ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 14/03/1990

חוק יום חינוך ארוך. התש"ן-1990; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 118

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי. י"ז באדר התש"ן (14 במרץ 1990). שעה 00;09
נכחו
חברי הוועדה; מ. בר-זהר - היו"ר

מוזמנים; ד"ר ד. גולדברגר - מישנה למנכ"ל משרד החינוך

והתרבות

א. בריק - יועץ משפטי, משרד החינוך והתרבות

ע. הרשקוביץ' - מנהל אגף התקציבים במשרד

החינוך והתרבות

גבי ב. נסים - משרד החינוך והתרבות

ש. טלמון - משרד האוצר

ג. נויטל - משרד המשפטים

היועץ המשפטי של הוועדה; מ. בוטון

מזכירת הוועדה (בפועל); י. גידלי

קצרנית; ה. אלטמן

סדר-היום; 1. שאילתות;

2. חוק יום חינוך ארוך, התש"ן-1990.



שאילתות

היו"ר מ' בר-זהר;

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

הגיע לידי עניין שאינני יודע אם הוא נושא לשאילתה או לדיון מלא בוועדה. מכל

מקוס מדובר על בית-ספר רוגוזין בקרית-גת בו הסתמנו תופעות המורות ומוזרות על-פי

דיווחי ההורים. מדובר על בית-ספר גדול המונה 1200 תלמידים הלומדים ב-42 כיתות

אשר במשך 25 שנות קיומו נפלטים ממנו 15% מהתלמידים כל שנה, בעיקר בגלל ההלטות לא

נכונות של הנהלת בית-הספר.

ההורים מציינים כי תלמידים רבים שעזבו את בית-ספר רוגוזין מצליהים יפה

בבתי-ספר אחרים.

משיכבה המתהילה ב-8-7 כיתות בכיתה ז', נשארת לבסוף רק כיתה אחת עיונית.

בבית-הספר קיימות 4-3 הקבצות על-אף שמשרד החינוך והתרבות מתיר רק שתי הקבצות.

מהפניה שאני מחזיק בידי מתברר לי שמדובר על בעיות מוזרות ביותר שקורות

בבית-ספר זה, ויתכן שמקורן ב"מלחמה" של ועד ההורים נגד מנהלת בית-הספר, מכל מקום

העניין הזה לפי דעתי מרחיק-לכת. תלמידים, אפילו הטובים שבהם, נאלצים לקחת

שיעורים פרטיים בכל מקרה. בית-הספר נותן שיעורים פרטיים בין כתליו. הוא מתנגד

להחלטות ועדות השמה. קיימות בו בעיות משמעת מוזרות; תלמיד שמופיע בבגד שאינו

תיקני במדויק על-פי כללי התלבושת האחידה - נשלח לביתו. אין לבוא לבית-הספר

רוגוזין בתספורת קצרה מדי. תלמיד שמגיע מסופר בצורה כזאת לבית-הספר - חייב לחבוש

כובע. לבנים אסור לבוא לבית-ספר עם צמה דקה מאחורנית. אם הם באים בצורה כזאת

לבית-הספר, גוזרים להם את הצמה. תלמיד הנעדר מהלימודים ובידו אישור, צריך

להתייצב בפני מנהלת בית-הספר לקבלת אישור כניסה לכיתה כאשר זמן ההמתנה לאישור הזה

עשוי לארוך שעות, הכל בזמן הלימודים.

בקשר הפרות משמעת התלמידים נשלחים הביתה ומתבקשים להביא את הוריהם באמצע יום

העבודה.

כל אלה היו בעיות משמעת. מכאן אני עובר לנהלים: לבית-ספר רוגוזין אין

תקנון; אין כיתות-אם לילדים; המצב הפיסי של בית-הספר ירוד; ועד הורים לא קיים

בפועל, אלא רק על הנייר.

כפי שאתם יכולים להבין, הפניה הזאת של הורי התלמידים בבית-ספר רוגוזין נשמעת

לי חמורה ביותר.

אני מבקש לדעת ממשרד החינוך והתרבות: מת קורה בבית-ספר רוגוזין בקרית-קת?

אבקש לקבל דו"ח של המבקר הפנימי שיענה על כל הבעיות כפי שהן הועלו בתקציר שמזכירת

הוועדה, גבי יהודית גידלי, טרחה להכין, ואשר אני מעבירו לידיה של גבי ברוריה

נסים.

נעבור לנושא העיקרי שעל סדר-יומנו -



חוק יום חינוך ארוך. התש"ן-1990
היו"ר מ. בר-זהר
בכוונתנו להכין היום את הצעת החוק הזאת לקריאה

השניה ולקריאה השלילית, אחרי שהתקיים כבר במליאה

דיון על הקריאה הראשונה. החוק התקבל פה אחד בקריאה הראשונה לאחר מספר

תיקונים שחברי הכנסת הציעו להכניס בו, ואשר התקבלו גם על דעתי.

אבקש את היועץ המשפטי של הוועדה, מר משה בוטון,

לקרוא את סעיפי החוק.
מ. בוטוו
"חוק יום חינוך ארוך, התש"ן-1990

הגדרות 1. בחוק זה - "מוסד חינוך - כל אחד

מאלה: (1) מוסד חינוך ללימוד שיטתי לתלמידים; (2) בית-ספר מקצועי

כהגדרתו בסעיף 1 לחוק החניכות, התשי"ג-1953.

"רשות חינוך מקומית" - כהגדרתה בחוק לימוד חובה,

התש"ט-1949;

"תלמיד" - מי שלומד במוסד חינוך באחת הכיתות א'

עד י"ב;

"השר" - שר החינוך והתרבות.".

היתה הצעה להכניס בהגדרת המלה-. "תלמיד", מי

שלומד במוסד חינוך, בגן-חובה, או באחת הכיתות א' עד י"ב.
היו"ר מ. בר-זהר
החלטנו להכניס את הנוסח הזה על-פי חוק ההסדרים

במשק שגם הוא מדבר על הנהגת יום חינוך ארוך ושם

משרד החינוך והתרבות קובע שההסדר יתחיל בגן-ילדים.
ד. גולדברגר
אנהנו לא דיברנו על גך-חובה; זאת היתה הצעת

האוצר. אנחנו לא הסכמנו ליום חינוך ארוך בגני-

ילדים.
היו"ר מ. בר-זהר
פעם ראשונה שאני שומע זאת.
ד. גולדברגר
טענו כך כל הזמן. אמרנו שבשנה הבאה, בגלל המעבר

לחמישה ימים, בגני-הילדים ילמדו עד שעה אחת וחצי

באופן אוטומטי, בלי הארכה.

חוות-הדעת של כל הפדגוגים וכל העוסקים בגני

ילדים היתה שכחובה עד שעה אחת רחצי לילדים בגני-ילדים, מספיק, מה גם

שיש לגביהם בעיות הזנה. קיים הבדל אם אומרים לילד בכיתה ו' או ז' לקחת

לבית-הספר עוד סנדביץ', או אם מדובר על ילדים בגני-ילדים שצריכים

להסתדר עם סנדביצ'ים. בנוסף לכך קיימת בעיה פרופסיונאלית עם הגננות,

שכן בשעה אחת וחצי הן מסיימות את עבודתן במישרה מלאה, ואין מצבן דומה

למצב של מורים בבתי-ספר שבהם יש מורים אחרים שיכולים להחליפם. גננת

מסיימת את עבודתה בשעה אחת וחצי ואם היא לא רוצה להישאר לעבוד מעל

מישרה מלאה, לא יהיה לנו את מי להביא לגן במקומה.

יש פתרון למי שכן רוצים להאריך את יום הלימודים,

לא במסגרת חובה, כמו המועדוניות שפתוחות עד שעה ארבע.

עד אחת וחצי תהיה חובה, ומי שירצה להשאיר את.

הילד מעבר לשעה הזאת, יהנה מהסדרים שיעשו ברשות.



היו"ר מ. בר-זהר; אני רוצה לדבר בהקשר הזה של הדברים על שתי

נקודות, ויכול להיות שהקדמתי כבר את המאוחר

למוקדם. 1. בחוק הזה לא תהיה כל התייחסות לעניין של חמישה ימים

בשבוע. דה לא אומר שלא יהיה מעבר לחמישה ימים, אבל בחוק הם לא יוזכרו.

2. בקשר ההערה של ד"ר גולדברגר היה ברצוני לומר

שהתשובה לה נמצאת בסעיף 3(ב) האומר: "יום חינוך ארוך יהיה של שמונה

שעות או של מספר שעות אחר שקבע השר בתקנות...". זאת אומרת שזה יהיה

חוק מסגרת, ואילו לגבי ישומו בגני ילדים, לא תהיה לנו כל בעיה.

אני מציע שכדי שתהיה אחידות בשני החוקים שמוגשים

לכנסת, נכניס את גני-הילדים, ואני אומר את דברי אלה גם על דעת חברי

הכנסת. מבחינת הישום - נעבד יחד אתכם את הנושא שכך אני מבין שאתם

צריכים לבוא בדברים גם עם ארגוני המורים.
א. בריק
כל החוק וגם הנימוק להכניס את גני-הילדים

הוא בגלל אותו חוק שהונח על שולחנה של ועדת

הכספים, חוק ההסדרים במשק המדינה. אם מוסכם על כולם שאין צורך ביום

לימודים ארוך בגני-ילדים, מדוע להכניס את המלים האלה לחוק? שכך הך

עלולות לפתוח פתח למשהו שאנחנו איננו מתכוונים אליו. אם אף פעם לא

יאשרו יום לימודים ארוך בגני ילדים, יכול מישהו לבוא לבג"צ ולטעון

שבחוק כתוב שיום לימודים ארוך חל גם על גני-ילדים.

אם היינו יודעים עכשיו שבוועדת הכספים תיפול

החלטה לא לגבות מהורים תשלום, יכול להיות שלא היינו מכניסים לכאן את

הנושא של גני-ילדים.

היושב-ראש ודאי יקבע איך יהיה הקשר בין החוק הזה

והחוק האחר, בעיקר כאשר נגיע לעניין המימון, אבל גם זה לפי דעתי איכשהו

קשור. לגבי כיתות א' עד י"ב מוסכם שיהיה יום לימודים ארוך. בקשר גני-

ילדים ההנחה היא שמבחינה עניינית אין צורך.

כיוון שכך אולי היה כדאי לחכות עד שוועדת הכספים

של הכנסת תחליט, ואז נוסיף את המלים: גן-ילדים, זאת אומרת שאם תהיה

גביה לפי החוק האחר - נוסיף אותה גם כאן, ואם לא - לא נוסיף אותה להצעת

החוק הזאת.
היו"ר מ. בר-זהר
תודה. רשות הדיבור למר טלמון.
ש. טלמון
1. אחת הסיבות שאנחנו הכנסנו לחוק ההסדרים את

גני-הילדים היתה, מלבד האספקט של חינוך

ופדגוגיה, הוא שליום חינוך ארוך יש היבט נוסף; הוא משפיע על אורח-

החיים של המשפחה ועל הווי החיים של המשק הישראלי. אם יש מקום שהוא

משפיע יותר, כי אז הוא בגילאים האלה.

בקשר הוויכוח אם להשאיר את גני-הילדים או לא

בחוק הזה, הייתי רוצה לציין שכבר היום קיימות מסגרות, ואני לא מדבר על

גילאי שלוש-ארבע שלגביהם יש מעונות-יום וגנים שכן עובדים עד שעה ארבע,

אלא על מסגרות של גני-חובה שיש בהם מועדוניות וההורים מוכנים לשלם

בעדן ובלבד שלילדיהם יהיה סידור עד שעה ארבע, כדי שגם הבעל וגם האשה

יוכלו לנצל את הזמן הזה לעבודה.

2. אני מניח שהיושב-ראש יודע מה קורה עם הצעת

החוק שנדונה כרגע בוועדת הכספים של הכנסת, שכן לפחות בקטע של ההתבטאות



המילולית, כל חברי ועדת הכספים כבר הודיעו שהם יתנגדו לה. למרות שאני

מניח, כפי שכבר אמרתי, שהיושב-ראש יודע זאת, מצאתי לנכון לציין את

הדברים עתה.

א. בריק; מה יהיה עם יום לימודים ארוך?
ד. גולדברגר
לא הבנתי את ענילן החניכות.
מ. בוטוד
המלים: "בית-ספר מקצועי כהגדרתו בסעיף 1 לחוק

החניכות..." נלקחו מתוך חוק ההסדרים במשק.

ד. גולדברגר; מדובר על מי שלומדים פעמיים בשבוע?
מ. בוטוו
לא.
ד. גולדברגר
מה זה חוק החניכות?
מ. בוטוד
על-פי חוק החניכות יש בתי-ספר מקצועיים שמשרד

העבודה והרווחה מקיים במסגרת חוק לימוד חובה.
ד. גולדברגר
חוק החניכות מדבר על מי שעובדים וחייבים ללמוד

יומיים בשבוע. אם כך איך יחול עליהם יום חינוך

ארוך?

אני לא יודע בדיוק מה זה, אבל אני מבקש בהזדמנות

הזאת שלא נעשה איזושהי טעות, כיוון שחניכות מדברת על חובה של יומיים

בשבוע לימודים. אני לא יודע בעל-פה מה אומר החוק, אבל אני מניח

שהיושב-ראש איננו מתכוון לבתי-ספר שמלמדים יומיים בשבוע.
מ. בוטוז
מדובר על בתי-ספר מקצועיים.
ד. גולדברגר
מה זה בדיוק חוק החניכות? מי שלומדים פעמיים

בשבוע?
ש. טלמון
כן. מדובר על בתי-ספר של משרד העבודה והרווחה.
מ. בוטוו
בחוק החניכות: בית-ספר מקצועי פירושו בית-ספר

שאושר לעניין חוק זה על-ידי שר החינוך והתרבות

בהכרזה שפורסמה ברשומות. זאת אומרת שזה בית-ספר שמשרד החינוך והתרבות

מכיר בו.
א. בריק
זה בית-ספר שהתלמידים שלומדים בו עובדים כל

השבוע ולומדים חלק מימי השבוע. הוא לא מתאים

למסגרת של יום לימודים ארוך.
היו"ר מ. בר-זהר
מר בוטון יבדוק את העניין, ובינתיים אני אחזור
לשאלה הקודמת
השיקול לגבי גן-ילדים היה קיים

אצל כל חברי הכנסת לא בגלל חוק ההסדרים במשק, אלא כיוון שהם היו סבורים

שצריך להכיל את הנושא הזה גם על ילדים בגני-ילדים. בנוסף לכך קיים

השיקול שעליו דיבר מר טלמון.

אני ער לכך שיכול להיות שנגיע למסקנה שיהיה קשה

מאד לישם את העניין הזה לגבי גני-ילדים, יחד עם זאת אני מעדיף תיקון

בחוק שיוריד את גני-הילדים, מאשר תיקון בחוק שיוסיף את גני-הילדים.



ש. טלמון; מה גם שהסמכות נתונה בלדיו של שר החינוך

והתרבות.
היו"ר מ. בר-זהר
אין שום מקום לבג"צ.

התחושה של חברי הכנסת היתה כזאת שצריך להוסיף את
המלים
גני-ילדים, כיוון שהחוק דיבר על ילדים בכיתות א' עד י"ב,

וההערות שלהם התרכזו בשלושה כיוונים עיקריים: 1. 5 ימי בשבוע, ואלה

היו, בעיקר, חברי הכנסת הדתיים, אבל גם חברי הכנסת החילוניים לא יכלו

להילחם בלהט נגד יותר לימודים; 2. המעורבות הפעילה יותר של ועדת

החינוך והתרבות של הכנסת בנושא; 3. גני-הילדים. לענייך הזה יש גם

משמעות חינוכית וגם משמעות כלכלית, כי על-ידי-כך נשחרר ציבור צעיר

שיוכל לעבוד. מי הציבור שאנחנו רוצים שיצא לעבוד? - הציבור שמוחזק

היום בבית על-ידי ילדים קטנים.

אני מעדיף שמבחינת מסגרת נכניס את המלים: גני-

ילדים. שוחחתי על הנושא הזה עם ראשי הסתדרות המורים, והסברתי להם

שנשאיר פתח לגמישות.
מ. בוטון
בחוק החניכות לא כתוב כמה זמן תלמיד צריך ללמוד

מכל מקום על-פי החוק יש בתי-ספר לחניכות, וחניך
פירושו
נער העובד על-מנת לרכוש מקצוע על-ידי עבודה מעשית מודרכת ועל-

ידי לימוד בשעורי מקצוע מועשרים לפי חוק זה, לרבות בבית-ספר תעשייתי

שעל-יד המפעל שבו הוא עובד, והממונה על החניכות אישר את בית-הספר

לעניין חוק זה.

יש בתי-ספר לחניכים שבהם עובדים וגם לומדים

מקצוע.
ד. גולדברגר
המעביד חייב לשחרר את התלמיד יומיים בשבוע

ללימודים.
מ. בוטון
יומיים בשבוע אותו תלמיד ילמד יום חינוך ארוך.
ג. נויטל
כך גם תהיה התאמה להגדרות של חוק ההסדרים במשק.
א. בריק
אולי נסכם שאם העניין הזה יופיע בחוק ההסדרים

במשק, נוסיף את הנושא הזה גם כאן?
מ. בוטון
אני מסכים למה שאתה אומר אבל מציע לקבל את הנושא

הזה בדיוק כפי שהוא קיים בחוק ההסדרים במשק.

אם שם יהיו שינויים, לא יהיה מימון, או שיורידו את יום חינוך ארוך, -

יגישו הצעה לתקן את החוק יותר מאוחר.
היו"ר מ. בר-זהר
כל עוד מדובר על תיקונים מהסוג הזה - איך בעיה.
א. בריק
מהורים לילדים שנמצאים במסגרת חניכות גובים - -
ש. טלמון
אני באמת לא יודע.
א. בריק
לפי דעתי זאת טעות. צריך לבדוק את העניין הזה.
היו"ר מ. בר-זהר
אין אף אחד מאתנו שלא יודע שאין אף חניך אחד

בבית-ספר לחניכות שלומד יומיים בשבוע שהוריו

משתכרים למעלה מ-4 אלפים שקלים לחודש. אני לא רואה לנגד עיני הורים



שמשתכרים סכום כזה וצריכים לשלם שכר לימוד לבן שלומד במסגרת חניכות.

כולנו יודעים שבתי-ספר לחניכות, למרבה הצער, נהפכו למקום בהם מצילים

ילדים ולהיות נוער מנותק.

אני מעמיד את סעיף 1 של הצעת החוק להצעבעה.

הצבעה

סעיף 1 של הצעת החוק אושר.
מ. בוטון
בתיקון: גן-חובה.

ג. נויטל; הגדרת תלמיד תהא-. מי שלומד במוסד חינוך, בגן

חרבה או באחת הכיתות אי עד י'יב.
מ. בוטון
זאת בדיוק ההגדרה שקיימת בחוק ההסדרים במשק.
היו"ר מ. בר-זהר
נעבור לסעיף 2.
מ. בוטון
"מטרות 2. חוק זה בא להוסיף שעות לימודים

וחינוך על השעות הקיימות במוסדות החינוך, כדי

להרחיב ולהעמיק את הידע וההשכלה של התלמידים, להוסיף חינוך לערכים

ופעילות חברתית, הכל במסגרת מטרות החינוך הממלכתי כאמור בסעיף 2 לחוק

חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953.".

לסעיף הזה לא היו כל הערות או התייחסויות והוא

התקבל בהסכמה גם במליאה וגם בוועדת החינוך והתרבות.
היו"ר מ. בר-זהר
אני מעמיד את סעיף 2 של הצעת החוק להצבעה.

הצבעה

סעיף 2 של הצעת החוק אושר.
מ. בוטוו
"יום חינוך ארוך 3. (א) במוסדות החינוך

יונהג יום חינוך ארוך לתלמידים לפי הוראות חוק

זה. (ב) יום חינוך ארוך יהיה של שמונה שעות או של מספר שעות אחר שקבע

השר בתקנות באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת; תקנות כאמור יכול

שיהיו כלליות, לימים מסויימים או לסוגים של מוסדות חינוך או כיתות

לימרד.".

הסעיף הזה נוסח בהסכמה והוכנסו בו כל הווריאציות

האפשריות שהשר יכול לעשות, באישורה של ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

ד. גולדברגר; על חוק החניכות ממונה שר העבודה והרווחה.

האם הכוונה שגם לגבי המוסדות האלה שר החינוך

והתרבות יחליט?



מ. בוטון; כן; רק לגבי הלימודים.
היו"ר מ. בר-זהר
אני מעמיד להצבעה את סעיף 3 של הצעת החוק.

הצבעה

סעיף 3 של הצעת החוק אושר.
מ. בוטון
"תכניות לימודים 4. השר יתאים את תכניות

הלימודים ליום חינוך ארוך.". זאת נוסחה די

כללית שדנו עליה די הרבה בוועדה, ואנשי משרד החינוך והתרבות הסכימו לה.
היו"ר מ. בר-זהר
אני מעמיד את סעיף 4 של הצעת החוק להצבעה.

הצבעה

סעיף 4 של הצעת החוק אושר.
מ. בוטון
"ימי לימודים 5. שבוע לימודים יהיה של

חמישה ימים.". בקשר הסעיף הזה היו לנו בעיות גם

במליאה וגם בוועדה.
היו"ר מ. בר-זהר
היתה התנגדות כללית לסעיף הזה בעיקר מהצד של

חברי הכנסת הדתיים שגם הודו שזאת איננה רק בעיה

חינוכית אלא גם בעיה של חרדה רבה, שתהיה בריחה לחינוך העצמאי. מן הצד

האחר גם בקרב חברי הכנסת החילוניים לא היתה עמידה תקיפה בכל מה שקשור

בסעיף הזה מהסיבה הפשוטה שקשה מאד להתנגד ללימוד-יתר. באחד הדינוים

שקיימנו גילינו שבמסגרת של חמישה ימי לימוד בשבוע נהיה בין המדינות

שבהן מלמדים הכי מעט לימודים בעולם מבחינת ימי-לימוד.

בדקנו את הנושא והתברר לנו שהתוספת או העדר

הסעיף הזה מהחוק לא ישנו דבר וחצי דבר.
מ. בוטון
מר בריק הציע למחוק את הסעיף הזה מהצעת החוק.
א. בריק
הנושא הזה כלול בהסכמי עבודה.
היו"ר מ. בר-זהר
החלטנו, בהסכמה כללית, במליאה, למחוק את הסעיף

הזה מהצעת החוק.

אני מעמיד להצבעה את מחיקת סעיף 5 של ההצעה.

הצבעה

מחיקת סעיף 5 מהצעת החוק אושרה.
ש. טלמון
קיימת היום החלטת ממשלה שקובעת שבשנה הבאה

יהיה שבוע לימודים בן חמישה ימים בשבוע - - -
מ. בוטון
זה לא כתוב בחוק ההסדרים במשק.
ש. טלמון
יש החלטת ממשלה. כדי שהעניין הזה לא יתקיים,

צריכה להיות חקיקה שקובעת שמדובר על שלשה ימים,

מ. בוטון; לא. הממשלה יכולה לשנות את החלטתה.
ש. טלמון
קיימת החלטת ממשלה, ונניח שהממשלה לא תשנה אותה,

אלא אם כן קיים חוק שקובע אחרת.

א. בריק; זה לא מדוייק; לפי מיטב הבנתי כל הנושא של

חמישה ימי עבודה בשבוע לא הוסדר בכלל בחקיקה אלא

בהסכמי עבודה בין המעסיקים ובין העובדים. לכך גם העניין הזה ימצא את

ביטויו, אם אכן ימצא את ביטויו, בהסדרי עבודה בין הממשלה ובין ארגוני

המורים.

החקיקה איננה מתערבת, עדיין, בנושא של ימי

העבודה בשבוע.
ש. טלמון
יש הצעת חוק פרטית בעניין הזה.
מ. בוטון
חוק ההסדרים במשק המדינה איננו קובע חמישה ימים.
א. בריק
אתה עובד חמישה ימים בשבוע אבל העניין הזה איננו

מוסדר בחקיקה.
היו"ר מ. בר-זהר
בדיון שהתקיים במליאה היה לי חשוב לוודא שלא

יהיה מצב שעליו למעשה רומז מר טלמון, שאם אנחנו

נמחק את הסעיף, כאילו נדבר על שישה ימים. בפירוש לא.
ש. טלמון
ה- 150 אלף שעות מטרידות אותי.
היו"ר מ. בר-זהר
גם אותי. מהבחינה הזאת אני מסכים אתך.

לי יש קונספציה לפיה צריכים להיות חמישה ימים

מבחינת המבנה הכללי, אבל אם מחר יתבר - - -
א. בריק
. זה לא נושא לחקיקה.
היו"ר מ. בר-זהר
חברי הכנסת שאלו אותי: בשביל מה אתה מערב את

שני הדברים?
מ. בוטון
"פעילות ביום שאין בו לימודים 6. ליום שבו

לא מתקיימים לימודים, יכין השר תכניות לפעילות

תרבותית וחברתית שבה יהיו התלמידים רשאים ליטול חלק לפי בחירתם; הכנת

תכניות כאמור תעשה בהתייעצות עם רשויות החינוך המקומיות הנוגעות לענין,

עם תנועות הנוער, מרכזי ספורט, תרבות ואמנות, הטלוויזיה הלימודית

וגופים אחרים שימצא השר לנכון.".
א. בריק
העניין הזה שייך לסעיף 5 של הצעת החוק.
היו"ר מ. בר-זהר
הסעיף הזה הוא תולדה של סעיף 5. מאחר וסעיף 5

ימחק - אין בו טעם.



היו מספר הצעות, כמו זאת של הרב חבר-הכנסת רביץ,

במליאת הכנסת, שלבתי-ספר שבהם מתקיימים חמישה ימי לימודים השר יתקין

תקנות, אבל העניין הזה פשוט מכביד.

אם וכאשר נעבור לחמישה ימי לימוד בשבוע, וברור

לי שלא נוכל לעצור את התהליך, - נוכל לתקן את החוק ולהוסיף סעיף מהסוג

הזה.

אני מעמיד להצבעה את מחיקת סעיף 6 של הצעת החוק.

ה צ ב ע ה

מחיקת סעיף 6 אושרה.

מ. בוטון; "תחולה והוראות מעבר 7. חוק זה יוחל בהדרגה

החל בשנת הלימודים התשנ"א על-פי צווים שיתן השר

בהתייעצות עם רשויות החינוך המקומיות ובאישור ועדת החינוך והתרבות של

הכנסת, ובלבד שהחלתו תושלם לא יאוחר מראשית שנת הלימודים התשנ"ד.".

זה למעשה סעיף שבא לקבוע שהמעבר ליום לימודים

ארוך יהיה במשך שלוש שנות לימוד, על-פי החלטות של שר החינוך והתרבות,

ובאישורה של ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
היו"ר מ. בר-זהר
לסעיף הזה לא היתה התנגדות.

אני מעמיד להצבעה את סעיף 7 של הצעת החוק.

ה צ ב ע ה

סעיף 7 של הצעת החוק אושר.
מ. בוטוו
"ביצוע ותקנות 8. השר ממונה על ביצוע חוק

זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע

לביצועו.".

זה סעיף סטנדרטי שמופיע בכל חוק בין אם יש בו

צורך ובין אם אין בו צורך, כדי לאפשר לשר, במידה והוא ירצה להתקין

תקנות ביצוע, שהן בדרך-כלל תקנות טכניות ולא מהותיות, לקבל את הסמכות

להתקין אותן.
היו"ר מ. בר-זהר
גם לסעיף הזה לא היתה התנגדות.

אני מעמיד את סעיף 8 של הצעת החוק להצבעה.

הצבעה

סעיף 8 של הצעת החוק אושר.



היו"ר מ. בר- זהר-. סיימנו את הדיון בכל סעיפי הצעת החוק.

רשות הדיבור למר בריק.
א. בריק
אני מבקש לחזור לשאלה הקשה שנשארה פתוחה והיא:

שאלת המימון. האם הוועדה תציע להכניס בחוק את

שאלת המימון? אחרת אינני יודע כיצד החוק יבוצע.
ד. גולדברגר
בהמשך שאלתו של מר בריק, הייתי מבקש לשאול:

נניח שהצעת החוק תעבור את הקריאה השניה ואת

הקריאה השלישית, מה הלאה?

העניין, עכשיו, הרבה יותר קריטי ממה שהוא היה

כאשר דיברנו על החוק לפני חודשיים, בגלל האווירה שקיימת גם בוועדת

הכספים וגם בכנסת בכלל, שלא יעבירו את עניין תשלומי ההורים. היושב-ראש

אמר לנו לפני כחודש וחצי. כאשר דנו על הנושא הזה, שהוא בעד תשלומי

הורים כהוראת-שעה בשלב ראשון, ואחר-כך בעד העברת המימון למוסד לביטוח

לאומי.

מה יקרה אם בעוד שבועיים, כאשר תהיה הצבעה על

חוק ההסדרים, נושא תשלומי ההורים לא יעבור? בתשנ''א לא נהלה מסוגלים

להתחיל את פרשת יום חינוך ארוך כיוון שלא יהיה לא מימון ולא תשלומי

הורים. כיוון שכך אני חושש מאד שלא יצא כלום מכל מה שעשינו.
היו"ר מ. בר-זהר
אני נשארתי בדעה שצריך לאשר את תשלומי ההורים

כהוראת-שעה. כאשר נושא המימון הועלה היתה הצעה

אחרת שהתשלום היותר צודק יתבצע דווקה על-ידי מס-הכנסה, ולא באמצעות

המוסד לביטוח לאומי.

אני חוזר ואומר שאני סבור שעניין התשלום לא צריך

להיכנס לחוק עצמו. בהקשר הזה של הדברים נשאלת השאלה: מדוע אני משאיר

את העניין הזה פתוח? קודם כל כיוון שאני רוצה לראות מה יקרה עם חוק

ההסדרים במשק. אם חוק ההסדרים במשק יקבל את עניין תשלומי ההורים,

בהדרגה נביא לכך שהתשלום בתום שלוש השנים יהיה אם באמצעות המוסד לביטוח

לאומי, אם באמצעות מס-הכנסה. אם השינוי לא יתקבל, נישאר עם חוק שאין

ליו "שיניים", ואז אני ארצה להכניס בו תיקון כדי לקבוע את מקור המימון

המדוייק.

רשות הדיבור למר שי טלמון.
ש. טלמון
אני מבקש לחזק את עמדת יושב-ראש הוועדה וטוען

שצריך להשאיר את נושא המימון פתוח. קיימת

סיטואציה שאי-אפשר להתעלם ממנה היום. אילו לא היתה סיטואציה כזאת וחוק

ההסדרים לא היה עובר ולא היתה הצעת חוק פרטית, שר החינוך והתרבות היה
בא לשר האוצר ואומר לו
חוק ההסדרים לא עבר, ומה שמעניין אותי כרגע

לגבי שנת התשנ"א הוא יום חינוך ארוך בעיירות פיתוח ואולי גם בשכונות

מצוקה, ובשביל זה אני צריך תקציב. בשביל עיירות הפיתוח עד שעה שלוש -

12 מיליון שקלים, ולשכונות המצוקה - פי שניים או פי שלוש.

מתוך היכרותי את המערכת משני צדדיה אני מניח

שבסופו-של-דבר היה בסיטואציה של המשך המערכת הפוליטית כפי שהיא היום,

יום חינוך ארוך בעיירות פיתוח בשנת הלימודים התשנ"א.

בגלל איזשהו "ערפל" שקיים כרגע אנחנו לא יודעים

מי ישב במשרד האוצר בעוד חודש, וגם איננו יודעים מי ישב במשרד החינוך

והתרבות בעוד חודש. להחליט היום החלטה שהמימון יבוא מהביטוח הלאומי

זאת החלטה שיש לה משמעות כלכלית בלתי-רגילה. זה אומר להגדיל את



ההכנסות לביטוח הלאומי כמעט באחוז שלם, אולי יותר. זאת, כאמור, שאלה

שיש לה משמעות בלתי-רגילה, כזאת שאני לא הייתי מוצא לנכון להחליט אותה

דווקה כרגע. לכן אני סבור שנושא המימון צריך להישאר כרגע פתוח, ונראה

איך יתפתחו הדברים.

ד. גולדברגר; הצעת החוק הזאת תבוא לקריאה שניה ולקריאה שלישית

לפני חוק ההסדרים במשק?
היו"ר מ. בר-זהר
לפניה.

ד. גולדברגר; אז לא תדע אם עניין תשלומי ההורים עבר או לא.
היו"ר מ. בר-זהר
אני אתקן את החוק בהתאם.

א. בריק; מבחינה עניינית אולי כדאי לחכות שבועיים-שלושה

ואז כבר - - -
היו"ר מ. בר-זהר
אני לא אחזיר את הצעת החוק חזרה. יש לנושא הזה

גם חשיבות עקרונית. אם אנחנו נקבל חוק כזה

בכנסת, וזה יראה כרצונה של הכנסת וכרצונו של הציבור, יהיה לו השפעה על

הצעדים שינקטו לגבי חוק ההסדרים במשק.

אני לא חושש מהגשת הצעת תיקון.

אני מבקש מהיועץ המשפטי של הוועדה, מר משה

בוטון, להכין את הצעת החוק לקריאה השניה ולקריאה השלישית, ללא

הסתייגויות.

אני מודה לכם על השתתפותכם בישיבה.



הישיבה הסתיימה בשעה 9.50

קוד המקור של הנתונים