ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 28/06/1989

בית הספר התעשייתי "צור" בנהריה; דיווח על פתרון המשבר בעליית הנוער

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב ראשון



נוסח בלתי מתוקן



פרוטוקול מס' 48

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

מיום ד/ כיירו בסיון התשמ"ט, 28.61989, בשעה 9:10

נכחו;

חברי הוועדה; מ"מ היו"ר. ח. מירום

פ. גולדשטיין

ח. פורת

מוזמנים; ר. פינצ'י, משרד האוצר

ר. שטייניץ, מטפלת בפנימיות, משרד החינוך והתרבות

ב. סגל, עליית הנוער

ד. רונן, הסתדרות המורים

ב. ניסיס, משרד החינוך

י. קרונר, ממונה על חניכות ונוער, משרד העבודה

א. לב, ממונה על מחוז חיפה והצפון, משרד העבודה

ז. לבב, מחנכת, עיריית נהריה

ח. לבב, מ"מ וסגן ראש העיר, נהריה

א. סרי-סיירי, ממונה על חניכות ובתי"ס תעשייתיים, עמל

ש. שמעון, ד"ר, סמנכ"ל פדגוגי של רשת עמל

מזכירת הוועדה; ד. פלר

נרשם ע"י: חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום; (1) דיווח על פתרון המשבר בעליית הנוער

(2) בית הספר התעשייתי "צור" בנהריה



היו"ר ח. מירום בקר טוב, אנחנו נפתח את הישיבה. נתחיל

בדיווח, שהוא המשך של דיון שקיימה

הוועדה בנושא המשבר בעליית הנוער. כדי לראות אס אנחנו יכולים לסייס

את הברור, ביקשנו לקבל דיווח בנושא פתרון המשבר בעליית הנוער.

ב. סגל! אני מדווח כיו"ר תת-ועדה של עליית הנוער

מטעס חבר הנאמניס של הסוכנות היהודית.

תת הוועדה אחראית על ביצוע המלצות דו"ח שפירא, שהוא דו"ח הערכה שנכתב

והוגש פעם ראשונה בפברואר שנה זאת והמהדורה הסופית הוגשה לפני שבוע

לועדה. עבדנו עס ההוצאה הראשונה כאשר התוכן פחות או יותר זהה.

בעקבות קבלת ההחלטות בפברואר, התחלנו לעבוד על הוועדה הזאת לפני כמה

חודשיס. רשמנו לפנינו כמה י מטרות. הדו"ח לא היה ברור די הצורך והיינו

צריכיס לארגן מחדש את כל ההמלצות, להגיע לניסוח מוסכס וברור. היתה גס

מטרה נוספת של שיתוף פעולה - ראש המחלקה המיועד, מנכ"ל המחלקה וצוות

המחלקה - לא ראו בעין יפה, וזאת בלשון המעטה, את הדו"ח ושיתוף פעולה

כמעט ולא היה. רשמנו לפנינו יצירת אווירה ושיתוף פעולה היות ואחרת אי

אפשר להשיג שוס דבר, יש המלצות אבל אין ביצוע.

נוסף ניסינו כמטרה להכניס למערכת הביצוע שיטה שתאפשר, לא רק ביצוע

אלא גס הזדמנויות לביקורת, בדיקה חוזרת, ערעוריס וכן הלאה. מטרה

נוספת - (וכל זה לבד מהמטרה העיקרית, שהיא לעקוב אחרי ביצוע ההמלצות

שנתקבלו) רשמנו לפנינו כמטרה להפעיל שיקול דעת לשס קבלת החלטות

נוספות.

זאת עשינו בארבעת החודשיס האחרוניס. הצעדיס הספציפייס כדי להשיג את
המטרות האלה היו
(א) הקמנו ועדה משותפת ונטלו בה חלק.- דוד הגואל, ראש המחלקה; אלי

עמיר, מנכ"ל המחלקה; יושביס בתוך תת הוועדה גס שנייס מחו"ל ו-3

ישראליס, כולס חבריס או קשוריס לועדת עלית הנוער בחבר הנאמניס.

קיימנו פגישות בעיקר דרך שיחות ועידה, פגישות אישיות, פגישות

אין-סופיות בין החברים וההנהלה של עליית הנוער, כך שכולס הבינו ,את

הנעשה, היו שותפיס לנעשה.

(ב) העסקנו יועץ, והעסקנו חברת צוות כדי לייעץ למנכ"ל ולראש המחלקה

על דרכים ליעול בביצוע ההמלצות שהתקבלו.

(ג) מיחשוב - העלינו את כל ההמלצות של ספר זה על המחשב, לא רק

כרשימה, אלא בשיטה שמאפשרת לנו בדיקה קפדנית של מה אנחנו עושים, איפה

יש התקדמות. דרך המיחשוב אנחנו גס עומדיס כל שלב, מחכיס לערעוריס

ובמידה ויש ערעור, נרשם בדו"ח. לפנינו ספר שהולך ומתרחב על המצב

וההמלצות, מה קורה, האס יש בעיות בשטח, בעיות עקרוניות,

אידיאולוגיות, כספיות



(ד) קריאה קפדנית של המלצות הדו"ח, עברנו על הדו"ח והכנו לישיבה

הנוכחית של העצרת רשימת המלצות ואני שמח להודיע שאתמול גמרנו את

התהליך הזה.

ועדת עליית הנוער עברה עד עכשיו על כל המלצה והמלצה בדו"ח שפירא,

קיבלה 90 אחוז מההמלצות. יש בערך כ-8 אחוז שלא דחינו, אבל רשמנו

לפנינו שהם לא ברי-ביצוע בשנתיים-שלוש הבאות, בעיקר מסיבות כספיות או

עקרוניות. הן לא ריאליסטיות ולא. כדאי להשקיע זמן למטרה שהיא לא

ריאליסטית. ישנם שלושה דברים, שאנחנו בתת-הוועדה ביקשנו עוד לעיין

בהם עד שנגיע להמלצה בוועדה.

אשאיר לוועדה היום שלושה מסמכים - לדאבוני זה באנגלית, תקבלו בשבוע
הבא את התרגום לעברית
(א) הדו"ח החדש, הגירסא החדשה, בסוכנות היהודית - האנגלית היא הקובעת

- זה דו"ח שפירא. דו"ח שפירא אינו משקף כהוא זה את העבודה שלנו, דו"ח

שפירא הוא עצמאי, העבודה שלנו היא אחרי דו"ח שפירא. אנחנו נקרא את

הספר הזה כי קיבלנו אותו רק עכשיו מהאוצר. דיברתי עם פרופ' שפירא

והיא טוענת שבתוכן אין שוני. נעבור על זה בקפדנות ונראה.

(ב) דבר שהובטח לכם במרץ ואני לא בטוח שנשלח - הרשימה של 31 ההמלצות,

שקיבלנו עליהן החלטות בפברואר. עברנו בעיקר על ביצוע על סמך ההמלצות

האלה. אני לא יכול להביא לכם היום, כמובן, כי גמרנו את התהליך אתמול

וגם לא ידעתי על הפגישה הזאת עד אתמול בערב.

(ג) המסמך הזה הוא המסמך שהוגש לועדת עליית הנוער אתמול, עם תוספות

בכתב יד שלי. הוא מהווה (1) דיווח על הנעשה עד היום וההמלצות; (2)

המלצות של תת-הוועדה שלנו בוועדה הכללית ואני רשמתי ליד

ההמלצות מה התקבל, זה הנוסח שנתקבל.

אנחנו עומדים עם הספר, שעבר המלצות מוסכמות על דעת כולם, על שלבי

ביצוע של מסקנות שהתקבלו כבר ובעצם גם על המסקנות שנתקבלו רק אתמול

(אנחנו כבר בשלבי ביצוע כמה מהן.) התהליך לא מהיר, אנחנו גם רושמים

בדו"ח המחשב תאריכי יעד. יש סעיפים עקרוניים וגדולים שאנחנו לא

חושבים שנגיע לביצוע עד לשנה מתאריך זה. הרה-ארגון של כל המערכת,

המבנה, יגמר אך ורק ביוני שנה הבאה ועם שלבים בדרך.

לדעתי המצב טוב. ראש המחלקה הנוכחי שנכנס לעבודה במרץ רב ולמד את

הנושא בצורה מאלפת, דואג להתקדם בצורה חיובית, לא לזעזע את המערכת

(עברנו גם זעזועים כספיים ואנחנו עוד סובלים מהם השנה) ככל האפשר

לבנות באווירה חיובית ובשיתוף פעולה. ולכן, אני מקווה שבשנה הבאה לא

יהיו כותרות של נושא זה אבל התקדמות מירבית אני מקווה שכן תהיה.

נמשיך להיפגש בתת-הוועדה לפחות פעם בחודש לשיחת ועידה, ועדת עליית

הנוער תיפגש לפחות 3 פעמים עד יוני הבא ואני מקווה שדרך הדיווחים

והמעקב שלנו נוכל גם לדווח לועדת הכנסת על התקדמות נוספת. עקרונית

אני חושב שהתהליך הוא חיובי מאד.



ח. פורת: אני מציע שבדיווח אולי יימסר משהו בקשר

לתוכן.

ב. סגל: לא עשיתי כך מהסיבה, שככל שנכנסים

לפרטים זה יותר ויותר קשה. דברים אלה

הדפסנו ושלושת העמודים הראשונים מתייחסים ישירות להתקדמות ולא לשיחה

על איך אנחנו עובדים.

רה-ארגון - קבענו תאריכי יעד לרה-ארגון. הקמנו ועדה ליעוץ חינוכי,

שמורכבת מאנשים בהנהלה, אנשים מהשטח ויועצים מבחוץ כדי ללוות את

העבודה.

ח. פורת: אני מבין שהנושא התקציבי בסופו של דבר

נשאר כמות שהוא ולא היה קיצוץ.

ב. סגל: אני חייב להבהיר, שאפקטיבית יש קיצוץ

היות והדולר ירד והסכום בעצמו ירד ב-3

אחוז, משמעות הדבר היא חריפה וקיצצנו בכל מיני דברים - עזבנו מוסדות,

טיפלנו במספר מועט של חניכים חדשים וכו'- אבל לא ערבנו את תהליך

ביצוע דו"ח שפירא עם תהליך ביצוע הקיצוצים, חוץ ממקרים שראינו לנכון

שחייבים מיד. דו"ח שפירא הוא לטווח ארוך, הקיצוץ דבר מיידי עד

שנת הלימודים הבאה. המקום היחיד שראינו לנכון להתערב, היה בענין

המוסדות שעזבו. זאת אומרת, בתהליך הקיצוצים בהרשמה גם עזבו מוסדות

מסויימים ולא העבירו חניכים. אז ביקשנו בכתב דיווח של המוסדות

שעוזבים לפי הקריטריונים שקבועים בדו"ח שפירא ואת זה קיבלנו. חוץ

מהפרט הזה לא התערבנו בנושא הקיצוצים, לא בפיטורים - ויש הרבה

פיטורים.

יש 119 המלצות בדו"ח שפירא, כך שלדבר על הפרט ולא על הכלל זה קצת

קשה.

ח. פורת: תזכיר את הנקודות המרכזיות שבהמלצה שלה,

אם יש שינוי מהקיים כיום.

היו"ר ח. מירום: דו"ח שפירא דיבר דברים מאד ברורים בענין

היתרון היחסי שיש לגידול בני עליית

הנוער בקיבוצים. למשל, תיקח נקודה זו ותאמר לנו מה עומד לקרות בתחום

זה. אני כבר משרבב, שאני איש התנועה הקיבוצית ואני יודע מאנשים שלנו,

שהעסק בתהליך חיסול מוחלט.

ב. סגל: ניקח את זה כדוגמא, אבל תראו את

המורכבות. בפברואר לא התקבלה ההצעה הזאת

על עדיפות למגזר הקיבוצי. הם העבירו את זה לתת-הוועדה לעיון חוזר או

עיון-יתר. תת-הוועדה התייחסה והגענו למסקנה, שלא ברור בדיוק מה. רוצים

וביקשנו דיון חוזר בועדת עליית הנוער, שהיתה אתמול. לפני הדיון,

התקיימו פעמיים פגישות עם שלושת הזרמים - הקיבוץ הדתי, התק"ם והקיבוץ

הארצי - פעם עם ראש המחלקה ופעם עם יו"ר הוועדה - התבררו כמה דברים

מעניינים.



(א) הקיצוץ במגזר הקיבוצי השנה הוא פחות מכל יתר המגזרים בעליית

הנוער - אז מי שאומר שזה עומד להתחסל, שיבין שהפוך הוא. היו קיצוצים

בכל המגזרים השנה, בקיבוץ פחות מכל מגזר אחר.

(ב) קיימנו דיון עקרוני על ענין המספר עם שלושת הארגונים הקיבוציים

ולהפתעתנו התברר שהקיבוצים כיום, לפי מה שהם מדווחים לנו, לא רק

מוכנים, אלא מעוניינים לקבל יותר חניכים ממה שהם מקבלים ורוצים. גם

הבהירו, לפי השאלה הנוקבת - אם יש ברירה בין הגדלת הסכום שמקבלים לפי

חניך או הגדלת מספר החניכים, מה מעדיפים.. התשובה היתה שמעדיפים יותר

חניכים.

(ג) כמה מקבלים קיבוצים עבור כל חניך? מסתבר שהמספרים המדוייקים הם,

שלפי מאה אחוז של עלות ריבית, המוסדות-פנימיות מקבלים 85 אחוז,

הקיבוצים 79 אחוז וזה יותר ממה שחשבנו בהתחלה.

(ד) מתברר שזה לא בידי עליית הנוער, זה בידי ועדת ליאור בה אנחנו

משתתפים, אבל אנחנו לא קובעים.

ח. פורת: ממה מורכב סל התקציבי

ב. סגל: אני לא יודע, אני לא משתתף בועדת ליאור.

ועדת ליאור זו ועדה, שקובעת סכומים

המשולמים למוסדות עבור חניכים בפנימיות ובקיבוצים. היא מורכבת ממשרד

החינוך, משרד הסעד, משרד האוצר. עליית הנוער גם בפנים. בפגישה שלנו

אתמול נתנו הוראה לנציגים שלנו בועדת ליאור לפעול להגדלת הסל עבור

הקיבוצים, אבל אני לא יודע אם הם יצליחו, היות וזה לא בידינו בלבד.

(ה) הוחלט עקרונית אתמול בשיחה, שרוצים להגדיל את המספר, אבל מהשיחה

אתמול, בועדת עליית הנוער, עם נציגים של התנועה הקיבוצית, התברר שלא

ברור שזה יצא לפועל. הסתכלנו על המספרים שישנם, הורדנו רק את

הפנימיות (הורדנו את מעון היום וכל המוסדות האחרים) ושמנו לב לעובדה,

שבעליית הנוער חצי מהנרשמים הולכים לחינוך הדתי וחצי מהנרשמים לחינוך
הלא-דתי
הקיבוצים העומדים לרשותנו, 80 או 90 אחוז הם מהקיבוץ הכללי ורק מספר

קטן מהקיבוץ הדתי - ובהתחשב בעובדה שלא ברור עדיין כמה חניכים הם

מוכנים לקבל ברמת הישגים ג' ו-ד' ולא א'-ב', כי עד עכשיו עמדו על כך

שזה יהיה א'-ב'. בהתחשב בבעיה שהשנה שצימצנו את ההרשמה לחצי ולכן

היה צורך להדגיש דווקא את ג''ד' ולא א'-ב', כי לרוב יש הקבלה מסויימת

בין העוני, בעיות אחרות ורמות ההישג. עם כל החישובים האלה לא ברור

לאף אחד כיום אם (בשנה הבאה זה כבר קבוע) בשנה אחר כך יהיה גידול,

אבל אתם רואים כאן תשומת לב ונסיון לעקוב אחרי ההמלצות של דוי'ח שפירא

עד הפרט האחרון.

אנחנו מנסים, וקיבלנו מהוועדה רצון כן להדגיש את השטח הזה, אבל לא

ברור לנו אם זה אפשרי. ניסיתי להסביר בעיה של מי נרשם, את מי מוכנים

לקבל, מי נרשם מבחינת ההשגיות, רצון ללכת למוסד דתי או לא-דתי ומה

יהיה בדו"ח ליאור; האם הקיבוצים בכל'זאת ירצו עוד. מובן שננסה לפתור



את כל הבעיות, אבל לא ברור - אס זה אפשרי. יש הרבה בעיות בדרך, אנחנו

ננסה ולכן הוקמה תת-ועדת מעקב ולא רק קבלת החלטות, כדי להבטיח שמנסים

לעשות את זה.

ח. פורת: אני מוכרח לומר, שבטה"כ אין לי תמונה

כללית מה הס השינוייס המשמעותייס על-פי

דו"ח שפירא ומה הן ההמלצות המרכזיות שקיבלתס, איך אתס מבקשיס ליישס

אותן בפועל. התמונה היתה מאד אמורפית, שנוגעת לאיך ולארגון, לפחות

לתכניס. הייתי מצפה, לקבל תמונה ברורה, יותר קונקרטית, עם מספרי

חניכים, עדיפויות למגזרים, שינוי שיטות עבודה, התייחסות חינוכית

ופיזית לאנשים. את זה כאן לא קיבלתי.

אני רוצה להאיר נקודה אחת, שהיא בעיני נקודה מכרעת לגבי תפקידה של

עליית הנוער כיום, ואינני יודע עד כמה זה כלול בדו"ח שפירא. מוטד

עליית הנוער בשנים שעברו, היתה משמעותו קליטת עליית הנוער, היינו

נוער העולה לארץ. במרוצת השנים דבר זה הפך להיות מושג נרדף לקליטת

הבנים ולעתים גם הנכדים של אותה עליית מצוקה, שעלתה בשנות ה-50

ושעדיין זקוקה לטיפול וטיפוח במסגרת עליית הנוער. אינני חושב שאנחנו

פטורים מזה, כולל באמת המערכות של הזכות, למרות שבעיקרו של דבר זה

תפקיד, שהיה צריך להיות מוטל על מדינת ישראל, על ממשלת ישראל ועל

המוסדות שלנו. אני אישית עסקתי בעליית נוער וקליטת נוער כזה בשעתו

בכפר-עציון במסגרת עליית הנוער, כיום אחי מרכז בקיבוץ עלומיס שבנגב

עליית נוער כזאת, זאת אומרת שכולם הם בנים באזור הדרוס שנזקקים

לטיפול הזה.

רק בשנים האחרונות עם הנושא של קליטת העולים מאתיופיה, חזרה עליית

הנוער במידה מסויימת, לתפקידה המקורי של קליטת הנוער. נדמה לי שהיום,

עם האפשרויות של גלי העליה הצפויים - אם זה מבריה"מ, מדרום אמריקה,

גם מארצות הרווחה - אנחנו צריכים לחזור ולראות את התפקיד המרכזי של

עליית הנוער בקליטת הנוער הצעיר העולה לארץ. לפי הערכתי, בתוך גלי

העליה האלה יהיה נוער לא מועט, שיזדקק למערכות הללו של עליית הנוער.

עד כמה שאני יכול להתרשם, אין הערכות לענין זה. לא רק שאין הערכות

לענין זה, אלא לדעתי יש כאן אבסורד ואני לוקח דוגמא אחת שעומדת לנגד

עיני: ביקרתי בישיבת בני עקיבא בכפר-מימון, שם פתחו מגמה מיוחדת

לקליטת נוער מצרפת, כתות י', י"א, י"ב, בהצלחה יוצאת מן הכלל ומדובר

כאן על מאות חבריה שעברו דרכם ו-90 אחוז מהם נשארו בארץ, למרות

שמלכתחילה באים רק ל-3 שנות לימוד.

אחרי ההצלחה הגדולה הזאת, ולאחר שהשנה יצאו שליחים מיוחדים שלהם כדי

לרכז נוער מצרפת (וזה לא פשוט לשכנע משפחות לשלוח ילד בכתה י' ויש

להם בשנה קבוצה של כ-15-20 חבריה מצרפת) הודיעו להם מעליית הנוער,

שבמסגרת הקיצוצים לא מאשרים להם את הכתה הזאת. זאת אומרת, לא מטפלים

בנוער הזה שהוא הנוער הפוטנציאלי לעליה והם זועקים זעקת שבר. רציתי

להביא את זה הן כדבר קונקרטי והן כדוגמא.

אני יודע שהיום יש פה ושם פעולות שנעשות, בדרך כלל באופן ספורדי,

לגבי ענין קליטת בתי-ספר או קבוצות של בתי-ספר מחו"ל בארץ למסגרת

למידה. לדעתי זה היה צריך להיות תפקיד מרכזי של עליית הנוער, גם



מארצות הרווחה - מאנגליה, מארה"ב - להיות שותפים בתהליך קליטת נוער,

כי אני רואה כאן את הפוטנציאל הגדול ביותר לעליה, בודאי מארצות

הרווחה.

אני רוצה לשמוע האם יש הערכות היום במסגרת עליית הנוער לטיפול בנושא

המרכזי שצריך להיות עליית הנוער כשמה כן היא.

בפעם שעברה הצגתי בפני הגואל, בראשית כניסתו לעבודה, את המישאלה

והבקשה שלנו, שהישובים היהודיים ביהודה ושומרון - בין המושבים

הקיבוציים והמושבים השיתופיים שקיימים וגם הישובים הקהילתיים, בעיקר

אלה שהם בעלי מבנה הברתי חדש - יוכלו להיות שותפים במסגרת הזאת

בקליטת עליית הנוער, אם זה בנוער העולה הותיק ואם זה במסגרת של נוער

חדש. מהבדיקה הראשונית שערכתי, יש לפחות 4-5 מקומות, אני חושב מקומות

טובים מבחינת המבנה החברתי שלהם, שהיו רוצים להתמודד עם הענין ואני

הייתי רוצה שנתגבר על הקשיים הפרוצדורליים והפוליטיים בתחום שהוא

איננו פוליטי, אלא הוא כל כולו ענין חינוכי, כדי לאפשר גם להם להיות

שותפים במסגרת הזאת.

היו"ר ח. מירום: השאלה שאני רוצה לשאול תופנה אולי גם

לגבי שטייניץ - באשר לפנימיות בבתיה"ס

החקלאיים. אם אני טועה, תתקנו אותי, אבל אני חושב שברוב בתיה"ס

החקלאיים בארץ היו בתנאים פנימייתיים ילדי עליית הנוער. זה נכון?

ב. סגל: לא.

היו"ר ח. מירום: מאחר ואני טועה, אני לוקח את שאלתי.

ד. רונן: לפי האינפורמציה שבידי - אני רוצה לחזק

כאן את מה שאמר חי'כ פורת - במסגרת

הקיצוצים, עד כמה שלי ידוע, גם לגבי הכתה הצרפתית או הכתות הצרפתיות

כאן בירושלים, שמביאים ילדים מצרפת שילמדו כאן ורובם אחר כך נשארים

- גם שם יש קיצוצים. איך זה משתלב עם הנושא של עליית הנוער, שיש

ילדים שמוכנים לבוא ללמוד כאן והנה מקצצים.

רציתי גם לשאול, אם יש תשובה לאותם 2,200 ילדים שאתם לא קולטים? זה

מופנה גם למשרד החינוך. האם יש בכלל מענה לאותם 2,200 ילדים שכתוצאה

מהקיצוץ שלכם הם ייפלטו. למיטב ידיעתי, לי אין תשובה כי אני פניתי

אליכם וגם לשר החינוך, קיבלתי תשובה שזה בטיפול.

היו"ר ח. מירום: מר סגל, לפני שאתה עונה, אני רוצה לומר

שאני אראה טעם לפגם אם תלך לפני שהדיון

יסתיים כאן. אתה כאן נציג עליית הנוער.

ב. סגל: כבוד היו"ר, אני לא נציג עליית הנוער,

אני יו"ר תת-הוועדה, אני לא עובד עליית

הנוער והבהרתי למזכירת הוועדה שאני לא מייצג את עליית הנוער, אלא

יו"ר תת-ועדה של מעקב, כמתנדב. שנית, בתוקף אחריותי בתחום אחר, שאולי

הוא פחות חשוב, של עצרת הסוכנות, כשיש הצבעות חשובות גם על עליית



הנוער - וגס על הענין שהעלינו כאן, הערכות לקליטת עליה בשנה הבאה

תהיה הצבעה עוד מעט - ואני חייב להיות שם. לכן הבהרתי שקיבלתי הודעה

על הפגישה הזאת אתמול בערב, שאני לא יכול להישאר יותר מהשעה

הראשונה.

היו"ר ח. מירום; אנחנו לא זקוקים ליותר, אני רק מבקש שעד

השעה 10 תהיה אתנו ואנחנו נשתדל לגמור

את הדיון עד אז.

ב. סגל; קיצוצים. רבותי, נהיה כנים. אין מטרה של

עליית הנוער שמשתלבת עם קיצוציס. אם

עשינו עבודה טובה, תיאורטית, ובשנה הבאה אנחנו מקצציס - כל דבר

שמקצציס לא משתלב עס מטרות עליית הנוער. זה הגורל המר של הקיצוצים,

אין כסף. אנחנו כן רשמנו לפנינו, ח"כ פורת, דווקא את נושא העליה

כמטרה הראשונה. בדו"ח שפירא יש לנו 3 מטרות שממליציס להמשיך: קליטת

עליה, דור שני של עליה ועליה בפוטנציה - זאת אומרת, אנשים שבאים

לשנה, כמו תלמידיס מצרפת, ארגנטינה ואני עוד אחזור לנושא.

אנחנו מנסיס לשמור על כל המערכת והדבר הראשון שעושיס, שכל עולה, לא

עולה בכח, עולה ממש, נכנס למערכת ועם זה חייבים לקצץ במקום כלשהו.

לדוגמא, אני עובד (לא בעליית הנוער) עס קבוצות מצפון אמריקה, שם

קיצצו לגמרי את התמיכה בקבוצות מצפון אמריקה. האם זה טובל לא. האם זה

מוצדק לאור הקיצוצים? כן, כי אין ברירה, חייביס להעדיף.

פ. פורת; מה בדיוק קיצצו?

ב. סגל: צמיחה. זאת אומרת, יש קבוצות שבאות

מצפון אמריקה, אבל רק בתשלוס מלא, בלי

תמיכה. את צרפת העדיפו ולכן קיצצו שם פחות מכל מקום אחר.

פ. פורת; איך אתה מסביר את הענין?

ב. סגל: כי יש קיצוצים. אני מדבר על זה, שקיצצו

לגמרי כתות שלמות ממקסיקו, פרו ועוד

מקומות. בצרפת ניסו לקצץ מינימלית, כי באמת ראו בקבוצות בצרפת העדפה,

אבל בכל-זאת גם שם קיצצו. אני לא מודע איפה בדיוק קיצצו בצרפת ולמה,

אבל אני אומר שכל ההחלטה הזאת היתה קשה ביותר וזח לא ענין של אם זה

טוב או רע, אלא עדיפויות לפי המכלול.

על הסיכום שחסר, שתי הערות. (א) הפרק הראשון של דו"ח שפירא הוא

סיכום, שם תמצאו את הסיכום, מה בעיקר רוצים. (ב) תסלחו לי, אבל נודע

לי על הפגישה הזאת אתמול בערב ולא נתבקשתי להכין חומר בכתב.

הנוער העולה. נושא זה בטיפול ואנחנו דואגים לכך. אנחנו מביאים עוד

כמה דקות לעצרת הצעה שאם יוקצב (וחייבים להקציב) סכום מסויים של כסף

לקליטה של גלי עליה הבאים, שהכסף הזה לא יועבר כולו או בלעדית למחלקת

העליה והקליטה אלא שיבינו, שיש גם ילדים שעולים ובמידה ונקבל השנה



תוספת לעליית תנוער כתוצאה מגלי העליה, שנוכל לקבל אותם במשך השנה

הבאה. אני חושב שזה יעבור היום.

יש הערכות. דוד הגואל הודיע - כך נודע לי, זה מקור שני כאן - בעצרת

הסוכנות שיש תכניות לקליטה של 1,500 עד 2,000 עולים בשנה הבאה ואם

יבואו, אין ספק שנקלוט אותם.

ר. שטייניץ; זה יהיה על חשבון ילדים ישראלים?

ב. סגל; לא, מדובר בתוספת למערכת. אני מחריף את

הבעיה, אתם לא מבינים כמה חריפה הבעיה.

כיום מצאנו, ויש תלמידים במקומות שונים - למשל מאירן - שמוכנים לבוא

לשנה-שנתיים, עולים בפוטנציה; יש קבוצה של 20 ילדים מהונגריה שמוכנים

לבוא, עולים בפוטנציה, יודעים על 100 איש, יכול להיות שיש 300 איש

בארגנטינה שמוכנים לבוא, עולים בפוטנציה. רבותי, הבעיה היא תקציבית.

דוד הגואל עובד על הנושא הזה יום ולילה ואני יודע שהוא באמת עובד כדי

להבטיח, שכן נוכל להביא את הקבוצות האלה, אם לא בספטמבר אז בינואר.

ח. פורת: העובדה שאנחנו לא מודעים לענין, על כל

פנים לענין הזה אין תהודה ציבורית ואין

שיתוף המערכת הפרלמנטרית והממלכתית שלנו - בעיני זה חמור מאד. אם

באמת מדובר כאן על עולים בפוטנציה, כמו שאתה אומר, ואין מספיק תקציב

- יכול להיות שצריכים לעשות כאן איזו חלוקה מחודשת, כמו שנעשה מאמץ

גדול, שבעקבותיו הושג תקציב מסויים לנושא של הקליטה על-ידי האוצר

וכדי. יכול להיות שגם כאן צריך לעשות איזו פעולת חרום. לא יתכן שיהיה

מצב, שיש מאות בני נוער שרוצים לבוא לארץ - ו-90 אחוז מהם נשארים

בדרך כלל - לא יגיעו הנה רק בגלל בעיה תקציבית. זה פשוט דבר שלא

יאמן.

ב. סגל; אני אפנה את דוד הגואל אליך. בקיצור רב

אני רוצה לסיים את הנושא. בענין אלה

שייפלטו, אני יודע שדוד הגואל נפגש עם שר החינוך בנושא זה. דעתו של

דוד הגואל נחרצת.- כל פתרון שיהיה, לא יהיה פתרון והחניכים האלה הם לא

חניכים של המערכת, תקלוט אותם המערכת - ייפלטו תוך השנה ויהיו

ברחוב.

ר. שטייניץ: אני רואה לא פחות בחומרה את העובדה

שנוער ישראלי, נוער מצוקה - ואין פתרון

ל-2,000 הילדים שנפלטו, לא יתקבל בפנימיות. אינני יודעת מה חמור יותר

- שלא ייקלטו עולים בפוטנציה, עולים שאולי יעלו; או נוער ישראלי

שמועמד להיזרק לרחוב, כאשר הוא לא ייקלט, ויש כאלה לא מעט.

היו"ר ח. מירום; אני רוצה לנסות לסכם ונדמה לי שהגיע

הזמן לסכם את הענין כמעט לפני שהתחלנו

אותו. ראשית, יש בעיה חמורה ביותר בכל מה שקשור למילוי חלקה של

הסוכנות באמנה עם הממשלה. הגיעה העת, לדעתי, לעשות מעשה בכנסת לבדיקת

האמנה כולה, אולי אפילו לביטולה. הסוכנות הולכת ובורחת מתפקידיה

הלאומיים, כפי שהוגדרו באמנה. ועדת החינוך התריעה בענין הזה בעבר



וללא הואיל. גם הדברים שלך, מר סגל, למרות שאתם עשיתם בכנות, מתוך

רצון טוב להגן ככל שניתן על עליית הנוער, דרך הדו"ח או דרך תת-הוועדה

שאתה עומד בראשה, אין בהם כדי לחסל את ההששות הגדולים שיש לנו גם

בנושא 2,200 הילדים שייפלטו השנה - וזה רק השנה, וזה תהליך גובר

והולך - כאשר הם בהגדרת המשימה בני הדור השני לעליה וזאת היפלטות

לרהובות.

אני רואה קשר ישיר בין אותה בעיה שדיברנו עליה השבוע כאן בכנסת,

שהועלתה בגדול, של שאלת אי-הגיוס של נערים לצבא והענין הזה של

חיפלטותם במוסדות עליית הנוער. זה בדיוק אותו נוער שאנחנו לא יכולים

לתת לו את מה שהוא צריך, לא יכולים לגייס אותם לצבא ואחר כך הם לא

יכולים להתערות בחברה הישראלית והופך לעזובה חברתית ישראלית.

אני חושב שח"כ פורת נגע כאן בנקודה מאד רצינית. אם אכן יהיה גל עליה

גדול, לא יכול להיות שלא תתעורר יחד אתו מיד בעיה של צורך בהערכות

מיוחדת לקליטת כל הדור שיגיע לכאן. אם רוה"מ העריך השבוע שבשנה הבאה

צפויה עליה של 50 אלף - יש לזה משמעויות מיידיות לגבי תפקידה של

עליית הנוער; ולחילופין, אם אין עליית נוער, אז משהו אחר שהאומה

תצטרך להקים כדי לעסוק בקליטת עליית הנוער.

לכן, אני בעד בדיקת האמנה, משום שאני חושב שיש מקום לבדיקה בסיסית

יסודית של תפקידה של עליית הנוער בתוך ענין זה, למען לא תיווצר הטעות

האופטית הזו, שלכאורה יש גורם שעוסק בקליטת נוער ולמעשה הוא לא קיים

כי הוא הולך ומקוצץ.

אני אציע לזמן ישיבה משותפת של ועדת החינוך ביחד עם ועדת הקליטה

והעליה בנושא זה של עליית הנוער - ואנחנו נזמין את ראשי הסוכנות ואת

ראשי עליית הנוער, את אנשי משרד החינוך וכל הגורמים שיצטרכו לתת

תשובות לשאלה, איך נערכים לקליטת נוער, כי בהגדרת המשימה הקלאסית

הישנה של עליית הנוער, זו בדיוק המשימה. לפי הדברים. של מר רונן, שאני

מקבל אותם והגיונם, יוצא ש-2,200 - אם יטפלו בהגדרת המשימה הראשונה,

קרי בנוער שיעלה מרוסיה ומארגנטינה ובאותה מסגרת תקציבית פחות או

יותר - הילדים הנפלטים מהדור השני יגדל ל-4.400, או להיקפים כאלה. יש

לנו חרדות גדולות מאד.

מה שעשיתם פה עכשיו, בדקתם המלצות ועסקתם בנושאי עבר, לא בנושאים

עתידניים. דו"ח שפירא לדעתי אינו צופה מצבים בלתי מוכרים לנו כמו

עלייה המונית, אלא מטפל בעליית הנוער ובאופן הטיפול שלה בנושאים

השונים עכשיו.

אני מאד מודה לך שבאת. למדתי במהלך הישיבה, שאתה בכלל מתנדב שעוסק

בנושא הזה ותבורך על כך. אני מודה למוזמנים האחרים שהגיעו ולצערי

אנחנו לא יכולים לראות בדיון הזה דיון שנסגר או שנגמר, אלא רק דיון

שמתחיל ביחד עם ועדת הקליטה והעליה שאנחנו נפנה אליה.



הפסקה

היו"ר ח. מירום: אני מתנצל על כך שאני חבר הכנסת היחיד

שנמצא כאן. ישיבה זו זומנה לבקשת

הסתדרות המורים. היות ומר רונן, העותר במקרה שלנו, אני מבקש ממך

לפתוח ולומר את דבריך.

ד. רונו; אני מכבד מאד את נציגי עיריית נהריה

ואני מבין שמ"מ ראש העיר הגיע לכאן. אני

רוצה בפתיחת דברי למחות על כך שאנחנו לא הצלחנו לשוחח עם ראש העיר עד

עצם היום הזה בכל מיני תרגילי התחמקויות, התעלמות מוחלטת. מכיוון

שח"כ מיכאל בר-זוהר לא נמצא כאן, אני יכול לצטט אותו ברשותו, כי

קיבלתי אישור לכך, שגם הוא לא הצליח לתפוס את ראש העיר בכל מיני

תואנות. אני חושב שהיחס הוא מזלזל, מעליב ופוגע ולא מקובל ביחסי

עבודה. סליחה על הפתיחה, אבל בכל המהלך זו היתה ההרגשה שלנו.

לגופו של ענין. נדהמנו לשמוע שראש עיריית נהריה מוציא מכתב למנהל

ביה"ס, (שהוא בכלל לא הכתובת לכך) שמודיע לו ש"מכיוון שתלמיד שלך היה

מעורב באיזה פרשת דקירה בסכין ומכיוון שביה"ס שוכן באזור מתפתח,

זוגות צעירים, אתה מתבקש לדאוג לשיכון חדש לשנה הבאה". אני רוצה לומר

לכם שאני עוסק בחינוך לא מעט שנים, גם כמורה, לראשונה שנתקלתי במקרה

כזה.

לצד הפורמלי הכתובת היא בכלל רשת עמל ולשם היו צריכים לפנות ולא

למנהל. לגופו של ענין, ראשית, על-פי המימצאים שבידינו העובדות פשוט

לא נכונות. (א) הילד הזה שנתפס בדקירה לא שייך למוסד הזה בכלל. (ב)

ביה"ס משתף פעולה עם הקהילה שבה הוא שוכן. יש מכתבי תמיכה של הורים

שילדיהם גרים בשכונה ולומדים בביהי'ס הזה, גם הם נדהמו מהצעד של ראש

העיר. הדעת לא סובלת בכלל - גם אם הענין היה אמיתי, אם מדובר בבי"ס

לחינוך מיוחד נאמר, שמכיוון שביה"ס הוא לחינוך מיוחד, צריך להוציא

אותו משם - אם כך, אוי ואבוי לנו אם זה הכיוון ששורר בנהריה. מה עוד,

שהמצב שם הוא הפוך לחלוטין.

אני חושב שזה צעד אנטי-חינוכי, אנטי-ציבורי, אנטי-חברתי ממדרגה .

ראשונה.

אנחנו מקבלים טלפונים מכל מיני כיוונים, יש שם כ-40 בני מיעוטים. אני

רואה את זה בחומרה רבה, נושא זה, שמכיוון שלומדים שם בני מיעוטים,

ואולי זאת הסיבה האמיתית שראש העיר לא מעוניין בביה"ס הזה במקום הזה,

מכיוון שלומדים בביה"ס כ-40 בני מיעוטים. אני חושב שהנערים הללו הם

אזרחי מדינת ישראל, זכאים ורשאים לחינוך כמו כל ילד אחר.

זהו בי"ס תעשייתי, שיצא שמו לטובה, מצליח, טוב, משרד העבודה הודיע

לנו שאין בדעתו לסגור את ביה"ס, רשת עמל אמרה שאין בדעתה לסגור את

ביה"ס. אני גם חושב, שעד היום לא נעשה שום צעד ממשי - אני גם הוריתי

לרשת עמל לא לעזוב את הבנין. אני רוצה לראות את עיריית נהריה מוציאה



צו פינוי. אני רוצה לראות את עיריית נהריה מוציאה צו פינוי של המורים

והתלמידים בביה"ס הזה, צו פינוי חוקי ולא על-ידי איזה מכתב סתמי

שנשלח.

לכן, אנחנו מתנגדים בכל תוקף להעברת ביה"ס, לסגירתו ולפי האינפורמציה

שבידינו, גם משרד העבודה - יעקב הכט, מנהל האגף להכשרה מקצועית - גם

רשת עמל בדעה שיש להמשיך ולקיים את ביה"ס באותו מקום שהוא קיים

היום.

ח. לבב; תרשו לי לדחות מכל וכל מה שנאמר כאן ע"י

נציג משרד החינוך. זה מוכיח חוסר ידע,

הייתי אומר אפילו רשעות. אבל אני לא מתפלא, יש מסע של הכפשה של ראש

העיר שיכול להיות שזה אפילו מכוון.

ברשותכם אקרא מספר שורות של מכתב, שמנהל בי"ס מעיז לכתוב לראש עיר:

"ראשית, שמחתי להיווכח ביכולת ההתבטאות שלך, לפיה אפשר להסיק שלכל

אחד מתלמידינו יש סגולות להיות ראש עיר לא פחות, אז נקרא לו אז אולי

ראש עיר שוליים. אם הייתי מזהה בין סגולותיך אחריות ציבורית, הייתי

מבקשך אולי להתנצל. מאחר ולא, אמליץ על פניה ותלונה נגדך על הנזק

שגרמת במזיד לביה"ס, לתלמידים, להורים ולמורים בהכפשותיך".

רבותי, תרשו לי בבקשה. נהריה זו עיר נהדרת, יש בה מערכת חינוך אני

חושב שמהטובות בארץ. יש לנו בי"ס על-יסודי - קרית חינוך שהוא בי"ס

מקיף, מרכז את כל אנשי נהריה - היחס של נהריה, של פרנסי העיר מאז

ומתמיד היה יחס חיובי לרשת החינוך ואנחנו גם רואים איך הנוער שלנו

יוצא. אין כל קשר ואין כל יחס, לא היו ואין יחסים, לא של עובד ומעביד

או לא של כל יחס אחר בין הסתדרות המורים ובין עיריית נהריה. היחסים

שישנם הם בין הסתדרות המורים ורשת עמל. יכול להיות שנוח לרשת עמל

להילחם נגדנו, להציג את הבעיות באמצעות הסתדרות המורים. על מה כל

הרעש? ראשית, תדעו לכם, את בית-ספר "צור", ביה"ס התעשייתי המדובר, לא

הסתדרות המורים-

היו"ר ח. מירום: יכול להיות שמנהל ביה"ס נקט כאן בשפה

שהיא מוגזמת, אני אפילו מוכן להצטרף

לדבריך, אבל לגופו של ענין תנסה להסביר לועדה מה קורה.

ח. לבב: אני רוצה רק לציין ולהדגיש את היחס

החיובי של פרנסי העיר לחינוך שאת בי"ס

"צור" עיריית נהריה הביאה לנהריה. עבדכם הנאמן היה אז ראש עיר,

ואמרתי שיש לנו מקום, אם יתפנה בית-ספר, אני מוכן לתת אותו. אבל אף

אחד לא חשב לתת אותו לכל הדורות.

התעוררה בעיה. השכונה הזאת נכנסה לשיקום, כידוע לשכונה בשיקום יש

פריבילגיות ואין לנו מוסדות על-מנת להקים שם ולהמשיך את רשך החינוך

המשלים. אנחנו צריכים את הבנין הזה לצרכי רשת חינוך. העיר נהריה

עומדת על רשת עמל, יש לנו גם בשיתוף ביה"ס קרית החינוך שהוא בשיתוף

עם רשת עמל. אנחנו מוכנים לקלוט את הילדים, יהיו מי שיהיו. אף פעם

אנחנו לא טענו מה שרונן אמר, מוכנים לקלוט אבל לא בשכונה הזו ולא

בבנין הזה. אנחנו צריכים את הבנין, אלא אם מישהו יבוא לממן לנו בנין



אחר - אז נוכל לתת. אנחנו צריכים את הבנין לצרכי חינוך משלים, חבל

שאנחנו לא נקיים את כל הפרוייקטים.

זאת כל חסוגיח ואנחנו הסברנו זאת, גם בפגישה שהיתה בין מנכ"ל רשת עמל

וביני, הסברתי שאנחנו צריכים את הבנין. אין התנגדות לא של ראש העיר

ולא של כל איש אחר בנהריה שביה"ס הזה ישב בתחום העיר, אבל לא במקום

אשר הוא נמצא שם עכשיו כי אנחנו זקוקים לו.

היו"ר ח. מירום; הבנין הוא בבעלות העיריהל

ח. לבב! הבנין הוא בבעלותנו, נבנה על-ידנו, על

קרקע שלנו.

היו"ר ח. מירום; לפני כמה שנים החל להשתמש בו ביה"ס?

ח. לבב; אם אני לא טועה, לפני 4 שנים.

ד. רונו; ואתם זקוקים לו לחינוך משלים בבקר. איזה

חינוך משלים יש בבקר?

ח. לבב: אני לא יכול לבוא עכשיו ולפרט לך, אבל

יש לנו כל מיני אפשרויות שאנחנו רוצים

להפעיל את הבנין הזה.

היו"ר ח. מירום; זה נשמע לי כאילו אין לך תשובות.

ז. לבב: זה יכול לשמש גם מבוגרים בבקר.

היו"ר ח. מירום: כלומר, אתם מעדיפים לתת חינוך למבוגרים

בבקר על חינוך לילדים בבקר.

ח. לבב; יש לנו בעיה, הבעיה להפוך את ביה"ס

לצרכי השכונה. אנחנו מוכנים לקלוט עד

כמה שאפשר ביתר בתיה"ס.

היו"ר ח. מירום; אבל אתה יודע שרשת עמל יש לה תפקיד שונה

ממערכת בתיה"ס הרגילים שישנם בעיר. האם

גבעת טרומפלדור אינה במסגרת עירך? ועוד אני חושב שעניי עירך - לצערי

זה ביטוי שהוא מתאים במיוחד לגבעת טרומפלדור

ח. לבב; לכן אנחנו רוצים לבוא ולפתור להם את

הבעיות - למבוגרים, לילדים, לכל המערכת

הזו. לא הבאתי את התכנית, אבל יש לנו תכנית עבודה שאנחנו צריכים את

כל המקום.

י. קרונר; אנחנו הבענו את עמדתנו. אני אישית גם

יזמתי פגישה עם ראש העיר, נפגשתי אתו

ב4-עיניים, הבהרתי לו את עמדתנו ולצערי הרב התגובה היתה



כפי שמציג אותה מר לבב והם לא נסוגים ממנה. הצעתי גם הצעות פשרה.

למען האמת, עד רגע זה, אין שום תזוזה בכיוון, כולל לא הצעות הפשרה

שאני הצעתי.

ציפיתי ואני עדיין מצפה שאם לא המבנה הזה, שעיריית נהריה (היא זו אשר

פעלה לכיוון הסבת המבנה לצרכים שלה) תמצא עבורנו מבנה חלופי אחר.

ח. לבב: אם היה, הייתי מציע. אין לנו.

י. קרונר; אנחנו, כמשרד העבודה - מתקצבים, מפקחים,

כל מה שכרוך בתכנית הלימודים עם כל מה

שמשתמע מכך, אנחנו במובן הזה הגוף הקובע מדיניות.

ש. שיבר: אני במקצועי היסטוריון, אז אין לי ברירה

אלא להתחיל בהיסטוריה קצרה מאד. ב-27

למרץ 89, עם היבחרו של ראש העיר החדש, שלח מנהל ביה"ס לראש העיר מכתב

איחולי ברכה. כותב לו בחזרה ראש העיר: "רב תודות על הברכות להתמנותי

לראש עיריית נהריה, אני תקווה כי בכוחות משותפים נעמוד כולנו באתגרים

שמציבה בפנינו התקופה הקרובה וכי יימשך הקשר הטוב בינינו".

ב-2 לאפריל, שבוע לאחר מכן, ארעה תקרית מסויימת ואני מצטט מתוך מכתבו

של ראש העיר שכותב למנהל ביה"ס: "ביום א/ 2 לאפריל - המכתב הוא מה-3

לאפריל"

היו"ר ח. מירום: הענין הזה הוברר, אין צורך לרדת לפרטים,

אנחנו מבינים שהדוקר לא היה מקרב נערי

ביה"ס.

ש. שיבר: אבל אני מציין את הפיסקה האחרונה: "אי

לכך מתוך אחריות לגורל השכונה החלטתי

להוציא בשנת הלימודים הקרובה את ביה"ס מתחומי שכונת טרומפלדור".

במלים אחרות, בגלל המקרה - וזה כתוב כאן במפורש - של הסכין, שאחר כך

התברר שבכלל לא היה קשור לביה"ס, הוחלט להוציא את ביה"ס מתוך התחום

של השכונה. זאת היתה העילה ועל זה חתום ראש העיר.

עמדת רשת עמל היא חד-משמעית. מדובר בדיני נפשות של ילדים שתושבי

השכונה - ויש לי כאן מכתב מתושבי השכונה שמתנגדים להוצאתו. המורים

מיוצגים כאן על-ידי ידידי דב רונן, תלמידים. לסלק בי"ס בלי לתת לו

אופציה אחרת? פשוט בגלל עילה של דקירת סכין שלא היתה באשמתו של ביה"ס

וזה בסה"כ שבוע וחצי אחרי שאותו ראש עיר כותב למנהל ביה"ס שבכוחות

משותפים נמשיך את דרכנו.

א. סרי: אני רוצה לומר שביה"ס משמש כבי"ס

תעשייתי, ואני מדגיש את המושג תעשייתי,

באזור נהריה והסביבה. ישנם תלמידים שמוצאים את פתרונם רק בביה"ס הזה

ואין מקום חלופי לביה"ס הזה. אנחנו ממשיכים את המפעל שביה"ס היה פעם

ב"ישאסבסט", שהועבר אחרי כן לרשות עמל, אנחנו במבנה הזה כ-10 שנים

וזה מצא את פתרונו להרבה בעיות במקום. לא שמענו בכלל תלונות על



ביה"ס, אנחנו נכונים לשיתוף עולה גם עם מר לבב שהיה ראש העיר הקודם,

גם עם אפרים שריר, שהיה מקודמיו ואני כממונה על ביה"ס לחניכים באתי

אתם במגע.

היו"ר ח. מירום: אתה מבין שהתוצאות של הבחירות הופכות את

המצב לכזה, שאפרים שריר, שאני מכיר

אותו, כבר לא רלוונטי לענין הזה. מר לבב רלוונטי באופן חלקי לענין זה

ומר סבג רלוונטי מאד לענין הזה.

א. סרי: כיוון שכל השנים ביה"ס הזה היה חיוני

מאד, אני לא רואה כל סיבה שבתקופה כל כך

קשה כמו היום, דווקא היום הוא לא יהיה חיוני לאותם הילדים?

ח. לבב; אני רוצה לחזור והייתי מבקש להדגיש זאת.

פינוי ביה"ס אין לו כל קשר עם הדקירה,

אנחנו יודעים שהנערים לא מנהריה, אין כל קשר.

היו"ר ח. מירום: כאן צוטט, הוא בכל-זאת כותב "אי לכך".

כלומר, בגלל הילדים סוגרים את ביה"ס.

ח. לבב: לא, לא זה מקרה. אין קשר. הטיעון שלנו

הוא, שאנחנו צריכים את מבנה ביה"ס לצרכי

השכונה עם כניסתה לשיקום השכונות.

היו"ר ח. מירום: מר רונן, אתה תתייחס ואני מבקש ממך לומר

לנו, על מנת שלא נופתע, מה בדעת הסתדרות

המורים לעשות בענין זה.

ד. רונו: אני עומד להגיד משפט, שאני יודע שבדרך

כלל חברי ועדת החינוך של הכנסת לא

אוהבים לשמוע אותו, אבל אין לי ברירה. הואיל ונשאלתי, אני חייב לומר

זאת. אנחנו אותתנו על-ידי שביתה בת שעתיים של מערכת החינוך, אני

מודיע ששנת הלימודים לא תיפתח בכל העיר - מגני הילדים ועד התיכון.

זאת שערוריה ממדרגה ראשונה, מר לבב, ואני מצטער שאני צריך לתקוף

'כאילו' אותך, כי לא אתה ראש העיר.

היו"ר ח. מירום: יש לך סיבות טובות לתקוף אותו כי הוא

מייצג את עמדת העיר.

ד. רונו: זאת שערוריה ממדרגה ראשונה. אני רוצה

לומר לך שאין אח ורע בדוגמא לדבר כזה.

אתה מופיע גם פה, תסלח לי, עם חינוך משלים, כל פעם שולפים שפן חדש.

בהתחלה יש מכתב שאתם אומרים שהוא כתב סתם מכתב, עכשיו יש משהו חדש,

שבאים ואומרים, חינוך משלים. אין תכנית, לא נאמר באף מקום, זאת פעם

ראשונה ששומעים על זה כאן.

הצעת הפשרה שכאן הועלתה, אני לא מתייחס אליה כעת, מוכיחה שאין לכם

תום לב בענין. זורקים לרחוב 90 ילדים שמחציתם בני מיעוטים ולכם לא



איכפת. הנתונים שבידי מורים, שאתם מטעמים פוליטיים לא רוצים את בני

המיעוטים שם, זאת כל הנקודה. אתה אינך רוצה לומר, אבל זאת הסיבה

האמיתית.

ח. לבב: אני גם טוען שלהטתדרות המורים אין כל

מעמד בויכווח בינינו.

היו"ר ח. מירום: יש לה מעמד אצלנו בועדה. אם זה היה

בימ"ש, היית בנקל טוען טענת חוטר יריבות

והיית זוכה בה, אני גם אומר את זה כמשפטן. אבל כאן זה לא בימ"ש,

אנחנו מזמינים את כל הגורמים הקשורים לענין במישרין ובעקיפין ואשר,

כפי שאתה שומע, יש להם גם היכולת להפעיל טנקציה, שיכולה להשפיע על כל

מערכת החינוך בנהריה ועל כן אנחנו לא יכולים להישאר במצב אדיש למה

שמר רונן מייצג. הוא מייצג דבר שאנחנו מוכרחים היום למנוע. כשאני

אומר אנחנו צריכים לנטות למנוע, אני מתכוון לכם ולנו. אתה יכול גם

לטעון באופן פורמלי שאין לך יריבות או קשר לועדת החינוך של הכנטת.

ש. שיבר; בביה"ט 4 כתות לימוד, 56 תלמידים סה"כ.

24 תושבי נהריה, 4 דרוזים, 8

ערבים-נוצרים ו-8 תלמידות ערביות-נוצריות. זה הרכב התלמידים של ביה"ס

בחלוקה למוצא דתי. מבחינת מורים קבועים בביה"ס יש 7 מורים קבועים

ועוד 4 לא-קבועים, שאנחנו דאגנו לפטר כדי להיות בטוחים, ועוד 3 עובדי

מינהל קבועים. אם ביה"ט ייטגר אנחנו עוברים על החוק.

אני מבקש רק להבהיר - יש כאן מכתב שנשלח על-ידי נציג ועד השכונה ועל

פעילות ביה"ט בתוך השכונה, כולל עזרה לקשישי השכונה. לעיונך.

היו"ר ח. מירום: אני רוצה להגיד כמה דברים לטיכום

הישיבה. ראשית, אני לא יכול שלא לומר

במפורש, שנודף ריח פוליטי חריף מההחלטה של ראש העיר ואם יש החלטה של

מועצת העיר, אני אומר את זה גם כלפי מועצת העיר. יכול להיות שיש כאן

אפילו שנאת בני-מיעוטים, אבל בודאי שיש כאן נטיון לפגוע בביי'ט

שמשתייך למערכת ההטתדרותית ולתנועת העבודה. מותר ולגיטימי לקיים

מערכה פוליטית, אבל לא כאשר היא מתקיימת על גבם של בני נוער, של

ילדים. זה בדיוק המצב כאן.

יש פה מלאכת קודש שנעשית בשכונה היותר זקוקה לכך בתוך העיר נהריה,

ואני מכיר את העיר נהריה. המחשבה לסגור את ביה"ס היא מחשבה מעוותת,

פשוט מעוותת. מר לבב, לא בא גם הסבר שאפשר להשתכנע ממנו שיש תכנית

קונקרטית כלשהי להפעלת בית זה למטרות אחרות. גם אם יש תכנית קונקרטית

להפעלת הבית הזה למטרות חינוך משלים למבוגרים, אני תמה על זניחת

הילדים במחיר של חינוך מבוגרים. ועדת החינוך לא תשלים עם זה ואני

אומר זאת במפורש. לכאן לא באו הנימוקים שיש בהם להצדיק את ההחלטה

ואני פונה אליכם לשנות את החלטתכם.

אני גם רוצה להודיע, שאני אפנה באופן אישי ואני אבקש גם מיו"ר

הוועדה, מח"כ בר-זוהר שישב כאן בשבוע הבא, ביחד אנחנו נפנה לשר הפנים

דרעי, להפעיל את השפעתו לשינוי ההחלטה הזאת. צר לי שאני מדבר על בעל



המאה ומשתמש כאן במחשבה לפנות אל השר הממונה על ראש העיר ולא אל השר

הממונה על חינוך, מפני שאני נאלץ לעשות את זה כך. זה צעד שהוא חסר

תקדים, אני אינני פונה, אני מציע לא לפנות אל שר החינוך אלא דווקא אל

שר הפנים ואל שר העבודה והרווחה, לסגן שר העבודה והרווחה מר פלדמן

שהוא עומד בראש המשרד.

אני רוצה להביע את תקוותי, מר רונן, שלא תהיה השבתה של כל מערכת

החינוך בנהריה ושנוכל למנוע אותה בדרך של שינוי ההחלטה.

ד. רונו! אני מצטרף לתקווה כי זו הכוונה שלנו.

היו"ר ח. מירום: נדמה לי שאני לא אגזים אם אני אומר, ואת

זה אנחנו לא נוציא לתקשורת, שמתוך

עיניכם ניבטת תחושת אי הצדק שבהחלטה ודי לחכימה. אני אומר את זה לך,

מר לבב. תודה רבה לכם, אנחנו נמשיך ללוות את הענין במהלך הקיץ.

ח. לבב: אני לא חושב שנושבת כאן רוח של כן

הסתדרות או לא הסתדרות. באותו מקום יש

בי"ט טימור, בי"ס יפה.

היו"ר ח. מירום: יכול להיות שזה השלב הבא, אני אינני

יודע.

ח. לבב: אני יכול להצהיר כאן שאין כוונה, להיפך

יש החלטה שביה"ס נשאר.

היו"ר ח. מירום: חברים, תודה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלת כשעה 40;10

קוד המקור של הנתונים