ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 07/08/1989

איחוד בתי הספר גאולים והגבעה ברמת-גן; תקציב החינוך המיוחד

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 61

י ין

ועדת החינוך והתרבות

יום ב', ו' באב התשמ"ט, 7 באוגוסט 1989, 10:00, תל-אביב
כחו: חברי הועדה
מ' בר-זוהר - היו"ר

פי גולדשטיין

י' פרח
מוזמנים
ב' אמיר - מ"מ מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

אי בודנר - משרד החינוך והתרבות, מפקת כללי, מחוז ת"א

א' הרשקוביץ-

דייר י י לוי - יי יי יי מנהל מחוז תי'א

ר' ירון - " " " " אגף הפיתוח

עי מיכאל - יי יי יי מנהל התינוך המיותד

אי אבנשטיין- איל"ן

אי אורן - מיח"א, מועצה ארצית

ת' יגודה,יי לסינג, י' ספורטה -ועד הורים ארצי לתינוך מיותד

ני יפה, עי קאהן - ועד הורים ירושלמי לתינוך מיותד

שי מלצר - המועצה הלאומית לשלום הילד

ד' רענן - אקי"ם

צ י בר - ראש עירית רמת-גן

ג' יפה - יו"ר ועד ההורים העירוני רמת-גן

י' פרינץ - עירית רמת-גן. מנהל האגף לחינוך

א' גלזר, ק' פישר - ועד ההורים בי"ס הגבעה, רמת-גן

ני קנטרוביץ, די רחמים, ר' שיף, שי שמש - ועד ההורים בי"ס

גאולים, רמת-גן
מזכירת הועדה
די פלר - אבידר
קצרנית
א' אשמן

רר הי רם; א. תקציב התינוך המיוחד

ב. איתוד בתי הספר גאולים והגבעה ברמת-גן



א. תקציב החינוך המיוחד
היו"ר מ י בר-זוהר
אני פותרו את ישיבת ועדת החינוך והתרבות. הנושא הראשון על סדר היום

שלנו הוא תקציב החינוך המיוחד. אנחנו רוצים היום לברר את גורלו של חוק

החינוך המיוחד, שהניסוי שלו נקבע להחחלח השנה הזאת. בשבוע שעבר נפגשתי עם

אנשי אקי"ם וגורמים נוספים, ואז נאמר לנו מטעם משרד האוצר כי השנה יתנו רק

חצי מיליון עד מיליון שקלים לשנתיים לביצוע התוכנית. קיבלתי מכולכם מברקים

נרגשים. השבתי למברקים, עם חלק מכם גם נפגשתי, שוחחתי עם מר בנימין אמיר,

נפגשתי גם עם אנשי האוצר. במהלך השבוע הובטח לי חגיגית שיחזרו לסיכום שהיה

בזמנו, כלומר תקציב של 4 מיליון ש"ח מתוך 16 מיליון, 4 מיליון שייפרשו על

פנ י השנ ים תש"ן ותשנ"א.

שוחחתי אתמול עם אנשי האוצר והם הודיעו לי סופית ופורמלית שההקצאה

תובא היום לאישור ועדת הכספים של הכנסת. הדברים נמסרו על ידי שי טלמון,

הוא מסר לי שאגף התקציבים חזר בו מכוונחו לצמצם אח תקציב החינוך המיוחד,

עקב הלחץ שלנו וגם של ועדת הכספים, במיוחד של חבר-הכנסת חיים אורון, והדבר

יובא היום לאישור ועדת הכספים. שוחחתי אתמול בערב עם חבר-הכנסת חיים

אורון, והוא מסר לי שקיבל אותה הודעה. היום צריך הנושא לעלות על סדר היום

של ועדת הכספים, שמתכנסת בשעה זאת. נאמר לי שמר הרשקוביץ יהיה מוסמך למסור

לנו פרטים.

הוגשה תוכנית המשרד להוצאה של 16 מילייון שקל. קיבלתי העתק ההצעה של

המשרד. ביקשתי לוודא שאכן הדברים התנהלו כפי שנמסר לי, ואפשר יהיה להתחיל

בניסוי כפי שתוכנן.
בי אמיר
אם מדובר על תוספת התקציב לצורך הניסוי, לפי המידע שבידינו הסכום הוא

4 מיליון שקלים, השנה 3.2 מיליון והיתרה בשנה הבאה. כמובן שזה הרבה פחות

מהסכום הדרוש כדי ליישם את החוק ואת הניסוי כהלכה.

החוק איננו מדבר על ביצוע מלא, אלא על ביצוע הניסוי כולו או חלקו

בתיאום בין משרד התינוך והתרבות ובין משרד האוצר, ואנתנו מתכוונים לעשות

את זה.. בתקציב שיינתן לנו ננסה לממש את הניסוי בשני האזורים שהצענו, כדי

להתחיל ליישם את החוק עד כמה שאפשר מלואו, לפחות את הסעיפים המחייבים,

וננסה להכנס השנה גם לסעיפים שנדחו לשנה הבאה, לדוגמה הארכת יום לימודים,

הדגשה של אלמנט השילוב, שהוא חדש בחוק, אמנם הוא לא בין הסעיפים שנדחו אבל

זה אלמנט חדש ואנחנו רוצים לחזק אותו, וזה גם על דעת הארגונים, פעולה

מוגברת בין בני גילים צעירים. נלמד מנסיון השנה הזאת איך אפשר יהיה להמשיך

ולהתקדם כאשר נקבל אח המשאבים שיידרשו ליישום החוק במלואו. כמובן, רצוננו

ליישם אח החוק.

עוד הערה אחת כללית שלא נוגעת לענין הניסוי בשני האיזורים אלא ליישום

החוק במלואו. הפעלנו את ועדות ההשמה, על אף הקשיים שהיו בקשר להרכב

נציגות משרד הבריאות, רופאים, עובדים סוציאליים. חלק מהבעיות נפתרו, בחלק

יש קשיים. אנחנו מקבלים פניוח של חברים וגם של הורים, שאומרים שזה דורש

זמן רב ודרוש תשלום כמו בכל ועדה אחרת, הדברים לא הובאו בחשבון. אני לא

רוצה להכנס כעת לפרטים האלה, נצטרך להתמודד עם השאלות האלה.

הפעלנו את ועדות ההשמה, והתוצאה היא שיש מספר גדול מאד של ילדים

שהוגדרו כזקוקים לחינוך מיוחד, בצורה כזאח או אחרת. כדי לי ישם את כל

ההחלטות האלה אנחנו זקוקים לחוספת משאבים -מעבר למה שיש. גם על כך שר

החינוך כתב במפורש ובמפורט לשר האוצר.



כדי ליישם השנה מה שאנחנו צריכים ליישם כהלכה החלטות ועדות ההשמה,

אנחנו זקוקים לעוד 18 מיליון שקלים בשנת תש"ן. הכסף הזה לא נמצא. זה המצב

בשלב זה, ואנחנו מקווים שנמצא דרך לעשות מה שאנחנו צריכים לעשות. אם לא

.לו1ל את הכסף. נעשה כל המאמצים האפשריים לתת מירב ומיטב השירותים

ותלמידים. לפי סדרי עדיפויות ושיקולים מקצועי ים.

זי ו"ר מי בר-זוהר;

אם הכסף לא "נתן, מה תעשו? אני לא רואה את משרד האוצר אץ רען לחת לכם

18 מיליון שקל.
:
י אמיר;

ניתן את השירותים בצורה המקצועית הטובה ביותר למקרים הקשים ביותר

מתוך הרשימות שאנחנו מקבלים מועדות ההשמה.

היו"ר מי בר-זוהר;

אחרים לא יקבלו שירוחים?
:
י אמיר;

אתרים לא יוכלו לקבל את שירותי החינוך המיוחד כפי שהוגדרו. הם יקבלו

חינוך בבח' ספר, אבל אותה חוספת מיוחדח של חינוך מיוחד שצריכים היו לקבל -

לא תהיה לנו אפשרת לתת.

היו"ר מי בר-זוהר;

כמה דרשתם מן האוצר בתחילת השנה הזאת?
:
י אמיר;

נדמה לי שגם המנכ"ל הקודם דייר שושני אמר בבהירות בועדת החינוך

והתרבות של הכנסת שביצוע החוק מחייב תקציב של 200 מיליון שקלים. הגשנו

'משרד האוצר הצעה מפורטת של 209 מיליון שקלים הדרושים לביצוע החוק. לביצוע

החוק היום אנתנו זקוקים ל-18 מיליון שקלים, לפי ההחלטות של ועדות ההשמה.

אי אפשר היה לדעת מראש מה יהיו ההחלטות של ועדות ההשמה, אם כי אפשר היה

וצפות. שר החינוך והתרבות כתב לשר האוצר שאנחנו צריכים 18 מיליון שקלים.

י' מיכאל;

כפי שאמר מר אמיר, אנתנו ניסינו לתת מענה לשני איזור' הניסוי, כפי

שמשתמע מחוק חינוך מיוחד. הדגש הושם על הגיל הרך, כדי להגיע לתוצאות

זיוביות יותר, ולתת גם מענה לצרכים החיוניים ביותר בבתי הספר לחינוך

מיוחד. חלק מהדברים כבר היו קיימים. אנתנו מת"תסים גם לענין הארכת יום

הלימודים בבתי ספר לחינוך מיוחד לאוכלוסיות הזקוקות ליום לימודים ארוך.
:
גלל הסכום המוגבל שעומד לרשותנו, לא נוכל להאריך את יום הלימודים בכל

מוסדות החינוך.

שמנו את הדגש בעיקר על נושא השילוב. בעיני, זה אחד הנושאים החשובים

שמערכח החינוך תצטרך להתמודד אתם; השמת הילד החריג במערכת החינוך הרגילה

וסיפוק כל הצרכים עול אותו ילד בתוך המערכת הרגילה, קרי פתיחת כיתות

מיוחדות או כיתות ומסגרות עזר בתוך המערכת הרגילה, כדי למנוע עד כמה שאפשר

שילדים יגיעו לחינוך מיוחד פרופר.



אנחנו רוצים בשני האזורים האלה לאפשר גם המשך לימודים לילדים שהגיעו

לאיל 18 ויכולים להמשיך ללמוד במסגרת החינוך שלנו. יש היום קושי לקלוט בני

20 - 21 כי הם כבר עזבו את המערכת. והיום אין לנו אפשרות להתמודד עם הנושא

הזה. עם הבעיה הזאת נתמודד בעוד שנח או שנתיים כד שנגיע למתן מענה מלא עד

גיל 21.

במסגרת הניסוי בירושלים. ניסינו גם לתת מענה למיגזר הערבי, למזרח

ירושלים. הבעיה שם כאובה ובשנים האתרונות התמירה. בהסדר של הפעולה

בירושלים אנתנו כוללים גם את הערבים.

יש בידי פירוט ההוצאות בשני איזורי הניסוי. הסכום שמיועד לירושלים

הוא 1.5 מיליון שקל: תקנים לעובדים פרה-רפואיים, 50 אלף שקל לרכישת ציוד

למרכז טיפולי חדש שרוצים להקים בירושלים, 6 ימי הדרכה. 6 תקנים לגננות

להוראה טיפולית בגיל הרך, הארכת יום הלימודים בשני גנים מיוחדים, הארכת

יום הלימודים בתלק מבתי הספר המי וחדים, כי בחלק יש יום לימודים ארוך,

העסקת פסיכולוג בחצי משרה, מרכז למתבגרים במסגרת מרכז השיקום ביחד עם משרד

העבודה והרווחה, זה נותן מענה לבני 19. ביקשנו גם סכום מסוים להשתלמויות

להכנה והכשרה של מורים במערכת הרגילה וגם לשינוי תפיסות במיכללות לגבי

הכשרת מורים במסלול הרגיל בנושא הילד החריג.

באשר לגוש הערים ראשון-לציון - נס-ציונה - רחובות, ביקשנו 14 סייעות

טיפוליות, פתיחת גן מיוחד, 670 שעות עבור חינוך יסודי מיוחד משולב, כלומר

חינוך מיוחד בתוך המערכת הרגילה, שעות עבור כיתות מיוחדות בחטיבות הביניים

בבתי ספר רגילים, תקנים לעובדים פרא-רפואיים, 3 ימי הדרכה, הארכת שנת

הלימודים ותופשות קצרות, סכום קטן להצטיידות ושיפוק מבנים - כ-250 אלף

שקל, משרה ותצי של פסיכולוג, כ-80 שעות להשתלמויות, כמאה שעות עבור ילדים

לקויי שמיעה שמשתלבים במערכת הרגילה. בסך הכל 2.5 מיליון שקל.

באשר לצרכים הכלליים בחינוך המיוחד שמשתמעים מהחלטות ועדות ההשמה,

הרי החוק קבע ש נפעיל שני סעיפים: ועדות השמה בארץ כולה והכנת תוכנית

חינוכית, תוכנית לימודים אישית לכל תלמיד. לפי שעה ועדות ההשמה בכל הארק
פעלו כחוק. סיכום המצב לפני
הגענו לצורך בתוספת של כ-10,700 שעות, ולרשות

המחלקה עמדו 3600 שעות. יהיה צורך בהשלמה של כ-8000 שעות עד לרגע זה.
נשאלה השאלה
מה ייעשה לאותם תלמידים שלא יקבלו את השעות האלה? מר

אמיר השיב על השאלה. אבל יש גם ילדים במצב קשה מאד, ולהם לא תהיה מסגרת

שתיתן להם מענה. וחלקם אפילו יישארו בבית. אני מדבר על ילדים בעלי פיגור

קשה ועמוק, ילדים עם הפרעות נפשיות קשות, שהמערכת הרגילה, עם כל רצונה

להתמודד אתם, במוקדם או במאוחר היא תפלוט אותם החוצה, זה יכול להיות בחודש

הראשון של שנת הלימודים או אחרי חודשיים או אחרי שלושה חודשים. למורה

בתינוך הרגיל אין כלים, אין ידע ואין יכולת להתמודד עם בעיות קשות אלה.

היא עובדת בתנאים קשים מאד, ארבעים תלמידים בכיתה, והיא לא תוכל להתמודד

עם המקרים הקשים. זה טבעי שילדים אלה יובאו לועדות השמה, ועדות השמה

יחליטו כפי שהחליטו על השמה בחינוך מיוחד, ולהשמה אין כיסוי תקציבי, כלומר

אין שעות.
היו"ר מי בר-זוהר
אתה רוצה אומר שילדים שהיום יש להם פתרון, בעתיד לא יהיה להם פתרון?
ב' אמיר
גם עד היום לא יכולנו לתת חינוך מיוחד לכל הילדים שרצינו לתת לחם

חינוך מיוחד, כי המשאבים היו מוגבלים.

היוייר מי בר-זוהר;

זה ברור. אבל לפי דבריו של מר מיכאל, חלק מהילדים שכן קיבלו טיפול
עי מיכאל
בחינוך מיוחד יש שתי קטגוריות. יעו חינוך מיוחד אינטגרטיבי שמשולב

במערכת הרגילה. ילדים אלה, כפי שאמר מר אמיר, נצטרך לתת להם את הטיפול

הטוב ביותר. יש חינוך מיוחד פרופר, ילדים שצריכים ללמוד בבתי ספר מיוחדים.

אם לא יהיו די תקני הוראה, אינני יודע מה יהיה על ילדים אלה. הילדים האלה

היו קודם בכיתות רגילות ובקושי התמודדו עם הבעיות שלהם.

היו"ר מי 1ר-זוהר;

אם עד כה המורים התמודדו עם הבעיות, מדוע לא ימשיכו ילדים אלה ללמוד

בכיתות הרגילות עד שיימצא להם פתרון?

פי גולדשטיין;

מפני שהמורים לא יכולים להתמודד עם הקשיים האלה.
יי ספורטה
הבעיה היא לא הקושי למורים אלא הקושי לתלמידים. אם ילד כזה יוטב

ככיתה רגילה, הוא לא מקבל שום דבר.

פ' גולדשטיין;

אני מבין שמדובר בילדים שבשנה קודמת היו בכיתה. בשנה הבאה יש שתי

אפשרויות או שהילד ימשיך באוו1ה כיתה ויישב בפינה, או שיפריע ויהיה בעיה

לם למורה ובעיקר לתלמידים, ואז ישלתו אותו הביתה כי אין מסגרת שיכולה

להתמודד אתו. מה עדיף?

ע' מיכאל;

בדרך כלל לא שולחים הביתה. אמרתי שחלק מהילדים, אם לא יהיה לחם מענה,

יישבו בבית. המקרים האלה הם מעטים.

יי ו"ר מי בר-ז והר;

אני רוצה להבין את הנקודה הזאת. מי שישב בבית, ימשיך לשבת בבית; ומי

והיה לו פתרון, אפילו מעוות או פתרון למחצה, ימשיך לקבל אותו פתרון?

יי מיכאל;

כן.

י אמיר;

אני מבקש לתת תשובה רשמית. מערכת החינוך לא תפלוט ולא תוציא ולא

שלח שום ילד מן המסגרות הקיימות. כל מה שנוכל לתת במסגרות הקיימות או

משולבות או המיוחדות, נעשה את המאמץ המירבי והמיטבי לתת לילדים את

שירות. אנחנו מתארים מה היינו רוצים כדי לתת להם מה שאנחנו חושבים שהם

ריכים לקבל..
פ' גולדשטיין
ובכל זאת יעו יכדים שהמערכת לא מסוגלת להתמודד אתם, והיזקם גדול

מתועלתם. ילד שיושב בכיתה ואינו קולט. עוד אפשר להגיד מילא. מה אתה עושה

אם ילד מפריע ל-39 התלמידים האחרים, אני מבין שהוא ייפלט מהכיתה. מה יעשה?
בי אמיר
י

נשתדל לתת לו את הפתרונות האפשריים. יש ישובים שיש בהם מרכזים

טיפוליים, יש מקומות שיש יועץ, יש מקומות שיש בהם התארגנות אתרת של

לימודים, ויש מקומות שהמורה עברה השתלמות, ולפעמים יש אפשרות להעביר

למסגרת של חינוך מיוחד. אנתנו עושים כל מאמץ אפשרי כדי שהילד יהיה במסגרת.

אנחנו עצמנו אומרים שהתשובה לתלמיד ראוי שתהיה אחרח. טובה יותר. לשם בך

חוקק חוק חינוך מיוחד.
אי בריס
מאחורי זה יש החלטה של ועדת השמה, שחייבים לבצע אותה.

עי מיכאל;

הדגשתי, ילדים לא נשלחים הביתה. רק במקרים הקשים ביותר ילדים יושבים

בבית. המערכת תתמודד עם המקרים הקשים, אבל ברור שזה לא יהיה לטובת הילדים

אם יישארו בכיתה. כי עם כל רצונה של המורה להתמודד עם הבעיות המיוחדות של

הילדים האלה, הם לא יהיו שווים בכיתה.
היו"ר מי בר-זוהר
מר הרשקוביץ, יש כסף?
א' הרשקוביץ
בהנחה שועדת הכספים תאשר היום 4 מיליון שקלים לתינור המיוחד.

מהענין הזה אפשר ללמוד משהו על התהליך עצמו. הרי חוק חינוך מיוחד

איננו דבר תדש, ידוע היה שהכנסת קיבלה את התוק.
הי ו"ר מי בר-זוהר
הטענה היתה שבגלל התוספת הדרושה לתקציב הבטחון צריך לקצץ את התקציב.

כשהתחלנו לצעוק, מצאו שאפשר לבצע את חוק החינוך המיוחד.
י י ספורטה
עם העז קשה, בלי העז כבר לא קשה... קודם לא היינו שבעי רצון מתקציב

של 4 מיליון שקל, עכשיו אנחנו שבעי רצון שמקבלים 4 מיליון שקל.
בי אמיר
אנחנו לא שבעי רצון.
חי יגודה
יושבים נציגי ההורים בועדות השמה, לא מגיעים אלינו הרבה מאד ילדים

שצריכים להיות בחינוך המיוחד פרופר, כלומר בבתי ספר מיוחדים, ילדים כאלההם

רק אחוז קטן. מגיעים אלינו הרבה ילדים שיש להם איזה שהם ליקויים. הילדים

האלה צריכים להיות בכיתה מיוחדת כדי שיתקדמו. מגיעים אלינו ילדים שיש להם

בעיות קשות בבית, ילדים מוכים, ילדים עם בעיות נפשיות, ילדים שלא מסוגלים



שלהם תקין, אבל משום בעיות סביבתיות או אחרות הם נשארו מאחור, והם יושבים

בכיתה ולא עושים כלום.

בכל שנה כשבונים את הכיתות יודעים שיש מקסימום של ילדים שאפשר להכניס,

לכיתה, והילדים הבעיתיים מופנים דרך ועדת השמה לכיתות מיוחדות קטנות בתוך

בית ה ספר. הם לא מתאימים לבתי ספר לחינוך מיוחד, אלה ילדים שחייבים להיות

במערכת התינור הרגילה, אלה ילדים רגילים. בטוף השנה הכיתות כבר בנויות, אם

יש בכיתה 42 ילדים אי אפשר להוסיף עוד חמישה ילדים בעייתיים. מדובר גם

בילדים שעולים לכיתה א, הם כבר למדו שנתיים בגן, אי אפשר להשאיר אותם בגן,

הם חייבים לעבור לכיתה א, אבל בגלל הבעיות המיוחדות שלהם הם צריכים להיות

בכיתה קטנה. לא פותחים כיתות מיוחדות לילדים האלה. מה יהיה גורלם? ילדים

בני 6 או 7 אי אפשר לשלוח ללמוד בבתי נוער כמו שאפשר לשלוח ילדים גדולים

יותר.

בכל שנה כשדנים על התקציב, יודעים מה הגידול הטבעי בחינוך המיוחד.

יודעים פחות או יותר כמה ילדים נכנסים למערכת. אני חושבת שהפעם לא נלקח

בחשבון מה שאני קוראת גידול לא טבעי - ילדים שלא צריכים להיות בבתי סמר

מיוחדים. אם לא יימצא תקציב לפתוח כיתות מיוחדות במערכת הרגילה אני לא

רואה פתרון לילדים האלה. כבר יודעים באיזה בית ספר אפשר לקלוט עוד כיתות,

בכל רשות הכל מסודר, חסר רק אישור משרד החינוך שיש לממן את פתיחת הכיתות

המיוחדות.

הי ו"ר מי בר-זוהר;

אנחנו לא דנים היום מחדש בכל נושא חוק החינוך המיוחד. התכנסנו היום

לדיון בבעיה ספציפית, שגב' ספורטה קראה לה בעית העז. קיבלתי כרגע הודעה

מועדת הכספים של הכנסת שאכן היום יאושר החקציב - 4 מיליון שקל. גם אני לא

מסתפק בסכום הזה ולא מאושר ממנו, אף אתד לא מאושר. אבל צריך לזכור שעמדו

לקצץ את התקציב למיליון אחד. לפחות המאבק הזה הוכתר בהצלחה.

יי ספורטה;

ישבתי בהרבה פגישות בועדות השמה בתל אביב וראיתי את הילדים שבאים

לשם. לא כל הילדים שבאים הם כאלה שתארה גב' יגודה, בענין זה יש לי אתה

ויכות תמידי. היא רוצה להכניס ילדים רבים לכיתות רגילות. אני רואה ילדים

קשים שצריכים תינוך מיותד פרופר. ההורים רואים שהילדים האלה לא מסוגלים

להי ות בכיתות רגילות.

אנחנו שמחים מאד שהכנסת תאשר תקציב של 4 מיליון, אבל צריך לשים לב

שיש גידול טבעי, שהילדים הקשים צריכים מסגרת קטנה מיוחדת, אחרת ההורים

נהרסים. אני כבר לא מדברת על הורים שלא הולכים לעבודה, לא הולכים

למילואים, הם פשוט נתקעים עם הילדים. לי יש בת כזאת, כשנמצאה מסגרת, אפילו

היא לא מתאימה לה, אבל התפשרתי. אני נלחמת בכל כוחות י למען הילדים האלה

שזקוקים למסגרת מיוחדת. אני מבקשת מאד להתחשב בילדים אלה.

ני יפה;

אני שמחה מאד על אישור 4 מיליון שקל, זה מספיק כדי לצאת לדרך. לא שזה

מספיק לצרכים. גם אם נרצה אי אפשר ליישם, גם לא בשני האזורים שנבחרו, את

חוק החינוך המיוחד. צריך לצאת לדרך, טוב שיש 4 מיליון שקלים. נתתיל. במשך

הזמן גם נלמד יותר, נדע את המספרים, אם מספרים אלה נכונים או אחרים. קודם

כל צריך לברך ולצאת לדרך. אני בטותה שבעוד מספר חודשים שהיושב ראש יכנס

אותנו שוב, נעקוב אתרי הדברים ונלמד אותם, נפגש שוב עם הועדה ושוב נבוא

בדרישות לאוצר.





חוק החינוך המיוחד הוא לא חוק של עוד, הוא חוק של אחרת. הוא לא בא

להעניק לילדים חריגים השכלה, כי זה כבר העניק להם חוק חינוך חובה. הוא לא

בא לתת להם טיפולים פרא-רפואיים ואחרים. החוק הזה בא למטרה ברורה: שילוב

הילד החריג בחברה ובקהילה. ולא שילוב בימות משיח אלא שילוב עכשיו. ההוראה

לועדת השמה אומרת שהאופציה הראשונה היא השארות הילד במסגרת הרגילה.

גם כשחושבים על 4 מיליון, אני מבקשת מאד לא לחשוב במושגים של עוד אלא

במושגים של אחרת, מבסיס אפס. האם כל ילד שנמצא בחינוך המיוחד, בבית סמר

סגרטיבי, עם 70 או 20 תלמידים, וכולם מלקקים את האצבעות, האם הוא באמת

צריך להמצא שם. אני רוצה לספר מהניסיון שלנו בירושלים. אחרי מאבק של ועד

ההורים במשך עשר שנים, הילדים שלנו בחינוך המיוחד לומדים בבונבוניירות.

ברוב בתי הספר של החינוך המיוחד המרה טובה מאד, המורים מדופלמים מכל

הצדדים, המבנה יפה. הגענו למצב אבסורדי, שהורים לא רוצים להוציא את הילד
לשילוב, כי הם אומרים
מה יש בשילוב, הילד זרוק בחצר, אין לו שום דבר.

כאן אני פונה למשרד החינוך. מר מיכאל לעולם לא יצליח בשילוב אם

האגפים האחרים במשרד החינוך לא יתגייסו. מר מיכאל יכול לבוא לבית הספר
ולהגיד
עשו לי טובה, קבלו כיתה מיוחדת. אבל להביא את מנהל בית הספר,

לעשות סדנאות בבית הספר לצוות המורים ולמועצת התלמידים, להדריך איך משלבים

כיתה. לא רק שהילדים במערכת הרגילה מפסידים את הפיסי ותרפיה, את הספיש-תרפי

וכוי, הם גם דחויים בחצר. צריך לעשות עבודה גדולה בתוך בתי הספר, וזאת

יכולות לעשות רק היחידות האחרוח שחולשות על בתי הספר.

אני פונה למר אמיר, זה לא ענין של כסף, זה ענין של ארגון אחר בבתי

הספר. מי שיש לו סמכות על בתי הספר הרגילים צריך לנצל את הכנסים שממילא

מקיימים למנהלי בחי הספר. הם צריכים להבין: התריג הוא חלק מהחברה, החריג

הוא חלק מחבורת הילדים בבית הספר שלהם.
פי גולדשטיין
אולי תוכלו להגיש לנו עכשיו הדרישות ליישום כל אותם דברים שאת

חושבת שצריך ליישם, כדי שכאשר ניפגש פעם נוספת יהיה, לנו בסיס לדיון. אם

תעבירו הצעה ליושב ראש הועדה, אולי אפשר יהיה לקדם את הנושא ולא לחכוח עד

שיהיה איום בקיצוץ התקציב.
נ' יפה
נגיש מסמך.
ע י סאהן
אנחנו טענו כל הזמן ש יש לי ישם אחרת. הסכום של 4 מיליון שקלים חשוב

לנו, אבל אנחנ ו רוצים גם כצאת מתפישות שהיו, כעבור לתפישות חדשות ולומר

שיישום החוק הזה יוסיף לכל החברה הישראלית, יוסיף סובלנות, יחנך את החברה

לקבל אח הילד החריג בתוך בתי הסער. בשביל זה לא נחוץ כסף, בכל אופן לא

הרבה כסף. בשביל זה צריך לחנך את המורים. אני מכירה מורים מבין ידידי

שרוצים לשמוע על הנושא ולתנך את בני הנוער אתם הם עובדים לקבל את הילד

החריג. לזה לא צריך כסף. צריך לזכור שאחת ממטרות החוק היא שילוב בחינוך.

אנחנו לא רק רוצים עוד, אנתנו רוצים אתרת.
א י אבנשטיין
.

אנחנו תושבים שיש דברים שמשרד התינוך צריך לתת את התשובות עליהם:

תוכנית ממשית ליישום החוק. אנתנו כמובן שמחים ומודים שמקבלים 4 מיליון שקל

ולא חצי מיליון. אבל חסרה לנו אינפורמציה, אין לנו נתונים על מספר הילדים

שצריכים מערכות מיוחדות .
מיכאל
יש נתונים .
י אבנשטיין
הגשנו רשימה של שאלות.
אמיר
ולא קיבלתם תשובה? תקבלו את כל הנתונים שיש לנו כל שאלה שאין לנו

תשובה עליה ונתונים. נשתדל לאסוף את הנתונים כדי שתהיה. תשובה.
אבנשטיין
צריך לעשות תוכנית לשבע שנים ליישום החוק בכל הארץ, לכל המיגזרים

לכן הצרכים, הן לשילוב והן לחינוך המיוחד מישהו הגיש תוכנית כזאת? לא.

אני חושבת שצריכה להיות תוכנית כזאת.
:
י אמיר;

כשהתקבל החוק דובר על היקף גדול מאד, והגשנו תוכנית להיקף .גדול מאד.

התוכנית הזאת קיימת. ואם יש צורך לפרט אותה במהלך הזמן, זה ייעשה, אחר כך

התברר שההיקף לא יהיה כה ,גדול, התתילו לדבר על תוכניות קטנות יותר. אלה

הדברים שהצגנו כאן. כגון הגברת סייעות טיפוליות בגני ילדים. גננות שי"ח..

יאת לא תוספת משרות. זה אומר שתהיה גננת שהשתלמה ומתמתה בתחום הזה והיא

תטפל בילדים טוב יותר מגננת רגילה. כל כותרת כזאת היא פעולה. אם אומרים

מרכז שיקומי למתבגרים, אלה פעילות שנעשות במרכז הזה. בוודאי שהרעיונות

ההאפשרויות קיימים. השאלה היא איך מיישמים אותם.
פ' ג ולדשטיין
האם יש במשרד החינוך והתרבות ועדה שעוקבת אחר ביצוע החוק?
:
י אמיר
יש צוות שהתמנה במיוחד לשם כך. אני יושב ראש הצוות, שיושבים בו אנשי

החינוך המיוחד, אנשי השירות הפסיכולוגי, היועץ המשפטי למשרד, משום שמדובר

בחוק, ואנשי הכספים. קבענו עם ההורים שניפגש אתם אחת לזמן מסוים. פגישה

אחת כבר היתה. נידברנו לפגישה שניה, אבל אמרנו שנתכה לישיבה הזאת כדי

לקבוע.
1' ג ולדשט י י 1
ועדת החינוך והתרבות של הכנסת היא גורם תשוב מאד, אבל היא גורם

מתווך אתם לא צריכים תיווך.
א' אבנשטיין
האגודות הוולונטריות עושות לפחות חלק מהעבודה שלפי החוק צריך היה

משרד החינוך לעשות. אם זה בהקמת מסגרות, אם בהחזקת צוות של עובדים, שלפי

החוק משרד החינוך יצטרך במשך השנים לקחת עליו. האם אתם מודעים לעלויות של

הדברים האלה? לא שאנחנו מנסים להתחמק, אנחנו נקבל על עצמנו תפקידים

גם במסגרת אזורי הניסוי., ילדים מראשון-לציון ,מנס-צ י ונה ומרחובות

מוסעים מדי בוקר למסגרות בתל-אביב ובחולון. האם אתם מודעים לדברים האלה?
ב' אמיר
אנחנו לא מבטלים את פעילותו של האגורות הוולונטריות. והרי גם את לא

רוצה לבטל אותן. החוק נותן להן מעמו בתוך הועדות. נמשיך לעמוד בקשר עם

האגודות, קשר קבוע ורצוף. אמרנו את זה בפגישה קודם, אנחנו אומרים את זה

היום, נאמר אח זה להבא. ככל שיהיו למשרד החינוך יותר משאבים לפעולות שהיום

עושות האגודות הוולונטריות . נוכל לעשות את הפעולות ועוד להוסיף עליהן כהנה

וכהנה והאגודות הוולונטריות ירצו או לא לפע ול או להשקיע את המשאב ים שלהן

בדברים חדשים ומרחיבים, אנחנו נברך על זה,
ש' מלצר
מר אמיר אמר שנעמוד בקשר, מה שצריך הוא לעבוד ביתד.
ב' אמיר
נכון. אנחנו עובדים ביחד ונעבור ביחד.
היו"ר מ' בר-ז והר
אני לא אוהב נוסחאות כלליות.. אני לא בטוח שאתם עובדים ביחד, אני

מבין שיש רגישות גם אצל הארגונים הוולונטריים וגם בקרב ההורים לגבי התיאום

ביניכם. צריך לקבוע איזה שהוא מנגנון קבע.

ש' מלצר;

צריך לעבוד ביחד לכל אורר הקו, מקביעת עדיפויות לפעולה ודרך העבודה.

צריך להביא בחשבון שבכל אופן משרד החינוך הוא הקובע. אם אומרים

שעובדים ביחד, אין הכוונה שההחלטות יתקבלו ברוב. אתם יכולים להציע,

להמליץ, אפשר להגיע להבנה הדדית, אבל לא יותר מזה.
א' אורן
קשה לנו מאד לשתף פעולה אפילו בענין תוכניות לעתיד אם אין לנו שום

מידע מה מושקע במערכת מתקציב החינוך הרגיל. הרי לא סוד הוא, מאז קיים חוק

חינוך חובה יש הקצאה לחינוך המיוחד. יש לנו חשש כבד מאד שבשנים הבאות

המשאבים לחינוך המיוחד יבריחו את התקציבים הרגילים של החינוך המיוחד. אני

מ וכרתה לומר את הדברים בקול רם ולפרוט וקול. אם מצד אתד נתגבר את ירושלים

ומן הצד השני ירושלים לא תזכה להקצאה הרגילה, הרי לא עשינו כלום. יש לנו

חששות כאלה.

לאנשי משרד החינוך אני רוצה לומר, אנחנו יותר מאשר רוצים לשתף אתכם

פעולה. כדי שאנחנו נוכל לצאת למסע ציבורי, עם ועדת התינוך של הכנסת או בלי

הועדה, בעזרתה או בלעדיה, בכל דרך לגיטימית שהיא, אנחנו צריכים מידע על

ההקצאה הממוצעת מן הקיים, ואנחנו רוצים לשתף פעולה בענין התוכניות לעתיד,

להבין באיזו צורה מקצים את המשאבים. לא לקבוע לכם מה תעשו, חס ושלום, אבל

לשמוע מה שיקול הדעת שמנחה אתכם, איזה יעדים אתם קובעים.

רסיסים של מידע יוצרים בלבול, יוצרים תיסכול עצום. יש 4 מיליון שקלים

לשני איזורי הניסוי, ועד היום לא קיבלנו תשובה לשאלה פשוטה מאד. לדוגמה,

יש קבוצה גדולה של ילדים תרשים שגרים בנס-ציונה או ברחובות והם מגיעים

לכיתות שילוב בתל אביב, האם ההקצאה של אגד הערים היא לפי מקום המגורים של

הילד, או שההקצאה היא לשירות הקיים והיא מפתחת שירותים קיימים בלי להביא

בחשבון אותה אוכלוסיה שבאה ממקום אחר, אלה נתונים בסיסיים שצריך ללמוד

אותם על מנת לתכנן את המהלכים.



אני רוצה לציין שבאופן כללי קיים שיתוף פעולה עם רוב הארגונים

הוולונטריים, אבל יש דברים שכדאי להעמיק בהם.

לענין ילדים לקויי שמיעה ודיבור משולבים שזקוקים לטיפול ולהתייחסות

אנדיבידואלית. זה נלקח בחשבון. לכן אמרתי שלאזור ראשון-לציין - רחובות

יקשנו כמאה שעות כדי לתת מענה לילדים מהאזור הזה וגם לילדים המשולבים בתל

אביב עצמה.
י יפה
נדמה לי שהחוק קובע בבירור שמקום מגוריו של הילד קובע.

גולדשטיין;

כל היושבים סביב השולחן הזה מעונינים בדבר אחד, ואני יודע שפועלים עם

אל הלב והנשמה. מגבלות תקציב יש לכל עם ישראל. אם 4 מיליון שקלים נעלמו

חזרו, הרי זאת יש לומר לזכותה של ועדת החינוך. (מי בר-זוהר; גם ועדה

כספים) .

אני חושב ששיתוף הפעולה צריך להיות הרבה יותר חזק והדוק. להורים יעו

עמד בחוק הזה ויש להם מה לתרום.
י פרח
מקובל על כולנו שהחינוך המיוחד הוא לא חריג. החינוך המיוחד עצמו הוא

ינון- תובה. לא עושים טובה לאיש, החינוך מגיע לילדים. להורים במסגרת

חינוך המיוחד יש בעיות קשות וכאובות, והמערכת צריכה להיות הרבה יותר

מישה ורגישה כלפיהם.

ניסינו במערכת החינוך ליצור כיתות מיוחדות בתוך בתי הספר הרגילים,

ז' לתת לילדים הרגשה שהם לא מחוץ לענינים אלא הם חלק אינטגרלי של החברה.

נסיוני למפקח מחוז אני יודע שהיו הצלחות לא מעטות בתחום הזה.

לדאבון הלב, משרר החינוך אינו ער לבעיה מרכזית; התפישה הדיפרנציאלית

אין ילדים. לתוך כיס החינוך המיוחד דוחפים את כל הבעיות השונות, וגורמים

זקים איומים לילדים, שפעם הם אינטלקטואליים ממש. ילדים בעלי כושר ויכולת

מידה בלתי רגילים נופלים קרבן למסגרת החינוך המיוחד משום שהם מופרעים.

כון שהם לא ילדים רגילים, נכון שהם חריגים, יש להם מופרעות מסוימת, אבל

ם לא מיוחדים מהסוג הזה שיש להם פוטנציאל אינטלקטואלי נמוך. יש הבדל

גדול. אם אתה מושיב אלה עם אלה, אתה עושה עוול שלא ייסלח. באה אלי אם

אומרת שהבן שלה הולך שם לאבדון, יש שם ילדים על סף דביליות.
י גולדשטיין
שאלתי את מר בריק מה ההגדרה של חינוך מיוחד. הוא השיב: ילד הזקוק

חינוך מיוחד הוא ילד שיש לו בעיות גופניות, נפשיות והתנהגותיות. לפעמים

ה תרתי דסתרי.
י פרח
אילו היה לועדה תקציב מיוחד לעניני חינוך, לא הייתי מעלה את הנושא

זה כאן. אבל אנחנו ועדת חינוך, ויושב ראש הועדה שלנו פתוח לבעיות האלה.

וב שהבעיה עלתה כאן. אני רומה לכם שאין שנה שלא פונים אלי הורים בטענה:

בן לא מוצא מקומו במסגרת הזאת, היא נכפית עליו כי אין מסגרות אחרות.



חייב משרד החינוך לעשות היפרנציאציה. חייביים להקים מסגרות

דיפרנציאליות יש ילדים מחוננם שיכולים ללמוד במסגרות רגילות על אף

מופרעותם, אלא שהמורה בכיתה הרגילה איננה יכולה להתמודד עם ארבעים תלמידים
פלוס חמישה תלמידים ל
אלה, ואז בא סיוע מידי הסייעת. לא יתכן שמסגרת החינוך

המיוחד תכלול את כולם בלי הבחנה. חלק מהילדים יכולים להנתק מהחינוך המיוחד

ולהכנס לכיתות רגילות, אפילו בגן, בעזרה, של מורה מסייעת או גננת מסייעת.

כי הגננת לבדה לא תוכל לעמוד בזה. יש מקומות שצריך להקים על יד בית הספר

כיתה מיוחדת, שחיה את חיי בית ה ספר לפחות בהפסקות, בחברה וכו', ולא לנדות

אותם ילדים. הכל לפי הקשיים של הילדים, לפי הבעיות הספציפיות. אנחנו

עוסקים בנפשות חיות וגישות וצריך להתאים את המסגרות.
ב' אמיר
היתה הערה בדבר חינוך לשילוב ללא כסף. אני רוצה להשיב בקצרה, וזה

נוגע גם בענין הדיפרנציאליות, מפני שאנחנו רואים אח הילד בתפישה הכי

דיפרנציאלית, גם הסיסמה שילוב עלולה לפגוע בילדים מסוימים. אנתנו אומרים

שוו הרוח שמובילה אותנו, זה כתוב בחוק. אבל אם רוצים לתת תשובה אמיתית לכל

ילד אין די בכך, אני חושב שגם ביניכם יהיו חילוקי דעות בענין הזה. יש כאן-

ארגונים ציבוריים שמייצגים תחומים שונים, דעות שונות. לא לכולם דעה אחת.

זה טבעי ומובן. העמדה שלנו היא מתן תשובה מתאימה לכל ילד. כלומר, לא רק

שילוב. עד כמה שאפשר שילוב, כי זה הדבר החשוב, אבל לא רק זה.

ללא כסף - אני מסכים. אבל אני מציע שבכל זאת ננסח; לא רק בכסף. לומר

דברים למנהלים ולמורים בכנסים ובימי עיון ובספרים ובחוזרים ובכל דרך אחרת,

שיקלטו את הילדים, הם אפילו יאמרו כן, אבל צריך לדעת לעשות את זה,

דרושים חומרים, דרושה תמיכה למורה שמוכן להתמודד.

אם אנתנו מקבלים עלינו את העול, ואנתנו בשמחה מקבלים עלינו את העול

ואת האחריות לעשות את זה, אנחנו חייבים לומר שזאת לא מלאכה פשוטה, והיא

מחייבת השקעות רבות, שחלקן מיתרגם גם למשאבים, ברור שלא רק.

אני אומר במפורש, לא נפחית את התוספת שנקבל מן התקציב הקיים. בשום

פנים ואופן לא. אני מבקש אפילו לא להעלות את זה לאפשרות. זה לא בא בחשבון.

לא יהיה. אנחנו בשום אופן לא נסכים לזה. אני לא אקבל עלי בשום פנים ואופן

את האחריות אם יהיה דבר כזה. הרי חוק החינוך המיוחד בא לסייע ובמקום זה

יקלקל?

חבר-הכנסת פרח, גם לפי החוק ועדות ההשמה אמורות לתת את התשובה

המתאימה המיוחדת לכל ילד. יושבים בועדות אלה אנשי מקצוע. אתה מתתפרץ בזה

לדלת פתוחה. זאת המדיניות. אם תיקח את מפת החינוך המיוחד תראה סוגים שונים

של תלמידים, של מסגרות, של פעילויות, שאנחנו משתדלים לנווט במסגרת

האפשרויות.
י' לסינג
כשועדות השמה ממליצות על שילובו של ילד, כמעט לא נשמע שימליצו על

טיפולים משלימים.
י' פרח
מאחר שהצירוף של הגופים הוולונטריים מסוגל לטפל בצד הדיפרנציאלי משום

שהוא חי אתו - - -
א' אורן
הוא בנוי עליו. הארגון קם לפי צורך ספציפי של קבוצה צרה באוכלוסיה.
י פרח
לא עובדים ביחד. עובדים במקביל. קוים מקבילים אף פעם לא נפגשים.
י אמי ר
זה לא מד ו י יק.
י פרח
אני בכוונה מקצין את הדברים שיתוף המעוכה צריך- להיות הרבה יותר

ציני.

מערכת החינוך המיוחד היא מעיכת דיפרנציאלית. אני רוצה בהזדמנות זו

הזמין אח חברי ועדת החינוך ואת כל המוזמנים שיושבים כאן לסיור במערכת

חינוך בהרצליה, הייתי ממונה עליה למפקח במשך 14 שנים. המערכת שם היא היום

ולה משולבת. לפני כ-14 שנים היו בהרצליה כשישה בתי ספר לחינוך מיותד שמנו

-400 תלמידים, כשעזבתי את הרצליה לפני כשנתיים היו בחינוך המיוחד ב-25

תלמידים תושבי הרצליה, יתר התלמידים כולם משולבים במערכת הרגילה, בכיתות

מיוחדות, בקבוצות בתוך כיתות רגילות. או במסגרת מרכז טיפולי שם מקבל כל

אחד טיפול מיוחד לפי צרכיו .

זו הימנה פתוחה לתבו י הועדה ולציבור שנמצא כאן.
יו"ר מ' בר-זוהר
אני רוצה לסכם את הדיון ראשית. אני רוצה לומר מילה בענין התקציבים.

אני מבין את החשש של גב' אורן. החשש הוא לא מפני משרד החינוך. אתם בוודאי

א תסכימו לכך. אבל אני בטוח שכאשר יתחיילו באוצר לקריאת השנה הבאה לקצץ בכל
ינ' תחומים, יגידו
רגע אחר לחינוך המיוחד כבר מקבלים, אפשר להוריד כאן

מילון או שנים. אני מכיר את צורת המחשבה של הגורמים הללו. אני לא חושד

משרד החינוך, חלילה, אבל אני בהחלט חושד שאלה יהיו השיקולים של האוצר.
י אמיר
אל תתנו. אל תסכימו לכך,
יו"ר. מ' בר-ז והר
אנתנו ואתם נצטרך לעמוד על המשמר, אין לי ספק, כאשר יעו לחץ - מחפשים

יפה אפשר לקצץ, אומרים שפה כבר יש טיפול, אפשר קצת להוריד. כבר היו דברים

עולם.
י בריק
החוק צריך להכנס לתוקף במשך שבע שנים מתשנ"א, אם ירצו לשנות את

חוק, אם ירצו לדחות את הביצוע ,. צריך לעבור הליך של חקיקה. כלומר, ועדת

חינוך תוכל לפעול, תוכל לעצור. צריך לעמוד על המשמר.



היו"ר מ' בר-זוהר

מדאיג אותי שיש נתק מסוים בין משרד החינוך ובין האירגונים הוולונטריים

וועדי ההורים. חייבים למסד את ש י ת י ף הפעולה. צריך לקבוע פגישה קבועה אחת

לזמן מסוים כדי לתת תשובה לכל השאלות שנשאלות. לא יתכן שבפגישה כזאת יעלו

בעיות שצריך היה לתת עליהן תשובה מזמן ישיר. אנחנו נמליץ שיש

פורום קבוע של הצוות שעוסק בזה במשרד החינוך והארגונים וועדי ההורים. אם

א ' 1 על מה לדון, תמיד אפשר לבטל פגישה, אבל לא היתי רוצה שכל פגישה תיקבע

באופן מיוחד. צריך להיות פורום קבוע. שייפגש אחת לזמן מסוים, יבדוק את

הדברים ויוכל להגיע לידי הבנה ותיאום פעולה.

תודה רבה לכם.

ב. איחוד בתי הספר גאולים והגבעה ברמת-גן
היו"ר מ' בר-ז והר
אנתנ ו עוברים לנושא השני שעל סדר היום. ביקשתי לזמן את הישיבה הזאת

לאחר שהגיעו אלינו תלונות רבות מהורים של תלמידים בבית הספר גאולים,

ורצינו לבדוק את הסיבות למיזוג בתי הספר גאולים והגבעה. המרתק בין שני בתי

הספר איננו גדול, שניהם מאוכלסים במלוא התפוסה. נאמר לי שבבית-ספר גאולים

יש ירידה במספר התלמידים שנרשמים לכיתות הנמוכות. לעומת זאת בסביבה בונים

עכשיו שיכונים ודירות לזוגות צעירים, שללא ספק ישלחו ילדים לבית הספר

וימלאו אותו. אנחנו מבקשים לשמוע ולהבין מדוע צריך למזג את שני בתי הספר

הללו, מה השיקולים למיזוג. נדמה לי שזה בית הספר היחידי באזור המרכז

שצפ ו י למ י ז וג.
ב' אמ יר
המגמה למזג בתי ספר בשכונות שהאוכלוסיה שלהן מצטמצמת מכוונת אותנו

בעבודה, ואני תושב שזה גם על דעת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. במקרה זה

ההצעה באה מצד עירית רמו1 גי. כפי שנמסר לנו, הרעיונות בדבר סגירת בית ספר

ברמת גן הם כבר משנים קודמות, ובוודאי תוכלו על כך פרטים. ההצעה באה מצד

עירית רמת גן, היא נבדקה על ידי הפיקוח שלנו מן ההיבטים השונים ונמצא

שראוי ליישם אותה. כי לפי ניתוח שעשה הפיקוח לבדיקת השיקולים, לא רק

שהמיזוג לא ירע את ימת החינוך אלא אף ישפר את רמת החינוך בבית הספר המשותף

- הגבעה כולל גאולים.

באופן טבעי, בית סמר קטן מאפשר פחות התפתחות והעלאת רמת החינוך מאשר

בית ספר גדול יותר - אין צוות מורים שמאפשר התייעצות, אין כיתות מקבילים,

רמת השירותים נמוכה יותו-. כל הדברים שיכולים להיות בבית ספר גדול יותר

ואינם קיימים בבית ספר קטן, בזכותם ישפר המיזוג את רמת החינוך. אבל זו

הערה כללית. נמצאים כאן מנהל המחוז והמפקח על בית הספר, שיודעים את

הפרטים, ואני מציע לשמוע מהם אח הפרטים. כשאנחנו מקבלים המלצה למזיוג,

אנחנו בדרך כלל לא מתנגדים. הרשות המקומית היא נציגת התושבים וגם מבחינת

החוק היא אחראית לאיזורי רישום של תלמידים. ואם הרשות המקומית מציעה הצעה

שלא נראית לנו בלתי חיובית, אנחנו בדרך כלל מאשרים אותה. כך היה גם במקרה

זה.

ה י ו"ר מ' בר-ז והר:.

מי מאנשי משרד החינוך ביקר במקום?
י אמיר
נמצא כאן המפקח על בית הספר. אני לא ביקשתי במקום.

יו"ר מ' בר-זוהר-

עד כמה שאני יודע, גם מר בן-דרור לא ביקר במקום. מקבלים החלטה כל כך

חשובה בלי לשלוח איש מרכזי מהמשרד?
י אמיר
אם המפקח על בית הספר ממליץ, אנחנו נוטים לאשר. אנחנו לא בודקים

יווח של כל מפקח אלא אם כן - - -
היו"ר מ' בר-זוהר
כמר, בתי ספר ממזגים?
י אמיר
ממזגים כארבעים בתי ספר בארץ. בדרך כלל זה נעשה על ידי הרשויות

תיאום עם הפיקוח המחוזי, שנמצא במקום. זו הדרך שלנו.
י בר
קודם כל אני רוצה להודות לועדה שמצאה זמן לשמוע אותנו. בהזדמנות זו

ציג את התמונה כולה. ברשותכם. אני אציג את המטגרת של הנושא, וראש אגף

חינוך ישלים את התמונה. אם היו תלונות הרי רק מצד בית ספר גאולים, לא מצד

גבעה. אני רוצה לתאר את המצב.

בסדר העדיפויות שנקבע בעיר רמת גן הועמדו חינוך, נוער וספורט במקום

ראשו!. יכול ראש עיר לבוא לשלטון המרכזי ולומר כל הזמן: הב הב הב כסף.

בל אנחנו יודעים שאין כסף. צריך לעשות הערכות פנימית ולקבוע סדרי

דיפויות בע יר .

כשנכנסתי לתפקיד והתחלתי ללמוד את הבעיות, בין הנושאים שעמדו לפני

יה גם נושא איחוד בתי הספר ,גאולים והגבעה. ואת לא המצאה שלי, זה עמד כבר

יש שנים על סדר היום העירוני והפדגוגי, ירק שיקולים פוליטיים ירים מנעו את

יצוע האיחור. האיחור הזה הוא רק התחלה, בשנה הבאה יהיה איחוד של עוד שני

בתי ספר -- אלון ועתיד. אי אפשר לנהל בחי ספר כמו גני ילדים. על השאלה

דבר רמת הלימודים יש תשובה ברורה, ככל שבית הספר גדול יותר ויש צוות של

ורים מקצועיים, הילדים מקבלים יותר.

ערכנו שיחות עם הועדים, עם ההורים, עם כל המערכת, עם משרד החינוך, עם

מפקחים.. אני חושב שהפיקוח המחיזי ראוי לשבת. אני לא יכול להשפיע על

שיקולים הפדגוגיים, זה דבר שאסור לי לעשות. אני צריך לתת את האמצעים וכל

rשאפשר כדי שהמערכת תוכל לתפקד לפי שיקולים פדגוגיים עניני ים.

המרחק בין שני בחי הספר הוא 220 מגירים. נבדק מספר יחידות הדיור

בונים באזור ומספר התלמידים הצפוי. לאחר האיחוד, 'היו באזור שלושה בתי

ספר: הגפן, הגבעה, המנחיל. בבתי הספר המנחיל והגפן יש עוז מקום למאות רבות

של הלמידים. כל זה באזור צפונה מז'בוט'נסקי.



בית ספר גאולים הוא בית ספר נחמד ונעים, ויש לו מנהלת יוצאת מגדר

הרגיל. המיתקנים בבית הספר ישנים, בין השאר יש צריפים מטים ליפול. העברנו

מהמיתקן היה למיתקן סמוך - בית ספר הגבעה, שהוא גדול יותר, עם אולם ספורט,

עם מגרש גדול שהעיריה צרפה. נעשים שיפוצים וחידושים בבית ספר הגבעה

ובחצר.לא רק שמעבירים את המיתקן אלא שמעבירים אותי על התלמידים. על

הכיתות המורים והמנהלת . לא עשינו איזו שהיא דייסה. אין בכלל שום שבירה של

מסלול ודרך פדגוגית או סגנון של המנהלת. מי שיכולים לבוא בתלונה אלה אנשי

הגבעה, אבל הם קיבלו את האיחוז ברצון ובלב פתוח, למרות מסע צלב של אנשים

שאמו-ו שהרמה של הגבעה נמוכה ושהתלמידים מגיעים לאהל-שם ברמה נמוכה. גם אתי

זה בדקתי ונמצא שזה לא מדוייק. ההיפך הוא הנכון. אנחנו ניגשנו לעניו הזה

בגישה פדגוגית ענינית, ובמצב של לחצים ואיזונים שיש היום, בתי הספר יפיקו

את המקסימום מן המיזוג.

מה עושים במיתקן שיתפנה? היתה באזור שמועה שהולכים להכניס שם בית ספר

לדתיים. ראשית, דתיים בארץ הזאת גם הם יהודים, ויבורכו. אבל לא זאת היתה

הכוינה. המקום מיועד למרכז קהילתי. לחוגים, לספריה. ראש אגף התינוך יציג

מה מקבלת האוכלוסיה באזור,

אני מוכן גם לשמוע. הערות ולהודות בשגיאות. אבל אם אני מנסה לחשוב מה

עשינו שלא לטובת התלמידים ואינני מיצא. אני סולת על הסתת התלמידים ועל-

ההפגנות ועל דפיקה בדלתות. זה עבר וחלף. עכשיו צריך ללכת קדימה. זה לא היה

פשוט להעביר את המנהלת ואת המורים, (אמרתי למורים שהמנהלת תיקבע איך ייעשה

מיזוג הכיתות. היתה שמועה שמעבירים ילדים לבתי ספר אחרים. אף אתד לא

עובר.
י' פרינץ
אני מבקש להציג בפניכם את העובדות שהניעו אותנו לאיחוד.
פ י גולדשט י ין
כמה זמן אתה מנהל מחלקת החינוך? מה עשית קודם לכן?
י' פרינץ
אני מנהל את המחלקה חמישה חודשים. קודם לכן הייתי בועדי ההורים של

בתי ספר ברמת גן, הייתי בועד הורים מרכזי, בועד ההורים הארצי. לפנ י חמש

שנים הייתי באוניברסיטת תל אביב מנהל לימודי הכשרה בניהול, עמותה שעסקה

בחינוך מבוגרים. אני בוגר חינור באוניברסיטת תל אביב. אני קרוב לנושאי

חינוך כבר כעשר ים שנה.

נשמעו הערות שההחלטה כאילו התקבלה משיקולים פוליטיים. יען בזה מידה

מסוימת של אמת, אבל לגבי שנת הלימודים תשמ"ה, אני רוצה להציג לפניכם

פרוטוקול מס' 28 מישיבת הנהלה של עירית רמת גן, ביום 5 בפברואר 1985,

כשראש העיר היה מר עמית. (מציג שקף) באותה ישיבה נבחנו המסקנות של סקר

שנעשה ברמת גן בנושא תכנון מוסדות חינוך- באותה ישיבה הוחלט: לא לרשום

ילדים לשנת הלימודים תשמ"ו לכיתות א בבית ספר אורה ובגאולים. רבותי, זוהי

חניקה איטית ויצירת צורן- באיינפוזיה מדי שנה. ואכן משנת תשמ"ו אנחנו עדים

למתן אינפוזיות ללא כל פרופורציה. פעם לגאול ים, פעם להגבעה.

זו היתה החלטה פוליטית של הנהלת עיר. לא מימשו החלטה. נתנו לשני בתי

הספר לחיות באי וודאות.

אנחנו ניגשנו לבדיקת השיקולים העניניים, שהסתמכו בראש ובראשונה עכ

השיקולים הפדגוגיים. בחנו את השיקולים הפדגוגיים ואפשרויות מיצוי

הפוטנציאל והגברת היעילות בבתי הספר האלה. בתהליך הבדיקה היו שותפים משרד

החינוך, המפקח מר בודנר, ועדי ההורים של שני בחי הספר. התקיימו מגישות

הבהרה באגף החינוך ושיחות מספר של ועד ההורים מגאולים עם ראש העיר.



הצעת החלטה לאיחוד בתי הספר הובאה לא לאישור הנהלת העיר. מועצת העיר

אישרה החלטת ההנהלה לאחד את בתי הספר גאולים והגבעה. חמש שנים לא היתה

החלטה, עכש י ו יש החלטה ליאחד את בתי הספר. העברת מנהלת בית הספר וצוות

המורים של גאולים. כפי שאמר ראש העיר, מוכיחה שאין אנחנו מפרקים את בית

הספר. בהמשך אראה לכם את מסקנות הסקר, היתה שם החלטה לסגור את גאולים

ולפזר את התלמידים ל.בתי הספר המנחיל והגבעה.

ההחלטה היא להעביר את כל ילדי גאולם שלמדו בשנת הלימודים תשמ"ט.

כמובן. החל משנת תש"ן ואילך נתגבר את בית ספר המנחיל בהתאם לאזורי הרישום

שנמצא מתאימים. גם בבית ספר המנחיל יש בעיה אקוטית של ירידה במספר הילדים

בכיתה א'.

אני רוצה להציג. לפניכם את תוכנית האב למערכת החינוך ברמת גן, שהגישו

אותה בינואר 1987. הציגו אותה 1.985-1 לפני הנהלת.העיר, ובעקבות זה קיבלה

הנהלת העיר את ההחלטה שהצגתי. אני רוצה להציג לפניכם את מפת האזור. (שקף)

המרחק בין גאולים להגבעה הוא 210 מטר. בין רחוב אבא הלל ובין רחוב

ז'בוטינסקי יש ארבעה בחי ספר, ואילו מבחינת מספר התלמידים יש הצדקה לשלושה

ולא לארבעה בתי מפר.
פ י ג ולדשטיין
יש כביש בין גאולים והגבעה?
צ' בר
יש כבישים פנימיים, אין כביש גדול כמו ויבוטינסקי. וגם בכביש הפנימי

יש כוונה לעשות מעבר תת קרקעי. בשנה זו יהיה מעבר.
ה י ו "ר מ' בר-זוהר
הלימודים מתחילים בעוד שלושה שבועות.
צ' בר
תשבנו להקים גשו- עילי מעץ, אבל הגיעו למסקנה שמוטב לעשות מעבר תת

קרקעי. מחלקת ההנדסה עובדת על זה. בינתיים יהיו שם משמרות בטיחות. אין שם

תתב ורה כמ ו בכב יש ראשי.
י' פר ינק
(שקף) הסקר מצביע שבמשך שש שנים. משנת 1976 עד שנת 1981 היתה ברמת גן

הגירה שלילית של 1008 איש בשנה. המצב שונה בכפו- סבא. גם בתל אביב, גבעתיים

ובני ברק יש הגירה שלילית. באזורים אלה יש תהליך של הזדקנות האוכלוסיה, זה

משתקף בעלית הגיל הממוצע. בירידת מספר הנפשות במשפתה, בירידת מסמר
התלמידים. בתי ספר וגני ילדים מתרוקנים. .
תכנון מערכת התינוך היסודי לטווח הקצר. (עוקף) רבים ממוסדות החינוך

הקיימים גילם עולה על 20 - 30 שנה. מבנים רבים זקוקים לשיפוץ, במקומות

מסוימים צריך לתקן חלקים במבנים, בעיקר מרתפים, שמצבם אינו מאפשר שימוש

תקין. בגלל הזדקנות האוכלוסיה, מספר התלמידים בכיתות קטן יותר, אין כיתות

מקבילות. מבחינה פדגוגית, זו אולי הבעיה המרכזית.

במסגרת התוכנית הוצעה סגירה של מוסדות חינוך יסודי בחינוך הממלכתי, בית

ספר אורה שכבר נסגר, ובית סחר גאולים. החיזוי לשנת תש"ן היה שבבית ספר

הגבעה יהיו 16 כיתות, בית הספר יקלוט תלמידים מאזור רישום קודם בתוספת תלק

מתלמידי גאולים - זו המלצת הסקר. מרחקי הליכה המירביים הם 600 מטר. המנחיל

יקלוט תלמידים מאזור הרישום הקודם וחלק -מתלמידי גאולים, המרתק בין שני 1תי

הספר הוא קצר ב י ותר.



אני רוצה להביא בפניכם את מספרי התלמידים בתשמ"ט ולקראת תש" ן. (שקף)

אתם יכולים לראות את ההשוואה בין כיתות א' בבתי הספר הגבעה, גאולים

והמנחיל. בכל בית ספר היתה כיתה אי אחת. כשאין כיתות מקבילות בית הספר

אינו יכול לתפקד כראוי. אתם רואים תמונת מצב שהיא לגמרי לא מלבבת. אם

מאחדים את שני בתי הספר, בבית הספר הגבעה-גאולים יהיו כיתות מקבילות. .ים

אם אפשר במקום ארבע כיתות לפתוח שלוש כיתות, בהסכמת הפיקוח לא נעשה זאת

השנה, כדי לא לגרום זעזוע ים .

אני רוצה עכשיו להציג לפניכם את המיתקנים בבית ספר גאולים. (שקף)

יש 14 כיתות-אם. סך הכל השטח בגאולים, כולל צריפים, 1440, מ"ר. שטח ללא

צריפים - 1240 מ"ר. השטח של בית הספר הגבעה גדול יותר- ב-850 מ"ר, לרווחת

שני בתי הספר, יש אולם התעמלות, תהיה ספריה גדולה, ולא בצריף, ההשוואה בין

הגבעה וגאולים מצביעה שבית ספר הגבעה מתאים יותר לקליטת שני- בתי הספר, עד

כה לא נוצל כל הפוטנציאל שיש בהגבעה. לחצר בית הספר הגבעה יוספו 2.5 דונם.
צי בר
היה מגרש שרצו להקים עיליו בית אבות. תושבי האוור התנגדו והתוכנית

י רדה מהפרק תהיה לבית הספר חצר ענקית.
י' פרינץ
בבית ספר הגבעה-גאולים תהיה ספריה גדולה, תוספת 27 מתשבים י.ב.מ.,

חלקם בכיתות, כדי שהמורה תוכל להעזר. מעבירים 24 מתשבי מט"ח מגאולים

למעשה מעשירים בצורה משמעותית את פרוייקט המחשבים. יהיה חדר טבע גדול פלוס

מעבדה. חדר מסודר לאחות. חדרי מלאכה מסודרים במקלטים. אולם התעמלות מסודר,

מה שלא היה בגא ולים.

מבחינה פדגוגית, אין אפשרות לארגן צוות הוראה שיוכל לתפקד בבית ספר

שאין בו כיתות מקבילות. המורה המקצועית נאלצת להשלים שעות בהוראה בבתי

ספר שונים. דבר זה מנתק אותה ממערכת בית הספר. בבית ספר גדול מקבלים י

תקציבים גדולים יותר, אפשר לנצל בצורה יעילה את כל האמצעים שהוקצו לבית

הספר. גם מבחינה חברתית, תשובה האינטראקציה בין ילדים שלומדים במספר

כיתות. בבית ספר גדול אפשר לפתח פעילות חברתית ענפה.

אני מבקש להפנות תשומת לבכם שאם כי עומדים לעשות שינוי, בעצם את בית

ספר גאולים לא משנים. משאירים את המבנה. בקומה ראשונה תהיה ספריה, במקום

בצריף. בקומה שניה תהיה מרכזיה פדגוגית עם מרבו להשתלמויות לגני ילדים ל,

בקומה שלישית יהיה מרכז לטבע וסניף של החברה להגנת הטבע. ויש עוד אפשרויות

נוספות. נשתמש במיתקן הזה להעשרה ולרווחת התושבים.

לפי המלצת ועדת הסקר, כל מיתקן שייסגר, חייבים להשאיר אפשרות להשתמש

בו שוב למטרות חינוך, אם ישתנה המצב בעוד מספר שנים.
היו"ר מ' בר-זוהר
מה העלות של איחוד בתי הספר?
פרינץ
השיפוץ של בית ספר הגבעה יעלה 500-11 או 600 אלף שקל. לעומת זאת עקב

איחוד יהיה חסכון בהוצאות, נוכל לצמצם את הסגל המינהלי
היו"ר מ' בר-זוהר
אני ביקרתי במקום, ונדמה לי שהדברים שמסרתם לנו לא כל כך מדוייקים.

אשית, המגרש הנוסף הוא שטח בור. מלוכלך ומוזנח, בלתי מגורר. אני לא חושב

ור שלושה חודשים הוא יתאים לשמש כחצר בית ספר.
י בר
יצא מכרז, והוא 'יפחת בעוד עשרה ימים.

יש תוכנית של ארכיטקט שתכנן- את המגרש. זה יהיה מגרש אספלט מסומן עם

יתקנים לשימוש בני הנוער גם בשעות אחר הצהרים. ייתכן שהכשרת המגרש לא

תסתיים בתוך שלושה שבועות, אולי תימשך עד אוקטובר,, אבל זה לא דבר קריטי.

זה מסוג הדברים שבהם אין ברירה, צריך לערוך מכרז.

יו"ר מ' בר-זוהר

יעבור זמן עד שהמעבר התת קרקעי יהיה מוכן. ראיתי שהילדים צריכים ללכת

בשביל עזים על הגבעה. בחורף יהיה שם בוץ.
י בר
עד שיהיה מעבר תת קרקעי, יהיו משמרות בטיחות. לצערי, יש בעיר מקומות

-בה יותר מסוכנים לילדים, לדוגמה ברחוב אבא הלל. גם הגבעה עם המדרגות

נמצאת בתכנון, יתקנו את המדרגות שלא יהיו מסוכנות. אין שם בוץ, זו גבעת

ורכר. המדרגות יהיו אבן. הביצוע יהיה לקראת עונת הגשמים.

יו"ר מ' בר-זוהר;

ראיתי את הבניה במקום. ראיתי שמבטלים את חדר המוסיקה, במקומו תהיה

יתה. את חדר הווידיאו מבטלים, גם שם תהיה כיתה. ראיתי שהורסים שירותים

הופכים אותם לחדרי כיתות קטנים מאד.

אין לי ספק שמבחינת הרמה והתנאים שבהם ילמדו התלמידים, אין להשוות

ין גאולים והגבעה. המקום בגאולים הרבה יותר טוב. ראיתי את כל הכיתות

בונים בגבעה, זה לא הדבר הכי מלבב.
י פרינץ
אזמין את אדוני. לביקור עם פתיחת שנת הלימודים בבית ספר הגבעה,

תיווכח שהרמה יותר טובה מאשר בכל מקום אחר, במסגרת האפשרויות שלנו.
יו"ר מ' בר-זוהר
נמסר למשרד החינוך שהתנאים יהיו הרבה יותר טובים בבית ספר הגבעה, זה

שוט לא נכון. נכון שבגאול'ם אין אולם.
י' פרינץ
אני חושב שאם אפשר לחת לכל ילדי האיזור בית ספר טוב יותר מבחינה

חינוכית, את זה אנחנו צריכים לעשות.
ר ' ירון
אני ליוויתי אח התוכנית שהוצגה פה בדיונים המשותפים עם העירית. לא

אתזור על הדברים שנאמרו. העיר רמת גן אינה קולטת אוכלוסיה צעירה, לא משום

שאוכלוסיה צעירה לא רוצה לבוא לרמת גן אלא משים יוקר הדירות. אנחנו עדים

לתופעה ברורה של ירידת מספר הילדים בחינוך היסודי. יש פערים גדולים בין

שנתוני ז-ח ושנתונ י ב~ג .

יש ברמת גן פוטנציאל של מבנים לא מנוצלים. עוד לפני חמש שנים ניהלנו

משא ומתן עם העיריה על שינוי ייעור של מבנים, מיזוג בתי ספר, שיטור בתי

הספר בעיר לצרכי החינוך והתרבות בעיר. לצערנו, לא נענינו. אני חושב

שהמהלך של ראש העיר כיום הוא חיובי, הוא תואם את העמדה שלנו. זו רק

תחילה של מהלכים שצריך לעשות בעיר. 'ש פוטנציאל גדול ואין שימוש נכון

במבנים, בעוד העיר זקוקה לעוד מבנים לצרכים אחרים. לדעתנו, צריך לברך על

המהלך שנעשה, צריך לעשות כדי שהילדים ייכנסו בדרך נכונה לבית הספר,

ושנמשיך בתוכנית בבתי ספר נוספים.
נ' קנטרוביץ
אני מתנצל שיושב ראש ועד ההורים של בית ספר גאולים לא יכול לבוא. הוא

נקרא למילואים, הוא משרת רחוק מאד ועל אף המאמצים שעשה לא הצליח לבוא

לכא ן.

אני מתנצל מראש, כולנו מדברים מתוך התרגשות. אני מבקש שתבינו אותנו.

אין לנו בזה שום ענין מתוק לטובת ילדינו.

אני רוצה להביא לידיעת הועדה מכתב שכתב לנו יושב ראש ועד ההורים של

בית ספר יהלום, שהתנסה באיחוד עם בית ספר אורה, והוא מוכיח עד כמה האיחוד

הוא דבר גרוע.
י י פרח
כמה ילדים היו בשני בתי הספר שהתאחדו?
ג' יפה
510 ילדים ביחד בשנת תשמ"ט..
נ' קנטרוביץ
במכתב נאמר: לאחר סגירת בית ספר אורה לפני כארבע שנים והעברת תלמידיו

לבית ספר יהלום, ניתקלנו בבעיות רבות שהקשו עלינו את הניהול התקין של בית

הספר וגרמו בעיות רבות הן לתלמידים ולהורים והן לצוות בית הספר. אמנה חלק

מהבעיות הללו. כדי להעמיד אחכם על חומרתן, וזאת כדי שתוכלו לכלכל את צעדיכם

לקראת סגירת בית ספר גאולים והעברת תלמידיו לבית ספר הגבעה. 1. בבית הספר .

נותרו שני מחנות ברורים של תלמידים, תלמידי אורה ותלמידי יהלום. הקשר

ביניהם בשנה הראשונה היה על טהרת ההתכתשויות. שיתוף פעולה כמעט לא התקיים

ביניהם ואפילו המשחקים בחצר בשעת ההפסקה התנהלו כמעט על טהרת שני המחנות.

2. מספר התלמידים בכיתות הגיע ל~40 ואף יותר. דבר זה מקשה על המורות

להעביר אח השיעורים כסדרם עקב הרעש הגדול שנוצר ממספר כזה של תלמידים. אין

צורך להסביר מה ההבדל בין כיתה של 25 תלמידים ובין כיתה של 40 ויותר. הזמן

נטו שמוקדש לשיעורים בכיתה קטנה הוא גדול לאין שיעור מאשר בכיתה גדולה.

הזמן המוקדש לכל תלמיד בכיתה קטנה הוא רב יותר, והטיפול יותר אישי ויותא

עניני. מכאן הצלתת התלמידים לקלוט אח החומר היא רבה יותר, עבודת המורה קכה

י ותר ו י ותר לעומק.
הי ו"ר מי 1ר-ז והר
אולי תדלג על כל הנימוקים הכלליים נגד מיזוג. אנחנו מכירים אותם.

נתנו מכירים את הפרובלמטיקה של מיזוג בתי ספר.

קנטרוביץ.

הבדלי הרמות בין בית ספר אחד לשני גרמו שהמורות היו חייבות להקדיש

מן רב כדי לסגור את הפער בלימודים בין תלמידי בית ספר אחד ושני.

מורות בית ספר הגבעה - לו יכולתי. הייתי גם נוקב בשמות - באו אלינו

טענו שאין צל של ספק שיש פער הן בלימודים והן ברמת בית הספר . אנחנו לא

צינו לטעון טענה זאת. מורות בית ספר הגבעה באו לביקור בגאולים, הן היו

מ ומות ממה שראו בבית הספר, מצורת הלימודים, מצורת בית הספר.

המרתק מן הבית לבית הספר גדל. אם ניקח בחשבון שיציאת התלמידים מן

בית לכיוון בית הספר היא היא בשעות 7.15 עד 7.45 נבין את הקושי בהגעה

בית הספר. זוהי שעת עומס בתנועה, וכל חציית כביש מלווה בסכנות.
יו"ר מ י בר-זוהר
למה לקרוא לנו מכתב בענין בתי ספר אחרים? אנחנו דנים בנושא מסוים.

מננו מוגבל, אני מבקש שתתיתסו לנושא הנדון,
י רחמים
אני רוצה להעמיד כמה דברים על דיוקם. אתחיל במחקר שהוצג לפנינו בדבר

ירידה באוכלוסית התלמידים ברמת גן. המתקר הזה נערך לא בשנת 1987 וגם לא

-1985. הזמין אותו מר פלד כשהיה ראש העיר, כלומר המחקר הוא לכל המאוחר

שנת 1983.
י בר
הנתונים בשנתיים האחרונות מורים על ירידה עוד יותר גדולה.

י ו"ר מ י בר ז והר;

האם נכון שההמתקר הוא מ-1983?
י פרינץ
הסקר התחיל ב-1983. סיכומי הביניים הם מ-1985. על סמר הנתונים, המצב

עשה יותר גרוע.
י רחמים
זה דבר אחד שלא דייקו בו. אני רוצה עוד להוסיף ולומר שהסקר נערך על

די מכון לתחבורה. צריך לראות מי ערך את המחקר. כשעושים מחקר על ידי משרד

חינוך, אין ספק שהמחקר ייערך לצרכי משרד החינוך. כי הרי מדובר בסגירת בתי

פר ולא במעבר הולכי רגל. המחקר הזה לא נעשה על ידי גוף שקשור בנושאים בהם

נתנו מדברים. אני מבקש להראות את זה גם ליושב ראש.

דובר על בתי ספר קטנים. הייתי רוצה לשאול את ראש העיר שלנו מה מספר

תי הספר ברמת גן שיש בהם כמאתיים תלמיד-ים, כולל בתי ספר דתיים. תשוב

דעת זאת. כאן דיברו כאילו אם לא מבטלים כיום את בית ספר גאולים, מישהו

ולך למות. מישהו גוסס, צריך לתת לו זריקה כדי שלא ימות. מר בודנר, האם

ית הספר שלנו גווע והולך למות?



ברמת גן יש מספר בתי ספר שבהם פחות מ-250 תלמידים, ואם צריך להתחיל

באיחודים ובזריקות אינפוזיה דחופות, הרי זה לא אצלנו. לנו נודע הדבר רק

ב-15 ביוני. אפילו לא דיברו אתנו. האם זה הוגן לקראת החופש הגדול להתחיל

בדבר כזה? איפה היחס לאזרח? האם האזרח הוא סמרטוט? הרי העיריה נועדה

לשרח אח האזרח. כאן היחה התעלמות מוחלטת מן האזרח. מר בר אמר תחילה שהכל

שמועות, ולאחר שני משפטים אמר; כן, בודקים את הענין. זהו לעג לאינטלגנציה

של האזרח.

למה צריך למהר? המגרש לא מוכן. הגשר לא מוכן. הכיתות לא מוכנות. למה

צריך למהר ולבצע אח האיחוד כבר השנה? אמר כאן מר פרינץ עצמו, למה מה שמגיע

לתלמידי גאולים מבחינה חינוכית לא מגיע לתלמידי הגבעה. זה מוכית שהרמה

בגאולים הרבה יותר גבוהה מאשר בבית ספר הגבעה. המסקנה מזה היא שבית ספר

גאולים לא מתמוטט ולא קורס.וכפי שאדוני היושב ראש ראה ביחד אתי, הצריפים

לא מתמוטטים ולא מטים ליפול.
צ' בר
חבל שלא הזמנתם גם אותנו לסיור הזה.
ד' רחמים
מה התיפזון? חמש שנים לא החליטו, גם בששיח לא יוחלט, האיחוד יבוצע

בשנה השביעיח. מה קרה? הרי מבית הספר הזה יצאו מהנדסים, רופאים, דוקטורים

וכוי. משהו נהרס? לבתי ספר אחרים שקטנים מ-250 תלמידים לא רצים עם

אינפוזיה מהירה. כל זה מעלה שאלות תמורות, אם בכל התמונה הזאת לא השתלבו

גם שיקולים פוליטיים, וגם שיקולים של מר בודנר עצמו. אילו אני הייתי מפקח

בבית ספר כמו הגבעה -- יש בידי קלטות שמוכיחות איך בית הספר הזה התקיים ועד

כמה היתה אי איכפתיות - - -
פ י גולדשט י ין
אתה יכול להסביר מהם שיקולים זרים או שיקולים פוליטיים?

די רחמים;

אתן דוגמה. לראש העיר יש תוכנית חברתית בעיר. אני לא פוסל אותה.

לדעתי טוב שיש תוכנית כזאת, אבל לא בתוך תמ'שה תודשים אפשר כבר לדעוץ מה

התוכנית הטובה לרמת גן. יושבת כאן גבי גאולה יפה, שהיא יושבת ראש ועד

ההורים העירוני ברמת גן, למרות שזה ארבע שנים אין לה ילדים בבית ספר. בזה

עצמו יש טעם לפגם... ומה עוד שיש לה סיעה שמשתתפת בשלטון בעיר. ניתנו הבטחות

לאנשי הגבעה שבית ספרם לא ייסגר. הורי בית ספר הגבעה עשו הפגנה נגד סגירת

בית ספרם. זאת אומרת ששנה לפני כן עמד להסגר בית ספר הגבעה. ראש העיר לא

אמר כאן דברי אמת, הוא צריך היה גם לומר שבית הספר הגבעה עמד בפני סגירה.

והנה פתאום החליטו להפוך את הקערה ולסגור את גאולים. איך משתלב הפאזל?

לגב' גאולה יפה היה קשר עם אנשים בבית ספר הגבעה, בזמן הבחירות ניתנו

הבטחות שבית ספר הגבעה לא ייסגר, שייסגר בית ספר גאולים. היא גם הכריזה על

כך בזמן הבחירות.

יתרה מזו, יש קואליציה עם הדתיים, ולהם תסר בית ספר אושה. עד היום יש

לנו תשש שבית ספר גאולים יימסר - - -
ה י ו"ר מ י בר-זוהר
ראש העיר הודיע שבית הספר לא יימסר לחינוך הדתי.
די רתמים
הוא הודיע, אבל מי מבטית שאתרי שנה לא יגיד שהסידור שנמצא לא מתאים

ועכשיו יש מיתקן פנוי בגאולים.



אנחנו תושבים שיש לדחות את הביצוע. צריך לשבת להידבר ולבדוק אפשרויות

נוספות. בית ספר .גאולים הוא בית ספר טוב, בבית ספר הגבעה יש גירויים

סביבתיים חמורים ביותר, הכביש עובר ממש ליד הכיתות, שומעים רעש של כל אוטו

שעובר. ביח הספר עומד 3 - 4 מטרים נמוך מן הכביש והרעש חודר בכיתות. אף

אחד לא יגיד לי שזה לא גירו' סביבתי.

חצר בית הספר כמו שהוא היום. וכנראה שלא הושלם עם פתיחת הלימודים,

ואני לא יודע אם הבטוות ראש העיר תעמוד, הנוא כבר אמר שמחר יקימו גשר ולא

הקימו, אני לא יודע איפה עומד ענין החצר, החצר כמו שהיא היום לא מתאימה.

אין בה עץ, אין בה צל בשעות היום כשהילדים משחקים. חצר בית ספר הגבעה כפי

שהיא קטנה מלהכיל 800 תלמידים. אם פותחים את שנת הלימודים עם חצר כזאת

בוודאי שתהיה צפיפות ויהיה קשה לילדים.
י' פרח
ראש העיר אמר שמוסיפים 2 דונם.
ד' רחמים
מה שאמר, אמר. יש הבטחה, אני לא יודע אם יממשו אותה. השטח הזה רשום

במיתאר כשטח לבניה ולא לחצר בית ספר, להעביר את הרישום זה תהליך ממושך

הרבה יותר מעשרה ימים. אם לפי תוכנית המיתאר של העיר השטח מיועד לבית

אבות, יעבור זימן עד שישנו את התוכנית, בוודאי יותר מעשרה ימים. לא כל כך

בטוח שהשטח הזה יצורף במשך השנה.

מדברים על מעבר תת קרקעי. פשוט 'וחר להעביר גשר מהגבעה מאשר לחפור

מנהרה לבית הספר.

בית ספר גאולים נמצא בלב אזור-שכונה, אזור שתחום בין התקווה ורש"'

ובין ז'בוטינסקי לאבא הלל. ילד לא יחצה את הכבישים האלה כדי לחפש חברים.

מה שאתם מציעים הוא שאחרי. שעות בית הספר ילדים ירוצו לחפש חברים מעבר

לכבישים האלה,באזור השני, כי יהיו להם חברים חדשים מאזור אחר, ובכביש ים

האלה לא יהיה סידור של משמרות בטיחות.

אמרתי שבית ספר גאולים נמצא בלב אזור-שכונה. יש פרוייקט הדר, פרוייקט

שאמור להפתח גם בקולנוע רמת גן, לפי תוכנית קיימות. זה אמור להחיות את

האזור, כמו שהחיה הפרוייקט בשיכון ותיקים והציף את בתי הספר בתלמידים.

לסיכום, כל ההבטחות של עירית רמת-גן לא מומשו עד לרגע זה. נותרו רק

עשרים יום לפני פתיחת שנת הלימודים. זה זמן קצר שאי אפשר כבר לעשות בו

הרבה. אין חדרי כיתות, חדר טבע יורד, חדר ווידאו יורד, חדר מוסיקה יורד.

הרחבת החצר לא קודמה. לא נבנה הגשר. תוספת השעות שראש העיר דיבר עליה,

היא תוספת לכל בתי הספר ברמת גן. זאת לא הטבה מיותדת לבית ספר הגבעה בגלל

האיתוד. אולם ספורט זה לא הדבר המכריע שעושה בית ספר טוב או לא טוב, וכך

גם לא הצר יפים.



אנחנו השקענו הרבה בבית ספר גאולים. השקענו כ-250 אלף דולר של ההורים

כדי שבית הספר ייראה כפי שהוא נראה היום, השקענו באיורור, בחימום, צמחיה,

ספריה, בכל דבר שהמנהלת רק ביקשה די היה שהמנהלת צייצה, ולמחרת כבר היה

הבל בבית הספר. לא התערבנו בניהול בית הספר, כפי שקורה במקומות אחרים, אבל

היינו מוכנים לעז ור בכל.

אם מאחדים את גאולים והגבעה. אני לא כל כר בטוח שאותם מורים שתרמו

ונתנו הכל כשבית הספר היה בשכונתם יעשו כל זאת גם כשזה יהיה מחוץ לשכונתם.

אני לא בטוח בזה.

אני- מבקש שוב לשקול אח הענין. לפחות לדחות אח הביצוע בשנה. כדי ש

אפשר יהיה לבדוק את הדברים ולממש את כל ההבטחות. יכול להיות שבמשך השנה

הזאת נדבר, נראה דברים חשובים מאד, יכול להיות שראש העיר ימצא פתרון נוסף

וטוב. למה לא?
ק' פישר
כשהודיעו על האיחוד, שמענו השמצות מצד בית ספר גאולים כאילו התלמידים

בבית ספר הגבעה הם ברמה נמוכה. הלכנו ועשינו סקר, ביוזמתנו, בבית ספר

תיכון- שמשמש את שני בתי הספר וב אהל-שם, שהוא תיכון ידוע בארץ. התברר

שתלמידי הגבעה קצת יותר טובים מתלמידי גאולים. אבל לא נכנסנו לויסות, לא

העלינו את הדבר הזה. כואב לנו שבכל פעם טוענים שהרמה בבית ספר הגבעה

נמוכה.

משום מה בשנים האחרונות נוצרה בבית ספר הגבעה בכל שנה כיתה א' אחת.

בשנה שעברה העניו משום מה פרץ החוצה, כי רשויות העיריה, בראשותו של מר

עמית בשעתו, פשוט צלצלו ל-17 הורים והודיעו להם שמבקשים להעביר ילדיהם

לבית ספר אחר, מסיבות שונות, כאילו רמה נמוכה.המציאו פטנטים.ההורים עשו את

זה. בדקנו אחורנית בספרים והתברר שבמשך ארבע שנים כך נעשה, אלא שאז ההורים

לא פצו פה והשנה חלק מההורים אמרו: לא, בית ספר הגבעה קרוב לבית, נוח לנו

שהילדים ילמדו כאן. כך יצא הענין החוצה.

התברר שכ-80 תלמידים ששייכים לבית ספר הגבעה לומדים בבית ספר גאולים

והם חוצים את הכביש שכאן אמרו שהוא סואן, ולא קרה שום דבר. משמרות בטיחות

פועלות. הכל בסדר. זה מקובל על כל עם ישראל. כשמדובר על הכיוון השני, זה

כבר לא טוב.

אני לא מדבר על מה שאמרו מורים. מי ששמע מה ששמע ממורים, שמע. אני

יכול להגיד שמורים אמרו לי... אבל לא אומר. לא מקובלות עלי השמצות משום

כיוון.

בית ספר הגבעה עבר שינויים גדולים בשנה האחרונה. היה לחץ של ועד

ההורים. ישבנו אצל מר בודנר עוד בתחילת הקיץ, וכעשרה ימים לפני תחילת

הלימודים בתשמ"ט הוחלף מנהל., בגלל כל הסיפור על העברת תלמידים ובגלל

שמועות לא נכונות, כאב לנו שאף אחד מהצוות הבכיר לא קם וזעק: אחם לא רואים

שפוגעים בבית הספר?. התברר שאנחנו נתנו אינפוזיה לבית הספר השכן. קנינו

מחשבים, בכספי ההורים. עשינו מערכת תקשורת מרכזית למחשבים, קיבלנו גם עזרה

מהעיריה. בנינו חדר מחשבים יפה, אחד הטובים בארץ. כדי שלא ישבו שני תלמידים

ליד מחשב, הוספנו עוד מחשבים. יש כ-30 מחשבים. פתחנו ספריה חדשה, בעזרת

תרומה של אמא של ילדה שנפטרה לפני מספר שנים. קנינו מזגן לחדר המחשבים.

ואולם ספורט יפה, ריצפה רכה.

אני לא קמתי לצעוק שאני לא רוצה-שבית ספר גאולים יעבור אלינו. אם

בית ספר גאולים רוצה, הדלת של הגבעה פתוחה לפניהם. הם מקובלים עלי כמו

שהם, יבואו וישתתפו. ניסינו להידבר עם הורי גאולים. יוק. לא היו מוכנים

להפגש אתנו.
ד' רחמים
אמרנו: לא כרגע .
ש' שמש
איך אחה היית מגיב אילו רק משמועות היה נודע לך שסוגרים את בית הספר?
ק' פישר
לא הייתי משמיץ.

אני משמש גם כנציג בועד ההורים המרכזי נשמע ו כאן טענות לגבי גב'

גאולה יפה. זכותה היתה לענות, אני אענה. לגבי מעורבות פוליטית בבית ספר

הגבעה, היתה פנייה - אני יכול להגיד את זה היום - נמנענו מלהכנס למעורבות

פוליטית מישום שפתדנו שאם ייבחר שוב ראש העיר אורי עמית זה יפול עלינו, אם

ייבחר צבי בר יכול להיות סיפור אחר. אני פחדתי. בשלב מסוים איימו עלי

בעיריה. אבל כרגע זה לא משנה, זה ירד מהפרק.

אמרו שלגבי גאולה יפה אין ילדים בגיל בית ספר. אני יודע שהיא לא רצתה

להמשיך בתפקיד יושבת ראש ועד ההורים, ביקשו ממנה להמשיך, היתה הצבעה כללית

והיא נבחרה. כשאמרה השנה שהיא גומרת את התפקיד. היה עליה לחץ להביא את

הדבר להצבעה, והיא נבחרה פה אחד ליושבת ראש ועד ההורים.
ג' יפה
ועד ההורים העירוני ביחד עם אנשי משרד החינוך והפיקוח ליוו את החינוך

ברמת גן במטר כל 12 שנות כהונתי. לפני כעשר שנים נבנו עשרה בנינים בני

תשע קומות כל אחד, ארבע דירות בכל קומה, ברחוב הדר וברחוב השקדיה, סך הכל

320 יחידות דיור. מנהל אגף החינוך היה אז מר זומר ז"ל. עקב הבנייה הזאת

הכפילו את מספר הכיתות בבית ספר הגבעה, כדי להערך לקליטת הילדים שאמורים

לבוא. בתקופת כהונתו של השר המר היתה הקפאת בנייה בחינוך במשך חמש שנים,

והבנייה בבית הספר לא הסתיימה. היא הסתיימה רק ב-1983. בינתיים החלו

הקיצוצים במערכת החינוך. בכל שנה חזר אותו סיפור . קיצצו בשעות, בסופו עול

דבר קיצצו גם בשירותים שהרשות נותנת: אחיות בתי ספר, רופאים, שרתים,

מזכירות. באנו לראש העיר פלד בשעתו ואמרנו: שירותים שהעיר יה אמורה לספק,

על פי חוק חינוך תובה, עליה לספק באמצעות הקצבות ממשרד החינוך, לא יתכן

שיאמרו לנו שאין שרתים או אין אחיות. אז נאמר שמשרד החינוך מבקש את עירית

רמת גן זה שנים להערך לקיצוץ ולייעול.

כאן החלה תוכנית האב למערכת החינוך. היתה ועדה שכללה את כל הסיעות.

אני הייתי חברה בועדה כיושבת ראש ועד הורים עירוני, לא הייתי נציגה של

מפלגה או סיעה. הצגנו את הקונספציה של ועד ההורים. לעירית היו דרישות

אחרות ושונות. על כל פנים, הסקר התקבל ב-1983. הבעיה היתה אז בית ספר

אורה, ואותו סוגרו.'' אם בעניו אורה לא היתה ההצלתה מקסימלית הרי זה בגלל

מטענים שמביאים אתם אנשים אל המוסד המאוחד.

אנתנו קיווינו שבאיחוד הזה זה לא יקרה, לכן החילונו את האיחוד בשיחות.

שיחה ראשונה היתה של מר בודנר עם המורים. יום לאחר מכן כששמעו ההורים שמר

;ודנר קיים שיחה עם המורים, הם באו בטענות מדוע לא דיברו קודם אתם.

הטענה היא לא ענינית, משום שצריר קודם לבדוק אם המערכת בנויה וערוכה.

לטענה בענין חברותי בועד ההורים, אני רוצה לומר ששני ילדי סיימו בתי

ספר ברמת גן, והם עדיין במערכת החינוך - שלדעתנו היא כוללת גם את החינוך

האונ יברס יטאי.

יש תביעה של ועד ההורים העירוני' גם-כלפי מר צבי בר וגם כלפי מר אורי

עמית בזמנו. לא יתכן שקבוצות לחץ יקבלו שירותים ויבזבזו משאבים על חשבון

הכלל ועל חשבון קידום החינוך. יש לנו סל אחד. זו היתה גם הסיבה לכך שיצאנו



ברשימה - אם כבר מדברים על פוליטיקה - רשימה של הורים למועצת העיר. זאת

התנועה הפוליטית שלנו. היא לא קשורה לשום מפלגה. המטרות שלנו היו לקדם את

החינוך ברמת גן.

אני רוצה לומר בועדת החינוך של הכנסת, לפרוטוקול, אני גאה שבעקבות

הבחירות האלה התקיימה ההבטחה להוסיף כמערכת החינוך ברמת גן שמונה שעות

לימוד שבועיים, 30% ממה שקוצץ. זה הוסף בשיתוף עם הפיקוח אם יש מאבק

פוליטי שהצליח, הרי בזה אני גאה מאד. מאחורי היה כל ועד ההורים העירוני.

אנחנו לא מחנכים בקיבוץ, אנחנו מחנכים ילדים בעיר. ילד צריך ללמוד

לעבור כביש. ילד צריך ללמוד להיות אינטגרטיבי. ילד צריך ללמוד לחיות עם

ילדים חלשים ועם חזקים. ילד צריך ללמוד לחיות באוכלוסיה נורמלית ולא

בבועה. לזה אנחנ ו שואפים.

ה י ו"ר מ' בר-ז והר:.

אני רוצה לשמוע ממר בודנר: מה בוער? (-אש העיר נבחר זה עתה, שנת

הלימודים נגמרת. אני יודע שלא הודעתם להורים שיש תוכנית לסגור את בית ספר

גאולים. למה צריך ללכת לאיחוד הזה בהסתערות אדירה? איחוד שחלק מפירותיו

לא נראים, על אף הכוונות המצוינות של ראש העיר. המגרש לא יוכשר בזמן. מדוע

זה היה כל כך דחוף?
צ' בר
התחלנו לפני חמישה חודשים.
א' בודנר
את השאלה הזאת אפשר יהיה לשאול בכל שנה ושנה.
ה יו"ר מ' בר-ז והר
אם תגיד לי שבחודש ספטמבר בשנה הבאה מאחדים את שני בתי הספר, ויש זמן

להכשיר את המגרש. לבנות את המעבר התת קרקעי, להכין את המדרגות על הגבעה,

לגמור את כל הסידורים, לתאם את המעבר באופן מסודר, הרי זה ענין אתר. מה

הבהילות עכשיו? לא תמיד אפשר לשאול את השאלה הזאת.
א' בודנר
קשה לי מאד להכנס לפרטים בענין התקנים בבתי ספר. זה לא הפורום

המתאים. אבל אני רוצה לומר- שבשנה הבאה מספר הכיתות הרגילות היה יורד

לכיתה אחת. כדי לקיים את החקנים בבית הספר כפי שהיו, היינו צריכים לדאוג

לתוספת עוד כיתה של החינוך המיוחד. גם בגאולים וגם בבית ספר הגבעה היו

השנה שלוש כיחוח של החינוך המיוחד. כדי שיוכל להיוח חקן לצווח ניהולי בבית

הספר, צריכות להיות כיתות בבית הסער, אין כיתות לחינוך הרגיל, אני צריך

להוסיף כיתות של החינוך המיותד. בסופו של דבר הופכים גם את גאולים וגם את

הגבעה לבתי ספר שבכל אתד מהם מתצית בית הספר היא של החינוך המיותד והמחצית

לחינוך הרג יל.
היו"ר מ' בר-ז והר
שאלתי מה הבהילוח. לא קיבלתי תשובה. יש לי תשד סביר -אני לא אומר את

זה חלילה לגנותו של ראש העיר - אילו נשאר ראש העיר הקודם, המצב היה נמשך

עוד שנה

צ' בר;

עוד חמש שנים.
היו"ר מ' בר-זוהר
יכול להיות. אילו נשאר ראש העיר הקודם, האיחוד היה נדחה עוד שנה, וגיא

היה קורה שום דגר. אני לא מבין, מה בער מדוע לא לעשות את הדברים בצורה

מסודרת? מה היה קורה? אין לך תשובה.
ר' בודנר
יש כי תשובה שקשורה לתקן. אני חייב לדאוג שבית ספר יוכל לתפקד. כאן

ש שני בתי ספר שבגלל הצמצום בתקנים לא יכולים לתפקד כראוי.
היו"ר מ' בר-זוהר
אם תקרה חלילה תאונה לילד אחד בדרך, מפני שהסידורים לא הושלמו, אחה

תבוא ותסביר שהיתה בעיה של תקן? אני שואל אותך לגופו של ענין: מדוע

החלטת שיש לבצע את האיחוד בדחיפות? שמעתי את כל ההסברים. מבחינתך, לא

מובנת לי הבהילות.
ר'ר ב ו ד נ ר
אני מוכרת להבהיר. לא אני קובע אם צריך למזג שני בתי ספר. מה שאני

התבקשתי לעשות הוא לתת את הנימוקים הפדגוגיים שלי. ואני נתתי אה הנימוקים

הפדגוגיים במלוא האחריות וללא שום סיבות שאינן מתוך הענין עצמו.
:
י בר
יש לי שאלה ליושב ראש הועדה לגבי מושג הזמן. מה זאת אומרת בוער? לקבל

החלטה נכונה, שקולה, אמיצה, להתבסס על שיקולים של ראש העיר הקודם ללמוד

אותם ולהסיק מהם מסקנות נכונות - האם בשביל זה צריך לגמגם שנה?

חוק חינוך חובה נותן לי סמכות, ואני מתכונן בשנה הבאה להפעיל את

הסמכות הזאת בעוד שני בתי ספר, כי בבית ספר עתיד יש 14 כיתות ריקות.

השיקול לאחד את בתי הספר היה משוחרר מכל השפעה זרה. אני רואה בשאלה למה

עכש י ו ולא בשנה הבאה, רק טקטיקה להרוויח זמן ולעשות עוד קצת מהומות. אני

י ושב שההחלטה ה יא נכ ו נה . ה יא שקולה.

כפי שעושים, יהיו משברים בחבורה זו או אחרת. אבכ אני צריך לדאוג שבית

הספר ייפתרו בזמן, תעשה פעולה להכשרת החצר והשלמות מהירה. העיריה על כל

חלקותיה עובדת למטרה זו.
היו"ר מ' בר-זוהר
מר בר, אתה יכול להתחייב בפנינו - - ~
י בר
אני לא יכול להתחייב לביצוע המעבר התת קרקעי, דרך אגב, אני לא חייב

לעשות שם מעבר. אני חוזר ואומר שיהיה מעבר. הבטחתי והדבר ייעשה.

המנהלת שעברה מהגבעה היא מנהלת מעולה. בית ספר הגבעה הוא בפיסגה, גם

כשי ו וכך ה יה גם בעבר.
היו"ר מ' בר-זוהר
אני לא מקבל חשובות על השאלות שלי. ביקשתי לוח זמנים.
צ' בר
המעבר יהיה תוך 6 - 8 חודשים. החצר - אני מקווה שתהיה מוכנה עד 15
היו "ר מ' בר-זוהר
אתה פתחת ואמרת שהמעבר יהיה מיד. ועכשיו אתה מודיע שיהיה בעוד שמונה

חודשים.
צ' בר
אני כפוף לסדרי שלטון תקינים, אני חייב לעשות מרכז .אני הצעתי את

המעבר, אף אחד מהם לא דיבר על מעבר. זאת היתה יזמתי.
י' פרח
בדבריהם של הורי התלמידים בבית ספי גאולים הרגשתי בדלנות משוועת: זאת

השכונה שלי, האחרים מוקצים מחמת מיאוס... הייתי מחבייש בבדלנות כזאת- האם

הילדים בבית הספר הסמוך נופלים מהילדים שלכם? הנתונים מצביעים שלא זה

המצב. גם אילו ידעתי שהילדים בבית טסר הגבעה הם נחותים, הייתי אומר שצריך

לקדם אותם. לא כל שכן ששמענו כאן דברים שמוכיחים בעליל שילדי הגבעה איגם

נופלים מילד י גאולים.

למי תוכנית האיחוד, לא מנתקים את המנהלח המעולה של גאולים, מביאים

אותה לבית ספר הגבעה. מביאים את הילדים מגאולים לאותה מנהלת שאתם הייתם כל

כך מרוצים ממנה.

כל אחד מהצדדים בא לאיתוד הזה נדוניה יפר, שתי הנדוניות האלה

יכולות להעלות את רמת החינוך.

אתם יודעים מה פירוש הדבר שבכל שנה צריך לתת אינפוזיה למוסד? אתם

יודעים שכיתות אלף אינן מלאות. הכיתות בגאולים קטנות. יש בעיות של תקן.

בבית ספר קטן יש בעיה של מורים מקצועיים. כשמורה מקצועי בא לבית ספר שיש

בו כיתות מקבילות, לעבודה יש אופי אחר.

אני מתנגד לבית ספר גדול מדי. בית ספר כמו רופין שיש בו אלפיים או

שלושת אלפים תלמיד ים.בבית ספר כזה הילד מאבד זהותו. בית ספר שבו 650

תלמידים הוא בית ספר אופטימלי.

כאיש חינוך אני אומר לכם, האיחוד הוא לטובת שני המוסדות. אתם

נלחמים בגלל עקשנות או ולח. למה לדתות אח האיחוד? להיפך. ייפגשו ההורים

משני בתי הספר, אנחנו ניתן לכם את כל הסיוע כדי שהמוסד המשותף יתפתח ויהיה

לתלפיות. אין סיבה שלא יתפתח.

אם ראש העיר אומר שיכשירו מגרש של 2.5 דונם, זה ייעשה. נעמוד על כך

שזה ייעשה בזמן. אבל לא צריך לשם כך לדחות אח האיחוד.

שמעתי אתכם ללא כל דעה מוקדמת. אני סבור שאתם טועים טעות חמורה.

האיחוד הוא לטובת שני המוסדות. המוסד המאוחד יהיה בית ספר לדוגמה. אין שום

סיבה לדחות את הא יח וד,
פ' גולדשטיין
אנחנו רגילים שלועדוח כנסת באים נציגי ציבור לפרוק מטען רגשי. זה

טבעי. אני מבקש שתתיחסו לחברי הועדה כמי ששייכים למפלגה אחת: מפלגת

החינוך. אותנו לא מענין לא ראש עיר זה ולא ראש עיר אחר.



ההתרשמות שלי מחלק מהדברים היא כשל ידידי חבר--הכנסת פרח. אני משוכנע

גם אלה שאין להם היום ילדים בבית הספר. חשוב להם החינוך. לכולנו יש מטען

של התחייבויות ציבוריות - בוער הבית, בשכונה, גם בפוליטיקה. אני חייב

הכניס כאן מומנט אישי. אני מכיר את צבי בר. ואני יכול להעיד שהוא אומר מה,

הוא חושב, אבל הוא מבצע מה שהוא אומר. זה סגנון ,גם אם לא תמיד הוא מוצא

בעיני, א1ל אלה אנשים שבאים בידים נקיות וברצון לתת - כי הם רוצים

הבתר פעם נוספת. זה לגיטימי. לכן אני חושב שיש כיסוי למה שהוא מבטיח.

א לא התעלם מהבעיות, לא מרח אתם צריכים לתת קצת יותר אשראי לראש העיר.

יספת שמונה שעות לימודים - אני עוד לא שמעתימ עיריה. שנותנת תוספת שעות

לימוד,

תנו אשראי למי שרוצה לפעול. אפשר להגיד שהמסקנות הן מ-1965, או -n

198, יש שגורסים מהר - טוב: יש שגורסים מהר - לא טוב. אני גורס שאם יש

החלטה שהתלקבלה על סמך נתונים, צריך לתת לה אשראי.

יכול להיות שהמילה ברלנות היא חריפה מדי אבל שמענו את המוסיקה. אני
:
יע לכם קודם כל להידבר עם הפרנונ1-ים שלכם לשנה הבאה. אני שמח שיש לכם
:
1לת להעשיר את בית הספר בחצי מיליון רולר, רבע מיליון כאן ורבע מיליון

אני רוצה לפנות לידידי ראש העיריה ולבקש, אם אפשר, לזמן במשרדו הורים

שני בתי הספר, שילוו הם את הפרוייקט ויבואו כולם על סיפוקם.

רבות י, אפשר לחשוד בראש עיריה בהמון דברים, אבל בוודאי אי אפשר לחשוד

שאיננו רוצה להצליח. אני זוכר את הפגישות הראשונות שלי עם מר בר, הוא

בר אתי על חינוך הוא אמר שחינוך ראשית לכל. אני מקווה שראש העירית

מן אתכם לפגישה, תרד רמת המתח והאמוציות ותבואו כולכם על הברכה.
'ר י' לוי
לא אחזור על הנמקות ושיקולים. אני רוצה רק לומר בנוכחות כל החברים,

חנו איננו עושים איחוד מוסדות חינוך ביום נחון ומסיימים למחרתו. זהו

הליך שנלווה אותו במשך כל השנה. נלווה אותו עניניח ופדגוגית, על מנח

הבטיח שהיתרונות הפדגוגים שאנחנו רואים באיחוד אכן יהיו בעין - הישגים

גוגיים, אקלים חברתי. תיפקודם של אנשים וכו'.

אני רואה מיטען עצום של רצון טוב ודאגה חינוכית. לדעתי, השילוב של

נ וך הורים ורשות יכול להבטית שהאיחוד הוה יעלה יפה עד כי בעוד שנה
מר ו
חבל שלא עשינו אותו ק ו דם לכן.

היחה לי הזכות לאחד כשלושים מוסדות חינוך במקום אחר. הדאגה של ההורים

הילדים הנקלטים, מוכרת לי. לכן שמעתי אח ההורים בהבנה רבה. אבל אני גם

עתי אותם הורים כעבור שנה. ב-90% מהמקרים חזרו ואמרו: חבל שלא עשינו אח

שנה קודם לכן.

משרד החינוך, מחוז תל-אביב, שלם מאד עם השיקולים הפדגוגיים לאיחוד

סדוח הח ינ וך .
ה י ו "ר מ' בר-ז והר
אנ י רוצה לסכם. אני תושב שאפשר היה למנוע חלק מהבעיות אילו מסרו בזמן

את האינפורמציה להורים. אני מכוון דברים אלה בעיקר למשרד החינוך. צריך

לשתף את ההורים. הם לא צריכים להיות האחרונים לדעת על תוכניות כאלה.

שאלתי מדוע החיפזון. לא מצאתי תשובה. אני חושש שמכמה בעיות נסבול

בשנה הראשונה. גם אני נתקלתי בעבר במר בר, אמנם בנסיבות אחרות לגמרי,

בהוויה אחרת. אבל ככל שיהיה הוא איש ביצוע טוב, אני תושש מאז שכל הגורמים

האחרים - קבלנים, מארגנים, חופרים, זפתים - יגרמו לכך שתלק מהעבודות לא

יסתיימו בזמן. מזה אני עדיין מוטרד, ואני. רוצה לבקש או; הבטחתך, מר בר,

לעשות כל מה שניתן כדי שכל ההיכנות יסתיימו בזמן הקרוב ביותר.
צי בר
נשמע ונעשה.

ה י ו "ר מ' בר-זוהר

אין לי ספק שבית סמר גאולים הוא יותר יפה ויותר מסודר, ואני מבין את

כאב ההורים על הפרידה מבית הספר הזיה. (צי בר: יש שם שני עצי פיקוס...)

המקום יפה מאד.

המלצת הועדה למשרד החינוך היא שכאשר אתם נותנים אישור לאיחוד בתי

ספר, תבדקו ותגישו המלצות עם לוה זמנים לא יתכן שדברים כאלה נעשים בלי

לבדוק.

אני מצטרף למדבריו של חבר-הכנסת גולדשטיין. מאתר שבשלב זה שום שינוי

לא יתקבל על דעתו של אף אחד, אני מציע לקיים פגישה של הנהלת העיריה עם

ועדי ההורים והגורמים הפדגוגים כדי להגיע לידי הבנה. אני אומר בלי בושה,

אני הייתי מעדיף שהאיחוד יבוצע תוך שנה, בצורה יותר מסודרת, כשהחצר תהיה

מוכנה , כשהמעבר יהיה מוכן, כשהכיתות יהיו מסודרות. הענין התחיל מהר , היום

עומדים כבר לפני פתיחת שנת הלימודים, לפחות צריך ליצור את האוירה המתאיימה

כדי שהתלמידים יוכלו ללמוד.

בכך אני מסכם את הישיבה תודה רבה לכולם.

(הישיבה ננעלה בשעה 20; 3 1)

קוד המקור של הנתונים