ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 27/06/1989

השבתת מערכת הלימודים בקרית-שמונה ובבית-שאן

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 47

של ישיבת ועדת החינוך והתרבות

מיונז ג', כ"ד בסיון התשמ"ט,27.6.1989; בשעה 14:15
נכחו
חברי הועדה: מ"מ חיו"ר, ח. מירום

פ. גולדשטיין

י. פרח

ע. עלי

ח. פארס

י. גולדברג

מוזמנים; א. פינטו, מנחל אגף החינוך

ב. אברמסקי, מנהל התיכון המקיף "דנציגר"

ה. בן-אשר, ס/ראש העיר קרית שמונה, ממונה על תיק החינוך

י. מזרחי, מנהל מרכז דגוגי, קרית-שמונה

ד. אבוטבול, חבר ועד ההורים המרכזי

א. פיניאן, יו"ר ועד ההורים המרכזי, קרית-שמונה

א. ונונו, גננת מילו"א, נציגת הגננות, קרית-שמונה

ש. בן-שטרית, מנהלת ביה"ס "יצחק הנשיא", קרית-שמונה

א. קדוש, מפקחת אזור קרית-שמונה

א. פלד, מנהל מחוז הצפון, משרד החינוך והתרבות

י. קקון, מנהל ביה"ס ממ"ד ,"עוזיאל", קרית-שמונה

צ. נאור, מזכיר סניף הטתדרות המורים, קרית-שמונה

ח. בטיטו, יו"ר ועד הורים עירוני, בית-שאן

י. וייצמן, מ"מ ראש המועצה בית-שאן

ש. בן-לולו, ראש המועצה בית-שאן

פ. אזרן, ראש העיר קרית-שמונה

מ. שאשא, חבר ועד הורים, קרית-שמונה

ש. בונה, מנהל המרכזים הקהילתיים, קרית-שמונה
מזכירת הועדה
ד. פלר
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ.
סדר היום
השבתת מערכת הלימודים בקרית-שמונה ובבית-שאן.



היו"ר ח. מירום; אנל מבקש להתחיל את הישיבה, שתסוב על

נושא השבתת מערכות הלימודים בקרית-שמונה

ובבית-שאן. ( למרות שכידוע לי נסתיימה שם ההשבתה ) אנו רואים זאת חלק

מעניו שצריך לברר אותו ביחד.

י. גולדברג; הערה לסדר. כמי שמכיר כמעט את כל האנשים

שנמצאים כאן, מכבד ומוקיר את אנשי מחוז

הצפון של משרד החינוך, כאנשים שפועלים בשטח בצורה יוצאת מהכלל, אני

חושב שישיבה זו לא יכולה להיפתח ללא מנכ"ל או שר החינוך, או איש

מרכזי מתוך המשרד הראשי.אנחנו עוסקים בנושאים שהם לא בסדרי עדיפות

אזוריים אלא בתחום מערכת החינוך כולה ולכן היה צריך להיות כאן השר או

מי מטעמו על-מנת לשמוע את הדברים הנאמרים כאן להשמיע ולהתייחס. מאחר

והגיעו לכאן אנשים ממקומות מרוחקים וכן ראשי הערים קרית-שמונה

ובית-שאן, לא הייתי מציע לסגור את הישיבה, אבל במקרה כזה אני חושב

שאי אפשר אפילו לנהל ישיבה אם לא נמצא השר הנוגע בדבר. אני רואה זאת

בחומרה רבה.

ע. עלי; אני חושב שזאת חוצפה מצד משרד החינוך

וזה מעיד על ההתייחסות של שר החינוך, של

מנכ"ל משרד החינוך. אני לא יודע איך ניתן לקיים ישיבה כזאת - עם כל

הכבוד למפקחת - זה דרג נמוך במשרד החינוך, חס לא יכולים לשנות שום

דבר. מה עושה פלד? הגברת המפקחת יכולה לתת כספים כאן? אני בטוח שבצד

היא תצטרף לכל הביקורת שנאמרה על משרד החינוך. למרות הפגיעה, אני

פשוט מציע לסגור את הישיבה, חבל על הזמן. אם אין מישהו רציני ממשרד

החינוך שיתן תשובות, לבקש סליחה מאלה שהגיעו מרחוק ולסגור את הישיבה.

זו סטירת לחי, זו ציניות שאין דוגמתה וחבל על הזמן שלכם ושלנו.
י. פרח
אנשי קרית-שמונה היו כאן לישיבה בנושא

אחר, החינוך האפור, ומצפוננו נקי

כלפיהם. אנשי בית-שאן באמת באו ובסופו של דבר האיש שצריך להיות

איננו. אני מציע שאנחנו ננסח נייר בשם כולנו, שאין אנו מסכימים ולא

יכול להיות תקדים לנושא רציני מעין זה, אוכלוסיה שיש לה בעיות כל כך

אקוטיות בנושא חינוך, שלא יהיה כאן שום נציג. על דעת כל הקבוצה כאן,

בשם כולנו, אנחנו מוחים על כך, תובעים את עלבונם של החברים ושל

הוועדה ותובעים במפגיע, שלפגישה הבאה יבוא שר החינוך בכבודו ובעצמו.

פ. גולדשטיין; בישיבה הקודמת לא הייתי היות ושהיתי

בחו"ל, ואני מבין שזו ישיבה שניה. אילן

זו היתה ישיבה ראשונה, היתה צריכה להיות התייחסות אולי אחרת.

למיטב הבנתי יש כאן שני דברים; האנשים הטובים טרחו והגיעו וזו בעיה.

אם הכוונה שלנו היא לעורר ענין ולסגור את הישיבה במחאה - זה ענין

אחד. אם הכוונה שלנו היא באמת לנסות, אולי אנחנו כחברי ועדת חינוך

נסייע, השאלה מה אנחנו רוצים להשיג. אין לי כל ספק שההתנהגות של משרד

החינוך במקרה זה היא למטה מכל ביקורת. כדי שלא תצטרך לנסח מכתב מחאה,

אני רוצה להציע שתי הצעות;



(1) משום שהאנשים האלה באו וטרחו ותגיעו לכנסת ישראל, במקום שנזמין

אותם לפעם הבאה, אנחנו נקיים את הישיבה בקרית-שמונה ולישיבה הזאת אני

מקווח שאני אהיה טרמפיסט אצל המנכ"ל או אצל שר החינוך ואני אסע אתם

לקרית-שמונה או לבית-שאן, במקרה והדרך לא מוכרת להם.

(2) הייתי מציע לצרכי פרוטוקול ולא לצרכי פרוטוקול, משום ששני ראשי

הערים כאן, לשמוע אותם, עניינית, להצגת הנושא, כדי שזה ישמש לנו חומר

רקע בטרוניה הקשה שיש לנו כלפי משרד החינוך.
היו"ר ח. מירום
אני רוצה לאפשר בשלב המקדמי לשני ראשי

הערים לומר את דברם ואת עמדתם באשר

לעניו זה ואחר כך אולי נצטרך לגשת לסיכום, אם נחליט שזה המצב.
ש. בן-לולו
הצורה שבה חברי הכנסת התייחסו לנושא היא

הדרך היחידה שנותר לנו להתייחס לדיון

הזה. הגישה הצינית שבה אנחנו פוגשים לאורך כל הדרך, היא מדהימה, היא

מקיפה את ראשי המשרד כולו. אני קראתי את החוברת של קרית-שמונה והיא

מבטאת הרבה. היא עשויה יפה ובודאי גם נוגעת לכל ערי הפיתוח בדוגמאות

שמועלות בה.תאר לך, שבנוסף לבעיות שקרית-שמונה מעלה ושהן דומות

לבית-שאן, בבית-שאן בעיה אקוטית רצינית שאי אפשר להתפשר אתה והיא

הבעיה, שהחל משעה 10 אין סיכוי להמשיך בלמידה בעיר שבה נמדדה

הטמפרטורה הגבוהה ביותר בארץ ישראל אי-פעם, לפחות במאה השנים

האחרונות, כך אני רואה בספרי הפיסיקה שבהם מלמדים. 56 מעלות צלזיוס

בצל בשנות ה-50, טמפרטורות מאד קשות. בבית שאן, החל משעה 10 לא ניתן

להמשיך ללמוד. זאת אומרת, לא מספיק שקיימות הבעיות הרגילות של מערכת

החינוך, שאינה מספקת את השרותים שעליה לספק ואנחנו בערי הפיתוח

יושבים מתמודדים ומתאמצים להדביק, עד כמה שאפשר, מה שהמערכת לא

משלימה ומחסירים ממערכות אחרות באמצעים, כדי לקדם את החינוך. נוסף

לזה, החל משעה 10 ילד בבית-שאן לא יכול להמשיך ללמוד. הוא ממילא

לומד מעט שעות, גוזלים ממנו חצי משעות הלימוד האפשריות והוא איננו

מסוגל להספיק. מומחים שבדקו את הנושא מגלים, שכושר הלמידה, סה"כ

המטען שנטען בילד מבית-שאן, בפרוש מתקרב ל-50 אחוז כתוצאה מהתנאים

הקשים.

במשך כ-3-4 שנים ביקשתי פגישות עם המנכ"ל ועם השר ובאתי רק עם נושא

אחד. כדי להגיע לאיזה שהוא שיוויון בסיסי שבו יש נסיון בחברה

הישראלית, צריך להשקיע פי כמה בעיירת פיתוח כדי לנסות לאזן את החברה

בארץ. לעתים נדמה לי שכבר אבדה הרגישות הזו והפכו את וה לחוק טבע

בסיסי, שכאלה הם החיים וצריך להישאר אתם. מערכת חינוך צודקת היתה

צריכה לעשות מאמץ, לקחת את המשאבים שבידיה ולחלק אותם בצורה מאוזנת

ודיפרנציאלית באופן שייסגרו פערים ולחסל מצוקות.

אני לא מעלה את כל הבעיות, אני מציג רק דבר אחד: מזגנים. פגשתי את

המנכ"ל 5 פעמים ולאחר מכן הלכתי אל השר ואמרתי לו, שאני רוצה רק

מזגנים, לא רוצה להתייחס לשום נושא, אני רוצה רק לטפל בבעיית

המזגנים. כל הזמן ניתנו הבטחות מהבטחות שונות. בסופו של ענין היתה

שביתה במערכת החינוך בבית-שאן לפני שנתיים. שר החינוך קרא לי לאחר

כמה ימי שביתה וביקש להפסיק את השביתה והם יטפלו בבעיית המזגנים



שתיפתר, ושהחל מעוד חודשיים-שלושה יתחילו לטפל בבעיית התשתיות ולאחר

מכן נתקין מזגנים, הוא אמר שהבעיה ברורה לו, הוא מבין אותה, הוא גס

היה באיזה יום חם בבית-שאן. כאשר נכנסתי באחת הישיבות למנכ"ל משרד

החינוך במשרדו, פגשתי אותו מדבר על בעיית המזגן שיש לו במשרד. יש לו

בעיית מזגן במשרד שלו בירושלים והגיע עם זה עד למנכ"ל משרד רוה"מ

מכיוון שלפי כל התקנים הוא לא היה צריך לקבל מזגן ואני, בפרוש, ראיתי
אותו מתחנן למזגן. שאלתי אותו
אתה מדבר על מזגן בירושלים, אז מה

תגיד על ילדי ישראל שיושבים שם בבית-שאן, איזה סיכוי יש להם? שאלתי

אותו אם אני יכול לראות איזה סיכום אמיתי רציני. הוא אמר שבודאי,

שאלד הביתה ושהכל יהיה בסדר, יהיו לי המזגנים. לאחר מכן שלח לי מכתב

בו כתב את הסיכום, אבל סיכום קטן: התכנית תוגש כבקשה מיוחדת לאוצר

במסגרת הצעת תקציב 88'. משרד החינוך יתן עדיפות לבית-שאן, הביצוע

יופעל בהדרגה מר בן-דרור יתבקש לבדוק אפשרות נסיעה לבית-שאן לבדוק

תשתית מוקדם ככל האפשר ושהסיכום מקובל על ראש המועצח. מה מקובל עליז

מקובל להתקין מזגנים, זה היה הסיכום. אמנם גם כאן הוא כותב שזה

מקובל, אבל הוסיף סעיף קטן, שעוד צריך לקבל תקציב ממשרד האוצר. שר

בישראל הוא אדם לא אמין? זו הדוגמא שראשי ציבור צריכים לתת לעם הזה?

האמנתי שבסופו של דבר זה רק סעיפון קטן, האמנתי שבסופו של דבר

המזגנים יותקנו.

שנתיים - לא קרה דבר. מכתבים ותכתובת וכל הזמן אני עוסק בזה, כבר לא

התפניתי לטפל בשאר בעיות החינוך. אמרתי, שאם הבעיה הזאת לא נפתרת, מה

לי ללכת לעוד נושאים! שוב חזרתי והתדפקתי על דלתות משרד החינוך

וביקשתי מזגנים. עד שהגענו שוב לשביתה הנוספת עכשיו, שאיש לא התייחס

אליה. אמרתי לועד ההורים, שצריך לחפש פתרונות אחרים, לא שביתה שתושבי

העיר יסבלו, צריך לעלות ללישכתו של שר החינוך ולהתבצר בתוכח עם ילדים

עד שימאס לו, עד שיבין שצריך להתחיל לפתור בעיות ולא ינהג בציניות

כזו.

עם כל הכבוד לאנשי משרד החינוך, שודאי כוונתם טובה, אין להם, שום

סיכוי לנסות לפתור את הענין. זהו זלזול מאין כמוהו והמשך שיטה צינית

שכבר איבדה כל רגישות, איבדה קשר אל העם הזה בכלל ולטיפול בו. כמובן

שרק המנכ"ל או השר היו צריכים להיות כאן ואם הם אינם, אני בודאי

מסכים שהדיון לא ישיג את מטרתו ואין צורך שיתקיים.
פ. אזרן
כדי להיות יותר תמציתי ניסחתי משהו בכתב

והייתי רוצה לקרוא מהמבוא באותו תיק,

שהונח לפני כל חבר ועדה הנמצא כאן ולהוסיף לו את ההצעה שלי לסדר היום

בכתב.

אני מודה לכל אלה שבאו לישיבה להשתתף עמנו ואני מודה ליו"ר הוועדה על

הענותך המהירה ויוזמותיך לכינוס ישיבת הועדה לדיון דחוף בנושא החינוך

בקרית-שמונה. בהמשך לשיחתנו הקצרה בתל-אביב בה תארתי לך את מצבנו,

חייב אני במספר הדגשים נוספים. בעיקרו של דבר חשים אנו, כל תושבי

קרית-שמונה, שהחינוך שהיה ערך עליון במדינה איבד את ערכו. חינו סר

בפני קובעי התקציב, מארגניו רבו ובהם מושקעת יתרת התקציב ושעות

הלמידה נטו הינן כיום בשפל שלא נודע כמותו מאז קום המדינה.



באזור שלנו יש לכך השלכה הרסנית ובלתי הפיכה. העבר וההווה מוכיחים

לנו בצורה נחרצת, שאין משפחות המוכנות להקריב צאצאיהן על מזבח

ניוון החינוך. אין הדעת סובלת שילד יצא לביה"ס מביתו בשעה 8 בבקר

ויחזור ב-11:45 כשבתוך זה 3 הפסקות של 40 דקות לפעמים שעור ספורט,

מלאכה, ומה כבר ניתן ללמד ילד במספר כה זעום של שעות!

בישובנו, במרחק כה רב ממרכז הארץ, בהעדר תמריצים ועם עלות מחייה

על-פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של יותר מ-25 אחוז ממרכז הארץ, קשה

להביא בעלי מקצוע נדרשים כפסיכולוגים, קלינאי תקשורת, מורים למתמטיקה

ואנגלית ועובדים מקצועיים נוספים בתחום הסיעוד החינוכי. קושי זה נותן

אותותיו בילדים ויוצר 3 מקבילים: ילדים מעולים, שאחוז גדול מהם עוזב

את האזור; ילדים חלשים, הגדלים כעול על החברה או שאינם מסוגלים לתרום

לה; וקבוצת ביניים, שאינה נותנת מענה לאיכות לה זקוקה המדינה

בהתמודדותה הכלכלית, החברתית והבטחונית.

קרית-שמונה שקיבלה את פרס החינוך הארצי לפני שנתיים, חרתה על דיגלה

להיות החלוץ לפני המחנה, לא רק במאבקי הבטחון מול אויבינו, כי אם גם

במאבק על דמותו של החינוך במדינתנו. התחלנו בשביתה בת 10 ימים מתוך

ידיעה שקשה להניע את הממשלה חסרת הרגישות שלנו. נמשיך לנהל את המאבק

בחופש הגדול ונקווה שיועמד לנו הפתרון במהלכו ולקראת פתיחת שנת

הלימודים הבאה. במידה ולא יעלה בידינו הדבר, לא נפתח את שנת הלימודים

בתקנים ובקיצוצים הקיימים. בקשתנו היחידה - יום חינוך ארוך, יום

חינוך ורוד, לא אפור ולא שחור.

אני רוצה להציע לסדר היום- עיריית קרית-שמונה על כל נציגיה הגיעה

לועדת החינוך של הכנסת מתוך כבוד והערכה וכן בתקווה שהוועדה תצטרף

למאבקה של העירייה בממשלה. גם אם לא באנו לטעון כנגד שר החינוך, אנו

מוחים על הזלזול שמפגין המשרד בהעדר בכיריו בדיון. התאמצנו מאד

ביומיים האחרונים להזמין את שר החינוך. אני אישית פניתי ללשכה שלו

והלשכה, לצערי, השתמשה בי לתועלת - אני מקווה לא תועלת כולנו - להגיש

מברקים לועדת החקיקה של אתמול, לזה הם מצאו אותי, אבל להגיע לכאן

לישיבה, כנראה הטלפון לא היה מספיק דו-צדדי. אנחנו התאמצנו להביא

אותם והם לא באו.

אנו מודים לוועדה על נכונותה להתייחס ברצינות לבעיותינו. הגדרנו

בעיות אלה בכתב, מונח לפני חברי הוועדה ואנו מבקשים בכך לנעול את

הישיבה לכבודה של הוועדה, לכבוד הכנסת ולטובת דיון נוסף בענין

החינוך, עם שר החינוך. במידה והוועדה הנכבדה תחליט לקיים את הישיבה,

נשמח לפרט ולהוסיף לכל הנושאים המופיעים במסמך שהגשנו. תודה רבה.

היו"ר ח. מירום! לא נקיים דיון כולל כאן. אני חושב שצדק

ח"כ עלי כשהעמיד את הדברים כפי

שהעמידם. כממלא מקום יו"ר הועדה אני בוש ונכלם בעובדה שמשרד החינוך

לא שלח לכאן מישהו בדרג של מנכ"ל או שר. הענין רציני ביותר. מי שחושב

שאפשר מירושלים בשלט-רחוק לנהל מערכות חינוך ולא להתייחס לבעיה כפי

שישנה גם בבית-שאן ובקרית-שמונה, ולצערי לא רק בשני הישובים האלה,

שמהווים חלוץ לפני המחנה בהחלטה שלהם לצאת, יש לו טעות גדולה מאד.



עלי לציין שהוועדה ניסתה לזמן אותם, פנינו פניות חוזרות ונישנות,

אפילו אני אישית באמצעות הגב' ברוריה שהיא הרפרנט של משרד החינוך.

ניסינו, ככל שאנחנו רק יכולים לומר ואני אפילו אמרתי להם שזאת תהיה

בושה גדולה מאד שנציגים מקרית-שמונה ומבית-שאן יבואו עד לכאן לכנסת

ולא יהיו פה הגורמים הבכירים במשרד.

הייתי השבוע בעצרת הזדהות עם השביתה בקרית-שמונה. ראיתי שם, מעבר

לפגישה המרשימה עם המערכת החינוכית, עם החברים הנמצאים כאן וגם אלה

שלא נמצאים כאן והיו שם בישיבה, ראיתי את האנשים, התושבים, הורי

הילדים, הילדים, ומי שלא מבין מה מתחולל היום באזור בערי הפיתוח,

המצוקה הגדולה באזור שהוא רווי אבטלה ובעיות חמורות קשות נוספות ועל

זה נוחתת גם מכה במערכת החינוך - לא מבין לדעתי את הציונות שלנו

עכשיו.

תחת מחאה גדולה מאד, שאנחנו נביע אותה גם בכתב, אני נאלץ לנעול את

הישיבה. אני מקווה שבהסכמה, שהחברים כולם מקבלים את הצעתו של ח"כ

פנחס גולדשטיין. נמליץ ליו"ר הועדה לקיים את הישיבה הבאה בצפון.

י. גולדשטיין; אני בטוח שאתה מתכוון לעשות את זה, אבל

אנחנו חיינו מאד מעריכים - אני מדבר

בשמי וגס בשם חברי האחרים - שהנושא הזה ימצא את תהודתו גם בכלי

התקשורת, שאחרת לא עשינו כלום. אולי זה יזעזע את שר החינוך.

ח. פארס; תסלחו לי, אנחנו עושים כאן רוח, כאילו

שאנחנו לא מכירים את המערכת ואת

המציאות. אתמול ניהלת ישיבה במליאה, הסתכלת וראית כמה שרים מהממשלה

היו, כמה חברי כנסת היו. זה זלזול גמור בכל, לא רק בקרית-שמונה, בכל

מדינת ישראל. כאילו אנחנו רוצים לעשות רושם על אנשי קרית-שמונה, שהשר

הזה זילזל. אתמול היתה הפגנה של תדיראן - איזה שר בממשלת ישראל יצא

לראות ולשמוע את כאבם של 350 מפוטרים?

היו"ר ח. מירום; לב ליבו של הענין הוא ויכוח בין אנשי

ערי הפיתוח לבין אנשי משרד החינוך; אם

הבעיה אמיתית או לא ומה צריך להעמיד כדי שאפשר יהיה לארגן את מערכות

החינוך. אתה רוצה שנדון כאן בלי הצד הזה?

ח. פארס; לא. אני מחמיר. לא לזה התכוונתי. אני

אומר שגם במליאה שרים כך מתנהגים

בזלזול, בכל מזלזלים, בעיירות פיתוח ובכל השטחים ולא רק בעיירות

פיתוח. כנראה האזרח לא עושה מספיק ולא עושה מה שהוא יכול לעשות כדי

ללחוץ על הממשלה, כולל שר החינוך החבר בה,וכן שר האוצר. שישנו

מהלכים. אני מוחה, אני מצטרף למחאה הזאת, שאף אחד לא הופיע.

י. גולדברג; אדוני היו"ר, מאהר ונוהל עבודה של ועדה

הוא ידוע ומוכר לחברי הכנסת הנוכחיים

וליו"ר הוועדה ולמזכירת הוועדה - הייתי מצפה שיצא מכאן מכתב ליו"ר

הכנסת, על-מנת שיעיר לשר הנוגע בדבר ולמי שהיה צריך להופיע בישיבה

שתוכננה והוזמנה כדת וכדין. זוז השוני העיקרי בין וועדה שמתכנסת לדיון



בנושא מסויים לבין הפגנה שמתרחשת מחוץ לכנסת, לבין דיון במליאת. יש

שוני תחומי בין לבין ואי אפשר לעשות מהכל מיקשה אחת. הדיון בוועדה

הוא דיון לגופו של ענין, לליבון עניינים, לשמיעת תצד הטוען ולאחר מכן

שמיעת המשרד והחלטת הוועדה כפי שנהוג בדיון מסודר במסגרת כל ועדות

הכנסת. זה אכן מה שהיה צריך להתרחש כאן. מחיתי בתחילת דברי על עצם

הענין, שלא היה נוכח כאן השר או המנכ"ל בדיון בנושא הזה ולכן טענתי

את אשר טענתי בתחילת הישיבה. הנוהל התקין בנושא הזה הוא לפנות ליו"ר

הכנסת, שיפנה בשמה של הכנסת ובשמה של ועדת החינוך בנושא זה לשר הנוגע

בדבר, ואין לי ספק שבישיבה הבאה אכן השר והמנכ"ל יהיו נוכחים ונוכל

לקיים דיון פורה בנושא הזה.

היו"ר ח. מירום; כמה זמן נסיעה לקרית-שמונה?

פ. אזרן; 3 וחצי שעות, 4 שעות.
ע. עלי
אני לא רוצה להתייחס לענין של עיירות

הפיתוח ולקיצוצים בתקציב. אם יהיה דיון

ויהיה מקום פנוי לליכוד ואוכל למלא מקום של מישהו - אבוא ואשמיע את

דברי.

היו"ר ח. מירום; תמיד יש שני מקומות ריקים של הליכוד

בוועדה. תמיד תוכל לבוא.
ע.עלי
אתייחס לגופו של ענין, כי יש לי

דברים קשים לומר בסוגיה.

קרית-שמונה מסמלת משהו וכמובן שהיא צריכה להיות בראש העדיפויות.

התופעה הזו נימצאת בכל עיירות הפיתוח. בקשר לבית-שאן,

ודאי שאין ויכוח. אני רוצה להתייחס לענין, שנאמר ע"י ח"כ פארס, בקשר

לאתמול. גם לי לקח כמה שנים עד שלמדתי את סדרי העבודה בכנסת.

יש שוני גדול בין הדברים. אתמול במליאה לא רציתי

לסגור את הישיבה משתי סיבות.- קודם כל התקנון לא מאפשר לסגור ועובדים

לפי תקנון. כתבתי לחגי מירום פתק למה לא רציתי לסגור היות והוא פנה

אלי. אם הייתי סוגר אתמול את הישיבה, זה

היה חוסר טקט מצידי, אבל יש הבדל. במליאה אתה בא ומשמיע נאום,

זה לא ויכוח או דיון כדי לסכם נושא,

להחליט החלטות ולכתוב מסקנות. הכוונה בסוף הדיון הזה, שיצאו

מסקנות ועדה. איך אפשר להסיק מסקנות כשהשר לא נימצא?
היו"ר ח. מירום
לטענת משרד החינוך נקבע עוד קודם לכן

יום בתל-אביב שראשי המשרד נימצאים בו.

יחד עם זה, אנחנו חיווינו את דעתנו, שדחיפות הענין והעוצמות שלו

מחייבות עלייה מתל-אביב לצורך ישיבת הוועדה.
ע. עלי
אני מדבר על העקרון. רציתי שח"כ פארס

ישמע את הדברים בענין הנסיון. יכול

להיות שבדיון כזה נגיע למסקנות לא מדוייקות או לא הגונות גם כלפי

משרד החינוך ולכן חשוב בדיון מסוג זה, שהוא שאלה עקרונית, שאלה של

עדיפויות בתוך המשרד, שאלה של קדימויות בתוך המשרד. בדברים האלה



חייבת להיות ההיררכיה הגבוהה, אי אפשר לקיים ישיבה - בצורה ההגונה

וההוגנת ביותר גם כלפי משרד החינוך - אם הוא לא נימצא כאן.
ח. פארס
אישית הייתי מסתייג מביטול הישיבה

והייתי אומר לקיים את הישיבה ושכן נקבל

את ההמלצות וההחלטות ונעביר אותן לשר החינוך לפי ראות עינינו, לפי

מחשבותינו. אם הענין יזוז, מה טוב. אנשים טרחו ובאו מרחוק, גם אנחנו

טרחנו ובאנו.

א. פלד; למען ההגינות, איני בא לסנגר על השר או

לא, אני עובד המשרד ונתבקשתי לבוא לכאן.

אני תושב כרמיאל, הגעתי מהצפון ואני מבקש לומר כמה מלים. לנו נאמר

(ולשם כך נשלחנו) שבישיבה הזאת ידברו על הפרטים ועל המהויות שחסרות

בבית-שאן ובקרית-שמונה והבאנו גם את המפקחת, שהיא הבקיאה. כדי לדון

לגופו של ענין צריך מישהו שמכיר את השטח טוב. אולי השר מכיר את מערכת

החינוך של מדינת ישראל, אבל בנושא הספציפי יש אנשים שיודעים יותר

ממנו.

הבאתי את תיק הנתונים, לראשי הרשות ניתן לטעון מה שהם טענו, לנו לא

ניתן מתוך כוונה שאתם רוצים לשמוע את השר וזכותכם לשמוע את השר.

נשלחתי לכאן, כעובד המשרד, עשיתי כדברו, הוא ביקש לשלוח נציג

מהצפון.

היו"ר ח. מירום; . אני מודה לך על הדברים ואני גם מודה לך,

גב' קדוש, על שבאתם, קודם כל בגלל שאתם

נציגי המשרד וגם בגלל השיבות הענין. יחד עם זה, אני בכל-זאת רוצה

שתבינו - ואנחנו מתנצלים על שהגעתם מרחוק ואתם לא יכולים כאן לבוא

לידי ביטוי כרגע - הדרג החשוב לנו הוא הדרג המחליט, כי אחר שיסומנו

כאן כל הדברים העובדתיים וחוות הדעת שתינתנה גם על-ידכם, מישהו יצטרך

לקבל החלטה אם משנים את הענין או נשארים על הנורמות הרגילות

המקובלות כאן. היות ודרג מחליט חסר כאן, אנחנו לא יכולים, חבל על

הזמן. אני מתנצל. מן העבר השני אני רוצה להגיד לכולם, שמקובלים עלי

גם דבריו של ח"כ עלי לא להפוך את הענין לפיצוץ. אנחנו לא מקיימים את

הישיבה מפני שלא מצאנו טעם לדון בה ללא דרג בכיר ואנחנו נקיים אותה

בעתיד, לא נרפה מהענין ונפנה את טרונייתנו למשרד החינוך. נקיים ישיבה

נוספת ואני מקווה בנוכחות השר והמנכ"ל. תודה רבה לכם שבאתם.

הישיבה ננעלה בשעה 00;15

קוד המקור של הנתונים