ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 09/01/1990

שאילתות; תקנות אבטחת מוסדות חינוך

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 92

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שלישי, י"ב בטבת התש"ן (9 בינואר 1990). שעה 00;09
נכחו
חברי הוועדה: מ' בר-זהר -היו"ר

אי אליאב

פ' גולדשטיין

אי גמליאל

ר' זאבי

חי מירום

נ י מסאלחה

י י פרח
מוזמנים
י' ידלין - סמנכ"ל משרד החינוך והתרבות

מי שפר - ראש תחום בטחון, בטחון ושעת חירום

ז' וכסלר - קב"ט ארצי למוסדות חינוך

בי נסים - משרד החינוך והתרבות

נצ"מ ד' ברינקר - ראש מחי סיור, משטרת ישראל

סנ"צ ר' מור - ראש מדור אבטחה, משטרת ישראל

ע' דונסקי - סגן מזכ"ל הסתדרות המורים

חי מוסקונה - מנהל מחי שרותי בטחון וחרום

בעירי ית רחובות

מי מזרחי - יו"ר ארגון ועד ההורים הארצי

ג' ראובן - מזכ"ל ארגון ועד ההורים הארצי

ש' גבעולי - לשעבר ראש המשמר האזרחי

י' אדרי - יו"ר הסתדרות הסטודנטים
מזכירת הוועדה
די גורדון

רשמה: ע' הירשפלד
סדר-היום
1. שאילתות.

2. תקנות אבטחת מוסדות חינוך.



שאילתות
מי בר-זהר
אני פותח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת בענין: תקנות אבטחת מוסדות

חינוך. בראשית הישיבה שאילתות של חברי-הכנסת.

פ' גולדשטיין;

יש לי שתי הערות ושתיהן מופנות אליך, אדוני היושב-ראש. אתה העברת החלטה

במסגרת הוועדה בדבר הקצאת 3% מכספי אגרת רשות השידור לטובת גלי צה"ל.
הי ו "ר מ' בר-זוהר
לא קבענו את האחוזים.

פ' גולדשטיין;

בלי אחוזים. היות והדברים מתגלגלים, הייתי רוצה לדעת מה עלה בגורל ההחלטה

הזאת, כי אני חושב שאם החלטנו, אנחנו צריכים לדאוג שההחלטה גם תבוצע.

שנית, אני חושב שאתה כיושב-ראש ועדת הספורט, והוועדה, חייבים להגיב על הדברים

שאמר הבוקר עמוס מנסדורף.
מי בר-זהר
אני אמסור לך את תגובתי כבר במקום. קודם-כל, בענין גלי צה"ל קבלתי תגובה

חיובית מהגורמים הנוגעים בדבר, אבל לא קבלתי תשובה סופית על כמה אחוזים מדובר

ומתי זה יבוצע.

בקשר להתבטאותו של עמוס מנסדורף, אני שלחתי אליו מברק. כתבתי לו שאני

סבור שכוחו במחבט עולה על כוחו במלים והצעתי לו שיניח למלים ויתעסק במחבט. אבל

אנחנו עוד נשמע מה קורה בנושא הזה.

פ' גולדשטיין;

אני רוצה להבין איך נדע מה קורה עם כספי האגרה.
הי ו "ר מ' בר-זוהר
בקשתי ממזכירת הוועדה לפני כמה שבועות לוודא ביצוע של כל החלטות הוועדה

בתקופה האחרונה. כשאקבל את התשובה אודיע על כך לוועדה.
ר' זאבי
1. אני למד מהעתונות שיצאה חוברת לימוד על זכות הציבור לדעת על המתרחש

בשטחים והיא הופצה בבתי-הספר. היות והחוברת הוכנה על-ידי האגודה לזכויות האזרח,

אבל בעידוד משרד החינוך והתרבות, יש לי סיבות לחשוב, לחשוד ולחשוש שזה לא מאוזן

וזה טעון בקורת. אני מבקש שהחוברת הזאת תוצג בוועדת החינוך. אני רוצה גם להבין

ולדעת מהו הקשר בין האגודה לזכויות האזרח ובין משרד החינוך. האם זה גוף מוכר,

ממלכתי , מוסמך, ומה שהוא כותב הופך להיות חומר לימוד בבתי-הספר?

2. שאילתה שניה שהיא די דומה. המכון לחינוך לדמוקרטיה מציע לבתי-הספר מערכי

שעור אקטואליים על ההתנגשות של המשטרה עם מפגיני "שלום עכשיו " בשבת לפני

כשבועיים. אני מבקש לראות את החוברת הזו. אני מבין שהמכון הזה הוא חלק ממשרד

החינוך.
ב' נסים
זה לא מכון, זו מחלקה לחינוך.

ר' זאבי;

כך כתוב בעתון.

3. שאילתה שלישית נוגעת לעליה. אני הושב שאנהנו צריכים לבקש ממשרד החינוך

שיציג לנו את ההיערכות של מערכת החינוך ויז-א-וי גלי העליה שיבואו.

היו"ר מי בר-זוהר;

זה בוצע. אנחנו ביקשנו גם לעשות או דיון או סיור באולפנים כדי לראות איך הם

נערכים.
ר' זאבי
זה לא רק אולפנים. זו גם קליטה פיזית של הכתות. אם יהיו משמרות, איפה הם

ייקלטו. החינוך צריך להשפיע גם על משרד הקליטה. אם ישלחו את כולם למצפה רמון,

שם אין מורים, נשאלת השאלה איך נערכים לזה?

היו"ר מ' בר-זוהר;

אני מציע גם שנעלה את זה כשאילתה, אף-על-פי שאנחנו מטפלים בזה במסגרת

סדר-היום, כדי שנוכל לקבל תשובה מוגדרת יותר.

גם לי יש מספר שאילתות. קיבלתי פניה מהטתדרות המורים בסעיף בת-ים, שהיא מאד

פעילה, בקשר להתאבדות של תלמידה בת 15.5 בבת-ים. לפי הדיווחים והפרסומים בעתונים

מקומיים יש טענה שמדי חודש מגיעים לחדר המיון של בית-החולים וולפסון כ-50

בני-נוער לאהר נסיון התאבדות. זה נראה לי חמור מאד, וזה דיווח של מנהל הדר

המיון, שגם הזדהה בשמו.

המוקד של השאילתה הוא הטענה שהועלתה שאין מספיק פסיכולוגים בתחנות השירות

בבת-ים. לפי מה שנאמר לנו, על-פי המלצת משרד החינוך צריכים להיות 27 משרות של

פסיכולוגים ובפועל קיימות 9.5 משרות. אם אמנם כך הדבר, יש בזה חומרה רבה מאד, כי

בהחלט ניתן לקשר את זה עם העובדה שיש נסיונות הרנאבדות ואין מספיק טיפול.

קיבלתי פניה מאת חבר-הכנסת לשעבר זיידן עטשי בקשר לספר ללימוד אנגלית "טייס".

הוא טוען שהספר הזה הוא בהרבה מעל רמת תלמידי י"א-י"ב והוא משיג תוצאה הפוכה

למטרת לימוד השפה, כי הספר פשוט לא ניתן להבנה על-ידי התלמידים. מר עטשי היה גם

קונסול ישראל בניו-יורק והוא יודע את השפה האנגלית. אני מבקש לקבל תשובה על כך.

יש לי מכתב מאת יו"ר ועד המורים הטכנולוגיים מר מיכאל פרידמן, שטוען שכל

הנבואות השחורות לגבי החינוך הטכנולוגי הן בתהליך של התגשמות. אין ציוד מתאים

לביצוע הרפורמה, אין ספרי לימוד, יש קיצוץ שעות בעבודה, רמת התלמידים השנה נמוכה

מרמת התלמידים בשנה שעברה, וזה משפיע על הישגים של התלמידים.

אנחנו עוסקים בחינוך הטכנולוגי, אבל אם זה המצב, צריך לשקול את כל הנושא

מהדש. אני בכל אופן מבקש תשובה על כך ובשאר הנושאים נדון כשהדבר יבוא לידי

ביטוי.
חי מירום
יש לי שאילתה שאינני יודע כל-כך למי להפנות אותה, אם אלינו או אל משרד

החינוך. כתוצאה מדיונים על המצב שהתהווה במושב עין-יהב, הוקמה ועדה משותפת

למזכיר תנועת המושבים יחד עם דוד פור, ועוד גורם אחד, שהיתה אמורה לטפל בענין.



השבוע קיבלתי שיחת טלפון מ"משפחות המיעוט" שטוענות, שנמנע מילדיהן הקטנים להשתתף

בתנועת הנוער בישוב, כלומר בפעולות של חטיבת בני המושבים.

אינני יודע אם הוועדה המיוחדת שהקמנו עובדת. אני יודע שהוועדה ירדה לשם פעם

איות והיתה שם תקרית בגלל נוכהות של עתו נאים. אני מבקש לדעת כיצד אפשר לסיים את

הענין הזה.

היו"ר מי בר-זוהר;

מאהר שאנחנו יזמנו את הקמת הוועדה, נפנה למשרד החינוך ונבקש לבדוק מה קורה

בענין הזה.

י' פרח;

אני מבקש להעלות נושא שנראה לי שהוועדה צריכה להתייחס אליו בכובד ראש, והוא

קשיי המגבית היהודית והסוכנות היהודית לאסוף את הכספים שהם חשבו לאסוף, והדבר

הראשון שהם עומדים לעשות כתוצאה מחוסר ההישג הזה הוא לפגוע ולקצץ מיד בתקציב של

עלית-הנוער. אני חושב שזה אחד הדברים החמורים ביותר. עלית-הנוער נפגעה קשה גם

בלי הקיצוצים האלה ואלפי ילדים נמצאים ללא מסגרת מתאימה. דווקא היום, בשעה של

קליטת עליה חדשה וגדולה, שארנה יבואו הרבה ילדים, זה הזמן לחזק את עלית-הנוער והנה

עומדים לקצץ בתקציבה.

אני חושב שמחוברנה של ועדת החינוך והתרבות להתייחס לענין הזה.

היו"ר מי בר-זוהר;

אני מבקש ממך, ברוריה, לברר אם יש כוונה לקצץ בתקציבים, ולפי זה אנחנו גם

נקיים דיון מיוחד, שנקשור אותו עם הנושא הקודם שהועלה כאן על-ידי חבר-הכנסת זאבי

על היערכות מערכת החינוך לקראת העליה הגוברת.

תקנות אבטחת מוסדות חינוך

הי ו "ר מ' בר-זוהר;
אנחנו עוברים לנושא שעל סדר-יומנו
תקנות אבטחת מוסדות חינוך. בשנה שעברה

דנו בענין של אבטחת מוסדות חינוך והגענו למסקנה שלא ייתכן להמשיך בשיטה הקיימת,

שהיא במידה רבה שיטה של הולכת שולל. כשי ושבות אמהות בבתי-ספר וסורגות, אין לזה

שום קשר עם אבטחה של מוסדות חינוך. אנחנו תבענו להחליף את השיטה הזאת ונאמר לנו

שמכינים דו"ח בנושא הזה. אני מבין שמר גבעולי מגיש לנו אתה דו"ח היום, ואני

מעביר לו את רשות הדיבור.
ש' גבעולי
לפני שאציג בקיצור את ההמלצות אני רוצה לומר משהו על גישת הוועדה ואיפיוניה.

הוועדה מורכבת מגופים פונקציונליים ואנחנו קיימנו הרבה ישיבות כדי להגיע באמת

לקונסנסוס, ואני חושב שהגענו. לא ידוע לי על דעות מיעוט עד כה.

כשבדקנו עם גורמי הבטחון את הערכתם למצב הבטחוני, לא חל בו שינוי בסיסי, למעט

אולי תופעה שהתרומה בשנה האחרונה, של התקפות יחיד, מטורף. כלומר, נוסח דרדור

האוטובוס. החששות הם לא רק מחוליה חמושה אלא מאדם אחד שהוא פנאטי ומסיבות כלשהן

הוא מתקיף במין התקפת התאבדות אולי.

הנקודה השניה שבדקנו הוא הצורך באבטחה מסיבות של אלימות, סמים, והגענו לכלל

מסקנה עם גורמי הבטחון שאבטחת מוסדות חינוך חייב להיות תופעת קבע במדינת ישראל

בטווה הנראה לעין. כלומר, אנחנו לא מציעים עצה לזמן קצר. אנחנו רוצים להתארגן

כך שהנושא יוסדר לאורך שנים, בלי להגזים. במשטרת ישראל וגם בצה"ל לא מצאו מקום

לנהוג כאילו קרה משהו חריג. השאיפה היתה לא להגזים בענין, ועם זה, לתרום על בסיס



שתי הוועדות הקודמות, ועדת דוידי וועדת שרלין, שרוב המלצותיהן מומשו, לתרום נדבך

נוסף לטווה ארוך, והוא חייב להיות מוסדר לא על-ידי התנדבות קצרת-טווח שיש בה הרבה

מאד טורח. רצינו גם להסיר את גורמי השחיקה שיש בין הנהלת מוסדות חינוך, בין

המורים, בין ההורים לבין הרשות המקומית, מאבק מתמיד עם הורים שיבואו לשמור.

לפעמים ועדי הורים שכרו שומרים בשכר, וועדי הורים אינם יישות שרשאית ויכולה

להעסיק עובדים. היא לא יכולה לדאוג להם לביטוה, לפנסיה וכו'.

זה היה הבסיס. סיירנו בהרבה מקומות. ראינו דוגמאות מוצלחות יותר ומוצלחות

פהות והגענו להמלצות, שמופיעות בעמוד 3 בהומר שבידכם.

"1. הוועדה ממליצה להיעזר בשמירה מקצועית בשכר לנקודות תורפה ולגיבוי מערכת

האבטחה הקיימת". אם נלך לסטנדרד ארצי הוא גם יהיה יקר מאד וכתוצאה מזה הוא יהיה

ברמה לא מספקת, וגם לא נכון, כי לא כל מוסדות החינוך הם ברמה שווה של סיכון.

אנחנו רואים את הרשות המקומית, עם גורמי הבטחון שיש בה - המשטרה, אנשי הבטחון של

הרשות, קב"טים של משרד החינוך וכדומה - ובאזורים שבאחריות צה"ל גורמי צה"ל -

אנחנו רואים את הגוף הזה, שהוא מרוכז ברשות המקומית, כגוף שצריך לקבוע את מידת

הסיכון הנכונה לכל מוסד, בכל עת, וזה משתנה.

אופי הפגיעות הוא ענין של אופנה. כשיש אופנה של דקירות בסכין, זו סדרה.

אופנה של דרדור אוטובוסים, וכדומה. לפעמים מוסדות חינוך באזורים מסויימים יכולים

להיכנס לאיזו שהיא אופנה וצריך על המקום לבלום את אורנה אופנה.

היו"ר מי בר-זוהר;

מר גבעולי, יש לך נתונים על תופעת האופנות בבתי-ספר?

שי גבעולי;

לא היו פיגועים בבתי-ספר.

היו"ר מ' בר-זוהר;

מעולם?

שי גבעולי;

בכפר-סבא היו מטענים ליד בית-ספר, בתחנות אוטובוסים, ליד גדר בית-ספר חיה,

וכדומה.

היו"ר מי בר-ז והר;

אבל מעולם לא היה נסיון מכל סוג שהוא לפגוע בבית-ספר?

ש' גבעולי;

אפשר להתייחס באופן נפרד לכל מטען שהיה אחד בכפר-סבא, אחד בהרצליה, אחד

בבני-ברק, אבל כשבודקים אותם רואים שכולם על ציר מסויים של דרך שמוליכה מקלקיליה

לרמת-גן. לכן, גוף רציני שעושה הערכת מצב בטחונית לא מדבר על הרצליה בהכללה.

הוא אומר שמוסדות חינוך בנתיב הזה אולי יש בהם יותר רגישות, וגם זה בערבון מוגבל.

אבל יחד עם זה, זה תנאי להפניית משאבים ולהגברת עירנות. אנהנו חושבים שאין תחליף

לעירנות ולהערכת מצב מתמדת ושוטפת שתפקידה למנוע הירדמות ושיגרתיות, שהיא גם

בזבוז אמצעים וגם חושפת נקודות תורפה.

אם כן, אנחנו חושבים שהרשות המקומית היא גורם אחראי. אחרי כל ההמלצות של

גורמי הבטחון היא חייבת להיעזר גם בשמירה מקצועית בשכר לנקודות תורפה ולגיבוי

מערכת האבטחה הקיימת. אנחנו למדנו מדיון שהיה בוועדה הזאת בין חברות שמירה, או

שומרים גברתנים בשכר, ואנחנו חושבים שהשאלה הזאת צריכה להיות מוכרעת במישור



המקומי. יש מקום שבאמת נכון להעמיד שומר בשכר. אנחנו יודעים, למשל, שבבתי-ספר

שבהם היו תופעות של אלימות, עיריית תל-אביב היא הציבה שומר בשכר באותו מקום והוא

אמור לענות על הבעיה.

ח' מירום;

מה זה נקודות תורפה?

שי גבעולי;

אלימות וסמים, אבל גם בתחום הבטחון. יכול להיות בית-ספר שהוא קורבן של הטלת

אבנים בגלל קירבתו למקום מסויים. הנסיון והערכת המצב הם שצריכים להוביל אותנו אל

הסיכונים הפוטנציאליים וצריך לענות עליהם.

אנחנו חושבים שצריך להשאיר בתוקפן את התקנות לשעת-חירום של אבטחת מוסדות

חינוך, כי הן מאפשרות לנו לתת גיבוי מיידי למצבים שמשתנים במהירות לתקופה קצרה,

כל עוד לא ענינו על הבעיה בפתרון של קבע.

ניסינו להציג מודל, שהוא מודל לא לשעה אלא מודל ארוך-טווח לאבטחת מוסדות

חינוך; איך אנחנו חושבים שבמדינת ישראל רצוי ונדרש לאבטח מוסדות חינוך. קודם-כל

האמצעים הפיזיים. יש לדאוג לקיומם של אמצעי מיגון כגון גידור, שער מתאים. אני

רוצה להוסיף שאין שהשקיע בגידור זמני. זה זריקת כסף, כי אחרי שנתיים או שנה גדר

הרשת הרוסה. הגידור צריך להיות מראש קשיח, אסתטי, שנותן תשובה גם לבעיות הבטחון,

גם לבעיות הבטיחות וגם לבעיות האסתטיקה וכדומה.

בבתי-ספר על-יסודיים תימשך שמירת תלמידים ויינתן גיבוי לשמירה זו באמצעות

חברות שמירה שתפעלנה שמירה סטטית ואבטחה ניידת, כפי שיסוכם אתן במפרט. ראינו

דוגמה של מפרט בעיריית רחובות, ומשטרת ישראל גם היא קובעת איפי ונים. במקומות

מסויימים, כמו קרית חינוך גדולה, יהיה מוצדק להחזיק איש בטחון תקני בסגל הקריה.

יש קריות חינוך המונות 5,000 תלמידים.

י י פרח;

כשאתה אומר בתי-ספר על-יסודיים אתה מתכוון גם לחטיבות ביניים?

שי גבעולי;

אנחנו סיכמנו שגם חטיבות הביניים. אבטחה כזו נמצאת מאחורי מיגון פיזי,

ואפילו תלמיד צעיר בן 13 שעומד מאחורי שער סגור ושואל את הנכנס לסיבת רצונו

להכנס, יש לו כפתור אזעקה במערכת אינטרקום אל חדר המורים והוא יכול להפעיל

שיקול-דעת אם לפתוח את השער או לא, ואין מצפים שבגופו הוא יבלום איש אלים.

היו"ר מ' בר-זוהר;

אתם גם דנתם בעלות התקציבית של הדברים האלה?

שי גבעולי;

כן. לגבי הצד הפיזי הכנו תוכנית רב-שנתית והיא מופיעה כאן במסמך. התוכנית

הרב-שנתית תיקבע לפי עדיפויות שייקבעו על-ידי גורמי הבטחון. כי ברור לנו

שאי-אפשר בשנה אחת להגיע אל המודל הנכסף.

אנחנו מבקשים שהרשות תכלול בתוכנית האבטחה, באותה הערכת מצב בסיסית, גם את

הפעילות הבלתי-פורמלית אחר-הצהרים ובערב וגם בטיולים.



כדי לאפשר את ביצוע המודל המשולב בהתאם להערכת המצב המקומית יש לנקוט אמצעים

אלה: א. יש למצוא מקורות תקציביים להשלמת המיגון והטלפונים תוך זמן סביר. ב.

יש לאפשר לרשות לגבות אגרת בטחון תמורת שירותי בטחון מוגדרים ומפורטים, על-פי תקן

וסיווג בטחוני שיאושרו על-ידי גורמי הבטחון. בישוב שבו תונהג אגרת בטחון, תופסק

שמירת ההורים, למעט מקרי חירום קצרים.

פי גולדשטיין;

של מי ההצעה להנהיג אגרת בטחון?

ש' גבעולי;

הוקמה ועדה שהוטל עליה להגיש המלצות בנושא אבטחת מוסדות חינוך. הוועדה

מיוצגת על-ידי יו"ר ועד ההורים המרכזי, על-ידי מזכ"ל ועד ההורים הארצי, על-ידי

הסתדרות המורים וארגון המורים, מרכז השלטון המקומי ועל-ידי משרד החינוך.

פ י גולדשטיין;

והם הסכימו להטיל על ההורים תשלום אגרה?
שי גבעולי
ההורים סבורים שממשלת ישראל צריכה לספק את הבטחון לילדיהם, אבל הם ריאליסטים

וכתחליף לשמירת הורים, עם כל הקשיים שיש בכך, הם מוכנים להשתתף בתשלום, אבל בתנאי

שהאגרה הזאת תהיה בסכום סביר, שלפי הערכתם צריך להיות בין 15 ל-20 שקל לשנה לכל

בית אב.

הדבר הזה יכול להיות ניתן לביצוע אם יתקיים ברשות המקומית מכרז הולם לחברות

השמירה, עם נתונים ואיפיונים וקריטריונים, ואם הענין יהיה אזורי. אנחנו עלינו על

השאלה של ישובים קטנים שבהם יש מעט תלמידים ומעט בתי-אב שישלמו אגרה, ושמענו

ממרכז השלטון המקומי רעיון שחברת שמירה שמקבלת, למשל, את רחובות, היא תקבל בעסקת

חבילה גם ישוב כמו מזכרת בתיה. כלומר, אם ארנה רוצה את באר-שבע, תקבל גם את

דימונה. יכול להיות שבישוב קטן חברת השמירה לא תרוויח, אבל הרווחים שהיא תצבור

בישוב גדול יעשו לה את הענין לכדאי. זה עדיף מאשר הממסד יתחיל לסבסד ישובים

קטנים. צריך לראות את הענין הזה ניתן לפריסה.

ההערכה שלנו, גם עם הגורמים שמפעילים חברות שמירה וגם עם מרכז השלטון המקומי

שעושה מרקר בנושא, ועוד לא ראיתי את התוצאות, היא שהרעיון ניתן לביצוע ב-20 ש"ח

לבית-אב. אם החישוב הזה נכון, האבטחה השוטפת מסודרת ואנחנו נשארים עם הבעיה של

השקעות היסוד. נתקלנו בראשי ערים שלא אהבו את המחשבה של אגרה.

הערה נוספת לגבי האגרה. היא מוציאה את החיכוך בין המוסד להורים, כי אגרה

משלמים לרשות המקומית. הנושא של גביה על-ידי מוסדות חינוך הכניס הרבה אווירה

קשה. אנחנו חושבים שמותר באזסוריםכ מסויימים להשאיר להחלטת הרשות אם לגבות אגרה

או להשאר בשמירת הורים בהתנדבות, אם שם הענין יתנהל כמו שצריך והגורמים המפקחים

צריכים לקבוע את זה.

אנחנו חושבים שפה ושם, ואנחנו לא מדברים על דבר מאסיבי אלא על מטרת נקודה,

צריך להוסיף כמה תקנים של קציני בטחון כדי שהמערכת הזאת תפעל כמו שצריך. נתתי את

הדוגמה של קרית חינוך, ששם יש מקום לאדם שעיסוקו בטחון. או אם אני לוקח עיר כמו

ירושלים רבתי, שצריכה לפקח על אבטחת מוסדות חינוך, היא צריכה מערכת של כמה קציני

בטחון שהם יוכלו להיות בשטח ולפקח. אנחנו לא מדברים על הרבה. אנחנו מדברים על

תוספת של אנשים בודדים פה ושם. בקנה-מידה ארצי דיברנו אולי על 20 - 30 איש.
פ' גולדשטיין.
מי יהיה אחראי על השמירה? חברות שמירה, או שיקחו, למשל, את הפנסיונרים של

המשמר האזרחי? אתם חשבתם גם על זה?

שי גבעולי;

אנחנו חושבים שצריך לתגבר את נושא ההתנדבות. קשה מאד לבנות לאורך שנים -

ולצערי אנחנו רואים את זה היום באזורים שבהם יש קושי לגייס מתנדבים בכל תחום:

לב"י, האגודה למען החיל וכו'. כל התנדבות שמשתרעת ללא קץ, מתחילה לרדת. לכן

אנחנו רואים בהתנדבות תיגבור למערכת קיימת.

פ' גולדשטיין;

ומי יבצע את השמירה?

שי גבעולי;

האחריות על הפיקוח היא על הרשות המקומית, על משרד החינוך עם הקב"טים שלו

שמפוזרים בשטח, כאשר חברות השמירה מתחייבות בחוזה, על-פי איפיונים, לספק את

הדרוש. טיב השירות שההורים מקבלים חייב להיות מנוסח בחוזה שהם חותמים עליו. זה

בסיס חוקי לאגרה. הפירוט שההורים יקבלו יגדיר שמוסדות חינוך ברמת סיווג אי יקבלו

כך וכך, רמת סיווג בי יקבלו כך וכך, אבל בסמכות הרשות המקומית, עם גורמי הבטחון,

המשטרה וכדומה, לשנות סיווגים.

ר' זאבי;

הגוף המאבטח הוא הרשות המקומית או מנהל בית-הספר. הם צריכים לתת לו הנחיות

שהוא חייב לפעול לפיהן.

פי גולדשטיין;

איך אתה פותר את בעיית הדמוקרטיה ואת הפניות לבג"ץ, כאשר בבית-ספר בירושלים,

למשל, לא יכולים אחמד או מוחמד לשמור על התלמידים?
שי גבעולי
בסיווג של השומרים הוכנסו איפיונים שסוכמו עם משטרת ישראל. זאת אומרת, מיהו

שומר שמקבל אישור, אם שירת בצה"ל או לא שירת בצה"ל וכדומה.

פי גולדשטיין;

אני מבקש פירוט בענין זה.

ר' זאבי;

אם הוא יוצא צבא ואין לו תיק פלילי, הוא שומר.

שי גבעולי;

במוסף 1 לנספח בי של המלצות הוועדה נאמר; יישומר - גילו עד 55 שנה. משרת או

שירת עד קבלת פטור בשירות מילואים פעיל. למד 8 שנים לפחות והוא בעל ידיעה בסיסית

של השפה העבריתיי. ממאבטח דורשים כבר רמה יותר גבוהה.

פ' גולדשטיין;

זאת אומרת שחלק מהיהודים החרדים לא יבצעו פעולות שמירה, כי חלק מהם לא עונים

על הקריטריונים.
שי גבעולי
לא נכנסנו לסוגיה הזאת. אפשר לעשות כמו במשמר האזרחי אישור חריג. במשמר

האזרחי משתתפים ערבים שלא שירתו בצה"ל, כאשר השמות שלהם עברו והם קיבלו אישור.

אותו דין יכול להיות אולי גם עם בחורי ישיבה.

נכנסנו לעוד סוגיה של אבטחת מוסדות חינוך ערביים בערים מעורבות, וזה צריך

להיכלל באחריות של הרשות המקומית. הם חשופים לסיכונים במידה מסויימת וכל

הסידורים של גידור וכדומה דינם כדין המוסדות שלנו.

היו"ר מ' בר-זוהר;

אתם עסקתם גם בנושא של המוסדות להשכלה גבוהה?

שי גבעולי;

לא. אלה דברי עד כאן.

היו"ר מ' בר-ז והר;

תודה רבה לך. אנחנו נפתח בשמיעת האורחים שלנו, אבל לפני-כן אני מוסר את רשות

הדיבור לחבר-הכנסת זאבי.
ר' זאבי
ההחלטה של הממשלה לתקנות שעת חירום לאבטחת מוסדות חינוך ניתנה בשנת 1974

בעקבות האסון במעלות כהחלטת מצב-רוח. אני לא נגד החלטות מצב-רוח. פוליטיקאים

יכולים לתת החלטות כאלה כדי לענות על לחץ של הציבור, אבל אחרי שנה-שנתיים-שלוש

שנים מוכרחים לחשוב על כך מחדש. מה שקרה הוא, ש-16 שנה זה נשאר באנרציה של החלטה

מקרית, מזדמנת, נכונה או לא-נכונה לשעתה, ובמשך השנים זה עלה לפרט ולמשק מיליונים

אדירים. זה לא עלה למדינה, מתקציבה. לכן טוב עשתה ועדת החינוך שהיא דרשה השנה

בירור בענין והיום נעשית בדיקה של הוועדה.

ההתרשמות שלי מדו"ח הוועדה היא שאנחנו צריכים לברך ולאמץ את המלצותיה ואנחנו

צריכים לסגת מהאבטחה המקרית המזדמנת, שהיא לא אבטיח. היא "אבטחה" של אמא, של

אבא, של אחות או אח גדול. זה בדיוק מסרגה מול קלצ'ניקוב, כפי שכתבתי פעם במאמר,

ואנחנו לא נמנע כך פיגועי פח"ע. טוב שבמשך השנים אנחנו רואים את זה כבר לא בהיבט

פח"עי או אנטי-פח"עי אלא גם בהיבט של האבטחה במובן הרחב יותר של המושג, נגד

פרחחים, נגד ונדליסטים ונגד סוחרי סמים, פושרים וכן הלאה. זה חורג כבר מהכוונה

הבסיסית של הממשלה בתקנות שעת חירום לאבטחת מוסדות חינוך, כי הכוונה פה היא

להרחיב את זה כבר לכל.

הפתרון הנכון הוא לעשות לא תקן אחיד אלא תקן ענייני. אין הכרח שזה יהיה זהה.

היו"ר מ' בר-זוהר;

ארנה מדבר על סיווג בשתי קטגוריות.

ר' זאבי;

לא שתי קטגוריות. הגוף המנחה צריך לעשות הערכת מצב תקופתית. המשטרה צריכה

לשבת עם יד על הדופק ולהגיד: מספיק לבזבז. אני יודע שכאשר מתקשרים עם חברת אבטיח

נוצרים הרגלים, יש כבר תקציב וכו'. אבל אם אנחנו רוצים להיות באמת עם היד על

הארנק של המדינה, ובמקרה זה גם של ההורים, אין ברירה אלא להגיד; המוסד שילדי למדו

בו ברמת-השרון, למשל, לא צריך להיות מאובטח. אין שם פושר, אין שם פח"ע ואין שם

שום דבר. אם יהיה - נציב שמירה, לא יהיה - ניתן ליפו, כי ביפו צריך, בעכו

ובסלאמה. כלומר, אני בעד זה שהגוף המנחה, משטרת ישראל, יידע שהוא עושה לא תקן



אחיד אלא תקנים מגוונים, וגם אותם הוא כל הזמן בודק תקופתית, לפחות פעמיים בשנה,

אם יש או אין בזבוז.

לפי דעתי המשטרה צריכה לבנות חברת שמירה משטרתית. זה לא מודל שאנחנו המצאנו

אותו, צריך להעתיק אותו מסינגפור. יש בעיה של יוצאי המשטרה שצריך לדאוג להם

לפרנסה. זה נותן עיבוי למשטרה לשעת חירום. אלה אנשים שלא צריך לבדוק בציציות

שלהם, כי הם שירתו 20 - 25 ו-30 שנה במשטרה. יש דוגמה כזו יוצאת מן הכלל, שקיימת

זה 25 שנה בסינגפור. אנחנו יעצנו לתם והם הקימו את זה. יעצנו את זה גם לעצמנו

אבל בארץ זה לא התקבל.

זו צריכה להיות חברת שמירה ממלכתית. מהידע שיש בידי, חברות שמירה חיות על

רווח של 300% עד 400%. זה אומר שהתקורה היא כל-כך גדולה, שאין סיבה שזה יתבזבז

בין גופים פרטיים, שזה ישאר בידי המשטרה. המשטרה צריכה לבנות לצדה זרוע נוספת של

חברת שמירה ממלכתית שהיא תתן את הכוחות האלה, עם גמישות מסויימת.

לסיכום, אני חושב שהוועדה הלכה בכיוון הנכון. אנחנו צריכים לרדת מתקנות שעת

חירום, שההורים או האחים המבוגרים מבצעים את השמירה. זה בזבוז אדיר למשק. אנחנו

צריכים לעודד את המשטרה לבנות חברת שמירה ממלכתית, צמודה למשטרה כזרוע נוספת,

ואנחנו צריכים לבקש מהמשטרה שלא יהיו תקנים סכמטיים ואנכרוניסטיים אלא שהם יהיו

ענייניים לכל מקום ונבדקים תקופתית.

היו"ר מ' בר-זוהר;

תודה רבה. אני רוצה לוודא אם ברור למשרד החינוך שאנחנו לא נאשר השנה את

התקנות שאישרנו בשנה שעברה, מפני שכבר אבד עליהן הכלח, וגם דו"ח ועדת גבעולי

מוכיח את זה באופן חד-משמעי.

שי גבעולי;

אנחנו ראינו בזה פוטנציאל שאפשר לממש אותו, אבל לא הכרחי. התקנות לא

מפריעות.
היו "ר מ' בר-זוהר
אנחנו סבורים שהתקנות שאישרנו בפעם שעברה הן המשך למסורת הבזבוז, ואנחנו

אישרנו אותן בתנאי שיוגש לנו דו"ח שיתן לנו פתרון חלופי לבעיה, אם היא קמה. אבל

אינני רואה סיבה שאנחנו נמשיך לאשר דבר שאיננו משפיע.

מר מרדכי שפר, בבקשה.

מ' שפר;

אתייחס תחילה לדבריך האיורונים לגבי תקנות שעת חירום. לדעתנו, כל עוד לא

ניתן לאכוף ולחייב את הרשויות המקומיות להתקין אגרה, אנחנו חייבים להשאיר את

התקנות האלה ולאפשר את האפשרות האלטרנטיבית שהוועדה אכן לא רואה אותם כאפשרות

נבחרת. הכוונה היא שמירת הורים.

היו"ר מי בר-זוהר;

אבל אמרנו לכם כבר בשנה שעברה שאנחנו לא נאשר אותן יותר.

מ' שפר;

השאלה היא מה הם הפתרונות האלטרנטיביים. בהתאם להוראות הבטחון הקיימות, מדי

בוקר יש לסרוק את חצר בית-הספר, כל חצר בית-ספר. אם המשטרה תאמר שיש מקומות שלא

צריך לסרוק אותם, בבקשה.



פ' גולדשטיין;

מי עושה היום את הסריקה?
מי שפר
את בתי-הספר סורקים מורים, שמחייבים אותם לעשות זאת בתוקף אותן תקנות ולא

מתוקף תקנה אחרת, והורים שנקראים לצורך הענין הזה. ברגע שהתקנות יבוטלו, לא

יהיהו סריקות בוקר בבתי-הספר.
היו"ר מ' בר-זוהר
מר שפר, הרי ברור לך שאנחנו לא כל-כך לא מבינים. לא לזה אנחנו מתכוונים,

ואתה יודע את זה. אנחנו מדברים על שמירת הורים, ואת זה אנחנו לא נאשר. זה בזבוז

שלא היתה בו אפילו אוז אחד של תועלת. את זה לא נאשר יותר. אשמח מאד להתקין

תקנות חדשות, או לשנות את התקנות הקיימות כדי שהסעיף הזה שדיברת עליו, שהוא סעיף

בהחלט חיוני, ימשיך להתקיים. על זה אין ויכוח, אנחנו נעשה את זה ברצון רב.

שמירת הורים לא נאשר יותר.

מ' שפר;

מקובל עלינו.

פי גולדשטיין;

אתם כנראה לא לוקחים אותנו ברצינות מירבית, מסיבה פשוטה, שאתה שואל אותנו מה

הם הפתרונות האלטרנטיביים. אתם הייתם צריכים לבוא ולהציע לנו פתרונות

אלטרנטיביים, שנעזור לכם לקבל אותם, ולא לשאול אותנו כעבור שנה. אתם יודעים שכל

הפעמים שאישרנו את התקנות, עשינו זאת לא ברצון אלא מתוך כורח המציאות, שיכנוע

ורצון ללכת לקראתכם. אבל אחרי שבשנה שעברה נאמר לכם במפורש שלא נאשר יותר את

התקנות, הייתם צריכים לעשות משהו.

מ' שפר;

הוועדה הלכה ברוח ההחלטות של ועדת החינוך של הכנסת והיא תומכת ואומרת במפורש

שאנחנו רוצים שתהיה שמירה ממוסדת. אם ועדת החינוך של הכנסת, משרד החינוך ומרכז

השלטון המקומי יקבעו את זה בצורה מסודרת, שהשמירה חייבת להיעשות על-ידי גורמים

ממוסדים, אנחנו מברכים על זה בכל לב. אין לנו ויכוח בענין הזה. החשש שלנו הוא

במקרה שלא יאכפו את זה על הרשויות המקומיות ואז יש לנו בעיה.

ר' זאבי;

חבר-הכנסת גולדשטיין אמר לך דברים ברורים. את מה שאתה רוצה להבטיח תיזום

בתקנות חדשות. הממשלה תכתוב אותן ותעביר החלטה, אבל אתם צריכים להניח לתקנות

הישנות.

מ' שפר;

אני רוצה להשיב לחבר- הכנסת הרב גמליאל. כשמר גבעולי הציג את הענין של

הקריטריונים לשומרים, הכוונה היתה לאותן תביעות לחברות שמירה. כלומר, אם השמירה

תיעשה על-ידי חברות שמירה, הדרישות שלנו מחברות השמירה יהיו כאלה שיבטיחו שלא

ייכנסו אנשים שלא שירתו בצבא, והכוונה ברורה. לא התכוונו לחוגים החרדים.



אי גמליאל;

לא כולם יודעים מה זה חרדים וחושבים שכל החרדים דומים. יש חלק מהחרדים

שלומדים וחלק שאינם לומדים. אחוז החרדים במשמר האזרחי בשדרות הוא יחסית הרבה

יותר גבוה מהאוכלוסיה הכללית.

היו"ר מ' בר-זוהר;

אני שוחחתי על כך עם הרב גמליאל, ואכן יש הרבה חרדים, כפי שהוא הסביר לי,

שמשרתים בצה"ל וממלאים את תפקידם הבטהוני. אינני רואה שום מניעה שבעולם שאנשים

כאלה ישתתפו באופן פעיל ביותר באבטחת מוסדות חינוך. אין על כך חילוקי-דעות.

חי מירום;

אני רוצה לשאול שאלה להבהרת הענין. אני קורא בדו"ח שהמלצות הוועדה התקבלו

באופן חיובי על-ידי מרכז השלטון המקומי. יתר-על-כן כתוב: מרכז השלטון המקומי

בוחן אפשרויות של התקשרות עם חברות שמירה וגם את שאלת הטלת האגרה. מה מונע מאתנו

לבצע מעבר מהיר מתקנות שעת חירום הקודמות לתקנות שעת חירום חדשות ברוח המלצות

הוועדה, וזה מה שצריך לעשות פה.

הי ו "ר מ' בר-זוהר;

חבר-הכנסת מירום, זה בדיוק הנושא שאני רוצה להבהיר עכשיו. משום-כך אני רוצה

שנשמע את אנשי מרכז השלטון המקומי, משרד ההינוך והמשטרה ונבדוק אם יש בכלל סיבה

לעיכוב. מר וכסלר, בבקשה.

ז י וכסלר;

במשך כל השנים קיימנו לפחות פעמיים בשנה דיונים ושאלנו את עצמנו ואת הגורמים

המוסמכים היכן וכמה צריך לשמור. האם 2, 3 או 4 הורים, או הורה אחד. שנית,

מה שרצינו ואנחנו רוצים גם היום הוא להבטיח שיהיו פיקוח ושמירה על מוסדות החינוך.

אנחנו נשמח אם הענין הזה ייצא אל הפועל ומיד.

לצערי הרב, לפני 15 שנה הצעתי שיקימו חברת שמירה ממלכתית ולא הקימו אותה.

אני חושש מאד שלא יקימו אותה גם השנה.

היו"ר מי בר-זוהר;

אם ניתן להם פתח, הם לא יקימו אותה גם השנה.

ז' וכסלר;

לא, לא. אנחנו נתמוך בזה ונעשה את זה. אבל אנחנו רוצים להבטיה שתהיה שמירה על

מוסדות החינוך. אם הענין הזה לא יבוצע, והרשות המקומית לא תאמץ את המלצות הוועדה

ואת המלצות ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, אנחנו רוצים להבטיח שאפשר יהיה לחייב

את ההורים לשמור.

היו"ר מ' בר-זוהר;

אבל הגענו למסקנה ששמירת ההורים איננה שמירה. כדאי שתבין את זה. אנחנו

הגענו למסקנה שתפיסתכם ששמירת הורים היא שמירה, איננה קיימת. הורה בבית-ספר הוא

לא שומר. כשתבינו את המסקנה שלנו תבינו שצריך למצוא לזה משהו חלופי ולא לשמור את

זה שוב כמוצא החוצה.

לפי דבריך, מה שהיה הוא שיהיה, כי מרבית הרשויות המקומיות יגידו; בשביל מה

אני צריך את זה? אנחנו לא נאשר את זה.



ז' וכסלר;

אני שואל: האם ועדת החינוך של הכנסת טוענת, תחייב, והיא תאמר את זה

בהחלטותיה, שחובת שמירה על מוסדות החינוך קיימת?

היו"ר מי בר-זוהר;

ודאי, לא באמצעות ההורים.

ז י וכסלר;

בסדר. אנחנו בהחלט מקבלים את זה.

י' ידלין;

אני בטוח שהוועדה תבטיח שיתבצעו רק דברים אחראים. זה לא ענין של מה בכך,

ואני לא תומך בזה, אבל אני רק רוצה להסב את תשומת הלב. הוועדה אומרת פעמיים

בהמלצות שלה, שכולנו מתלהבים מהן ורוצים לממש אותן, שהשמירה המקצועית היא גיבוי

למערכת אבטחה קיימת. הוועדה לא מציעה לבטל את מערכת האבטיח הקיימת.

היו "ר מ' בר-זוהר;

את האבטחה על-ידי ההורים.

י' ידלין;

אני אגיד לך מדוע אני חושב שהכוונה להורים. אני רק רוצה שלא נעשה דברים לא

אחראיים ונשקול את זה בכובד-ראש. לכן אומרת הוועדה שיש להשאיר בתוקפן את התקנות

לשעת חירום שמדברות על גיוס הורים לשמירה. זאת אומרת, אי-אפשר לבטל את הקשר בין

שני הדברים האלה וצריך לשמוע מאנשי המקצוע באיזו מידה מערכת האבטחה הקיימת, עם

ההורים ועם כל החסרונות שלה, יש לה איזה שהוא משקל. אם מישהו אומר שזה משקל

שמביא נזקים קשים בתחום המשק, נשאלת השאלה איך אינה מעמיד ערכים של בטחון מול

ערכים של עלות משקית. הבעיה קיימת.

אם נציגי משטרת ישראל יקבלו את הצעתו של חבר-הכנסת זאבי, או יגידו: תנו לנו

שבוע-ימים כדי להביא את זה לשר המשטרה, ויחזרו ויודיעו שהם מקימים חברת שמירה

ממלכתית, כפי שהציע חבר-הכנסת זאבי, שתקבל על עצמה את האחריות לאבטחת מוסדות

החינוך בארץ לפי שיקולים מקובלים, מובהקים, אנחנו יודעים שזה פתרון.
פ' גולדשטיין
שמירת הורים זה בלוף, זה גילוי ערווה.
י' ידלין
זו הצעה מצויינת, אבל צריך לשמוע אם מי שהציעו לו לקבל אחריות, אמנם מקבל על

עצמו את האחריות.
היו"ר מ' בר-זוהר
אני לא בטוח שהבנת את דבריו של חבר-הכנסת זאבי. חבר-הכנסת זאבי התייחס לנושא

של חברות השמירה ואמר שהאפשרות שהוא ממליץ עליה היא הקמת חברה ממלכתית. לא תוקם

חברה ממלכתית, יעסקו בזה חברות שמירה פרטיות.



י' ידלין;

בסדר.

היו"ר מי בר-זוהר;

זה לא הדבר שבא מול שמירת הורים. כלומר, או מקימים חברה ממלכתית או ממשיכים

בשמירת הורים.

י' ידלין ;

אני אומר שאם רק יקבלו את הצעתו של חבר-הכנסת זאבי, זה פתרון רדיקלי, מקובל

על כולם. מן הראוי שוועדת ההינוך והתרבות של הכנסת תשאל את המשטרה באופן ברור אם

היא מוכנה לקבל את האחריות הזאת על עצמה, מפני שאנחנו חושבים שזה הדבר הטוב

בי ותר.

לגבי הרשויות המקומיות. מבחינה משפטית מוצע שוועדת החינוך והתרבות של הכנסת

תאשר - משום שהדבר הזה צריך להיעשות בהתייעצות אתה - שירות חדש שניתן במסגרת אגרת

השירותים הנוספים בתשלום הורים במערכת. כל אגרת השירותים היא הרשאה לגבייה תמורת

שירות שניתן. אגרת השירותים לא מחייבת את מתן השירות, אלא אומרת: אם נתת את

השירות הזה, זכותך לגבות את עלותו, כפי שוועדת החינוך והתרבות של הכנסת מאשרת.

מאחר שאגרת השירותים הנוספים היא רק הרשאה, מתעוררת השאלת מה נעשה עם מי שלא ינצל

את האופציה הזאת ברשויות המקומיות כדי לתת אפשרות לגבות את עלותו.

עד היום, פרט לחוקי מדינה, לא כפו על רשויות מקומיות לעשות דברים. מאחר שזו

אגרה בתוקף של הרשאה, נשאלת השאלה מה נעשה עם רשויות מקומיות שלא נכנסות לענין

הזה? איזו אלטרנטיבה אחרת יש לנו?

עם כל הכבוד, גורמי הבטחון, שהם מומחים קצת יותר גדולים מאנשי משרד החינוך,

מסרו את הדו"ח הזה ואמרו בענין הזה דברים ברורים.
פ י גולדשטיין
אתה חושב שהוועדה הזאת צריכה לאשר כל הערה? שנים אנחנו מתמודדים עם הנושא

הזה. כל הזמן אנחנו אומרים לכם שהנושא של שמירת הורים הוא בלוף ואתם לא שומעים

אותנו וכל שנה אתם חוזרים על אותו דבר.
חי מירום
הכוונה שלי היתה להכניס את זה לתקנות.

ע' דונסקי;

שתהיה תקנה חדשה.

היו"ר מי בר-זוהר;

אנחנו אמרנו לכם את דעתנו. כנראה שאתם לא רוצים לשמוע אותה, ולא אחזור עליה

פעם נוטפת. הבנתי את הרמזים לגבי מחשבה אהראית ולגבי הבנה בענייני בטחון. כדאי

שגם אתה תבין את הרמזים שלנו. לא נאשר יותר שמירת הורים. נקודה. תגישו לנו

הצעות חדשות לתקנות - נאשר אותן ברצון. אם לא - שמירת הורים.

אני רוצח לשמוע כעת את נציגי מרכז השלטון המקומי ומשטרת ישראל. מר מוסקונה,

בבקשה.



חי מוסקונה;

בהתייחס לתקנות שעת חירום, שזו מסכת גדולה מאד של עשה ואל תעשה, שמתחילה

אי-שם מוקדם בבוקר ונגמרת עם סגירת מוסדות החינוך בערך, נושא שמירת ההורים הוא

פרק אחד בתוך כל אותן תקנות. אם קיימת אפשרות שהוועדה המכובדת תתן כלי טוב

שיחליף את שמירת ההורים, לדעתי הכלי צריך להינתן. הוועדה ג0 צריכה לחשוב שהכלי

יינתן ויאושר לפני סגירת האופציה של שמירת ההורים.

אולי כדאי גם לחשוב על כך שרוח ההתנדבות אצל ההורים תהיה כזו שהם ירצו ויהיו

חלק מאבטחת מוסדות החינוך, ולא לפסול את זח ולהגיד ששמירת הורים היא כיסוי ערווה.
היו"ר מי בר-זוהר
אנחנו חושבים שגם אם ההורים יתנדבו זה לא יעזור. השאלה היא איפה עומד מרכז

השלטון המקומי בנושא הזה.

חי מוסקונה;

מרכז השלטון המקומי מקבל בברכה את בדיקת הנושא מחדש ורואה בחיוב את הנושא של

מתן אמצעים כספיים לרשות המקומית, לפי החלטרנה, במסגרת ועדת הבטחון העירונית לקיים

את אבטחת מוסדות החינוך בצורה הנאותה והמתאימה לישוב המדובר.

י' ידלין;

ומרכז השלטון המקומי יוכל להבטיח שזה יקרה בכל ישוב?
היו"ר מי בר-זוהר
אי-אפשר להבטיח את זה בכל מקום. גם אי-אפשר להבטיח בכל בית-ספר שההורה יבוא

בבוקר לשמור על הילדים.

חי מוסקונה;

אפשר לעגן את זה בתקנות, שראש העיר, או האחראי על הישוב, יהיה חייב לתת תשובה

לנושא הבטחון של מוסדות החינוך שברשותו.

פ' גולדשטיין;

מה שמעניין את מר ידלין הוא שהאחריות לא תיפול את משרד החינוך.
י' ידלין
לא, להיפך.

פ' גולדשטיין;

ואז הרשות המקומית, משרד החינוך, משטרת ישראל והגורמים הבטחוניים יטפלו בנושא

הזה.

היו"ר מי בר-זוהר;

יש בדיון הזה היבט משפטי כיצד ינוסחו התקנות. אנחנו נתייעץ עם היועץ המשפטי

של הוועדה שלנו, יחד עם היועץ המשפטי של משרד החינוך, כדי לנסח את התקנות מחדש,

כך שהשמירה לא תכלול שמירת הורים ושתכלול את הפתרון לבעיות שהועלו. זו עמדת

הוועדה והוועדה לא תזוז מעמדתה זו.



רשות הדיבור לניצב-משנה ברינקר, ראש מחי סיור במשטרת ישראל.

ד' ברינקר;

שתי הערות. 1. אנחנו שותפים להמלצות שהוגשו לכם. 2. בנושא חברת שמירה

ממלכתית שעלה כאן. יכול להיות שזה רעיון טוב, אבל זה לא רעיון שעולה בקנה אחד עם

לעדיה ומשימותיה של המשטרה. אם הברת שמירה הוא דבר חיובי, הוא יכול להיות חיובי

במסגרת גופים ממלכתיים. אם משרד החינוך חושב שאבטחת מוסדות החינוך דורשת חברת

שמירה יותר רצינית, אין שום מניעה שתוקם חברת שמירה ממלכתית במסגרת משרד החינוך.

זה יכול להיות רעיון טוב.

הנושא של חברות שמירה פרטיות הוא פתרון שיש להיזהר מלהתעלם ממנו באשר ליכולת,

לכושר ולכישורים של הברות השמירה שקיימות היום. באבחנה חד-משמעית שהורים לא טוב

וחברות שמירה פרטיות - כן טוב, יש איזה שהוא עיוות של מהות השמירה. כך שלדעתי

צריך לשקול בנושא של ביטול שמירת ההורים, מצבים שבהם נצטרך באופן מיידי לתגבר

ולהכין שמירה כן טובה של הורים במקום. את זה צריך לשקול כשבאים לבטל את שמירת

ההורים, או לבטל על-תנאי, או חלקית.

הי ו "ר מ' בר-זוהר;

כמה מקרים קרו לך של הורים שסיכלו פעולות חבלניות, שהצילו בתי-ספר?

די ברינקר;

בנושא של סיכול ומניעה קשה לנו לומר.

הי ו "ר מ' בר-זוהר;

יש מקרה אחד שאתה יכול לספר לנו עליו?

ד' ברי נקר;

אני לא יכול. אולי מר שפר יכול.

ז' וכסלר;

אני יכול לתת לספר לך על ארבעה מקרים של הורים שסיכלו פעולות חבלה. אני רוצה

לחזק את דבריו של איש הבטחון, שממנו אנחנו מקבלים כל הזמן את ההוראות. אנחנו

קיבלנו נתוני מחשב מאנשי ההבלה של משטרת ישראל מאנשי החבלה לפיהם היו 32 מקרים

שבהם היו 7 מטענים מחוץ לבית-הספר ובתוך בית-הספר. בתוך בתי-ספר שבהם לא היינה

שמירה, הונחו 6 מטענים. בתוך בית-ספר, באותם מקומות שבהם היתה שמירה של הורים,

מנעו כניסת מטענים פנימה.

היו"ר מי בר-זוהר;

הם עצרו את האדם שהביא את המטען?

ז י וכסלר;

הם לא עצרו, אלא הוא לא נכנס, ואת זה צריך לדעת.

ר' מור;

אני מבין את המגמה ואת הרוח ואני זוכר עוד את התקופה שלפני 3 - 4שנים שגם כן

קמה ועדה, שנציג המשטרה בה היה ניצב לזרוביץ, והיא החליטה על השינוי במצב, כפי

שהוא קיים עד היום בנושא של שמירת הורים.



לדעתי האישית כראש מדור אבטחה, שמירה של חברות שמירה היא הרבה יותר יעילה,

מכיוון שאתה יכול גם להנחות גוף מסויים, לכוון אותו, להדריך אותו וכו'. אני חושש

קצת איך המודל הזה יעבוד בשטח. לכן, הוועדה תמיד יכולה להתכנס ולהחזיר מצב

לקדמותו, כי התקנות האלה יישארו בתוקפן, רק הסעיף שמדבר על שמירת הורים יימחק.

מכיוון שכך, צריך לבחון את המודל.

מ' מזרחי;

אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה. אני חושב שנעשתה פה עבודה יוצאת מן הכלל,

גם מבחינת עקביות, הזמן שהוא הקציב לעבודת הוועדה, וגם מבחי נת המסקנות עצמן.

ארגון ההורים הארצי כבר שנתיים זרעם ואומר ששמירת הורים בבתי-ספר היא לעג לרש.

שום דבר לא נעשה. ההורים משלמים מכספם לפנסיונרים חסרי נסיון וללא כל ידע 30,

40 ו-50 שקלים כדי שישמרו, ואת כל האחריות הטילו על ההורים.

מה שקורה הוא שכל השמירה היתה מוטלת על מנהל בית-הספר והוא הטיל אוו1ה על ועד

ההורים וועד ההורים הפך להיות הקורבן בנושא הזה. מה גם שנעברו עבירות, כי ההורים

אינם רשאים להעסיק עובדים, ולכן אין תיק במס הכנסה ובביטוח לאומי. מר גבעולי

דיבר על כך ולא אחזור על הדברים. א

לכן, לדעתנו המסקנות וההצעות שהוגשו לכם בהחלט עונות על המצב.

אנחנו הסכמנו גם שההורים יממנו את השמירה, בגלל המצב התקציבי של המדינה וכל מה

שקשור בכך. כשאין ברירה ההורים יסכימו לממן את השמירה, ולדעתנו אין ברירה.

מה שמטריד אותנו הוא אם הרשויות המקומיות יבצעו את המסקנות ככתבן וכלשונן,
ואומר מדוע. אנחנו אומרים
כל רשות מקומית תהיה אחראית על הבטחון. לא ייתכן

שהרשות המקומיות תוריד את אחריות השמירה לוועד ההורים או למנהל בית-הספר. לכן

אנחנו רוצים לקבוע באופן חד-משמעי שהאחריות היא הרשות המקומית. בכל רשות מקומית

שתקום ועדת אבטחה יהיה נציג של ועד ההורים.

הי ו "ר מ' בר-זוהר;

הרשות המקומית אמרה לכם שהיא מוכנה לקחת על עצמה את הענין במידה ויימצאו

התקציבים לכך.

חי מוסקונה;

ועדת בטחון היא ועדת חובה בכל רשות מקומית.

מ' מזרחי;

אדוני הי ושב-ראש, אנחנו יודעים שזה קיים אבל אנחנו יודעים שאנחנו לא שותפים.

לכן אני מדגיש את הנקודות האלה. אנהנו חושבים שאם היתה חברת שמירה ממלכתית זה

היה הרבה יותר טוב, אבל במציאות הקיימת אנחנו מוכנים להתפשר שיהיו חברות שמירה

פרטיות, כאשר ההעסקה וכל הכרוך בכך יוטלו על הרשות המקומית.

באשר לגובה האגרה שתגבה הרשות המקומית. לאחר בדיקה קבענו שהמחיר יהיה 20

שקל. גם כאן אנחנו מבקשים לקבוע שזה המחיר המקסימלי ולא שכל רשות מקומית תגבה

למעלה ממנו.

ע' דונסקי;

שמחתי לשמוע את אלה שדיברו לפני על הקמת רשות ממלכתית ולא חברות פרטיות. זו

היתה דעתנו גם מבחינת האחריות והמקצוענות, למרות שבהמלצות הוועדה מדובר על

כישורים וקשרים שנדרשים מאנשים שיעסקו בענין הזה. אבל אנחנו רואים בשמירה

ממלכתית הרבה יותר חשיבות גם בשל האחריות וגם בנושא של העלויות. אני חושבת

שלחברה ממלכתית לא תהיה בעיה של רווח ואז אפשר יהיה לעשות את זה הרבה יותר זול.



אני רואה בזה פתרון להרבה מאד בעיות שדובר עליהן כאן, שזה כיסוי לכל הנושא של

בטחון, כי היו בעיות קשות מאד במוסדות חינוך קטנים ואזוריים, ובמוסדות של חינוך

מיוחד שאי-אפשר היה להפעיל בהם את האבטחה בדרך זו.

ברגע שהנושא יעבור לידיים מקצועניות, באחריות ממלכתית - ולא להוריד את זה

בשום פנים ואופן לוועד הורים מקומי או למישהו שיתתיעל לעסוק בענין של עמותות,

ודברים מהסוג הזה - אני מברכת על הענין וחושבת שוועדת החינוך והתרבות צריכה לאמץ

את המסקנות האלה, לפחות בסעיפים אלה, ולהפעיל אותם מהר ככל האפשר.

ג' ראובן;

בזמננו לחצנו לנסות לבדוק איך ממסדים את העניו, מפני שממילא הורים התחילו

לשלם. זה לא שאנחנו צריכים היום להמציא משהו ולהגיד: בואו נראה פטנט חדש איך

משלמים. אין לי פה הנתון, אבל הרבה מאד בתי-ספר מממנים היום אבטחת מוסדות חינוך

בכספם. לכן הצענו למסד את זה, כי הגענו למצבים שבתי-ספר גבו 70 שקל מהורה לחודש

ומסתבר שעשו שם "מונקי ביזנס" עם כספים.

שנית, אנחנו מדברים על 1,400 מוסדות חינוך יסודיים. בסך-הכל מדובר על מציאת

תעסוקה לעוד 1,400 איש. אני חושב שזה גם חלק מהענין שמדינת ישראל צריכה לראות

איך נותנים תעסוקה לאנשים כאלה. צריך ללכת לכיוון של מיסוד הענין הזה, להגיע

למחירים ריאליים ולתת אבטחה רצינית לבתי-הספר.
חי מירום
מהדיון הזה עולה שיש מיד לגשת ולצקת משפטית את הנחיות הוועדה לתוך תקנות שעת

חירום - שמירה על מוסדות חינוך. זה דבר שצריך להושיב עליו מיד את היועצים

המשפטיים ולבוא לכאן עם הפורמולה המשפטית המתאימה. למרות שאנחנו מסוייגים באופן

מוחלט משמירת הורים, אי-אפשר ציבורית להשאיר חלל ריק ולכן יש דחיפות-יתר לעבודתם

של היועצים המשפטי ים.

אני רוצה להעיר שהקמת חברת שמירה ממלכתית לא מעוררת את התלהבותי האישית. שעה

שהממשלה משתדלת להשתחרר מחברות ממשלתיות ולא להקים חדשות, קיימות היום מגמות

שונות בשוק הישראלי. אבל גם אם אפשר להשאיר אותה וצריך לקיים דיון, זה לא צריך

לעכב את הענין הזה, מפני שיש גורם שאפשר להעמיד אותו לרשות הענין הזה.

ע' דונסקי;

אתה מציע להטיל את השמירה על הג"א או על צה"ל?

חי מירום;

לא. היינה פה הערה נכונה שחברות השמירה יפרחו, יהיו עוד כמה אלפי מקומות

עבודה בשוק שיש להם מימון. אם ועד ההורים אומר: אנחנו מחייבים שמירה במימון

ההורים, מה אני צריך יותר מזה? אז יש לנו פה אפשרות של יצירת מקורות פרנסה

נוספים במשק הישראלי.
ע' דונסקי
בסדר, להעביר להם את המימון.
חי מירום
לבסוף, לא שמענו על המוסדות להשכלה גבוהה ואני מבין שאנחנו עומדים לשמוע על

כך. לא הבנתי מדוע הוועדה לא נזקקה לזה.



היו"ר מ' בר-זוהר;

מר אדרי ידווח לנו על כך. הוועדה לא נזקקה לזה מפני שזה נושא שונה. יש הבדל

מבחינת חלוקת הסמכויות.

חי מירום;

אני מציע לך, אדוני היושב-ראש, שלפחות בסוגיה של הנחיה תעביר את הענין

ליועצים המשפטיים, עם קביעת מועד להבאה. אני מבין שבענין הזה יש הסכמה של כולם,

כולל רשויות מקומיות, הורים והמשטרה. אין שום סיבה למה לא לגשת מיד לביצוע בשני
מישורים
גם אופציה לקביעה על-ידי הרשויות וגם חקיקה.
י' ידלין
אם יימצא פתרון משפטי, אין בעיות.

פ' גולדשטיין;

אני חייב להגיב על הערתו של מר וכסלר, שלא היתה במקומה ולא היתה סיבה לומר

אותה. במשך כל השנים אני תמכתי בעמדתכם בצורה הברורה ביותר. גם אני ביצעתי

שמירת הורים. בשנים האחרונות חשבתי שעמדתכם שגויה ולמרות זאת נתתי לה גיבוי.

בשנה שעברה העברנו החלטה וגם אמרנו לכם: קחו את האישור, תחזרו אלינו בשנה

הבאה. לכן, ההערה שלך, שאינני רוצה לחזור עליה, לא היה לה מקום ולא היתה לה

סיבה.

שנית, אני התכוונתי למה שאמרתי. בדרך-כלל אינה יכול להביא מקרים רבים של

הורים, אבל הגישה בסך-הכל אינה נכונה. במקרה זה אנחנו קובעים. הורים הם היהודים

הטובים ביותר בעולם, אבל איננו חושבים שזו הדרך הטובה ביותר לשמור על בתי-הספר

ועל הילדים שלנו.

לכן, כל דרך אחרת נראית לי. שיתוף-פעולה בית בית-הספר, קרי - משרד החינוך,

בין הרשות המקומית ובין הגוף שצריך לטפל בשמירה, קרי - המשטרה, הוא הגוף שצריך

לתת את הפתרון. אם תציעו לנו כל דרך שהיא, אני חושב שאנחנו נאשר אותה, ואתה אמרת

זאת בדבריך.
היו"ר מי בר-זוהר
אני מבקש ממר אדרי להסביר לנו איך מתבצעת השמירה באוניברסיטאות. אני מבין

שבאוניברסיטאות השמירה נעשית על-ידי סטודנטים, ניתן לפדות אותה בשווה-כסף ועל-ידי

כך להעביר אותה לחברות שמירה.
י' אדרי
לכל אוניברסיטה יש נהלים פנימיים אחרים. יש אוניברסיטאות שמעסיקות חברות

שמירה. בירושלים, עד השנה האחרונה, סטודנטים ביצעו את חובת השמירה.
פי גולדשטיין
כמה שעות שבועיות או חודשיות הסטודנט צריך לשמור?
י' אדרי
בין 4 ל-32 שעות לשנה. מדוע קיים ההפרשה הזה? האוניברסיטה סוברנית לפטור

אוכלוסיות מסויימות מחובת שמירה. משנת 1976 .בירושלים, משום-מה פטרו את

הסטודנטים הערבים מחובת שמירה ואז הנטל נפל רק על הסטודנטים היהודים, שבנוסף

ללימודים, שירות מילואים וכו', צריכים גם למלא חובת שמירה.



הבעיה התחילה להחמיר במיוחד במעונות בקמפוס בגבעת רם, שם האוכלוסיה מתחלקת

40% יהודים ו-60% ערבים. מה שקרה הוא שאותם 40% היו צריכים לשמור על כל ה-100%

בתדירות מאד גבוהה ולכן מספר שעות השמירה הגיע ל-32.

באגודת הסטודנטים נתקבלו פניות שונות ואמרנו שמבחינתנו האופטימום היה שיקרה

כפי שקרה בכמה אוניברסיטאות אחרות, שהעומס יהיה כולוה על האוניברסיטה, שתעסיק

חברת שמירה, עם נשק.

השמירה באוניברסיטה שונה מהשמירה בבית-ספר, כי באוניברסיטה השמירה מתבצעת

במשך היום במוסד עצמו ובמשך שעות הלילה במעונות. האוניברסיטה יכולה לחייב, למשל,

לחייבס טודנט שלא גרי במעונות, לשמור גם במעונות - דבר שלא קרה עד היום והשנה יש

כוונה לעשותו בגלל שריפת מכוניות בירושלים, ניפוץ זגוגיות, פריצות לחדרים וכוי.

אמרתי מה היה האופטימום מבחינתנו, אבל אנחנו צריכים להיות קצת ריאליים.

ניסינו לדחוף לכיוון וראינו שיש לנו קיר אטום. במהלך הקיץ עשינו סקר בין 450

סטודנטים בנושא השמירה באוניברסיטה ומתוצאות הסקר למדנו שהאלטרנטיבה הטובה ביותר

שנראית לסטודנטים היא פדיון שמירה. הווה אומר, כל סטודנט ישלם 70 ש"ח בגין חובת

אבטחה. אם הוא ממלא את חובתו, שהשנה היא 11 שעות שנתיות - כל הסטודנטים, יהודים

וערבים - כאלה שלומדים 10% חלקיות לימוד או 100%, כאלה שגרים במעונות או אינם

גרים במעונות - הוא מקבל את כל כספו חזרה ומעבר לזה. כלומר, סטודנט שמצבו הכספי

מאפשר לו ואינו רוצה לשמור, איננו שומר; וסטודנט אחר שאין לו - ומדובר בעיקר

בתלמידי המכינות הקדם-אקדמיות שסובלים מתנאים קצת פחות טובים - תם שומרים.

אני חושב שזה פתרון די טוב בתנאים שאנחנו עומדים בהם. זה לא אופטימלי

מבחינתנו, אבל זה פתר לנו כמה בעיות: 1. נושא ההעסקה; 2. נושא של חלוקה שוויונית

בין מגזרים שונים; 3 .חלוקה בין סטודנטים ששמרו 4 שעות, או לא שמרו בכלל, לבין

סטודנטים ששמרו 32 שעות.

באוניברסיטת תל-אביב השמירה מתבצעת, עד כמה שידוע לי, מכספה היא. אני חייב

לציין שגם בהסדר הזה האוניברסיטה מסבסדת את השמירה, כיוון שההעמסה על הסטודנט היא

רק 9 חודשים וב-3 החודשים הנותרים האוניברסיטה משלמת כסף מלא לכל סטודנט ששומר.

האוניברסיטה חייבת, במסגרת ההסדר הזה, להעסיק סטודנטים.

ע' דונסקי;

רציתי להתייחס לאינטנסיביות של הענין הזה עם כניסת יום חינוך ארוך.

שי גבעולי ;

אני הבנתי את עמדת ועדת החינוך והיא מקובלת עלי. הסיבות שאנחנו הצענו להשאיר
את החוק בתקפו הן אלה
1. אנחנו חשנו שהאגרה היא מעין פדיון שמירה של ההורים, כמו

אצל הסטודנטים. אנחנו עושים פה תרגיל. ההורים אומרים: השמירה שלנו אינה יעילה,

אנחנו מוכנים לשלם אגרה. ואנחנו אומרים: בסדר, לא תהיה יותר שמירת הורים. מחר
יש אפשרות, תיאורטית, שהורים יגידו
למה אני צריך לשאת בנטל בטחון? שיכניסו את זה

למס הכנסה ולמסים אחרים. לכן, הנקודה השניה היתה הצד המוסרי. אם חלילה, יהיה

פיגוע בבית-ספר, הורים עלולים לצאת בהפגנה ולדרוש שצה"ל יעמיד צבא בכל בית-ספר.

אני תמיד הרגשתי שחוק השמירה ונושא ההתנדבות היה פניה אל הציבור שאומרת:

חובת הבטחון מוטלת גם עליכם ואתם לא פטורים משמירה.

סיבה שלישית. יש מקומות מסויימים, כמו ערד למשל, שם כללו בחוק השמירה גם

שמירת הורים על מוסדות חינוך. זה היה באותה תורנות וזה פעל יפה בתקופה שאני יודע

עליה. השאלה היא איך לנסח בחוק כך שלא יימשך הדבר הלא-מוצלח הזה של שמירת הורים,

אבל שתהיה אפשרות פוטנציאלית למקרה חירום ספציפי או מאולתר במקום ובזמן.



לגבי מרכיבי הבטחון. אנחנו עשינו הערכה, כדי להשלים את הקיים בגדרות,

שדרושים 24 מיליון ש"ח. בדקנו אם ניתן להפנות כספים ממפעל הפיס. עקרונית קיבלנו

תשובה חיובית ממרכז השלטון המקומי.

לגבי טלפונים בגני ילדים, ההערכה היתה שלכל אשכול גנים צריך לפחות טלפון, וזה

2.5 מיליון ש"ח.

אני רוצה לציין שבנושא ההצטיידות באקדחים, במכשירי קשר, מוקדי מצוקה וכדומה,

יש פה טבלה שמעידה שהיתה התפתחות יפה בשנים האחרונות. יחד עם זה, יש להשלים את

הנדרש, וזה שוב באחריות של הרשות המקומית. חשוב מאד שהוועדה, בעת קבלת ההמלצות,

תדגיש את הצד הפיזי, שהוא בסיס לכל דבר.

לבסוף, אני רוצה להודות לחברי בוועדה.
היו"ר מ' בר-זוהר
מר גבעולי , משרד החינוך מקבל את ההמלצות שלך. הוא גם מתחייב לממן - -
מ' שפר
אנחנו משתתפים במימון אמצעים טכניים, בתקציבי הרשויות המקומיות בכל מה שנוגע

למערכות קריזה, מצוקה וכן הלאה במסגרת התקציב שעומד לרשותנו.

שי גבעולי;

כל חברי הוועדה גילו דאגה כנה לענין. אני רוצה לשבח במיוחד את נציגי ועד

ההורים המרכזי, מכיוון שהם אמורים לשאת בנטל.

היו"ר מ' בר-זוהר;

אני מסכים אתך. זה ייאמר לזכותם, כי באווירה של דמגוגיה ופופוליזם ששוררת

אצלנו, זה מרענן לעבוד עם ועד הורים כזה.
י י פרח
שמעתי את כל קשת הדעות כאן. אני מכיר את הנושא ואת הבעיות מקרוב בתפקידי

כמפקח מחוז במשרד החינוך.

ככלל, אין דבר שאפשר לומר שהוא טוב לגמרי. אני מכיר מוסדות חינוך במושבים,

שבהם יש שמירה מסודרת בצורה יוצאת מן הכלל, אבל בערים הגדולות יש בעיה. זו הבחנה

מאד מרכזית. ישוב שיש לו מוסד אחד פנימי והוא שומר עליו כעל בבת עינו, קל לו

לשמור עליו כי זו רשות מקומית קטנה, אבל כשמדובר בעיר שיש בה עשרות מוסדות חינוך,

שם מתחילת הבעיה.

כל עוד איננו מיישמים את הענין הזה הלכה למעשה, אסור לנלו לפגוע במה שיש לנו.

אני מכיר את ראשי הערים, שיגידו: מה אתם מטילים עלינו את הדברים האלה? אנחנו

צריכים להיות ערים לבעיות שיכולות להתעורר אצל ראשי ערים ורשויות מקומיות, ואסור

לנו לשחרר מהענין הזה בעיקר את מנהלי בתי-הספר, שלא יחשבו שהשמירה עברה כבר

לידיים אחרות. המנהל הוא הגורם המרכזי מס' 1 בבית-הספר. גם חברות שמירה פרטיות,

לא כולן הן מן הצדיקות והטובות ביותר והן עושות מזה גם "ביזנס".
ע' דונסקי
לכן צריכה להיות רשות ממלכתית.



י י פרח;

אני מסכים, אבל כפי שאמר חבר-הכנסת מרום, אין נטיה היום להקים חברות

ממשלתיות. היות וזו סוגיה יוצאת-דופת, מכיוון שהיא קשורה בשמירה, והיא יכולה

להיות מאורגנת עם המשטרה, אולי היא נושאת אופי אחר וצריך לדון על כך. אני חושב

שככלל הנושא שלנו במקרה זה חייב יעוץ משפטי רציני לפני שנחרוץ משפט, כי אנחנו

יכולים לעשות שגיאות ולהזיק לענין. עד שנבדוק את הענין ב-100% אני מציע לא לשלול

את שמירת ההורים, עד שנראה שהוקם הגוף שהוא מחוייב המציאות.
אי גמליאל
אני חושב שיש תמימות-דעים שצריך להעביר את השמירה לחברה לפרטית, וזה הדבר

המעשי ביותר. להקים חברה ממשלתית יקה הרבה זמן וזה לא כל-כך מעשי בטווח הקרוב.

על חברה פרטית אפשר לפקח ולתת לה הוראות כי היא מקבלת שכר, ואין ספק שצריך להריץ

את הענין.

היו"ר מ' בר-זוהר;

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון. אנחנו נפנה ונבקש מיד שמר בריק, היועץ

המשפטי של משרד החינוך, ומר בוטון, היועץ המשפטי של הוועדה שלנו, ייפגשו עוד

השבוע, על-סמך הפרוטוקול של הדיון הזה, ויתקינו לנו הצעה חדשה של תקנות. בהצעה

החדשה נוכל להכניס סעיף שיאמר שבמקרים חריגים שבהם עוד לא נמצא פתרון, או בגלל

תנאים מיוחדים של המקום, אפשר להמשיך באופן זמני בשמירת הורים, עד שיימצא הפתרון,

כדי שבית-הספר לא יישאר לגמרי ללא שמירה.
ע' דונסקי
אבל צריך באיזה שהוא מקום לסגור את זה במועד.

היו"ר מ' בר-זוהר;

בוודאי. ידובר רק בשנה הקרובה במקרים מיוחדים, כדי שבתום שנה של הפעלת

התקנות החדשות הוא יחוסל.

בנושא השני אני חושב שהיונה פה אולי אי-הבנה - ואני אומר את זה בעיקר

לניצב-משנה ברינקר - לגבי הצעתו של חבר-הכנסת זאבי. אחת האפשרויות שהוא רואה

כטובה היא האפשרות של הדגם הסינגפורי, ששם למעשה הם הקימו חברת שמירה ממלכתית

שמנקזת לתוכה חלק מפורשי המשטרה שעוסקים בבטחון. הסינגפורים אמרו: נקים חברה

ממלכתית שלתוכה יכולים להיכנס אך ורק שוטרים לשעבר. החברה הזו תציע את שירותיה

לכל מיני מוסדות, לא רק חינוך, וזו חברה שהופכת למעין עתודה למשטרה למקרים

מיוחדים שצריך לגייס כוחות ואין ברשותכם מספיק אנשים.

זה אחד הפתרונות. זה לא אומר שאם לא נצליח להקים חברה כזאת, לא נוכל לבצע את

התוכניות הללו. זה כמובן עדיף, מפני שאנחנו סומכים הרבה יותר על שוטרים לשעבר

מאשר על חברות שמירה.

נדמה לי שבנושא הזה יש הסכמה של כולם. בזה אני נועל את הישיבה. תודה רבה

לכם.

הישיבה הסתיימה בשעה 10:45

קוד המקור של הנתונים