ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 26/07/1989

דיווחו של חבר-הכנסת י. פרח בנושא; בדיקת תלונות הורים על בית-ספר "רבי-עקיבא מרכז" בבני-ברק; שאילתות; תכנית העבודה של רשות השידור

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 58

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי. כ"ג בתמוז התשמ"ט, 26.7.1989, שעה 9.00
נכחו
חברי הוועדה: מ. בר-זהר - היו"ר

פ. גולדשטיין

א. גמליאל

ש. הלפרט

צ. הנגב'

ל. פארס

י. פרח
מוזמנים
א. הראל - יושב-ראש רשות השידור

א. מקל - מנכ"ל רשות השידור

ח. יבין - מנהל הטלוויזיה

א. נדב - מנהל הרדיו

א. אבנר - יועץ למנכ"ל רשות השידור

נ. כהן - היועץ המשפטי של רשות השידור

גב' י. הראל - דוברת רשות השידור

י. בן-צבי - האוצר

גבי ב. נסים - משרד החינוך והתרבות
מזכירת הוועדה
ד. אבידר-פלר
קצרנית
ח. אלטמן
סדר-היום
1. שאילתות;

2. תכנית העבודה של רשות השידור.



שאילתות
היו"ר מ. בר-זהר
בוקר טוב, אבל מתכבד לפתוח את 'ישיבת ועדת

החינוך והתרבות של הכנסת.

רשות הדיבור. לחבר-הכנסת פנחס גולדשטיין לשאילת

שאילתה.
פ. גולדשטיין
את השאילתה כבר העברתי לגבי ברוריה נסים כדי לא

לגזול מזמנה היקר של הוועדה.

אני מברך על הסיור שיושב-ראש הוועדה יוזם בבתי-

ספר ערביים ביהודה ושומרון בעקבות יוזמתו לקיים דיון על הנושא הזה.

יחד עם זאת הגיעו אלי תלונות בקשר לכך שמשרד החינוך והתרבות איננו

מתייחס לישובים ביהודה ושומרון כפי שהוא היה צריך להתייחס לישובים

עבריים, אפילו אם הם נמצאים במיקום כפי שהם נמצאים בו.

אינני רוצה ליזום דיון במליאת הכנסת אבל אם ועדת

החינוך והתרבות תעלה לדיון את עניין הישובים הערביים, היא צריכה להעלות

לדיון גם את עניינם של הישובים היהודיים, להזמין לצורך הנושא את ראשי

המועצות ולשמוע מה בליבם בכל מה שקשור לנושא החינוך ביהודה ושומרון.

תודה.
היו"ר מ. בר-זהר
אני מבקש להזכיר לך שקיימנו סיור בגוש-עציון

והתרשמנו בצורה יפה ממה שראו עינינו. אנחנו

בהחלט נעלה את הנושא שאתה מדבר עליו על סדר-יומה של ועדת החינוך

והתרבות של הכנסת; אין כל סיבה שלא נעשה כן.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת פארס.
ח. פארס
ברצוני להתייחס לפניית ועד הורי בית-ספר הפלמ"ח

בכרמיאל אשר טוען שיש לו עדויות על מעשים

מזעזעים ובלתי-חוקיים שקרו בבית-הספר, בהנהלתה של גבי יפה לוצקין,

כגון-. זלזול במערכת החינוך, אמירת שקרים לצורך השגת מטרות אישיות, יחס

בלתי-אנוש' ומשפיל כלפי הורים, תלמידים ומורים.

האם המצב הזה מוכר למשרד החינוך והתרבות? אם כן

מדוע אף גורם בעל סמכות לא מוכן להיפגש עם נציגי ההורים של בית-הספר

ולשמוע את טיעוניהם? מדוע לא תוקם ועדה בעלת סמכויות שתבדוק את

הטענות? האם שר החינוך והתרבות יהיה מוכן להשעות את מנהלת בית-הספר עד

גמר בירור הנושא?

אני מצרף את כל החומר שנמצא בידי בקשר השאילתה

הזאת ומעבירו לגב' ברוריה נסים.
היו"ר מ. בר-זהר
גם אני מבקש לשאול מספר שאילתות; 1. תרומת

הורים לדמי שכלול בבתי-הספר בסך 14 שקלים לכל

תלמיד. האם מדובר על עוד דרך להוציא כסף מההורים? מה הם דמי השכלול

האלה?

2. שני כדורגלני נוער נמצאים בין החשודים

במכירת סמים לתיכוניסטים. ארבעה תלמידים מהכפר הירוק טוענלם

שהכדורגלנים, בני-טובים, ניסו לשכנע אותם לרכוש סמים. אני מבקש לקבל

אינפורמציה על הנושא הזה. אגב כך אני אבקש להרחיב את האינפורמציה בקשר

כל מה שקשור לנושא הסמים בבתי-הספר אם כי כבר דנו בעניין, אבל לא

סיכמנו אותו.



3. הגיעה אלי תלונה של הורים מבית-ספר ממלכתי

דתי בנגב בדבר מנהלת לא-מוסרית, ואני אומר את דברי אלה בצל של חיוך

כיוון שההאשמה כלפיה היא שראו אותה יוצאת מפרדס בחברת גבר שאיננו בעלה.

מאחר והגיעה אלינו תלונה מהורים שמאיימים להעביר את ילדיהם לבית-ספר

אחר, אני מבקש לבדוק אותה.

4. הגיע אלי מכתב מראש עירית באר-שבע שהופנה

למעשה למשרד החינוך והתרבות המדבר על תופעה תמוהה של חוסר עזרה מצדו של

משרד החינוך והתרבות בכל מה שנוגע לבניית כיתות בבית-ספר "אחווה" בבאר-

שבע.

העיריה החליטה לבנות את הכיתות האמורות אף-על-פי

שהבניה והשיפוץ היו צריכים להעשות על-ידי משרד החינוך והתרבות.

אבקש לקבל תשובה בקשר השאילתה הזאת.

5. קיבלתי מספר תלונות על מערכת החינוך בחורפש

שבגליל העליון ואני מעביר אותן ישירות לגבי ברוריה נסים. אבקש לקבל

תשובת המשרד עליהן.

6. הגיעה אלי פניה של הורים מצפת המדברים על

אי-הקמת חטיבה שש-שנהית עליה סוכם בבית-ספר מקיף בשנת 1980. מסיבות

שונות הדבר הזה לא קרה עד עצם היום הזה וההורים פנו בקשר אליו לבג"צ.

אני מבקש לקבל על הנושא הזה תשובה דחופה ממשרד החינוך והתרבות, עוד

קודם צאתנו לפגרת הקיץ, כדי שנספיק לפעול, אחרת לא יהיה לתשובה כל טעם.

7. הגיעה אלי פניה מתלמוד-תורה צ'כאנרב על מצב

של לחץ וצפיפות בבית-הספר ועל סירוב להרחבתו. מדובר על בית-ספר של

החינוך העצמאי שיש לו חלקה מסויימת שעליה הוא מבקש להרחיב את בית-הספר.

אבקש לבדוק את הנושא ולקבל בקשר אליו תשובה

מוסמכת.

י 8. הגיעה אלי פניה של אשד, שפנתה לנציב תלונות

הציבור בטענה שאין מטפלים במקום הלימודים של בנה, קרוב למקום מגוריו,

ועד היום היא לא קיבלה תשובה על פנייתה. נציב תלונות הציבור כתב לה

אמנם מכתב שהוא מאשר את קבלת מכתבה, אבל היא לא קיבלה תשובה עניינית

בקשר פנייתה.

9. הגיעה אלי שוב פניה מישוב בשם פינר. בזמנו

פניתי בשאילתה למשרד החינוך והתרבות בקשר מימון הקמת בית-הספר בישוב

הזה והתשובה שקיבלתי היתה שלילית. אנשי פינר מביאים לידיעתי עכשיו

מספר פרטים נוספים בקשר הנושא הזה ואני מעביר אותם לידיה של גב' ברוריה

נסים.

10. קיבלתי פניה מבית-ספר לאמנות הציור בתל-אביב

על-שם אריה מרגושינסקי ששם קיימת בעיה חמורה של מחסור בכסף בשל משבר

תקציבי, נושא שאולי הפך להיות נפוץ במקומותינו בתקופה האחרונה, אבל

בית-הספר הזה מתאר את המצב כאשר הוא עומד ממש בפני סכנת סגירה. תרומה

של 130 אלף שקל תוכל לפתור את הבעיה כדי שהוא לא יסגר.

אני מבקש לדעת האם ניתן לגייס את הסכום הזה?

מה משרד החינוך והתרבות חושב לעשות בנושא הזה? אולי אפשר היה לחשוב על

הלוואה או על תנאים אחרים כדי שאפשר יהיה לקיים את הלימודים בבית-הספר

הזה בשנה הקרובה?

גם בקשר השאילתה הזאת אני מבקש לקבל תשובה דחופה

ממשרד החינוך והתרבות, עוד טרם צאתנו לפגרת הקיץ.



דיווחו של חבר-הכנסת י. פרח

בנושא; בדיקת תלונות הורים על בית-ספר "רבי-עקיבא מרכז" בבני-ברק
היו"ר מ. בר-זהר
לפני שנעבור לנושא השני שעל סדר-יומנו, תכנית

העבודה של רשות השידור, נשמע את דיווחו של חבר-

הכנסת יהודה פרח, שמונה על-ידי ועדת החינוך והתרבות של הכנסת לחקור את

פרשת בית-הספר "רבי-עקיבא מרכז" בבני-ברק.

אלינו ואל מספר גדול של חברי הכנסת אחרים הגיעו

תלונות רבות מתושבי בני-פרק שטענו כי אין מקבלים את בניהם לבית-ספר

בטענה של אפליה עדתית.

קיבלנו בקשר העניין הזה תשובות סותרות ממשרד

החינוד והתרבות והגורמים האחרים הקשורים לאותו נושא ולכן החלטנו למנות

את חבר-הכנסת יהודה פרח לבדוק את העניין ועכשיו אנחנו נשמע את דיווחו.
י. פרח
אחרי שוועדת החינוך והתרבות של הכנסת הטילה עלי

לבדוק ולחקור את טענות ההורים בדבר אפליה עדתית

בבית-ספר "רבי-עקיבא מרכז" בבני-ברק, בדקתי את כל החומר שהגיע בנושא

הזה לוועדה, קיימתי קשר פרטני עם כל אחד מהגורמים הנוגעים לעניין,

ולאחרונה קיימתי ישיבה משותפת של כל הגורמים, בה השתתפו 16 איש, כדי

לאמת ולעמת את הדברים. בישיבה הזאת השתתפו מטעם הכנסת, חברי-הכנסת-.

הלפרט, גמליאל ופנחסי. מטעם משרד החינוך והתרבות השתתפו באותה ישיבה-.

משה שראל, מנהל המחלקה לחינוך המוכר, והרב משה אבידן, מפקח ארצי על

החינוך המוכר. באותה ישיבה השתתף גם נציג מרכז החינוך העצמאי, הרב

מרדכי פרונט, מנהל בית-הספר "רבי-עקיבא" הרב דוד שור, ותשעה נציגי

הורים.

אפתח בטענות ההורים שמתמקדות במספר נקודות-, 1.

המנהל טען כי ההורים אחרו לרשום את בניהם לבתי-הספר - דבר שהסתבר באותו

עימות שלא היה נכון. להיפך; הם היו בין הראשונים שבאו לרשום את

ילדיהם לבית-הספר. בעוד שהרישום מתחיל ב-א' באדר ומסתיים ב-ט"ו בו, הם

הופיעו לרישום כבר בחודש כסלו.

2. ההורים טענו שוועדת הקבלה לא קיבלו את בניהם

לבית-הספר, והתברר לי שוועדת קבלה לא קיימת כלל. ההורים קיבלו מכתבים

שוועדת הקבלה לא קיבלה ילדיהם לבית-הספר אבל אף ילד לא התראיין בקשר

קבלתו או אי-קבלתו לבית-הספר כיוון שאין באותו מוסד ועדת קבלה.

3. טענה אחרת של הנהלת בית-הספר היתה שמתקבלים

אליו רק תלמידים שיש להם אחים שלומדים באותו בית-ספר, אבל התברר לי שלא

כך היה הדבר. לחלק הארי של הילדים שבאו להרשם לבית-הספר ולא התקבלו

יש אחים באותו בית-ספר.

אחרי ששמענו את דברי ההורים ביקשנו לקבל את

תגובתו של מנהל בית-הספר ומדבריו הבנו שקיימת אצלו מדיניות לצמצם קבלת

תלמידים מבני עדות המזרח לבית ספרו.

היו"ר מ. בר-זהר-. במלים האלה? כך הוא אמר בפירוש?
י. פרח
הוא טען להגנתו שהוא נוהג בנושא הזה כפי שנוהגים

בבתי-הספר האחרים. שקיימת מדיניות כזאת. יותר

מכך; בקשר הטענה שהורי התלמידים לא באו לרשום את בניהם במועד הוא אמר

שהוא מודה שהוא שיקר-, שהוא נאלץ לשקר. תארו לעצמכם מנהל בית-ספר, דמות

שצריכה לשמש דוגמה, משקר בנושא כזה.



נציג החינוך העצמאי טען כי מרבית תלונות ההורים

מתייחסות לגני-ילדים שנמצאים נבעלות עמותה פרטית - - -
היו"ר מ. בר-זהר
אני מכיר את "התרגיל" הזה.
י . פרח
הוא טען שהוא יושב בעמותה בהתנדבות. אני מוסיף

ואומר בעניין הזה שמי שיושב בעמותה כזאת

בהתנדבות, זאת אומרת שיש לו מגמות ברורות. הוא פשוט התנדב לעמותה כדי

למנוע חדירת תלמידים בני עדות המזרח בפרופורציות גדולות. מכל מקום הוא

הצטדק בטענה שלא קיימת מדיניות מכוונת של אפליה אלא שזאת דרישת הורי

התלמידים, האשכנזים.

היו"ר מ. בר-זהר-. זאת אומרת שגם הוא מקבל את הטיעון אלא שהוא

מוסיף שהמדיניות הזאת קל ימת בגלל דרישה של הורי

התלמידים.
י. פרח
נציג משרד החינוך והתרבות, שחשבתי שינקוט עמדת-

הגנה, ציין שמדי שנה בשנה מגיעות אליו תלונות

רבות של הורים ספרדיים מהריכוזים החרדיים, שילדיהם נידחו מבית-הספר

מחוסר קריטריונים ארציים מוגדרים וברורים.

חבר-הכנסת הרב גמליאל סיפר כי גם אליו תגיעו

תלונות רבות בנושא הזה ממקומות שונים בהיכוזים החרדיים והוא הוסיף ואמר

שלמרות המכתבים שהוא שלח בנושא הזה למנהל בית-הספר - הוא לא נענה.

חבר-הכנסת פנחסי הביע עמדה בעד קביעת מיכסות

לתלמידים ספרדיים בסדר-גודל של 40% בני ערות המזרח מול 60% אשכנזים.

שאלתי אותו איך יעלה על הדעת לדבר על מיכסות בהקשר כזה והוא ציין

שהבעיה תריפה עוד יותר כלפי הבנות. ידוע לו על ארבעים בנות ספרדיות

שנידחו מבית-ספר תיכון "בית-יעקב" של הרב וולף, ללא כל הסבר הגיוני.
מסקנות
1. מתוך בדיקת הנושא נראה כי אכן

קיימת מדיניות לצמצם קבלת תלמידים ספרדים בבתי-הספר של החינוך העצמאי

בריכוזים החרדיים;

2. מנהל בית-הספר "רבי עקיבא מרכז" נמצא בלתי-

אמין ודובר שקר. הוא גילה אטימות וקשיחות בטלטלו הורי תלמידים בלך

ושוב במשך חודשים רבים.

3. התנדבותו של מנהל בית-הספר לעמותת גני-

הילדים מכוונת ומגמתית למניעת קבלתם של תלמידים ספרדיים בגני-הללדים.

4. קיימות פרצות בעובדה שבתי-הספר האלה מוגדרים

בחוק כ"על- אזוריים", דבר המנוצל על-ידי בתי-הספר לשם דחיית הורים

הגרים סמוך לבית-הספר בגלל מוצאם העדתי, ולגייס הורים לתלמידים ממוצא

אשכנזי מאזורים מרוחקים בעיר ומחוצה לה.

5. גני-ילדים שהיו חלק מבית-ספר "רבי-עקיבא"

הפכו יעדים לעמותות עצמאיות שמעמדם כמוסד פרטי איפשר להפוך את בית-הספר

הרגיל ל"חדר" בו למדו במבטא אשכנזי, ומנעו על-ידי-כך כניסתם של תלמידים

ספרדיים למקום.

חמור מכל הוא כי מייסדי העמותה וחבריה הם: מנהל

בית-הספר, סגנו ומזכירת בית-הספר.

6. תלונות כל ההורים שהגיעו לידינר נבדקו

ולמיטב הבנתי כל אחד מהם עבר פגישות מבישות עם גורמי בית-הספר, והשפלה

שאין דוגמתה.



7. תופעה זאת של צמצום קבלת תלמידים ספרדיים

קיימת גם בבתי-ספר נוספים בבני-ברק ובריכוזים חרדיים במקומות שונים.

תוך כדי בדיקת הנושא החלו "לזרום" אלינו תלונות רבות גם מירושלים.

8. הנתונים שהגיש מרכז החינוך העצמאי שמתוכם

התברר שיש כיום 40% תלמידים ספרדים ו-60% תלמידים אשכנזים - התבדה.

אחוז התלמידים הספדדיים נמוך בהרבה והוא עומד עד -307 בערך.
המלצות
1. על המרכז לחינוך העצמאי לקבוע

קריטריונים ארציים מוגדרים וברורים לרמת דתיותם של הזכאים ללמוד ברשת

זאת;

2. יש לחייב לאלתר את מרכז החינוך העצמאי לשנות
את מדיניות האפליה העדתית הנהוגה בבתי-הספר
3. יש להפסיק את הנוהל של קבלת תלמידים על-פי

מיכסות ואחוזים ולהנהיג רישום הוגן לפי תקנות ועל-פי נוהלי משרד החינוך

והתרבות;

4. יש לבטל הגדרתם של בתי-ספר אלה בריכוזים

החרדיים כ"על-אזוריים", על-מנת למנוע דחייתם של תלמידים ספרדיים על-ידי

קריטריונים פסולים;

5. על משרד החינוך והתרבות לפקח ולבדוק שאכן

זמני הרישום בבתי-הספר יהיו במועד הקבוע בחרק;

6. לאור האמור לעיל יש לבטל את הרישום שנערך

השנה בבית-ספר "רבי עקיבא מרכז" בבני-ברק מאחר והוא התקיים שלא במועד

וגם השתמש בקריטריונים פסולים בקבלת תלמידים. על-כן יש להכריז על

רישום מחודש בו ישתתפו נציגי משרד החינוך והתרבות והעיריה;

7. כדי למנוע קנוניות ואפליות ברישום לגני-ידלים

לש להנהיג את הרישום בעירי ה בלבד;

3. יש לבטל את העמותה הפרטית של גני-הילדים

המשמשת כמסווה לדחיית תלמידים ספרדיים לגנים ולבתי-ספר ויש לדאוג

להעברתם לחסות עירונית;

9. אין להעניש את הרב משה עמאר באי קבלת בנו

לבית-הספר רק משום שהיה שליח-ציבור נאמן וגילה יוזמה לזעקת החמס

ולתופעה החמורה הזאת ויש לדאוג לקבלת בנו לבית-הספר הדה היחיד הסמוך

למקום מגוריו;

10. אני ממליץ לפטר את מנהל בית-הספר הנוכחי

כיוון שהוא מעל בתפקידו כמנהל, כמחנך, וכאיש שחייב לשמש דוגמה אישית;

11. יש לעכב את מתן התקציבים לחינוך העצמאי עד

תיקון העוול וביטול מדיניות האפליה;

12. מאחר ושנת הלימודים הולכת ומתקרבת יש לפעול

בהקדם לממש את המלצותי, בעיקר את הרישום מחדש של התלמידים לבית-הספר.

היו"ר מ. בר-זהר-. תודה רבה. בהקשר דבריו אלה של חבר-הכנסת פרח

אני מבקש לומר שני דברים; א. זאת שערוריה שאין

דומה לה. זאת פעם ראשונה שאני שומע שאנשים מודים שקיימת אפליה מכוונת

לגבי בני עדות המזרח.

ב. אני מציע שבתום ישיבת הוועדה נשב יחד בקשר

תכנו ו הצעדים הבאים.



ג. אני מבקש לומר למשרד החינוך והתרבות שמה

ששמענו הוא בגדר הלא יאומן. בושה והרפה. איזה מן משרד הוא משרד

החינוך והתרבות? חודשיים אני "רודף" אחריו עם מכתבים, בקשות ותלונות

ועד היום הוא לא טרח להשיב? איך זה שהמשרד לא השכיל לגלות אף אחד

מהממצאים שחבר-הכנסת פרח גילה במשך שבוע ימים?
י. פרח
בהקשר הזה היה ברצוני להוסיף כי גם ביקרתי

במקום.

היו "ר מ. בר-זהר-. איזה מן משרד הוא משרד החינוך והתרבות? כמה

פעמים פניתי לנציגתו, גבי ברוריה נסים, וביקשתי

אותה לספל בנושא הזה? האם העניין הזה לא מעניין אתכם? היכן אנחנו

חל ים? - פשוט לא יאומן.

מינינו אח חבר-הכנסת פרח לטפל בנושא הזה אחרי

שכבר התייאשנו מהמשרד - - -

י. פרח.. אני מבקש להוסיף ולומר שהיתה בפגישה שקיימנו אם

אחת ממש על סף התמוטטות. שלושים פעם היא הלכה

לבית-הספר ובכל זאת לא קיבלו את בנה אליו. בסוף, על-פי בקשתי, הסכימו

לקבל את בנה ללימודים בבית-הספר האמור. איזו מן שיטה היא זאת?
היו"ר מ. בר-זהר
אני שוב מודה לך חבר-הכנסת פרח.

נעבור עתה לנושא העיקרי שעל סדר-יומנו -

תכנית העבודה של רשות השידור
היו"ר מ. בר-זהר
אני מתנצל בפני האורחים שנמצאים אתנו על-כך שחלק

מחברי הוועדה לא יושב אתנו כאן כיוון שבשעה תשע,

בד-בבד עם תחילתה של הישיבה, מליאת הכנסת התחילה גם היא לעבוד. יושב-

ראש הכנסת הקדים היום את מועד התכנסותה של ישיבת המליאה בגלל עומס

עבודתה של הכנסת. כיוון שכך גם המליאה מתכנסת עכשיו וגם הוועדות.

לגופם-של-דברים; נדמה לי שאנחנו האחרונים מבין

אלה שכבר שמעו על תכנית העבודה של רשות השידור שכבר הוצגה בפני מספר

גורמים; גם בפני כלי התקשורת וגם בפני ראש-הממשלה. כיוון שבך אנחנו

מבקשים לשמוע מכם היום על התכנית. רשות הדיבור ליושב-ראש רשות

השידור, מר אהרון הראל.
א. הראל
בקשר הערתו של יושב-ראש ועדת החינוך והתרבות של

הכנסת היה ברצוני להגיב כי תכנית העבודה של רשות

השידור הוצגה רק בפני מוסדות הרשות.

הבעיה שעמדה בפנינו היא בעיה שתצטרך למצוא את

פתרונה בחוק והיא מתמקדת ב"מסע החתחתים" הנוראי שאנחנו עוברים עד שנקבל

את האישור לתקציב רשות השידור. דבר כזה לא קיים לגבי אף מסגרת אחרת

בארץ. עד לרגע זה אין אישור לתקציב רשות השידור. בהתחלה זה היה בגלל

בעיות פוליטיות בתוך הרשות, חילופי מנכ"לים וכל מה שהייה כרוך בכך,

ואחרי שאישרנו את התקציב במוסדות שלנו, אנחנו ממתינים לדיון שאמור

להתקיים בממשלה ולאחר מכן בוועדת הכספים של הכנסת.



מה השינוי שעשינו הפעם ושבגללו יושב-ראש הוועדה

קיבל את הרושם המוטעה? על-פי דרישות שהגיעו אלינו גם מצד הממשלה בדיון

הקודם וגם מצד חברי מליאת רשות השידור, צרפנו את תכנית העבודה לתקציב.

עד עכשיו התקציב היה "סיפור" אחד ותכניות העבודה היוו "סיפור" אחר.

בהקשר הזה אני חייב להוסיף ולומר כי שאלו אותנו; מאין יהיה הבטחון שמה

שאתם מגישים כתקציב יהיה בדיוק מה שאתם עושים?

פעם ראשונה בתולדות רשות השידור הגשנו ספר שכולל

לא רק את התקציב, אלא פירוט מדוייק של כל תכניות רשות השידור. תכניות

נפרדות לטלוויזיה, תכניות נפרדות לרדיו, תכניות נפרדות לטלוויזיה

בערבית ותכניות נפרדות לרדיו בערבית, כולל תקציב הפיתוח וכל מה שאנחנו

מתכוונים לעשות בתחום הזה גם בחמש השנים הקרובות וגם בשנה זאת.

לכן כאשר דיברו על התקציב, דנו כביכול על תכניות

הפעולה.

מה שהייתי רוצה לומר לוועדה הוא שמאז שהתחלפו

המנכ"לים ברשות השידור קיימת אווירה שונה לחלוטין במערכת. אני סבור

שלעניין הזה יש חשיבות מכרעת מבחינת היעדים השונים שעומדים בפני רשות

השידור, והם לא פשוטים כלל ועיקר. קיימת רגיעה בתוך הוועד המנהל, יש

רגיעה בין העובדים וקיים רצון למציאת מכנה-משותף מעבר לעניינים

הפוליטיים שתופשים את החלק הקטן בחיינו היום-יומיים. מעל דפי העתונות

מתקבל הרושם שהעניינים הפוליטיים תופשים אצלנו את העניין המרכזי אלא

שהרשות עוסקת בנושאים האלה בסדר גודל של 2% מזמנה, אולי אפילו. פחות.

הנושאים האלה חשובים כשלעצמם ואני לא מזלזל בהם אבל לא צריך להגזים

לגביהם.

לבנות מערכת בתקציב של 212 מיליון שקלים לשנה

עם הפעלת רדיו וטלוויזיה זאת אומרת מערכת של התמודדויות יום-יומיות ועם

בעיות שמוצאות את פתרונן היום בהרבה יותר הבנה והרבה יותר הסכמה.

אני לא אומר שאין אצלנו בעיות. יש חילוקי-דעות

ואנחנו מתמודדים אתם. אתמול, לדוגמה, היה לנו דיון מעניין מאד בוועד

המנהל על ההופעה של הפלשתינאי בטלוויזיה. יחד עם כל אלה קיימת אווירה

של רצון לעבוד יחד גם כאשר מתגלעים חילוקי-דעות. חשוב מאד לומר את

הדברים האלה במסגרת הוועדה הזאת כיוון שהייתם עדים לתהליכים שונים

שרשות השידור עברה בעבר.

מבחינה אישית עלי להודות שהעתונאים לא אוהבים

זאת; הם אוהבים "דם". כאשר אנחנו עובדים מבלי "לשפוך דם", - זה לא מוצא

חן בעיני רבים. אבל מה שאנחנו "הזזנו" במשך שלושת החודשים האחרונים

ברשות השידור, לא "הזיזו" ברשות במשך שנים. עדיין אין תוצאות חיצוניות

לדברים האלה, ואני אפרט אותם במהלך דברי.

מכל מקום יצרנו בסיס לשינוי מהותי ברשות השידור,

דבר שלא נעשה במשך שנים. ברצוני לציין באזניכם, בראשי-פרקים, מקצת

מהדברים-. הסכם השכר עומד להחתם. לא פעם עמדנו אין-אונים בפניכם בכל
מה שקשור לשאלה
מדוע אין הבנה בין ההנהלה ובין העובדים? המנכ"ל מנהל

עתה משא-ומתן בעניין חזה ואני תקווה שבקרוב מאד נחתום על הסכם העבודה

גם על דעת העובדים וגם על דעת הוועדים בקשר פתרון השכר שנשחק בצורה

נוראית בשנים האחרונות, זאת גם על דעת האוצר. אם העניין הזה לא היה

נעשה על דעת האוצר כי אז היינו יכולים לסיים את הטיפול בו כבר לפני

מספר חודשים, אבל חשבנו שיהיה נכון לתאם את הנושא עם האוצר. היינו

צריכים למצוא גם פתרון לעובדים וגם להוציא אותם מהתיסכול הנוראי שבו הם

היו נתונים מאז השביתה האחרונה.



כיום אנחנו נמצאים במצב של פריצת-דרך גדולה מאד

בתחום ההצטיידות והבינוי. אני מקווה שתוך תצי שנה רשות השידור תראה

אחרת. אי-אפשר לעבוד יותר עם הציוד המיושן שאתו אנחנו עובדים. מכל

מקום הפריצה נעשתה, היסוד הונח, ויש סיכוי לפתור את הבעיה בזמן הקרוב

ביותר.

עשינו פריצת-דרך עצומה בתחום התכניות המקוריות,

דרמות מקוריות, קואופרודוקציות -
היו"ר מ. בר-זהר
אני מבין שאתם שותפים בסרט - - -
א. מקל
האמת ניתנת להאמר והיא שלא השתתפנו בו, בניגוד

למה שהיה כתוב בעתון "הארץ". כאמור, לא

השתתפנו בו ולו באגורה אחת, אם כי אני סבור שהסרט טוב.
א. הראל
כאשר הייתי חבר בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת

הוועדה הזאת המליצה בפני רשות השידור להקים

עמותה מיוחדת לתזמורת כדי להוציא אותה מתוך מסגרת רשות השידור. בוועד

המנהל, בישיבה האחרונה, אישרנו את המסקנות האלה וביצענו אותן במלואן

בהבדל אחד לעומת מה שהיה קיים קודם לכן: על דעת העובדים, בהסכמתם

ובחתימתם. אף אחד מהם לא ל-יפגע מהשינוי, ולהזמורת תינתן פריצת-דדך

גדולה לההפך להיות תזמורת חשובה במדינת-ישראל.
היו"ר מ. בר-זהר
תודה. רשות הדיבור למר מקל.
א. מקל
אני אומר מספר דברים הקשורים לתכנית העבודה

ולאחר מכן מנהל הטלוויזיה ומנהל-- הרדיו ירחיבו

וישלימו אותם.
במושג
תכנית עבודה, כלולים מספר מרכיבים; גם

הצד הארגוני או הפיננסי וגם הצד התוכני. אני אתייחס לשני ההיבטים האלה

בקיצור.

מבחינת המטרות שלנו בטלוויזיה יש לנו בעיה חמורה
שנקראת בפינו
"סד השעות". רוב האנשים לא חושבים על זה אבל אנחנו

משדרים בעברית לציבור המבוגרים בארץ לא יותר מחמש שעות ביום, לפעמים

אפילו פחות, תלוי באיזו שעה אנחנו מסיימים את השידורים. זאת אומרת

משעה שמונה בערב עד שעה שתים-עשרה וחצי - אחת. חמש שעות ליום

לטלוויזיה ממלכתית זה דבר שאין כמוהו באף מדינה אחרת בעולם. במלים

פשוטות מדובר על פיגור בלתי-נסבל.

אנחנו פועלים בכל מיני כיוונים כדי לנסות לפרוץ

את "סד השעות" כדי שנוכל לתת את השירות הנכון לציבור. ברור שבמיגבלות

שבפניהן אנחנו עומדים אי-אפשר לספק את כל הטעמים ואת כל הצרכים של כל

סוגי האוכלוסיה כפי שמחייב אותו חוק רשות השידור, ותמיד ייפגע ציבור

כזה או אחר או נושא כזה או אחר.

לושב-ראש הרשות הזכיר את הציוד שאנחנו עוסקים

בהתחדשותו. אנחנו, כידוע היטב לכולכם, סובלים מפיגור גם בנושא הזה.

מספיק לומר שאנחנו כמעט היחידים בעולם שעדיין מצלמים בפילם במקום לצלם

בווידאו, וכתוצאה מזה כאשר צוות שלנו נוסע לחוץ-לארץ לסקר איזשהו ארוע,

הוא יכול לצלם אותו, אבל לא לשדר אותו עד שהוא חוזר לארץ כיוון שבשום

מקום בעולם אי-אפשר לפתח היום במהירות פילם. הסיבה לעניין הזה קשורה

לבעיות שיש עם ועדי העובדים שכבר קיימות לא פחות משתים-עשרה שנה, ואשר

אני נחוש החלטה לפרוץ אותן. אני נמצא במשא-ומתן עם העובדים ואני סבור

שגם הם מבינים שהנושא הזה צריך לעבור מן העולם אחת ולתמיד. אני מאמין

שתוך פרק זמן לא ארוך נצליח להתגבר גם על הבעיה הזאת.



אנחנו עוסקים גם בפיתוח הרדיו שם יש מספר - - -
ח. פארס
אינני מבין; מה בדיוק הבעיה עם העובדים?
א. מקל
העובדים מזה הרבה שנים מסרבים להפעיל ציוד

וידיאו עד שהם יקבלו הטבוח שכר מסויימות , כמו-כן

לש להם דרישות בקשו- מי שיפעל את הציוד. ה"פרשה" הזאה התחילה עוד

בתקופתו של המנכ"ל לפיד, לפני עשר שנים, ומאד היא לא נפתרה. אנחנו לא

יכולים להרשות לעצמנו שהמצב הזה ימשך לאורך זמן כיוון שאי--אפשר להשלים

עם פיגור כזה לעומת כל העולם. כתוצאה מהנושא הזה קיים פיגור בעוד הרבה

מערכות.

בעניין הרדיו אנחנו עובדים על שינויים במספר

מגמות חשובות. ; א. איפיון הרשתות. זאת תכנית שהגה מנהל הרדיו אמנון

נדב, בגיבויי. הרעיון מתבטא בכך שלכל אחת מהרשתות יהיה אופי משלה.

תיום התכנית נמצאת כבר בעיצומו של ביצוע ואנחנו רק צריכים להשלים אותו.

רשת א', לדוגמה, היא רשת שעוסקת בתכנים מסויימים, רשת בי היא רשת

אקטואליה וחדשות, רשת ג' מיועדת לצעירים, וקול המוסיקה הי-א רשת בעלת

אופי מסויים משלה. את המגמה הזאת אנחנו מפתחים כדי להגיע לכלל שלמות

בכל מה שקשור לאופי המיוחד של כל ושת ורשת. מנהל הרדיו יוכל להרחיב

את הדברים אם אמנם תרצו לשמוע עליהם כהרחבה.

אנחנו חייבים להגיע למצב כזה שלפחות אחת מהרשתות.

שלנו, במקרה זה רשת בי, תשדר 24 שעות ביממה. אנחנו איננו משדרים 24

שעות ביממה לבד מרשת אחת המיועדת לחוץ-לארץ, דבר שהוא בגדר הבלתי-נסבל,

שגם הוא נובע מהבעיות שיש לנו עם ועדי העובדים. כמובן שגם את הנושא

הזה צריך לפרוץ. שידור של 24 שעות ביממה לאפשר לנו בין היתר לבצע

שידורים ליהודים בארצות-הבריח, בגולה, ליורדים וכגון אלה, שיתאפשרו

בגלל הפרשי השעות. אם אנחנו נשדר בשעות הלילה, השידורים יגיעו אליהם

בדיוק בשעות ההאזנה הטובות ביותר. בנוסף לכך נוכל לשרת יותר טוב את

הציבור בארץ - דבר שהיום איננו מסוגלים לעשותו.

אנחנו עוסקים בפיתוה מאסיבי של הרדיו בערבית

מתוך הכרת הצורך הלאומי בשיפור. יש לנו בעיות של כוח-אדם שהזדקן. רוב

העובדים נקלטו כאשר הם עלו לארץ לפני שלושים או ארבעים שנה, רבים מהם

עומדים על סף יציאה לפנסיה ואנחנו עוסקים עתה בהכשרת כוח-אדם צעיר כדי

שאפשר יהיה לקלוט אותו. בהקשר הזה צריך להוסיף ולומר

שקיימת גם בעיה בקשר למשדרים שלא מגיעים לכל מקום בארץ. אינני יודע אם

כולכם יודעים, אבל במזרח התלכון פועלות לא פחות מ-70 תחנות רדיו בשפה

הערבית שאנחנו צריכים להתמודד אתן.

גם בכל מה שקשור לטלוויזיה בערבית אנחנו עוסקים

בפיתוח משדרים במגמה להיקלט גם בסוריה. אני לא אלאה אתכם בכל הפרטים

אלא רק אציין שמדובר על בעיות שצריך לפתור אותן,ואלה המגמות שאנחנו

נעסוק בהן בשנה הקרובה.

מכאן אני עובר לתכנים. המדיניות שלנו היא אותה

מדיניות הנקוטה גם לגבי הרדיו וגם לגבי הטלוויזיה. אנחנו פועלים על-פי

חוק רשות השידור וחייבים לשקף את מיגוון הדעות ומיגוון הארועים שקורים

בארץ, לספק לציבור את זכותו לדעת מה שקורה, אנחנו דוגלים בממלכתיות

ושמחנו בימים האחרונים לקבל תשובה חיובית מנשיא המדינה לבקשתנו שהוא

יקדיש שיחת רדיו חודשית, קבועה, לציבור. אני שמח לבשר לכם שביום ששי

הקרוב נשיא המדינה ישא לראשונה את דבריו - צעד בכיוון של ממלכתיות.

אנחנו מצדדים ביציאה מירבית לשטח. איננו

מעוניינים לשבת ב"מגדל השן" של השידורים בירושלים או בחל-אביב ולהטיף



לאחרים, אלא לצאת לשטח, וכבר התחלנו לפעול במגמה הזאת. מנהל הרדיו

פיתח קונספציה של יום שידורים מישוב מסויים. ביצענו כבר יום שלם של

שידורים מנהריה וכבר אישרנו ארבעה-חמישה מקומות נוספים שמהם נשדר בקרוב

במקום לשדר מ"מגדל השן" כפי שאני קורא לו, עם כל הכבוד לעצמנו

ולאולפנים שלנו.

גם בטלוויזיה נרבה בתכניות כגון אלה. תכניות

"מוקד" לדוגמה, תצאנה לשטח כמו לקיבוצים או מקומות אחרים "ללבך" נושאים

שיש טעם "ללבנם" בנוכחות הציבור.

אין סיבה שתכנית כמו "בין הכסאות" תמשיך להיות

משודרת תמיד רק מן האולפן. אפשר יהיה לשדר אותה מישוב בפריפריה או

ממקומות שהציבור בהם "צמא" לכך. זה לא "קונץ" לשדר תכנית כזאת מתל-

אביב.

אנחנו מתכוונים לפתור את בעיית הפריסה שממנה

סבלנו בעבר. יותר משנתיים לא היה כתב לטלוויזיה בנגב, דבר שנחשב לכל

הדעות בלתי-נסבל לחלוטין. מינינו כבר אדם לנושא הזה ותוך שבועות

ספורים הוא יכנס לתפקידו. נשפר גם את הפריסה שלנו ברדיו עד כדי כך

שנוכל להגיע לכל ישוב קטן בכל רחבי הארץ.

אנחנו משתדלים להעמיד את המשדרים שלנו לרשות

המטרות החיוביות של הציבור והמדינה. בקרוב, לדוגמה, נשדר ברדיו את יום

העליה והקליטה שיהווה חלק מסדרת תכניות שתרקדשנה לענייני עליה וקליטה.

היום ישודר ברדיו משדר שיעסוק באבטלה. ננסה להפגיש מובטלים עם עובדים

כדי לסייע בסיפוק הצרכים החיוביים, האקטואליים, של החברה ושל המדינה.

נגביר אח שידורי החרבות והאמנות ואנו שוקדים

עכשיו על שידורי פסטיבל ישראל של השנה הבאה לאור הצלחת הרעיון של חיים

יבין שהגה ופיתח את השידורים האלה, ואנחנו כבר עובדים על הנושא יחד עם

מנהלי הפסטיבל - - -
א. הראל
היום יהיה שידור מכפר בלום.
א. מקל
גם ברדיו וגם בטלוויזיה. מדובר על שבוע

שידורים שלם מכפר בלום ועל שיתוף פעולה בין

הרד י ו והטל ו ו י ז י ה.

אנחנו נשתדל לתמוך בהפקות של סרטים ישראלים

מסו י ימים, אולי לא בהכרח הסרט שהוזכר במהלך הישיבה, גם כדל לתמוך בסרט

הישראלי וגם כדי לשפר את רמת הצרכים שיש לנו. כל סרט כזה, אחרי זמן מה

של הקרנה בבתי-הקולנוע, יוקרן בטלוויזיה.
היו"ר מ. בר-זהר
זאת נחשבת גם עסקה מסחרית?

א. מקל; בדרך-כלל מפסידים כסף. בתקופה האחרונה אישרנו

עוד סרט אחד. מכל מקום מדובר על סרטים שאין

עליהם קונטרוורסליות פוליטית אלא סרטים טובים שכל הציבור יאהב אותם.

יש לנו מגמה להתחיל לצלם הצגות תיאטרון - - -
היו"ר מ. בר-זהר
על הנושא הזה "נלחמנו" קשה מאד.
א. מקל
בעצם לא מדובר כל-כך על מגמה כיוון שהעניין הזה

כבר נמצא בעיצומו של ביצוע.

כל הדברים האלה ישתקפו על המסך בשנה הקרובה.



בין התכניות שאנחנו מאשרים עכשיו לביצוע מושם

דגש על תכנים ציוניים, יו-וודיים וכך הלאה שמשרתים את כלל הצ:יבור ובהקשר

הזה ברצוני להביא בפניכם מספר דוגמאות של תכניות שאישרנו לאחרונה. אבל

קודם לכן אני רוצה להוסיף ולומר כי הביצוע יארך מספר חודשים. לאחרונה

אישרנו סרט על אליעזר בן-יהודה במלאת מאה שנה לתחיית השפה העברית,

אישרנו סדרה של שעשועונים בנושא השפה העברית גם על-פי אותה מגמה,

אישרנו להפיק הצגה על-פי שלום-עליכם, אישרנו להפיק משהו של שלושת

השמוליקים ואשר למרבה הצער אחד מהם הלך לאחרונה לעולמו - - -
היו"ר מ. בר-זהר
הכוונה להפיק את הנושא הזה באידיש?
א. מקל
חלק יהיה באידיש.
היו"ר מ. בר-זהר
הנושא הזה יוקרן בטלוויזיה?
א. מקל
כל מה שאני מדבר עליו מיועד להקרנה בטלוויזיה.
ח. יבין
תהיינה כותרות תרגום.
א. מקל
נדאג לכך שכל הציבור יבין. מכל מקום מדובר על

חלק מהמורשת שחבל להפסיד אותה.

אנחנו עובדים על תכנית שמוקדשת לשמונים שנה לתל-

אביב על-פי שירי נתן אלתרמן, נחדש תכניות של ערבי-זמר שחבורת זמר נוסח

גיל אל~דמע או אפי נצר ואחרים ישבו עם קבוצה וישירו משירי הארץ. הנושא

הזה כבר אושר.

יש לנו סדרה חדשה לנוער שעוסקת בסיירות, סדרת

תכניות על מוסיקה קלאסית עבור נוער, ועוד תכניות רבות שאושרו.

קיימת "תנופה" גדולה של הבקות מקוריות ב"ניצוחו"

של חיים יבין ובגיבויי, הכל כבר בביצוע, ועוד הרבה מאד דברים אחרים.

לסיום דברי היה ברצוני לומר שקיימת מגמה, והוועד

המנהל אתמול הינחה אותנו בכיוון הזה, שהשעה בין שמונה לתשע בערב תהיה

שעה של תכניות שתשודרנה לכל המשפחה, כמו שמקובל בכל העולם. הכוונה היא

לכך שכל ערב, משעה שמונה עד תשע, נקרין תכניות קומיות ושעשועונים שמולם

כל המשפחה תוכל לשבת בצוותה. לאחר מכן ישודר "מבט" כמובן.
היו"ר מ. בר-זהר
מה בקשר תכניות הספורט?
א. מקל
תכניות הספורט יכולות להיות משודרות קצת יותר

מאוחר בהמשך הערב. אנחנו מתכוונים לפתור את

הבעיה הזאת.
א. הראל
לא צריך להגזים בתכניות ספורט.
א. מקל
אין לנו שום דבר נגד תכניות ספורט אבל אנחנו

סבורים שבין שמונה לתשע בערב צריך לשדר תכניות

לכל המשפחה כדי שהיא תוכל לשבת יחד מול הטלוויזיה, ספי שנהוג בכל

העולם. אנחנו נקרין בשעה הזאת קומדיות ישראליות עצמיות או זרות

קנויות, שעשועונים, חידונים וכדומה. אישרנו לביצוע ארבעה-חמישה

שעשועונים חדשים בעלי כל מיני תכנים שכבר אפשר יהיה לשדרם בתקופה

הקרובה.
היו"ר מ. בר-זהר
בזמנו הבטחתם לשדר מגזין חודשי מהכנסת.
א. מקל
הנושא בטיפול; יש לנו תכניות קונקרטיות לגביו.

חללם יבין יסביר לכם אותו. רק אתמול קיימנו על

העניין הזה דיון. אנחנו מחזיקים בדעה שאמנם צריך להוציא לפועל תכנית

כזאת, שתעסוק גם במליאה וגם בוועדות. אם, לדוגמה, ועדת החינוך והתרבות

של הכנסת תצא לבני-ברק לבדוק בעיה מסויימת, אין סיבה שכתב טלוויזיה לא

יתלווה אליה ויסקר את הנושא. אנחנו מעוניינים יקרב את נושא

הפרלמנטריזם לציבור הישראלי.
היו"ר מ. בר-זהר
רשות הדיבור למר חיים יבין. אגב, האם יש כתב

לענייני חינוך בטלוויזיה?
ח. יבין
יש כתב לענייני חינוך בטלוויזיה, פרדי גרובר.
היו"ר מ. בר-זהר
מעולם לא ראיתי אותו. נושא החינוך הרי נחשב

חשוב מאד.
ח. יבין
מנכ"ל רשות השידור בעצם סקר את כל מה שהיה בדעתי

למסור לוועדה. אני אמסור לכם רק מספר משפטי-

השלמה.

1. יושב-ראש הרשות דיבר על המגמה שלנו בצורה

מדוייקת והצביע גם על ההישגים ברשות השידור. באופן קונקרטי ההישגים

שלנו בשלושת החודשים האחרונים היו קודם לכן הרחבת זמן השידורים עד שעה

אחת בלילה, עניין שיש לו השלכות רבות. אם לא מקום טוב באמצע כי אז יש

לנו עכשיו מקום לכל אותן תכניות שתמיד, בצדק, ביקרו אותנו שאיננו

נותנים להן מקום, בין אם מדובר על תכניות ספורט ובין אם מדובר על

תכניות אמנות, אף שבלית-ברירה אנחנו חייבים לשדר אותן בחצות הלילה.

מכל מקום ההרחבה הזאת נתנה לנו איזשהו "מרחב-נשימה".

2. הגברת ההפקה המקורית. תשנה רמת ההפקה

הגיעה ל-170% בהשוואה לשנה או לשנתיים הקודמות. בהקשר הזה מדובר גם

על הפקות בידור, גם על הפקות דרמה וגם על הפקות תעודה. אם תהיו

מעוניינים אני אוכל להעביר לכם את הפירוט. חבל על זמנה של הוועדה לכן

אני לא אפרט מה בדיוק אנחנו עושים בשטח הזה.

כמובן שאם נרצה לבצע פריצת-דרך דרמטית יהיה

צורך לתגבר עוד יותר את ההפקה המקורית, וזאת לא נוכל לעשות במסגרת כוח-

האדם ואולי גם התקציב שעומדים לרשותנו ואשר אנחנו מוגבלים בהם.

נצטרך לפתח לצורך כך את השוק החיצוני. נעשו כבר צעדים ראשונים בכיוון

הזה כמו קופרודוקציות עם סרטי קולנוע. בעניין הזה נצטרך פשוט למצוא יש

מאין. נצטרך לחשוב על תעשיית הטלוויזיה בין החברות הפרטיות. אולי

אפילו לשלם בעד כשלונות. אנחנו מהססים בנושא הזת אבל יכול להיות

שנצטרך לקחת סכום כסף רציני ולהחליט שנשים אותו על קרן הצבי כדי לפתח

את העניין הזה.

אנחנו שוקלים באופן מעשי את נושא המגזין על

עבודת הכנסת, לאו דווקה בתוך מזדרונות המשכן אלא גם בחוץ, ואולי גם

מגזין על העולם היהודי. קורים הרבה דברים בקהילות ישראל בתפוצות שאינם

באים מספיק לידי ביטוי על המסך. התחלתי כבר "לגלגל" את העניין הזה ויש

נושאים שהם כבר בתכנון, כך שלא ירתק היום והם יופיעו על המסך.

היו"ר מ. בר-זהר-. תודה. רשות הדיבור למר אמנון נדב.
א. נדב
בהמשך לדברי המנכ"ל ובעיקר בהמשך לביקור שקיימתם

ברדיו, אני לכול לציין כי התכנית "קרמה עור

וגידים" ואף "התחדדה".

r



לעניין רשת האקטואליה אין לי הרבה מה להוסיף על

מה שכבר נאמר. הרשת תטפל בכל נושאי האקטואליה, החל כהצגות בכורה של

תיאטרון בשידור חי ובשידור ישיר ויגיעו לכל פינה בארץ. ביום ששי

האחרון חגגנו את "בר-המצווה" של השידור הישיר של "החלילן מהמלין"

בתיאטרון הקאמרי וההדים על-כך היו חיוביים מאד. התיאטרון לא מגיע

בשלמותו, כפי שהוא יכול היה להגיע באמצעים ויזואליים, אבל הוא מגיע בכל

אופן לכל קצוות הארץ ויוצר גירוי. אנחנו נתחיל עם נושאים כאלה ונגיע

עד שידורים נקודתיים, כמו הדוגמה שכבר הוזכרה במהלך הישיבה הזאת, בעיית

האבטלה שאנחנו נבטא אותה במשדר מיוחד, או עליה וקליטה שלהם נקדיש יום

מי וחד של שידורים.

ה"חידוד" העיקרי יתבצע ברשת א' שמשדרת בעיקר

בשעות הבוקר עד הצהריים ואשר בנויה על אינטראקציה בינה ובין ציבור

המאזינים. זה היתרון של הרדיו. בשלב מסויים של התכנית נפתח אותה

למאזינים והם יוכלו לטלפן אלינו ולהפוך את הנושא לדו-סטרי.

שעות הבוקר עד הצהרים יוקדשו לקהל הפנסיונרים

כאשר נשדד להם מגזינים ל"גיל הזהב", שידורים על ענייני איכות חיים,

בריאות וכל הנושאים שמעניינים פנסיונרים.

משערת הצהרים ואילך נקדיש את השידורים ברשת זאת

לתלמידים, לסטודנטים, לילדים ולנוער.

שעות הלילה יוקדשו לציבורים מוגדרים, בין אם

נקדיש אותם לנושאי דת ומסורת ישראל ובין אם לחקלאים או לכל ציבור אחר

שיש לו "משקל" באוכלוסיה הישראלית והוא דורש שירותי מידע.

רשת ג' משתדלת להתחדש ולתת לנוער מה שהוא מבקש

לשמוע בתחום הפופ, תוך כדי שהיא תשתדל להעביר כל מיני מסרים בצורה

קליטה לאוזניו של הנוער, החל מנושאים כמו מלחמה בתאונות דרכים וכלה

במסרים חינוכיים, וכאן יש להדגיש כי כל אלה יינתנו בצורה קלילה.

בכל מה שקשור לרשת השידורים לחוץ-לארץ אנחנו

נמצאים בעיצומם של דיונים עם ועדת העלית והקליטה רעם ועדה מיוחדת בתוך

הרשרת בקשר השאלה-. על אילו שפות צריך לשים את הדגש? אולי אפילו צריך

ליצור רשת מיוחדת שלא תהיה מפוצלת בין קצת שידורים לחוץ-לארץ וקצת

שידורים בתוך הארץ? מכל מקום הכוונה היא להרחיב את הנושא של ענייני

עליה וקליטה.

ברגע שתהיה רשת שתשדר 24 שעות ביממה יש לנו

כוונה להפעיל את רשת בי כרשת ליצירת קשר הדוק עם היורדים בחרץ-לארץ

בנסיון לסייע להם להיות בקשר עם התרבות הישראלית, עם הצעות עברדה,

ובהקשר הזה יש צורך לציין את ההצעה של משרד העבודה והרווחה לשדר בשעות

הלילה הצעות עבודה - - -
ש. הלפרט
למשרד העבודה והרווחה יש סניף בארצות-הברית.
א. נדב
נכון; אנחנו נמצאים בקשר הדרק אתו וברגע

שיתאפשר - נפעיל את הנושא.

כפי שכבר ציינתי העיקר אצלנו הוא לשמור על קשר

בין הדור הבא והמדינה מתוך כוונה להחזיר אותו לכאן.

קול המוסיקה זאת רשת מאופיינת כאשר אנחנו

משתדלים להרחיב את שידוריה. על-פי חוק רשות השידור אנחנו משתדלים

להרחיב את עניין עידוד היצירה. רק אתמול המנכ"ל היה בארוע של תחרות

האמן הצעיר ששם הוא דכה לשמוע כשרונות צעירים.



אני מנצל את ההדדמנרת שנציג משרד האוצר כאן כדי

להעלות את נושא המשדרים ברדיו. הרדיד הגיע לשלב כזה שמבחינת התכנים

הכל טוב ויפה, אלא שלא מצליחים לשמוע אותם. יש בעיה רצינית מאד בקשר

המשדרים. קיימת, כידוע לכם, בעיית תקציב, והועלה רעיון שהנהלת הדשות

תממש את העברת ה-50 מיליון בתקציב לסעיף של המשדרים. הנושא הזה חיוני

וחשוב כיוון שאם כל מה שמניתי עד כה יפה וטוב אבל לא מגיע לאזניהם של

כל המאזינים במדינה - מה הטעם?

נושא אחר שקשור גם הוא לאוצר מתבטא בהחלטה של

שנת 1985 על צמצום כח-אדם ברשות השידור. במציאות של מדינת-ישראל אי-

אפשר לפטר עובדים. עובדה שבמשך ארבע השנים האחרונות לא פוטרו אנשים

אלא רק פדשו. נותרנו עם הרבה עובדים ותיקים שצריכים לצאת לפנסיה

ועשינו נסיונות להקדים את פרישתם, אבל כאשר הרדיו מתחדש ומנסה להעביר

מסרים חדשים - יש בעיה עם האנשים האלה מבלי כל רצון לפגוע בהם. כולנו

מודים שהם כוח עבודה חשוב ויוצר אבל "יבשו" מעיינותיהם ואנחנו צדיכים

להכניס כח-אדם חדש למעדכת. העניין הזה לא "מתיישב" עם אותם וזקנים

ברדיו שעוד לא הצלחנו לממש. אנחנו חייבים לאוצר ארבעים תקנים משנת

1985. אילו היינו יכולים להוציא היום לפנסיה ארבעים איש כי אז לא היתה

לנו בעיה. אבל זה בגדר הבלתי-אפשרי. אי-אפשר לפטר אותם. ואי-אפשר

להוציאם לפנסיה. יחד עם זאת אנחנו מנועים מלקבל כח-אדם חדש החיוני

להתחדשות.
היו"ר מ. בר-זהר
תודה. רוב השאלות שאני מעוניין לשאול מופנות

למר חיים יבין והן בענייני טלוויזיה. 1. מה

בקשר תכניח הבוקר? היה ויכוח בנושא הסמכויות בקשר אליה. אין ספק

שתכנית הבוקר חשובה להרבה אזרחים במדינה. האם אתם מתכננים משהו בעניין

הזה?

2. האם אין מקום, בשעות הבוקר או בשעות אחר-

הצהריים המוקדמות, שעות שאינן תפוסות על-ידי הטלוויזיה הלימודית, לשדר

לציבור שלי גימלאים ועקרות-בית?

3. הפקות. מקובל היום באירופה לקיים הפקות

משותפות של טלוויזיות של מדינות שונות לגבי תכניות שיכולות לעניין מספר

מדינות. בתחומים הללו חלק מהמורשת שלנו קשורה עם ארץ זאת או אחרת

ובהקשר הזה אני מבקש לשאול האם אין אפשרות לקיים הפקות משותפות עם

טלוויזיות זרות?

4. משדרים. יש ערוץ שני ששידוריו אינם מגיעים

לאילת - - -
ח. יבין
יש ערוץ ראשון ששידוריו לא מגיע למקומות

מסויימים בתל-אביב.
היו"ר מ. בר-זהר
האם זה איננו נושא בעל קדימות ראשונה?

אם כן כי אז ועדת החינוך והתרבות של הכנסת תעשה

כל מה שהיא יכולה כדי "ללחוץ" בכיוון הזה. חייבים לתת לכל אזרחי

המדינה אפשרות ליהנות מהשירותים האלה.

5. שאלה של אקטואליה. התפלאתי לשמוע שיום אחד

נאסרה הרפעתם של זיאד אבו-זיאד ואחרים ביומן, ואתמול דווקה ברכתם על

הופעתו של עורך-הדין מאל-בירה, ג'מיל טאריפי, בקשר שיחתו עם ראש-

הממשלה. בהקשר הזה הייתי מבקש לדעת: מהי המדיניות הנקוטה בידכם

בנושא הזה?

א. מקל; קיימת מדיניות ברורה בנושא הזה.
היו"ר מ. בר-זהר
רשות הדיבור לחבר-הכנסת צח הנגבי.
צ. הנגבי
את השאלה שהיה ברצוני לשאול את אמנון נדב אני

אדחה בינתיים, ואני מפנה את השאלה הבאה למר חיים

יבין: האם רשות השידור בכלל והטלוויזיה בפרט נערבים לנושא גל העליה

הצפוי מברית-המועצות ברמה של סיוע הסברתי לציבור איך לקלוט את גל העליה

הזה ואיך לסייע בידו? מה בקשר סיוע אופרטיבי בצורת שידורים ברוסית

שיוכלו להקל על הצלחת הקליטה?
היו"ר מ. בר-זהר
תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת יהודה פרח.
י. פרח
שמחתי לשמוע מכם שקיים שיתוף-פעולה והבנה בצמרת

רשות השידור. אני סבור שזה התנאי הבסיסי

והחיוני לקידום המערכת מכל הבחינות כאשר יש הבנה ביין הגורמים כך שאפשר

לנתב את הדברים בצורה אחרת. בהקשר הזה חשוב להזכיר את עניין הסכם

השכר. שכר העובדים באמת נחשב לתת-רמה, כזה שנשחק במשך כל השנים, וכזה

שנחשב למטה מהנורמה המתקבלת על הדעת של קיום בכבוד, עניין שמוביל

לחיפוש משאבים כספיים הנחוצים לקיום וחיפוש אחרי חלטורות, במקום לאפשר

לעובדים להתמסר למערכת כמו שצריך.

מר מקל דיבר על "סד השעות" בטלוויזיה שמצטמצם

לחמש שעות בעברית למבוגרים. שמחתי לשמוע בהקשר הזה שאתם מתכננים שעת

צפיה בטלוויזיה, בין שמונה לערב, לכל המשפחה. השאלה שאני מבקש לשאול

היא: כיצד אתם מתכוונים לפרוץ את ה"סד" הזה מבחינה מעשית?

איך יסתדר הנושא שכבר נדון אצלנו בוועדה בקשר

הטלוויזיה הלימודית ואתם? מה התחדש בתחום הזה?

הייתי רוצה שהכתב לענייני חינוך, מר גרובר,

"ילווה" את עבודת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יותר. מערכת החינוך

במדינת-ישראל נתשבת חשובה, מרכזית וחיונית ביותר. היא הבסיס הקיומי

שלנו. ראוי שהנושא הזה יסוקר יותר ויותר בטלוויזיה ויובא לידיעת

הציבור. נעשה לעניין הזה עוול במשך שנים. רק היום סקרתי בפני הוועדה

את עניין אפלייתם של ילדים ספרדים בבית-ספר בבני-ברק. הציבור צריך

לדעת דברים כאלה. אני יודע שהיכן שהטלוויזיה "חדרה" לנושאים מסויימים

- היא עשתה עבודה אדירה.

חשוב מאד שענייני חינוך יחשפו על-ידכם ואני אתן

לכם דוגמה להמחשת דברי. באותו הקשר של בית-ספר שהיפלה בין קבלת

תלמידים אשכנזים לספרדים, רק התחיל הפרסום וכבר הגיעו אלי תלונות מהורי

תלמידים במקומות אחדים בארץ על אפליה דומה. לאנשים לא היתה עד אז

כתובת. כאשר דברים מקבלים תהודה - הנושא נראה אחרת. זאת אומרת

שלתקשורת יש ערך עצום בעניינים כאלה וכאשר היא מביאה אותם לציבור היא

תורמת לעניין תרומה גדולה ביותר.

אף מערכת לא יכולה לעשות מה שהרדיו או הטלוויזיה

עושים. יש לכם השפעה על התנהגות הציבור שלנו בנושאי חינוך.
היו"ר מ. בר-זהר
תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת גמליאל.
א. גמליאל
יש תכניות בשפות ערביות-יהודיות ברדיו כמו

ערבית-מרוקאית או ערבית- תימנית. שמעתי שהתכנית

בשפה הערבית-תימנית הופסקה.



בתימן יש קהילה יהודית די גדולה והיא שומעת את

השידורים האלה. לפחות בשבילה מך הראוי היה לא להפסיק את השידורים

האלה, אם לא להגדילם.
היו"ר מ. בר-זהר
תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת פארס.
ח. פארס
אני לא יכול להבין מדוע הרשות עובדת עד עכשיו עם

ציוד ישן? מדוע היא מצלמת בפילם ולא בווידאו?

מדוע לא אישרו לה את התקציב כדי לשפר את הציוד?
היו"ר מ. בר-זהר
הציוד קיים.
נ. כהן
קיימת בנושא הזה בעיית שכר.
ח. פארס
אני מבין שמדובר על סחבת שנמשכת מזה שתים-עשרה

שנה. כמה זמן היא תימשך עוד?
א. מקל
היא לא תימשך יותר. במסגרת התשובות שאני אתן

על השאלות שנשאלו על-ידי תברי הוועדה, אני אסביר

את הנושא.
ח. פארס
אתם צריכים לקבוע לעצמכם שתוך כך-וכך חודשים

תסיימו את הדיונים בנושא הזה. אי-אפשר להמשיך

לעבוד בצורה כזאת הלאה. אם הנושא הזה כבר נמשך שתים-עשרה שנה, הוא הרי

עלול להימשך עוד שתים-עשרה שנה.
א. מקל
לא.
ח. פארס
אם מישהו ינסה להשוות את השידורים ברדיו או

בטלוויזיה בין השידורים בערבית ובין אלה בעברית

יחשוב שהטלוויזיה והרדיו בערבית לא שייכים למדינת-ישראל; הם מנותקים

לגמרי; בבחינת שייכים ואינם שייכים. יש כנראה מדיניות כזאת

שהטלוויזיה והרדיו בערבית קיימים רק בשביל לשדר תעמולה מסויימת. זה

מכל מקום הרושם שמתקבל בקרב הסקטור הערבי. בטלוויזיה או ברדיו בעברית

הכל חופשי; הכל פתוח; יש פרשנות ואפשר לשמוע כל מה שקורה במדינה. אבל

בשפה הערבית הכל מוגבל. אני הייתי רוצה שיהיה מצב כזה שהשידורים

בערבית יהיר כמו אלה בעברית.

אני מצטער לומר לכם שאני לא צופה בטלוויזיה

הישראלית ולא מקשיב לרדיו הישראלי כיוון שאלה לא מושכים אותי, ולא

מדובר רק בי. מי כן מקשיב לרדיו בערבית? מי שאיננו יודע מספיק

עברית - - -
א. הראל
וארצות ערב.
ח. פארס
למה ארצות ערב? בגלל התעמולה. זאת המדיניות של

רשות השידור. מה בקשר האזרחים הערביים? בהקשר

הזה אני מבקש לשאול את השאלה האם אנחנו משדרים בשביל מדינות ערב?

קודם לכל אנחנו צריכים לשדר בשביל כל אזרחי המדינה ורק אחר-כך למדינות

האחרות, כולל מדינות ערב.

צריך להזמין לכאן את האחראים על הנושא שעליו אני

מדבר ולדון אתם עליו. בטלוויזיה הלימודית, לדוגמה, אין כתוביות

בערבית. מדוע? מדוע אתם מתעלמים מ-20% מאוכלוסיית התלמידים של מדינת-

ישראל? האם הטלוויזיה הלימודית קיימת רק בשביל ילדים יהודיים?
א. מקל
הנושא הזה נמצא בתחום אחריותו של שר החינוך

והתרבות.
ח. פארס
ועדה החינוך והתרבות שר הכנסת צריכה לדרוש

להפעיל טלוויזיה לימודית גם בשביל הילדים

הערבים. דיברנו על הנושא הזה כבר לפני שש שנים אבל עד עצם היום הזה

לא נעשה בנושא הזה כלום. תודה.
היו"ר מ. בר-זהר
תודה לך. רשות הדיבור לחבר-הכנסת הלפרט.
ש. תלפרט
אני מבקש להתייחס למה שקרה לפני שבועיים, ביום

חמישי בערב, כאשר שודרה ברדיו תכנית שאמנם אני

לא שמעתי אותה, אבל מסרו לי כי הלא היתה בגדר תכנית אומללה, תכנית

תועבה שלא נשמעה כמוה אצלנו.

אני מבקש לומר לשיבחם של ראשי רשות השידור

שבדרך-כלל הם מקפידים על רמה מוסרית סבירה ואני מתפלא מאד שהם מתחילים

להיגרר אחרי האווירה הזולה של הרחוב.

חז"ל אמרו שפני הדור כפני הכלב. מה פירוש המשפט

הזה? בדרך-כלל מנהיג אמיתי הולך בראש העדה וכל 'הציבור הולך אחריו.

הכלב הולך לפני בעל-הבית, אבל כל כמה צעדים הוא מסתכל אחורנית לאן בעל-

הבלת הולך כדי שלא יחמיץ אותו. חז"ל אומרים שפני הדור, פנל המנהיגים,

יהיו כפני הכלב. לא תהיה להם דעה משלהם. הם ילכו בראש העדה אבל יפזלו

כל הזמן אחורנית כדי לראות לאן הציבור הולך.

אני לא סבור שרשות השידור במדינת-ישראל צריכה

להיגרר אחרי האווירה הזולה של הרחוב. תאמינו לי שזה לא מכובד. יהיה

הרבה יותר מכובד אם תמשיכו לעבוד בדרך שבה עבדתם עד היום.

אני לא יכול לומר שרשות השידור היא בגדר טלית

שכולה תכלת, אבל עד היום, יחסית, היא עבדה בצורה סבירה. אני תקווה שמה

שקרה היה מקרה חד-פעמי ושלא תמשיכו לשדר תכניות כאלה.

שידורים לעולים-. אין ספק שכאשר עולה מגיע לארץ

יש לו משבר גדול. שמעתי פעם מאורי גורדון שהוא עשה מחקר והגיע למסקנה

שכאשר עולה מגיע לארץ הוא צריך לעבור שמונים וכמה אינסטנציות עד שהוא

מצליח להסתדר בדירה ובעבודת, והעניין הזה קשור בעיקר המשבר שנגרם

לעולים. אם הם לא מגיעים לכאן מרוסיה, יש בזה משהו. גם אנחנו אשמים

בכך.

אני הייתי מציע לשלב בשידורים לעולים, בשפתם,

הדרכה איך להסתדר בארץ ואלך לקצר את הביורוקרטיה. צריכה להעשות מעל

גלי האתר פניה לציבור איך לקלוט אותם בצורה טובה ולעזור להם במיוחד

בצעדיהם הראשונים. לדעתי עניין כזה יכול לעזור הרבה מאד לכל עולה

לעבור את המשבר שמחכה לו בארץ וגם היה מונע ירידה או אי-עליה לארץ.
היו"ר מ. בר-זהר
תרדה. בהמשך דבריו של חבר-הכנסת שמואל הלפרט

אבי מבקש לשאול מה קורה בקשר הוראת השפה והתרבות

היהודית בשידורים לברית-המועצות?

רשות הדיבור' לחבר-הכנסת צח הנגבי.
צ. הנגבי
השידורים של 24 שערת ביממה, ושידורים לישראלים

בחוץ לארץ, נראים לי רעיון מצויין אלא שאני חושב

שהם מתעכבים. האם חברי ועדת החינוך והתרבות של הכנסת יוכלו לעזור לכם

להתגבר על המיכשולים בנושא הזה?

בטלוויזיה חלו שיפורים בחודשים האחרונים ובהקשר

דברי אלה הייתי מציין לטובה את השידורים בנושאי-. חיל-האוויר, המכביה,

התכנית "רואים עולם", יציאת התכנית "מוקד" החוצה, ועוד. לכל התכניות

האלה יש הד בציבור.
היו"ר מ. בר-זהר
תודה. רשות הדיבור למר מקל להשבת תשובות על

השאלות שנשאלו על-ידי חברי הוועדה.
א. מקל
אני אשיב על השאלות ונשאלו בצורה טלגרפית ואני

אבקש ממנהל הטלוויזיה ו ממנהל הרדיו להשלים את

דברי.

יושב-ראש הוועדה, חבר-הכנסת מיכאל בר-זהר, שאל

שאלה בקשר תכניות הבוקר אשר בקשר אליה היה ברצוני לומר כי חלה בנושא

הזה התקדמות. לאחרונה מיניתי ועדה לעניין הזה בהרכבם של: חילם יבין

וגב' יוהנה פרנר מהטלוויזיה החינוכית, והיא כבר הגישה לי המלצות.

אנחנו הוזמנו למחרתיים לשר החינוך והתרבות שמגלה עניין פעיל בבעיה

הזאת, ואני מאמין שאנחנו מתקרבים לאיזושהי החלטה בעניין תכניות הבוקר.
היו"ר מ. בר-זהר
יש לכם לוח זמנים?
א. מקל
עדיין לא. רק השבוע מר חיים יבין הגיש לי את

מסקנות הוועדה ואנחנו צריכים להיות ביום ששי,

כאמור, אצל שר החינוך והתרבות בקשר אליהן. אחרי שנסכם את כל הפרטים

נקבל החלשה מבצעית.
היו"ר מ. בר-זהר
כמה זמן יארך מההחלטה עד הביצוע?
א. מקל
הנושא הזה קשור למספר נושאים נוספים כמו יחסינו

עם הטלוויזיה החינוכית ושעות שידור, עניינים

שקצת חורגים מנושא הבוקר גרידא. יחד עם זאת אני מאמין שתוך מספר

חודשים נוכל לבצע את התכניות. יש לנו המלצות בנושא הזה ומר חלים יבין

לוכל להרחיב את הדיבור על העניין הזה.
תכניות לגימלאים ולעקרות הבית בשעות הפנויות
כפי שכבר אמרנו לכם במהלך הישיבה, אין לנו שעות פנויות בטלוויזיה אבל

אנחנו מנסים "לפרוץ" את "סד השעות".
נ. כהל
יש שעות פנויות אלא שהן תפוסות על-ידי מישהו

אחר.
א. מקל
כאשר "נפרוץ" את "סד השעות" נוכל כמובן לתת

תכניות לכל הסקטורים החשובים האלה. כיום הנושא

הזה מתבצע בעיקר ברדיו ששם יש מאז ומתמיד תכנית לעקרת הבית ולגלמלאים.
שיתוף-פעולה עם מדינות אחרות
אנחנו כבר עושים

זאת ונבצע את הנושא הזה בצורה יותר חזקה בעתיד. יש לנו הסכמים

ספציפיים. לאחרונה, לדוגמה, חתמתי על הסכם עם הונגריה בקשר

קואופרודוקציה משותפת עם הטלוויזיה ההונגרית, יחד עם זאת צריך להזכיר



שיש נושאים כאלה שפועלים באופן שוטף כמו הציעה מסויימת מהגרמנים ועוד

הצ;עות שמר יבין יוכל להרחיב את הדיבור עליהן אם תהיו מעוניינים לשמוע

את הפרטים.

בעניין הערוץ השני והמשדרים אני יכיל לומר

שהנושא כבר נדון בהרחבה בוועדה הזאת ויש לגביו התפתחויות די משמעותיות.

הוועד המנהל של רשות השידור הקים לאחרונה ועדת-משנה שאמורה להגיש את

המלצותיה בימים הקרובים, כאשר המשדרים הם רק חלק מאותו מיכלול של

נושאים.

לשאלה מדוע המשדרים אינם מגיעים עד אילת אני-

יכול להשיב כי הנושא הדה יפתר בהקרם. אני מכל מקום מאמין שאנחנו

מתקרבים לכלל פתרונו.

בקשר המדיניות לגבי הופעתם של אנשים מיהודה,

שומרון וחבל עזה ברשות השידור, הייתי מבקש לציין כי המדיניות ברורה מאד

והיא, כמובן, על-פי החלטות הוועד המנהל. מותר לראייין אנשים בולטים,

באישור שינתן מראש ממנכ"ל רשות השידור, בתנאי שלא יהיו בדבריהם הסתה או

תעמולה נגד מדינת-ישראל.

אתמול קיימנו דיון ממצה בנושא הזה בהשתתפות חיים

יבין, המרכזת בפועל של החדשות והכתב ויקטור נחמיאס, והבהרנו בצורה חד-

משמעית פעם נוספת את ההוראות.

חבר-הכנסת צח הנגבי שאל שאלה בקשר השידורים

הקשורים לגלי העליה מברית-המועצות ואשר בקשר אליהם אני מבקש להשיב

ששלשום התקיים על הנושא הזה דיון ממצה בוועדת העליה והקליטה של הכנסת

בה דיברנו-על העניין הזה בהרחבה. בעיקרון אנחנו ערוכים לדברים האלה

ועכשיו מבצעים רוויזיה בנושא השידורים לעולים ושידורים בשפות זרות, כדי

להתאימם לרוח הזמן. אנחנו עושים את כל הדברים האלה יחד עם ועדה של

המליאה בראשותו של מר עוזי נרקיס, כאשר המטרה העיקרית היא להיות

אקטואליים. אם, לדוגמה, יש היום סיכוי לעליה מברית-המועצות כיי אז

אנחנו מגבירים את השידורים לשם. אם יהיה סיכוי לעליה מהונגריה, נגבלר

את שידורינו לכיוון ההוא. לעומת זאת אם יש מקום שלמרבה הצער כבר אין

בו פוטנציאל של עליה, לשם אפשר יהיה להפחית את השידורים.

חבר-הכנסת פרח העיר הערה בקשר השכר אשר בהקשר

אליה הייתי מבקש להגיב כי קיימת הסכמה, וגם ראש הרשות הזכיר בתהילת

הישיבה, שקיימת שחיקה רצינית בשכרם של עוברי רשות השידור. אנחנו

פועלים לתיקון המצב.
י. פרח
אתם פועלים או שכבר תיקנתם את השכר?
א. מקל
קיימת בנושא הזה בעיה ספציפית. עם העובדים

העתונאים ברשות השידור לא נחתם הסכם שכר מאז שנת

1987 ועל הנושא הזה התקיימה שביתה של 50 יום באותה שנה. עכשיו אנחנו

עומדים על סף תחימת הסכמי השכר ואני מתאר לעצמי שהעניין הזה יקרה תוך

שבוע-שבועיים מקסימום, רטרואקטיבית לשנת 1987/8.

במסגרת הסכמי השכר יהיו שיפורי שכר מסויימים,

כאשר הכל מתבצע בתיאום עם הממונה על השכר מטעם האוצר. על-פי החוק

אנחנו כפופים למשרד האוצר ואיננו יכולים לפעול בצורה "פרועה". מכל

מקום מגמתנו היא לשפר את השכר ואנחנו אמנם נשפר אותו, כפי שאמרתי

בתיאום עם האוצר.
י. פרח
מה בקשר ה-50 מיליון?
א. מקל
יש לנו רעיון לרכוש בסכום הזה את המשדרים או חלק

מהם. המשדרים הם רכוש משרד התקשורת; בזק.

אני לא אלאה אתכם ולא אכנס לכל הפרטים בנושא הזה אלא רק אדגיש שהעניין

הזה יוצר עבורנו בעיות כיוון שאיננו יכולים לפתח את המשדרים או לעשות

אתם מה שאנחנו חושבים שמתחייב מהשידור. ההצעה שלנו היא לרכוש ב-50

המיליון חלק מהמשדרים האלה ואנחנו עוברים עליה - - -
י. פרח
זה יפתור גם את בעיית הצילום?
א. מקל
לא. שם לש בעיה של התנגדות מצד ועדי העובדים

שאנחנו נפתור אותה, אבל לא בעזרת ה-50 מיליון.
י. פרח
למה ועדי העובדים מתנגדים?
א. מקל
הם דורשים הטבות שכר מאסיוויות כתמורה להכנסת

הציוד החדש, ובנוסף לכך קיימות מחלוקות לגבי מי

שיפעיל את הציוד; אנשים מוועד איקס או מוועד וויי? אני נכנסתי לעובי

הקורה, במרץ, לפני חודשיים, אבל בעיה שנמשכת מזה שתים-עשרה שנה לא קל

לפתור תוך חודשיים, אם כי אני בטוח שהבעיה הזאת אמנם תיפטר במהלך

התקופה הקרובה.
ש. הלפרט
לא שומעים על הנושא הזה לא ברדיו ולא בטלוויזיה.
א. מקל
אנחנו דואגים שלא תשמעו על-כך. אנחנו מקיימים

משא-ומתן רצוף ונוקב עם ועד העובדים ואני חושב

שגם הם מאמינים שהגיע רגע האמת ופשוט אי-אפשר להמשיך לעבוד בצורה כזאת.

אנחנו נדאג לפצות אותם, כפי שהעניין נהוג בכל העולם, בצורה מסויימת.

לעניין תכתב לענייני חינוך, מר גרובר, אני כבר

מבקש ממר חיים יבין לנזוף בו ולהבהיר לו שתפקידו מחייב אותו "לכסות"

באופן שוטף גם את עבודתה של ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

חבר-הכנסת גמליאל התייחס בדבריו לערבית-תימנית

אשר בהקשר אליה היה ברצוני לציין כי אנחנו מבצעים בנושא הזה רוויזיה.

אנחנו משדרים כיום ב-18 שפות, הכל על-חשבון רשות השידור כיוון שהסוכנות

היהודית הפסיקה מזמן לתמוך בנושא הזה. יחד עם זאת אפשר לבדוק את

העניין שחבר-הכנסת גמליאל העלה באופן ספציפי. השידורים הם פונקציה של

מספר השומעים ואני מבין שבתימן יש כאלף יהודים - - -
א. גמליאל
חמשת אלפים.
א. מקל
אנחנו נבדוק את הנושא ונתייחס למספר המאזינים.

חבר-הכנסת פארס העלה בעיה מסויימת אשר בקשר אליה

הסברתי את העניין שקשור בציוד. אשר לבקשה להזמין לכאן את מנהלי

הטלוויזיה והרדיו בערבית - נשמח לעשות זאת.
היו"ר מ. בר-זהר
נעשה זאת; הנושא יעלה על סדר-יומה של הוועדה.
א. מקל
נצטרך לקיים דיון מעמיק בנושא הזה.

חבר-הכנסת פארס התייחס לשידורים בערבית והדגיש

כי הם בגדר תעמולה. עלי לציין בהקשר הזה כי אין לנו מדיניות כזאת.

ההוראות לטלוויזיה ולרדיו בערבית הם בדיוק כמו אלה שניתנות לטלוויזיה



ולרדיו בעברית. יש לנו פורום לענייני חדשות שנחשב הפורום הבכיר,

שמתכנס אחת לשבוע, ושם יושבים שווי-ערך, כולם, ומקבלים בדיוק את אותן

ההנחיות ואת אותן ההוראות מה לשדר ומה לא לשדר.
היו"ר מ. בר-זהר
חבר-הכנסת פארס היה רוצה שתיתנו הוראות שונות.
א. מקל
אני מדגיש כי איננו נותנים שום הוראות בכיוון

של שידורי-תעמולה.
ח. פארס
האם עלי להבין מכך כי השדרים בעצמם עוצרים - - -

א. מקל-. לא. אתמול, לדוגמה, עורך-דין ג 'אמיל טאריפי

מרמאללה עשה מסיבת עתונאים והכריז כי הוא נפגש

עם ראש-הממשלה, מר יצחק שמיר. הראיון הזה שודר ב"מבט", ומי שצפה

בחדשות בטלוויזיה בערבית יכול היה לראות בדיוק את אותו ראיון ששודר גם

שם, בהרחבה. אילו היתה מגמה להסתיר משהו לא היינו מאשרים לשדר את

הכתבה הזאת אבל עובדה שהיא שודרה אמש.
ח. פארס
אתה מדבר על מקרה כדיר.
א. מקל
השידורים שלנו בערבית משרתים היטב גם את ציבור

האזרחים הערבי במדינת-ישראל ואני מבקש להוסיף

בהזדמנות הזאת כל שידורינו בעברית מיועדים לכלל אזרחי המדינה, כולל

האזרחים הערביים, שרבים מביניהם בקיאים בשפה העברית. אנחנו יוצאים

מכלל הנחה ששידורי הרדיו בעברית משרתים את כל האזרחים, כולל הציבור

הערבי.
ח. פארס
. אני מבקש להביא לידיעתך כי האוכלוסיה הערבית

צופה בטלוויזיה הירדנית, הסורית, המצרית - - -
א. מקל
גם הרבה מהאוכלוסיה היהודית עושה כן.

מכל מקום, כפי שכבר הבהרתי, כאשר אנחנו משדרים

שידורים בעברית אנחנו משדרים אותם לכל האזרחים, כולל האזרחים הערבים

במדינת-ישראל, פלוס השידורים המאסיווים שקיימים בשפה הערבית.

בקשר הטלוויזיה הלימודית - כפי שכבר ציינתי

במהלך הישיבה, אנחנו "חפים מפשע".
צ. הנגבי
פעם היתה תכנית "קמל וסוסו" - -
ח. פארס
. אלה היו שיעורים בערבית לאוכלוסיה היהודית.
א. מקל
חבר-הכנסת הלפרט התייחס בדבריו לתכנית מסויימת

ברדיו אשר לגביה היה ברצוני לומר שאנחנו מתנגדים

לפורנוגרפיה ולא ניגרר אחרי מגמות שליליות. לאחרונה, לדוגמה, פסלתי

תשדיר שירות בטלוויזיה רק בגלל שהוא לא היה על-פי כללי המוסר ונגד את

הטעם הטוב. בעקבות המקרה הזה ניתנה הנחיה שכל תשדירי השירות יהיו

"נקיים" מדברים כגון אלה.

גם ברדיו אנחנו מקפידים מאד על הכללים האלה יחד

עם זאת אני חייב לומר כי לפעמים אנחנו נכשלים. במוצאי-שבת, לדוגמה,

שודר קטע שלא אהבתי, עם סקסולוגית שהשמיעה דברים שלא עלו בקנה אחד עם

הטעם הטוב. אני מדגיש ואומר שאנחנו לא ניגרר ולא נרשה חריגות בעניינים

כאלה.
שידורים לערלים
מר אמנון נדב ירחיב את הדיבור

על הנושא הזה, יחד עם זאת היה ברצוני לציין שקיימים דברים שתם בגדר

הדרכה לעולים.

שידורים לברית-המועצות; שפה ותרבות עברית-.

מר אמנון נדב ירחיב את הדברים גם בביוון הזה, יחד עם זאת אני חוזר על

מה שכבר אמרתי במהלך הישיבה, כי הנושא הזה נדון בהרחבה בוועדת העליה

והקליטה של הכנסת ואנחנו מתואמים בקשר אליו עם כל הגורמים הציבוריים.

"רתמנו" עצמנו מרצון למאמץ היהודי הכללי להעלות יהודים מברית-המועצות

לישראל. תודה.
היו"ר מ. בר-זהר
. תודה לך. רשות הדיבור למר חיים יבין.
ח. יבין
שידורי הבוקר: המנכ"ל קיבל את המסמך שהגשתי לו

בנושא הזה רק אתמול אבל נפלה בקשר אליו טעות.

לא מדובר על מסקנות ועדה כיוון שגב' ברנר נמצאת בחוץ-לארץ, כך שנייר

העבודה הזה הוא בעצם מסמך שאני הכנתי.

באופן כללי אני יכול לומר שהסיכוי היום לקיים

שידורי בוקר נראה לי יותר סוב מאשר הוא נראה לי בעבר. המתכונת של

השידורים האלה תהיה פחות או יותר אותה מתכונת של שידורי הבוקר

שמתקיימים באנגליה ובארצות-הברית שבה נשדר חדשות, אבל היא תהיה ברוח

בוקר "רעננה" עם מנחים שקצת מתבדחים, "שיחות כורסא" כולל גננות וכולל

תכנית לעקרות הבית.

הנושא הזה, כמו כל נושא אחר ברשות השידור, תלוי

בהסכמים עם- העובדים, והסכמים עם העובדים פירושם-. שכר. שכר ~ פירושו

משרד האוצר. בהקשר הזה אני מבקש להוסיף ולומר שהרבה מאד נושאים שאנחנו

היינו מעוניינים לקדם - תקועים הרבה שנים.
היו"ר מ. בר-זהר
אתם לא יכולים לבוא לאוצר עם הצעת "כיסוי"

לתקציב?
א. מקל
משרד האוצר חושש מכך שהעלאת שכר ברשות השידור

"תדליק" את כל המשק. יש, אגב, הצעת חוק פרטית

של חבר-הכנסת דוד ליבאי, לנתק את רשות השידור מהאוצר. אנחנו תומכים

בהצעתו ונשמח אם כל חברי הכנסת יתמכו בהצעה הזאת.
ח. יבין
יש במדינה הרבה גופים שטוענים ליהודיות ולגבי

חלק מהם - היחודיות הוכרה. לא כן לגבי רשות

השידור.

רשות השידור, בעיקר הטלוויזיה, אבל גם הרדיו,

אינה יכולה להתנהל על-פי איזשהו קודקס של עובדי מדינה. עד היום אנחנו

קשורים ב"טבורנו" לתקשי"ר. עד היום אנחנו קשורים להסכמים למיניהם שעל-

פיהם אי-אפשר להפעיל את הטלוויזיה. בטלוויזיה עובדים במאים, מפיקים

וטכנאים שעובדים בלילות ועוד ועוד.

אם תסתכלו על השידורים שאנחנו מקיימים עכשיו

מכפר בלום, נושא חיוני מבחינה לאומיה, תבינו שאנחנו עושים מאמץ אדלר.

העברנו את פסטיבל המחולות מכרמיאל גם כן במאמץ גדול מאד, הכל מתוך

מרדעות לצרכים הלאומיים. יחד עם זאת העובדים שלנו צריכים להתפרנס

מהשעות הנוספות כיוון ששכרם נשחק לגמרי והתוצאה מכך היא שהם צריכים

לפצות את עצמם בשעות נרספרת על-גבי שעות נוספות, עניין שיש בו עיוות

ש"צועק לשמים" ואשר יש בר גם פגיעה באנשים. הם לא נפגשים ימים שלמים

עם משפחותיהם.



צריך לחשוב על קדימות לאומית כדי לפתור את הנושא

הזה. אני יודע שנעשים מאמצים אדירים כדי לפתור את הבעיה אבל אני גם

יודע שאם לא תהיה מחשבה יצירתית מצד כל הגורמים, לא. נוכל להמשיך לעבוד

בצורה כזאת. דברי אלה כוללים גם את כל מה שקשור בציוד הישן. אי-אפשר

להמשיך לצלם כמו מדינה מפגרת. אילו דבר כזה היה קורה במישור הבטחוני

כי אז הייתם מקימים עשר ועדות חקירה. איך אפשר לצלם היום עם מצלמת סרט

חדשות? הרי זה "צועק לשמים". אגב הנושא הזת פוגע גם בנבתרי הציבור

כיווך שאם ראש הממשלה, לדוגמה, צריך להגיע מחוץ-לארץ, אנחנו מפעילים

מערכת אדירה כדי לסקר את דבריו ב"מבט לחדשות", שלא לדבר על איכות

התמונה הפגומה.

אם מישהו מוזמן לאולפן ומצלמים אותו במצלמת

וידאו הוא נראה כמו נציג ציבור. אבל אם מצלמים אותו בשטח עם מצלמת

פילם מיושנת הוא בהחלט יראה לא טוב.

י. פרח-. איך אפשר לעבור בשתיקה על עניין כזה?
ח. יבין
זאת בעיה. אני מבין את תששו של האוצר מהיגררות

המשק להביעות שכר, יחד עם זאת אני מבין שצריך

לפתור אחת ולתמיד את הבעיה הזאת.

א. מקל-. . כאשר הייתי בטוגו עם ראש-הממשלה התביישתי

שהאיש שלנו בא עם מצלמת סרט ענקית בעוד שהאיש

מטוגו בא עם מצלמה קלילה שגם ביצועיה היו מצויינים.
ח. יבין
. אם, לדוגמה, תתקיים מחר פגישה במצרים בין ראש

הממשלה ובין הנשיא מובארק, אני לא אוכל לשדר את

החומר שאני אצלם במצרים באמצעות הלוויין כיוון שאני מצלם בפילם, ואני

אצטרך לבקש את החומר מהמצרים.

היו "ר מ. בר-זהר-. כבר בכנסת העשירית קיימנו ויכוח על הנושא הזה.

מתברר שהוא "תקוע" במשך שנים.
ח. יבין
צריכה להיות בנושא הזה נתינת כתף קריאטיבית,

יוצרת, גם מצד האוצר. כי אם יגידו לנו: עד שלא

תתייעלו - לא יזוז שום דבר.
י. פרח
אולי ועדת החינוך והתרבות צריכה להתערב בעניין

הזה?
היו"ר מ. בר-זהר
בהחלט.
א. מקל
יהיה טוב אם תפעילו לחץ על ההסתדרות כיוון

שהוועדים פועלים על-פי הוראות ההסתדרות.
ח. יביו
אנחנו עושים קואופרודוקציות משותפות עם מדינות

אחרות אם כי לא במידה מספקת. עשינו מבצע משותף

עם ה-בי.בי.סי., וגם עם הטלוויזיה הגרמנית שאתה היה לנו קשה בגלל

הבדלי שפה. קיימת בנושא הזה בעיה גם בגלל שהתקציבים של הארצות האחרות

גדולים פי עשרה מאלה שלנו. בכל זאת אנחנו עובדים על הנושא הזה.
א. מקל
בתחום החינוך עשינו יחד עם ה-בי.בי.סי. סדרה בת

ארבע תכניות, שתוקרן בקרוב.
ח. יבין
קיימת עוד בעיה שהייתי מכנה אותה בעיה כמעט

לאומית. לא רק שאת הערוץ השני לא קולטים בכל

רחבי הארץ אלא שגם את הערוץ הראשון לא קולטים במקומות רבים. תארו לכם

שבדימונה לא קולטים את הטלוויזיה הישראלית. איזה שעשועים כבר יש

לתושבי רימונה מלבד הטלוויזיה?

המשדרים של מצרים נכנסים למשדרים שלנו - עניין

ש"צועק לשמים". מוכרחים לעשות משהו דחוף גם בעניין הזה.

י. פרח; מה בקשר מערכת היחסים עם הטלוויזיה הלימודית?
ח. יבין
מערכת היחסים משתפרת. הרעיון של שידורי הבוקר

הוא "קצה החוט" לבסיס של שיתוף-פעולה יותר פורה

עם הטלוויזיה הלימודית. אם נצליח להעביר את העניין הזה כי אז תיסלל

הדרך לשיתוף-פעולה בינינו.

בקשר לכתב לענייני חינוך, פרדי גרובר, אני מבקש

לומר שמאשימים אותו על לא עוול בכפו. בדרך-כלל ענייניה של ועדת החינוך

והתרבות "מכוסים" בכנסת על-ידי הכתב של הכנסת, לאו דווקה הכתב לענייני

חינוך. יחד עם זאת אני אטפל בנושא הזה אישית.
א. מקל
יהיה בבחינת רעיון טוב לבקש מכתבי התחומים

"לכסות" גם את ועדות הכנסת.
היו"ר מ. בר-זהר
אלימלך רם "מכסה" אותנו פורמאלית, כפי שהוא

"מכסה" את שאר הוועדות, וכאשר יש אצלנו דברים

מעניינים הוא בהחלט דואג להביאם בפני הציבור, כפי שהוא עשה אתמול בערב.

אבל הוועדה הזאת מקיימת סיורים וגם עוסקת בהרבה נושאים שלגביהם היא

רוצה להפנות את תשומת ליבו של מר גרובר, אבל מעולם היא לא קיבלה תגובה

אפילו לגבי קליטת ההודעה.
א. מקל
ברדיו הנושא הזה עובד טוב.
היו"ר מ. בר-זהר
רשות הדיבור למר אמנון נדב.

א. נדב-. ברצוני לומר לחבר-הכנסת גמליאל שהונחה על שולחני

בקשה בקשר ערבית-תימנית ואם אנחנו נוכל - כמובן

שנעזור בכל מה שקשור אליה.

לחבר-הכנסת הלפרט היה ברצוני לומר כי תכנית

הרדיו שהוא דיבר עליה היתה, בהחלט, תכנית חד-פעמית. יחד עם זאת

השימוש במלה; פורנו, לא יכול להיות כל-כך בגדר דבר תועבה ברדיו כיוון

שבאופן טבעי אי-אפשר להראות במלים מה שאפשר להציג בתמונות. נכון

שהכוונה היא בדיוק כמו לגבי הרבה נושאים, לנסות ולזעזע, ותתפלא לשמוע

שהיוזמה לכך יצאה דווקה מתחת ידיהם של הטוענים נגד הפורנו בארץ.

כדי שתהיו רגועים אני מדגיש שוב שהתכנית הזאת

היתה חד-פעמית, יחד עם זאת עלי לציין שאי-אפשר להתמודד עם נושא מסויים

במלים של "בית-מרקחת". הכתבים שמרו על לשון נקיה שבנקיה אבל האנשים

שהשתתפו בתכנית לא יכלו לעשות כן כיוון שהם תארו מה שהעינים רואות ורצו

לזעזע את קהל השומעים. התגובה היתה צריכה להיות בשיטת הראי; לא לנפץ

את הראי אלא לנסות לזעזע, כדי שתינקטנה פעולות מתאימות באותו נושא.

הרי מדובר על דברים לא חוקיים כגון: סרטי פורנו בבתי-קולנוע בפרהסיה,

תחנות פירטיות שמשדרות סרטים כחולים וחנויות מין וסקס. זאת בעיה קיימת

שהרדיו הביא אותה לא במלים של הכתבים שלו אלא מפי אנשים בשטח.



אני מצטער שהיה ציבור שנפגע מהכתבה הזאת-, לא

זאת הייתה הכוונה. בכל אופן כדבר חד-פעמי - - -
א. הראל
הציבור שהיה אמור להיפגע מהתכנית - לא שמע אותה.
א. נדב
בדיון הזה השתתפו רבנים, ביניהם גם חבר מליאת

רשות השלדור בתור מגיב על הנושא וזאת היתה

הכוונה, אבל חבל שהיפנו את ה"חץ" אך ורק לנושא הזה כי ברשות השידור

מודעים לעניין הפגיעה בציבור.

אני חוזר על מה שכבר אמרתי שאין כל כוונה לחזור

על שידור כזה.

אנא, ראו את גודל הבעיה שפשטה בציבור בישראל

ותנסו, בעקבות השידור, להילתם במניעתה. מה שאנחנו עשינו היה רק "ציור"

מצב קיים.
ש. הלפרט
אני מקבל בסיפוק את ההבהרה שהיה מדובר על שידור

חד-פעמי.
א. נדב
אני עובר לעניין אתר שהועלה במהלך הישיבה ואומר

שהרדיו בעברית עושה מאמצים לשלב נציגים של

הציבור הערבי בשידוריו. יש לנו כתב בטייבה, יש לנו כתב בנצרח ויש לנו

כתב בבאר-שבע. אולי זה לא הרבה אבל קיים איזשהו יצוג לנושא הזה.

אנחנו גם יוצאים מתוך הכהה שתלק גדולי של הציבור הערבי שחי במדינת-ישראל

מדבר עברית.

לעניין העליה מרוסיה. מאחר והעליה הזאת תהיה

העליה העיקרית אלינו, אנחנו מפנים אליה את שידורינו. הרדיו נחשב גמיש

ומטפל טיפול נקודתי כאשר קיימת בעיה אקוטית. בנושא של שידורים לברית-

המועצות עלי להדגיש כי בהחלט קילמת הדרכה כדי שהעולים ידעו איך להתגבר

על בעיות ביורוקרטיות. אם תהיה עליה מארגנטינה - נעשה אותו דבר בשפה

הספרדית.

כפי שכבר ציינתי, הרדיו נתשב להרבה יותר גמיש

בעניינים האלה ואם מגיעות אלינו פניות - אנחנו מגיבים בהתאם. אנחנו

"פתוחים" לכל הצעה.
היו"ר מ. בר-זהר
תודה. רשות הדיבור ליושב-ראש רשות השידור.
א. הראל
ברצוני להשמיע שתי הערות לא כל-כך ברוח

אופטימית. 1. לא יהיה פתרון לבעיות שהעלו חברי

הכנסת מבלי שיימצא פתרון לשתי בעיות יסוד; א. משדרים. אני רוצה

שתדעו ושלא תתפלאו יום בהיר אחד אם תקומו בבוקר ויתברר לכם שאין יותר

שידורים במדינת-ישראל. יש משדרים שעובדים מתקופת מלחמת השחרור ואפשר

לומר עליהם שהם "סיימו את חייהם". אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר

בעניין הזה כיוון שהמשדרים אינם שייכים לנו.

בוועדת לפידות הוצע להקים תברת-בת משותפת לרשות

השידור ולבזק שתהיה בעלח ומפעילת המשדרים. אם הפתרון הזא לא יתקבל כי

אז צריך לאפשר לנו להיות בעלי המשדרים, כפי שקיים ברוב מדינות העולם.

כל מה שאמרתם היום בישיבה הזאת הוא קודם לכל

פועל יוצא של משדרים.

ב. מדינת-ישראל צריכה להתליט איך מפעילים שתי

רשתות; אי-אפשר להסתפק בשעות השידור שיש לנו. צריך להתמודד עם הבעיה



של הערוץ השני. הפועל היוצא מכך יהיו גם טלוויזיה הרבה יותר טובה, גם

רדיו הרבה יותר טוב וגם קליטה בכל הארץ. אבל אי-אפשר להטיל עלינו

דברים שממשלת ישראל, כממשלה, איננה מתמודדת אתם.
היו"ר מ. בר-זהר
תודה. אני מסכם את הישיבה. 1. נצטרך לקיים דיוך

נוסף בנושאים "הטכניים" הקשורים לרשות השידור.

בנושא המשדרים יכול להיות שנצטרך ליזום הצעת חוק. לצורך העניין הזה

אני מבקש להעביר אלי את כל החומר הרלוונטי.
א. הראל
אני רוצה להראות לכם מפה לפיה אתם יכולים לראות

עד כמה איננו "מכוסים" (מראה את המצב על-גבי

המפה).
היו"ר מ. בר-זהר
אני שוב מבקש אתכם להעביר אלי את כל החומר

הרלוונטי כדי שנוכל ליזום חקיקה .

2. בנושאים של: שכלול הציוד, מעבר לציוד יותר

מתוחכם, ענייני שכר, יחסים עם האוצר - - -
א. מקל
היחסים בינינו טובים.
היו"ר מ. בר-זהר
בכל הנושאים האלה אני סבור שנוכל לעזור לכם,

וחשוב שנעזור לכם, כיוון שהם "תקועים" ללא צורך.

אני חוזר ומבקש שוב שתעבירו אלינו את החומר

הרלוונטי לכל הנושאים האלה ואנחנו נשתדל לעזור לכם.

לסיום הדיון אני מבקש לברך את היכנסו של מר אריה

מקל לתפקיד המנכ"ל, כמו-כן אני שמח לציין את האווירה ששררה במהלך

הדיון הזה. תודה רבה לכם.

אני מבקש מחברי הוועדה להישאר כדי שנוכל להצביע

על נושאים מסויימים.
היו"ר מ. בר-זהר
אני מבקש את חברי הוועדה לקרוא את המסקנות

שהנחנו על שולחנכם כדי שאני אוכל לקיים לגביהם

הצבעה.

אני מעמיד להצבעה את אישור מסקנות ועדת החינוך
והתרבות בנושא
הפסקת בניית בית-ספר של החינוך העצמאי בחולון.

ה צ ב ע ה

המסקנות אושרו פה אחד.
היו"ר מ. בר-זהר
אני מעמיד להצבעה את מסקנות ועדת החינרך והתרבות

של הכנסת בנושא; מוזיאון תל-אביב.

ה צבעה

המסקנות אושרו פה אחד.
היו"ר מ. בר-זהר
אני מעמיד להצבעה את מסקנות ועדת החינוך והתרבות
של הכנסת בנושא
פיטורי מורים.

הצבעה

המסקנות אושרו פה אחד.
היו"ר מ. בר-זהר
תודה. המסקנות בשלושת הנושאים כפי שהעליתי אותם

להצבעה - אושרו. הישיבה נעולה.



הישיבה הסתיימה בשעה 11.15

קוד המקור של הנתונים