ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 10/04/1989

אגרת שירותים נוספים לשנת התש"ן; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 24

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שני, הי בניסן התשמ"ט (10 באפריל 1989). שעה 11:00
נכחו
חברי הוועדה: מי בר-זוהר -היו"ר

ח' פארם

די צוקר
מוזמנים
עי סלע - משרד החינוך והתרבות

אי בריק - משרד החינוך והתרבות

בי נסים - משרד החינוך והתרבות

ש' טלמון - משרד האוצר

דייר א' קלמן - משרד הבריאות

י י קאופמן - משרד הבריאות

א' אלוני - משרד הבריאות

ג י לב - מרכז השלטון המקומי

מי בר-גיורא - מרכז השלטון המקומי

קי פינס - מרכז השלטון המקומי

די בלאו - מרכז השלטון המקומי

מי מזרחי - יו"ר ועד הורים ארצי

ר' גיא -ועד הורים ארצי
מזכירת הוועדה
ד' אבידר פלר

רשמה: עי הירשפלד
סדר-היום
1. שאילתות;

2. אגרת שירותים נוספים לשנת תש"ן.



שאילתות
היו"ר מ' בר-זוהר
אני פותח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. נפתח בשאילתות או בהצעות

לסדר של חברי-הכנסת. חבר-הכנסת צוקר, בבקשה.

ד - צוקר;

לפני כשלושה שבועות הוגש דו"ח של האגודה לזכויות האזרח בבאר-שבע לגבי אפשרות

פגיעה בקבוצה לא קטנה מקרב חברי הסגל האקדמי באוניברסיטת באר-שבע, בזכויותיהם

כעובדים, כבני-אדם. הדו"ח הוא לא סימפטי. האגודה לזכויות האזרח היא גוף עדין

מאד וסולידי מאד. אני העברתי את החומר בכתב ליושב-ראש הוועדה ונדמה לי שכדאי

שאנחנו נקבל ממשרד החינוך, מהמועצה להשכלה גבוהה או מהשר חוות-דעת של אוניברסיטת

באר-שבע ושל המועצה להשכלה גבוהה על הטענות הקשות והחמורות שנשמעות בדו"ח האגודה

לזכויות האזרח, סניף באר-שבע.

היו"ר מ' בר-זוהר;

אני רוצה להסב את תשומת-לבך שעד כמה שאנל יודע האגודה הישראלית לזכויות

האזרח, שמושבה בירושלים, התנערה מהפניה הזאת וטענה שאין לה כל קשר לנושא הזה.

די צוקר;

המחלוקת שהיתה בין הסניף לבין האגודה הסתיימה. סניף באר-שבע יכול היה להוציא

את החומר לפני אישורה של האגודה בירושלים, היתה שם מחלוקת פוליטית פנימית שאיננה

ענייננו. מה שלנו צריך להיות חשוב הוא הטענות לגופן.
ב' נסים
יש תשובה של שר החינוך והתרבות לשאילתה של חבר-הכנסת רפאל איתן בענין זה.

אני אעביר לחבר-הכנסת צוקר העתק של אווזה תשובה.
היו"ר מ' בר-זוהר
לי יש שתי שאילתות. 1. השבוע ביקרתי במוסד "הדסה נעורים" ועד כמה שאני מבין

אין שום פתרון לתלמידים האקסטרני ים לקראת שנת הלימודים הבאה והם לא ייקלטו במוסד

הזה. מהו הפתרון שמשרד החינוך עומד לתת ל"הדסה נעורים"?

2. במסגרת הצמצומים מתבטלת מגמת מכונאות רכב ב"הדסה נעורים" ובימים אלה

נסתיים בנינו של מוסך גדול שנועד למכונאות חשמל וממומן כולו על-ידי משרד החינוך

בסכום של חצי מיליון שקל.

לאן אפשר להגיע מבחינת אבסורד? מצד אחד סוגרים מגמה ומצד שני משרד החינוך

גומר לבנות מוסך אדיר בהשקעה של הצי מיליון שקל. במקום נאמר לי שהתשובה היתה

שהמבנים ייאטמו. האם זו תשובה לבעיה שכזו?

אגרת שירותים נוספים לשנת תש"ן

היו"ר מי בר-זוהר;

הנושא על סדר-היום שלנו הוא אגרת שירותים נוספים לשנת תשמ"ט-תש"ן ואנחנו

למעשה מתבקשים לאשר היום את אגרת השירותים הנוספים שמשרד החינוך מטיל מדי שנה.

אני מוכרח לומר שרק היום, ממש ברגע האחרון הגיע אלינו ממשרד הבריאות דו"ח על שעות

החי נוך לבריאות השן.



ד"ר אי קלמן ;

כבוד היושב-ראש, רק אתמול בשעה 1.20 הודיעו לנו על קיום הישיבה היום וההומר

הזה הוכן בלילה. אני הושב שאנהנו ראויים לשבה על שיש בכלל דו"ח.

היו"ר מי בר-זוהר;

הכנסת התבקשה רק בשבוע שעבר לאשר את אגרת השירותים הנוספים. אני רוצה לשאול

את מר סלע מדוע לא קיבלנו הודעה מוקדמת יותר וגם פניה מוקדמת למשרד הבריאות.
עי סלע
הפרוצדורה היא שאנהנו פונים לוועדת ההינוך אהרי שאנהנו עושים סיבוב עם ארגוני

ההורים במרכז השלטון המקומי. רצינו שהדבר יהיה צמוד לתקופת הרישום בבתי-הספר,

כדי שההורים שבאים לרשום את ילדיהם יידעו על מה מדובר. רצינו שזה יהיה מעודכן

מבהינת המדדים האהרונים ולא למדד הודש ינואר.

הי ו "ר מ' בר-זוהר;

אבל זה לא מעודכן מבהינת ההכנה שלנו לדיון, כי אנהנו לא הספקנו לעבור על

ההומר. ההומר הבסיסי הגיע אלינו ביום רביעי בשבוע שעבר ואני מבין שרק אתמול משרד

הבריאות התבקש להגיש הומר.
ע' סלע
ביום שני בשבוע שעבר שלחנו את העותק ליושב-ראש הוועדה, עם כל הנספהים. ההומר

של משרד הבריאות הוא הומר רקע, שלדעתי הוא לא כל-כך רלבנטי לנושא של הדיון עצמו,

אלא מה נעשה בעבר בתהומים אלה.
היו"ר מ' בר-זוהר
מר סלע, אולי תתן לנו סקירה קצרה ותאמר לנו מה בדיוק אנחנו מתבקשים לאשר ומה

הם השינויים השנה בהשוואה לשנים קודמות. אהר-כך ההברים יעיינו בהומר ויגיבו.
ע' סלע
במסגרת הוק לימוד הובה נתן המהוקק אפשרות לגבות תשלומים עבור מספר שירותים

שפורטו בהוק, שניתנים על-ידי הרשות המקומית או על-ידי הבעלות האהרת, וההורים

צריכים לשלם עבור אותו שירות, במלדה והוא ניתן. מדובר בשירותים שפורטו בהוק, לפי

רשימה מוסכמת.
ד' צוקר
מוסכמת על מי ?
ע' סלע
מוסכמת על השלטון המקומי, על ארגון ההורים הארצי ועל ועדת ההינוך והתרבות של

הכנסת. מדי שנה אנהנו מעדכנים את הסכומים עבור כל שירות ושירות ובדרך-כלל

העידכון נעשה על-פי המדד הרלבנטי לאותו שירות. אם מדובר על חומרים, נלקה

בחשבון מדד הדפוס, ואם מדובר על שירותי בריאות, נלקה בחשבון המדד של שכר הבריאות

- כל מדד ומדד הרלבנטי לאותו נושא.

בשנה הקרובה לא עשינו שום שינוי, רק עידכנו את המדדים. להוציא שינוי אחד

בנושא ספרי לימוד, שם דובר בעבר על הלוקה של סכומים בספרי לימוד לפי דרגות כתה

שונות. עשינו בדיקה בשטה, לפי רשויות מקומיות שמבצעות בפועל את אותו שירות של

הספקת ספרי לימוד לתלמידים, ולפי המהיר הממוצע של אותן רשויות קבענו לקראת השנה



הבאה את המהיר. אין הבדל גדול בין המחיר של השנה שעברה לבין המחיר של שנה זו,

אבל שם נעשה השינוי המרכזי.

שינוי נוסף שלא על-פי המדד הוא בחומרי שכפול. על-פי המידע שיש

בידינו, מנהלי בתי-ספר או רשויות מקומיות הכניסו בשנה שעברה לתוך המרכיב של חומרי

שכפול בבתי-ספר גם הוצאות עבור צילום מסמכים שחולקו לתלמידים. אנחנו העלינו שלא

על-פי המדד אלא בהיקף של 50% - 12 שקלים במקום 8 שקלים - את השירות של שכפול,

וכללנו בתוך זה גם את הוצאות הצילום. אלה שני השינויים העיקריים שעשינו.

היו"ר מי בר-זוהר;

מלבד השכפול והצילום כל שאר התשלומים זהים לאלה שהיו בשנה שעברה, פלוס מדד.

ע' סלע;

נכון. מלבד זה אין שום שינוי אחר.

מדי שנה יש בוועדה זו, וגם בתוכנו, ויכוח לגבי שירותי הבריאות, אם הם ניתנים

כפי שהם מופיעים בנספחים. יש מספר רשויות שמתלוננות שהשירות לא ניתן, או ניתן

בחלקו. מצד שני משרד הבריאות מתלונן שיש רשויות שגובות תשלום עבור אותו שירות

ואינן מעבירות אותו למשרד הבריאות, וזה מקשה על משרד הבריאות לבצע את השירות הזה.

אנחנו סיכמנו שלקראת השנה הבאה נעדכן את התעריף עבור שירותי הבריאות על-פי המדד,

ובמקביל תקום ועדה בינמשרדית של מומחים בענין זה שתבדוק את כל הנושא של מתן

שירותי הבריאות לתלמידים. לקראת הדיון בשנה הבאה אנחנו נביא את המסקנות של אותה

ועדה שתחליט אם נלך באותה דרך כמו בעבר, או שנשנה את המתכונת של מתן שירותי

בריאות.

דייר אי קלמן;

אני רוצה להתיחס לשירותי בריאות השן ולבריאות באופן כללי יתייק מר אלוני.

הדו"חות שלפניכם רק מסכמים מה עשינו עד סוף מארס 1989, כדי שתהיה לכם תמונה על

ההתקדמות.

אני רוצה להודות לוועד ההורים הארצי ולמרכז השלטון המקומי על עזרתם הרבה

ביישום המלצות הוועדה לפני שנה ולדווח, שלא כרגיל, על הישגים.

היום יש יותר מרפאות שיניים לתלמידים. בכמה רשויות מקומיות שבהן לא היו כלל

מרפאות היום יש, כתוצאה מגביית האגרה. זה מאפשר לרשויות המקומיות, שבעבר לא

קיימו את השירות הזה, לפתוח מרפאות כאלה בעזרת משרד הבריאות. שנית, יש היום יותר

רופאי שיניים ושינניות שעובדים בשירות ומספר התקנים עלה באופן משמעותי.

אבל זה לא החלק העיקרי. החלק העיקרי הוא הגדלה פי 2 מאשתקד בשעות שהוקדשו

לחינוך לבריאות השן. אני רוצה להודות במיוחד למשרד החינוך ולמפקחת הארצית על

הגננות על שיתוף הפעולה שלהם, מפני שבמשך חצי שנה דאגנו לכך ש-4,383 שעות יינתנו

בפועל לחינוך לבריאות השן, ולדעתנו זה הרבה יותר חשוב מטיפול שיניים.

נוסף לפעולות אלה הפעלנו ימי עיון לגננות ובסקטור הערבי גם למורות של כתות

אי. 2,800 גננות בארץ, מקרית-שמונה ועד אילת עברו הכנה של שני ימי עיון בנושא

"שינני". התוכנית פועלת בלמעלה מ-2,000 גני ילדים בארץ. ב-17 רשויות מקומיות

הרשות המקומית. מחלקת לתלמידים מברשות שיניים, כחלק מהשירות. זאת אומרת שכמה

עשרות אלפי ילדים כבר מקבלים את זה באופן אוטומאטי. בלמעלה מ-1,200 גני ילדים

בכל בוקר הילדים מברישים את שיניהם בקבוצה. ויש נתונים נוספים.

יש עוד הרבה לעשות. הבעיות הגדולות של כוח-אדם, גם שלנו וגם של משרד החינוך,

מקשות עלינו. יש לנו רק שני אנשים שצריכים לנסוע מג'לג'וליה עד אילת כדי להעביר

את ימי העיון, וזה קשה מאד.



אי אלוני;

מאז התקבלה החלטה עקרונית בוועדה מכובדת זו, אני חושב שעברנו כברת--דרך ארוכה

במגמה לקדם את הנושא במערך הכללי. למרות התנגדות בדרך של גורמים שונים לנושא

הגביה, אנו עדים לתופעה שבשנה האהרונה כן גדלה הגביה ברשויות המקומיות, שמיועדת

לכסות אך ורק את השירות הניתן לתלמיד, בנושא כוח-אדם, כאשר יתר המרכיבים מסביב

לסוגיה זו אי נם מכוסים.

בעיה מרכזית שלא פתרנו אותה גם בשנה זו קיימת בסקטור הערבי, שם הגביה נמוכה

מאד. או שזה נובע מהתנגדות מצד השלטון המקומי באותם אזורים לגבות את הכספים, או

בשל קשיים מיוחדים שקיימים. בכל אופן, השירות הזה הוא מינימלי והוא ניתן

על-ידינו רק על-מנת להבטיח בסיס כלשהו, בעוד שהשירות כפי שהוגדר על-ידינו במסמך

שלפניכם, אינו ניתן בסקטור הערבי.
השירות ניתן על-ידי מספר גורמים
משרד הבריאות, קופת-חולים הכללית, ומעבר

לקו הירוק גם קופת-חולים לאומית. עד כמה שאני יודע, לא קרה שניגבו כספים ומשרד

הבריאות או גורם כלשהו קיבל את הכסף ולא נתן שירות. תמיד יש מצב הפוך שאנחנו

מקבלים את הכספים בשלב מאוחר. אבל אינני רוצה להקשות בענין זה על חברי הוועדה,

שהוא מאבק פנימי בינינו איך להתמודד עם הסוגיה הזאת.

סיכמנו עם משרד החינוך ועם ועד ההורים המרכזי שאנחנו פתוחים לכל דרך אפשרית

לבדיקת הנושא וכל הצעה לשיפור השירות לפי ראות עיני ההורים תתקבל על-ידינו בכל

מקרה.

הי ו "ר מ' בר-זוהר;

תודה רבה. אני רוצה לשמוע ממרכז השלטון המקומי מהי עמדתכם לכל ענין הגביה,

התשלומים והשירותים הניתנים במקומות השונים.

ג' לב;

אין חובה על הרשויות המקומיות לגבות את האגרה בעד שירותים נוספים. אני מניח

שכ-40% מהרשויות המקומיות אינן גובות כלל אגרה. ברור שהשירותים המפורטים בדף

שלפנינו, כמו שירות פסיכולוגי, חומרי מלאכה, חומר לשכפול וכדומה, ניתנים למרות

אי-גביית אגרה.

בדרך-כלל הרשויות המקומיות אינן מרוצות מהשירות הרפואי. כ-50% מהרשויות

שגובות אגרה משתמשות בשירותי קופת-חולים, שבחלקם עולים יקר מכפי שנקבע כאן, וגם

הם לא נותנים את מלוא השירותים. על-פי החוק השירותים מתחלקים לשניים; שירותים

מקובלים שמשרד הבריאות ומשרד החינוך צריכים לתת, ושירותים נוספים שניתנים מכספי

הגביה. לא את כל השירותים יכולה קופת-חולים לתת, אם כי השירותים שהיא נותנת הם

ברמה מאד נאותה.

היו"ר מ' בר-זוהר;

מי מכסה את ההפרש?

ג' לב;

הרשות המקומית.

היו"ר מ' בר-זוהר;

זה לפי החלטות? לפי רצונה הטוב?



ג' לב;

לפי החלטתה.

היו"ר מ' בר-זוהר;

הרשות המקומית גם יכולה לא לכסות את ההפרש?

ג' לב;

לא, היא משלמת. היא עושה הסכם עם קופת-הולים. לפני כמה שנים הועלתה המהשבה

שמשרד הבריאות יהיה אחראי לכל השירותים האלה והם יינתנו דרכו באמצעות הכלים

שעומדים לרשותו. אין לי טענה למשרד הבריאות, אבל הוא איננו יכול לקיים את זה.

אין לו כוח-אדם ואין לו אפשרות לתת את השירותים האלה בתדירות הנדרשת. הלק

מהרשויות המקומיות שלא משלמות כפי שנקבע טוענות שהן עושות כן מפני שהן לא מקבלות

את השירות בסדר. יש גם רשויות שלא תמיד נוהגות בסדר בענין העברת הכסף.

אבל בסך-הכל אנחנו מקבלים מה שאמר מר סלע, שעל הענין הזה צריך לדון בוועדה

ולחפש לו צורת ביצוע שאפשר לבצע אותה.

המחירים שאתם מתבקשים לאשר הם המחירים המינימליים. בענין ספרים, יש מעט

בתי-ספר שמספקים את כל הספרים לתלמידים. הרשויות טוענות שזה עולה להן יותר

מהכתוב פה, אבל אנהנו רצינו לשמור על רמת המחירים.

היו"ר מ' בר-זוהר;

תאם ארנה י.כול להוסיף לנו בענין הגביה במגזר הערבי?

ג' לב;

מכיוון שהרשות המקומית צריכה לההליט אם היא תגבה או לא תגבה, גם שם היא

מחליטה אם היא תגבה את האגרה או לא.

היו"ר מי בר-זוהר;

נשאלת השאלה אם היא נותנת את השירותים שהיא חייבת לתת.

גי לב;

לא תמיד היא נותנת את השירותים.

היו"ר מי בר-זוהר;

האם היא חייבת על-פי חוק לתת את השירותים האלה?

א' אלוני;

לא. מר לב אמר שלא.

די צוקר;

איזה הלק מהווה היום האגרה מכלל העלות של הרשות המקומית להחזקת בית-הספר?



ק' פינס;

אני אענה לך בצורה חלקית. אם אתה שואל על המגמה, היא קטנה והולכת.

היו"ר מ' בר-זוהר;

כלומר שהשיעור שהאגרה מכסה מהוצאות הרשות המקומית, קטן והולך. אני רוצה

להרהיב את שאלתו של חבר-הכנסת צוקר. מהי המגמה במשך השנים של תשלום האגרות

הכלליות, בכל התהומים? האם הורי התלמיד לא נדרשים מדי שנה לשלם יותר?

קי פינס;

אגרות השירותים הנוספים שהרשות המקומית גובה, לאורך זמן, לא עלו ריאלית. אם

נסקור את 7 השנים האהרונות, יש להן מאפיין מסויים. משנת 1980 עד היום האגרות לא

עלו ריאלית. הלק מהזמן הזה הן היו מוקפאות, חלק מהזמן היה נסיון להדביק את

האינפלציה, בייהוד בשנת 1984/85, אבל מעבר לזה יש תהליך מתמיד של שהיקה כלפי מטה.

די צוקר;

האם נוכל לקבל מכם נתונים כתובים?

ק' פינס;

כן.

ש' טלמון;

הנתונים האהרונים של הלמ"ס שפורסמו לגבי שנת 1988 מראים, לגבי ההוצאה הלאומית

להינוך, שאהוז ההשתתפות של הגובים האהרים הפרטיים בכלל ההוצאה גדל והלך. אבל יש

פה הטעייה מסויימת, כי אתם מדברים על כל הדברים שקשורים בתוכנית הלימודים הנוספת,

וזה לא שי יך לענין הזה.

היו"ר מ' בר-זוהר;

לא. את תוכנית הלימודים הנוספת נוציא מהדיון בשלב זה. אני רוצה לדעת, אם

לפני 5 שנים הורים שילמו פחות או יותר פר-ילד שהם שלחו לבית-הספר.

ש' טלמון;

אתה לא מדבר רק על האגרה. אתה מדבר גם על התשלומים הנוספים.

היו"ר מ' בר-זוהר;

אני מדבר על האגרה הזאת שהתבקשתי לאשר.

די צוקר;

כהורה לא משנה לי אם הצ'יק שאני כותב הוא לטובת האגרה הזאת או לטובת הוצאה

אהרת. לפי דעתי אנהנו צריכים לקבל נתונים ממרכז השלטון המקומי ומהאוצר ולדעת

בדיוק מה קרה להלקם של ההורים, על פני השנים האחרונות - לא כולל תוכנית הלימודים

המיוחדת. עד אז אני ממליץ לוועדה לא לאשר את אגרת השירותים הנוספים.

עי סלע;

אנהנו הבאנו היום בפני הוועדה את האישור של תשלומי החובה בלבד, שעל-פי החוק

ניתן לגבות אותם. אנחנו לא מתכחשים לכך שיש עוד מספר סוגי תשלומים בבית-הספר.

יש, למשל, תרומת שכלול שוועד ההורים נתן את הסכמתו, יהד עם משרד החינוך, להורים



לשלם. רוצה ההורה - ישלם; לא רוצה - לא הייב לשלם.

היו"ר מי בר-זוהר;

מר סלע, אנהלנו מכירים את הענין הזה. אנחנו היים באווירה הברתית מסויימת

ויודעים שזאת למעשה כפיה על ההורים.

ע' סלע;

זה ברור לי. לשאלתו של חבר-הכנסת צוקר בקשר לתשלומי החובה, נדמה לי שחלה

שחיקה בענין זה. מכיוון שבשנים האחרונות היתה מדיניות של הקפאת מחירים, אנחנו

שחקנו את המחירים האלה. אם נסתכל כמה הורה שילם לפני 4 או 5 שנים תשלומי חובה,

בהשוואה למה שהוא צריך לשלם עכשיו, עכשיו הוא משלם פחות. אבל זה מתייחס לתשלומי

החובה בלבד.

היו"ר מ' בר-זוהר;

זה לא כולל טיולים והרבה מאד דברים אחרים שניתקתם מתוך זה.

די צוקר;

אני מציע שהוועדה תבקש בדיקה שכוללת את כל התשלומים שההורים משלמים, ללא

הבחנה אם התשלום הוא תשלום חובה ואם איננו תשלום חובה, כדי שתהיה לנו תמונה לגבי

חלקם של ההורים. אינני קובע עמדה בעד או נגד, אבל ברור שהציבור מוכרח לדעת.

יכול להיות שכן צריך לממן חלק מהשירותים הללו, אבל אני חושב שזכותו של הציבור ושל

ההורה לדעת בדיוק כמה המדינה משלמת, כמה הרשות המקומית משלמת וכמה הוא משלם.

הי ו "ר מי בר-ז והר;

לפני שנמשיך בדיון אני רוצה לשמוע את נציג ועד ההורים. מר מזרחי, בבקשה.

מ' מזרחי;

האמת היא שהאגרה מוסכמת עלינו במספר התניות, שבחלקן באו לידי ביטוי ובחלקן

לא. לפי הנתונים הידועים לי, האגרה ב-4 - 5 השנים האחרונות עלינה בהתאם למדד.

אולי בעבר היו הקפאות והיא לא עלתה, אבל זה לא יהיה מדוייק לומר שהיא לא עלתה

בהתאם למדד.

יש לנו בעיה בשלושה סעיפים. 1. נושא הבריאות. בשנה שעברה הוקמה, בהמלצת

ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, ועדה שאמורה היינה לבדוק את הנושא הזה, בראשותה של

חברת-הכנסת אמירה סרטני. לצערי, הוועדה הזאת לא תיפקדה, מכל מיני סיבות,

ובדיונים מוקדמים שקיימנו עם משרד החינוך ועם מרכז השלטון המקומי סיכמנו שיש צורך

בוועדה כזו. אנחנו מציעים שוועדת החינוך תמליץ להקים ועדה כזו.

היו"ר מי בר-זוהר;

לענין שירותי הבריאות בלבד.

מי מזרחי;

כן, כי לדעתנו הנושא הזה הוא רחב ומדובר בסכומים נכבדים. להורים יש השגות

רבות בנושא הזה. יש כאלה שאומרים שהשירות הזה כלל לא ניתן ויש כאלה שאומרים

שקופת-חולים ממילא נותנת את השירות הזה.



היו"ר מי בר-זוהר;

אבל אין בידינו דיווח מפורט איפה השירות כן ניתן ואיפה הוא אינו ניתן.

מי מזרחי;

נכון. לכן אנחנו מציעים שמיד תוקם ועדה שתבדוק את הנושא, כדי שבחודש דצמבר

או ינואר היא תוכל להגיש המלצות.

נושא שני הוא ספרי עיון. אמרנו שתהיה גביה עבור ספרי עיון בתנאי שבבית-הספר

תהיה ספריה והכסף שייגבה יילך לספרים. לדעתנו, חשוב שהסעיף הזה ייכנס לחוזר,

כי אנחנו יודעים שיש בתי-ספר שגובים עבור ספרי עיון ואין בהם ספריות.

נושא שלישי שגם הוא לא בא לידי ביטוי בחוזר הוא השמירה בבתי-הספר. כבר

שנתיים אנחנו מחזרים אחרי מרכז השלטון המקומי ומתחננים. לפי החוק החזירו את

ההורים לשמור בבתי-הספר. אנחנו יודעים שזו לא חובה, יש עם זה בעיה. יש בתי-ספר

שבהם אין כלל שמירה.

די צוקר;

למה זה שייך לכאן? הרי התשלום הוא תחליף לשמירה. אני משלם למישהו שהוא ישמור

במקומי.
מ' מזרחי
ועדת החינוך והתרבות של הכנסת אישרה את השמירה בבתי-הספר. לפני שנתיים הצענו

שהנושא ייכלל בתוך אגרת השירותים בסכום של כך וכך שקלים וכך זה יוריד מעל ההורים

ומעל הנהלת בית-הספר את הוויכוח ואת המלחמות בנושא השמירה, כי יש עם זה בעיה

והחורים משלמים הרבה יותר. אתן לכם דוגמא. הורים משלמים 60 - 70 ש"ח עבור

שמירה.
הי ו "ר מ' בר-זוהר
הם חייבים לשלם עבור שמירה?

מי מזרחי;

הם חייבים לשמור.

מי בר-זהר;

אם כך, זו בעיה שלהם.
מ' מזרחי
כן, אבל מאחר שהם לא יכולים לשמור, הם שוכרים חברות שמירה. אם פעם ההורה היה

שומר בביתי-ספר, אחר-כך הוא היה מקבל פתק ומקבל החזר ממקום העבודה, היום זה לא

קיים יותר, מפני שמשטרת ישראל קבעה שאין צורך לשמור בבתי-הספר. מאחר שמשרד

החינוך וועדת הבטחון סבורים שיש צורך בשמירה, הם החליטו להחזיר את ההורים לשמור.

הענין הזה אינו מכוסה. כבר דיברתי על כך עם הייה לב, ירון וטלמון, ואני יודע

שבענין זה יש הסכמה בינינו לבין משרד החינוך שרצוי מאד היה לעגן את זה במסגרת

אגרת השירותים.



היו"ר מ' בר-זוהר;

כלומר, להעלות את אגרת השירותים.

מי מזרחי;

לגבות 15 -20 שקל, ותמורתם מרכז השלטון המקומי ידאג לשמירה בבתי-הספר.

היו"ר מ' בר-זוהר;

ואם נגיע למסקנה שאין צורך בשמירה?

מי מזרחי;

בבקשה, אבל לדעתי לא נגיע למסקנה כזו. ההורים משלמים את הכסף בכל מיני

צורות, מעל ומעבר, ובענין זה יש עימותים בין הנהלות בתי-הספר לבין ועדי ההורים

בשאלה מי מעסיק את השומרים, אם זה הוועד שאין לו עמותה, או ששוכרים הברת שמירה

שגובה עבור השמירה פי כמה.

היו"ר מ' בר-זוהר;

אני מציע שאת ענין השמירה נשאיר לדיון כאשר נאשר את השמירה, כי אז נצטרך

להיכנס לעומקו של ענין ולהבין אם יש צורך בשמירה, אם לאו.

ע' סלע;

בענין זה אין בינינו הסכמה. היום הבאנו לאישור רק את אגרת השירותים.

הי ו "ר מי בר-זוהר;

אני מבין שהיה ביניכם ויכוח בענין השמירה. מר סלע, אני מבקש שתסביר לי את

הענין.

ע' סלע;

השירות של שמירה לא הוגדר אף פעם בחוק כשירות חובה. היה רצון מצד ארגון

ההורים לכלול גם את השירות הזה במסגרת השירותים שמותר לגבות עבורם תשלום. מכיוון

שהשלטון המקומי לא הסכים ואנחנו לא יכולים להביא לוועדה שירות שאינו מוסכם על כל

הצדדים, לא הבאנו את זה הפעם לדיון.

הי ו "ר מ' בר-זוהר;

מתי צריך לאשר את זה?

ע' סלע;

אם תהיה הסכמה של שלושת הגורמים, נביא את זה בפני הוועדה, הוועדה תאשר ונוכל

להוציא את זה בחוזר מיוחד או בחוזר נוסף. אין בעיה מבחינת לוח הזמנים, ובלבד

שהדבר ייעשה לפני פתיחת שנת הלימודים.

אי בריק;

במושב הקיץ תובא בפני הוועדה הצעת חוק שמבקשת להאריך בשנה - שנתיים נוספות את

אבטחת מוסדות החינוך, לאחר שהיא תקבל את אישור הממשלה.



אני רוצה להעיר למר מזרחי שהיום ההורים חייבים לשמור, ומבחינה זו ההסדר עם

המעבידים קיים. כלומר, אם עובד שומר בבית-הספר, הוא יכול להגיע לאותו הסדר עם

המעביד, כפי שהיה קיים קודם לכן. אם יש בעיות, אני מציע שתפנו אלינו למשרד

ואנחנו נטפל בהן, כי כבר טיפלנו בענין הזה עם מקומות העבודה שניסו להתחכם ולא לתת

לעובד את המגיע לו.

מר מזרחי אומר שאם תהיה חובת שמירה, הוא יציע למסד אותה בדרד של אגרת שירותים

נוספים, שתאפשר שמירה יותר מועילה ויותר זולה להורים שמשלמים עבורה.

היו"ר מ' בר-זוהר;

כלומר, גם הורים שירצו לשמור לא יוכלו לשמור ויצטרכו לשלם כסף.

א' בריק;

כן. על זה אפשר לדבר. אני רוצה לומר למר מזרחי שהוא יכול לקבל את הצעת

היושב-ראש. אם הוועדה תדון בקיץ בנושא הזה ותחליט להמשיך לאשר את השמירה, ואם

יוחלט בוועדה תוך כדי דיון על השמירה שהשמירה בשכר היא יותר יעילה ויותר טובה,

השר יוכל לחתום בקיץ על צו בדבר תשלום עבור שמירה, בנפרד. אולי עד אז גם אתם

תוכלו להגיע להבנה עם מרכז השלטון המקומי.

היו"ר מי בר-זוהר;

לקראת אותו דיון שייערך אני רוצה לקבל עובדות ודיווח באיזו מידה השמירה

הוכיו-וה את עצמה כיעילה. מה מספר המקרים שבהם השמירה הזאת הצילה, עזרה, שמרה או

הגנה או בלמה את הסכנות שמפניהן היא קמה. אני רוצה לדעת אם יש טעם בשמירה הזאת,

או לא.

אי בריק;

זו ממש הצעת חוק שצריכה לעבור את שלוש הקריאות.

היו"ר מי בר-זוהר;

בסדר, אבל החוק שהוגש ועבר בזמנו עבר באווירה ציבורית מסויימת, והיום אני

רוצה לבדוק את הנושא הזה מחדש.

אי בריק;

לצערנו, היום המצב חזר להיות פחות רגוע משהוא היה לפני שנתיים - שלוש שנים.

היו"ר מי בר-זוהר;

כמה פעמים בשנתיים האחרונות היו התקפות על בתי-ספר?

אי בריק;

יש לנו אנשים שעוסקים בבטחון והם ימסרו לכם פרטים. יש להזמין לדיון בענין

זה גם את נציג המשטרה.

ג' לב;

אני מבקש לא לדחות את ההחלטה בדבר האגרה.



היו"ר מ' בר-זוהר;

אני יודע במה מדובר ואני רוצה לדון לגופו של ענין.

דייר אי קלמן;

אני רוצה להבהיר שיש הבדל גדול בין שירותי בריאות השן לבין שירותי הבריאות.

בשירותי הבריאות הרשות המקומית מעבירה את הכסף למשרד הבריאות ובשירותי בריאות השן

אני לא מפעיל אף שירות. הם עצמם מפעילים את השירות לפי הנחיות שלנו. יש לנו

פירוט מלא איפה עובדים ואיפה לא עובדים, וכמה שעות עובדים. זה אמנם לא מספיק,

אבל אם הרשות המקומית גובה כסף, אני בודק אם הם נותנים או לא נותנים שירות. יש

לנו אפשרות לקבל "פידבק" הזרה וכל הנוגעים בדבר גם עוזרים לנו. מה שאמר יושב-ראש

ועד ההורים חל אולי על שירותי הבריאות אבל זה לא חל על שירותי בריאות השן.

היו"ר מ' בר-זוהר;

אני מבקש לשאול כמה שאלות. ראשית, אנחנו בדעה שהאגרה הזאת היא צרה צרורה

וכולנו שואפים וצריכים לשאוף לכך שהיא תבוטל. זו למעשה תוספת שהופכת את הלימוד

חינם לדבר קצת מגוחך. שנית, אנחנו צריכים לדעת אם יש עליה בתשלומי ההורים במשך

כל השנים הללו, כולל אגרה ותשלומים נוספים. אני לא מדבר על התל"ן. אני גם מציע

להפריד לאורך כל הקו את התל"ן והחינוך האפור מתשלומי ההורים. אני מבקש לקבל

תשובה מדוייקת לשאלה מה קורה עם התשלומים הללו.

הדבר שאמרתי הוא מגמה ועכשיו אני רוצה לשאול שאלות ספציפיות. אני רואה שבגני

ילדים, עבור הומרי מלאכה וצעצועים ההורים משלמים 29 שקלים, ואילו בכתות טי - י"ב,

התשלום עבור הומרי מלאכה מגיע ל-22 שקלים. האם הסכום של 29 שקלים בגני הילדים לא

גבוה קצת מול 22 שקלים לכתות י"ב, כשבגני הילדים צריכים הרבה יותר חומרים?

2. שירותי בריאות ילדים. בגני הילדים ההורים משלמים 14 שקלים, ובכתה אי -

23 שקלים. מדוע ההבדל הזה? מה קרה לילד בין הגן לבין כתה אי?

3. לגבי סעיף מסויים בחוזר של דייר שושני נאמר לי שהבעלויות ומוסדות החינוך

יקבעו הסדרים לתשלומים והנחות למשפחות שלהן יותר מילד אחד, וחלוקת האגרה ל-2 - 3

תשלומים. אני רוצה לשמוע מה"ה סלע ולב אם ההורים צריכים לפנות לבית-הספר. הרי

זאת הנקודה שממנה כולנו חוששים. כמו בענין תרומת שכלול, שנתונה לרצונו ולהחלטתו

של כל הורה - את זה אפשר לספר במקומות אחרים. אנחנו יודעים שברגע שמחליטים על

תשלום, יש גם כפיה על ההורה לשלם. או כשמחליטים לצאת לטיול, הילד שאינו יוצא

מפני שאין לו כסף, נמצא במצב נורא, גם חברתי וגם משפחתי. האם יש בכל המקומות

האלה גורם שמבין את הבעיה ופונה אל אותן משפחות, או שכל ראש משפחה? צריך לבקש

ולהתחנן שיתנו לו הנחה. אני רוצה לדעת איך הדבר הזה מתבצע.

שאלה נוספת. בעמוד 8 של חוזר המשרד מדובר על חומרים לאומנויות טכניות

וכלליות. יש פה אלומיניום, מתכות נחושתיות, פלדה רכה, ועוד. האם המתכות האלה הן

לשמוש חד-פעמי? אם משתמשים בחומרים אלה פעמים אחדות, מדוע צריך לחייב את

התלמידים כל שנה לשלם עבורם? אם לא, מה קורה עם החומרים הללו?

אותה שאלה נוגעת לגבי מה שאתם קוראים חשמלטרוניקה - עמי 12. האם כל שנה צריך

לקנות חומרים חודשים ואחר-כך התלמידים לוקחים אותם הביתה ושמים אותם בתיבת

המזכרות? מדוע צריך לחייב כל שנה מחדש בקניית החומרים הללו?

מר סלע, אמרת שבשיכפול ובצילום יש עליה של 50%. על-סמך מה נקבעה העליה הזאת?

האם יש לכם נתונים על כך שהעלות עלתה ב-30%, או שהחלטתם כך מתוך איזה שהוא

אומדן?

שאלה נוספת מופנית למר בריק, למר לב או לגבי מיכל בר-גיורא. מה אפשר לעשות

כדי לכפות על הרשויות המקומיות הערביות לתת לילדים את אותם שירותים שמגיעים להם?



האם הדבר מחייב חקיקה, והאם אין שום דרך להביא אותם לכך שיספקו את השירותים

הללו?
די צוקר
1. שאלה למשרד החינוך. התקנות הללו מחייבות את בית-הספר למסור לכל הורה

שמשלם דיווח בכתב. מה אתם יודעים על הענין הזה?

2. הסדר ההנחות. בחוזר שלכם יש אי-בהירות לגבי הסדר ההנחות, מי בדיוק עושה

את זה, אם זה המנהל או הרשות המקומית, או הנחיות של הרשות המקומית למנהל. אני

שואל את זה לא רק מפני שזה נשמע לי קצת עמום, אלא משום שאני קצת חושש ממצב שבו

בסוף המנהל יצטרך לקבוע הסדרי תשלום ונדמה לי שמנהלים רבים יעדיפו שהסדרי ההנחות

ייקבעו על-ידי הרשות ולא שהמנהל יעמוד במשא-ומתן יום-יומי עם ההורים. אני רוצה

לדעת מי קובע את הסדרי ההנחות והאם המנהל מעורב בזה.

3. אחיות. האם מישהו בדק פעם כמה אחיות וכמה שעות הן צריכות להיות בבתי-ספר

די קטנים? השאלה היא מהו התקן וכמה צריך?

ח י פארס;

דובר כאן על כך שבישובים הערבים אין תודעה, לא גובים כספים וכו'. אני הייתי

מחנך ומנהל בית-ספר במגזר הערבי ואני מכיר את הענין. כשמדובר על חומרי מלאכה -

19 שקלים, חומרים לחינוך תזונתי - 28 שקלים, שירותי בריאות - 23 שקלים, שירותי

בריאות השן - 26 ועוד 12 שקלים, וכל זה כמעט לא קיים בבית-ספר הערבי, אז ההורה לא

מוכן לשלם.

מ' מזרחי;

יש הרבה הורים בסקטור הערבי שמשלמים לא פחות מאשר בסקטור היהודי. אני מוכן

לתת לך נתונים.
חי פארס
אשמח מאד לקבל אותם.

היו"ר מי בר-זוהר;

בענין האגרה נדמה לי שבוועדה זו יש אחדות-דעים שצריך לעשות כל מה שניתן כדי

לבטלה, אבל ברגע שהיא קיימת והילדים סובלים מזה, אני לא חושב שזאת השאלה.

חי פארס;

הרשויות המקומיות וועדי ההורים כנראה לא עסקו בזה מספיק.

היו"ר מ' בר-זוהר;

משום-כך אני שואל את מר בריק איך אפשר לדאוג שיקחו את הכסף וישתמשו בו כמו

שצריך, כדי שהילדים יקבלו את השירותים המינימליים הללו, כל עוד האגרה קיימת.

חי פארס;

למשל, מדובר כאן על חומרים לחינוך תזונתי לכתות אי עד ו', וחומרי מלאכה. מה

זה חינוך תזונתי?
מ' בר-גיורא
או חינוך תזונתי או מלאכה.



חי פארס;

אבל כשהמקצוע הזה לא קיים בבית-הספר, עבור מה ההורה ישלם?
ע' סלע
פה מדובר על חומרי מלאכה ותזונה במידה ובית-הספר נותן שיעורים במקצועות

אלה. מספר השעות שהמגזר הערבי מקבל דומה למספר השעות הניתנות במגזר היהודי. זה

תלוי בסדר העדיפות של כל מנהל בית-ספר שקובע אם לתת שיעורי מלאכה או שיעורים

אחרים.

היו"ר מי בר-זוהר;

אבל אני מבין שהתשלומים הלא-מספיקים הם בתחום הבריאות.

ע' סלע;

לגבי בריאות אין כאן ענין אם הוא מקבל תקן או לא. אם הרשות המקומית היתה

גובה את התשלום, היא היתה מקבלת את שירותי הבריאות ממשרד הבריאות.

היו"ר מי בר-זוהר;

פה יש לנו נקודה חמורה מאד. מר בריק, אולי תסביר לנו מה ניתן לעשות.

שאלה נוספת. קבלתי ממר מזרחי טופס רישום של בית-ספר מקיף אי באשדוד, שבו

מודגש עד מתי צריך להירשם וברור ששום רישום לא ייערך בלי התשלומים הנלווים. נאמר

בטופס שאם ההורים לא ישלמו, ילדיהם לא יתקבלו לבית-הספר. מדובר פה על תשלומים

בגובה 400 ש"ח ליציבה העליונה. זה לא קשור עם האגרה, ובשום מקום בטופס לא נאמר

מה מותר ומה חובה. הפירוט הוא: 60 שקל דמי רישום, כולל חומרי לימוד ומעבדה, חומר

משוכפל, ספרי עיון ; 250 ש"ח -טיולים וסמינריונים, כולל טיול שנתי בן 3 ימים.

30 ש"ח עבור פעולות תרבות, 13 ש"ח - ועד הורים, 20 ש"ח - מיושבים, 5 ש"ח - ביטוח

תאונות, 10 ש"ח לשומר. בסך הכל - 388 ש"ח. נאמר בטופס בפירוש שמי שמבטל את

הרישום יוחזרו לו 50 ש"ח מדמי הרישום. כלומר, ההורים חייבים לשלם את דמי הרישום.

על ההורים לתת לביה"ס 6 צ'קים ומי שלא עושה כן, לא נרשם. מר בריק, האם זה לפי

החוק?
א' בריק
זה לא לפי החוק. הרישום לא מותנה בתשלום. ביציבה העליונה אין בכלל אקט של

רישום. הרישום קיים רק בבתי-ספר יסודיים, אם ביה"ס מקבל אותו. בחטיבה העליונה

לכל הורה יש זכות לבחור את בית-הספר שבו ילמדיו ילדיו.
היו"ר מי בר-זוהר
פה כתוב שהרישום לחטיבה העליונה הינו חובה כרישום לבית-ספר חדש. תלמיד שלא

יירשם לא מובטח מקומו.
אי בריק
כשתלמיד מסיים לימודיו בחטיבת הביניים הוא יכול לבחור את בית-הספר העל-יסודי

שבו הוא רוצה ללמוד. אומרים לו: כדי שנדע אם אתה רוצה להמשיך ללמוד בבית-הספר,

תירשם אצלנו, אחרת נקבל תלמידידם אחרים. כשהוא בא אומרים לו: יש כמה תשלומים

שאתה צריך לשלם על-חשבון השנה הבאה, כמו טיולים ודברים אחרים. אם ההורה יעמוד על

זה ולא ירצה לשלם, ירשמו את בנו גם בלי שהוא ישלם.



היו"ר מי בר-זוהר;

אבל זה לא נאמר כאן.

אי בריח;

יכול להיות שזה לא נאמר. צריך להתלונן במשרד ואנחנו נבדוק את זה.

היו"ר מ' בר-זוהר;

האם בנושא הזה יש התייחסות, או שכל בית-ספר גובה את התשלום ומעלימים עין מפני

שאי-אפשר לכפות עליו מרות?
ג' לב
למקל יש שני קצוות. אנחנו מסכימים שיהיה חוק חינוך חינם, חובה, הממשלה תישא

בכל ההוצאות ואנחנו לא נגבה כספים. זה יפתור גם את הענין של הסקטור הערבי. יהיה

מס והממשלה תחלק לכל בית-ספר חומרי מלאכה והכל יסתדר. אם זה לא מסתדר כך, לא רק

ההורים קיימים, קיים גם קיום המערכת בשביל ההורים.

אם רוצים שב-1 בספטמבר יהיו לימודים סדירים, בית-הספר צריך להכין חומרי מלאכה

ולדעת בשביל כמה ילדים להכין אותם. אני יודע שהורים רשמו את ילדיהם ליותר

מבית-ספר אחד, מסיבות שונות. בית-הספר חשב: יש לי כך וכך ילדים, והזמין מורים.

, יום אחד המורה יועסק בחודש ספטמבר, ובהסכם של משרד החינוך עם ארגוני המורים הוא

מועסק כל השנה. על-כן הנהיגו דמי רישום ובכך מבטיחים שבתחילת השנה הרשות המקומית

תוכל לקנות את החומרים והכל יהיה מוכן. את כל השירותים לטיולים ולתיאטרון צריך

להזמין מראש ולדאוג לא לשלם עבור תלמידים שאינם.

אני מכיר היטב את הרשויות המקומיות. אין בעיה שכופים על מישהו או גוזלים

ממנו כספים. ההסדר הזה קיים כדי למנוע הפקר ברישום לבית-הספר.

היו"ר מ' בר-זוהר;

מר לב, אינך עונה על שאלתי. כל מה שאתה אומר לגבי מורים אני מבין. פה מדובר

בתשלום שכ-65% ממנו הוא עבור טיולים. 250 מתוך 400 ש"ח הם עבור טיולים. גם לא

נאמר פה בשום מקום שההורה יכול להסכים או לא להסכים. פה זה בא כהוראה מלמעלה.

אני שואל; מי מגן על זכויותיו של אותו אזרח?
ג' לב
אני מכיר את המערכת. שנים רבות הייתי אחראי על ענייני החינוך בעיר גדולה.

על קיומו של טיול ועל הגביה עבורו מחליטים עם ועד ההורים. זו לא החלטה בלעדית

של הרשות המקומית או של מנהל בית-הספר. אי-אפשר להחליט לקיים טיול וחודש לפני-כן

לשאול את התלמידים אם הם רוצים לצאת או לא.
היו"ר מ' בר-זוהר
מדוע לא?

ג' לב;

בענין זה יש הרבה בעיות. החלטה על טיול מתקבלת עם ועד ההורים. אם ועד

ההורים לא מסכים לטיול, או שהוא רוצה שהטיול יהיה יום אחד ולא 3 ימים, לא כופים.

מלבד זה, גם לטייל בארץ זה חינוך.



היו"ר מי בר-זוהר;

אני מדבר על טופס מסויים שקיים. מר מזרחי, האם התופעה הזאת קיימת בהרבה

בתי-ספר?
מי מזרחי
הבעיה הזאת קיימת בהרבה מאד בתי-ספר וזאת רק התחלה. לצערנו, ההורים עומדים

חסרי-אונים. אנחנו אומרים להם לא לשלם, זו לא חובה.
היו"ר מ' בר-זוהר
האם ועד ההורים מחליט על כך, כמו שמר לב אומר?
מי מזרחי
לדעתי , שום ועד הורים שמכבד את עצמו לא יכול להחליט היום לגבות את הסכומים

האלה בחודש מאי עבור שנת הלימודים הבאה. איזו זכות יש לו לגבות?
ע' סלע
בפרק התשלומים כתוב: על-פי הנחיות מנכ"ל משרד החינוך ועל-פי החלטת ועד

ההורים.
היו"ר מי בר-זוהר
אבל ועד ההורים לא יכול להתקיים ב-19 במארס 1989.

ע' סלע;

אני מסכים שזה לא יהיה אותו עד ההורים של השנה הבאה.
מ' מזרחי
אני בעד מחץ סמכויות לוועדי תורים. אנחנו כדקנו מקריים רבים והתברר כנו לא

פעם שוועדי ההורים אינם כתמונה. גם אם ועד ההורים בתמונה, אני שואל: האם למשרד

החינוך אין מה לומר בנושא?
ר' צוקר
בדרך-כלל אתה משלם עבור שירות סמוך למועד קבלתו,. נוסף לכך, מדובר כאן על

מאות אלפי שקלים בכל בית-ספר. אם מדובר ב-500 תלמידים זה 200 שקלים, כשאתה

קונה מוצר, אפשר לתת אותו שבועיים לאחר התשלום. אבל פה סביר להניח שהטיול יתקיים

בקיץ והתשלום עבורו נעשה בחודש ספטמבר.

צריך לשים לב גם לשאלה איך בית-הספר מנהל חשבון. כלומר, באיזה בנק הכסף נמצא

ובאלו תנאים. יכולים להיות פה דברים לא טובים כי מדובר פה בסכום גדול.
מ' מזרחי
אני נתתי את זנ כדוגמה כשנשאלתי אם יש גביות נוספות. יש עוד הרבה גביות

ועליהן יש גם תוספות. האגרה היא חובה וזה המינימום.



מי בר-גיורא;

המסמך הזה מבהיר את חשיבות האגרה. במשך 5 שנים הצלחנו לפרט במונחים ריאליים

כמה עולים החומרים. לכן כל שנה אנחנו יושבים ומגיעים עם ארגוני ההורים להסכמים,

ודברים שלא מוסכמים מובאים לכאן.

לאגרה יש חשיבות רבה. חשוב שהתעריפים האלה יפורסמו, כדי שהרשויות המקומיות

וגם האזרחים יידעו בדיוק כמה מותר לגבות.

מרכז השלטון המקומי אף פעם לא צידד בהתניית האגרה ברישום. אנחנו בהחלט

חושבים שצריך לגבות את האגרה לפני תחילת שנת הלימודים, אבל לא - - -

היו"ר מי בר-זוהר;

פה זה הרבה יותר חמור. לא מדובר כאן על התניית האגרה ברישום אלא על התניית

הרישום בתשלומים הנוספים.

מי בר-גיורא;

המסמך הזה הוא לא המסמך שאנחנו הבאנו לכאן.

הי ו "ר מי בר-זוהר ;

מר לב דיבר על דבר אחר לגמרי. הוא הצדיק חלק מהתשלומים הללו, ואילו את אומרת

שאתם לא תומכים בזה. אני רוצה להבין מהי עמדת מרכז השלטון המקומי בנושא הזה.

מי בר-גיורא;

אנחנו הבאנו אגרת שירותים נוספים, שנובעת מקיצוצים במשרד החינוך. לדוגמא,

החומרים בבית-הספר העל-יסודי היו בזמנם חלק מתקציב משרד החינוך. היום יש קיצוצים

ניכרים וחייבים לגבות כספים, אחרת הדברים האלה לא יהיו בבתי-הספר.
ש' טלמון
זה לא שייך לקיצוצים?

מי בר-גיורא;

בוודאי שזה שייך לקיצוצים.

הי ו "ר מ' בר-זוהר;

מתי הדבר הזה התחיל?

מי בר-גיורא;

כל פעם מועמסים דברים נוספים על הרשויות המקומיות. אתם צריכים להבין שלא

גובים 100% של העלות.

הי ו "ר מ' בר-זוהר;

כן. וזבנו שהרשויות המקומיות משלימות למעשה בהרבה תחומים.



מ' בר-גיורא;

מדובר פה בנושא שנופל על תקציבה של הרשות המקומית. נוצרת מצוקה ברשות

המקומית ואין מימון אחר לדברים האלה. בבית-הספר העל-יסודי הכניסו לפני 7 שנים

אחיות. לאט-לאט הוציאו את האחיות מבתי-הספר והעמיסו את זה על ההורים.

אם יש אגרה אחת שנבדקה על-ידי 3 גורמים ומוסכמת על-ידם, זאת האגרה. אני לא

מדברת על השירותים הנוספים שמופיעים פה, שהם הבעייתיים.

הי ו "ר מ' בר-זוהר;

הדיון הזה מסתמך על מסמך שקבלתי ובו נאמר לי במפורש, ועל זה הדיון היום,

שהתשלומים הנוספים הם תשלומים רצוניים. משום-כך אני בא לאשר לכם את האגרה הזאת

היום, ופתאום מתברר לי שהתשלומים הנוספים הם לא רצוניים אלא למעשה כופים אותם על

ההורים.
מי בר-גיורא
ברגע שהרשות המקומית נותנת את השירות, הורי התלמיד חייבים לשלם עבורם.

היו"ר מ' בר-זוהר;

מה יודעים הורי התלמידים בבית-הספר רוגוזין באשדוד כשהם מקבלים לביתם את

החוזר הזה?

מ' מזרחי;

אלה שני דברים שונים.

מי בר-גיורא;

בשנים האחרונות היו דברים מעולם. היום לא יהיה מצב כזה. בשירות לבריאות השן

אין דבר כזה. אף רשות מקומית לא תיגבה עבור שירות שהיא לא נותנת. אנחנו הדגשנו

שאם השירות הזה לא ניתן, אי-אפשר לגבות עבורו כסף.
היו"ר מי בר-זוהר
יש פה שני דברים נפרדים. נושא האגרה, שלגביה הבענו את דעתנו הכללית שצריך

להגיע למצב שבו אפשר יהיה לבטל אותה. אני מסכים עם הדברים שמר לב אמר. חבר-הכנסת

צוקר שאל מספר שאלות שעליהן אנחנו מצפים לקבל תשובות לגבי דברים מסויימים הקשורים

באגרה. אבל באורנה פניה מדובר גם על כך שיש תשלומים נוספים על התשלומים הרצוניים,

ופה מסתבר שיש מצב לא בריא והוא מתקיים. בכל מיני מקומות יש גביה פרועה ללא שום

סמכות וללא שום אישור, ומשרד החינוך איננו מסוגל להתגבר על זה ונותן לדברים האלה

לעבור, כי לא מכינים את הניירות האלה סתם כך. אנחנו רוצים להבין גם את הנקודה

הזאת. ברור לנו שאלה שני דברים נפרדים.

אני מבקש שתשיבו על השאלות ששאלנו לגבי הדברים המהותיים. מר סלע, בבקשה.

עי סלע;

אני רוצה להעיר הערה לגבי אשדוד. החוזר הזה הגיע היום לידי כדי שנטפל בו,

ואנחנו נטפל בו. לא כל חוזר שבית-ספר מוציא, או רשות מקומית מוציאה, עונה לכל

הדרישות של משרד החינוך. אנחנו נטפל בזה.

אנחנו הוצאנו כעת הנחיות ופירסמנו אותן בכלי התקשורת, שאין לכרוך את הרישום

בתשלום כלשהו. אני מקווה שההורים יעמדו על כך ויעבירו אלינו את התלונות ואנחנו

נטפל בהן לגופו של ענין.



היו"ר מ' בר-זוהר;

האם תדאגו להעביר להם את כל החוזרים מבתי-הספר?

ע' סלע;

כן, אנחנו לא נישאר חייבים.

לגבי האגרה. לשאלה הכללית של עליה בתשלומי ההורים לאורך מספר שנים. למשרד

החינוך יש בעיה להביא נתונים בתרוום הזה, כי בעבר לא היו נתונים סטטיסטיים כמה

בממוצע בתי-הספר גובים בתשלומים השונים. בשנת תשמ"ט עשינו בפעם הראשונה פעולה

כללית לכל בתי-הספר בארץ וביקשנו שיעבירו אלינו את החוזר שמפרט את כל התשלומים.

קלטנו את כל התשלומים במחשב והיום יש לנו ממוצע של כל סוגי התשלומים בארץ לגבי כל
חתך חינוך שהוא
גני ילדים, בי"ס יסודי ועל יסודי ואת הנתון הזה אנחנו יכולים

להביא לוועדה. אין לנו נתונים כאלה על העבר. יש נתונים של הלמ"ס שמדברים על

שירותי חינוך, שם אפשר להביא את הנתונים לאורך זמן, ויש גם נתונים של המועצה

לצרכנות שעושה בדיקה מדי שנה בשנה מה עלות סל החינוך שלהם וגם את אלהאנחנו

יכולים להביא לכם. אבל אנחנו. יכולים להביא לכם נתונים שמבוססים על בדיקה שלנו רק

לגבי שנת תשמ"ט.
היו"ר מ' בר-זוהר
אתם לא יכולים להגיד לנו מה היו התשלומים בשנים קודמות?

ע' סלע;

לגבי שירותי חובה בלבד - כן.

לשאלתו של חבר-הכנסת צוקר על דיווח בכתב. בחוזר המנכייל ביקשנו שכל מנהל

בית-ספר, או בעלות שגובה תשלומים, יעבירו אלינו את העתק החוזר לבדיקה, ואנחנו

עומדים על כך. השנה הודענו לכל מנהל בית-ספר שלא העביר אלינו את החוזר, שהוא

יעמוד.לפני ועדת משמעת וקיבלנו למעלה מ-95% מהחוזרים חזרה. הדברים נבדקים ובמשרד

נעשתה פעולה בענין הזה. יש גם חריגים. אנחנו יודעים על מקומות שבתי-ספר החזירו

להורים כסף שנגבה שלא כדין, ואת זה י ודע גם יו"ר ועד ההורים המרכזי

לקראת השנה הבאה אנחנו מתכוונים להכניס שיפור נוסף, לחוזר המנכ"ל שיפרט את

אגרת השירותים הנוספים אנחנו מתכו ו נים לצרף חוזר סטנדרטי? האומר איך (מנהל בית-ספר

יודיע להורים על התשלומים השונים. יש לנו כבר טיוטה של החוזר, על-פי קטגוריות של

תשלומי חובה, תשלומי רשות ותשלומים שונים אחרים, כדי שלהורה יהיה ברור עבור מה

הוא משלם, ואם הוא חייב לשלם את זה או לא.

חומרים לשעורי מלאכה בגני ילדים לעומת כתות טי:. אנחנו. מדברים באופן: כללי על

חומרי מלאכה מתבלים כלומר התלמיד משתמש בחומר ואחר-כך לא ניתן לעשות בו שמוש

חוזר. מאחר שמדובר בהרבה חומרים מתבלים, הסכום יותר גבוה: בגוני ילדים מאשר

בבית-הספר העל-ייסודי, כי בתחשיב של עלות תלמיד בביהייס העל-יסודי נכנס גם נושא

החומרים, שכאילו ממומן על-ידי משרד החינוך ולא על-ידי ההורים; אם כי אני יודע שזה

לא מממן הכל והרשות המקומית צריכה להוסיף מכספה.

אותו דבר לגבי אלומיניום.ובבלים. מדובר על שורותים מתבלים שאי-אפשר לעשות

בהם שמוש חוזר. התלמידים מכינים יציקות ודברים שונים ורשאים לקחת את העבודות

הביתה. . בשנה הבאה אי-אפשר לעשות בחומרים אלה שמוש חוזר כי צריך להתיך את החומר,

ולפעמים זה עולה יותר- מאשר לקנות, חדש.

שכפול. העלינו את הוצאות השכפול ב- 50% וזאת על סמך בדיקה שעשינו במספר

בתי-ספר בהתייעצות עם המנהלים קיימת היום תופעה גדלה והולכת- שמנהלי בתי-ספר,או

מורים, מצלמים חומר לצורך למודים כדי לחסוך בקנית ספרי לימוד כי ספרי לימוד



עולים הרבה יותר, וכתוצאה מכך מספר השכפולים שהתלמיד מקבל גדל והולך, כולל הענין

של שמוש במכונות צילום. זו הסיבה שהעלינו את סכום ההשתתפות בהוצאות ב-50%,

על-סמך מידגם שעשינו במספר מקומות בארץ, ואנחנו מקווים שזה יענה על הצרכים.

מתן הנהות. גביית תשלומי החובה נעשית בדרך-כלל על-ידי הרשות המקומית, אם כי

יש מספר בתי-ספר שגובים את תשלומי החובה לבד. יש שתי אפשרויות לקבל הנהה. אפשרות

אחת היא על-ידי מילגה. משרד החינוך, במסגרת קרן המילגות, מודיע לכל בית-ספר,

על-פי נתונים שהיו לו בעבר על מספר התלמידים טעוני-טיפוח ועל ההכנסה הממוצעת

לנפש, מה מספר המילגות שיעמדו לרשות בית-הספר לקראת השנה הבאה, ואז מנהל

בית-הספר, על-פי המידע שיש לו - ואנחנו ממליצים שהוא יתייעץ עם יו"ר ועד ההורים

בשאלה מי צריך לקבל את המילגות האלה - הוא קובע איך לחלק אותן. מצד שני, הרשות

המקומית מקבלת את החוזר הזה ואם יש לה נתונים על ההכנסה הממוצעת לנפש של אותם

הורים, היא יכולה מלכתחילה להציע להם הנחה. בדרך-כלל המידע הזה לא נמצא ברשות

המקומית ואותו הורה חייב לבקש בפועל את ההנחה. מה שאין כן לגבי מספר ילדים.

היו"ר מי בר-זוהר;

האם אי-אפשר לחייב את הרשות המקומית ו/או את מנהל בית-הספר, את הגורם הגובה,

לחייב אותם להתייעץ עם יו"ר ועד ההורים, שוודאי יש לו גם אינפורמציה על ההורים

השונים ויכול לתת לו את הכיוון המתאים?

ג' לב;

לגבי מנהל בית-הספר אנחנו יכולים לעשות את זה.

היו"ר מ' בר-זוהר;

האם לוועד ההורים יש אינפורמציה על מצבם הכלכלי של הורי התלמידים?
ג' לב
כן.

אם מספר ילדים בני אווזה משפחה לומדים באותו בית-ספר, המנהל יודע מהו מצבה

הכלכלי של המשפחה. אם הילדים לומדים בבתי-ספר שונים, להורים אין ברירה והם

צריכים להגיד את זה. איש בבית-הספר לא יכול לנחש שיש לו עוד ילד. כל לשכה

סוציאלית מגישה למה' לחינוך את רשימת האנשים שזקוקים להנחה סוציאלית. ברשות

המקומית יש גוף שקובע את זה.

ע' סלע;

כל ההנחות שניתנות הן על-חשבון הרשות המקומית, כי התחשיב של העלות הוא תחשיב

מלא.

השנה הוגש בג"ץ בנושא של הנחות למשפחות ברוכות ילדים. אנחנו הצהרנו שאנחנו

נדגיש את הענין הזה פעם נוספת באותו חוזר, שיש לתת את ההנחה וההורה צריך לעמוד על

כך שהוא יקבל אותה גם אם ילדיו לומדים במספר בתי-ספר ולא בבית-ספר אחד.

אי אלוני;

בנושאי בריאות נשאלו שתי שאלות, של היושב-ראש ושל חבר-הכנסת צוקר. משרד

הבריאות נותן שירותי רפואה מונעת ברמות השונות, החל מתחנות לבריאות המשפחה ועד

לרמת בית-ספר. לצורך הגדרה, בתחנה לבריאות המשפחה, או מה שמוכר לנו כ"טיפת חלב",

עלות שירות להורה הוא 43 שקלים ל-6 חודשים, נכון להיום. משמעות הדבר - 86 שקלים

לשנה, אנחנו מתחילים לנתח את הפעילות על פני זמן ומגיעים לרמה של גן, כאשר

ההשקעה שלנו היא הרבה יותר קטנה ואנחנו מבקשים סכום של 14 שקלים לשנה. כלומר, זה

המינימום שבמינימום שאנחנו משקיעים לטובת הילד במסגרת הגן.



ההשקעה שלנו היא הרבה יותר קטנה ואנחנו מבקשים סכום של 14 שקלים לשנה. כלומר, זה

המינימום שבמינימום שאנחנו משקיעים לטובת הילד במסגרת הגן.

די צוקר;

מה כלול בסל השירותים?

אי אלוני;

סל השירותים המינימלי כולל הערכה של התפתחות הילד לקראת בית-הספר, והתפתחותו.

אם זה בדיקת עיניים או בדיקת שמיעה, זה חלק מהדברים הבסיסיים ביותר שנדרש.

השירות הזה לא ניתן על-ידי אף גורם אחר במדינה. זה לא שירות טיפולי, זה שירות

מונע שאינו מחייב אף מבטח. לכן זו הנקודה המרכזית בסוגיה זו.

כשאנחנו מדברים על היקף האחיות, אני חושב שאין משרד כמונו שנתן נתון כל-כך

מדוייק. חבר-הכנסת צוקר, זה אחות אחת ל-1,800 תלמידים. בבית-ספר אחד יש 300

תלמידים, בבית-ספר שני - 400 תלמידים ובבית-ספר אחר - 700 תלמידים, ולהם אחות

אחת.

דובר כאן על הנחות. הנחות על-חשבון מי? הרי אורנה אחות צריכה לקבל שכר.
די צוקר
מי משלם לה שכר?

א' אלוני;

משרד הבריאות, האגודה, קופת-חולים או כל גוף אחר. אף רשות מקומית לא מממנת

את התוספת הזאת. אם כהורה אתת שילמת את הסכום המלא, וילד אחר שוחרר מתשלום,

פירוש הדבר שאתה לא תקבל את השירות המלא. אבל שירות יש תמיד, ולכן יש לראות את

זה בפרספקטיבה נכונה. כפי שאמרתי, התשלום מכסה רק את עלות כוח האדם ולא את

החומרים שממומנים על-ידי משרד הבריאות.

אי בריק;

החוק קובע שההודעה שמתפרסמת ב"רשומות" על-ידי שר החינוך והתרבות רק מאפשרת

לרשויות מקומיות, או לבעלויות על בתי-ספר, לגבות את הסכומים האלה עבור שירותים

ועבור השירותים שניתנים. כלומר, אין חובה בחוק. למעשה כל רשות מקומית גובה את

הכספים לפי השירותים שהיא נותנת ואסור לה לגבות כספים עבור שירותים שהיא לא

נותנת. לכן הדבר הזה לא יכול להיות בגדר חובה כללית לגבות עבור כל השירותים.

ממכתבים שאני רואה מדי פעם במשרד אני מתרשם שגם בסקטור הערבי יש היום התקדמות

מסויימת בכיוון של גביות בנושא מתן שירותים, כשם שיש התקדמות בשטחים נוספים בתחום

החינוך. אני מקווה שבמשך הזמן, בדרך של הסברה והשפעה, ואולי גם בדרך של דרישה של

הורים, הדבר הזה יתרחב ויילך גם בסקטור הערבי, ואני מניח שתוך כמה זמן זה יגיע גם

לסקטור הערבי, במלואו או בחלקו.

היו"ר מי בר-זוהר;

מר סלע, אין לנו נתונים מה קורה במיגזר הערבי. מר בריק אומר שיש שיפור במצב,

אבל השאלה היא באיזה שיעור.

אי בריק;

מר מזרחי יוכל לענות על השאלה הזאת.



מ' מזרחי;

בסקטור הערבי יש היום הרבה יותר מעורבות של הורים. יש היום בתי-ספר שגובים

את האגרה, ולא הרשות המקומית, כי הם רואים את זה כהובבה שלהם.

היו"ר מ' בר-זוהר;

זו תשובה של התרשמות. האם משרד החינוך יכול לספק לי מידע מדוייק על

התשלומים, היכן ובאיזה שיעור משלמים אותם?

אי בריק;

את השאלה הזאת צריך להפנות למנהלי בתי-הספר הערבים.

ע' סלע;

אנחנו יכולים להעמיד לרשותכם את רשימת כל בתי-הספר בארץ, כולל המיגזר הערבי,

שגובים כספים, לעומת בתי-הספר שאינם גובים, ואז תדעו מהו האחוז.
הי ו "ר מ' בר-זוהר
הכוונה היא אם הם גובים במלואה את האגרה.

ע' סלע;

אנחנו לא יודעים מהו אחוז הגביה.

היו"ר מי בר-זוהר;

אולי מרכז השלטון המקומי יכול לתת לנו אינפורמציה מהו שיעור הגביה. יש כאן

שתי שאלות; 1. אלו בתי-ספר ואלו רשויות גובים את האגרה; 2. איזה שיעור מהאגרה הם

גובים.

מי בר-גיורא;

אנחנו יכולים לעשות סקר של רמת שירות.

היו"ר מ' בר-זוהר;

לסיכום, אני מציע שאנחנו נאשר את האגרה ל-3 חודשים.

אי בריק;

ככל שההודעה תימסר מוקדם יותר לבתי-הספר ולרשויות המקומיות, זה יהיה יותר

טוב, כי אז הם מקפידים לגבות את הסכומים הנכונים, וגם ההורים יידעו - על-פי

פרסומים של המשרד במודעות - כמת עליהם לשלם.

די צוקר;

עד כמה זה דחוף לנו?

היו"ר מי בר-זוהר;

מתי בשנה שעברה נערך פה הדיון בנושא הזה?



מ' מזרחי;

בתחילת חודש מארס. העיריה חייבת לקבל על כך הודעה 90 יום, או 60 יום

לפני-כן, כדי להכניס את זה למחשב. עיריית תל-אביב שולחת כבר ביולי-אוגוסט הודעות

להורים מה ונהיה האגרה בשנת הלימודים הבאה, והיא זקוקה לפחות ל-60 יום כדי להכין

את ההודעות.

היו"ר מ' בר-זוהר;

יש לכך תקדים. לפני שנתיים ועדת החינוך אישרה את האגרה ל-3 חודשים. זה לא

דבר שהמצאנו אותו ברגע זה.

ע' סלע;

אם הוועדה מאשרת את התעריפים, מדובר כאן על אישור תעריפים לשנה. ברגע שאנחנו

מפרסמים את התעריפים, ההורה נותן את התשלומים למשך שנה שלמה. אין משמעות לאישור

ל-3 חודשים, כי אי-אפשר לבטל את זה אחר-כך. לא מדובר כאן על תשלומים חודשיים.

די אבידר פלר;

כשהיה בוועדה ויכוח בענין בריאות השן אמרנו אז בפירוש שנחזור לדון בזה כעבור

4-3 חודשים ואז הגעתם להסכם.

הי ו "ר מ' בר-זוהר;

על בריאות השן או על כלל האגרה?

ד' אבידר פלר;

הסעיפים שהיו במחלוקת נדחו לתקופה מסויימת.
היו"ר מי בר-זוהר
את למעשה אומרת שהאגרה אושרה. אם כך הדבר, אינני רואה שום צורך לעכב את

אישור האגרה. אם אומרים לי שהשינוי לא ישנה דבר וחצי דבר, ולעומת זה לפני שנתיים

רק עוכבו סעיפים שלמעשה היו שנויים במחלוקת, היום אין בנושא זה דברים שנויים

במחלוקת.

אני מציע שבכל הנושאים האחרים שנגענו והעלינו שאלות נדון תוך 3 חודשים,

כשנדון בענין השמירה.

די צוקר;

אני מציע לוועדה לא להחליט על כך לפני שנקבל את הנתונים שביקשנו.

היו"ר מ' בר-זוהר;

יש כאן שני נציגים של האופוזיציה ואם אתם רוצים "לחטוף" הצבעה - -
די צוקר
אנחנו רק מודיעים שיש לנו רוב בוועדה.



מי בר-זהר;

חבר-הכנסת צוקר וחבר-הכנסת פארס, אתם יודעים שיש ענין שקוראים לו התייעצות

סיעתית. עומד לפנינו נושא להצבעת. אני רציתי לקבל החלטה ל-3 חודשים, מאחר שנאמר

לי שיש לזה תקדים. על-פי דברי האורחים שלנו וגם על-פי הבהרות שקבלתי ממזכירת

הוועדה השתכנעתי שהאישור ל-3 חודשים היה על סעיפים שהיו שנויים במחלוקת. הסעיפים

שקבלנו אינם שנויים במחלוקת. אנחנו לא קבלנו אינפורמציה ומידע מסויים לגבי חלק

מהדברים שבקשנו והאורחים התחייבו לספק אותו לנו. אנחנו יכולים לבקש לקבל את

המידע הזה תוך 3-2 חודשים. אז נדון גם בנושא השמירה, שחלק מהעמדות שהושמעו כאן

לא מקובלות עלי, וגם בענין התשלומים הנוספים שבתי-הספר גובים עבור טיולים וכיוב.

לדעתי זה איננו עומד בניגוד למה שנמסר לנו לגבי האגרה, מה גם שהתשלומים לא

הועלו בהשוואה לשנה שעברה.

שני חברי בוועדה עומדים על דעתם שהם אינם רוצים לאשר את הסעיפים הללו בגלל

חוסר מידע, אף-על-פי שבסעיפים הללו קבלנו את כל המידע הנחוץ.

די צוקר;

כשיהיה לי מידע אני אצביע בעד. אני רק אומר את זה מטעמים פרלמנטריים, לא

לגופם של דברים.

היו"ר מ' בר-זוהר;

בסדר. אם אתם עומדים על כך שלא תצביעו בלי לקבל את המידע הנוסף, אני אדחה את

ההצבעה למחר או מחרתיים.

ח' פארס;

אם חאגרה מקובלת על ועד ההורים הארצי, אני מאשר אותה.

היו"ר מי בר-זוהר;

האגרה הזאת מקובלת עליהם.

די צוקר;

חבר-הכנסת פארס, אני הבנתי שכחבר-כנסת אתה זקוק לנתונים. אם לא, זה בסדר.

ח' פארס;

אני הייתי 11 שנים חבר בוועד ההורים, ו-8 מהן חבר בוועד ההורים הארצי. אני

רוצה לדאוג לילד כמו שהורים דואגים לילדיהם ואינני יכול לדאוג להם יותר מאשר

ההורים עצמם. אם ועד ההורים הארצי מסכים לזה, מדוע שאני אצביע נגד? אנחנו

ביקשנו שיביאו לנו נתונים. אם בינתיים ועד ההורים הארצי מאשר את האגרה, אני

מסכים, ואהר-כך נקבל את הנתונים שהובטחו לנו.

די צוקר;

ואתה חושב שהם יתנו לך את הנתונים?

ח' פארס;

גם בלי הנתונים אני מאשר את זה, אם ועד ההורים מאשר את זה.



היו"ר מ' בר-זוהר;

מר סלע, אני מבקש שבשנה הבאה תעבירו לנו את הפניה שלכם לפחות חודש-ימים קודם.

די צוקר;

אתה לא תקבל את הפניה חודש קודם, כי הם תמיד יגידו שאין להם זמן.

היו"ר מי בר-זוהר;

אני אומר לנציגי משרד החינוך והתרבות שאם בשנה הבאה נקבל את המסמך שבוע או 5

ימים לפני ההצבעה, אנהנו לא נאשר אותו. בשנה הבאה אנחנו נדרוש לקבל את זה

חודש-יחמים לפני-כן, כדי שאם נצטרך לקבל הבהרות ותשובות נוספות, יהיה לכם זמן

לתת אותן לנו.

מתי יהיה מועד הרישום בשנה הבאה?

ע' סלע;

זה מוגדר בחוק - בראש חודש אדר. זה יוצא בערך באמצע חודש מארס.

היו"ר מ' בר-זוהר;

באמצע חודש פברואר בשנה הבאה אתם תבואו לכאן עם הדו"חות. אחרת הם לא יאושרו.

שנית, תוך 3 חודשים אנחנו נקיים דיון ואני מבקש לקבל עד אז גם את הסקר ואת כל

הפרטים שבקשנו, גם בענין השמירה.

אנחנו מאשרים, אם כן, את אגרת שירותים נוספים ברוב של 2 נגד 1.
די צוקר
אני מצביע נגד מהטעמים הפרלמנטריים, לא לגופם של דברים.

הי ו "ר מ' בר-זוהר;

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12.45

קוד המקור של הנתונים