ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 20/11/1989

מצב הפנימיות של עלית-נוער וקליטת הילדים שנשרו מפנימיות עלית-הנוער במערכת החינוך הרגילה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 74

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני, כ"ב בחשון התש"ן (20 בנובמבר 1989) , שעה 09:00

נכחו;

חברי הוועדה; מ"מ היו"ר ח. מירום

פ. גולדשטיין

א. גמליאל

ש. הלפרט

ח. פארס

א. רביץ

מוזמנים; מ. שטרית - גזבר הסוכנות היהודית לא"י

ד. הגואל - ראש מחלקת עליית הנוער בסוכנות

י. גיספאן - יועץ לראש מחלקת עליית הנוער בסוכנות

ע. צוק - משרד החינוך והתרבות

א. שיינפלד - משרד החינוך והתרבות

ד. טוביאנה - מפקח במשרד החינוך והתרבות

גבי ב. נסים - משרד החינוך והתרבות

ש. טלמון - האוצר

א. ברנע - מנהל המחלקה לחינוך בהסתדרות

מזכירת הוועדה (בפועל); ד. גורדון

קצרנית; ח. אלטמן

סדר-היום; מצב הפנימיות של עלית-הנוער וקליטת הילדים שנשרו

מפנימיות עלית-הנוער במערכת החינוך הרגילה.



מצב הפנימיות של עלית-תנוער

וקליטת הילדים שנשרו מפנימיות עלית-הנוער במערכת החינוך הרגילה

היו"ר ח. מירום;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. הנושא שעל
סדר-יומנו הוא
מצב הפנימיות של עלית-הנוער וקליטת הילדים שנשרו מפנימיות עליית

הנוער במערכת החינוך הרגילה. קודם שנפתה בדיון שלשמו התכנסנו, אני אציג את

הנוכחים (מציג את הנוכחים ואת חברי הכנסת}.

היושב-ראש הקבוע של ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, חבר-הכנסת מיכאל בר-זהר,

נמצא בחוץ-לארץ, ואני ממלא היום את מקומו.

ועדת החינוך והתרבות של הכנסת קיימה כבר שלושה דיונים בקשר הנושא שעל

סדר-יומנו. הדיון הראשון התקיים בחודש פברואר שנה זאת, דיון שני התקיים בחודש

מרץ השנה, והדיון האחרון התקיים בחודש יוני. חברי הוועדה הביעו חששם הגדול שמא

הקיצוצים בתקציבי עלית-הנוער ובתכניות השונות שהובאו בפניהם, יגרמו לכך שתהיה

פליסה של נערות ונערים מהפנימיות של עלית-הנוער. חברי הוועדה הביעו חששם שמא

הילדים שייפלטו יגיעו לרחוב.

היום, בחודש נובמבר 1989. אני יכול להדגיש כי רוששנו גדול מאד. יש כבר ירידה

משמעותית במספר הילדים שמתקבלים למסגרות עלית-הנוער ואנחנו בהחלט מודאגים מיכולת

הקליטה של מי שלא נקלטו למוסדות עלית-הנוער, במסגרות אחרות.

אנחנו נפתח את הישיבה הזאת בקבלת אינפורמציה מפיו של ראש מחלקת עלית-הנוער

בסוכנות היהודית לא"י, לאחר-מכן נשמע את תגובותיהם של הנציגים האחרים, ויותר

מאוחר חברי הוועדה יקבלו את רשות הדיבור כדי שהם יוכלו להביע דעתם.

בבקשה מר הגואל.
ד. הגואל
תודה. ברצוני ליידע את הנוכחים שלפני כחודש ימים התקיים דיון בוועדת

העבודה והרווחה, בראשותו; של חברת-הכנסת אורה נמיר, בקשר הפנימיות ששייכות למשרד

העבודה והרווחה, אשר זומנו אליה כדי לתת תמונת-מצב, וגם שם תיארנו את מצבן של

הפנימיות, ובסיכום אורנה ישיבה היושבת-ראש החליטה לזמן ישיבה משותפת של שתי

הוועדות, ועדת העבודה והרווחה וועדת החינוך והתרבות.

ברצוני להציג בפניכם קודם לכל עובדות; מחלקת עלית-הנוער מטפלת כיום

בכ-12,400 או בכ-12,500 ילדים ונערים בסך הכל בארץ, במוסדות שונים, לאו דווקה

בפנימיות, ואני אפרט יותר מאוחר את דברי אלה. המספר הזה נכון לשנה -זאת, התש"ן,

בשנה הקודמת, התשמ"ט, היו במסגרת עלית-הנוער כ-14,500 ילדים, נערים

ונערות. בשנים קודמות, עד שנת 1985/6, היו במסגרת הכוללת של עלית-הנוער קרוב

ל-20,000 ילדים, נערים ונערות. כלומר המספר הלך וירד משנה לשנה, כמעט מדי שנה,

משנת 1985, כאשר נכון להיום, כפי שכבר ציינתי, ירדנו בהיקף הכולל של בערך 12,500

ילדים.

בתוך המספר הזה כלולים נכון להיום כ-2,600 עולים מאתיופיה שנכנסו לפנימיות

במקום ילדים ישראלים ממשפחות מצוקה.

מחלקת עלית-הנוער מטפלת בילדים ישראלים בני משפחות מצוקה, אבל העדיפות

הראשונה שלנו היא נושא העליה כמובן.



המחלקה שלנו נקראת המחלקה לילדים ולנועה אבל

העדיפות הראשונה שלנו נתונה לעניין העליה מכל הסוגים ורק לאחר מכך

לטיפול בילדים ממשפחות מצוקה.

נכון להיום יש אצלנו 12,500 תלמידים, אבל במספי

העולים לא ירדנו. יש לנו, היום, כ-2,600 אתיופיים במערכת, ונוסף להם

כ-350 בני-נוער שמהווים עליה נוספת מארצות שונות כמו: ארגנטינה,

מקסיקו, ברזיל, ארצות-הברית - ~ -
פ. גולדשטיין
אני מבין שאתם נערכים לעליה מברית-המועצות - - -
ד. הגואל
ודאי. העדיפות הראשונה אצלנו היא נושא העליה

כפי שכבר ציינתי בדברי ואני יכול להדגיש שיש לני

תכנית חירום או תכנית-מגירה לקליטת עליה מכל סוג שהוא. לא רק עללה

מברית-המועצות וממזרח אירופה אלא גם לגבי אותה עליה שהתחילה מאתיופיה.

לאור חידוש היחסים עם אתיופיה אנחנו ערוכים לקליטה מוגברת של עליה

נוספת גם מאתיופיה.

אנחנו בהחלט ערוכים לקליטת עולים מארצות המצוקה

או ארצות שמהן צפויה עליה. אינני מדבר על עליה של משפחות כיוון שאנחנו

אחראים רק על טיפול בילדים ובנוער. אני חוזר ואומר שאנחנו בהחלט

ערוכים לקליטת בני-נוער, או בנפרד או כאלה שבאים יחד עם משפחותיהם.

הנושא האתיופי נחשב לעניין ראוי לציון ו להדגשה

מיוחדת. מדובר על טיפול בילדים במצוקה. כ 60%-מהם יתומים או נחשבים

במעמד של יתומים, כאלה אשר הגיעו לבד או עם חלק מההורים או עם אח או עם

אחות. לא כמשפחה.
פ. גולדשטיין
האם יש מקרי התאבדויות בקרב בני- נוער מהעדה

" האתיופית?
ד. הגואל
לא. יחד עם זאת עלי להדגיש כי קיימת מצוקה

אחרת.
א. שיינפלד
היו מקרי התאבדויות.
פ . גולדשטיין
בתקופה האחרונה?

ד. הגואל; לא בעת האחרונה ולא בפנימיות שלנו. מאז נכנסתי

לתפקידי לא שמעתי על מקרה כזה.
פ. גולדשטיין
דיברת על: מצוקה אחרת. למה כוונתך?
ד. הגואל
יש מצב של דכאונות וקיימת בקרב הילדים האלה

הרגשת שכול, גם אם הוריהם עדיין חיים ונמצאים

באתיופיה. יחד עם זאת היום יש ציפיות להגעת המשפחות בגלל חידוש היחסים

בינינו ובין אתיופיה כפי שכבר הזכרתי בדברי.

אם כבר "נגעתי" בנקודה הזאת מן הראוי להזכיר כי

קיימת אצלנו מערכת מיוחדת של יחידה ליעוץ וגם שירות פסיכו-סוציאלי

שנחשבים לבעלי ארגון טוב כך שהילדים שעליהם מדובר נמצאים בטיפול

מצויין.

אני חוזר להיקף עלית-הנוער-, אם אמרתי שיש לנו

כ-12,500 ילדים, אני מבקש לעמוד על המסגרות שלהם. לנו יש מספר מסגרות,

פרט לפנימיות. אנו עוסקים במכינות לילדים צעירים יותר. אנחנו מטפלים

בילדים גילאי 14 עד 18. ילדים צעירים יותר, גילאי 12, 13 ו-14



מטופלים אצלנו בצורה שר מכינות שמיועדות לילדים קשי-חינוך, שהישיגיהם

נמוכים. יש לנו 4 מכינות כאלה וכל הטיפול בהן מיועד להכיך את תילד

להמשך הלימודים בפנימיה רגילה.

יש לנו, אם כד 4 מכינות כאלה כאשר בכל מכינה

כזאת לומדים כ-200 תלמיד נכון לשעה זאת. 800 ילדים סד הכל בארץ.

יש לנו כפרי נוער, ואלה הפנימיות העיקריות.

יש לנר בני-נוער ב-67 כפרי-נוער מסוגים שונים, גם כאלה שנמצאים

בבעלותנו וגם כאלה שאינם נמצאים בבעלותנו. המספר 67 שבו נקבתי הוא

מספר מצומצם כיוון שלפני שנים אחדות טיפלנו בהרבה יותר כפרי-נוער.

לפני שנה, לדוגמה, טיפלנו ב-82 כפרי נוער, ולפני כן ב-154.

צמצום כפרי הנוער בהחלט חופף לצמצום שהזכרתי

במספר התלמידים בסך כל בני-הנרער שנקלטו בעלית-הנוער.

קיימת עוד סיבה ליציאה של עלית-הנוער מכפרי-

הנוער; עם העליה האתיופית היתה החלטה בסוכנות היהודית לא"י, לצאת

מהמוסדות החרדיים שלא הסכימו לקבל אליהם את הילדים האתיופיים.
פ. גולדשטיין
הילדים האתיופיים מרוכזים או מפוזרים?
ד. הגואל
הם נקלטים במעין מרכזי קליטה ולאחר מכן, אחרי

תקופת הכנה מתאימה, הם מועברים למעין אולפן

ואחר-כך למוסדות אחרים, כמו מעלות - - -
פ. גולדשטיין
קיימים ריכוזים, או שדאגתם לפזרם?
ד. הגואל
הם מפוזרים. הקליטה שלהם נעשית במקום מרוכז אבל

לאתר מכן מפזרים אותם. הקליטה האתיופית נחשבת,

בהחלט, לקליטה טובה. הם נקלטים, כולם, במיגזר הדתי. בעלית הנוער יש

מוסדות פנימייתיים ומוסדות לא-פנימייתיים ששייכים למיגזר הכללי, הלא-

דתי, וחלק שייך למיגזר הדתי. במובן הזה החלוקה היא כמעט חצי הצי,

בשונה ממה שקיים במערכת החינוך כולה. במערכת החינוך כולה המיגזר הדתי

תופש קרוב לשליש, ואילו בעלית-הנוער המיגזר הדחי תופש כמעט מחצית.

מעבר לפנימיות יש לנו 16 מרכזי-נוער שנמצאים

בקהילות מצוקה כמו קרית-שמונה, אופקים, רמלה, לוד וכדומה. מרכזי

הנוער האלה אינם פנימייתיים אלא בתי-ספר בהם מונהג יום ללמודים ארוך.

התלמידים נקלטים אליהם בבוקר, נמצאים שם עד שעות אחר-הצהריים, וחוזרים

חזרה לבתיהם.

נוסף לכך יש לנו כ-80 קיבוצים מכל הסוגים, גם

בתק"ם, גם בקיבוץ הארצי וגם בקיבוץ הדתי, בהם יש חברות נוער בהיקף של

בין 20-25 בכל הקיבוצים.

המסגרת האחרונה שהיה ברצוני לדבר עליה היא מסגרת

של עידוד נוער לעליה מחוץ-לארץ, שמונה 16 מוסדות, בהם בסך-הכל נמצאים

360 תלמידים ממקומות שונים בחוץ-לארץ. בהקשר הזה מדובר גם על מסגרות

מצוקה וגם על כאלה שאינן נחשבות למסגרות מצוקה, ואני אתן לכם דוגמה כדי

להמחיש את דברי. הקבוצה האחרונה הגיעה אלינו מהונגריה, היא מונה 36

תלמידים ששוכנו באלוני-יצחק, נחשבת ברמת-איכות טובה מאד, והיא נקלטה

טוב. הקבוצה הזאת באה בעצם לשלוש שנות לימוד עם מגמה מוצהרת של עליה.



אלה אם כן המסגרות של עלית-הנוער. אם אני אחלק

את המספרים נבין שבסך-הכל, בפנימיות יש כ-7,400 תלמיד, בקיבוצ:ים - כ-

1,400 תלמיד, במכינות - כ-800 תלמיד, תכניות חוץ-לארץ - כ-360,

ובמרכזי-נוער כ-2,200-2,300 תלמיד.

המספרים שהזכרתי כוללים 2,600 אתיופיים.
היו"ר ח. מירום
איך המספרים האלה "עומדים" ביחס למספרים של

שנה שעברה?
ד. הגואל
ההפרש בין השנה לשנה שעברה עומד על 2500 תלמידים

פחות מאלה של שנה שעברה.
הי ו"ר ח. מירום
איך הם מתחלקים בתוך המסגרות?-
ד. הגואל
רוב החסר שייך לפנימיות.
פ. גולדשטיין
שם היו נחוצים תקציבים יותר גדולים.
ד. הגואל
במכינות נשארנו כמעט עם אותו מספר תלמידים.

בקיבוצים לא קיצצנו, להיפך, עלינו מעט במספר

התלמידים. המספר החסר כל כולו מתמקד בפנימיות.

מרכזי הנוער נשארו כפי שהיו. היו בהם 2,300

תלמידים ונשארו בהם 2,300.

זה תיאור המצב מבחינת המסגרות.

עלית-הנוער נזקקת למספר הרבה יותר גדול של

אפשרויות קליטה. בחמש השנים האחרונות פנו לעלית-הנוער, להיקלט, 9

אלפים ישראלים מדי שנה, מתוכם אתיופים שנמצאים כבר בארץ, שהגיעו

כילדים קטנים. לאחר קליטה ומיון על-פי קריטריונים די מחמירים נקלטו

בעלית-הנוער כ-4,500 עד 5,000 ילדים מדי שנה בשנה.

השנה "נחתו" עלינו קיצוצים שבעקבותיהם נקלטו

בעלית-הנוער רק 1,760 עד 1,800 ילדים חדשים, במקום כ-4,000, בהשוואה

לשנים קודמות.

הושמעו טענות מטענות שונות לגבי המספר החסר.

יש אומרים שהילדים החסרים מצאו את מקומם או שימצאו את מקומם במוסדות

אחרים, אבל נכון לרגע זה אינני יודע מה התשובה לאותם ילדים. אמנם

קבענו לעצמנו, לגבי אלה שנרשמו השנה ולא נקלטו, לקיים אחריהם מעקב כדי

לבדוק היכן הם נמצאים; במוסדות לימוד? בבית? במוסדות לימוד ללא

תכלית? צריך להבין בהקשר הזה כי הבעיה מתמקדת גם בקליטת התלמידים

במקומות המתאימים להם.

אני יודע שגם משרד החינוך והתרבות עורך אחר

הנושא הזה מעקב, ובפגישה שהיתה לנו עם שר החינוך והתרבות הובטח שיעשה

מעקב כזה במשך השנה.

גם אנחנו, כאמור, מבצעים מעקב כזה, שצריך לארוך

מספר חודשים. מאחר ואנחנו נמצאים בראשית שנת-הלימודים, קשה לתת תמונת-

מצב היכן נמצאים הילדים שלא נקלטו במוסדות של עלית-הנוער. כירון שכך

המספר של התלמידים האלה כרגע בגדר נעלם. אנחנו, משום המיגבלות

וההגבלות שחלו עלינו מבחינה תקציבית ומספרית, הפסקנו בחודש יוני את

ההרשמה. ההרשמה של תלמידים במוסדות עלית-הנוער מתחילה בדרך-כלל בחודש

מרץ ונמשכת עד חודש ספטמבר.



מתוך אותו מיון של 9,000 פונים - נקלטו בעלית-

הנוער 4,000, ואין סטטיסטיקה של 4-5 שנים לאחור.

כפי שכבר אמרתי, בחודש יוני קבענו שלא תהיה יותר

הרשמה למוסדות עלית-הנוער, ומי שלא הגיע אלינו עד אז נשאר מחוץ למסגרת

של עלית-הנוער. במקביל נעשתה קליטת ילדלם גם במערכת החינוך, של אלה

שלא נקלטו אצלנו.

זאת תמונת-המצב במסגרות.

היום אחר-הצהרים תהיה לי פגישה עם גזבר הסוכנות

היהודית לא"י, כדי לבדוק מה התכנית לשנה הבאה. הנחת הבסיס שלי היא

שהמצב בשנה הבאה יהיה דומה לזה של השנה, עם צרכים מעט יותר גדולים, אף

שאינני יודע אם נוכל לקבל אותם. הנושא הזה תלוי בחבר הנאמנים שלשב

בתודש פברואר בקשר מסגרת עלית-הנוער מכאן ואילך.

אני רוצה שר ועדת החינוך והתרבות של הכנסת תדע

שעליח-הנוער זאת לא מערכת חינוך פורמאלית, אלא בלתי-פורמאלית, אבל

המחוייבות שלה לאורך השנים לאותה אוכלוסיה שנזקקת לה, נשארת, בעיקר

כיוון שמדובר גם בעידוד עליה, נושא שצריך להיות לטעמי בלתי-מוגבל.

בהקשר הזה של הדברים מדובר גם על עליה ממדינות המצוקה וגם על עליה

ממדינות אחרות. בארגנטינה, לדוגמה, יכולה להיות תסיסה חוזרת או רצון

לעלות לארץ בכמויות גדולות יותר מן הרגיל, אבל מבחינת הצורך לא פחות

חשובים לנו ילדים ישראלים ממשפחות מצוקה. אנחנו לא צריכים למנוע

מילדים ישראלים להיקלט במוסדות של עלית-הנוער, אבל קשה לי לומר שזה

בדיוק מה שיקרה בשנה הבאה. כפי שכבר ציינתי נוכל לדעת את התשובה

לעניין הזה רק כאשר חבר הנאמנים יתכנס בחודש פברואר כדי לקבוע את ההיקף

של השנה הבאה.

יושבים אתנו גם נציג האוצר וגם נציג משרד החינוך

והתרבות שבהקשר אליהם הייתי רוצה לומר שבחודש מרץ השנה, כאשר נכנסתי

לתפקידי זה, נפגשתי עם שר החינוך והתרבות כדי להתריע בפניו על מספר

התלמידים המצומצם במסגרות עלית-הנוער. בהקשר הודעתי זאת שר החינוך

והתרבות אמר לי שצריך לפנות לאוצר לבקש תקציב נוסף, ובאותה הזדמנות

ננקב סכום של 12 מיליון דולר כדי להשלים את החסר במערכת.

יותר מאוחר, לקראת פתיחת שנת-הלימודים, היתה

פגישה נוספת שהתקיימה גם עם שר החינוך והתרבות, כאשר התבררה התמונה

הקשה גם בפנימיות השייכות למשרד החינוך והתרבות וגם בכלל הפנימיות ואז

גם התברר שמשרד החינוך והתרבות נתן את כל ההנחיות כדי לקלוט תלמידים

נוספים שלא נקלטו בעלית-הנוער.

עלית-הנוער קלטה את מה שהיא יכלה לקלוט, על-פי

התקציב, כ-1,800 חניכים חדשים בשנת הלימודים התש"ן, לא כפי שהלה נהוג

לקלוט אצלה בשנים הקודמות.

בין הזמנים האלה התקיימה ישיבה גם בחודש יוני של

חבר הנאמנים, וישיבה משותפת של ועדת תיאום משותפת של הסוכנות והממשלה,

ובאחת הישיבות של הוועדה המשותפת אצל ראש-הממשלה הועלה על-ידי הנושא של

הפנימיות ועלית-הנוער ואז נקבעה ועדה משותפת של משרד החינוך והתרבית,

משרד האוצר והסוכנות היהודית לא"י, קרי: עלית הנוער. זאת, כאמור, ועדה

של שלושה גופים שהתחילה להיפגש. נפגשנו כבר כדי להציג את הבעיות

המשותפות. משרד האוצר למען האמת עוד לא שותף בדיונים של אותה ועדה כי

היא טרם התכנסה כוועדה. אני ביקשתי משר החינוך והתרבות וגם מהאוצר

לזמן את הוועדה המשותפת בהסכמת שלושת הגופים, כדי להציג את הצרכים של

המערכת הזאת. כאשר אני מדבר על המערכת אני אמנם מדבר עליה כראש מחלקת

עלית-הנוער אבל אין לי כל ספק בכך שמתחילת הדרך אני מנסה למצוא שפה



משותפת גם עם המשרדים האחרים, קרל: משרד העבודה והרווחה, ומשרד החינוך

והתרבות שבהחלט יכול להיות שותף נאמן למערכת הכוללת שאני מדבר עליה.

עם תיאום הדוק נוכל לעשות הרבה יותר ואני משוכנע שהטיפול או המעורבות

הנוספת של האוצר יביאו לכלל תועלת, או באמצעות משרד החינוך והתרבות או

בצורה ישירה.

אם אנחנו רוצים להישאר במערכת שתענה על הצרכים

כפי שתארתי אותם, אין לי ספק שבלי האוצר מצד אחד ובלי חבר הנאמנים מן

הצד האחר, - נישאר במצב ירוד, אפילו לא במצב יציב. תודה.
היו"ר ח. מירום
תודה לך. רשות הדיבור למר שיינפלד.
א. שיינפלד
כדי להבין איך המערכת הזאת עובדת, צריך להגדיר

מעט מונחים. הגדרת-. פנימיות של עלית-הנוער, היא

הגדרה לא נכונה מבחינת התיפקוד הפורמאלי של המערכת. לעלית-הנוער יש 3-

4 פנימיות משלה; זאת אומרת שהיא הבעלים על 3-4 פנימיות; לא יותר מזה.

הפנימיות שייכות ישירות למשרד החינוך והתרבות,

הן ממלכתי ות-ממשלתי ות, כמו-. כדורי, אשל הנשיא, עין כרם וכדומה.
ד. הגואל
י הזכרתי זאת בדברי.
א. שיינפלד
יש פנימיות שהן תאגידים ממשלתיים; הכפר-הירוק,

או מקווה-ישראל, לדוגמה. יש פנימיות ששייכות
לגופים ציבוריים כמו
ויצ"ו, נעמ"ת, יסודות וכו'.

איך המערכת הזאת עובדת? - גופים ששולחים

תלמידים לפנימיות משתתפים בצורה מאסיווית באחזקת הילדים באותן פנימיות.

ההשתתפות של עלית-הנוער או של משרד העבודה והרווחה שגם הוא שולח

תלמידים לפנימיות, או של האגודה לקידום החינוך, עומדת על סדר-גודל של

85% של אחזקת הילדים בפנימיות. זאת אומרת שעלית-הנוער משתתפת ב-85%

עלות של אחזקת ילד בפנימיה.
בהקשר הדברים האלה נשאלת השאלה
איך נקבע גובה

אחזקת ילד בפנימיה? - יש ועדה שנקראת ועדת לאור, שהיא ועדה ממלכתית,

שהיושב-ראש שלה הוא מר שי טלמון שיושב אתנו כאן, והיא קובעת את גובה

אחזקת התלמידים בפנימיות. למה הדבר דומה? לקביעה של נושא מסויים

בקיבוץ. בקיבוץ כאשר קובעים תקציב לנעלים, לדוגמה, נותנים עבורם

בתקציב 70 שקלים בידיעה שנעלים עולות 100 שקלים, ואומרים שהחבר כבר

יסתדר.

קביעה של 100% אחזקת ילד בפנימיה איננה

מציאותית. מלבד אותם -100%, האחזקה עולה עוד 15% או עוד -207 מעל מה

שהוועדה קובעת. יוצא שלמעשה אותן פנימיות שמחזיקות את הילדים מקבלות

מגופים ששולחים את הילדים לפנימיות 85% ממה שקובעת הוועדה והן צריכות

להוסיף עוד 30% עד -457 כיוון שזה מה שעולה ילד בפנימיה, וגם זה לא

בתנאים הטובים ביותר שבהם צריך להחזיק ילדים בפנימיה. אם אנחנו עוסקים

באוכלוסיה מסויימת, ומדברים על מדריך ל- 40 או ל- 45 ילדים - המצב רחוק

מאד מלהיות אידיאלי.

מדוע ציינתי כל זאת? כיוון שהנושא הזה חשוב

מבחינות שונות. צריך לומר לזכותם של החברים מעלית-הנוער שיש גופים

מסויימים של חניכים שמקבלים יותר מאותם -857. כמו, לדוגמה, השתתפות

עלית-הנוער לגבי קליטת האתיופיים שעלתה בסביבות ה-;107% קליטת ילדים

בפרוייקטים מחוץ-לארץ שעמדה על סדר-גודל של -1007; וקליטה במוסדות

מיוחדים מאד כמו "קדמה", שעמדה על -1007.



בשנים האחרונות או בשנה האחרונה עם הקיצוצים

שחלו על עלית-הנוער שהתבטאו לא רק במספר התלמידים אלא גם בהשתתפות של

עלית-הנוער, הסוכנות היהודית לא"י החליטה לקצץ בהשתתפות שלה לגבי אותם

גופלם מיוחדים קודם כל. אם קודם היו מקבלים יעבור ילד שלומד בפרוייקט

חוץ-לארץ 100%, היום מקבלים רק -907. אם במוסד כמו: "קדמה", מוסד של

ילדים עבריינים, היתה השתתפות של 10070, היום משתתפים רק ב-85% ולגבי

האתיופיים גם היתה הורדה מ-100% ל-90% -
ד. הגואל
טעות בידך.
א. שיינפלד
מה שהייתי רוצה שתבינו שכל זה מעמיד את

הפנימיות במצב קשה.

משנת 1982 הסוכנות היהודית לא"י ועלית-הנוער

בתוך הסוכנות היהודית לא"י, לקחה על עצמה דאגה לילדי מצוקה בעקבות ועדה

שהתקיימה בשנת 1972 ואשר התמנתה על-ידי ראש-הממשלה דאז גולדה מאיר.

היה נסיון לפתור את הבעיה של ילדי המצוקה, ועלית-הנוער לקחה אותו על

עצמה. היא התחילה לטפל למעשה בכ-20 אלף ילדים, עשתה את העבודה בנאמנות

וממשיכה לבצע אותה עד עצם היום הזה.

אנחנו, במשרד החינוך והתרבות, מייצגים את החלק

הגדול של הפנימיות. אנחנו מרוכזים ב-34 כפרי-נוער. מבחינה מסויימת

אנחנו דומים לעלית-הנוער ונחשבים בבחינת תיאומים-סיאמיים שכן אנחנו

הולכים יחד לאורך כל המערכות.

בשנים האחרונות צצה בעיה, כאשר עלית-הנוער הלכה

וירדה בהתמדה במספר הילדים בהם היא מטפלת. היא ירדה מ-20 אלף ילדים ל-

12 אלף.
היו"ר ח. מירום
תוך כמה שנים?
א. שיינפלד
התהליך הזה התחיל בשנים 1981/2, אבל הוא "החדיף"

בשנתיים האחרונות. בשנה האחרונה הקיצוץ עמד על

קרוב 4 אלפים תלמיד שלא הגיעו למערכות הפנימייתיות.

זאת למעשה הבעיה הגדולה שניצבת בפנינו היום.

במסגרת האגף שלנו במשרד החינוך והתרבות אנחנו מטפלים בכ-34 כפרי-נוער.

היינו רגילים במשך כל השנים שה"קליינט" הגדול ביותר של הפנימיות האלה

היתה: עלית-הנוער. היא היתה "מכסה" כ--807 מאותה אוכלוסיה, כאשר את

האחוזים האחרים "כיסו" משרד העבודה והרווחה והאגודה לקידום החינוך.

בשנה האחרונה המצב הלך והשתנה. בפנימיות שלנו

מתחנכים כיום כ-8400 תלמיד, מתוכם ליא יותר מ-3000 הם חניכי עלית-הנוער.

היתר באים או ממשרד העבודה והרווחה שבינתיים הגדיל את מספר החניכים

שהוא מטפל בהם - - -
היו"ר ח. מירום
בכמה?
א. שיינפלד
אם הם טיפלו בכ-1300 עד 1400, היום הם מטפלים

בכ-1700-1800. לא מדובר על מספר דרסטי.



20.11.1989

האגודה לקידום החינוך מטפלת בכ-800 חניכים,

כאשר היתר נמצאים היום בטיפול שלנו. מה זאת אומרת בטיפול שלנו?

מדובר על ילדים שפונים ישירות לפנימיות, וההנחיות שקיבלנו משר החינוך

והתרבות היו שאם ילד זקוק לפנימיה, ואם הוא צריך אותה - הוא יתקבל

אליה.

השנה קלטנו כ-1,500 ילדים בנוסף ל-1,000 שהיינו

קולטים כל שנה, אלה שעלית-הנוער לא קלטה למסגרותיה.

היו"ר ח. מירום-. מה קרה עם עוד 1,500 ילדים?
א. שיינפלד
לא נקלטו.
היר"ר ח. מירום
מה אם כן עלה בגורלם?
א. שיינפלד
לא ידוע. מהרגע שעלית-הנוער הפסיקה את הקליטה

אנחנו הורינו לכפרי הנוער להמשיך לקבל את

החניכים, אבל גם אלה יכלו לקבל אליהם רק מספר מוגבל.

בהקשר הזה צריך לציין שיש לא מעט ילדים שהמסגרות

שלנו אינן פותרות עבורם את הבעיה כיוון שמדובר לגביהם על בעיות

משפחתיות. יש להם מצבים כאלה בבית שהבעיה איננה מתמקדת בכך שמוצאים

להם מקום שאליו הם הולכים במשך היום, אלא שצריך להרחיק אותם מהסביבה

הטבעית שלהם לזמן מסויים.

למרות קיומן של המסגרות ישנם ילדים שזקוקים

לפנימיות ואם הם לא יתקבלו אליהן - מצבם יהיה בכי רע.

יש לנו היום מנכ"ל חדש במשרד החינוך והתרבות

ואנחנו קיימנו יחד אתו סיור לפני מספר ימים בשפיה. שפיה הוא אחד מכפרי

הנוער בו נמצאת אוכלרסיה קשה ביותר. זה אחד מכפרי הנוער שנמצא תחת

הפיקוח שלנו ואשר הוא גם תאגיד ממשלתי, לא אופייני. מדוע אני משתמש
בביטוי
לא אופייני? כיוון שיש לנו 34 כפרי נוער שכל אחד מהם שונה

מהאחר מבחינת הרכב האוכלוסיה ורמתה. יש כפרי נוער שותפים אם אקסטרניים

ויש כפרי נוער של רק ילדים אינטרניים, אבל אחד מכפרי הנוער שהוא

אופייני מבחינת האוכלרסיה המאד קשה שלו, שנפלטה מכל מסגרת חינוכית

אחרת, הוא כפר הנוער שפיה שגם משולב בעבודה חקלאית, גם בסדנאות

טכנולרגל-ות-מקצועית וגם בלימודים שמתאימים לילדים. בביקור שלנו שם

ראינו כיצד הילדים האלה "חיים" מחדש. המנכ"ל פגש אותם, שוחח אתם, ומצא

שיש להם גאווה על-כך שהם נמצאים באותו מקום והם מרגיש'ים עצמם גם יעילים

וגם מועילים.
היו"ר ח. מירום
מה הניבה ההתרשמות החיובית של המנכ"ל מהמיפגש

עם הילדים?
א. שיינפלד
צריך להבין שיש לנו בעיה. המדינה מסרה את

הטיפול בנוער במצוקה לסוכנות היהודית לא"י.

הסוכנות ביצעה את המלאכה, באמצעות עלית-הנוער, בצורה הטובה והיפה ביותר

במשך כל השנים. בהקשר הזה של הדברים צריך לזכור כי עלית-הנרער היא

הגורם שנמצא בין הפטיש ובין הסדן. יש נטיה לומר שזה לא תפקידה של

הסוכנות היהודית לא"י כיוון שהמדינה צריכה לקחת על עצמה את הטיפול

בבעיה הזאת. דאת בעצם הבעיה בפניה אנחנו ניצבים כיום. היום כאשר מספר

הילדים שעלית-הנוער קולטת הולך ופוחת, נשאלת השאלת: מי יטפל בילדים

שלא נקלטו?



השנה קיבלנו על עצמנו, על-פי הנחיית השר, לקלוט

חלק מהילדים שלא נקלטו במוסדות עלית-הנוער עד עכשיו. אלא שלצורך

המשימה הזאת צריך למצ;וא את המשאבים הכספיים ואני אכן תקרה שנמצא יהד עם

האוצר נוסחה מתאימה על-מנת לפתור את הבעיה של השנה, אם כי הבעיה לגבי

שנה הבאה תישאר. מה יהיה ההמשך? - זאת אכן שאלה. אם עלית-הנוער או

הסוכנות היהודית ימשיכו ויצמצמו כל שנה את מספר הילדים שהם קולטים

למסגרותיהם, מי יהיה הגורם שיקלוט את הילדים שי יפלטו מאותן מסגרות? מי

יקח על עצמו את האחריות לאותם ילדים?
הי ו "ר ח. מירום
תודה. רשות הדיבור למר צוק.
ע. צוק
אני מבקש לקבל ממר הגואל מספר נתונים בקשר מרבדי

הנוער, האם הם חלק מהמספר שהוא נקב - 12,500?

כמה הם לעומת שנים קודמות? - זאת כדי שאני אוכל להתייחס לדברים.
ד. הגואל
12,500 התלמידים כוללים כ-2,250 חניכים במרכזי

הנוער. מדובר על 16 מרכזים.
א. שיינפלד
שכחתי למסור לכם עוד נתון; במסגרת הטיפול

בנוער, עלית-הנוער מטפלת גם בחברות ניער

בקיבוצים וגם במספר הזה חל קיצוץ השנה - - -
ד. הגואל
טעות בידך.
היו"ר ח. מירום
להיפך. מר הגואל דיבר על-כך שאפילו חלה עליה

במספר הילדים המוחזקים בקיבוצים.
ד. הגואל
בהשוואה לשנת 1984 - מר שיינפלד צודק, אבל לא

בהשוואה לשנה שעברה.
היו"ר ח. מירום
אנחנו יודעים שהיה קיצוץ בנושא הזה אלא שאני

יכול לציין בשמחה שבקטע הזה לא היה קיצוץ אלא

חלה עליה.
ד. הגואל
התכנית המקורית היתה לשלוח לקיבוצים 1,300

חניכים. הגדלנו את המספר ל-1,400 מספר

המבקשים להיקלט בקיבוצים, לאור צמצום הנקלטים, היה 1,800 במקום 4,000.

צריך להבין בהקשר הזה של הדברים שאנחנו מכבדים את רצון המשפתה של החניך

וגם את רצונו הוא.
א. שיינפלד
התנועה הקיבוצית עשתה מאמץ גדול לשכנע את

הקיבוצים לקבל אליהם חברות נוער.
ד. הגואל
אני בהחלט לא מרוצה מהקיצוץ הכולל, ואת הדברים

האלה אמרתי בצורה הברורה -ביותר. לאור הצרכים

של אותה מעהכת שעלית-הנוער מטפלת בה, בהשוואה לירידה במספר המוסדות

הקולטים, הוספנו לקיבוצים חניכים גם על-פי מספר הפניות שקיבלנו וגם על-

פי היכולת שלנו.
היו"ר ח. מירום
אני מבקש ממר צוק לתאר את אשר ידוע לו בנושא הזה

ולאחר מכן אני אעביר את רשות הדיבור לגזבר

הסוכנות היהודית לא"י, שיתאר מה צפוי לנו בשנים הקרובות בנושא הזה,
כולל עניין העליה הצ
פויה, אם אכן תהיה כזאת.
ע.צוק
קיימת ירידה מתמשכת בקליטת חניכים גם במרכזי

הנוער הנובעת מסיבות תקציביות בעליהן כבר דובר

במהלך הישיבה. אם אני מסתכל על מה שקורה עם אותם בני-נוער, - אני יכול

רק לומר לכם שהם אינם נקלטים במערכות העירוניות.

אם פוטנציאל הקליטה של אותם תלמידים היה עשוי

להיות אותן כיתות הכוון שעם מאמץ מסויים היו יכולות לקלוט את אותם

תלמידים, על-פי הנתונים הראשונים שקיבלנו השנה, אותה ירידה של מספור

תלמידים לא באה לכלל ביטוי ולא הביאה לכלל גידול במערכת של המקיפים.

בהקשר הזה נשאלה השאלה-. מה קורה עם אותם

תלמידים? - אינני יודע. אני מניח שחלקם נשאר בבית, חלק מהם מסתובב,

וקיים גם תהליך אחר; חלק מהילדים נקלטו במקיפים בלחץ של רשות מקומית

זאת או אמרת, אבל גם בקשר אליהם נשאלת השאלה-. מהי יכולתה של מערכת

מבחינתם? המערכת המקיפה איננה בנויה להתמודד בטיפול פרטני כמו מרכזי-

הנוער בבעיה, כך שלפחות מהתחום שלי, אינני רואה שהבעיה נפתרה. אין לי

כלים לעקוב אחר בודדים בשלב הזה של השנה. אנחנו פועלים במסגרת ועדות

מחוזיות של יעוץ והכוון שמכוונות את אותם בני-נוער למסגרת אגפי הנוער.
היו"ר ח. מירום
תודה. רשות הדיבור לגזבר הסוכנות היהודית לא"י,

מה מאיר שטרית.

מ. שטרית-. אני יכול לומר באופן כללי שהייתי ההבה יותר

מאושר אילו לא היה צורך בכלל בפנימיות. היה

הרבה יותר טוב אילו כל ילד היה גדל בחברה שלו בתנאים נורמליים. אלא

שהגענו למצב בו יש צורך בפנימיות בגלל המצוקה החברתית בה אנו שרויים,

שחלקה נובעת מהמשפחות עצמן וחלקה בגלל מערכת החינוך המקומית, כאשר

הורים מעדיפים לשלוח את ילדיהם לפנימיות ולא להשאלה אותם במערכת החינוך

העירונית הרגילה במטהה "להצילם" אותם. אני מכיר את הנושא הזה מתפקידי

בעבר, כאשר כיהנתי כראש עיר. אני זוכר מצב כאשר רוב תלמידי יבנה יצאו

ללמוד מחוץ לעיר ובבתי-הספר העירוניים נשארה אוכלוסיה חלשה ובינונית,

דבר שהכתיב במידה רבה את רמת בית-הספה.

כאשר עשינו שינוי במערכת החינוך, כמעט אף תלמיד

לא עזב את המערכת, להוציא אלה שאישרנו את העברתם לפנימיות בגלל מצב

מצוקה אמיתית של הבית. למעלה מ-95% למדו לאחר מכן ביבנה עצמה לאורך כל

השנים.

אני יודע שעלית-הנוער עושה בעניין הזה "עבודת-

קודש" ואני תומך מאד בעבודתה. כאשר "חרב הקיצוץ" הונחתה עליה באתי

לוועדה הזאת והודעתי חד-משמעית שאני מתנגד לקיצוץ, ואכן מהכזי-תנוער לא

נסגרו. אני זוקף את אי סגירתם גם להתנגדותי העזה. יחד עם כל זה הייתי

הרבה יותר מאושר אילו היתה נעשית פעולה עוד בשלב הראשוני, קודם

שהחניכים היו צריכים להגיע לפנימיות. אני אומה את דברי אלה כדל לחזק

גם אתכם וגם את משרד החינוך והתרבות שאני תקוה שהוא עומד להפעיל הלכה

למעשה את התכנית של יום לימודים ארוך בבתי-הספר היסודיים. אני תומך

בכל לב בהפעלת התכנית הזאת וסבוה שהיא יכולה למנוע מלכתחילה יצירת

מצוקה, במקום לחכות שהיא תיווצר ולאחר מכן להפעיל את הפנימיות.

אבל נכון להיום יש עדיין צורך במערך הזה.

התקציב של השנה הבאה של הסוכנות היהודית לא"י

מבחינת נתונים, איננו משמח כלל ועיקר. אנחנו צופים כבר היום פער בסדר-

גודל של למעלה ממיליון דולר בתקציב ההכנסות וההוצאות שלה. בעניין הזה

אין שום "משחקים שאפשר לשחק". כמות הכסף שנכנסת לארץ קטנה באופן ריאלי



מלפני חמש שנים כמעט ב-50%. לעומת זאת קיים צורך בהגדלת התקציבים

לעליה ולקליטה בארץ. כיוון שכך ברור שהקיצוץ פוגע בכל הפעולות האחרות

של הסוכנות היהודית לא"י.

הפגיעה לעתים קלה, אבל לעתים היא דרסטית.

יש מחלקות בסוכנות שהקיצוץ בתקציביהן בשנה שעברה עמד על היקף גדול

ביותר. חזרנו יעל הקיצוץ הזה השנה עוד פעם.

אם המספרים יהיו באותו סדר-גודל בו אנו "עומדים"

היום כי אז נצטרך בשנה הבאה להפעיל את תקציב הסוכנות ואז אחת המערכות

תצטרך להפסיק את פעולתה. כיוון שכך, נצטרך להחליט אילו פעולה להפסיק?

יש כאלה שסבורים שהסוכנות צריכה להפסיק לטפל בהתיישבות. יש כאלה

שטוענים שהסוכנות היהודית לא"י צריכה להפסיק לטפל בעלית-הנוער.

לדעתי עדיף להפסיק את הפעולה של מערכת שלמה

במטרה לתת אפשרות ליתר המערכות לתפקד בצורה נורמלית.

אני מבין בהחלט את מצבה של עלית-הנוער שהיתה

צריכה לקצץ השנה בצורה דרסטית את כל השירותים הנוספים שהיא נתנה

לחניכיה במוסדות. עמדה בפנינו ברירה לקצץ במספר הילדים במוסדות או

לקצץ בפעילות אחרת. קיצצנו בשירותים בלית-ברירה.

אני חוזר ואומר שאילו היתר נפסקת פעולה אחת כי

אז היה משתחרר יותר כסף לשאר המחלקות כדי שהללו תוכלנה לתפקד באופן

נורמלי.

דבר אחד צריך להיות ברור והוא, שאי-אפשר "למרוח"

יותר את העניין. "השמיכה" הקיימת היום איננה יכולה לכסות את כל השטחים

שהיא כיסתה בעבר. מה שעושים היום זה שכל פעם מזיזים את "השמיכה" לחלק

אחר, אבל בינתיים חלקים אחרים נשארים בלתי-מכרסים.

אנחנו ניצבים בפני רגע האמת. הדבר הטוב ביותר ,

ואנחנו הולכים לנקוט בו, הוא ליצור תיאום עם הממשלה בשאלה: מה היא

רוצה בעצם שאנחנו נעשה? היא יכולה לומר שהיא מבקשת שנפסיק לטפל

בהתיישבות ואז אנחנו נפנה את הכסף לתחומים אחרים ונשמור על כל המערכת

בהיקף מלא.ההממשלה, לדוגמה, יכולה לומר לנו שאנחנו צריכים להפסיק

לטפל בנושא של עליח-הנוער, או בעניין הקליטה. אז נפנה את הכסף למטרות

האחרות, אבל דבר אחד יהיה ברור. אם מקצצים את מספר הילדים בפנימיות,

בסופו-של-דבר אותם ילדים יהיו צריכים להיות נתונים לחסדי הקליטה

האחרת, אם ישנה כזאת. לי קשה להעלות על הדעת שתלמיד לא יקלט בפנימיה

אם הוא זקוק לה, בגלל חוסר כסף בסוכנות היהודית לא"י.

תפקידה של המדינה הוא להבטיח שכל ילד בישראל

יקבל את המקסימום שהוא צריך לקבל מבחינת חינוך.

לפני אישור התקציב הבא של הסוכנות היהודית לא"י

מוכרחים ליצור מערכת של פגישות עם הממשלה כדי לדרך בנושא הזה ולקבוע מה

הממשלה מצפה מאתנו, ובמה היא מצפה שלא נטפל? ניצור מצב כזה ששום דבר

לא "יפול בין הכיסאות" ולא משנה מה הוא הנושא; התיישבות, קליטה או

עלית-הנוער. אולי זאת שמחה, אפילו שמחת-עניים, כיוון שהקושי קיים בגלל

הצפי של מספר גדול מאד של עולים שעומד להגיע בשנה הבאה מברית-המועצות.

אם אכן אותם עולים יגיעו לארץ כי אז המשמעות מבחינתו היא השקעה הרבה

יותר גדולה בתקציבי הקליטה והעליה, ואז כמובן נצטרך להוריד את הכסף

ממקומות אחרים.

חבר הנאמנים קבע לעצמו שעליה וקליטה יעמדו

בעדיפות ראשונה של פעולרת הסוכנות היהודית לא"י.



אם יבואו לדוגמה, 100 אלף עולים ארצה, כי אז

נמצא עצמנו במצב כזה שנצטרך להקצות כמעט את כל התקציב העומד לרשותנו

לנושא העליה והקליטה ונצטרך להפסיק את כל הפעילויות האחרות, אלא אם כן

יימצא פתרון-ביניים אחר.

אני חושש מאד שבגלל גל העליה הצפוי, תיפגענה

מערכות אחרות פגיעה שאי-אפשר יהיה להתאושש ממנה בקלות.

כיוון שכך אני סבור והרצוי ביותר הוא למצוא

פתרון-ביניים שיממן את מה שחסר היום,, כדי להבטיח שהמערכות האחרות לא

תחוסלנה כדי שאם מספר העולים ירד בזמן כלשהו, אפשר יהיה לשקם אותן.

אני מאמין שלפחות מבחינתו של חבר הנאמנים לא

צפויה סכנה לסגירתה של עלית-הנוער. אני אישית מתנגד לכך ואומר את דברי

אלה בהזדמנויות שונות בפומבי. אבל ודאי שיהיה בנושא הזה קיצוץ כל זמן

שלא יהיה יותר כסף, ובהנחה שפעילות אחרת תיפסק. אם פעילות אחרת לא

תיפסק כי אז חוששני שתהיה פגיעה הרבה יותר קשה בכל המערכות.
היו"ר ח. מירום
אם מערכת שלמה שהסוכנות נטלה לגביה חלק תתחסל

ויתפנו, לדוגמה, 50 מיליון שקלים לצורך

הפעילויות האחרות, מה לפי דעתך יהיה אז מצבה של עלית-הנוער?
מ. שטרית
אין ספק שאז עלית-הנוער תוכל לעבוד בצורה מלאה

ואפילו להגדיל את מספר הילדים במוסדותיה.

אם יהיה יותר כסף חופשי במערכת כי אז אפשר יהיה להחליט מה לעשות בו,

לפחות יווצר פתח או תהיה עדיפות - - -
היו"ר ח. מירום
אתה מציג בפנינו מצב -של ירידה בנפח הכסף שמגיע

מחוץ-לארץ לצורך ביצוע תפקידיה של הסוכנות

היהודית לא"י. מדובר על 100 מיליון דולר - - -
מ. שטרית
לא לשנה הבאה.

בערך הריאלי, מאז שנת 1984/5, תקציב הסוכנות

היהודית לא"י נפגע כמעט בהיקף של 5070. ערך הכסף שווה ל-5 0% ממה

שיכולנו לעשות בו לפני חמש שנים בגלל הירידה בכמות הכסף, וגם בגלל

השחיקה בדולר עצמו. היתה אינפלציה של כמעט %25 במשך חמש השנים

האחרונות.
ש. הלפרט
צריך לזכור ש--50% מהכסף נשאר בארצות-הברית.
מ. שטרית
בהחלט; בקהילות.
ש. הלפרט
זה דבר חדש?
מ. שטרית
לא.
היו"ר ח. מירום
השאלה הנשאלת בהקשר הזה היא: האם חל גידול בנפח

הכסף שנשאר בארצות- הברית ביחס למה שעובר לכאן?
מ. שטרית
כללית אפשר לומר שכן. מדוע? המגבית בארצות-

הברית במשך השנים שמרה על הערך הריאלי פחות או

יותר. היא עלתה מלפני חמש שנים עד היום בסדר-גודל של למעלה מ-100

מיליון דולר. אלא מה? %50 מהיקף המגביות נשאר לצרכים מקומיים בקהילות

היהודיות בארצות-הברית עבור חינוך יהודי, מרכזים קהילתיים וכל מיני



פעילויות אחרות. יתר הכסף מועבר ל-יו. ג'י .איי. יש לנו שותפים לכסף.

ה-יו . ג'י .איי. איננה מעבירה את כל הכסף לסוכנות היהודית לא"י, אלא גם

לג'וינט וגם לגוף שקולט את להודי ברית-המועצות בניו-יורק.

ככל שמספר היהודים שהגיעו בשנים האחרונות מברית--

המועצות לארצות-הברית עלה, האמריקאים היו צריכים הרבה יותר כסף עב-י-

קליטתם. לכו הם קיצצו בחלק מהתקציב שנהגו להעביר לסוכנות היהודת

לא"י.

היתה ירידה ריאלית גם בכמות הכסף שמגיעה לארץ,

והיתה שחיקה בערך . זאת אומרת שהיום אנחנו אנחנו יכולים

לעשות בכסף שמגיע אלינו - הרבה פחות. כיוון שכף היה צורף לבצע קיצוצים

בכל המערכות, להוציא קליטה ועליה שאליהם כל הכסף מועבר בלי קיצוצים.
ש. הלפרט
מדוע הקיצוץ הגדול ביותר התבטא דווקה בעלית-

הנוער?
מ. שטרית
הוא לא התבטא דלוקה בעלית-הנוער.
ש. הלפרט
במחלקת עלית-הנוער היה קיצוץ של 40%.
מ. שטרית
ממתי?
ש. הלפרט
מלפני שש שנים.
מ. שטרית
אם מלפני שש שנים - כי אז זה הגיוני כיוון שכפי-

שכבר ציינתי בדברי תקציב הסוכנות היהודית לא""

קוצץ באופן ריאלי ב--50%.

בשנה שעברה תקציב עלית-הנוער לא קוצץ בהרבה,

יחסית. במחלקות אחרות הקיצוץ היה הרבה יותר דרסטי. תקציב ההסתדרי-

הציונית, לדוגמה, קוצץ ב-10 מיליון דולר משנה שעברה לשנה.
ש. הלפרט
אם המצב הזה ימשך כי אז אני חושש מאד לכך

שהפנימיות עלולות להתחסל.
מ. שטרית
אני מקווה מאד שלא.
היו"ר ח. מירום
מר הגואל מבקש להשלים את דבריו במספר משפטים.

בבקשה.
ד. הגואל
אני מבקש "לחדד" את דבריו של גזבר הסוכנות

היהודית לא"י ולומר כי הערכים, מבחינת יכולת

הביצוע, אמנם ירדו מהשנים 1984/5 - - -
היו"ר ח. מירום
הם ירדו תרתי-משמע. קיים תהליך של האדרת

הקליטה בחוץ-לארץ והחלשת המפעל הציוני.
ד. הגואל
אני מדבר על מה שמגיע אלינו-, לכאן. אם מדובר

על כ-400 מיליון דולר שהגיעו אלינו בשנים

1984/5, ועל 400 מיליון שמגיעים השנה, הערך הביצועי של הכספים שהגיעו

אלינו השנה היה ב--%40 פחות. לכך גזבר הסוכנות היהודית לא"י התכוון

בדבריו.

אי-אפשר להתעלם בהקשר הזה מתקציב הממשלה לעומת

תקציבה של הסוכנות. עלית-הנוער מטפלת היום ב--%1 מכלל התלמידים, או ב-



%12-%10 מסך-כל בני--הנוער בגילאים הדומים במערכת החינוך הכלליו;.

האחוז, יחסית, קטן, אבל הוא הכהחי לגבי אותה אוכלוסיה שעליה אנחנו

מדברים.

אני רוצה להזכיר לכם שיש לנו 2,600 אתיופים,

כמו-כן בודדים מעליות שונות, ויש לנו גם חניכים מתכניות לעידוד העליה.

מספר בני-הנוער מחוץ-לארץ שנמצאים במסגרות עלית-הנוער היום מתקרב ל-

4,000 מתוך סך-בל המספר הכללי. קחו 4,000 בני--נוער מחוץ-לארץ, כולל

האתיופים, ועוד 2,300 תלמידים ממרכזי נוער, ואז, אם תורידו את שני

המספרים האלה מהמספר הכללי תקבלו את יתר הילדים שאנחנו מטפלים בהם אשר

מגיעים אלינו ממשפחות מצוקה בישראל, והמספר הזה הולך כל הזמו ומצטמצם.

רק 6,000 בני-נוער ישראלים, יוצאי משפחות מצוקה, מטופלים במוסדות עלית--

הנוער; לא יותר.

היו"ר ח. מירום-. בפועל אתם מטפלים ב-6,000 בני-נוער אבל דיברת

קודם לכו על 9,000 פניות - - -
ד. הגואל
אני אומר את דברי אלה רק כדי "להחריף" את

העניין. גם ה-2,600 אתיופים באים במקום בני-

נוער ישראלים ממשפחות מצוקה.

לא התייחסתי בדברי לכל אלה שפנו אלינו ולא

התקבלו למסגרות של עלית-הנוער אבל הדגשתי שחייב להתקיים לגביהם מעקב.

משרד החינוך והתרבות עושה זאת, וגם אנחנו נבצע מעקב כזה.

הקיצוצים בעלית-הנוער לא נעשו רק לגבי תלמידים.

נעשו קיצוצים בעובדי מערכת הוראה, בעובדי מערכת תשירות הפסיכו-סוציאלי,

כאשר מדובר על 100 עובדים שיצאו מהמערכת בשנת הקודמת, והשנה ~ 150.

סך-הכל בשנתיים ירדנו מ-925 עובדים ל-624 עובדים בעלית-הנוער.

היתה ירידה דרסטי ה במערכת ההוראה שלנו כפי שאהם

מבינים.
היו"ר ח. מירום
בכמה קוצץ תקציב עלית-הנוער רק השנה?
ד. הגואל
התקציב כמעט נשאר כמו שהיה. מספר העובדים

שיצא מהמערכת היה זה שהתחייב מהקיצוץ, וכפי

שציינתי התחייבנו לקצץ השנה ב-150 עובדים.

אני מבקש להדגיש שבנושא של הפנימיות חייבים

לעשות תכנון ארוך-טווח. בפנימיות לא מטפלים טיפול שנתי כיוון שאילו

היו נוהגים כך - הטיפול היה מזעזע את המערכת. בכל מקרה ובפני כל

הגורמים הקשורים לעניין, דרשנו להתייחס אלינו מבחינת תכנון ארוך-טווח.

כאשר ילד נכנס לעלית-הנוער הוא נכנס ל-4-5-6 שנים-. לא לשנה אחת. הוא

מתחיל במכינה בגיל 12 או 13, או שהוא מהחיל ללמוד בפנימיה רגילה בגיל

14, ממשיך ללמוד עד גיל 18, ולעתים הוא מגיע עד כיתות י"ג-י"ד. זאת

אומרת שאנחנו מחזיקים את הילדים אצלנו מספר שנים וזה מחייב אותנו לטפל

בהם לא רק מוסרית אלא גם ארגונית כדי שהם לא יזרקו פתאום לרחוב.

כאשר יש אצלנו קיצוץ אנחנו לא קולטים ילדים

חדשים למסגרותינו. אנחנו חייבים להמשיך לחנך את הילדים שנקלטו אצלנו

בשנים קודמות אלא אם כן תינתן החלטה דרסטית לפיה גם מי שנקלטו - יישלחו

הביתה וייקלטו, אולי, במערכות אחרות.

עלית-הנוער, בשיתוף ובראיה-משותפת עם משרד

החינוך והתרבות, במיוחד עם שר החינוך והתרבות, הגיעה לסדר-גודל



אופטימלי של חניכים בשנה שעברה. השנה אנחנו נמצאים בסדר-גודל קטן מזה

האופטימלי הרצוי שהיה בשנה שעברה. המספר האופטימלי צהיך לעמוד, כולל

מספר התלמידים בפנימיות, על כ-15,000 תלמידים.

אני סבור שהמספרים שנקבתי בהם מקובלים ורצויים.

גזבר הסוכנות היהודית לא"י אמר שאנחנו חייבים לבדוק במשותף, גם

בתקציבים של הסוכנות וגם בתקציבי הממשלה, כדי שתהיה תמונה משותפת שתענה

על הצרכים של הנוער שנקלט לשורותינו, כולל נוער במסגרת עליה. הדברים

האלה צריכים להעשות במשותף, ואני, בהחלט, "פתוח" לשיתוף-פעולה כזה.
היו"ר ח. מירום
תודה. רשות הדיבור למר אהרון ברנע, מנהל המחלקה

לחינוך בהסתדרות.
א. ברנע
זה דיון ראשון שאני משתתף בו בנושא הזה ולכן

ברצוני לשאול קודם לכל שתי שאלות-, י. השאלה

הראשונה שלי מתייחסת לתכניות הלימודים ולצד הפדגוגי שכלל לא הוזכרו

במהלך הדיון. הייתי מבקש לדעת איך הנושא הזה נקבע? על-ידי מי? מי

משפיע עליו?

2. השאלה השניה שלי מופנית לגזבר הסוכנות

היהודית לא"י, מר שטרית. בשבילי היתה הפתעה לשמוע שחלק מתקציב המגבית

היהודית או חלק מהכספים שהמגבית אוספת בטענות ציוניות מובהקות בקרב

יהדות העולם - - -
מ? שטרית
מי אמר שהיא אוספת את הכספים בטענות ציוניות

. מובהקות?
ד. הגואל
הכסף לא נאסף בהכרח רק בטענות ציוניות.

הפדרציות אוספות את הכספים לקהילות.
א. ברנע
זאת תשובה על שאלתי .
היו"ר ח. מירום
חלק מאיסוף הכסף הוא של היהודים עבור עצמם.
ד. הגואל
זה לא נחמד, אבל זאת המציאות.
א. ברנע
מה התשובה לשאלתי בקשר תכניות הלימודים?
היו"ר ח. מירום
לא נאריך בנושא הזה כיוון שלא לשמו התכנסנו.
ד. הגואל
אני אענה על שאלתו של מר ברנע בקצרה. החינוך

שעליו מדובר הוא חינוך לאוכלוסיה מייחדת לכן הוא

גם נחשב חינוך מיוחד. יש אצלנו בתי-ספר ופנימיות. בבתי-הספר יש גם
תלמידים אקסטרנים, כמו
כפר בתיה, נעורים, ועוד מוסדות שהם לא רק

מוסדות פנימייתיים. בתי-הספר מבוססים על מערכת החינוך הרגילה פחות או

יותר, עם תכניות העשרה מסייעת מיוחדת, ובמקביל טיפול לילדים. לגבי

החניכים האתיופיים, לדוגמה, קיימת מערכת טיפולית-שיקומית מיוחדת, לא

רק הוראחית-הדרכתית.

מערכות החינוך קיימות בעלית-הנוער בכל הנושא
הטיפולי המיוחד; קרי
הפנימייתי, והקליטה של העליה המיוחדת, ויש לנו

כפי שכבר הזכרתי בדברי שירות פסיכו-סוציאלי וגם יחידה ליעוץ לנוער עולה

שקיימת ,בתוך המערכת של השירות הפסיכו-סוציאלי. זאת המערכת הטיפולית

המיוחדת.
תכניות
יש לנו מרכזיות חינוכיות שבהם שותפים

גם אנשי משרד החינוך והתרבות גם בתחום של ההוראה הכללית וגם בתחום של

החינוך המקצועי. בנושאים האלה אנחנו, בהחלט, שותפים, כאשר אנך



המפתחים, כירון שאנחנו נחשבים גם מערכת נסיונית-חינוכית בהרבה מאז-

פרוייקטים, וזה אולי המיוחד בתכניותיה של עלית-הנוער. היא שמה דגש על

נושאים של קשי-חינוך במיוחד, וחינוכם של עולים, ובהקשר הזה של הדברים

אפשר להביא שוב לדוגמה את האתיופים.
היו"ר ח. מירום
לפני שאני אעביר את רשות הדיבור לחברי הוועדה

אני אטול לעצמי את רשות הדיבור ואומר קודם לכל

לגזבר הסוכנות היהודית לא"י שבכל מה שקשור לקיצוצים, אני מברך עיי מגמה

של הללכה לקראת הורדת מערכת שלמה אחת, על-מנת להחזיק מערכות אחרות.

אני מקווה שאמנם כך תנהגו כיוון שמה שקורה הוא ש"המנה" המשותפת לסוכנות

היהודית לא"י ולממשלה הולכת ומאבדת את ערכה ויוצרת מצבים מדומים חמורים

ביותר כלפי מערכות משותפות. יש פגיעה בהתיישבות, יש פגיעה בקליטת

העליה, ויש פגיעה חמורה בעלית-הנוער.

אם עלית-הנוער, יחד עם הממשלה, יגיעו למסקנה

שהסוכנות היהודית לא"י "מתקפלת" מטיפול בתחום מסויים והוא יעבור

לרשויות ממשלתיות, והממשלה תקבל על עצמה את האחריות, לפחות לא נשחק את

"המשחק המדומה" כאילו הסוכנות אחראית על הנושא אבל למעשה היא איננה

מסוגלת "להרים" אותו.

2. מהדיון הזה עלה נושא מרכזי שלא שמעתי אף אחד

מהנוכחים שיכחיש אותו, והוא שקיימת פליטה של 2,000 ילדים החוצה; לרחוב,

כתוצאה מהקיצוצים. זאת בעית-מדינה חמורה ביותר - - -
מ. שטרית
. משרד החינוך והתרבות לא קולט את הילדים האלה?"
היו"ר ח. מירום
לא. קיבלנו נתונים שאמנם נקלטו כ-1,300 בני

נוער שהיו קודם במערכות של עלית-הנוער, אבל

עדיין נשארו 2,000 בני-נוער שפשוט נפלטו לרחוב.
ש. טלמון
1,300 נקלטו בלי תקציב.
היו"ר ח. מירום
באמת קשה לי להבין איך קלטו אותם.
ש. טלמון
בבחינת-. יש מאין.
היו"ר ח. מירום
אני משוכנע שאתה לא תרמת שום דבר לטובת הנושא

הזה אבל יתכן שהשר שינה את סדרי העדיפויות

במשרדו.
ש. טלמון
הוא לא שינה את סדרי-העדיפויות במשרדו; הילדים

נקלטו ללא תקציב. במונחים של חוק זאת עבירה על

חוק התקציב.
היו"ר ח. מירום
יהיה גרעון?
ש. טלמון
י ודאי. כל המוסדות שקלטו את הילדים

קלטו אותם ללא משאבים, הם יכנסו לגרעון, ולא

רחוק היום שבוועדה הזאת יתקיים דיון בקשר השאלה-. איך מצללים את

המוסדות שקלטו את כל הילדים האלה בלי תקציב?

ממשלת-ישראל לא החליטה מעולם שהיא מקבלת על

אחריותה את כל אותם קיצוצים שהסוכנות היהודית לא"י קיצצה.
ד. הגואל
יש חוק חינוך חובה.
הי ו"ר ח. מירום
אם להיה גידול בעליה של יהדות ברית-המועצות,

ואנחנו כנראה עומדים גם בפני גל קליטה מאתיופיה

כתוצאה מחידוש מערכת היחסים בין ישראל ובין אתיופיה, ואט הסוכנות

היהודית לא"י תידבק במגמתה לטפל קודם כל בילדים עולים על בסיס הגדרת

היסוד שלה, אנחנו צפויים להיקלע למצב כדה שכל אותו "נתח" שטיפל בבני-

שכבות המצוקה בישראל שהיו זקוקים לחינוך פנימייתי - יהיה מחוץ לתיקצוב.

נכון לרגע זה בפני ועדת החינוך והתרבות של הכנסת לא עומד אף גורכ שאומר

שהוא יקח על עצמו את הטיפול בילדים האלה. זאת הדאגה הגדולה ביותר שיש

לנו עשיו והמסקנה הנובעת ממנה היא ואנחנו נמשיך לעסוק בעניין הזה עד

שנקבל תשובה מוסמכת ממשרד החינוך והתרבות או מהסוכנות היהודית לא"י אי

מהאוצר בקשר השאלה; מי יקבל על עצמו את הטיפול באותם בני נוער שאין

תשובה לבעייתם?

אני רוצה שלכולנו יהיה ברור שעלית-הנוער היא

בבחינת נכס לכולנו, אבל איננו יכולים להשלים עם העובדה שחלק מהתלמידים

נזרק לרחוב.

לא נסיים היום את הדיון אלא נמשיך בו ונזמן אליי

את שר החינוך והתרבות ואת נציג האוצר.

מלבד שאלת הילדים שנזרקים לרחוק קיימת בעיה של

יכולת לגבות את החניכים של עלית-הנוער בצוות חינוכי, נושא שמטריד אותנו

מאד.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת שמואל הלפרט.
ש. הלפרט
בלי להיכנס לוויכוח אקדמי בשאלה האם. צריך

להכניס ילד לפנימיה או להמשיך להחזיק אותי בחיק

משפחתו, קיימת עובדה שאי-אפשר להתעלם ממנה והיא שקיימים היום בני--נוער

במצוקה ממשפחות חד-הוריות. בנוסף אליהם יש כיום מאות ילדים שלגביהם

יש צו בית-משפט האומר שחייבים להוציא אותם מהבית, אבל אין לאן להעביר

אותם. אלה לא סיפורים אלא מציאות חיה.

במשך השנים האחרונות מספר החניכים של עלית-הנוער

ירד ב-40% . מ-20.000 ילדים שהתחנכו במוסדוח עלית-הנוער בשנת 1984,

המספר ירד ל-12,000.

אין כל ספק בכך שחלק גדול מהילדים שאין עבורב

מקומות קליטה מיועד לעולם הפשע והעבריינות ואין מי שיתן על-כך את הדיי.

אין עם מי לדבר על הנושא הזה בכלל.

משרד העבודה והרווחה קיצץ גם הוא במספר התלמידים

במערכת הפנימייתית - - -
היו"ר ח. מירום
. השנה נקלטו רק 1760 חניכים חדשים.
ש. הלפרט
במקום 4,000 או 4,500.

אני חושש מאד לגורל הפנימיות בארץ. אם פנימיה

ה"בנויה" על מספר איקס של תלמידים מקוצצת ב--407, היא לא יכולה להמשיך

להתקיים. יש הרבה פנימיות שנסגרות או שעושים הסבה למבנים שלהן - - -

מ. שטרית-. כפר הנוער "ניצנים" נסגר.
ש. הלפרט
יכול להיות שכאשר אנחנו ניזכר שצריך למצוא

לילדים האלה פתרון, לא יהיו מבנים היכן לקלוט

אותם, כיוון שמערכת של מבנים שבנו בעמל רב תרד עד אז לטמיון. מדוע אף

אחד לא נותן את הדעת על-כך?



אם יש קיצוץ כללי של 40% במספר הילדים של עלית-

הנוער, במל גזר החרדי הקיצוץ עומד על 95%- 90% לצערי הרב, ו-אני לא מבין

מדוע? הלתה בנושא הזה החלטה שריתרותית - - -
ד. הגואל
דלברתל על העניין הזה אבל כיוון שאחרת להיכנס

לישיבה לא שמעת את דברי .
ש. הלפרט
בפנימיה לבנות "אור החיים", לדוגמה, בת 1,400

תלמידות, לש קיצוץ של 90%. בבית-ספר מקצועל של

חב"ד או של אגודת-לשראל יש קיצוץ של %90 . מדוע? הוחלט על המוסדות

האלה שהם מוסדות לא ציוניים ואלן לנו אפשרות לשכנע את עלית-הנוער

שבמוסדות האלה לומדלם את כל הללמודים, תולים עליהם את דגל המדינה, אבי"

מישהו פתאום החליט שאלה הם מוסדות אנטי-ציוניים. המצב הזה התהיל לפני

חמש שנים והגיע היום לשיעור כזה שנקלטים במוסדות האלה בין 5%-ל- 10%

בהשוואה למה שהיה נהוג בעבר.
ד. הגואל
לא מדובר על השנה.
ש. הלפרט
לא-, זה תהליך שרווח כבר 4-5 שנים.

אני מבקש להזמין נצלגלם מוועדת החינוך והתרבות

של הכנסת לדיונים שיתנהלו עם חבר הנאמנים על עתיד עלית-הנוער בארץ, בכל

מה ששיך לתקציב של השנה הבאה, ובקשר להמשך קיומם של המוסדות החרדיים,

כרי שנוכל להציג את הנושא בפניהם בכל "חריפותו".
מ. שטרית
הלחה לנו היתנסות לא נעימה בנושא הזה.
ש. הלפרט
אם כך המצב עצוב מאד. אם חבר הנאמנים של

הסוכנות היהודית לא"י מתייחס בצירה כזאת לנציגות

פרלמנטרית - - -
היו"ר ח. מירום
האמת ניתנת להאמר והיא שהיושב-ראש הקבוע של ועדת

החינוך והתרבות של הכנסת הביע דעתו בפני חבר

הנאמנים, אבל הללו לא רצו לשמוע חברים נוספים מהוועדה.

מבחינתך, חבר-הכנסת הלפרט, אני מבקש שתעמוד על

דרישתך. איננו חייבים "להתקפל" בפני חבר הנאמנים. זאת בהחלט זכותנו

לומר שבשנה הבאה אנחנו עומדים על-כך - - -
ד. הגואל
כבר ציינתי בתחילת דברי, קודם שנכנסת לישיבה

חבר-הכנסת הלפרט, שמאחר והמוסדות הדתיים שאתה

מדבר עליהם לא הסבימו לקלוט את הילדים מאתיופיה בעבר, חבר הנאמנלם

החליט "לצאת" מהמוסדות שלא קלטו אח הילדים האלה.

המוסדות שבזמנו כן קלטו את הילדים מאתיופיה, כן

נמצאים על "מפת הקליטה, שלנו.

חבר הנאמנים גם החליט לא לשלוח ילדים אל מעבר

לקו הירוק, לדוגמה. יש מוסדוח מעבר לקו הירוק שבזמנו היתה בהם תמיכה,

כמו: קרית-ארבע, לדוגמה, בה יש אולפנה דתית יוצאת-מן-הכלל לבנות, ואין

אתה קשר יותר.
א. גמליאל
מדוע? בגלל שהיא לא ציונית או בגלל שהיא לא

קיבלה אל שורותיה ילדים אתיופלים?
ש. הלפרט
אם לא בגלל שתי הסיבות האלה כי אז ימצאו כבר

סיבה אחרת. תמיד מוצאים סיבה.

אני מבקש לציין שבזמנו, כאשר הוזמנתי לקבל ילדים

אתיופיים לפנימיות שאני ניהלתי, הודעתי שנהיה מובנים לקלוט אותם בתנאי

אחד; שהם ימלאו את התנאי של הרבנות הראשית של גיור להומרה. הרבנות

דרשה זאת.

איך אפשר לדרוש ממוסד הררי שיקלוט אליו תלמידים

שמבחינת הרבנות הראשית הם חייבים לעבור גיור כהלכת ובסך-הכל מ,ה שביקשנו

היה שהם ימלאו את התנאי הזה? איך מוסד חרדי יכול לקלוט -
מ. שטרית
מדוע אינכם דורשים את הדרישה הזאה מעולי ברית-

המועצות?
ש. הלפרט
אתה לא חושב שיש הבדל בין עולי רוסיה ובין עולים

מאתי ופיה?
מ. שטרית
עולי אתיופיה תיו כיהודים, ואילו רבים מבין

העולים מרוסיה לא יודעים בכלל מה זאת יהדות.
ש. הלפרט
האם לאתיופים יש בכלל מושג על יהדות? הם היו

מנותקים במשך שלושת-אלפים שנה מהעולם היהודי.
היו"ר ח. מירום
הוויכוח המתנהל עתה ביניכם רציני ביותר אולם

אל לנו לנהל אותו כאן ועכשיו.
ש. הלפרט
אני מבקש רק להעלות את האבסורד שבעניין כיוון

שדורשים ממוסד תרדי לקלוט ילדים והמוסד משלב

שהוא מוכן לקלוט אותם בתנאים של הרבנות הראשית, לא של מועצת גדולי-

התורה או כל מוסד אחר. אם הילדים לא ממלאים אחר התנאי של הרבנות

הראשית כי אז אי-אפשר לקלוט אותם מבחינה הילכתית, ואז אומרים לנו

שכיוון שלא קלטנו אותם - לא נקבל תיקצוב.
ד. הגואל
במגדל-העמק ובמספר מקומות אחרים - קולטים ילדים

כאלה.
ש. הלפרט
אתם לא צריכים "לעטוף" את העניין הזה בכל מיני

"עטיפות" אחרות; אפשר היה לומר את הדברים בצורה

ישירה וחד-משמעית.
היו"ר ח. מירום
תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת פארס.
ח. פארס
אינני יכול להבין ש- 2,000 או 3,000 ילדים

נפלטים מהמערכת בגלל 14 או 17 מיליון שקלים.
היו"ר ה. מירום
הממשלה מביאה עכשיו בקשה להגדלת תקציב ל-2,5

מיליארד, וה-15 מיליון לא כלולים בה.
ש. טלמון
ההצעה לתקציב נוסף היא בגדר תיקון טכני.

היינו שמחים אילו היינו יכולים להכניס, במסגרת

של ה-2.5 מיליארד, גם את ה-15 מיליון שקלים האלה, גם את יום חינוך

ארוך, וגם עוד נושאים אחרים.
מ. שטרית
בהזדמנות הזאת הייתי מוסיף ואומר שהאוצר ויתר

בשנה זאת על 2,5 מיללארד שקלים למעסיקים מהביטוה

הלאומי, כ"מתנת-חג". רק לפני חודשיים נתנו מתנה של 480 מיליון שקלים

למעבידים. אני הרווחתי בחודש האחרון 2,5 מיליון דולר. האם יצרתי יותר

מקומות עבודה? כל המעסיקים הרוויחו ישירות כסף לקופתם; 480 מיליון

שקלים. רק לחינוך אין כסף. זה עניין של סדר-עדיפויות.
היו"ר ח. מירום
רשות הדיבור לחבר-הכנסת פארס.
ח. פארס
אני סבור שצריך למצוא את הסכום הזה כדי לקליט

את הילדים; היכן? איך? - צריך לעשות הכל; צריך

ללחוץ. לא יתכן ש-2,500 ילדים יפלטו מהמסגרת החשובה הזאת.
היו"ר ח. מירום
אנחנו נביא את הנושא. גם בפני שר האוצר ישירות
ח. פארס
אם הסוכנות היהודית לא"י איננה יכולה לענות על

הדרישות כי אז צריך למצוא את האחראי על הנושא

הזה. מי אחראי עליי במדינת-ישראל? האם צריך לשלוח נציגים לכווית כדי

לגייס שם כסף לצורך הנושא הזה?

האם המדינה לא צריכה לדאוג לילדיה? לאיזה

ילדים? - ילדי משפחות מצוקה או ילדי עליה?
היו"ר ח. מירום
תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת גמליאל.
א. גמליאל
בנושא של הפנימיות היה ברצוני לומר שפעם אחת

ולתמיד צריך להגיע בעניין הזה לכלל שיוויון.

המוסדות החרדיים קולטים הרבה ילדים מעדות המזרח ממשפחות מצוקה, ויש להם

מוסדות לתפארת שקולטים ילדים ממשפחות הרוסות וממשפחות חלשות והופכים את

בניהם לבחורים לתפארת. לפחות למוסדות האלה צריך לתת תמיכה.
ד. הגואל
"אור-חדש" נמצא בקשר אתנו, והוא אכן מוסד מעולה.

במגדל העמק יש גם כן מוסד נפלא. כפי שכבר אמרתי

חלק מהמוסדות שקיים את הקליטה, מקבל ילדים מעלית-הנוער. מי שסרבו

לקבל את הילדים האתיופיים - "ירדנו" מהם.

הראיה של הדברים מבחינתה של הנהלת עלית-הנוער

היא ראיה פלורליסטית, של סך-הכל מסגרות החינוך, ואני מדגיש בדברי שכל

מסגרת חינוך טובה תקלוט את חניכינו. כמובן שנעדיף לשלוח ילדים

למוסדות יותר טובים.

מערכת החינוך הקיבוצית נחשבת, לדוגמה, למערכת

מעולה; מערכת החינוך הפנימייתית, וחלק מהם הישיבות התיכוניות - מעולות.

כפר-הרואה נחשב לאחד מהמוסדות המפוארים.

יש לנו מאגר של ילדים שאנחנו מכבדים את רצונו.

הוא זה שמחליט להיכן ללכת. איננו מכריחים ילד שרוצה ללכת לפנימית דתית

לעבוה לקיבוץ, או להיפך.
היו"ר ח. מירום
תודה. רשות הדיבור למר שיינפלד.
א. שיינפלד
אני מבקש לומר מספר משפטים כדי שהם יעזרו להבנת

הנושא שעל סדר-יומה של ועדת החינוך והתרבות של

הכנסת. אם לקליטה של 1,500 תלמידים יש תוצאות שמתבטאות בסגירה של

מספר מוסדות - - -
ד. הגואל
או פתיחת בתי-סוהר.
א. שיינפלד
צריך להיות ברור שהתוצאה המיידית שלי אי-קליטה

של הילדים שאנחנו מדברים עליהם היא פליטה של 300

עד 350 עובדים ממעגל העבודה, או לגבי מוסדות אחרים שרק ידללו בהם -

התוצאה היא הגדלת הגרעון. מבחינת הגרעון - ההבדל לא גדול.
היו"ר ח. מירום
תודה. הגענו לסוף הישיבה. אי-אפשר שלא להביע

דאגה עמוקה ביותר מהעובדה שלא ניסתרה שיש כ-

2,500 - 2,000 בני-נוער שנפלטים לרחוב כתוצאה מקיצוץ תקציבה של עלית-

הנוער, וועדת החינוך והתרבות של הכנסת לא תשלים עם עובדה כזאת.

אני מודה מאד לאורחים שהגיעו אלינו לישיבה

והשתתפו בדיון שהיה משולל הטחות אשמה אלא ניסה להצביע על הבעיה ועל

היכולת למצוא לה פתרון.

אני אבוא בדברים עם היושב-ראש הקבוע של הוועדה

כאשר הוא יחזור מחוץ-לארץ ואז נזמן אלינו גם אה שר החינוך והתרבות רגם

את שר האוצר על-מנת להמשיך להתמודד עם הבעיה עד שהיא תבוא על פתרונה.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 10.50

קוד המקור של הנתונים