ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 03/01/1990

ביצוע תכנית מענף

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקל מס' 90

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום ד',ו' בטבת תש'ן, 3.1.1990, בשעה 9:05

נכחו;

חברי הוועדה; היוי'ר מ. בר-זהר

פ. גולדשטיין ש. עמור

א. ולדמן ח. פארס

ר. זאבי ח. פורת

ח. מירום י. פרח

מוזמנים; י. שור, עתונאי

נ. קרן, מרכזת תוכנית מעוף

א. זימרן, דייר, מנהל המכללה ע"ש דוד ילין

ד. מור, ד"ר, מנהל האגף להכשרה והשתלמות, משרד החינוך

פ. סתווי, ד"ר, מנכ"ל האגודה לקידום החינוך העל-יסודי

ב. בדרשי, מנהל היח' להכוונת חיילים משוחררים, בטחון

א. לב-טוב, מנהלת היחידה לחיילים משוחררים, עירית

נצרת-עלית

י. ידלין, סמנכ"ל משרד החינוך

ב. נסים, משרד החינוך

י. פרנקל, מרצה במכללה ע"ש דוד ילין

ב. פרנקל, פרופ', יו"ר ועדת ההיגוי, מעוף

ז. בוים, יו"ר ועדת החינוך של ערי הפיתוח, ראש עיריית

קרית גת

ח. בקר, עיריית קרית'גת

מזכירת הוועדה; ד. גורדון

נרשם ע''י; חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

ביצוע תוכנית מענף
היו"ר מ. בר-זהר
אני פותח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות

בנושא ביצוע תוכנית מעוף. בפתיחת הישיבה,

שאילתות של חברי הכנסת.

פ. גולדשטיין; יש בתל-מונד פרוייקט שנקרא פרוייקט התחדשות.

מסתבר שעומדים להפסיק את הפרוייקט הזה, שהוא

פרוייקט שפועל בעיקר בשכונות, וצריך למצוא פתרונות חלופיים להפעלה

החברתית שלמעשה פועלת במסגרת זו. קורה שקשישים, ילדים בגיל הרך ונוער,

שפועלים במסגרת הפרוייקט, עלולים למצוא את עצמם ברחוב. אני יודע שראש

המועצה המקומית פנה גם לשר נבון. השאלה היא האם משרד החינוך והתרבות

יכול לבדוק, האם הוא יכול להעמיד אמצעים או לדחוף בדרך כלשהי את

הפרוייקט הזה, כדי שהוא ימשיך ויפעל. אחרת באמת, עשרות רבות, קשישים

וגם ילדים קטנים, ימצאו את עצמם ברחוב.

היו"ר מ. בר-זהר; שאילתא ראשונה, לגבי חטיבת ביניים בהרצליה.

הוחלט להקים חטיבת ביניים בהרצליה, ולשם כך

הוקמה ועדה שבה שותפים נציגי העיריה ונציגים של משרד החינוך. התברר

שאותה חטיבה צריכה לכלול גם את תלמידי הרצליה פיתוח. במהלך עבודתה של

הוועדה שינה ראש העיר את עמדתו, והודיע לוועדה שהוא לא יקבל את

מסקנותיה. הוועדה אמנם הסיקה להקים את חטיבת הביניים שתכלול את ילדי

הרצליה פיתוח, אבל ראש העיר סרב, ומסרב לקבל עד היום את מסקנות הוועדה,

שהוא בעצמו מינה. משרד החינוך נמצא חסר אונים מול העמדה של ראש העיר,

ואין חטיבת ביניים. אני מבקש לקבל תשובה דחופה ממשרד החינוך, מה הוא

מתכוון לעשות נגד ראש העיר, שמפר את חוקי המדינה ואת הכללים של הקמת

אותה ועדה שהוא בעצמו מינה.

ר. זאבי; הוועדה לא מחייבת אותו, הוועדה ממליצה.

היו"ר מ. בר-זהר; אתה אינך מכיר את העובדות.

ר. זאבי; אני מדבר על העקרון של מינהל ציבורי. היא

ממליצה, היא לא מחליטה.
היו"ר מ. בר-זהר
אתה אינך מכיר את העובדות. זו לא ועדה של

עיריית הרצליה בלבד, זו ועדה ששותף לה משרד

החינוך, ואני מבקש לקבל תשובה ממשרד החינוך. אם לא תהיה תשובה מספקת,

נצטרך לקיים על זה דיון בוועדה.

אנחנו עסקנו בנושא החינוך העצמאי. אני קיבלתי אתמול שוב ידיעות מקבוצה

גדולה של הורים מבני-ברק, על אותו מנהל, דוד שור, שלדברי משרד החינוך

הושעה מתפקידו, והוא ממשיך למלא את תפקיד המנהל. אני לא אוהב לחזור על

דבר שוב ושוב. אבל יותר מזה, אני קיבלתי מספר פרטים על העיר לגבי רישום

של גני-ילדים, שכבר 4 חודשים נמצאים הרבה ילדים בחוץ כ-15 ילדים וזאת

מאחר שסירבו לקבל אותם לגני הילדים, ניסו להקים להם כתת גן ילדים

ילדים לילדים ספרדיים בלבד, סירבו לפזר אותם בין כתות הגן האחרות,ויש

בפני הרבה מאוד מסמכים בנושא הזה. ?



אב מסויים הופנה לגן ילדים, ושם סירבו לקבל אותו,, כי הלימודים הם

באידיש. הוא אמר שהילד מוכן ללמוד אידיש, ואז אמרו לו שזה לא מקובל, כי

גם ההורים צריכים להיות דוברי אידיש.

קיבלתי גם טופס של תקנון שהופץ בין כל בתי-הספר בעיר בני-ברק, ובו יש
מספר סעיפים כמו למשל
יתקבלו רק תלמידים של הורים, שהאבות הינם בוגרי

ישיבות קדושות ליטאיות, חסידיות או כל זרם אחר כבחירת בית-הספר,

והאמהות תהיינה בוגרות בית-ספר או סמינרים של בית-יעקב. כלומר, כל הורה

חרד אחר איננו יכול להכניס את בנו לבית-הספר.

לבוש האבות יהיה ליטאי, לבוש ישיבתי, כולל מגבעת שחורה, כיפה שחורה

וחליפה; חסידי, כובע חסידי, כיפה שחורה, חליפה ארוכה. מאחר שההורים

הספרדים אינם לובשים את הלבוש לא הליטאי ולא החסידי, הם אינם רשאים

להכניס את ילדיהם לבית-הספר. לבוש ההורים יהיה בין בבית ובין ברחוב.

בבית חייבים להיות מתפללים ולומדים בהברה אשכנזית.

אחיו ואחיותיו של הילד לומדים בבתי-ספר חרדיים והתנהגותם היא בהתאם

לחינוך החרדי. אם חס וחלילה אחד מעשרת אחיו או אחיותיו של הילד הולך

לשרת בצהי'ל, הוא איננו רשאי יהיה ללמוד בבית-ספר כזה.

לא היו התנגשויות קודמות בעבר בין הורי הילד להנהלת בית-הספר. הסעיף

הזה הוכנס בעקבות העימות שהיה בין ההורים של הילדים הספרדים שלא נתנו

להם להיכנס לבתי-הספר, לבין בתי-הספר. עכשיו יש סעיף חדש, שאם היה דבר

כזה, הילד באופן אוטומטי נמצא בחוץ.

זכות קדימה לילד שאחד מאחיו לומדים-למדו בבית-הספר, לומדים בגן או

מכינה שליד בית-הספר. פעם נוספת, אפליה נגד ילדים אחרים שלא למדו.

מחוץ לבית-הספר ילבש התלמיד כיפה שחורה, חולצה מתאימה לרוח בית-הספר

ומכנסיים מתאימים, נעלים או סנדלים בצבעים שחור או חום. החל מכתה גי

חובה על התלמיד ללבוש מכנסיים ארוכים. אני לא יודע, אנחנו מדברים במאה

ה-20 על מדינה יהודית בארץ ישראל, או שזה בימי הביניים?

הארוחות שמביא .הילד לבית-הספר יהיו רק ממוצרים שלהם הכשר מקובל על דעת

הנהלת בית-הספר.

בכל הדברים האלה יש מגמה מאוד ברורה. דבר כזה לא יתכן. אני מבקש לדעת

איך משרד החינוך מתייחס לתקנון כזה שמופץ בבתי-הספר בבני-ברק. האם הדבר

הזה תואם את חוקי מדינת ישראל? וזה אחרי שאנחנו ביקרנו בבני-ברק

והבטחנו, ואנחנו באמת מסייעים עכשיו לחינוך העצמאי. דברים כאלה לא

ייתכנו.

יש לי כאן גם ראיון עם הרב שמואל ויינברג, המשנה למנכ"ל החינוך העצמאי ,

אותו פגשנו בסיור שלנו, שהוא מסביר: מוסכם גם -עלי- האשכנזים. וגם על

הספרדים, שבנות ספרדיות תהווינה אחוז מסויים, שלא יעלה בדרך כלל על

שליש מכלל התלמידות בבתי-הספר של החינוך העצמאי, זאת-.-אומרת, שאסור

שיהיה חס וחלילה לקבל יותר משליש בנות ממוצא ספרדי. הוא טוען שהוא ?



הסביר את זה גס לח"כ יהודה פרח, ואני מבקש שהדברים האלה ייבדקו. לדעתי

המצב הולך ומחמיר, הוא לא הולך ומשתפר.

יש לי ידיעה על חשש לסגירת בית-הספר לפיזיקה בשל קשיי תקציב,

באוניברסיטה העברית בירושלים. אני אבקש לברר האמנם הסכנה הזו קיימת.

יש לי פה ידיעה שאני מוכרח לומר שהיא קצת משונה בעיני. אני הרי מתנגד

למכירת משקאות אלכהוליים לקטינים, ויש הצעת חוק שעומדת בקרוב לעבור

בקריאה שניה ושלישית. אבל קראתי כאן בעתון שמשרד החינוך דורש

מהטלוויזיה להימנע מעידוד עקיף למשקאות אלכהוליים, כי הם מצלמים אנשים

שמחזיקים ביד כוסית בכל מיני קטעים. אני שואל את עצמי, אם אנחנו נתחיל

לשבת מול הטלוויזיה ולהוריד כל תמונה בה רואים אדם שותה משקה משכר,

אפשר בכלל לסגור את הטלוויזיה. חצי מהסרטים הם סרטים שנוגעים בשתיה או

בדברים שכאלה. אני חושב שהפניה שלכם גם לא יכולה להיות מקובלת, וגם לא

תועיל הרבה.

היה לנו כאן דיון בענין התאבדויות במערכת החינוך, ואת זה אני אומר גם

לח"כ מירום העוסק בנושא זה בצה"ל. יש טענה שקיים מחסור בפסיכולוגים

שעוסקים בסיוע לתלמידים במערכת החינוך. אני מבקש לבדוק את הנושא, האם

זה נכון שיש מחסור בפסיכולוגים במערכת החינוך היכולים לסייע בשאלות

הללו.

יש לי גם מכתב נוסף מהמועצה המקומית ערערה, על תיקון ושיפוץ חדרי

הלימוד בבית-ספר וחטיבת ביניים בערערה, ואני אקריא את המכתב: "זה כמה

חודשים זורמים מכתבים נרגשים, תוכניות והערכות של בעלי מקצוע לשם השלמת

הטיפול בהקצאת משאבים לתיקון בתיקרות חדרים בבית-הספר ערערה. הדבר נדון

במשרד ואושר תקציב של 100 אלף שקל למטרה זו. עכשיו מתחילה חופשת

לימודים - מדובר ב-24 בדצמבר - ויש בקשה של ועד ההורים, ועד המורים

והמועצה המקומית לבצע את התיקונים הדרושים, שהתקציב כבר אושר, כדי

שהדברים יסתיימו במהרה". אני מבקש לדעת אם ניתן לבצע את הדברים באמת

באופן דחוף.
ח. מירום
לפני כשנה סיירה ועדת החינוך בראשותך בצפת,

בין השאר ביקרנו בישוב ערבי קטן ליד צפת,

אכברה. שם הוועדה ראתה תלמידים לומדים בתנאים לא תנאים, והביעה את

דעתה שזה לא יכול להימשך.
ר. זאבי
כי זה בית-ספר לא תקני.
ח. מירום
היבענו את דעתנו שצריך לסגור את זה, זה לא

יכול להימשך כך, מבלי להיכנס לגופו של ענין.

אני רוצה לדעת האם עדיין נמשכים הלימודים באותם מבנים.
היו"ר מ. בר-זהר
התשובה: חיובית. כל הזמן יש חילופי מכתבים

ואף אחד לא עושה דבר.
ח. מירום
האם אנחנו נשב כאן בעוד שנה ונקבל תשובה

חיוביו!?
היו"ר מ. בר-זהר
אני אמשיך את השאלה שלך: מה מתכוון משרד

הרוינוך לעשות. אני יודע שהם פנו להורים,

הציעו להם פתרון חלופי.
ח. מירום
האם משרד החינוך אינו חושב להוציא צו

חד-משמעי וברור על הפסקת לימודים בתנאים

האלה שם ? זאת השאלה. כנראה זו תוצאה של התעקשות של ההורים בכפר.

היו"ר מ. ר-זהר; אני חושב שהשאלה חשובה מאוד, אני מקבל כל

הזמן את המכתבים האלה, זה כבר הפך לענין

שבשיגרה. מכתב למשרד החינוך אומר שכך סוכם עם ועד הורים אחד, עם ועד

הורים שני, ובינתיים הילדים נמצאים בחוץ. השאלה היא אם לא צריך לאכוף

את החוק ולהוציא אותם מהמאורות הללו.

בזה תם סדר השאילתות ואנחנו עוברים לנושא המרכזי. אני מודיע שהישיבה

שלנו תהיה ישיבה פתוחה, כפי שמקובל בוועדה שלנו. אנחנו נצטרך לקיים

היום ישיבה קצרה מן הרגיל ולסיים אותה תוך שעה, מאחר שבגלל ההתפתחויות

הפוליטיות-הדרמטיות נקראה ישיבה של סיעת המערך. אני רוצה לברך את ח"כ

זאבי על בחירתו לוועדת חוץ ובטחון, ולהביע את התקווה העמוקה והאמיתית

שלא תחדל מהפעילות שלך בוועדה הזאת, כי אנחנו רואים בך אחד החברים

המרכזיים בוועדה הזאת.

אנחנו רוצים לעסוק היום בתוכנית מעוף. אני מבקש מכל אורחינו לקצר, כדי

שנוכל להגיע לדיון ענייני ומועיל. אני אבקש קודם כל מפרופ' פרנקל,

שעומד בראש התוכנית הזאת, לפתוח בדבריו.
ב. פרנקל
מורי ורבותי, יו"ר הוועדה, אנשי משרד

החינוך, מנהל המכללה ע"ש דוד ילין. כאשר

באנו לשדה לחפש תלמידים למעוף אמרנו להם 4 נקודות- בסוף הלימודים -

ותיכף אסביר את מה שאומר - תהיה עבודה בטוחה. אין דאגות פרנסה בזמן

הלימודים. מעוף זו משימה חשובה ביותר מבחינה לאומית, אולם אתם צריכים

להתחייב להורות אחרי 4 שנים בסמינר דוד ילין, 4 שנים נוספות בערי

פיתוח.

התוכנית של מעוף היא ללמד יוצאי צבא, שהם יוצאי עיירות פיתוח, במשך 4

שנים בסמינר דוד ילין מתמטיקה ומדעי הטבע וכושר הוראה. הם מקבלים

מילגות הגונות, ואחר כך הם מתחייבים לחזור לעיירות הפיתוח, בדרך כלל כל

איש לעיירת הפיתוח ממנה יצא, ולהרים שם את רמת החינוך. אני רוצה להדגיש

שתי נקודות מרכזיות-

(א) הפוטנציאל של הנוער בערי הפיתוח שווה בדיוק לפוטנציאל של הנוער

במרכז, אלא שאנחנו צריכים לפתח אותו. אין כל כך הרבה. הזדמנויות

לפתח אותו.

(ב) הלימוד של מתמטיקה ומדעי הטבע הוא הגורם העיקרי לרווחה כלכלית

אפשרית בעתיד.



אנחנו רואים היום שבכל המדינות המייצאות, בכל המדינות אשר מצבן הכלכלי

הוא טוב, לומדים כבר בכתה א' מדעי הטבע, בכתה א' עורכים ניסויים

בפיזיקה. המקצועות האלו מחנכים לחשיבה עצמית, ללימוד עצמי. אזכיר רק

כדוגמא את קוריאה הדרומית, אשר לפני 20 שנה היתה במצב יותר גרוע משלנו,

והיום היא מייצאת לכל העולם ומלווה כספים לארה"ב, מפני פרוגרמת החינוך

אשר איפשרה להם להתקדם באופן תעשייתי. זה העתיד שלנו, אין לנו אוצרות

טבעיים. מובן שידע בטחוני דרוש גם עבור בעיות הבטחון שלנו, אני רק

אזכיר עוד את הטיל הרוסי שראינו במלחמת לבנון, כשהיינו צריכים לפתור

אותו תוך '24 שעות. יותר מ-60 אחוז מילדי ישראל, הם בני יוצאי ארצות

אפריקה ואסיה, ואנחנו צריכים לפתח אותם. הפער בבית-הספר היסודי בין

ילדי ערי פיתוח ובין ילדי רמת-גן, הוא בדרך כלל בסוף בית-הספר היסודי -

בכתה ו' - שנתיים ויותר. את הפער הזה אנחנו צריכים לסגור.
ח. מירום
יש להם פער של שנתיים?

ב. פרנקל; פער של שנתיים ויותר, בתחומים האלה. כאן

בירושלים זה נשמע כאילו אנחנו מדברים על

פלנטה אחרת, אבל כך המצב. בוגרי בתי-ספר תיכוניים בערי פיתוח, אם רוצים

להיכנס לאוניברסיטה, נדרשים בהרבה מקרים להיכנס למכינות הקדם-אקדמיות.

עדות המזרח מיוצגות בנוער בערך ב-60 אחוז. בין סטודנטים באוניברסיטה,

האחוז הזה יותר קטן. במדעי הטבע וברפואה, כמעט שאין. המצב הזה לא יכול

להימשך, זאת ממש סכנה של הארץ. עם בוא העליה הרוסית יבלוט ההבדל ברמת

הידע עוד יותר, ויש סכנה שתיווצר קנאה לאור ההישגיות השונה.
ח. פורת
דווקא מתוך העליה הרוסית, כפי שאני מבין, יש

אנשים שיש להם לפחות הפוטנציאל להוראה

בתחומים האלה.
ב. פרנקל
נכון.
ח. פורת
זה יכול להיות מקור הכנסה ללא מעט אנשים.
ב. פרנקל
ד "ר דורון מור ממשרד החינוך ודאי יזכיר את

זה.
ח. מירום
זה לא יפתור את הבעיה של הפערים שנוצרו,

שלשמם קם הפרוייקט. זה אולי יפתור את בעיית

חוסר המורים במקצועות הללו בעיירות הפיתוח במשך השנים.
ב. פרנקל
כיצד מביאים נוער לעיירות הפיתוח לידי חשיבה

עצמית ולימוד עצמי. אני אזכיר רק את מועדוני

"תקוותנו", קרן "ילדינו", שם לקחנו ילדים מבתי-הספר הנחשלים-ביותר,

הבאנו להם חומר מעניין במדעי הטבע והם התפתחו, ואחר כך התקבלו

לבתי-הספר הטובים ביותר. לכן בא הרעיון-של מעוף.

הרעיון של מעוף הוא, כפי שאמרתי, לתת ליוצאי עיירות פיתוח 4 שנים של

לימוד אינטנסיבי במכללת דוד ילין בהנהלת איתי זימרן, ותחת ההנהלה. של



ד"ר לינשנסקי, שהיא יו"ר החוג של מתמטיקה ומדעי הטבע, ושל המרכזת של

מעוף, גב' קרן שיושבת כאן.

היום לומדים בתוכנית הזאת 70 סטודנטים. בסוף השנה השניה כבר העבירו

הסטודנטים האלה כבר חוגים במדע ובמתמטיקה בערי פיתוח, מקרית-שמונה ועד

ירוחם, ובהצלחה יוצאת מן הכלל. כ-30 ילמדו בקיץ זה, גם בחנוכה לימדו.

אני אעבור לדברים שלפי דעתי צריכים להיעשות. ובכן, בלי להיכנס לבעיה של

העליה הגדולה הצפויה מרוסיה, ובהם הרבה מורים.
ח. מירום
זאת לא בעיה, זה דבר טוב.
ב. פרנקל
בלי להיכנס לדבר הטוב הזה, לתקווה הטובה

הזאת, אני חושב שאם למשל אנחנו נחנך בשנה 40

מורים במתמטיקה ומדעי הטבע, זה קומץ שלא ישביע את הארי. האיש הממונה על

כוח האדם במשרד החינוך אמר שאין מורים למתמטיקה ולמדע, אין אפילו

תוכנית למדע כי אין מורים למדע בבית-הספר היסודי. הוועדה צריכה להמליץ

ללחוץ למצוא תקציבים, לשתף משרדים אחרים - כגון משרד הרווחה ומשרד.

המסחר והתעשיה - כדי להגדיל את מספר התלמידים שיבואו למעוף. לפי הערכתי

- והמנהל יתייחס לזה -אנחנו יכולים בכל שנה לקבל בסמינר דוד ילין כ-4

כתות. עד עכשיו היה מחזור ראשון - כתה אחת, מחזור שני - כתה אחת.

במחזור השלישי יש שתי כתות. הדברים דחופים. העתיד הכלכלי והבטחוני שלנו

תלוי בזה.

אנחנו זקוקים לעזרה מכל הגורמים לגיוס מועמדים. אנחנו צריכים לשלב את

המורים האלה כבר היום באותם מקומות מעטים אשר דובר שבהם ילמדו ביום

לימודים ארוך. אתמול או שלשום נפתח יום לימודים ארוך בצפון, והדברים

צריכים להיעשות.

המטרה של מורי מעוף היא לסגור את הפערים. הם ילמדו בחטיבת ביניים

ובחטיבה התחתונה. התנאים בחטיבת הביניים ובחטיבה התחתונה למורה צריכים

להיות תנאים של מורה בחטיבת ביניים. אזכיר רק, 30 שעות הוראה או 24

שעות הוראה. לאור הזמן הקצר שעומד לרשותנו, אני מדבר עכשיו בקצב

טלגרפי.

יש עוד דרך להכשיר מורים למדע ומתמטיקה והיא לפתוח כתות למורים מצליחים

צעירים בצפון ובדרום, ולהכשיר אותם בקורס של שנתיים במתמטיקה ובמדעי

הטבע. דיברנו על זה עם שר החינוך, הוא התייחס לזה בחיוב : דיברתי על זה

לפני שנה וחצי עם מנהל המיכללה. אם אמנם יצא דבר כזה לפועל לקראת השנה

הבאה, צריך פעולה מיידית.

אני רוצה לסכם: העתיד הכלכלי של העם היושב בישראל תלוי בהצלחתנו לחנך

את הנוער מן העדות ולהביאו לידי חשיבה עצמית ולימוד עצמי. הדרך של מעוף .

היא דרך כזאת, ולא רק זה, אלא המקצועות האלו חשובים לעתיד הכלכלה
היו"ר מ. בר-זהר
רבותי, אנחנו זימנו את הישיבה לא רק כדי

לשמוע על תוכנית מעוף, שהיא תוכנית יפה מאוד

לכשעצמה, אלא כדי לדעת אם התוכנית ממשיכה להתבצע לפי הקווים שנקבעו.



אתם קיבלתם בזמנכם תקציב של מיליון שקל לתוכנית הזאת, פרופ' פרנקל,

ואני שומע שבזמן האחרון תחת השם של תוכנית מעוף, חודרים כל מיני תחומי

לימוד אחרים, ומנסים להכניס תחת המטריה הזאת גם לימודים של יהדות או

נושאים אחרים. הם חשובים כשלעצמם, אבל לא במסגרת תוכנית מעוף אשר נועדה

להכשיר מורים בהוראת המדעים לעיירות הפיתוח. אני רוצה להבין האם

התקציבים שהובטחו ממשיכים להיות מוקדשים למטרה הזאת.
י. ידלין
תוכנית מעוף התחילה כתוכנית מובהקת ללימודי

מתמטיקה פיזיקה בראש וראשונה. היא היום

בשנתה השלישית, ואנחנו למדנו קצת ממהלך שלוש השנים שחלפו. אני חייב

לציין שאנחנו יצאנו בפרסום מאוד אינטנסיבי לתוכנית הזאת, ולמעשה קלטנו

כל מי שהיה מוכן להשתלב בה. כל מועמד שהתאים לתוכנית וקיבל על עצמו את

המחוייבות לעבוד בישובי פיתוח עם סיום לימודיו, במקצועות המדעיים,

התקבל לתוכנית. לא נדחה אף מועמד בגלל חוסר מקום או בגלל חוסר תקציב.

יתר על כן, אנחנו שמנו דגש על קליטה של מועמדים שהם עצמם תושבי ערי

פיתוח, וראינו שניתן לתגבר את הקבוצה הזאת על-ידי מועמדים שבאו ממקומות

אחרים בארץ, אבל בידיעה מראש שיקבלו על עצמם, עם סיום לימודיהם, ללכת

וללמד בישובי פיתוח. כך שהקבוצה מורכבת גם מתושבי ערי הפיתוח עצמם, וגם

מתלמידים שהגיעו ממקומות אחרים, אבל יעמידו את עצמם בהתחייבות מוגדרת

לעבוד בערי הפיתוח לאחר מכן. לכן התוכנית פועלת ומבטיחה טיפול בכל מי

שבאופן פוטנציאלי היה מוכן להתחייב ולהצטרף לתוכנית.
ח. פורת
70 התלמידים הם רק של המחזור האחרון?

י. ידלין; לא, כולם יחד. לפי הנתונים האחרונים בדוד

ילין, הפרוייקט הגיע ל-83 תלמידים סה"כ, רק

במחזור החדש נכנסו גם תלמידים למקצועות נוספים. אנחנו קיבלנו איזו

אינדיקציה, שלעתים יש בעיה במחזור כל שהוא בערי פיתוח, לא רק בנושא

מדעי, מתמטיקה או פיזיקה. סברנו שאולי ראוי להתנסות גם במקצועות כמו

אנגלית, לשון, ערבית. מספר התלמידים שאושר לתוכנית מעוף בנושאים שהם

אינם מדעים, הוא מספר מאוד קטן. מתוך מחזור של 45 רק כ-14.
היו"ר מ. בר-זהר
הוספתם תקציב לכך?
י. ידלין
אנחנו תיכננו פרישה רחבה יותר בנושא המדעים,

וכשראינו שההיענות לא תענה על התקציב הקיים

שהוקדש לענין, ותיכף אני אגיד בזכות מה התקציב איפשר לנו את ההרחבה

הזאת, הסכמנו לסמן כמה מקצועות נוספים כמקצועות נדרשים. אנחנו נשקול את

הנסיון הזה במהלך השנה הזאת, ואני לא בטוח שנמשיך במקצועות אחרים גם

בשנים הבאות. לפי הערכתי זה יהיה במידה רבה גם תוצאה מהיקף ההיענות של

מועמדים להוראה במקצועות המדעיים.
ח. פורת
מה היקף המילגה?
י. ידלין
המילגה היא שכר-לימוד מלא; 600 ש"ח מילגה

חודשית, אם התלמיד נזקק למגורים בפנימיה, אם

הוא לא גר בירושלים; כמו כן, אנחנו מקדישים לקבוצה הזו שעות טיפוח



מיוחדות, כדי להקנות להם אותו המטען שאנחנו רוצים להקנות, ואם מישהו

מגיע בפיגור מסויים - כדי להתגבר על הפיגור הזה.

ר. זאבי; איך אתם מבטיחים שהוא ישאר בהוראה ולא יקבל

את המטען הזה וילך לאפיק אחרי
י. ידלין
אנחנו מחתימים אותו על התחייבות אישית.
ר. זאבי
אם הוא עוזב, הוא מחזירו
י. ידלין
אם הוא עוזב, הוא מחזיר את מלוא ההוצאות,

אפילו צמוד. מכל מקום, אני רוצה לומר, לאחר

שיחה עם אנשי המיכללה, ששם הריכוז הגדול ביותר של תלמידי מעוף. אנחנו

שומעים שהתלמידים האלה הופכים תוך זמן קצר לתלמידים הבולטים ברצינותם

ובאחריותם, וגם בהישגיהם הלימודיים בתוך ציבור תלמידי המיכללה, וזו

מיכללה רצינית וגדולה. יש תוצאות למאמץ.

דבר אחרון שאני רוצה לומר הוא לגבי האפשרות להרחיב בשנה האחרונה.

האפשרות נוצרה במידה מסויימת בזכות כניסתה של קרן גרוס לסיוע לחיילים

משוחררים, לתמיכה בפרוייקט. הם קיבלו על עצמם תמיכה ב-40 מילגות מתוך

תלמידי הקבוצה. עובדת כניסתם איפשרה להרחיב את פעילות מעוף גם לסמינרים

אחרים אקדמיים, ובמיוחד לבנות בסמינרים ממלכתיים-דתיים. אנחנו כללנו

במיגזר הממלכתי-דתי גם את אלה ששרתו שנתיים בשרות לאומי. ראינו בהן

זכאיות להשתתף בתוכנית הזאת. בעוד שנה אנחנו נראה את הבוגרים הראשונים

של התוכנית, ואז באמת יהיה המבחן הרציני אם הבוגרים מממשים את

ההתחייבויות שלהם, ומגיעים למקומות שאנחנו מפנים אותם. יש לנו יסוד

להניח שהדבר הזה אכן יתממש, משום שבזכות משפחת פרנקל נוצר כבר קשר בין

תלמידי מעוף והישובים השונים בעבודה שמתבצעת בזמן פגרות הלימודים של

בית-הספר, גם בימי ששי, ויש לנו כבר תגובות מאוד מעודדות מן הישובים על

ההשפעה שיש למפגש בין תלמידי מעוף לתלמידי מוסדות החינוך בערי הפיתוח.

אני לא מרחיב את ההתייחסות לכל הנושא של החינוך המדעי, טכנולוגי,

שפרופ' פרנקל בצדק אמר שתהיו תמיד מודעים לענין הזה, משום שאנחנו

צריכים לשמור על איכות ולהדביק פערים, אבל זה אולי נושא לדיון נפרד.
היו"ר מ. בר-זהר
אני רוצה להעיר נקודה לגבי המשך הדיון. אני

חושב שהנושא חשוב עד כדי לקיים בו ישיבה

מלאה ולא לקצץ אותו באמצע. משום כך אני ביקשתי מחברי, שאול עמור, לנהל

את הישיבה אחרי שאני אצטרך לעזוב יחד עם ח"כ מירום. משום כך, לצורך

הדיון, אני אבקש מאוד מאחד או שניים מהנוכחים לדבר, אני אבקש אחר כך

כמה מחברי הכנסת להתבטא, ואני אעביר את שרביט הניצוח לחברי שאול עמור,

שמכיר את הנושא מתוך היותו ראש עיר פיתוח. הדיון יימשך כיאות עד

לסיומו. אני חושב שזה חשוב מאוד שהדיון וזזה ימוצה, ולא יהיה דיון חפוז.

הכנסת הזו סבלה דיה השבוע הזה מכל המהומה שהיתה.
ח. פורת
אני מבקש לדעת, מעבר לשמחה, מעבר למפעל

התמיכה והעידוד בו, מה הם הדברים הקונקרטיים



שנדרשים כעת כדי לתת לענין הזה דחיפה על מה נדרשת הוועדה לדון

ולהחליט?

היו"ר מ. בר-זהר; קודם כל, אנחנו חוששים מאוד לקיומו של

הפרוייקט. אנחנו יודעים שעכשיו יש גלי עליה

שימתחו את תקציב החינוך לכל מיני כיוונים נוספים. אנחנו חושבים

שהפרוייקט הזה חייב להימשך, וחייב אפילו להתרחב. דבר נוטף, אני חושש

מהמגמה של החדרת מקצועות אחרים לתוך הפרוייקט. הנוסחה של הפרוייקט היא

נוטחה מצויינת. אם משרד החינוך רוצה להחיל את הנוסחה הזאת על מקצועות

אחרים, בבקשה, אבל לא על חשבון הפרוייקט הזה. תקימו לזה קרן נפרדת.

תעשו את זה - תבוא עליכם הברכה. הפרוייקט הזה חייב לא רק להישאר במסגרת

תקציב שיש לו, אלא להערכתי חייבים גם להרחיב את המסגרת הזו. אני חושש

שאנחנו באיזה שהוא מקום נמסמס את זה מתוך אילוצים תקציביים, או משום

שיקרה מקרה שיכניסו כמה תלמידים בנושאים אחרים מכיוון שיש פחות מדי

תלמידים, ועל-ידי כך למעשה נפגע באופיו הספציפי של הפרוייקט.
ר. זאבי
יכול להיות שנקבל החלטות מנוגדות, כי אני

חושב שצריך ללמד את עם ישראל וארץ ישראל,

ותורת ישראל, לא פחות מפיזיקה.
היו"ר מ. בר-זהר
אם אתה חושב כך, תציע למשרד החינוך שיקים

קרן נוספת.
ר. זאבי
היה דיון, ואני אציע הצעות.
היו"ר מ. בר-זהר
קודם כל, אתם לא תקבלו שום החלטות.
ר. זאבי
מי שהולך, מפסיד. אבל אין חשש, אני יודע את

עמדותיו של שאול עמור, הוא יגן עליו וישתמש

בסמכויות היו"ר שלו.
היו"ר מ. בר-זהר
אני בטוח שארץ ישראל יקרה לך, יקרים לך גם

דברים אחרים. אם הנוסחה היא נוסחה טובה,

בבקשה, שמשרד החינוך יחיל אותה גם על תחומים נוספים. אבל סכום כל כך

פעוט כמו מיליון שקל, שנקבע לנושא של לימוד מדעים, שהוא כל-כך חיוני

לנו, אם את הסכום הזה נהפוך לסכום של לימודי כל דבר אחר, מה יצא לנו

מזה? הנוסחה טובה, בואו נחיל אותה על תחומים אחרים, זה מקובל עלי.
ח. מירום
ח"כ עמור, אולי תיתן תשובה לחברי הוועדה, מה

ראשי ערי הפיתוח מוכנים לעשות למען הפרוייקט

הזה, פרט לזה שנאבקים על כל מיני דברים מאוד חשובים. האם תיכננו גם את

זה בתוך הפרוייקטים, שמוכנים להאבק עליהם.
היו"ר מ. בר-זהר
אני אבקש מדייר מור להוסיף:לנו אינפורמציה.
ד. מור
כמה הערות להשלמה. . צריך. להבין שהבעיה

המרכזית שלנו היא מיעוט מועמדים. לא התקציב

הוא מיגבלה, ולא המוטיבציה והרצון שלנו. הבעיה היא שלא נרשמים.



י. פרנקל! סליחה, אני רוצה להגיד שאני חולקת על דבריך,

אבל אחר כך אני אתייחס.
ד. מור
. אני אתן עובדות. בשנה ראשונה פתחנו כיתה

אחת; בשנה שניה, היו כל כך נלהבים שרצינו

לפתוח 4 כיתות - רצינו לפתוח עוד אחת במיכללת אחווה בדרום, בבירכת השר;

עוד כיתה אחת במיכללת בית-ברל במרכז; ועוד כיתה אחת באורנים בצפון.

פתחנו בהרשמה, כל שלוש הכיתות לא נפתחו. נרשמו בודדים בכל אחת משלוש

המיכללות; בשנה השלישית רצינו לפתוח לא כיתה אחת בדוד ילין, אלא. שתיים,

עשינו מאמצים עצומים כדי לפתוח את הכיתה השניה, ובקושי נפתחה. כלומר,

הבעיה כרגע היא איך למשוך מועמדים, ולאו דווקא מקצועות כאלה או אחרים.

הערה שניה. אני רוצה לתקן בוועדה את הענין. כדי להתגבר על בעיית מיעוט

המועמדים, אנחנו לא סגרנו את זה ליוצאי עיירות פיתוח. יכולים להרשם

לתוכנית אנשים מכל מקום בישראל, כאשר אנחנו חושבים שיש אפילו טעם לחיוב

בכך שבנות או בנים שנולדו בתל-אביב או בחיפה או בירושלים, יצאו לעיירות

הפיתוח ויצטרפו לתושבים שם. כמו כן, אין גם הכרח שאם באה בת מעיירת

הפיתוח, שהיא תחזור לעיר ממנה יצאה, אלא הכוונה היא לפתור את צורכי

ההוראה. אם בת יצאה מקרית-שמונה, ובאותו זמן שהיא גומרת את הלימודים יש

מקום עבודה דווקא בדימונה או באופקים, או בקרית-גת, או בכל מקום אחר,

היא לא תהיה חייבת לחזור לקרית-שמונה, אלא לפי צורכי המשרד.

הערה שלישית, הנושא הזה של המורים העולים, שהוא מאוד מאוד מטריד אותנו,

ולאו דווקא בהקשר הזה. אבל אני בכמה דקות שהייתי כאן, לפני הישיבה,

החלפתי דברים גם עם פרופ' פרנקל וגם עם ד"ר איתי זימרן, על האפשרות

לחשוב על פרוייקט מעוף עולים. כלומר, אותם מורים עולים, שהם באים עם

מטען ידע ' אנחנו לא יודעים בדיוק איזה, ולא יודעים באיזה מקצועות -

צריך יהיה לפתוח פרוייקט מיוחד להכשרתם להוראה, ודווקא במיכללה ולא

במסגרות אולפניות, עברית וכן הלאה וכן הלאה. אנחנו מוחים בכך על שמורים

עולים באו, למדו חצי שנה עברית, ונכנסו לכיתות בלי שנבדק מה הם יודעים,

האם הם מכירים את תוכנית הלימודים, האם הם מכירים את המנטליות וכן

הלאה. הרעיון הזה הוא רעיון שצריך לפתור את שתי הבעיות! מצד אחד, מציאת

מקום עבודה למורים עולים; ומצד. שני, לפתור את בעיית המצוקה במורים

למקצועות המדעים בעיירות הפיתוח.

הערה אחרונה, יש כרגע פרוייקט נוסף, שהוא בתכנון, שאנחנו קוראים לו

מעוף טכנולוגי. הפרוייקט מעוף מיועד להבאת מורים במקצועות המדעיים, אבל

יש לנו מחסור עצום במורים לטכנולוגיה בעיירות הפיתוח. יש לנו כרגע הסכם

עם צה"ל על דחיית שרות של כיתת בנות ל-4 שנים, שהן תלמדנה במסגרת

אקדימית במכללת אורט בירושלים, הן תקבלנה תואר ראשון ותעודת הוראה

ותלמדנה שנתיים כמורות חיילות, כשמשכורתן משולמת על-ידי הצבא; ובשנה

שלישית, במסגרת צבא הקבע, הן תלמדנה בעיירות הפיתוח את המקצועות

הטכנולוגיים.
ח. מירום
זה תקציב אחר.
ד. מור
זה תקציב אחר. אני רק רציתי לומר שהבעיה

הטכנולוגית מדי פעם עולה כאן, וזה פרוייקט

אחר, תקציב אחר, נוסף למה שאנחנו מדברים.
ח. פורת
מה הטיבה שלא הרבה באים? לכאורה זו הצעה

מאוד מפתה.

ד. מור; נראה שזה לכאורה. כלומר, יכול להיות שבוגרי

צבא מפחדים לקשור את גורלם ל-8 שנים. מדובר

על 4 שנות לימוד ואחר כך 4 שנות התחייבות. נראה ש-8 השנים האלה

מרתיעות, מכיוון שאנשים צעירים לא כל כך שמחים להתחייב לטווח ארוך.
ח. פורת
וההוראה נחשבת למקצוע נחות עכשיו.
י. פרנקל
אני אתייחס למצב שהוא כיום, אחרי 3 שנים

בשטח, וזה עניינים שהם של היומיים האחרונים.

ההחדרה לצורך קליטה של הסטודנטים של שנה ג' בערי הפיתוח מתאפשרת

באמצעות משרד החינוך. מר ידלין אישר לתלמידים לעבוד עכשיו בחופשת

החנוכה עם השליש התחתון של האוכלוסיה, עם חלק קטן של השליש התחתון

באוכלוסיית ערי הפיתוח, ולתת קורס בחשבון ובמדעים בחופשת החנוכה. כך

ייעשה בחופשת הפסח.

היה לנו נסיון בקיץ זה, 17 סטודנטים לימדו ב-12 ערי פיתוח מה-20 ביוני

ועד ה-12 ביולי, שתי קבוצות כל אחד, 3 שיעורים ליום. העבודה אורגנה

באמצעות מנהלי המחלקות בערי הפיתוח, קיימנו ישיבות דווקא בקרית-גת.

בעלי ואני - אני מצטערת שאנחנו קרובי משפחה, לצורך הזה זה לא טוב, אבל

זה המצב כבר 35 שנה - ראינו את 17 האנשים עובדים ב-12 ערי הפיתוח

ומלמדים את הרובד התחתון בהישגים של ערי הפיתוח בקבוצות, 12 עד 14 ילד

בכל קבוצה. בחור אחד למען הסדר הטוב נכשל, והוא עכשיו, באמצעות המורים

למדע במיכללה, חזר לעירו, לשדרות. אבל כל מי שהלך ללמד בחנוכה, ככל

הנראה הצליח.

המאבק לנצל את ההצעה של מר ידלין, לארגן כיתה שניה, נבע אצלי בעיקרו מן

הצורך להילחם על הייחודיות של מעוף למדע ולמתמטיקה. אנחנו קיבלנו 40

איש אשר היו ברמה מתקבלת, ואמרנו לאחדים שלא יבואו, הם הלכו אחרי שהם

התקבלו היות שלא היה תקציב. בשלב מסויים נאמר שאין תקציב לעוד קבוצה

שלמה, במקום ה-6 שחיו בתחילה בהמתנה, היו כבר 16. כל מחזור מקבל תקציב

מאוד גבוה של 44 שעות, ונאמר בפרוש שלקבוצה קטנה או בינונית צריך להיות

מאבק על תקציב. אולם בדרך, אחרי קבלתם ועד לכניסתם למיכללה, הלכו

תלמידים שהתקבלו לאיבוד. עלי לומר שהיחידה להכוונת חיילים עבדה בצורה

יוצאת מהכלל לקבלת התלמידים.

אני רוצה לומר שאני מניחה שעם הפירסום שביקשנו, שיהיו יותר מודעות,

ראשי ערי הפיתוח יותר מוקדם יוכלו להתחיל בפעולה. לפני שנה הם לא יכלו

להתחיל בפעולה לפני הבחירות והבחירות החוזרות, והבחירות למנהלימחלקות

חינוך. הפורום של ערי הפיתוח, באמצעות הנציגים שלו, מגיע אל האנשים יחד

עם היחידה להכוונת חיילים משוחררים, והשאלה היא מדוע כל כך מאוחר. אני



מבקשת עכשיו להתחיל בשלב זה באמצעות המחלקה בקריה, לפנות אל יוצאי הצבא

ולהסביר להם את הענין. אחת הסיבות שהוקמה מעוף היתה כזו: כל פעולה של

בעלי ושלנו במסגרת האפשרויות שלו באוניברסיטה ושלי כמורה, היו פרטניות,

יחידניות, והן הצליחו בכל מקום שנגענו. כל הפניות היו במישור יותר מדי

אישי, וזו טענה מוצדקת של איתי שהדברים נעשים במישור הרבה יותר אישי.

אני מבקשת שבשנה הבאה נעשה זאת באופן ממלכתי, ועל זה לא צריך החלטת

ממשלה ולא החלטת כנסת. ההמלצה שתינתן כאן תיכנס לתקשורת, והיא תפעל את

פעולתה.
ח. פורת
יש לכם פרוספקטים?

י. פרנקל; לזה צריך כסף ואין לנו. אם תראה פה את

החוברת היחידה של היחידה להכוונת חיילים,

מעוף אינו מופיע בה. מר בדרשי אולי לא יודע, אדם שבא ללמוד אצלנו ראה

את זה תלוי בחוץ, ובא מעצמו. אין לנו שום חומר. היה תזכיר, שרות

ותלמידה אחת מאוד רצינית באה, וזה צריך לעשות.
נ. קרן
אני רוצה לומר שניסינו את כל שדות הפרסומת

והפרסום האפשריים. בשנה הראשונה הוצאנו -

מכללת דוד ילין - פלקטים אמיתיים, ואנחנו בגופנו עצמנו, היה צוות של

אנשים שנסעו לכל עיירות הפיתוח, מן הצפון ועד הדרום, וחילקנו את

הפלקטים האלה. אני אישית נסעתי במשך יומיים וחילקתי את הפלקטים. כך

שבהחלט נתנו את הדעת. היו לנו תשדירי שרות בטלוויזיה, היו לנו תשדירים

ברדיו, הוצאנו פרוספקט ששלחנו לכל המשרדים להכוונת חיילים משוחררים

ולכל המכינות הקדם-אקדמיות. אין לי כאן כרגע דוגמא, אבל אני בהחלט

יכולה לשלוח לכם.
ח. פורת
אתם מדברים על שני דברים שונים. את מדברת על

השנה הראשונה של מעוף, והיא מדברת על הקורס

האחרון.
נ. קרו
היתה קרן של ראשי עיירות בחינוך, של עיירות

הפיתוח, ושם אנחנו חילקנו פרוספקטים. זאת

אומרת, שאנחנו יצאנו בכל סוגי הפרסום האפשריים.
י. פרנקל
אני מבקשת לומר בקשר לעליה, ואני מקווה שח"כ

עמור ידבר על זה. בעלי אמר שאם נכשיר 40

מורים לשנה, אין הקומץ משביע את הארי. אני מבקשת לציין שתושבי ערי

הפיתוח, הקולטים היום כבר את האנשים שלנו באמצעות הפיקוח, הפיקוח עושה

את זה בצורה נפלאה. אני יכולה להביא דוגמא שעזרו לקליטה במגדל העמק. אם

יכשירו עולים אשר יהיו מוכנים לעבוד בערי פיתוח, אמנם ישבו שם, ואם

יכשירו את יוצאי ערי הפיתוח במתכונת של. אותם 40 ונניח שיהיו עוד 40

עולים, ואני מקווה שגם הסבה של מורים בשטח, אנחנו חייבים להם את התקנים

כמובן, הם יעשו הסבה_ למתמטיקה ולמדעים, יתכן שתתרומם הרמה ולא יהיה

אחוז שאינני מעיזה לומר אותו של בוגרי שנות י"ב שזקוקים להזדמנות שניה,

למסמ"ם, למסמ"ר, למקיף, והם אינם יכולים לאייש לא רק את סמי קונדוקטור,

גם לא בית-ספר לסיעוד, וגם לא מוסך שיש בו רובוטיקה.



- אני רוצה להודות מאוד לכל האנשים אשר מן הרגע הראשון עזרו לנו. רק משרד

החינוך התחיל בזה, אין מפעל בארץ שהתחיל ישר מלמעלה בתיקצוב כמו שיש

לנו היום. אני מבקשת לומר שאנשי ערי הפיתוח צריכים לקבל הנחיה, לא רק

באמצעות הפורום, שהם יקלטו את אנשינו בתקציבים הקיימים ויכניסו אותם.

עוד משאלה אחת לא פשוטה, והיא לקראת יום לימודים ארוך.

ח. פורת.' מתי עומד להסתיים המחזור?

י. פרנקל; בעוד שנה. הם עובדים בימי ששי בערי הפיתוח

במתכונת של חונכי מדע לפרח, כפי שיש 10,000

אנשי פרח בארץ, ועמוס כרמלי אמר לי שיש 200 מאוניברסיטת בן-גוריון ומן

הטכניון שהם חונכי מדע, שעובדים 75 שעות בשטח, ו-53 הם חייבים להוכיח

שהם מתכננים, מתכוננים, מנתחים ארועים. יש לנו אנשים שנוסעים - ושם לא

נוסעים. בשנה הבאה, אני מבקשת מאנשי ערי הפיתוח ומהמשרד, למצוא דרך שהם

יעבדו בימי ששי, אפילו אם לא יהיו לימודים, במתכונת של הקורסים לחלשים,

כשהם כבר מורים בכירים רק בימי ששי, הם סטודנטים לתואר. ובשנה אחרי זה,

קריאתי יוצאת מכאן, שידע כל אחד שאמנם הוא ייקלט. יש היום בעיה שאנחנו

מעוניינים לשלוח, וערי הפיתוח אומרות שהן לא יכולות. אם טעיתי בדברים

שאמרתי _לגבי הפרסום של שנה אי, אני מתנצלת על התוכן; שנית, אין לי זכות

לדבר, לא הייתי בארץ בשנה א'. אני יודעת שבשנה זו היו קשיים שלא היו

צריכים להיות.
היו"ר מ. בר-זהר
יש לי בקשה לבני הזוג פרנקל. אם יהיו לקראת

סוף הדיון שאלות של חברי הכנסת או של מישהו

מהנוכחים בישיבה, אולי תוכלו להשיב כדי להבהיר נקודות מסויימות, כדי

שנוכל לסגור כל מיני פרצות שקיימות.

אני מעביר את ניהול הישיבה לח"כ עמור.

(מכאן מתחיל לשמש כמ"מ היו"ר ח"כ ש. עמור)

א. זימרו; האמת היא שאני התכוננתי לדיון מסוג אחר. אני

בא כאיש חינוך ולא כאיש כספים. אבל אני מוכן

להיכנס לכל הנושא הזה ואני חושב ששווה היה לדון גם בנושא השני בוועדת

החינוך של הכנסת, ואני מוכן לומר משהו גם בנושא הזה. בנושא של פרסום,

היה פרסום - מר עמור, אתה היית אתי במשרד החינוך, עם פרנקל, והיו 6 או

7 ראשי עיירות הפיתוח. היה דיון, וחילקנו פרוספקטים של מעוף וניסינו

להביא את הענין לידיעת. כולם. משפחת פרנקל, כמו שאתם שמעתם עכשיו, נסעה

בחופשה בעיירות הפיתוח במסגרת התוכנית שלה, והפיצה את הנושא.

י. פרנקל; לא, באנו רק לראות מורים מלמדים. לא דיברנו

עם אנשי ערי פיתוח על שם דבר.

א. זימרו; היה כדאי לדבר. כשהחילונו לטפל בנושא היה

תשדיר שרות. התקציב היה דרך האגודה לקידום



, החינוך, דרך משרד החינוך. התפרסמו מודעות, בערך פי 5 לתוכנית הזאת,

יותר מאשר אנחנו מפרסמים למיכללה, בתקציב מיוחד של משרד החינוך

והתרבות. היו לנו שיחות, סטודנטים שלנו נסעו ודיברו. אני חושב שהיה

פירסום. אני חושב שיש בנושא הזה בעיה. אני יודע שיש תוכנית בסמינרים

שונים. הריכוז הגדול ביותר הוא אצלנו, יש 83 סטודנטים, מהם 14 בתוכנית

אחרת, שאני חושב שנדבר עליה בפגישה הזאת, ו-69 במסגרת של התוכנית

למדעים, כך שזו התוכנית הדומיננטית. הבעיה עם תוכנית מעוף היא, שברגע

שהם מגיעים למיכללה גדולה, נוצרות מיד בעיות חינוכיות ואנושיות ממדרגה

ראשונה, כמו שנוצרות בעיות בבתי-ספר, כאשר האוכלוסיה היא מגוונת. ולכן

ברגע שהיו 19 אנשים, היה סטראוטיפ של תוכנית מעוף. 38 אנשים, היה

סטראוטיפ שאלה שייכים לתוכנית מעוף, הם באים ממקום אחר. ברגע שאנחנו

הרחבנו את תוכנית מעוף, ואנחנו מגיעים ל-74, ושברנו את הדגם האחד שיש

רק מדעים ורק תוכנית אחת, אלא יצרנו דגם רחב ביותר של מיבנה חינוכי,

התוכנית הזו היום הופכת להיות אחת מן התוכניות הדומיננטיות במיכללה.

אני רואה הפרש עצום. וזה מתבטא במוטיבציה של הסטודנטים ללמידה, ביכולת

שלהם להעמיד את עצמם מבחינת שווי הערך האישי שלהם, מבחינת העתיד,

היכולת שלהם אחר כך להיות מורים ולחנך ילדים, ולהרגיש שווי ערך לאחרים.

זה קרה רק ברגע שהתוכנית הזו נעשתה תוכנית פתוחה. לכן. הוראת האנגלית

היא חשובה, והוראת הערבית היא חשובה, ואלה דרך אגב שתי התוכניות. יש

לנו ערבית, אנגלית, יהדות ושתי גננות. אלה הם הנושאים המאוד בוערים גם

במערכת החינוך בכלל. הפרופורציות לפי דעתי הן עדיין לא נכונות, ואני

חושב שצריכה לגדול התוכנית הזאת ולהיות מאוד פלורליסטית, כי מערך

חינוכי חייב להיות פלורליסטי. זה שיש אינטרס מסויים לאנשים מסויימים

שזה יהיה רק מדעים, אני לא חושב שזה נכון מבחינת הקונספציה החינוכית.

זאת דעתי האישית כאיש חינוך וכמנהל.

למה מקדישים כספים? זאת נקודה אחרת לדיון. העובדה היא שהשנה כל מי שרצה

להתקבל, התקבל. זוהי עובדה, בין באמצעות משרד החינוך, בין באמצעות קרן

גרוס. מי שלא התקבלו, היו אלה אנשים שלא היו ראויים להתקבל מבחינת

האפשרויות האישיות שלהם. אנחנו דורשים בחינות סף בגובה של 80, אנחנו

דורשים תעודת בגרות מלאה, אנחנו דורשים לפחות 3 יחידות עם ציון 7

בבחינות בגרות במתמטיקה ובמדעים. מי שלא עמד בזה, לא התקבל. אחרים

התקבלו.

בנושא הזה שגב' פרנקל אומרת על הכיתה המאוחרת, אני חושב שבכלל תמיד

צריך לשקול אפשרות של פתיחה בשלבים. הפתיחה צריכה להיות פתיחה אחת

שלמה ומסודרת ומאורגנת. יש בתוכנית שלנו השקעה אדירה גם של המיכללה.

באים אנשים בעלי רמות ידע שונות לחלוטין. כל אחד מהם יכול מורה טוב,

אבל בשעה שהם יושבים 4 שנים - ו-4 שנים זה מספר נכבד של שנים, כשהם

יושבים 4 שנים ביחד, אנחנו צריכים לעסוק בהגברה אדירה ברמות שונות של

אנשים, זו השקעה של המיכללה. לכן חשוב מאוד שזה יהיה במקום אחד ומרוכז,

בהשקעה רצינית בחונכות וכדי.

המיכללה משקיעה רק על התוכנית הזאת למעלה מ-35 שעות שלנו בחונכות

ובהעשרה, ובעיקר בנושא של חינוך הצעירים לעבודה עצמית, לחשיבה, לעבודה

עצמאית וכד' וכד'.



הבעיות הן מורכבות. הנושא הוא מעניין, המוטיבציה מאוד גדולה, המוטיבציה

היא גס כקבוצת ייחוד, אבל כקבוצת ייחוד שהיא כבר חלק מקבוצה שלמה של

780 סטודנטים. ולכן נדמה לי שצריך מאוד להיזהר, ושהשיקול הכלכלי לא

צריך להיות השיקול הדומיננטי היחיד. זאת ההרגשה שלי בקביעה של מדיניות

הפרישה. אטור לו להיות שיקול דומיננטי. ובעיקר כשאני חושב שבמקצועות

אחרים לא פחות חשובים האנשים. אני רוצה להיכנס לנושא הזה, ודאי הייתי

רוצה להיכנס.
מ"מ היו"ר ש. עמור
מה אתה מציע בסופו של דבר?

א. זימרן; אני מציע לקיים את המתכונת כמו שהיא, לפרסם

יותר ולהשאיר את זה במיכללה אחת או שתיים,

שתתמחינה בנושא הזה ושתשקענה בו ככל שהן יכולות להשקיע, ותכשרנה כוח

אדם של הוראה. זה לא רק ענין של כוח אדם של סטודנטים. שתכשרנה כוח אדם

של הוראה, כי מה שלמדנו מהם בשנתיים האלה, זה אוצר שלא ישוער. צריך

שתהיה תוכנית פלורליסטית ותיפתח לתחומים שונים. אנחנו יכולים לומר

שניתן קדימות למדעים, בסדר, אבל האם בעיירות הפיתוח יש מורים טובים

לאנגלית? מר עמור, אתה יכול להגיד לי. יש מורים טובים לערבית?

מ"מ היו"ר ש. עמור; אצלי יש.
א. זימרן
מדברים על יום לימודים ארוך. היום באים

אלינו למיכללה ומבקשים סטודנטים שיבואו ללמד

ביום לימודים ארוך. יש מחסור במורים בערים, לא רק בעיירות פיתוח, ולא

רק במתמטיקה. יש מחסור גם בערים, ודאי בעיירות פיתוח. אם אנחנו לוקחים

אוכלוסיה כזאת שחוזרת ומתחייבת לחזור, למה לכבול?
ח. פארס
אתה מוכן לקבל מורים ערביים? יש לנו עודף

גדול בכל המקצועות בלי יוצא מהכלל.

א. זימרן; אנחנו הרחבנו את הנושא של יהדות, שתלמוד

הוא חלק ממנו. ,.

כתבנו את זה לאנשי הערים, מתוך סיבות שונות, יש בכך ברכה עצומה בכך

שהאוכלוסיה הזאת לא הופכת שוב להיות איזה שהוא סטראוטיפ שבא ממקום

מסויים. זו אוכלוסיה רצינית, מגוונת, ויש בזה ברכה עצומה.

א. ולדמן; אני רוצה להבין, כשנרשמים לתוכנית הזאת, אתם

מלמדים בתוכנית הזאת רק את מקצועות המדעים?

רק מתמטיקה? אני חשבתי לתומי שגם אלה שלומדים אצלכם את התוכנית הזאת,

הרי מטעם המיכללה מלמדים אותם את כל המקצועות האחרים. ולכן אני לא מבין

את הבעייתיות ביחס ליהדות, הרי בין כה וכה צריך ללמד יהדות את כל מי

שמתעתד להיות מורה.

א. זימרן; השאלה לאיזה מקצוע הוראה מכינים אותו. השאלה

מחו הנתיב אליו הוא מוכשר, ואז הפרופורציות

הן שונות לחלוטין. זה נכון שהוראת יהדות היא חובה, במסגרות מסויימות 6

שעות, במסגרות אחרות 4 שעות, במסגרות אחרות שעתיים השוני הוא גדול.

נכון שהם לומדים יהדות, זו חובה לכולם, לשון חובה



הפרופורציות שונות לחלוטיו. גם הכוונה היא אחרת, גם המבנה הנפשי הוא

אחר, המבנה של אותו אדם שבא ללמוד.
א. ולדמן
זה תלוי לאיזה מקצוע הוא יהיה מורה.
א. זימרן
בדיוק, לזה יש משמעות.
ר. זאבי
עם כל החשיבות שאני מייחס למדעים, ובידיעה

שהפער האיכותי בין ישראל וישמעאל הולך

ומצטמצם, אני מחשיב קודם כל את עשיית הישראלי והיהודי על-ידי בית-הספר

במדינת ישראל, דבר שלא מצליחים לעשות אותו. אז ידעו עוד פעם על סינוס

ועל קוסינוס ועל מונסונים ועל כל מיני דברים חשובים, ואני מחשיב אותם,

אבל הם פחות חשובים בעיני מאשר לעשות את היהודי והישראלי. בית-הספר

הישראלי נכשל בעשיית היהודים והישראלים. אני מדבר כאב ל-5 ילדים, אני

מדבר כמפקד שעברו אותו עשרות אלפי חיילים. אנחנו, במשך 42 שנות המדינה,

לא מצליחים לבנות את הישראלי. אנחנו, זה כל החברה, זה התקשורת, זה

הבית, אבל קודם כל בית-הספר. זו גם פשיטת הרגל של תנועות הנוער, זה כל

מיני סיבות. אנחנו עוסקים הרי כוועדת חינוך בבית-הספר, ומעניין אותי

מה בית-הספר עושה. בשבילי חשוב שקודם כל בית-הספר ייצר את היהודי

והישראלי. אם יש לנו 200 או 300 אלף נהגי מוניות בניו-יורק - לא כולם

נהגי מוניות, אבל בהכללה - זה ודאי מאלף סיבות שאינני מוסמך לעסוק

בהן, שאין שיכון, ואין הרבה תעסוקה, יש הרבה מילואים וקשיים וכוי. אבל

קודם כל זה בגלל אי נתינת שורשים לילדים שלנו, לא עשינו אותם קשורים

אל עמם ואל ארצם. ולכן אני מחשיב את המפעל הזה שפה תיארו בפנינו, מעוף,

אבל אני רוצה מעוף יהודי. גם פיזיקה, גם כימיה, אבל קודם כל תורת

ישראל, תולדות עם ישראל וארץ ישראל, במינון הנכון ועם המורים הנכונים.

גם גלי העליה שעומדים לבוא אלינו מבריה"מ מצדיקים את התיזה הזו, כפול

שניים. קודם כל, יהיו לנו הרבה מורים למדעים שיבואו משם, אבל אלה

שמגיעים משם מגיעים עם חינוך של 72 שנות מהפיכה קומוניסטית, חם לא

קיבלו שום יהדות ושום קשר לישראל ולעם ישראל. גם עבורם, אבל גם עבורנו,

עבור העם היושב בציון. אנחנו צריכים לשנות את האיזון.

אני לא מקבל את דברי יו"ר הוועדה שאם יתנן עוד תקציב, בבקשה, נחלק

אותו, נעשה מעוף ב', מעוף לארץ ישראל, לתורת ישראל ולעם ישראל. לא,

בשמיכה שיש למשרד החינוך - ולא אני קובע את גודל השמיכה - נכסה את

הדברים בצורה מאוזנת, כאשר הקדימה הראשונה במעלה הולכת לנושאים שאני

מדבר עליהם, לשלושת הנושאים. אני לא אוהב להגיד משולש, כי זה מונח

נוצרי - השילוש הקדוש - אבל משולש- תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל.

טול אחד מהם, השניים האחרים נופלים. אני חושב שאנחנו צריכים לבקש ממשרד

החינוך להכין תוכנית מעוף חדשה, גם להגדיל את התקציב כדי שאפשר יהיה

לעסוק גם בפיסיקה, מדעים ובמתמטיקה. אבל קודם כל בקדימה ראשונה, לפני

הכל, אפילו אם יצאו מבתי-הספר שלנו בורים או חצי בורים בנושא מדעים, זה

יהיה לא טוב, זה יפגע באיכותו של. הצבא ואיכותה של.התעשיה, באיכותה

הטכנולוגית של המדינה, אבל קודם כל שיהיו ישראלים, וזה אצלי בקדימה .

ראשונה.
ד. מור
החל משנת הלימודים הבאה יחול שינוי בתוכנית

הלימודים בכל הסמינרים להכשרת מורים



במדינה. לא תוכנית מעוף, אלא שכל בוגר סמינר - מגננת ועד חטיבת הביניים

ביסודי י בכל מקצוע התמחות שילמד, מקבל קורס בסיסי בהכרת ארץ ישראל,

קורס בן 60 שעות החל מהשנה הבאה, כאשר במרכזו של הקורס הזה עומד הטיול.

כבר השנה יש מספר מיכללות שנכנסו לניסוי, החל מהשנה הבאה זה יהיה

לכולם.

כבר השנה התחלנו, ובשנה הבאה אנחנו ממשיכים בענין, מוקמים 4 מכונים

להוראת הציונות ב-4 מיכללות במדינה - בדרום; סמינר הקיבוצים וסמינר

לוינסקי במרכז; גורדון בצפון - אשר המטרה תהיה להקים תוכניות ולהחדיר

את נושא הציונות לתוכנית הלימודים במוסדות להכשרת מורים.

ר. זאבי! מה עם תנ"ך?
ד. מור
זה קיים.

ר. זאבי; תנ"ך זה השורש של הכל. איזה ציונות יש בלי

תנ"ך?
ד. מור
זה קיים.
א. ולדמן
אני רוצה לחדד את דברי ח"כ זאבי. יכולנו

לדון בנפרד על תוכנית מעוף, בלי קשר לבעיות

אחרות או לדברים אחרים שיש לנו לדון עם משרד החינוך, ביחס לתכנים של

החינוך, למינון של המקצועות השונים. אבל אי אפשר להפריד בין הדברים.

אתם ציינתם שיש מחסור במועמדים, בפונים לתוכנית מעוף. למה אתם חושבים

שיש מחסור? משום שלא נתנו להם חינוך, לא לארץ ישראל, לא לתורת ישראל,

לא לעם ישראל. אין מוטיבציה מספיקה ללכת לערי הפיתוח, ואתם ציינתם את

זה, הם לא רוצים להתחייב למספר שנים כאלה. אתם לא תתגברו על הבעיה

הזאת, לא יהיו מועמדים. ישנן הבעיות בעיירות הפיתוח, הפערים שיש לנו,

ואני חושב שאנחנו לא נסגור פערים. הלא הפערים הם פערים שיש להם שורשים

חברתיים, רוחניים. כלומר, הפער הזה של העובדה שילדים מעיירות הפיתוח

אינם מגיעים לאוניברסיטאות לתחומי המדע באוניברסיטאות, זה לא פער שעומד

בפני עצמו. זה ביטוי מסויים לפער הרבה יותר עמוק, פנימי, נפשי,. מבחינת

מוטיבציה של לימודים, מבחינת שאיפות של החברה הזאת, ומיקצון הכוחות

והכשרונות שישנם פה. השורשים של כל המערכת הזאת כולה - וכבר צויין

הדבר, הענין של הירידה של הארץ - הם חברתיים לאומיים-רוחניים. אלה הם

השורשים של הדברים.

אני מסכים עם כך שצריך לתקוף במישור הזה של המדעים גם כן, בוודאי צריך

גם לתקוף את הנושא הזה - ולכן ברוכים אלה שעוסקים בכך, ובתוכנית מעוף,

וצריך להרחיב את זאת. אבל אי אפשר, ואנחנו נחטא למטרה שכולנו רוצים בה,

אם אנחנו נתייחס לכך בנפרד, ונטפל במדעים ובטכנולוגיה. הדברים האלה

נחוצים לכשעצמם. אבל צריך לזעוק בכל הזדמנות על המצב העגום שנובע מחוסר

הקדשת המשאבים, מחוסר מודעות לכך אפילו, שאין נותנים את החינוך היהודי

הציוני בארץ ישראל. בכל תחום שנדון בזה, אנחנו נחטא ונהיה הפושעים

בענין זה, אם אנחנו לא נזעק על כך. ולכן אי אפשר שלא להתייחס לכך כאן,

זה השורש של כל הפערים ושל כל הכשלון החינוכי שמתבטא גם בזה בחוסר

מוטיבציה ללכת לכיוון הזה,ובירידה מן הארץ.
ז. בוים
לי יש בעיה, אחרי ששמעתי את הדברים שאמרו

ח"כ זאבי וח"כ ולדמן. אני מורה לתולדות עם

ישראל. הדברים שנאמרו פה מאוד נכונים, אבל זה כבר מביא למצב שבו יכול

להיות שהוועדה הזאת בכלל צריכה לבוא ולשבת בכלל על תוכנית משרד החינוך.

כלומר, על תוכנית הלימודים בגילאים השונים, ומה ההדגשים - על מה שמים

דגש יותר, על מה שמים פחות - ואיפה מקצצים מאותה שמיכה, כי נכון, זו

אותה שמיכה. לכן אני בכל-זאת מציע, לפחות כך אני אעשה, לחזור ולהתמקד

בנושא שעומד כאן על סדר היום.

אני מדבר מהנסיון של קרית-גת, אני מדבר מהנסיון של ערי פיתוח. לא כל

החברים יכלו להגיע לכאן, בעצם אני הנציג של הוועדה שעוד 4 חברים נמצאים

בה. אתמול היה לנו פורום ודיברתי עם האנשים. אנחנו באופן כללי מאוד

מעריכים את המפעל הזה כמו שהוא עכשיו. יש לנו השגות לגבי דרכי הביצוע,

ואולי אני אומר עוד כמה מלים בקשר לכך, אבל אני רוצה להתייחס לכמה

הערות שנאמרו כאן.

בבסיס הענין יש לנו בעיה, שמעוף עשוי לתת לה פתרון: ראשית, לגבי כוחות

הוראה במדעים ובמדעי הטבע, שנית, לשאלה שמאוד מעסיקה אותנו, והיא איך

אנחנו מצליחים לרתום ולגרום לכך שאנשים צעירים - בין אם תושבים שלנו,

בני המקום ובין אם הם אנשים אחרים במקומות אחרים בארץ - יבואו ויקשרו

אלינו את גורלם, לפחות ל-4 שנים. שאפשר יהיה ליצור מצב שיתחילו להכות

שורש של חיי קבע בעיר הפיתוח. זוהי בעיה, כי אנחנו שומעים על נשירה,

שמענו נשירה עד ללוס-אנג'לס ולניו-יורק, ואנחנו מכירים את זה. אגב, אני

רוצה להגיד בענין הזה, אני חושב שאם אפשר למדוד את רמת הציונות או

הערכים הציוניים של בני ערי הפיתוח, הרי שהיא גבוהה יותר מאשר של

הישובים המבוססים במרכז הארץ. יש לזה הרבה סיבות, ואני לא אכנס לזה

עכשיו. יש לנו עדיין נשירה למרכזי הארץ, כי אין לנו הפתרונות לתת לדור

הצעיר. יש מערכות חיים יפות מאוד, אבל יש חוליות חלשות, ויש חוליות

חלשות במיוחד לאנשים צעירים שהרחיבו את השכלתם, וקשה לנו לתת להם

פתרונות בישובים בעלי אופי כמו שלנו. זה לא פשוט. במיוחד במקצועות

כאלה, ואני בוחן את התשתית הכלכלית עליה בנויה עיר פיתוח ממוצעת, יש

הבדלים בינינו, והיכולת שלנו לתת פתרונות לאנשים צעירים שלמדו במוסדות

השכלה גבוהה, ובמיוחד בתחומים כאלה, במדעים, היא מוגבלת. אם באה תוכנית

כזאת ומצליחה, על-ידי טכניקה כזו או אחרת - אני קורא לזה מערכת פיתויים

- להביא לכך שהם יחזרו ויראו את עתידם בערי הפיתוח, לפעמים גם מתוך שלא

לשמו בא לשמו. יכול להיות שהוא לא רוצה לחזור, אבל הוא מחוייב בחוזה,

והוא חייב לעשות את זה בהתחלה. אני שמח על כך שזה לא מיועד רק לבני ערי

פיתוח, אלא גם לאנשים מכל הארץ, לאנשים שלא מכירים עיר פיתוח. אנחנו

יודעים שיש סטראוטיפים ותדמיות וכו' של עיר פיתוח, אנשים שלא נתקלו בזה

חושבים שזו מפלצת. אני ב-67 עקרתי עם משפחתי הצעירה מירושלים לעיר

פיתוח.

צריך גם להכיר בעובדה שבמקצועות האלה יש יותר מחסור מאשר במקצועות

אחרים. זה משתנה קצת מישוב לישוב, אבל בסה"כ זה נכון. באו יוזמי מעוף,

ושמו נקודה, שהיא נקודה בעייתית מאוד. האמת היא שגם באנגלית, וגם בעוד

מקצועות יש בעיה. אני שומע שיש מקומות שאפילו במרכז הארץ יש בעיה עם

מורים לעברית, יש בעיה עם מורים לתני'ך. על זה רק הייתי אומר. קל- וחומר,

כי יש בעיה מיוחדת בתחום. המדעים. אנשים לא נוטים ללכת להוראה במדעים



באנגלית קצת יותר, במקצועות הומניים עוד יותר. זו שאלה של אטרקטיביות

בכלל של ההוראה, שהיא לא כל כך אטרקטיבית, אבל מי שכבר הולך להוראה,

במקצועות הומניסטיים זו פחות בעיה. במדעים יש מכוני מחקר, יש

אוניברסיטאות, יש תעשיה, יש דברים יותר אטרקטיביים מבחינה כלכלית,

מבחינת האתגר המקצועי, אולי. לכן צריך להודות בכך שבמדעים יש בעיה

מיוחדת, וטוב עשתה מעוף ששמה את הדגש על הענין.

דיברו על עליה. תראו. אני לא יודע על מה אתם מדברים. מדברים שעליה

יכולה להיות מנוף לערי הפיתוח, אבל אני לא רואה שמישהו בכלל עושה משהו

בענין הזה ומכוון את העליה לערי הפיתוח. רק מדברים על זה. אני רואה

שהכל הולך למרכז הארץ. אני רואה טלוויזיה ביום ששי, ראיתי שתפסו

בבוקרשט קבוצת עולים מבריה"מ שנתקעה בכלל המהפיכה, שאלו אותו לאן אתה

הולך, התשובה היתה לראשון-לציון וכוי, מישהו הזכיר שם את קרית-גת - אני

שמחתי מאוד, יופי. אבל הכל הולך על ענין של קשרי משפחה. בסדר, יש טפטוף

מסויים, אבל יש מדיניות מכוונת? יש מישהו שמטפל בענין הזה, שהעליה תבוא

לערי הפיתוח? הלוואי, אבל אני עוד לא רואה את זה. קודם כל, זו ביצה

שעוד לא נולדה, אני עוד לא רואה את ההתפוצצות של מורים מבריה"מ בתוך

מערכת החינוך שלנו בערי הפיתוח. כששואלים אותי איך אני מדבר על קליטת

עליה, כאשר יש לי בעיות אבטלה, איך הם יתפרנסו שם וכוי, אני לא בא

לעשות את החשבון הזה. אני אומר, בואו נדאג, יש ענין של דיור, ענין של

מערכת החינוך שהילדים צריכים ללמוד, יש להקים אולפנים. לענין הפרנסה

אנחנו עכשיו לא יכולים לתת פתרון קונקרטי, ולהגיד בדיוק איפה כל אחד

ימצא את מקומו. אם זה יהיה במימדים שמדובר, יצטרכו לתת את הדעת על זה,

אנחנו נשלוף, אנחנו ניתן פתרונות לא טובים בהתחלה,. ויהיה איזה שהוא

תהליך. אם זה יהיה במימדים כאלה, יהיה מה שקרה עם העליה בשנות ה-50

מבחינה זו, שהפתרונות יהיו פתרונות ארעיים לא מסודרים, ואחרי כן בהדרגה

יתחילו לעשות את זה, כך עובדים אצלנו במדינה. לכן, השאלה איך זה ישפיע

על מערכת החינוך, מוקדם מאוד לדבר עליה. כשזה ישפיע, נראה איך לעשות.

. דבר אחרון, לגבי הביצוע. יש הרבה בעיות, כיוון שאין הרבה מועמדים,

השאלה היא אם לא מתפתים לקבל כל מי שרוצה להיכנס לזה. אני לא יודע איך

זה נעשה, אני מכיר את אנשי החינוך, את אלה שמנהלים את המיכללה ואנשי

מעוף. אז צריך להיזהר לא להתפתות, מכיוון שלא כל אחד מתאים להוראה.

יכול להיות אדם מוכשר מאוד במתמטיקה, אבל הוא לא מתאים להוראה.

שנית. הדרישות שמגיעות אלינו בתהליך של ההכשרה של הסטודנט לקראת היותו

מורה, הן דרישות לא כל כך פשוטות לבית-הספר. אני יודע למשל, ופה חיים

בקר יושב מאחורי, הוא מנהל את תחום הרווחה החינוכית אצלנו ומסייע לנו

בהרבה תחומים, ויש לו נסיון עצום במערכת החינוך. בדרישות תוכנית מעוף

צריך ללמד חצי כיתה, לתת שעתיים רצופות, ללמד טבע בלבד ולא משהו אחר.

בית-הספר צריך להיערך לדברים האלה. אני לא יודע מאין באן הדרישות האלה

וההנחיות האלה, אבל אני מציע שאם זה כך, שזה יהיה קצת יותר גמיש, שלא

יכתיבו למנהל מסגרת כל כך נוקשה, כי צריך לזכור שלא רק מעוף נכנסת

כאורחת ברוכה לבית-הספר, והיא לא יכולה להפוך להיות לגרעין שמסביבו-

מתנהל בית-הספר. זה צריך להיות הפוך, מעוף צריכה להשתלב בתוך מערכת

הלימודים של בית-הספר ולא להכתיב למנהל בית-הספר.



אנחנו מאוד בעד התוכנית הזאת, ואני עדיין חושב שצריך לעשות מאמץ

להתמקד, כי זו באמת שאלה תקציבית. נכון כל מה שנאמר פה לגבי הרחבה של

המקצועות האחרים, ליצור תוכנית מעוף למקצועות אחרים. השאלה היא באיזו

מסגרת. אם יש תקציב נוסף, כן, אם לא, וזאת אותה שמיכה, פה השאלה. לפי

דעתי כדאי לעשות מאמץ להמשיך להתמקד במקצועות האלה דווקא.
י. פרח
חברים, היעד של מעוף, אין ספק שיש לו כוונות

טובות ושעיקר כוונתו להכשיר מורים שיהיו

מסוגלים להעלות את רמתם הלימודית של התלמידים בעיירות הפיתוח. אני מבין

שזהו יעד עליון וזו הכוונה העיקרית. אמת היא שמעוף בעצמו נקלע למציאות

מסויימת, שהוא מתוכה צמח. מעוף בא לתת תשובה לבעיה הגדולה המרכזית

שלהערכתי היא המכשילה אותנו, וזה הענין של ההישגיות של מוסדות החינוך

שלנו שהגיעו אליהם, והציונים שהפכו להיות ראש דבר בקבלת תלמידים. ילדי

עיירות הפיתוח נכשלים במוסדות החינוך העל-יסודיים כתוצאה מכך שהם

נכשלים במתמטיקה ובמקצועות האלה.

צריך להבין ממה זה התפתח. זו תוצאה של אי-קבלתם של תלמידים שיכול להיות

שהם בעלי פוטנציאל ויכולת, ואני בטוח בזה שהם בעלי יכולת. אלא

שהאפשרויות שלהם להתקדם בתחומים האלה אינן מספיקות, כתוצאה ממורים

שאינם מספיק טובים בעיירות. המורים הטובים אינם רוצים. ללכת לשם רבותי,

אני זוכר את התקופה שבסמינר נהלל גידלו טיפוס של מורה שיוכל לחזור חזרה

אל עיירות הפיתוח, שיעבור מבית גידולם של עיירות הפיתוח ולא מורים

שגידלו אותם בערים שונות, כאנשים שאינם מכירים את המסגרת הזאת. ואפילו

שם היו לנו בעיות, שהמורים לא חזרו. זה היה מעניין, לקחו מורים מישובים

כדי שיחזרו, הלכו ללמוד בנהלל כדי לחזור אל הישובים, והיו מהם שחזרו

לתל-אביב.

אני מדגיש את הענין הזה, משום שצריך לנתח את הדברים לאור המציאות

הקיימת. כל עוד לא ישנה משרד החינוך את תנאי קבלת התלמידים על-פי

הקריטריונים הקיימים היום, מחוייב המציאות שנעזור להם בתחום הזה. מה

שאמר מקודם ידידי ח"כ זאבי, באמת אני יכול לכלול אתכם יחד, וגם מה שאמר

ח"כ ולדמן. כולם נגעו בנקודה הזאת של הערך הציוני, של ערכים חינוכיים,

של החינוך במוסדות החינוך שלנו בארץ ובבתי-הספר היסודיים, בעיקר

ביסודיים, וגם בעל-יסודיים. נושא החינוך הפך להיות שולי וטריביאלי.

במרכז עומד הענין של ההישגיות. מדברים על מצויינות במשרד החינוך. אני

לא נגד מצויינות, אבל איפה החינוך? איפה החינוך לערכים? מדוע אין

מלמדים תנ"ך בבתי-הספר בהיקפים שלימדו פעם? המורים אינם יודעים ללמד

תנ"ך בבתי-הספר. זה לא מספיק לדעת תנ"ך, צריך לדעת ללמד תנ"ך ולחבב

תנ"ך על תלמידים. איך הופכים את התנ"ך להיות ספר הספרים שלנו, שאפשר

להתגאות בו? אם גדל מין מורה בקיבוץ שפחד להביא את האלהים בתוך התנ"ך

ומחק מספר התנ"ך את האלוהים, לאן הגענו? שומו שמים.מחקו את שמו של

אלהים מספר התנ"ך, וזה איש שעמד בראש סמינר. אני טענתי .כנגדו, איך. אתה

מעז לעשות דבר כזה? להוציא את השם מן התנ"ך, משום שתלמידים לא יקלטו מה

פירושו של דבר של בראשית ברא אלוהים את השמיים? מפריע לו שאלוהים נמצא

שם. ואם הוא לא תופס מה זה רוח אלוהים מרחפת על פני המים, הוא בכלל לא

תופס מהות של חינוך. ...



למה אני מביא את זח לאבסורד כזה? אני מודיע לכם שלימודי התנ"ך - וגם

לימודי היהדות לסוגיהם - בבתי-הספר הממלכתיים וגם בממלכתיים-דתיים,

אינם יוצרים אצל התלמידים מוטיבציה ללמוד אותם. לא רוצים ללמוד תנ"ך,

מה פתאום תנ"ך, מה אתה בא לספר לנו סיפורים. כל האומנות של ההוראה היא

איך מלמדים. צדק חברי כאן כאשר הוא אמר שהבעיה היא הסף של המקצוע. לא

מספיק שבא תלמיד והוא מתמטיקאי. הוא צריך לדעת להקנות ידע. יש כאלה

שאומרים שהוא מעביר ידע. אני אומר שהוא מעביר את הידע מן העולם. איך

הוא מעביר שיעור, הוא מעביר שיעור. אבל מה הוא מקנהל זאת השאלה.

זאת תורה שהסמינרים כולם עדיין צריכים להיערך וללמוד אותה ולהשקיע בה

הרבה כוח. בנקודה הזו אני מזדהה עם ידידי ד"ר זימרן - ודבריך הם נכונים

ואמיתיים. צריך ללכת באורח יותר רחב, לתפוס מספר מקצועות ולא להתמקד

באחד. אבל התוצאה של מעוף היא פונקציה של מציאות איומה. לא בוחנים את

התלמידים איך הם יהיו טובים במקצועות שאתה מדבר בהם, שחשובים לפיתוח

אישיותו של אדם. לדאבון הלב, בוחנים אותם איך הוא במתמטיקה, אם קיבל

9,1 או 9,2. הלא על קוצו של יוד נכשל ילד.

אני אומר שעצם היוזמה להקים דבר כזה כמו מעוף, שבא להתמקד בבעיה

מסויימת, כדי להקל על תלמידים להיקלט במוסדות החינוך, יש לברך על זה.

אבל אסור לנו להפוך את הדבר הזה, וצריך להילחם, לא נגדכם, אלא במשרד

החינוך, שמשרד החינוך ישנה את הקונספציה שלו, ויתפוס שהוא חייב לשנות

את כל הנושא הזה ששמו ההישגים. כלומר, לא להתמקד בהישגים בלבד,

בהישגיות, אלא גם בחינוך, בטיפוח אישיותם של התלמידים, בחינוך לאהבת

ישראל ולכל אותם ערכים. לא בפרזיולוגיה, לא בסיסמאות, אלא שיצמחו באמת

מתוך המקורות העשירים והמוכרים שלנו, שאותם זנחנו והלכנו לחפור בורות

נשברים אשר לא יכילו המים. את זה אנחנו מחפשים. מה שלנו לא טוב,

המקורות שלנו הפכו להיות שוליים. לכן, עם כל הכבוד לענין הזה של מעוף,

ואני אתמוך בו בשתי ידיים, אני אבקש דבר אחד, שהוא לא ינציח - כפי שאתה

אמרת דבר מאוד נכון - לא ינציח תפיסה מונוליטית אחת, חד-כיוונית אחת

כזאת, שהיא צמחה על רקע של מציאות מסויימת, ואני חושש שאם היא תתמיד רק

בזה, אנחנו מאבדים את העיקר ששמו הערכים ותרבות של ישראל.

ח. פורת; אני אתמצת מאוד בדברי. ראשית, אני מביע

תמיכה נלהבת בתוכנית הזאת, ואני מיצר על כך

שלמרות מה שאולי נעשה בשנה הראשונה, דומני שהיא לא זכתה לפירסום הנאות,

ואולי גם לפירסום המקצועי הנאות. גם פירסום זה ענין של מקצוע. אם שמעתי

כאן שאחת הבעיות המרכזיות היא היכולת לגבש קבוצות רחבות יותר של

תלמידים, הרי שמעבר לבעיה שאולי היא האמיתית מבחינת האווירה, נדמה לי

שיש כאן גם בעיה של ארגון נאות, ואולי של השקעת משאבים בכיוון הנכון.

אינני רוצה לדון כעת בשאלה של צמצום והרחבה מבחינה עקרונית לגבי

התוכנית - שמעתי את סוף דבריו של פרח, אני משער לעצמי את מה שנאמר כאן

גם קודם לכן. אני בהחלט מבין את הצורך במיקוד בתחום של הוראת מדעי

הטבע, שבהם יש לנו בעיה אמיתית, ובפרט בעיירות הפיתוח . אבל אני רוצה

לומר כמה דברים כמי שמכיר את הסוגיה של התפתחות הסמינרים, ואני מכיר

אותה בעיקר מההיבט של הציבור הדתי, על עליותיה וירידותיה של המערכת

הזאת. צריך להבין שאם אנחנו רוצים באמת למשוך חבריה שישתלבו בתוכנית

כזאת, ובעצם בכך גם יעלו את מעמד המורה- כי לפי דעתי פסיכולוגית הבעיה



המעיקה היא שאלת מעמדו של המורה בכלל - הרי מנקודת מבט זו בלבד, אתה

מוכרח ליצור את המוטיבציה ואת התחושה של השליחות בצד החברתי והרוחני

שלה. את זה אי-אפשר להקנות רק על-ידי מתמטיקה ופיזיקה. אני אתן את זה

כהמחשה מהסיפור של הסמינרים בתחום מורים ליהדות. אימתי הדבר הזה התחיל

לעלות על פסים? בזמן ששיבצנו ושילבנו את זה בתוך ישיבות ההסדר. זאת

אומרת, כשהנושא של לימוד והתפתחות רוחנית אישית של התלמיד, יצירת

מוטיבציה היה בכיוון של הוראה והשפעה תורנית, ומתוך כך גם על בסיס זה

הורכבו המכונים למורים, שהם באמת הגיעו להישגים מכובדים מאוד, והגיעו

לתלמידים טובים, ובסופו של דבר הגיעו גם לעיירות הפיתוח. הוא הדין לגבי

מי שמכיר את הסיפור של מרץ במבשרת-ציון, שממנו באמת יוצאים תלמידים

לעיירות הפיתוח, דווקא בגלל השילוב שלהם במסגרת תורנית מובהקת, וההרגשה

של התלמידים שהם בעלי ערך. זאת אומרת, שזה לא איזה שהוא דבר שהוא ברמה

הנמוכה יותר.

נדמה לי שאנחנו צריכים למצוא איזו שהיא דרך. אני מוכרח לומר, אינני

מכיר את הדברים האלה כל כך בסקטור שאיננו הסקטור הדתי. בסקטור הדתי, על

כל פנים, אני חושב שתוכנית מעין זו של מעוף, עם הצד המקצועי המובהק

שלה, על הרמה הנאותה, היה יכול להתקבל, לפחות לגבי הציבור הצעיר הדתי,

יוצא הצבא, אם הוא היה באיזו שהיא צורה משולב או מחובר לאיזו שהיא

מסגרת תורנית. זה יכול להיות ישיבת מבשרת, וזה יכול להיות ישיבת

הר-עציון, וזה יכול להיות מקום אחר, ודאי שצריך להתחיל את זה במקום

אחד, אבל דווקא עם שילוב תורני. נדמה לי שדווקא כך נצליח למשוך תלמידים

ולתת להם את המוטיבציה הנאותה.

כך הדברים אמורים גם לגבי מיכללת דוד ילין. אני רואה את היכולת ליצור

את המשיכה של התלמידים מעבר לפירסום הנאות, שאותו היזכרתי קודם, אם

נצליח לחבר את זה לאיזו שהיא תחושה של אתגר חלוצי, שיש בו גם הנשמה

היתרה.

אני רוצה להוסיף עוד דבר אחד. אני חושב שהנושא של קליטת העליה, וקליטת

עליה מבחינה מקצועית, באמת מחייב - אם כי מסלול שהוא שונה. מדובר פה

בוודאי באנשים שכבר יש להם ידע, אבל הם צריכים לתרגם את זה ולעבור את

הטרנספורמציה להוראה בארץ, לבנות מסלול מיוחד בתחום הזה. יתכן שזה הוצע

כאן קודם, אבל מאחר שנאלצתי לצאת לפגישה, לא שמעתי. זה נראה לי ממש דבר

שהוא מתבקש היום, ואפשרי.

השורה התחתונה. אולי דווקא מבחינה מסויימת הסוגיה שהיום מעסיקה את

הציבור בקשר לקליטה ולהפניה של עליה לעיירות הפיתוח, בתחומי חינוך

והוראה יכול להיות איזה שהוא מנוף גם בהיבט הכספי. אני מאוד תומך בכך,

שמעבר לקריאה ולתמיכה שתהיה פה בוועדה, תוכן או תגובש תוכנית רחבה יותר

של מעוף, עם פירסום נאות, עם הדברים התקציביים שנדרשים לכך, עם

המסלולים השונים. הדברים האלה צריכים להיות גם לגבי הסקטור הדתי, גם

לגבי הנושא של עולי בריה"מ, גם לגבי שילוב של תוכנית רחבה ומקפת יותר,

ושנצא אליה באמת באיזו שהיא פניה ציבורית גדולה-ובמקומות-הנאותים. אני

חושב שאם הדברים ימשיכו ברמה הקיימונ היום, כפי שאני שומע פה, מתוך

האינפורמציה פה, זה דווקא עלול להצטמצם ולשקוע.
י. פרנקל
אין צל של ספק שהאנשים שלנו חייבים להשתלב,

אולם כל דבר שקרה במחצית השנה האחרונה היה

כרוך בקשיים, ובאמת בקשיים הגדולים ביותר. ניתנה בקשה מפורשת לשלב את

האנשים על-פי רצון המנהלים. אם רצוי למורים ולמנהלים בכיתות שלמות, אם

רצוי בקבוצות חלקיות, על-מנת שהם יכו שורש בערי הפיתוח וייקלטו, הוקל

מצבי. משום שמר ידלין דאג לכיסוי התקציבי עד עכשיו. קיבלתי מכתב

מקרית-שמונה לפני חודש.- לא נוכל עתה להעסיק את מזל סעדה, ובחורה אחרת,

סיגלית אוחיון שמה. תורג'מני ישב בקרית-ארבע. יש קושי בקליטת האנשים.

שיתוף הפעולה שלנו בנושא הזה יבטיח שהם יגיעו אליכם.

למר חנן פורת, הענין הזה של מרץ כבר נבדק, המישאלה הובעה בפנינו לבדוק

את הענין. זה לא בא בחשבון, כי מוסד שאין לו זכות להקנות תואר אקדימי,

לא יוכל לקבל את המשימה, במיוחד אם הוא מודיע לנו מראש, באופן מובהק

שאין לו 30 שעות שבועיות.
ח. פורת
אפשר שלא המוסד הזה, אבל משהו כזה.
י. פרנקל
ראש האגף לחינוך דתי, אני מניחה שמר דורון

מור יודע את זה, החליט שבוגרי המיכללה עי'ש

דוד ילין, שרוצים לעבוד במיגזר הדתי, אמנם יכולים לעשות זאת. הציונות

של מורים שמוכנים להיכנס ולעבוד בשטח, באה היום באמצעות זה שהם מרגישים

שמחנכים תורמים. הם כל כך ציונים, שבחור שלנו מקרית-שמונה שביקש לחזור

לכל מקום, רק לא לשם, חזר לשם, לקח את חניך פרח אתו למשך החנוכה.

הציונות, המוטיבציה, הם 200 אחוז.
מ"מ היו"ר ש. עמור
אני חושב שעד עכשיו שמענו שיש קונצנזוס כללי

לגבי החשיבות של הפרוייקט הזה. אני נמצא פה

על תקן של שני כובעים - כמי שהריץ את הפרוייקט הזה יחד עם הזוג פרנקל

במשך שנתיים כיו"ר פורום ערי הפיתוח - אני חייב להעיד ולציין את הדבקות

האדירה של פרופ' פרנקל ורעייתו, שתמיד טרחו להעיר אותי ב-6 וב-5 בבוקר,

ואני לא מצטער על כך, ואני מודה לכם על כך. הם עשו ועושים עבודה נפלאה.

הלוואי עלינו אנשים מהסוג הזה, שלמרות שהם למעשה עובדי מימסד או

מוסדות, לא כהו החושים שלהם מבחינת האמונה והחזון. הם עושים עבודה

גדולה, כמובן בעזרת מנהל המיכללה, משרד החינוך וכל החברים. ודאי שכולם

שותפים לפרוייקט הזה.

אני רוצה להעיר הערה אחת. אתה יצאת כשזאב בוים דיבר. ואני מסכים אתו,

אני חושב שהבעיה של יהדות וציונות יותר קריטית, לדעתי במקומות מסויימים

במרכז הארץ. היא הרבה יותר טובה, חזקה, מושרשת בערי הפיתוח, בעיקר

בהתיישבות. אני אעיד על מגדל העמק, בנושא יהדות וציונות, שאני רואה

אותם כמיקשה אחת. הבעיה היא הפוכה בישובי הפיתוח, כמו-כן היא הפוכה

במרכז הארץ. אולי שם יש דגש יותר לגבי המקצועות המדעיים, ופחות יהדות

וציונות. בישובי הפיתוח המצב הוא הפוך, יש יהדות, יש ציונות, יש ערכים

משפחתיים, יש הכל. יש בעיה של המקצועות האלה, לרבות האנגלית וכוי. אני

שמח לשמוע שבתוכנית מופיעים הדברים האלה.



אבל זאב בוים אמר דבר יותר חשוב: הבעיה היא בתוכנית הלימודים הכללית של

משרד החינוך. שם כן צריך להוסיף יותר, לחזק את מקצועות היהדות, חינוך,

היסטוריה וארץ-ישראל. לדעתי שם יש יותר מה לעשות בענין הזה.

אני רוצה להצטרף לקריאה בשמכם. אני קיבלתי פתק מסמנכי'ל משרד החינוך -

מר ידלין שיצא עכשיו - ואני רוצה שזה יירשם, שהפרוייקט ימשיך ושיחזקו

אותו, ואני שמח לשמוע את התשובה הזאת ממשרד החינוך. הוועדה בהחלט קוראת

למשרד החינוך, למיכללה ולכולם, להמשיך ולהרחיב את הפרוייקט הזה, שהוא

חשוב ביותר במתכונתו. אנחנו מדברים עכשיו על פרוייקט מעוף, שהוא למעשה

פותר בעיה זעומה וקטנה. הופיע כאן מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שרון, ואני

שאלתי אותו את אותה שאלה ששואל פרופ' פרנקל: יום חינוך ארוך, אסור

חלילה שיהפך רק לשמרטפיה של נעמ"ת או של ויצ"ו. מה הם המקצועות, האם

הולכים ביום החינוך הארוך לחזק את האלמנטים האלה שדיברנו עליהם, מדעי

הטבע ודברים אחרים? ואולי, אם בתוכנית הלימודים הזאת, ביום החינוך

הארוך, יחזקו את הדברים האלה, יכול להיות שבעוד כמה שנים לא צריכים את

מעוף. זה הבסיס, שיחזקו אותו אצל הילדים האלה.

בנושא של הכשרת מורים. בואו נהיה זהירים לגבי הכשרת מורים עולים.

קיבלתי עכשיו עולים מבריה"מ, בחורים שמלמדים אצלי. יש מורה מסויים

שמלמד אנגלית. אז אולי זה לא מעיד על הכלל, אבל רבותי, האיש הזה הגיע .

ללא הכשרה בארץ, ויש מרד הורים כיוון שאין לו שום נסיון פדגוגי כאן,

ויש המון בעיות.
ח. פורת
אדרבא, זה מחייב הכשרה. זה מחייב מסלול

מיוחד, חד-שנתי.
מ"מ היו"ר ש. עמור
לגבי נושא של מורים בערי הפיתוח, המצב הוא

הפוך כרגע. בערי הפיתוח יש אוכלוסיות יותר

חלשות, ויש מורים יותר חלשים, באופן כללי. אנחנו רוצים שמשרד החינוך

יתן את הדעת וישים דגש להכשיר את המורים, להכשיר מורים בצורה יותר

רצינית ויותר טובה לישובי הפיתוח, שם יש אוכלוסיות יותר חלשות. לא

כולן, אבל בחלקן.

הדבר האחרון, והוא הרישום. אני חושב שהרישום הוא בעייתי, ואני מסכים גם

עם מה שאמרו איתי ועוד חברים. רבותי, זה מאמץ גדול מבחור לשקול צעד

כזה, אף שזה פיתוי אדיר. הוא צריך להתנתק מקרית-שמונה ולעבור לגור

בירושלים, ואולי יש לו חברה בקרית-שמונה והוא לא רוצה לעזוב אותה. מכל

מיני סיבות, זו בעיה. חוץ מזה, יש בעיה של מענקי אבטלה, לפעמים זה הרבה

יותר נוח לקבל מענק אבטלה ולא להתאמץ, ולא ללכת לדבר כזה שהוא ארוך

ומתמשך. אנחנו עושים מאמצים אדירים במגדל העמק למשוך את הבחורים. אבל

יחד עם זה, צריכים יותר למסד את הנושא הזה, בצורה יותר מסודרת, ולא

להסתמך רק על הרשות המקומית. הרשות המקומית צריכה להיות חלק ברישום,

אבל אני מציע שמשרד החינוך יטפל בזה בצורה יותר רצינית, יחד עם משרד

הבטחון והרשויות המקומיות, אבל בצורה יותר רצינית ובזמן. אני מאמין

שניתן להגיע לרישום יותר גדול, כי הרבה מאוד תושבים לא יודעים כלום על

מעוף. הפירסום מאוד חשוב בענין הזה.
ח. פורת
שאלה אחת. מתוך התוכנית שהיתה עד עכשיו, כמין

צעירים דתיים השתתפו?

מ"מ היו"ר ש. עמור; הרבה מאוד, אני לא יכול להגיד כמה.

א. זימרו; יש עוד דבר, והוא, שאחוז הגברים היחסי

בתוכנית הזאת, הוא הרבה יותר גבוה מאשר אחוז

הגברים היחסי במיכללה. ויש לזה פלוס גדול.
ח. פורת
. בהצעת הסיכום, הייתי בכל-זאת רוצה שייכתב

באופן ברור שאנחנו ממליצים - מעבר למה שאתה

אמרת על הרחבת התוכנית - לבחינת אפשרות של תוכנית ייחודית, שתשלב

מסגרות תורניות עם ההוראה בתחומים המקצועיים. אני רואה פה פוטנציאל

גדול שאפשר למשוך אותו בצורה כזאת. שנית, במתן הדעת על תוכנית מיוחדת

לנושא של קליטת עליה במסגרת של תוכנית מעוף. אני חושב שזו יכולה להיות

המלצה של הוועדה שתיתן לענין הזה מרחב הרבה יותר גדול.

ר. זאבי; אני רוצה לחזק את הדברים האחרונים של ח"כ

פורת. ארבעת חברי הכנסת שדיברו פה, כולם

דיברו על זה שצריך לתת ביטוי לנושאים של תורת ישראל, עם ישראל וארץ

ישראל. לא יכול להיות שיהיה פה סיכום שלא יכלול את זה, אפילו שהיו"ר

ועמיתו נטשו את הדיון. כשאני לא נמצא בדיון, ההערות שלי לא באות לידי

ביטוי. הם עזבו, עזבו. ארבעה מתוך ארבעה שדיברו, דיברו על זה, וזה חייב

למצוא את ביטויו בסיכום הדיון היום. אנחנו תובעים שתהיה פעולה כזו גם

לגבי מקצועות יהדות וארץ-ישראל.

ח. פורת! אם אתה רוצה למשוך מורים ממרכז הארץ לעיירות

הפיתוח, אתה צריך את זה.

ח. פארס; למה אף אחד לא ענה על השאלה שלי? יש לנו

באמת עודף של מורים בכל המקצועות, מורים

ערבים. אתם מוכנים לקבל אותם?
מ"מ היו"ר ש. עמור
אני לא יכול לענות על השאלה. סמנכ''ל משרד

החינוך יצא, והוא היחיד שיכול לענות לך.

ד. מור; אני אולי יכול לענות בשתי מלים. הבעיה היא

של הכשרת מורים, ולא ענין של קבלת מורים.

הדיון בקבלת מורים למקומות אחרים, זה דיון שלא צריך להתקיים רק אתנו,

אלא עם אגף כוח האדם להוראה. הדיון היום הוא על הכשרת מורים במקצועות

שחסרים בהם מורים, ולא על קבלת מורים במקצועות האלה.

ח. פארס; העקרון הוא אחר. משרד החינוך אומר שלנו יש

מורים ערביים שמלמדים בבתי-ספר עבריים, אבל

הבעיה שלא כל כך רוצים לקבל מורים ערביים. אז אם יש בית-ספר וצוות

בית-הספר מעוניין במורים, שיפנה למשרד החינוך ויגיד שהוא מעוניין במורה



למקצוע זה וזה. המשרד לי אמר באופן ישיר, שיש להם בעיה, כי בתי-הספר לא

כל כך מעוניינים לקבל מורים ערביים, זו הבעיה.
ב. בדרשי
אני רוצה להוסיף משהו. התפקיד של היחידה

להכוונת חיילים משוחררים הוא להפיץ את

ההסברה ולכוון חיילים משוחררים. אנחנו בפרוייקט מעוף נתבקשנו ונענינו

ברצון, ואנחנו רואים את זה בחיוב רב. אם ימסדו את הפרוייקט הזה ויעשו

את זה כתוכנית קבועה, יהיה קל לנו לעבוד במשך כל השנה על הנושא הזה, הן

בהסברה, הן בעיירות הפיתוח, והן בקרב מחנות צה"ל לגבי ההצעה שלך למסד

את הנושא באופן קבוע, עם המוסדות המחנכים, אנחנו מבטיחים את כל העזרה.

מ"מ היו"ר ש. עמור; תודה. אני רוצה להוסיף שתי נקודות ברשותכם.

ראשית, אני שמח שבתוכנית הלימודים שעכשיו

הגשת לנו - כי אני חשבתי שמלמדים רק פיזיקה ומתמטיקה - מופיעים גם

מקצועות אנגלית, יהדות וארץ-ישראל. זה חשוב מאוד. אני חושב שצריך לחזק

את המקצועות האלה, אבל לא על חשבון לימודי מדעי הטבע ומתמטיקה.

שנית, אנחנו קוראים למשרד החינוך להתגייס יותר להכשרת מורים עולים.

יבואו היום מורים בין העולים שיבואו, וצריך להכשיר אותם, במיוחד ללמד

בערי הפיתוח ולכוון אותם כבר מראש לחשוב על אתגר של מחנכים בישובי

הפיתוח. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעת 11:00

קוד המקור של הנתונים