ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 06/11/1989

הצורך בשיפור הוראת הלשון הערבית לאוכלוסייה דוברת ערבית בארץ; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 69

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני, חי בחשון התש"ן (6 בנובמבר 1989). שעה 09:00

נ כ ח ו;
חברי הוועדה
מ' בר-זהר - היו"ר

פ' גולדשטיין

ר' זאבי

ת' טובי

יי פרח

ח' פארס

מוזמנים; עי חיידר - מנהל האגף לחינוך ולתרבות ערבים -

משרד החינוך והתרבות

ח' סעדי - מתאמת תכניות לימודים -

משרד החינוך והתרבות

מי אבו-פאנה - משרד החינוך והתרבות

דייר מי חביב אללה - סגן מנהל סמינר למורים ערביים בחיפה

עי קופלביץ - לשעבר מנהל האגף לחינוך ולתרבות ערבים

במשרד החינוך והתרבות

מזכירה; י' גידלי

רשמה; מזל כהן

סדר-היום; 1. שאילתות.

2. הצורך בשיפור הוראת הלשון הערבית לאוכלוסיה דוברת ערבית בארץ.



שאילתות

היו"ר מ' בר-זוהר;

אני פותח את ישיבת ועדת החינוך. הנושא שעל סדר היום: הצורך בשיפור הוראת

הלשון הערבית לאוכלוסיה דוברת ערבית בארץ. לפני תחילת הישיבה, כמנהגנו, נפנה

שאילתות למשרד החינוך. יש לי מספל- שאילתות.

קבלתי עוד מכתב מהורי אכברה. שם הדבר ממשיך להתגלגל. מאז שהיינו שם, לפני

כמעט שנה, יש מלחמה פנימית בלתי פוסקת. אני לא יודע מה יקרה שם בסופו של דבר. האם

הילדים לומדים באכברה? האם נמצא כבר סידור? לפי המכתבים שאני מקבל אין שם משהו

מאורגן.

יש גם בעיה של קטין בשם סלה בסאם ג'ברה מכפר טייבה שנפגע,

לגבי הענין של הר אדר, בשנה שעברה קיימנו מספר דיונים. יש פה תשובה של השר

בעקבות דיון שהיה בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת. בסיכום הדברים אומר שר החינוך:

במהלך שנת הלימודים תש"ן נבדוק פעם נוספת את נושא הלימודים של ילדי הר אדר בהתחשב

בשיקולים פדגוגיים, כלכליים והשתלבות במרחב הגיאוגרפי באזור המועצה האזורית מטה

בנימין ומטה יהודה. אני רוצה לדעת האם נערכת בדיקה כזאת, והאם יש כוונה לפתוה

בית-ספר בשנה הבאה?

יש פה מכתב של הורים בבית הספר גורדון בתל-אביב. יש התמרמרות רבה בקרב חלק

מההורים על שיעורי תפילה והל"ד שהם קבלו. הם גם שלחו חוברת שחילקו לילדים באותה

מסגרת, חוברת של חסידי חב"ד, שבה אומר להם הרבי מלובביץ', שהשנה תהיה לנו שנת

נסים. אני רוצה לדעת, קודם כל לפי איזה תכנית מלמדים? דבר שני, האם כל פרסום של

חסידי הב"ד או חסידי ברסלב או מי שלא יהיה, האם כל פרסום כזה באופן אוטומטי מופץ

בקרב הילדים? האם אין איזושהי בדיקה או סינון? כשמודיעים לילד קטן שהשנה תהיה

שנת נסים, את זה הוא לומד והוא מבין שעל-ידי כך כל הבעיות שלו תיפתרנה, האם זו

באמת הכוונה? האם זה פדגוגי וחינוכי?

יש גם ענין של המשך הסיפור עם בית רבקה.
בי נסים
זה נמצא עכשו בבג"ץ.
היו"ר מ' בר-זוהר
קבלנו תשובה משני גורמים. יש גם פניה של המורה, יש גם מכתב של המנהל. אני

רוצה לחזור ולבקש תגובות על מה שנאמר פה, כי פה נאמרו דברים חריפים מאד, הרבה

יותר חריפים מאלה שעליהם קבלנו תשובה בזמנו. יש פה תשובה של המנהל לדברים של אחת

המורות, שלמעשה לדבריה היא נתבקשה גם לגנות ולמחות נגד רבנים שתומכים בש"ס ובדגל

התורה. כלומר, לא רק שהיא. מזדהה עם העקרונות, אלא שהיא חייבת גם להביע דעות

פוליטיות חד-משמעיות ולהכנס לויכוחים פנימיים בתוך המחנה החרדי. אני מבקש לקבל

תגובה על כך.

יש פה בעיה שמתגלגלת הרבה זמן, לגבי ישובי מועצה אזורית משגב, שלמעשה צריכים

להיות מסווגים כאזורי פיתוח ולא כן. היו המלצות חד משמעיות של אורה נמיר, של נחמן

רז והדבר היה מקובל על כל הגורמים. אני מאד מבקש לקבל על כך תשובה, לדעת מה קורה

עם הסיווג שלהם כאזור פיתוח, כי הרי זה קשור עם מערכת החינוך שם.

פונה אלי פה אדם שאומר שהוא קומפזיטור וש"קול ישראל" הפסיק לשדר את יצירותיו

מסיבה כלשהי. האם הסיבה היא סיבה מקצועית? האם הסיבה היא אחרת? הוא אמנם אומר כמה

כסף הוא רוצה בשביל לפתח את עצמו. אני לא מתייחס לכסף, אבל אני רוצה לדעת מה קורה

שם.



יש עוד פניה מסגן מנהל בית הספר העממי בבקה-אל-גרביה, שטוען שעל רקע נקמנות

פוליטית קיצצו את משרתו. אני רוצה לקבל תשובה מהמפקח מה בדיוק הסיבה.

פ' גולדשטיין;

אני לא יודע באיזו צורה להעלות את זה. אבל יש לי הרגשה שמה שקורה בבני-ברק

בקשר. לספרדים ואשכנזים ממשיך. אנחנו אולי צריכים להידרש לנושא הזה. כי מה שעשה

דייר פרח עשה. המימצאים מימצאים. העובדות עובדות. אבל יש לי הרגשה שהעסק ממשיך

ומישהו דואג לטפטף דלק לבעירה הזאת והיא איננה שוככת אלא מתלבה. אני חושב שזה

בלתי אפשרי ולא יעלה על הדעת. כותבת לי גבי גילה אביקזר דברים שאם הם נכוחים זה

אסון. אבל אם הדברים לא מדוייקים זה אסון מסוג אחר. אולי צריך לקיים דיון בנושא,

להזמין את הגורמים מהחינוך העצמאי ואת כל מי שצריך ולגמור את הפרשה הזאת אחת

ולתמיד.

ת' טובי;

ברצוני לשאול בקשר לבית הספר אום-אל-קטוף. המקום הזה שייך למועצה האזורית

מנשה. אחרי פתיחת שנת הלימודים, באמצע חודש אוקטובר, המועצה עם משרד החינוך סגרו

את כיתה ח' בנימוק שיש פחות מעשרח תלמידים. זה בלי התייעצות ובהתנגדות המועצה

וועד ההורים. הצעד הזה פוגע מאד בתלמידים שהתפזרו ושלחו אותם למקומות שונים.

מתכננים גם לסגור את כיתה ז'. אני בהחלט בעד זה שימשיכו גם בקיבוצים לקיים כיתות

שהם פחות מעשרה תלמידים. רבים הם הכיתות האלה ולא סגרו.

פי גולדשטיין;

יש פתרון. אפשר לאחד עם הקיבוצים.

ת' טובי;

בבקשה, שיבואו לאום-אל-קטוף, שנה כאן שנה שם. אבל הדרישה היא לא לנקוט בצעד

כזה באמצע שנת הלימודים. זו מגמה שקיימת בכמה בתי-ספר ואי-אפשר לעשות צעדים כאלה.

כי מה קורה כאן? האמת היא, שעם סגירת כיונה ופיזור התלמידים, רבים מהם מפסיקים את

הלימודים, כי גם אין הסעה מאורגנת כפי שיש במקומות אחרים. כל אחד ורגליו הוא, כל

אחד והיוזמה שלו והסידורים שלו. זה גורם להפסקת הלמודים.

לכן אני רוצה לפנות למשרד החינוך באמצעות הוועדה, לא רק כדי לקבל תשובה. אני

מתאר לעצמי איזו תשובה הם יתנו, חסכון, קיצוצים וכו'. אבל כאן יש פגיעה ובעצם

גורמים להפסקת הלימודים של התלמידים. אני פונה שישקלו עוד פעם את הענין הזה

ויחזירו את הכיתה הזאת. אני מפנה את השאלה לא רק כדי לקבל תשובה שגרתית אלא שתהיה

כאן בדיקה והיענות לפניית ועד ההורים שיחזירו את הכיתה ולא יסגרו גם את כיתה ז'.

שאלה נוספת, בקשר למצב הכיתות בקלנסואה. עם פתיחת שנת הלימודים מתברר שאין

מספיק חדרים מתאימים. יש כמה צריפים שקשה ללמוד בהם וילדים לומדים תחת כיפת

השמים. מה התכנית לשנות את המצב ולהיענות לדרישה האלמנטרית שתלמידים ילמדו בכיתה

מתאימה, כמו כל הכיתות הנורמליות?

אני שמח ששר החינוך יוזם ופועל להחזרת יום חינוך ארוך והוא הבטיח שכבר בשנה

הבאה יתחילו להחזיר כ-30 אלף שעות בבתי-ספר בישובי הספר ובעיירות הפיתוח. אני

רוצה לברך על זה ורוצה שיחזירו את כל מה שהורידו. אבל אני שואל, האם אין מחשבה

להחזיר יום חינוך ארוך בבתי הספר הערביים? מה התכניות לגבי זה?
י י פרח
אני רוצה להתייחס לדברים של חבר-הכנסת גולדשטיין. כל גילאי חובה בבית הספר

היסודי שובצו. זה הישג גדול. כולם לומדים, אין אחד שנשאר בחוץ. הלחצים שיצרתי שגם

ילדים בגן יתקבלו, אותם לא קיבלו לבית הספר. התקבלו 13 ילדים פרט לאחד, הם לומדים

בגן אבל הם לא הכניסו אותם למסגרת הכללית הרגילה אלא פתחו להם כיתה נפרדת. השבוע

קבעתי שאני בא לבקר, לראות עין בעין ולדווח אם אמנם זה נכון ומה קורה.

אחרון, מנהל בית הספר שדברנו על פיטוריו, קבלתי הודעה בכתב מהמנכ"ל שהוא

הושעה. כנראה שהשעיה זה לא הוצאה מעבודה, כי עדין האדם מתפקד. האיש הזה, דוד שור,

מתעמר בעמר, זה שניווט את כל הנושא הזה. הוא התעמר בו, באנשיו ובכולם. אני אהיה

שם ביום חמישי בבוקר ואדווח לכם.
הי ו "ר מ' בר-זוהר
ובעקבות זה נקיים דיון בוועדה.
ח י פארס
בישיבה מיוחדת שנקבעה לרגל פתיחת שנת הלימודים, כשהשר כיבד אותנו בנוכחותו

כאן, העליתי שאילתה בענין בית ספר אכברה שנסגר.
הי ו "ר מ' בר-זוהר
כבר העליתי את הנושא של אכברה.
ח י פארס
אפשר לדעת מה העלית? יכול להיות שאני מעלה עוד נושא.
הי ו "ר מ' בר-זוהר
שיש בעיות וויכוחים בין ועדי ההורים ושהתלמידים בינתיים נפגעים. אני רוצה

לדעת מה קורה עם הילדים באכברה, אני רוצה לדעת אם יש פתרון חלופי.
ח י פארס
אתמול הייתי באכברה. מחצית הילדים באכברה לומדים בטובה ולא כולם מרוצים

מהלימודים בטובה. חלק מההורים מעדיף שהילדים ילמדו בגוש חלב. כמובן כולם היו

מעדיפים שהתלמידים ישארו באכברה. אבל אמרתי שזה מקרה אבוד עכשו לפי מה שאני רואה.

קבלתי מכתב מהמנכ"ל החדש, שיש מקום לשקול פתיחת גן חובה וכיתות אי ו-ב' באכברה.

האם נעשה דבר בענין? יש שם בתי מגורים עם חדרים גדולים. יכולים להכניס לשם

בינתיים את ילדי גן חובה וכיתות אי ובי עד שתתבצע התכנית של משרד החינוך לבניית

כיתות אלה. מתי תתבצע התכנית? והאם משרד החינוך מוכן לזרז את ההצעה שילדי גן חובה

וכיתות אי ובי ילמדו השנה באכברה ויתר הילדים במקום שילמדו בטובה ילמדו בגוש חלב.

טובה הוא ישוב בדואי וגוש חלב, חלק מהתושבים שלו היו תושבי אכברה. אפשר לומר שכך

הילדים יתאקלמו יותר טוב. אמנם יש ויכוח ביניהם אבל חייבים לפתור את הבעיה.
הי ו "ר מ' בר-זוהר
אז הויכוח הוא ביניהם. אתה לא צריך להגיד את הדברים כאן. אתה צריך להגיד את

הדברים להורים שם. נתנו להם את כל האפשרויות.



ח' פארס;

לא נתנו לחם את כל האפשרויות. בזמנו משרד החינוך קבע שהילדים ילמדו בגוש חלב.

אבל לא חתייעצו עם ראש המועצה ובגלל שלא התייעצו אתו ראש המועצה לא רוצה לקבל

אותם.

הצורך בשיפור הוראת הלשון הערבית לאוכלוסיה דוברת ערבית בארץ
חיו "ר מ' בר-ז והר
נעבור לנושא שעל סדר-היום: הצורך בשיפור הוראת הלשון הערבית לאוכלוסיה דוברת

ערבית בארץ, מר חיידר, תפתח ותסביר לנו מה מצבנו היום ומה התכניות לשיפור הוראת

הלשון הערבית.
ע' חיידר
שר החינוך הכריז על השנה הזאת שנת העמקת השפה העברית במערכת החינוך. כשהביאו

את זה לדיון במזכירות הפדגוגית, אני כחבר המזכירות אמרתי שביחס לבתי הספר הערביים

אני מציע תוספת לנושא הזה, שתהיה שנת העמקת שתי השפות: ערבית ועברית בבתי הספר

הערביים עם ציון נקודות המפגש, הקשר והדמיון בין שתי השפות. המזכירות הפדגוגית

הסכימה להצעתי, זה הובא לידיעת השר וגם הוא הסכים.

על סמך זה הקמתי ועדה מהמהנכים הערבים שישבה והתוותה קווים כלליים, איך נעשה

את שנת הלימודים בערבית וגם בעברית. בערבית, נקודת המוצא שלנו שזאת שפת הלימוד

בכל המקצועות בבית הספר הערבי. התלמיד הערבי מדבר שתי שפות, שפת הדיבור העממית

וגם השפה הספרותית. בכיתת הגן ובכיתה אי הוא צריך ללמוד שתי שפות. בנוסף לזה הוא

מתחיל ללמוד את השפה העברית מכיתה גי. כדי שנוכל להעמיק את השפה העברית, הם

חייבים להיות חזקים בשפה שלהם, כי הם לומדים בה והיא המפתח למורשת ולהסטוריה של

הערבים. השפה העברית היא שפת הקשר עם השלטונות במדינה ועם העם השני שיושב כאן.
ר י זאבי
העם הראשון, לא העם השני. תגיד העם האחר.
ע' חיידר
סליחה, לא התכוונתי. היא גם שפת רכישת ההשכלה באוניברסיטאות. חייבים להעמיק

את השפה ולחזק את התלמידים בשפה הערבית.
היו"ר מ' בר-זוהר
תסביר לנו מה הוחלט לעשות.
ת' טובי
לא הוכרז שזו גם שנת השפה הערבית.
ע' חיידר
גם חוזר ממני כבר יצא לבתי-הספר הערביים, שזו שנת השפה הערבית והעברית, שתי

השפות יחד. במסמך שלנו יש הצעות איך להעמיק את שתי השפות.
היו"ר מ' בר-זוהר
אולי תאמר לנו בקיצור את הדברים העיקריים.

עי חיידר;

אולי אני אתן את זה למפקדו על השפה הערבית שהוא חבר הוועדה שהכינה את זה. הוא

יסביר את זה יותר טוב ממני.

מי אבו-פאנה;

אני מתייחס למסמך שקבלתם. המסמך הוא פרי של עבודת צוות שגובש לאור ההנחיות

שקבלנו. במבוא ציינו שיש שתי שפות רשמיות בארץ, העברית והערבית ושתי השפות

נחוצות לאזרח הערבי. שפת אם נחוצה לו בחייו היום-יומיים והעברית נחוצה לו למגע

יום-יומי וגם כאמצעי להשכלה ולמגע עם החברה היהודית. אחר-כך קבענו לנו מטרות

ויעדים.

אני חוזר על חלק מהדברים שאמר חברי עלי חיידר. יש לנו בעיה לגבי הערבית

הדיגלוסיה, הכפילות הלשונית. אולי אפשר להגיד שגם בעברית ישנה הבעיה הזאת, הפער

בין השפה המדוברת והשפה הספרותית, אבל הפער בשפה הערבית הוא יותר חד, יותר קשה.
אמרנו
אי-אפשר להתחיל בפעולות בשפה שניה לפני שמחזקים את שפת האם. בכיתות

הנמוכות יש מקום להדגיש יותר את שפת האם. אחר-כך, בכיתה גי כשמלמדים עברית, אפשר

לעבור לשפה השניה שנחוצה.
הי ו "ר מ' בר-זוהר
האם פירוש הדבר שאתם רוצים לשנות את תכנית הלימודים בכיתות הנמוכות?
מי אבו-פאנה
בערבית?
הי ו "ר מ' בר-זוהר
כן.
מי אבו-פאנה
יש לנו תכנית חדשה אבל לא בגלל שנת הלשון.
י י פרח
עברית לומדים יותר מאוחר?
מי אבו-פאנה
מתחילים בכיתה גי. אני רוצה להעיר הערה. היתה לי שיחה עם השר והשר אמר: למה

אתם מכריזים גם על שנת הערבית והעברית. אמרתי: בין הפעולות המוצעות לגבי שנת

הלשון בעברית יש פעולות שמתאימות לגיל הרך, לכיתות הנמוכות. ילד שמתחיל ללמוד

בכיתה גי עברית, הוא לא שולט במיומנויות היסוד. צריך לדחות את זה. אבל בשפת האם

הוא יכול לעשות את הפעולות המוצעות לגבי שנת הלשון בעברית. במקום לעשות את זה

בעברית הוא עושה את זה בשפת האם ערבית.



בעקרונות אמרנו שצריך להדגיש יותר את ענין העמקת הקריאה, טיפוח הקריאה ואנחנו

פונים למשרד החינוך שיעזור לנו במימוש הקריאה הזאת. בבתי הספר הערביים אין לנו

מספיק ספריות. אין לנו מספיק גם ספריות כיתתיות. בכלל ספרות ילדים מקומית היא לא

עשירה בארץ. בין העקרונות והמטרות שהצבנו יש קריאה למשרד החינוך לתמוך בעידוד

הקמת ספריות בבתי הספר, בעידוד סופרים מקומיים לכתוב לילדים.

ח י פארס;

מה זה בעידוד? בהרחבת הספריות ובהקמת ספריות במקום שאין.

היו "ר מ' בר-זוהר;

אולי תסביר לנו מה פירוש עידוד.

מי אבו"פאנה;

זה ענין של תקציבים, זה ענין של מינוי מדריכים. אני לא רוצה להכנס לפרטים.

היו"ר מ' בר-זוהר;

אבל זה מה שמעניין אותי, הפרטים. אותי לא מעניין המלים הגדולות.

מי אבו-פאנה;

במקום שאין צריך לבנות. לזה דרוש תקציבים.

הי ו "ר מי בר-ז והר;

אתם מקבלים תקציבים לכך?
מי אבו-פאנה
אני אישית לא מקבל.

עי חיידר;

אולי אני אוסיף לדבריו. אינני רואה השנה איך נוכל להעמיק את השפה הערבית אם

אין לנו ספרי לימוד לכיתות היסוד מ-א' עד ו'. עשינו תכנית לימודים חדשה. קבלנו

ספרי לימוד רק לכיתה אי. ספרי לימוד לכיתות בי עד וי עוד אין לנו. הדבר הראשון

שאנחנו מכריזים עליו זה חיבור ספרי לימוד לכיתות בי עד ו'. לענין הזה נחוצים לנו

תקציבים. העליתי את הנושא הזה בהנהלת המשרד בפני השר והמנכ"ל ויש הבטחה לתת לנו

תקנים לאנשים שיישבו ו יחברו ספרי לימוד למקצועות האלה.

התגלתה נקודת חולשה מסויימת אצל התלמידים הערביים, וזה כתיבת חיבורים. אנחנו

מרגישים את זה בבחינות חבגרות. התלמיד הערבי חלש בכתיבת חיבורים. אנחנו מנסים

לעשות תחרויות בכתיבת חיבורים בין התלמידים בבתי הספר ולזה ניתן פרסים. לזה השגתי

תקציב מהמשרד. אנחנו מתכוננים עכשו להתחיל את הפךעאולה הזאת.

אנחנו גם עושים השתלמויות, כי אנחנו מנסים שלא רק השנה תהיה שנת העמקת השפות

הערבית והעברית. דרך גילוי שיטות חדשות אנחנו מנסים לעודד ולחזק את לימוד השפה

הערבית. למשל, אנחנו מקיימים קורסי השתלמות לראשית הקריאה והבנת הנקרא וכל מיני

פעולות של השתלמויות מורים.



כל המורים יעברו השתלמויות איך לבצע את תכנית הלימודים החדשה, כי הכנו תכנית

לימודים הדשה לא רק לכיתות אי עד ו'. הכנו תכנית לימודים לכיתות ז' עד י"ב ויש

לנו כבר מקראות בספרות ערבית. יש לנו גם ספרים בדקדוק לכנה כיתות. לכן כל

המורים בערבית צריכים לעבור קורסים איך להעביר את התכנית החדשה לפי המחשבות

החדשות. אנחנו לא רוצים ללמד לפי אותה שיטה של שינון שהיתה נהוגה בבתי-הספר

הערביים, אנחנו רוצים להכניס שיטות חדשות איך ללמד את השפה הערבית.

היו"ר מ' בר-ז והר;

אני רוצה להיות בטוח שאנחנו מדברים על דברים שעומדים להתבצע. אני מבין שיש

לך תכניות כאלה וכאלה. לדעתי דבר כזה פירוש הדבר א. תכניות. ב. תקציב לביצוע. אני

לא רוצה שיווצר מצב שבעוד חצי שנה אני אדבר עם מישהו מכם ויתברר לי שכל הסיפור

היה יפה מאד, השר אמר כך, המנכ"ל אמר כך ולא קרה שום דבר. אני רוצה לדעת, האם

תוכננו תכניות מפורטות. האם אושר תקציב למימון התכניות המפורטות הללו.

ח' סעדי;

אני רוצה לדבר על הבעיות. אני לא רוצה לדבר על מה שבעצם הבטיחו לנו. תמיד
אמרו לנו
אתם צודקים, מגיע לכם. אני עובדת באגף לתכניות לימודים יותר מעשר שנים.

מאז קום המדינה ועד היום לא יצאו ספרי לימוד לבית הספר היסודי. כשמדברים על העמקת

הלשון הערבית ולא מטפלים בשכבה הזאת, מגן ועד כיתה ו', זה פשוט אבסורד. רק השנה

הצלחנו לפרסם את תכנית הלימודים וספר חלק אי לכיתה אי. זה הדבר היחיד שיצא לבית

הספר היסודי .

נצלתי את השנה הזאת ובקשתי שיקימו צוותי עבודה וצוותי כותבים לשפה הערבית

במסגרת האגף לתכניות לימודים, שדיננו יהיה כדין בית הספר העברי, דיננו יהיה כדין

בית הספר העברי הדתי ושאנחנו נקבל את מה שמגיע לנו. אנשים יקבלו את ההכשרה

המתאימה כמו שכל החברים באגף לתכניות לימודים קבלו את ההכשרה המתאימה. זה לא

פרסים לחיבור מתאים. זה לא עידוד לקריאה. כי אם לא נטפל בשורש, לא נגיע לפרס הזה

של חיבור יפה.

אני מטפלת בכל מה שקשור לתכניות לימודים במיגזר הערבי. כואב לי מאד

וכל השנים צעקתי ובקשתי שיקצו תקנים לבית הספר היסודי לכותבי תכניות לימודים
וכל הזמן אומרים לנו
אתם צודקים, מגיע לכם. אני רוצה שזה באמת יגיע. אני דורשת

את זה בפניכם. אני לא רוצה להגן על המשרד. אני פשוט באה היום בהתקפת נגד. אני

רוצה להשיג תקנים שיטפלו בנושא הזה.
היו"ר מי בר-זוהר
זאת-אומרת, לפי דבריך זה עוד לא נעשה.
ח' סעדי
עשינו תכנית לימודים. אלה אנשים שהתנדבו. כמה אפשר להתנדב? הנה יש לנו דוגמא

של צוות שישב באוניברסיטת חיפה, הקצינו להם תקציבים, ההוצאות, לדעתי, הן לא כפי

שציפינו ורצינו, כי התשלום והפיצוי הוא מעט. אנשים הרגישו שהם תורמים מזמנם ועד

כמה אפשר לתרום מזמנם? אני מאד מבקשת שיהיו תקנים במשרד החינוך, לפחות שתי משרות,

שיטפלו בנושא הזה.
ח י פארס
כמה משרות יש היום?



ח' סעדי;

באגף לתכניות לימודים יש שלוש משרות, שאני יושבת במשרה מלאה, הברי מחמוד

אבו-פאנה בחצי משרה, יש לו חבר צוות בחצי משרה ויש משרה אחת שמחולקת לשניים, הם

כותבים הסטוריה לבית הספר הערבי מכיתות ה' עד י"ב והתוצאות הם באמת כאלה, כי שני

אנשים בחצי משרה מה הם יכולים להשיג למערכת. אנחנו מדברים על העמקת שורשים, אנחנו

מדברים על תיגבור המורשת, אנחנו מדברים על שפה ערבית. מי יעשה את זה? מטילים את

כל זה על שלושה בני-אדם, זה פשוט אבסורד. אם נשווה היום את מה שאנהנו מקבלים ומה

שיש למערכת החינוך היהודית, אנחנו לא מקבלים את האחוז שלנו באוכלוסיה. אם אנחנו

נקבל את האחוז שלנו באוכלוסיה, מצבנו יהיה טוב.

הדרישה העיקרית שלנו בשנה הזאת היא להקצות את התקציבים המתאימים ולתת את

התקנים המתאימים. זה לא פרסים, זה לא עידוד קריאה. כי אם לא נטפל בשורש, זה לא

טוב.
ח' פארס
האם יש לך מידע על מצב הערבית במדינות ערב לעומת מצב הערבית בארצנו?

ח' סעדי ;

אני חושבת שהם מקדישים הרבה יותר ממה שאנחנו מקדישים. אני חושבת שהם נותנים

לפחות שעתיים ביום. בסך-הכל יש להם 6-8 שעות בשבוע. אצלנו 4-5 שעות.

מ' אבו-פאנה;

בארצות ערב מקצים מינימום 6 שעות ערבית בשבוע. אצלנו בעל-יסודית יש 4 שעות

בלבד. בבתי-ספר מקצועיים יש לנו אפילו 3 שעות. בבתי-ספר יסודיים בין 5 ל-6 שעות

בלבד. מבחינה זאת באמת יש הרעה לגבי מספר השעות. אנחנו מלמדים שפות יותר מבית

הספר העברי. אנחנו מלמדים עברית ואנגלית ומקבלים אותן שעות. זה יוצא כנראה על

חשבון שפת האם.

היו "ר מ' בר-זוהר;

יש משבר בכל בתי הספר.

ר י זאבי;

בכל זאת באים תלמידים לבית הספר זה 42 שנה, לפי מה הם לומדים?

ח' סעדי ;

לפי תכנית לימודים ישנה.

ר' זאבי ;

יש ספרים שמלמדים לפיהם?
חי סעדי
יש ספרים שנכתבו.
ר' זאבי
מי אישר אותם, משרד החינוך שלנו?



חי סעדי;

אישר אותם משרד החינוך שלנו, הוא לא כתב אותם.

ר' זאבי ;

אני מבין שיש ספרים אך הם לא מעודכנים והם לא צעדו קדימה כפי שצעדו במיגזר

היהודי. הבנתי נכון?

חי סעדי ;

נכון. אני גם יכולה לינת לך דוגמא, שבספרים האלה אין אחידות. נעשה מחקר באיזה

שפה משתמשים בספרים האלה. כל מורה בוחר לפי טעמו. זה לא מביא את הילדים לאותה

מטרה שאנחנו רוצים להביא את הילד.

הי ו "ר מ' בר-ז והר;

גם השיטה מיושנת, קודם כל הנקודה שלך ברורה. כלומר, בעיניך הדבר הדחוף הוא

תקנים כדי שאפשר יהיה לכתוב תכנית לימודים מספקת המתאימה לבתי הספר.

לגבי השאלה השניה, כמה שעות לומדים, לא הייתי משווה את זה עם ארצות ערב משתי

סיבות. קודם כל, שם יש תכנית לימודים אחרת ומציאות אחרת. דבר שני, המשבר בשעות

הלימודים, לצערי הרב, הוא איננו רק בבתי הספר הערביים אלא בכלל בכל מערכת החינוך

וכולנו נפגעים מזה. הדבר הוא לא הכי סימפטי.

ו

אני רוצה שתמשיך, מר אבו-פאנה, מה עוד בתכנית שלכם.

מי אבו-פאנה;

בואו נבדיל בין שני דברים. אם חושבים על שנת הלשון, אלה פעולות לטווח קצר.

לרגל האירוע של שנת הלשון יש מקום לחשוב על פעילויות כדי לחזק ולהעמיק. אם צריך

לחשוב על טווח ארוך, אני מסכים למה שאמרה החברה חאולה סעדי. זה ענין של שעות, זה

ענין של ספרי לימוד. יש ספרים אבל הספרים הם פרי עבודתם של יחידים ולא ספר מיומן

מטעם המשרד. זה הפגם של הספרים האלה. אם אנחנו מדברים לטווח, יש מקום להוסיף עוד

שעות ותקנים .

אין לנו מספיק כח-אדם שילווה את המורים בהדרכה ובפיקוח. אם מדברים על כל 150

חמורים בשדח שמצריכים מפקח מקצועי במשרה מלאה, היום למעשה יש חצי משרה לפיקוח

בערבית כשפת אם בכל המיגזר הערבי.

ח י פארס י.

וכמה מורים לערבית?

מי אבו-פאנה;

יש מעל ל-600-500 מורים.

יש לנו בעיה של מדריכים. אין לנו מספיק מפקחים שיכסו את צרכי המערכת.

אם אחזור לנושא הראשון של טווח קצר, של שנת הלשון, חשבנו על כמה פעילויות.

חלק מהם מצריך כסף ותיקצוב וחלק רק לדרבן את המערכת. אני אציין חלק מהפעילויות

שחשבנו להציע למערכת. לקיים כנסים דוגמת הכנסים שנעשו למיגזר הערבי , שנציג את

ענין חשיבות הלשון וכו'. כנסים וסימפוזיונים גם למחנכים כדי לציין את האירוע הזה.

לקיים תחרויות ואני לא אכנס לפרטים. התחלתי בענין הקדשת זמן לקריאה וכאן יש מקום

לחשוב על תקציב, להקים ספריות. גם צריך להקים צוות שימליץ על ספרים. אין לנו

רשימה מומלצת מטעם המשרד שכל בית-ספר יכול להיעזר באותה רשימה. זו פעולה שמצריכה



אנשים שיבדקו מה יש בשדה. היום, בעולם הערבי יש מבול של ספרות ילדים, אבל לא כל

מה שיוצא בארצות ערב מתאים לתלמיד הערבי בישראל. יש מקום לבחור מה שמתאים לתלמיד

הערבי וזה מצריך הקמת צוות שיתמרם. מתוך המבול הזה יבהר בספרים המתאימים לתלמיד

שלנו.

בין הפעולות שאנחנו מציעים לשנת הלשון, מפגש עם סופרים מקומיים, גם ערבים וגם

יהודים. יש הרבה הפריה הדדית בין הערבית והעברית גם במישור הלאומי. יש לי בן בכתה

בי, הוא לא יודע עברית. הוא אומר לי: אבא, יש הרבה משותף בין העברית והערבית.

ראס-ראש, יום-יום, אפשר להתחיל בגילים יותר גבוהים, גם במישור המלים, מה משותף

במלים, מבנה המשפט, גם במישור של הפריה הדדית בין סופרים, מה תורגם או לא תורגם.

חשבנו בין הפעולות המוצעות, להטיל על תלמידי התיכון לכתוב עבודות משותפות, לראיין

סופרים ערביים.

אמרתי תחרויות בהבעה, הוצאת עלונים בית-ספרי ואולי גם של המערכת כדי להפיץ,

לטפח ולהעמיק את הנושא. אמרנו עידוד היצירה בקרב התלמידים, לשים דגש על מיומניות,

על הכתב. אין לנו מספיק תקציבים במשרד כדי לפתוח למשל השתלמויות בכתב הערבי. זו

אמנות. היום, כשאנחנו מקבלים חיבורים של תלמידים אנחנו מתקשים לקרוא את הכתב. אם

המורים היו משתלמים באמנות הכתב, זה גם ישפר את הכתב של התלמידים.

חשבנו להדגיש את תרבות הדיבור בבתי הספר. חשבנו לשתף את הקהילה וההורים בנושא

הזה. בגיל הרך למשל, הגננת תזמן את ההורים ותאמר להם מה חשיבות הסיפור, מה חשיבות

ההקראה בפני ילדים. אבל אנחנו חוזרים לאורנה בעיה, אין לנו רשימת ספרים לקריאה

מומלצת לכל הגילים.

ר י זאבי ;

אני חושב שיש לכם זכות וקס בנושא הזה של לימוד השפה הערבית כמיעוט שיש לו את

השפה שלו, את התרבות שלו, את המסורת שלו.

אני לא שולט בערבית, אבל אני יכול לעשות הקבלות להטמעת לשון, לפיתוח לשון

וחחדרת לשון במיגזר שלנו, ואני חושב שיש הרבה דמיונות.

את הלשון אפשר להכניס בשלוש דרכים. 1. לימוד פורמלי, שזה כל אותם דברים

שדברתם. 2. על-ידי קריאה, דבר שנעלם גם במיגזר שלנו. ילדים שלנו לא קוראים היום

כתופעה. 3. על-ידי התקשורת האלקטרונית, שיש לה משקל אדיר. אני יודע מכמה מדינות,

שכל מיני ניבים או דיאלקטים נעלמים ב-50 השנים האחרונות. כתוצאה מזה שיש בי.בי.סי

כל אנגליה מתחילח מתחילה לדבר בהדרגה אנגלית אחת. זאת-אומרת, יש משקל אדיר

לתקשורת האלקטרונית.

יש לתקוף את שלושת התחומים האלה. הראשון, הלימוד הפורמלי. לפי דעתי הוועדה

צריכה לבקש ממשרד החינוך, תכנית, לא שגובשה על-ידי ועדה, אלא תכנית של המשרד,

תכנית שהמשרד אומר לנו שיהיו ספרי קריאה, שיהיו ספריות, לא יהיו ספריות. אני

מחשיב את הלימוד הבסיסי, הפורמלי, שהוא הבסיס.

הדבר השני, כאמור, זה הספריות. כמה שלא תוסיף ספרים, תשקיע בזה כסף ותסבסד,

אני יודע, יש לי 5 ילדים ו-12 נכדים, שזה אסון. התקשורת האלקטרונית דפקה כליל או

כמעט כליל את הקריאה. לא רוצים לקרוא, כי יותר קל לראות את המערבון בטלוויזיה

והיום כבר קולטים 4-5 תחנות. תמיד יש מבחר לילד. אבל אני לא מזלזל בזה. חרף מה

שאמרתי, אני בעד זה שתהיינה ספריות, שבכל בית-ספר ערבי במדינת ישראל תהיה ספריה

כמו שיש ספריה בכל בית-ספר יהודי. אם לבטל את זה, לבטל את זה בשניהם, לא איפה

ואיפה.

הדבר השלישי זה התקשורת האלקטרונית. אני חושב שאתם צריכים לרושוב על שיתוף

פעולה עם רשות השידור על תכניות חינוכיות בערבית כמו שיש טלוויזיה חינוכית

בעברית. אין שום סיבה שלא תהיה טלוויזיה חינוכית בערבית, לפחות שעה-שעתיים ביום,

כל פעם בכיתה אחרת. המימד האלקטרוני הוא המימד של המחר, זה לא יעזור לכם. המלה

הכתובה הולכת לאיבוד.



היו"ר מ' בר-זהר;

מה שמעניין אותי יותר זה באמת הטווח הארוך. אני אומר את זה לא

מפני שיש לי התנגדות חלילה למה שעשיתם, אני לא מייחם חשיבות רבה,

אני מודה באשמה, לכנסים, למפגשים, לנאומים והרצאות. זה מאד יפה.

אבל מה שקובע זו המלה הערבית העתיקה. השאלה היא מה אנחנו עושים

לטווח הארוך כדי להעמיק את הלימוד. זה לא ענין של כנסים, זה הרבה

יותר ענין של תכנית לימודים. התרשמתי מאד מדבריך, גבי סעדי. זה

הכיוון שצריך ללכת אליו. כלומר, איך אנחנו מעמיקים את הלימודים,

מה משרד החינוך מקדיש, מה הם התקציבים, מה הן המשרות, מה הן

תכניות הלימודים, מה הם הספרים. כלומר, איך אנחנו עושים כדי להעמיק

את הנושא לטווח ארוך, לא רק לאירועי השנה המסויימת הזאת. מה

שמעניין אותי זה איך אנחנו משפרים את הרמה לקראת העתיד ומתקנים

את הדברים האלה שנשארו פגומים הרבה מאד שנים.

דייר מ' חביב אללה;

אני רוצה לברך על הרוח החדשה בה מדברים אנשי משרד החינוך.

אמנם אני שייך ונשאר נאמן למשרד החינוך. כסגן מנהל המכללה להשתלמות

מורים אני עובד במשרד החינוך, אבל נתפסתי כל הזמן בשנים האחרונות

באור שלילי בעקבות בקורת שאני אומר לצורך קידום החינוך הערבי וסוף

סוף אני מתחיל לשמוע בקורת באותה נימה גם מהחברים שלי שאנחנו באותה

צלחת ויש לנו ענין אחד משותף, לקדם את החינוך הערבי.

הותקפתי כאן לפני כמה שנים כשעשיתי סקר על רמת הלימודים

בבתי הספר הערביים והבנת הנקרא ויצא לפי סקר זה שכ-50% מהתלמידים

לא יודעים לקרוא את הכתוב, לא במובן של קריאה מיכנית אלא קריאה

שהיא חשיבה. באותה תקופה גם משרד החינוך היה ער לתופעה הזאת,

נעשו מחקרים במשרד ואני הייתי מודע למחקרים האלה והייתי גם מודע

לאותן תוצאות שגיליתי. אמנם זה לא היה בסדר, כי זה נחשף לתקשורת

וטוב שזה נחשף לתקשורת כי אהרת לא נזוז קדימה, אני מדבר כאן לא

בפני אמצעי התקשורת. אנחנו מדברים כאן כמשפחה שרוצה.בקידום החינוך

הערבי.

היו"ר מ" בר-זהר;

אני צריך להזהיר אותך שאנחנו מפרסמים הודעה בעקבות כל ישיבה

של הוועדה. כך שהדברים בהחלט עלולים להגיע לתקשורת אם הם יהיו

מספיק מרתקים.

דייר מ' חביב אללה;

אני אנסה שנגיע לתקשורת באור הרצוי. הלשון הערבית סבלה מאד במשך

40 שנות קיום המדינה והתוצאות נראו פה ושם, כפי שאמרו החברים כאן,

הלשון הערבית היא לשון ההוראה, לשון הלמידה ואם לא מטפחים אותה אז

יש השלכות על כל הנושאים האחרים. זו הערה אחת.



הערה שניה, אמנם בשנים האחרונות יש תנופה במשרד ההינוך לגבי

החינוך הערבי בכלל ולגבי הלשון הערבית בפרט,

היו"ר מ" בר-זהר;

במה מתבטאת התנופה?

ד"ר מ' חביב אללה;

סוף סוף המעגל הזה של בניית תכנית לימודים בבית הספר הערבי

הושלם לקראת סוף חורש ספטמבר, כאשר תכנית הלימודים החדשה לבית-הספר

הערבי היסורי יצאה לאור. זה היה פרי עבודה של צוות שעבד על זה חמש

שנים וגם בדק, כפי שעושים בארצות נאורות וכפי שעושים במיגזר היהודי,

את אוצר המלים הרצוי להקנות לילד בכיתות אי, ב' ו-ג' ונעשו השוואות,

כשהשווינו מקראות לכיתה אי שהשתמשו בו 40 שנה מצאנו שהמשותף במקראות

אלה היו רק כ-34 מלים וכל ספר היה משדר על גל אחר, כי זה היה פרי

עבודה של מחברים שלא היה שיתוף ביניהם,

לגבי התנופה המבורכת שהיתה ויש תכנית לימודים שאפשר להתגאות

בה כיום. זה לא ענין של תכנית לימודים שצריך לכתוב ולהפיץ בין

בתי הספר. אני חושב שעיקר העבודה, כדי להעלות את המעמד של הלשון

הערבית במדינת ישראל, צריך להתבצע עכשו ובמיוחד לאור העובדה שמתוך יותר

מ-120 תקנים באגף תכניות לימודים רק שלושה יש לערבים.
אנחנו מבקשים
א, להעלות את אחוז העובדים באגף לפחות בהתאם

לאחוז האוכלוסיה בבית הספר הערבי. ב. להסתכל על טיפוח תכניות

הלימודים בערבית כפי שמסתכלים על טיפוח הוראת הלשון העברית לילד

היהודי. צריך להסתכל כאן תמיד על סימטריה, כשמגיעים כאן ללשון האם,

לא צריך לחשוב שהערבים הם 18% מהאוכלוסיה לכן יש להקצות להם 18%

בכל מיני דברים, כי כאן מדובר בלשון אם.

לכן צריך לפנות למשרר החינוך שיתן העדפה בנושא של הקצאת תקציבים

כדי לטפח ספרי לימוד ועזרי הוראה שיתאימו לתכנית הלימודים החדשה,

אחרת התכנית הזאת תישאר רוח ללא חיים, ההתחלה היתה כבר בכיתה אי

כשגמרנו אה הספר למתחילים, וכשרצינו להפיץ את זה השנה בבתי הספר

הערביים היתה לנו בעיה תקציבית וחבל, כי משרד החינוך שילם הרבה

כסף לצוותים שעסקו בנושא הזה כדי להוציא את הספר ובסוף זה עמד

על קוצו של 200 או 300 שעות השתלמות למורות שצריכות להשתמש בספר

הזה, היום אי-אפשר להכניס חומר חדש לבית הספר בלי להכשיר את

המורים. היום חושבים על תכנית, ואנחנו מבקשים שמשרד החינוך יהיה

אוזן קשבת, לקורסים מזורזים בכל חלקי הארץ למורות של כיתה אי

לפחות לקראת ספטמבר הבא.

לגבי הנושא של הלשין הערבית, אני חייב לציין שבית הספר הערבי

סבל ועדין סובל, לפי סקרים שנעשו, מאפליה לרעה, כש-8% בתקן מוקדש

לבתי הספר הערביים, כאשר בבתי הספר הערביים יש שלוש שפות ובבית

הספר היהודי היסודי יש בעיקר שתי שפות, כשבבית הספר היהודי מבקשים

ללמד ערבית מוסיפים להם שעות, בבית הספר הערבי, אם יש תקן של 30

או 35 שעות לכיתה, זה צריך להתחלק בהתאם. לכן מספר השעות המוקצה

לכל נושא הוא פחות ומספר השעות שצריך להקצות לשפה הערבית גם הוא

פחות. אנחנו מבקשים לתקן את העווה הזה כלפי בית הספר הערבי,



נקודה מאד רגישה. כדי להעלות את מעמדה של הלשון הערבית,

צריר גם לאייש כח-אדם שידריך ויפקח על ההוראה הערבית בבתי הספר

הערביים. אם אנהנו מדברים על סימטריה אי-אפשר לחשוב על חצימשרה

של מפקח ארצי לחינוך היסודי, חטיבת הביניים והתיכון לעומת הרבה

מפקחים שישנם בבית הספר היהודי להוראת העברית.

היו"ר מ' בר-זהר;

אולי תאמר מלה על רמת המורים בבתי הספר?

ד"ר מ' חביב אללה;

דברנו על השתלמויות למורות בכיתה אי. אבל כיום צריך לעבוד

על ארגון מערכת של השתלמויות למורים הערביים בכלל. אבל אם מדובר

על השפה הערבית, צריך לחשוב על ארגון קורסים בבתי ספר ערביים כדי

לקדם את הנושא של הוראת הערבית, להחדיר למורים האלה שינויים

שמתחוללים בעולם לגבי הוראת לשון אם ואיך אפשר ליישם את הדברים

האלה גם על הוראת הערבית. לנסות גם להעתיק הרבה מן הדברים הטובים

והיפים הנעשים לטיפוח הוראת העברית בבתי הספר העבריים וליישם אותם

בבתי המפר הערביים, דבר שאנחנו לא זוכים לו הרבה. אנחנו מקבלים

פה ושם שעות ואני מבקש היום לנצל את הנכונות של המורה הערבי

להצטרף לקורסים להשתלמות בתנאי שמשרד החינוך יכיר בקורסים האלה.

צריך לעודד את זה והמורים הערביים היום מוכנים חלק מעלות הקורסים

האלה מכיסם תמורת העובדה שהם יקבלו תוספת גמול.

צריך לקום צוות שיארגן ויפעל למימוש הדברים האלה. כי אם דברנו

על תכנית לימודים חדשח, זאת תחילת הדרך ולא סוף הדרך. התכנית הזאת

צריכה להתחרש וצריך להכין כל מיני חמרים. הצוות הזה שיעסוק בקידום

בית הספר הערבי והשפה הערבית צריך להיות גם בכיוון של השתלמות

מורים רלבנטית לנושא של הוראת הערבית.

לבסוף, בתוקף תפקידי כיושב-ראש ועדת המעקב של הוראת השפה

הערבית כיום אני רואה בתפקיד החדש לא כפי שכמה אנשים במשרד

החינוך חושבים שזה כאילו סותר את היותי גם עובד של משרד החינוך,

כי אני רואה בתפקיד הזה תפקיד של אדם שיכול לגשר או לאזן בין

שתי רשויות. לכן אני פועל בכיוון הזה היום. יש לנו המלצות לגבי

הלשון הערבית שהבאנו בכנס שהיה בשפרעם על החינוך הערבי. עכשו

עובדים על תרגום ההחלטות האלה לעברית ואז נשלח לכם אותן.

מה שמתייחס לערבית כאן בקשנו 3-4 המלצות כדי להעלות את מעמד

הערבית. אחת ההמלצות שלנו היתה להוסיף שעות ללשון הערבית בבית הספר

הערבי ושלא נישאר בהיקף הקיים בהיקף הקיים שלימוד הערבית הוא גם על

חשבון עברית ואנגלית.

דבר שני שהמלצנו, העמקת המודעות של הלומד הערבי בנושא של חינוך

לזהות. זה מתייחס לתכנים שצריכים להיות קשורים עם הספרות הפלשתינית.

דבר שלישי, לנסות להרבות יותר בטכסטים הקיימים בספרות החדשה

ולא דווקא בספרות הישנה וספרות ימי הביניים.



דבר רביעי, בקשנו להרבות בהקמת צוותים להכנת תכניות לימודים

ועזרי הוראה לבית הספר הערבי בנושא הלשון הערבית-

בתוקף תפקידי בוועדת המעקב אתר החינוך הערבי כשאנחנו מבקשים

לעבוד ביחד עם משרד החינוך כדי לקדם את החינוך הערבי, דנו בנושא של

הכרזת השנה הזאת כשנת הלשון הערבית לצידה של הלשון העברית בבתי-ספר

ערביים ויהודיים, והגשתי דף עבודה למר חיידר בנושא הזה כשדף העבודה

הזוז הוא על דעת ראשי המועצות המקומיות הערביות. הם תומכים בפעילויות

שאנחנו מציעים וגם תומכים מבחינה כספית כדי לממן כל הפעילויות וכל

התכניות לקידום השפה הערבית. אנחנו פונים עכשו באמצעות ועדי הורים

או באמצעות רשויות מקומיות למורי בהי הספר הערביים לתרום השנה

שעה שבועית לצורך המאורע הזה של הלשון הערבית ומבקשים כל מיני

הצעות שהייתי מבקש ממר חיידר שישלב אותן בהצעות שלהם לצורף קידום

הענין.

ת' טובי;

האם הוקם בעבר צוות שימליץ על תוכן חדש לספרי מקרא? היו המלצות

והצעות וההמלצות האלה נדחו הצידה.
ע' חיידר
תכנית הלימודים שדברנו עליה היא תוצאה של ועדה שהוקמה במיוחד

להכין תכנית לימודים. ספרי הלימוד שהוכנו לחטיבות הביניים ולבית הספר

התיכון הוכנו לפי התכנית הזאת. עכשו בקשנו מהצוותים להכין ספרי לימוד

לבית הספר היסודי ברוח התכנית שהוכנה על-ידי המחנכים הערביים,

היו"ר מי בר-זהר;

אבל זה עוד לא בוצע.

ע' חיידר;

זה בדרך. כל הפעילויות האלה הן פרי של ועדה שהאנשים בה מומחים

בשפה הערבית ומחנכים,

היו"ר מי בר-זהר;

איפה עומדת בכל הדברים האלה הוראת השפה הערבית בבתי ספר

יהודיים?

עי חיידר;

זה לא שייך לנו., אנחנו לא מטפלים בזה. אנחנו רק מתכוונים ליצור

קשר עם בתי הספר היהודיים ולקיים מפגשים לפעילות משותפת.

בתכניות שלנו גם לחזק בסמינרי המורים את לימוד השפה הערבית,

התמחות בלימוד השפה הערבית, כדי שהם יהיו האמצעי שלנו להגביר את

נושא הערבית בבתי הספר הערביים, שנכין אותם לפי כל הרוה החדשה

ללימוד שפת האם.



מ' אבו-פאנה;

לגבי תכניות, לש לנו כבר תכנית בספרות ערבית לחטיבה העליונה

ויש ועדה רשמית מטעם משרד החינוך. יש לנו גם תכנית בספרות לחטיבות

הביניים. אותו דבר, היתה לנו ועדה רשמית מטעם המשרד וצוות שעדר

לוועדה. יש לנו מומתים, יועצים, אקדמאים וכוי. אותו דבר לגבי

בית הספר היסודי. יש לנו תכנית שיצאה ב-1 בספטמבר ונשלהה לבתי הספר-

יש לנו תכנית אבל אין לנו בינתיים מקראות לתכנית של בית הספר היסודי

חוץ מהמקרא של כיתה א'.

הסר לנו במעגל הזה של תכניות לימודים בערבית תכנית בלשון.

היינו דקדוק והבעה לכיתות זי עד י"ב. אם נשלים את המעגל הזה,

תהיינה לנו תכניות מגן, כיתה אי עד י"ב. אני מבקש שיוקם צוות

רשמי, בנוסף לצוות שיכין מקראות וספרים לפי התכנית של בית הספר

היסודי, עם תקנים שיכין תכנית בלשון, היינו הבעה ודקדוק להטיבה

העליונה, כיתות זי עד י"ב.
ע' קופלביץ
ראשית באופן כללי לגמרי. הלק חשוב מן הבעיה נובע מהמצב של

דיגלוסיה שחברנו מחמוד דיבר עליו. הרבה יותר קשה ללמד ערבית

מאשר צרפתית או אנגלית או אפילו ערבית, מפני שהילד בא לכיתה אי

מדבר שפה אחת ונדרש עכשו ללמוד לקרוא שפה אהרת. זו בעיה שלא

התגברו עליה עד כמה שאני יודע. לא ידוע לי אם וכיצד פתרו את

הבעיה הזאת בארצות ערב. עד כמה שאני יודע, מידיעה לא מוסמכת,

לא מעודכנת, לא פתרו אותה.

דבר שני, נקודת תורפה שכבר עמדו עליה החברים- הילד הערבי

נדרש ללמוד שפה נוספת עברית של 3-4 שעות שבועיות התל מכיתה גי

מבלי שניתנה לו הקצבה של שעות אלה. ואז את ה-3-4 שעות אלה הורידו

ממקצועות אחרים, הקרבנות הראשונים הם תמיד מוסיקה, התעמלות וציור

ואחרי כן ערבית ומקצועות אחרים. יש בהחלט מקום לדרישה להוסיף

לבית הספר הערבי לפחות שתי שעות לכל כיתה כדי להשלים את זה.

נוסף על זה, בית הספר הערבי, בקיצוצים שהיו במשך עשר השנים

האחרונות, סבל יותר מבית הספר היהודי, והמצב בבית הספר הערבי

מבחינת תקן השעות בכל הכיתות, עד כיתה י"ב, הוא חמור מאד. אז

נוספ על החזרת שעות שהשר מדבר עליה, תחילה לגבי ישובי פיתוח

ובעתיד יותר רחוק לגבי כל בתי הספר, יש לפי דעתי לדרוש, ממלכתית,

שבית הספר הערבי יקבל לפחות 2 שעות בכל כיתה נוספות כדי שיוכל

לעמוד בנטל הזה. אלה שני דברים יסודיים.

אני מסכים בהחלט לדעת היושב-ראש, שהבעיה היא לא בעיה של

מבצע של שנה אחת. אנחנו מדברים, על כל פנים לפי הניסוח של הנושא,

על שאלה ארוכת טווח שדורשת פתרונות ארוכי טווח. אני יכול רק לצרף

את דעתי לדברים שאמרו פה תברים. המפתח הוא בהכנת תכניות לימודים,

ויותר מזה הכנת ספרי לימוד. אני רוצה להדגיש, אלה שני דברים שונים-

כאשר גומרים להכין תכנית לימודים צריך להתחיל להכין על פיה ספרים

וזה פרוצס ארוך מאד של לבדוק, לעדכן ולחדש והפילוסופיה של תכניות

לימודים וספרי לימוד היא שבדיוק ברגע שגמרת הגיע הזמן להתחיל את

הכל מחדש. זה מחזור של תמש-שבע שנים- לענין הזה יש צורך להקציב

תקני כח-אדם רציניים. גבי סעדי היתה מינימליסטית, היא אמרה שתי

משרות. זאת-אומרת, ארבעה חצאי משרות. אני חושב שיש צורך ביותר.



אני רוצה בהזדמנות זאת להעלות על נם ולהדגיש את ההישג של

ההוברת הזאת. זו תכנית שעבדו עליה כמעט בראשותו של דייר מוחמד

חביב אללה חמש שנים. זו תכנית שיש בה לא רק תכנית אלא גם רציונל

של תכנית, דוגמאות ועבודה יפה מאד. זה יכול גם לשמש הדרכה למורים.

זה מפעל חשוב מאד וכל השבח מגיע שעסקו בזה. לפני 10-12 שנים

התחלנו בגיבוש תכנית לימודים מהחטיבה העליונה דרך חטיבת הביניים

והגענו לחטיבה היסודית. ההגיון החינוכי אומר שאתה צריך לעשות להיפך,

אבל הצרכים היו כאלה שהיינו צריכים להתחיל מלמעלה. עכשו הושלם

המעגל הזה ואני מאד שמח ומברך על זה,

לתיקון הבעיה יש לפי דעתי אמצעים בשלושה מעגלים. יש בעיות

שאין להן פתרון, בכל אופן לא עכשו בדור הזה, זה הדיגלוסיה. יש

דברים שיש להם פתרון וזה יעלה הרבה כסף, למשל תוספת שעות. יש

דברים שאפשר לעשות אותם פחות או יותר עם מעט כסף. לפי דעתי,

3-2 משרות לתכניות לימודים זה כסף קטן. אבל אני רוצה להדגיש את

הענין של הדרכת מורים, פיקוח, מעקב והשתלמויות. אלה דברים שדורשים

השקעה אבל עם תנאי. יש לי רושם שצריך להשלים פה עוד רעיון אחד והוא

הכשרת המורים העל-יסודי, מפני שהיום, בבית הספר העברי והערבי אנחנו

אומרים שבחטיבות הביניים והעליונה יכנסו רק מורים בוגרי אוניברסיטאות

שיש להם לפחות תואר בי.אי., תואר הוראה פלוס הכשרה בבית הספר לחינוך.

ההכשרה שהמורים מקבלים בבית הספר לחינוך באוניברסיטה היא איננה

מספיקה. היא לא מספיקה מהרבה בחינות, אבל כרגע אנחנו מדברים על

הצד הזה של ידיעת השפה הערבית. צריך למצוא את הדרך להשפיע על

האוניברסיטאות שיקדישו יותר זמן, זמן מחייב, לחייב את הסטודנטים

שכל מי שעושה תכנית הוראה באוניברסיטה יחוייב גם להשתתף בקורסים

מסויימים בערבית ובמתודיקה של ערבית, להיבחן בזה ובלי זה הוא לא

יקבל תעודת הוראה, כדי שהרמה הלשונית של המורים בבתי הספר הערביים

בחטיבות הביניים והעליונה תהיה יותר טובה. זה חשוב לא רק למורים

שילמדו ערבית, כי את השפה הערבית של התלמיד מעצב גם המורה לטבע,

גם המורה לאנגלית ואפילו המורה להתעמלות. אחד האמצעים הוא חיוב

כל המורים להשתלמות שיטתית באוניברסיטה בערבית.

נקודה נוספת שצריך לחשוב עליה והיא קשה מאד. כושר ההבעה בכתב

של התלמידים הערביים מותנה בכך גם שהם יקראו הרבה ואני מצטרף בהחלט

לרעיון הזה של תיחזוק הספריות פלוס הדרכה שיטתית למורים בכל הדרגות,

מכיתה אי, איך להפעיל את הספריה, איך להפעיל את קריאת הילדים, איך

להביא את הילדים לידי קריאה ואיך לכוון אותם להבנת הנקרא.

יש צורך להכשיר את המורים בכל המקצועות לשימוש נכון בערבית,

והבעיה היא זאת. האידיאל הערבי בכל ארצות ערב ובכל דורות התרבות

הערבית זה שפה יפה, נמלצת, מאומנת. אבל אם אנחנו שואפים לשפה יותר

מדי מרוממת ויותר מדי נמלצת, אנחנו מקשים על הילד לרכוש את

המיומנות של הבעה בכתב בלשון עניינית, פשוטה, מובנת לכל. יש פה איזו

סתירה בין שני אידיאלים, בין שתי שאיפות, וקשה לנו מאד כמשרד חינוך

יהודי של ממשלת ישראל, גם מבחינה פוליטית, להמליץ על חיזוק

האספקטים הפרגמטיים והמעשיים של הערבית המודרנית על חשבון כביכול

העמקת הערבית הקלאסית, הנמלצת. נדמה לי שאם החברים הערביים שיושבים

כאן ואחרים יהיו שותפים להכרה הזאת וזה לא יבוא כאילו היהודים



אומרים תשבתו את הערבית הקלאסית, תדברו ערבית מודרנית אלא שהערבים,

חברי הטובים, אם הם יבואו בדרישה הזאת ויאמרו: אנחנו רוצים יותר

גישה פרגמטית אפילו על חשבון העמקת הקלאסיקה אז יש יותר סיכוי

שאנחנו נוכל לשפר את ההבעה בכתב ובעקבותיה גם את ההבעה בעל-פה.

היו"ר מ' בר-זהר;

לפי התמונה שהצטיירה לפנינו, אני חושב שהמצב בבתי הספר היום

מבחינת לימוד הערבית הוא בלתי נסבל. לא יתכן שיהיו שתי משרות לקהל

כל כך רחב, כל כך חשוב ושאין לנו היום מקראה לימודית אחרי 42 שנה.

הוועדה צריכה לפנות למשרד החינוך ולומר לו חד משמעית שאת זה חייבים

לתקן, מפני שזה לא פעולה לטווח קצר, זו פעולה שיש לה משמעות חשובה

מאד לגבי העתיד. לדעתי זה מחייב גם תשובה של המשרד לגבי תכנית הרבה

יותר מקפת. כלומר, לא רק ענין של משרות שיכתבו את המקראות אלא גם

השתלמויות מורים, תכנית הוראה. כל הנושא הזה חייב לקבל דחיפה

רצינית מאד ומקיפה מאד במשרד החינוך ואני מקווה שנוכל לקבל על כך

תשובה.

אני גם רוצה לבקש ממך, גב' נסים, בהזדמנות זאת למסור לנו פרטים

האם במסגרת הקיצוצים נפגע יותר המיגזר הערבי, האם הם הופלו לרעה

בקיצוץ שעות הלימוד ובמה זה מתבטא מבחינה מספרית.

אני מבקש לקבל ממשרד החינוך גם תשובות לגבי הביצוע או העמדה

של המשרד לגבי השאלות האלה, כמו נושאים שהעלתה גבי סעדי ואני תומך

בבקשתה. אני תושב שבקשתה היא צנועה וכלל לא מוגזמת.

י' פרח;

אני שמח על הדיון הזה. אני רוצה לומר לכם, גם בסקטור שלנו,

כלומר בבתי הספר היהודיים צריך ללמד את השפה הערבית, להעמיק אותה

יותר. כשם שמדברים על לימוד השפה העברית בבתי הספר הערביים, אנחנו

חייבים להעמיק את השפה הערבית בבתי ספר יהודיים. הידע של השפה

העבדית באוכלוסיה הערבית הוא יותר טוב מאשר הידע של השפה הערבית

באוכלוסיה היהודית.

אין ספק ששתי השפות האלה יכולות להפרות אחת את השניה. אני

יכול לתת דוגמאות אין ספור של דמיון בין השפות.

הטיעון שהושמע כאן על-ידי דייר מוחמד חביב אללה שהשפה הערבית

סובלת טעון דיוק. שיטות הלימוד שהיו נהוגות בבתי הספד ונהוגות עד

היום הן לא פונקציה של משדד החינוך אלא גם של חשיבה עצמית פנימית

שלכם. דרך השינון היתה הדרך הדומיננטית השלטת אצלכם, היא נקראת

שיטת ההטבעה. לא דורשים שום חשיבה יוצרת. דורשים לשנן את הדברים

כפי שהם היו. אתה תמצא תלמידים רבים משננים את הדברים בעל-פה ולא

מבינים את התוכן. זה לא ענין של שעות אלא ענין של דרכי הוראה

ולמידה. היות שאני בא מהתחום הזה של כתיבת תכניות לימודים, אני

מכיד את הנושא היטב. אחד הקשיים והמחדלים גם בבתי הספר שלנו

שהשינון בהם היה דומיננטי, שם בתי הספר לא הגיעו להישגים. זאת

נקודת מוצא שצדיך לדעת אותה. צריך לצאת משיטות לימוד מיושנות

לשיטות לימוד חדשניות של פיתוח החשיבה.



אתם מדברים על מקראות. אני לא בקשתי מאף אחד רשות לכתוב

מקראה. איך עשיתי את הדבר הזה? לא רק אני, גם אהרים, מחברי ספרים

שונים חיברו ספרי לימוד, מקראות לכיתה אי, זה דבר פתוח, שצריך

להעביר אותו רק לאישור.
היו"ר מ' בר-זהר
זה על חשבון זמנם החופשי?

יי פרח;

בו ודאי.

היו"ר מי בר-זהר;

כולם עשו את זה בהתנדבות?

יי פרח;

לא, זה ספרים שלהם. הם מקבלים תמלוגים. גם הם יכולים לעשות

את זה. האדם לא עושה טובה לאף אחד. הוא מועיל לחברה שלו. הוא מכין

ספרי לימוד ומשדד החינוך צריך לאשר אותם. אם הם אושרו, האדם שחיבר

אותם מעמיד אותם לרשות בתי הספר.

היו"ר מי בד-זהר;

יש 120 משרות קיימות בתחום הזה.

יי פרח;

אבל הם לא כותבים תכניות לימודים למשל מקראה לכיתות אי, בי ו-גי.

היו"ר מי בר-זהר;

אני רוצה להבין את הנקודה הזאת.

עי חיידר;

ישנה אפשרות להכריז על תכנית הלימודים למי שמתכונן לכתוב ספרי

לימוד, מקראות. החסרון בענין הזה הוא כששולחים לנו אנחנו צריכים

להפנות את זה למעריכים והיום המשרד לא משלם למעריכים אלא פרוטות.

לכן זה איננו מעורד אנשים להעריך בצורה טובה ומדוייקת.

חי סעדי;

חבר-הכנסת פרח, התכנית נמצאת בבית הספר. זה לא מונע מאף מחבר

פרטי לכתוב ולהגיש את הספר שלו. אבל החובה של משרד החינוך היא להקים

צווח שיפקח ואולי זה יהיה דוגמא למחבר הפרטי. כיוון שיש בבתי הספר

העבריים צוותים שכותבים למערכת היהודית, ויש הרבה כמוך, חה"כ פרח,

שכותבים ספרים פרטיים, אבל זה לא סגר את הצוותים שמונו על-ידי המשדד

והם בעצמם מפקחים. שיהיו שני מסלולים, שיהיו יותר מספר אחד. אבל זה

לא פוטר את משרד החינוך מהחובה שלו למנות צוות ולשים מפקחים.



י' פרח;

אותם צוותים שיושבים שם, הם לא עוסקים בהוראת הלשון העברית

והערבית, הם עומקים בפיתוח תכניות לימורים במקצועות שונים. אני

יורע כמה אנשים עוסקים שם בנושא הלשון. הם מעטים מאר.

היו"ר מ' בר-זהר;

בכל אופן זה לא משנה את העוברה שהפרופורציה של 3 מול 120

בכל זאת זה מקומם.

ח' סערי;

אני יודעת שיש שני צוותים ובכל צוות יש יותר תקנים מאשר לנו

שעוברים בכל המערכת הערבית. יש לפחות 3-4 משרות לתחום הדתי ולתחום

הממלכתי רגיל.

י' פרת;

אני חושב שבכל מקום שיש חולשות צריך לחזק ולא לצמצם את כח האדם.

אבל צריך להעמיד את הדברים בפרופורציות הנכונות.

נקודה אחרונה, זה הנושא שהעלה מר קופלביץ. לימור השפה הערבית

איננה יותר קשה מלימוד שפות אחרות. אני חושב שזאת שפה יפה, קלה

ונחמדה. אני לא מקבל את ההערה הזאת. לנו יש בעיה בשפה העברית שאינה

קיימת בערבית. לנו יש שני סוגי כתב. ילד שלנו שרוצה לעבור מכתב הדפוס

לכתב יד, זה מעבר שונה לחלוטין-

ח' פארם;

אני מאד שמח שחברינו ממשרד החינוך נתנו היום תמונה ברורה

והביעו את מה שרציתי להביע, כי הנושא של העמקת השפה הערבית תמיד

כאב לי כמורה 29 שנים לערבית גם בבית ספר עברי וגם בבית-ספר ערבי.

בכל זאת תרשו לי לחזק כמה דברים. יש לנו בעיה בשפה הערבית, לא רק

לנו כאזרחי ישראל אלא לכל מדינות ערב. יש שפה קלאסית ושפה מודרנית.

כשאין לנו מספיק שעות ללמד את השפה בתוך הכיתה עצמה, הערבית יוצאת

פגועה, התלמיד יוצא פגוע והמורה עצמו שצריך ללמד גם את הערבית וגם

את יתר המקצועות יוצא חלש. הוא לא יכול ללמד את כל המיומנות של השפה

בצורה מספקת.

בתור מורה לשעבר לשפה וכמנהל בית-ספר כ-11 שנה, שראה ובדק כל

מורה בכיתתו, אני אומר מה שאני יודע מהשטח. מעטים מאד הם המורים

הערבים במדינת ישראל שיודעים להתבטא בערבית מודרנית בצורה נכונה.

אני לא מדבר על ערבית מדוברת. מכאן נובע הצורך להעמיק את לימוד

השפה הערבית. כל הבעיות הקשורות בענין הזה טמונות בנקודה אחת,

תקציבים. אם יש תקציבים אפשר להשקיע בהרחבת הצוות שעובד על תכניות

הלימודים, את הצוות שמפקח על ההוראה, אפשר לעשות את ההשתלמויות

ואפשר גם למצוא אנשים שיבדקו את הספרים המוצעים ללימוד ועדין לא

אושרו. הכל קשור בתקציבים. ועדת החינוך חייבת להמליץ ולדרוש

תקציבים מתאימים למען העמקת לימוד השפה הערבית בקרב התלמידים

והמורים גם יחד.



הטלוויזיה הלימודית לא מנוצלת לצרכי התלמיד הערבי. אני חושב

שהקוראן בקוראן, לא בשפה, לא בלימודי דת, חייבים להקדיש לו זמן

אצל המורה לערבית.

היו"ר מ' בר-זהר;

מה המצב של הטלוויזיה הלימודית היום מבחינת הלימודים הערביים?

ע' חיידר;

השנה בפעם הראשונה ישנם שידורים בשפה הערבית לבתי הספר

הערביים בכל מיני מקצועות- ישנן תבניות שנרבשו מארה"ב ואנגליה

שהובנו לארצות ערב ומצאנו אותן מתאימות לבתי הספר הערביים, תבניות

שמשדרים לבתי הספר היהודיים תורגמו לערבית וגם תבניות בשפה העברית

אנחנו לוקחים אותן לבתי הספר הערביים ללימוד השפה העברית- גם

בחינוך החברתי ישנן תבניות שאנחנו מתרגמים אותן לערבית ומשדרים

אותן לבתי הספר הערביים.

היו"ר מ' בר-זהר;

מה מספר השעות בשבוע של שידורים בערבית לבתי ספר ערביים?

ע' חיידר;

בממוצע שני שידורים ביום, בל שידור 15-20 דקות. זה התחיל.

בהתחלת שנת הלימודים.

ח' פארם;

אני חושב שיש צורך שמורה המלמד בל מקצוע, פרט לעברית ואנגלית,

שילמד בשפה ערבית נבונה, זאת-אומרת בשפה לא מדוברת, בשפה ערבית

מודרנית.

יש מה שנקרא סל. אין פעם, אם זה במליאת הבנסת או בוועדת

החינוך, שאני טעלה את הנושא הזה, תמיד שר החינוך מתעלם מלענות

על הענין הזה, מה שנקרא סל טיפוח. הילדים הערביים לא זבו לסל

? טיפוח. אנחנו קוראים ושומעים שיש 40 אלף שעות. לא קרח פעם ששאלתי

את השר והוא ענה. תמיד היתה התחמקות, אם זה בבתב ואם זה בעל-פה.

מדוע?

היו"ר מ' בר-זהר;

נדמה לי שהגשת שאילתה בנושא הזה. מה היתה תשובתו של השר?

ח' פארם;

זו לזו היתה שאילתא בעל-פה. אבל פה בוועדה העליתי את הנושא

הזה והוא לא ענה,

ד"ר מ' חביב אללה;

הענין נבדק במשרד החינוך ולפני שנה זה הועבר לוועדה בראשות

פרופ' באשי בדי לחשוב איך להקצות לבית הספר הערבי את חלקו ב-40 אלף

שעות, כשהטענה במשרד החינוך היא שאי-אפשר לקחת מה שניתן לבתי-ספר

יהודיים וצריך לחשוב על דרבים אחרות איך לפצות את בית הספר הערבי-



הובטח לנו שהשעות האלה ינתנו לפני שנה, אז נתנו 1,500 אבל

בסוף התברר שלקחו רבע שעה מכל כיתה, זה כאילו לא הוסיפו. הובטה

לי השנה ועדין זה זוחל ולא זז. אולי זה המקום לפנות עוד פעם

לשר החינוך ולמשרד החינוך לנסות להוציא את ההתמרמרות הזאת בקרב

האוכלוסיה הערבית. כולם יודעים שיש 40 אלף שעות ליהודים ולנו אין,

עושים קיצוצים שווים, אבל כשנותנים לא נותנים מן העוגה גם לערבים.

ח' פארם;

אנחנו בתור ערבים צריכים לדאוג שנדע ערבית. ההבדל בתכנית

הלימורים בערבית בינינו לבין מרינות ערב הוא בין שעתיים וחצי עד

שלוש שעות. נכון שלימדו בדרך של שינון. גם אני למדתי בזמן המנדט

הבריטי ערבית עד ביתה הי והמורים לערבית בזמנו ידעו להתבטא בערבית,

איטה תמצאו היום מורים שיודעים להתבטא בערבית.

היו"ר מ' בר-זהר;

במה אתה חולה את זה, בהכשרה שלהם?

ח' פארם;

מספר השעות לא מספיק והכשרת המורים לערבית לא מספקת. לכן הערבית

היא הלשה בפי דובריה.

היו"ר מי בר-זהר;

יש ירידה ברמת המורים מבחינה זאת?

חי פארס;

לגבי הערבים יש ירידה ברמה מאז קום המדינה,

היו"ר מי בר-זהר;

מר קופלביץ, זו גם דעתך?

עי קופלביץ;

אני תושב שיש ירידה ברמת ידיעת השפה הערבית, אבל יש לזה הערת

אחת חשובה מבחינה סוציולוגית- בתקופת המנדט, מי שידע ערבית היטב

היה אחוז מסוים של האוכלוסיה והיום מורדים את זה על כל האוכלוסיה,

מי אבו-פאנה;

היום גם ההדגשים שונים. מי שמלמד ספרות בתיכון היום, ידגיש

יותר את היצירתיות, את הניתוח, את הבנת המרכיבים.

חי 3ארס;

יש לי בת בכיתה חי. כאשר היא מכינה שיעורי הסטוריה היא מזמינה

את אחותה או את אמה כדל שיסבירו לה מה כתוב בספר ההסטוריה. זה כתוב

בערבית, היא בכיתה חי, זה לא אומר לנו משהו?



ע' קופלביץ;

אולי הספר כתוב יותר מרי קשה. אולי צריך לכתוב את הספר אחרת

שיתאים לה ואז היא תקרא אותו, תבין אותו ותיהנה ממנו.

ח' פארם;

הכל קשור. זה קשור בתכניות לימודים.
היו"ר מ' בר-זהר
אתם מתכננים גם את זה לתקן?
ת" סעדי
זה תוזר לנקורה הראשונה שלי, תקנים, ספר כזה בהסטוריה שהוא קשה,

אין עורך לשוני בתקן שיאמר לנו: תורידו את הרמה, מדובר בכיתה ת' לא

באוניברסיטה. הצוות כותב על רעת עצמו שהוא לא מומחה בלשון אלא בהסטוריה-

ח' פארס;

אני מבקש ממשרד החינוך לשתף את ועדת המעקב לענייני חינוך, לתאם

איתם, גס זה יכול לעזור לקידום הענין.
ע' חיידר
אנחנו מנצלים אותם בכל הוועדות שלנו. כל אדם, אקדמאי בתחום

הערבי שיש לו יכולת לתרום לחינוך הערבי, אנחנו מזמינים אותו ומבקשים

שישתף פעולה אתנו-

ח' פארס;

אם שמת לב, בדברי רוב החברים בלט הענין של עבודה בהתנדבות.

40 שנה זה נמשך בהתנדבות. אני לא רוצה להפסיק את ההתנדבות, להיפך-

אבל עד מתי נסתמך על ההתנדבות. כל הזמן טוענים שאין תקציבים. למה

לסקטור היהודי יש תקציבים? אי-אפשר להמשיך לסבול. אם אין תקציבים

או ששנינו יחד נסבול או ששנינו יחד נתקדם- רק הערבי יסבול?

אני מקבל את ההצעות שהציעו החברים המכובדים. עמדתי להציע אותן-

אני מבקש מוועדת החינוך שתמליץ בפני שד החינוך שיקדם את הענין כמה

שיותר מהר.

היו"ר מ' בר-זהר;

אני שמח שהפעם היתה אחדות דעים בוועדה בנושא הזה, ברוח הדברים

שאמר חבר-הכנסת פארם וכך גם נמליץ בפני משרד החינוך.

תודה רבה לכולכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.00

קוד המקור של הנתונים