ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 21/05/1990

החינוך הערבי; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 130

של ישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום ב', כ"ו באייר התש"ן, 21.5.1990, בשעה 9:00

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר מ. בר-זהר

ד. צוקר

א. אליאב

ר. זאבי

ח. מירוס

ד. צוקר

מוזמנים; א. זבדה, יועץ שר החינוך והתרבות

ג. בן-דרור, סמנכ"ל, מנהל אגף הבינוי והפיתוח, משרד

ההינוך והתרבות

ע. חאידר, מנהל האגף לחינוך ותרבות לערבים, משרד החינוך

והתרבות

א. צפריר, יועץ ראש-הממשלה לענייני ערבים

א. כהן, יועץ השר לענייני ערבים

ר. לרנר, מנהל המחלקה הערבית בהסתדרות המורים, יועץ

למזכ"ל הארגון

ע. שער, ועד הורים ארצי

א. סלאח, ועד הורים ארצי

מזכירת הוועדה; י. גידלי
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

החינוד הערבי



חיו"ר מ. בר-זהר; אני פותח את ישיבת ועדת החיכוך והתרבות של

הכנסת.

שאילתות

אני שומע על מרד סטודנטים בבצלאל. הם משביתים את הלימודים בתמיכה במנהל

מחלקה מודח. אני רוצה לדעת מהם הנוהלים, באיזו מידה לסטודנטים יש

סמכויות, ומה הם יכולים לעשות בסמכויות הללו.

אני שומע שבחינה בבית-ספר זיו בוטלה בגלל חשד שתלמידים גנבו עותקים

מהבחינה, ואז רוב התלמידים לאכזבתם הרבה לא יכלו בכלל להיבחן. אני מבקש

לדעת מי קובע דבר כזה.

יש לי בקשה של בחורה בשם אתי רבה בקשר לענין של בחינות, פגיעה גופנית

שפגעה אחר כך באפשרות שלה להתקבל לסמינר למורות. אני מעביר את השאילתא

כמו שהיא, חבל להיכנס כאן לפרטים.

אני רוצה להפנות למשרד החינוך שאילתא שהיא גם תביעה. הצלחנו במאמצים

משותפים לפתור את בעיית בית-ספר רוגוזין בתל-אביב שלא ייסגר, וסוכם

שבית-הספר יקבל חבילת סיוע משמעותית ממשרד החינוך. אני מצטט את דברי

משרד החינוך. דובר על תוספת כספים, על תוספת מורים, תוספת תוכניות

לימודים. בינתיים לא קיבלתי שום הודעה, מהי התוספת המקצועית שהם עומדים

לקבל. קיבלתי את הבקשות של ועד ההורים שמבקש את חבילת הסיוע הזאת, וגם

אומר מה הוא מבקש. הוא מבקש יום לימודים ארוך, נדמה לי שזה צריך לחול

בשנה הבאה במסגרת יום הלימודים הארוך בשכונות. הם מבקשים גם מספר

סעיפים נוספים, אני לא מתייחס אליהם, אלא מעביר אותם למשרד החינוך.

אני רוצה למסור לחברי הוועדה כי שוחחתי אתמול עם מנכ"ל משרד החינוך

בענין הילד החוסה, יש סיכוי שנוכל לפתור את הבעיה, אבל אני לא רוצה

למסור על כך דיווח לפני שסיכמנו.

החינוך הערבי.

הנושא שלנו היום הוא נושא החינוך במגזר הערבי.

נודע לי שבעתונות הערבית פורסמו ידיעות כאילו ישיבת ועדת החינוך

והתרבות בנושא החינוך הערבי נערכת על-פי בקשת ועדת המעקב במיגזר הערבי.

ובכן, אני רוצה לקבוע בצורה חד-משמעית שלא היה ולא נברא. הדיון בנושא

החינוך במיגזר הערבי הוא דיון שאנחנו מוליכים מדי שנה, הוא היה רשום על

סדר יומה של הוועדה. כאשר פנו אלי חברי הכנסת האשם מחמיד וחסיין פארס

בבקשה שנקיים דיון בחינוך הערבי, הראיתי להם בגאווה רבה את סדר היום

שלנו, שבו כבר הופיע הנושא עם תאריך קבוע. לא מפתיע אותי שדברים

מתפרסמים בעתונות בצורה שונה, כי בדרך כלל יש כל מיני טרמפיסטים שמנסים



לעלות על דברים שעושים אותם, זה קורה הרבה מאוד בפוליטיקה, והדבר לא

מטריד אותי. אבל רציתי שהדבר ייקבע ויהיה כתוב בפרוטוקול.

ר. זאבי! אני מציע שיהיה לזה גם פירסום. בהודעה

המסכמת את הדיון היום ייאמר, שהדיון הזה הוא

ביוזמתן ולא ביוזמת ועדת המעקב של ההינוך הערבי.

היו"ר מ. בר-זהר; בוודאי. אני רוצה לומר לכם שח"כ האשם מחמיד

שמח מאוד לגלות כשהוא בא אלי לחדרי עם כתב,

שאכן הדבר כבר נמצא בסדר היום ביוזמתנו. הפירסום הזה, אני חושב שהוא לא

הועיל.

חלק מאורחינו לא הגיעו בגלל השביתה במיגזר הערבי. אני חושב, עם כל

הכבוד, שהשביתה הזאת היא שביתה מיותרת. אני ודאי חושב שהשבתת תלמידים

זהו דבר מיותר. אני גם שומע שחלק מהחברים שפנו אלינו שלחו מברקים היום

לנשיא ארה"ב ולמזכיר האו"מ בשם ועדת המעקב, ואינני רואה את זה כצעד של

אזרחות לדוגמה, בלשון של המעטה. אנחנו אזרחי המדינה הזאת, ולא אזרחי

ארה"ב וגם לא של מזכ"ל האו"מ, בכל נושא שנוגע לנו, לאחינו, לחברינו

ולמשפהותינו.
ר. זאבי
אני מבקש שהדיון הזה יהיה דיון סופי ולא

יהיה אחר כך דיון נוסף בהשתתפותם. הם גם

יחרימו וגם יאלצו אותנו לקיים דיון נוסף. היום יש דיון, ואם הם החרימו

אותו, אז החרימו אותו.
היו"ר מ. בר-זהר
אנחנו הרי מקיימים מדי פעם בפעם דיונים.

בוודאי ייערך דיון בעוד תקופה מסויימת.
ר. זאבי
. זה בסדר, אבל שלא ייערך דיון בעוד שבוע מאחר

שלא התקיים היום.
היו"ר מ. בר-זהר
הדיון נקבע להיום, והדיון מתקיים היום. כמו

שכולנו דיברנו על כך, זאת היא ועדת חינוך

ותרבות, ופה קיימת מפלגת החינוך והתרבות, ואין שום אפליות ושום כוונות

אחרות.

אנחנו סבורים שהמצב בחינוך הערבי, לפחות בשני תחומים, הוא מצב קשה. אני

אמרתי זאת אתמול גם למנכ"ל משרד החינוך. להערכתי יש בעיה קשה מאוד במצב

של כיתות. המבנים בחינוך הערבי אינם מספיקים, ערכנו סיורים וראינו מספר

בתי-ספר שנמצאים במצב קשה מאוד. דנו לפני זמן לא רב בענין בית-ספר

בעכו, אם אתם זוכרים, גם שם היתה בעיה קשה מאוד של כיתות. בעיה אחרת

היא בעיית המורים. יש מחסור גדול מאוד של מורים, יש אומרים שמדובר

באלפי תקנים שאינם מתממשים.

אני רוצה לשמוע קודם כל הערכה לגבי המצב הקיים בשטח.
א. זבדה
אני אדבר באופן כללי, ואת הפירוט אשאיר

לחברים המתמחים בנושא.



אני חושב שבשנים האחרונות חלה עליה גם ברמת הלימודים בחינוך הערבי וגם

בהתפתחות הפיזית בבתי-הספר. בתי-ספר חדשים ניבנו, חדרי לימוד רבים

ניבנו - אולי לא מספיק, ועדיין קיימים חדרים שכורים רבים יחסית.
היו"ר מ. בר-זהר
אני לא רוצה לשמוע על רבים יחסים או על

שכורים, אני רוצה לדעת בדיוק מה יש, מה

קיים, מה נבנה, מה חסר.

א. זבדה; את הפרטים הנוספים ישלים גדעון, אני אמסור

לכם שכיום להערכתנו חסרים כ-800 חדרי לימוד

במיגזר הערבי.

היו"ר מ. בר-זהר; כמה חדרים קיימים וכמה חדרים חסרים?

א. זבדה; אין לי כרגע הנתון המדוייק של מספר החדרים

הקיימים. אני מתייחס רק לאותם חדרים שהם

חסרים. אני אדבר באופן כללי, וגדעון בן-דרור יוכל למסור לכם פרטים יותר

מדוייקים.

היו"ר מ. בר-זהר; 800 הכיתות החסרות, זה אחרי שניבנו 100 שנה

כיתות בשנה שעברה?

א. זבדה; מדי שנה אנחנו בונים יותר מ-100 כיתות.
היו"ר מ. בר-זהר
בשנה שעברה ניבנו 100 כיתות נוספות על מה

שהיה. 100 כיתות אלה כבר כלולות, אחרי שהן

כבר ניבנו?

א. זבדה; אחרי שהן ניבנו. אף שמשרד החינוך בונה מדי

. שנה יותר מ-100 כיתות, זה מכסה את הגידול

הטבעי, ובמידה מסויימת גם פותר בעיה של חדרים שכורים.

אני מוכרח לומר שיש לנו התפתחות רבה בנושא החינוך המיוחד. פתחנו מספר

כיתות נוספות בחינוך המיוחד. יש לנו 133 כיתות מקדמות בחינוך המיוחד,

כאשר המדיניות של המשרד - גם במיגזר היהודי וגם בערבי - היא לא להרבות

בכיתות מסוג כזה, אלא מתוך מדיניות פדגוגית אנחנו מעוניינים יותר ויותר

לשלב את הילד החריג בכיתת האם שלו.

היו"ר מ. בר-זהר; את זה לא הבנתי. מה זאת אומרת? בחינוך

היהודי יש הרבה מאוד כיתות מיוחדות לחינוך

המיוחד.

א. זבדה; המדיניות הפדגוגית של המשרד היא לאפשר עד

כמה שאפשר לילד שנמצא בתחום החינוך המיוחד

להשתלב בכיתת האם שלו, בבית-הספר הרגיל.

היו"ר מ. בר-זהר; כמה כיתות מיוחדות יש?



א. זבדה! במיגזר הערבי היום קיימות 133 כיתות כאלה.
ד. צוקר
מה שיעור התלמידים הערבים בחינוך המיוחד,

כאלה שלומדים בכיתות חינוך מיוחד!

א. זבדה! אין לי המספר.
ד. צוקר
זה נתון מאוד מרכזי, משום שהנטיה היא אם הם

מקבלים חינוך שמתאים להם, או שהם מחוץ

לבית-הספר, או שהם בכיתה שמתאימה להם.

א. זבדה! אין לי כרגע הנתונים המדוייקים.
היו"ר מ. בר-זהר
אנחנו רוצים לקבל ממשרד החינוך את כל הפרטים

לגבי כל ההיבטים הבסיסיים של החינוך הערבי.

כלומר, חינוך רגיל, חינוך מיוחד, כיתות, תלמידים, התפתחות, מורים.

א. זבדה! החילונו בניסוי בכפר שעב, ולקראת שנת

הלימודים הבאה אנחנו מתכננים להחיל את

התוכנית בכ-100 כיתות בבתי-הספר הערביים. הרשימה הסופית והמדוייקת

תיקבע בימים הקרובים, אחרי שיגדירו על-פי החלטות של ועדות הכנסת גם

אילו הם ישובי פיתוח, איזורי גבול וכיו"ב. חלק מהכיתות האלה שייכנסו

לתוכנית בשנה הבאה, נמצאות בבתי-ספר מעורבים כמו מעלות תרשיחא ומקומות

מסוג כזה. המדובר ב-10 עד 15 בתי-ספר, הרשימה הסופית תיקבע כפי שאמרתי

בימים הקרובים, אבל זה יוצא בערך כ-100 כיתות.

ד. צוקר! כלומר, אתם לא עובדים לפי ישוב, אלא לפי

בתי-ספרו

א. זבדה! אנחנו עובדים לפי ישובים שנקבעו. את התוכנית

נחיל על ישוב.

אנחנו מפתחים את. החינוך הטכנולוגי. אתם צריכים לדעת, שהנושא של החינוך

הטכנולוגי התחיל בעצם להתפתח באיחור מה, כפי שאמר כאן שר החינוך

והתרבות בדיון שהתקיים. בשנים האחרונות נעשה צעד רציני מאוד בפיתוח

החינוך הטכנולוגי. בשנה האחרונה הכנסנו 20 בתי-ספר ערביים לתוכנית

הרפורמה הכללית בחינוך הטכנולוגי, ואף סייענו להם תקציבית בנושא.

בחינוך המשלים פתחנו השנה 3 מתנ"סים חדשים. סה"כ יש לנו היום 10

מתנ"סים בחינוך הערבי.

בנושא תוכניות הלימודים. באגף לתוכניות הלימודים שלנו יש לנו צוות של

מפקחים ערביים שעובד על תוכניות לימודים ערביות, ובשנים האחרונות הוא

שם דגש במיוחד על פיתוח תוכניות לימודים בהוראת האיסלם והיסטוריה.

אין לנו מחסור במפקחים. מצד שני יש עודף מסויים - אין לי כרגע המספר

המדוייק, אבל זה אני אעביר אליכם - של מורים. יש לנו עודף מורים

במקומות מסויימים. יש לנו למשל ריכוז גדול מאוד בנגב של מורים שבאים

מישובי המשולש והגליל, דבר שיוצר בעיה מסויימת לגבי ההוראה המקומית



על-ידי בדואים. לכן אנחנו עושים כרגע מאמצים מיוחדים לפתוח באוניברסיטת

בן-גוריון מכינות מיוחדות, ביחד עם מכללת קיי, כסיוע לססודנטים בדואים.

כך שנוכל בשלב מאוחר יותר לקלוט אותם כמורים.

היו"ר מ. בר-זהר; בגליל במקומות מסויימים יש חוסר אדיר של

מורים.
א. זבדה
אני מדבר על הנגב, שם יש לנו בעיה מסויימת

שאנחנו מנסים להתמודד אתה.

גם בנושא השירות הפסיכולוגי יש לנו בעיה מסויימת. יש לנו רק 6 וחצי

מישרות לפסיכולוגים, כי אין פסיכולוגים ערביים. יש לנו מחסור

בפסיכולוגים גם במיגזר היהודי. לכו החלטנו שבשנת הלימודים הבאה נעניק

10 מילגות לסטודנטים לפסיכולוגיה ' תואר שני, שיתחייבו , לעבוד במערכת

החינוך הערבית בתום לימודיהם.
ד. צוקר
אתה רוצה להגיד שהמיגבלה הזאת של 6 וחצי

מישרות זו רק מיגבלה של כוח אדם?
א. זבדה
בעיקרה.

ד. צוקר; ברחוב הערבי אין יותר מ-6 וחצי פסיכולוגים?

א. זבדה; יש הרבה יותר, אבל הם מעדיפים שלא לעבוד

במערכת החינוך. הם עובדים במקומות פרטיים,

בבתי-חולים וכוי. השפה מגבילה מאוד. כאשר אתה צריך להיכנס לנפש התלמיד,

אתה חייב לדעת את השפה הערבית, ויש לנו בעיה בנושא הזה.

ד. צוקר; המדובר ב-10 מילגות עם תקנים שיהיו אחר כך?

א. זבדה; בוודאי. עד כאן באופן כללי. את הפרטים

המדוייקים עם כל המספרים, לבקשת היו"ר,

נעביר בנפרד.

היו"ר מ. בר-זהר; הייתי רוצה לשמוע ממר חאידר פרטים קצת יותר

מפורטים. אני מצטער שהמשרד לא העביר לידינו

לקראת הדיון הזה את כל הפרטים הנחוצים, כי אנחנו עכשיו רק מתחילים

לשמוע ולשאול שאלות.

ע. חאידר; המזכירה שלי התקשרה למזכירת ועדת הכנסת

לשאול אם צריך להכין חומר, אמרו לה שלא

צריך.

היו"ר מ. בר-זהר; אני מתפלא מאוד על התשובה הזאת. אני הייתי

מציע לך לקיים בירור עם המזכירה שלך, כי

אנחנו בדרך כלל תובעים בכל הישיבות לקבל חומר מראש, כדי שהחברים יהיו

מוכנים לקראת הדיון שאנחנו מקיימים.
ע. חאידר
אתה הגדרת שני נושאים. הנושא הראשון הוא

הבינוי, ואני מבין שגדעון בן-דרור ידבר על

זה.

היו"ר מ. בר-זהר; אתה יכול לדבר על כל הבעיות של החינוך כמו

שאתה רואה אותן, כבעיות קיימות. אני אמרתי

שאני מציין שתיים שאנחנו מדועים להן, וזה בעיקר בעיות בינוי ובעיות של

מורים. אבל בהחלט אתה יכול להעלות כל נושא שקשור בחינוך הערבי.

ע. חאידר; גדעון בן-דרור בקיא בענין הזה. הוא המומחה

לענין הזה.

בעיית המורים. אני חושב שבעיית המורים היום לא מהווה בעיה, היא לא

בעייה עבור החינוך הערבי. אבל היום יש לנו עודף מורים בוגרי סמינר

ובוגרי אוניברסיטאות. מחסור יש לנו בדרום, בנגב, אבל זה הולך ומצטמצם.

היו"ר מ. בר-זהר; לי נאמר בכל מיני מפגשים שיש מחסור של אלפי

מורים, יש כאלה שנוקבים במספר של 5,000

מורים במיגזר הערבי. אני רוצה לדעת על סמך מה קיבלנו את הנתונים האלה.

ע. חאידר; אני לא יודע על סמך מה הם אומרים את זה.

היתה ועדת מנכ"לים שהעריכה כי מה שיחסר

לחינוך הערבי הוא 10,000 מורים, אבל היום בפועל יש לנו עודף מורים.
היו"ר מ. בר-זהר
מר לרנר, האם גם לכם יש המספר הזה?

ר. לרנר; אני אסביר ממה נובע המספר הזה. הוא נובע מכך

שהיו ועדות, והוועדה האחרונה שהגישה דו"ח

היתה לפני כ-5 שנים. היא נקראה ועדת המנכ"לים, לבדיקת האלטרנטיבות

החינוכיות, ועוד משהו מהסוג הזה. הוועדה הזו שמה לה כמטרה לבדוק ולבחון

אילו צעדים צריכים לנקוט על-מנת להגיע לשיוויון בתשומות בחינוך הערבי

שיגיע לרמה של החינוך היהודי, על-מנת שהתוצאה כעבור דור תהיה בערך בעלת

הישגים זהים. הוועדה קבעה, שעל-מנת להגיע לתשומות זהות צריכים להוסיף

מורים. באותה תקופה היה מדובר על הכפלה של מספר המורים. היום אם תיקח

את השנתון הסטטיסטי לישראל ותחלק את מספר הילדים במספר המישרות

בבתי-הספר העבריים ותשווה את זה עם בתי-הספר הערביים, תמצא שאתה צריך

להוסיף בערך 000,4 מורים, על-מנת שהיחס של מספר התלמידים פר-מישרה יהיה

זהה. מי שאומר שלא חסרות מישרות, מסתכל על בית-הספר ואומר שלא חסרים לו

מורים. אבל אם אנחנו רוצים שיהיה שיעור יחסים זהים - זה המספר, ומכאן

הוא נובע.

ע. חאידר; אני דיברתי על התקנים הקיימים, ולפי זה יש

לנו די מורים. אם אנחנו צריכים להשוות את

מספר התלמידים בכיתות בסקטור הערבי למספרם בסקטור היהודי, אולי נצטרך

ליותר.
היו"ר מ. בר-זהר
מה מספר תלמידים בכיתה בסקטור היהודי

ובסקטור הערבי?

ע. חאידר; בסקטור היהודי נדמה לי שהמספר למטה מ-30.

אצלנו הכיתות המלאות מונות 40, או בין 30

וכמה עד 40 תלמידים.

ד. צוקר; אתה מוכרח להפריד פה בין ממלכתי לבין

ממלכתי-דתי, בין עצמאי לבין ממלכתי-דתי.

ר. לרנר; הממוצע הארצי הוא 27.3.
היו"ר מ. בר-זהר
מהו יהודי ולעומת זאת מהו ערבי? את כל

המספרים הללו אנחנו צריכים לקבל.

ר. לרנר; לפי הצפיפות הם לא כל כך גבוהים כמו ההפרשים

בין מספר המישרות. אם הממוצע לכיתה הוא 27,

אצל הערבי נמצא 39, ואצל היהודי נמצא 26. אבל אם נחלק את מספר המישרות

למספר התלמידים, נראה איך נותנים יותר משרות אצל יהודים מאשר אצל

הערבים.

ע. חאידר! ענין החינוך המקצועי תלוי בזה. ידוע שבחינוך

המקצועי קבוצות העבודה הן יותר קטנות.

מכיוון שהחינוך המקצועי לא מפותח אצלנו, אין לנו כל כך הרבה כיתות.

הבעיה בחינוך הערבי זו בעיית החינוך המקצועי. ידוע שבסקטור היהודי

למעלה מ-50 אחוזים הן בנות, והבנות הן בחינוך מקצועי. אצלנו המספר

עדיין לא הגיע ל-16 אחוזים. זה גורם לנו לבעיית נשירת תלמידים. נשירת

התלמידים בסקטור הערבי מגיעה ליותר מ-30 אחוזים, וזה משום שאין מסגרות

מתאימות לתלמידים בחינוך המקצועי. כולם הולכים לחינוך העיוני. אחרי

כיתה טי, אחרי כיתה יי, נמאס להם, כי לא מוצאים את המסגרת, ואז הם

נושרים. יש מקומות מסויימים, שם נושרים התלמידים אחרי כיתה י', אחרי

חינוך חובה. לכן הגברת ההיקף של החינוך המקצועי יכולה לעזור. הערבים.

אם יש לנו מחסור במורים, זה מחסור במורים לחינוך המקצועי. אם היום

אנחנו רוצים לפתח מגמות, אין לנו די מורים במקצועות השונים. אחת הבעיות

זה ענין המחשבים, מיחשוב המיגזר הערבי. לא מטפלים די בבעיה הזו.

בבתי-הספר התיכוניים אנחנו הולכים לפי אותה תוכנית שיש בבתי-הספר

היהודיים לתלמידים הערביים שלומדים על תורת המחשב. זו אותה תוכנית.

מכיוון שהיא קיימת רק אצל היהודים, אנחנו הולכים לפיה. כמעט בכל

בתי-הספר התיכוניים נבחנים שתי יחידות ומעלה בבגרות. הבעיה היא בחינוך

היסודי, שם מלמדים להשתמש במחשב כאמצעי ללימודים, אמצעי להוראה. אנחנו

צריכים לנדוד וצריכים כל מיני דברים אחרים, וזה לא נמצא ולא קיים ואין

מי שיטפל בבעיה הזאת.

קיימת גם בעיית התכנים, תוכניות הלימודים. ידוע שישנם כמה מקצועות

אצלנו שהם ייחודיים למיגזר הערבי, וישנן תוכניות שהן משותפות לערבים

וליהודים גם יחד. למשל, מדעים. אנחנו מתרגמים לערבית אותן תוכניות שאצל



היהודים מתרגמים. ישנן תוכניות מיוחדות לערבים, למשל השפה הערבית, שפה

עברית לערבים, היסטוריה, דת וכוי. כל המקצועות האלה הם ייחודיים, וצריך

צוותים שיכינו תוכניות לימודים. לאחרונה סיימנו את הכנת תוכנית הלמודים

בשפה הערבית לכל הכיתות, מכיתה אי עד כיתה י"ב, אבל חסרים לנו צוותים

שיכינו ספרי לימוד לבית-הספר היסודי. לחטיבת הביניים ולתיכון כבר הכנו

ספרי לימוד בספרות ובדקדוק. ביסודי עדיין אין לנו, ואנחנו מבקשים

צוותים, כי אי אפשר להכין את התוכניות מבלי שיהיו לנו צוותים מומחים

לענין הזה.

אותו הדבר הוא גם לגבי תוכניות הלימודים שאנחנו מתרגמים מעברית לערבית.

צריך להתאים אותן לבית-הספר הערבי, וזה אי אפשר לעשות אלא על-ידי

צוותים. בתוכניות הלימודים לא נותנים לנו את כל האפשרויות הדרושות

לענין הזה.

אחד החידושים במיגזר הערבי הוא הטלוויזיה החינוכית. מאז שהוקמה

הטלוויזיה החינוכית לא היו שידורים בשפה הערבית לתלמידים הערבים. לפני

שנתיים התחלנו לטפל בבעיה הזאת, והגענו למצב שבשנה שעברה היו לנו

שידורים בערבית במשך שעה וחצי בכל שבוע. השנה, לפי התכנון, יתנו לנו 5

שעות בשבוע. במקום -4 תוכניות ששידרו, השנה ישדרו 8 תוכניות. אבל יש לנו

בעיה, אנחנו לא יודעים מי יהיה אחראי על הענין הזה. כל הזמן מינינו

מישהו בפועל בענין הטלוויזיה, השנה אין לנו תקן לעובד לטלוויזיה.

היו"ר מ. בר-זהר; קיבלתי מוועדת המעקב של החינוך הערבי תיק

עבה, ואני רוצה לשמוע אם הפרטים שהם מסרו

לנו הם אכן פרטים נכונים.

הם אומרים שיש מחסור של 1,231 חדרים לעומת המחסור של 800 שאני שמעתי.

הם אומרים שיש 726 חדרים לא שכורים, אך לא מתאימים ללימודים; 505 חדרים

שכורים. סהי'כ 1,231 חדרים חסרים. הם גם אומרים שצריכים לבנות 115 חדרים

נוספים לקליטת הגידול, וכל שנה 246 חדרים נוסף ל-115 החדרים הנוספים,

כדי לחסל את המחסור הזה במשך 5 שנים.

הם טוענים שמתוך 40 אלף שעות של סל פיתוח שהמשרד נותן כל שנה למערכת

החינוך הכללית, מגיעות למערכת החינוך הערבית 8,000 שעות כל שנה. זה

אחוז התלמידים הערביים בארץ. הם רוצים הקצאה של 4,000 שעות לשנת

הלימודים הזאת, פלוס תוספת של 1,000 שעות כל שנה.

הם טוענים שבין 320 בתי-ספר ערביים רק 17 זוכים לכיתה טיפולית בחינוך

המיוחד, 65 זוכים לכיתה מתקדמת.

בגנים טיפוליים, הם אומרים, שבין 3 ל-5 יזדקקו למסגרת טיפולית. הם

מדברים על כ-100 גננות שחסרות.

שירותים פסיכולוגיים, הם אומרים שבכל הארץ עובדים 932 פסיכולוגים,

לסקטור הערבי הוקצו 6 וחצי תקנים בלבד.

הם מדברים על מחסור בקציני ביקור סדיר.



אני לא נכנס למה שהם דורשים, כי את הדרישות אנחנו בונים על סמך הצרכים.

אבל האם הדברים האלה שהוזכרו הם דברים נכונים?

האם זה נכון שרק 16 אחוזים מהתלמידים הערביים לומדים בחינוך הטכנולוגי

לעומת 47 אחוזים בחינוך היהודי? האם המגמות שחסרות הן אמנם המגמות כמו

בנין ואדריכלות, עובדי מעבדה, אמנות שימושית, סייעות שיניים, סיעוד,

אופנה, מכונאות, אלקטרוניקה? האם הדברים הללו הם מגמות שחסרות במיגזר

הערבי? האם אתם דורשים לפתח אותם?

כלומר, אני פשוט רוצה לדעת אם הנתונים שנמסרו לידינו אמנם עונים גם על

הבעיות וגם על הצרכים.

ע. חאידר; יש צדק במה שהם אומרים.

היו"ר מ. בר-זהר; הפרטים נכונים?

ע. חאידר; כן, יש בהם דברים נכונים. בקשר לדיור, אני

יכול להצביע על נקודה מסויימת שלא כולם

מתייחסים אליה, למשל אולמות ספורט בבתי-הספר הערביים או סדנאות לחינוך

המקצועי. זה מהדברים החסרים ביותר. אנחנו לא יכולים לפתח היום מגמות

בחינוך המקצועי בלי סדנאות, בלי בנייה. לא תמיד לוקחים את הדברים תאלה

בחשבון כשאומרים 800 או 1,000 חדרי לימוד. אם מדברים על המגמות

המקצועיות, כל המגמות האלה חסרות. אם מדברים על 100 גננות שחסרות, אני

לא יודע איזה גננות חסרות. אמרתי שהיום יש לנו לפי התקנים הקיימים עודף

של גננות ושל מורים רגילים, אבל אני לא יודע על איזה סוג גננות הם

מדברים.

ענין הקב"סים לא היה קיים בסקטור הערבי בכלל. לפני 3 שנים השר נבון נתן

10 מישרות קב"סים לכל הסקטור הערבי. את המישרות האלה חילקתי בצורה

שהגיעו ל-20 כפרים או ל-20 ישובים.. למרות זאת עדיין חסרים הרבה קב"סים,

הן בחינוך היסודי,.. הן בחטיבות הביניים והן במעברים מחטיבות ביניים

לתיכוניים, או אחרי כיתה יי. צריכים להילחם בתופעה הזאת.

ביחס לשירות הפסיכולוגי. זה אמת מה שאמרו שיש לנו רק 6 וחצי תקנים. 4

תקנים ניתנו על-ידי השר נבון לפני 3 שנים, וחילקנו אותם. היתה לנו תחנת

שירות פסיכולוגי אחת בנצרת, ואחרי שנתן לנו 4 מישרות כאלה, פתחנו תחנת

שירות פסיכולוגי בשפרעם, אחת פתחנו באום-אל-פאחם בחצי מישרה, פתחנו

תחנת שירות פסיכולוגי בבקעה אל-גרבייה ואחת בטייבה. הגברנו תחנת שירות

פסיכולוגי בעכו ובנצרת. זה כל השרות הפסיכולוגי הקיים בסקטור הערבי.
היו"ר מ. בר-זהר
האם זה נכון, כפי שנאמר לנו, שההיזדקקות

לשירותים פסיכולוגיים יותר נמוכה בסקטור

הערבי, בגלל הפתרון של הרבה בעיות במסגרת המשפחתית? האם אתם מרגישים

צורך דחוף בתוספת פסיכולוגים?

ע. חאידר; היום יש לנו בעיה של המחוננים, או של השירות

המיוחד, כדי לאבחן את התלמידים שצריכים לשים

אותם במסגרת החינוך המיוחד. כשהתחלנו בחינוך המיוחד, זה היה נתון



למורים. מצביעים על כל ילד שלא מסתדר בכיתה. לפעמים על התלמידים

הטובים, האינטליגנטים ביותר, אומרים שהם צריכים ללכת לחינוך המיוחד,

ומדביקים להם תווית של ילדים מפגרים. זה היה גורם אסונות לתלמידים. לכן

אנחנו צריכים פסיכולוגים שיאתרו את התלמידים, יאבחנו אותם. גם היום,

כאשר אנחנו מטפלים בתלמידים המחוננים, אנחנו צריכים פסיכולוגים.

לאחרונה הטלנו את ענין האיבחון על מכון סאלד, שמאבחן את הילדים

היהודים, ולכן הוא צריך לאבחן גם את הילדים הערבים. אבל מכון סאלד אמר

שהוא מוכן בתנאי שיהיה לו פסיכולוג ערבי. חודשיים אנחנו מחפשים

פסיכולוג ערבי שיסכים לעבוד במכון סאלד, ולא מוצאים. עשיתי את כל

המאמצים, אבל אין לנו פיכולוגים ערבים.

ר. זאבי! אין, או שהם לא רוצים לעבוד בזה?

ע. חאידר! ישנם מעטים, ואלו שישנם, יש להם עבודה

פרטית. יש מישהו שמקבל 70 שקלים עבור איבחון

תלמיד, ובתוך שעה הוא מאבחן כמה תלמידים. זה מקור ההכנסה שלו. הם לא

מוכנים לוותר על הענין הזה, ולעבוד במסגרת תחנות השירות הפסיכולוגי.

היו"ר מ. בר-זהר; האם זה נכון שבמקצועות מסויימים שיטות

הלימוד הן מאוד מפגרות, כמו למשל בשפה

הערבית, עברית לערבים, אנגלית לערבים, היסטוריה? האם התחומים האלה

דורשים שיטות לימוד חדישות יותר? פיתוח שיטות לימוד חדישות יותר?
ע. חאידר
לאחרונה אנחנו עדים לשינויים בשיטות ההוראה

בחינוך הערבי. אנחנו מעבירים קורסים רבים

כדי לשנות את שיטות העבודה. היום כשאני מבקר בבתי-הספר, אני רואה שיטות

הוראה חדישות ביותר. המורים שלנו משתתפים באותם קורסים שנערכים על-ידי

משרד החינוך גם ליהודים בענין שפות זרות. לאחרונה התקיים בירושלים קורס

על מעגל קסמים, איך משתמשים בשיטה הזאת. אני נכחתי בקורס, היו ערבים

ויהודים גם יחד. ישנן שיטות הוראה שהערבים התחילו להיכנס להן, וזה מבשר

טובות.

היו"ר מ. בר-זהר; אם תוכל לסכם, איפה היית ממקד את הבעיה

העיקרית בחינוך הערבי היום? באיזה נושא?
ע. חאידר
אני יכול למקד אותו בנקודה הראשונה שהיא

החינוך המקצועי; נקודה שניה היא תוכניות

לימודים.
היו"ר מ. בר-זהר
את החינוך המיוחד אתה לא רואה כבעיה

מרכזית?

ע. חאידר; זה מספר שלוש. רביעית - השתלמות מורים.

היו"ר מ. בר-זהר; השתלמות מורים היא מה שהזכרת קודם, לגבי

הכשרת מורים?



ע. חאידר; להכשיר מורים לעבודה בשיטות הוראה חדישות,

שיהיו מעודכנים להיום.

ג. בן-דרור; בתחום הפיתוח, כפי ששמעתם, תמונת המצב היא

שקיימים חדרים שכורים, הדרים בלתי תקניים

ובתי-ספר פסולים, שהם שווי ערך ל-850 חדרים. בחדרים השכורים, מתוך 450

חדרים רק 315 במגזר הערבי, ויתרתם במזרח ירושלים. ואס מתייחסים לנתונים

שקודם אמרת, אנחנו מדברים למעשה על 715 כיתות במיגזר הערבי, שיש למצוא

להם פתרון.

אנחנו פועלים במיגזר הערבי לפי תוכנית חומש ששר החינוך והתרבות גיבש

בשנת 87 עם נציגים של המיגזר הערבי. הדבר היה בנוי על קליטת הגידול

הטבעי, החלפת הכיתות. השכורות, החלפת הפסולים, החלפת חדרי הספח. תוכנית

החומש שנועדה להתבצע מתבצעת בשנים 1988-1992, ודיברה על צורך של

כ-1,222 כיתות בסה"כ לכל הנושאים, שהם כ-244 כיתות- בשנה. עקרונית המצב

נשאר דומה לאינפורמציה שנמסרה כאן על-ידי מר זבדה ומר חאידר, ואני מחזק

אותה. אנחנו נותנים תשובה טובה לקליטת הגידול הטבעי, איננו מסוגלים

לסגור פערים.

בתחום סגירת הפערים אני רוצה להדגיש ששר החינוך והתרבות עשה פעולה

מיוחדת בשנת 87 ו-88. הוא השיג תקציב מיוחד של 100 כיתות מעבר להקצבה

המיוחדת. נוצר דבר מאוד מעניין, שהשורה התחתונה שלו היא שמשרד החינוך

והתרבות מקציב מדי שנה, ב-4 השנים האחרונות, תמיד מעבר לחלקם היחסי של

המיגזר הערבי במערכת. בשנת 1987, שאז הושגה כבר ההקצבה המיוחדת, המיגזר

הערבי קיבל 19.8 מתוך הסה"כ, בעוד שחלקם היחסי נע על גבול 16.8-17.1,

והרי יש שוני משנה לשנה.

בשנת 88 מתוך תקציב. החינוך הכולל, המיגזר הערבי קיבל 26.5 אחוזים, יותר

מרבע מסה"כ כל התקציב, ופה יש התוספת המיוחדת ששר החינוך והתרבות בשעתו

השיג.

בשנת התקציב 1989, זאת שהסתיימה, המיגזר הערבי קיבל 17.9 אחוזים מסך כל

הכיתות - שוב, מעבר לחלקו היחסי, ותיכף אני אקשר את זה עם נושא

השכורים.

השנה המיגזר הערבי יקבל 18 אחוזים מתוך סך כל הכיתות, ושוב, מעבר לחלקו

היחסי.

יש כאן פעולה עקבית בסדרי גודל שונים לסגור את הפערים, בתהליך איטי

אמנם, אבל כמדיניות שהמשרד עומד בה.

היו"ר מ. בר-זהר; כמה זמן יקח לסגור את הפערים לפי השיטה

האיטית הזאת?

ג. בו-דרור; זה כבר פונקציה של כסף, והנתונים שנמסרו

מראים שאנחנו לא עושים יותר רק מסיבות



תקציביות. אנחנו ערוכים עם פרוגרמות, עם נתונים מדוייקים היכן צריך, עם

סיכומים בתוך המשרד עם סדרי עדיפויות. חסר לנושא הזח כסף.

ל. אליאב; הדו"ח שמסרת כולל את מזרח ירושלים?

ג. בן-דרור.- כולל מזרח ירושלים. הנתונים נמסרו על-ידי מר

זבדה על השכורים, כולל מזרח ירושלים. אני רק

בודדתי לרגע, משום שהפוקוס כרגע הוא על המיגזר הערבי הרגיל. אבל

המספרים כוללים את כל המיגזר, משום שהמשרד מטפל במכלול.

א. כהו; תוכניות הלימודים במזרח ירושלים הן אותן

י י תוכניות הלימוד כמו במקום אחר במיגזר

הערבי?

ע. חאידר; לא, יש להם תוכנית משלהם, יש להם תוכנית

ירושלמית. היא ירדנית וגם ישראלית. תוכנית

הלימודים בכל המקצועות היא ירדנית, אבל יש גם תוכנית ישראלית, שזה

מתמקד בלימוד השפה העברית וגם באזרחות.

היו" מ. בר-זהר; אני כבר קיימתי כמה סיורים במזרח ירושלים,

אבל אשמח לצאת עם הוועדה לסיור וגם לבחינת

הנושא. נוכל ללמוד את התוכנית במקום, מהי וכיצד היא מבוצעת.

ג. בן-דרור; לנושא החדרים השכורים. רצוי לציין שבעשור

האחרון, בשנת 1980, היו במיגזר הערבי

כ-1,300 חדרים שכורים. בשנת התקציב 89, שנת הלימודים הנוכחית, אנחנו

עומדים עם 315 חדרים שכורים במיגזר הערבי. במזרח ירושלים, 221, וכאן זה

די דומה לנתון של 505 חדרים שיש לנו כאן. יש עוד אצל הדרוזים, ועוד

במיגזר היהודי וגם אצל הבדואים. גם אצל היהודים יש 231 חדרים. התופעה

כתופעה קיימת בכל המיגזרים לצערנו, היא לא אופיינית רק למיגזר הערבי.

ב-4 השנים האחרונות במיגזר הערבי היו 453 חדרים שכורים, והמספר קפץ

בשנת 88 ל-475, ירד דרסטית בשנת תשמ"ט ל-376 חדרים, בתש"ן ל-315. אך

נלך לפי שנות לימוד. השנה אנחנו עומדים עם 315 כיתות לימוד שכורות

לעומת 1,300 בתחילת העשור. זאת אומרת, שיש פה פעילות עקבית לחיסול

החדרים השכורים. אנחנו עושים את זה גם מטעמים שלנו, ואני אסביר. החדרים

השכורים הם במקומות לא תקניים, בחנויות, בבתי אבן. הדבר גורם עומס בלתי

רגיל על שעות ההוראה ועל המורים. ברגע שאנחנו מקבצים את הפזורים האלה

לכיתות תקניות, אנחנו חוסכים גם בהוראה, ויוצרים כמובן אפקטיביות הרבה

יותר טובה של המוסד כמוסד. זאת אומרת, שיש לנו ענין לעשות את זה, גם אם

לא לוחצים עלינו. אבל התהליך הוא תהליך עקבי, ומאוד ברור.

כשמדברים על פיתוה, אני רוצה להוסיף עוד כמה נתונים. ראשית, אולמות

ההתעמלות שהוזכרו, מתוך 30 אולמות שניבנו בשנתיים האחרונות באמצעות

מפעל הפיס, ישנם 6 במיגזר הערבי. יש כאן אישורים מפורטים. מתנ"סים

נבנים ומתוחזקים, היום פועלים 8 מתנ"סים במיגזר הערבי, ו-3 בתכנון נוסף

לפעילות נוספת. כאשר נערך ניסוי המעבדות בעקבות הרפורמה למדע

וטכנולוגיה, נכללו שני ישובים ערביים בתוך 14 מוסדות. זאת אומרת,



- 14 -

שהפעילות הזאת כפי שקיימת, קיימת לא רק לגבי חדרים, אלא גס אולמות, גס

מתנ"סים, גס רפורמות שמתחוללות וכד'.

אני רוצה גס לציין שהבנייה שאנחנו מבצעיס במיגזר הערבי היא בנייה

בסטנדרט גבוה מאוד, ולא כל דבר אני משווה למיגזר היהודי. מי שמכיר את

בתי-הטפר במג'דל קרוס, בית-הטפר המקיף באוס-אל-פאחס, בתמרה, בטייבה,

בדבוריה, בבקעה אל-גרביה, בזרזיר, בתרשיחא, בערערה ועוד - כולכס

מטתובביס ויודעיס - בתי-הטפר שנבניס הס על-פי התקן, עס כל המיכלול,

כולל חדרי טפח וכולל מקלטיס. אני מדגיש את זה, מכיוון שהבעיה היא טגירת

הפעריס. אנחנו איננו מטוגליס מבחינת המשאביס לחטל את הפטוליס ולטגור

פעריס.

היו"ר מ. בר-זהר; האס לעומת שניס קודמות הקצב של טגירת הפעריס

בעשור הזה הוא יותר מהיר?
ג. בן-דרור
חוץ מהתקציב המיוחד שהושג על-ידי השר, 100

כיתות בשנתייס, התהליך הוא איטי, אבל יש

לקחת כאינדיקציה מה קרה בחדריס השכוריס.

ר. זאבי! הפער לא יכול להיטגר בגלל הריבוי הטבעי. אס

הנתון של השנתוניס היה זהה, קבוע פחות או

יותר, היינו טוגריס את זה ב-8-10 שניס. פה, כמה שמשרד החינוך לא יבנה,

הגידול הטבעי הוא כזה שהוא תמיד גדל. מ-1,300 חדריס שכוריס הס ירדו

ל-300, זאת אומרת שבנו 1,000 או מצאו פתרונות. איך זה קרה שזה ממשיך

להיות גדולי מפני שהריבוי הטבעי הוא כזה. אס לאבא אחד יש 7-6 ילדים,

משרד החינוך לא ישיג את זה.

ל. אליאב; זה דומה מאוד למה שראינו בחינוך החרדי.

ע. חאידר! אני רוצה להוטיף לגבי השתתפות התושביס

בבנייה בטקטור הערבי. לאחרונה נודעת השתתפות

פעילה של התושביס.

היו"ר מ. בר-זהר; אני עוד אשאל את ועד ההוריס לגבי המעורבות

של ההוריס בחינוך הערבי.

ג. בו-דרור; נכון. קיימיס גס איגודי עריס לחינוך, כדי

לנצל יתרון של ריכוז מאמץ, משוס שאיננו

מטוגליס בכל בית-טפר מקיף - גס במיגזר היהודי - לתת את מכלול המגמות

והאפשרויות. אנחנו שמיס דגש על הנושא של החינוך הטכנולוגי, תוך חיזוק

החינוך העיוני, והתהליכיס האלה מתבצעיס בעצס במקביל.

היו"ר מ. בר-זהר; אני מבין שיש בעיה רצינית בחינוך

הטכנולוגי.

ג. בו-דרור; זה נכון. אבל אני מדבר על מדיניות

ותהליכיס.



ע. חאידר; בכמה מקומות ישנם אולמות שעכשיו עומדים

ריקים מחוסר תקציב לקניית ציוד. בלוד ורמלה,

בבית-הספר המקיף ישנם 10 אולמות ריקים שניבנו על-ידי המשרד, מחוסר

תקציב לא איגוד הערים נותן ולא משרד החינוך, והחדרים עומדים ריקים. יש

לנו בעוד כמה מקומות מקרים כאלה.

ג. בן-דרור.' המשרד הוסיף עוד ממד לפעילות המיגזר הערבי,

וגם ליהודי. תגובה מהירה יחסית לבעיות

מזדמנות. בדיון שכאן נערך על עכו, אני חושב שנתנו תשובה מהירה מאוד.

התעוררה בעיה, היה צריך להשיג 100 אלף, השר אפילו היה מעורב בזה אישית,

והושגו 100 אלף. בצפת, אכברה, הבעיה ידועה לך, נסענו, ראינו. נוצר

מכניזם מסויים של פעילות, זמן תגובה הרבה יותר קצר. גם התושבים מגיעים

אלינו, וגם אנחנו מגיעים יותר מהר. יש מודעות לבעיה, יש יציאה מיידית

לשטח לראות את הדברים בעיניים, לסכם במקום, לא רק עם ראש העיר אלא גם

עם התושבים. יש מאמץ פנימי לתת תשובה לא רק בכסף לשיפוץ. בעכו עשינו

בגן ילדים שינויים של סדרי עדיפויות גם בצורה מהירה, אף על פי שהיו

סיכומים אחרים, השר אישית היה מעורב בזה.
היו"ר מ. בר-זהר
אני לא רוצה להשמיץ את מר בן-דרור, אבל פשוט

אל תגזרי מזה גזירה שווה. יש לנו כאן אדם

שיודע להתעסק בדברים הללו, יש לו אוזן קשבת, והוא גם גמיש מאוד

לשינויים ולפתרון בעיות. במקרה ישנו כאן אדם יקר, אבל מזה אל תעשי

גזירה שווה על כל התחומים האחרים.

ג. בן-דרור השר נבון בשעתו היה מעורב אישית בשינוי

המדיניות, וגם נתן גיבוי לפעילות של הפקידות

הבכירה כשהיה צריך. אלה הדברים שיוצרים מנגנון פעילות הרבה יותר טוב,

הרבה יותר יעיל והרבה יותר מהיר.
היו"ר מ. בר-זהר
הבעיה שאכברה נדחתה לא היתה בגלל אי-טיפול

. . משרד החינוך, אלא בגלל הבעיות הפנימיות בין

התושבים, החיכוכים הפנימיים שלהם, מה יעשו עם הילדים, איך יעשו עם

הילדים. הם דווקא היו מעוניינים להחזיק את הילדים במבנים נוראים, כדי

להפעיל עלינו לחץ, וגם בגלל ריב פנימי של חמולה.

ע. חאידר; ידידי זבדה אמר שלא חסרים מפקחים בסקטור

הערבי. האמת, שלא חסרים מפקחים איזוריים,

אבל מפקחים מקצועיים חסרים. ברוב מקצועות הלימוד יש לנו מפקחים בחצי

משרה לכל הארץ, מהצפון ועד לדרום. למשל במתמטיקה יש לנו מפקח אחד בחצי

משרה, ליסודי, לחטיבות ביניים ולעל-יסודי. בשאר המקצועות זה אותו הדבר.

אבל ישנם מקצועות שאין אפילו חצי משרה. לדוגמא -חינוך גופני, חקלאות,

אמנות, לימודי דת האיסלם. לנושאים האלה אין מפקחים, וזה גורם לנו בעיות

בביצוע.

היו"ר מ. בר-זהר; אני מתרשם שהטענות שקיבלנו מוועדת המעקב

זהות לטענות משרד החינוך. יש מודעות מלאה

לבעיות. במספרים ופרטים, אני רואה שאין פה הבדלים שנראה כאילו מספרים



פה סיפור אחד ואילו האמת מופיעה בנייר הזה. אני רואה שיש מודעות מלאה

והערכה זהה של הבעיות.

ע. חאידר; בדו"ח שלהם הם מתמקדים בדו"ה שהוזכר על-ידי

רן. הייתה ועדת מנכ"לים שישבה, שלמשרד

החינוך היו בה נציגים וכן למשרדים האחרים. המספרים שמופיעים שם באמת

מאפיינים את הצרכים של המיגזר הערבי. הם מסתמכים על הדו"חות האלה, מה

עוד שכולם אנשי חינוך.

א. זבדה; המספרים שמופיעים באותו מסמך אינם מדוייקים.

אנחנו נעביר לך כבקשתך פרטים מדוייקים ולא

כלליים על כל הדברים שהועלו, שאתה העלית ושאלת. בנושא הפיקוח המקצועי

אני חייב לומר, שבפיקוח המקצועי יש לנו בעיה גם במיגזר היהודי. אני

רוצה לומר לכם לידיעתכם, שלמיגזר היהודי קיים מפקח אחד בלבד לכל הארץ,

אחד למתמטיקה, אחד לפיזיקה, אחד לביולוגיה, כימיה, היסטוריה, גיאוגרפיה

ועוד. זו בעיה לא רק במיגזר הערבי, ולכן אנחנו נעזרים על-ידי מדריכים

שיסייעו לאותם מפקחים. לכן גם במיגזר הערבי אישרנו לשנת הלימודים הבאה

107 ימי הדרכה, בניגוד ל-96 ימים שהיו השנה. כך שהם מסייעים לפיקוח

המקצועי, שזו בעיה כללית בכל הארץ.

היו"ר מ. בר-זהר; האם אני יכול לסמוך על כך שאתה, יחד עם מר

חאידר, תגישו לי דו"ח מפורט על כל השאלות?
א. זבדה
בוודאי. לא תהיה שום בעיה.
היו"ר מ. בר-זהר
תוך השבועיים הקרובים.
ל. אליאב
נדמה לי שהפער העיקרי בין מה ששמענו מוועדת

המעקב לבין מה שאתה אמרת הוא במספר הכיתות

החסרות. זה שאתה אומר שגם במיגזר' היהודי זה חסר, זה ברור. הם מדברים על

1,200 או. 1,300 כיתות חסרות, ואתה מדבר על 800. נדמה לי שזה הפער

העיקרי במספרים.
א. זבדה
לא רק בזה. יש עוד מספר נושאים שהם העלו.
א. צפריר
אני מצטער שהחברים הערבים לא הצטרפו לדיון

הזה, כי נדמה לי שהוא דיון חשוב מאוד, והוא

לא צריך היה להיות מבוטל.
ל. אליאב
אפשר להבין ללבם.
א. צפריר
אנחנו מצטרפים בכל לבנו לטיעונים שנשמעים,

שבחלקם צודקים, לגבי הצורך לחסל פערים ולקדם

את החינוך במיגזר הערבי. זה נוגע לבעיה כוללת יותר ששייכת למיגזר

הערבי, ולא רק לוועדה הזו, בעיקר לקשור בוועדת הפנים של הכנסת. לגביה

יש הוראה מפורשת מראש-הממשלה, שבדברים שיש פערים שנוגעים למיגזר הערבי,

בעיקר בתחום של התשתית המוניציפאלית, יש צורך שהמדינה תתגבר עליהם

בטווח קצר של שנים. גם נשיא המדינה הצטרף לנושא הזה. סוכם גם בממשלה



היוצאת, ואני מקווה שגס בממשלה שתהיה, שתוקם ועדה בין-משרדית שתגבש

תוכנית חומש כדי להתגבר על הפערים בתחומים השונים במיגזר הערבי.

יחד עם זאת, צריך לשמור את הנושא הזה בתוך הפרופורציות המתאימות. כפי

שראיתם, אני חושב, וכפי שציינו גם מר זבדה וגם מר בן-דרור, לא כצעקתה.

אני בטוח שחלק מהנתונים האלה אינם מדוייקים, כי מנסים להגזים לכיוון

השלילי יותר. יחד עם זאת יש מקום להתקדמות בנושאים האלה, ואני מקווה

שייעשו דברים, ואני בטוח שקריאה של הוועדה תתרום לכיוון הכללי יותר.

כמשרד, ביחד עם התרומה שלנו בתוך המערכת מבחינת תיאומים, אנחנו תורמים

גם תרומה צנועה במסגרות פנימיות שלנו של ועדת הווקף המוסלמית. אנחנו

מנסים לתרום לחלק מהדברים שדובר עליהם בנושא של חינוך ותרבות במיגזר

הערבי, למשל על-ידי מענקים לספריות, לכיתות המחשה בבתי-הספר, והשנה אני

מקווה שנתחיל גם בכיתות מחשב, במתואם עם משרד החינוך, כדי שאפשר יהיה

לקדם את הנושא. אנחנו מקווים גם שנלך לכיוון של עידוד נושאי ספורט, זה

תלוי בתקציב שיעמוד לרשותנו. יש תקווה שהתקציב הזה יעלה השנה ממיליון

שקלים ל-5 מיליוני שקלים.

ברשותכם, עוד הערה אחת שהיתה באה לידי ביטוי אם היו כאן החברים

הערביים. אמרתי שלא כצעקתה. לו היו באים רק עם הנתונים ונלחמים עליהם

כאריות, לא היו מוצאים שותפים יותר טובים מכולנו לנושא הזה. יחד עם

זאת, יש ניואנסים שליליים בדרך שבה הם מביאים את הנושאים האלה לביטוי,

גם ליד השולחן הזה, ובוודאי בכלי התקשורת.
היו"ר מ. בר-זהר
אני מציע שלא נתייחס לזה, כי אנחנו מתייחסים

למה שנאמר.

א. צפריר; בנייר הזה יש איזה שהוא קצה של קרחון כשהם

מדברים גם במה . שהם קוראים דרישות חיוניות

נוספות. הם מדברים על צורך לשנות את חוק החינוך הממלכתי לגבי מטרות

החינוך והמדינה, כי הוא מתעלם מהערבים כמיעוט לאומי, ולטיפוח ופיתוח

הזהות הלאומית הערבית הפלשתינית בציבור ובכלי הביטוי בחוץ. הם נותנים

לזה ביטוי קשה שיש בו הקצנה - לפי דעתי על גבול הלאומנות - וזה לדעתי

הדעת לא סובלת.

כפי שאני אומר, אם באים בידיים נקיות לדרוש את הצודק ואת הטעון טיפוח,

יש להם שותפים בממשלה.

היו"ר מ. בר-זהר; איפה אתה קורא את הנוסח הזה?
א. צפריר
"דרישות נוספות. אנו דורשים לשנות את הנוסח

הקיים של חוק החינוך הממלכתי משנת 53 שמתעלם

בחלק המתייחס למטרות החינוך במדינה מהערבים כמיעוט לאומי וכחלק

אינטגרלי מהמדינה. מטרות החינוך בתוכניות הלימודים צריכות לשאוף לפיתוח

וטיפוח הזהות הלאומית הערבית הפלשתינית". אני אומר את זה, כי בחוץ זה

בא לידי ביטוי קשה יותר. חלק מהאנשים, כולל מי שנקרא ראש ועדת המעקב

שנמצא עכשיו בשנת חופשה ללא תשלום, מדבר באופן ברור וגלוי על במות

אחרות על אוטונומיה חינוכית.



היו"ר מ. בר-זהר; אנחנו לא דנים בוועדת המעקב. הס כמו כל

קבוצה וולנטרית במדינת ישראל, יהודיות או

ערבית, רשאים לבוא אלינו בתביעות בתחום החינוך, בבעיות חינוך. מה

שמישהו מהם אומר או כותב במקום אחר, אני לא מתייחס אליו כל עוד הוא לא

נאמר ליד השולחן הזה. יש גם חלק מאתנו שכותבים במקומות אחרים דברים שהם

מאוד מאוד לא סימפטיים מכל מיני כיוונים, ואומרים אותם וכותבים אותם,

ונואמים עליהם ומקימים עליהם מפלגות. אנחנו לא רוצים להיכנס כאן

לתחומים שאינם מהענין הזה. באותה מידה אם היו מעלים אורחים שלא באו

היום נושאים שחורגים מתחום החינוך, כולנו היינו מסתייגים, או מגנים

אותם, או מבקשים להפסיקם. בנושא הזה אנחנו מקבלים אינפורמציה, אנחנו

רוצים לחקור לחקר הענין. בעיני זה נייר שהוכן על-ידי קבוצת מחנכים

ערביים שיש להם טענה, אני מתייחס אל כל אחת מהן בכובד ראש. לדעתי,

בניגוד למה שנאמר קודם, יש הרבה מאוד תחומים שבהם אני רואה שיש מודעות

מלאה במשרד לגבי הבעיות הקיימות.

א. כהו; אני מקבל ומחזק את דבריו של מר צפריר, אני

לא נכנס לענין, כי האנשים לא נמצאים כאן,

אבל אשמח לשמוע התייחסות משרד החינוך לענין הוועדה כוועדה, פוועדת

המעקב. אם צודק מר צפריר בדבריו, והדברים הם לא כצעקתה, יש כאן בעיה.

מצד אחד הדברים נראים בסדר יחסית ומתקדמים בקצב, איטי אמנם, אבל

כמדיניות ברורה. מצד שני, אם כך, לשם מה צריך להקים ועדת מעקב לצרכי

חינוך כאשר הדברים נכונים?

היו"ר מ. בר-זהר; מר כהן, אני לא רוצה להפוך את זה לוויכוח

בין הוועדה לבין היועצים לענייני ערבים.

א. כהו; זאת הערתי לפרוטוקול.

היו"ר מ. בר-זהר; אל תעיר לפרוטוקול. כשאני יושב עם כל מיני

קבוצות לקידום החינוך ולטיפוח החינוך אני לא

אומר לפרוטוקול למה צריך להקים ועדות. זה -אמור גם לגבי נושאים

פוליטיים. אתם מסבכים נושא שלא לצורך. את כל החשבונות אתם תעשו אצלכם,

לא כאן. אנחנו מקיימים דיון חשוב בכיוון חיובי, מנסים לפתור בעיה, ואתם

מנהלים חשבון כדי שבפרוטוקול יהיה כתוב שהם אנשים רעים.

א. סלאח; אני חושב שאנחנו צריכים לדון בענין לגופו,

ולא להיכנס לענין ועדות מעקב.

היו"ר מ. בר-זהר; מה תפקידך בוועד ההורים?

א. סלאח; יו"ר ועדת הכספים, וחבר הנהלת ארגון תהורים

הארצי. אני מרמלה, אני מעורה בענין התושבים

הערביים ברמלה ולוד, ואני עוקב אחרי כל הדברים שנעשים. ברמלה ולוד יש

הרבה בעיות.

רציתי לדעת מה אחוז התלמידים הערביים בישראל, זהו נתון שלא קיבלנו. אם

אומרים לנו שאחוז הבניה הוא 17 אחוז, האם זה מעל ומעבר לאחוז

התלמידים.





היו"ר מ. בר-זהר; זה מה שאמר מר בן-דרור, זה מעבר לשיעור

שלהם.

ג. בן-דרור; במיגזר הערבי, כולל הבדואים, החלק היחסי הוא

16.8 אחוזים עד 17.1 אחוזים. זה חלקם

היחסי.

א. סלאח; זאת אומרת, שאנחנו בונים בשני אחוזים יותר

כדי לסגור את הפער.
ג. בן-דרור
אנחנו נותנים בנייה שנותנת תשובה לגידול

הטבעי, ועוד קצת לסגירת פערים, בצורה מאוד

מצומצמת. אבל יותר מחלקם היחסי.

א. סלאח; לפני שנה וחצי-שנתיים סיירנו בכל המיגזר של

הדרוזים, מחיפה ועד טבריה. ראינו שתי

תופעות; ראינו בנייה חדישה וטובה אשר עונה על כל הצרכים, וראינו

תלמידים שלומדים במערות, בבתים נוטים ליפול, וכל מיני דברים שלא

מתאימים לתקופה שלנו. אני לא יודע כמה מאלו חוסלו, כי לא סיירנו באותם

המקומות שוב ולא ראינו כמה מאלו באמת היום לומדים בסכנה כזאת או אחרת

או בתנאים של חוסר-איוורור וכל הדברים שהיו בשטח.

קיימת בעיית המגמות. בית-ספר מקיף אשר צריך לתת הרבה מגמות, יש בו אולי

שתי מגמות לבנות, או שתי מגמות לבנים, נקודה. הם לא מקבלים אותן המגמות

אשר קיימות גם אצלנו ברחוב היהודי, ובבתי-הספר היהודיים שלנו. שם צריך

לשים את הדגש. משום שאין מגמות, קיימת נשירה גדולה. אין קב"סים אשר

יטפלו בנערים האלו אשר הולכים לשוליים, ולא מחזירים אותם לאיזו מסגרת

חינוכית או מטפלים בהם בצורה נאותה.

מר חאידר אמר שהשר נבון נתן 10 תקנים לקב"סים. אני יודע שבאותה תקופה

שדיברו על 10 תקנים של קב"סים, היתה חצי משרה של קב"ס ברמלה, ופיטרו

אותו, אמרו שהמשרה בוטלה. לא רק שלא נתנו משרות, אלא להיפך, קיצצו

במשרה שהייתה.

התנאים הפיזיים הם באמת מתחת לכל ביקורת. ברמלה היו תלמידים שלמדו מתחת

למגדל מים שבנו עוד בזמן התורכים, שם החדרים היו מפוצצים, נוטים

ליפול.

היו"ר מ. בר-זהר; הבעיה נפתרה?

א. סלאח; כן. נתנו להם בית-ספר אחר.

אם כבוד הוועדה דנה במצב, משרד החינוך היה

צריך להביא נתונים יותר מדוייקים בקשר למצב בשטח, כך שההתייחסות תהיה

לאותם הדברים המועלים.
היו"ר מ. בר-זהר
מהי המעורבות של ההורים הערביים בוועדי

ההורים ובענייני בתי-הספר? האם יש מעורבות

פעילה, האם הם מתעניינים, האם הם עוסקים בזה?



א. סלאח! יש מעורבות מאוד פעילה במיגזר הערבי במקום

בו אני גר, יותר מאשר אצל היהודים. הם

מתערבים בנושא הלימודים, הם אפילו נכנסים יותר לתחומים שלא שלהם.
היו"ר מ. בר-זהר
יש ועדי הורים בכל בית-ספר?

א. סלאח; יש ועדי הורים מסודרים.

היו"ר מ. בר-זהר; ההורים תורמים למשל לרכישת מחשבים או דברים

כאלה? זה מקובלל

א. סלאח; כן. היינו בכפרים ערביים, היכן שההורים תרמו

כספים כדי לעזור לבניית בית-ספר, שיהיו

כיתות, מה שלא קיים היום במיגזר היהודי. זה דווקא קיים אצל הערבים.
ר. לרנר
המעורבות דומה להתערבות במיגזר הדתי.

א. סלאח; היינו בתרשיחא, שם ראינו שבאמת בנו בית-ספר,

והכל על חשבון ההורים. ההורים תרמו ובנו את

בית-הספר שם.

ר. לרנר; אני רוצה לתקן מספר שנמסר על-ידי מר

בן-דרור. אני חושב שהמספר 16 אחוזים

באוכלוסיה של התלמידים זה אחוז קצת נמוך, ויכול להיות שבסה"כ נלקחו גם

אוניברסיטאות וגם גני טרום-חובה. אם האוכלוסיה הערבית בישראל בכללה

מהווה 16 אחוזים, ואנחנו יודעים שרוב הציבור הערבי זו אוכלוסיה צעירה,

המספר הזה נראה לי קצת נמוך.

היו"ר מ. בר-זהר; יש לך פרטים אחרים?

ר. לרנר; בוודאי יש לי פרטים אחרים, אבל אין זה כאן.

אם ניקח את תלמידי בתי-הספר היסודי, מ-א' עד

ו', נמצא שהם קרוב ל-20 אחוזים.

היו"ר מ. בר-זהר; מר בן-דרור, אולי תאמר לנו מה אחוז התלמידים

בבתי-הספר היסודיים מכלל האוכלוסיה?

ג. בו-דרור; במיגזר הערבי יש 320 בתי-ספר, בהם 465 כיתות

ובהן 139,942 תלמידים. אין לי כאן הנתון,

אבל צריך לראות את הנתונים. תוך שבועיים נגיש את הנתונים.

ר. לרנר; רציתי להעיר נקודה שלא דנו בה עד עכשיו.

להערכתי אחת הבעיות המרכזיות של החינוך

הערבי היא מחוץ למערכת, והיא האפשרות האלטרנטיבית של תעסוקה לאנשים

צעירים שמתייחסים אל עצמם, לדימוי שלהם, כסטטוס של אנשים מתאימים.

העובדה שאנחנו לא מצליחים לקלוט אותם במדינת ישראל בתעסוקות מתאימות

לדימוי העצמי שלהם, מביאה אנשים רבים מאוד ורבים מדי, עם כישורים טובים

ומצויינים, לנשור מהמערכת. הענין הזה מתחיל כבר בסמינר למורים. יש לחץ



מאוד גדול על מנהלי הסמינרים לקלוט את הילדים של המשפחות. במינויים יש

לחצים מאוד גדולים, בהעברות יש לחצים מאוד גדולים. העדר אלטרנטיבה

מתאימה גורם ללחצים כאלה על המערכת ואלה שיוצרים את הדבר שאנחנו קוראים

לן פרוטקציוניזם של המערכת. הפרוטקציוניזם הזה חלקו מדומה, אבל זה לא

חשוב. ברגע שהדימוי הוא שהמערכת מוכה בפרוטקציוניזם, למה לי להתאמץ?

למה לי לתרום? למה לי לעשות שלא על-פי הספר? הרי אני סמוך ובטוח שהמנהל

שלי התמנה על-פי פרוטקציה ולא על-פי כישורים, ולמה שאני אשמע בקולו?

הרי הוא לא אוטוריטה בשבילי, הרי הוא התמנה בפרוטקציה. אם אלי כמפקח או

מורה בא מפקח ומדבר אתי, שוב, הוא לא סמכות בשבילי, משום שאני לא מאמיו

בו. זה הולך ומשחית את המערכת מלמעלה עד למטה. היום יש לנו אנשים בעלי

תואר דוקטור שמלמדים בבתי-ספר יסודיים, יש לנו דוקטורנטים, יש לנו

מסטרנטים שמלמדים במערכת. אם אתה תבדוק בשנתון את הכישורים הפורמליים

של המורים בבתי-הספר התיכוניים תראה, שהיחס של האנשים שמחזיקים בתארים

אקדמיים כבר עכשיו בבתי-הספר התיכוניים, יותר גבוה בבתי-הספר הערביים

מאשר בבתי-הספר היהודיים.

כשאנחנו שואלים את עצמנו מדוע העסק לא מתבטא בתוצאות, חלק מהאנשים אומר

שזה בגלל מבנים, בגלל השתלמויות ודברים מהסוג הזה. אבל אני אומר

שמבחינת המבנים יש תנופה יפה מאוד של בנייה. אני זוכר את המערכת לפני

17 שנה, ואני רואה אותה היום. אני עובר היום בכבישים, ואני רואה קריות

חינוך צומחות. ואז אתה שואל, האם כאשר עברתם למבנה החדש היתה גם קפיצה

בחינוך, והתשובה היא שלא. לא היתה קפיצה שהתאימה לשיפור הפנטסטי. אני

מכיר בית-ספר, אחד הגרועים שביקרתי באום-אל-פאחם, שנפתח לא מזמן.

בית-הספר לימד שנים בחדרים שכורים, במוסכים שהיו פותחים מיכסה כזה של

תריס, ובית-הספר היה בעל ההישגים הטובים ביותר באום-אל-פאחם.

היו"ר מ. בר-זהר; כי אחרי זה היתה הרבה מאוד מוטיבציה.

ר. לרנר.- בית-הספר עבר למבנה חדש, ההישגים בסדר, אבל

לא השתפרו באופן משמעותי.

לפני 8 שנים דיברו על השתלמויות מורים, כי המורים שלנו לא מוסמכים.

לפני 10 שנים אמרו שזו הבעיה. היתה איזו תחלופה במערכת, פרשו מורים

ותיקים שהתמנו בשנות ה-50 כאשר חיפשו מורים עם החלת חוק חינוך חובה

והתפוצצות אוכלוסין מאוד גדולה בבתי-הספר, ואז התמנו מורים בעלי

כישורים מאוד נמוכים, בוגרי כיתה ח', בוגרי כיתה ז'. יש תחלופה של

הענין הזה. אמרו שהבעיה היא ההזנחה של המורים. בשנים האחרונות רוב

המורים הם מוסמכים. המורים החדשים הם בעלי תואר מורה מוסמך בכיר. יש

קפיצה אדירה בתוצאות. מדברים על תוכניות לימודים, ספרי לימוד וכוי. אבל

האם במקצועות שלומדים, באותם ספרים במתמטיקה ואנגלית יש שיוויון? האם

במקומות שלומדים בחדרים טובים ובתוכניות לימוד שנהוגות בבתי-ספר עבריים

יש אותן תוצאות? למרבה הצער התשובה היא שלילית.

לדעתי הבעיה היא המוטיבציה. בלי מוטיבציה, קצת שאר רוח וקצת רצון לתרום

מעל ומעבר, אין חינוך. אם אנשים באים עם רצון חזק, והם יודעים שהם

עושים דברים חשובים, הם יכולים לתרום ולעשות. זה מתבטל בגלל התיסכולים

האלה. אני אומר שאנחנו חייבים לפקוח את העיניים, ולומר שאם אנחנו לא

נעשה כדי לפרוץ את המחסומים שבחברות ממשלתיות, בחברות הסתדרותיות,

בבנקים ובכל מיני מקומות כאלה, ונאפשר שילוב אמיתי של הערבים המשכילים



בחברה הישראלית, אס תהיה קליטה כמו כלים שלובים בכל הרבדים של המשק, אז

יבואו האנשים מרצון, עם מוטיבציה, לבתי-הספר. המפלצת הזו של

הפרוטקציוניזם תקטן, וההישגים יקפצו בצורה בלתי רגילה. אנהנו רואים

שבמקומות שאנשים חדורי אמונה ומוטיבציה ההישגים מצויינים. יש מקומות

שיש לנו אנשים בעלי תארים, והמוטיבציה שלהם לא כל כך גדולה, וביחוד

כאשר יש חיכוכים בינם לבין האנשים הממונים עליהם. כי אתה מציב מורה

דוקטור אצל מנהל שהוא בוגר כתה ז', המנהל חושב שהוא רוצה לרשת אותו,

ומתחילה מערכת לא כל כך סימפטית. הענין הזה יצר התערבות ומעורבות של

מועצות מקומיות בפוליטיקה בתוך בית-הספר, כי המינוי של מורה הוא משאב

בידי הפוליטיקאים. ראשי מועצות מקומיות, אישי ציבור לוחצים להכניס את

המקורבים שלהם, והאנשים במערכת סובלים מהענין הזה. זה דבר שהורס את

המערכת.

אנחנו יוצאים לתקן דברים, אבל לדבר שלדעתי בסיסי יותר לא נתנו את

הדעת.

ל. אליאב! בנוגע לתנופת הבניה, אני חושב שמהמעט

שראיתי, וממה ששמעתי כאן, יש אחידות דיעות

שחסרות כיתות, אבל ישנה התפתחות. אתם בעצמכם אמרתם שישנה התפתחות

מקסימלית. אני לא יודע אם מלמדים במערות. אתה השתמשת במלה "מערות". אני

מניח שהדברים האלה תוקנו, הם לא לומדים במערות. לעומת זאת צומחות, כפי

שאתה בעצמך אמרת, קריות חינוך. הייתי בעמק בכמה מקומות, וראיתי דברים

יוצאים מן הכלל.

מר שמר לרנר אמר, אתה נוגע באופן טנגנגי בבעיה יותר גדולה כמובן, שהיא

פוליטית, והיא מעמדה והשתלבותה וחייה של האוכלוסיה הערבית של אזרחי

ישראל במדינת ישראל. זה כבר נוגע לבעיה שנוגעת לבעיה שחברי הכנסת

הערבים אינם היום, וזו הבעיה של האינתיפאדה, ומה שקורה עם הערבים

הפלשתינאים ועם השטחים, אבל זה חורג מהתחום שלנו.

אני מברך גם אתכם ההורים, וגם את המורים, וגם את משרד החינוך, שבמצב כל

כך קשה ומסובך רגשית ונפשית מקיימים עוד את המערכת הזאת. אני לא מחלק

צל"שים, אבל הפלא הוא עוד שזה קיים כפי שזה קיים.

ראיתי בביקורים שלי בכמה בתי-ספר ערביים תופעה יפה, הלואי שהיו עושים

אותה בבתי-ספר יהודיים, והיא הסבר לתלמידים הערביים על חגים יהודיים,

על עיקרי מסורת יהודית, על עשרת הדיברות בעברית ובערבית. אני חושב שזו

תופעה יפה וראויה לציון.

הערה נוספת שאם מר צפריר לא היה נוגע בנושא, אני לא הייתי מעיר. אני

הרי לא יודע מה האנשים האלה אומרים והם גם אינם כאן. אבל לגבי מה שהם

כתבו כאן, אתה מוכרח לקרוא את כל המשפט. לדעתי כל המשפט הוא לגיטימי,

ועומד בכל קריטריון. עברו הרי הימים שבהם קראנו למיעוט הערבי במדינת

ישראל ערביי ישראל. אתה יודע הרבה יותר טוב ממני, שהם קוראים לעצמם

ערבים בני הלאום הפלשתיני, אזרחים נאמנים למדינת ישראל. הימים האחרים

הלכו, זה מה שהוא כתב, הוא לא כתב יותר מזה. אני חושב שכל מה שנעשה

מחוץ לזה, האנשים שנואמים ומטיפים במקומות אחרים, לא נוגעים למסמך הזה.

המסמך לא כתוב ברוח קנטרנית.



היו"ר מ. בר-זהר; אני רוצח לסכם את הדיון.

דבר אחד אני רוצח להדגיש בכל תוקף: נושא

חחינוך חערבי מעניין אותנו וחשוב לנו לחברי חכנסת חיחודיים לא פחות

מאשר לחברי חכנסת חערבייס. זח נושא חחינוך במדינת ישראל, וכולנו רוצים

לעשות את חמירב כדי שחחינוך חזה יגיע לרמה גבוחח, רמח שגם נוכל לחתגאות

בח לעומת כל הארצות שמסביב, ולהציג אותה גם בפני העולם כדבר שלנו. לא

מה שאנחנו נותנים לערבים, אלא איך אנחנו במדינת ישראל מפתחים את החינוך

שלנו. יש מספר נקודות של מצוקה, נקודות של בינוי, שחייתי רוצה לראות,

ואנחנו גם קוראים מכאן למשרד החינוך לעשות מאמץ עילאי. נפנה לשני משרדי

ממשלה שמיוצגים כאן על-ידי היועצים שלהם, כדי למצוא משאבים לפתרון

מצוקת הבינוי ולזירוז החיסול של אותם בתי-ספר רעועים שאינם ראויים

ללימודים. ראינו חלק מאלח, טוב שחלק מהם חוסל, אבל זה עוד לא נגמר.

אנחנו קוראים להגברת החינוך הטכנולוגי, שיפתח פתחים לחרבח מאוד

כיוונים, לחידוש תוכניות הלימודים ולשיפור תוכניות הלימודים, השתלמות

והכשרת מורים. יש לעשות כל מאמץ כדי שנוכל להשוות בעתיד הקרוב ככל

האפשר את תנאי הלימוד של ילד ערבי ואת הסיכויים שלו להצליח, לאלה של

ילד יהודי, גם בתחומי החינוך המיוחד, גם בתחומי חפיקוח וגם בתחומים

אחרים.

ראינו הרבה נקודות אור, ואני רוצה לומר את זה לשיבחו של משרד חחינוך,

שעושח מאמץ ראוי של בינוי, ושהוא ער מאוד לקיומה של הבעיה, אבל כמובן

אנחנו רואים שזח איננו מספיק.

חבל שמשרד חחינוך - וקבלו את זה כנזיפה - לא העמיד לרשותנו היום את

הפרטים המלאים לגבי מערכת החינוך הערבי, כי אז יכולנו לחתייחס אליחם

ולעמת אותם עם אינפורמציה אחרת שהובאה אלינו.

מכל מקום, נדמה לי שקיבלנו אינפורמציה מפורטת. אנחנו מבקשים תוך

שבועיים לקבל מכם את כל חפרטים כמו שהתבקשתם. אנחנו עורכים דיונים

תקופתיים בנושא הזה, נמשיך לעקוב אחריו, ואני מניח שבתוך חצי שנח פחות

או יותר נשב שוב על נושא חחינוך חערבי, ונראח באיזח מקומות אפשר לתת

דחיפה או צריך לתת דחיפח בעניינים כלליים.

תודח רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:35

קוד המקור של הנתונים