת, אבל צריכה להיות אוטונומיה מערכתית,

עיתונאית, תקשורתית, נפרדת לחלוטין.

ייעשה משגה גדול מאוד אם דווקה בעידן של פלורליזם או עידן הגלסנוסט התקשורתי,

תוקם בישראל רשות שידור אחת שיהיו בה כל כך הרבה תחנות רדיו , כל כך הרבה ערוצים

ממלכתיים, תחת מנכ"ל אחד או ועד מנהל אחד.

לגבי השר הממונה על חוק רשות השידור. יושב-ראש הוועדה וגם חבר-הכנסת ליבאי

העירו שעל-פי חוק רשות השידור הקיים, הממשלה ממנה את השר. שנים לא מעטות, עוד

מימי השר יגאל אלון ז "ל, שר החינוך הוא השר הממונה על רשות השידור, והטלביזיה

החינוכית היא יחידה במשרד החינוך. אנחנו בדעה שהגיע הזמן שהדבר הזה ייאמר בצורה

מפורשת בחוק, כפי שהציע חבר-הכנסת מירום.

לכלי התקשורת הממלכתיים יש היום תפקידים חינוכיים, חברתיים, תרבותיים,

לאומיים, שהם שונים במידה מסויימת מכלי השידור החדשים שמוקמים עכשיו, שהם פרטיים,

אם כי גם בהם יש סעיפים שמתייחסים לתכנים, שעליהם ממונה שר התקשורת. רשויות

השידור הן לא רשויות טכנולוגיות בלבד, השפעתן על הציבור היא הרבה מעבר לכך. אנחנו

חושבים שמשרד החינוך והתרבות - לא משרד התקשורת, לא משרד האנרגיה ולא המשרד

לאיכות הסביבה - צריך להיות אחראים על כך.

לדעתי הפרטית, נסיון העבר של הכפפת כל הרשות למשרד ראש הממשלה מלמד, כי בנושא

זה לא נהיה אור לגויים, וכמובן לא משנה מיהו ראש הממשלה. אין רבים הרוצים לחזור

לתקופה הזאת.

לגבי פרסומת. זו סוגיה חדשה. מבחי נת רשות השידור הממלכתית, אנחנו נתקשה

להסביר לציבור איך מצד אחד גובים את האגרה ומצד שני משדרים פרסומת מסחרית. אני

בהחלט מסכים עם עמדתו של חבר-הכנסת גולדשטיין, שאחרי לידתו הקשה ביותר של חוק

הערוץ השני - ובעתיד תהיה גם פרסומת בכבלים - הנהגת פרסומת ברשות השידור תפגע

בערוצים הפרטיים האלה ותקשה עליהם את הצעדים הראשונים.



בקשו- להצעת החוק של חבר-הכנסת פורז, אנרונו שמחים מאוד שהיא שולבה בהצעת החוק

של חבר-הכנסת ליבאי.

י' פר נר ;

העמדה של הטלביזיה החינוכית היא שצריך להסתכל בצורה הגיונית על הנפח של

השידור הציבורי מול הנפח של השידור הפרטי. מול הכבלים והרשת השניה אין לנו ברירה

אלא להתאחד, אחרת לא נצליח לשרוד.

בכל מה שקשור לנושא של גג אחד אין לנו ספק שצריך להיות גג אחד. מצד שני

אינני חושבת שהתפקידים הקלסיים של מנכ"ל ומנהלים אחרים יישארו כפי שהם היום. אם

תהיה תחרות, השידורים הממלכתיים לא יוכלו לעמוד מול הפרטיים. לכן חייב להיות

ביניהם איזה שהוא תכנון קומפלמנטרי וזאת צריכה להיות העבודה המרכזית של המנכ"ל.

המנכ"ל העתידי צריך להשקיע את מירב משאביו הרוחניים בהזון, במי נהל ובראיה הכוללת

בין הערוצים. הדבר ניתן לפתרון בלי שתהיה פגיעה בסמכות זו או אחרת. צריך להיות

מנכ"ל אחד, זה לא יכול לעבוד אחרת.

אבל צריך לסייע למערך החינוכי ולגלי צה"ל לעשות את המעבר הזה ברמה של שרים.

הושבנו על ועדת משנה, מטעם יושב-ראש רשות השידור, שתפעיל קצת אחרת את הערוץ

החינוכי המלא שחייב יהיה לשדר ולתכנן את תכניותיו בהתאם לערוץ הכללי. צריך שתהיה

עצמאות מסויימת בתכנים אבל אי-אפשר לעבוד עם עשר תכניות מינהליות, זה בלתי אפשרי.

בקשר לפרסומת. נראה לי שהכסף הגדול שעומד לזכות רשות השידור ילך ויפחת בשנים

הקרובות. צריכים להביא בחשבון שאם אנחנו מגדילים את מספר הערוצים - חושבים על

שלושה ערוצים, אולי ערוץ לגלי צה"ל - הסל התקציבי צריך לגדול כי תהיינה גם בעיות

עם גביית האגרה. אנשים ישלמו פחות את האגרה כי יהיה להם דמי מנוי ועוד דברים

כאלה. זו תהיה בעיה מאוד קשה.

צריך לחשוב על פרסומת מוגבלת, על הבחנה בין הערוץ החינוכי והערוץ הכללי וצריך

לראות את הסל הכללי ולחלק אותו בצורה נבונה, וכאן נכנסים התפקידים של כולם בין

הערוצים השונים.

אם הייתם שואלים למאוויינו הכמוסים, יכול להיות שכל אחד היה רוצה להישאר רשות

עצמאית ולעשות מה שהוא רוצה, אבל זה פשוט לא ילך.
תא"ל אי לפיד
אני מקבל את כל הפתיחה האידיאולוגית של גב' פרנר. היא משקפת את דעתנו, בעיקר

לגבי נושא עדיפות לשידור הציבורי שדיברנו בו בפעם שעברה והזכרנו מספר פעמים

שאנחנו לא מתייחסים בדיון הזה לערוץ השני ולא לכבלים. צריך באופן דחוף, ולדעתי

זה גם קטליזטור לוועדה, לזרז את הטיפול בהצעת החוק הזאת כדי שנהיה מוכנים במועד.

מבחינת גלי צה"ל ההוק הקיים מסדיר את מעמדנו כלפי רשות השידור, בשונה

מהטלביזיה החינוכית שמעמדה עדיין לא מוסדר. אנחנו רואים צורך שבחוק חדש כזה

תיקבע עמדת הצבא באופן מסודר. היא עדיין לא נקבעה ואנחנו נעביר אווזה. במה שנוגע

לשירות הצבאי של החיילים ועובדי הצבא בגלי צה"ל, הם כמובן לא יהיו באותו מעמד של

עובדי רשות השידור. המעמד של מפקד גלי צה"ל כעורך ראשי של גלי צה"ל צריך להישמר,

ללא שינוי.

השינוי המהותי שמחייב תיקון בחוק הזה שלא קיים עכשיו בהצעה, ואני מקווה שהוא

ייכנס, הוא הנושא התקציבי. חיוני שבכל דרך יינתן בחוק הזה ביטוי תקציבי בולט -

אני לא מדבר כרגע על ההיקף האמיתי שלו - לגלי צה"ל ממקורות רשות השידור.



י' פרנר;

אני רוצה להבהיר כאן. אני בעד ביזור המנהלים, שהסמכות לכל מנהל מדיה תהיה

סמכות של עריכה, אבל כולם כפופים למנכ"ל אחד.

היו"ר מי בר-זהר;

מה פירוש כפופים? זה לא ברור.

ד' ליבאי;

יש מנכ"ל שהוא אחראי אחריות כוללת, הוא אחראי לתיאום, לארגון, למי נהל

ולכספים. הוא גם יושב-ראש פורום. הוא צריך לתאם שלא תהיינה כפילויות.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

השאלה היא לגבי התערבות בתכנים. אם יש מנכ"ל-על. זה לא שהוא יושב-ראש

ומתאם שלא יופיעו שני סרטים באותו יום. אם יש בעיה, כשלון או מחדל או דבר שלא

נראה לו, נניח בטלביזיה החינוכית, הוא מרים טלפון לעורך ואומר לו: תפטר את העובד

או תשנה את התכנית, הוא צריך את התכנית הזאת.

א' מקל;

אל תשדר היום את התכנית.

הי ו "ר מי בר-זהר;

לא. אל תשדר היום - זה תיאום.

אני מדבר על התערבות בתוכן. הוא יכול להגיד לו; ביום הזה, בשעה הזאת

המקבילה ברשת השניה יש שידור בנושא זהה, אני מציע לך לשנות את התכנית. אבל אם

הוא יצלצל אליו ויגיד לו; התכנית הזאת לא טובה, אל תשדר אווזה - זו כבר התערבות.

י' פרנר;

כמו ב-B.B.C., לכל ערוץ יש קונטרולר והוא אחראי על התכנים של אותו ערוץ, הוא

העורך הראשי של הערוץ שלו. עם זאת יש לכל הקונטרולרים מנכ"ל משותף שעובד אתם

ביחד, רואה את התמונה הכללית ומתאם ביניהם.

היו"ר מי בר-זהר;

מתאם ביניהם - מקובל עלי. אני שאלתי אם יש מתאם או יש מנכ"ל-על ושני הדברים

אינם זהים.

תא"ל י י גרוס;

בהמשך לשאלה שנשאלה בפעם שעברה לגבי עמדת הרמטכ"ל והשר, רציתי להבהיר שמעמדו

של גלי צה"ל בחוק רשות השידור או שינוי במעמד בחוק החדש טרם נדון בדרגים העליונים

אצל הרמטכ"ל ואצל השר, לכן רוב הדברים הנאמרים הם בבחינת הגיגים שמייצגים רעיונות

או המלצות שתובאנה לישיבה.

אף-על-פי-כן אני רוצה להזכיר דברים שאני חושב שימשיכו להיות מאורגנים כפי שהם

כיום. גלי צה"ל הוא גוף צבאי, גם כשהוא נותן שירות ממלכתי, לכן ההקשר לאגרה.

הכפיפות שלו לרמטכ"ל, כשל כל חייל, איננה ניתנת לערעור והיא נובעת מחוק יסוד;

הצבא, שלפיו אין לצה"ל כפיפויות.



יחסי הגומלין בין גלי צה"ל וכן או לא טלביזיה פרטית צריכים להיקבע בין שר

הבטחון לבין השר הממונה.
פ' גולדשטיין
מה תקציב גלי צה"ל.

תא"ל י' גרוס;

תקציב גלי צה"ל מתקרב ל-7 מיליון שקל. זה לא רק תקציב תפעולי שהוא כרבע מזה

אלא גם הקפה, החשמל והמכונית.

א' מקל;

לא כולל את כל מערכת הקשר על השבון קצין קשר ראשי ולא כולל את אנשי המילואים,

שזה רוב רובם של האנשים.

תא"ל אי לפיד;

זה לא כולל, זה עלות. התקציב הטיפולי 1.6 מיליון. הכל ביחד 7 מיליון.

הי ו "ר מי בר-זהר;

נושא זה הוא רגיש ואני מציע לרשות השידור לא להגיב.

תא"ל י י גרוס;

אני רוצה לקשור בין דבריהם של שני הברי-הכנסת זאבי ומירום, שעיקרם היה

מקובל עלי למרות שנשמעת מהם סתירה.

אנחנו קבענו שגלי צה"ל יתן ביטוי בשידורים לנושאי צבא ובטחון, מורשת צה"ל

והישוב, יצירה ישראלית מקורית וכו', אבל אנחנו רוצים שהדברים יגיעו לאוזן השומע.

מאחר ואין כוונה לאלץ חייל באשר הוא איש מילואים או חייל בסדיר, לפתוח דווקה את

תחנת גלי צה"ל, אין ספק שאנחנו חייבים לשדר בצורה שנבטיח, הייתי אומר, כמעט

השתעבדות, בצורה החיובית, של חיילים לתחנת גלי צה"ל. מכך נגזר שיהיה גם מזה וגם

מזה.

הי ו ייר מ' בר-זהר;

אני מבקש ממך ומתא"ל לפיד להעביר לי מסמך בהקדם האפשרי.

ד' לחמן-מסר;

יש לי הערה לגבי הצעת החוק של חבר-הכנסת פורז. היא הוגשה למליאה בטענה

שהממשלה הסכימה לה, אבל למעשה היתה כאן טעות. הממשלה לא הסכימה לה והנושא נמצא

בדיונים.

היו"ר מי בר-זהר;

המליאה כבר קיבלה אותה.

ד' לחמן-מסר;

נכון, אבל יש בעיה של תקציב. מדברים כאן על שלושה ערוצים.



היו"ר מ' בר-זהר;

הצעת החוק עברה במליאה. דבר שני, אם הממשלה התנגדה להצעת ההוק - היתה צריכה

לבוא ולהתנגד. לכל העניו אין שום השיבות כיום.

ד' לחמן-מסר;

האם מדובר על ערוץ שלם לטלביזיה החינוכית, ערוץ שלם לכללית ועוד ערוץ? העמדה

של פורז מדברת על שני ערוצים.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

בסופו של דבר הנושא יגיע אלינו.

אני מבקש לשמוע את מר משעל.

נ י משעל;

בתחילה אני רוצה לומר שאני לא מתואם עם המנכ"ל והיושב-ראש.

אי הראל;

הדברים לא על דעתנו.

אי מקל;

כל אחד מביע פה דעה פרטית.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

זה ברור, משום כך הוא כאן.

נ י משעל;

אביע דעה אישית. כמי שיקר את הנושא, חוק רשות השידור לידתו בחטא ועירפול

והוא נועד לרצות בשנת 1965 על רקע פרשת בן-גוריון-לבון. הוא נוסח על-ידי מר

גלילי במטרה ברורה לטשטש עד כמה שיותר. החוק כל כך מטושטש שאפילו אין בו סמכויות

למנהל טלביזיה ואני עכשיו מדבר בשם מנהלי המדיות בשטח. לי אין סמכויות, אני לא

יודע מה תפקידי על-פי החוק, אני לא יודע מהמותר ומה אסור לי ולפעמים הדברים

מגיעים לאבסורד.

על-פי מה שקיים היום בחוק - ואתו דוגמה קיצונית - למנהל מדיה איו אפילו סמכות

להוציא הליקופטר לאיזה אירוע שקרה בדרום, שזה 300 שקל; אין לי סמכות לאפשר למנהל

מחלקה שלי להזמין לארוחת צהריים מנהל מחלקה מהטלביזיה הלימודית.

ר' זאבי;

זה לא קשור בחוק, זה קשור בנוהלים פנימיים.

נ י משעל;

היום למנהלי המדיה אין שום מעמד בחוק וזה ענין של מניפולציות במערכת היחסים

בתוך הארגון עצמו. אם אני לוקח לעצמי יותר סמכויות, או אם המנכ"ל נותן לי יותר

סמכויות, זה מין משא-ומתן לא רשמי. זה המצב היום.



בתשובה לשאלתו של חבר-הכנסת ליבאי. אני מברך על מה שאמרה גב' פרנר. אני

חושב שכל המדיות צריכות להיות תחת קורת-גג אחת עם מנכ"ל:: הלימודית, גלי צה"ל

ואנחנו. כשאנחנו אומרים רשות שידור יש לזכור שמדובר בארבע מדיות שונות: עברית,

ערבית בטלביזיה; עברית, ערבית ברדיו; אבל שורש הבעיה ברשות השידור הוא שצריך

לתת סמכויות למנהלי המדיה יותר ממה שיש להם היום, וכל מנהל מדיה יגיד לכם זאת.

ח' מירום;

האם מנהל מתאם נראה לך מתאים כאן? לכם יהיו כל הסמכויות בתחום התכנים, אבל

המנהל יקבל תפקיד מתאם בין הרשויות.

נ י משעל;

כן. הדוגמה של ההליקופטר רק ממחישה שלמנהלי המדיה אין היום סמכויות גם

בתחומי התקציב. מנהל מדיה נתון בידי הארגון עצמו לגבי הקצאת משאבים ותקציבים

ואינו יכול להחליט לבד על תקציב לדרמה זו או לתכנית אחרת.

אני בעד ארגון אחד שבו יהיו כל המדיות. אני בעד מנכ"ל, אבל צריך לתת סמכויות

למנהלי המדיות.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני רוצה לשמוע בהזדמנות זו את אנשי רשות השידור לגבי המונדיאל. אני רוצה

להודיע שאנחנו רוצים לקיים דיון על צורת הכיסוי של הרצח בראשון-לציון בקול-ישראל.

לדעתנו, היו שם מספר מחדלים חמורים מאוד.

אני מבקש ממר הראל להתייחס לנושא המרכזי במסגרת של חמש דקות ולאחר מכן ממר
מקל להסביר לנו
מה הן הסמכויות שלך? באיזו מידה יש לך הסמכות להתערב בתכנים

ובביצוע.
א' הראל
חברי כנסת הביעו דעות בלי להבין את הנושא. רציתי להשוות את המצב עם מדינות

אחרות בעולם. בשום מקום בעולם אין רשות שידור לפי המבנה שקיים במדינת ישראל, עם

חוסר הסמכויות וחוסר ההבנה. אני לא יכול להציג את הנושא בחמש דקות ואני מוכן

לעשות זאת בישיבה הבאה.
היו"ר מ' בר-זהר
חשבתי שזה לא יהיה מכובד שיושבים פה ראשי רשות השידור ואיננו פונים אליהם.

אני אשמח אם תציג את הנושא בישיבה הבאה.
ד' ליבאי
אולי לאפשר להם להתבטא ולהסביר את ההיבטים השונים כי מי כמוהם חי את הענין

ואת כל הרגישויות שבתפקיד. אני מבקש מאדוני היושב-ראש לקבוע ישיבה שהנושאים

העיקריים בה יהיו הנושאים האלה, תוך תגובות של המדיות השונות למה שהם אמרו. כך

נוכל למצות את הדיון ולנסות להניח את המסמך.
היו"ר מ' בר-זהר
חבר-הכנסת ליבאי, ארגה ודאי זוכר שבישיבה הקודמת, אחרי דבריך, פתחו אנשי רשות

השידור ודיברו למעלה ממחצית הישיבה. משום כך, בהחלט מקובל עלי לתת להם לפרוש את

דבריהם אבל לא פחות חשובות בעיני גם התגובות של הגורמים האחרים. אשמח מאוד אם

בישיבח הבאה תתנו את תגובותיכם לשאלות שנשאלו פה ותרחיבו בנושא.



לענין אחר. אני מבקש מיושב-ראש רשות השידור להסביר מדוע לא שודרה המחצית

הראשונה של המשחק עם ארגנטינה ואחר-כך תתייחס למשחקי המונדיאל.
א' הראל
הנהלת רשות השידור החליטה שבחודש הכדורגל ישדרו את רוב משחקי הכדורגל, כאשר 6

משחקים ישודרו בין שעה שש לשעה שמונה ו-17 משיקים בין שעה עשר לחצות. הוועד המנהל

של רשות השידור יושב שהדבר הזה מוטעה. אי-אפשר במשך חודש לתת רק כדורגל ולפגוע

בשידורים השוטפים. רוב החברים הציעו - וזה יבוא להכרעה של המליאה - לדלל את

משחקי הכדורגל בין השעות עשר לחצות, ולשדר אותם בחצות לאותו ציבור שמתעניין

בכדורגל. כך לא ייפסקו שידורים רגילים, כי יש גימלאים ואחרים המתלוננים על כמות

שידורי הכדורגל המשודרת כיום. מאחר והמליאה מחליטה על תכנים, עמדת הוועד המנהל

תבוא להכרעת המליאה בישיבה הקרובה. אם לוועדת החינוך והתרבות יש עמדה, אנחנו

נביא אותה בחשבון כשהמליאה תחליט בענין הזה.

הי ו "ר מ' בר-זהר;

העמדה של ועדת הספורט של הכנסת, וועדת החינוך והתרבות של הכנסת ממונה עליה,

היא שאנו רוצים להגיע למירב השידורים של המשחקים. אנחנו לא רוצים שזה יבוא על

חשבון השידורים הכלליים, אבל אנחנו גם לא מעוניינים שחציבור אוהד הכדורגל יבלה

לילות לבנים.

א' מקל;

ברצוני לומר שהנהלת רשות השידור - ובענין זה אני חלוק על דעתו של יושב-ראש

הרשות - היתה ערה בשלב ההכנה לכל הדברים האלה. אנשי הספורט שלנו רצו לשדר הרבה

יותר משחקים מכפי שהסכמנו אבל מנהל הטלביזיה בפועל מר משעל ואני, בהשתתפות מר

בראל ואחרים הקשורים בכך, צמצמנו מאוד את הדרישות הראשוניות שלהם. בסופו של דבר

קבענו לוח מישדרים סביר ביותר שמביא בחשבון גם את הצרכים של אלה הרוצים ליהנות

מכדורגל, כי כדורגל צריך להיות בשידור חי. מה שהשגנו הוא סביר, שום דבר קריטי לא

סובל וגם לוח המישדרים נשאר מגוון. לדוגמה, אם יש משיק כדורגל על חשבון השידורים

בערבית, באותו יום תהיה מהדורת חדשות מלאה בערבית אחרי המשחק ותהיה השעה אשר

תהיה. עשינו את כל האיזונים האלה.

לפי דעתנו בחודש יוני השנה צריך לתת לציבור לראות את המונדיאל.

היו"ר מי בר-זהר;

האם אי-אפשר לתאם עם הערוץ השני?

א' מקל;

הערוץ השני לא מגיע לכלל הציבור. לא בכל מקום קולטים.

לגבי המשחק עם ארגנטינה, ושבוע קודם המשחק עם ברי.ת-המועצות, רצינו לשדר את

שני המשחקים האלה. אשר למשחק עם ברית-המועצות, עתון "ידיעות אחרונות" שהיה

הבעלים של המשחק, סירב לאפשר לנו לשדר את המשחק.

פי גולדשטיין;

מקובל עלינו. נודע לנו אתמול כי מי שהיה אחראי על כך הם ההתאחדות לכדורגל

ו"ידיעות אחרונות".



אי מקל;

המגעים שלנו היו עם מר מוזס. עד לרגע האחרון עשינו מאמצים לשנות זאת והם

סירבו. היינו ערוכים עם הניידת והצוות במגרש וגם שם המשכנו במאמצינו. אפילו

נשיא המדינה פנה במגרש למר מוזס, אך לצערי גם זה לא עזר. הנימוק היה: האמינות

של העתון.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני שוההתי עם ראשי "ידיעות אהרונות" והתשובה שקיבלתי מהם זהה לתשובה שקיבל
מר מקל. הם אמרו לנו
לנו יש אמינות. ברגע שאנחנו מתחייבים בפני הציבור- שמי

שקונה כרטיס רואה את המשחק, ולא אומרים שהמשחק יהיה בטלביזיה, אנהנו למעשה מרמים

את הציבור שקנה כרטיסים. אמרתי להם שאם ימים מספר לפני המשיק היו מודיעים כי

בעקבות לחץ ציבורי הם בכל אופן ישדרו את המשיק, זה לא היה משנה. אבל זו היינה

עמדתם. אני מקווה שבפעם אחרת זה לא יקרה.
אי מקל
לענין המשחק עם ארגנטינה - לא יכולנו לשדר כי זה היה בזמן השידור בערבית.
הי ו "ר מי בר-זהר
רבותי, ייקבע מועד וכולם יוזמנו לישיבה.

אני מסיים את הישיבה הזאת. תודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11.00

קוד המקור של הנתונים