ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 13/02/1990

סיקור הספורט ברדיו ובטלוויזיה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 107

של ישיבת ועדת החינוך והתיבות והספורט

שהתקיימה ביוט ג/ י"ח בשבט תש"ן, 13.2.1990, בשעה 11:30
נכחו
חברי הוועדה; היו"ר מ. בר-זהר

מ. גולדמן

פ. גולדשטיין

ע. זיסמן

י. פרח

ד. צוקר

מוזמנים; א. מקל, מנכ"ל רשות השידור

נ. משעל, מנהל הטלוויזיה

א. נדב, מנהל הרדיו

א. אוספלד, ליגת חן

ד. קרן-צבי, ליגת הן

ק. לס, שדולת הנשים

ש. לנקין, מנכ"ל התאחדות הספורט

ד. דבורין, קול ישראל

י. אלרואי, הטלוויזיה

א. כהן, דוברת רשות השידור

נ. כהן, היועץ המשפטי, רשות השידור

מ. וייצמן, מזכיר מועצת פועלי נס ציונה ויו"ר איגוד

הכדור-יד בישראל

מזביר הוועדה; ד. לוי
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

סיקור הספורט ברדיו ובטלוויזיה
היו"ר מ. בר-זהר
אני פותח את ישיבת ועדת הספורט בנושא סיקור

הספורט ברדיו ובטלוויזיה. אני מודיע כי

כמקובל אצלנו הישיבה תהיה ישיבה פתוחה. אנחנו מייחסים חשיבות רבה ביותר

לצורה שבה כלי התקשורת האלקטרוניים מסקרים את ארועי הספורט. אנחנו

רואים בהם לא רק אמצעי בידור ודיווח, אלא גם אמצעים ממדרגה ראשונה

לעידוד ענפי ספורט, ליצירת תודעה ציבורית לענפי ספורט מסויימים,

ולהכנסת אנשים למעגל הספורט. כשאני אומר מעגל ספורט, אני לא מתכוון

שישבו בכורסא ויסתכלו בשקיקה במה שמתרחש על המסך, אלא שבעצמם יעסקו

באותם מקצועות, והדוגמאות לא חסרות. אזכיר עד כמה הציבור הישראלי

מתעניין ב-N.B.A האמריקאי או בפוטבול האמריקאי, שעד לפני מספר שנים

בכלל לא ידעו מה זה. זאת ההוכחה שאפשר על-ידי האמצעי הזה להביא לידיעת

הציבור את ענפי הספורט, וליצור אצלו את המעורבות שתתבטא בסופו של דבר

בהשתתפות.

לעומת זאת יש מספר ענפים שאינם מיוצגים כיאות, ואינם מסוקרים כיאות

בתשדירי הספורט. אני אומר את זה גם מתוך ידיעה, שבעוד מספר חודשים

כולנו נהיה מוצפים בגלי גלים של שידורי טלוויזיה, כשתיכנס הטלוויזיה

בכבלים, והערוץ השני והלווינים למיניהם, ואז ודאי תהיה תשפוכת של כל

מיני אירועים ספורטיביים. אבל אני מדבר עכשיו על האמצעים הממלכתיים,

שאני מאוד מעוניין שהם ימלאו תפקיד ציבורי, כדי שיוכלו באמת לפתח

ולעודד את הציבור לכיוונים הללו.

אני אבקש מח"כ צוקר להוסיף בנושא הזה.

ד. צוקר; חשבתי שיש מקום לדיון הזה משני טעמים, ואנסה

לנמק אותם. הענין הראשון הוא הדילמה

המקצועית הרגילה בכל עתון, רדיו, טלוויזיה, האם לשדר את מה שמעניין או

לשדר את מה שחשוב. אני מציג את זה באופן מאוד פשטני. שני המושגים האלה,

אגב, הם כולם סובייקטיביים. כלומר, גם מה שמעניין נתון לפרשנות, וגם מה

שחשוב נתון לפרשנות. כך שאני לא מקבל שישנה קביעה אחת, ואני כבר אומר

כלפי הטיעון שוודאי יישמע כאן בניסוח כזה או אחר, שאנחנו בעצם משדרים

ברדיו בטלוויזיה את מה שמעניין את הציבור, אנחנו נענים לתביעות

הציבור.

ראשית, זה לא בדוק, אני רוצה עוד לבדוק את זה. אני חולק על השאלה

שהאיזון שנמצא בין המעניין לבין החשוב, הוא האיזון הנכון. אני חולק גם

מן הבחינה של הגדרת קהל היעד, מיהו קהל היעד של משדרי ספורט. אם רק אלה

שכבר ממילא רואים, כי הם רגילים לדפוסים מסויימים וקבועים, הרי שרק אלה

נשארים לראות את זה. בו זמנית אתה מנכר קהל גדול אחר, שכבר סיגל לעצמו

דפוסי צריכה, והוא לא מסתכל על המשדרים האלה. הוא לא מסתכל כי הוא יודע

שיש כמעט רק שלושה ענפים - כדורגל, כדורסל וטניס. ברוב החברות

האנושיות, נשים למשל הן חצי מהציבור, גם אם מנסים להתעלם מהענין הזה,

והן רגילות לדפוסי צריכה מסויימים. אני לא מבין איך אפשר להתעלם מזה.

אנחנו משדרים רק מה שהקהל רוצה לקנות. וכי מי זה הקהל? רק אלה

שמסתכלים, או גם 50 אחוזים מן הצופות שאולי אינן מסתכלות?

אבל אפשר ללכת על קהלי יעד אחרים. אף אחד לא יבוא לומר לי, שאת המשדרים

בעברית רואים רק דוברי עברית. יש פה שאלה של 18 אחוזים מן האוכלוסיה,



שלא ברור לי שהיא למשל נענית לצרכים שלח. התשובה שאנחנו נותנים במשדר

ספורט בערבית היא תשובה מאוד חלקית, משום שמרבית האוכלוסיה

הישראלית-הערבית צורכת גם את המשדרים מ-8 ואילך. היא לא שוכבת לישון

ב-8. היא ממשיכה הלאה לצרוך את הדברים.

לכן, אני חושב שיש בהחלט מקום גם לביקורת ציבורית, גם לוויכוח וגם

לדיון, ואולי גם להכרעות חדשות בשאלה מה חשוב, מה מעניין ואת מי

מעניין. ואני חולק על ההגדרה של הרשות לגבי השאלה את מי זה מעניין, כי

יש עוד קהלים. אבל גם אם בודקים לפי חתך של ענפים, אני חושב שהשאלה מה

חשוב ומה מעניין תעמוד באור אחר. אני יכול לתת דוגמא מהשבוע האחרון.

אני מעריך שיש ציבור לא קטן שהיה מעניין אותו לראות ביום שבת את השיא

של רוגן בקפיצה לגובה; האתלטיקה הישראלית ברמה נמוכה, והקהל עדיין היה

מעוניין בענין הזה; אני לא מדבר כבר על העובדה ששידור יותר אינטנסיבי

יותר זמן ויותר אירועים גם מטפח תודעה אחרת, ומגביר הישגים. אחרים

ידברו על זה פה טוב ממני. אני לא נכנס לדברים הללו שהם לא המנדט שלי,

אבל אין לי ספק שגם במונחי ענפים, הטלוויזיה והרדיו לא עונים על השאלה

של מה שמעניין ומה שחשוב, את מי מעניין ולמי חשוב מה שחשוב. נתתי דוגמא

אחת של אתלטיקה בארץ, אבל אני יכול לתת דוגמא של עוד ענפים בארץ, ואני

אתן אותם ענפים גם בחו"ל. ברדיו עוד יותר מאשר בטלוויזיה, לדעתי הבעיה

יותר קשה. כמעט שלא נוגע בעולם, להוציא כדורגל. ואני לא מדבר עכשיו על

אירועים גדולים, אם כי גם אליפות העולם האחרונה באתלטיקה, לפי דעתי, גם

ברדיו וגם בטלוויזיה היתה בעיה קשה מאוד עם זה, מבחינת היקף הסיקור. כי

הגדרה מה חשוב היא הגדרה סובייקטיבית, וגם לי מותר להשתתף בוויכוח, ולא

רק לי אישית, מה חשוב ומה מעניין.

הסוגיה השניה שאני רוצה לסיים בה את הסוגיה הראשונה, היא השאלה הכספית.

כאן אני פונה בעיקר אל מקל, בתור נציג הרשות, ולא לטלוויזיה הספציפית

או לרדיו הספציפי. אותן טענות שיש לנו וששמעתם פה בבית הזה פעמים רבות

בהקשר לתפקיד המאוד מוגבל שלכם בטיפוח שאלות מאוד חשובות בחיי החברה

הישראלית, שאתם לא ממלאים בו תפקיד, בכל מה שקשור בענין הכספי. שמעת

כבר אלף פעם שאתם עובדים כקופת חסכון, ושיכולתם לעשות את הסרט הישראלי

למשהו אחר לחלוטין ממה שהוא היום. אני יודע שיש לכם תוכניות, וכשתצאנה

התוכניות לפועל תודיעו, כי זה לוקח זמן עד שזה יוצא לפועל. אני שומע את

זה במשך שנתיים בדיונים בכנסת. אבל גם בספורט הטלוויזיה היתה עשויה

לשמש מנוף, לא רק במובן של פיתוח תודעה, אלא מנוף כספי אמיתי. אני רוצה

בכל הכבוד שהוועדה תדע מהו אופי ההסכם שאתם חתמתם עם מכבי תל-אביב, כמה

כסף מכבי תל-אביב מקבלת, וכמה כסף מקבלות כל הקבוצות האחרות בכדורסל

ובענפי הספורט האחרים. היתה קבוצה טובה למדי שנאותה להעמיד לרשותי את

החוזה הזה. אני יודע את התשובה, אבל אני רוצה תשובה מוסמכת. זה אגב

עידוד הכדורסל, אני חושב שזה דבר חשוב שאתם נותנים למכבי תל-אביב, אבל

אני מכיר עוד כמה קבוצות, בעוד כמה ענפים, בעוד כמה מיגזרים בחברה,

שהיו שמחות ליהנות מן החסכונות שאתם צוברים בבנקים. זה כשלון שהוא של

הנהלת הרשות, שלא עושה כמעט כהוא זה - להוציא את מכבי תל-אביב - כדי

לסייע כספית במשאבים שעומדים לרשותה, לא להוציא כסף ממקום שהוא לא

קיים. אתם נותנים שירות, אתמול ראיתי בלילה את הפועל ירושלים ואת הפועל

חיפה, הם אתמול נתנו לי שרות? הם נתנו את השרות, לא מישהו אחר. אני

רואה איך אתה עוזר לקבוצה, איך זה מתקשר עם ענין המתאזרחים והשחקנים

האחרים, ואני לא רוצה לפתח את כל הסוגיה הזאת. אבל כאן אתם לא ממלאים



שום תפקיד, חוץ מהענין יוצא הדופן שנקבתי בשמו, שום תפקיד בטיפוח חיי

הספורט באופן, שאגב, גם החוק מטיל עליכם. אני לא אאחז בחוק, בסוג של

פורמליזם, אבל בכל אופן מחשבתו של המחוקק היתה, שאתם גם מטפחים תודעה

וגם מסייעים בפועל. כלומר, החוק אומר את זה באופן מפורש.

בשתי הסוגיות הללו - גם בדילמה המקצועית, מה חשוב ומה מעניין; וגם

בשאלה של הפונקציה הכספית שאתם ממלאים, בתמיכה ובעידוד חיי הספורט -

לפי דעתי ההגדרות שלכם במי צריך לתמוך ואת מי מעניין מה, בשני הדברים

הללו אני לא מקבל את הגירסא שלכם, ולכן טוב שתשמעו גם את הדעות של

האחרים.
היו"ר מ. בר-זהר
אני אעשה היום משהו שהוא קצת חריג. אני אתן

לח"כ גולדשטיין לדבר עכשיו, ואחר כך נפנה

לאורחינו, לפני שחברי הכנסת יסכמו.

פ. גולדשטייו! אני מודה. אני רוצה לחזור לוועדת חוץ

ובטחון, אבל הנושא הזה קרוב ללבי ולכן אני

רוצה לתרום לו את חלקי.

לטעמי האישי, אילו היה יותר סיקור של יותר ארועי ספורט, בהרבה יותר

שעות, הייתי נהנה, משום שאני אוהב ספורט. אבל אני יודע שהטעם האישי שלי

לא נוגע להרבה אנשים שירצו את המוסיקה, את הדרמה וכוי. הייתי מעדיף

שיהיו לנו הרבה יותר ארועי ספורט מסוקרים, מצולמים, משודרים בטלוויזיה

וברדיו. אני חייב לומר לזכותה של רשות השידור, שהם מנסים להיות up to

.dateאם יש משחקים בווימבלדון, וימבלדון מסוקרת בטלוויזיה; אם יש

משחקי A.B.N מזרח מול מערב - יש לכך סיקור בטלוויזיה וברדיו. אני

נשארתי עד לשעה המאוחרת כדי לצפות בכך, אחרים ודאי שכבו לישון, וזה

הטעם האישי. אבל אין לי כל ספק שהטלוויזיה והרדיו יכולים לשמש מכשיר

חשוב מאוד לעידודם של ענפי ספורט לא פופולריים, שלא ידועים ומוכרים,

והשאלה היא מתי הם עושים את זה. כשיש להם עונה שאין כדורגל וכדורסל,

ומביאים את זה במוצאי-שבת, לפי מיטב הבנתי - ופעם בדקתי את הנושא -

הרבה סוגרים את הטלוויזיה, משום שהספורט הפופולרי בישראל הוא כדורגל.

היום אולי כדורסל יותר, וגם קצת טניס. אין ספק שצריכים לתת תשובה גם

לאלה הצופים, ואלה המעוניינים לצפות. צריך למצוא מפתח שבו ענפי ספורט

אחרים ושונים, וספורט נשים יבואו גם הם לכלל ביטוי, אבל אין לי כל ספק

שהטלוויזיה והרדיו צריכים ללכת על-פי דרישת הצופה, על-פי דעתו של משלם

האגרה, ועל-פי הדרישות שלו. לדעתי, אם היו מראים אתמול שיט מפרשים, 4-20

או 470, מספר הצופים היה פחות מאשר לי'חצי פינה". ואם בשבת יראו לך

אתלטיקה קלה מאירופה או מארה"ב - כשארה"ב ובריהי'מ מתחרות זו בזו -

השידור היה מביא ליותר צופים.

ד. צוקר; אתה מדבר עכשיו על טלוויזיה מסחרית או על

טלוויזיה ממלכתית? על מה אתה מדבר?

פ. גולדשטייו; אני מדבר על טלוויזיה ממלכתית, אני מדבר על

ערוצים נוספים בעתיד. אבל אין לי כל ספק

שאתה צריך לתת לציבור את מה שהוא רוצה לראות.
היו"ר מ. בר-זחר
מאין אתה יודע מה הוא רוצה?
פ. גולדשטיין
את זה אתה תבדוק. עשיתי בדיקה בקדנציה

הקודמת.
ע. זיסמו
אתה יודע כמה אנשים עוסקים בספורט ייצוגי של

שחיה, למשל, רק בירושלים?

פ. גולדשטיין; אני מעריך שאם ניקח אלף איש, מה שאנחנו

קוראים אנשים ממוצעים, ונשאל אותם במה הם

היו רוצים לצפות ולשמוע בשידורי הספורט, היה אחוז יותר גדול לכדורסל

וכדורגל. אני יודע ש"שירים ושערים" זו אחת התוכניות הפופולריות, גם

משום שהיא בזמן הנכון, והרבה הולכים למגרש עם האוזניה באוזן. זוהי

תוכנית פופולרית, ואני יודע שיש סקרים שבדקו את זה.

אני צופה בתוכניות ספורט, בעונה שבה נגמרת עונת הכדורגל ועונת הכדורסל,

ואני מציע לבדוק את זה. כאשר יש במוצאי-שבת שעה לאירועי ספורט "קטנים",

הצפיה מעטה. שאלתי אנשים, אולי אני טועה, אבל אני מבין שאז מנסים לדחוף

את כל אותם דברים. כשהליגה בעיצומה, יתנו כדורגל; כשהליגה בכדורסל,

יתנו חצי פינה. אני מציע שנבדוק כמה נשארו לצפות ב"חצי פינה" באתלטיקה

או בטניס בשעה 11:30 בלילה אמש.

אדוני היו"ר, ברשת השניה משדרים כדור-יד וכדור-עף, וזה נותן לרשות

השידור הזדמנות לבדוק את עצמה מחדש, ואני חושב שטוב היא עושה.

אני רוצה לסיים בדבר אחד, ואני לא אובייקטיבי. הדרישה שלך, דדי, לדעת

כמה קיבלה מכבי תל-אביב היא טענה צודקת. אתה זכאי כאיש ציבור לקבל

תשובה מהרשויות המוסמכות, אלא אם כן התחייבה רשות השידור על סודיות,

ויש לה בעיה בנושא הזה. אבל אבסולוטית, אובייקטיבית, אתה זכאי לדרוש את

זה.

ד. צוקר; זה לא כסף שלו. אני שילמתי אגרה, אני רוצה

לדעת מה קורה עם הכסף, ומי לא קיבל.

פ. גולדשטיין! בתור אזרח לא היית מקבל תשובה, בתור חבר

כנסת אתה רשאי וזכאי לקבל תשובה.

אני חושב שההתעניינות במכבי תל-אביב לא היתה בגלל מכבי תל-אביב, אלא

בגלל מעמד ישראל באירופה. אני חושב שטוב עשו וטוב נהגו. אם תהיה קבוצת

כדורסל אחרת שתזכה באליפות המדינה וישאלו לדעתי, אני אהיה בעד זה

שיסקרו את משחקיה וישלמו לה כמה שהיא רוצה. אני חושב שטוב נהגה רשות

השידור. אני קצת תרמתי להבנה שהושגה בין איגוד הכדורסל לבין רשות

השידור. התערבתי על-פי בקשה של אחד הגורמים וסייעתי. אילו היה ניתן לי,

הייתי לוקח מרשות השידור הרבה יותר כסף, אבל זה ענין של היצע וביקוש.

סיכמו טוב אן רע - שיעשו הם דין וחשבון.

היו"ר מ. בר-זהר! אני רוצה עכשיו לחזור לסדר היום ולשמוע את

אורחינו. פנינו בעיקר לשני גורמים שנראים



לכו יותר מקופחים בתחום הספורט, ואלה אתלטיקה וספורט הנשים - כדורסל

נשים, ספורט נשים - שלא מקבלות את הייצוג המספיק.

ש. לנקין; לדעתי ח"כ צוקר העלה את הדברים בצורה יפה

מאוד, וניסח אותם בבהירות רבה. אני העברתי

חוזר לוועדת החינוך של הכנסת, ואני רוצה להוסיף כמה משפטים. ראשית,

הועלתה כאן השאלה של הטלוויזיה שהיא ממלכתית, ואנחנו דנים כרגע על

טלוויזיה מסחרית. אני מייצג מוסד ש-3 נקודות שונה מיתר המוסדות: ראשית,

לא מצלמים אותנו, וזה כבר נאמר; שנית, אנחנו לא מקבלים כסף; שלישית,

לאחרונה הוצאנו כסף כדי לשדר 13 תוכניות של 13 ענפי ספורט בהתאחדות

הספורט, ועל זה קמה זעקה גדולה במועצה להסדר הימורים טענו מדוע שילמנו

כדי להופיע, דבר שהוא בניגוד ליתר הענפים.

אני חושב שבמדינה שבמשך שנים היה ערוץ אחד, השיקול איננו רק מה שהציבור

רוצה לראות, משום שאז יכולתי בצורה ציורית אולי לומר, אולי הציבור רוצה

גם לראות את הפרלמנט הבריטי, רק את הבריטי, ולמה מראים רק את הפרלמנט

הישראלי? אני חושב שיש מקום לכל הענפים. ערוץ אחד, שאנחנו שנים רצים

אליו, לא עוזר לנו שום דבר, פשוט לא משדרים. במשך השנים היו מנהלי

מחלקות. האם רק מה שאותו מנהל מחלקה אוהב משדרים? צריך לסמוך על מה

שהוא אוהב? ישנם דברים שחייבים לשדר. אני בעד טניס, בהחלט, אבל אי אפשר

שיהיה רק כדורגל ורק כדורסל. הרי אחרי הכל אף אחד לא שאל אותי - ואני

עוסק בספורט הרבה שנים - אם שלושת רבעי שעה שידור במוצאי-שבת, שהתוצאה

הסופית היא 0:0, באמת מעניין. זה יכול לעניין במשך חמש דקות. אנחנו

מופיעים כאשר נגמרת הליגה של הכדורגל, נגמרת הליגה של הכדורסל, וכשכולם

בקיץ נסעו לחו"ל, אנחנו קצת מופיעים. ישנם אנשים מעניינים, יש לנו

אירועים בינלאומיים, ולא יתכן שאנחנו נקופח. אני לא אומר שנהיה כמו

כדורגל. אני מוכן להיות אחד חלקי עשרים של כדורגל. אבל להיות. ישנם

עשרים ענפים בהתאחדות שלא משודרים, ומשודרים כמובן פעם אחת בשנה -

באיזה גמר גביע.

היות שנאמרו הדברים, אני מקווה שמהישיבה הזאת תצאנה מסקנות, ענפים

מסויימים צריכים להיות משודרים. אני לא אמרתי כרגע כמה זמן. תחרות

אתלטיקה נמשכת 3 שעות, תראו אותה 10 דקות. לא ביקשתי 3 שעות, אבל

הציבור זכאי לראות אותה. יש לנו פה מפעלים גדולים השנה. טורניר ב-23

בפברואר בהשתתפות 12 מדינות בהיאבקות. ודאי שיבואו, כי בריה"מ תופיע,

וגרוזיה תופיע, ובולגריה מופיעה לראשונה. אבל בשידורים רגילים,

בטורנירים, מי בא? היינו בירושלים, ביקשנו, התחננו ולא עזר שום דבר.

בסופו של דבר ב-89 הלכנו לערוץ השני, והשקענו כסף כדי שהציבור יראה עוד

תוכניות של עוד ענפי ספורט.

אני חושב שחייבים בהנחייה או בהוראה לבחון מחדש את חלוקת הזמנים של 20

ענפים בהתאחדות לעומת מתח השידורים. אני בהחלט חושב שיש לנו זכות

להופיע. בוודאי כדורגל וכדורסל מושכים יותר, אבל יש עוד ענפים שרוצים

להופיע. אני לא ארחיב בענין הזה על העלויות והמחירים שזה עולה, כמה

עולה להביא תחנת שידור למפגש, זה הכל ידוע. אני דורש שייעשה פעם אחת

צדק עם אותם 20 ענפים, אשר אינם מקבלים שום השתתפות במסך הזה, שהיה עד

עכשיו מונופוליסטי, ואי אפשר היה לומר לו שום דבר.



היו"ר מ. בר-זהר; מה יקרה לגבי שידורי ספורט בערוצים האחרים

בעתיד? כלומר, האם אתם כבר באתם בדברים עם

הערוץ השני, עם צוות ההקמה של הערוץ השני, עם הלוויינים?
ש. לנקיו
התהלנו לנהל שיחות בענין הזה, אבל לצערי

הרב, כשאתה מגיע לתחנות הללו, הדברים נעשים

בתשלום. עוד לא הגענו למצב שמישהו מהם מוכן לשדר ללא תשלום. הערוץ השני

משדר את זה, אבל צריכים לקחת יחידת הפקה כדי להפיק את הסרטים האלה.

אותן 13 יחידות שידור - עלה לנו כסף להפיק אותן, כשלנו אין הכנסות

בענין הזה וגם אין מפרסמים. זה לא סוד שבענפים הקטנים אין מפרסמים. הם

אינם מוכנים לבוא לשתיה או להיאבקות או להרמת משקלות ולפרסם את המוצר,

בגלל הקהל שבא לצפות.
א. אוספלד
אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו. ואני

חושבת שמיותר לדבר על חשיבות התקשורת בהעלאת

המודעות של הציבור בתמיכה ועידוד של ענפי ספורט שונים. אבל אני מייצגת

שיכבה שהיא לא ענף או מקצוע, אלא שיכבה שהיא רק 50 אחוזים מהאוכלוסיה.

התקשורת צריכה לשקף את המציאות, ולפי המציאות של התקשורת - ואני מדברת

בעיקר על הטלוויזיה ושידורי הרדיו - אין נשים בישראל. אולי יש נשים

בעולם שמגיעות לאיזה שהם הישגים או שהן מתחרות, אבל בישראל אין נשים.

הדוגמאות לכך הן רבות, ומאוד חמורות לדעתי. אם אתם תעיינו בדפים

שחילקנו, לפחות בחצי השנה האחרונה היו הישגים משמעותיים של נשים בספורט

בישראל, כמו בג'ודו - יעל ארד, בטניס - שתי הטניסאיות שזכו באוסטרליה,

ובעוד כל מיני אירועים חשובים. איני יודעת אם זה במכוון או לא, אבל

מתעלמים מהנשים לחלוטין.

הפניות מצידנו, מעמותת חן, הן ללא הפסק חוזרות במכתבים ובטלפונים,

ובבקשות שיתנו כיסוי לחלק מהארועים האלה. חברי הכנסת מבינים יפה מאוד

מה זאת תקשורת. יש חבר כנסת שיכול לעבוד 4 שנים עם התקשורת, והיא אוהבת

אותו והוא לא חייב אפילו להגיד שהוא חבר כנסת. אותו דבר לגבי הנשים. יש

ליגה לכדורסל נשים בדיוק כמו שיש ליגה לכדורסל גברים, וההישגים בישראל

בשנתיים האחרונות היו גבוהים. שיחקו שלושה משחקים במסגרת משחקים של

נבחרת ישראל, משחקים יפים, מרתקים, מעניינים.

היו"ר מ. בר-זהר! משתתפים אתנו היום אנשי משמר הגבול, והם

ישבו ויקשיבו לנעשה בישיבה. אני אומר

לאורחינו, שזו ישיבת ועדת החינוך והתרבות והספורט של הכנסת. היום אנחנו

עוסקים בסיקור הספורט באמצעי התקשורת בטלוויזיה וברדיו. אני רוצה להציג

בפני אורחינו את המוזמנים שלנו.
א. אוספלד
נתתי כמה דוגמאות ברורות שמפלות את הנשים.

אני לא יודעת אם מדי פעם שמתם לב שמדווחים

או שבכתוביות מדווחים על תוצאות של ליגת הנשים. דורית קרן-צבי עשתה

תחקיר, היא דואגת בכל יום שני לרוץ אחרי עתונאים, לרוץ אחר הקבוצות,

לברר את תוצאות המשחקים, להרים טלפון לטלויזיה הישראלית, ואז או שהם

מוכנים או שהם לא מוכנים לשמוע את התוצאות או לדווח. אתמול היא לא

הספיקה, לא הצליחו להעביר לה את אורי לוי, ולא היו התוצאות. לדעתי זה

דבר מאוד חמור.



אני אפרט קצת את התוכניות, למי שלא יודע את התוכניות שיש בטלוויזיה.

ביום ראשוו יש "שער ראשון", וזה רבע שעה כדורגל אירופאי; יום שני, "חצי

פינה" של עוד רבע שעה, 20 דקות, כדורסל, הכל כמובן ספורט של גברים. יום

חמישי בחודשי החורף יש שידור של משחקי מכבי תל-אביב, ואם לא, בדרך כלל

כדורגל אנגלי או משחקי ה .N.BA.-יום ששי, "ספורט ששי", זה דבר חדש,

זהו סיקור משחקי הליגה האנגלית לכדורגל. יום שבת, "מבט ספורט", כמובן.

מה ישו שלושת רבעי שעה של כדורגל, משחק השבת, סיקור של משחקי הליגה

הישראלית לכדורגל, שלושת רבעי שעה, ואחר כך כרבע שעה מראים מהעולם. אני

לא אדבר על קהל היעד, כפי שח"כ דדי צוקר אמר, ואני חולקת על דעתו של

ח"כ פנחס גולדשטיין, שאמר שזה מה שהקהל רוצה לראות. כי אני חושבת שלא

עשית על זה מחקר מקיף וברור, ושהקהל רוצה לשבת ולראות ליגה ארצית

לכדורגל, ליגה לאומית לכדורגל, 0:0 שלושת רבעי שעה. הקהל מעוניין לראות

סוגים שונים של ספורט, ואני יודעת שהקהל שאנחנו מייצגות מאוד מעוניין

לראות ספורט נשים. ואני אחזור שוב על המודלים, על המודל לחיקוי ועל

העידוד שהטלוויזיה צריכה לעסוק בו, כי בסה"כ היא כפופה לחוק רשות

השידור. אני אשמח להזכיר, שחוק רשות השידור מדבר על שיקוף חיי המדינה,

מאבקה, הישגיה. לכוון את מטרות החינוך הממלכתי ולשדר אינפורמציה

מהימנה. על-פי זה אין נשים במדינה, אין ספורט של נשים, ואנחנו לא

קיימות.

אני חושבת שאנחנו לא צריכות רק להתלונן, אלא צריך להגיע למסקנות

ולהמלצות. כתבנו תוכניות שאולי ייראו חוצפניות מדי, אבל לטעמי הן אפילו

לא מספיקות. לדעתנו צריך ליידע את כל העוסקים בספורט, וזה בכל המדיה,

זה בעתונות וברדיו ובטלוויזיה, שיש ספורט נשים, והוא שגיא והוא תחרותי,

והוא יפה, ולפעמים הוא בהישגים מבחינה בינלאומית. אנחנו מציעות תוכנית

שבועית מיוחדת המיועדת לסיקור, דיווח ופרשנות על ארועי ספורט נשים בארץ

ובעולם בטלוויזיה, תוכנית מיוחדת. זאת אומרת, בין 6 התוכניות האלה שיש,

למצוא רבע שעה, 20 דקות לתוכנית ספורט. אפשר לעשות פרופיל על

ספורטאיות, אפשר לסקר תחרויות, את ליגת הכדורסל, כדור-יד, כדורעף -

היום בכדורעף משחקת השחקנית היהודיה הטובה שבעולם - והדברים לא נאמרים.

הגיע הזמן, ואני שמחה שאנחנו נפגשים היום, כדי שנצא עם ההמלצות הנכונות

ונקדם את הענין של ספורט נשים.

עוד דבר. גם כשיש התייחסות, לא פעם היא סקסיסטית, היא שובניסטית, היא

מראה את האשה בסטראוטיפ הנחות של החלשה, שבעצם היא באה להציג את מימדי

גופה, ואני יכולה לתת פה דוגמאות של קריינים ומגישים. יש דוגמאות של

התייחסות כל כך לא מקצועית אל ספורט נשים, על האופן. שהן נראות, הרגליים

שלהן, מפחיתים וממעיטים מערכה של אותה הספורטאית והישגה. אני חושבת

שצריך לתת על זה את הדעת.

ד. קרן-צבי! אני יכולה לתת דוגמא על היחס שאנחנו מקבלות

בטלוויזיה. אני שמחה שלשם שינוי הפעם אני

רואה את פניו של יואש אלרועי, כי בפעם האחרונה שהוא דיבר אתי בטלפון,

הוא שאל אותי אם אני יודעת מה יש לו מצד שמאל שלו. ואז הוא אמר לי שיש

לו שם פח, לשם הולכים כל המכתבים. זאת דוגמא נהדרת ליחס שאנחנו

מקבלות.



יש לי גם דוגמא ספציפית לגבי הנושא שאנחנו מדברות עליו, הסיקור. במשחקי

סיאול, אחד הפרשנים של הטלוויזיה היה גלעד וינגרטן שמפרסם אתלטיקה,

והוא עם נסים קיוויתי. שידרו את ההישגים המדהימים של פלורנס גריפי

ג'ונר, לצד ההישגים המדהימים של קרל לואיס. ההתייחסות - הן של ויינגרטו

והן של קיוויתי - לקרל לואיס, היתה מקצועית פרופר, על סגנון הריצה שלו

ועל האיכויות שלו. על פלורנס גריפי ג'ונר כל מה שהיה להם להגיד, חוץ

מכמה מלים, שבכל-זאת המדובר בשיא עולמי, סיפרו על אורך הציפורניים שלה,

ושימו לב ליופי המדהים שלה, ושימו לה לטרנינג ולהופעה היוצאת דופן שלה.

זו פחות או יותר היתה ההתייחסות, וזאת דוגמא.

יש לי דוגמא, טובה מזאת. אחת הפעמים היחידות בשנים האחרונות שהטלוויזיה

הישראלית עשתה איזה שהיא תוכנית על נשים, היתה שלקחו את המועמדות בסגל

הבכיר לקראת אולימפיאדת סיאול, לקחו את מקבץ המועמדות הבחירות, והראו

אותן במכון יופי. הטלוויזיה יזמה את הענין הזה של לקיחת הספורטאיות

למכון יופי. הראו אותן עם המשחות שלהן, ואיך הן מסתפרות ומתאפרות. זה

היה גיחוך אחד גדול. במקום להראות את ענת דרגו במיטבה על המגרש, או את

זהבה שמואלי רצה, זה מה שהם עשו. זה מה שיש להם להגיד על ספורטאיות

בכירות שמועמדות לייצג את מדינת ישראל במשחקי סיאול. לקחו אותן למכון

יופי. וזו בהחלט דוגמא מאוד משקפת.

היו"ר מ. בר-זהר; תודה רבה. אני רוצה להעיר לפרוטוקול שהצטרף

אלינו מר מני וייצמן, שהוא יו"ר התאחדות

הכדור-יד במדינת ישראל, ואני יכול להעיד בעצמי שהוא דחף ופעל כדי שהדבר

יחדור לכלי התקשורת, ואכן הוא חדר.
מ. וייצמן
כמי שלחם במשך 3 שנים באי-הצגתו אפילו של

השיא האולימפי בטלוויזיה, אני רוצה להתחיל

את הדברים שלי דווקא בשבח, ואולי אנחנו מתפרצים לדלת פתוחה. יש לי הצעה

לוועדת הספורט של הכנסת במהלך הישיבה הזו.

אני חושב שגם אריה מקל וגם נסים משעל הביאו רוח חדשה לטלוויזיה. לפני

שבועיים התקבלה החלטה בוועדת הספורט של רשות השידור, שגם אני חבר בה.

ואם נדרוש מהנהלת רשות השידור ליישם אותה תוך תקופה קצרה, אני חושב

שהדיון הזה יצליח, והמסקנה שלו היא רק אימוץ ההחלטה. ההחלטה אומרת

להתחיל להציג ענפים אולימפיים, והיא מפורטת מאוד, גם לגבי משחקי כדור,

גם לגבי ענפים אולימפיים. אם ועדת הספורט תדרוש את יישום ההחלטה תוך

חודש-חודשיים או שלושה חודשים, אני חושב שצעדנו קדימה.

היו"ר מ. בר-זהר; אני רוצה לשמוע עכשיו את נציגי אמצעי

התקשורת, ואני רוצה להתחיל במר אריה מקל.
א. מקל
אדוני היו"ר, הדברים שהועלו כאן הם בוודאי

חשובים, ואני אנסה להתייחס אליהם דבר דבור

על אופניו, אם כי כבר מהדברים שהושמעו כאן, התברר שיש כאן דילמות

מסויימות. אפילו בין חברי הכנסת שדיברו - עד עכשיו דיברו שניים - התגלו

שתי דיעות. זה משקף גם את הדילמה שבה אנחנו נתונים.



לפני שאנחנו עוסקים בשאלה איזה ענף ספורט לשדר, בתור אלה שמופקדים על

מערכת השידור, עלתה השאלה גם כמה ספורט לשדר, לעומת אי-ספורט. אני חייב

קצת לשפוך מים צוננים על הקהל שמורכב מספורטאים. אני חייב לומר שכל

משדר ספורט שלנו זוכה להתלהבות רבה מצד 30 אחוזים מן הצופים, ולנזיפות

חמורות ולכעס רק מצד 70 אחוזים מן הצופים. לפי הסקרים שלנו 70 אחוזים

מהצופים בכלל לא רוצים ספורט, ואני חייב לומר את זה. ואלה סקרים מדעיים

שאין אני חולק עליהם, מהמכונים הנכבדים שבארץ. אני לא מאמץ את אותם

סקרים, אני רק מזכיר את זה.
ד. צוקר
האם יכול להזיות מצב שבין אותם 70 אחוזים חלק

כן חובבי ספורט, אבל מה שמשדרים לא לטעמם?

א. מקל; מדעית זה יתכן. כשאנחנו באים לחלק את שעות

השידור שלנו - ואני רוצה להפריד פה בין רדיו

לטלוויזיה, כי הבעיות שונות בטלוויזיה וברדיו - אנחנו צריכים לקחת

בחשבון גם את השאלה כמה אנשים בכלל רוצים ספורט לעומת אלה שאינם רוצים

ספורט, ויש חלוקה שבין היתר יש לה גם מאפיינים על-פי המין. על-פי

הסקרים שלנו נשים מעוניינות פחות מגברים לראות ספורט, יתכן בגלל מה

שמראים להם. אני לא חולק על זה, אין לנו מחקר בענין זה.

בטלוויזיה יש לנו בעיה אובייקטיבית של שעות שידור מעטות שצריך לחלק

אותן. ברדיו אין לנו בעיה כזו, משום שברדיו ישנם ערוצים רבים ושעות

שידור רבות. זה במקרו.

ברדיו, אני אישית חושב שאנחנו משקפים את כל הענפים הקיימים. אולי נשמע

אחר כך גם ממר דבורין יותר פרטים מדוייקים, אבל למיטב ידיעתי אנחנו

משקפים ברדיו את כל הענפים שקיימים, ודאי שמים דגש על ענפים פופולריים.

יש לנו כדורסל, כמובן יש לנו את שירים ושערים, או תוכנית הכדורסל של

יום שני בערב שמשקפת את כל המשחקים. אלה הענפים המוליכים, אבל למיטב

ידיעתי - גם כמאזין וגם כמי שמופקד על המערכת - אנחנו כן עוסקים בזה.

אם לא עוסקים בזה, בוודאי אפשר לתקן, כי ברדיו, כאמור, אין לנו בעיה של

זמן שידור. אם שם יש איזה שהם ליקויים, אני חושב שאנחנו מסוגלים

להתמודד אתם ולתקן את הליקויים האלה.

בטלוויזיה הבעיה יותר מסובכת, כאמור, בגלל הבעיה של שעות שידור מעטות,

שמיכה קצרה מדי. גם פה אני חייב לומר, שיכול להיות שאנחנו קרובים

לפתרון, בגלל הערוץ השני, וגם משום שרשות השידור עצמה נאבקת עכשיו על

קבלת ערוץ נוסף בתוך רשות השידור. יש כבר הצעת חוק פרטית בענין זה

שהונחה בפני הכנסת. אם נצליח לשכנע את הכנסת ואת הממשלה בענין הזה,

נוכל לעשות הרבה יותר למען הספורט בכלל, כולל הנושאים האלה.

עכשיו אני רוצה להתייחס באופן ספציפי לטענות שהועלו כאן. ח"כ צוקר

למעשה חידד בצורה נכונה את הדיון, כאשר הוא הציג את הדילמה של מה

שמשדרים, את המעניין או את החשוב. כמובן, ההגדרה שלי למעניין עשויה

להיות שונה מההגדרה של מישהו אחר. בדרך כלל מקובל לחשוב שאותם הענפים

שיש בהם אלמנט תחרותי גבוה, כגון כדורגל, כדורסל, הם המעניינים. אבל

שוב, זה ענין לוויכוח. אני אישית חושב שאנחנו לא עושים די למען הספורט

כחול-לבן. זו דעתי האישית, הבעתי אותה מספר פעמים בפני אלה שמופקדים



באופן ישיר אצלנו על הנושאים האלה. באחרונה, כפי שאמר. מר מני וייצמן,

אני חושב שהשגנו התקדמות מסויימת בצורה של החלטות מסויימות בתוך

המוסדות הציבוריים של הרשות.

ד. צוקר; הכיסוי של מכבי תל-אביב, זה טיפוח

כחול-לבן?

א. מקל; מיד אגיע למכבי תל-אביב. אני חולק על כך

שאנחנו בכלל לא משדרים דברים נוספים. אנחנו

כן משדרים דברים נוסף לכדורגל ולכדורסל, ואני לא רוצה סתם לתפוס איזה

דוגמאות ספורדיות, אם כי יכולתי. יכולתי למשל להצביע על זה שב"חצי

פינה" לפני שבועיים או שלושה, דווקא הוקדשה כל התוכנית לספורט הגנתי של

בנות, "הישרדות של בנות. עובדה שבזה עסקה אותה תוכנית באופן בלבדי לפני

חודשיים.

בקשר לשאלה של הציבור הערבי, שאלה שהעלה ח"כ צוקר. הטלוויזיה בערבית

מתרכזת בקבוצות מהמיגזר הערבי, אבל מובן שגם הציבור הערבי רואה את כל

התוכניות. אין שום סיבה להניח שהציבור הערבי לא רואה את משחקי מכבי

תל-אביב או ,n.ba.אין שום סיבה לחשוב שיש איזה שהוא הבדל במובנים

אלה.

חלוקת הכספים, גם לשאלת ח"כ צוקר. מקובלת עלינו הגישה שאנחנו צריכים

לתמוך בענפי הספורט ככל האפשר, ואת זה אנחנו עושים על-ידי שאנחנו

משלמים לקבוצות מסויימות. הענין הזה הולך ומתפתח. לדוגמא, עד שנה זו לא

שילמנו בכלל לאיגוד הכדורסל, וצילמנו ושידרנו ברדיו את המשחקים שלהם

חינם. החל מהשנה הנוכחית, בעקבות הסכם שהושג - בין היתר בעזרתו של מר

מני וייצמן ובעזרתו של ח"כ פנחס גולדשטיין - אנחנו כן משלמים.

ד. צוקר! כמהו
א. מקל
אני הייתי מעדיף, ברשותך.

ד. צוקר! לא ברשותי. אתם צריכים לתת דיווח לציבור על

מה שקורה עם הכסף. זה הכל. חייב כל משלם

מיסים לדעת מה עושים עם כספי המיסים שהוא משלם.

א. מקל! אני רוצה לבקש מהיו"ר משהו. מאחר שלא כל

הנוכחים כאן הם חברי כנסת, המידע הזה אשמח

להעמיד אותו לרשות כל חבר כנסת.

ד. צוקר! אני מודיע שאני אעשה בו פומבי ברגע שאני

אקבל את המידע.

א. מקל! זאת תהיה זכותך, אבל אני אומר שמאחר שלא כל

הנוכחים כאן הם חברי כנסת, מה שמדובר

בהסכמים חסויים שאנחנו הבטחנו לקבוצות, לאיגודים ולארגונים שלא לפרסם

ברבים, הייתי מבקש ברשותך לא למסור.
היו"ר מ. בר-זהר
אנחנו נקבל את הפרטים המדוייקים, ולא תהיה

שום מניעה לפירסומם.
א. מקל
אני מקבל שהשיקולים שלנו כפופים לביקורת

ציבורית, ואנהנו לא יכולים להסתתר מאחורי

שום דבר. הסכום ששילמנו למכבי תל-אביב - ובוודאי הוא יותר גדול ממה

ששולם לאיגוד הכדורסל למשל - מבוסס על ההנחה שהציבור רוצה לראות את

המשחקים האלה, ושבמידה מסויימת הם מהווים ישראל כנגד אומות העולם.
היו"ר מ. בר-זהר
קצת קשה לומר ישראל.
א. מקל
זה מה שהיה עד היום. השנה, אני מודה, שאנחנו

קצת מאוכזבים מהרמה של מכבי תל-אביב, אבל זה

כבר לא בידינו.

היו"ר מ. בר-זהר; לא התכוונתי לרמה.
א. מקל
אני יודע למה אתה מתכוון. בקשר לדברים

הנוספים שנאמרו. ודאי שאם יש גישה סקסיסטית

או שובניסטית ברשות השידור בנושא הספורט, צריך להילחם נגדה. אני מבחינה

אישית לא שמתי לב לזה, אבל אני בטוח שאין פה אף אחד מאנשי הרשות

שמעוניין בזה. אולי היתה איזו טעות פה ושם של כתב או עורך, ובוודאי

נשים לזה קץ. אין לזה שום הצדקה, ובוודאי איש לא יגן על זה.

לסכום הדברים במישור שלי, נדמה לי שברדיו אין לנו בעיה רצינית. אם יש

ליקויים כאלה ואחרים, אני בטוח שנשמח לתקן אותם. בטלוויזיה ישנן בעיות

אובייקטיביות שנובעות מקוצר זמן השידור, אני מעריך שזה הולך לקראת

פתרון, בין היתר בעזרת הערוצים האחרים. לדוגמא, איגוד הכדורסל שאתו

סיכמנו, סיכמנו שלנו תהיה זכות ראשונים מסויימת, אבל שאר המשחקים

יכולים להיות משודרים בערוץ השני. אנחנו מברכים על זה, אין לנו שום

בעיה עם זה. זאת גישתנו.

בענין הענפים האחרים, אני חושב שאנחנו לא עושים די ואני חושב שאנחנו

צריכים לעשות יותר.
היו"ר מ. בר-זהר
השאלה היא מה אתה עושה בעקבות מה שאתה

חושב.
א. מקל
בעקבות ההחלטות שהתקבלו באחרונה במוסדות

הרשות אנחנו נוציא הנחיות ברורות, כדי שנשקף

נכונה יותר, במסגרת האילוצים הנ"ל, יותר ענפים. זה כולל את ספורט

הנשים. בוודאי צריך להראות יותר, אבל שוב, תזכרו את האילוצים. רבים

מאוד רוצים לראות n.ba.ורוצים לראות את מכבי תל-אביב ואת הליגה

לכדורגל, האילוצים קיימים.

מאחר שנשאלה פה השאלה מה הקהל רוצה, וזאת שאלה שאי אפשר להתעלם ממנה,

אני מוכן להודיע שאנחנו נערוך סקר מקיף בענין זה. ואז ניכנס לדברים

ספציפיים, ענפים ספציפיים, לספורט נשים לעומת ספורט גברים, ענפים



אולימפיים לעומת כדורגל וכדורסל. לא שאנחנו יכולים לתת רק מה שהקהל

רוצה, אבל תסכימו אתי שזה מהענין. אני מיד אתן הוראה, נעשה סקר, ואני

אשמח להביא אותו לידיעתכם ולידיעת הציבור תוך זמן קצר. בוודאי זה יסייע

באותם שיקולים.
היו"ר מ. בר-זהר
תודה רבה לך. אני רוצה להמשיך ולשמוע את

אנשי הטלוויזיה. רשות הדיבור לח"כ גולדמן,

כי הוא צריך לצאת להשתתף בוועדה אחרת.

מ. גולדמן; אני רוצה להתייחס בעיקר לספורט העממי. בעבר,

אני חושב שכל מה שקשור בנושא של צעדות, אני

חושב שאת זה היה אפשר לשלב לא רק במדור הספורט, אלא גם ביומני החדשות

וגם במהדורות החדשות. אנחנו רוצים להחדיר בציבור הישראלי גם את אהבת

הארץ, גם את הסיורים ברחבי הארץ. בכל שבוע ושבועיים יש צעדות שונות, אם

זה צעדת התבור, צעדת הגלבוע, צעדת הגליל, צעדת הנגב. אני חושב שהקטעים

האלה בעבר קיבלו ביטוי, ובעיקר בתקופת הרדיו, כשהטלוויזיה עוד לא היתה

קיימת. לצערי הרב בשנים האחרונות לא מראים את הספורט העממי בישראל.

ישנה פה התפתחות, ואני חושב שיש הישגים גדולים מאוד. אני חושב שהיום

כמעט אין אזור שאין בו ספורט עממי, והספורט העממי חייב לקבל ביטוי גם

בטלוויזיה וגם ברדיו. אני מבקש מאוד לשים לב לקטע הזה.

אני חושב שגם הפעילות המשותפת עם צב"ר - צעיר בריא רענן של משרד החינוך

- השילוב הזה יכול פה לקדם ולעזור. ודאי שאני אחזק את הקטעים שהועלו

על-ידי אנשי התאחדות הספורט, שיש להביא ענפים נוספים. רבותי, צריכים

לדעת דבר אחד, ואני יודע אותו: יש מה שנקרא רצון הצופים. אנחנו יודעים

שכדורגל מושך קהל רב, כדורסל מושך קהל רב. הטלוויזיה באה לכלל הציבור,

היא לא באה לספור כמה אנשים נמצאים במשחק הכדורגל, זה ענין של

אטרקטיביות. אנחנו רואים דוגמא. כאשר הפועל תל-אביב שהיא בליגה

הלאומית, כולם רצים לבלומפילד לראות את הפועל תל-אביב.
ד. קרן-צבי
של מהי של 2,500 צופים?

היו"ר מ. בר-זהר; הוא אומר את דעתו, גם אם זה לא לרוחכם.

מ. גולדמן; שלא תביני שאני לא בעד. כמו שאני אמרתי שאני

בעד מתן ביטוי יותר גדול ויותר רחב לספורט

העממי, ודאי שצריך לתת מקום רחב יותר גם הספורט הנשי. לצערי הרב הבעיה

אינה הבעיה התקשורתית כאן, אלא הבעיה היא מה אנחנו עושים בשטח, כדי

שיהיה מה להראות לקהל. זה לא רק לגבי ספורט הנשים, אלא זה גם לגבי

ענפים אחרים, וזה מה שחשוב.

אני מבקש, ובעיקר אני פונה גם אל הטלוויזיה וגם אל הרדיו, להקדיש יותר

לאותם נושאים שבהם אני רואה, ואני חושב שרבים האנשים היו רוצים שאפשר

יהיה להראות יותר, ואני לא נכנס עכשיו לוויכוח אם מראים כדורסל יותר או

כדורגל פחות, משום שאני חושב שבדברים האלה יש גם יותר ענין לקהל.

היו"ר מ. בר-זהר; כדי שלא תאשימו אותי בהתנהגות סקסיסטית, אני

מודיע לכן שאם תפריעו, אני אוציא מישהי מכן.



אני מבקש לשמוע את מר משעל, ואחריו את מר יואש אלרועי, לגבי הסיקור

הטלוויזיוני.
נ. משעל
אני אעשה זאת בתמצית. תראו, יש פה דילמה לא

פשוטה של האופן בו מחלקים את זמני השידור.

אני נפגש עם מגזרים אחרים, ואין מגזר שלא טועו לקיפוח בטלוויזיה. החל

בכנסת ודרך גורמים אחרים. אני מקבל ערימות של מכתבים, וכל מכתב לגופו

צודק, על קיפוח בשידורים. יש לנו 5 שעות וחצי שאותו צריך לחלק, והחלוקה

היא די קשה. לגבי השאלה שעלתה כאן, בהחלט יש כאן שאלה של עורך שמחליט

מה עדיף. כשם שבמהדורת מבט יש עורך שהוא מחליט, מתוך שעה שידור, מה הוא

יתן 30 דקות. כך גם ביתר התוכניות. כל מנהל חטיבה אצלי היה מאוד שמח

לקבל עוד זמן שידור. יושב כאן יואש, מבחינתו אפשר לבטל גם את מבט וגם

את מוקד וגם את כל השידורים, ולמלא את כל השעות בספורט. הוא ישמח מאוד,

הוא יעשה את זה בהמון אהבה. עם יואש יש לי המאבקים הקשים ביותר כי הוא

רוצה כל הזמן עוד ועוד ועוד, והייעוד" אינו רק זמני שידור. הייעוד" הוא

גם אמצעים, והייעוד" הוא גם כוח אדם.

השאלה היסודית היא שאלת המינון, ובה אנחנו נצטרך להתמודד. התקבלה החלטה

בוועדת הספורט של רשות השידור, ובשאלת המינון ופתיחות לשאר הענפים,

ההנחיה של המנכ"ל תתבצע, ואני מקווה שבתוך זמן לא רב יראו גם את השינוי

בענין הזה.

אני אעיר עוד הערה אחת. דדי צוקר הבחין נכון בין טלוויזיה ממלכתית

לטלוויזיה מסחרית. אבל רצון הציבור גם במסחרית וגם בממלכתית, יש לו

משקל. אני חוזר מארהי'ב, ונכון, שם רשתות הטלוויזיות מסחריות. שם באמת

משדרים את מה שהציבור רוצה ומעוניין לראות. אני שמח שהמנכ"ל החליט

עכשיו לעשות סקר רציני ויסודי מה הציבור רוצה לדעת, ועל-פי זה אני חושב

שאנחנו צריכים לנהוג תוך שיקלול, גם שאנחנו טלוויזיה שצריכה לשדר,

ושהציבור יצפה בנו דווקא בעידן של הכניסה לתחרות.
היו"ר מ. בר-זהר
מר אלרועי, תאר לנו את הדרך שבה אתה בונה את

שידורי הספורט, וגם תשיב על חלק מהדברים

שנאמרו פה כלפיך באופן אישי.

י. אלרועי! קודם כל, אני רוצה להפריד בתשובה בין התשובה

שלי למנכ"ל התאחדות הספורט, מר לנקין, לבין

התשובה לדדי צוקר והשדולה הנשית. מתי שידרנו 0:0 שלושת רבעי שעה? את

ציינת עובדה, ואני רוצה לדעת מתי שידרנו דבר כזה.
ד. קרן-צבי
במחזורי הליגה הישראלית.
היו"ר מ. בר-זהר
החידון האמריקאי נגמר, אין תשובה. אנא, ענה

לגופו של ענין.
י. אלרועי
מי שמעלה טיעון, שיעמוד מאחוריו. לא היה דבר

כזה, לא שידרנו דבר כזה אף פעם. כך לגבי

אתלטיקה קלה באליפות העולם שהיתה לאחרונה ברומא, שאמרת שלא הראינו

אותה.
ד. צוקר
שהראיתם מעט.
י. אלרועי
אליפות העולם ברומא, מחלקת הספורט של

הטלוויזיה הישראלית, היתה בין המקומות

הראשונים בכל רשתות העולם ששידרו 15 שעות, מתוכן 13 שעות בשידור ישיר

מרומא ב-87, ועוד שעתיים תקצירים. איך אתה יכול להגיד דבר כזה?

ד. צוקר; אתה יכול לענות לטענות הכלליות ולא לדוגמאות

שכולן מופרכות? כל הדוגמאות שנתנו מופרכות

כולן מהתחלה ועד הסוף. יש לי בקשה, תשיב מה אתה משדר, על-פי איזה

שיקולים, מה חשוב, מה מעניין לגבי כל מה שחברי הכנסת פה שאלו. כל

הדוגמאות שהבאנו, אני אומר, מופרכות.

י. אלרועי; אי אפשר לבוא ולהגיד דברים כאלה בלי שהם

נבדקים.

ד. צוקר; אמרתי, מופרכות.

י. אלרועי; אתה מעלה טענה ואחר כך אתה מפריך אותה. יש

לנו בעיה גדולה בשידורים, אני לא מכחיש,

ואפרט אותן. ב-10 שנים, מאז שאני בתפקיד, אפשר לומר ששידרנו את כל

האולימפיאדות, את כל משחקי הגביע בעולם בכדורגל, את כל משחקי הגביע

בעולם באתלטיקה קלה, את אליפויות העולם בהתעמלות, את שידורי ה-A.B.N

את שידורי וימבלדון וגם את ארועי הספורט הגדולים בארץ.

צריך להבחין בין אמצעי השידור שעליהם דיברו כאן, לבין זמן השידור

שמוקצב לטלוויזיה הישראלית, שמשדרת משעה 5 וחצי עד שעה 12 או עד שעה 1

או עד שעה 30;1, עם מכלול התוכניות של בידור, פוליטיקה, ספורט, חברה,

כלכלה, קונצרטים, מוסיקת פופ וכוי. אנחנו משדרים היום, כפי שציינה

אורנה, 5 פינות או 5 תוכניות; שער ראשון, חצי פינה, מבט ספורט, ספורט

ששי ומשחק השבת. סדר העדיפויות שלנו נקבע על-פי סקרים שרשות השידור

קיימה, ושבה הוברר מעל לכל ספק שהציבור מעדיף כדורגל בצורה שיטתית, על

כדורסל בצורה שיטתית, ועל טניס בצורה שיטתית. זה נכון שאנחנו לא משדרים

בפורמט מורחב 20 ענפי ספורט אולימפיים, החל מכדור-יד, כדורעף, שחיה,

אתלטיקה קלה. אגב, הסיכום של רוגל - כל עוד תהיה תחרות אתלטיקה קלה

בשבת, וגם אם תהיה השבת הזאת, עם האמצעים שיש לנו, ואני מיד אפרט אותם

- אי אפשר יהיה לכסות.

ד. צוקר; בגלל סדר עדיפות מסויים.

י. אלרועי; בגלל סדר עדיפויות שנקבע על-ידי מי שנשאל

בסקר. אנחנו לא עובדים בחלל ריק. אנחנו

עובדים תחת ניהול מנהלי חטיבת החדשות, תחת מנהלי הטלוויזיה ותחת מנכ"לי

רשות השידור. המדיניות שלנו לא מוסתרת מהם, כל אחד יודע אותה. אנחנו

הולכים על שלושת ענפי הספורט שמבחינתנו יש בהם הענין הרב ביותר.

אם יווצרו עוד אמצעי שידור כאלה ואחרים, אנחנו נפנה אותם אל ענפי

הספורט האולימפיים, כפי שציין לנקין. נעבור לכדור-יד, נעבור לכדורעף,



שהם שני משחקי ספורט אולימפיים, וגם בארץ יש בהם צפיה גדולה

והתעניינות. אנחנו לא יכולים לכסות אותם בגלל אמצעי השידור המוגבלים

שיש לנו.

ד. צוקר.' למה? זה בימים אחרים. אין לך את אותה בעיה

כמו בשבת.

י. אלרועי! זה לא שייך, לוקחים את זה לחדשות. יש היום

ארוע כדורגל שבו מחזיקת הגביע יכולה לעוף,

בית"ר ירושלים נגד מכבי. זה כדורגל, אבל לא ניתן לכסות אותו, מפני שכל

אמצעי השידור תפוסים.

ועדת הספורט של המליאה החליטה לפני כמה שבועות על מיסוד שתי פינות
חדשות
האחת ביום שלישי, "מכת פתיחה" או "כדורעף" או משהו כזה, רבע שעה

על הכדורעף הישראלי, כחול-לבן; וביום רביעי, "זריקת שבע" על הכדור-יד.

בינתיים לא יצא מזה שום דבר. ושוב, משום שאמצעי השידור בטלוויזיה

הישראלית כל כך מוגבלים וכל כך מועטים, ו"רבים" עליהם כל כך הרבה

גופים.
ד. צוקר
זה נובע ממחסור במשאבים ברשות השידור?
י. אלרועי
ברור, אני אומר את זה בריש גליה.
ד. צוקר
אתם לא רוכשים מכשירים חדשים, כי יש מיגבלת

משאבים ברשות. אמרתם שהכסף הזה מיועד רק

לפיתוח. יש שם עכשיו 100 מיליון שקל עודף. אני מדבר ברצינות עכשיו.

בענין הזה יואש צודק לחלוטין, רשות שידור שעובדת כמו קופת חסכון.
י. אלרועי
אני לא אמרתי שהיא קופת חסכון.
ד. צוקר
לא, אני אומר את זה. הטענה שלך היא על מחסור

במשאבים. זה אחד הגופים היחידים שאני מכיר

בארץ, שלפחות אין לו התרוץ הזה לומר שאין לו כסף. רובם צודקים כשאומרים

שאין להם כסף, אבל פה יש קופת חסכון. אתם לא יכולים להגיד שאין לכם

כסף.
י. אלרועי
לנקין צודק בטענה שלו צדק מוחלט. רשות

השידור, הטלוויזיה הישראלית - הרדיו, כן,

יכול להיות שמספר ידיעות כאלה ואחרות עולה על זה. אנחנו ביודעין, בגלל

אמצעי השידור המוגבלים, לא מסקרים בעונת הכדורגל והכדורסל את הענפים

שלו.
היו"ר מ. בר-זהר
אתה מדבר על אמצעי שידור?
י. אלרועי
על אמצעי שידור. צריך להבדיל, אם אנחנו נהיה

בתחרות האתלטיקה הקלה של לנקין, עם רוגל

באותה שבת, אפשר מזה לשדר 3 דקות, 7 דקות, 12 דקות, הכל יפה. הענין

הוא שאין לנו אמצעי שידור להגיע לשם.
היו"ר מ. בר-זהר
אתה מדבר על אמצעים טכניים?
י. אלרועי
בלבד. ליד זח אנחנו גם זקוקים לתוספת בכוח

האדם, אבל דבר ראשון שאני אומר הוא לגבי

אמצעי שידור. לגבי ספורט הנשים, הציגו אותנו כאן כשובניסטים. אגב, אני

מתנגד מכל וכל למה שאמרו כאן על קיוויתי ועל גלעד וייכגרטן. להציג אותם

כשובניסטים? הם נתנו את כל המחמאות לפלור ג'ו, אתלטית דגולה, אתלטית

נפלאה, שהציבה שיאים שלא יישברו בעתיד הנראה לעין, והוסיפו שהיא גם

נאה. אבל להציג אותם כאן כשובניסטים? אנשים חולים משדרים ספורט? עם

הציפרוניים הארוכות שלה, והתסרוקת שלה? ומה שנאמר על בן ג'ונסון שהוא

היה מנופח מסמים? עובדה היא שבחלוקת הזמן לשידור באולימפיאדות או

בגביעי העולם באתלטיקה קלה, או באליפויות העולם בהתעמלות, זה מתחלק

ל-50 אחוזים, 50 אחוזים. 50 אחוזים גברים, 50 אחוזים נשים, כי הספורט

עומד שם על רמה פנטסטית, ספורט הנשים. לא רק שלא צריך להראות כאן את

ספורט הנשים בארץ. מחר יש חצי גמר גביע המדינה לנשים, מחרתיים יש

לגברים. אני חושב עדיין שחצי גמר כדורסל גברים בין הפועל לתל-אביב לבין

מכבי תל-אביב, ובין הפועל גליל עליון לבין מכבי רמת-גן יותר מעניין

בתחרות שתהיה. את הגמר בטוח שנצלם. אם תהיה לנו מחר ניידת, ויתברר

שממחלקת החדשות יכולים לנפק לנו משהו מאמצעי השידור שלהם, אנחנו נצלם.

בין הגברים - אני כבר אומר כאן, זה לא לפירסום, כדי לא לפגוע באיגוד -

אנחנו מצלמים את חצי השעה האחרונה בין מכבי רמת-גן להפועל גליל עליון.

חצי שעה בתוך מבט ספורט ישיר, וביקשנו מהנהלת הטלוויזיה לעשות עוד תחנה

בלילה של הדרבי התל-אביבי, שמביניהם הוא הרבה יותר חשוב במשחק הראשון,

בעקבות מה שקרה עם מכבי תל-אביב.
ד. קרן-צבי
למה אין מקום לשים גם את הנשים?
י. אלרועי
אני רוצה לחזור על דבר שאמר פה ח"כ גולדמן,

דבר מאוד חשוב, והוא - שהטלוויזיה לא נוגעת

בספורט העממי. מתוך המדיניות שלנו אנחנו לא משדרים ספורט עממי, מתוך

חוסר התחרותיות שיש בענין הזה. פעם הצענו לסקר גם את הספורט העממי

בפעילות צבי'ר, ולא במסגרות הרגילות. שוב, הדבר מותנה באמצעי שידור

והפצה, בכוח אדם, כי באמת הפעולה החינוכית של הספורט העממי מאוד

חשובה,

היו"ר מ. בר-זהר; הייתי רוצה לשמוע את נציג הרדיו.

א. נדב; חלק מהדברים שאני שומע כאן, אני שומע אותם

לראשונה, מפני שבעקרון באמת הכלל הנקוט,

שעליו אני חוזר מדי פעם, מבחינת הרדיו, שאנחנו בגדר רוצים לינוק יותר

מאשר מסוגלים להיניק אותנו בהרבה מאוד נושאים. השער פתוח, כל מי שיש לו

הצעה - שיביא. אני לא במקרה שאלתי את דני דבורין, האם חלק מהטענות האלה

ששמענו אותן כאן הגיעו אליו. והוא אמר שלא הגיעו.

באותה הזדמנות ששמענו, אני גם רוצה להשמיע. אנחנו בעיקר מוכנים לקלוט

כל דבר, אלא שחייבים להיות כמה וכמה דברים. אל תכרכו אותנו עם

הטלוויזיה, כי יש לנו יותר שעות שידור. נוסף על כך, לא כל מה שהוא

ויזואלי מסוגל לעבור לדיבור, לא בהכרח אפשר להביא במלים. אני מקווה,



דדי, ברגע שאתה כרכת את הרדיו עם הטלוויזיה, זה רק מעיד על זח שאולי

הנושאים שנדמה לך שהם מעניינים, לא כל כך מעניינים אותך.

לגבי הרדיו שמענו את הדברים, ואני אומר את הדברים ברצינות. רשמנו אותם.

אני רוצה שיהיה ברור דבר אחד: אנחנו לא נעשה שום דבר שהוא לחלוטין לא

מעניין, מפני שמה שקורה במקרה כזה - וזה לא רק בתחום של הספורט, אלא

בהרבה מאוד תחומים - שנדמה שרדיו, תסלחו לי על הביטוי, זה מיזבלה. כל

אחד חושב שיש כל כך הרבה שעות שידור, ואפשר לדחוף. זאת חכמה קטנה מאוד,

דווקא בגלל ההיצע שישנו ברשתות רדיו, לתת דבר שמעניין מספר קטן של

אנשים, או עשוי בצורה לא מעניינת. כי ברדיו לשם שינוי מסובבים את

החוגה, ומגיעים למקום אחר בסקאלה, ויצא שתשדר לשלושה אנשים. אני לא

פוסל את זה שצריך לעשות את זה מעניין, ואני אתן כדוגמא את הכדורסל של

הנשים. בהחלט מקובל עלי שאפשר לשדר כדורסל נשים. רק תתאימו את עצמכן

בצורה כזאת, כאשר ממילא יש האזנה לליגת הכדורסל. אם באותו זמן אנחנן

יכולים לשרבב פנימה משחק אחד - ועשינו את זה - או שניים או שלושה של

נשים, בהחלט נעשה את זה.

זח אמור לגבי כל דבר. לקחנו על עצמנו משימה שדווקא היא כן חינוכית -

ליגת הכדורסל כחול-לבן שהיתה בקיץ. שידרנו אותה, בדקנו את זח, חיתה לזה

האזנה. לא מדהימה - אבל היתה. אי אפשר לשדר את כל ששת משחקי הכדורסל

לנשים, כשיש חליגח כולח. בעקרון ראוי שנתחיל באיזו שחיא נקודח, כי אי

אפשר לעבור מאפס ענין למאה אחוזים של ענין. אם במיגבלות האלה שנתתי

תשתפו אתנו פעולה, אנחנו באמת פתוחים ומוכנים לקלוט כל הצעה שהיא, כולל

ההתאחדות. תוצאות למשל אנחנו נותנים. למשל, באליפות אוסטרליה חיח מעקב,

אבל קשה לתאר אליפות בקפיצה לגובה, שהוא עולה עולה עולה, ונוחת.

ד. דבוריו; כיוון שמתברר שהבעיה ברדיו פחותה מבחינת

הנשים, גם יואש התייחס לזה, ישנה פה חלוקה,

גם בדברים שאמר ח"כ צוקר. היזכרת את נחום רוגל. בשבת הוא עשה את השיא,

2:18. יש לנו תוכנית בשבת, בין 6 וחצי ל-8, 5 דקות ראיון חי עם נחום

רוגל, באותו יום שבו הוא קבע את השיא. כלומר, אנחנו עם האצבע על הדופק.

בשעה וחצי של תוכנית ספורט אנחנו מנסים לכסות כל ארוע, כדוגמת זה שרוגל

היה בו, בשידור חי ברדיו.

היזכרת עוד כמה דברים שהיו לך טענות כלפינו, לגבי ידיעות מהעולם. יש

לנו בכל בוקר תוכנית של 3 דקות, בה נותנים את התוצאות הבולטות שהיו בכל

ענף ספורט מרכזי שיש.
ד. צוקר
בעיקר כדורסל וטניס.
ד. דבוריו
אנחנו עובדים עם שבח בן-גבריאל, שהוא איש

ספורט ותיק מן העולם. התחרות של טייסון היתה

ביום ראשון, פתחנו את פינת הספורט אתו. בכל תוכנית ספורט שאנחנו גומרים

ב-6:45 בערב, מוקדשות דקה וחצי עד שתיים לידיעות מן העולם. הדברים האלה

יכולים לעמוד במבחן. אין ידיעת ספורט חשובה מן העולם שאנחנו מחמיצים.

היתה הגרלה 7-2 או ב-9 בדצמבר בגביע העולם בכדורגל של איטליה, שעח וחצי

שידור ישיר אם שמעת, מ-6 וחצי עד 8. חיה המונדיאל עם ההגרלה, עם

הנבחרת, חלוקת הבתים, זה היה בשידור ישיר. ה N.BA.-מסוקר אצלנו, הליגה



האנגלית בכדורגל, הליגה האיטלקית בכדורגל, אין תחרות טניס שאנחנו לא

מסקרים. למשל, הזכירו פה הבנות את רונה מאייר ואת לימור זלץ, שזכו

באליפות הנוער של אוסטרליה לנערות. אנחנו עקבנו שלב שלב, כל תוצאה

שקיבלנו שידרנו מה שמגיע, וזה חשוב מבחינת הספורט בעולם או ספורט

ישראלי, אנחנו משדרים. כמובן, ישנו השיקול של העורך מה הוא משדר, ומה

אינו משדר. בעקרון אנחנו אוהבים גם ספורט מן העולם. לכן אני חושב

שבדברים האלה אנחנו עושים את המקסימום. להיפך, אם אתה חושב שזה פחות,

אנחנו נשתדל להכניס פנימה, ואז תהיה לנו בעיה עם העורכים של החדשות

שלנו, אבל זה כבר ענין פנימי.

אני רק רוצה לומר, באשר ללנקין, שיש לו טענות על כך שענפי ספורט של

ההתאחדות לספורט לא זוכים לסיקור. זרקנו למני וייצמן כפפה לפני חודש

ימים. יש לנו אותה תוכנית ספורט של בין 6 וחצי ל-8 בשבת, אמרנו לו: אתה

מתלונן שלא משדרים, אנחנו שנים - ולנקין נמצא כאן, הוא לא יכול להכחיש

- שבפגישות קודמות, בערך 5 שנים לאחור, אמרנו: כשיש תוכנית של שירים

ושערים, וכשישנה תוכנית מ-6 וחצי היום עד 8, ובדעת מנהל הרדיו להרחיב

את זה ברמה הבאה ולתת עוד שעה - תבואו לקראתנו. כמו שאמר מנהל הרדיו,

אנחנו מעוניינים. תעשו תוכניות אתלטיקה באותן שעות שיש שירים ושערים או

תוכניות ספורט אחרות שלנו. כפי שאנחנו מוציאים צוות שידור למגרש

הכדורגל, יצא צוות גם למגרש האתלטיקה. אנחנו מעוניינים בזה, עשינו את

זה עם שידור משחק כדור-יד. הפועל רמת-גן שיחקה 6-2 וחצי במיוחד לפי

בקשתנו. לנקין יודע, במוצאי-שבת בשבוע הבא, לא הקרוב, תהיינה תחרויות

הגמר של טורניר באתלטיקה בנתניה. יש לנו בעיות טכניות, אמרו לנו

הטכנאים, הקליטה לא מספיק טובה, אבל אם נתגבר על הקליטה, כל תוכניות

הגמר של ההיאבקות יכנסו בתוכנית של בין 6 וחצי ל-8. ובאותה מידה פניתי

לסגן היו"ר - אני יודע שיש תחרות בכדורעף - וביקשתי לקיימה בזמן שלנו,

ואז יקבלו זמן שידור. אני חושב שבנקודה הזאת אפילו אני יכול לבוא

בטענות להתאחדות הספורט, מדוע לא באות התוכניות האלה לידי ביטוי.

שיבואו בזמנים שלנו ואנחנו ניתן.
היו"ר מ. בר-זהר
תודה. רבותי, אני רוצה קודם כל לתת את רשות

הדיבור לחברי הכנסת. אדוני, מנכ"ל רשות

השידור, מתוך הדברים של מר אלרועי, אנחנו מבינים שחלק גדול מחבעיות

ייפתרו, אם יתווספו אמצעי שידור. רשות שידור, שיש לה כ-200 מיליון שקל

מתחת לבלטות, יכולה להרשות לעצמה להוסיף לעצמה אמצעי שידור, אם זאת

הבעיה. אני שאלתי אם מדובר בזמן, אם מדובר באמצעים, ואני מבין שמדובר

גם בזמן וגם בכוח-אדם. אבל מר אלרועי הדגיש את החוסר באמצעי שידור.

נוסף לכך לא קיבלנו תשובה מדוע הענפים הנוספים לא יכולים לקבל יותר

יצוג, ואני מדבר על ענפי האתלטיקה, אני מדבר על ספורט נשים והענפים

האחרים שהוזכרו. אני אשמע קודם כל את ח"כ פרח, ואחרי דבריך אני אסכם את

הדיון. אבל אני מבקש ממך, תשיב לנו על השאלה הזאת, כי עד עכשיו לא

קיבלנו בתחום הטלוויזיה תשובה לשאלה שלנו. אני מניח, ח"כ צוקר, שאני

מבטא גם את דעתך בנושא הזה.
י. פרח
אני רוצה לומר שנכון שבמתכונת שעות הזמן

המוגבל שיש לנו בטלוויזיה אנחנו דורשים יותר

ממה שהיא יכולה לתת, זה נכון. תמיד הטיעון הזה עולה, והטלוויזיה בצדק

שואלת מה היא צריכה לתת קודם. אבל עדיין בעיית המינון חשובה. אני חושב



שהשאלה מה מעניין את הצופים היא שאלה נכונה, אבל אי אפשר לדעת מה

מעניין את הציבור, אם לא נותנים להם מיגוון עשיר. כלומר, אתה לא יכול

לעשות סקר על דבר שלא רואים. אולי זה כן מעניין? יכול להיות שדברים

מסויימים, לו היו ניתנים יותר, והיו נבדקים בסקר, היו מעלים ענין אצל

סוג מסויים של אנשים. בגלל הבעיה הזאת, נכון שהנושא של המינון הוא חשוב

ביותר, ויש דברים מסויימים שאולי אפשר לצמצם, כדי לתת גם לאחרים

להתבטא. בהחלט ראוי לעשות סקר. אבל איך נעשה סקר על דבר שאין לו בסיס?

אני יכול לעשות סקר על דבר שניתן, אבל אם הוא לא ניתן? אם ישנם תחומים

שאינם ניתנים כלל, וחצופים לא יכולים להתייחס לגבי אותם דברים, אז הסקר

הזה לא יכול להיות אמיתי.

אם נכון הוא מה שאמר יואש אלרועי שאחת המיגבלות היא בצד הטכני של

הציוד, אנחנו כבר אמרנו את זה לא פעם. יש כספים בטלוויזיה, ואנחנו

יודעים שהאוצר לוטש את עינו לכספים הללו. כשאני שאלתי למה לא מעלים את

שכרם של העובדים - ואני אומר, שכרם של העובדים בטלוויזיה הוא כזה שאף

פעם לא עשו די בענין הזה, אמרו לי שמזה לא משלמים, כי זה מיועד למטרה

אחת: לפיתוח. אם ציוד נכלל בתוך פיתוח, צריך לרכוש ציוד. צריך באמת

לעבור לציוד יותר חדשני, לציוד של העידן הזה. אם זה יכול להקל, למה

עושים עוול? אם יש תקציבים, למה לא עושים את זה?
א. מקל
לענין אמצעי השידור. הבעיה היא לא בעיה של

אמצעי שידור, אלא של שעות שידור. שעות

השידור שקיימות לספורט, אם העורך רוצה, הוא יכול לתת כדורסל, כדורגל,

איגרוף, נשים, גברים.
היו"ר מ. בר-זהר
כרגע שמענו, שאם למר אלרועי היתה ניידת

שידור נוספת, או אמצעים נוספים, הוא יכול

היה לצלם מספר ארועים נוספים, שהוא לא יכול לצלם עכשיו כי אין לו

הכלים.
א. מקל
אני לא רוצה להתחיל פה בוויכוח פנימי בתוך

הרשות.
היו"ר מ. בר-זהר
זוהי ועדת כנסת, ואנחנו רוצים לשמוע הכל.
א. מקל
אם אתה רוצה, אני יכול לומר שלמר אלרועי יש

קונספציה, שאני לא מסכים אתה, והיא שצריך

לשדר רק כדורגל וכדורסל. אני כבר הוצאתי לו מכתב לפני 4 חודשים, כהוראה

לשנות את זה, בעקבות התערבות ועדת הספורט של הרשות, ולא נעניתי. אפילו

כממונה עליו לא נעניתי. אני חושב שהקונספציה שלו לא נכונה. הוא חושב,

הוא אמר לי את זה לא פעם, שהוא צריך לשדר כדורגל וכדורסל בעיקר. אני

חושב שהוא טועה, אני רוצה לראות פיתוח ספורט כחול-לבן.
היו"ר מ. בר-זהר
לנו הוא אמר דברים שונים.
א. מקל
זה מה שידוע לי משיחות אישיות. יש לנו על זה

חילוקי דעות, אני חושב שהוא טועה בקונספציה

שלו. אמנם צריך לתת כדורגל וכדורסל, אבל צריכים לתת גם דברים נוספים.



נוסף לכך, אני אומר כאן, שאם תובא בפני ההצעה לקנות ניידת מיוחדת

לספורט, או איזה דבר אחר, נאשר כל הצעה ממין זה. מעולם לא הוגשה לי שום

הצעה ממין זה של מתן ניידת מיוחדת לספורט. היום הספורט מקבל את האמצעים

מתוך מחלקת החדשות. יתכן שזה מהווה בעיה, אבל מעולם לא הוגשה שום בקשה

לשנות את הנוהג הזה או לעשות משהו אחר.

י. פרח; קונספציות של חברים לא נדונות? כל אחד יהיה

נעול על הקונספציה שלוו

א. מקל! אנחנו אמרנו קודם שבאחרונה התקבלה החלטה

במוסדות הרשות, והיא מחייבת את כולנו. אותי,

את מנהל הטלוויזיה, את מנהל החדשות, את מנהל הספורט, את כל המנהלים,

ולפי זה נפעל. אבל אני אומר שזו הבעיה. אישית, דעתי היא - וזה הכיוון

שנלך אליו - שצריך לשדר אותם ענפים חשובים, אבל צריך לטפח כחול-לבן. לא

רק בתחום הספורט. בכל תחום צריך לטפח כחול-לבן.
היו"ר מ. בר-זהר
רבותי, אנחנו נסכם את הדיון. נדמה לי שאנחנו

נשארנו ללא תשובה מספקת. לא קיבלנו תשובה

מספקת מרשות השידור. כל התשובות שלכם אומרות לנו דבר פשוט, שמה שהיה

הוא שיהיה. אנחנו שומעים שיש ויכוח ברשות השידור, אנחנו שומעים שאין

אמצעים מספיקים לרשות השידור, וזה הדבר המוזר ביותר בעיני. נפלא

מבינתי. 200 מיליון שקל מונחים בכספת, ואין די אמצעים לקנות ניידת

שידור, או לקנות את האמצעים המספיקים.

רבותי, המצב אינו לרוחנו. אנחנו תובעים מכם בשם ועדת הספורט לשנות את

המצב הקיים בתחום הזה. כלומר, לספק קודם כל למחלקת הספורט את כל

האמצעים הדרושים, כדי שתוכל לכסות ארועי ספורט במדינה. לא סתם אתם

גובים אגרה, ומקבלים הכנסות מכל הכיוונים. דבר שני, אנחנו תובעים מכם

לחלק את זמן שידורי הספורט בצורה יותר הוגנת בין הענפים השונים. לשתף

את הענפים של האתלטיקה והענפים שאינם מיוצגים. לתת את הייצוג המתאים

לספורט הנשים. אנחנו נקיים דיונים נוספים, ונתבע מכם תשובות בנושאים

הללו. לא יתכן להמשיך כך. אנחנו מבקשים שבמסגרת הרחבת השידורים שלכם

תוסיפו גם זמן - לא מתבקש זמן רב, לא מדובר פה על שידורים ארוכים. אבל

גם דקות ספורות שמתווספות לשידורים ביום אחד יכולות לשנות במידה מרובה

את הענין. אנחנו יודעים מה חשיבותה של טלוויזיה, והראיה היא, שבאמת

הופנו פחות טענות אל הרדיו.

ד. צוקר; אולי בניגוד לכל מה שאמרתי קודם, אני לא כל

כך אוהב את הענין הזה שוועדת כנסת תובעת

משהו מעתונות כלשהי. כלומר, אני כן אוהב את זה בוויכוח ציבורי, בדיון

ציבורי, אבל אני לא רוצה שתהיה ועדה שתובעת לכסות את זה כך או אחרת,

משום שאני לא אוהב שהכנסת תכתיב לעיתונות, או משהו דומה. אני לא רוצה

שהם יישמו שום דבר שאני אמרתי כחבר כנסת. היה דיון ציבורי ונשמעו

דברים. אני חושב שזה לא טוב שכנסת תסכם עבור כלי תקשורת כלשהו, ודאי לא

ממלכתי.
היו"ר מ. בר-זהר
הבנתי את הערתך בנושא הזה. מאחר שמדובר בכלי

תקשורת ממלכתי, ולא בעתונות חופשית, ומדובר



בנושא ספציפי מאוד, ולא בנושא פוליטי חלילה - אני חושב שאנחנו יכולים

להביע גם על-ידי כך את אי-שביעות רצוננו מהמצב הקיים.

תודה רבה לכם רבותי, בזאת הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה כשעה 13:10

קוד המקור של הנתונים