ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 14/08/1989

פגישה עם ארגוני המורים לקראת פתיחת שנת הלימודים; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 62

ועדת החינוך והתרבות

יום בי. י"ב באב התשמ"ט. , 14 באוגוסט 1989, 11:00, תל-אביב
נכחו: חברי הועדה
מ' בר-זוהר - היו"ר

ר' זאבי

ח' מירום

מ' פארס

י י פרח

מוזמנים

בי אמיר - משרד החינוך והתרבות. מ"מ המנכ"ל

ב"צ דל - " " " מנהל האגף לכח אדם בהוראה

יי ידלין - " " יי סמנכ"ל

עי סלע - " יי יי ,

שי באייר - יו"ר ארגון האורים העל-יסודיים

יי ולבר - מזכ"ל הסתדרות המורים

ג' רם - משנה למזכ"ל " "

ד' בלאו - מרכז השלטון המקומי

י' ירון - " " "

ג' לב - " "

ש' טלמון - משרד האוצר

מזכירת הועדה; די פלר-אבידר
קצרנ ית
א' אשמן

סדר היום; א.; שאילתות

ב.פגישה עם ארגוני המורים לקראת פתיחת שנת הלימודים



א. שאילתות

ר. יו"ר מ' בר-זוהר

אני פותת את ישיבת ועדת התינוך והתרבות. נציגי ארגוני המורים לא

הגיעו. אם לא יגיעו תוך חמש דקות, לאתר שנעבור על השאילתות, אני פשוט

אסגור את הישיבה וניתן לדבר פרסום. דחינו את הישיבה מהשעה עשר לאחת עשרה

במיותד כדי שנציגי המורים יוכלו לבוא, וקיבלנו אישור שיבואו לישיבה זאת.

אני רוצה לפתות את הישיבה במספר שאילתות למשרד התינוך והתרבות. פנה

אלינו ראש המועצה המקומית גבעת שמואל בענין התלמידים הלומדים בקרית-אונו.

משרד החינוך והתרבות קבע אגרה מסוימת לתלמידים שלומדים מחוץ למקום

מגוריהם. קרית אונו הכפילה השנה את האגרה.

אני מקבל בברכה את נציגי ארגוני המורים, ומבקש להבא להקפיד ולבוא

בזמן לישיבות.

היתה פניה למשרד התינוך והתרבות, אבל קרית אונו עומדת במריה. ראש

המועצה המקומית גבעת שמואל מציע שמשרד התינוף ימנה בורר, והוא יקבל פסיקתו

של הבורר.

שנת הלימודים נפתחת בעוד שבועיים. אני כבר לא מדבר על התשלומים

התריגים שהפכו מכת מדינה, אבל כאן מדובר בתשלום תריג שנגבה על ידי מועצה

מקומית. משרד התינור חייב למצוא פתרון לענין.

יש מספר פניות בנושאים אישיים. אני מעביר אותן ישירות לטיפול משרד

החינוך.

קיבלתי העתק מכתב של שר האוצר לשר החינוך והתרבות בענין ביצוע חוק

החינוך המיוחד. לפי המכתב הזה, בישיבה ב-5 בינואר 1989 החליטה ממשלת ישראל

לדחות בשנה את הפעלת סעיפי חוק החינוך המיוחד, ולמרות החלטת הממשלה החליטה

ועדת הכספים של הכנסת להפעיל ניסוי של התלת החוק בהיקף שיקבעו שר החינוך

ושר האוצר, ולשם כך אושר השנה תקציב של 4 מיליון שקל.

אני מוכרח לומר שזה לא מדוייק. לא היתה התלטה של ועדת הכספים בניגוד

להחלטת הממשלה. היתה התלטת ממשלה והיתה כוונה לא לבצע את החלטת הממשלה,

בגלל התוספת לתקציב הבטחון. כאשר כותבים לנו מכתבים, אני ממליץ מאד שלא

לאחז את עינינו.

שי טלמון;

סליחה, החלטת הממשלה לא התייחסה לניסוי בשני האיזורים. החלט ת הממשלה

היתה, כפי שכותב שר האוצר, לדתות אותם סעיפים בשנה. ההתלטה היתה ב-5

בינואר. לפני התלטת ועדת הכספים של הכנסת. הנושא הזה עבר קריאה ראשונה,

קיבל אישור ועדת הכספים, הגיע לקריאה שניה ושלישית במליאה ושם היתה

הסתייגות, הנושא הוחזר לועדה. למרות התלטת הממשלה בדבר דתיה, ולא הזכירה

כלל ניסוי, קיבלה ועדת הכספים החלטה בדבר ניסויי לפי פשרה בין אנשי אגף

התקציבים וחברי כנסת, שמצד אתד הכירו בתשיבות התוק ומצד שני הבינו את

הבעיות של אגף התקציבים.

היור מ' בר-זוהר;

תסלח לי, בענין הניסוי סיכמנו בועדה המשותפת לועדת הכספים וועדת

, החינוך והתרבות. דיברנו כל הזמן על 4 מיליון שקלים, זה לא דבר חדש שנולד

בפשרה, זה היה מוסכם על כולנו. אחר כך הוריד האוצר את הסכום לחצי מיליון,

מיליון, ואחר כך חזרתם ל-4 מיליון.



יש פניה של חבר-הכנסת יצחק לוי בענין מיפקד תנועות הנוער בישראל. אף

כי סוכם בזמנו כערוך מיפקד של תנועות הנוער, אני שומע שנערכה ישיגה של

הנהלת מועצת תנועות הנוער ב-6 ביולי בענין המיפקד, ושם נאמר: יעשו מיפקד

אבל צריך להגיע לידי הסכמיות בדבר חלוקת תקציב. כלומר, ללא קשר עם המיפקד.

כמו כן דובר על מתן הקצבה לנוער אגודת-ישראל כדי לשכנע את השר לוותר על

המיפקד.

אני לא מקבל את הדברים הללו. תבר-הכנסת יצתק לוי דרש התערבות הועדה.

את המיפקד צריך לקיים רק אתרי בירור בועדה זו.
ת' מירום
אני מצטרף לעמדת היושב ראש ומבקש שמשרד החינוך ידווח לועדה על מי יש

בכוונתו להטיל את הכנת המיפקד. לדעתי, זה הדבר העיקרי. למיטב ידיעתי, נעשו

באגף הנוער צעדים ראשונים לארגון המיפקד, ולא שותפה מועצת תנועות הנוער.

בגלל זה יש לנו חששות. אם השר יקבע על מי הוא מטיל את הכנת המיפקד, הענין

י יצא לדרך.

היו"ר מ' בר-זוהר;

יש פניה בענין הטיפול באגף החינוך לדרוזים בבית הספר היסודי בירקא.

אעביר את הפניה ישירות למשרד החינוך.

יש פניות של בית הספר לאומנות הציור בתל-אביב ובית הספר לאומנות

ביבנה, אתם בוודאי מנחשים שכולם מבקשים כסף. אני מקווה מאד שאפשר יהיה

לעזור להם, אם כי אינני בטות בכך.

ר' זאבי;

שאילתה. קיבלתי, אני מנית שכל תברי הועדה קיבלו, תוברת מפוארת מאד
שנקראת
שנת הארבעים במדינת ישראל - דו"ח לסיכום הארועים.אני בעד דו"חות,

בעד הפקת לקחים, כשיבואו לתכנן את חגיגות החמישים יהיה קו התתלה, יידעו מה

היה סיכום תגיגות הארבעים. אבל לאחר שדיפדפתי בחוברת, הוכיתי בתדהמה. האם

במדינת ישראל של שנת 1989, כשנאבקים על תקציבים לדברים חיוניים, מוצדק

להוציא תוברת באיכות בלתי רגילה, ציון גראפי וציון לעריכה -- 10, עם כל

הצבעים האפשריים, על נייר כרומו 140 גרם. הכל יש פה, אבל אין לחוברת ט1ום

ערך עומד. זה לא יכנס לספריה ומתר יוציאו מכאן את השירים שחוברו בשנת

הארבעים למדינה או דברים אחרים. בזבוז צועק לשמים. את החוברח הוציעה

עמותה. אני יודע למה מקימים עמותה: כדי שלא יהיה פיקות על ההוצאות.

אני רוצה לשאול שש שאלות את שר החינוך והתרבות: א. האם העמותה תוקצבה

על ידי משרד החינוך והתרבות? ב. האם נשארו עודפי כסף בסיום הווגיגות? ג.

האם יצאה הוראה על שימוש בעודפים האלה? ד. האם אין בפרסום הזה משוס

בזבוז משווע? ה. האם יש בדעת המשרד לעשות משהו לגבי האחראי או האחראיים

לפרסום הזה? ו. האם המשרד מוכן לגנות את הבזבוז שבפרסום הזה ולהביא זאת

לידיעת הציבור.

אני חוזר ואומר, החוברת היא יפה. היא כל כך יפה, שזה מה שמרגיז. אני

בעד דברים יפים. כשאני רואה תוברת יפה וצבעונית של משרד החינוך לתלמידים,

אני שמח שהגענו לזה. אבל יש ספרי הלימוד עלובים, אין תקציב לשפר אותם.

וכאן מוציאים תוברת מהודרת שערכה עומד -יום אחד, ואתר כך היא הולכת או

לתיוק או לסל.
חי מירום
הצעה לסדר היום של הועדה בראשית המושב הבא של הכנסת. הגיעו לאוזני

ידיעות מדאיגות בענין תנועת הנוער של האיחוד החקלאי, תנועת נוער שאושרה

לפני כשנה. יש ידיעות על הקשיים שיש לה לפעול כתנועה בקשר לתנועה-האם,

שמכבידה עליה את הפעילות החינוכית. אני מבקש להביא את הנושא לדיון. אני

אזין את היושב ראש ואת תברי הועדה באינפורמציה נוספת בנושא זה.



נושא שני שאני מבקש מהעלות לסדר היום של הועדה הוא ענין המשלחות

לפולין והטיפול בנסיעות כשם.
היו"ר מ' בר-זוהר
יש תשובה מפורטת של משרד החינוך. נעלה את הנושא על סדר היום של

הועדה, אלא אם תמצא שהתשובה מספקת.

ב. פגישה עם ארגוני המורים לקראת פתיחת שנת הלימודים
היו"ר מ' בר-זוהר
רבותי, אנחנו עוברים לנושא העיקרי בישיבה הזאת. קבעתי את הפגישה הזאת

עם ארגוני המורים עקב ידיעות באמצעי התקשורת על סכנה של שיבוש

פתיחת שנת הלימודים.

בכל שנה אנתנו שומעים על שיבושים שצפויים בפתיתת שנת הלימודים. כמעט

אין אפשרות לפתות שנת לימודים בלי משברים. כמובן, כולנו מעדיפים שהמשברים

האלה לא יהיו על חשבון התלמידים. נדמה לי שהשנה הוקדמו ההודעות על המשבר

ושמענו אותן כבר ביולי, בדרך כלל שומעים אותן באוגוסט.

אני רוצה לדעח באיזו מידה יש סכנה למשבר, מה ניתן לעשות. מה הדרישות

של ארגונ י המור ים.

יי ולבר;

אומר כמה דברים כלליים, והגב' גילה רם תפרט בנושא פיטורי המורים.

אני רוצה קודם כל לומר שהשנה האיום שלנו עכ פתיחת שנת הלימודים נובע

מהקיצוצים המתמשכים בתקציב החינוך. אנתנו מדברים הפעם לא על שכר, יש לנו

הסכם עבודה עד מרס 1990. אנתנו תושבים שמערכת החינוך הגיעה - אני יודע

שזאת מילה שחוקה, אבל אני רוצה בכל זאת לומר אותה - הגיעה לקוים האדומים

ביותר. בעצם כבר לא נשארו שעות לימוד. בגני הילדים מסיימים בשעה שתים עשרה

וחצי, מכיתה א עד כיתות די -הי לומדים 24 שעות בשבוע, בחטיבות הביניים

הקיצוץ הוא הגדול ביותר בעשר השנים האחרונות, גם בחינוך העל-יסודי יש איזה

שהוא קיצוץ. משום כל מתפתת התינוך האפור, שאנתנו לא יכולים להשלים עמו.'

אנתנו תובעים ממשרד האוצר תוספת 30 אלף שעות, ואנחנו מבקשים לתביעה

זו את תמיכת ועדת החינוך של הכנסת. אנחנו חושבים שעם תוספת זו תוכל מערכת

החינוך לתפקד באופן פתות או יותר סדיר. תוספת 30 אלף שעות היא בממוצע

תוספת של שעה לכל כיתה. נכון שבכיתות מסוימות לא מוסיפים שעה ולכן בכיתות

אחרות יכולה להיות תוספת משמעותית יותר.

פנינו לשר האוצר ולשר התינוך, היה כינוס מיוחד של הועדה המרכזת של

ההסתדרות, ואני רוצה לומר שיש סכנה לאי פתיחת שנת הלימודים. (מ' גר-זוהר:

לאיזו סכנה אתה מתכוון? אתם מתכוונים לשבות?) לא נאפשר פתיחת שנת

הלימודים וננקוט צעדים ארגוניים, אני לא יכול כרגע לומר אם זה יהיה ב--1

בספטמבר או שזה יהיה בדרך כזאת או אחרת. אבל באופן עקרוני, אנחנו מתכוונים

להעלות קול צעקה הכי גדול שאנחנו יכולים כלפי הציבור בישראל; יש להוסיף 30

אלף שעות.

אני רוצה להעלות היבט נוסף. מדברים על אבטלה, ממשלת ישראל החליטה

להפעיל פרוייקטים. חינוך זה לא פחות טוב מכבישים ומפרוייקטים אחרים שמדובר

בחם. אם מפשירים מיליארד שקלים, כך דווח בעתונים, אני מציע שמתוך זה 30

מיליון שקלים יופנו לחינוך. אנחנו מדברים בדך הכל על 30 מיליון שקל. 30

אלף שעות הן 30 מיליון שקל. אם יוסיפו 30 אלף שעות, יוחזרו לעבודה אלף

מורים בעיירות פיתוח ובשכונות מצוקה, וזה יכול לפתור תלק מבעיות האבטלה.

אנחנו יודעים ששעור האבטלה של נשים הוא גדול מן הממוצע. 30 אלף שעות

פירושן 1200 - 1300 מורים. זה יכול לתת תשובה למערכת החינוך, התלמידים

ייהנו מתוספת שעות לימוד, מורים יוחזרו לעבודה.



אנחנו עומדים להגיע להסדר עם משרד החינוך, אני אומר זאת בזהירות,

בעצם אפשר להגיד שהגענו להסדר בענין החינוך האפור. החופעה קיימת בעיקר

בחינוך היסודי. ביחד עם השלטון המקומי, נאפשר זרימח הכספים של ההורים

שרוצים לשלם, לא באמצעוח עמוחוח ספורדיות שכל ביח ספר מקים לו, אלא חהיה

מסגרח בכל עיר ועיר בישראל אליה יועברו הכספים. המורים יועסקו במסגרת הזאת

לפי חנאי השכר של המורים בארץ. אם ההורים בעלי היכולח יכולים לשלם, הרי כל

30 אלף השעוח שיוספו אפשר יהיה לחח לאוכלוסיוח חלשוח יוחר, וכך להגיע

למידה של איזון בין האוכלוסיוח החזקות והאוכלוסיוח החלשוח. מה שאנחנו

קוראים חל"נ - חוכניח לימודים נוספח - מסדיר אח ענין החינוך האפור, ואם

הממשלה חחקצב 30 אלף שעוח, אפשר יהיה להוסיף 30 - 50 אלף שעוח למערכוז

החינוך, וזו חהיה חרומה רציניח לקראח פחיחח שנח הלימודים.

אנחנו חושבים שמשרד החינוך יצר פיטורים מדומים. אין לנו הסבר למהלך

הזה. 300 מורים קבועים, עם וחק 10 - 14 שנים, קיבלו מכחבי פיטורים.

הבעיה חמורה במיוחד במחוז הצפון, שם מחציח המורים הם יהודים ומחציחם

ערבים. בענין זה גבי גילה רם חוסיף ובוודאי גם גבי שושנה באייר. ארגון

המורים העל יסודיים פנה לביח הדין, ואנחנו חושבים שהפסיקה אומרח למשרד

החינוך להחזיר לעבודה אח כל המורים שפוטרו.

אני רוצה כאן להגיד מה אנחנו מחכוונים לעשוח.אם לא יוחזרו לעבודה 200

מורים במחוז הצפון, לא נפחח שם אח שנח הלימודים. בלי שום קשר לענין 30 אלף

השעוח עליהן דיברחי, זה מאבק ציבורי אחר. כאן יש בעיה פרופסיונליח. אנחנו

חושבים שמשרד החינוך נהג בשרירוח, קיבל החלטה שגויה לגמרי.

אני רוצה כאן לומר דבר לא לפרסום. רבותי, לא חסרה לנו שביתה במיגור

הערבי ב-1 בספטמבר, אבל היא חהיה. אני אומר זאח באוזני ועדח החינוך של

הכנסח, כי אחם אחראים לבעיה הציבוריח. במחוז הצפון יש 50% מורים ערבים. אם

לא חהיה ברירה, נשבית כי אנחנו לא יכולים להשלים עם פיטורים של מורים

במחוז הצפון. יש שם בעיה מיוחד מפני שמורים שם לא פורשים לפנסיה כי יודעים

שיש בעיוח בחחום החעסוקה. בחל אביב רבים פורשים לפנסיה, יש חוסר במורים,

כי יש אלטרנטיבוח בחעסוקה. בצפון אין אלטרנטיבה בחעסוקה. לפטר מורים

בעיירוח על גבול לבנון - אני חושב שזאת אטימוח נוראה. אני חושב ששם צריך

להגדיל מספר שעוח הלימוד, ובסך הכל מדובר על מספר קטן. אם יש 1.6 מיליון

שעוח, מה הבעיה לחח 3000 שעוח? אני חושב שזה גורם שנאח חינם, זה מיוחר

לחלוטין.

אני אומר כאן חד וחלק: אם ב-1 בספטמבר לא יוחזרו לעבודה המורים

במחוז הצפון, שנח הלימודים במחוז הצפון לא תיפתח.

לגבי מורים במחוזוח אחרים, באוחו ביח ספר שפוטר מורה, לא תיפתח שנת

הלימודים. זה מהלך ראשון שקשור בפיטורים של מורים קבועים בשרירות לב, ללא

הצדקה תקציבית. לפי דעחי, יש במשרד מערך שגוי. ואולי אסחכן ואומר כאן משהו

גם מעבר לזה.

ייש לי הרגשה ששר החינוך החליט לקחח שעוח לימוד ולתת את הסכומים

לנושיאים אחרים. אני פונה ליושב ראש ועדח החינוך ומבקש שיבדוק את

הדברים.אם אלף מורים פרשו השנה לפנסיה, מדוע צריך לפטר 340 מורים? יש לי

תחושה לא טובה שמתוך ה"פול" של שעות ההוראה לוקחים אח הכסף ומפנים אותו

ליעדים אחרים. אם זה לא נכון, אחזור בי מדברי. אני מבקש מנציגי משרד

החינוך להציג מספר השעוח הכולל של תשמ"ט מול תש"ן.

ג' רם;

אני רוצה להתייתס לנושא הפיטורים, ואשתדל לא לחזור על דברים שאמרתי

בישיבה קודמת של ועדת החינוך. רוב המפוטרים הם במחוז הצפון. במיגזר היהודי

במחוז הצפון ילמדו התלמידים השנה פחות שעות מאשר בכל המחוזות האחרים. אם

במחוזות האתרים מספר השעות הוא 32 או 34, הרי במחוז הצפון המספר הוא 30

שעות.. מפטרים מורים, התלמידים ילמדו פתוח שעוח מאשר במחוזות אחרים - השכל

לא תופס מדוע. האם משום ששם מרוכזת אוכלוסיה חלשה יותר? בתל אביב צריך

ללמוד יותר שעות מאשר בצפון? העלינו את השאלה הזאת בישיבה אצל שר התינוך,



יש תשובות אריתמטיות, אבכ כשמדברים במערכת חינוך אי אפשר להבין מדוע במחוז

המרכז צריך ללמוד 32 שעות, בתל אביב 34, ובצפון 30 שעות. זה בעני ן המיגזר

היהודי.

בענין המיגזר הערבי, אני לא רוצה לחזור על מה שאמר היועץ למזכ"ל

בנושא המיגזר הערבי, והוא הביא גם לפני הועדה הזאת נתונים של הלשכה

המרכזית לסטטיסטיקה. במיגזר הערבי בצפון ילמדו 32 שעות, קצת יותר מאשר

במיגזר היהודי. תנאי העבודה במיגזר הערבי הם קשים, הם קשים לא רק למורים

אלא גם לתלמידים. אם יש תלמידים רבים בכיתה קטנה, זו בעיה לא רק למורה אלא

גם לתלמידים. במיגזר הערבי הצפיפות בכיתות גדולה, תנאי העבודה גרועים

והאפשרות ללמד יורדת. פיטורים של עוד כמאה מורים ירעו את התנאים במיגזר

הערבי בהשוואה לשנה שעברה.

נכון שבהסכם העבודה שלנו נאמר שתהיה אפשרות של הוצאה מן המערכת או

פרישה של עד מאתיים מורים, אבל לא דובר על קיצוץ. דובר על כך שבשנה שעברה

היתה אבטלה סמויה במערכת החינוך. עקב פיטורים וקיצוצים שהיו פה ושם נוצרו

כיסים בגלל סגירה של מוסד, או איתוד סמינרים וסיבות אתרות, היו מורים

שקיבלו שכר ועבדו אבל למעשה זה היה בחזקת אבטלה סמויה, אם אפשר לקרוא לזה

כך, כי כל שעה נוספת שתלמידים לומדים היא בוודאי לא בחזקת אבטלה. לא ישב

מורה והסתכל על הלוח, הוא לימד תלמידים בשעות האלה שהיו מעבר לתקציב. ואף

על פי כן היינו מוכנים, אם כי האבטלה הסמויה הזאת נוצרה עקב ההתנגדות שלנו

לפיטורי מורים, אנתנו אומרים זאת בפירוש, אז על פי כן היינו מוכנים לשבת

לדון בקבוצה הזאת כדי למצוא להם פתרון של פרישה, הסבה וכו'. לא קיבלנו

רשימה של מורים כאלה. כדי להסביר אני קוראת לזה אבטלה סמויה, אבל אמרתי

מדוע המונת הזה לא נכון, בעצם זה נקרא שעות פרופסיונליות - כלומר ממנים

למורים שעות מעבר לתקן והם מלמדים בשעות אלה.

אינני יודעת מדוע לא קיבלנו רשימה כזאת, אני יכולה רק להעריך. יש

מספר מסוים של עובדים כאלה במערכת, אני לא תושבת שיש מאתיים מורים כאלה,

אולי יש עשרים או שלושים. לא קיבלנו רשימה.

והנה בגלל קיצוץ בתקציב פוטרו למעלה מתמש מאות מורים, שאין להם שום

קשר למאתיים שדיברתי עליהם, אולי יש בתוכם בודדים מאלה. לא לזה היתה

הכוונה בהסכם העבודה. ואף על פי כן, אנתנו עשינו מאמ. לשכנע מורים לפרוש

מן העבודה. בצער רב עשינו זאת, כי אני תושבת שהמערכת מפסידה את המורים

האלה. מצד אחד המערכת מפסידה מורים, מצד שני ממנים פרישה מוקדמת של מורים,

הם מקבלים משכורת והתלמידים נשארים בלי שעות לימוד. תישוב כלכלי משונה

מאד. אנתנו בעד פרישה מוקדמת של מורים שלא יכולים כבר להמשיך לעבוד, אבל

אנתנו לא בעד תגיגות של פרישה, שישלמו כסף לאנשים שיישבו בבית והתלמידים

"שארו בלי שעות לימוד. הרי זה אותו כסף. בתור עקרת בית אני לא יכולה

להבין תישוב כלכלי כזה.

אני מעריכה שיש כאלף מורים שפרשו השנה מתתת לגיל הפרישה. אם יבוא

מישהו ויגיד לנו שהיו מאתיים מורים שאת עבודתם מימנו בשעות פרופסיונליות,

הרי משרד החינוך מבחינה תקציבית מכוסה עד הראש בכל הנוגע להסכם העבודה

שלנו.

תבל להשבית תלמידים מלימודיהם. ברור לכולנו שאם אנתנו נשבית, 'תזירו

את המורים לעבודה. אם כך, למה להשבית? ;

ו

, j



ש' באייר;

לצערי, אני מוכרחה להוסיף בקורת על משרד החינוך. כשהתנהל הדיון על

התקציב, היה ויכות קטן בין שר התינוך ובין שר האוצר. שמענו את הויכוח הזה

בישיבה משותפת של המוסדות של הסתדרות המורים ושל ארגון המורים העל-

יסודיים. שר החינוך טען שיש קיצוץ במשרד החינוך שר האוצר טען שאין קיצוץ

במשרד החינוך. עכשיו אני באה ושואלת: אם אכן יש קיצוץ בתקציב משרד החינוך,

מדוע משרד החינוך לא הרעיש עולמות? מדוע היה כל הויכוח בקול ענות חלושה,

במוסדות, בחדרים? מדוע שר החינוך, שעליו מוטלת האחריות הממלכתית על

החינוך, עליו ולא על ארגוני המורים, מדוע לא עשה מה שהיה מוטל עליו לעשות

בנושא הזה? לא נעשה די, ואנחנו עכשיו שומעים שאכן היה קיצוק של 30 אלף

שעות, וכמו אומרים, המערכת אוכלת את הקיצוץ הזה.

ממה נפשך, אם לא היה קיצוץ וצדק שר האוצר, יתכן שנכונה הערכה שנלקתו

כספים מבתי הספר והועברו לנושאים אחרים, וכך לא ייעשה. ואם אכן היה קיצוץ

ולא הועברו כספים מהמערכת לנושאים אחרים, מדוע מערכת החינוך הממלכתית

מחרישה?

הדבר הזה מצער מאד, מכאיב מאד. למרות זאת אנחנו תושבים שהגיעה השעה

שארגוני המורים יפסיקו ליטול על עצמם את האחריות הממלכתית על החינוך,

מכיוון שבציבור, גם בקרב חברי כנסת וגם בקרב מורים, אין מבתינים על מה

נאבקים המורים. מתי שבתנו בפעם האחרונה? בשנה שעברה שבתנו יום אחד, לפני

שנתיים בכלל לא שבתנו. כאשר איימנו בשביתות זה היה בגלל נושאים עקרוניים

מאד של קיצוצים בתקציבי משרד התינוך. אבל אילו עשיתם סקר ברחוב, אנשים היו
אומרים
המורים האלה שוב רוצים כסף. אנשים לא מבדילים בין מאבק ציבורי

עקרוני לטובת המערכת ובין מאבקים על שכר. הדברים התערבבו בתודעה של אנשים,

ואין ספק שיגידו, כבר שמעתי אומרים: שנת הלימודים קרבה ובאה והנה הם שוב
מאיימים בהשבתה. אני טוענת
דיינו. אחרי הכל, האחריות היא לא עלינו,

האחריות הממלכתית היא על משרד החינוך. לכן לא הודענו על השבתה על רקע כללי

של הקיצוץ, וגם לא התכוונו לכך.

מכאן לנושא שגבי רם הרחיבה את הדיבור עליו, ואני רוצה להכנס לפרטים.

בהסכם הקיבוצי מ-15 במאי 1989, בסעיף 3 נאמר שועדה משותפת לחתומים על

ההסכם תדון בתנאי פרישתם של מאתיים מורים עודפים. נדמה לי שכל ילד שמבין

את הנקרא יאשר שמדובר במורים עודפים, כלומר מורים שמסיבה כלשהי קיבלו שעות

מעבר לתקן הרשמי המקובל ואולי צריך לדאוג לפרישתם של אלה, בהסכמה. צר,יך

לקחת את הרשימה, לראות מי מורה עודף ומי איננו עודף, ואם למורה עודף יש 16

20 שעות צריך לבדוק מה יהיו תנאי פרישתו, הרי לא זורקים אדם סתם לרחוב

בלי שום דאגה לעתידו.

1

והנה משרד החינוך והתרבות, בדרכים נעלמות לתלוטין שאולי ידועות רק

לו, הוציא מכתבי פיטורי פיטורים לכ-550 מורים. מכיוון שלא קיבלנו הודעה

מוסמכת לכמה מורים נשלחו הודעות פיטורים, אנתנ ו מגששים ומדברים על 300 -

550. אני חושבת שלא תהיה מניעה למר דל לומר מה המספר, כי הרי המספר איננו

סודי. לכל הדעות, המספר הוא למעלה ממאתיים. לאלה נשלחו הודעות פיטורים,

הודעות שאין חזרה מהן, שרק המנכ"ל יכול לבטל אותן, מה שנקרא פיטורי מנכ"ל,

והוא חתום על מכתבי הפיטורים.
היו"ר מי בר-זוהר
משרד החינוך טען שאלה מכתבי מחשב, וכעבור חודש או חודשיים מבטלים

. אותם.
ש' באייר
עד עצם היום הזה - אנחנו עומדים ב--14 באוגוסט - אנשים לא קיבלו ביטול

מכתבי הפיטורים. למיטב ידיעתי, אף אחד לא קיבל מכתב ביטול. אנחנו הוצאנו

מכתבים אישיים לכל המורים שאנחנו ידענו שפוטרו ושהם פנו אלינו לטיפול,

ביקשנו מהם להודיע לנו ברגע שיקבלו מכתב ביטול הפיטורים. את המכתבים שלחנו
:
ב-3 באוגוסט, עד היום לא קיבלנו לא מכתב אחד ולא טלפון.



היו"ר מי בר-זוהר;

קיבלנו התחייבות ממשרד החינוך שעד 1 באוגוסט יבוטלו כל הפיטורים

שמעבר למכסה.

שי באייר;

התשובה שקיבל יו"ר המתלקה הפרופסיונלית שלנו היתה שהמנכ"ל וחתם, אין

מנכ"ל - אין מי שיחתום על ביטולים.

בי אמיר;

מי נתן תשובה כזאת?

שי באייר;

מנהל אגף כוח אדם. אם זה לא היה ענין שבסמכות המנכ"ל, זה עוד מחמיר

את הדבר, כי אז נשאלת השאלה למה לא היתה הודעה על ביטול הפיטורים.

זאת לא רק הפרה של הסכם קיבוצי, זאת הפרה של כל הנוהגים במערכת

החינוך, שמעוגנים בחוזרי מנכ"ל, שם נאמר שאם מסיבה כלשהי צריך לפטר מורה

קבוע, צריך לבוא בדברים עם הארגון היציג שלו, וזאת צריך לעשות עד חודש

אפריל. אליבא דמשרד החינוך, אס מדובר על פיטורי מורים קבועים אלה צמצומים.

מכיוון שאיננו רוצים להשבית את המערכת, חיפשנו דרכים להגיע להסדרים

בלי להשבית את המערכת. פנינו לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בבקשה לתת

צו מניעה נגד משרד החינוך. הפרקליטה נציגת המדינה ביקשה פשרה בשם משרד

החינוך, והתקבלה פשרה שקיבלתה תוקף של פסק הדין. אמסור העתק פסק הדין

לועדה.

ברשותכם, אני רוצה לקרוא מתוך ההחלטה. אנחנו צרפנו לפניה שלנו רשימה

של מורים מפוטרים עובדי חטיבות הביניים. אני רוצה לציין שרוב המפוטרים הם

מורים בתינוך היסודי. צרפנו רשימה שמית של מורים מפוטרים מחטיבות הביניים.

בית הדין קבע; מכתבי הפיטורים, נשוא הבקשה, ששוגרו למורים על ידי המשיבה

באמצעות משרד החינוך והתרבות, מבוטלים, על מנת שיקויים דיון בועדה המשותפת

על פי הוראות סעיף 3(א) להסכם הקיבוצי מ-15.5.89.

י' ולבר;

אני טוען שפסק הדין הזה חל גם על מורי הסתדרות המורים.

שי באייר;

פסק הדין חל גם על מורי הסתדרות המורים, כי השופטת התייחסה לסעיף

3(א) שמדבר במפורש על ועדה משותפת לתתומים על ההסכם, דהיינו הסתדרות

המורים וארגון המורים העל-יסודיים.

השופטת לא קיבלה את התנגדות הפרקליטות. אני מוכרחה לומר שאילו המשיכו

בהתנגדות, היתה השופטת מחליטה על מתן צו מניעה. אבל מכיוון שלא נעים לתת

צו מניעה נגד המדינה ולכן הסירו את ההתנגדות. השופטת קבעה; הועדה המשותפתי

מכוח הוראות סעיף 3(א) להסכם הקיבוצי - היא חוזרת ומדברת על ההסכם

הקיבוצי ולפיכך יש כאן מעמד משפטי גם"להסתדרות המורים - תתכנס בהקדם

האפשרי ותסיים את דיוניה - אנחנו הסכמנו לפשרה, על פי ההסכם צריך לסיים אח

הדיונים עד 31 ביולי, רצינו ללכת לקראת משרד החינוך אם יש אמנם בעיה של

מאתיים אנשים, והסכמנו למשוך את הענין לא מאוחר מ-20 באוגוסט 1989.

לפי מיטב ידיעתי, לא בוטלו מכתבי הפיטורים לפחות למירב המורים. היה

ניסיון לגמור אתנו את הענינים תאפ-לאפ; קתו את הרשימה שלכם ונתחיל לדון.
אמרנו
סליחה, צריך לבטל את מכתבי הפיטורים, צריכה להיות ועדה משותפת

בהתאם לסעיף 3 (א) להסכם הקיבוצי, אתם צריכים לבוא עם נתונים רלבנטיים
לגבי שני התנאים
מאתיים מורים ומורים עודפים. עד היום זה לא נעשה.



אני רוצה לפנות לועדת החינוך והתרבות בהצעה קונקרטית: א. תכפו על

משרד החינוך והתרבות להודיע מיז על ביטול מכתבי הפיטורים; ב. הכונס מיד

הועדה המשותפת; ג. שמשרד החינוך יבוא לועדה מוכן. לא שיגידו לנו: אתם

הגשתם התנגדות בקשר לאלה ואלה, בואו נדון עליהם. לא כך. אצן צריכים לומר

שהנה יש מאתיים מורים, הנתונים שלהם כאלה וכאלה. ועל פי הנתונים של כל אתד

אנתנו נחליט מי פורש ומי אינו פורש, כי איננו מורה עודף.

י' ירון;

אקדים שתי הערות. הערה ראשונה בעניו קרית-אונו וגבעת-שמואל. אני רוצה

פעם לנסות לפוצץ את הבלון. משרד החינוך איים שלא יעביר תקציבים לקריה אונו

מפני שהיא דורשת סכומים כאילו אדירים עבור תלמידים שבאים מחוק לישוב. אני

מכיר את מצבה של קרית-אונו, קרית-אונו על הפנים, היא עכשיו בתור אחרי

ראשון לציון ורחובות. יפרשו לה את התובות וכדומה. חלק גדול מהחובות

ברשויות המקומיות הן בגין חינוך. העיריות באות במקום משרד החינוך ומסבסדות

את החינוך. אם קרית-אונו נמצאת בגרעון תקציבי קשה, היא מקצצת שירותים

לתושבים שלה. לבית הספר יש גרעונות בגין תלמידים שבאים מבחוץ. אם באים

תלמידים מבחוץ דרושים יוחר מבנים, יותר כיתות ועוד דברים אחרים. הנהלת
אורט באה לגבעתיים ואומרת
חלקכם בגרעון 600 אלף שקלים. כדי לכסות את

הגרעון הוה אנחנו צריכים לקצק בשירותים של הרשות המקומית ובזה לפגוע

בתושבי גבעתיים. מי שרוצה להיות גיבור גדול, שיבנה בית ספר תיכון בגבעת-

שמואל. מה הוא רוצה מקרית-אונו? קרית-אונו צריכה לספק את השירותים

לאזרחים שלה. אני לא חושב שיש מקום לבית ספר תיכון נפרד לגבעת--שמואל, אבל

צריכה להיות השתתפות ראויה של גבעת-שמואל בהחזקת התלמידים שלה. משרד

ההינוך רוצה לקבוע בענין הזה? בבקשה, שישלם ויהיה בעל הבית. זה לא קונץ

לסגור את הברז...

התפרסמה סטטיסטיקה של משרד החינוך ולפיה ירושלים, גבעתיים ובני-ברק

נמצאות בתחתית הסולם, ערד במקום הראשון. אני מודיע לכם שגבעתיים משקיעה

בחינוך יותר מאשר כל מקום אחר, אלא שחמשת בחי הספר התיכוניים בגבעתיים או

שהם מתנהלים כמשק סגור או שהם קשורים לרשתות. השנה רק הסבסוד של החינוך

מגיע ליותר ממיליון שקל, מתוך תקציב של 53 מיליון. שם לוקחים נהונים

יבשים, מישהו מזין את המתשב ומוציא נתונים, ומחר יאמרו שגבעתיים לא משקיעה

בחינוך. אם אתם לא נותנים מה שצריך לתת, לפחות שבו בשקט, אל תקלקלו.

משרד החינוך לא שותף בכלל בפעולה של תנועות הנוער. ברשות מקומית

שמשקיעה בנושא יש תנועות נוער, באחרת - אין.
ג' לב
י)

אנחנו ממליצים על דיון בנושא הזה.
י' ירון
צריך פעם לפוצץ את הבלון של ענין החינוך בעיירות פיתוח ובקו העימות.

לתה תקציבים נוספים לקרית-שמונה - אני בעד. משרד הפנים לא נותן פרוטה ל-17

הרשויות הגדולות, שיתן הכל לרשויות האלה. אבל מעונות יום בונים לא במקום

שיש עימות אלא במקום שיש קו. זה לא שייך לועדה הזאת, אבל מה שכן שייך
לועדה
ברמת גן יש יותר אנשים משכבות נחשלות מאשר בכל עיירות הדרום. מאחר

שאלה נקראות עיירות פיתות ורמת גן נחשבת עיר מבוססת, האנשים האלה נופלים

בין הכסאות. הדבר נכון אפילו לרמת השרון, הרצליה. מי שמקופח מאד אלה

המשפחות התלשות שנמצאות בתפזורת באוכלוסיה חזקה. כדאי פעם לבדוק אה הבנה

הנקרא ברמה גן ולראות מה אחוז הילדים שלא יודעים לקרוא בכיהה די.

יהיה הסדר לחינוך האפור ועוד דברים כאלה. אין שום פתרון אחר אלא

להחזיר שעות תקן לבית הספר, גם מבחינה לימודית וגם מבחינה חינוכית. כל

הדברים האחרים הם טובים ויפים, טוב שילמדו דינמיקה קבוצתית, דראמה יוצרה,

קרמיקה, אבל קודם כל קמץ-אלף. אנחנו מגדלים דורות של בורים. אני הושב

שהמאבק העיקרי מוכרח להיות על החזרת שעות תקן לבית הספר, פשוט כדי שהילדים

ילמדו. בנושאים האלה אנחנו שותפים למשרד החינוך.



תזכרו שבין הרשויות המקומיות יש מי שכבר על הפנים ומי שבדרך..עירית

גבעתיים, בעזרת תברי בכנסת הזאת והקודמת, הגיעה לראשונה בעשר השנים

האתרונות לתקציב גרעוני. לא יהיה גרעון, כי אנתנו מקצצים פעולות, אבל בשנה

הבאה נגיע לגרעון. אם ראשון-לציון ורתובות וקרית-אונו על הפנים, אני לא

מדבר על עיירות פיתות, דעו לכם שכולנו על הפנים או בדרך למצב כזה. מוכרחים

לקתת את זה בחשבון גם כשדנים על תקציבים אחרים, לא רק של התינוך. אבל דעו

לכם שהכי קל לקצץ בתינוך, שם יש מורים במשרות תלקיות, יש תוזים מיוחדים.

אם עיריה מתתייבת למשרד הפנים לקצץ בכות אדם שלה, תאמינו לי שלא יפגעו

בפקיד הגזברות, יפגעו בעובד המתנ"ס. צריך להביא את הדברים האלה בחשבון.
בי אמיר
אני אתמקד בענין פתיתת שנת הלימודים, שהוא נושא הישיבה, בשני תלקים:

א. התזר השעות שקוצצו. אין לנו ויכות עם התברים שדיברו כאן, שר התינוך

התתיל והוביל את המערכה להתזר השעות המקוצצות. הויכוח היחיד שלנו הוא על

כך שלענין הזה לא צריכה להיות שביתה בפתיחת שנת הלימודים, צריך להתזיר את

השעות, אבל צריך לפתוח את שנת הלימודים בצורה מסודרת.

היו"ר מ' בר-זוהר;

תרשה לי לומר. אני לא כל כך מקבל את .גישתך. זה ששר החינוך נאבק למען

חוק שעות מינימום ולמען החזרת השעות על פני כמה שנים, דבר שצריך לעלות

בסך הכל כ-132 מיליון שקל, זה ענין בפני עצמו. שר החינוך מנהל אוז המאבק

הזה ותבוא עליו ברכה. פה מדובר על דבר מסוים, מדובר על פיטורי המורים

ומדובר על 30 אלף שעות, מדובר על 30 מיליון שקל, לא על 132 מיליון. זה לא

המאבק הגדול, זה גם לא המאבק שלי על יום חינוך ארוך. פה מדובר על ענין
מסוים, ואם אתם אומרים
אנתנו אתכם, זה לא פותר את הבעיה. אתה תגיד
למורים
אנתנו אתכם, והם ישבתו. השאלה היא איך מגיעים להבנה.
בי אמיר
ו

הייתי מוכרת להקדים את ההערה הכללית. ענין 30 אלף השעות זה חלק

מהמהלך הכולל בענין 130 אלף השעות.
היו"ר מ' בר-זוהר
לא. זה לא תלק, כי אני יודע שהמהלך הכולל לא יתקבל. שנינו יודעים

זאת. אם אנתנו יודעים שהמהלך הכולל בלאו הכי לא יתקבל, בואו נפריד בין

הדברים. אם יש עכשיו דבר קונקרטי, הניחו למהלך הכולל. בואו נדבר באופן

תכליתי לקראת השנה הקרובה.
ב' אמיר
אמרתי שאדבר על שני ענינים במסגרת הנושא הכללי של פתיחת שנת

הלימודים. ראשית הגבתי לדברים שנאמרו. אמרתי שהנושא הזה לא מצדיק אי פתיתת

שנת הלימודים. זהו נושא כללי ורחב, זה לא ענין להחלטה בפגישה אחת או

בשתים. אבל מאחר שזה הועלה כנקודה ראשונה וכמעט מרכזית בדבריו של מר

ולבר - -

י' ולבר;

אבל לא אמרתי שנשבית על הענין הזה.
בי אמיר
נדמה היה לי שכך נאמר, אבל אני שמח מאד לשמוע עכשיו את הדברים האלה.

זה רווח אחד מהישיבה הזאת.



אני חוזר ואומר שאנחנו פועלים למען החזר השעות המקוצצות במהלך הכולל.

אנחנו חושבים שלא צריך לקשור את זה להשבתה של פתיחת שנת הלימודים. זאת לא

הצדקה לשביתה.
נקודה שניה
פיטורי המורים. אני מקווה שרק הבעיה הקונקרטית הזאת

עומדת על הפרק ולא השאלה הכללית של החזר 30 אלף שעות, כי אם השאלה הכללית

היא הבסיס לאיום בשביתה אנתנו בבעיה קשה מאד. לענין פיטורי המורים אעמוד

בקצרה על חמש נקודות. ואבקש מחברי לפרט ולהשיב. בהסכם השכר דובר על

מאתיים מורים. עלות שכר המורים האלה צורפה להסכם השכר. זאת אומרת, בתוך

התוספות שקיבלו המורים בהסכם השכר, וזה לשמחתנו, אנחנו תמיד חושבים שהם

צריכים לקבל יותר, בתוך התוספות האלה הובאה כבר בחשבון הפחתה של מאתיים

מורים.

נקודה שניה. מאתיים מורים אלה לא עבדו בשנים הקודמות עם תוית מורה-

עודף, מורה שעובד על שעות פרופסיונליות. גם אנשי הסתדרות חמורים אמרו

שהמורים האלה עבדו במערכת עם תלמידים.

יי ולבר;

הם לא עבדו עם תלמידים. נתנו למורים שעות מפני שלא היו להם תלמידים.
ג' רם
או שהוסיפו להם שעות מעל לתקן של בית הספר.
בי אמיר
מה זאת אומרת שהוסיפו שעות לתקן בית הספר? עבדו מורים בבתי הספר. דם

על דעת הסתדרות המורים, לא היו מורים עם תוויות. היתה הסכמה שעד מאתיים

מורים צריכים לצאת.

נקודה שלישית. עד כמה שידוע לי, ברשימת המפוטרים כיום יש פחות מ-300

מורים קבועים. היה דיון על המועד להודעות על פיטורים, בתחום הזה היה הישג

פרופסיונלי של ארגוני המורים, והוא מכניס את המערכת ללחץ מסוים. בתחום הזה

אנחנו משתדלים להתמודד עם הבעיה. בוודאי שאילו מועד ההודעה על פיטורי

מורים היה מאוחר יותר, אפשר היה לדחות את ההודעה. לאחר שנקבע המועד, והוא

מקובל ומוסכם עלינו, כי אנחנו פועלים במסגרת ההסכמים, הודענו על פיטורים

של מספר גדול יותר של מורים ואנחנו כל הזמן פועלים לצמצום המספר. כיום יש

ברשימת המפוטרים פחות מ-300 מורים.

נקודה רביעית. היה קיצוץ בתקציב החינוך. גבי באייר שאלה מדוע שר

החינוך לא הרעיש עולמות. אני זוכר ששר החינוך הצביע נגד התקציב, וזה אחד

הדברים החמורים ביותר שיכול לעשות שר בממשלה.

נקודה חמישית. אנחנו ממשיכים לפעול לצמצום מספר המורים המפוטרים.

אמרנו למנהלי המחוזות שיראו בהחזרת המורים המפוטרים עדיפות ראשונה בהקצאת

השעות שעדיין לא סומנו ולא שובצו, כי הן מגיעות למטרות יעודיות מסוימות.

אניי מקווה שמספר המפוטרים לא יעלה על מאתיים.

ג' רם;

את העלות של מאתיים מורים נתנו כבר פי. חמישה בהוצאה של אלף מורים.

ב"צ דל;

אתתיל בנתונים. 540 עובדי הוראה קיבלו מכתבי פיטורים, מתוכם 240

קיבלו מכתב ביטול פיטורים, חתום בידי. אני לא יודע מנין לקוח הסיפור הזה

שהמנכ"ל צריך לחתום, אין מנכ"ל, אין מי שיתתום ולכן אין ביטול.



י' פרח;

אתה יכול לתאר לך איזו הרגשה יש למורה שמקבל הודעה שהוא מפוטר, גם אם

לאתר זמן מסוים מודיעים לו שאיננו מפוטר.

ב"צ דל;

ההרגשה בוודאי איומה. אבל מכיוון שאנתנו כבולים למתן הודעות עד 31

במאי, עם כל הכאב, אין לנו ברירה אלא ללכת בדרך זו.
שי באייר
מכתבי הביטול נשלתו לפני התלטת בית הדין או אחריה? לפני ההתלטה.

ב"צ דל;

גם לאתר 31 למאי נוספו שעות למערכת, כך נוצרה אפשרות להחזיר מורים

לעבודה. מה האלטרנטיבה? לא לקבל את השעות הנוספות למערכת, ומכיוון שכבר

שלתנו מכתב פיטורין - להשאיר את האיש בחוץ. האם זה עדיף על החזרתו?

מכתבי ביטול פיטורים נשלחו לאורך כ.ל הזמן, כולל השבוע האחרון, על פי

הזרמת השעות למערכת.
שי באייר
בית הדין קבע שכל מכתבי הפיטורים יבוטלו, לא רק על פי הזרמת השעות

למערכת.

ב"צ דל;

בית הדין קבע על מה שארגון המורים טען בענין פיטורים של שלושים מורים

חברי הארגון. הוגשה רשימה של עשרים. בתוך עשרים אלה, היו מספר מורים ששמם

הופיע פעמיים, היו מספר מורים שכלל לא פוטרו. נשארו חשעה מורים מתוך

הרשימה, שחלקם מוכנים לפרוש. הגענו ל-4 - 5 מורים.
שי באייר
מר דל. אחה לא מדייק. נשוא הפניה לבית הדין היה אי קיום סעיף 3(א)

שתור כדי תהליך של הזרמת שעות אנשים מסוימים יקבלו ביטול . אבל החלטת בית
ב"צ דל
היו"ר מי בר-זוהר: אקרא את סעיף 3(א) להסכם: הואיל והצדדים למכירים בנושא "מורי ם עודפים"

במערכת, המקבלים שכר מעבר לתקן שעות שבועיות, וזאת מסיבות אישיות או

ארגוניות, מוסכם על הקמת ועדה משותפת שתפקידה יהיה להגיע להסכמה על הסדרי

פרישה של כל המורים העודפים, אך לא יותר ממאתיים מורים, וזאת בהליך מזורז

עד 31 בי ולי 1989.

הסעיף ברור מאד. האם הקמתם את הועדה?
ב"צ דל
באתי בדברים עם ארגון המורים העל יסודיים ועם הסתדרות המורים. אין

טעם לשבת כשאין על מה לשבח.
היו"ר מי בר-זוהר
עם כל הכבוד, אתה לא יכול לקבוע זאת.
בצ דל
ארגוני המורים טוענים שאין על מה לשבת, כי הכוונה בסעיף 3 להסכם היא

רק לאותם מורים שבשנת הלימודים תשמ"ט עבדו כמורים עודפים ועבדו על בסיס

שעות פרופסיונליות. משרד התינוך והתרבות אומר שמדובר על מאתיים מורים

עודפים, ולאו דווקא בתשמ"ט אלא נכון להיום. ישבתי עם ארגוני המורים.
היו"ר מ' בר-זוהר
חתמתם על הסכם, תקיימו אותו. תקימו את הועדה המשותפת. אם תקימו את

הועדה וזו תשב ולא תגיע להבנה, ואז משרד החינוך יגיד לועדה שעשו כל מה

שאפשר כדי להגיע להסכמה, אבל אי אפשר להגיע להסכמה ולכן יפעלו על פי מיטב

השיקולים
שי באייר
גם זה מנוע לפי ההסכם. צריך להגיע להסכמה.
הי ו"ר מי בר-זוהר
צריך להגיע להסכמה, אבל אם יתברר שאי אפשר להגיע להסכמה ושנת

הלימודים מתקרבת, יכול משרד התינוך לבוא ולהגיד: עשינו כל מה שאפשר, הצד

השני אומר לא לכל דבר. אין אפשרות להגיע להסכמה. מר דל, אתה אמרת קודם

שלא הקמת ועדה, אין על מה לשבת. עכשיו אתה אומר שקמה ועדה. אני רוצה לדעוז

על איזה חלק מדבריך אני צריך להסתמך. שמעתי כאן שלוש גירסאות. לא הוקמה

באופן פורמלי ועדה שבאופן פורמלי בדקה את הנושא. קודם כל אני תובע מכם

להקים מיד את הועדה. אם יתברר שיש בעיה, ועדת התינוך שתומכת כל הזמן

בארגוני המורים, תתמוך בכם אם ארגוני המורים יסרבו לכל דבר. אבל אני

רואה שבשלב זה אתם לא עוסקים בכך, הוצאתם מכתבי פיטורים בלי הועדה

המשותפת, לא עברתם ביתד על הרשימות ולא הגעתם להסכמה. אני רוצה גם לשמוע

מה הסיפור- על אלף פורשים.
ב"צ דל
ישבתי שעות עם אנשי הסתדרות המורים בניסיון להגיע להבנה וליישם את

ההסכם. הדבר לא עלה יפה, כי יש ויכות על הפירוש של סעיף 3. באופן פורמלי,

לא נשלת מכתב להקמת ועדה. האם זו הבעיה? עובדה שישבתי עם ארגוני המורים

לנסות למצוא פתרון. הבעיה היא אם יצא מכתב פורמלי?



היו"ר מ' בר-ז והרי.

איך הגעתם לרשימה של מאתיים מורים? ערכתם רשימה של 540 מפיוטרים,

ומתוכם אתם עכשיו מחזירים אנשים לעבודה. אני לא מבין לא את הקריטריונים

לרשימה של 540 ולא את הקריטריון להחזרה. אבל קודם כל, מדוע לא ישבתם

מלכתת ילה להכין רשימה של מאתיים מורים עודפים? נקבעה שיטה מסוימת, אבל

היא לא קוימה. שלתתם מכתבי פיטורים ל--540 מורים. כלומר, הפיטורים לא היו

של 200 מורים עודפים. אחר כך התחלתם לבטל פיטורים. הקריטריונים לא ברורים

לנו. זה לא נעשה לפי הנוהל שסוכם. אילו נהגתם לפי הנוהל שסוכם והיה

מתברר שזה לא עובד, ואז הייתם מחליטים שאלה מאתיים המורים שיצאו מן

המערכת, זה היה סיפור אחר. (גי רם; אני לא חושבת שמוחקף האיש הנכון). אני

מתכוון למשרד החינוך, לא לאיש מסוים. לדעתי. הנושא לא טופל כפי שצריך.

ב"צ דל;

לפי מיטב הבנתי, הדברים נעשו כפי שצריכים היו להעשות. ישבתי בניסיון

להגיע להבנה בנושא הזה. מדוע נשלחו 540 מכתבים, הסברתי בפעם קודמת - בגלל

האילוץ של 31 במאי, ולאותו תאריך היתה מכסה מסוימת של שעות לרשות משרד

החינוך. לאתר מכן הוגדל מספר השעות ולכן ניתן היה להחזיר מורים למערכת.

הכוונה שלנו היתה להוציא מן המערכת מאתיים מורים.

ארגוני המורים, לפי פירושם לסעיף שבהסכם, אומרים שאין על מה לשבת,

הכוונה היא רק לאותם מורים שהיו עודפים בתשמ"ט. כאלה יש רק יחידים. בזה

- נגמר הענין. לא התייאשתי, ישבתי אתם שוב ושוב ולא נסתייע הדבר, כי יש

ויכוח על פירוש סעיף 3 להסכם.

היו"ר מי בר-זוהר;

האם זה נכון שאלף מורים פרשו לפני גיל פנסיה ומקבלים משכורת?

ב"צ דל;

לקראת 31 באוגוסט 1989 פורשים לגימלאות כ-800 מורים ועוד כ-520

פורשים במסגרת פיצויים. אבל לטענה בענין זה אין בסיס, כי המספרים האלה

קטנים מאשר בכל שנה אחרת. כבר מלכתחילה נלקח בחשבון שיש פורשים. הרוב

המוחלט הם אנשים מתחת לגיל 60. רק כמה עשרות מהפורשים הם מעל גיל 60. זאת

תמונה רגילה. הנתונים האלה נלקחו מראש בחשבון.

י י פרח;

נקודת המוצא שלי היא תקציב החינוך. כאן שורש הרע. שר האוצר הצהיר

פעמים אחדות שלא קיצצו בתקציב החינוך. היום מחחזקת בי המתשבה שיש חלק

מהתקציב שמופנה למגמות אחרוח, אני לא יודע אילו, ואני לא רוצה לחטוא

בדברי. שר האוצר אמר שאין שום קיצוץ בתקציב החינוך ויש כיסוי גם לגידול

הטבעי במספר התלמידים. מצד שר החינוך שומעים קול ענות, לא קול ענות גבורה

אלא קול ענות חולשה, הוא תובע אבל לא בפה מלא, לא כמי שתובע מה שאמנם

מגיע.

נגרם נזק רציני למערכת. החינוך האפור הוא תולדה של העדר התקציבים

הדרושים להקניית ידע בסיסי לתלמידים, קריאה, הבנת הנקרא, מתמטיקה ועוד.

היושב ראש הטיל עלי לבדוק את הנעשה במסגרת החינוך האפור, וככל שאני בודק

אני מוצא שלא פותרים את הבעיות בלימודים הפורמליים, אני מחזק את דבריו של

מר ירון, צריך להגיד בפה מלא; משחקים באומניות, בתחביבים, בעולם המוזות.

אני לא מזלזל בעולם המוזות, הוא יפה מאד. אבל לפני המוזה צריך לדעת לקרוא,

צריך להבין טקסט, להבין שיר. מה עושים?-מזהירים שבחינוך ה אפור לא יהיה

.לימוד אלא רק אומנויות. רק העשרה. נמצאים במערכת טפשית, לא אמיתית. שוב

ושוב עולה הבעיה שמגיעים לצהל צעירים שאינם יודעים לקרוא. כשהבאתי הצעת

תוק לכנסת העשירית, האמנתי שזה ענין לשנה, שנתיים או שלוש שנים. והנה

עדיין אלפי צעירים מגיעים לגיוס ואינם יודעים לקרוא. אני מתחיל לחשוב

שהחוק שהצעתי בשעתו היה חיוני; הבטחת השכלח יסוד לחיילי צהל.



החינוך האפור לא פותר את הבעיות האמיתיות. צריך להגיד את הדברים בקול

רם. לא לשתק בנדמה לי. צריך לבדוק את התלמידים טעוני הטיפול, ואני מתכוון

לטעוני טיפול מכל הסוגים. אני מסכים בהתלט שבתוך הערים יש טעוני טיפוח לא

פחות אשר בישובים מרוחקים בפריפריה. חייבים להחזיר לאלתר 30 אלף

שעות למערכת החינוך.

אני מבקש להביא לדיון בועדת החינוך של הכנסת את המגמה של הקמת מוסדות

סלקטיביים. אני בעד פיתות הפוטנציאל המקסימלי של כל ילד, אבל הדרך שגה

הולך משרד התינוך מעוררת התנגדותי. כשראיתי השבוע את הדברים בטלוויזיה, זה

הסעיר אותי. שמעתם את פרופסור מיכה חן, שאיננו מן הזוטרים, הוא הוביל

באוניברסיטת תל אביב את נושא קידום המחוננים, אבל הוא אומר שהם יכולים

להיות בתוך המערכות. הם חייבים להיות בתוך המערכות כדי לשמש דוגמה ולהוביל

את האתרים, למשוך אותם למעלה. מוציאים אותם מבתי הספר למוסדות מיוחדים

לגאונים. איזה נער יגדל בניתוק מהחברה? גורמים נזק לו ולחברה. אני חושש

שיש העברת כספים לטיפוח מצויינות מדומה. את המצויינות אפשר לטפח בתוך בתי

הספר. המדיניות בתחום הזה לא נראית לי.
מי פארס
כמעט בכל הזדמנות שהיתה בועדת החינוך התרעתי שנושא התינוך לא עומד

במקום הראוי לו בסדר העדיפויות הלאומי. הוא צריך היה לעמוד במקום הראשון.

אני תושב שגם ועדת התינוך וגם משרד החינוך לא עשו מספיק בנידון. ידעתי

שנגיע לשעת משבר, והגענו. אנחנו שומעים מה אומרים נציגי הסתדרות המורים.

ישבתי בועדת המעקב לחינוך הערבי ושמעתי את הדברים. אמרו.- אנחנו לא

יכולים עוד לסבול, אם יהיו קיצוצים לקראת שנת הלימודים הבאה , נשבית. בלי

קשר להסתדרות המורים. ישביתו לא רק את מערכת החינוך, ישביתו את המיג זר

הערבי בכללותו. פועל לא ייצא לעבודה. בימים אלה של אינתיפאדה אנתנו לא

זקוקים לכך שתלמידי בתי הספר הערביים יהיו ברתובות. מי יערב לכך שלא יהיו

גורמים מסוימים שיסיתו כמה נערים שיתחילו לזרוק אבנים, וזה יסיט את הנושא

מהתינוך לענינים פוליטיים ואתרים, מי רוצה בהעכרת היחסים בין שני העמים

במדינה?

אני רוצה שיהיה מובן שאני מדבר לא רק על המיגזר הערבי. כשדיברתי על

פיטורי מורים, דברי הובנו לא נכון, כאילו הנושא שהעליתי היה פיטורי מורים

ערבים.. אני דיברתי על פיטורי מורים יהודים וערבים.

היו"ר מ' בר-זוהר;

אני יכול להעיד, שכאשר עליתי לדבר לאתר דבריך, אני דיברתי על מורים

ערבים, ואתה קראת לי מן הקהל שאתה דיברת על כלל המורים. וכך גם השיב השר

נבון.
מ' פארס
.לשאלה אם די שהשר יצביע נגד התקציב או צריך לעשות משהו, אני רוצה

לומר שאני רואה שבמדינת ישראל מי שצועק יותר - משיג. שר החינוך לא עשה די

בנידון, וגם אנחנו בועדת התינוך לא עשינו די. יכולנו לצעוק, יכולנו לקיים

לובי בכנסת, ללחוץ בכיוון הנכון, ולא להגיע למשברים שהגענו אליהם.

חי מ ירום; י

לא היה קיצוץ בפועל בתקציב משרד החינוך. יש טענה שהתקציב לא מכסה את

הגידול הטבעי.

מי פארס;

התקציב שאושר לא עונה על הצרכים של מערכת החינוך. המצב הוא לא כפי

שהיה בשנה שעברה. היינו צריכים לפעול בענין זה. אמנם שנת הלימודים קרובה,

אבל אני תושב שעוד ניתן לפעול ולתקן.



אנחנו צריכים להאבק למען הקצבת הסכום של 30 מיליון שקל שהסתדרות

המורים מדגרת עליו. כך נוכל להגיע לפחות לפתרון חלקי בשנת הלימודים

הקרובה.

אני מציע שועדת החינוך תפנה למשרד החינוך שיחזיר לעבודה את כל המורים

שקיבלו מכתבי פיטורים מהמנכ"ל. יש כמאתיים מורים במחוז הצפון ועוד כמאה

מורים ביתר המחוזות שקיבלו מכתבי פיטורים.. יש לבטל מיד את מכתבי הפיטורים

שקיבלו.
ח' מירום
אני בדעה שצריך לעשות י כל מה שניתן כדי למנוע שביתה בתתילת שנת

הלימודים. אני חושב שמתפקידנו לעשות כל מאמץ למנוע שביתה, לבוא בין הצדדים

ולהבטיח פתיחת שנת הלימודים בצורה מסודרת.

אני רוצה כבר בשלב זה להציע להקים ועדת משנה. שתפקידה יהיה ללוות אח

הענין עד תודש לאחר פתיחת שנת הלימודים.

לדעתי, לא היה קיצוץ בתקציב החינוך. אני יכול להביא סטנוגרמות מדברי

השר. שאלתי אותו גם בועדה וגם במליאה אם היה קיצוץ בתקציב, ושר החינוך אמר
במפורש
הצלחנו להגיע להסכמה עם האוצר שלא יהיה קיצוץ בתקציב החינוך. אמר
השר במפורש
לי יש טענה שהתקציב שנשאר כמות שהיה בשנה שעברה אינו מוסיף

כפי הגידול הטבעי. זאת היתה הטענה של שר החינוך. אני מסכים שאם אין מכסים

את הגידול הטבעי, פרוש הדבר גם נסיגה מסוימת, אבל לא היחה נסיגה בולטת.

מי שמטיח פה נגד הועדה או נגד משרד החינוך שלא נאבקו די על הענין הזה, לפי

דעתי קצת מגזים, כי בארץ היה ניסיון כולל לקצץ ככל שניתן. מערכות קוצצו,

תקציבי המשרדים קוצצו.

אני רוצה להגיב על כמה דברים שנאמרו כאן. אני לא מוכן להשלים עם כך

שבצפון יקבלו שעות הוראה מאשר במקום אחר. אני מציע לועדה להתערב בענין

הזה. למרות מה שאמר מר ירון, ההבדל בין רמח-שמונה ורמת-גן הוא במיקום

.הגיאוגרפי, לבד מהבעיות הבטתוניות מסביב. אני לא שולל את הטענה בדבר קיומם

של אזורי מצוקה קשים ברמת-גן ובתל-אביב.

אם תקום ועדת משנה, אני מציע שתבדוק את ההבדלים בשעות ההוראה בין

הצפון ואיזורים אחרים.

מה שקרה בענין פיטורי מורים ערבים זה באמת שיא השיאים. אני משתתף

בלשכה פרלמנטרית בצפון, בנצרת. אני יודע שיש בתי ספר שאין בהם מורה

למתמטיקה, פיטרו אותו ונגמר. יש בית ספר שאין בכלל מורה לחינוך גופני. (מי

פארס: ברוב בתי הספר היסודיים במיגזר הערבי אין מורה לחינוך גופני). מה

שנעשה במיגזר הערבי זה לא קיצוץ של עודפים. יש כאן מניעה של חינוך בסיסי.

מה שקורה במיגזר הערבי זה דבר שפשוט לא יתואר. חבלה שאיננה מתקבלת על הדעת

בדברים הבסיסיים שילדים צריכים לקבל בבית הספר. על כן אני חושב שהבעיה של

פיטורי המורים הערבים צריכה להבדק בהקשר הזה.

אני מוכרח להגיד לגב' באייר, השופטת קיבלה החלטה שמתייחסת לנשוא

הבקשה. אם הבקשה החי יחסה לשלושים או ארבעים מורים, אתם לא יכולים לומר שזה

חל על כל המורים וגם על המורים חברי הסתדרות המורים. ההחלטה מתייחסת לגשוא

הבקשה.

שי באייר;

נשוא הבקשה היה מורכב משני חלקים: א: הפרת סעיף 3(א) להסכם הקיבוצי;

ב. וכדוגמה - רשימה של 30 מורים. כחוב שזאת דוגמה.



ת' מירום;

לב כבו של הענין היא התביעה להחזרת שעות תקן, כ-30 אלף שעות' הוראה

שפירושן החזרה לעבודה של 1300 מורים , וזה שווה כ-30 מיליון שקלים. זו

הדוגמה הכי טובה ש אפשר להעלות על הדעת ליצירת תעסוקה. ב-30 מיליון שקל

אפשר להקים מפעל תעשייתי שיתן תעסוקה מקסימום למאתיים עובדים. כאן אפשר

בסכום כזה לתת עבודה ל-1300 אנשים. (יי ירון: והערך המוסף הרבה יותר

גבוה). משרד החינוך בוודאי לא יתנגד לענין, ואולי גם אנתנ ו נוכל להפעיל

השפעתנו. זו הדרך הזולה ביותר להוספת מקורות תעסוקה, בעיקר לנשים. יש לזה

ערך תברתי ממדרגה ראשונה. בדרך זו אפשר להוסיף תעסוקה במקומות שאנחנו

יודעים סיכויי התעסוקה בהם. תשתית חינוכית קיימת, לא צריך להקים תשחית,

צריך רק לאפשר הפעלה. בנושא זה אפשר לאתד את הכוחות, לא להתנצח אלא לעשות

פעולה משולבת של הארגונים, של משרד החינוך וגם שלנו, כועדה שמפעילה איזה

שהוא פיקוח פרלמנטרי.

אם הממשלה מתכוונת להעמיד תוכנית רצינית ומעשית ליצירת מקורות

תעסוקה, אני מבקש שזה יהיה מונח על שולחנה הצורה מסודרת. זו דרך זולה

יחסית ליצירת מקורות תעסוקה.

אני חוזר ומציע להקים ועדת משנה שתלווה את הנושא, ותפעל גם להשגת דבר
שמשרד החינוך בוודאי מסכים לו
לכלול את מערכת החינוך בתוכנית ליצירת

מקומות תעסוקה. אני רוצה כאן לשאול אם תוספת התקציב תיתן את האפקט הנדרש.
בי אמיר
בוודאי.
היו"ר מ' בר-זוהר
רבותי, יש שני דברים מקבילים. בראש הסיכום שאני מציע לועדה אני מעמיד

את התביעה להוספת 30 אלף שעות. אני חושש שאנחנו יכולים לצאת מכאן בהסכמה

ובדגל מונף ולחשוב שעשינו היום משהו למען החינוך במדינת ישראל, ובעצם לא

יקרה שום דבר.
י' ירון
השאלה היא אם זה רלוונטי לשנת הלימודים הקרובה.
הי וייר מי בר-ז והר
זה רלוונטי מאד. אם מחר יחליט משרד האוצר על הוספת 30 מיליון שקל,

אין דבר רלוונטי מזה.
י' ולבר
אולי אפשר להזמין אח שר האוצר לפגישה עם ועדת החינוך של הכנסת ביחד

אתנו.
היו"ר מ' בר-זוהר
אני סבור שאנחנו צריכים לאמץ את התביעה של הסתדרות המורים. לדעתי,

זאת לא תביעה מוגזמת, זו תביעה צנועה ומוצדקת מכל הבחינות. אני מסכים עם

מה שאמר חבר-הכנסת מירום בענין הזה. אני מציע שהועדה תיתבע תוספת 30 אלף

שעות, שיכולה לפתור את שאר הבעיות. אני לא כל כך בטוח שמשרד האוצר יאוץ

ירוץ להוסיף 30 אלף שעות.
ש' טלמון
למה שייכות 30 אלף השעות האלה? מתוך הכרות עם המערכת, אני לא -רואה

שום קשר בין המספר הזה ושום מספר אחר.
ג' רם
שעה לכיתה.
היו"ר מי בר-זוהר
אני מבקש שההתייתסות לפניה הזאת תהיה במנותק מהמאבק של שר החינוך. שר

החינוך ניתקל בקשיים גדולים במשרד האוצר, מכל מיני סיבות אחרות, במאבק

התשוב שהוא מנהל. אני לא רוצה שהענין הספציפי חזה יידחק מראש בטענה שהוא

בלאו הכי נמצא במסגרת המאבק שמנהל שר החינוך. זאת פניה ספציפית לנושא

מסו ים.

דבר שני. ללא קשר עם הפניה הראשונה אנחנו תובעים השוואת מספר שעות

הלימוד בצפון לשעות בשאר איזורי האר. הדעת אינה סובלת את המצב הקיים.

דבר שלישי. מר דל, קראתי את פסק הדין ויש בו סעיף בדבר הקמת הועדה

המשותפת. אתם חייבים להקים את הועדה המשותפת. אני לא מקבל את הקשר שארגוני

המורים קשרו את ענין הפיטורים לענין הפורשים. יש הסכם בדבר פיטורים של עד

מאתיים מורים. צריך להקים את הועדה, ואני מקווה שהועדה תגיע להסכמה לגבי

מאתיים מפוטרים. ואם לא תגיע להסכם, משרד החינוך יאמר שארגוני המורים

מסרבים לכל דבר, יהיה להם קייס הרבה יותר תלש מבחינה ציבורית. אבל כל עוד

לא הקמתם את הועדה ולא קיימתם את הנוהל שנקבע. שיש עליו גם פסיקה של בית

דין, הדבר לא יכול להתבצע.

ב"צ דל;

בעקבות פסק הדין מיד ישבנו שוב עם הארגונים, באופן פורמלי ומסודר.

הישיבה האחרונה היתה אתמול.

היו"ר מ' בר-זוהר;

אם אתה יושב אתם ומדבר, זו לא הקמת ועדה. תכתוב מכתב הודעה על הקמת

הועדה. תכין רשימה של אנשים שרוצים לפטר. תפעל לפי הנוהל.

שי באי יר;

מה בדבר ביטול מכתבי הפיטורים?

הי ו"ר מי בר-זוהר;

לפי פסק הדין, בוטלו הפיטורים שהם נשוא הבקשה.

ג' רם;

אתה תו.בע מאתנו לשבת בועדה כאשר בינתיים, בניגוד להסכם, פוטרו אנשים?

איך זה אפשר?

ח' מירום;

אילו הייתם פרקליטים טובים, באותו סעיף בהסכם הייתם צריכים לכתוב

שההסכם שסעיף 3 בענין עובדים עודפים אינו מתייחס לנושא הפרישה. עכשיו אתם

באים ואומרים ששהסכמתם לפיטורים של מאתיים, אבל פרשו אלף מורים -



היו"ר מ' בר-זוהר;

הטענה בדבר הפורשים לא מקובלת עלי, ונדמה לי שאין היא מקובלת גם על

יתר חברי הועדה.

אנחנו מבקשים שתקימו את הועדה המש ותנות, כדאי שהדברים ייעשו לפי מה

שסוכם. כיום יש 300 מורים מפוטרים, שמענו ממר דל שהמספר יגיע למאתיים. אם

תגיעו להסכמה ביניהם על מאתיים המורים הללו, מה טוב. אם לא תגיעו להסכמה,

תגיעו להסכמה על מאתיים אתרים, העיקר שתגיעו להסכמה. אם יתברר שארגוני

המורים אומרים לא לכל דבר, לא נתמוך בהם. גם כדי לקיים את פסק הדין וגם

כדי למצוא מוצא, אני מציע ללכת בדרך הזאת.

בענין פיטורי מורים ערבים אמרו כאן החברים דברים תמורים ביותר. אני

מקוה שמשרד התינוך ומדינת ישראל בכלל יבינו שזה סימן לאטימות, תוסר הבנה

של דברים יסודיים, אם באוירה הקיימת היום מפטרים מורים ערבים.
י' ידלין
כדי שלא תהיה אי הבנה בענין המורים הערבים, רק הערה אחת. במחוז הצפון

יש %50 תלמידים יהודים ו-%50 תלמידים ערבים, ואותה פרופורציה יש גם בין

המפוטרים.

ה"ר מי בר-זוהר;

הבננו מצוין את הפרופורציות. א בל יש לדברים גם השלכות פוליטיות,

שציין אותן תבר-הכנסת פארס, יש גם השלכות מהותיות, ציין חבר-הכנסת מ ירום,

לפיטורי מורים שאינם עודפים, מורים שממלאים תפקידים חיוניים.
י' ידלין
חבר-הכנסת מירום, אם תאמר לי באיזה מקום פוטר מורה למתמטיקה, הוא

י וחזיר מחר בבוקר.

היו"ר מ' בר-זוהר-.

חבר הכנסת מירום, אני מקבל הצעתך להקים ועדת משנה למעקב אתר התתלת

שנת הלימודים. אני תושב שתברי הועדה ישמתו מאד אם תעמוד בראש ועדת המשנה,

שהחברים הנוספים בה יהיו חברי הכנסת פארס ופרת.

י' ידלין;

אני מבקש שיוסיפו עוד עשרה ימים לאתר 20 באוגוסט, היום שקבע בית

המשפט.
שי באי יר
אנ י לא מסכימה.
היו"ר מ' בר- זוהר
תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:00)

קוד המקור של הנתונים