ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 28/11/1989

זכויות הילדים בבתי הספר. במסגרת יום זכויות הילד בכנסת; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 77

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שלישי. ל' בחשון התש"ן (28 בנובמבר 1989), שעה 11:30
נכחו
חברי הוועדה: מ' בר-זוהר - היו"ר

א' אליאב

פ' גולדשטיין

ח' פארם

ח' פורת
מוזמנים
שי וי יס

י' קולודנר - מנהל השירות הפסיכולוגי-יעוצי, משרד החינוך

י' בן-רחמים - מנהל אגף החינוך היסודי, משרד החינוך

ר' יצהר - אגף הנוער, משרד החינוך

ב' נסים - משרד החינוך

ד' וייצמן - חברת הנהלה וסגנית יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, הסתדרות המורים

מ' אידלשטיין - חבר הנהלה ויו"ר ארגון המנהלים בהסתדרות המורים

אי אורן - חברת ועדת ההיגוי לנושא זכויות הילד, פורום הארגונים

למען הילד

משלחת של תלמידות ותלמידים לרגל יום זכויות הילד
מזכירת הוועדה בפועל
די גורדון

רשמה: ש' צהר
סדר היום
1. שאילתות.

2. זכויות הילדים בבתי-ספר, במסגרת יום זכויות הילד בכנסת.



1. שאילתות

היו"ר מ' בר-זוהר;

אני פותח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת בנושא זכויות הילדים בבתי

ספר, במסגרת יום זכויות הילד בכנסת. אני מברך את כל הנוכחים, ובמיוחד את אורינו.

אני מברך את עמיתתי, היושבת-ראש מטעם הנוער חגית מויאל.

אנחנו נוהגים לפתוח כל ישיבה שלנו בשאילתות של חברי הכנסת אל משרד החינוך.

השאילתות מועברות למשרד החינוך באמצעות האדם היעיל ביותר במשרד החינוך,

הגברת ברוריה נסים, שהיא מתת אלוה עבורנו. היא מעבירה את השאילתות שלו לשר

החינוך ודואגת לכך שתוך שבוע נקבל את התשובות בכל מכלול הנושאים הקשורים במערכת

החינוך, גם נושאים כלליים ומרכזיים, וגם נושאים פרטניים הנוגעים למקרה ספציפי של

תלמיד, של מורה או של מנהל בית-ספר.

בכנסת העשירית עסקנו בנושא מיזוג בתי ספר בנווה צה"ל, ודובר על הקמת ביתספר

איזורי חדש עבור כל השכונות שבאיזון אין בית ספר. זו היתה החלטה של ועדת החינוך

והתרבות של הכנסת בשנת 1983. הדבר לא בוצע עד היום, והבעייה עדיין קיימת על אף

הבטחות משרד החינוך ועירית תל אביב לטפל בדבר. נאמר לי שהדבר לא בוצע בשל סיבות

כלכליות. אם אמנם זו הסיבה, אז מדוע הובטח לעושת זאת? אני מבקש לקבל תשובה על

השאלה הזאת, ובמידה והתשובה לא תספק אותנו הוועדה תקיים דיון בנושא.

אני עובר לשאילתה הבאה שלי. יש בידי פנייה של הורה בדימונה בקשר למילגה לבנו.

מדור במשפחה מרובת ילדים הנמצאת במצוקת קשה. אני מעביר אליך את החומר, ואבקשך

להודיע לי אם ניתן לפנות אל גורם כלשהו כדי לקבל מילגה כמבוקש.

נמצאים בידי חילופי דברים בין לשכת שר החינוך והתרבות לבין מוחמד טהה מכפר

קאבול. מר טהה פנה גם אלי. הוא משמש 6 שנים מנהל מרכז קהילתי בקאבול בשני שליש

משרה, והוא רצה לקבל קידום. הובטח לו שהקידום יינתן לו בתנאי שישלים תואר אקדמאי

שאין לו. והוא אכן חידש לימודיו. בסיכום מופיע הקטע הבא: מר טהה מעוניין בתפקיד

הדרכה או אחר באגף הנוער במחוז הצפון, לכן תיבדק האפשרות עם מנהל מחוז הצפון

לשבצו באגף הנוער המחוזי במהלך שנת הלימודים, או לקראת שנת הלימודים הבאה. אם

יימצא צורך בתפקיד כנ"ל ולא תהיה משרה פנויה, תועבר בקשה למר יוסי ביילין לפעול

לאישור משרה כנ"ל.
קיבלתי העתק מכיע
של מר זווידה אל מר טהה, ובו נאמר בין השאר: לא ניתן

ואין צורך השנה בתפקיד כלשהו באגף הנוער. כלומר, מר אהה נשאר ללא תפקיד. בסוף
מכתבו אומר מר זווידה
איני רואה טעם בפניות נוספות בנושא זה.

אני חושב שיש טעם לפגם כאשר שנקבע משהו בסיכום, ואחר כך נעשים דברים שלא

בהתאם לסיכום. אני מעביר גם את הענין הזה לטיפולך.

בעקבות עבודתה של ועדת החינוך והבדיקה שערכה בענין האפליה הדתית בבית ספר

בבני ברק, קיבלתי מכתב ממשרד החינוך, שאליו צורף מכתב ממרכז החינוך העצמאי, בו

אומר לנו הרב ויינברג שמנהל ת"ת ר"ע בני ברק הושעה מתפקידו עד לבירור הענין עם

משרד החינוך והתרבות. חבר הכנסת פרח בדק את הדבר, באמצעות מספר טלפונים, והתברר

שהמנהל לא הושעה, אלא מסתובב בבניין וממשיך למלא את תפקידו. אני מבקש מאד לקבל

דיווח מדוייק, האם אמנם הדברים שנאמרו במכתב הזה אכן בוצעו. כמו כן אני רוצה לדעת

האם נקבע ברירו עם שר החינוך והתרבות בנדון, ומתי יתקיים הבירור.
בי נסים
הבירור לא צריך להיות עם משרד החינוך, גם אם כך זה כתוב.



היו"ר מ' בר-זוהר;

כתוב בפירוש שההשעיה חיא עד לבירור הענין עם משרד החינוך והתרבות. מכל מקום,

אני מבקש לדעת אם נקבע בירור כזה, מתי הוא היה או יהיה, ומה מסקנות הבירור.

הגיע אלי מברק, שאת פרטיו ראיתי אתמול גם בעתון "על המשמר", על פרשיה מאד

מוזרה באוניברסיטת חיפה, על שבשל תקנות מוזרות נמנעה מסטודנט הזכות הבסיסית לגשת

לשירותים באמצע בחינה. מאחר ולא נתנו לו לגשת לשירותים הוא נאלץ להטיל את מימיו

בשקית ניילון בכיתה בזמן הבחינה. אחר כך הטילו עליו עונש: חובת שירות במסגרת

פרוייקט פרח. לא ידעתי ששירות במסגרת פרוייט פרח זה עונש. כל הסיפור הזה מאד

מוזר, ואני גם לא בטוח שהוא מדוייק. על המברק חתום יו"ר הפורום הארצי של

הסטודנטים במפ"ם. נא לבדוק את הסיפור הזה.

בידי מכתב בקשר למימון לימודים אקדמאי ים של סטודנט, שכנראה נעשה לו עוול. אני

מבקש לבדוק את ענין התשלומים השונים, כי נדמה לי שהוא נפגע בצורה לא הוגנת. אני

מעבריך אליך, גברת נסים, את החומר.

יש בידי פנייה מאגודת ניצן, שמקיימת בימים אלה יום התרמה ארצי לאגודה, כדי

לעזור לה לממן את פעילותה. האגודה נדרשת לשלם סכום של 7.500 שקל עבור תשדיר שירות

בטלוויזיה, וסכום של 2.500 ש"ח עבור תשדיר שירות בטלוויזיה החינוכית. הם אומרים

שהמדינה צריכה לממן את אגודת ניצן, ואילו האגודה מממנת את עצמה, ולכן הם מבקשים

לקבל תשדירי שירות חינם. אני לא כל כך בטוח בצדקת דרישתם, ואני חושש כי ברגע

שתשדירי שידור חינם יינתנו לגוף אחד, יבואו כל הגופים במדינה ויבקשו אותו סידור

גם לגביהם.

לאור העובדה שלמעלה מ-170 מיליון שקל הצטברו בקופה של רשות השידור, מתשלום

שקיבלה עבור תשדירי שירות, חסות ואגרות, האם אין מקום לעשות הבחנה בין תשדיר

בחסות חברת שוקולד מפורסמת מצפת, לבין תשדיר מטעם גוף שבפעולותיו יש משום תרומה

לציבור? האם אין מקום לקבוע תעריפים מיוחדים לגופים העוסקים במלאכת קודש?

אני מגיע שוב לענין של גביית כספים מעבר לשכר לימוד. נדמה לי שחבר הכנסת

דדי צוקר שאל את השאלה הזאת בקשר לסמינר השואה, כך שאינני צריך לחזור עליה, אבל

אעביר זאת אלייך.

השאילתה האחרונה שלי מבוססת על מכתבו של מר יצחק שור, כתב "על המשמר" לענייני

חינוך. מדובר במחנכת כיתה בי בבית ספר ממלכתי על שם סאלד בירושלים, שנעדרה

מעבודתה בימי ב' גי 20 ו-21 בנומבר, והעדרותה נומקה בצרכי השתלמות. את מקומה

בכיתה מילאו הורים. האם משרד החינוך מרשה יציאת מורים להשתלמות על חשבון ימי

לימודים? והאם משרד החינוך מסכים שהורים של ילדים ילמאו מקומה של מורה שיצאה

להשתלמות? האם נכון הדבר שאורנה מורה עשתה מעשה זהה בשנת הלימודים הקודמת,

ונינזפה על כך, ומה חושב המשרד לעשות כדי למנוע הישנות התופעה? אם אזכה לשבת על

הכסא הזה בשנה הבאה לא הייתי רוצה לקבל מכתב דומה על אותה מורה שיצאה שוב

להשתלמות, ועל הורים שימלאו את מקומה בהעדרה.

ח' פארס;

נהוג שמורה יוצא להשתלמות גם בזמן העבודה. אלא שלא הורים ממלאים את מקומו,

אלא מורה אחר.

היו"ר מי בר-זוהר;

מי קובע אילו מורים יוצאים להשתלמות ומתי? האם זה לא נעשה על פי סדר מסויים?

אני לא מקבל שהורים ימלאו מקום מורה שיצא להשתלמות. העובדה שנאמר במכתב שהיא

נינזפה על מעשה כזה עוד בשנה הקודמת מלמדת על משהו.



חי פורת;

יש לי שלוש שאילתות. הראשונה נוגעת ליום הילד. נפגשתי עם הוועד המנהל של

המועצה לילד החוסה. אני מתכונן להעלות את הנושא בצורה יותר רחבה, כי מסתבר

שהמוסדות לילד החוסה מצויים כיום במצוקה איומה, ויש לזה השלכות חמורות מבחינה

חינוכית.

המנכ"ל הקודם של משרד החינוך והתרבות, דייר שמשון שושני, אישר הקצבה של סכום

חד פעמי לצרכים דחופים בבתי הספר המיוחדים שבמוסדות. דובר בצרכים חינוכיים כמו

לוחות קיר, שולחנות, כיסאות וכיוצא בה. במשך חופשת הקיץ נערך חקר צרכים על ידי

האגף לחינוך מיוחד, והרשימה הוגשה להנהלת המשרד. עובדה מצערת היא שמשרד החינוך

לא כלל את הסכום הזה בשנת התקציב 1989, אף שמדובר בסכום לא גבוה המסתכם במאות

אלפי שקל בלבד.

נראה לי שנעשה פה עוול נורא כאשר דווקה למוסדות של הילד החוסה לא ניתן התקציב

הדרוש להשגת הצרכים האלמנטריים ביותר. בינוא 1990 אמור להתקיים דיון על תוספת

תקציב למשרד החינוך והתרבות, ואני חושב שעלינו לדרוש שהסכום הדרוש לבתי הספר

במוסדות של הילס החוסה ייכלל בתוספת הזאת.
השאלה שלי
מה נעשה בענין הזה, והאם יש כוונה לכלול את הסכום הזה לפחות

בתקציב הנוסף של משרד החינוך והתרבות?

השאילרנה השניה מתייחסת לישיבת הדרום, שזו אחת הישיבות הוותיקות באיזור

רחובות. ליש הישיבה קיימת חטיבת ביניים עצמאית כבר מספר שנים, ורוב הילדים שם הם

בני רחובות. הם הגישו בקשה להיחשב חטיבה עירונית, חטיבה נספחת לחטיבה ברחובות או

ביבנה, וכבר היה אישור לכך של האגף לחינוך דתי. הם טוענים שגורמים במערכת החינוך

שם שעינם צרה בהם מנעו ביצוע הדבר. להיחשב כחטיבה במסגרת הישוב זה דבר חשוב, כי

יש לזה משמעות גם מבחינה כספית.

במערכת החינוך ךשם

אני שואל מדוע הם לא ייחשבו כחטיבת ביניים הפועלת במסגרת רחובות ועבור בני

רחובות, וכיצד משרד החינוך והתרבות מבקש להערך כדי להכיר בהם כל1טיבה.

השאילתה האחרונה נוגעת בבעיה כאובה שאין כמותה כדי להצביע על האבסורד שבו

אנחנו חיים בכל הנוגע להתייחסות לערי-הפיתוחח ולאי זורים הקשים ביותר להתישבות

במדינת ישראל.

הגיע אלי מכתב של מורים מאיזור משגב, כולל מצפים של ישובי המועצה האיזורית

בגוש שגב.

היו"ר מי בר-זוהר;

סלח לי שאני מפסיק אותך. אני רוצה לספר כאן שכבר קבענו דיון מיוחד בנושא

המורים בגוש שגב. אני חושב שמה שקורה בענין זה הוא באמת בגדר שערוריה.
חי פורת
צריך לדעת שזה לא אמור רק לגבי המורים בגוש שגב. אין עדכון של ישובי פיתוח

חדשים שמוקמים, והמורים שם אינם נכללים אוטומטית במסגרת ההטבות המגיעות להם. ואז

יוצא שמורה שעובר מאיזור פיתוח ותיק לאחד הישובים החדשים אינו זכאי להטבה שהיה

זכאי לה קודם לכן. והאבסורד הגדול ביותר הוא בכך שבאותו מקום עצמו יכולים להיות

מורים שזכאים להטבה ומורים שאינם זכאים להטבה.



קבלתי מהם חומר רב בנושא זה. פניתי בענין זה אל משרד החינוך ושם אמרו לל

שאנחנו אמנם צודקים, שהם נורא מצטערים אבל אין, משום כך נקיים דיון מיוחד

בנושא זה בוועדה.

אני רוצח להודיע לר מאחר ואתה טיפלתי בישוב הר הדר, שפניתי אל משרד

החינוך בבקשה להודיע לי באיזו מידה הם מקיימים את ההסכם שאליו הגענו בשנה

שעברה עם מר שושני, בלומר, לערוך מפקד של התלמידים כדי לפתוה בית ספר בשנה

הבאה. קיבלתי תשובה מגברת ברוריה נסים לפני שבוע, שבסוף נובמבר עומר להסתיים

המפקד לקראת השנה הבאה. תובל להודיע לחבריך בהר הדר שאנחנו מטפלים בנושא.

בשבועות הקרובים נקבל תשובה בענין זח. אם לא, נפנה אליהם שוב.
ח' פארס
בית ספר מחר בתל אביב הוא בית ספר פתוח, שפתחו ההורים. הם קיבלו הבטחה

ממשרד החינוך ומעירית תל אביב שיתמכו בו. נודע לי מאחת המורות שם כי ניה הספר

עומד להיסגר חור שבועיים בגלל חוסר תקציב. אני מבקש לדעת האם משרד החינוך תמך

בבית הספר, והפסיק את התמיכה נו? והאם משרד החינוך מוכן להמשיך לתמול בבית

הספר חזה כדי שיוכל להמשיך להתקיים?

2. זכויות הילדים בבתי הספר. במסגרת יום זכויות הילד בכנסת
היו"ר מ' בר-זוהר
אנחנו עוברים לדון בנושא הישיבה הזאת. אני מבקש להציג בפניכם את חגית

מויאל, מבית הספי רוגוזין בקרית גת, כיתה י"א שהיא עמית יו"ר ישיבת הוועדה

הזאת, חבריה התלמירים יציגו את עצמם, ובהמשך הישיבה נשמע את דעותיהם, אני רואה

שלא כל המוזמנים הגיעו לישיבה, ואני מבקש ממזכירת הווערה לבדוק את הדבר,

אבקש מהאורחים האחרים להציג את עצמם.
אהובה אורן
אני מנהלת מיח"א שהיא חברה בפורום הארגונים למען הילד, אשר בשיתוף עם

המועצה לשלום הילד זוכה להתארח כאן בכנסת יחד עם כל הילדים היקרים ביום זכויות

הילד, ותודה ליושב ראש הוועדה על הנכונות לארח אותנו.
.היו"ר מ' בר זוהר
אנחנו שמחים לארח אתכם, גברת אורן היא תמיד אורחת רצויה בוועדה.
מ' סיטון
אני מרכזת חינוך חברתית בבית ספר ברנר, מנחה באגף הנוער בחטיבת ביניים

פתה תקוה.
מ'_פלג
שמי משה פלג, ואני הכתב לענייני חינוך של העתון כלבו מחיפה.
היו"ר מ' בר-זוהר
אנחנו נוהגים לקיים ישיבות פתוחות לעתונות, שזה אחר הכלים הטובים בלותר

לפיקוח ציבורי על חברי הכנסת,



אנחנו מברכים אתכם על בואכם אלינו ביום הילד. הנושא שעל סדר יומנו : יום

זכויות הילד, אבקש מחגית לבקש מחבריה להציג את עצמם, ואחר כר להציג בפני נציגי

משרד החינוך את השאלה הראשונה על זכויות הילד בבתי הספר,
אסף פרץ
אני יו"ר מועצת הנוער העירוני, קרית גת..

נאמר לנו הבוקר שיום זה בכנסת מוקדש כולו ליום זכויות הילד, ובעקבות זאת

ציפינו, וסליחה אם אני נשמע טיפה גם, שתהיה קצת יותר רצינות גווערות של הכנסת

לנושא הזה, ושבישיבת הוועדה ישתתפו יותר מאשר יושב ראש הווערה ושלושה חברי

ועד., אני חושב שזה מעליב אותנו וזה פוגע בנו.
היו"ר מ' בר-זוהר
זה באמת נשמע טיפס גז, אנחנו לא יכולים לשלוט בחברי הכנסת, ואינני מתכוון

לומר אף מלה לחבר כנסת בשל העדרו, בגלל המבנה הקיים של הכנסת הנוכחית, כאשר

בממשלה ישנם 26 שרים ועוד שני סגני שרים, כל חבר כנסת הוא חבר בשלוש וערות

המתכנסות בדרך כלל כאותו זמן, זה מצב בלתי נסבל. חלק מחברי הכנסת מתבטל

מעבודתו, ולא בא לישיבות, ולכו בוודאי כיוונת את רבריר, ובצדק. אני מקבל את

הביקודת שלך כלפיהם. אנחנו נוהגים לפרסם מדי פעם בעתונות את שמות חברי הכנסת

שנוכחו בישיבות ואף שמות אלה שנעדו, כדי שזה יהיה מעין שוקו הצלפה. אנחנו

הוועדה היחידה שפיטרה חבר כנסת בשל אי השתפותו בישיבותיה, אח שהרבר אלנו כלול

בין סמכויותיה של הוועדה.

כמה מחברי הווערה שלנו משתתפים ברגע זה ממש בישיבה של ועדה אחרת של

הכנסת, בשעה זו ממש מתכנסות בבניין מספר וערות נוספות, כמו וערת החוקה חוק

ומשפט, ועדת החוץ והבטחון ועוד. כמה מבין חברי הוועדח שלנו חברים, כאמור, באחת

הוועדות האלה, ולכן לא יכולים להיות כאן עכשיו, אבל הביקורת שלך מוצרקת לגני

חלק מחברי הכנסת, ויש להתמיד בזה כדי לאלץ אותם לנהוג אחרת.

חגית מויאל;

אני רוצה להעיר על כך שנוכחנו כי גם אחרי שנקבעים הסכמים יש מרחק רב בין

הרשום בחם ובין חביצוע של הדברים. לכן אין טעם לשבת ולדבר ולהגיע להסכמים, אס

בסופו של דבר לא מבצעים את הדברים שעליהם הוחלט. צריר לכן לשמור על בך שההסכם

שלאין הגיעו אבן יקויים, דברים נקבעו ביו שני צדדים, כאשר צד אחד מחוייב למלא

אותו, והצד השנל לא את שהוא חייב לקיים.

עכשיו אבקש מחברי להציג את עצמם,

אורית כהן - בית ספר מקיף ו, באר שבע. בני בני כנסי - בית ספר מקיף עמל, נהרלה,

כיתה י"ב. אסי בהיר בית ספר מקיף אי, באר שבע, כיתה י"א. אסף פרץ קרית גת,

יו"ר מועצת הנוער העירוני. רון בן דוד - גבעתיים. יונה - חטיבת ביניים

ירולשים, נווה יעקב, כיתה טי. לירון לוי - חטיבת ביניים, נווה יעקב, כיתה ט'.

יונתן_אקסלרוד - חטיבת ביניים נווה יעקב, כיתה זי, עתונאי. מליסה מילגרם -

מתנרבת.. הינדיה אבו אלה'גא - בית ספר תיקון מריאס באעבלין, כיתה י"א. המוטל

- פתח תקוה, כיתה טי, חטיבת ביניים ברנר. חיפה, מירב - פתח

תקווה, בית ספר ישורון, כיתה טי. יפעת גירון - כית ספר מקיף יהוד, כיתה יי,

רחל -



בקבוצת התלמידים הנוכחת כאן ישנה תלמידה ערביה אחת בלבד, בעוד שהתלמידים

הערבים והדרוזים מהווים כ-20% מכלל התלמידים בארץ. בין התלמידים הנוכחים כאן

אינני רואה אף תלמיד או תלמידה מההתישבות העובדת, הקיבוצים או המושבים, בעוד

שהם מהווים אחוז ניכר מאוכלוסיית התלמידים בארץ.

ישנם עוד תלמידים ערביים, וגם תלמידים מההתישבות העובדת והקיבוצים

והמושבים, הבו מפוזרים כפי הנראה בין הקבוצות המבקרות ועדות אחרות,
ב: יצהר
התלמידים פוזרו בין 5 ועדות שונות של הכנסת, והחלוקה מקרית. בסך הכל

הגיעו לכאן כ-75 תלמידים, כ-10 מהם תלמידים של בתי ספר ערביים. אשר לשאלה

השנייה. אני מוכרחה לומר שהקשר שלנו עם האגף ההתיישבותי לוקה השנה בחסר. בכל

השנים שעברו היה אדם ממונה מטעם האגף ההתישבותי שהשתתף בכל ההכנות. לצערי הם

הפסיקו משום מה את חשתתפותו, וכך נוצר הנתק.
היו"ר מ' בר-זוהר
אני מציע שחגית תנהל עכשיו את הישיבה, ותיתן את זכות הדיבור לחבריה.

אנחנו מדברים על זכויות הילד בבית הספר, ואנחנו מבקשים לשמוע את דעת אורחינו

בנדון, ויציגו בפנינו את הדברים המציקים להם. ואחר כך נבקש מאנשי משרד החינוך

והסתדורת המורים להתייחס לדברים האלה, אחרי הערות חברי הכנסת נסכם את הישיבה,
אורית כהן
שאלתי; מדוע אנחנו צריכים להיבחן בבגרות בכל המקצועות, גם במקצועות שלא

בחרנו? אני חושבת שבמקצועת שלא בחרנו די אם ניבחן בחינות פנימיות, וניגש

לבחירות הבגרות רק במקצועות שבחרנו.
היו"ר מ' בר-זוהר
שהשאלה הזאת איננה נוגעת בדיוק בזכויות הילד. אם נציגי משרד החינוך ירצו

להשיב גם על השאלה הזאת, יוכלו כמובן לעשות זאת. אבל אם לא, תגישי לנו את

הצעתך בכתב, ואנחנו נעביר אותה כשאילתה למשרד החינוך ונקבל עליה תשובה בכתב,

אותה נעביר גם אליך,

ח' פארס ;

יש לי הצעה לסדר, אני מציע לאפשר לאורחינו התלמידים לשאול כל מה שלדעתם

שייך וקשור בזכויות בילד.
היו"ר מ' בר-זוהר
אנחנו רוצים שלדיון הזה כאן תחיה משמעות, מטעם משרד החינוך והתרבות באו

לישיבה של היום אנשים המטפלים בנושא זכויות הילד גבית הספר, ואיו הם בהכרח

בקיאים בנושא בחינות הבגרות. אין טעם להתפזר לתחומים שונים ורבים ולצאת מכאן

ללא סיכום וללא החלטות, משום כך אני מבקש מאורחינו להתרכז בנושא הנדון כדי

שנוכל לגבש דבירם ולתת תשובות מעשיות.
אורית כהן
שאלתי הבאה מעניינת את כל התלמידים, והיא מתייחסת לתיק האישי של כל

תלמיד. האם על פי חוק שי הגבלה באשר למי שראשי להסתכל בתיק הזה? התיק החסוי לכן

אינני יודעת מה בדיוק יש בו, אבל אני מניחה שיש בו התכתבות אישית, התרשמות של

המורים, אולי גם ציונים והערות בקשר להתנהגותו של התלמיד,

התיק האישי כולל פרטים על המצב המשפחתי של התלמיד, פרטים על המצב

האקונומי וסוציאלי של המשפחה שלו, ועוד פרטים שלא קשורים ישירות בלימודיו,

לאחרונה שמענו שתיקים של תלמידים נחשפים בפני כל דיכפין, אין חוק האוסר על

מונה, מנהל או מזכירת בית המשפט לגשת אל התיק האישי של התלמיד ולעשות בו ככל

העולה על רוחם.

אנחנו מבקשים שגם לתלמיד תישמר הזכות לפרטיות, ולדעתנו צריך לעגן את זה

בחוק, כדי שהתיק האישי של התלמיד לא יהיה פרוץ לכל, אלא חסוי,
ירון לוי
לפני מספר חודשים שמעתי על בחור שבשירות הצבאי הורידו את הפרופיל שלו

מפני שבתיק האישי שלו כתוב שבהיותו בכיתב ג' הוא זרק כיסא על מורה, האדם לא

יודע מה בדיוק כתוב בתיק שלו, ושיא החוצפה זה שלא נותנים לו אפשרות לדעת מה

כתוב בתיק האישי שלו,

לחייל שעליו אני מדברת אמרו בפירוש שהפרופיל האישי שלו ירד בגלל פרטים

מסויימים הכתובים בתיק האישי שלו,
פ' גולדשטיין
קשה לי להאמין בזה,
ירון לוי
זה היה כתוב ב"מעריב לנוער", הטענה העיקרית שלי היא נגד זה שלא אומרים לי

מה כתבו עלי בתיק, שיגידו לי לפחות שבתיק יש פרטים על המצב המשפחתי שלי, על

ההתנהגות שלי וכו', כדי שארע על מה בנוי התיק, וארע מה בערר כותבים עלינו

בתיק,
חגית מויאל
אם כותבים משהו על התלמיד זה צריך להיות מבוסס. ואם יש מורה עם דעה קדומה

אז צריך לאפשר לערער על מה שהוא כותב. לא יתכן שהדברים האלה יועברו אחר כך

לצבא, מבלי שבעל התיק יידע אפילו מה יש בתיק כדי שיוכל אולי להסביר או להפריך

דברים שרשומים בו, לא יתכן שמחנו שנפגש עם התלמיד פעם בשבוע ולא מכיר מספיק

טוב את התלמיד ולא מכיר את המצב המשפחתי שלו יכתוב דברים שאחר כך ישפיעו על

החיים של התלמיד, ואפילו המצב הכלכלי בביתו של התלמיד הוא קשה, עדיין אין זה

אומר שהילד לא מקבל בביתו את כל מה שהוא צריך לקבל ואת כל מה שהוא זקוק לו.
פ' גולדשטיין
תבקשי מאותו צעיר חייל שיפנה אלי, אני חבר ועדת החוץ והבטחון של הכנסת

ואני אברר את הענין לאשורו.



אני יכולה למסור לר את שם הבחור, שהוא כבר בן 23 כיום. מכל מקום אציע לו

לפנות אליך.

השאלה הבאה נוגעת יותר ליחסים שבין מורה לתלמיד. בזמן האחרון היו מקרים

של התעללות מורים בתלמיד, התעללות מילולית או פיסית, כאשר מורה נתן לתלמיד

סתירה או אמר לו דבירם מאד לא נעלמים. אין שום חוק שמגן על התלמיד מפני חמורה.

המורה יכול להכנס לכיתה, להעליב תלמיד, לרדת לפסים אישיים ואפילו לתת לו סתירה

או מכה ונוי, לפי דעתי אסור למורה לנצל את מעמדו כדי לפגוע בתלמיד או לרדת

עליו. אם זה ענין של משמעת בבית הספר או ענין הקשור ללימודים או לציונים, זה

מקובל. אבל אס זה חורג מהגבולות האלה, אני חושב שצריך להגן על התלמיד באמצעות

החוק מפני פגיעות של מורים. החוק צריך להגבלל את התנהגותו של המורה כלפי

התלמיד.

י וסי ;

אם תלמיד מוכה או מושפל על-לדי מורה, אל מי הוא יכול בבלל לפנות, ומה הוא

יכול לעשות? ועוד שאלה אני רוצח לשאול; האם מותר לתלמיד לפעול פעילות פוליטית

במסגתר בית הספר? לפני הבחירות חלו תלמלדים שבאו לבית הספר כשחם לבושים

בחולצות של מפלגותתת, וסללקו אותם מבלת הספר, מה מותר ומה אסור לתלמידים לעשות

בתחום הזה?

יפעת;

-אני רוצה להתייחס להתעללות מילולית של מורה בתלמיד, יש לי מורה שמעביר

טוב מאד את החימר שהוא מלמד, שמגיש תלמידים לבגרות נצורה טובה מאד, וכולנו

מעריכים אותו על מה שהוא עושה בשביל הילדים, אבל באמצע השלעור הוא שולח תלמיד

להביא לו סנדוויטש והוא אוכל בפני התלמידים בכיתה, הוא גם משפיל תלמידים,

פעמיים לצאו חברות שלל מחכלתה כשהן בוכות בגלל עלבונות שהמורה הטיח בהן, הוא

גס לא כפוף לחוקי בית הספר, הוא לכול לקבוע תאריד למבחן, התלמידים מתכוננים

למבחן ונכנסים לעצבנות, ובבוקר המבחן הוא נכנס לביתה ומודיע שאלן היום מבחן,

רציתי על כן לשאול באיזו מידה יכול המורה לעשות כל מה שבא לו גם נעשה נעשה על

חשבון תלמידים שלו?
ציפי
יש מסמר שנקרא בשם זכויות וחובות התלמיד, בתקנות בית הספר משנה או שולל

דברים שמופיעים כמסמן הזה, האם מותר להנהלת בית הסנר למחוק או לשנות דברים

הכתובים במסמר הזה? במסמך הזח כתוב למשל שהמורה צרלך להחזיר מבחן עד שבועיים

אחרי המבחן, ובוחן צריך להחזיר תוך שבוע, אגל אצלנו זה לא מקויים כלל, (כך

המצב חן לגבי גדולים והן לגבי דברים פעוטל ערך הכתובלם במסמך,
אורית
השאלות שהועלו כאן חן אולי מדי ספציפיות או מתייחסים לדברים שוליים. אני

רוצה להרחיב את השאלה שבשביל לחעלותה כאן בתאי היום, אני לומדת בבית ספר מיוחד

מאד ללברלי, ואני רוצה לדעת מה מותר ומה אסור עלי כתלמידה. אבל הבעיה היא בכך

שאתה פוחד לעמוד על זכויותיך גם כשאתה יודע מה הן,



שהפריע. אבל את התלמיד השלישי המפריע בכיתה אסור להוציא,

מה למשל היית רוצה שייעשה?

התקנון דווקא מוצא חן בעיני, אבל אני טוענת שהמורים לא מכירים אותו, ואם

הם מגירים אותו אין הם פועלים על פיו, הם לא יודעים מה אנחנו רוצים, וגם אינם

ורצים לדעת זאת. לכל מורה יש תקנות משלו, נוהגים שלו. גם לתלמירים יאן רי

מודעות למה שמותר ולמה שאסיר להם לעשות,
פ'. גולדשטיין
מה חיית רוצה שיהיה מותר לך התלמידה לעשות?
אורית
אני רוצה שלמורים ולמשרד החינוך תהיה מודעות לזכויות שלנו כתלמידים. זה

כתוב בתקנון, אבל חשוב שכולם יהיו מודעים למה שנאמר בו וגם יכבדו אותו, אני

עצמי לא ראיתי את כל התקנון הזה. נותנים לי פתק או נייר כלשהו ואומרים לי שזה

התקנון. אני יודעת שקיים תקנון, אבל אני לא ידועת איך בדיוק הוא נראה ומה

בדיוק כתוב בו. אני רק יודעת שכתוב שזה חוזר מנכ"ל.
פ' גולדשטיין
אני מבקש לראות את התקנון,
אורית
בתקופה האחרונה התקבצה קבוצה של תלמידים מהארץ וקראה לעצמה בשם תלמידים

נגד שתיקה. אני יושבת ראש וערת החינוך מטעם נוער לנוער, ואנחנו עושים פרוייקט

חשוב. החלק הראשון של הפרוייקט זה לסקור את כל השיטות הנהוגות בארץ. בסוף

הפרוייקט ננסה להגיע למסקנות לגבי התועלת של בחינות הנגרות בהשוואה לשיטות

נוספות של בחינות.

אני מבינה שלא על כולכם מקובל השם שבחרנו "תלמידים נגד שתיקהל", אבל השם

הזה מקובל על כולנו, כי אנחנו נגד שחיקה. אנחנו לא רוצים לשתוק, אנחנו רוצים

שישמעו אותנו, האם נוכל לפנית אל חברי הוועדה כדי שיעזרו לנו בעניו זה? ומה

ייעשה עם המסקנות שנחבר? האם מישהי בכלל יתייחס אליהן, ובאיזו מידה יתייחסו

אליהםן
אסף
התקנונים המופצים בבתי הספר הס תקנונים אוטונומיים של כל בית הספר. כל

בית ספר יכול לכתוב את התקנון שלו, והוא צריך להיות מקובל על כל התלמידים בנית

הספר. חוזר מנכ"ל משרד החינוך מדבר על תקנות מפורטות שאמורות להיות מופעלות

בכל בתי ספר, כמו למשל הכלל שאסור להעיף מהכיתה '-ותר משלושה תלמידים מפריעים,

שאסור לקיים יותר משלוש בחינות בשבוע, שצריך להחזיר בחינה תוך שבועיים מהיום

בו נערכה ועוד. לא אנחנו קבענו את הכלל שלא יותר משלושה תלמידים מוצאים

מהכיתה. את הדבר הזה קבע משרד החינוך.



תפקידה של ועדת החינוך והתרבות של הכנסת לבקר ולקיים פיקוח על משרד

החינוך, לעתים לתקוף אותו ולעתים לשבח אותו על מעשיו. אני רוצה להבהיר לכם

התלמידים שההוראות האלה ואחרות לא יוצאות מכאן, ושאתם לא נמצאים בעימות אתנו.

כי לעתים קורה שאנשים מחליפים בינינו לבין משרד החינוך, אנחנו הננו הכתובת

המבקרת, השואלת שאלות, המעירה, המבקשת הסברים. מוזר לי מאד האיסור על הוצאת

תלמיד שלישי מהכיתה, ואני אבקש הסברים על כך,

אני מחזיק בידי נייר שהכותרת שלו היא "חובות וזכויות התלמיד". מי כתב את

הדבר הזה? זה לא נראה לי כמסמך מקורי של משרד החינוך והתרבות,
אורית
החוזה הזה מופיע מזה עשרות שנים ביומנים שונים ובהוצאות שונות, אם זה לא

המסמך המעיד על חובות וזכויות התלמיד, צריך משרד החינוך והתרבות לאסור על

הפצתו,
ר' וייצמן
זה בפירוש פורסם בזמני בחוזר מנכ"ל. כתוב שכל בית ספר רשאי להתקין תקנות

התנהגות שלו, זה אכן המסמך המקורי, ולא כתוב בו מה שאתם אמרתם. כתוב בדיוק

ההיפך ממה שנאמר כאן.
היו"ר מ' בר-זוהר
מר בן רחמים. האם הדבר שאנחנו מחזיקים ביד הוא חזור מנכ"ל?
י' בן רחמים
לפי מיטב ידיעתי זה איננו חוזר מנכ"ל,
היו''ר מ' בר-זוהר
מה זה לפי מיטב ידיעתך? אתה עוסק בנושא הזה ואינו יודע אם זה חוזר

המנכ"ל?

י' בן-רחמים;

יש מספר עצום של חוזרי מנכ"ל, וקשה לדעת. מה גם שאינני עוסק בנושא הזה

עיסוק יום יומי. כאשר מתעוררת בעיה אנחנו מאתרים את הדברים הכתובים,
היו"ר מ' בר-זוהר
האם יש מישהו במשרד החינוך שיודע אם יש חוזר מנכ"ל בנושא הזה; ואם יש

חוזר מנכ"ל, מה הוא, מי מופקד עליו, ובאיזה מקום במשרד החינוך הוא נמצא?

י' בן-רחמים;

אתן לך תשובה כפי שאני מבין אותה. שאלות מסוג זה אם היו מופנות על ידי

תלמידים אל כל סמכות במשרד, בין אם לשר ובין למנכ''ל, אני מניח שבמידה והיו

נוגעות לבלת ספר יסודי הן היו מתגלגלות אלי, ואני הייתי צריך לבדוק ולנסח את

התשובה. ואז היינו מאתרים את הדברים בחוזר המנכ"ל. מתבססים עליהם, ונותנים

תשובה.



אני זוכר שדיון על זכויות התלמיד התקיים במזכירות הפדגוגית לפני שלוש

שנים, ואותו אני זוכר די בהרחבה. נדמה לי שהקטע הראשון והשי, וגם סעיף עבירות

המשמעת והסדרשלנגד עינינו כאן לקוחים משם, ההצעה היתה להמליץ בפני בתי הספר

שכל בית ספר ינסח לעצמו את התקנון שלו, במסגרת החינוך החברתי בחינוך היסורי

אנחנו פרושים בלמעלה מ- 750 בתי ספר עד למועד הזה, אנחנו עושים הכל שבחברות

התלמידים של כל בית ספר לנסחו תקנון, באותם בתי ספר שאנחנו מצליחים אנחנו

מבקשים שיפורסם תקנון שבחיבורו יהיו מעורבים גם התלמידים, גס ההורים וגם

המורים, ושלתקנון יהיה תוקף שהשוא ייתלה במקום בולט, ושיידעו גם המורים

שהתקנון שבחיבורו עסקו שלושת הגורמים הנ"ל, חלק גם לעיהם, זו פחות או יותר

הפעילות החינוכית שאנחנו עושים בתחום חזה בבתי הספר,
היו"ר מ' בר-זוהר
מטרידים אותי הדבירם שאתה אומר כאן, לפי דבריך כל בית ספר יכול למעשה

לחבר תקנון שונה, בית ספי שיש לו מנהל וצוות מורים- יותר תקיפים יוכל להגיע

לתקנון יותר מחמיר מהתקנון שאותו יחבר בית ספר שיש נו מורים ומנהל שהם יותר

ליברלים. וכל יקרה שבבית ספר אחד התלמידים יזכו למשטר הוגן, ובבית ספר

התלמידים יזכו למשטר הרבה יותר חמור. אתה חושב שזה באמת חיובי שכל בית ספר

יעשה מה שהוא רוצה?

מדוע לא לקבוע תקנון יסודי ובסיסי שיחול על כל בתי הספר? אני מתכוון

לתקנון שיחובל על ידי משרד החינוך, ועד ההורים המרכזי ונציגי מועצת התלמידים,

והוא יתפוס לגבי כל בתי הספר, המשרד מוריד מעצמו את האחריות ואומר שכל בית

ספר יעשה כאוות נפשו. וזה לא נראה לי,
חגית מויאל
אני יודעת שבקרית גת יש שני בתי ספר שיש ביניהם שוני מהותי, בבית ספר אחד

יש משמעת נוקשה, שהצבא פראייר לידו, משמעת שאתה לא יכול לעמוד בה, כמו למשל

הקפדה נוקשה ביותר בענין תלבושת אחידה, שפשוט קשה לעמוד בה שעה שבבית הספר

המקביל מגלים גמישות מירבית בכל הנוגע לתלבושת אחידה, וכך יוצא שאין שוויון

בין תלמידי בית ספר אחד לתלמידים שבבית הספר השני,
היו"ר מ' בר-זוהר
ברור לי שכניה ספר ניסויי שיש לו שיטות וגישות אחרית יהיה גם תקנון שהוא

שונה מהתקנון שבבית ספר רגיל, ואנחנו גם לא דורשים שנית ספר ניסויי יתנהג לפי

אותן אמות מידה. אבל אני חושב שבבתי הספר המקולבים והמקונבנציונליים צריכים

להיות תקנונים אחידים,

מ' אידלשטיין;

בתי הספר נוהגים לפי הוראות חינוך.תקנות חינוך וחיקי חינוך שמתפרסמים

בקבצים שהחוק קבע אותם. אין בכלל קובץ אחיד, אלא מה שנקרא ארגון מוסרות

חינוך, ויש חוברות של הוראות מנכ"ל שכל אחת מהן עוסקת בעניינה. למשל, נהלים של

משמעת, של תקנון ועוד. אחת המעלות של מדינת ישראל שהיא מאפשרת לכל בית ספר

ולכל קהילה לקבוע לעצמה, באמצעות תלמידים מורים והנהלת בית הספר, תקנונים

המתאימים לנתוני בית הספל, לצרכיו ולהבנת אוכלוסייתו, בניגוד למה שהובע פה

שתהיה האחרה כפויה על בל מוסדות החינוך.

אחרות ואחידות הם שני מושגים שמתחבטים בהם, אבל מקור כל החוקים והכללים

הוא בחוק, בתקנותיו ובהולאותיו, אחת לחודש יוצאת חוברת שנקראת הוראות מנכ"ל

ובה, מקפידה לקפידה ולפי סדר מסויים, מופיעים כל ההוראות והכללים הללו, גם

לגבי משמעת בית הספר יש כללים ברורים לכל השאלות שהעלו כאן האורחים הצעירים.

זה לא מופץ לכל אחד.



בשביל זה בכלל קיים אם זה לא מופץ בין התלמידים?
היו"ר מ' בר-זוהר
תודה עגור האינפורמציה שמסרת לנו. לנו יש כמובן רעות משלנו ואנחנו נביע

אותן בסוף הדיון, ונגיד גם אם לרעתנו זה צריר להיות מופץ או לא, בסמכותה של

הווערה להביע רעתה גם בקשר לכך.

בבית ספר ברוייר בפתח תקווה יש תקנון שנערך על לדל מועצת התלמידים,

המורים וגם התלמידים, המורים ומועצת התלמידים ערכו את התקנון, וכאשר היה מוכן

העבירו אותו בין כל התלמידים וביחד עברנו על כל סעיף וסעיף, אם היה סעיף שלא

מצא חן בעינינו חזרנו עליו, וכך אמנם שינינו מספר סעיפים, ועכשיו כולם מרוצים

מהתקנון.
חגית מויאל
לעומת זאת יש בתי ספר שבהם לא קיימת דמוקרטיה. שיתוף בין מורים לתלמידים

זה רכר טוב מאד, אבל בבית הספר שלנו אין דבר כזה, המורה מחליט על תקנון, ואתה

לא לבול לערער.
יונתן אקסלרוד
אם לכל בית ספר יש תקנון משלו אז בשביל מה מתפרסם תקנון של משרד החינוך

והתרבות?

נאמר כאן שהתקנון 5ועל בכל מוסרות החינוך. ובכן, בשנה שעברה ובשנה שלפניה

הייתי בשני בתי ספר ממלכתיים יסודיים, ואני לכול להגיר לכם שבאף אחר מבתי הספר

האלה לא ידעתי מה הוא התקנון של כית הספר. לא ראיתי תקנון כזה תלוי במקום גלוי

ולא הכרתי אותו. איך זה יכול להיות?

לירון;

את התקנון שאתם מחזיקים ביד אנחנו לא ראינו מעולם. זה לא התקנון שאליו

אנחנו מתכוונים, אנחנו לא מאשימים אתכם, אבל אין גם טעם להאשים אותנו, כי זה

מה שאנחנו מקבלים במעריב לנוער ובטלוויזיה בתבנית ילדים וכוי, וזה מטעה. אם

אנחנו מקבלים תקנון שאיננו נכין אז זו פאשלה של המערכת החינוכית,

אני חושבת שמשרד החינוך מתנער מאחריות. ישנם בתי ספר דמוקרטיים, וישנם

בתי ספר פחות דמוקרטיים. בית הספר שלי למשל הוא דמוקרטי, ואנחנו ערכנו את

התקנון. אבל יש בתי ספר ששם הדבר בלתי אפשרי. כל מורה וכל הנהלה עושים את הישר

בעינינם. אני מבקשת שמשרד החינוך יקבע תקנון של זכויות בסיסיות שישמש את כל

כתי הספר. ובתוך המסגרת הנתונה הזאת יעשה כל בית ספר את השינויים המתאימים לו,

זה נראה ל'- הפתרון ההוגן ביותר שיכול להיות. אבל חשוב שמשרד החינוך יעביר

אלינו את התקנון הבסיסי הראשוני, שתהיה לנו גישה אליו ושנדע מהמותר לנו ומה

עסור לנו לעשות,
אורית כהן
בבית הספר שלנו אין מרשים לתלמי יינו להפסיד את יום הששי כדי לצאת עם כל

המשפחה לסוף-שבוע, אפילו לא פעם בשנה, מה גורם להבאת אישורים כוזבים.



אם הנהלת בית הספר או המורה מחליטים שאינם רוצים לשחרר תלמיד לבילוי סוף

שבוע על חשבון הלימודים, זכותם לעשות זאת.

בשלב זה נשמע את דברי נציגי משרד החינוך על הנושאים שהועלו, לאחר מכן

נשמע את המורים, ואחר כך את חברי הכנסת,
י' קולורנר
שאלה חשובה שהועלתה כאן התייחסה למידע שיש לשלטונות הצבא על תיקי

התלמידים, אינני מכיר את המקרה הספציפי שהוזכר כאן, אבל ישנם חוקים בענין זה

וברצוני להסביר אותם. והם לא חוקים נוחים. ישנו חוק בטחון שבו כתוב שמנהל לשכת

הגיוס רשאי לק3ל כל מידע שהוא דורש מבית הספר, כולל הפסיכולוג,

החוק הזיה איננו נוח לפסיכולונים, וחוק הבטחון עולה על כל החוקים של

הפסיכולוגים. בחוק הפסיכולוגיה כתוב שהפסיכולוג חייב לשמור סודיות, אבל אם

שלטונות הבטחון יפנו אלי וידרשו מידע על מישהו. החוק הזה עולה על ח

הפסיכולוגים.

איני לא יורע אם אפשר לפתור את הבעיה שהעלו כאן. אבל בשירות הפסיכולוגי

פתרנו את הבעיה כר שעל פי הסכם לא כתוב המידע שישנו אצל הפסיכולוג יועבר אך

ורק לפסיכולוג של הצבא, והפסיכולוגים יקבעו ביניהם מה רלבנטי, ומה לא רלבנטי.

מה שקרה בכיתה גי איננו רלבנטי לצעיר שנכנס לצבא בהיותו בגיל ל8[- ועל כל פנים

חשיבות המידע הזה תיקבע בין שני הפסיכולוגים.

רשאי הצבא ל3וא למנהל, מורה או ליועץ בית הסער ולבקש מידע על תלמיד זה או

אחר, והם חייבים לספק לו אותו. לפי החוק חייב הפסיכולוג לשמור על סודיות

המידע. אלא אם כו הוא נדרש למסור אותו על פי חוק הבטחון,
ד' .וייצמן
ומה בקשר לזכות בסיסית של התלמיד או הוריו לנגישות לכרל1יס או לתיק האישי

של התלמיד?

י' קולורנר;

אני לא כל כך בטוח בענין, אבל נרמה לי שרשאי הורה, יחד עם מורה בית הספר,

לגשת ולראות נ?ה כתוב בכרטיס האישי של בגו או בתו. אבל אני יורע שמה שכתוב בתיק

השירות הפסיכולוגי יחלה פתוח לחורה של התלנ?יר כאשר הפסיכולוג יישב אחו ויסביר

לו את הדברים.

באשר לתקנון על זכויות וחובות התלמיד, שמוטב שכל בית לספר יהיה רשאי

להתקין תקנות מקולו, תקנות שמתאימות לכולוסיה שלו ושהן לטובת האוכלוסיה שלו.

טוב יותר שכל בית ספר יבנה את מערכת התקנות המתאימה לו, בעיקר שבכל בית ספר יש

ועדת הורים שיש לה השפעה די חזקה עליו, ואם בכל כית ספר יהיו עשרה תלמידים כמו

התלמידה שדיברה כאן, לא תתעוררנה בו בעיות.

ומה אם לא יימצאו 10 תלמידים כאלה בכל בית ספר? ומה יקרה בבית ספר

שהאוכלוסיה שלו היא יותר חלשה, יותר כנועה ואיננה יודעת מה הן זכויותיה ואיננה

מסוגלת להאבק עליהן? אנחנו מדברים על מציאות, ולא על מצב אוטופי אידיאלי.



יש הוראות מנכ"ל בנושא המשמעת, מה הצעדים שמותר למנהל ולמורה לנקוט.

מעונשים קלים ביותר ועד להרחקת הילד מבית הספר. את זה אפשר לקבל בכל חוזר

מנכ"ל. שם כתוב שאסור להרים לד על ללי, ואסור להרחיק ילד אלא אם כן נקטו תחילה

בשורה של צעדים שחייבים לנקוט בהםך,

באשר לזכויות ולחובות של התלמידים, מההיבט הפסיכולוגי ובריאות הנפש הייתי

בוחר שכל אוכלוסייה של בית ספר תקבע מה מתאים לה ביותר,
י' בן-רחמים
אני רוצה להדגים עד כמה קשה ענין העברת האינפורמציה בחוד מערכת החינוך

ילדים נמצאים בדרך כלל שנתיים בגן, בקדם חובה וחונה, המעבר הראשון שלהם לבית

הספר משמעותו שיבוצם בכיתות אי. אנחנו משתדלים שהשיבוץ יהיה בדגם של כיתה

היטרוגנית, שחס ושלום לא תהיה כיתה הומוגנית לבל יימצאו בה ילדים שיסבלו מיה.

לשם כך אנחנו זקוקים לקצת אינפורמציה מהגננת, ואל אפשר לקבל אותה. זה כמוס

וסודי, ובתי הספר צריכים להערך ללא האינפורמציה הזאת,

ואח שניסינו להגביל בדרכים שונות את מתן האינפורמציה ולהסתפק בקבלת

אינפודמציח בדברים פורמליים קלים שאפשר יהיה להעזר בהם, הדנר לא עלה נלדינו,

זה קשה ביותר. ואין הסכמה לגביו, בזאת אני רוצה לומר לכם שגם בחינוד היסודי יש

כרטיס כמוס של התלמיד, לש לו תיק בבית הספר, שהודעות על תשלומי הורים והעתק

תעודות אינם מן חדירים החשובים שבו. את התיק הזה אפשר לפתוח בפני תלמידים

ובפני ההורים ללא בעיה, אבל אינפורמציה רגישה אינה ניתנת לנגישות,

אם היו שואלים אותי אם אני שבע רצון נ?המצב הזה, הייתי משיב בחיוב. כי לא

הייתי רוצה שהאינפורמציה הזו תעבור לחטיבת הביניים או לבית הספר התיכון, זו

צריכה ליהות אינפורמציה לשירותו של המנהל בשיהות פרטיות, לצורך טיפול בתלמיד

ולא לצורך של איסוף רגילות, לכן אני בעד הסודיות הזאת, והכרטיס הזה אכן נשמר

מאד,

נשאלה פה שאלה על מצבים שמדי פעם אנחנו קוראים עליהם גם בעתונות. כמו

סיפורים על התעללות מורים בתלמידים, ודברים כיוצא באלה, וכן גם על דרישות של

מורים ומורות בתחומים שהרעת אינה סובלת אותם, חלק מהידיעות האלח מגיע אלי

באמצעות מכתבים המגיעים ישירות אלל או אל השר, והדברים האלה מטופלים לגופו של

ענין.

בתחום המשמעת יש דברים ברורים מאד, והם מנוסחים היטב ומפורסמים, ובבתי

הספר יודעים אותם, יכול להיות שצריך לתת להם פרסום ציבורי, אף שאינני בטוח

בזח, אם הוועדה תחשוב כד, אנחנו נביא את זה לדיון במשרד, באותם תחומים בהם

הדבר מתפרש כפגיעה של מורח בתלמיד יש מגבלות: חמרות מאד. קודם כל לא צריכה

להיות שרם פגיעה של מורה גתלמלד, לא פגיעה מילולית ובוודאי שלא פגיעה גופנית.

יש כללים יסודיים וברורים מאד בענין הרהקח של תלמיד מלימודים, מתי מותר

להרחיקו לשעה, מתי מותר להרחיקו ליום או ליומיים, מי חגופים שצריכים לקבל

החלטה בענין זה, ומי הוא שצריך לאשר את הרחקתו של התלמיד מלימודים, בסך הכל זה

תהליך מאד ממושך וקשה, וכמעט ואל אפשר לחגיע לסילוקו תלמיד למספר ימים אלא אם

כן עשה נ?עשה נוראי, כמו למשל היכה מורה.

אשר לחינוך פוליטי, אינני רוצים שהתלמידים יעסקו בפוליטיקה בין כותלי בית

הספר. מה שהם עושים מחוץ לכותלי בית הספר זה עניינם. יחד עט זאת אנחנו בהחלט

גער חינוך פוליטי, כאשר באמצעות שאלות העוסקות באקטואליה אנחנו מציגלם בפנל

התלמידים את הדעות השונות, כדי שלידעו ולכירו ויוכלו לנתח מצבים, אבל איננו

בעד סופר פולי.טיקה. ואינני לכול לומר שזה נסבל אם מדחיקים תלמיד בגלל עיסוק

פוליטי, וקשה לי להמאין שדברלם כאלה אכן קרו.



אולי אפשר להתייחס לאי השוויון שבין שתי הספר השונים ולנושא המשמעת.

למה לא יהיו חוקים ספציפיים לכל מקרה, מעין חוקה קטנה שתגדיר מה בדיוק

הזכויות של התלמיד בכל הנוגע למשמעת, מה יכול המורה לעשות לתלמיד ומה אסור לו

לעשות לו,

זה בדיוק הדבר שהזכרתי קודם, העלתי את השאלה אם צריך לתת לו פרסום נרחב

מזה שיש לו היום כך שגם התלמידים יידעו זאת. יש היום הוראות אחידות לכל

המוסרות בארץ בנושא המשמעת, ואלה הוראות ברורות מאד.
חגית מויאל
לפי החוזר כל בית ספר קובע את הדרך שלו למימוש הדברים, ואז יוצא שההוראות

אינן אותן ההוראות לגבי כל בתי הספר.

י' בן-רחמים;

יש עקרונות שנוסחו בצורה ברורה מאר, ואת העקרונות האלה לא יכול לשנות

הקנון של אף מוסר חינוכי שהוא, ישנם תחומים בהם אנחנו- בעד מתן אפשרות לכל

כיה. ספר לקבוע את ירכו, כמו למשל בנושא תלבושת אחידה; כמו למשל בדרך התגובה

על איחורים; כמו למשל שבתחומים מסויימים של הנהגת בית הספר תעסוק, חברת הילדם,

אלה דברים שהיינו רוצים שכל בית ספר ייעצב לעצמו. כמו למשל דרך ניהול הכיתה

ומערכת הקשרים שבין המורה לתלמיד, קרי: נושא הדמוקרטיה בבית הספר, היינו רוצים

שכל בית ספר יטפל בנושאים האלה, כי אם הוא לא יעסוק בזה אז ההוראות שתבואנה

מגבוה לא יביאו לשינוי גדול.

את העיקרון הדמוקרטי אנחנו מכתיבים, אבל איך זה מתבצע הלכה למעשה וה באמת

עניינו של כל בית הספר, וישנם כמובן בתי ספר מתקדמים יותר, וישנם בתי ספר

שמתקדמים פחות.
מ' אידלשטיין
תחום ההתארגנות של- בית הספר, מהכיתה והמורה ועד חברת הילדים בכללותה הוא

התחום היפה והפרטי שכל בית ספר צריך להנהיג, וכני נאמר שאם בית הספר לא עשה

זאת, יש לראות כזה פגם, אבל כל חינוך של חברת הילדים כתוב בהרבה מאד חוזרי

מנכ"ל היוצאים מדי שנה. זו בעיה שבית הסער צריך להתמודד אתה,

באשר לאחידות בכל בתי הספר, זה דבר שקשה מאד לבצעו, וספק אם גם צריך

לבצעו. אפילו בנושא כמו תלבושת אחידה יש מחלוקות וטעמים שונים, אז מי אנחנו

שנקבע הלכה לבתי-ספר המחזיקים בדעה שונה מזו שבה מחזיקים בתי ספר אחרים? אין

אפשרות לקבוע כללים מחייבים לכל בתי הספר שבארץ, זה לא ענין של אחידות, איננו,

מדברים במרים של צבא, וכל בית ספר ינהג לפי רוחו ואקלימו ומה שנראה לו מתאים

לו. ואם בית הספר לוקה בחסר בנושא התארגנות חבית הילדים, אז ועד הילדים של

אותו בית ספר יכול וצריך להעזר בכללים הכתובים.

מאחר ויגליתם ענין, ישנם חוקים שחבל להעמיס אותם עליכם. גם אנחנו לא

מבינים אותם. יש תקנות שלא יעניינו אתםכ. אתכם צריכים לעניין הוראות מנכ"ל

בתחומים מסויימים, וישנם תחומים שצריכים להיות חסויים.

וערת החינור והתרבית





אסור באיסר חמור להטיל עונש גופני על תלמיד, וגם אסור להעליב אותו או

להשפיל אותו אינוונטר של מערכת הארועים המשמעתיים והתגובות עליהם ישנו

בכתובים. השאלה היא אם כל הפרטים האלה אכן צריכים להגיע לירי התלמידים, אינני

רוצה לחוות כרגע רעה בענין זה, אבל אני יכול להגיר לכם שגם זו מעמסה כברה.

צריך להיות ברור שאם יסלקו אתכם מבית הספר שלא כחוק וההורים שלכם יתקוממו נגדי

זה, הרי יש להם ררכים ברורות וקלות כרי למנוע זאת. בתי הספר ערים לעניו

וידועים מה מותר ומה אסור להם.

תקנות בית הספר הוא עניינה של חברת הילדים, אררבה, תישאו אתם מפה את המסר

שבתי הספר יהיו יותר דמוקרטיים מבחינה זו שחברת הילרים תמלא את תפקידה

בתחומים שלה. נזכרתי במלך מתי הראשון של יאנוש קורציק וחשבתי מי יגול עפר

מעיניו. כאשר הוא כתג את הספר הוא לא חלם על כך שיושב ראש ועדה החינוך והתרבלת

של הכנסה יומין את הנוער ריחן לו אפשרותר להשמיע את טענותיו בפני בית הנבחרים

שלנו. ואין לך דבר יפה מזה.
ר' ויצמן
כמורה ויועצת מזה הרבה שנים. אני חושבת שתקנות מינימום חייבות להיות

מובאות ליריעת התלמידים, הן קיימות, והן צריכות להיות מ/וגאות ליריעת התלמידים.

דיברו כבר על התעללות- ואני- מבקשת מהתלמידים לשים לב לכר שגם ההתעללות של

התלמידים כמורים אסורה, זה בהחלט דו צדדי, ולפעמים שוכחים זאת,

התלמידים אמרו כאן רבר מאר מגוחך. הם ריברו על הוצאת תלמיר שלישי מכיתה.

אילו הייתי תלמיר שאוהב להפריע, הייתי מחכה להיות השלישי כרי שיהיה לי חסיון

זה ממש אבסורר. על קבוצת רגל מגינים כרי שישאר מספר מינימלי של שחקנים להמשך

המשחק, זה איננו כך לגבי התלמידים, למעשה התלמיר לא מנריע למורה, התלמיר מפריע

לחבריו בכיתה, המורה כבר קיבלאת התעודה שלו וכבר סייס את לימוריו, כך שהתלנ?יר

לא מפריע לו בהבנת החומר אל בלימודו, התלמיר המפריע מפריע לחברים שלו ולא

מאפשר להם ללמוד. ואם מוציאים תלנ?יר כזה מהכיתה הרי מוציאים אותו על מנת להגן

על חבריו בכיתה,

באשר להתעללות, הרי ברור שאסור לאף אדם להתעלל בארס אחר, גם לא בתלמיר,

וגס לא להורה בילדו.

ישנם הוקי הכנסת ויש גם חוקים של רשויות, לרשויות יש חוקים שונים, כי לא

דומה רשית אחת לרשות אחרת, אתם צריכים להיות שמחקים על שניתנת לכם האפשרות

לקבוע תקנון נוסף שהוא מיוחד לבית הספר שלכם, זו זכותכם, אבל אתם צריכים להיות

מעוניינים בזה בראש וראשונה, לרעתי התלבושת האחירה זה דבר פסול, וזנות הרוב

לקבוע בענין הזה, והתלמיד צריך ידעת להגן על זכויותיול, אם מורה מתעלל בתלמיד,

רי יש מנהל ויש מפקח וישנו משרך החינוך, אגב לאכול בכיתה זו איננה התעללות,

אלא סתם לא מנומס.
היו"ר מ' בר-זוהר
חלק מהדברים שאני מתכונן לומר כאן יהיו הלק מסיכום הישיבה מטעם הו וערה.

הדוין הזה הוא על זכויות הילד, עלינו לצאת מכאן עם סיכום ברור נאשר לזכויות

התלמיד, וזה מכוון את הריון שלנו, לקבוע מה הן זכויותיו של הילר.

לגבי תיק אישי של התלמיד, אני מקבל את דבירו של מר בן-רחמים, גם אני חושב

שתיק אישי של תלמיר שבו רשומים רברים רגישים לא צריך להיות ניתן לתלמיר ואף לא

להוריו. יחד עם זאת צריך לדאוג לכך שהוא יועמר לעיונו של המנהל בלבד, ולא של

בל מזכירה או כל ארם מזרמן.



אני יודע ומסכים שפגיעות גופניות של מורה בתלמיד אסורות לחלוטין, התעללות

מילולית זה דבר יותר קשה. אנחנו מקבלים הרבה תלונות בנושא זה, ואנחנו מטפלים

בהן בעזרתה של גברת ברוריה נסים. הצרה היא שהרבה מאד הורים ותלמידים אינם

יודעים שאפשר לפנות אלינו בענין זה.

פעילות פוליטית צריכה לדעתי ליהות אסורה בין כותלי בית הספר. גם חולצה של

מפלגה פוליטית אסור ללבוש בבית הספר.

נקודה נוסעת שהועלתה כאן היא יציאה מבית הספר ביום הששי כדי ללצאת ביחד

עם בני המפשחה לסוף שבוע, אני מתנגד למתן אישור לתלמידים לצאת בימי ששי, גם כך

יש לתלמידים די חופש, משרד החינוך עומד להנהיג חמישה ימי לימוד בשבוע, כך

שלתלמידים תהייה ממילא האפשרות לצאת כבר ביום החמישי לסוף שבוע,

אשר לארגון תלמידים נגד שתיקה, אני מאד לא מאושר מהשם, כי זה נותן לכם

גוון פוליטי שבוודאי אינכם רוצים בו, ואני חושש שבשל השם תפסידו מראש הרבה

תמיכה שהייתם יכולים לקבל, אני מציע לכם להפנות אלינו את ההערות ואת ההשגות

שלכם בענין בחינות הבגרות, ואנחנו נשמח לקרוא את דבריכם וכמובן נתחשב בהם,

נתנגד לכך שתהיה להם בין אלה הקובעים את בחינות הבגרות, עם כל הכבוד לכם.

בחינות הבגרות צריכות להיקבע לפי האינטרסים של התלמיד על ידי אנשים שיש להם

תפיסה קצת יותר מקיפה. אבל יש בהחלט מקום להתחשב בהשגות ובהערות שלכם בענין

בחינות הבגרות.

הנושא החשוב ביותר בעיני הוא נושא התקנון, אני הושב שצריכה להיות רשימה

ברורה של זכויות וחובות התלמיד, רשימה אחידה לגבי כל בתי הספר. ביום הראשון

לבואו לבית הספר צריך כל תלמיד לקבל את התקנון הזה. כדי שיידע מה זכויותיו ומה

חובותיו, לא מקובלים עלי הדברים ששמעתי כאן כאילו הילדים לא צריכים בהכרח לדעת

מה הזכויות והחובות שלהם. אני מקווה דעת שאר הברי הוועדה בנושא זה היא כדעתי.

חייבים התלמידים לדעת מה הזכויות ומה החובות שלהם. אחת ההמלצות של הוועדה

תהיה. אני מקווה על דעת כל חבריה. שמיד בתחילת שנת הלימודים בבית הספר היסודי,

בחטיבה או בבית הספר התיכון. יובא לידיעת התלמידים דף מוסמך מטעם משרד החינוך

והתרבות על זכויותיהם וחובותיהם.

אני מסכים שכל בית ספר רשאי. בנוסף לדברים המחיבים, לקבוע בינו לבין

תלמידיו מערכת נוספת של תקנון, מקובלת על דעת התלמידים והמורים, אחרי שדואגים

להודיע לתלמידים שזכותם וחובותם להשתתף בניסוח התקנון החדש הנוסח. לא ינוסח

תקנון נוסף כזה ללא השתתפותם של התלמידים. אגל חייב להיות בסיס שעליו כל

הדברים מסתמכים. ואז גם הענישות אחידות, גם ענין הבחינות ומועד החזרתן הוא

אחיד, הכללים המחייבים את כולם יהיו אחידים, ודברים נוספים ייקבעו על ידי

המורים והתלמידים ביחד ובתיאום,

אני אציע לחברי בוועדה לקבל את ההצעות האלה. אנחנו נקבע גם דרך לוודא

ביצוע הדברים, אנחנו חושבים שיש פגם בסיסי בכך שהתלמידים אינם יודעים מה

הזכויות ומה חחובות שלהם. אני מקווה שבהתקנון שייקבע לא יימצא הענין הזה של

הוצאת התלמיד השלישי, כי זה באמת מגוחך.

ח' פורת;

כדאי שהתלמידים ילמדו כלל, שהיושב ראש מאפשר תחילה לחברי הוועדה להביע את

דעתם, ואחר כך הוא מסכם את הדברים.

לגופו של ענין, אני חושב שהצעת הסיכום שהתגבשה כאן היא באמת משמעותית,

והיא תהיה תכליתית אם היא תתבצע במעשים, הווה אומר שמשרד החינוך והתרבות יוציא

בצורה יפה ונאה וקריאה חוברת מיוחדת עבור כל תלמיד ותלמיד ובה. חובותיו

וזכויותיו, לבל יזונו מדבר שמדפיס זה או אחר כותב על דעת עצמו לפי בחירתו.



על בסיס הדברים הקבועים האלה יש מקום לתוספת תקנון של כל בית ספר, צריך לעגן

בתקנה גם את המכניזם לערעור על תקנה שאינה עולה בקנה אחר ענו הדברים הבסיסיים.

ניקח לדוגמה מצב בו יש לבית הספר אפשרות לקבוע צורת התספורת של התלמידים שלו,

ונתקבלה החלטה שהתלמידים חייבים להיות קרחים, או עם צמות, ועם עגיל באוזן

שמאל, חשוב לכן שיהיה מכניזם מסויים לערעור על החלטה מעין זו, מותר יהיה איפוא

לערער על תקנון כלת הספר אנו הדברים בו אינם עולים בקנה אחד עם התקנות הכלליות

או עם השכל הישר.

אשר למורים שמכים ומתעללים בתלמידים, כראל שתדעו שחלום אנחנו מבלאלם

לקריאה שניה ולקריאה שלישית במליאת הכנסת חוק נגר התעללות בקטינים וחסרי ישע,

החוק מתייחס אמנם בעיקר למסגרות טיפוליות, אבל הוא דן בללדים קטלנים וחסרל ישע

באשר הם, והוא מחמיר מאד בענישה על מעשי התעללות בילדים על ירי מורים, מטפלים

או הורים יכו'. החוק גם קובע דבר חשוב ביותר, והכוונה לחובת הדיווח, פלרוש

הדבר שאם מתרחש מעשי התעללות כילד אי כחסר ישע בלן כמשפחה ובין כין כותלל בית

הספר או מוסד כלשהו, אי אפשר יהיה לטעון שצריך לאפשר למוסד לטפל בענלן בכוחות
עצמו, ושלא צריו לערכ בזה
את העוכר הסוציאלי, או את המשטרה וכו', מעכשיו

חייבים לדווח על מקרה כזה, ובחובת הדיווח לשי משום חידוש חשוב בלותר. נגד

העוכר על חובת הדיווח ינקטו כסנקציה חריפה, הסנקציה תהיה חריפה לותר כאשר מל

שלא דיווח על כך הוא אחראי על הטיפול. כמו המורה, עובד הסעד וכדי, ותהיה פחות

חמורה אם לא ידווח עליה כל אדם אחר, חייבים לדעת שאם מתרחשים דברים כאלה צריו

לדווח עליהם, ואסור לעבור עליהם בשתלקה או לנסות להתעלם מהם.

אמנם חשוב מאד לחבר תקנון מתאים, אכל עלינו לדעת כי בסופו קול דגר מה

שקובע בפועל איננו כל כן התקנון, אלא החינוך.
א' אליאב
כאשר לפרסום התקנון על חובות וזכויות התלמיד, אני מציע שנוסף לכך שרף כזה

יימסר לכל תלמיד בכית הספר, מיר כתחילת שנת הלימודים, חשוב שהדף הזה ישא את

הכותרת של משרד החינוד והתרבות. וייתלה כמקום בולט בחדר המנהל וגם על לוח

המודעות, כדי שגם המנהל וגם התלמידים יוכלו לראות אותו ולקרוא גו,

ישבתם כאז היום עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת בישיבה סדירה ומסודרת

וטובה, ציין יושכ ראש הוועדה כי מכין 120 חברי הכנסת ישנם 30 שהם אנשי ממשלה,

ועוד 10 עד 20 חברי כנסת או חוללם או נמצאים בשליחויות שונות, כך שלמעשה

נשארו 70 חברי כנסת המחולקים בין 12 ועדות של הכנסת, אתם השתתפתם כאן הלום

בישיבה של מליאת ועדת החינוך והתרבות עם יושב ראש הוועדה וחברי ועדה הנמנים על

מפלגות הקואליציה, וכן חברי ועדה. הנמנים על מפלגות האופיזיה, נם ערכים וגם

יהודים, גם דתיים וגם חילוני, וגם נציגים של משרדי ממשלה שונים. כך מתנהלת

עבודתן של ועדות הכנסת,

לא הייתי רוצה שתצאו מכאן בהרגשה שכאילו ישבתם עם מחצלת חברל הוועדה

בלבד, כי לא כר המצב, הגרי הוועדה עוכרים למעשה מוועדה לוועדה כל הם חברים

במספר ועדות המתכנסות פחות או יותר במקביל, חבר הכנסת גולדשטיין ואנוכי,

למשל, התחלנו את הבוקר כישיבה עם ראש אמן בוועדת החוץ והבטחון שלה כנסת, עזבנו

איחה ועברנו לישיבה של ועדת החינוך והתרבות. כך עושים גם חברל כנסת אחדלם. כך

עובדים בכנסת,
פ' גולדשטיין
גם אני חושב שצריך לרכז בכתב ובצורה ברורה את החובות ואת הזכויות של

התלמידים, ושקובץ כזה יימצא בבלת הסער, ויובא ללדלעת כולם בבחינת זנות הציבור

לדעת. בבסיס צרלך להיות דלן שווה לכל בתי הספר, עם אפשרות לכל בית ספר לשחות

על פי הבנתו, בהתאם להרכב האוכלוסיה קולו ועל דעת ההורים, המורים והתלמידים.





אני חושב שצריך לאסור על פעילות פוליטית של התלמידים בתוך בתי הספר. אני נגד מכות והשפלות. מורה שאוכל בזמן השיעור עובר ללא ספק על הטעם הטוב ועל כללי הנימוס

מכאן אני עובר לתיק האישי של התלמידים , התיק איננו בשביל התלמיד, אף לא

בשביל הוריו, וגם לא לתפוצה לגורמים נוספים, וזה חשוב ביותר.

אי שחרור תלמיד לסוףו-שבוע הכולל גם את יום הששי, שהוא יום לימודים,

מוצדק בהחלט לדעתי, זה צריך להיות כלל לגבי כולם, כי מה שמטריד את הגברת

הצעירה ששאלה את השאלה הזאת היא העובדה שבבית ספר אחר התיר המורה לתלמיד להעדר

ביום הששי,ואילו המורה שלה לא התיר זאת. לסופי שבוע אפשר לצאת רק עם גמר

הלימודים, או בחופשות.

חברי הוועדה הם אמנם נציגי מפלגות, אבל כולנו נמנים על מפלגת החינוך.

אני חסיד הכלל האומר חוסך שבטו שונא בנו, ומעולם לא הרמתי יד על ילדי, אבל

עלינו לזכור שבית-הספר זו מסגרת, וזו לא יכולה להיות מסגרת דמוקרטית במובן

המקובל של המלה, היא יכולה להשיק לדמוקרטיה, כך גם הצבא איננו מסגרת דמוקרטית,

ח- פארס;

מהנסיון שלי כרכז חינוך חברתי מצאתי שמן הנכון לשתף את מועצת התלמידים

בניסוח התקנון של בית הספר בו הם לומדים, עשיתי זאת עם התלמידים שלי, כאשר הם

בעצמם ניסחו תקנון שלהם, אחר כך הבתאי את התקנון הזה בפני המורים וההורים, והם

אישרו את זה,

הבאתי את הוראות המנכ"ל, וכן מספ- תקנונים מארצות דמוקרטיות שונות, כולל

ישראל, ומסרתי כל זאת למועצת התלמידים לתקופה של שבועיים על מנת שילמדו את

הדברים לפני שהם מנסחים אח התקנון שלהם. ועובדה היא שכאשר הביאו זאת לדיון עם

ההורים והמורים כל התקנון התקבל ללא הערות מצד ההורים או המורים, אפילו המנהל

לא התנגד לתקנון הזה.

אם אנחנו רוצים לחנך את התלמידים על דמוקרטיה אנחנו צריכים לאפשר לילדינו

להתבטא ולהיות שותפים למעשה החינוכי.

אינני יודע למה בדיוק אתם מתכוונים כשאתם מדברים על איסור על פעילות

פוליטית של התלמידים.

פ' גולדשטיין;

ללבוש חולצה של מפלגה פוליטית בין כותלי בית הספר זה דבר שלדעתי יש לאסור

אותו, כן יש לאסור גם הפצה על ידי תלמידים של כרוזים של מפלגות שונות בין

כותלי בית הספר,

ח' פארס;

גם אני בדעה זו, אבל מותר להם לדון בנושאים פוליטיים בבית הספר.

אני חושב שצריך להביא לידיעת התלמידים את ההוראות של משרד החינוך בענייני

משמעת והעונשים על עבירות משמעת, כדי שכל ילד ידע את הדברים האלה ויידע איפה

הוא עומד ומה מצפה לו באם יעשה דבר זה או אחר,



אמרתם כאן דברים מאד יפים והעלתם רעיונות יפים, והכל נראה כל כך ורוד,

חבל רק שהמציאות מאד רחוקה מזה, וטוב הייתם עושים אם הייתם מקרבים את המציאות

אל הדברים שהצעתם דיברתם על הצורך בשיתוף בין המורים לתלמידים בהכנת התקנון,

וזוז רבר נפלא, אבל צריך לדרבן את ביצוע הדבר, ולכן חשוב להודיע למורים שהם

צריכים לשתף בזה את התלמידים. כי אני מכירה בה'- ספר שבהם לא שואלים כלל את

התלמיד לרעתו על התקגון ולמה שצריך לחיות כתוב בו, ואם הוא בכל זתא מציע משהו,

אין מתייחסים כלל אל דבריו,

צריך להביא לידיעת התלמידים את הדברים שאתם אומרים כאן, ולהסביר להם שיש

להם זכויות ושהם יכולים לשנות את התקנון של בית הספר בשיתוף עם הנהלת בית

הספר,
היו"ר מ' בר-זוהר
אני רוצה לומר לכם שהסיכומים של הוועדה הזאת מתפרסמים תוך שעה בהודעה

לעתונות. יוצאת גם הודעה למשרד החינוך והתרבות עם הסיכומים של הוועדה. אנחנו

גם משגיחים על ביצוע הדברים. ואם הדבירם לא יבוצעו אנחנו נעמוד על גבם של

ידידנו במשרד החינוך והתרבות על מנת להבטיח שהדברים אכן יבוצעו, אני בטוח

שלאנשי משרד החינוך יש צרון ללכת לקראתנו, כי תשובתו של הדבר ברורה לכולנו.

ואליכם התלמידים אני פונה ואומר שבכל פעם שמתעוררת אצלכם איזו שהיא בעיה

או שאתם מרגישים שנעשה למישהו עוול, בין שזה מורה או תלמיד, ואפילו עוול קטן.

אל תהססו לפנות אלינו, הוועדה הזאת נמצאת לרשותכם נתייחס במלוא הרצינות לכל

תלונה שהובא בפנינו, ונעשה כמיטב יכולתנו כדי לעזור, אנא, פנו אלינו, כי איננו

יכולים לטפל בבעיות שאיננו יודעים על קיומן,

אני מודה לכם על שהעלתם בפנינו את ענין תקנון החובות והזכויות של

התלמידים שלא היינו מודעים אליו קודם לכן , אני שמח שהוועדה גם הצליחה להתמקד

בנושא שאיחד את כולנו ואני מאמין שמהישיבה הזאת ייצא טוב.

אנחנו רוצים להורות לחברי ועדת החינוך והתרבות של הכנסת על האפשרות

שניתנה לנו להשתתף בדיון הוועדה, אני רוצה למסור לחבר הכנסת בר זוהר את טיוטת

הצהרה זכויות הילד בישראל. אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך התחמה חברי כנסת

היום ושרי ממשלה בעבר כדי שכל גורם פוליטי יוכל להשפיע על קידום ההצהרה ולמזל נ

תוכן לתוכה, אני מאד מודה לכולכם,
היו"ר מ' בר-זוהר
תודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

( הישיבה ננעלה בשעה 30 :13)

קוד המקור של הנתונים