ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 07/06/1989

הרפורמה בחינוך הטכנולוגי

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב ראשון



(וסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 38 מישיבת ועדת החינוך והתרבות

מיום ד', ד' בסיון תשמ"ט, ,7.6.89בשעה 9:10



נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר, מ. בר-זוחר

ר. זאבי

אליאב

ח. מרום

ת. טובי

ח. פארס

מוזמנים; ש. שושני - מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

ע. צוק - מנהל המח' לחינוך טכנולוגי, משרד חינוך

א. אמיר - יו"ר הועדה לחינוך על-יסודי במזכירות

הפדגוגית, משרד החינוך והתרבות

ב. אמיר - סמנכ"ל ומנהל המינהל הפדגוגי, משרד

החינוך והתרבות

ב, נסים ' משרד החינוך והתרבות

ד. רונן - סגן המזכ"ל ויו"ר החסיבה העל-יסודית,

הסתדרות המורים

פ. לנצברג - מנהל המחלקה הפרופסיונאלית וסגן היו"ר

למורים טכנולוגיים, הסתדרות המורים

מ. פרידמן - מורה לחינוך טכנולוגי, הסת' המורים

א. גרוסברד - רכז השתלמות טכנולוגית, הסת' המורים

ש. באייר - יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים

מ. קאופמן - יו"ר המחלקה לטכנולוגיה, ארגון המורים

העל-יסודיים

ח. סטרובינוף - מורה, ארגון המורים העל-יסודיים

א. טייכר - מנהל "אורט" כרמיאל

ד. לובלסקי - מנהל "עמל"

א. ציפרוני - מנהל המדור הפדגוגי ב-"אורט"

ח. מלמד - מנהלת רשת המוסדות של "אמונה"

ד. צ'רנובילסקי - יו"ר המחלקה לבתי"ס בויצ"ו

ע. זאבי - דייר, מנכ"ל רשת אמי"ת

ר. פסטרנק - ד"ר, סמינר "לוינסקי"

י. הופרט - ד"ר, המכללה להכשרת מורים למקצועות

טכנולוגיים ומינהל בתל-אביב, "אורנים"

י. ויגודסקי - מנהלת המכללה להכשרת מורים למקצועות

הטכנולוגיה

מ. ארגוב - מנהל המכללה של "אורט'' להכשרת מורים

בירושלים

ת. קרץ' - המועצה להשכלה גבוהה

א. זיידנברג - יו"ר המכללות האקדמיות
מזכירת הוועדה
ד. פלר
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ.

סדר היום; הרפורמה בחינוך הטכנולוגי



היו"ר מ. בר-זוהר; בפעם הקודמת דיברנו על התלמידים הספרדים

מאותו בית-ספר, אבל אני שאלתי אתכם לגבי

מרכז הבחינות מביה"ס הריאלי, שכינה את ההורים מטומטמים, ולא הגישו

בג"צ. יש לי שאלה בנושא יותר מורחב-. מה קורה עם האנשים שלמעשה היו

אחראיים על הבזיון בביה"ס הריאלי. את התלמידים כבר הענשנו, הם יעשו

בחינה נוספת, אבל מה קורה עם חמורים ועם המשגיחים?

שמענו בחדשות, וגם התפרסם בעתונות היום, ששלושה בתי"ס בהרצליה

מושבתים על ידי ועד ההורים בשל תכנית אינטגרציה. שם יש מאבק רציני

מאוד. ראש העיר מעורב בנושא הזה, ועד ההורים מעורב כמובן בנושא הזה.

הייתי מבקש לשמוע מה משרד החינוך מתכוון לעשות.

השאלה השלישית שלי באה בעקבות שיחח עם ראש עיריית רעננה. ברעננה יש

תיכון אחד ויחיד, המשרת את כל האוכלוסייה. עד כמה שידוע לנו אין עיר

נוספת בישראל שיש בה רק תיכון אחד. אם כן, האינפורמציה לגבי בתיה"ס

לא מדוייקת. אני מבקש לקבל גם תשובה מה המדיניות של משרד החינוך לגבי

בי"ס תיכון נוסף ברעננה. אני אעביר אליך את החומר בסוף הישיבה.

ח. מרום! למיטב ידיעתי מאינפורמציה שקיבלתי

הופסקו מישרות הוראה בנושא תזונה

ופיקוח על תזונה בבתי ספר, והתרעה לכך קיבלתי ממי שעוסקת בחינוך

בתחום זה ולטענתה אחד מ-100 ילדים סובל ממקרה אינורכסית. התופעה הזו

הולכת ומתפשטת, וישנו חשש כבד שאם יצומצמו המשרות חללו של מורים

בתחום הזה, התופעה תחריף. אני מבקש לדעת מה נכון באינפורמציה ומהי

עמדת משרד החינוך בנושא.

ת. טובי; היום מעתון "הארץ" אני למד שהנהלת

המתנ"ס מאבו-טור בירושלים רוצה להשעות -

לא עכשיו אבל לפני זמן מה, חודשיים-שלושה - את השתתפות הצעירים

הערבים בפעילות הקהילתית של המתנ"ס, והיא עומדת על החלטתה. זו החלטה

להפרדת הגזעים, החלטה גזענית. האם משרד החינוך יודע או ער להחלטה

הזאת, ומה עשה כדי למנוע צעד חמור זהו
היו"ר מ. בר-זוחר
היום אנחנו נעסוק בנושא הרפורמה בחינוך

הטכנולוגי. הנושא מאוד מקיף ואני לא

חושב שנוכל לסכם אותו בישיבה אחת. אני אבקש את מר צוק להציג בפני

חברי הוועדה את התכנית לרפורמה בחינוך הטכנולוגי.

ע. צוק; בהמשך לדפים שחולקו לחברי הכנסת, משרד

החינוך החליט על רפורמה בחינוך

הטכנולוגי שיבוצע על פני שלוש שכבות גיל; ביה"ס היסודי, חטיבת ביניים

וחטיבה עליונח. בביח"ס היסודי, נכון להיום, קיים מקצוע המלאכה,

שמבוסס על אמנויות כפיים. הכוונה לשנות את המקצוע למקצוע שיכלול

נושאים נוספים מתחום העיצוב, מתחומי האלקטרוניקה, והכוונה חיא לכיתות

הגבוהות בביה"ס היסודי, החל מכתה ה' עד כתה חי; בחטיבת הביניים

בכוונתנו לשנות את המתכונת. היום ישנם מקצועות שמלמדים בחטיבת

הביניים, והכוונה היא לאפשר סל מקצועות, שיכלול בכל אחד מהתחומים

הנ"ל את המקצועות הנמצאים בחטיבה העליונה, מקצועות שביה"ס מציע,



ומקצועות שממצאים במשק ואינם באים לידי ביטוי בחטיבת הביניים!

בחטיבה העליונה, בחינוך הטכנולוגי, אנחנו מוצאים שתי קבוצות של
מגמות
מגמות טכניות, שהן על בסיס הנדסי, ומגמות מקצועיות שהן נובעות

ממקצועות המשק, כמו מינהל, תיירות, עיצוב, מלונאות וכוי.

אני נכנס לנושא של השינויים בחטיבה העליונה. היום תלמיד שלומד בחטיבה

עליונה לומד במסלול. יש במערכת החינוך הטכנולוגי מסלולים, כל מסלול

מוביל את התלמיד לקראת תעודה מסויימת בלימודים, שהם מיקשה אחת. אין

אפשרות היום לתלמיד לנוע בין המסלולים. תלמיד משובץ למסלול מסויים

והשיבוץ נעשה בדרך כלל בסוף כיתה טי, ולפעמים בתחילת כיתה טי. התלמיד

מתחיל ומסיים את לימודיו במסלול, ומקבל את התעודה בהתאם, החל מתעודת

בגרות מלאה לתלמידים בחינוך הטכנולוגי ברמה הגבוהה ועד לרמות

הנמוכות, שהן כיתות הכוון.

אנחנו מציעים לשנות את המסלולים מהסיבה שהמסלולים עברו בשלב מסויים

משנות ה-60 לקליטה מסיבית של תלמידים, ונוצרה בעיה. תלמיד שנכנס

למסלול חלש, אין לו כמעט סיכוי לעלות למעלה. המתכונת שאנחנו מציעים

הוא מסלול אישי של לימודים. כל תלמיד יוכל לבחור כל מקצוע ברמה שונה.

כלומר, במתכונת הקודמת אם תלמיד שובץ ברמה נמוכה, היה חייב ללמוד

את כל לימודיו ברמה הנמוכה, גם אם למשל בתנ"ך או בהיסטוריה או

באנגלית או בעברית או במקצוע אחר הוא היה מעל הממוצע של כיתתו. על

פי המתכונת החדשה, כל תלמיד יוכל ללמוד בהתאם ליכולתו. במקצוע מסויים

יהיה חלש, ילמד אותו ברמה הנמוכה; במקצוע אחר יהיה חזק, יוכל לקחת

ברמה החזקה. ההרכב הסופי של הרמות ושל המקצועות יקבע את סוג התעודה

שהוא יקבל.

המגמות בחינוך הטכנולוגי היום הן בהתפתחות של תהליך ולא של תכנון.

במתכונת הישנה יש כ-90 מגמות לימוד. מה שבכוונתנו לעשות זה לשנות

מ-90 מגמות ל-22 מגמות, כאשר חלק מהמגמות הן מגמות שבהן יש כ-10

תלמידים, או בי'יס אחד, או במקרה המשמעותי יותר - יש קבוצות מגמות

בעלות מכנה משותף. כלומר, מגמות שהן סביב מקצוע מסויים, למשל סביב

מקצועות החשמל והאלקטרוניקה, מגמות סביב מקצועות המכונות, מגמות

המינהל. נכון להיום, כל אחת מהמגמות היא מסגרת נפרדת מכיתה י' עד

כיתה י"ב, מסגרת נפרדת לבחינות, מסגרת נפרדת לתכניות לימוד, מסגרת

נפרדת לתקצוב. במתכונת החדשה אנחנו הולכים לכיוון של מגמה, כלומר

בכיתה יי ובמחצית יי'א הלימודים ייעשו במגמת אם, במגמה הראשית, ורק

לקראת י"א-י"ב התלמיד יחל את ההתמחות.

שני דברים אנחנו מקווים להשיג במתכונת הזאת: דבר אחד - יעול של

המשאבים. כלומר, אין צורך לפתח עשרות תכניות לימוד, לפחות בכיתה יי,

אלא לרכז את המשאבים הקיימים, דבר שני - לתת לתלמיד לבחור את ההתמחות

בגיל מאוחר יותר. היום תלמיד מגיע מחטיבת ביניים לכיתה יי, ונאלץ

לבחור את המגמה. במתכונת הזאת אנחנו נותנים לו עוד הזדמנות בכיתה י'

לעבור במשותף ורק לקראת י"א לבצע את הבחירה, לאחר שצבר שנה של חשיפה

לחינוך טכנולוגי.

הנקודה הבאה במסגרת הרפורמה מדברת על המסלולים החלשים. ההנחה היא

שרוב האוכלוסייה הזאת, שאינה מגיעה לבגרות, תגיע לשילוב במערכות נשק



ותעשייה, ודי ברור חיום שהמקצוע שהם לומדים לא יהיה המקצוע היחיד

שבו הם יעסקו בחייהם. אי לכך הכוונה היא לשנות את מתכונת ההוראה

למסלולים החלשים. במקום להפוך אותם כבר בגיל תיכון לבעלי מקצוע

מיומנים בנושא מסויים, יש לתת להם בסיס רחב יותר, כדי שבעתיד יוכלו

להרחיב את אופקיהם, לשנות עיסוקים ולפתח מגוון נוסף של מגמות. יש

היום מגמות שהן ניתנות רק לתלמידים ברמה הגבוהה, וחסומים מראש בפני

התלמידים ברמה הנמוכה. הכוונה היא ליצור מצב, שבו לכל מגמה תהיה

דריסת רגל גם לרמות החלשות.

כאן אני עובר לתלמידים הניגשים לבחינות בגרות. התלמידים הלומדים

לבחינות בגרות, די ברור שכוונתם בעתיד להשתלב או להמשיך בלימודים

גבוהים, אוניברסיטאות-טכניון או בתי-ספר לטכנאים והנדסאים. על-פי מה

שקורה במוסדות להשכלה גבוהה, מה שקורה ברחבי העולם, הבסיס המדעי

נהפך לחלק בלתי נפרד מהטכנולוגיה. כלומר, תחומי ההנדסה אינם יכולים

יותר לעבוד בלא מדע. התחום המדעי ניתן בחינוך הטכנולוגי בצמצום,

והכוונה היא לחזק את הבסיס המדעי שניתן לתלמידים שאינם מייעדים את

עצמם לשוק העבודה, אלא ללימודי המשך, וזאת על חשבון ההתנסות המעשית.

ההנחה היא שבעלי מקצוע הם לא יהיו, והטכנולוגיה שניתנת להם היא יותר

כבסיס טכנולוגי ולא מיומנות.

במתכונת החדשה אנחנו מנסים לבנות מערכת שתהיה משותפת לכמה מגמות.

כלומר, כיתה י' תהיה משותפת לכמה מגמות, וההתפצלות תעשה מאוחר יותר

ככל הניתן, וזאת מטעמים חינוכיים.

לגבי הביצוע של הרפורמה, התחלנו בטיפול בביה"ס היסודי. הוקמה ועדה

שיושבת על תכנית הלימודים ליסודי-חטיבת ביניים; ובתיכון התחלנו בחלק

שמטפל קודם כל בתלמידי הבגרות, מאחר שיש קשר בין הרפורמה בחינוך

הטכנולוגי ומתכונת בחינות הבגרות החדשה, שניבנו ביחד. כלומר,

המקצועות שניבנו במתכונת הבגרות החדשה הם אותם מקצועות שניבנו כדי

ליישם את הרפורמה בחינוך הטכנולוגי, ולכן התחלנו ברמת הבגרות. כוונת

משרד החינוך בשנה הקרובה להתחיל בכיתה י' ביישום הנושא, שנה לאחר מכן

להיכנס עם האחרות.

ש. באייר; אני מרשה לעצמי להעיר הערה במשפט אחד לא

בנושא הטכנולוגי אלא בנושא של השאילתא

בקשר לביה"ס הריאלי כי אתה שאלת את משרד החינוך מה משרד החינוך עושה.

אני חייבת להודיע כאן שהמורים בביה"ס הריאלי וההנהלה פנו אלינו

וביקשו אותנו להיכנס לעובי הקורה של העניין. הם טוענים שהעניין נופח

מאוד על ידי העתונות, הם טוענים שפשוט נעשה להם לינץ' ציבורי, ולכן

אני מבקשת לפני שמישהו פוסק ומחליט - לא שלנו יש כבר עמדה בנושא, אני

אמורה לפגוש אותם ולשמוע גם מהם מה קרה - אבל פשוט הייתי רוצה לבקש,

שלפני שמישהו מחליט או פוסק, שידע שיש להם טענות, וכדאי לשמוע את

הטענות שלהם. זה בית ספר מפואר, זה בית ספר שכל אחד יודע את הרמה

החינוכית שלו, ואני חושבת שצריך מאוד מאוד להזהר.

היו"ר מ. בר-זוהר; מפני שזה בית ספר מפואר העתונות תקפה

אותם, אבל דבריך ודאי נשמעו על ידי אנשי

משרד החינוך, שהם הרי הכתובת לכך.



ש. באייר; בנושא של החינוך הטכנולוגי אני רוצה עוד

הערה מקדימה. אני השתדלתי ללמוד אותו עד

כמה שניתן לעומק, למרות שאני לא איש טכנולוגי, ולכן אני אדבר בקיצור

נמרץ, ואני אבקש מראש לאפשר לשני החברים שלי, שהם מומחים לנושא,

בהמשך להרחיב את הדברים.

כאשר משרד החינוך יזם את הרפורמה, ציבור המורים העל-יסודיים ברך

עליה, מפני שאנחנו חושבים שלא רק מן הרצוי אלא מן החובה לצעוד עם

הזמן, ולבדוק דברים, ולהכניס אותם שינויים שמתחייבים מההתפתחות

הטכנולוגית והמדעית בעולם, ושמדינת ישראל צריכה להשתלב בהם. נתנו את

כל הקרדיט למשרד החינוך, והיינו הראשונים שאמרנו: תבורכו. רוצים רק

ללמוד את הנושא כדי להבין אותו. לצערי הרב, אנחנו כבר שנה שלמה

לומדים את הנושא. עוזי צוק היה יותר מפעם בישיבות ההנהלה של מרכז

המורים, והסביר ביתר פרוט את כל הנושא הזה. גם סגנו היה. ככל שלמדנו

את הנושא, הגענו למסקנה שכרגע מבחינתנו מאוד מבוססת וכמעט חד

משמעית, והיא שההצעה הזאת של הרפורמה איננה בשלה. הרפורמה איננה בשלה

לצאת לדרך במלואה בשנת הלימודים הקרובה. לא ששינינו עמדה לעיקרון, לא

ששינינו עמדה, שמגמות שאבד עליהן הכלח בעצם צריך להסב אותן, לא

ששינינו עמדה שצריך לאפשר לתלמידים לבחור בגיל יותר מבוגר את ההתמחות

שלהם, לא ששינינו עמדה שיש לאפשר לתלמידים לנצל את מלוא יכולתם. אבל
ההסתייגויות שלנו נבעו בעיקר משלושה דברים
הסתייגות מספר 1: משרד החינוך איננו מוכן לדעתנו, כי המחלוקת בינינו

לבין משרד החינוך אינה על עצם הרפורמה, אלא על המגמה לרוץ בשנה

הבאה, בשנת הלימודים הנוכחית זה היה בגדר ניסוי, כשוועדת מעקב שגם

אנחנו שותפים לה הייתה אמורה לעקוב אחרי מה שקורה, ולהחליט האם כבר

בשנה הבאה אנחנו יוצאים לדרך ומרחיבים אותה לכל המגמה העליונה,

הנקראת מסמ"ת, בחינוך הטכנולוגי, או שמא אנחנו ממשיכים בניסוי.

אנחנו הגענו למסקנה שהתנאים לא בשלים להחיל את הרפורמה על כל המגמה

הזאת מהטעמים הבאים. (1) אין תכניות לימודים מפורטות כדי שתהיה

אפשרות למורים שאמורים ללמד ללמד כמו שצריך, ולא להטליא טלאי. או

אפשר לקחת מקצוע חדש, או מקצוע שעבר הסבה מאוד יסודית, מבלי לתת

תכניות מפורטות ומבלי שבידי התלמידים יהיה מה שקרוי "טקסטבוק", שיקל

על התלמיד ללמוד, ומבלי שתהיה תכנית מפורטת שתקל על המורה ללמד. זו

לגבי דידנו טעות יסודית. (2) יש מורים רבים שחייבים לעבור הסבה

מקצועית כדי שיהיו מסוגלים ללמוד את המקצועות החדשים, וללמוד את

המקצועות האחרים בדרך שהיא תואמת את רוח הזמן. חלק גדול מהמורים לא

עברו את ההסבה המקצועית הזאת, מה שאנחנו קוראים השתלמות באופן יסודי.

היו השתלמויות, לא הושלמו, יש צורך בזמן כדי שהמורים יעברו את ההסבה.

כי מי שעומד מול התלמיד ויהיה חסר אונים, תדמיתו תרד, והוא יהיה זה

האשם אם התכנית לא תצליח. לא משרד החינוך אלא המורים. (3) כדי

שהרפורמה הזאת תצא לדרך באופן כללי, יש צורך בהשקעה גדולה מאוד בציוד

חדיש ובחומר דידקטי מתאים. לפי המידע שבידינו ההצטיידות הזאת היא

עדיין באיבה, היא עדיין רחוקה מלהיות שלמה, ולכן להערכתנו התכנית

מאוד יפה, היא מאוד רצויה, אבל לא בשלו התנאים להביא אותה כיום

להרחבה, אלא צריך להמשיך את הניסוי.



יש כאן בעיה למשרד החינוך. כפי שמשרד החינוך ציין לא פעם באזנינו,

האוניברסיטאות הודיעו שלא תכרנה בתעודת הבגרות של מסיימי המגמה הזאת,

אם הם לא ילמדו כבר מהשנה הבאה על-פי הרפורמה. אנחנו חושבים שזה לא

שיקול. אנחנו חושבים שאם משרד החינוך חושב שהזמן לא בשל לצאת לדרך עם

הרפורמה, הוא צריך לשכנע את האוניברסיטאות. אנחנו לא שמענו

שהאוניברסיטאות כבר עכשיו מוכנות להכיר בתעודה הזאת עם הבונוסים כפי

שמקובל לגבי המגמות העיוניות, למרות שמשרד החינוך הודיע על הנחלת

הרפורמה. לא שמענו שיש הודעה כזאת מהאוניברסיטאות, ואנחנו חוששים

שהתלמידים יצאו קרחים מכאן ומכאן.

יש בעיות פרופסיונאליות למורים מהחפזון בהרחבת הרפורמה. המורים

שצריכים לצאת להשתלמויות, לפי משרד החינוך הם צריכים לעשות את זה על

חשבון זמנם הפרטי, על חשבון זמנם הפנוי - ולא מדובר על השתלמות של 3

או 4 שעות. מדובר על השתלמות די ארוכת טווח. לא שמענו במשק הישראלי

שדבר כזה קורה. לדעתי זה יהיה נדון לכישלון כי אי אפשר להכריח אנשים

בזמנם הפנוי לבוא להשתלם השתלמויות ארוכות שמגיעות לכדי מאות שעות של

לימוד.

יש בעיות גם של אופי המשרה של המורים האלה. המורים האלה יפסיקו להיות

מה שנקרא מדריכים מקצועיים בז'רגון שלנו כיום. הם הופכים מורים

טכנולוגיים לכל דבר, והנה, מסיבות תקציביות, משרד החינוך אומר שהם

ימשיכו לעבוד כמדריכים מקצועיים, כפי שהיה מקובל. מקצועות מסורתיים

שאבד עליהם הכלח משרד החינוך מבטל ובצדק. אבל את האנכרוניזם הזה,

שמורים ממשיכים להחשב למדריכים בסדנאות כמו שהיה מקובל בעבר, ושהם

בעצם הופכים למורים טכנולוגיים לכל דבר - משרד החינוך לא מוכן להכיר

בזאת מסיבות תקציביות.

לכן אני רוצה לומר בצער, שארגון המורים העל-יסודיים הוא בסכסוך עבודה

עם משרד החינוך בנושא הזה. ואם לא נגיע לאיזו שהיא הסכמה, יש סכנה

חמורה מאוד לחינוך הטכנולוגי, מפני שאנחנו עשויים גם לנקוט בצעדים

ארגוניים. אם לוועדת החינוך של הכנסת יש יכולת להביא לידי איזו שהיא

פשרה בנושא הזה, אני אודה לה, מפני שאנחנו חרדים למה שיכול לקרות

מהשבוע הבא.

ד. רונן! בראשית דברי אני רוצה להודות לוועדת

חחינוך ולך באופן אישי על סיום הסכסוך

שהיה לנו בנושא של הדסה-נעורים. אני קושר את זה עם מה שכעת אנחנו

מתחילים בו. סיימנו את הסכסוך של 17 יום באותה נקודה שאנחנו הצענו

כפשרה, ואני מתכוון לחטיבת המורים בחינוך היסודי. מכאן אני רוצה

להקיש על מה שאנחנו כעת עומדים לעשות.

אני חושב שאנחנו נכנסים לסכסוך, כי גם חטיבת המורים בחינוך העל יסודי

הכריזה על סכסוך עבודה עוד מזמן בנושא הזה, ואני הושב שיהיה פשוט

עימות מיותר בנושא, שכל הצדדים מודעים שחייבים ללכת בו יחד.
היו"ר מ. בר-זוהר
האם הסכסוך שלכם הוא בנפרד מזה של ארגון

המורים או שאתם למעשה באותה חזית?
ד. רונן
אנחנו בנושא הזח באותה חזית. אני חושב

שאנחנו יכולים למנוע סבל מהתלמידים

ומההורים אם אכן משרד החינוך יקיים את מה שהוא בעצמו הציג לפנינו וגם

הבטיח שיקיים. שלחתי לחברי הכנסת שנימצאים כאן תיק שוודאי יוכלו

לעיין בו. אנחנו רוצים להראות, כיצד שותפים-פרטנרים אמיתים לניסוי

לפתע הופכים לבלתי רצויים ומגיעים על ידי כך לסכסוך מיותר לחלוטין.

אין ספק שיש משבר מסויים בחינוך הטכנולוגי, ולכן יש גם צורך ברפורמה

בחינוך הטכנולוגי. זאת אפשר היה לקרוא גם במאמר של מנכ"ל רשת "אורט"

בשבוע שעבר, שגם דיבר על "נוק-אאוט" לחינוך הטכנולוגי. תלמידים אינם

באים ונרשמים כפי שזה היה בעבר לחינוך הטכנולוגי, ואני מדבר עכשיו על

השיכבה העליונה, על התלמידים הטובים ביותר שבאים למגמה הזאת, כי

למרות שהם לומדים יותר קשה, לומדים שעות מרובות יותר ומקצועות רבים

יותר - הם אינם מקבלים שום נקודות זכות בטכניון. להיפך, הם באים

לטכניון, והטכניון איננו מתחשב במקצועות האלקטרוניקה כנקודות זכות או

במכניקה וכוי. ואז כל אחד עושה לפעמים את החשבון האישי שלו בבית, ולא

רוצה להתאמץ ולא רוצה ללכת לבית ספר שדורש ממנו יותר וברמה גבוהה

יותר ובלי שיקבל על זה תוספת.

גם התכנית המוצעת כעת על ידי משרד החינוך, שהיא באה להוסיף חומר

עיוני לרמות הגבוהות, עדיין לא מבטיחה תוצאות. אין שום סיכום עם

הטכניון והאוניברסיטאות שזה יעניק לתלמידים שלנו בחינוך הטכנולוגי

נקודות זכות. כאן אני רוצה להצטרף למה שאמרה שושנה, שהם יצאו קרחים

מכאן ומכאן. ולמה הכוונה? מצד אחד הם לא יקבלו שום נקודות זכות, אף

שהם לומדים קשה יותר, ולמדו מקצועות עיוניים רבים יותר, אבל מצד שני

גם בתחום המקצועי הם לא יתעשרו אלא ההיפך הגמור. כל הרפורמה הזאת

הוכנסה לסד מלכתחילה. לא באו ואמרו, כפי שהציגו לנו כאן מאוד יפה

שרוצים ללכת באיזו שהיא תכנית יפה, מקדמת ושיש להם תקציבים. אלא באו
ואמרו
יש לנו נתון מסויים, יש לנו מספר שעות בביה"ס, כי אין לנו

יותר כסף. ובמסגרת הזאת בואו נראה מה אנחנו יכולים לעשות. כתוצאה

מכך, כיוון שרוצים להוסיף מקצועות עיוניים, הורידו את המקצועות

ההתנסותיים. וההצעה לגבי המסלול עם הבגרות, המסלול הגבוה, היא

מקצועות יותר עיוניים על חשבון מקצועות התנסותיים. כאן היו לנו

ויכוחים עם החברים שלנו בעלי המקצוע. אנחנו באנו ואמרנו, שבכל זאת

צריך ללכת עם משרד החינוך, ואולי הדבר הזה כן יביא לשינוי של

האוניברסיטאות, של הטכניון, הנה נותנים יותר חינוך עיוני לתלמידים

שלנו, יותר מתמטיקה, יותר פיזיקה וכוי.

כאן אני עובר לנושא של הניסוי. שר החינוך דיבר על ניסוי ב-10 בתי

ספר. אנחנו הסכמנו לניסוי ב-10 בתי ספר. ביקשנו להיות שותפים בוועדת

ההיגוי, ואחר שיחות קיבלו את בקשתנו. התחילו הדיונים בוועדת ההיגוי

בהשתתפות כל הרשתות, ואנשי משרד החינוך, והכל נראה שהולך למישרין.

בתוך התיק ישנה רשימת בתי הספר. אין 10 - יש 40.

ת. טובי .י הייתי רוצה לשמוע הסתייגויות גם לגבי

הסקטור הערבי.



ד. רונן; חלואי שהייתי יכול להשיב לח"כ טובי על

הנושא הזה, כי הוא אחד השורשים של

הסכסוך. אבל פשוט אין לנו נתונים על מה שנעשה בניסוי הזה. התחלנו

בניסוי, ביקשנו רשימת בתי ספר ולא קיבלנו, אחרי לחץ נוסף קיבלנו,

והסתבר שלא 10 בתי ספר אלא 40 בתי ספר. אמרו לנו שהמדובר ב-40 בתי

ספר, אבל במגמות שונות. לא התווכחנו, היו לנו על זה הערות, אבל

החלטנו ללכת עם הניסוי. דובר על הקמת ועדת מעקב בהשתתפותנו. ועדת

המעקב לא הוקמה, רק אחרי הכרזת סכסוך עבודה בלחץ של שביתה הוקמה ועדת

המעקב. וכך הגענו לסוף חודש דצמבר 88, שאין ועדת מעקב. ועדת המעקב

התחילה לעבוד בחודש ינואר, התכנסה לישיבה ראשונה בסה"כ, קבעה לעצמה

סדרי עבודה ופה אנחנו נימצאים תקועים. ועדת המעקב לא בדקה את הניסוי

כפי שהמשרד התחייב. לא שאנחנו כפינו את עצמנו וכוי, וזה ישנו בתוך

התיק שנימצא בידכם, ואני מדבר עכשיו על ניסוי רק בתחום של המסלול

הבגרותי, כי מיד אדבר גם על נושאים אחרים שהם חמורים יותר מהנושא

הבגרותי.

לכן אנחנו באים ואומרים דבר פשוט מאוד. בנושא של הבגרות, באותם 10

בתי ספר, אנחנו אומרים שהפעלת הדבר בשנה הבאה בתש"ן כחובה זה דבר

חפוז, ללא מסקנות מבוססות, ללא הסקת מסקנות יישומיות מעשיות, ולכן יש

להמשיך בניסוי. אנחנו בעד להמשיך בניסוי כפי שהמשרד קבע אותו, ואין

לנו התנגדות להמשך הניסוי כדי שהרפורמה תצליח. זאת הכוונה שלנו.

דיברו על כך שהרפורמה הזאת, וכך גם ראינו בשקפים, צריכה לפתור גם

בעיות התלמידים החלשים. לגבי המסלולים החלשים, גם אנחנו שותפים. ועדת

ההיגוי באה ואמרה לבצע את המסלולים. נבטל זאת, כדי שלא תהיינה

סטיגמות על התלמידים ונעשה ללא מסלולים. לפי דעתנו זה טיפול קוסמטי,

אבל נניח לזה.

כאן עוד לא התחלנו לדון. אם משרד החינוך רוצה אותנו כשותפים לניסוי

הזה, הניסוי המהותי הגדול עומד רק בפתח, וזה לגבי המסלולים מסמ"ר

ומסמ"ם, ושם עלול להיות מאבק יותר קשה, מכיוון שגם שם למשרד החינוך

אין תקציבים. והתלמידים שנימצאים במגמות המסמ"ם זקוקים ליותר שעות

התנסות. משרד החינוך לפי מה שהוא חושב, רוצה להפוך את התלמידים הללו

לתלמידים עם פוטנציאל גבוה לעבור למסלולים גבוהים יותר, כאשר עדיין

אין תכניות, אין תקציבים ושוב על חשבון העבודה המעשית של המורים.

בנושא של מסמ"ר ומסמ"ם לא נוכל להסכים שהשעות תבאנה על חשבון העבודה

ההתנסותית, אם כי שוב אני אומר שהדיון פתוח, ועדיין לא נכנסנן אליו.

אנחנו תובעים המשך הניסוי במסמ"ת בשנה הבאה; אנחנו מבקשים שהרפורמה

תכלול גם את המורים, והכוונה להשתלמויות; לבטל את השם מדריך, כיוון

שלא קיים דבר כזה, אלא הוא צריך להיות מורה טכנולוגי; התאמת היקף

המשרה של המורה לתנאים החדשים; השתלמויות על חשבון המשרד. ואני בא

ןאומר שאנחנו לא מתמקדים בצד הפרופסיונאלי, זה חלק אינטגרלי מכל

הנושא של הרפורמה. הנושא החינוכי יקר לנו מאוד. הקבוצה הזאת של

המורים הטכנולוגיים שנימצאת כאן זוהי קבוצה ייחודית, הם חיים את

העבודה שלהם, הם חיים את הנושאים. אם רוצים לכפות עליהם ביצוע רפורמה

בלי שיתופם, אני יודע מה יהיו התוצאות. ההיסטוריה הלא חוזרת על עצמה.



אבל כדאי ללמוד ממנה, ואני אומר את זה לעוזי. יו"ר האגף הקודם, כאשר

ניסח לכפות רפורמה על החינוך הטכנולוגי, נתקל בחזית כל כך חזקה של

המורים הטכנולוגיים, שבסופו של דבר הוא הודיע שהתכנית מקובלת גם על

ציבור המורים הזה והיא הלכה ובוצעה. לכן אני מציע שבמקום להיכנס

לסכסוך עבודה מיותר, ניכנס להמשך הניסוי, כדי שהרפורמה תצליח,

והחינוך הטכנולוגי יעלה על דרך המלך.

ש. שושני; יש כאן דבר מאוד אופייני. משרד החינוך

והתרבות בא עם תכנית שלדעת כולם הייתה

צריכה להתממש לפני 10 שנים. היא לא התבצעה, ואנחנו באחור של עשור

לביצוע התכנית. ישנם תלמידים עם תווים, עם תגיות, לא ממצים פוטנציאל,

לומדים במסלול מסמ"ם 20 שעות של שיוף או על מכונות ישנות מאוד. יש

תלמידים שלא יודעים לקרוא ולכתוב ועובדים בהתנסויות - ואני משתמש

בטרמינולוגיה של מר רונן - ואנחנו חושבים שהגיע גם הזמן שתלמידים

ידעו לקרוא ולכתוב, ויעבדו פחות בהתנסויות. בכל אופן, צריך להגמיש את

המערכת, ומר צוק תאר בפניכם את התכנית שכולם חושבים שהיא טובה.

כשמגיעים ליישום התכנית הזאת, אומרים ששנה ראשונה יהיה ניסוי ב-10

בתי ספר, 20, 30. המורים מעוניינים להמשיך בניסוי, והניסוי הזה יכול

להיות מכאן ואילך לעולמי עד. עד מתי? עד שכל מדריך שעובד היום יקבל

24 שעות שבועיות, שהעלות היא 10 מיליון שקל בתהליך של 3-4 שנים?

והנקודה השנייה המכריעה היא 12 דרישות נוספות של המורים. הם אומרים

שאם אנחנו רוצים לבצע רפורמה, צריך לשלם.

משרד החינוך והתרבות מוכן לשלם, אבל כרגע לא מוכן לשלם על שכר. יש

שלושה דברים עקרוניים שהמורים דורשים לביצוע הרפורמה! שכר לאותם

המדריכים, הקטנת המשרה שלהם; הקטנת מספר התלמידים שעובדים בקבוצות

העבודה שפרושו הגדלת שעות לימוד; אין מפוטרים, אין מתפטרים והיקף

המשרה נשמר.

אני מודיע לחברי ועדת הכנסת שאנחנו ל-10 מתוך 12 התביעות מוכנים

להסכים טוטאלית עם כל מה שזה עולה. בשתי נקודות - העניין שיש לו

השלכה על שעות לימוד - אמרנו שנעביר להכרעה של המכון לפריון העבודה.

בעניין של המעבר מ-27 ל-24 שעות אמרנו שזה עניין להסכם שכר, זה

עניינו של הממונה על השכר. רק עכשיו סיימו המורים הסכם, והאוצר איננו

מוכן לשמוע כרגע על שום שינוי בגושא הזה. כמעט בכל יתר התביעות משרד

החינוך מוכן ללכת לקראת המורים.

המורים אומרים שאם אנחנו לא יכולים ללכת על העניין הזה, נמשיך נניח

שהמשכנו בניסוי עוד שנה אחת בעוד 10 בתי ספר. מה יהיה בשנה הבאהז האם

יש היום התחייבות ששתי התביעות האלו אינן קיימות? אם יש היום

התחייבות ששתי התביעות הללו אינן קיימות ואינן מכשול בביצוע הרפורמה,

אני מוכן מיד להודיע שאנחנו נשקול המשך הניסוי. אם שתי התביעות הללו

שרירות וקיימות גם לשנת הלימודים הבאה, מה ישתנה בשנה הבאה? לא יהיה

סכסוך? לא יהיה עניין למשא ומתן? אין קשר לפי הערכתי בין התביעות

הללו לבין הרפורמה שהציג עוזי צוק. זאת תביעה ישנה נושנה של המורים

ב-3-4 השנים האחרונות, והיא איננה קשורה בכלל בעניין של הרפורמה.

אגב, אני תומך בזה בלי שום קשר לרפורמה, אבל כרגע הוא לא יעבור, כי



אני הייתי רוצח לראות בחינוך חטכנולוגי שיעמדו בתור מורים. אנחנו

למשל חתחייבנו שלא יפוטר אף מורח, שתישמר חיקף חמשרח של חמורים.

חתחייבנו לזאת, כי יש לנו מחסור במורים בחינוך חטכנולוגי. אנחנו לא

ניתן, גם למורים שירצו, לעזוב. לא ניתן לחם לעזוב בשום תנאים מועדפים

ולפרוש וזאת מפני שאין לנו מורים לחינוך חטכנולוגי. אנחנו יכולים

לחתחייב לשמור על חחיקף של חמשרח ושמורים לא יפוטרו.

חנקודח חיא נקודח מרכזית. אם חמורים מצחירים שחתביעח שלחם ל-24-27,

שאיננח קשורח בכלל ברפורמח, יורדת בשנח חבאח בלי קשר לרפורמח; אם חם

מצחירים על העניין של קבוצות עבודח - שחוא אולי בכמח מקצועות חדשים -

מוכנים לחעביר אותו לחחלטתו של המכון לפריון חעבודח, חרי בשאר

חנושאים כמעט אין חילוקי דעות, ואפשר ללכת לביצוע חרפורמח. אם חם

רוצים ללכת לניסוי, וחתביעות חאלח נשארות לשנח חבאח ולשנים חבאות -

חבל על הזמן, ויותר טוב שחמשבר יחיח חיום. יתחילו סכסוך עבודח, יגיע

חעניין לבית דין לעבודח, ויכריע בית חמשפט במח שצריך לחכריע, כי

חעניין חוא פרוסיונאלי טחור - תביעות שכר.

ש. באייר! זח לא נכון שאנחנו מסתייגים מחחלת

חרפורמח מסיבות פרופסיונאליות. למשרד

חחינוך אין תשובות אמיתיות לעניין חזח של תכניות לימודים, לחשתלמויות

שנגמרו, למח יקרה. יש נקודח נוספת שלא עמדתי עליח-. אנחנו ביקשנו

חתחייבות שבמסמ"ר ובמסמ"ם שעות של תלמידים חלשים משכבות חלשות לא

תועברנח בשום מקרח למגמות חעליונות, ולא יקוצצו שעות. גם זאת תביעח

פרופסיונאלית? שיעיד כאן מר עוזי צוק, חוא לא רצח לחתחייב. חוא אמר

שאם ירצו לקחת מעבודח מעשית כדי ללמד אותם לשון, יקחו. צריך לחוסיף

לחם לשון, אבל לא לקחת לחם עבודח מעשית, כי חם זקוקים לעבודח מעשית,

וחם צריכים לחיות בין כתלי בית חספר, ולא לשלוח אותם ב-2 חבייתח כי

חם ילכו לרחובות. זאת תביעח פרופסיונאלית? אם כן, אני כאן מודיעח שלא

זאת חבעיח. חראו לנו תכניות לימודים. נתנו אותן לאנשי מקצוע, חם

עיינו בחן ואמרו שזח ראשי פרקים ולא תכניות לימודים, וכן חלאת.

אז אנא, אל תבואו ותגידו שחבעיח חיא פרופסיונאלית, כי בכלל חיא לא

חתחילח כבעיח פרופסיונאלית.

אין זח נכון שאנחנו קושרים את חעניין של חרפורמח עם בסיס משרח של 24

שעות לכל חמדריכים חמקצועיים עכשיו. שישכנעו אותנו שאין בזח חגיון

שאותם חמדריכים שחם קשורים ברפורמח חזאת - כלומר, חמגמח חעליונח -

שישכנעו אותנו מדוע חם לא יקבלו. זח לא 10 מיליון שקל, לפי חחישוב

שלנו זח אפס שקל, מפני שחם לקחו שעות מחעבודח חמעשית, וחעבירו

למקצועות חעיוניים. ואם יש עלות - זח עלות שמגיעח למיליון בקושי רב.

ד. רונן! חבעיח איננח פרופסיונאלית, חבעיח חיא

חינוכית, ואמרתי את זח מלכתחילח. דווקא

חרעיון של 24 שעות באמצעות חרפורמח בא מאנשי משרד חחינוך. אז שלא

יבואו ויגידו שאצלנו זח תנאי. לפתע לזרוק את זח למגרש שלנו, זח ממש

מפתיע. אנחנו מדברים פח על חנושא חחינוכי, קודם כל על חעניין

חחינוכי.



לגבי העלות. אני מסתמך על אנשי משרד החינוך שאמרו לנו שהעלות של מעבר

מ-27 ל-24 זה 4 מיליון ש"ח, ולא 10 מיליון ש"ח. במפורש, אלה נתונים

של משרד החינוך שקיבלנו, ולכן גם הבעיה איננה כל כך כספית, אלא חיא

יותר מהותית. כאמור, הבעיה היא חינוכית ואני הושב שהבל לחדד, אין

צורך לחדד.

היו"ר מ. בר-זוהר; אני באמת רוצה לבדוק אם הבעיה היא

חינוכית. אני רוצה לשמוע את אנשי הרשתות

ואחר כך גם חלק מהמורים שעוסקים בנושא הזה, שיתנו לנו חוות דעת יותר

מקצועית.

ד. לובלסקי; אנחנו בהחלט מסכימים לצורך ולנחיצות

ברפורמה בחינוך הטכנולוגי, כאשר עיקרה

הוא הענקת בסיס מדעי טכנולוגי וכושר לימוד עצמי, על מנת להתרגל

לסביבה משתנה. הדבר השני הוא חשיפת אוכלוסיות כלליות לנושא המדע

והטכנולוגיה כחלק מהשכלתו של אדם מודרני, לאו דווקא הכשרה מקצועית.

מדרך הטבע יש לנו הסתייגויות. ההרגשה שלנו, וזה יותר מהרגשה, שהנושא

עדיין לא בשל ליישום מעשי ממש בכל בתי הספר. אנחנו ציפינו, שכאשר

יוכרז על יישום הדבר בבתי הספר יהיה מאגר של תכניות לימוד מפורטות.

זה הגיע למשרדי אתמול או שלשום, ולמרות שלא עיינתי בזה אני מעריך שזה

בסדר. אבל הראיה המודרנית של תכניות לימוד זה לא טקסט שאנחנו קובעים

את נושאיו, אלא מערך שלם, חבילות לימוד שלמות של תכניות לימוד, ספרי

לימוד, חוברות מעבדה, לימודי מחשב וכוי וכוי. הדבר הזה לדעתנו רחוק

מאוד מקיום ומהגשמה, ומבחינה זו העניין רחוק מאוד מאפשרות של יישום

אמת בבתי הספר. כמובן ישנו הנושא של השתלמויות מורים שהוזכר קודם.

אני יודע שמשרד החינוך אכן נעזר במרכזים פדגוגיים של הרשתות, אבל יש

אולי כתובות אחרות ונוספות, שאפשר לפנות אליהן על מנת לזרז את הנושא,

כיוון שהוא ממש בנפשנו. חשבתי שהרפורמה בחינוך הטכנולוגי תהיה איזה

שהוא גורם מזמן להענקת מודרניזציה בנושאי תורת ההוראה בבתי הספר

שלנו.

ישנו עניין של מעבדות והצטיידות. זה לא סוד, בשנים האחרונות העברת

כספים לצורך הצטיידות הייתה קיימת, אבל בסכומים באמת פעוטים. התוצאה

היא שכיום בחלק גדול בבתי הספר הטכנולוגיים הטהורים, וגם אלה שהפכו

לבתי ספר מקיפים, עדיין אין מעבדות למדעים המצויידות היטב - פיזיקה,

כימיה וכדי - ואין מעבדות טכנולוגיות שצריך להיות בהן הציוד המודרני,

שצריך להיות היום הבסיס להוראה, בניגוד לנושאים המיושנים יותר, שאכן

קיים הציוד. אני חושב שפה מדובר בעשרות מיליוני שקלים הדרושים כדי

ליישם את העניין, וזה דבר שלא נראה באופק בתקופה הקרובה. לכן אנחנו

סבורים שהעניין מוקדם עדיין.

ישנה ההסתייגות השניה והיא כבדה יותר - דב רונן העלה אותה קודם. זוהי

ההסתכלות על האוכלוסייה הבינונית ומטה. למעשה זהו רוב בניינו ומניינו

של החינוך הטכנולוגי. כלומר, מה שנעשה עד כאן, אנחנו טוענים, דאג

בצורה כזו או אחרת של הצלחה לאותה שיכבה דקה וחשובה מאוד של העילית

בחינוך הטכנולוגי. אנחנו מעריכים מאוד את העבודה הזאת, חשוב מאוד

שהעילית אכן תטופל, משום שהעילית מושכת בעקבותיה גם את שאר התלמידים.



אבל אסור לשכוח שרוב מניינו של החינוך הטכנולוגי אלוז השכבות

הבינוניות ומטה, וזה כמובן גם זכותו ההיסטורית הגדולה של החינוך

הטכנולוגי, שהוא אכן ידע לטפל באוכלוסייה הזאת.

כאן ההרגשה שלנו שהגישה הנכונה עדיין לא קיימת. אנחנו סברנו שהצעד

הראשון לטפל בסוגיה זו היה צריך להיות קביעת מטרה, קביעת יעד. צריך

היה לנסות ולצפות מראש מה תהיה הסביבה המדעית הטכנולוגית שבה יצטרך

התלמיד הבינוני ומטה לפעול בעוד 5-10 שנים, איזה סוגי פעילות הוא

צריך יהיה לפעול, כתוצאה מכך איזה כישורים צריך יהיה להקנות לו ומה

הן דרכי ההוראה הדרושים על מנת להקנות לו את הכישורים הללו.

עד כאן הסתבר לנו, שהדבר הזה לא נעשה, ולמעשה ניסו לבנות את העניין

בשיטה המודולרית. אומרים שאם תלמיד בקדם בגרות צריך להגיע ל-5

יחידות, הבה נבנה 1, 2, 3, 4 ו-5 יחידות. התלמיד החדש ילמד יחידה אחת

או שתיים, שזה מעין חלק או מעין סולם או מעין דרגה בסולם לקראת ה-5

יחידות. לדעתנו זו איננה הגישה הנכונה, וצריך חשיבה נוספת, חשיבה

מיוחדת לצרכים של התלמיד הנמוך והבינוני בהתאם לקווים שדיברתי.

בנושא של קביעת מקצועות שבהם יעסקו התלמידים הללו, אנחנו עדיין

שבויים בתפיסה של המקצועות הטכנולוגיים, ואין שום ספק שצריך לעבור

יותר ויותר למקצועות שירותיים, שבהם כפי הנראה תועסק רוב האוכלוסייה

במדינת ישראל. קיימות תכניות לימוד למקצועות השירותיים, אבל הייתי

מצפה לראות יוזמה של משרד החינוך לעידוד הנושא הזה, ועד כמה שהדבר

כואב, אפילו להסבה של חלק מבתי הספר וחלק ממגמות הלימוד ממגמות

טכנולוגיות למגמות שירותיות.

יש לי הרגשה שבכל מה שנעשה עכשיו על ידי משרד החינוך - ונעשה הרבה -

נעשה שירות מועט של האקדמיה. אני חושב שבאקדמיה קיים רזרבואר גדול של

אנשים שיעסקו בחינוך בשלבים ובמישורים השונים, והוא נוצל מעט מדי

להכנת תכניות לימוד במובן המודרני שדיברתי עליו עד כה.

במסגרת הרפורמה הועלה עוד נושא שעד כה הוא לא כל כך הודגש, וזה

העובדה שכל אדם בסביבה הטכנולוגית החדשה לא יסיים בית ספר תיכון ללא

שיהיה לו איזה שהוא בסיס מדעי טכנולוגי, דבר שלמעשה קיים עד כה. היום

מסיים תלמיד בית ספר, והוא יכול לא לדעת אפילו את הבסיס האלמנטרי

ביותר במדע וטכנולוגיה. הובעה כוונה במסגרת הרפורמה להכליל את כל

תלמידי בית הספר - חטיבת ביניים, יסודי, תיכון - באיזו שהיא מסגרת

חינוכית, שבה הוא יהיה חשוף לידע של מדע וטכנולוגיה. זהו נושא קשה

מאוד, ואני בהחלט מחזק את ידי משרד החינוך בכוונה הזו. אני מוכרח

להגיד כאיש "עמל" שאנחנו השקענו הרבה מחשבה בתחום הזה, ויש לנו כבר

די הרבה חומר לימודים בנושאים שונים שאנחנו למדים מחוגי הנוער. זה

צריך להיות חומר מעניין ובעל מוטיבציה, וגוררים ללימוד מתוך רצון. זה

נושא שאני בפרוש קורא למשרד החינוך להמשיך ולפתח אותו בעתיד הקרוב.
היו"ר מ. בר-זוהר
מציע דייר שושני שהמורים יגישו לוועדה

תוך מספר ימים את תביעותיהם ואנחנו שוב

נקיים דיון נוסף, בהשתתפותו, ואולי נוכל להגיע לאיזו הבנה ולאיתור

הדברים, ואולי נגיע לפתרון הבעיה, דבר שאני מאוד מקווה.



יש פח הצעה מעשית לגופו של דבר. אס תוכלו בימים הקרובים - גם גב'

באייר וגם מר רונן - להגיש לנו את תביעותיכם, אנחנו נקיים דיון נוסף

בוועדח עם ד"ר שושני ונראח אם נוכל לחגיע לחבנח.
ד. רונן
יש בעיח אחת. שנת הלימודים מסתיימת, בתי

הספר קיבלו תכניות, יש י מבוכה ואנחנו

חייבים לסכם את הדברים האלה. אני מסכים לזה, אבל השאלה היא עניין

הזמן. אגב, הנקודות שלנו הוגשו למנכ"ל והן אצלו. הבעיה היא לא טכנית

אלא מעשית.
היו"ר מ. בר-זוהר
תגישו את התביעות, ובשבוע הבא נקיים

דיון נוסף ומיוחד מחוץ לתקן.
ש. באייר
האמת היא שאנחנו תיכננו נקיטת אמצעים

בשבוע הבא, בעצם רצינו להתחיל השבוע,

אבל מפאת כבוד ועת החינוך של הכנסת לא נקטנו בזה השבוע. אם אנחנו

איננו יודעים שתוך כדי השבוע הזה יהיה איזה שהוא סיכום - אנחנו לא

יכולים לדחות.

היו"ר מ. בר-זוהר! אנחנו נכנסים מחר לשבועות. נעשה את זה

בתחילת השבוע הבא. תגישו לנו את החומר,

ואנחנו נקיים בשבוע הבא ישיבה שלא מן המניין יחד עם נציגי משרד

החינוך בדרג הבכיר ביותר, וננסה להגיע להבנה. אני מבין את הבעיה

שלכם, אבל יש כאן הצעה מעשית, ואני חושב שגם חיובית. כשנכנסים

לסכסוכים יש אחר כך גם שלב של התבצרות בעמדות שמפריע. אם ניתן להיכנס

לתוך איזה שהוא דיון לפני שיתחילו להתבצר בעמדות - יהיה יותר טוב

לכל הצדדים. כיוי'ר הוועדה אני מבקש משני הארגונים להגיש את התביעות

שלהם, נקיים לכל המאוחר ביום שני או שלישי ישיבה מיוחדת עם הוועדה

ונזמן גם את אנשי משרד החינוך. ד"ר שושני מתכוון להזמין גם את שר

החינוך והתרבות, גם את נציגי האוצר ונוכל לקיים ישיבה מעשית.

א. ציפרוני! מנחם ארגוב ישלים אותי בצד של הכשרת

המורים, כמנהל המכון האקדימי של הכשרת

מורים בירושלים. אני בהחלט מקבל את ההסתייגויות, שבעצם הרפורמה לא

בשלה, הן מבחינת תכניות לימודים אופרטיביות, הן מבחינת הצטיידות, הן

מבחינת השתלמויות מורים. למרות זאת, בהחלט אנחנו רואים שיש מקום

להפעיל את הרפורמה. אנחנו רואים גם חוסר איזון בהפעלת הרפורמה רק

למסלולים הבגרותיים, כאשר הרעיון היסודי היה בעצם גם לטפל באוכלוסיות

החלשות וביטול המסלולים.

למרות ההסתייגות הזאת ולמרות חוסר האיזון, אנחנו בהחלט רואים שיש

מקום להפעיל את הרפורמה, משום שאנחנו יודעים שהחינוך הטכנולוגי נמצא

כרגע על פרשת דרכים כאובה ביותר. הדבר נתן את אותותיו בהרשמת

התלמידים בפסח, כאשר הייתה ירידה בסה"כ מספר התלמידים שפנו לבתי ספר

טכנולוגיים, וגם ירידה באיכות התלמידים. גם בבתי הספר המקיפים שלנו

מנהלי בתי הספר היו צריכים לעשות שרירים די חזקים כדי להפנות תלמידים

טובים לנתיב הטכנולוגי. כל זאת משום הלך הרוח המקובל בציבור לגבי



תפיסת החינוך הטכנולוגי, שתלמידים משייפים, למרות שבמציאות זה לא כך

וזה השתנה,

העניין הזה גם מקרין על העובדה שבעצם האוניברסיטאות, מתוך התדמית

שמגיעה אליהן לגבי החינוך הטכנולוגי, רואות את זה שוב כאיזה פן זה או

אחר של חינוך מקצועי, ולכן עדיין לא נותנות את הקרדיט לתלמיד שלומד

במסלול הטכנולוגי. ואז התלמיד הטוב המצוי עושה לעצמו את החשבון,

וחושב שלא כדאי לו לעבוד קשה יותר, כאשר הוא יכול לעשות חיים קלים

יותר בנתיב העיוני, ולהשיג תעודת בגרות שווה יותר במאמץ קל יותר. לכן

אנחנו רואים את הרפורמה הזאת בהחלט כמנוף לשינוי התדמית, כאפשרות

בהחלט לשנות את הלך הרוח בציבור, ואולי זה גם יקרין כלפי מעלה, כלפי

המוסדות להשכלה גבוהה, שבבוא הזמן יתנו בונוס גם למי שלומד בנתיב

הטכנולוגי.

מ. ארגוב; אחת הבעיות בחינוך הטכנולוגי זאת רמת

ההוראה. בכל מקרה זה או אחר - אם נחל

ברפורמה כבר בעתיד הקרוב או בעתיד הרחוק יותר - אנחנו לא יכולים

להימנע מלשים את הדגש המרכזי, שהשוני המהותי בין הנתיב הטכנולוגי

לבין הנתיב העיוני הוא ברמת ההוראה של המורים בנתיבים והעיוניים

במקצועות הספציפיים.

אני אתרכז דווקא במקצועות החשמל, שבהם השינויים העתידיים הם בקצב

גובר והולך. הפער ההשכלתי בין חמורה לבין התלמיד קטן ביותר, כאשר

אפשר לומר בהכללה גדולה שלא מעטים התלמידים העולים ביכולתם על

המורים. רוב המורים היום בחינוך הטכנולוגי במקצועות האלקטרוניקה בעלי

השכלה של הנדסאים והם מורים מוסמכים, יש להם רשיון הוראה עד כתה י'יב,

ההשכלה שלהם מגעת ל-14 שנים. התלמיד שהם צפויים ללמד אותו כדי שידלג

לעידן חדש יותר הוא בכיתה י"ב, ויש מצוקה גדולה מאוד. בעתיד, גם לאור

השינויים, לא צפוי שינוי משמעותי כאשר המגמות הטכנולוגיות לא תהיינה

אטרקטיביות, אם רמת ההוראה תהיה נמוכה. היום במדינת ישראל ישנם שני

מוסדות המכשירים מורים טכנולוגיים בתחום הזה, כאשר שניהם הייתי אומר

שמים את הדגש לאו דווקא על הכשרת מורים. האחד הוא הטכניון העברי,

שכולנו יודעים שעיקרו במחקר והכשרת מהנדסים למשק. יש לו פקולטה

להוראת המדעים, כשמספר התלמידים לקבלת תואר ראשון, אלה העומדים להיות

מורים בבתי הספר העל-יסודייס, נמוך עד כדי גיחוך; המרכז לחינוך

טכנולוגי בחולון, שנועד ונוצר להכשרת מורים, ורואה חלק לא מבוטל

ממשאת נפשו להכשיר מהנדסים. מה עוד שהוא מצוי תחת כנפיה של

אוניברסיטת תל-אביב. נותרה רשת "אורט", שהיא כוללת כ-60 אלף תלמיד,

אבל הייתי אומר 30 אלף תלמידים מהם הם בחינוך העל-יסודי במגמות

הטכניות והכלליות. במדינת ישראל יש כ-40 אלף תלמידים שאני צופה שהם

זקוקים למורים בתחום של הטכנולוגיות עתירות הידע, כגון עיבוד נתונים

אוטומטי ומערכות אלקטרוניקה, אוטומציה, מכונות, חשמל. מספר המורים

החסר כיום רב מאוד, למגינת ליבנו ישנה איזו שהיא נסיגה בתעשיות

המתקדמות בארץ, והם לא העבירו אנשים שיצאו מתעשיות לבתי הספר

העל-יסודיים. רשת "אורט" נכנסה למין אוונטורה כזאת, והיא פתחה לפני 3

שנים מסלול להכשרת מורים טכנולוגיים, שעתיד להעניק תואר בוגר בחינוך

טכנולוגי. אגחנו נמצאים בשלבים די מתקדמים במשא ומתן עם המועצה

להשכלה גבוהה. קיבלנו היתר לפתוח את המוסד, והיום אנחנו מצויים



בוועדות מעקב העוקבות אחרינו. אני מוכרח לומר, שאנחנו חיינו

אטרקטיביים מאוד מבחינה כלכלית - פתרנו את התלמידים משכר לימוד.

אנחנו מממנים את שהותם של התושבים מחוץ לירושלים, כל אחד מקבל מילגת

לימודים בגובה של רבע מילגת מורה, משרד החינוך והתרבות מסייע הרבה

מאוד בכיוון הזה ונתן הלוואות ההופכות למענקים - והיום לומדים כ-120

תלמיד בשנה השלישית. הם צפויים להגיע למערכת בסוף השנה הבאה, בתשנ"א.

בשלב הנוכחי הלומדים בכיתה השלישית כבר עובדים במשרות חלקיות,

והתחילו פה ושם לפתור את הבעיות.

משרד החינוך בעניין הזה מסייע לנו הרבה. המוסד, לא קיבל עדיין הכרה

אקדמית. זוהי פרוצדורה, בוודאי נקבל את כל מה שיושת עלינו על פי אמות

מידה אקדמיות, אנחנו צריכים להוכיח את עצמנו. משרד החינוך והתרבות

הכיר במסלול הזה, וכבר לקראת השנה הבאה הוא יתמוך בו. רשת "אורט"

השקיעה בציוד מאוד מאוד מתקדם ובקיום המסלול הזה קרוב ל-4 מיליון

שקל, שכבר הושקעו היום על חשבון רשת "אורט". במערכת הזאת הכשרנו גם

לקראת השנה הבאה קבוצה לא מבוטלת של עולים, בעיקרם מבריה"מ, בעלי

תואר שני בתחומי מדע וטכנולוגיה, ואנחנו עוסקים היום בהסבתם למערכת

החינוך.

היו"ר מ. בר-זוהר; אני רוצה לבקש שהדיון שלכם עם המועצה

להשכלה גבוהה יזורז.

ע. זאבי; עם כל זה שאני מצטרף לדעת המסתייגים

לגבי בעיות טכניות כאלה ואחרות של אי

השלמת תכניות לימוד, חוסר מציאות פה ושם, אני רוצה להסב את תשומת

לבכם לכך, שרפורמה כללית הוחלטה על ידי משרד החינוך במערכת החינוך

העל יסודי בכל מה שקשור לבחינות הבגרות כתוצאה מלחץ האוניברסיטאות

והסכמת השר להחיל את הרפורמה כבר ב-תש"ן. לא יתכן שדווקא המגזר

החלש, ושמעתם כאן שבנושא הזה סובל מבריחת תלמידים ברמה הגבוהה, הוא

ידחה את הפעלת הרפורמה. דבר זה עוד יותר יקשה עליו בקבלת החלק

העליון.

אני בחינוך הטכנולוגי כבר 30 שנה, ומי שמכיר את ההיסטוריה של החינוך

הטכנולוגי, יודע שהוא לא חיכה אף פעם לתכניות מוכנות שבאות מלמעלה.

הרשתות בשטח, ברגע שנקבעה המסגרת, ברגע שנקבע הכיוון, עשו את העבודה,

והשטח הוא שקבע. לא שמעתי כאן אף אחד שחלק על המסגרת. אם מדובר על

אוכלוסייה שהיום, כפי שנציג רשת "אורט" תאר, בורחת או בורחת בחלק ה-

אני חושב שדחיית הרפורמה בחינוך הטכנולוגי תחמיר את המצב.

עיקרה של הרפורמה בחינוך הטכנולוגי היא הבשורה לאוכלוסיות החלשות.

תלמיד נתקע היום במסלול מסמ"ם או אחר מפני שהוא בא מחינוך יסודי או

מחטיבת ביניים שלא נתן לו את מה שצריך היה לתת. יש לנו הרבה נסיון

מעיירות פיתוח. הוא יכול להיות בעל פוטנציאל גבוה מאוד, והוא נתקע

בזה והוא גמור. ראינו כאן בהצגת השקף שנוצרת פתיחות. הוא יכול לנוע

ולעשות 5 יחידות במקצוע מסויים שבו הוא מצטיין ובחינה בית-ספרית

במקצוע אחר. אין סגירת שערים כפי שיש עד היום.



אולי שמשון לא דייק כשהוא אמר שמשייפיס, אבל עס יד על חלב - מה עושות

האוכלוסיות החלשות אצלנו בבתי הספר? הן לומדות על ציוד מתוחכם? הן

לומדות נגרות, הן לומדות מסגרות מבנים, הן עובדות על מחרסות שמזמן

כבר לא רואים אותן בתעשייה. זה מה שאנחנו עושים, אז למה לדחות את

זה?

ברפורמה שהולכת לקראת מודרניזציה יש תשובה גם לבעיות הציוד. אולי

הכספים עדיין לא נימצאים, ואני מסכים שבשנים האחרונות משרד החינוך

במסגרת יכולתו הזרים לרשתות בעין יפה וביד נדיבה, אך בוודאי שלא

מספיק, כי יש תחלופה כל כך מהירה של ציוד במגמות, וכל 3 שנים צריך

להחליף אותו. אנחנו מדברים עכשיו על הבעיה החינוכית, ולזה נתבקשנו

לתת תשובה.

אני טוען שהפעלת הרפורמה, היות שנקבעה המסגרת לרפורמה כללית במערכת

החינוך העל-יסודי, אסור לה שתידחה בחינוך הטכנולוגי. אנחנו נתמודד

אתה דווקא הלכה בשטח, כפי שהיה בעבר. ניסויים, ועוד פעם לחכות עד

שיונחתו התכניות מלמעלה ידחו את זה, ואינני יודע למתי.

ח. סטרוביניץ; בתוקף תפקידי אני בעצם מטפל באוכלוסייה

שמגיעה בכיתה י' ומסיימת י"ד. חלק ממנה,

העילית, הגיעה עד לפני שנתיים-שלוש למוסדות להשכלה גבוהה, ולפתע

הפסיקה להגיע, ולא מפני שרמתם ירדה. אפשר לפרש ולהסביר למה קודם כן

התקבלו ופתאום הפסיקו להתקבל.

רוב האוכלוסייה גם בבית ספר יוקרתי כמו בושמת, וגם ביד סינגלובסקי

ובכל בתי הספר האחרים שהם ספינות הדגל של החינוך הטכנולוגי במדינת

ישראל, האוכלוסייה היא אוכלוסייה שרמתה נעה בלן בינונית לטובה מאוד.

הבינונית והטובה הן הגרעין היסודי להמשך לימודים ללימודי הנדסאות

וטכנאות למכללות, שקיימות רבות כמוהן, ושמספקות למדינת ישראל לא רק

פתרון של אנשים שיכולים להסתדר בסביבה טכנולוגית. אני מכיר אנשים

שעוברים מיידית בצה"ל לשמש קציני מכונה בחיל הים וקציני חימוש, קציני

אלקטרוניקה, מעולים והם מפעילים את כל הדברים המתוחכמים. אנחנו לא

מדברים רק על ילד או האדם שמסתדר בבית, אם יש לו נתק חשמלי, אלא הרבה

מעבר לזה.

רוב האוכלוסייה הזאת שמגיעה להנדסאות היא אוכלוסייה שרמתה היא בין

בינונית לטובה, עם חריגה אפילו קצת פחות מבינוניות, ואני מדרג אותם

בציון מ-6 עד 8 בסולם מ-0 עד 10. האוכלוסייה הזאת גם מבחינה

סוצין-אקונומית שייכת להגדרה מאוד מוגדרת. אנחנו בדקנו ואנחנו יודעים

לבטח שרוב הוריהם חסרי השכלה גבוהה בכלל. אלה בנים לעובדי צווארון

כחול. גם מבחינת המוצא העדתי ניתן לראות בצורה ברורה מהיכן הם

מגיעים. ההורים שהם יוצאי מעברות, בשבילם הסיפוק הגדול ביותר וההישג

הגדול ביותר במצב הנתון הקיים זה שהילד שלהם גומר הנדסאים והוא

הנדסאי אלקטרוניקה, או הנדסאי מכונות, או טכנאי רכב, והוא הופך להיות

מנהל מוסך, הוא מפעיל מערכות, ולזה אנחנו דואגים. ולא רק אנחנו, אלא

עוד מוסדות כמונו.



החשש הכבד שלנו, הוא שהרפורמה לא בדקה ולא חשבה על כל הפרטים. אנחנו

לא פעם עשינו תכניות לימודים בשטח, והיום הדבר הזה לא מקובל עלי,

ואני אסביר למה. מוסדות להשכלה גבוהה בצורה חד משמעית דורשים מאתנו

רמת לימודים מסויימת, על מנת שתלמידים יתקבלו אליהם. לא ייתכן שתכנית

הלימודים שתהיה מקובלת על הטכניון בנושא הנדסי תיקבע באופן וולנטרי

על ידי מורה זה או אחר. אני כבר מעדיף שיכפו עלי מלמעלה, שהמוסד

להשכלה גבוהה יבוא ויתן לי את התכנית.

במסגרת הרפורמה תתחסלנה מסגרות של שירותים. יש מעט מאוד מוסדות בארץ,

3 מוסדות, שהכינו טכנאי רכב. משרד התחבורה החליט שבכל מוסך יהיה חייב

להיות טכנאי רכב מוסמך. אנחנו מכינים כל שנה כמה עשרות כאלה. רובם

הולכים לצה"ל, משרתים כקציני חימוש, אחרי זה פותחים מוסכים, כי גם יש

להם רשיון לניהול מוסך. לפי הרפורמה המסגרת הזו תחוסל. אני חושב שאין

שום מסגרת, אין שום הצעה ברורה. לפי המסגרת החדשה, במכונאות רכב צריך

להתחיל להתמחות משהו באמצע י"א וקצת ב-י'יב. ותארו לעצמכם שאתם תתנו

לטיפול במוסך רכב לאדם שרק הראו לו איך נראית מכונית.

יש דברים שלא חשבו עליהם עד הסוף, ומסגרות שהן חיוניות ביותר ושניבנו

בקנה מידה סביר והגיוני, ולא בקנה מידה בומבסטי מיותר, עלולות
להתחסל. אבל חמור מזה
אותה אוכלוסייה בינונית שאני דיברתי עליה,

אני חושש מאוד שהיא לא תעמוד בזה. סגן מנהל האגף ציין לפני שנה וחצי

בכנס בטכניון, שהחינוך הטכנולוגי שמר על שקט חברתי במדינת ישראל במשך

כ-20 השנה האחרונות. רבותי, זה נכון. אני עבדתי אצל מר ארגוב ואני

ראיתי באיזה אוכלוסיות קשות ביותר מטפלים באותו בית הספר, ושאחרת

הנוער פשוט יהיה ברחוב. הבעיה שלנו היא שבמסגרת הרפורמה האוכלוסיות

הבינוניות, שזכותן כן להיות בעלי דיפלומה במעמד מכובד בחברה. וטכנאי

מוסמך בעיניים של האנשים האלה זה כבוד לא פחות מאשר בעיניים של אחרים

דוקטור לפילוסופיה. והם לא מקרים בודדים פה ושם. הם מאוכלוסייה מאוד

מוגדרת.

רבותי, ישנה אבולוציה. חטיבות הביניים לא מכינות את התלמידים ברמח

מספקת, ופה זה לא המקום לדון בחטיבות הביניים. אצלי בכיתות התלמידים

המצטיינים תמיד שמקבלים פרס זה לוי וכהן ומזרחי לאזולאי ו-ורשבסקי יש

לי תמיד שם בסוף. יש מוטיבציה אדירה כשההורים הם עובדי ניקיון. אני

רוצה להראות לכם עבודות מצטיינות בפרוייקט גמר מסויים. התלמידים

קיבלו פרסים בלתי רגילים. וכשאתה בודק מי זה ההורים - וזה לא אחד

ושניים, זה מאות, תגיע למסקנה. אני מאוד חושש, וזאת הרגשה כבדה מאוד,

שבמצב זה הדבר יחוסל.
היו"ר מ. בר-זוהר
התחושה שלי היא שהמערכת היום איננה

ערוכה כדי לבצע את הרפורמה כיום. אולי

התחושה היא תחושה של הדיוט שאיננו מתמצא, אבל כך נדמה לי. אני שומע

כאן הערות מארגונים שיכולים להיות "אינטרסנטיים" כמו ארגוני מורים,

אני גם שומע אנשים מהשטח שאומרים בכל הרצון הטוב - ואני לא מפקפק

בדבריו של מר לובלסקי ברצונו הטוב - אנשים שעובדים בשטח עם תלמידים

שמרגישים באיזה שהוא מקום שהדבר לא בשל או לא הוכן מספיק. שמעתי את

הבעיה של המורים וגם של הנוער. נדמה לי שיש כאן בעיה אמיתית שכדאי

לחדור אליה. משום כך אולי חשוב מאוד שאנחנו נקיים שוב את הדיון ווזה



בשבוע הבא, כדי לראות לאן זח הולך. יש כאן יותר מדי חריקות עם חתכנית

הזאת בשלב הזח. מצד תמועצח להשכלה גבוחח, מצד הכשרת מורים, מצד הבעיה

החברתית - כל הדברים הללו נדמה לי שלא הגיעו לידי מיצוי מלא בשלב

שאנחנו עומדים פה היום. אני אומר לכם בכל הכנות, אני אשמח מאוד לשנות

את דעתי אם תשכנעו אותי שהכל בסדר, ושאפשר להיכנס כבר מחר לשינוי.

ל. אליאב; אני מצטרף לדברים על תקן של מורה

במכללות אזוריות, בתל-חי ובמכללה

האיזורית שער הנגב. אני מצסרף למה שנאמר בקשר למוטיבציה, לחשיבות

העניין במקרה של חיילים משוחררים, על אוכלוסייה בגיל קצת יותר מבוגר,

אבל עם אותה מוטיבציה גבוהה מאוד וההכרח שלא לפגוע ברובד הזה שעליו

דיברת. אני מצטרף לכל מילה שאמרת, ואני חושב שאסור לנו לגעת ברובד

הזה, משום שהם יכולים ליפול ממש בין הכסאות. יכולה ליפול קבוצה שלמה

של אוכלוסייה.

למרות כל המתה ומה שאתה קורא חריקות שישנו ברצון להכניס רפורמה, אני

מצטרף לדבריך שצריך להחיל את הרפורמה, וכמו בכל מיני שטחים אחרים,

זה תוך משא ומעש. לא שנתחיל בעוד 5 שנים, ודיונים על איך להתחיל.

תמיד יהיו חריקות. תוך משא ומעש המערכת תתקן את עצמה. הלואי שהוועדה

תגיע לאיזו שהיא פשרה בנוגע לצדדים השנויים במחלוקת. הוויכוחים הם

באיזה מקום בשוליים. אני מאוד ממליץ להתחיל להיכנס למהלך מהר ככל

האפשר.

ח. פארס; אני מצטרף להצעת היו"ר בעניין קרוב

העמדות וסיכום הדברים בקרוב, ואני כמובן

בעד רפורמה בחינוך. אני מרגיש שהתחלתי לחשוב למה לי להמשיך לשבת

בוועדת החינוך. עד עכשיו כל מה שהולך והלך מהתחלת הקדנציה הזאת הוא

שאני יושב פה בוועדת החינוך, ומסתכל סביבי, ורואה מוזמנים מכובדים

ממשרד החינוך, ויש לנו משרד חינוך אחד בארץ. אין לנו משרד חינוך

לערבים ומשרד חינוך ליהודים. בכל מסגרת שישבנו כאן והוזמנו אורחים

מטעם משרד החינוך או ממוסדות אחרים, אני הסתכלתי ואני רואה חברי כנסת

ערבים יושבים בוועדת החינוך, אבל מהציבור המוזמן המכובד אני לא

רואה מורים, לא מהטכנולוגיה ולא אחראי במשרד החינוך לטכנולוגיה -

אין.

למרות המצב שאתם מתארים אותו כפי שתארתם, 20 אחוז מכלל התלמידים

הערביים שמגיעים לתיכון לומדים בבתי ספר מקצועיים וטכנולוגיים. אני

לא יודע בדיוק כמה תלמידים לומדים. וזה כאשר 50-60 אחוז מהתלמידים

היהודיים לומדים בתיכון.

דובר פה על אוכלוסיית תלמידים, בנים לעובדי הצוארון הכחול. 90 אחוז

מאוכלוסיית התלמידים שלנו שייכים לשיכבה הזאת. אלה שגומרים את בית

הספר התיכון הערבי בכלל הם 50 אחוז מכלל אוכלוסיית התלמידים, וזאת

משום שאין להם המסגרות. ואז מדברים פה, ואנחנו לא שומעים אף מילה על

החינוך הטכנולוגי במיגזר הערבי. אני לא רוצה שרק כשאנחנו נבוא לישיבת

ועדת החינוך נקדיש ישיבה מיוחדת לחינוך הערבי. לפני חודשיים הקדשנו

ישיבה לזה. אני רוצה שילוב. כשמדברים על החינוך אני רוצה גם לשמוע,

ולא נעים לי שכל פעם אני מבקש שיתנו קצת נתונים, על המצב בבתי הספר



הערביים ואז מבטיחים לי להביא, לשלוח. צריך שיהיה שילוב. הייתי רוצה

לראות פה נציגים שיושבים אתנו בנושא הזה.

ר. זאבי; אחרי ששמעתי את חברי חארס, גם אני

כואב כמה נתונים. הנתון הראשון הוא ש-17

אחוז מתושבי המדינה אינם משרתים בצה"ל, והבנים שלנו הולכים לפחות

ל-3 שנים, ועוד 30-40 יום עוד 25 שנה. על זה אתה לא צועק.

ח. פארס; זה מוסכם על ממשלת ישראל, מוסכם על

האוכלוסייה הישראלית.

ר. זאבי; אנחנו משלמים מיסים מלאים, המיגזר הערבי

משלם 7 אחוז; אנחנו בונים לפי רשיונות

הבנייה, אתם בונים כמו פראי אדם; פעם ב-4 שנים אתם מקבלים שמיטת

חובות. בקיצור, אני רוצה להגיד לך שזכויות מוקנות על סמך מילוי

חובות. כל עוד אינכם ממלאים את כל החובות למדינה הזאת, אתם לא יכולים

לצעוק על זכויות יתר. תזכור שבמשך 40 שנה יצאתם מימי הביניים והגעתם

לעידן החדש.

ח. פארס; דברי ח"כ זאבי הם הסתה נגד המיגזר הערבי

והאוכלוסייה הערבית במדינת ישראל.

היו"ר מ. בר-זוהר; אני הערתי לך בתחילת השנה. אני לא אסבול

ולא אתן להפוך את הוועדה הזאת למקום

לוויכוחים פוליטיים ולפרופגנדה פוליטית. הוא דיבר על המיגזר הערבי,

ויש טון ויש נימת דיבור ויש דברים. אני לא אתן לך לעשות בוועדה הזאת

ויכוחים או תעמולה פוליטית, שאני לא הייתי קורא לה מכובדת, ואני מדבר

בלשון של סופר-המעטה, כדי לא לפגוע בחברי הוועדה.

ר. זאבי; זכות הדיבור שלי היא בגלל 45 אלף

בוחרים שבחרו בי, אתה לא תצליח לסתום לי

את הפה.

היו"ר מ. בר-זוהר; אני לא אסתום לך את הפה, רק לא אתן לך

לדבר בנושאים הללו. אתה מביא אותי

לפעמים למצב לא סימפטי. אמרתי לך שבנושאים האלה אני לא אתן לך את

רשות הדיבור. זה לא המקום לתעמולה ולהתנצחויות. הוועדה הזאת נועדה

לנושא החינוך. כשמדברים בנושא החינוך לגופו של עניין אני תמיד אשמח

לשמוע כל דעה שלא תהיה, אבל אני לא מוכן בשום פנים ואופן לגלוש

לכיוונים פוליטיים, מה גם שזאת ועדה מאוד מאוד רגישה, ואתה יודע את

זה בדיוק כמוני. יושבים פה נציגים של כל המיגזרים, וכולם נדרשים

להתרכז בנושאים של הדיון.

ר. זאבי; אני יושב בוועדה הזאת באינטנסיביות רבה,

יותר מכל חבר אחר. משתתף ותורם לה ככל

יכולתי, וכאשר עולים נושאים שהם פוליטיים - הם נדונים גם כן כאן,

ואתה יודע את זה. כאשר ח"כ פארס צועק בפעם העשירית על קיפוח שהוא לא

צריך להישמע בוועדה הזאת - הצעקה שלו היא פוליטית, ואתה לא אומר לו



להפסיק. מותר לי לאיזון להגיד מה חושב אזרח ישראלי על ה'יקיפוח" של

המיגזר הערבי. אתה לא תסתום את פי.

היו"ר מ. בר"זוהר; שמעתי כמה פעמים את הנוסחה של סתימת

הפה. אני בכל אופן חוזר ואומר לך: כאן

בוועדה הזאת יש ביטויים ודברים שאני לא אשמע, ואני לא אתן שיאמרו.

בואו נסכם בינינו שלהבא ביטויים שאינם מתאימים לא ייאמרו.
ר. זאבי
איזה ביטויים?

היו"ר מ. בר-זוהר; אני לא אכנס אתך עכשיו לוויכוח. אני

מבקש ממך להפסיק בנושא הזה. אני רוצה

לנצל את זכותי כיו"ר לומר גם לח"כ פארס, שאני ביקרתי ביום ראשון יחד

עם מר לובלסקי ברשת "עמל" בביה"ס בטייבה, והתמלאתי קנאה על הרמה של

בית הספר, על ההצלחה של בית הספר ועל השגשוג של בית הספר. זה משהו

בלתי רגיל. באותה הזדמנות אני רוצה להחמיא לרשת "עמל" על אותו מפעל

שהוא בהחלט מפעל ראוי, והייתי שמח לראות בית ספר כזה גם בהרבה ישובים

יהודיים.

י. ויגודסקי; חבר הכנסת ביקש נתון - מדי שנה מתקבלים

למכללה להכשרת מורים למקצועות

טכנולוגיים בין 30 עד 40 תלמידים, שבאים מבני המיעוטים. כדאי שתדע

שרק שני אחוז מהם עוברים את מבחני הסף, ולכן אי אפשר לקלוט אותם

להכשרת מורים בחינוך הטכנולוגי.
היו"ר מ. בר-זוהר
אני אודיע לכם בצורה די דחופה על הישיבה

הבאה, והיא תתקיים אני מניח ממש בראשית

השבוע הבא. ברגע שנקבל מכם את החומר נעביר אותו מיד למשרד החינוך.

בשבוע הבא תהיה ישיבה מיוחדת של ועדת החינוך והתרבות בנושא הזה, נוסף

לישיבות הרגילות שלנו. תודה רבה לכם.

הישיבה נגעלת בשעה 10:55

קוד המקור של הנתונים