ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 14/11/1989

גביית תשלומים מהורי התלמידים בגימנסיה הרצליה; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 72

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שלישי. ט"ז בחשון התש"ו , 14.11.89, שעה 09.00.
נכחו
חברי הוועדה מ. בר-זוהר - היו"ר

פ. גולדשטיין

ח. מירום
מוזמנים
ע. סלע - סגן מנהל המינהל, משרד החינוך והתרבות

א. בריק - היועץ המשפטי של משרד החינוך והתרבות

ד"ר כ. יוגב - נשיא הגימנסיה הרצליה

ב. שוהם - מנהל הגימנסיה הרצליה

ז. שילון )

צ. קורן נציגי ועד ההורים של

י. גודוביץ ) הגימנסיה הרצליה

ר. גיא - ועד ההורים הארצי

ב. נסים - משרד החינוך והתרבות
מזכירת הוועדה
ד. אבידר

רשמה: מ. כהן
סדר-היום
שאילתות;

גביית תשלומים מהורי התלמידים בגימנסיה הרצליה.



שאילתות
היו"ר מ. בר-זוהר
אני פותת את ישיבת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. נתחיל בשאילתות

למשרד החינוך.

הגיעה אלי ידיעה על התעללות ופגיעה בתלמידים בבית-ספר, במסגרת

המתיחות וה"טיפול" בחניכים החדשים שמצטרפים לבית-הספר. יש לי פה כל

הפרטים. זה באמת דבר קשה. אני מבקש לקבל על כך דיווח.

בעקבות פרשה קודמת שדיברנו עליה, על ענין הדת בבתי-הספר, הגיעה אלי

עוד פניה. כזכור חבר-הכנסת פרח טיפל בנושא של אפליה עדתית. יש בידי פניה

של בית-ספר שבו מדברים על כך ש"העיקר שיש פה בית-ספר אשכנזי ולא ייכנסו

אליו ספרדיות". אני מעביר את הפניה למשרד החינוך ומבקש לבדוק מה קורה

בבית-הספר הזה ואיך אתם מטפלים בזה.
פ. גולדשטיין
בישיבה הקודמת סיכמנו שנדון על הנושא הזה.
היו"ר מ. בר-זוהר
נכון . אבל אני רוצה לקבל תשובה אם הדבר נכון או לא. זה למכתב של אמא

שכתבה למערכת עתון על מה שקרה לה בבית-הספר.

קיבלתי שאילתה האם ניתן לעשות בחינה פסיכומטרית בשפה האמהרית, של

האתיופים, מאחר שעושים בחינות במספר שפות, אולי אפשר לבחון הם בשפה שלהם.

אני רוצה לדעת מה עמדת המשרד בנושא הזה.
ח. מירום
אני מבקש לדעת מה ההוראות הקיימות במשרד החינוך והתרבות כלפי

מוזיאונים, בכל הקשור לביטוח ן ושמירה על חפצים בעלי ערך כספי הבוה. אני

מתייחס להניבה האחרונה שהיתה במוזיאון לתרבות יפנית בחיפה.

ב. בעבר שאלתי שאילתה בקשר לעיכוב העברת כספים לתנועות הנוער. קיבלתי

תשובה ממנכ"ל המשרד שהואיל ולא נקבתי בשמות התנועות קשה לא להתייחס לענין .

וזה למרות שציינתי שמדובר בשתי תנועות הנוער ההדולות ביותר. אני רוצה

לשאול במפורש! האם לתנועת הצופים הועברו הכספים הדרושים לה והמהיעים לה על

פי לוח התשלומים השנתי?

גביית תשלומים מהורי התלמידים בגימנסיה הרצליה
היו"ר מ. בר-זוהר
אנחנו עוברים לנושא העיקרי שעל סדר יומנו. הביית תשלומים מהורי

התלמידים בהימנסיה הרצליה. נמצאים אתנו נציהי משרד החינוך והתרבות, נשיא

גימנסיה הרצליה ומנהל ההימנסיה, הנציגי ועד ההורים של של בית-הספר ונציהי

ועד ההורים הארצי. אני ביקשתי לזמן ישיבה של הוועדה לנושא זה, מאחר שזה

כמה חודשים שיש מהומה רבה, הם בתקשורת, סביב ענין התשלומים של הורי

התלמידים בהימנסיה הרצליה. שמעתי על פתיחת משא ומתן בין ראשי ההימנסיה

לבין משרד החינוך על קביעת הובה התשלומים, לאחר שההורים סירבו לשלם את

הסכומים ההתחלתיים שנדרשו לשלם.



בהקשר לכך ביקשתי לדעת מה המדיניות של משרד החינוך לגבי תשלומים

נוספים. קיבלתי מהמשרד את החוזר העוסק בענין זה. אני יודע שהם קיימתם

דיונים על קביעת קריטריונים חדשים או גוחודשים לגבי תשלומים חורים, וזה על

רקע של גביית תשלומים פרועה מאד בבתי-ספר. אני מקבל על כך תלונות כל הזמן,

זו היום תופעה כלל-ארצית. אני כמובן לא מקשר את שני הדברים. את הנושא של

גימנסיה הרצליה נבדוק כאן היום. מכל מקום, התרשמתי שבמהלך כל המשא ומתן

שהיה בין משרד החינוך לבין הנהלת הגימנסיה ההורים היו מחוץ לתמונה, הם לא

שותפו בזה. ועד כמה שאני יודע, בכל מה שנוגע לתליין, מה שאנחנו קוראים

החינוך האפור, זה תלוי בהחלטת ההורים ובעמדת ההורים. הם בכלל לא נשאלו על

כך, ובשבוע שעבר הם קיבלו הודעה שלמעשה הנושא סוכם.

הייתי מאד רוצה שנוכל לצאת מהישיבה הזאת בהרגשה שיש הסכמה בין שלושת
הגורמים
הנהלת הגימנסיה, משרד החינוך וההורים. אבל אני רוצה לדעת איך

הדברים התפתחו ולפי איזה נוהל פעלתם. אני מציע שנשמע תחילה את מר עקיבא

סלע, סגן מנהל המינהל במשרד החינוך והתרבות.
ע. סלע
אנחנו ערים בתקופה האחרונה להתעוררות בנושא של תשלומי הורים בבתי

הספר. כתוצאה מקיצוצים שנעשו בתקציב החינוך בשנים האחרונות, כתוצאה מכך

שהם משרד החינוך מעודד מעורבות של הורים בעצם העשיה של בתי-הספר, הועלו

מספר נושאים נוספים שלא היו בעבר במסגרת ה"אינוונטר" של הנושאים שעבורם

קבענו שניתן לגבות תשלומים מההורים. מיד אפרט את סוגי התשלומים שאנחנו

אומרים שניתן לגבות. ואז החלטנו להוציא הוראות מדוייקות לציבור מה מותר

ומה אסור לגבות בבתי-הספר. אני חושב שהם כתוצאה מכך שהוצאנו את ההוראות

והם כתוצאה מכך שיש לחץ גדול מאד של בתי-הספר לתשלומים מההורים, הרבה

הורים פנו לרשויות השונות, למשרד החינוך, לוועדת החינוך, למחוזות שלנו,

כדי לברר האם התשלומים נעשו בצדק.

אני רוצה קודם להתייחס באופן כללי לנושא התשלומים. אנחנו מבחינים

בשלושה סוגים של תשלומים שניתן לגבות במוסדות חינוך. הסוג הראשון הוא מה

שאנחנו קוראים תשלומי חובה. הם נגבים במסגרת אגרת שירותים נוספים. החוק

מאפשר לשר, בהתייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, לקבוע מה הם

השירותים הנוספים שיכולים להינתן בבתי-הספר ומה התעריפים עבור כל שירות

ושירות. למשל שירותי בריאות, חומרי שיכפול, ביטוח וכיוצא באלה דברים

שמנויים בתקנות. אלה תשלומי חובה שמדי שנה המשרד מפרסם מה הם השירותים

וכמה מותר לגבות עבורם במידה שהם ניתנים. זו הקטיגוריה הראשונה. לפני מספר

שנים הכנסנו לקטיגוריה הזאת גם את ענין הטיולים, כי ראינו את זה כחלק

אינטגרלי של תכנית הלימודים, ואמרנו שעבור טיול מותר לגבות כתשלום חובה את

הוצאות הנסיעה וכניסה לאתרים.
היו"ר מ. בר-זוהר
האם קבעתם לזה הם תקרה?
ע. סלע
לא. קבענו תקרה לגבי מספר ימי טיול. יש חוזר מנכ"ל שקובע לגבי כל

כיתה וכיתה מה רדיוס הטיולים, מה מספר הימים. אבל לא קבענו למשל שנסיעה

מירושלים לחיפה לא תעלה על 20 שקלים.

הסוג השני הם תשלומי רשות. הקטיגוריה הזאת מתחלקת לשנים: האחד, תרומת

ההורים. משרד החינוך בהתייעצות עם ועד ההורים המרכזי קובע מדי שנה תעריף
המוגדר כתרומת הורים. ואני מדגיש
תרומה ולא חובה.
פ. גולדשטיין
מה זאת אומרת שמשרד החינוך קובע מה יהיה שיעור תרומת ההורים? אם אני

רוצה לתרום אלף שקלים לבית-הספר, האם מישהו יעצור בעדי?

א, בריק;

כן.
ע, סלע
יש מגבלות. למשל, לשנת הלימודים התש"ן קבענו 14 שקלים. אחרת,. ברגע

שאנחנו אומרים להורים לתרום, בלי לקבוע סכום, אנחנו יודעים שיש לחץ חברתי,

ויש הורים שאינם יכולים לעמוד בלחץ הזה.

פ. גולדשטיין;

וכשיש תקרה, האם אין לחץ חברתי?
א. בריק
לחץ חברתי הוא שאחד יתן אלף שקלים ואחד י תן עשרים שקלים, ותהיה הרגשה

לא נוחה.
פ. גולדשטיין
מה התקרה?
ע. סלע
התקרה היום היא 14 שקלים לתלמיד לשנה. אנחנו טוענים שזה בא להשביח את

הלימודים בבתי-הספר. זה לא סכום גבוה, ואנחנו ממליצים לשלם אותו, אם כי זה

לא תשלום חובה. הורה שאינו רוצה לשלם מסיבות כלשהן, אי אפשר לחייב אותו

לשלם.
היו"ר מ. בר-זוהר
האם אתה בטוח שזה 14 שקלים לשנה להורה?

ע. סלע;

זה הסכום שאנחנו פרסמנו, 14 שקלים.
היו"ר מ. בר-זוהר
אני מבקר בבתי-ספר, מכניסים אותי לחדרי מחשבים, חדרי וידיאו, מראים

לי כל מיני דברים מרהיבים, ואומרים לי! את זה תרמו ההורים. האם את כל זה

עושים בתרומה של 14 שקלים?
ע. סלע
להבי מחשבים באופן ספציפי - במסגרת תרומת ההורים ניתן לבקש תרומה

נוספת או לרכישת המחשבים עצמם או להפעלה הטכנית שלהם.
הי ו"ר מ. בר-זוהר
זה ר7ן להבי מחשבים או גם לגבי וידיאו, למשל?
ע. סלע
רק לגבי מחשבים.
פ. גולדשטיין
ומה התקרה במקרה הזה?
ע. סלע
אין כאן תקרה. הסכומים צריכים להיות מאושרים על-ידי המפקחים

המקצועיים שלנו.
הי ו"ר מ. בר-זוהר
זה מאושר הם גנל-ידי ועד ההורים?
ע. סלע
בוודאי.

הנושא השני בתשלומי רשות הוא גוה שנקרא תכנית ליגוודים נוספת. מדובר גבל

כיתות שבהן וזל חוק לימוד חובה. אם קבוצת הורים רוצה להפעיל תכנית לימודים

נוספת, היא פונה בפרוצדורה המקובלת כפי שפורסמה גנל-ידי המשרד, באמצעות

מנהל בית-הספר אל מי שצריך לפנות. ברגע שהיא מקבלת אישור ניתן להפגניל את

תכנית הלימודים הנוספת במסגרת בית-הספר. הורה שרוצה לקבל את השירות הזה

משלם. הורה שאינו רוצה לקבל את השירות הזה, אי אפשר לחייב אותו. במידה שיש

הורים שילדיהם אינם מקבלים את השירות, בית-הספר צריך לארהן כך את מערכת

השעורים שתכנית הלימודים הנוספת תינתן בסוף היום, כך שלתלמידים שלא שילמו

לא יהיו חללים באמצעו.

הקטיגוריה השלישית היא מה שאנחנו מהדירים כ"מוכר מרצון לקונה מרצון".

אלה סוהי שירותים שבתי-הספר יכולים להציע לציבור ההורים לקנות. למשל,

תלבושת אחידה, תמונת מחזור וכיוצא באלה. רצה ההורה לקנות את השירות הזה -

קונה אותו. לא רצה לקנות, אי אפשר לחייב אותו. ואז, אם מדובר בתלבושת

אחידה, למשל, הוא יכול לקנות אותה בחנות אחרת בעיר. להבי תמונת מחזור, הוא

יכול לוותר על זכותו לקבל אותה.

אלה שלוש הקטיהוריות המרכזיות שאנחנו רואים במסהרת גביית תשלומים.

איך המשרד מפקח על זה? אנחנו מדברים על סדר הודל של כ-3,000 בתי-ספר.

קשה לנו מאד לפקח על כל מוסד ומוסד מה הוא הובה. בשנה שעברה עשינו מבצע

וביקשנו מכל מנהלי בתי-הספר שיעבירו לנו את חוזרי החיובים להורים. במידה

שמצאנו סטיות, העברנו את זה למחוז המתאים כדי שיבדוק וינסה לתקן. אני יכול

לומר שבחלק מבתי-הספר שינו את הבקשות לתשלומים מההורים על פי ההנחיות

שלנו. בחלק ניהלו משא ומתן. להבי מקומות שידענו שהם סוטים מההוראות שלנו,

ניסינו אפילו להפעיל סנקציות. ובשנה שעברה פעלנו נהד מספר בתי-ספר עד כדי

כך שמנענו מהם תשלומים שהמשרד צריך לשלם עד שהם יתקנו את העיוותים בנושא

של תשלומי הורים.



חלק מהמקרים שאנחנו מטפלים בהם, זה על פי בקשות של ההורים, תלונות

שההורים שולחים אלינו, ועל פי זה אנחנו בודקים את התשלומים בבתי-הספר. כך

הגענו הם לבדיקת התשלומים בגימנסיה הרצליה.

אני רוצה בהערת אהב להתייחס לדברי הפתיחה של היושב-ראש. מאחר שראינו

את הנושא של תשלומי הורים כבעיה, קיימנו מספר דיונים בהנהלת המשרד על כל

התחום הרחב של תשלומי הרים. הוקמו ארבעה צוותים לנושאים ספציפיים. הם

אמורים להגיש המלצות שאנחנו מקווים ליישם אותן לקראת שנת הלימודים הבאה.
הנושאים המרכזיים הספציפיים הם
כל הנושא של ספרי לימוד, הם לזה יש

השלכה על תשלומי הורים. הורים נדרשים לקנות ספרי לימוד שלפעמים לא משתמשים

בהם במרוצת השנה. יש בתי-ספר שמחליפים ספרים מדי שנה, ואי אפשר להעביר את

הספרים משנה קודמו!. כל התחום הזה ייבדק על-ידי צוות מקצועי מיוחד.

הנושא השני הוא נושא הטיולים. למרות שיש הוראות די מפורטות בנושא

הזה, אנחנו חושבים שיש פרצות ואנחנו רוצים לסגור אותן . למשל, אולי לקבוע

תעריף הה, כמה כיתה מסויימת יכולה להוציא עבור טיולים. כל הנושא של

"קייטרינג" ולינה בבתי-מלון וכיוצא בזה יידון על-ידי הצוות.

הצוות השלישי יעסוק בכל מה שקשור באחזקת בתי-ספר. הם כאן אנחנו רואים

תופעה שמתחילה בתקופה האחרונה. אם עד לפני מספר שנים ידענו שהרשויות

המקומיות שותפות באחזקת בתי-הספר, היום אנחנו מהלים תופעה שחלק מהרשויות,

בהלל המצוקה התקציבית שלהן, יוצאות מהתחום של אחזקת בתי-ספר. ואנחנו

יודעים אפילו על מספר בתי-ספר שנתקלות בקשיים לרכוש הירים, כי הרשות

המקומית אינה מספקת להם אפילו את המינימום הזה. הם בתחום הזה אנחנו רוצים

לבדוק מה הן חובות השלטון המקומי ומה החובות של המדינה. ובמידה שיהיה

צורך, ייתכן שנצטרך להטיל על הורם נוסף. אבל אי אפשר להשאיר את התחום הזה

פרוץ.

התחום הרביעי הוא תחום שהולך ומתרחב בתקופה האחרונה, זה כל מה שקשור

בהפעלת "סל תרבות" בבתי-הספר. נוסף לתכנית הלימודים, בתי-הספר מפעילים
היום "סלי תרבות" למיניהם
ביקורים בתיאטרון, קולנוע, מוזיאונים. אינני

אומר שיש פרצות, אבל יכול להיות שיש מקום שהמשרד יתן הוראות יותר

מדוקדקות, והצוות יגבש עמדה בענין זה.
פ. גולדשטיין
אמרת שיש 3,000 בתי-ספר ושאתם אינכם יכולים לבדוק מה נעשה בכל אחד

מהם. האם יש לכם איזה נוהל להבי פניות של הורים? כאשר הורים פונים ומבקשים

לבדוק נושא כלשהו, איך אתם מתייחסים לזה?
ע. סלע
עד לפני שנה הורה יכול היה לפנות לכל הורם במשרד, ואז היו מנתבים את

זה. החל מהשנה שעברה, כתוצאה מהמודעות שלנו, הורינו לכל מנהלי המחוזות

שיפעלו באופן אישי לבדיקת כל תלונה על הנעשה בבית-ספר שמנהל המחוז אחראי

עליו מבחינה טריטוריאלית.
פ. גולדשט י י ו
בסעיף 10 במכתב של ועד הורי החטיבה העליונה בהימנסיה הרצליה הם

מלינים על כך שהם שלחו 15 מכתבים לכל מיני הורמים ולא קיבלו אף תשובה, עד

שהם ההיעו לוועדת החינוך.
ע. סלע
להבי גימנסיה הרצליה אתייחס באופן ספציפי. קורה שהורה לא שבגב רצון

מהתשובה, אבל בדרך כלל אנחנו נותנים תשובה. יכול להיות שבהתחלה היא לא

מניחה את הדעת וצריך לנהל משא ומתן .
פ. גולדשט י י ו
אינני מדבר על סוג התשובה. אני מדבר גבל מתן תשובה.
ע. סלע
אני מגיע עכשיו לנושא של גימנסיה הרצליה. לקבי גימנסיה הרצליה -

למעשה קיבלנו את הפניות כבר בשנה שעברה, וכבר אז היה לנו משא ומתן עם

הנהלת בית-הספר. בהערת אהב אני רוצה לומר שכשאנחנו מדברים על גימנסיה

הרצליה, אנחנו מדברים על הכיתות העל-יסודיות. קיימת היום בעיה של עלות

החינוך העל-יסודי. יש הסכמה הם מצד משרד החינוך, הם מצד משרד האוצר וגם

מצד השלטון המקומי שהתקציבים שמשרד החינוך מעביר על פי הקריטריונים

הקיימים היום אינם מכסים את העלות. כלומר יש בעיה בבתי-הספר העל-יסודיים

שבוודאי תעלה בדיון הזה. אנחנו מנסים בכוחות שלנו להתמודד אתה. להערכתנו

מדובר על תוספות בסדרי הודל של 70 מיליון שקלים שצריכים לההיע לבעלויות של

החינוך העל-יסודי. בשלב זה הן בהרעון. זה מציק להרבה בעלויות, במיוחד

לבעלויות פרטיות כמו הימנסיה הרצליה, שאין רשות מקומית שעומדת מאחוריהן.

כתוצאה מכך נוצר הם לחץ על ההורים. בכל מקרה, בכל הדיונים שקיימנו, הבאנו

לכל הצדדים את דעת המשרד כיום. למרות שאנחנו יודעים שיש בעיה של העלות,

אין שום אפשרות חוקית להלהל את התשלום הזה על ההורה, כל עוד לא שינינו את

החוקים ואת התקנות, וצריך למצוא מקור תקציבי אחר.

לאחר פניות של ההורים קיימנו דיונים עם הימנסיה הרצליה. אהב, אינני

יודע את מספר הפניות של ההורים. ניסינו להלות את הפניות של ועד ההורים

למשרד עצמו. בדרך כלל הפנינו אותן למחוז, וראיתי תשובה אחת לפחות של המחוז

לוועד ההורים. יכול להיות שהיא לא מספקת, אבל היתה תשובה. המדיניות שלנו

היא שהמשא ומתן עם ההורים ייעשה באמצעות המחוז. אחרי זה הודענו שאנחנו

נמצאים במשא ומתן ואין לנו מה להוסיף. אני מניח שכתוצאה מהדיונים האחרונים

נהיע לסיכום כלשהו, ובוודאי שוועד ההורים יקבל את הסיכום הזה.

במשא ומתן שלנו עם הגימנסיה ניסינו קודם כל לבודד ולראות מה הנושאים

השונים שעבורם ההימנסיה מבקשת את התשלומים, בהתאם לשלוש הקטיהוריות

שפירטתי. ההענו למסקנה שמדובר על שני נושאים מרכזיים. נושא אחד הוא אהרת

שירותים נוספים, וכאן מדובר על תשלומי חובה. ברגע שבית-הספר מספק את

השירות, הוא רשאי להבות. מדובר על אגרה בסכום של 98 שקלים.

הנושא השני הוא הנושא של תכנית לימודים נוספת שגימנסיה הרצליה

מפעילה. בתקופה האחרונה ערכנו בדיקה, בדקנו להבי כל מקצוע ומקצוע מה

מתחייב על פי תכנית הלימודים של משרד החינוך ומה ההימנסיה נותנת מעבר לזה.

המפקח בדק הן בתכנית הלימודים והן במערכת השעות, והיום ההענו לסיכום של

מספר שעות להבי כל כיתה וכיתה שההימנסיה נותנת מעבר למה שהמדינה דורשת.

כימו1נו את זה על פי פרופיל הוצאות המורים של הימנסיה הרצליה וההענו למעשה

לסכומים להבי כל כיתה וכיתה.

קיימת עדיין מחלוקת משפטית מסויימת מאיזו נקודה אנחנו מתחילים לספור

את התכנית הנוספת, האם אנחנו מתחילים לספור אותה ממספר השעות שמשרד החינוך

מתקצב את הבעלוו3, או האם אנחנו מתחילים לספור את השעות של התכנית הנוספת

ממספר השעות שמשרד החינוך מחייב את הבעלות ללמד על פני תכנית לימודים. ויש

הפרש של שעתיים להבי כל כיתה.
היו"ר מ. בר-זוהר
כלומר משרד החינוך מחייב, וגונב שעתיים.
ע. סלע
משרד החינוך יא גונב שעתיים. אלא מכיוון שמשרד החינוך התבקש לקצץ

בתקציבו בשנים קודמוות, אנחנו חיפשנו דרכים כדי שהתלמיד ייפגע מה שפחות.
היו"ר מ. בר-זוהר
כלומר אתם מחייבים אותם, ומצד שני לוקחים את השעתיים האלה מפני שלא

נותנים לכם כסף.
ע. סלע
לא. אנחנו אומרים להם מה המגבלות התקציביות. אנחנו אומרים להם באיזה

דרכים אפשר להתייעל. יש בתי-ספר שיכולים להתייעל. למשל, לאכלס את הכיתות

במכסימום התלמידים, לא לפצל להרבה מהמות.
היו"ר מ. בר-זוהר
לאכלס כיתות במכסימום תלמידים זה בניגוד לתקנות אחרות של משרד

החי נוך.
ע. סלע
אני מדבר על מכסימום לפי התקנות.

ובכן יש פער של שעתיים. על פי חוות הדעת של היועץ המשפטי שלנו אנחנו

מתחילים לספור את תכנית הלימודים הנוספת מתכנית הלימודים המלאה שלנו, ולא

משנה מה התיקצוב שאנחנו מתקצבים; ואילו על פי חוות הדעת של היועץ המשפטי

של הנהלת הגימנסיה, הם רוצים שאנחנו נתחיל לספור את תכנית הלימודים הנוספת

ממספר השעות שאנחנו משלמים להם. הפער הוא 62 שקלים להבי כל תלמיד.
היו"ר מ. בר-זוהר
בעצם אתה מחייב את בתי-הספר בתכנית לימודים מסויימת. נניח שלא תיקצבת

אותה והם לא מילאו אותה, כלומר הם לא יכלו לעמוד בדרישות של משרד החינוך.

מי אשם בזה?
ע. סלע
המערכת אשמה.

היו"ר מ. בר-זוהר;

והתלמידים האלה צריכים בסופו של דבר לגשת לבחינות בהרות.
ע. סלע
מדובר לא על לימודי החובה אלא על לימודי הרשות. הפער לא מתמקד במה

שנקרא נקודות לבחינת בהרות; כאן אנחנו מכסים באופן מלא. אבל תלמידים

נדרשים ללמוד הם לימודי רשות. בלימודי הרשות יש פער מסויים.
פ, גולדשטיין
אני רוצה לקחת סיטואציה שיכולה להיות. נניח שיש לי בן בכיתה י"א

בגימנסיה הרצליה. גבל פי מה שאמרת, אני הייתי נדרש לשלם 98 שקלים, (נלד 14

שקלים - אם אני מוכן לשלם, ועוד סכום מסויים למחשבים, אם וכאשר יוטל. לא

יותר מזה. האם זה נכון?
ע. סלע
כן . ותמורת זאת הנהלת הגימנסיה הרצליה היתה צריכה לאפשר לבן שלך,

שלומד בכיתה י"א, לגשת לבחינות בהרות כמקובל במדינת ישראל.
פ. גולדשטיין
ואם ארצה מלאכה או מוסיקה או כדומה, אצטרך לשלם יותר.
ע. סלע
אם תרצה תוספת, תצטרך לשלם.
היו"ר מ. בר-זוהר
יש נקודה שמאד מטרידה אותי, והיא שיש הבדל בין החיוב לבין התיקצוב.

הדעת אינה סובלת את זה. זה לא ייתכן.
ע. סלע
אמרתי שיש הבדל בכלל בין העלות המוכרת על ידינו ובין מה שאנחנו

משלמים. האוצר לא מכיר בזה ולא נותן לנו את התוספת.
היו"ר מ. ברי-זוהר
אתה יודע שכל הורה רשאי לפנות לבג"ץ ולתבוע את משרד החינוך? בדקנו

זאת בנושא אחר.
ע. סלע
לדעתי ההורה לא נפגע מזה. מי שיכול לפנות לבג"ץ זה בית-הספר ולזכות.

אהב, אתמול היה לנו דיון עם השלטון המקומי והם שוקלים ללכת בדרך הזאת. מה

שאני רוצה להדהיש כאן הוא שבהלל החוק אי אפשר להלהל את התשלום הזה על

ההורים.

היו"ר מ. בר-זוהר;

אני רוצה לשאול על כל הנושא של תכנית לימודים נוספת. האם זה לא מחייב

התייעצות מוקדמת עם ההורים? הרי כל הענין הזה מבוסס על שיתוף ההורים. האם

זה לא מחייב שבין בית-הספר לבין ועד ההורים תושה קודם כל הסכמה בנושא הזה?

אני מתייחס הם למקרה של הימנסיה הרצליה.
ע. סלע
אשיב על כך. לפני כן אני רוצה לומר שקיימת בעיה נוספת בבתי-הספר,

שמשתקפת הם בתקציב של הימנסיה הרצליה, וזה מה שאנחנו קוראים בלקסיקון של

משרד החינוך "תלמידי חוץ". ניקח לדוהמה תלמיד שהר בירושלים ולומד בתל-

אביב. הורי התלמיד משלמים ארנונה בירושלים. עיריית ירושלים, בתקציב החינוך



שלה, תומכת בבתי-הספר העל-יסודיים. אבל עיריית תל-אביב יכולה לומר: מכיוון

שהתלמיד לומד אצלי, אני רוצה שעיריית ירושלים תשלם לי את התלק שהיא משתתפת

עבור התלמיד. זה גוה שקורה בקרית-אונו וגבעת-שמואל. כדי שלא תהיה השתוללות

בתחום הזה, אנחנו קבענו לעצמנו סכומים ממוצעים מה העלות של תלמיד בכל רמת

בית-ספר - יסודית, חטיבת ביניים, על-יסודית.
גימנסיה הרצליה אומרת
אנחנו אמנם נמצאים בתל-אביב, אבל אנחנו לא

בית-קפר עירוני ולא נהנים מתקציבי עיריית תל-אביב כמו שבתי-הספר העירוניים

האחרים נהנים, וזה הורם לנו לגרעון , על פי הממוצע שאתם קבעתם. אין מי

שיכסה את הגרעון, לכן אנחנו רוצים להטיל את זה על ההורים. אנחנו אמרנו

שלדעתנו עיריית תל-אביב צריכה לשלם את הסכום הזה. כלומר מאחר שהיא "נהנית"

מגימנסיה הרצליה ושולחת לשם ילדים, אפילו מכריחה לשלוח, ומאחר שהיא גובה

מסים מהורי התלמידים בתל-אביב - אנחנו חושבים שהיא צריכה לשלם את חלקה

לפחות על פי התעריף שלנו, אם לא על פי התעריף שהיא קבעה להבי בתי-ספר

עירוניים. ומכתב בנוסח זה הועבר לעיריית תל-אביב. וביקשנו הם מהנהלת

גימנסיה הרצליה שלפחות לא תחייב את ההורים בתשלום הזה. בשלב זה יש הסכמה.

אני מקווה שעיריית תל-אביב תישא בהוצאה. ומדובר כאן על הוצאה לא קטנה.

להבי הנושא של תכנית לימודים נוספת, אנחנו צריכים להבחין בין תכנית

לימודים נוספת על פי ההגדרה בחוק, שאמרנו כל הזמן שזה חל על חוק לימוד

חובה, כיתות א' - טי, לבין תכנית נוספת להבי כיתות י", י"א, י"ב. זו

תכנית נוספת הניתנת בבתי-הספר העל-יסודיים, המופעלת על פי עקרונות שפורטו

בחוזר מנכ"ל. הם שם הנהלת בית-הספר צריכה לשתף את ההורים, כלומר הפניה

צריכה לבוא מההורים. אנחנו לא שיתפנו את ההורים במשא ומתן מכיוון שהנהלת

בית-הספר אמרה לנו; ההורים שהצטרפו אלינו הביעו את דעתם או הסכמתם ברהע

שבאו לגימנסיה הרצליה שהם לומדים תכנית לימודים נוספת. לית מאן דפליג

שבמידה שאנחנו הכרנו בתכנית נוספת, והורה מסויים אינו מעונין בה - הוא לא

יצטרך לשלם עבורה.
הי ו"ר מ. בר-זוהר
האם הם אמרתם להנהלת הגימנסיה שהיא חייבת לקבל את אישור ההורים

לתשלומים האלה?
ע. סלע
אמרנו להימנסיה הרצליה שבמידה שהורה לא מעונין בתכנית הזאת, ההימנסיה

צריכה או לשתף אותו חינם, או למצוא דרך לאפשר לתלמיד ללמוד בבית-הספר בלי

התכנית הזאת.
היו"ר מ. בר-זוהר
אתם הם אמרתם להימנסיה הרצליה שאם ועד ההורים לא מסכים לתכנית הזאת,

אז ההימנסיה לא יכולה לקיים אותה?
ע. סלע
אני רוצה לומר שהנהלת ההימנסיה הרצליה הודיעה לנו שאין ועד הורים

בבית-הספר.
היו"ר מ. בר-זוהר
האם בדקתם את זה? הרי הם כל הזמן שולחים לכם מכתבים.
פ. גולדשטיין
אתם אפילו עניתם במכתב לוועד ההורים.
ע. סלע
גוי שצריך לומר לנו מיהו ועד ההורים המייצג, זה בית-הספר. בדרך כלל

אין חילוקי דעות. אמרו לנו שאין ועד הורים, אז גם לא שאלנו אותם אם ועד

ההורים שותף או לא.
היו"ר מ. בר-זוהר
אני מציע שלא ניתמם. כבר כמעט חודש אני תובע ממשרד החינוך לבדוק את

הנושא עם ועד ההורים. העברתי שאילתות ופניות, שוחחתי עם מר בנימין אמיר

שיחה ארוכה בטלפון, אחר כך נפגשתי אתו פעם נוספת ודיברתי אתו. מה זאת

אומרת שאין ועד הורים?

ע. סלע;

יש הליך מסויים איך בוחרים ועד הורים בבית-ספר.
היו"ר מ. בר-זוהר
האם ניסיתם לבדוק את הענין? יושבים פה שלושה אנשים שמופיעים כנציגי

ועד ההורים של הגימנסיה.
ע. סלע
אינני בא לפגוע בהם, אבל המחוז בדק את הענין ואמר שבגימנסיה הרצליה

לא נבחר ועד הורים על פי אותו הליך. יכול להיות ששם בחרו ועד הורים בדרך

אחר, או שקבוצת הורים התארגנה ואמרה שהיא מייצגת את ההורים, בהסכמת כל

ההורים. לא בדקתי את זה, על כל פנים ועד ההורים לא נבחר בהליך המקובל.

פ. גולדשטיין;

האם בשנה שעברה היה ועד הורים?
ע. סלע
לא היה.
פ. גולדשטיין
גותי בפעם האחרונה היה ועד הורים בבית-הספר?
ע. סלע
לא בדקתי.
ח. מירום
בחוזר מיוחד לשנת התשמ"ט, בסעיף ב" נאמר שהשר רשאי בתנאים שנקבעו

בתקנות לאשר, לפי דרישת הורי תלמידים באותו מוסד, תכנית לשעות נוספות על

השעות שנקבעו בתכנית הלימודים. זה חוזר שמשרד החינוך הוציא. כאשר אין ועד



הורים, אין מי שעל פי דרישתו אתה יכול לאשר שגבות נוספות. אז על פי דרישתו

של מי אישרת את השעות הנוספות? גבל פי דרישת בית-הספר?
א. בריק
אני רוצה להבהיר את הענין הזה. יש פה איזו טעות משפטית ואני רוצה

להבהיר אותה. התקנות שההורים מצטטים אינן חלות על גימנסיה הרצליה. הן חלות

רק על החינוך הרשמי, כלומר על בתי-ספר של הב/דינה וכדומה. כלומר כל ההליך

הזה שהם מסתמכים עליו, דרישת הורים ואישור וכדומה, אינו חל באופן חוקי על

גימנסיה הרצליה, כלומר על החינוך העל-יסודי.
י. גודוביץ
אני חולק עליך.

א. בריק;

להבי החינוך העל-יסודי נאמר במפורש בחוק שמותר לתת תכנית לימודים

נוספת מכוחה של התחייבות הורים. זה סעיף 6(ד)(ב). כלומר מצד אחד הגימנסיה

איננה חייבת להתייעץ עם ועד ההורים: מצד שני, אפילו אם ועד ההורים יסכים,

כלומר אפילו אם יש בבית-הספר ועד הורים שהומר הכל עם הנהלת המוסד, וזה

הדבר המקובל - זה לא מחייב כל הורה והורה לחוד. יכול לבוא הורה ולומר
לוועד ההורים
כבודכם במקומו מונח, אני לא מוכן לשלם עבור תכנית לימודים

נוספת.
היו"ר מ. בר-זוהר
אתה חוזר ואומר שלמעשה המפתח הוא ועד ההורים.
א. בריק
המפתח הוא הסכמת כל הורה והורה לחוד. יכול לבוא בית-ספר על-יסודי,

להציע להורים תכנית לימודים נוספת שמאושרת על-ידי משרד החינוך והתרבות,

כלומר בגבולות הקיימים. זה היה הוויכוח שלנו עם גימנסיה הרצליה. אהב, לפי

החוק הסכומים האלה בכלל בלתי מוהבלים. זה שאנחנו קבענו סכומים, 10%-15%

מגובה שכר הלימוד שהמשרד משלם - אלו הוראות מינהליות שלנו. החוק מדבר על

התחייבות הורים. מצד אחד יש במערכת הורים שאינם רוצים לשלם, מצד שני יש

ציבור גדול של הורים שמוכנים לשלם סכומים גדולים כדי שהילדים ילמדו. אנחנו

לא מרשים את זה. כלומר אנחנו קבענו תקרות להבי תכנית לימודים נוספת.

הפרוצדורה בחינוך העל-יסודי היא בערך כזאת: בית-הספר בשיתוף עם ועד

ההורים, וזה הדבר הרצוי ביותר, יכול להציע לציבור ההורים תכנית לימודים

נוספת שמאושרת על-ידי משרד החינוך והתרבות. ההורים יכולים להסכים או לא

להסכים, כל הורה בנפרד, להשתתף בתכנית הלימודים הזאת. אם ההורה מסכים -

הילד משתתף. אם לא - אם תכנית הלימודים הנוספת ניתנת באמצע יום הלימודים,

אסור להוציא מהכיתה תלמיד שלא שילם. אם תכנית הלימודים הנוספת ניתנת בסוף

היום, כלומר לאחר שעות הלימודים, הורה שלא שילם ולא מעונין לשלם, וביכולתו

לשלם - הילד לא ישתתף בשעורים האלה. אם אין ביכולתו לשלם, צריך לדאוג לו

והילד ישתתף בתכנית הנוספת. זו בערך הפורמולה החוקית לנושא הזה.

בחינוך הרשמי, כלומר בחינוך היסודי שבו בתי-הספר הם של המדינה

והמורים הם עובדי המדינה וזה חינוך ממלכתי - מה שאין כאן בחינוך העל-יסודי

- שם יש פרוצדורה קצת יותר מסובכת איך מאשרים את תכנית הלימודים הנוספת,

דרישת הורים וכדומה.
פ. גולדשטיין
יש לי הרגשה שהבעיה העיקרית בנושא הזה היא חוסר הידברות בין הנהלת

בית-הספר לבין ועד ההורים. על כל פנים, אליבא דוועד ההורים שנמצא פה, לא

היתה הידברות. אם הנושא הזה ייגמר בישיבה אחת של הוועדה, גוה טוב. אם לא,

ואם יהיו מסקנות ביניים, אני רוצה להציע שיוטל על שני הצדדים להידבר

ביניהם, ואז לכולם יהיה יותר טוב, גם לתלמידים, הם להורים וגם להנהלת בית

הספר.
היו"ר מ. בר-זוהר
תודה. דייר כרמי יוגב, בבקשה.
דייר כ. י וגב
קודם כל, אני מודה על ההזמנה, אם כי לא ידעתי בדיוק מה הנושא, לא

ידעתי מי יהיה נוכח, אבל תיארתי לי שזה קשור בתשלומי ההורים.

אין לי ויכוח עם ההורים. ההורים רוצים לשלם פשוט, וייתכן שבנסיבות

מסויימות הייתי מצדיק אותם. יש לי ויכוח עם משרד החינוך.

אני רוצה לומר הערה על ועד ההורים. לגימנסיה הרצליה אין ועד הורים.

אולי זה רע, אולי זה טוב, אבל אין. אני רוצה לקרוא לפניכם חוזר ששלחו

אנשים שקוראים לעצמם "ועד ההורים של החטיבה העליונה". כתוב בו: "לכל הורי

התלמידים בגימנסיה הרצליה, חטיבה עליונה. בהמשך למודעה שהתפרסמה בעתון

בדבר אי-תשלום דמי הרשמה לחטיבה העליונה וכוי, הריני לעדכן אתכם בהמשך

לפעילותנו בנדון. לאחר פניית ועד ההורים לשר החינוך במברק, ללא קבלת מענה,

ולאחר פגישת הוועדה עם דייר יוגב ומר שוהם, ללא תוצאות, הוחלט לשלוח את

המכתב המצ"ב למשרד החינוך והתרבות עם העתקים למכותבים מטה. אנו מבקשים מכל

הורה המתנגד לפעילותנו זו בדבר תשלום חורג ובלתי צודק, וללא הסברים מהנהלת

הגימנסיה, לחתום על מכתב זה ולהחזירו מיד לנציג ועד ההורים מר ישראל

גודוביץ. הורים אשר לא יחזירו מכתב זה תוך שלושה ימים מיום קבלתו, אנו

רואים אותם כתומכים בפעילותנו זו" . אגב, אין תאריך על המכתב.

אחד ההורים כתב מכתב למר ישראל גודוביץ. אינני מכיר אותו, לא נדברנו
אתו. ובמכתבו הוא אומר
"מבלי להתייחס לתוכן מכתבכם הנני מודיע לכם, ואני

עושה זאת מיד עם קבלת המכתב, אם כי לצערי אינני יודע תאריך משלוחו, כי

הנני מתנגד לפעולתכם. התנגדותי נובעת מחוצפתכם כוועד הורים במוסד חינוכי

לנקוט בהליכים המתאימים למשטר אחר. לפי הוראתכם, שבוודאי איננה חוקית, כל

מי שאינו מתנגד תוך שלושה ימים רואים אותו בחזקת תומך. לצורך הבנת התכסיס

אין צורך לסיים חטיבה עליונה..." וכו'.

אבל אינני רוצה לדבר על ועד ההורים. אני רוצה לדבר על הבעיה כבעיה

כללית, כבעיה ציבורית. ואני מוכרח להצדיק את ההורים שאינם רוצים לשלם. מאז

שנת תשי"ח, כלומר לפני למעלה משלושים שנה, נערך תחשיב על עלות החינוך

התיכון. ומאז תשי"ח אני הייתי חבר בכל הוועדות שקבעו את התחשיב. לפני

כחמש-עשרה שנים ישבנו נציגי משרד החינוך, משרד האוצר, השלטון המקומי

ואני, וקבענו תחשיב של אמת. תחשיב זה היה קיים עד לפני חמש שנים. בכל שנה

בחוברות שיצאו היה פירוט מלא על מה מבוסס התחשיב, והיה פירוט של כל סעיף

וסעיף. נוסף לתחשיב הורשו בתי-הספר באופן רשמי, לפי הצעת האוצר, לגבות

תוספת של ./-10 מההורים, מפני שהתחשיב הוא ממוצע, ויש בתי-ספר שלא מסתדרים

גנם הממוצע הזה, פלוס 5% לפיתוח, להחזרת הלוואות וכדומה. כלומר 15% על

לתחשיב שנקבע.



בחמש השנים האחרונות נעשים קיצוצים בתחשיב של משרד החינוך והתרבות.

הקיצוצים הגיעו לידי כך שוועדה של השלטון המקומי הגיעה למסקנה שחסרים 44%.

ויש פה דו"ח מקיף. אני חושב שחסרים 28%. ההורים אינם אשמים בזה. משרד

החינוך אשם. משרד החינוך נתון ללחצים של האוצר.

הקיצוצים הלכו וגדלו משנה לשנה, וזה הביא לכמה תופעות. קודם כל שינו

תקנים לעובדים שאינם מורים, קבעו פחות עובדים על 100 כיתות וכדומה. לא
אכנס לזה. הפחיתו שעות הוראה
במקום 102 שעות בשלוש השנים י'-י"ב, הפחיתו

ל-95.5, נאמר 96 שעות. אם מחלקים את זה לשלוש, זה 32 שעות בממוצע, או 2

שעות לכיתה בממוצע.

אני רוצה לקרוא לכם מה היו החוזרים בענין זה. ב-19.5.85 היה חוזר

אחד, שדיבר על הפחתה של תקן השעות. אז זה היה בממוצע חצי שעה שבועית.

ונאמר ש"צמצום זה יחול על כל הרכיבים וכוי; היערכות בתי-הספר תונחה לפי

האילוצים של המחוייבות הפרופסיונלית". אני מדגיש את זה בהלל אותה הערה

שמחייבים את בתי-הספר ב-102 שעות, למרות שמתקצבים אותם ב-95.5 שעות.

בשנת 1987 קיבלנו חוזר המדבר על הפחתת שעות תקן . כתוב בו שיש לספוג

שעות אלו על-ידי התייעלות והגמשה של מסגרות לימוד, צמצום הפיצולים, חסכון

במרכיבי עלות שאינם שכר הוראה, ובמידת הצורך - הפחתה במקצועות הבחירה

שמעבר למתכונת המתחייבת ממספר היחידות הנדרש בבחינות הבהרות.

בחוברת שקיבלנו לשנת הלימודים התש"ן כתוב בפירוש שבכיתה י' אנחנו

צריכים 33.5 שעות פרונטליות, בי"א - 32.5, בי"ב - 29.5. בסך הכל זה 95.5

שעות. איך ייתכן שאם מתקצבים אותנו ב-95.5 שעות, אומרים לנו: בכל זאת אתם

צריכים לתת 102 שעות. האם יש לנו בית דפוס לכסף?
היו"ר מ. בר-זוהר
זו פעם ראשונה שאנחנו שומעים על זה היום. זה דבר מדהים.
דייר כ. יוהב
זה דבר מחריד. יש לי רושם שאנשי המינהל הפדהוהי תומכים בעמדת שלנו,

שאי אפשר לדרוש מאתנו לתת 102 שעות, ולקבל רק עבור 95.5.
ע. סלע
ההפרש הוא 60 שקלים לשנה.
דייר כ. יוהב
זה לא מענין אותי. אני מדבר על העקרון . אמרו לי: לך ליועץ המשפטי.

כבר עשרה ימים אינני מצליח להשיה אותו. הוא לא אשם בזה, אבל זו עובדה.

כדי להפחית את העלות, הגדילו את מספר התלמידים בכיתה לצורך התחשיב.

בכיתה ט' יש 39 תלמידים בממוצע ארצי. אם המכסימום הוא 40, איך יכול להיות

שיש 39 בממוצע ארצי? צריך לקחת את השנתון הסטטיסטי ולראות מה הממוצע. רק

על-ידי זה שהעלו בתלמיד אחד לצורך התחשיב, יש הפחתה של 5% בתקציב.

אני רוצה לתת לכם דוגמה איך מקצצים. יש ענין של ציוד לימודי. לפי

התחשיב, ציוד לימודי הוא 3.37 שקלים לכיתה לחודש. האם זה מספיק לגיר?

אבל יש פה הערה שיש בה משום התחסדות: "את מימון שאר הסעיפים שהיו בעבר

בסעיף הציוד הלימודי הכיתתי, כהון ציוד למעבדה, מחליפה החל משנת התשמ"ו

אגרת חומרי לימוד שנגבית מהתלמידים על-ידי הבעלות". נניח שאת כל 97.5



השקלים שאנחנו לוקחים לציוד לימודי מההורים. אבל שכחת שבקשר לכך היתה לנו

רשות להבות תוספת של 10% , 10% תוספת על 2,400 שקלים - זה 240 שקלים. אז

קיצצו לנו 240 ו-97.5, ועכשיו נותנים לנו 3.37 שקלים לחודש לכיתה. אני

שואל אתכם למה זד, יכול להספיק? איך אנחנו נסתדר?

אני רוצה לומר בפשטות: בתי-הספר אינם יכולים לעמוד בגזירות האלו. ואל

תבואו אליהם בטענות. אין זה מקרה שבשנתיים האחרונות כל בתי-הספר במדינה,

כולל העירוניים, חורגים מהמסגרת הזאת. כי ממה נפשך? או שאתה רוצה לתת

חינוך, ואז אתה צריך כסף, או שאתה מתדרדר. זה לא יכול להיות אחרת.

היום חסרים 28% ,לפי דעתי : לפי דעת השלטון המקומי - 44% . במשרד

החינוך כבר שמעתי שמדברים על למעלה מ-20%. אז הבעיה המהותית העומדת לדיון

כאן היא מנין ניקח את הכסף החסר. וזאת לא בעיה של ההורים. ההורים צריכים

לקבל חי נוך טוב.

אני רוצה להרחיק לכת ולומר: אני צופה שבשנים הקרובות האוצר לא יוכל

לתקצב את החינוך התיכון במידה יותר גדולה. אני מניח שהוא אפילו יקצץ יותר.

ואז נשאלת השאלה - והוועדה הזאת חייבת לתת את דעתה על הדבר הזה - מה תהיה

דמותו של החינוך התיכון בארץ.

מראשית השנה שעברה אני מעלה את הבעיות האלו בשיחות עם בנימין אמיר
ועקיבא סלע, וביקשתי מהם
בואו נשב על המדוכה. אני רוצה לעבוד עם משרד

החינוך ולא נגד משרד החינוך. לצערי הרב, ואני אומר זאת באמת בכאב, המשרד

נהה שלא כהלכה. אני יודע שזה ביטוי חריף. יכולתי להשתמש בביטוי יותר חריף.

אני שמח שהיועץ המשפטי תיקן משהו, יש לי חלק בזה, כי בשלב מסויים דרשתי

לשבת עם היועץ המשפטי, ואני אינני משפטן.
בחוברת שההורים מסתמכים עליה כתוב
"תשלומי הורים בשנת הלימודים

התש"ן" . אדם פשוט צריך להבין שמדובר על תשלומי ההורים בכל הארץ, בכל
הרמות. בסעיף הראשון כתוב
"גביה מותרת במערכת החינוך". מה שצריך להבין

מזה הוא מה מותר ומה אסור במערכת החינוך. אבל יש כאן סימן להערה, ובהערה

נאמר: "ההוראות חלות על כל בתי-הספר של החינוך הרשמי". חינוך רשמי הוא

מוחזק על-ידי המדינה או על-ידי רשות מקומית או על-ידי צירוף של הרשות

המקומית והמדינה. בתי-הספר של אורט, עמל, הגימנסיה הרצליה, תיכון חדש,

בית-הספר התיכון שליד האוניברסיטה, בית-הספר הריאלי - אינם חינוך רשמי

לצורך החוק. ומה שכתוב בחוברת הזאת לא שייך לנו בכלל. המשרד הישלה והונה

את ההורים. ועד שאני לא העליתי את זה בפני היועץ המשפטי, לא רצו לשמוע

אותי. איך זה משרד מוציא חוברת כזאת וכותב שזה מחייב את כולם, שעה שהוא

יודע, או לפחות צריך לדעת, שאותנו זה לא מחייב?

היושב-ראש העלה את ענין תכנית הלימודים הנוספת. 99% מהמנהלים אינם

בקיאים בחוק. אני חושב שחלק ניכר מהאנשים במשרד החינוך אינם מכירים את

החוק. אבל בסעיף 8 בחוק חינוך ממלכתי כתוב: "השר רשאי בתנאים שנקבעו

בתקנות לאשר למוסד חינוך רשמי, לפי דרישת הורי תלמידים באותו מוסדיי

וכו'. כלומר מדובר על חינוך רשמי.
היו"ר מ. בר-זוהר
אבל זה תוקן על-ידי מר בריק, מיידרישה" לייהסכמהי'.
א. בריק
זה כתוב כאן .
ד"ר כ. יוגב
מר בריק, אני באתי אליך ודרשתי זאת. אתה זלזלת בדברי. אחר כך קיבלת

את דברי.
היו"ר מ. בר-זוהר
אני מבין היטב את הענין של חינוך רשמי ולא רשמי. מה שאינני מבין זה

להבי תלמיד שנשלח לבית-ספר כזה, שחייב להירשם לבית-ספר כזה. האם לא חל

עליו החינוך הרשמי? זה לא שיש לו ברירה. זה לא שהוא מחליט ללכת ללגמד

בבית-הספר התיכון שליד האוניברסיטה או בגימנסיה הרצליה מרצונו הטוב. אלא
אומרים לו
אתה תלמד בגימנסיה הרצליה. ולא אינך יכול אחר כך להגיד לו:

עליך לא חל החינוך הרשמי. לא שאלו את פיו. אמרו לו! אתה צריך ללמוד שם.

ושם לא נוהמים לפי הכללים הכתובים בחוברת הזאת.
א. בריק
קודם כל, בחינוך העל-יסודי אין אזורי רישום. מי שרוצה ללמוד בגימנסיה

הרצליה יכול לבקש להירשם, והגימנסיה רשאית לא לקבל אותו. כך זה בכל

המדינה.
היו"ר מ. בר-זוהר
אבל בתל-אביב מפנים תלמידים לגימנסיה הרצליה.
א. בריק
לחטיבת הביניים. אבל בכיתות שמעל לחטיבת הביניים זה בית-ספר על-יסודי

שאין בו אזורי רישום. כל תלמיד בוחר את בית-ספרו וכל בית-ספר בוחר את

תלמידיו לפי הרמה של בית-הספר, או לפי הרצון של ההורים לרשום אותם ולפי

הרצון של בית-הספר לקבל אותם. ג/בחינה זו אין שום חובה על אף תלמיד ללמוד

בגימנסיה הרצליה.
ח. מירום
מה באשר לחטיבת הביניים?
א. בריק
לגבי חטיבת הביניים - מפנים לשם תלמידים. אבל פה מדובר בעיקר על

כיתות י'-י"ב.
י. גודוביץ
אבל כשילד כבר לומד בבית-ספר מסויים, הוא לא יעזוב את בית-הספר.
היוייר מ. בר- זוהר
השאלה היתה להבי המעמד הפורמלי המשפטי, לא להבי הענין החינוכי,

שבוודאי לא רצוי שילד יעזוב את בית-הספר.
א. בריק
אני הסברתי את המצב החוקי. אני מדגיש שוב שהם בבתי-ספר על-יסודיים

תכנית לימודים נוספת טגנונח הסכמה של כל הורה והורה. ואי אפשר לחייב הורים,

הם צריכים להסכים. ואי אפשר לא לשתף ילדים. כל הנקודות שציינתי קייגוות

לכאורה הם בבתי-הספר העל-יסודיים. אמרתי שהמשרד בהוראות מינהליות קבע תקרה

לתכנית הלימודים הנוספת בבתי-הספר העל-יסודיים. דהיינו, מאחר שהלימוד

בבתי-הספר העל-יסודיים הוא חינם, כדי שלא יעשו את החוק לחוכא ואיטלולא

ויגבו סכומים הבוהים ביותר, שיחד עם שכר הלימוד שהמשרד משלם זה יכול לההיע

לסכום הבוה מאד, נקבעה תקרה. ההורים לפעמים שוכחים ששכר הלימוד שמשרד

החינוך משלם עבור כל ילד הוא 2,400 שקלים. ואילולא היה חינוך תיכון חינם

כל הורה היה צריך לשלם שכר לימוד של 2,400 שקלים. ובכן המשרד קבע תקרה.

כלומר מתוך הסכום הזה מותר להבות אחוז מסויים עבור תכנית לימודים נוספת.

אם המשרד לא היה קובע תקרה, לכאורה יכול היה בית-הספר לבקש מההורים סכומים

שיכולים לההיע ל-./י50 או 60% הסכום הזה. אנוזנו אמרנו: לא, יש חינוך תיכון

חינם; אנחנו קובעים בהוראות מינהליות מה התקרה שמותר להבות עבור תכנית

לימודים נוספת, מותנה בהסכמת ההורים. הם כאן כל פרוטה מותנית בהסכמת כל

הורה והורה.
דייר כ. יוהב
אני מוכרח לחלוק על היועץ המשפטי. אני חושב שהוא לא דייק. היועץ

המשפטי אמר שמשרד החינוך הוציא חוזרים שהתשלומים לא יעלו על .107. זה לא

נכון. אתה הוצאת חוזר מנכ"ל בשנת התש"מ, נכון לשנת התשיימ בלבד, על 10%

ואמרת שיותר מאוחר תוציא חוזרים נוספים. בשנים התשמ"א, התשמ"ב וכו' לא

הוצאת שום חוזר. לכן אי אפשר לומר שהוצאתם חוזרים המדברים רק על .107.

אבל לא זו הנקודה העיקרית. באותו חוזר של שנת התש"מ, שנניח שהוא חל

היום, לא דיברת על כל הורה, דיברת על ועד ההורים. אז אינך יכול לטעון שלא

ועד ההורים צריך להסכים, אלא כל הורה והורה.

אני רוצה להרחיק לכת ולומר שהמשרד מפלה בין בעלויות. במקרה התהלהל

לידי חוזר של המשרד בחתימתו של עקיבא סלע, ונאמר בו שרשות מקומית ששולחת

תלמיד כלשהו לרשות אחרת, הרשות השולחת תשלם עבור הרעון ממוצע שוטף

לתלמיד, ועבור הוצאות שאינן מכוסות על-ידי התקציב. ולהבי החטיבה העליונה

מדובר על 360 שקלים לתלמיד. זה יצא בחודש יולי. כשהחוזר הזה הגיע אלי
במקרה, באתי למשרד ואמרתי
תראו איזה אבסורד. אילו מר גודוביץ היה הר

ברמת-הן והיה רוצה לשלוח את בנו לעירוני א", אז עיריית רמת-גן היתה משלמת

עבור בנו של מר הודוביץ לעירוני א' 360 שקלים. אם הוא היה לומד בגימנסיה

הרצליה - היא פטורה. איך אתם עושים דבר כזה? מדובר על 360 שקלים, וזה משקף

את ההרעון הממוצע השוטף לתלמיד. אמרו לי: אנחנו נכתוב לעיריית תל-אביב

שהיא תשלם לך. אני רוצה לומר שהם זה לא נכון . החובה לשלם חלה על משרד

האוצר ועל משרד החינוך.

בחוק לימוד חובה, בסעיף 6(ה) נאמר: "השר רשאי בצו להורות כי מי שלא

ניתן לדעת השר להבטיח לימודיו במוסד חינוך רשמי, ילמד במוסד חינוך אחר

ואוצר המדינה ישא בשכר לימודיו במוסד כאמור בתנאים שנאמרו בצו". פירוש

הדבר שכל ילד שלומד אצלנו, האוצר צריך לשאת בהוצאות לימודיו. יש סעיף אתר

המדבר על סדרי הביה, ונאמר בו: "מי שנתקבל לבית-ספר על-יסודי ולומד בו

בהתאם לצו הניתן, יהבו את שכר לימודיו מאוצר המדינהי'. למה אתם שולחים אותי

לעיריית תל-אביב? אוצר המדינה צריך לשלם את זה, כלומר משרד החינוך.

אני רוצה לומר לכם בכנות: תשבו אתם במקומנו. אנחנו חושבים שבשמונים

וחמש השנים שפעלנו לא נפלנו למעמסה על ההורים, לא נפלנו למעמסה על המדינה,

בנינו בנין לתפארת, בנינו הם מוסד שיש לו מוניטין. בשנתיים האחרונות המצב



הולך ומתדרדר. איננו יכולים לעמוד בגרעון של 28%, מה עוד שאנחנו נותנים

שעות נוספות. בחטיבה העליונה מדובר על רבע מיליון שקלים. אבל הם לחטיבת

הביניים מגיע לנו, לפי אותו חוזר, ושם מדובר על 350 אלף שקלים. כלומר

מדובר על סכום של כ-625 אלף שקלים שהיינו צריכים לקבל אילו היינו רשות
עירונית. באתי למשרד החינוך ואמרתי
אם אתם רוצים בקיומנו, תעזרו לנו. אם

לא, אני אצטער על כך. על כל פנים אי אפשר להשאיר אותנו בצורה כזאת.

אני רוצה להצביע על עוד דבר שאינו מקובל עלי, וזה לא ציבורי ולא

אחראי. הראיתי לאנשי המשרד, כולל למנכ"ל הקודם, כמה גובים בתי-הספר, כולל
העירוניים. אגור לי המנכ"ל
אינני יודע על הדברים האחרים. מה זאת אומרת?
היו"ר מ. בר-זוהר
להבי ההביה הזאת - יש לנו התדיינות ממושכת עם משרד החינוך על כל מיני

חוזרים מדהימים שאנחנו מקבלים מבתי-ספר, שמוליכים את ההורים שולל ואומרים

להם! עד שהתלמיד לא ישלם את כל התשלומים הללו הוא לא יירשם לבית-ספרנו. זה

בניגוד לחוק. רק כשזה במקרה נודע לנו, אנחנו פונים למשרד החינוך ואז יש

טיפול.
דייר כ. יוהב
הערה אחרונה. אנחנו לא פנינו לעתונות, לא ההבנו על שום דבר, אפילו

כשאיימו עלינו שיקחו מאתנו את ההכרה. רק פעם מר שוהם אמר: ד"ר יוגב שמטפל

בזה נמצא בחוץ-לארץ. אנחנו רוצים לעבוד בשיתוף פעולה עם משרד החינוך. הא

ראיה שמתחילת שנה שעברה אנחנו נמצאים במהע אתו. אני מציע למשרד החינוך

שידאה לכך שיהיו פחות הדלפות לעתונות, גוה עוד שההדלפות הן חצאי אמת.

בפגישה האחרונה - ויש על כך פרוטוקול בחתימתו של בנימין אמיר - נאמר

שבנימין אמיר ועקיבא סלע יעשו את כל המאמצים תוך שלושה-ארבעה חודשים

מראשית השנה לפתור את הבעיה העקרונית בדרך הולמת. אז אינכם יכולים להגיד

שחייבתם אותנו להחזיר כסף להורים. הרי אנחנו אמרנו לכם שאנחנו רוצים לבוא.

האם אתם חייבתם אותנו? האם זו אמת? האם כך עובדים עם בתי-ספר שאתם צריכים

לשתף אתם פעולה? איך נוכל לשתף אתכם פעולה אם אתם מדליפים חצאי אמת?
היו"ר מ. בר-זוהר
תודה. אני מציע שנשמע עכשיו את נציגי ועד ההורים. מר צבי קורן,

בבקשה.

צ. הורו יי

קודם כל, אני שמח לשמוע סוף סוף מדייר יוהב שבעצם אתנו אין לו חילוקי

דעות, למרות שבאופן רשמי הוא אולי לא מכיר בנו. זאת אומרת הוויכוח הוא

בינו לבין משרד החינוך והתרבות. התוצאה המעשית היא שאנחנו משלמים. ולא רק

היום, אלא מזה שנים רבות. אם דייר יוהב אומר שבשנתיים האחרונות נוצר הרעון ,

זאת אומרת שבשנים הקודמות - בתי למדה שם שבע שנים וסיימה בשנה שעברה -

בעצם עזרתי לו לכסות את ההרעון, והם לבנות בנין לתפארת וליצור שם דבר

מפואר. זה כוסה על-ידי ההורים. בזמנו היתה תרומה בשביל בריכה, והבריכה לא

הוקמה.
היו"ר מ. בר-זוהר
והתרומה לא הוחזרה?
צ. קורן
יא.
דייר כ. יוגב
אף פעם לא ביקשנו לתרום לבריכה.
צ. קורן
אני מוכן להמציא הוכחות, אם תרצו.
היו"ר מ. בר-זוהר
על כל דבר שנאמר בוועדה הזאת אני רוצה הוכחות.
צ. קורן
לפני עשר שנים קראו לזה "תרומת לבנה לבית-הספר". אני יודע זאת באופן

אישי. היום לא קוראים לזה בשם, אבל דורשים סכומים שהם מעל ומעבר. הנהלת

הגימנסיה מבקשת גואתנו 790 שקלים לשנה לכיתה י"א. כל השנים שילמתי עבור בתי

שסיימה בשנה שעברה את כיתה יייב, כמובן עם הצמדה. נוסף לזה, לפני שנתיים

היתה פניה לתשלום נוסף, הם אותו שילמנו, של 140 שקלים עבור סיוד בית-הספר.
דייר כ. יוגב
זו לא אמת.
היו"ר מ. בר-זוהר
האם נדרשתם לכך בכתב או בעל-פה?
צ. קורו
נדרשתי בכתב, ושילמתי. אני מניח שיש לי העתק של החוזר.
ד"ר כ. יוגב
זו לא אמת.
צ. קורן
יתרה מזאת: לפני שנתיים סירבתי לשלם, ואז נאמר לי שאם לא אשלם בתי לא

תקבל תעודה. ביקשתי ראיון עם ד"ר יוגב שהיה אז מנהל הגימנסיה. הוא הסביר

לי שיש הוצאות, שלא את הכל מכסים משרד החינוך ועיריית תל-אביב, שהכיתות

נראות נורא ושהציוד נראה נורא, ושצריך לסייד וכוי. היה שם פירוט של כל

מיני דברים, דמי שיכפול, ניירות וכדומה. הסכום הכולל היה 140 שקלים מעבר

למה ששילמתי כרגיל.
היו"ר מ. בר-זוהר
אבל נאמר לך חד-משמעתית שבתך לא תקבל תעודה אם לא תשלם את הסכום הזה?
צ, קורן
כן . ושילמתי את הכסף.

אני רוצה לחתייחס לענין החינוך הרשמי. אני משפטן במקצועי. יש לי

ויכוח עם מר בריק להבי השאלה האם הימנסיה הרצליה נכללת בהגדרה של חינוך

רשמי או לא. אני חושב שכן. הם בדקתי זאת עם עמיתי. שמעתי את הטיעון של דייר

יוהב לפני שבועיים במשרדו, הוא הרצה בפני את כל הדברים ששמענו כאן ועוד

הוסיף כהנה וכהנה דברים של טעם. הההדרה של חינוך רשמי היא כאשר בית-הספר

מתוקצב על-ידי משרד החינוך ועל-ידי הרשות המקומית. זה המצב לגבי גימנסיה

הרצליה. יש לו ויכוח אם הם מתוקצבים במידה מספקת, אבל לית מאן דפליג ש-85%

מתקציבו הוא מקבל ממשרד החינוך והתרבות. את היתרה הוא אמור לקבל מעיריית

תל-אביב. בפועל הוא לא מקבל את זה. והוא צודק כשהוא אומר שלא נותנים לו.

אבל מבחינה זו הוא נופל להגדרה של חינוך רשמי.
היו"ר מ, בר-זוהר
זאת אומרת שכל הוויכוח הוא על ה-15% שצריכים לההיע מהעיריה?
צ. קורן
כך הבינותי מדבריו של דייר יוהב בשיחה שהיתה לנו לפני שבועיים. שוב,

זו מחלוקת שאינה נוהעת לנו. אנחנו לא צריכים לכסות את הגרעון בתקציב שלו.

לענין ועד ההורים - השנה עדיין לא היתה אסיפת הורים ועל כן לא נבחר

ועד הורים חדש בכל כיתה וכיתה. בשנה שעברה היתה אסיפת הורים בתחילת השנה,

במסגרתה נבחר ועד הורים לכל כיתה וכיתה, וכל ועד הורים, בשיחה בין חבריו,

בחר נציה לוועד הכללי. לא נכתב פרוטוקול. לא כולנו משפטנים, ואינני חושב

שצריך להתפלפל כל כך בענין הזה. אין תקנות בנושא הזה, לא כתוב בשום מקום

איך צריך להיבחר ועד. זה נעשה בצורה וולונטרית. אנשים מתנדבים לזה

ומקדישים לזה זמן .
היו"ר מ. בר-זוהר
כמה אנשים בחרתם לוועד ההורים הכללי מתוך ועדי הכיתות?
צ. קורו
כ-20 אנשים.

היו"ר מ, בר-זוהר;

וזה היה הוועד שכיהן בשנה שעברה כוועד הורים לכל דבר?
צ. קורו
כן .
היו"ר מ. בר-זוהר
ואתם הם ייצגתם את ההורים במשא ומתן עם בית-הספר בכל מיני נושאים?
צ. קורן
בשנה שעברה לא טיפלנו בנושא הכספי. בנושאים אחרים, אם היה צורך,

היינו מכנסים את הוועד העליון. בנושאים כיתתיים טיפלו ועדי ההורים שלי

הכיתות.
היו"ר מ. בר-זוהר
במי תלוי הענין של קיום אסיפת ההורים ובחירת ועדי ההורים?
צ. קורו
בגימנסיה. היא קובעת את התאריך. עד היום, אולי בהלל המחלוקת הכספית,

זה לא נעשה. כך אני משער, אינני יודע לבטח. על כל פנים כבר עברו חודשיים

וחצי מתחילת שנת הלימודים, וההורים עוד לא הוזמנו לאסיפה.

לדברי מר בריק - הם אם בית-הספר לא נכלל בחינוך הרשמי, להבי תכנית

הלימודים הנוספת העמידו אותנו כל השנים בפני עובדה, אמרו לנו: יש לילדים

שלכם שעורי מוסיקה, שעורי תיאטרון וכדומה. טוב ויפה. נוסף לשעורי התיאטרון

אנחנו צריכים לממן את ההליכה לתיאטרון, כי הם זה עולה כסף. ובכן משלמים

עבור המורה שהולך אתם לתיאטרון, כי זה במקום שעור, ונוסף לזה צריך לשלם

100 שקלים עבור ההצהות.
דייר כ. יוהב
מי ביקש ממך 100 שקלים בשביל הצגות תיאטרון?
צ. קורן
בתי שילמה 100 שקלים עבור הצהות שהיא צריכה לראות במסהרת שעורי

תיאטרון .
דייר כ. יוהב
לא 100 שקלים אלא 80.
צ. קורו
כן . ו-20 שקלים בשביל עתון אנהלי. סך הכל 100 שקלים.
דייר כ. יוהב
עתון אנהלי זה משהו אחר.
צ. קורו
במסהרת שעורי מוסיקה היא שומעת את המחזמר "שיער". אינני יודע אם זה

כל כך חשוב בשביל בחינות הבהרות.

אנחנו חיים כל הזמן משמועות. לפני שבוע הודיעו לנו שמאשרים להם חצי

סכום.
הי ו"ר מ. בר-זוהר
האם קיבלתם הודעה על הסכום שעליו ההיעו להסכם עם משרד החינוך?



לא. קראנו בעתונות שיאשרו להם 400 שקלים. אבל אנחנו לא קיבלנו באופן

רשמי שום דבר, איננו יודעים כמה אנחנו צריכים לשלם. הדבר היחיד שאני ראיתי

בעתונות בפעם האחרונה היתה כתבה של עקיבא קלע, שמעבר ל-98 השקלים לא צריך

לשלם ולא כלום. אבל אינני יודע מה המצב. אף אחד לא נתן לנו תכנית נוספת,

אף אחד לא אמר לנו מה התכנית.

לנו אין ויכוח עם הנהלת הגימנסיה. בסך הכל אנחנו מבקשים, ואנחנו

מדברים מם בשם ההורים האמידים - אמנם הם אמידים, אבל הם מרוויחים את כספם

ביושר ולא צריך לפזר אותו - וכמובן הם בשם ההורים הפחות מבוססים. גימנסיה

הרצליה זה בית-ספר אינטגרטיבי, באים לשם ילדים משכונת התקוה, מיד-אליהו,

ולא לכולם יש אמצעים, למרות שדווקא ההורים של הילדים האלה יחסכו מפיהם

ויתנו חינוך לילדים. אבל אינני חושב שאנחנו צריכים לפתור את הוויכוח בין

הנהלת ההימנסיה לבין משרד החינוך בקשר לתיקצוב. שיפתרו את הבעיות בלעדינו.
ז. שילוi
אני רק רוצה לומר למר סלע שוועד ההורים לא קיבל עד היום אף מכתב

תשובה, לא ממשרד החינוך וכמובן לא משום הורם אחר שפנינו אליו.
היו"ר מ. בר-זוהר
מר היא, אני רוצה לשמוע ממך התייחסות הם לנושא הספציפי הזה והם קצת

להבי מה שקורה בארץ כולה, במידה שאתה יודע.
ר. גיא
צר לי מאד על המכתב שד"ר יוגב קרא כאן, של ההורה המתלונן. בחירת ועד

הורים זה הליך דמוקרטי. הוא התלונן על ההליך שבו ההורים פנו לבקש תשובה,

שזה היה מאד לא דמוקרטי ומתאים למשטרים אחרים. אבל זה שלא נותנים לבחור

ועד - יש תקנה של משרד החינוך שאומרת שעד תאריך מסויים צריך לבחור ועדי

כיתות, ועדי הכיתות בוחרים מועצה, וכך הלאה. צריך לשמור על זה. אם רוצים

לחנך לדמוקרטיה, זו הזדמנות להראות לתלמידים איך זה נעשה.

כבר לפני שנתיים שלחנו הערות להבי הביות מהורים שחורהות מהוראות משרד

החינוך. תמיד חוזרים שוב אל אותו חוזר מנכ'יל המפורסם, ותמיד אי אפשר לצאת

מהענין . נכון, לאחרונה עשרות בתי-ספר עוברים לבעלויות חדשות. יש בתי-ספר

שמאוגדים ברשתות עמל, ברשתות אורט, ועוד, ושם מתחילות כל הבעיות. אני מציע

שבאמת יבדקו את הדברים האלה, מה קורה לאותם בתי-ספר שעוברים לבעלויות

חדשות. בתיק שהועבר לפני שבועיים למשרד החינוך, רובו מאפיין את הרשתות

שאינן מקבלות את המרות של חוזר המנכ"ל. מותר לקחת אשראי מההורים בבנק,

מבקשים הוראה בלתי חוזרת לדברים שונים וכוי. יש הרבה דו המאות. שלחנו על כך

מכתבים למשרד החינוך.

יש עוד בעיה. מנהלים רבים כנראה לא כל כך מבינים את המהות של חוזר

המנכ"ל, אם זה מחייב, אם זו תקנה, אם זה מחייב רק את בתי-הספר שמוכרים על-

ידי משרד החינוך או לא וכו'.

בזמנו היה נסיון להוציא מהדורה נסיונית של חוזר מנכ"ל של משרד החינוך

בשיתוף עם משרד הפנים. כי תמיד כשמשרד החינוך אמר משהו, הבעלויות אמרו דבר

אחר. לכן חשבנו שטוב שהדברים יהיו ברורים, שהם משרד הפנים יעמוד מאחוריהם.

מר קוברסקי עמד מאחורי החוברת והם משרד החינוך. ואז יכול להיות שהרשויות

לא יהידו מה שהן רוצות. אנחנו פנינו לעיריית תל-אביב עשרות פעמים על

תלונות של הורים בקשר למה שקורה בבתי-הספר שם. במיוחד היום זה צורם מאד



שהורים בתל-אביב מחזיקים פיזית את המבנה. בית-ספר עירוני ד' גבה עכשיו 50

שקלים לנקיון בית-הספר. אני רואה בחומר שלפני שהם בגימנסיה הרצליה קבו

מההורים בשנת התשמ"ח 140 שקלים לשיפוצים ונקיון.
ד"ר כ. יוגב
זה לא כתוב שם. האם יש לך החוזר?
ר. גיא
החוזר עצמו אינו בידי, אבל יש לי ההערות של ההורים.

הדברים האלה אינם מאפיינים רק את גימנסיה הרצליה. אני כתבתי מכתב למר

יאיר רביד, ובתשובה נאמר לי שלא נתנו דרור למנהלים בבתי-הספר בתל-אביב.

למרות זאת כל מנהלי בתי-הספר בתל-אביב פועלים בענין הזה כרצונם, בחינוך

הרשמי והלא רשמי, ממציאים שיטות שונות של גביה לאחזקת בתי-הספר, פעם הם

קוראים לזה תרומת הורים, פעם קוראים לזה סל תרבות. יש הרבה מאד סעיפים

חדשים. מדי פעם עוקפים את חוזר המנכ"ל שעומד להם למכשול וגובים תשלומים

תחת שמות אחרים.

אני יכול לתת כמה דוגמאות. בית-ספר ביהוד גבה 130 שקלים מתלמידי

כיתות אי תחת השם של קניה מרוכזת, בשיטה שמשרד החינוך עומד מאחוריה. הם

התשובה של מנהל המחוז בענין הזה היתה מדהימה. בתי-ספר בפתח-תקוה גבו 9

שקלים מההורים "למניעת עריכת בזארים". הם אמרו: במקום שבתי-הספר יבזבזו את

זמנם על גביית כספים בבזאר, כל תלמיד ישלם 9 שקלים ולא נעשה בזארים בבתי-

הספר. יש עשרות דוגמאות כאלה. אנחנו מעבירים את המקרים האלה לידיעת משרד

החינוך, רובם מקבלים טיפול. הצוות של עקיבא סלע בהחלט מגיע לרוב המקומות.

הרבה יותר נוח להגיע לאותם בתי-ספר שבהם המרות של משרד החינוך חזקה מאד.

בבתי הספר כמו גימנסיה הרצליה, רשתות אורט ועמל וכדומה, קשה מאד להטיל

מרות על המנהלים.

זה בערך המצב כרגע. אני חושב שהדבר היחיד שהשחית את האווירה בבתי

הספר זה הכסף. ואם כבר הנושא הזה עלה, אולי צריך לחפש דרך אחרת לגביה

מההורים, למשל כמו הארנונה. האזרח יודע שתמורת הארנונה הוא מקבל שירותים

אלה ואלה. אני מציע שגם כאן תהיה אגרה אחת שתהיה מוסכמת על כל הגורמים,

שבית הספר ידע שזה הסכום שמותר לגבות ואסור יהיה לסטות מכך. אחרת ההורים

לא יודעים איפה זה נגמר. מה שמופיע בחוזרים, זה רק חלק קטן מהסכומים

שגובים. מה שגובים עבור הליכה למוזיאון, לתיאטרון, לקולנוע וכדומה - כל זה

לא מופיע בשום מקום. וכך לגבי דברים שונים. המנהלים מומחים בזה.

לפני שבועיים היה בג"ץ של הורה מרמת-גן. הוא הפסיד בו, למרות שלדעתי

ההורה צדק בכל התלונות. לא הכניסו את הבת שלו לשעורי המחשב מפני שהוא

סירב לשלם 10 שקלים עבור החזקת המערכת. ההורה הזה קצת שגה בתהליך. הוא

בעצם לא רצה לא לשלם את 10 השקלים. הוא שילם כבר הכל, למעט 10 השקלים. אבל

הוא אמר! אם המנהל לא יגיד למה ובשביל מה גובים, אני אינני רוצה לשלם.

כשהוא הגיע לבג"ץ נשלפו כל המסמים, עם כל החוקים וההוראות, וההורה הזה

נשחק ביניהם. כי שם היה כתוב שבמסגרת תליין אחרי שעות הלימודים ההורה חייב

לשלם, ואם לא - הילד שלו לא ישתתף. הוחלט שם מאיזו שעה מתחילים את התל"ן .

מנהל בית-הספר קבע שהשעה הרביעית, שבה למדו מחשבים, כבר נחשבה לתליין , כי

הוא גמר את סך הכל השעות במערכת של אותו שבוע. ולא רק זה: שעור המחשב היה

משעה 12 עד 1, ומשעה 1 עד 2 היה שעור התעמלות, שזה כבר שייך לתכנית

הלימודים הפורמלית.

הדברים האלה חוזרים על עצמם. כדאי לטפל בזה פעם בצורה יסודית.
היו"ר מ, בר-זוהר
תודה. ד"ר יוגב, בבקשה.
דייר כ. יוגב
אני רוצה להעיר כמה הערות בקצרה. קודם כל על הענין של 140 השקלים. זה

היה לפני שנתיים או שלוש, וזה היה בחטיבת הביניים, לא בחטיבה העליונה.

הבאנו הצעה לוועד ההורים שנבחר כדין וכחוק על-ידי כל ועדי ההורים של כל

הכיתות בחטיבת הביניים. שאלנו את ההורים האם הם רוצים שבניהם ינקו את

הכיתות או שאנחנו ניקח עובדים. אמרתי להם: אם אתם רוצים שניקח עובדים, זה

צריך לעלות בסך הכל 180 שקלים. אבל מאחר שיהיה קשה להורים לשלם 180 שקלים,

אני מציע שכל הורה ישלם 120 שקלים, אם אתם תאשרו את זה. אחד ההורים אמר:

לא תסתדר עם 120 שקלים, אני מציע שתגבו 140 שקלים. הורה אחד אמר: אל תגלה

את זה לכל ההורים. אמרת י: אין אצלי דבר כזה. זה תשלום עבור נקיון שההורים

קיבלו על עצמם. ההורה שדיבר על 140 שקלים הוא מר גודוביץ, לא אני. הוא

הציע לגבות 140 שקלים. אני אמרת י שאחפש מקורות כדי לסייד את הגימנסיה. אם

תקראו את החוזר ואת ההסכמים בינינו - ואני מקווה שמר גודוביץ יאשר זאת -

לא דובר על סיוד הגימנסיה אלא על נקיון.

אני רוצה להעיר הערה שניה, שטוב שהוועדה הזאת תדע. לפי החוק - יש שני

חוקים הנוגעים בזה - מנכ"ל משרד החינוך והתרבות מדי פעם בפעם יקבע שכר

לימוד. זה לשון החוק. משנת התשמ"ד, כנראה בעצת היועץ המשפטי, מנכ"ל משרד

החינוך והתרבות לא קבע את שכר הלימוד. ולא במקרה. כי ממה נפשך? אם הוא

יקבע שכר לימוד נמוך, אז אני יכול לתבוע אותו לדין . אם הוא יקבע שכר לימוד

אמיתי, אני אוכל במסגרת הזאת להתקיים. אני מבקש לומר שעד שנת התשמ"ג מנכייל

משרד החינוך קבע שכר לימוד, ומשנת התשמ"ד אין שכר לימוד. יש התחמקות מלדון

בזה. והיועץ המשפטי אמר בפגישה שהיתה לנו: אם השר יתייעץ אתי, אני אומר לו

שימשיך גם להבא לא לקבוע שכר לימוד.

הערה אחרונה. לא נוח לי שההורים עומדים מהצד השני של המיתרס. מר שוהם

ואני יכולים לשבת עם כל קבוצת הורים שתרצה בכך. לא היתה קבוצת הורים

שביקשה לשבת אתנו ולא קיבלנו אותה. להיפך, אנחנו הזמנו הורים. צלצלתי

פעמיים למר גודוביץ למרות שלא הייתי שבע רצון מהניסוח שלו, ולא הצלחתי

לתפוס אותו במשרד. אני רוצה שתבינו: את המחיר של הריב בינינו ישלמו בניכם,

תלמידינו. ואני לא מאיים. אין דרך אחרת. אם אתם רוצים לשבת אתנו, בבקשה,

מתי שאתם רוצים. נשב שבעה נקיים.

אני חושב שאתם יכולים להגיש בג"ץ נגד משרד החינוך והתרבות לפי החוקים

האלה, שהוא ישלם את מה שהוא אומר, את ה- 28% . אנחנו לא צריכים להיות משני

צדי המיתרס. וכל החוזרים שלכם אינם תורמים שום דבר. הנקודה היחידה שנשארה ,

פתוחה היום עם משרד החינוך והתרבות היא אם זה מעל 95.5 שעות או מעל 102

שעות. כשאני שמעתי את הדבר הזה, סמרו שערותי. זה לא מתקבל על דעתי.

בלי להיכנס לפרטים, אני חולק על כל מה שאמר היועץ המשפטי בקשר לתכנית

לימודים נוספת בחטיבה העליונה, בחינוך לא רשמי. לא כך כתוב, ואני מרשה

לעצמי לחלוק עליך. אינני חייב לשאול את ההורים בענין הזה. הורה שאינו רוצה

בתכנית לימודים נוספת אינו חייב לשלם. אבל הורה שרוצה בכך חייב לשלם. וכל

מה שאמר היועץ המשפטי שתכנית הלימודים הנוספת צריכה להינתן אחרי שעות

הלימודים, אין שום הוראה בענין הזה.

אני מציע להורים לחשוב על גורל בניהם.
א. בריק
אני רוצה לומד רד, כמה, מלים. אני מאד מכבד את ד"ר יוגב, אנחנו מקיימים

קשר כל- השנים, ואינני- רוצה להתנגש אתו כאן מפאת כבודו. אבל בענינים

משפטיים - ישבנו שעתיים-שלוש ודיברנו על כל הנושאים האלה, הסברתי לו את

הדברים, והתנהל משא ומתן ארוך עם הגימנסיה הרצליה כדי להגיע להבנה מד,

הסכומים שחובה לגבות, מה הסכומים שמותר להציע להורים לשלם עבור תכנית

לימודים נוספת, וכו'.

בנושא שכר הלימוד, הסברתי לו שהסעיף הזה היה קיים בחוק. אבל מאז שאין

שכר לימוד בבתי-הספר, היום יש חינוך תיכון חינם, אין מקום ואין רשות לקבוע

שכר לימוד. יש תשלומים נוספים. יש שכר לימוד שהמדינה למשלמת, 2,400 שקלים

לכל תלמיד לשנה, ויש תשלומים נוספים, שבמקרים קיצוניים הם מגיעים לחלק קטן

מהסכום הזה.
י. גודוביץ
50% זה חלק קטן ?
א. בריק
אנחנו עומדים פה במערכה כפולה, הם עם בתי-הספר וגם עם ההורים.

י. גודוביץ;

אז שיהיה חינוך פרטי.
א. בריק
אמרנו לגימנסיה הרצליה: אלה הסכומים שלדעתנו מותר לבקש מההורים. לגבי

הענין של תשלום עבור תכנית לימודים נוספת, יש סעיף מפורש בחוק לימוד חובה.

כך שכל הדברים כתובים וברורים. לכן אני מציע לדבר לגופו של ענין ולא לנסות

לפרש סעיף זה או אחר בחוק.
ז. שילוו
אני רוצה לומר שאחת הסיבות שהביאה אותנו לכאן היא חוסר ההכרה של

הנהלת הגימנסיה בוועד שלנו. נושא התשלום יצר את העימות עם הגימנסיה, ולא

הגענו לשום נקודת מפגש. אנחנו ביקשנו בדרך הפשוטה והמקובלת ביותר להיפגש

עם הנהלת הגימנסיה. אבל היא אמרה לאורך כל הדרך שלא קיים גוף כזה שנקרא

ועד הורים. זו בעצם הסיבה שאנחנו פה. עד היום מעולם לא הכירו בנו. יותר

מזה, כאשר פרסמנו פניה להורים לשלם את 98 השקלים, שזה תשלום חובה, רכזת

החטיבה אמרה לא להתייחס לזה כלל. כלומר אין בכלל דבר כזה שנקרא ועד הורים,

מחקו את ההערה הזאת מהלוח.

אומרים לנו שכל דבר צריך להיעשות מתוך שיתוף פעולה. אנחנו איננו

רואים את שיתוף הפעולה הזה, לפחות לא מאז תחילת שנת הלימודים הזאת. וזה

בעצם מה שאנחנו רוצים, שיתוף פעולה. שנית, אנחנו רוצים שהתכנית תתקבל מתוך

הסכמה, שתתקיים על פי ההוראות. לא ייתכן שלא יכירו בנו כגוף המייצג את

ההורים, כי בסופו של דבר אנחנו צריכים לשלם את הסכומים האלה, ואין שום

סיבה שלא נשב עם הנהלת בית-הספר. לא להכיר בנו, מצד אחד, ומצד שני גם לא

לזמן את ההורים ולא לבחור ועד חדש - זה לא דמוקרטי.

לבסוף, הייתי רוצה להבין את המשפט שד"ר יוגב אמר, שזה יפגע בתלמידים.
א. בריק
אני רוצה לומר רק כמה מלים. אני מאד מכבד את דייר יוגב, אנחנו מקיימים

קשר כל- השנים, ואינני רוצה להתנקש אתו כאן מפאת כבורו. אבלי בענינים

משפטיים - ישבנו שעתי ים-שליוש ודיברנו על כל הנושאים האלה, הסברתי לו את

הדברים, והתנהל משא ומתן ארוך עם גימזנסיה הרצליה כדי להגיע להבנה מר,

הסכומים שחובה להבות, מה הסכומים שמותר להציע להורים לשלם עבור תכנית

לימודים נוספת, וכוי.

בנושא שכר הלימוד, הסברתי לו שהסעיף הזה היה קיים בתוק. אבל מאז שאין

שכר לימוד בבתי-הספר, היום יש וזינוך תיכון חינם, אין מקום ואין רשות לקבוע

שכר לימוד. יש ונשלומים נוספים. יש שכר לימוד שהמדינה למשלמת, 2,400 שקלים

לכל תלמיד לשנה, ויש תשלומים נוספים, שבמקרים קיצוניים הם מגיעים לתלק קטן

מהסכום הזה.
י. גודוביץ
50% זה חלק קטן ?
א. בריק
אנחנו עומדים פה במערכה כפולה, גם עם בתי-הספר והם עם ההורים.
י. גודוביץ
אז שיהיה חינוך פרטי.
א. בריק
אמרנו לגימנסיה הרצליה: אלה הסכומים שלדעתנו מותר לבקש מההורים. להבי

הענין של תשלום עבור תכנית לימודים נוספת, יש סעיף מפורש בחוק לימוד חובה.

כך שכל הדברים כתובים וברורים. לכן אני מציע לדבר לגופו של ענין ולא לנסות

לפרש סעיף זה או אחר בחוק.
ז. שילוו
אני רוצה לומר שאחת הסיבות שהביאה אותנו לכאן היא חוסר ההכרה של

הנהלת הגימנסיה בוועד שלנו. נושא התשלום יצר את העימות עם הגימנסיה, ולא

ההענו לשום נקודת מפהש. אנחנו ביקשנו בדרך הפשוטה והמקובלת ביותר להיפהש

עם הנהלת הגימנסיה. אבל היא אמרה לאורך כל הדרך שלא קיים הוף כזה שנקרא

ועד הורים. זו בעצם הסיבה שאנחנו פה. עד היום מעולם לא הכירו בנו. יותר

מזה, כאשר פרסמנו פניה להורים לשלם את 98 השקלים, שזה תשלום חובה, רכזת

החטיבה אמרה לא להתייחס לזה כלל. כלומר אין בכלל דבר כזה שנקרא ועד הורים,

מחקו את ההערה הזאת מהלוח.

אומרים לנו שכל דבר צריך להיעשות מתוך שיתוף פעולה. אנחנו איננו

רואים את שיתוף הפעולה הזה, לפחות לא מאז תחילת שנת הלימודים הזאת. וזה

בעצם מה שאנחנו רוצים, שיתוף פעולה. שנית, אנחנו רוצים שהתכנית תתקבל מתוך

הסכמה, שתתקיים על פי ההוראות. לא ייתכן שלא יכירו בנו כהוף המייצה את

ההורים, כי בסופו של דבר אנחנו צריכים לשלם את הסכומים האלה, ואין שום

סיבה שלא נשב עם הנהלת בית-הספר. לא להכיר בנו, מצד אחד, ומצד שני הם לא

לזמן את ההורים ולא לבחור ועד חדש - זה לא דמוקרטי.

לבסוף, הייתי רוצה להבין את המשפט שד"ר יוגב אמר, שזה יפהע בתלמידים.
היו"ר מ. בר-זוהר
ברור שהכוונת היתה מבחינה חינוכית. הכוונה לא היתה לפגיעה אתרת.
ז. שילוו
אבל זה פוגע לאורך כל הדרך, גם כשאנחנו משלמים, ומורים מחסירים,

איננו מקבלים חזרה את השעות האלה.
ע. סלע
אמרתי בתחילת דברי, ואני רוצה להדגיש זאת, שמשרד החינוך אינו מתכחש

לכך שמבוזינת העלות הוא אינו מכסה את החינוך העל-יסודי. לדעתנו אין להטיל

את ההפרש הזה על ההורים. הדיון כאן היה מדוע מטילים זאת על ההורים. אפשר

לקיים דיון, ואני ממליץ על כך, על ההפרש בעלויות בחינוך העל-יסודי, ונבקש

גם את עזרת הוועדה במאבק שלנו עם האוצר בענין הזה.

אהב, אם ציטטו כאן את בנימין אמיר - אנחנו התחייבנו תוך ארבעה תודשים

לפתור את הבעיה או לפחות לעורר את הנושא מבחינה ציבורית, ואנחנו עושים זאת

בכל מקום שאפשר.

בישיבה עם דייר יוהב ב-2 בנובמבר סיכמנו להבי תעריפים להבי כל כיתה

וכיתה. לא פרסמנו את התעריפים האלה רק מפני שד"ר יוהב ביקש לבדוק את הענין

המשפטי בקשר לפער של השעתיים. בכל מקרה, הם לדעת הימנסיה הרצליה - ויש לי

כאן מכתב שלהם - מדובר כאן על סדרי הודל של קרוב ל-200 שקלים בכיתה יי,

270 שקלים בכיתה י"א, 520 שקלים בכיתה י"ב. זו התוספת של השעות הנוספות,

של התכנית הנוספת. אם נוסיף לזה את 79 השקלים, זה פחות ממה שההימנסיה

ביקשה להבות. דייר יוהב כתב לי: הורים ששילמו סכומים העולים על הנ"ל יזוכו

בהפרשים כשהם צמודים למועדי תשלומיהם לגימנסיה. אנחנו ראינו את חובתנו

הציבורית לפרסם לפחות את הדבר הזה. העתונות פרסמה כפי שפרסמה. לנו אין

שליטה על כך.

לבסוף, עם כל הלחץ של התשלומים, אני חושב שיש עדיין בתי-ספר על

יסודיים שעובדים על פי הנחיות, שמלמדים שם על פי תכניות הלימודים, ולא

נוצר שם לחץ לא על-יד י ההורים ולא על-יד י הנהלת בית-הספר, וזה מפני שיש

הידברות בין ההורים לבין הנהלת בית-הספר.
צ. קורן
להבי דבריו של מר סלע ~ האם זאת חובה לשלם את הסכומים האלה?
היו"ר מ. בר-זוהר
לא. אני אהיד מה חובה.

קודם כל אני רוצה להעיר הערה שנוהעת לנושא הרחב יותר. מר סלע, במקרים

רבים קיימת התעלמות במשרד החינוך והתרבות מהביה חריגה בבתי-הספר. אתם

גוצדכם לא יוזמים לטלטל את המערכת שלא תהיה הביה חריהה, אלא אתם מעדיפים

הישה סבילה. כשאנחנו תופסים מקרה כלשהו ופונים אליכם, יש תהובה. אבל עד

שאנחנו תופסים או מישהו אחר תופס או הורה מתלונן, ו-.דברים נמשכים. ובהרבה

מקומות נהרם הם נזק למשפחות, אנשים משלמים בלי לדעת. בשנה שעברה ראיתי

חוזר, העברתי אותו למשרד, שבו היה לוח תשלומים, סכום כזה וכזה, כך וכך
תשלומים, והיה כתוב בו
מי שלא משלם, מי שלא מביא אישור מההזברות, בנו לא

ייכנס לבית-הספר. אם אינני טועה זה היה בבית-ספר באשדוד. והבאנו הם

דוהמאות נוספות.



זו בגניה חמורה ג/אד. הגביה הפרולנה הזאת והם הדבר הנוקף שלמדנו עליו

היום - זה מעמי ד סימן שאלה גדול מאד בענין של חינוך תיכון חינם. זה לא

חיבור תיכון חינם. אני מעדיף את שכר הלימוד המדורה שהיה קיים, ואז כל אוזד

ידגנ מה עליו לשלם. מה שקיים היום זה לא חינוך תיכון חינם. זה הם מאד לא

שוויוני ולא צודק. וכל הכוונות הטובות שמאוזורי זה למעשה הביאו לתוצאה

הפוכה. ומיסתבר היום שאינכם עומדים בכך.

אולי באמת כדאי לבדוק את נושא התשלומים בוועדה משותפת של משרד

החינוך, משרד הפנים והשלטון המקומי, כדי שתיקבע מסהרת, שייקבעו כללים.

היום לא קי ימת מסהרת.

אבל יש דבר שאיננו מקובל עלי בשום פנים ואופן, ואנחנו נקיים על כך

דיון. לא ייתכן להוליך שולל את המדינה הזאת, לחייב את בתי-הספר לתת שעות

ולא לתקצב אותן, לחייב את בתי-הספר ללמד 102 שעות ולתקצב רק 95. זאת לא

בעיה בין דייר יוהב לבין משרד האוצר. זו בעיה בין משרד החינוך לבין משרד

האוצר. זו בעיה שלא צריכה לענין לא אותו ולא את ועד ההורים. יש ממשלה, ולא

ייתכן ששני המשרדים ישחקו ביניהם בענין זה, כאילו לומדים 102 שעות. והרי

זה לא כך. אתם אומרים לבית-הספר: אתה חייב ללמד 102 שעות, אבל לא ניתן לך

את הכסף. האם מנהל בית-הספר צריך להתווכח עם העיריה? זה ענין של משרד

החינוך. בנושא הזה משרד החינוך מוליך אותנו שולל. לא ייתכן לתקצב פחות

ולחייב ביותר. או שתודו שאין לכם כסף ואינכם מסוהלים לתת את רמת הלימודים

הנדרשת, או שלא תחייבו את בתי-הספר.

ע. סלע;

אנחנו מודים בזה. זה כתוב בחוזר. דייר יוהב קרא את זה.

היו"ר מ. בר-זוהר;

אז איזה מין משרד חינוך זה שמודה שאינו יכול לספק את רמת הלימודים

הנדרשת?
ע. סלע
זה משרד חינוך שאין לו כסף, שקיצצו את תקציבו.

היו"ר מ. בר-זוהר;

אז בבקשה ת יאבקו ותמצאו את הפתרון. אבל אל תחייבו אותם אם אין לכם

כסף.
ע. סלע
לא מחייבים אותם.

היו"ר מ. בר-זוהר;

כן מחייבים אותם.

ע. סלע;

לא. כתבנו במפורש שמי שלא יכול לעמוד במסגרת ההתייעלויות, יוריד את

המקצועות.
היו"ר מ.בר-זוהר
ואז הרמה תהיה יותר נמוכה.
ע.סלע
אני הייתי נותן 120 שעות במקום 102. אבלאני אומר: אם הוא לא יכול

לעמוד במסגרת ההתייעלויות שאני קבעתי לו, שיוריד את המקצועות. זה כתוב,

דייר יוגב קרא את זה בבפורש. אלו ההוראות.

היו"ר מ, בר-זוהרף

פשוט, אין לנו כסף, תורידו את הרמה.
ע. סלע
נכון .
היו"ר מ. בר-זוהר
עלי זה לא מקובל. לדעתי זה דבר חמור ביותר. אז מה, מחייב? 95 או 102?
ע. סלע
להבי הלימודים - 95 שעות.
היו"ר מ. בר-זוהר
ו-102 זה איזו שהיא שאיפה היולית לעתיד?
ע. סלע
כן , נכון .
צ. קורו
ומי שלומד 95 שעות יקבל תעודת בהרות?
ע. סלע
כן, עשרות ומאות בתי-ספר עושים את זה.
היו"ר נ/. בר-זוהר
בכל מקרה אסור לגלגל את הדבר הזה על ההורים, בשום פנים ואופן.
ע. סלע
נכון .
הי ו"ר מ.בר-זוהר
בנושא הזה היה פגם. מלכתחילה היה צורך לשתף את ההורים. אני אומר את

זה לגבי כל השלבים, ואני אומר זאת הם למשרד החינוך. עכשיו אתם מודיעים

שישבתם עם ההימנסיה וסיכמתם ביניכם כמה כל אחד ישלם. ומה עם ההורים?



גור בריק, קראת את החוק. גם אם זה לא על פי דרישת ההורים, צריכה להיות

הסכמת ההורים. הסכמת ההורים חייבת להיות בכל מקרה. אז איך אתם מחליטים
בצורה כזאת ומודיעים להורים
נחזיר לכם את מה ששילמתם יותר מדי, אבל זה

הסכום שאתם משלמים. אולי ההורים אינם מוכנים לזה? אולי צריך לשוחח? אולי

אפשר להגיע להבנה? לדעתי מלכתחילה צריך להיות שיתוף של ההורים, ולכן לחצתי

בעניו זה. עכשיו נעשה את זה בשני שלבים. יכולנו למנוע ולחסוך הרבה אנרגיה

וויכוחים בין שני הצדדים אילו שמעתם בקול התבונה והייתם משתפים את ההורים

כבר בשלב יותר מוקדם.

אני מבין את כעסו של ד"ר יוגב על החוזר הזה, יש בו באמת טעם לפגם.

אני גם מבין את הטענה המוצדקת של ההורים שאם לא כונסה אסיפה ולא נבחר ועד,

אין לבוא בטענות על הוועד הקיים. יכול היה להיבחר ועד כבר בתחילת ספטמבר.

כל עוד הוא לא נבחר, מכהן הוועד הקיים. ותבוא עליו הברכה שהוא מתארגן

ופועל בשם ההורים. אינני חושב שלא קיים ועד. ואם משרד החינוך היה קצת פחות

מיתמם בנושא הזה, היה יודע שקיים ועד ואפשר לדון אתו.

אני רוצה לסכם את הדיון, ולמעשה הדברים עלו פה משני הצדדים. מה שסוכם

בין משרד החינוך לבין גימנסיה הרצליה - ועדת החינוך רואה את זה כהמלצה

וכהצעה. אני מבקש מכם שתשבו יחד, נציגי ההורים ונציגי הנהלת הגימנסיה,

ותראו אם ניתן לההיע להבנה. בענין אחד אני מקבל את דבריו של דייר יוגב,

שמהוויכוחים בין משרד החינוך לבין משרד האוצר לא יצא שום דבר, ובינתיים

הילדים יסבלו. משום כך אני רוצה לשמוע כאן הבטחה משני הצדדים שאתם תשבו

יחד על ההצעה שגובשה במשרד החינוך בעקבות השיחות בין הנהלת ההימנסיה לבין

משרד החינוך, תדונו בזה, בהתאם לחוק שמחייב את הסכמת ההורים. ואני מבקש

שבתוך שבועיים נקבל דיווח מה נהמר בנושא הזה. ייתכן שאז תוכלו הם לבחור

ועד. זה לא מפריע, אבל בשלב זה אינני רוצה לפגוע בתלמידים.

אני מבקש הם מהנהלת ההימנסיה והם מוועד ההורים שתיפגשו ותדונו בנושא

הזה לאור המציאות הקיימת שהיא מאד לא מרנינה, ולאור העובדה שהמשרד אינו

מממן חלק מהדברים שלהערכתי הוא חייב לממן. תיפהשו, ואני בטוח שיהיה רצון

טוב משני הצדדים. ואני מאד מבקש עד ה-28 בנובמבר לקבל מכם תשובה לאיזה

הסדר ההעתם, ושתהיה הסכמה בין שני הצדדים, כדי שלא תתחיל כל המערכה מחדש.

כי אני חושש מאד שאם לא תהיעו להסכם בנקודה הזאת, כל הענין יתוזיל מחדש,

שוב יקומו הורים ויגידו שאינם משלמים, ש-520 שקלים זה הרבה בשבילם.

להבי הנושא השני, בענין של השעות, בענין של ההפרש של העלות בין 95

שעות לבין 102 שעות, אנחנו נקיים דיון נפרד. לדעתי המצב הולך ומחמיר

עכשיו, לא משתפר, וינגסו בנו מכל מיני כיוונים. מצד אחד אני שומע הצהרות

מרשימות מאד מחלק מראשי משרד החינוך על העמקה והרחבה של החינוך, ומצד שני

אני רואה שמקצצים.

אני מודה לכולכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה נסתיימה בשעה 11.00).

קוד המקור של הנתונים