ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 05/12/1989

ההישגים הנמוכים של תלמידי אופקים בקריאה ובחשבון

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 79

של ישיבת ועדת החינוך והתרבות

שהתקיימה ביום ג', ז' בכסליו תש"ן, 5.12.1989, בשעה 9:00

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר מ. בר-זוהר

פ. גולדשטיין ר. זאבי

א. גמליאל ח. פארס

מוזמנים; ג. סטויצקי, מזכיר המועצה אופקים ומנהל המח' לחינוך

ב. נסים, משרד החינוך והתרבות

י. בן-רחמים, מנהל אגף לחינוך יסודי, משרד החינוך

והתרבות

מ. קפלן, מנהל מחוז הדרום, משרד החינוך והתרבות

ח. נודלמן, הסתדרות המורים

א. שער, מזכיר ארגון ההורים הארצי

מ. מזרחי, יו"ר ארגון ההורים הארצי

נ. רש, דייר, חוקרת ראשית במכון לחקר הטיפוח בחינוך,

האוניברסיטה העברית

י. חזן, ראש מועצת אופקים

מ. אזולאי, סגן ראש מועצת אופקים וממונה על החינוך

נ. ממן, ראש ועד ההורים, בי"ס מקיף כללי

פ. בוהדנה, ועד ההורים, בי"ס מקיף כללי

א. גוזלן, ועד ההורים, בי"ס מקיף כללי

מזכירת הוועדה; ד. גורדון

נרשם ע''י; חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

ההישגים הנמוכים של תלמידי אופקים בקריאה ובחשבון.
היו"ר מ. בר-זהר
הורי ביה"ס היהודי-הערבי בתל-אביב החליטו

להמשיך ולהפעיל את ביה"ס. אני רוצה לדעת

כיצד דבר כזה מתרחש. אני לא יודע איך הם יכולים להפעיל בית-ספר על

דעת עצמם. היתה הגדרה מאוד מוזרה של משרד החינוך, שהוא מכיר בביה"ס,

אבל הוא לא מאשר את ביה"ס.
ב. נסים
הוא נתן אישור זמני ל-3 חודשים.
היו"ר מ. בר-זהר
היתה איזו שהיא נוסחה מאוד מוזרה.
ב. נסים
מוכר אבל לא רשמי. ל-3 חודשים.
היו"ר מ. בר-זהר
בינתיים יש שם משבר. אני רוצה לדעת מי

רשאי להפעיל בית-ספר. האם משרד החינוך

יאשר את המשך הפעלת ביה"ס גם אם ראש העיר יתנגד לזה? אני רוצה להבין

מה קורה עם ביה"ס הזה, אנחנו בוודאי נקיים דיון בוועדה בנושא ביה"ס

הפתוח. אני שומע שיש מדיניות חדשה במשרד החינוך לגבי בתי-ספר פתוחים,

בתי-ספר לטבע, כל מיני בתי-ספר שאינם במתכונת המקובלת. אני מבקש

תשובה לגבי בתיה"ס הללו, האם יש באמת שינוי במדיניות של משרד החינוך

בבתיה"ס הללו.

אני קורא שיצחק נבון סירב להכיר במיכללה האיסלאמית באום-אל-פאחם. אני

רוצה להבין מה היו שיקוליו של השר, האם יש איזה שהוא קנה מידה

וקריטריונים מסויימים שעל-פיהם מכירים או לא מכירים במיכללה. אני

מבין, שהוא העניק לפני שנתיים הכרה למיכללה הזאת, ועכשיו אני מבין

שיש שינוי בעמדה. מדוע? על סמך מה החליט שר החינוך והתרבות לא להכיר

היום?
ר. זאבי
יותר נכון, מדוע הוא אישר אז.
היו"ר מ. בר-זהר
ח"כ זאבי, זה הופך כבר לנושא פוליטי

בוועדה, תעשה לי טובה.

ראיתי ידיעה על כך שמאות ילדים ממתינים לסידור בפנימיות. הם הוצאו

מבתי-ספר בגלל בעיות תקציביות, הם הוצאו על-ידי בתי-משפט מבתיה"ס,

והמדובר במאות ילדים הממתינים לסידור המוסדות הטיפוליים. לפי ידיעה

של העתונאי שפירסם את זה, הילדים ממשיכים לגור בבתי הוריהם המתעללים

בהם. אני לא מבין בדיוק את הקשר בזה שהם בבית לבין זה שההורים

מתעללים בהם. אולי אלה ילדים שמצבם המשפחתי מאוד לא סימפטי או שהורים

היכו אותם קודם. אבל איך זה יכול להיות שמאות ילדים ממתינים בבית,

ובשלב זה אינם לומדים בגלל חוסר תקציב? זה דבר שהדעת לא סובלת אותו.

אני אעביר אליך את החומר הזה ואני אבקש לקבל תשובה.

אני הזמנתי את מר באשי, המדען הראשי של המשרד לבוא לישיבה היום. לפני

5 דקות קיבלתי הודעה שהוא לא יבוא. אני רוצה להודיע למשרד החינוך

שאני לא אקבל בשום פנים ואופן את התופעה הזאת. אם צריך לצאת למלחמה

בכם, אני אצא למלחמה במשרד החינוך. זאת כנסת, ולא יתכן שאנשים יודיעו



לי 5 דקות לפני התחלת ישיבה שהם לא באים. יש הירארכיה במדינה הזאת,

והכנסת נמצאת בראש ההירארכיה. ואם אני יכול להטריח אנשים מאופקים

ולהביא אותם לכאן, כאשר הם נוסעים לכאן שעות ומתייצבים כאן, אני לא

אסבול שאיש משרד החינוך, וחשוב ככל שיהיה, שהוזמן ואישר את השתתפותו,

יודיע לי שהוא לא מתייצב לישיבה. זה לא יהיה. אם יהיה צורך לצאת עם

זה לעתונות, אני אצא לעתונות; אם צריך לצאת למאבק במשרד החיכוך, אני

אצא למאבק במשרד החינוך. אני מאוד מבקש, אני אומר את זה דרכך ברוריה,

לא לך חלילה, את הנאמנה והטובה שבמשרד החינוך שאנחנו מכירים. אבל לא

יתכן כזה יחס לוועדת החינוך והתרבות של הכנסת. עד היום לא החלטנו על

העברת חוק שיחייב אנשים להופיע בכנסת כמו שמופיעים בבית-המשפט.

התייעצנו עם יו"ר הכנסת לפני כמה חודשים, ישנה הצעת חוק של ח"כ אורה

נמיר בנושא הזה. החלטנו שמתוך כבוד למימסד, שלא נהפוך את זה כאילו

לבית-ספר לילדים, שהם צריכים להתייצב או להביא מכתב מההורים, ולא

נעביר חוק. אבל אם תהיה התנהגות כזאת, אנחנו נעביר חוק. אני לא מוכן

לסבול שאיש בכיר במשרד החינוך אומר לי שהוא לא יכול להגיע, שהוא

מצטער, שיש לו ישיבה, ולא יכול היה לבטל אותה. הצעת החוק היא על כל

אזרחי מדינת ישראל. הכנסת היא המוסד העליון, ומפניה מבטלים כל דבר

אחר. כשיש דבר דחוף כמו ישיבה בנושא אופקים, כשאנחנו מפסיקים את

הפעילות של אנשי אופקים וסוחבים אותם לכאן בציצית ראשם, והם עוזבים

דברים חשובים, יכול גם איש משרד החינוך להטריח את עצמו, ואנחנו לא

נסבול שום התנהגות כזאת.

ר. זאבי; יש מכתב שכולנו קיבלנו אותו מיו"ר אגודת

הסטודנטים בבית-ברל.
היו"ר מ. בר-זהר
כבר קיבלנו תשובה מברוריה.
ר. זאבי
מינהל החינוך בעיריית ירושלים אישר חופשה

מלימודים ביום הכרזת פלשתין ב-12 בתי-ספר

במזרח ירושלים. אני רוצה להזכיר מה זה יום הכרזת פלשתין. הוא קיים

לפי הכרזת המועצה הלאומית הפלשתינאית באלג'יר, שתובעת את חיסולה של

מדינת ישראל. ומינהל החינוך בעיריית ירושלים של מדינת ישראל מאשר

חופשה מלימודים ביום הכרזת פלשתין. נכון שבתי-ספר אחרים שלא ביקשו את

החופשה הזו גם כן הושבתו. אבל העובדה שאנחנו נותנים לגיטימציה,

נותנים שחרור, חופשה מלימודים נראית לי יותר מאשר תמוהה, ואני מבקש

לדעת את עמדת שר החינוך בנדון.
היו"ר מ. בר-זהר
אני יכול לומר לך שהסיבה היתח בדיוק

הפוכה. כלומר, שהימצאות תלמידים בבתי-הספר

יכלה לגרום למהומות סביב בתי-הספר, והיה שיקול שרצוי שביום הזה

יושבתו.

ר. זאבי; שיקול מוטעה.

היו"ר מ. בר-זהר; בעיניך שיקול מוטעה.



ר. זאבי; אפשר להתווכח עליו.
היו"ר מ. בר-זהר
אותו שיקול שבהרבה מקומות ביהודה ושומרון

הביא לסגירת בתי-ספר, כדי לא לגרום

למהומות. אני אומר לך מה השיקול. השיקול הוא לא לתת להם חופש ופרס,

אלא השיקול הוא שביום זה, משיקול זה או אחר, לכל אחד יש השיקולים שלו

- הם הושבתו.

ר. זאבי; עיריית ירושלים, מינהל החינוך, נותן חופשה

ביום כזה. כלומר, הם מסכימים שזה יום חג.

היו"ר מ. בר-זהר; לא, זה לא יום חג.

ר. זאבי; אני רואה את זה בחומרה רבה.

היו"ר מ. בר-זהר; מובן ששאלתך תישאל.

אנחנו היזעקנו ישיבה מיוחדת ודחופה של

ועדת החינוך והתרבות של הכנסת כשנודע לנו על הסקר שנערך על-ידי הורים

באופקים, וממנו עלה ש-35 אחוז מהתלמידים בכיתה ו' השיגו מינימום

בקריאה ובחשבון. עוד נאמר באותו סקר, שגם באנגלית הגיעו התלמידים

לרמות מינימום. מתוך 110 תלמידים בביהת-הספר, רק 35 אחוז - למעשה זה

פחות מ-35 אחוז - הגיעו למינימום. כן נאמר שרק מחצית מבוגרי כיתות

י"ב ניגשו לבחינות הבגרות. אף תלמיד מהמגמות המקצועיות, בהנהלת

חשבונות ובמזכירות, לא קיבל תעודה מקצועית. נאמר לנו גם, שמתוך 100

תלמידים שהתחילו ללמוד לפני 12 שנה, רק 49 סיימו את הלימודים.

כל הדברים הללו הם למעשה דברים חמורים ביותר. משום כך החלטנו לקיים

ישיבה דחופה של ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יחד עם ראש המועצה, עם

המומחים של משרד החינוך, עם ההורים שביצעו את הסקר, ועם המנהלים של

בתי-הספר, כדי לשמוע מה מצב החינוך באופקים, ומה צריך לעשות באופקים

כדי לשפר את המצב. ביקרתי שם מספר פעמים, והתרשמתי מרמת בית-הספר

המקיף. זה היה לפני כמה שנים. היום אני שומע ידיעות חמורות ביותר.
ג. סטויצקי
אני מודה לאדוני שהוא נותן לי את זכות

הדיבור, אני אשמיע את דברי מתוך הכרות של

המערכת במשך למעלה מ-25 שנים שאני בישוב ובמועצה, והייתי מבקש, אם

אדוני יאפשר, לממונה על החינוך ולראש המועצה להציג את הדברים, ואם

יורשה לי אחר כך להשתלב, ולהביא את הדברים באופן כללי.
היו"ר מ. בר-זהר
רציתי מראש המועצה לקבל תמונה יותר כללית

מאוחר יותר, במהלך הדיון, דווקא משום שהוא

ראש המועצה. רציתי לקבל את הדיווח הפרטני מסגנו.

ג. סטויצקי; סגנו, מיכאל אזולאי, הוא הפועל פרופר בשטח

הזה.
מ. אזולאי
אני רוצה להקדים, ואני נאלץ לעשות זאת בכל

פורום אתו אנחנו נפגשים בתוקף חיותנו

נציגי הישוב. אופקים נתברכה מאז ומתמיד במאגר אנושי מעולה. מי שבא

מבחוץ תמיד מופתע. לצערנו הרב, אסוננו הכבד הוא שכל אותם אנשים טובים

ברחו לפוליטיקה, ויצרו חלל שנשאבו אליו הגרועים ביותר. אחד מאותם

גרועים ביותר שייך לקבוצת ההורים הזאת. אחרי שהוא הרס אותה מבפנים

הוא מנסה להרוס אותה מבחוץ. אני הגעתי למסקנה, שלא די שאתה מוציא

אנשים מעמדות מפתח, מעמדות השפעה. כי גם כשהם בחוץ הם מסוגלים להזיק

בצורה איומה ביותר.

יש לנו עובדות. אני אדבר על תוצאות מבחנים שנערכו בבתי-הספר שלנו.

מתוך 6 בתי-ספר אני הבאתי תוצאות של 3 בתי-ספר. בבתי-הספר היסודיים

שלנו, ברוב בתי-הספר היסודיים שלנו, אנחנו מעל הממוצע המחוזי בהרבה,

בסדר גודל שלם של ציונים. יש לנו תלמידים מצויינים, ויש לנו כאן
תוצאות, ואני אתחיל
בית-ספר "הגבעה", תוצאה באנגלית - זה מכתב שהמפקחת האזורית על הוראת
האנגלית שלחה להנהלת בית-הספר
"הנני מתכבדת להעביר אליך פרטים אודות

תוצאות מבחני הישגים שנערכו לכיתות ו' בחודש מאי שנה זאת". במבחן

הישגים שנערך זכה בית-ספר בן-גוריון בממוצע של כיתות ו, - 73. הממוצע

של בתי-הספר האחרים בישוב, של כל בתי-הספר, כולל אותו, הוא 61,2,

כאשר הוא קיבל 73. הממוצע של בתי-הספר שבאזור פיקוחה של הגב' חנה

הורביץ, הוא 61,2. זאת אומרת, שאנחנו עומדים ב-73 מול 61,2. מדובר

בדימונה, ירוחם, אופקים, מצפה רמון, קרית-מלאכי, מעגלים, מרחבים,

כפר-מימון, בית הגדי, שדה-בוקר, הבסוק, מבועים.

במבחנים שנערכו באותו בית-ספר בהבנת הנקרא וחשבון לא התקבלה התוצאה

בכתב, אבל גב' איילה טאצ' ממכון סאלד, בהודעה טלפונית - וניתן לבדוק

את זה - אמרה למנהל- הצלחה טובה מאוד ביחס למחוז בהבנת הנקרא

ובחשבון.

בי"ס אביב יעקב. הוא מהסקטור הממלכתי-דתי. באותו מבחן יסודי קיבל

בית-הספר 72,6, כאשר הממוצע המחוזי הוא 61,2. אני רוצה לציין עוד דבר

נוסף. התוצאה של 73 ו-72,6 בשני בתי-הספר יותר גבוהה מאשר בישוב מאוד

מאוד מבוסס בדרום, עומר. הוא קיבל 69 או 70. אגב, לכל דבר כאן יש

תיעוד רשמי. במבחן ארצי בחומש - מדובר בבית-ספר דתי - בכיתות ו',

ממוצע בית-הספר 74. במבחן מחוזי בחשבון, כיתה וי, שנערך במאי 89,

ממוצע בית-ספרי 73,29. תוצאות מבחני משו"ב של כיתה ד/1 - ואני מבקש

להדגיש את הכיתה ד/1 בבית-ספר אביב יעקב - במבחן ראשון קיבלו

ציונים גבוהים ביותר, ברמה- של כיתה ד'; עשו לכיתה ד' מבחן שני ברמה

של כיתה ה' וכיתות ו', קיבלו ציונים גבוהים מאוד. חבל מאוד שהמנהלים

לא כאן. במבחנים שנערכו בהבנת הנקרא לאותה כיתה, קיבלו 84 אחוזים,

ובחשבון 90.47. זה היה בדצמבר 88. אותה כיתה, באפריל 89, נבחנה ברמה

של כיתה ה' וקיבלו 75 אחוז. יש פה נתונים לפי שמות, הכל מתועד, הכל

מתוייק. אני כרגע מתייחס לכיתות וי שעליהן יצא הצעקה, על מה שהיה

בעתון.



- 6 -

אני מגיע לבית-ספר "הגבעה". בית-ספר "הגבעה", באותו מבחן, לא קיבל 73

ולא 72, קיבל 64,3, וזה עדיין גבוה מהממוצע המחוזי. אבל אותו בית-ספר

"הגבעה" זכה בפרס ארצי על בית-הספר הנאה, זכה בהערכה הגבוהה ביותר של

בתי-ספר למלאכה. רק שני אחוזים מכלל בתי-הספר בארץ קיבלו ציון מעליו

במלאכה. יש לו אחת הספריות הפעילות והיפות בארץ, יש לו מרכז האנגלית

בין היפים ביותר בארץ, על כל זה יש פה תעודות הערכה. באותו בית-ספר

התקיים כנס מורים מחוזי לאנגלית, ויש מכתבי הערכה רבים. יש כאן

תמונות שאני אשאיר כדי שתראו איזה עושר ואיזה תכנים יש באותם

בתי-ספר, ואיזה נזק נפשי עצום נעשה לאותם מנהלים שעובדים יום ולילה

ויש לעבודתם תוצאות. זה לא באוויר.

דיברתי עם מנהלת ביה"ס המקיף שלנו, מנהלת חדשה, הצלחנו להביא מנהלת

שניהלה בית-ספר גדול פי -3-4, ובהצלחה לדעת כל אנשי החינוך במחוז. היא

היתה מנהלת 3 שנים, היא החליפה את המנהלת שלה, ורק עכשיו היא היתה

אמורה להיות סגנית מנהלת, אחרי שהיא חזרה משליחות. אני עומד מאחורי

מה שאני אומר, היא היתה מנהלת. בבית-הספר המקיף שלנו יש בעיות כמו

בכל בית-ספר אחר, ואני מדגיש את זה. אבל מה קרה? אנחנו אופקים, אנחנו

לא תל-אביב, ובאופקים הכל בזכוכית מגדלת. באופקים דאגו אמצעי התקשורת

בעזרת פוליטיקאים זריזים לנפץ לנו את התדמית, להרוס את הנשמה של

ההורים והתושבים במקום. זה ממש הרס, ואני לא רוצה לפרט בדיוק מה עשו.

אבל אני ראיתי איזה תמונה בבית-ספר, מה הלכו וצילמו בבית-ספר מפואר,

ומה הלכו לפרסם בעתונות, איזה מזגן. המנהלת הזאת אומרת לי: יש לנו

אותן בעיות שיש לכל בתי-הספר האחרים, פשוט כאן אנחנו נמצאים תחת

זכוכית מגדלת, הכל לחוץ, ובצדק. ההורים לחוצים, קיבלנו תוצאות,

העברתי אותן למנהל המחוז והן לא כצעקתה.

המגמה שלנו כיום באופקים היא - ואני אומר שזה לא יומרני, זה ניתן

לעשות, יש לנו כלים ויש לנו פוטנציאל, אנחנו זקוקים למעט עזרה של

המימסד - אנחנו היום יכולים לבצע מהפיכה באופקים, כי יש לנו חומר

טוב, רק פשוט צריך לשמור עליו שלא יגדל ויעזוב, או שיעזוב באמצע.

מכיתה ו', הורים בגלל האווירה, אווירת הנכאים ואווירת ההרס והחורבן -

אני מודיע לכם, ואני בקשר עם הרבה הורים - שנוטעים בם פוליטיקאים

מקומיים, הורים תמימים קמים ועוזבים.
היו"ר מ. בר-זהר
עזוב את הנושא הפוליטי. פה זה נושא

חינוכי.

א. אזולאי; אם אמצעי התקשורת יניחו לנו לנפשנו, אנחנו

נעשה. אנחנו כבר עשינו מהפך במועצה עם

חבריה צעירים שאיכפת להם ושעזבו עיסוקים הנדסיים ודברים אחרים בהם

הצליחו, וזאת על-מנת להישאר באופקים. ואם להישאר - לא במתכונת

שהיתה.

ראש המועצה ביחד עם ההנהלה נותנים עדיפות ראשונה לחינוך. ראש המועצה

ירחיב את הדיבור על אופן הראייה של המועצה את נושא החינוך.
היו"ר מ. בר-זהר
אנחנו פה לא נמצאים במתכונת פוליטית, פה

כולנו במפלגת החינוך. לא מעניין אותי מה

הסיבות ומח הגורמים, אני רוצה לדעת אם באמת הדברים שהתפרסמו נכונים

או לא נכונים. אם נכונים, כיצד לפתור אותם. אם לא נכונים, אנחנו נהיה

הראשונים שנשמח על כך. אני מבקש מאורחינו לדבר בקיצור, לא להתווכח זה

עם זה. הוויכוח מותר רק בנושאי חינוך ולא בשום נושא אחר. אני אבקש את

ראש המועצה לתת לנו את התמונה כפי שהוא רואה אותה.
י. חזן
אני מודה לך על שהיזמנת אותי לכאן, אני

מצטער שלא נוכחים כאן גם אישים מהשטח. אני

לא התכוונתי להתעמת עם משרד החינוך, לדעתי נעשתה כאן טעות. אני רוצה

להביא את התמונה לפי מיטב הבנתי, כפי שהיא בשטח.

מערכת החינוך שלנו באופקים היא מערכת גדולה מאוד. אני יכול לציין

שכמעט חצי מתושבי אופקים מעורבים במערכת החינוך. אם אופקים מונה כ-14

אלף תושבים, כמעט 50 אחוז מהתושבים הם עד גיל 19. זה למעשה מעיד על

גודל המערכת.

אני מצטער שאלה שעשו את הסקר הזה לא מצאו לנכון להעביר אותו קודם כל

לידיעת האנשים שממונים על החינוך בישוב, או לידיעת משרד החינוך,

ומצאו את הדרך מייד לעתונות. זו לא דרך מקובלת. זה אולי מעיד על

המגמה הכללית של האנשים האלה. אני מוכן לסלוח להם, ואולי זאת

ההזדמנות החגיגית, כשתושבי אופקים שעשו סקר מסויים נפגשים עם ראש

המועצה המקומית שלהם והממונה על החינוך, דווקא בירושלים. אופקים הוא

ישוב קטן. ואם היו רוצים לפעול מתוך מגמה חיובית, הם היו בראש

וראשונה צריכים להעביר את המימצאים שלהם לרשות המקומית. הגענו

לירושלים כדי לקבל את הנתונים של תושבי אופקים. אני לא יודע מה

המומחיות של אלה שעשו את הסקר בנושא סקרים, אבל אני אשמח מאוד לשמוע

אחר כך את הנתונים מהם, ולהגיב על מה שאני יכול להגיב.

אני אגיד מה שיש לי בלי שום קשר לסקר הזה, מכיוון שאין לי שום נתונים

על הסקר, חוץ מאשר קראתי בעתון. כמו שאמר מיכאל, בסדר העדיפויות שלנו

החינוך הוא הדבר הראשון במעלה ברשות המקומית. אני חושב שאף אחד לא

חולק על הדבר הזה. אני חושב שאני יכול לציין בסיפוק ובגאווה

שבתי-הספר היסודיים באופקים - 6 במנין, ועוד בית-ספר אחד שמסונף לרשת

החרדית - ששת בתי-הספר הממלכתיים האלה הם בתי-ספר ברמה טובה. כאן

מיכאל הביא מספר נתונים שמעידים על כך, שבתי-ספר מסויימים אצלנו הם

ברמה הטובה ביותר במחוז, ובמקצועות מסויימים יש התמודדות ארצית

באופקים. ולכן אני חושב שכדאי לכולנו להוריד את בתי-הספר היסודיים

מעל הפרק בדיון הזה. אף פעם לא אמרתי שאין בעיות. אני לא מכיר מערכת

שאין בה בעיות. אבל אם אנחנו רוצים להיות עניניים ואמיתיים, אנחנו

יכולים לציין בגאווה וסיפוק, שבתי-הספר היסודיים באופקים נחשבים

לבתי-ספר טובים. אחד פחות, אחד יותר, ויש בתי-ספר פחות טובים ממה

שכאן צויין, ויש לזה סיבות. זה נובע גם מהאוכלוסיה שלומדת בבתי-הספר

לצערנו הרב. יש כאן חלוקה מסויימת, שכונות חדשות יותר וצעירות,



ושכונות יותר ותיקות. אבל הממוצע הכללי הוא לא פחות מהממוצע המחוזי,

ואת זה ראינו כאן.

אם אנחנו רוצים להתחיל לאתר את הבעיות, אנחנו צריכים לעלות כלפי

מעלה, לכיוון התיכוניים, וצריך להגיד את האמת. גם מה שטוב, וגם מה

שרע. יש . כבר, מזה שנים רבות, בעיה בתחום החינוך התיכוני במקיף. אני

אישית התחלתי ללמוד במקיף באופקים במחזור הראשון שלו, לפני כמעט 20

שנה. עוד לא סיימתי, ואולי זה מעיד על הבעייתיות. למדתי שנה אחת,

ויצאתי לסיים את לימודי מחוץ למקום. במידה מסויימת אני מקבל את

הטענה, שיש בעיה בבתי-הספר המקיפים. אני לא מסכים לדרך שנעשתה כאן עם

הפירסומים בעתונות. אני חושב שזה מסוג הדברים שרק מחריפים את הבעיה

ולא פותרים אותה, זאת הביקורת שלי.

אני מוכן להציג לכם מספר נתונים שיכולים להעיד על גודל הבעיה, על אף

שאני רוצה להגיד לכם, שמי שרוצה יכול ללמוד שם. יצאו משם ילדים

גאונים, ואני מכיר הרבה מאוד ילדים שסיימו בגרות והצליחו. זאת אומרת,

שלא תמיד הבעיה היא חד-צדדית, אבל יש בעיה וצריך לבדוק אותה. אני

ביקשתי ביולי 89 מיועץ כלכלי שמתעסק עם מערכת החינוך להכין לי דו"ח

על בית-הספר. לפני כמה חודשים קיבלתי את הדו"ח, ואני אציג בפניכם כמה
מהמסקנות, כדי שתבינו על מה מדובר
מטרת הבדיקה.

(א) ניתוח הפער בין שעות ההוראה הניתנות על-ידי בית-הספר לבין שעות

ההוראה המתוקצבות על-פי תקן משרד החינוך.

(ב) חישוב פרופיל בית-הספר.

(ג) חישוב רמת השרות.

(ד) בדיקת דו"ח חשבון לשכר-לימוד.

סיכום והמלצות;

(א) ההוצאה הכוללת המחושבת של בית-הספר התיכון הכללי באופקים מסתכמת

במיליון ו-79 אלף שקל. הרשות המקומית מוציאה על בית-הספר, על

החטיבה העליונה של המקיף הכללי, מיליון ו-79 אלף שקל. לעומת זה,

מקבלת תקציב בסך 412 אלף שקל בלבד ממשרד החינוך. זה גרעון של 600

אלף שקל, של 162 אחוז של הרשות המקומית. יש לזה משמעות גדולה

מאוד. משמעות הדבר שעלות בית-הספר היא פי 2,6 מהתקציב המועבר

על-ידי משרד החינוך. סכום הגרעון, הוא 667 אלף ש"ח.

(ב) גרעון של 58 אחוז מהתקציב הכולל נובע מעודף שעות הוראה, ותקציב

שכר המורים מהווה כ-74 אחוז מתקציב שכר הלימוד. הגרעון בשעות

הוראה מסתכם ב-243 שעות לעומת 348 שעות המתוקצבות על-ידי משרד

החינוך. 70 אחוז גרעון רק בשעות הוראה.

הגרעון במישרות מורים נובע רובו ככולו מאיכלוס כיתות מתחת לתקן

משרד החינוך באופן משמעותי. בית-הספר קטן ולא עומד בתקנים. זאת



אומרת, שאם אני צריך למלא כיתה ב-35 תלמידים, משום שבית-הספר

קטן, אני ממלא אותו רק ב-20 תלמידים. כל הגרעון, כל הנזק מוטל

עלי, על הרשות המקומית, ובסוף מתפלאים שהרשויות המקומיות צועקות

שיש גרעונות. ואנחנו הולכים לשר הפנים שיכסה לנו את הגרעונות של

משרד החינוך, ובזה צודק שר הפנים שהוא פונה לממשלה ולמשרדים

ומאשים אותם, ואני מצטרף לטענה שלו, לביקורת שלו. כי כל המשרדים,

הרווחה והחינוך בעיקר, יוצרים את הגרעון, ומשרד הפנים מכסה

אותו.

(ג) בית-הספר נותן לתלמידים כ-3 אחוזים שעות מעבר לדרישות. הפדגוגיות

של משרד החינוך, כ-3 שעות פיצול מעבר לתקן, בעיקר בגלל הצורך

לחלק כיתה עיונית אחת בשיכבת גיל למספר מגמות. זאת אומרת, שאנחנו

עושים את כל המאמצים - אני חושב שמהדו"ח הזה אפשר לראות - לטפל

בבית-הספר כמיטב יכולנו, לבנות כיתות סבירות, לחלק את זה לשכבות,

לתת כמה שיותר חוגים, כמה שיותר מגמות, כדי שבית-הספר יוכל

להתקיים מבחינה חינוכית. אבל יש גבול, תראו מה הגרעון שאנחנו

נושאים על כתפינו, בגלל בית-הספר הזה, וזה רק אחד, יש שניים

כאלה. תכפילו את זה בשניים, ותקבלו מיליון וחצי שקל גרעין. וצריך

לזכור שאופקים זו לא עיריית תל-אביב.

(ד) גרעון של כ-63 אחוז מהתקציב נובע מהוצאות שאינן לשכר מורים. 36

אחוז מההוצאות שאינן לשכר ו-27 אחוז מעובדי מינהל, סיוע ושרותים.

זה אומר שעובדי מינהל, סיוע ושרותים נותנת הרשות המקומית.

(ה) יש לציין, כי חלק מהגרעון ברמת השרות, כ-35 אחוז, נובע גם הוא

מאיכלוס חסר של הכיתות. הכל הוא ענין גודל של בית-הספר.

(ו) נבדק פרופיל בית-הספר, נמצא שהוותק הממוצע הוא ב.א. 9 התואם את

הפרופיל המאושר במשרד החינוך.

(ז) רמת השרות המוכרת לבית-הספר על-ידי משרד החינוך היא 100 אחוז,

ורמת השרות בפועל שניתנת היא 172 אחוז. זאת אומרת, עוד 78 אחוז

שאנחנו נותנים. שימו לב כמה הרשות המקומית נותנת לבית-הספר,

בניגוד למה שנותן משרד החינוך.

(ט) גרעון של 15 אחוז - יש פה איזה גרעון של 15 אחוז, שנובע מטעות של

הרשות, שהרשות לא דיווחה על מספר תלמידים ולכן לא קיבלה. אבל זה

כבר תוקן עם משרד החינוך.
פ. גולדשטייו
ההצעה לאחד את מערכת החינוך של אופקים עם

מרחבים, היא הצעה טובה?

י. חזו; אני אתייחס לזה. הדו"ח הזה שהקראתי כאן,

הוא דו"ח מקצועי של יועץ כלכלי שמתמחה

בתחום הזה. יש לי שני דוי'חות כאלה, על שני בתי-הספר. אני חושב שהוא

נותן לנו אינדיקציה ברורה מאוד על ההתייחסות של משרד החינוך

לבית-הספר שלנו. אני לא רוצה להאשים. רבותי, אני לא מאשים את משרד



החינוך, אני מאשים לא יודע את מי. משרד החינוך יכול לבוא ולהגיד שאם

רמת השרותים היא מאה אחוז, הוא נותן מאה אחוז. אני נותן 172 אחוז וזה

עדיין לא מספיק. זאת אומרת, יש פה בעיה בגישה של משרד החינוך, של

המדינה, כלפי בתי-ספר באזורים מסויימים. משרד החינוך פועל בצורה של

מרובע, יש לו מסגרות, הוא הולך לפי המסגרת. הוא לא מכיר חריגות, אין

למשרד הזה גמישות. אנחנו בית-ספר מיוחד, אנחנו ישוב מיוחד, לא כל

מורה מוכן לבוא ללמד באופקים. כי אם הוא מקבל משכורת דומה באופקים

ובתל-אביב, הוא לא יבוא לאופקים, אלא אם כן הוא גר כבר באופקים. וכמה

מורים טובים כבר גרים בישוב?

לא כולם שווים, ולא יכול להיות שיקבעו כללים ברורים לכולם, ולא יכול

להיות שיסתפקו במאה אחוז. הם רואים שגם 172 אחוז לא מספיקים. צריך

לקבוע שבמקומות מסויימים צריך לפרוץ מהמסגרת. לקחת בית-ספר מסויים

כפרוייקט, ולטפל בו בצורה ייחודית. בית-הספר המקיף באופקים, צריך

לקחת אותו כפרוייקט וצריך לעשות את כל המאמצים לסייע לרשות. קודם כל,

אם אני מגיש דו"ח כזה למשרד החינוך, שמשרד החינוך דבר ראשון יגיד

שהוא מכסה את כל הנזק. מה פתאום שזה יפול עלי? חינוך הוא דבר ממלכתי.

ממתי זה הפך להיות ענין מוניציפאלי? אנחנו יכולים להגיד לתושבים שלנו

שלא יבואו אלינו, אלא שילכו לשר החינוך? אתם מכירים ראש מועצה

שכשפונים אליו הוא אומר ללכת לשר החינוך, ללכת לשר המסחר והתעשיה

משום שאין עבודה? נוצר מצב חמור - ואני מצטער שאני פורס קצת את

היריעה - שהרשות המקומית או ראש המועצה המקומית הוא פתאום ראש הממשלה

עבור התושב. הוא אחראי על התעסוקה כשיש אבטלה, והוא אחראי על החינוך.

אבל מצד שני הוא מוגבל, החינוך הוא ענין ממלכתי, התעסוקה זה ענין

ממלכתי. אני לא יכול להיות חצוי בענין הזה. או שתיתנו לי את כל

הגיבוי, או שתיקחו את העסק לידיכם. אני לא מוכן לקחת אחריות על

החינוך, אם אני לא יכול לתקצב את החינוך בכמה שצריך לתקצב אותו.

אנחנו נופלים כאן בין הכסאות.

יש כאן דו"ח מקצועי, בבקשה. שיבואו המומחים של משרד החינוך ויתווכחו

עם הדו"ח הזה. לא אני אתווכח, שיתווכח איש המקצוע שלי עם איש המקצוע

של משרד החינוך. אם הוא יוכיח שהוא צודק, שמשרד החנוך ישים את הציק

על השולחן; אם לא, שיעזוב אותי בשקט, אני לא רוצה לטפל בחינוך. לא

יכול להיות שאני אטפל ולא אטפל. אני אקבל את הביקורת, אבל לא תהיה לי

אפשרות לעשות את הדברים הטובים.

בנושא האיחוד. רבותי, אני סה"כ 8 חודשים בתפקיד, והמועצה היא חדשה.

הנושא הזה עלה בקדנציה הקודמת והסיבות ברורות. מנכי'ל משרד החינוך דאז

ביקר באופקים, הבין את הבעיות ואני חושב שבהחלטה אמיצה הציע לאחד

בית-ספר מקיף אופקים עם בית-ספר אזורי מרחבים. שני בתי-הספר האלה הם

בתי-ספר קטנים, והוא העלה טיעון הגיוני כשלעצמו, שאיחוד של שני

בתי-ספר כאלה יתן בית-ספר אחד יותר גדול, יהיו יותר תקציבים, יהיה

אפשר לתת יותר חוגים עם פחות גרעון, עם שתי רשויות שמממנות את זה,

ויכול להיות שאפשר יהיה לפתור את הבעיה.

פ. גולדשטיין; אני מבין שהמרחקים לא גדולים.



- 11 -
י. חזן
קילומטר וחצי אווירי בין שני בתי-הספר.

זאת היתה ההצעה שהועלתה. כאשר הייתי תושב

רגיל לא הייתי בקיא. אני מעיד על עצמי, שהתנגדתי לזה בלי לדעת. מה

פתאום שיוציאו את החינוך מכאן? אבל לא היה לי בסיס - וזה אני אומר

כדי שתדעו גם איך להתרשם מתגובות של תושבים. לא תמיד הם יודעים על מה

הם מגיבים, וגם אני הייתי כזה. כשאתה לא בפנים, אתה מגיב עם הרוח.

ואני אומר את זה .of the recordזאת היתה התגובה פחות או יותר,

והנושא נפל מההיבט הציבורי.
ג. טטויצקי
היה גם שיקול של כללי-דתי.

י. חזן; כן, היה גם שיקול כללי-דתי. הרעיון היה

שבית-ספר דתי יהיה באופקים, והכללי יהיה

במרחבים. היה ויכוח למה הדתי יהיה באופקים והחילוני שם, וכל הסיפור.

כשאני קיבלתי את תפקידי והתחלתי להתחבט בבעיה של המקיף - ואני אומר

שלא יהיה לכם ספק, אכן יש בעיה - חשבתי עוד פעם איך אפשר לטפל בבעיה

הזאת, ואני חשבתי על הנושא של האיחוד. אני חושב שזה רעיון שכדאי

לבדוק אותו. צריך לעשות משהו, צריך לזעזע את המערכת הזו. יכול להיות

צריך ללמוד מהלקחים, אבל יכול להיות שאם נחליט לעשות את זה, צריך גם

לדעת להכין את האנשים לפני כן בצורה נכונה, לתת להם את העובדות

הנכונות. בכל מקרה צריך לזעזע.

לסיום, כמה משפטים, למרות לחץ הזמן. אני רוצה להגיד גם כמה דברים

טובים. עשינו גם השנה מאמצים רבים. בתחום הפיזי עשינו מאמץ אדיר.

בית-הספר, כשאני נכנסתי אליו, כשנבחרתי לתפקיד, נראה כמו מחנה

פליטים. מקום לא ראוי ללימוד, חד וחלק. הרשות המקומית השקיעה שם מאות

אלפי שקלים בחופש כדי להפוך אותו לבית-ספר ראוי לשמו. היום בית-הספר,

לפחות מהצד הזה, נראה כמו בית-ספר, וזה דבר חשוב. הסביבה הלימודית

חשובה, אי אפשר ללמוד במקום שלא ראוי ללימוד. אנחנו ממשיכים להשקיע

עכשיו עוד כ-600 אלף דולר בפיתוח של בית-הספר מסביב, להפוך אותו

לקמפוס שראוי לשמו, ואנחנו כבר מתחילים בעבודות. זה בצדדים הפיזיים.

בשיקום שכונות גייסנו את כל המערכות האפשריות לענין הזה.

יש בעיה במקום גם של ההורים, ואני חייב להגיד את זה שאנשים ישמעו. יש

בעיה של תדמית, יש בעיה של חוסר אמון של האנשים במערכת. לא יכול

להיות שבתי'הספר היסודיים יהיו טובים, ובית-הספר התיכון לא טוב. משהו

לקוי כאן. הרי אותם ילדים מגיעים לתיכון, אלא שאנשים לא מאמינים

במערכת. בכיתה ו' הם שולחים את כל הילדים החוצה, ואז יוצא שהילדים

הטובים מוצאים את מקומם- בבויאר. יש לנו הרבה ילדים בבויאר, כל מיני

גאונים שמסתובבים בכל הארץ - ולא נשארים בישוב. אז מה אתם מצפים מזה,

שאם נניח גומרים בכל בתי-הספר היסודיים נניח 200-300 תלמידים ומגיעים

לכתה זי, 100 מהם - והטובים ביותר - מפוזרים בכל הארץ, וה-100 היותר

חלשים עולים למקיף. זה מוריד את הרמה. אני כבר רוצה להציע למשרד

החינוך לצאת בפירסום בתקשורת המקומית, עם משרדי הפירסום, ולהוציא כסף

גם על תדמית, כי זה חשוב שישאירו את הילדים במערכת, ושיאמינו בה.

הגאונים מסתובבים. לנו בהסעות של כל יום ראשון ויום ששי. ויש לנו





גאונים, ואני לא אומר את זה סתם. 70 ילד לומדים בבויאר ובכל מיני

בתי-ספר, ובאופקים משאירים את החלשים.

מה שקשור אלינו, אני רוצה לעשות ואנחנו נעשה. הבאנו מנהלת טובה,

ואנחנו מנסים למצוא מורים יותר טובים. אני מבקש ממשרד החינוך לסייע,,

ולקחת את בית-הספר כבית-ספר מיוחד שצריך לשים בו את הדגש. אני פונה

אל האנשים מהמקום שנמצאים כאן, זכותם לעשות בדיקה וסקר, ומה שהם רק

רוצים. כל מי שמעורב בתחום החינוכי בהתנדבות במיוחד, תבוא עליו

הברכה, אבל שיביא את הנתונים קודם כל לגוף הראשון שמטפל בזה, ושלא

ירוץ לעתונות. זה לא מוסיף לנו כבוד, אלא רק נזק. מורים טובים היום

באים ובוכים היות שכך אנחנו חושבים עליהם. הם גם יעזבו בגלל הכתבות

האלה בעתונים. זה רק מוריד את המורל של התושבים, של המורים, וזה לא

מסייע לשום דבר אחר.
היו"ר מ. בר-זהר
תודה רבה. אני רוצה להיכנס עכשיו לפרטים

ואני רוצה לשמוע את נציגי ההורים שערכו את

הסקר. קודם כל תסבירו לנו איך אתם פעלתם, איך אתם נהגתם.
א. גוזלן
הטענה שלי היא נגד משרד החינוך. אין לי

שום בעיה עם הרשות, הרשות נמצאת כחצי שנה,

לפני כן היתה רשות אחרת והסגנים מתחלפים, והאחראים על החינוך

מתחלפים, ואין לי בכלל טענה אליהם. זה לא קשור בכלל.

הענין התחיל בזה שקיבלנו מורה למתמטיקה שאיננו יכול ללמד מתמטיקה.

הוא מורה אולי טוב, מורה בעל תוארים, אבל מורה שאיננו דובר עברית,

עולה חדש. הוא חדש בהוראה. אני פשוט לא עסקתי בתחום הזה, אולי כדאי

שנסים ידבר על זה ואני אדבר בתחום שלי.
היו"ר מ. בר-זהר
תדברי על הסקר.
א. גוזלו
בסדר. אני רציתי לראות מה קורה. הבת שלי

התגייסה באוקטובר והגיעו נתוני הבגרות

ופתחנו את הדברים. הבת שלי סיימה כיתה י"ב. מסתבר שהמחזור שלה שהתחיל

לפני 6 שנים, התחיל עם כ-120 ילד, מתוכם חלקם הארי עזב. הורים שהיו

בעלי בסיס כלכלי פיזי טוב העבירו את הילדים שלהם. ההורים שלא יכלו

פיזית להוציא את הילדים שלהם החוצה, או שהם באמת היו קשורים נפשית,

הילדים נשארו. הגיעו לכתה י"ב, הפירמידה הזאת הגיעה עם חוד של 49

ילד. את הנתונים האלה אני לא אספתי מהשטח, אני לא רצתי בשטח. אני

פשוט פתחתי את ספר השיכבה של הבת שלי, זה שנתון תשמ"ט, וחשכו עיני,

ואז הקמתי את הצעקה הנוראה. גם בעקבות דברים אחרים שהיו במשך השנים

שאני אפרט אותם, מדוע לא נוצר קשר עם משרד החינוך. אני אתייחס לענין

הזה כשלעצמו.

הגיעו 49 תלמידים, מתוכם רק 24 הוגשו לבחינות הבגרות, שגם עד לבחינות

הבגרות עברו יסורים נוראים, כשהכינו אותם ל-3 יחידות בפיסיקה בכתה י'

וזה נפסל. אם כן, אני מדברת על 49 ילדים שהגיעו לכיתה י"ב, והנתונים

לקוחים מספר השיכבה, כך שזה מאוד אמין בעיני.



השיכבה הזאת שהיתה מיועדת, ה-24 תלמידים מתוך ה-49 תלמידים שהיו

מיועדים לבגרות, עברו גם הם יסורים. בכתה י' הכינו אותם ל-3 יחידות

בפיסיקה, נשרו, לא ניגשו לאף יחידה בפיסיקה. אחר כך הבטיחו לחלק מהם

5 יחידות במתמטיקה ו-4 יחידות במתמטיקה, זה גם לא הלך. בכתה י"ב

קיבלו תיגבור של המכללה הטכנולוגית בבאר-שבע, חלקם נסעו לשם וחלקם

המכללה הוסעה אליהם, וגם זה לא הלך. אני אומרת שזה לא הלך, משום

שהנתונים שהתקבלו מהמנהלת ביום ששי האחרון, שמתוך 24 התלמידים רק 11

זכאים לתעודות בגרות. 11 מתוך ה-24. 13 תלמידים לא זכאים לתעודות

בגרות, נכשלו במבחן או שניים.

אני עוברת ל-25 האחרים שנותרו. הם היו אמורים לקבל תעודות מקצועיות

בהנהלת חשבונות ובמזכירות. הם הוכנו שלא כראוי, לא קיבלו תעודות

מקצועיות, הם קיבלו תעודות פנימיות של בית-הספר, והדבר הזה מאוד מאוד

חורה לי. אני גם הבאתי פה נתונים ומספרים כמה התחילו וכמה סיימו, אבל

אני מדברת על שנתון אחד, וזח שנתון שאני העתקתי אותו מהספר. הדבר הזה

מעורר פחד וחלחלה, משום שמתוך בסיס ענק, 11 ילדים מגיעים לתעודת

בגרות וגם הם ברמה מאוד נמוכה. את השם של בית-הספר, אני מאוד מצטערת,

אני לא הכפשתי. למה הגעתי אל העתונות? בבית-הספר שלנו, בבית-ספר

המקיף כבר 3 שנים מתחלפים המנהלים. גם אין לי טענה אל המנהל. 4 שנים

מתחלפים המפקחים. זה התחיל משנה שעברה עם יצחק תומר שכבר היה לי שיג

ושיח אתו, אבל השנה כבר ישנה רבקה מגן. לפני שנתיים היתה שרה צוהר,

לפני 3 שנים ולמן, לפני 4 שנים מר לוין. אני לא מגיעה לאף אדם. אני

רוצה להגיע, ושולחים אותי הלוך ושוב בטענה שזה לא אחראי, ההוא שלפניו

וזה שאחרי. אז אם הבת שלי, היא אחת מתוך ה-11, זה לא מנחם אותי.

ריבונו של עולם, תראו לאן אנחנו מגיעים. אני לא רוצה בית-ספר ייחודי,

ואני לא רוצה שמנת, ואני לא רוצה שום דבר, אני רוצה את אותן התוצאות

כמו בכל הארץ, כי זה מעגל סגור. כבר 20 שנה, מאז הרפורמה הוקמה

באופקים, זה מעגל סגור, ואני לא מאשימה לא את המועצה הזאת ולא את

המועצה האחרת. אני מאשימה כאן רק את משרד החינוך, משום שהענין הזה

הוא באמת כלל ארצי. מה שקורה הוא שנוצר חוסר אמון. ההורים מוציאים את

הילדים; נשארים ילדים מאוד מסויימים, ועכשיו אי אפשר לסחוב את הילדים

בחזרה, ואנחנו לא יוצאים מהמעגל הזה. בכל מקרה, גם הילדים שנשארים,

ההישגים שלהם מאוד דלים לדעתי, ואני לא רוצה לומר מלה יותר בוטה

מזה.

במה אני כן מאשימה את משרד החינוך. יש מורים שכבר שנים מגישים למבחני

הבגרות. לדעתי התוצאות שהם מגישים אותן, הן מאוד מאוד נמוכות, ומשרד

החינוך פה לא לוחץ מספיק ואני מאוד מצטערת. ישוב ובית-ספר נמדדים

על-פי ההישגיות, על-פי תוצאות מבחני הבגרות, ושיפסיקו לספר לי

סיפורים שיש פעולות חברתיות, תיאטרון, צביעת בניינים, אני מאוד אוהבת

את זה, גם אני אוהבת אסטטיקה, אבל זה לא לענין. שם רע לבית-ספר לא

אני יצרתי, שם רע נוצר בעקבות זה שאין תוצאות טובות. כשיש שם רע, אני

לא רוצה לומר, אבל מגיעים מורים מסויימים. מורים בעלי שם טוב לא

יגיעו לבית-הספר הזה, וזה שוב מעגל סגור, שאנחנו לא יוצאים ממנו. אין

לי את מי לתפוס, אין לי אל מי לגשת, כל הזמן מטרפדים אותי. כשאני

מדברת אומרים לי שאני עושה הון פוליטי. אין לי ענין בפוליטיקה, אני

רוצה תוצאות בחינות בגרות, אני לא רוצה 11 ילד באופקים של תשמ"ט.



ושלא יספרו לי סיפורים, אני העתקתי את זה מספר השיכבה של הבת שלי. זה

כואב, אין לכם מושג עד כמה זה כואב. אני לא רוצה שהיא תישא את הכתם

שהיא ילדה מאופקים, שהיא אחת מתוך 11. אם בארץ עוברים 60 אחוז מבחני

בגרות, שגם אצלנו יעברו 60 אחוז. בארץ עובדים 90, גם אצלנו 90. אנחנו

נורמלים בדיוק כמו כולם. לא ייחודיים, לא רחוקים. אנחנו בסהי'כ שעה

וחצי נסיעה מירושלים, זה לא סוף העולם. איזו מין התייחסות זאת אלינו?

אנשים לא מפקהים, לא מסתכלים מה עם התוצאות? וכך זה שנים, זה לאורך

שנים. גם אני יכולה לפתוח את הנתונים ולראות. לאורך שנים אלה

התוצאות.
היו"ר מ. בר-זהר
אולי תסבירי לנו על הסקר שלכם על תלמידי

כיתות ו'.
א. גוזלו
אני שאלתי את המנהלת. הסקר הזה גם אושר

על-ידי מר מנחם קפלן, מנהל המחוז. הוא לא

הוכחש. הענין הוא, שלמרות כל הנתונים היפים והנחמדים, והתוצאות היפות

שכביכול מר אזולאי הגיש פה, מה שקורה הוא שהילדים בסה"כ חוצים את

הכביש מהיסודיים למקיפים, והברוך בעיצומו. המנהלת של בית-הספר המקיף,
רחל רוזנבלום, אומרת
יש איזה שהוא אבסורד. יש אצלנו כבר רפורמה,

משום מה בית-הספר המקיף נוהג לערוך מבחנים באנגלית, בהבנת הנקרא,

בחשבון, בסוף יוני, ואני לא יודעת למה. בשלושת המקצועות האלה נערך

מבחן. למה נערך מבחן, אני לא יודעת. המטרה היא, כפי שאני רואה, היא

בבר למיין ילדים לקבוצות, כבר להכניס אותם למסגרות, להקבצות, משום

שהרי מראש ידוע ששלושת בתי-הספר היסודיים, התלמידים שלהם עוברים

בחטיבה אחת לבית-הספר התיכון. אני לא מבינה בשביל מה זה, אבל נניח

שיש לזה איזו שהיא הצדקה. המבחן הזה בנוי על-ידי המורים של בתי-הספר

היסודיים והמורים של התיכון. ישבן וחשבו על איזה שהוא מינימום שתלמיד

אמור לעבור. על-פי המבחנים האלה, מתוך 110 תלמידים - מספר שבדרך כלל

נמצא בכל שיכבה, בין 110 ל-120 תלמידים - עברו 40 תלמידים את מבחני

המינימום, וזה כבר אומר דרשני. אם התוצאות יפות ביסודי, איך קורה

שהתוצאות בתיכון כל כך גרועות? אלה מבחני מינימום, שכל שנה הם

נערכים. משום מה הם נערכים ביוני, ומשום מה זה רק מבחן אחד. לא

נותנים לזה איזו שהיא פריסה, למשל לאורך ספטמבר-דצמבר, אלא תוקפים את

הבעיה ביוני, ואז למעשה מסווגים את הילדים כבר לקבוצות. אז כבר יש

למעשה מגמה של קבוצה מסויימת ללכת לכיוון הבגרות, וכל השאר נושרים

משני הכיוונים. מצד אחד על-ידי ההורים, ומצד אחד בית-הספר גורם להם

לעזוב, דוחף אותם לרמות הנמוכות ביותר.
היו"ר מ. בר-זהר
האם המבחן הזה הוא מבחן לילדים שלא עוזבים

? את הישוב? או שזה כולל את הילדים שעוזבים

את הישוב?
א. גוזלו
המבחן הזה נערך ביוני, בסוף כתה ו'.

הילדים עדיין בבית-הספר. מתוך 40 התלמידים

האלה 10 תלמידים עזבו לבית-ספר בויאר, אחרי הבחינות.



היו"ר מ. בר-זהר; מתוך ה-40 המוצלחים, 25 אחוז עוזבים.
א. גוזלן
כן.
היו"ר מ. בר-זהר
אני רוצה לשמוע עכשיו את מר קפלן. קודם כל

מיו לגבי הסקר הזה, האם זה הדבר המדוייק?

מ. קפלן; מבחינתי הוא לא קיים. הדבר הזה הוא בכלל

דבר, תרשו לי לומר, חובבני, של מספר

מורים, שהחליטו לעשות מבחני הקבצה לצורך סיווג רמות תלמידים, לפי

נתוני המורים של התיכון ולא לפי רמת היסודיים. לנו במחוז אין

אינפורמציה, הפיקוח לא מעורב בזה. גברתי, כשהעתונאית שאלה אותי,

אמרתי לה שאינני יודע על איזה מבחן מדובר, שום מבחן רציני למינימום,

למקסימום, לנורמה, לא נעשה בכתות ו' באופקים, למעט מבחן אחד, מבחן

מחוזי שאותו הזכיר קודם מר אזולאי. המבחן באנגלית שהיה מבחן מחוזי

נעשה על-ידי בעלי מקצוע, אושר על-ידי הפיקוח על האנגלית ונעשה בו

זמנית, באותה שעה, בכל מחוז הדרום. אופקים נמצאת מעל הממוצע המחוזי.
היו"ר מ. בר-זהר
אתה בדקת את הטענות האלה שהעלו ההורים?
מ. קפלן
אני יכול לבדוק דבר שלא מובא אליי אני

קראתי את זה בעתון "דבר".
היו"ר מ. בר-זהר
אחרי שקראת, אתה פנית לבית-הספר המקיף

ושאלת לגבי המבחן הזה?

מ. קפלן .- כן.
היו"ר מ. בר-זהר
מה הם אמרו?
מ. קפלן
בדיוק מה שאני אמרתי. זה מבחן הקבצה פנימי

של בית-ספר.
היו"ר מ. בר-זהר
במבחן הקבצה פנימי של בית-ספר יוצא ש-35

אחוז עברו אותו, והשאר לא עברו אותו.
מ. קפלו
יכול להיות שיצאו גם 90, תלוי מה אתה

שואל, תלוי לאיזה מגמה אתה עושה מבחן.
היו"ר מ. בר-זהר
. לאיזה מגמה עושים מבחן הקבצה פנימי?
מ. קפלן
אנחנו צריכים לזכור דבר אחד. קיים פער

אמינות ארצי בין חטיבות הביניים לבין

בתי-הטפר היסודיים במדינת ישראל. חטיבות הביניים חושבות שבית-הספר

היסודי הוא מכשיר לחטיבות הביניים. חטיבת ביניים, מטבע הדברים, רוצה

לקדם את ההישגים של התלמידים כמו כל מוסד אחר, והיא בונה את הדרך

על-ידי הקבצות שלא קיימות במרבית המקצועות בבית-הספר היטודי. ולכן



בונים בחטיבות ביניים רבות במחוז ובכל הארץ מבחנים של חטיבות הביניים

לצורך מדידת הישגים לא יחסית לנורמה ארצית, אלא יחסית לנורמה המקומית

שלהם, מי נמצא גבוה, נמוך, בינוני. זה לא אומר שמי שקיבל 100 באופקים

הוא 100 ארצי, ומי שקיבל 4 באופקים הוא 4 ארצי. אין קשר בין מימצאים

מקומיים למימצאים ארציים.
היו"ר מ. בר-זהר
אם אין קשר בין זה לזה, מדוע התוצאות

בבחינות הבגרות הן כאלה שהן הרבה יותר

נמוכות מהממוצע הארצי?
מ. קפלו
קודם כל, אני מוכרח לומר שאני מודח לראש

המועצה על גילוי הלב שלו. כי אני חושב

שחלק גדול מהתמונה פרס מר חזן נכון. אני אוסיף נתון אחד שהוא נתון

שניתן לבדוק אותו במכון הדסה. מכון הדסה עשה בסוף כתה טי, ואני לא

אומר באיזה שנתון כדי לא לזהות אותו, את מבדקי ילדי אופקים, בוגרי

אותו שנתון טי, מי מתאים לעיוני ומי מתאים ללא עיוני, למגמות השונות.

מ-54 תלמידים שהוגשו למבחנים - אני רוצה שתשימו לב - רק 11 תלמידים

הומלצו על-ידי מכון הדסה כבעלי פוטנציאל לעיוני ולא קשור להישגאם

הלימודיים. אז אנחנו צריכים גם להתייחס לפרופיל סוציו-אקונומי של

ישוב.

היו"ר מ. בר-זהר; זה אני לא כל כך מבין. אני רוצה לדעת, אני

שואל אותך את השאלה כהדיוט מוחלט, מדוע

הממוצע באופקים יותר נמוך מהממוצע הארציל
מ. קפלו
הוא לא יותר נמוך.
היו"ר מ. בר-זהר
אני שמעתי עכשיו על פחות.
מ. קפלו
אתה שמעת על דבר לא נכון.
היו"ר מ. בר-זהר
האם זה נכון ש-11 מתוך 25 קיבלו תעודת

בגרות?
מ. קפלו
11 מתוך 25 או 22 ליתר דיוק, שהוגשו

בעיוני קיבלו בגרות במועד הראשון. זה 50

אחוז, וזה פרופיל מדינת ישראל.
היו"ר מ. בר-זהר
האם זה הפרופיל של מדינת ישראל?
מ קפלו
כן.
היו"ר מ. בר-זהר
50 אחוז:
מ. קפלן
בוודאי.
היו"ר מ. קפלן
אולי גב' רש תוכל להעיד על זה. יש לך

נתונים בנושא הזה?

נ. רש.- אני חושבת שמשרד החינוך יודע טוב יותר

ממני, אבל זה נכון שהפרופיל, מהידיעות שיש

לי, הוא בסביבות 50 אחוז, אבל מסה"כ התלמידים.
מ. קפלו
מהמוגשים לבגרותו
היו"ר מ. בר-זהר
מהמוגשים אן מהתלמידים?
מ. קפלו
מהמוגשים.
היו"ר מ. בר-זחר
מה אחוז המוגשים בכל הארץ?
מ. קפלו
אין לי נתונים ארציים. עם כל הכבוד, אני

מנהל מחוז הדרום, אני לא אהראי על כל

המערכת.
היו"ר מ. בר-זהר
משרד החינוך בא לדיון כזה, ואין לכם

נתונים. אולי גב' רש יודעת.
נ. רש
אחוז המוגשים היום מתקרב ל-60 אחוז, איפה

שהוא בין 50 ל-60 אחוז. אני לא יודעת על

מחצית שעוברים, אבל אני לא יכולה גם להגיד שום דבר אחר.
היו"ר מ. בר-זהר
במחוז הדרום, זה פרופיל המחוז?
מ. קפלו
זה פרופיל המחוז.

נ. רש; יחד עם זה, אני חושבת שבנושא הזה של

בחינות בגרות, צריך לקחת בחשבון את אלה

שלא עוברים בחינה אחת או שתיים, ושיש להם פוטנציאל לעבור. השאלה

האחרת היא גם איך עוברים ובמה עוברים. המערכת של בחינות הבגרות היום

בנויה כמערכת הירארכית, שיש סוגים של בחינות בגרות שאנחנו אומרים שלא

כל כך חכמה לעבור אותן, ויש סוגים של בחינות בגרות שקשה לעבור אותן,

ובתחרות הקשה שקיימת בתוך המערכת הזאת, בחינות הבגרות הן תעודת כניסה

לחברה הישראלית, תעודת כניסה לאוניברסיטה. המשמעות של תוכן בחינת

הבגרות לא פחות חשוב מעצם ההגשה.
היו"ר מ. בר-זהר
ומהו הפרופיל של בחינות הבגרות של

אופקים?
מ. קפלו
אני חושב שמה שנאמר כאן מדוייק. זו בדיוק

הבעיה של אופקים. אני חושב שהבעיה היא לא

כמה עוברים בגרות, אלא כפי שאמרה ד"ר רש, איזו תעודת בגרות הם



מקבלים. כאן אני חוזר על מה שמשרד החינוך הציע לפני שנתיים: בית-ספר

קטן בבעלות רשות מקומית דלה - וזאת לא בושה, אבל זאת היא האמת,

שאיננה יוקרתית - לא ישיג לעולם מורים טובים, ולא יוכל לתת הישגים

טובים, ואנחנו כולנו נשלם מס שפתיים אם נגיד את הדברים אחרת.

יש יתרון לגודל במערכת החינוך העל-יסודי, עד לרמה מסויימת. לכן

אנחנו, ואני אישית הייתי מעורב בלחץ על אופקים, לאחד את שתי מערכות

החינוך. גם אז שני בתי-הספר המאוחדים - מרחבים-אופקים - היו מגיעים

לרמה של חצי תיכון בינוני בעיר גדולה, מבחינה מספרית. כדי לתת 5

יחידות בפיסיקה ו-5 בכימיה ו-5 בספרות, אי אפשר לתת את זה ל-3 ילדים

בשנתון. זה לא רציני, כי גם אין מורה. נזכור עוד דבר, בבית-ספר פצפון

- סליחה על הביטוי, אבל הוא בית-ספר פצפון - כשקיים מורה אחד למקצוע,

אין לו צוות, אין לו עם מי להתמודד, אין לו כנגד מי להשוות תוצאות,

אין לו אפילו ממלא מקום אם הוא חולה. אנשי אופקים צודקים לגבי המורה

הרוסי, פרט לדבר אחד. אותו מורה, דייר ולדימיר סטרוגנין, 7 שנים בארץ,

הוא לא עולה חדש, היה מרצה בכיר באוניברסיטת בן-גוריון בפיסיקה

ובמתמטיקה, פוטר בגלל הקיצוצים של הלא-קבועים. אנחנו לחצנו עליו ללכת

לאופקים להעלות את רמת הפיסיקה והמתמטיקה, והוא בין המקצוענים

הטובים. היתה לו עבודה בבאר-שבע, ולחצנו עליו ללכת לאופקים. רחל

רוזנברג, המנהלת של אופקים, היתה מנהלת מקיף ג' בבאר-שבע - ולא סגנית

גברתי, היתה מנהלת מקיף ג' בבאר-שבע - בין בתי-הספר הגדולים בארץ,

והיא הצליחה. אחרת לא היינו שולחים אותה. ולחצנו עליה, הלכנו על

ארבע, כדי לשכנע אותה ללכת לאופקים ולהיות מנהלת, כדי להציל את

בית-הספר.
היו"ר מ. בר-זהר
מר קפלן, אני חושב שהצגת יפה מאוד את

הנקודה, מאוד ברור ומאוד יפה.

ח. פארס! שמענו נתון גם על החלק המקצועי, התעודות

המקצועיות.
מ. קפלו
אני מקווה שיש לכם מידע מדוייק על הבעיה.

קיימת כאן תופעה ארצית מאוד עצובה, והיא

בכלל לא בעיית אופקים. ילדים במגמות המקצועיות הלא-יוקרתיות לומדים,

ולא באים מיוזמתם לבחינות, כי הם באים ואומרים שהם לא צריכים את

התעודות האלה. תזכרו, זאת לא תעודה מקצועית של משרד העבודה. זה בוגר

י"ב כתות מגמת מסמ"ם-מזכירות. הוא אומר: מה אני צריך את זה? בלשכה עם

זה אין לי מה לעשות, ולמה לי ללכת לבחינות עם כל מה שמסביב? ולכן,

השאלה היא לא כמה קיבלו תעודה, אלא כמה הלכו לבחינה.
היו"ר מ. בר-זהר
האם יש לך מספר כמה ניגשו לבחינה הזאת?
מ. קפלו
יש לי. כאן תוצאות בחינות הבגרות של אופקים

עד רמת תלמיד.
היו"ר מ. בר-זהר
אתה אמרת שהתלמידים לא רוצים לגשת

למקצועית.



מ. קפלן; כן, יש לי הרישום כמה ניגשו לכל בחינה.
היו"ר מ. בר-זהר
אולי תבדוק ותמסור לנו יותר מאוחר. מר

בן-רחמיס, האם אתה מאשר או אתה אינך מאשר

שיש בעיה בבתי-הספר היסודיים באופקים?

י. נו-רחמים; אני רוצה להתמקד בעיקר בנקודה אחת, שהיא

נקודת משבר, וזה המעבר מן היסודי לחטיבות

הביניים. זאת נקודת משבר שאנחנו פוגשים בהרבה מקומות. בוחנים בכתות

וי ובהחלט במדדים הארציים המצב נראה כמשביע רצון; עוברים לחטיבות

הביניים, ואז יש שבר, ושבר די רציני. אנחנו איננו יודעים בדיוק נמרץ

מה הן הסיבות. אפשר לציין כמה סיבות, אבל בדיוק נמרץ לומר אנחנו

איננו יודעים.

היו"ר מ. בר-זהר! אתה מדבר באופן כלליל

י. בן-רחמים! אני מדבר באופן כללי, זה בוודאי באותה

מידה חל גם על אופקים.
פ. גולדשטיין
ברגע ש-25 אחוז מהטובים ביותר עוזבים

למקומות אחרים, הרמה בהכרח יורדת. בצורה

משמעותית.
י. בן-רחמים
זה מכביד על בתי-הספר באותם המקומות, אבל

אני רוצה ללכת לפי הסדר שלי.

ילד בבית-הספר היסודי יש לו חממה, יש לו טיפוח, יש לו דמות שמטפחת

אותו במשך כל הזמן, יש לו הרגשה של בטחון עצמי, ולכן גם ההישגים שלו

הרבה יותר טובים. ברגע שקבוצות תלמידים עוברות אל בית-הספר

העל-יסודי, נוצרת מציאות לגמרי אחרת. כל אחד צריך לבנות את עצמו ואת

מעמדו מחדש, חבטחון שלו הולך ומתערער. גם דרך ההוראה וההתייחסות של

המורים אל התלמידים איננה בדגם של היסודי.

חיו"ר מ. בר-זהר! אנחנו מדברים פה על מבחן שנערך בכתה וי,

על מה אתה מדבר? מדברים על מבחן שנערך

כשתם עמדו להיכנס לתוך החטיבה. כל מה שאתה אמרת לא תופס לגבי אותו

מבחן.

י. בן-רחמים! מי ערך את המבחן? ערכו אותו לכל התלמידים.

. באשר למבחן שנערך כדי למיין תלמידים

להקבצות בחינוך העל-יסודי, לזה כבר התייחס מר קפלן, זה איננו מבחן

שאנחנו יכולים להתייחס אל התוצאות שלו, אל איזה שהוא מדד ארצי. אז

אינני יודע, לא ראיתי את המבחן.
ח. פארס
שמעתי מהגברת, שהמבחן נערך על-ידי קבוצת

מורים או שתי קבוצות מורים, גם של המקיף

וגם של היסודי. זאת אומרת, שהיה תיאום ביניהם. זה לא שכל אחד חי



בפלנטה אחרת. אם זה לא מהימן, מדוע מסבכים את התמונה?. הוא היה יכול

להיות שותף למבחן הזה, כדי שהמבחן יהיה מהימן.

מ. קפלו; מבחן מהימן זה דבר אחר, ומבחן לצורך מטרה

משרתת מיון תלמידים לרמות של מורים, זה

סיפור אחר. כל מבחן יכול לשרת מה שאתה רוצה. תזמין איזה מבחן, הוא

יהיה מצויין לאותה מטרה. כך שאי אפשר לקחת מבחן מיון לרמות הקבצה

ולהגיד שזה פרופיל ישוב. זאת פשוט הטעות הגדולה ביותר שיכולה להיות

מבחינה מטודולוגית לעשות את זה.

י. בן-רחמים; אתה בקלות יכול להזמין מבחן שבו אתה מכשיל

90 אחוז מהתלמידים
מ. קפלו
או 100 אחוז עוברים.
י. בן-רחמים
ואתה יכול להזמין מבחן ש-100 אחוז יעברו.

אני רוצה להמשיך במה שהתחלתי. יש אווירה

שונה, התייחסות אחרת של מורים לתלמידים. הנקודה השניה, שאי אפשר

להתעלם ממנה, ויש לה ביטוי בעוד ישובים, זה שהעלית של התלמידים

עוזבת. מי שיאמר שהעזיבה של עלית משפיעה אך ורק על העלית הזאת

שהולכת, טועה. היא משפיעה על כלל התלמידים, כי מי שצריך להתמודד עם

עלית ישיג הישגים יותר טובים, מאשר אם הוא צריך להתחרות ברמות יותר

נמוכות. וכי מה כל המטרה של האינטגרציה, אם לא להושיב תלמידים טובים

יותר, חזקים יותר, עם חלשים יותר, כדי שאלה בחברתם של אלה ישיגו

הישגים יותר טובים, ויקודמו בצורה יותר משביעת רצון? יכול להיות

שצריכה המועצה - יכול להיות אני אומר, זה שיקולים שלה - להחליט שמכאן

ולהבא הם בונים בית-ספר יותר גדול, מחזיקים את כל אוכלוסיית התלמידים

אצלם, אבל זה צריך להיעשות לאחר הכנה מתאימה, כדי שאיש מהם לא

יתאכזב, אלא יקבל באמת את כל מה שהוא אמור לקבל, ולהגיע לסיפוק

ולהישגים גדולים.
היו"ר מ. בר-זהר
מר קפלן, יש לך התוצאות בשבילנו?
מ. קפלו
כן. בפקידות כללית ניגשו 6 תלמידים, מגמת

פקידות. אם אני זוכר נכון, היו 9 או 10

בכתה. זאת אומרת, כמחצית התלמידים לא ניגשו לבחינה בכלל.
היו"ר מ. בר-זהר
פה כתוב לי שלא קיבלו תעודות מקצועיות. אף

תלמיד לא קיבל תעודה מקצועית.
מ. קפלו
יכול להיות שמישהו נכשל במזכירות, ועבר

בכתבנות.
היו"ר מ. בר-זהר
אבל אף תלמיד במגמות האלה לא קיבל תעודה.
מ. קפלו
הנתונים האלה של מי שקיבלו אין לי, זה רק

בבית-ספר יש, שמית, מי זכאי לתעודה. זה



אין לנו ברמת מחוז. אני לא יודע, אני יכול לקבל את הנתונים, אולי

לעירית ישנם הנתונים. לי יש הנתונים של מספר הניגשים. לעיוני ניגשו

22 תלמידים - 11 קיבלו תעודת בגרות במכה הראשונה מתוך 22 ולא 25;

במסלולים המקצועיים, שזה מגוון שלם של מקצועות, צריך לבדוק שם מה

קרה, כי יש הבדל בין עיוני לבין המבנה של מסלול מקצועי, ולא תעודה

מקצועית.
היו"ר מ. בר-זהר
מה לגבי הגרעון של בית-הספר? 167 אחוז.

מ. קפלו; אני מוכרח לצטט את ראש המועצה, או אותך

אפילו. מדוע אני צריך לשמוע על הדברים

האלה בישיבת ועדת החינוך בכלל? מדוע אין לי נתון?

י. חזו; הדן"ח הזה הועבר למשרד החינוך.

מ. קפלו; האם הדו"ח הזה נשלח למנהל מחוז הדרום!

י. חזו; בוודאי.

מ. קפלו; לא. באחריות מלאה, לא.

י. חזו; מיד אחרי שהוא התקבל, הוא נשלח.

מ. קפלו; גם אם הדו"ח מדוייק, אני מאוד מכבד את

הרשות המקומית שמוכנה לקחת את כל מערכת

החינוך על כתפיה, או להעביר את הכל למשרד החינוך. אני מוכן לאתגר

ולקבל את המערכת. אבל שאופקים לא תגיד לי איך לנהל את בתי-הספר שלה.

אני אאחד אז את בתי-הספר, ואני אדאג שבאופקים תהיה רמת לימודים

שמתאימה לרמת התלמידים ברמה אזורית, ולא כבית-ספר פרטני.

י. חזו; אתה מדבר על איחוד המקיפים?

מ. קפלו; בוודאי.

י. חזו; היום קיבלנו הודעה מראש מועצה אזורית

מרחבים שהוא מתנגד לאיחוד. כך שתדע על הסף

שיש פה בעיות גם של הצד השני. אני היום בעד, אני מודיע לך פה בוועדת

החינוך, שאני בעד איחוד בתי-הספר. אם תצליח לעשות את זה, תבורך.

מ. קפלו; . תעמדו בהכרזתכם, אני אפעל עם עובדיה מורד,

ראש המועצה האזורית מרחבים, כדי לאחד את

בתי-הספר, כי אני חושב שזה א'-ב' של הענין. אני רק רוצה שתדעו, שני

בתי-הספר הם במרחק של 5 דקות על אופניים.
היו"ר מ. בר-זהר
הוא אומר שהוא לא קיבל את הדו"ח, בבקשה

תעביר לו את העתק הדו"ח.
י. חזן
הוא קיבל.
היו"ר מ. בר-זהר
גב' גוזלן או גב' בוהדנה, אני מבקש מכן

הערה אחת. אני רוצה לשמוע את מר סטויצקי

ואת גב' רש ואת חברי הכנסת. בזה תסוכם הישיבה הנוכחית.

פ. בוהדנה; אני לא מבינה בכל המספרים והסקרים

למיניהם, ומחינוך אני רחוקה. מה שלי כואב

כאם הוא שהבת שלי - ולא רק הבת שלי, זו כתה שלמה - שהיא היתה מיועדת,

אחרי מבדקים למגמה ריאלית, מקבלים שעורי מתמטיקה עד היום, פיזיקה לא

קיבלו כשנה וחצי. המורה לאנגלית יצאה ללדת ואין מחליפה. אחרי זה

פתאום מגישים אותם ל-4 יחידות או 5 יחידות לפי הבחירה שלהם, והנה הם

מגלים שיש חורים. מביאים תיגבור - אחרי הצעקה שלנו דרך אגב, אחרי שזה

פורסם בעתונות. ואני לפני כן ניגשתי למועצה, והלכתי לאדון סטויצקי,

וניגשתי למנהלת בית-הספר לפני תחילת שנת הלימודים, והלכתי גם למנהל

הקודם וגם למנהל שלפניו. ולא עזר לי שום דבר. אני מוכרחה להגיד את

זה. והנה, הבת שלי ניגשה לשעור במתמטיקה, ויש חורים. לא רק לה, גם

לתלמידים אחרים, ואני מדברת על ילדים טובים, ויש יותר טובים ממנה.

מביאים תיגבור - הפלא ופלא, אחרי הצעקה שלנו - ומי בא לתגבר

במתמטיקה? מתנדב מחצרים, איזה פרח טייס, שנותן חיזוק מתמטיקה ל-4 ו-5

יחידות. ומה הוא מגלה? שיש הרבה הרבה חורים, חורים גדולים מאוד, והוא

אמר להם את זה מפורשות. לא רק זה. שיעורים שנתנה המורה למתמטיקה

מתחילת השנה עד היום, הם לא הבינו אפשר להגיד שני שלישים מהחומר.

והפלא ופלא, פרח הטייס הזה נותן להם שעור של שעתיים, והם מבינים את

החומר. זה אומר דרשני. איך זה יכול להיות סקנדל כזה שהמערכת לא יכולה

לבדוק מי נותן את השעורים, איך מועברים השעורים, האם הילדים באמת

מבינים? פה לא מדובר על ילדים שהם קשי חינוך, ילדים שלא מבינים, שלא

מסוגלים ושאין להם היכולת. פה מדובר על קבוצת ילדים, שלצערי היא

קטנה, אבל זה המחיר שאנחנו משלמים משום שהמערכת לקויה. בגלל זה ישנה

הנשירה. לא צריך להסתובב סביב האשמות וכל מיני סיפורים, אני לא מקבלת

את זה, אני לא קונה את זה, האשם הוא כי למערכת לא איכפת, אין בדיקה,

אין אינדיקציה של מה שקורה בבית-הספר. שולחים מורים, מעבירים שיעור,

תלמיד שתופס תופס, ומי שלא תופס לא תופס. כשאני פניתי, אומרים לי

שאין מורים.
היו"ר מ. בר-זהר
מדוע אתם מתנגדים למיזוג עם בית-ספר

מרחבים?
א. גוזלו
עד כמה שאני יודעת, מטרת האינטגרציה היא

. שתשבנה יחד אוכלוסיות חזקות ואוכלוסיות

פחות חזקות.
היו"ר מ. בר-זהר
גם בבית-הספר הקיים יש אוכלוסיות חזקות

ולא חזקות.
א. גוזלן
אם אנחנו כבר מדברים על איחוד, כדאי

שנתאחד עם בית-ספר שהוא באמת על רמה, ורמה



טובה. בינתיים, עד כמה שאני יודעת, מתוך נסיון ומתוך ידיעה ומתוך

שאלה, שבית-ספר מרחבים איננו בית-ספר הטוב ביותר בסביבה. למה שאנחנו

לא נערוך אינטגרציה עם בית'ספר אשל הנשיא?
מ. קפלן
בית-ספר אשל הנשיא זה פנימיה ארצית עם

מגמות מסויימות, שמחצית התלמידים שם הם

תלמידים שגרים במקום. אני מקבל את הרעיון. יסעו ילדי אופקים וילמדו

בבאר-שבע, כמו ילדי עומר. נסגור את בתי-הספר באופקים, בבקשה. אתם

מוכנים לזה?

י. חזו; אני מציע לסגור את מרחבים, לסגור את אשל

הנשיא ולפתוח באופקים.
פ. בוהדנה
יש בעיה עם כתות י', י"א, י"ב. הם לא

מוכנים לבגרות. אני רוצה פתרון מיידי

לקבוצת התלמידים האלה. זה פוטנציאל וחבל להפסיד אותו. כי אחרת, אותם

ילדים ילכו לצבא ואחר כך יצטרכו ללמוד מחדש. אם אפשר להעביר להם

קורסים, לא יודעת מה, להכין אותם רק לבגרות ספציפית ובזה לפתור את

הבעיה, לפחות לקבוצה הזו, ואחר כך לפתור את שאר הבעיות, דבר שלוקח

זמן רב יותר.

ג. סטויצקי; בקיצור, זה רגע של אמת במה שקורה בחינוך

באופקים. כמי שמלווה את הרשות המקומית עם

5 קדנציות, עם 5 ראשי מועצה ועשרות נבחרים - חלקם יושבים פה - אני

עקבתי והייתי שותף לכל הדיונים החשובים בנושא של החינוך, וההתלבטות

הרבה במה שקורה.

הבעיה של אופקים היתה והינה היום, שכאשר החליטו לעשות את אופקים כפי

שהיה נסיון ברפורמה, אני אמרתי שזה לא יצלח, ויעיד פה ידידי גוזלן.

אמרתי שזה בדיוק כמו אותו אבא שעולה לתורה ואומר ברוך שפטרנו לבן שלו

בגיל 12 וזה מתחיל כבר בגיל 11. בית-הספר היסודי מנער את חוצנו, הוא

אומר שהמוצר המוגמר יגמר בחטיבת הביניים ושם ישלימו את מה שהוא

החסיר. פה דיברו על הבנת הנקרא. אני חושב שלא רק על הבנת הנקרא, אלא

הקריאה ממש. מגיעים לכתה ז' ולא יודעים לקרוא, ויעידו פה החברים. כך

שהבעיה היא מרכזית וכבר נאמר כאן מפורשות.
היו"ר מ. בר-זהר
אני מבין שאתה סותר את דבריו של מר קפלן.
ג. סטויצקי
אני אומר את זה מנסיון מצטבר של שתי עשרות

שנים. אני ראיתי את הדברים וליוויתי את

מנהל המקיף במשך 14שנה, כשהוא ניסה בכוחות לעלות ולהתמודד עם הבעיה,

קובה בלובובסקי, איש חינוך ותיק ולא נדבר פה על תארים, אבל הוא היה

איש השטח, והוא נכשל.

דיברו פה על חצי הכוס המלאה. אני חושב שיושבים פה מוצרים כמו שני

המהנדסים, מנהיגי הישוב, גוזלן, אילת. יש בעיה לאופקים ובעיירות

הפיתוח שמכתיבים להם והם חייבים לקנות הכל, כאשר המערכת לא ערוכה



לזה. ומדברים היום על מיחשוב. האם יעלה מישהו על דעתו שיפקידו מטוס

בידי אדם שלא מוכשר? אני ראיתי את פרחי הטייס. זה היה רעיון שלי,

שבשעות הפנאי, בין הזמנים, הם יחזקו את התלמידים. באה פנינה השכנה

שלי, אני יודע שיש פאר התלמידים למשפחות האלה, זה נעמה, נבו, רווית,

אני מכיר אותם אישית. אני אומר להם שזה עוול. משום שקונים הכל

באופקים, מפני שמכתיבים הכל. מדברים עכשיו על מיחשוב, יפה מאוד,

ראינו את הכל, השאלה אם המורים שלנו מסוגלים להעביר את הענין

לתלמידים, אם הם ערוכים לזה. אילה התחילה באופקים, מי עמד לצידה? אף

אחד. היא התייאשה. אז התחילו עם הקומודור והיו מדברים על הכל. השאלה

אם המערכת, אם המורים מסוגלים להנחיל את כל הדברים האלה, משום שאחרת

זה בזבוז רב.

יש כל מיני קבלנים בשטח, שמשיגים תוצאות של רווחים על חשבון הרשות,

י ואני לא יודע מה קורה ברשויות אחרות. אני מתאר לעצמי שזה קיים.

צריכים פעם אחת ולתמיד לומר את הדברים באמת. אני מלווה את המשפטים של

מכללות שהגישו תביעות שמכרו להם אוויר, מפני שבאותה עת ישב מישהו שלא

ידע להבחין מה בדיוק נותנים לו.
י. חזן
תגיד לענין, אנחנו עכשיו נתבעים על-ידי

המרכז לטכנולוגיה בחולון על 120 אלף דולר

שהמועצה המקומית קנתה אוויר, ועכשיו אני צריך לשלם את זה. אני מבקש

מראש עירית חולון, שאני מכיר אותו, שיעשה לי טובה ויבטל את התלונה

הזאת.
ג. סטויצקי
אני חושב שהכאב של ההורים הוא כאב צודק

משום שהם נשארו נאמנים לאופקים, הם לא

ברחו, וזו הבעיה.

י, חזו! הבת שלך, אם היא הגיעה לכתה י'יב ויש לה

סיכוי לעבור במגמה הריאלית, זה לא אומר

שכל ה-12 שנה רק בילבלו לה את המוח. זה אומר שגם לימדו אותה משהו. אז

בואו נסתכל גם על חצי הכוס המלאה, אחרת היא בכלל לא היתה מגיעה לזה.

אני שמח שהחלטת להשאיר אותה באופקים. יש עדיין בסיס טוב בבתי'הספר

היסודיים, אני חייב להדגיש את זה. אולי צריך לחזק, לתקן פה ושם, אבל

זה בכל מקום. הבעיה העיקרית מתחילה בתיכון, זו הבעיה העיקרית, שלא

יהיה לכם ספק.
נ. רש
אני לא יכולה לדבר על המקרה הספציפי הזה

של אופקים, על הסקר המסויים הזה ועל

האינפורמציה לגבי בית-הספר המקיף הספציפי הזה. אני אנסה לומר דברים

יותר כלליים.

קודם כל, אני מסכימה שסקר של הורים או של מורים או של מי שלא יהיה,

או של מבחנים שנעשים בגילים מסויימים, צריך לדעת בדיוק מי. עשה את

המבחנים, מה יש בהם, לאיזה צורך הם נעשו. ואגב, גם כשהם נעשים לצורך

מסויים, הם מאוד טורדניים, תסלחו לי. לכן הייתי נזהרת מאוד מסיפור

המבחנים האלה, לבד מהעובדה שאני מסכימה אתך, שאני לא אוהבת אותם. הם



נעשים לצורך מיון תלמידים, ויש במיון הזה השתמעויות שאולי אחר כך

בחלקו תורמות לשאלה אם מקבלים תעודה או לא מקבלים תעודה, או איזה

אחוז תלמידים מקבל תעודה.

אני רוצה לומר כאן קודם כל משהו שנאמר ברמיזה על-ידי כל מיני אנשים

כאן. חינוך לא נעשה רק בבית-ספר. חינוך נעשה גם מחוץ לבית-הספר, גם

במשפחות, גם בסביבה, וילדים מגיעים אל בית-הספר לא טאבולה-ראסה.

מבחינה זאת, מקומות עיירות פיתוח, ועיירות פיתוח מסויימות אולי יותר

מעיירות פיתוח אחרות, שיש להם פרופיל של אוכלוסיה מסויים, יש גם כושר

ניבוי - ואני אומרת רק כושר ניבוי הסתברותי - לגבי הסיכויים של

תלמידי בתי-הספר האלה להצליח במה שנקרא מעל הנורמה הארצית, כשהנורמה

הארצית בעצם כוללת גם את ילדי רנה-קסאן ואת ילדי הריאלי ואת ילדי

הגימנסיה הרצליה, שהם באים משכבות חברתיות שונות לחלוטין. אני מדברת

על עובדות. אני מאוד לא מסכימה כשזה קורה, אבל אני מדברת על מציאות

שקורית, לא מפני שזה מוצא חן בעיני, אלא מפני שאלה המימצאים.

כנגד מציאות כזאת, חברה שרוצה לקדם את השכבות החלשות, שרואה את

שיוויון ההזדמנויות בשיוויון בחינוך כאחד - וזה בהחלט פוליטי -

מהמטרות שלה, צריכה לעשות כל מאמץ כדי לתרום לשכבות האלה, מעל ומעבר.

והמעל ומעבר הזה באמת מחייב מבחינה זאת. ואני חושבת שהיום יש נטיה

במשרד החינוך, אגב, זה קיים, סל טיפוח. בתי-הספר האלה מקבלים תקנים

יותר גבוהים מבתי-ספר אחרים.
היו"ר מ. בר-זהר
אמורים לקבל.

נ. רש; יש היום נטיה, ואני רק קראתי דו"ח של מוד
ון-ליר, נטיה באמת לומר
אנחנו מוכרחים

להחליט כיוון שנותנים קצת יותר לכל אחד,והקצת יותר הזה הוא לא המס

הקריטי. יתכן מאוד שאופקים צריכה להיות אחד המקומות האלה.

מעבר לשאלה של תקציבים, השאלה היא באמת מה עושים עם התקציבים האלה.

אפשר לבזבז תקציבים על מכשירים שעומדים עדיין ארוזים, כי לא יודעים

להשתמש בהם, אפשר לבנות מבנה מפואר, ואין לזה שום ערך. מה שצריך

לעשות זה בית-ספר טוב, ואני מסכימה, שבית-ספר טוב קודם לכל, ומעל

הכל, למרות החשיבות של התיאטרון והמוזיאונים ומה שלא תרצו, במיוחד את

הילדים האלה. זה המסלול. קודם כל שילמדו, שידעו מתמטיקה, שידעו

חשבון, שיפסיקו לרקום. אני רוצה שהם ילמדו ביולוגיה, ואני רוצה שהם

ידעו פיזיקה, ואני רוצה שהם ידעו מתמטיקה, ואני בהחלט חושבת שצריך

במצבים האלה, הקשים יותר, להשקיע את מירב המשאבים בחיפוש דרך לקדם

קודם כל באותו מסלול מרכזי, שבית-ספר ידע לעשות אותו הטוב ביותר,

ושיהיה הדבר החשוב ביותר לתלמידים האלה.

זה אומר לנסות לבנות מערכת חינוך טובה יותר, יעילה יותר. יש היום שני

מסלולים עיקריים, אנחנו יודעים אותם. הם לא מהפכניים, אין מהפיכות

בחינוך, וזה לא מהיום למחר. זה סיפור ארוך. יש שני מסלולים עיקריים

שאנחנו היום מכירים אותם, שאנחנו יודעים שיש להם איזו שהיא תרומה:



מסלול אחד, זה האינטגרציה. דהיינו, אותו ענין שאתם מדברים עליו, לשלב

תלמידים מבוססים עם תלמידים חלשים, ואם אתם רוצים, המיונים האלה

וההקבצות ושליחה לכתה מיוחדת להקבצה גי, זה חריצת גזר דין במידה רבה

על הילדים החלשים. זה להגיד להם: זה מה שאתם שווים, שם תישארו, לשם

תגיעו. לכן אני לא אוהבת את המבחנים האלה. מסלול אחד, כמו שאמרתי,

הוא האינטגרציה, ואני חושבת שהדיבור על הגודל הוא דיבור מאוד נכון.

צריך ללכת בכיוון של בניית בית-ספר גדול. אני אפילו הייתי מסכימה שזה

יהיה כך ביסודי. ובתי-ספר שיהיו מספיק טובים, ובאמת יש כאן בעיה של

מעגל סגור, שיש בהם חזקים וחלשים, ושיצליחו להחזיק בחזקים ולחשוף את

החלשים לסביבה לימודית שנוצרת גם בתוקף מה שאנחנו קוראים הרכב

הלומדים.

המסלול השני הוא מה שאנחנו קוראים המסלול של בתי-ספר יעילים, בתי'ספר

אפקטיביים. גם בבתי-הספר החלשים - יש הרבה מאוד מימצאים לכך - במצבים

מסויימים מצליחים להגיע להישגים מעבר לאותו מצופה או מנובא שאני

מדברת עליו. כלומר, מעל מה שהיה מנובא שתלמידים מרגע מסוג מסויים, עם

רקע סוציו-אקונומי וממשפחות גדולות, עוני ומצוקה, יצליחו להגיע

אליהם.

אני חושבת ששילוב של שני הגורמים האלה הוא כיוון המסלול שבו צריך

ללכת. המסלול הזה, הדבר החשוב ביותר הוא, שצריך למצוא בית-ספר גדול,

תמצאו מנהל, תשלמו לו שתי משכורות, תמצאו מנהל שיהיה מנהיג, שיהיה

מנהיג פדגוגי, שיהיה מסוגל לסחוף אחריו מורים, לבנות צוותות מורים,

שיצליח לארגן את המערכת, קודם כל את המערכת החיובית של כוח ההוראה.

מישהו אמר לי שאין בענין הזה מלה בעברית, ואולי זה סימן לחברה

הישראלית שלא מצאה לענין הזה מלה, שיקבל אחריות. לתת את הדין. מנהל

שיבוא ויגיד שהוא לוקח על עצמו להגיע ל-X, Z,Yתוך 3 שנים, לא תוך

שנה, תנו לו לעשות את מה שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה. הוא מקבל על עצמו

אחריות, אני בעוד 3 שנים רוצה ממנו דין וחשבון כמו בחברה כלכלית, בה

מפטרים את המנהל שאיננו מסוגל להביא רווחיות. הרווחיות נמדדת בדבר

מאוד ברור במערכת חינוך, להצליח להחזיק את הילדים - ואני כאן רוצה

מאוד להדגיש את הענין הזה. זאת חכמה גדולה מאוד להגיע להישגים,

כשמשאירים את כל החזקים ומנשירים את כל החלשים. צריך להשאיר את כל

הילדים, את מקסימום הילדים האפשריים, ולהוכיח הישגים. מנהל שיקבל על

עצמו את האחריות הזאת, יש לתת לו משאבים, הרבה משאבים, ושישתמש

במשאבים. האלה להנהגה פדגוגית ולתחום הפדגוגי קודם כל.
היו"ר מ. בר-זהר
אני שמחתי שהדיון קיבל את הכיוון הזה.

הדיון איננו פוליטי, הוא גם לא היה

פוליטי, ולא היתה לו שום מגמה פוליטית, הוא בוודאי לא בא לנגח

מנהיגות של המועצה שרק נכנסה לתפקידה לפני 8 חודשים. כך שהדיון היה

לגופו של ענין.

אין לי ספק שבאופקים ישנה בעיה, ואני מקבל בחלק גדול לצערי את דבריה

של ד"ר רש. לא נעים, כן נעים, אבל היא צודקת. אנחנו לא יכולים לטשטש

עובדות, ואם יש בעיה שמהבית לא מביאים את כל זה, צריך להפעיל את כל

המאמץ כדי שבית-הספר יתן מה שלא מביאים מהבית. לשם כך צריך להכפיל



ולשלש את המאמץ, את ההשקעה, את המורים ואת כל מה שישנו. אינני יודע

אס אני יכול לקבל את החלק השני של הצעתך, להביא מורה מנהיג - דבר

שהייתי מאוד רוצה שהוא יהיה. אבל אין לי ספק שענין כמו יום לימודים

ארוך, כמו הרחבת בית-הספר, כלומר מיזוג של מספר בתי-ספר, כמו השקעה

מיוחדת ומעבר לסכומים ולאנשים המקובלים בשאר המקומות בארץ, מקומות

כאלה, יש לבצע אותה. אני בהחלט חושב שלכך אנחנו צריכים ללכת.

אני בכל אופן אמליץ לחברי שנתמוך בהרחבת בית-הספר, כלומר במיזוג

בית-הספר עם בית-ספר נוסף, כפי שמשרד החינוך הצביע על כך. אני ממליץ

לחברי שאנחנו נמליץ על החלת יום הלימודים הארוך, בעקבות נסיון שכבר

היה באופקים והיה מוצלח ביותר. וגם לשמוע על הכוונה של משרד החינוך,

להאיץ במשרד החינוך, להשקיע מאמץ מיוחד בבתי-הספר באופקים. מפני שזה

גם חלון ראווה של שורה שלמה של עיירות פיתוח. אני אומר כבר לחברי,

אנחנו נקיים ישיבה נוספת של הוועדה באופקים. אנחנו נבוא לשם, אנחנו

נבקר בבתי-הספר. אני רוצה לראות את זה במו עיני כי כאן לא היו מנהלי

בתי-הספר, ולא קיבלנו תמונה מלאה. אני רוצה לבוא לשם, נראה את זה שם

במקום, נקיים שם את הישיבה הנוספת.
פ. גולדשטיין
מה שאני רוצה להגיד, אני אגיד אחר כך

ליו"ר ב-4 עיניים. אני באתי עם דעה מוקדמת

לישיבה הזאת על העתונות, ואני חושב שהיא עשתה פה שרות גדול. אמת היא

שהייתם צריכים להיפגש קודם במועצה או להעלות את הנושא, אבל אני חושב

שירושלים עשתה לכם שרות גדול בעצם קיום הישיבה הזאת כאן. לדעתי

בעייתה של אופקים היא בעיה של מספר עיירות פיתוח, ותרשו לי להשתמש

במלה חריפה, זה להיות או לחדול. כי קיומה של עיירה כזאת, אם היא תהיה

במצב כפי שאתם ציירתם אותה, עלול להגיע למצב מאוד לא טוב. אני חושב

שאופקים נלחמת על חייה החינוכיים, ואני אומר זאת ברצינות רבה, ואני

מאחל לכם הצלחה, כי האינטרס פה הוא זהה. אני העברתי קודם פתק לידידי

ראש המועצה, והצעתי לו שאתם יכולים לנצל את ירושלים, תעשו המשך

לישיבה ותשבו יחד ראשי העיר, ההורים ואנשי משרד החינוך לישיבה

ראשונה. לפי דעתי, כמו שבוועדה הזאת כך גם באופקים, יש מפלגה אחת

וזאת מפלגת החינוך.

ואני מבין את ההורים. ההורה ראשית כל רוצה שבניו, בנו או בתו,

יצליחו. ואני מסכים עם המחשבה שלך, שאסור להשאיר את החלשים בדרך, כי

אחרת כולם ישארו בבויאר, ובאופקים לא ישאר אדם אחד. ואני אומר את זה

במלוא האחריות. אלה האנשים המנומסים ביותר שראיתי בעת האחרונה

באופקים, אבל הדברים הם הרבה יותר קשים והרבה יותר עמוקים מכפי שזה

מצטייר. אני מסכים עם ראש המועצה, שגם כלים יפים זה דבר חשוב, ואני

חושב שהיא צודקת, הגברת. קחו לכם מנהל, שלמו לו שתי משכורות.
י. חזן
בוצע. את השלב הזה עברנו.
פ. גולדשטייו
יש פתגם שאומר, קטן אבל שלי. אסור לנהוג

כך באופקים. ככל שבית-הספר יהיה גדול

יותר, יהיו לו תקציבים יותר גדולים, תהיו יותר חזקים, ולכולם יהיה

חינוך הרבה יותר טוב.



אני אינני רוצה לתת תשובה על בינתיים. ראשי העיר שנכנסו זה מקרוב,

נשארה להם בעיה קשה, והם חייבים לפתור אותה. משרד החינוך חייב להעביר

משאבים גדולים. אני שמעתי באוזן הפרטית שלי, שמשרד החינוך לא סירב

לנושא הזה, והוא מעמיד את אופקים על המפה מבחינתו כאחד הדברים

החשובים. העובדה שהתחלתם ביום לימודים ארוך, מראה שאתם מכירים את

הבעיה. הייתי מציע לכם להישאר כאן בכנסת במקום לנסוע לאופקים, ולקיים

ישיבה, ואני חושב שכולם ביחד יכולים לפתור את הבעית.
ר. זאבי
אני לא השתתפתי בחצי הראשון של הדיון,

שמעתי רק את החצי השני, וההתרשמות שלי -

ויסלחו לי אנשי אופקים - שזה לא כצעקתה. שמעתי את מר קפלן, שאיזן לי

את התמונה למה שקראתי בעתון. אני מודה שיכול להיות שאני מאוד

סובייקטיבי, בגלל העדרות מהחצי הראשון של הדיון. אף על פי כן אני

מאמין שיש בעיה באופקים, כמו שיש בעיה בהרבה עיירות פיתוח, אבל לא

כצעקתה.

אני מציע ראשית, שיש קצר או חוסר הידברות בין הרשות המקומית למחוז של

משרד החינוך, להורים. דיבר על זה חברי ח"כ גולדשטיין. זה שאתם היום

שמעתם זה את זה, וכתוצאה מזה תמשיכו להידבר, היה כדאי לעשות את כל

המהומה. לכולנו יש אינטרס בזה, אבל החמור הוא שיושבים בדרום שלושה
גורמים
מחוז הדרום של משרד החינוך, מועצה מקומית, והורים, ומדברים,

אולי דיברו גם קודם, אבל שומעים את הדברים ברצינות בפעם הראשונה

בחסותה של ועדת החינוך של הכנסת. אתם חייבים להידבר ביניכם, ואז

תוכלו להגיע - היות שהאינטרס משותף - גם להישגים באותם הדברים בחצי

של צעקתה, שהוא כן נכון לפי דעתי.

שנית, אני מציע שהוועדה תצא בהחלטה שיש לעשות לשיפור מערכת החינוך

בכל עיירות הפיתוח, ובכלל זה אופקים, או במיוחד אופקים, כי אופקים

עלתה על סדר היום, ולעודד את הענין של יום לימודים ארוך. שמענו

שהמועצה היתה חלוצה, ורצה עם זה עוד לפני משרד החינוך, וגם משרד

החינוך הולך על זה בעוד כמה חודשים. צריך לברך על כך.

כל הדברים שנאמרו כאן על-ידי ד"ר רש נראים לי כנכונים, וצריך אותם

לתרגם למצוות עשה. מנהל טוב, מנהיג טוב, מחנך טוב, תקציב טוב,

בית-ספר גדול שיתן לכם את היכולת להתמודד. בשום אופן לא לקנות את

ההצעות של הליכה ללמוד בבאר-שבע. בשום אופן לא לעשות מה שעשה עומר.

עומר היא חלק מבאר-שבע לטוב ולרע. אופקים צריכה את בית-הספר שלה כדי

שילדי אופקים ישארו באופקים, כדי שלאופקים יהיה הדגל שלה, ההמשך שלה,

דור ההמשך שלה. בשום אופן לא להתאחד עם אחרים. כן להתאחד עם אחרים,

עם אחרים קטנים על-ידכם, . אבל לא להתאחד עם באר-שבע. צריך שהאחרים

יבואו אליכם, אתם עיירת מחוז, עיר מחוז, ואליכם צריכים לבוא.

אני מציע שאנחנו נבקש ממשרד החינוך לבצע סקר מסודר בנושא. שמענו פה

סקר שמשרד החינוך לא מקבל אותו, כי הוא לא סקר, כי הוא מבחן, כי הוא

מבחן חלקי, מגמתי, לא מדעי, חצי מדעי. משרד החינוך, יש לו כלים

מצויינים, יש לו נסיון מצויין בעשיית סקרים, שהוא יגיש לנו תוך



חודשיים-שלושה סקר על בית-הספר באופקים, שיתמוך או יזים את הנתונים

שלמדנו מהסקר האקראי או האמיתי הזה שנעשה.
היו"ר מ. בר-זהר
יש לי פה סקר לא כל כך נעים שהועבר אלי.

הוא מראה לי מבחני הישגים אובייקטיביים

למשכל להבנת הנקרא ומדעים של תלמידי אופקים, חטיבת ביניים, 1986.

מבחן משכל - 54,07. ממוצע ארצי 66,5 הבנת הנקרא - 62,72, ממוצע ארצי

66,4 : מדע - 45,4, ממוצע ארצי 54,5. כל מה שאמרתי אמור לגבי כתות ח'.
כתות ט'
משכל - 64,8, ממוצע ארצי 71,3; הבנת הנקרא - 64,59, ממוצע

ארצי 68,6; מדע - 44,81, ממוצע ארצי 58,8.

רבותי, יש הבדל, יש פער חמור.
מ. קפלו
אפשר לדעת מה זה?
היו"ר מ. בר-זהר
את זה גב' רש העבירה אלי.
מ. קפלן
מי עשה את זה? מה זה ממוצע משכל? אני פעם

ראשונה שומע את זה.
נ. רש
יש פה עובדה של אוכלוסיה חלשה יותר. אני

מדברת על מחקר שנעשה על-ידי ועל-ידי ד"ר

יחזקאל דר, שאת הדו"ח שלו קיבלתם בפברואר שעבר, מבחן הישגים בחטיבות

ביניים, על מדגם הארצי של 47 חטיבות ביניים בחינוך הממלכתי. במדגם

הארצי הזה במקרה נפלה אופקים. הוצאתי את הדו"ח ששלחנו לבית-ספר

אופקים, כי אנחנו, בהבדל מחוקרים רבים אחרים, שלחנו לכל מנהל את

הדו"ח על המימצאים שלו. מבחני הישגים נעשו בהבנת הנקרא, במדע. בהבנת

הנקרא, אני אומרת ישירות, בהשוואה לסוג האוכלוסיה שקיימת באופקים, זה

לא כצעקתה.
א. גמליאל
אני רוצה לומר משפט, ואני כנראה לא אהיה

פופולרי. אני אחר כך אנסה להסביר לידידי

זאבי מה הוא הפסיד בחצי הראשון כדי שיבין, משום שאני חושב שכן

כצעקתה. אני חושב שיש לפעמים מקרים, שראשי עיר או ראשי מועצות

מקומיות צריכים להתמודד בבעיה לא נעימה. אחת מהן צריכה להיות לפי

מיטב הבנתי, לעשות כל דרך שהיא לעצור את התלמידים הטובים מלעזוב את

אופקים. הם חייבים להישאר וללמוד באופקים. אני חושב שהתוצאה תהיה

חיובית כעבור שנה, כעבור שנתיים. אני אמרתי את זה לצרכי הפרוטוקול.

אני רוצה לדבר על הבעיה של הקריאה והבנת הנקרא בבתי-הספר. אני חושב

שלמשרד החינוך יש כל מיני שיטות לימוד, הוא לא תמיד משנה את השיטות

האלה, הוא נשאר עם אותן שיטות ואפילו שהוא רואה שהשיטות האלה נכשלות

לגמרי או לא מצליחות במלואן, הוא נשאר עם אותן השיטות. ואני אתן לכם

דוגמא. למשל קריאה. קיימות 3 שיטות איך ללמוד קריאה. קיימת השיטה

העתיקה, שיטת החדרים, שזה ללמוד את האותיות וללמוד את התנועות, א' עם

קמץ - אה; ב' עם קמץ - בא; וכך הלאה. הוא לומד את הכלים, אחר כך הוא

יודע לקרוא כל ספר שבעולם. אחרי שהוא לומד את זה עם מנגינה ועם



ניגון. הוא רץ עם הקריאה. יש מה שלומדים בבית-הספר שיטה על-ידי

זכרון. מלמדים אותם הברות, הם אפילו לא יודעים מה זה קמץ, מה זה פתח,

מת זה אלף, מה זה בית. מלמדים אותם הברות, זו שיטה של זכרון. ויש

היום שיטה שפותהה על-ידי החוקרים, מלמדים מלים. הרי אדם מבוגר קורא

מלים, הוא לא קורא הברות. לכן הוא צריך לזכור את כל המילון כולו.

בחדרים למשל לומדים בשיטה הישנה, ובחדרים בגיל 4 מתחילים ללמוד

לקרוא. יש שני תלמודי תורה. בגיל 4 לומדים כל יום שעה אחת בלבד, לא

כמו בכתה א' שלומדים 5 שעות ולא יודעים בסוף לקרוא. שם לומדים שעה

אחת בלבד כל יום. בפסח הם כבר יודעים לקרוא הגדה של פסח. אז אולי

צריכים לעשות שינוי בכל השיטה, ולבדוק את הנושא הזה בצורה יסודית?

שיבדקו את הענין ושיראו. אנחנו רואים תמורות בעולם, גם בחינוך צריכים

למצוא דרכים לטובת הילדים. לי יש שתי בנות שלומדות בבית-ספר יסודי,

בבית-הספר הן לומדות בשיטה הרגילה. יש לי ילדה אחת שהיא נבונה, ואיזה

שיטה שתלמד אותה, היא יודעת; יש לי ילדה שניה שאין לה זכרון מי יודע

מה, והיא לא מצליחה כל כך, ועד שהיא קלטה את הקריאה, אני הייתי צריך

לעזור לה. ולא שהיא ילדה חלשה, אבל אין לה זכרון כל כך טוב.

אני חושב שצריכים לבדוק את הדברים האלה לעומק, ד"ר באשי למד הרבה

מאוד מהשיטות של החדרים, והוא יישם הרבה דברים שהוא למד מהשיטות האלה

בבתי-הספר.

הבעיה של בית-הספר התיכון היא בעיה כלל ארצית. בכל עיירות הפיתוח יש

אותן הבעיות. התלמידים הטובים בורחים מהמקום, התלמידים החלשים נשארים

במקום. לעצור את זה אי אפשר. בצורת צווים או בצורת סנקציות אי אפשר

לעצור את זה בשום פנים ואופן. השיטה היא להרים את רמת בתי-הספר. אני

בהחלט מסכים עם כל מה שנאמר כאן. כשיש מנהל טוב ויש מורים טובים,

בית-הספר מצליח. אם אין מנהל טוב ואין מורים טובים עם הרבה מוטיבציה,

בית-הספר לא יכול להצליח.

ח. פארס; אני לא יודע אם נציגי ההורים היום יוצאים

מכאן באמת בהרגשה אחרת מזאת שבאו אתה. כדי

שבעתיד תהיה הרגשה טובה לכולם, אני שמעתי פה נתונים שיש עליהם ויכוח,

יש סתירות, יש גירסאות שונות. יש כאלה שאומרים שהרמה נמוכה, אפילו

במועצה עצמה. לראש המועצה והסגן יש גירסא מסויימת; המזכיר של המועצה

יש לו גירסא אחרת; להורים יש גירסא. אני חושב שלקראת העתיד חשוב

שיהיה גוף מגובש מכל המרכיבים האלה, ויחשבו ביחד איך לקדם את ענין

החינוך בבית-הספר בישוב שלהם. אם עורכים בחינות, גם חשוב אם זה

ביסודי, בסוף כתה ו/ או אם זה במקיף. צריכים להיות שותפים לכך גם

משרד החינוך, גם המורים בבתי-הספר היסודיים וגם המורים מהמקיף, ומראש

שתוגדר המטרה של המבחן הזה. אם המטרה מוגדרת, הצוות הזה יכול בהתאם

לערוך את הבחינה.

לגבי המורים. אני לא אומר שהמורים לא טובים. בדרך כלל מרבית המורים

בארץ טובים, אבל הבעיה היא שאין למורים מוטיבציה. המשכורות דלות. אם

מורה יודע שהוא מקבל משכורת כפולה, ואם המנהל יודע שהוא מקבל פי 3,

אתם תראו כמה ינהרו להוראה. גם המורים שעוסקים בהוראה, המוטיבציה



שלהם תהיה אחרת. זאת מכת המדינה, שהחינוך ותמיד אני חוזר על אותו

משפט בישיבות האלה, וזה כבר נמאס לשמוע ולומר אותם - איננו בסולם

העדיפויות שלנו במדינת ישראל, לצערי הרב.

אני בעד מחשבה על איחוד של שני בתי-הספר שדובר עליהם כאן, ומשרד

החנוך צריך לחפש וללחוץ על משרד האוצר להשיג משאבים מתאימים, גם

לאופקים וגם למקומות אחרים. התמונה ששמענו כאן היא לא יחידה במדינת

ישראל. אני רוצה לומר לכם את האמת, היא לא קיימת רק באופקים, היא

קיימת בהרבה מקומות. התמונה העכורה או השחורה ששמענו מההורים נשמעת

מהרבה מאוד בתי-ספר. יש כל מיני גורמים שיכולים להחליף את התמונה

הזאת, והעיקר זה משאבים.
היו"ר מ. בר-זהר
בסיכום הישיבה, אני מקווה שאומר דברים אלה

על דעת כולם, אני רוצה לפנות למשרד החינוך

בפניה שיוקדש מאמץ מיוחד לטיפול בבעיה של אופקים. אנחנו ממליצים,

ושוב אני מקווה שעל דעת כולכם, למזג את בתי-הספר, מרחבים ואופקים.

גברתי, זאת היא המלצה שלנו. את לא מקבלת אותה, אבל אנחנו סבורים

כך.
מ.קפלן
תקרא לזה איחוד בתי-ספר כדי לסגור מסגרות

גדולות.
היו"ר מ. בר-זהר
איחוד בתי-ספר, אם זה יהיה יותר לרוחם של

ההורים, אף על פי שכוונתנו של כולנו זהה.

הדבר השלישי הוא שאנחנו תובעים, שיום הלימודים הארוך שהובטח לאופקים

אכן יונהג באופקים, כי אנחנו יודעים מה ההבדל בין הבטחות לבין קיומן.

בסופו של דבר, אנחנו נסכם שאנחנו נבקר בקרוב,- אנחנו נתאם מועד.

פ. גולדשטיין! צריך לתת להם כמה חודשים, כדי לתת להם

אפשרות להראות לנו גם פירות.
היו"ר מ. בר-זהר
לא שבוע-שבועיים, בוודאי. אבל מצד שני אני

חושש מאוד, שגם בעוד חודשיים-שלושה לא

יהיו להם פירות. בכל אופן אני רוצה שאנחנו נקיים שם ישיבה שניה

במקום, עם כל הגורמים.

כשאנחנו מבקשים סיוע מיידי של משרד החינוך, אנחנו מתכוונים לכל

הבעיות הבוערות באופקים.
ר. זאבי
בתוספת אחת אדוני היו"ר, לבקש ממשרד

החינוך שיכין כל כמה חודשים סקר מוסמך,

ולא שנחיה על סקרים לא מוסמכים.
היו"ר מ. בר-זהר
זה בהחלט מקובל עלי.
י. חזן
לגבי עזיבת הילדים, אנחנו נעשה את המאמץ,

אם אתם תוכלו להעביר הצעה כלשהי שילד לא

יעזוב את הישוב.
היו"ר מ. בר-זהר
אי אפשר. תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 30l1

קוד המקור של הנתונים