ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 05/04/1989

פתרון בעיית החינוך של ילדי הישוב הר-אדר -הצעה לסדר היום של חה"כ ה. פורת; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 23

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

שנתקיימה ביום די, אי בניסן התשמ"ט, 5 אפריל, 1989, שעה 09:00

נכחו; חברי הוועדה;

מ. בר-זוהר - היו"ר

א. ולדמן

ר. זאבי

ד. צוקי

מוזמנים;

ב. נסים - משרד החינוך והתרבות

ש. שושני - מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

בן-צלון בר-לביא - מנהל המחוז

י. בר-דוד - עוזר מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

ד. דוד - ראש מועצה איזורית מטה יהודה

ס. חדד - מנהל מחלקת החינוך

פ. ולרשטיין - ראש מועצת מטה בנימין

מ. צבאי - מנהל מחלקת החינוך במטה בנימין

ע. אנג'ל - מנהל בית ספר "עין הריס"

ק. ליאור - ועד הורים מבי"ס מטה בנימין

א. שריד - " " " " "

א. כהן, י, שפירא, נ. כהן, א. שנהר - נציגי ההורים

מ"הר אדר"

מזכיר הוועדה;

ד. פלר

הקצרנית;

ש. לחוביצקי

סדר יום;

פתרון בעיית החינוך של ילדי הישוב "הר אדר", הצעה לסה"י של חה"כ ח. פורת.



א. שאילתות

היו"ר מ. בר-זוהר;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. האם יש לחברי הוועדה שאילתות או הצעות לסדר

היום? - אני מבין שאין, אם כן לי יש שתי שאילתות.

קיבלתי פניה מוועד ההורים המרכזי של חטיבת הביניים רמון ברעננה. הם מדברים על

קונפליקט המור בין ועד ההורים לבין הנהלת הרוטיבה. אני מבין שיש שם גם אי-סדרים

חמורים בניהול כספי ההורים. הגב' ניטים, אעביר אליך את המכתב הזה שקיבלתי ואני

מבקש לבדוק את הנושא הזה.

שאילתה שניה - אתמול קראתי בעתון שבישיבת חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית

נאמרו דברי שבה וקילוס לגבי ההצלחה של האוניברסיטה להתגבר על המשבר הכספי שלה.

היום אני קורא בעתון שיש גרעון של 3 מליון ש"ח בתקציב השנה של האוניברסיטה. אני

רוצה להבין, או שיש שיפור או שלש ההמרה, או שמדובר בשני גורמים שונים שמדווחים.

אני מבקש לדעת מהי האמת בין שני הדברים הללו.
אנו עוברים לנושא שעל סדר יומנו
ב. פתרון בעיית החינוך של ילדי הישוב הר-אדר -

הצעה לסדר היום של חה"כ ה. פורת

הנושא למעשה נדון על סמך הצעה לסדר היום של חבר-הכנסת חנן פורת, שהיום איננו

יכול להגיע לישיבה. הוא גם לא חייב להגיע לישיבה. לפי הנוהל ולפי התקנון של הכנסת

הצעה שמועלית על-ידי חבר-כנסת אנחנו מקבלים אווזה. זו הצעה שהורדה אלינו לדיון

על-ידי מליאת הכנסת. בתום הדיון נפרסם את מסקנותינו ונניח אותן על שולחן הכנסת.

מאחר והבעיה היא קודם כל בעיה שהתעוררה על-ידי מדיניות משרד החינוך, אני מבקש

קודם כל ממר שושני לתת לנו את התמונה של המצב כפי שהוא נראה על-ידך, מה התכנון

שלכם ואחר-כך אבקש לשמוע את ועד ההורים, כי הם למעשה אלה שקמו נגד ההחלטה של משרד

החינוך. לאיור מכן נוכל לפתח את הדיון.

ש. שושני ;

הישוב הקהילתי הר-אדר קם לפני מספר שנים. לישוב הזה גם הוכנה פרוגרמה לבנייתו

של בית-ספר. אין ספק שאם התחזיות תתממשנה אזי ביום מן הימים יוקם בישוב הזה

בית-ספר. לקראת שנת הלימודים תשמ"ט, שנת הלימודים הנוכחית, החליט משרד החינוך

והתרבות, מנימוקים מקצועיים שלא לפתוח את בית הספר. הנימוקים הם: א) אין מספיק

תלמידים לאיכלוסו של בית הספר בישוב הקהילתי הר-אדר ולכן אין הצדקה כלכלית

לבנייתו של בית-ספר ולתיפעולו של בית ספר במקום במספר התלמידים הנוכחי. ב}

משיקולים של תכנון מרחבי הוחלט לשלב בשלב זה את הילדים של הישוב הקהילתי הר-אדר

במסגרת בית-ספר מאוחד וממוזג במועצה האיזורית מטה יהודה. אם כן, השיקולים היו גם

שיקולים כלכליים וגם שיקולים חינוכיים-חברתיים.

אנשי הישוב הר-אדר לא קיבלו את ההחלטה. אומר עוד דבר. בשנת הלימודים תשמ"ח

למדו ילדי הישוב הקהילתי הר-אדר בגבעת זאב ונסעו ללמוד דרך הישוב בידו שם. עם

פרוץ האינתיפאדה פנו אנשי הישוב וביקשו שלא להמשיך ללמוד בגבעת-זאב אלא להקים

בית-ספר לקראת שנת הלימודים תשמ"ט במקום ישובם.

אנחנו נתנו לאנשי הישוב את האפשרות לבחור בין שתי אלטרנטיבות: בין גבעת זאב

ובין המועצה האיזורית מטה יהודה. נערך משאל בישוב וקיבלנו הודעה מוסמכת מוועד

הישוב שאחרי המשאל הם מודים לנו על האפשרות שנתנו להם לבחור במקום הלימודים

במועצה האיזורית מטה יהודה וזוהי החלטתם.



לאחר מכן קם ועד פעולה בישוב שלא השלים עם ההודעה הזאת ופנה גם לבג"ץ. בג"ץ

דחה את העתירה. בעקבות דחיית העתירה הודיעו ההורים שהם לא ישלחו את ילדיהם ללמוד .

בבית-הספר בתחום המועצה האיזורית מטה יהודה, עין-הרים. אכן במשך מספר חודשים הם

עברו על חוק לימוד חובה ולא שלחו את ילדיהם.

ר. זאבי;

האם הילדים הושבתו מלימודים?

ש. שושני;

הילדים הושבתו מלימודים ולא למדו. ההורים עברו על החוק. משרד החינוך והתרבות

הגיש תביעות לבית המשפט והתביעות עדיין עומדות ותלויות. נתקיים דיון אחד ומאחר

וההורים החזירו ילדיהם ללימודים נדרה הדיון בהסכמה לראשית חודש ספטמבר.

אנשי הישוב תובעים הקמת בית ספר במקום. אני אומר כך: על-פי הנתונים הנמצאים

בידי בבוקר זה, היום בבוקר, שהם אפילו נופלים מן התחזיות שהיו בתחילת שנת

הלימודים תשמ"ט, לא ייבנה בית-ספר בשנת הלימודים תש"ן בישוב הקהילתי הר-אדר.

אנחנו איננו חושבים שמספר התלמידים, לא כלכלית ולא חינוכית, מצדיק הקמת בית-ספר

על-פי הנתונים שיש בידי עד לרגע זה.
ד. צוקר
וזאת גם על פי איכלוס חזוי?

ש. שושני;

על-פי איכלוס חזוי וציפיות - אינני יודע. אמרתי שזה בסימן שאלה. היות וקיימת

מצוקה כלכלית קשה מאד וישנם גם שיקולים תכנוניים-מרחביים-איזוריים -כרגע אין

הצדקה. אין פה איזו התנגדות משוגעת של המשרד להקמת בית-ספר בישוב. להיפך, אני

חושב שבית-ספר הוא חלק חיוני לקיומו של ישוב. אבל בשלב זה אין שום בסיס לענין הזה

ואין אפשרות גם כלכלית - כשמדובר על סדרי עדיפויות ומדובר על צרכים רציניים מאד

במערכת החינוך כולה - להקמת בית ספר. לדעתי, יהא זה עוול משווע להקים בית-ספר

שם,ואני מדבר כרגע מהבחינה המקצועית. מבחינה חינוכית ומקצועית יהא זה עוול משווע

להקים בשנת הלימודים תש"ן בית-ספר במקום. עד כאן.

היו"ר מ. בר-זוהר;

עוול למי?
ש. שושני
כשאתה מקים בית ספר במקום אחד זה בא על חשבון מישהו אחר. מדובר בעוול למערכת

החינוך של מדינת ישראל. כשאתה מקים בנין במקום אחד או חדרים שניתנים לך במשורה,

היינו אם יש 650 חדרי לימוד ואתה מקים חדרים במקום אחד - זה בא על חשבון מקום

אחר. זה מהבחינה הכלכלית. מהבחינה החינוכית אני חושב שהמרושבה הכוללת היתה לשלב את

הישוב הקהילתי הר-אדר שהוא ישוב יותר מבוסס מבחינה סוציו-אקונומית יחד עם המושבים

בתחום המועצה האיזורית מטה יהודה, שחלקם פחות מבוססים מבחינה סוציו-אקונומית.

חשבנו שזה רעיון טוב לקחת את כל ילדי האיזור כולם ולדאוג לכך שהם ילמדו בבית-ספר

אחד, מאוחד ועם תנאים משופרים.

ר. זאבי;

כמה שנים לוקח להקים בית-ספר?



ש. שושני ;

יכול לקחת גם חצי שנה.

ר. זאבי;

עם התכנון והביצוע? אם היית מחליט היום על הקמת בית-ספר הוא היה מוקם תוך

חצי שנה?

ש. שושני;

חבר-הכנסת זאבי מכיר את הדברים יותר טוב ממני. זה תלוי בכושר וביכולת הביצוע.

יש היום פרוייקטים של בניה טרומית - ואתה מנוסה קצת בעניו - שגם תוך חצי שנה או

שמונה חודשים יכולים להעמיד בית-ספר, עם תכנון וביצוע. כאן מדובר כרגע על 147

ילדים ובית-ספר של 6 כתות, עם 2 חדרי ספח, אפשר להקים במשך מחצית השנה או תוך 8

חודשים. אני לא מדבר על בניה קשירת, אלא על בניה טרומית.

ד. צוקר;

כמה עולה לכם היום להסיע את הילדים? - והרי זוזו מבצע של ממש. כמה עומד לעלות

לכם הענין הזה? איך אתם מעריכים את ההתפתחות של עלות ההסעות?

בכל אופן, צריכה להיות התייחסות לשיקולי המיפוי האיזוריים. כלומר איפה באמת

עומדות התכניות של המיפוי מבחינת האיכלוס הצפוי והשילוב עם הישובים הסמוכים? כי

באמת בכל הכבוד אי-אפשר להסתפק במשפטים האלה שאומרים 'אינטגרציה' ותו לא.

ש. שושני;

אני יכול להיות מאד קונקרטי בענין הזה. כשאנחנו מסיעים היום 143 תלמידים -

אני לא זוכר את העלות המדוייקת של ההסעה, אבל בוודאי נציג המועצה האיזורית יוכל

לתת פרטים מדוייקים. אני חושב שכשמדובר על התיושיבים הרי הם לא רק בעניו של בנין

מול הסעות, כי היום הענין הזה מתאזן ולפעמים יש תקופה שההסעות אפילו עולות יותר

מבנין. יש כאו גם ענין של תקנים בתחשיבים הכלליים של כתות חסרות וכתות מלאות.

ואני הושב שעיקר ההוצאה היום היא עלות ההוראה.

התחשיבים האלה נעשו אצלנו ובשלב זה, כרגע, לא כדאי להקים בית-ספר. כלכלית לא

כדאי להקים בית-ספר עם מספר התלמידים הנתון כרגע.

ד. צוקר;

אבל אתה אף פעם לא עושה יושבו ו לפי מספר תלמידים נתון.

ש. שושני;

מתברר שהתחזיות לא נתממשו באיזור. אם היינו רואים איזה קו של עליה מסויים

שהתחזיות מתממשות - אזי היינו, כך אני חושב, הולכים לעניו הזה וגם בתכנון היינו

מקדמים את הנושא. מה שקרה כאו הוא שהתחזיות לא נתממשו. אם נראה מימוש של התחזיות

אזי ייתכו שלקראת תשנ'יא או תשנ'יב אפשר יהיה לדבר על הקמת בית-ספר.

נקודה שניה - העניו האינטגרטיבי. המועצה האיזורית מטה יהודה היא, למיטב

ידיעתי, אחת המועצות האיזוריות הכי פרובלמטיות מבחינת ההרכב החברתי של האוכלוסיה.

המרקם החברתי והמאבקים החריפים ביותר על האינטגרציה היו בתחום המועצה האיזורית

הזאת. אחת ההמלצות של ועדת מיפוי ברשותו של שבטו, שהתקמדה על הנושא הזה, היתה

לשלב את ילדי האיזור מהר-אדר בתוך בית הספר "עיו הרים", גם בחינוך היסודי וגם

בחטיבת הביניים. אני חושב שזה היה פשוט בריא, גם מבחינה חינוכית. מתברר שהישוב

הקהילתי עצמו מעוניין בבית-ספר, וזהו היבט סובייקטיבי שאנחנו מתחשבים בו

בדרך-כלל, כדי שבית-הספר ישמש כמקור לפעילות חברתית, קהילתית, ואין לו מבני ציבור



אחרים כמו בית נוער או מתנ"ס שבו ניתן לשלב את כל הקהילה. מכל מקום, בשלב זה

בסדרי העדיפויות של משרד החינוך והתרבות אנחנו איננו חושבים שהר-אדר עומד בסדר

עדיפות ראשון לבניית בית-ספר בשת"ן.

אני רוצה לומר עוד דבר אחד, כללי מאד. זהו דבר באמת רק כללי והוא בבחינת הערת

אגב. כל המפלגות הפוליטיות במדינת ישראל היו מעורבות בנושא הזה.

ר. זאבי;

מפלגה אחת לא, מפלגתי.

ש. שושני;

החדשות - לא, הוותיקות -כן. לפני הבחירות האחרונות, כשכל ההתרחשויות היו

לפני הבחירות, כל המפלגות הפוליטיות היו מעורבות בנושא הזה. אני רוצה לציין

לזכותם של כל חברי המפלגות שלאחר שהם קיבלו את ההסברים, לפחות לפני הבחירות

האחרונות, הם הבינו אותם ועמדו יפה אמד בלחצים. התרשמתי מזה מאד. עובדה שאנשי

הישוב לומדים היום בבית-ספר עין-הרים.

היו"ר מ. בר-זוהר

נאמר לי שבישוב כיום יש כבר 480 ילדים. זה באופן כללי.

ש. שושני;

צריך להבחין. יש תלמידים בחטיבת הביניים ויש תלמידים בחטיבה העליונה. תלמידי

חטיבת הביניים ברובם לומדים כבר היום במועצה האיזורית מטה יהודה. חלקם ממשיכים

בירושלים וחלק קטן מהם בגבעת-זאב. אבל חלקם גם לומדים במועצה האיזורית מטה יהודה.

המדובר הוא בבנייתו של בית-ספר יסודי לכתות א-ו.

היו"ר מ. בר-זוהר;

כלומר מדובר על 165 ילדים.

ש. שושני;

העובדה הזאת היא פשוט איננה נכונה. בחינוך הממלכתי נכון ללפני חודש ימים היו

143 תלמידים. נכון להבוקר יש 147 תלמידים.

הי ו "ר מ. בר-זוהר;

אני אפנה ישר לנציגי ההורים כדי לשמוע את העמדה הקוטבית השניה. מר אבירם כהן,

בבקשה.

א. כהן;

הישוב התחיל להתאכלס לפני כ-3 שנים. הממשלה החליטה שהישוב יוקם על גבעת

הר-אדר, מקום שיש לו חשיבות היסטורית, זה לזכר האנשים שנהרגו שם ובכלל המיקום הוא

מיקום שיש לגביו קונצנזוס מצד המפלגות ששם צריך לקום ישוב עברי. על אף זאת לא

קיבלנו עזרה בעצם בשום תחום שהוא וכל הישוב הוקם מכספי המתיישבים, כולל המדרכות,

כולל החומות וכו'. מר שושני שביקר אצלנו לפני כחודש גם הוא התרשם מהנושא הזה.

בגלל שהבניה היא בניה עצמית האיכלוס של הישוב בהחלט התחיל בהדרגה והוא כל

הזמן במגמת עליה. לדוגמא, לפני כ-3 שנים היו רק 40 ילדים בבית-הספר. לפני שנתיים

כשקיבלו את ההחלטה שמר שושני דיבר עליה היו רק 85 ילדים בבית-הספר. המספר 480

ילדים כולל את כל הילדים כולל אלה שלומדים בתיכון. השנה, שהיא השנה בה מתנהל כל

המאבק, מספר הילדים קפץ לפי שניים ויש 165 ילדים בכתות א-ו.



היו"ר מ. בר-זוהר;

משרד החינוך מדבר על 147 תלמידים ואיש על 165. היכן אותם 18 ילדים? הם נעלמו?

א. כהן;

מר שושני מתכוון למספר הילדים שיהיו בשנה הבאה, כשמורידים את כתה ו' שהם 25

ילדים. ברגע שוועד הפעולה עם המזכירות ועם כל התושבים החליט השנה שנכון יהיה

עכשיו לשלוח את הילדים לעין-הרים ולדבר עם מר שושני אצלנו בישוב על הנושא הזה,

היו מספר הורים, כמו בכל מקום ישוב, מאד קיצוניים שאת הילדים שלהם הם החליטו בכל

מחיר לא לשלוח ל"עין הורים". הם אומרים: רק כשיהיה פה בית-ספר אנחנו נחזיר אותם.

לכן נוצר הפער בין אלה שהיו בישוב ולא הלכו לעין הרים לבין הרגע שהילדים הלכו

לעין הרים.

היו"ר מ. בר-זוהר;

לדבריך יש 18 ילדים שלא הולכים לבית-ספר היום?

א. כהן;

לא, הם לומדים בבתי-ספר אחרים. לדוגמא, חלק מההורים הם הורים דתיים שמאד היו

רוצים לגור בישוב ומאד היו רוצים שהילדים ילמדו בישוב. אבל מכיוון שמדובר

ב"עין-הרים" הם רשמו את ילדיהם לבית ספר ממלכתי דתי. זאת לדוגמא. חלקם לומדים

בגבעת זאב. מכאן נובע הפער.

היו"ר מ. בר-זוהר;

במרשם התושבים יש 165 ילדים?

א.כהן;

כתות א-ו לשנה זו - יש 165 ילדים. לשנת תש"ן רשומים 195 ילדים. בהקשר הזה יש

בידי נו את כל הרישומים.

בשנה הראשונה להקמת הישוב, מכיוון שהיו רק 40 ילדים, כפתרון זמני אמרו:

אי-אפשר להקים עבורם בית-ספר, והם נשלחו ללמוד בגבעת זאב. בשנה השניה וזיו 85

ילדים והיה אותו פתרון. בשנה השלישית, שזו השנה הזו, קרה מה שקרה, פרצה

האינתיפאדה ואז אותם הורים של אותם 85 ילדים החליטו שעדיף שהילדים ילמדו במטה

יהודה מאשר יסעו דרך הכפר בידו כי זרקו עליהם אבנים, בקבוקים וכו', והם חששו

לעשות את המלחמה על גורל הילדים. הצבא שהיה אמור ללוות את הילדים התנער מהענין

ואמר; אני לא מסוגל להובילם יום יום. זה לא כמו שהיום שכן מובילים. אבל אז הצבא

אמר; אני לא מסוגל להובילם כל יום. ואני, כאיש צבא, יודע את הבעיות שהיו אז. אותם

הורים של 85 ילדים החליטו מה שהחליטו, כשהכוונה גם היתה שהילדים ילמדו בבית הספר

הקרוב "הרי יהודה". במהלך הזמן הסתבר שזה הולך ל"עין הרים" ומאותה החלטה שהיתה

בחודש מרץ חלה התיישבות מואצת שהגדילה את כמות הילדים ל-165. זאת אומרת הישוב

הכפיל את עצמו ואז קם ועד הפעולה וניסה בפגישה עם מר שושני לבקש שבכל זאת יקימו

את בית הספר בישוב.

אני רוצה לומר מספר דברים. ראשית, אני רוצה לציין שאיכלוס הישוב מצוי כל הזמן

בקו עליה. בשלב בי הוא מתוכנן לעוד 700 משפחות, יזה צפוי לקרות תוך 5-4 השנים

הקרובות.



ד. צוקר;

עוד 700? או סך הכל 700?

א. כהן;

עוד 700. שנית, אני רוצה לציין - ואני מניח שראש המועצה יסביר זאת טוב ממני -

שעלות ההסעות היא יותר גבוהה מעלות החזקת בית הספר במקום.

שלישית, אנחנו ישוב קהילתי. הייתי בכל הפגישות שהיו לפני הקמת הישוב ולקח 5

שנים עד שקיבלו את האישור, והיו הרבה פגישות של ההורים. דובר על ישוב קהילתי.ישוב

קהילתי שאיו לו בית-ספר - זה לא מקובל. אני לא מכיר ישוב קהילתי בארץ בלי

בית-ספר.

מר שושני שביקר בישוב לפני כחודש ימים הסכים שזו נקודה מאד חשובה לישוב שיהיה

לו בית-ספר על-מנת שהוא יוכל להיקרא ישוב קהילתי. הרי סביב כל הנושא הזה בכלל

קיימת הפעילות הקהילתית של ישוב כזה ואין לנו שום דבר אחר חוץ מהדבר הזה שאנחנו

מאד רוצים בו.

המקום הוא מאד חשוב מבחינה היסטורית. יש שילוב ותכניות להקים מקום שמבחינה

חינוכית גם יתאר את ההיסטוריה של המקום. זהו מקום חשוב למדינה בכלל, לא רק לנו

המתיישבים. אנחנו בסופו של דבר לא מבקשים הקמת בית-ספר. אנחנו מבקשים הכרה. יש

ברשותנו 4 כתות במקום, של מבנים טרומיים. אנחנו מבקשים רק שיכירו. אנחנו מוכנים

לסבול שנה, שנתיים ולהתארגן עם אמצעים מקומיים בעזרת המועצה, כפי שהיא עזרה לנו

בשנה האחרונה. אנחנו רוצים שרק יכירו בהקמת בית-ספר. אני חושב שהעלות של 6 מורים,

עם כל הטיעונים האחרים שהם לטובת הישוב הקהילתי ולטובת ההתפתחות הצפוייה, היא לא

עלות כל-כך גבוהה שמשרד החינוך לא יוכל לעמוד בה ולא יוכל לעזור לנו בענין הזה.

אנחנו מוכנים שבשלב ראשון רק יכירו בנו כבית-ספר שבו יהיו בשנה הבאה כ-195 ילדים.

אנחנו נסתדר עם הענין הזה ובמהלך השנים הקרובות יכירו בשלבים, עם הקצבה שוטפת, עם

הזרמת כספים ואולי לא בבת-אחת כדי שיהיה קל יותר למשרד החינוך. אין ספק שלשלב בי,

עם כמות הילדים הצפוייה של בין 600 ל-700 ילד, צריך בית-ספר. לכן שיעשו זאת

בהדרגה.

היו"ר מ. בר-זוהר;

בדף שהישוב הכין ישנו משפט האומר שתקנה מספר 40 לחוק חינוך חובה, תשייט, קובעת

כי בכל מקום ישוב בארץ המכיל מעל 100 תלמיד בכתות א-ו משרד החינוך יפתח בית-ספר

במקום. התקנה לא מונחת לנגד עיני. אם התקנה היא אכן כמו שאתם אומרים מדוע בג"ץ

דחה את פנייתם של ההורים?

ש. שושני;

ראשית, התקנה הזאת שונתה. אני רוצה לומר מה היתה מהות התקנה. היו רשויות

מקומיות, עם הקמת המדינה, שסרבו להקים בתי ספר, והכוונת בתקנה היתה לחייב רשויות

מקומיות להקים בתי ספר. חוק חינוך ממלכתי מדבר על ניהול משותף של משרד החינוך

והתרבות והרשויות המקומיות בבתי-ספר והיו רשויות מקומיות שלא רצו להקים בית-ספר.

היה שימוש בתקנה הזאת בבג"ץ. בג"ץ בכלל לא התייחס לענין הזה. אנהנו כבר שינינו את

הענין ברשומות והענין כבר איננו שריר וקיים. הקמת בית ספר חייבת לקבל אישור של

מנהל מחוז במשרד החינוך והתרבות.

היו"ר מ. בר-זוהר;

כלומר התקנה הזאת שמדברת על 100 תלמידים לא קיימת?



ש. שושני;

הענין איננו קיים. הוא גם לא עמד למבחן משפטי, בי רוח התקנה, כפי שהסבירה לי

היועצת המשפטית, היתה שהיה צריך לחייב רשויות מקומיות להקים בית-ספר. אבל לא יעלה

על הדעת שבניגוד לדעת המדינה מישהו יקים בית-ספר.

היו"ר מ. בר-זוהר;

וזו היתה הסיבה העיקרית שבג"ץ דחה את הפניה של ההורים?

ש. שושני;

לא, בג"ץ דחה מבחינת השיהוי. קודם כל, הם הגישו יותר מאוחר. בג"ץ לא נכנס

לגופם של דברים, לפי הערכתי, אבל יש לי כאן את פסק הדין ואני יכול לקרוא אותו.

בפסק הדין יש גם נימוק נוסף מלבד ענין השיהוי.

אני רוצה להתייחס למספר התלמידים היות ואני בקיא בנושא מאד. מדוע אני בקיא

בו? - לא מפני שיש לי משהו נגד הר-אדר, ופעם ראשונה הייתי בישוב לפני חודש ימים

כי אמרתי שאם הם לא יחזרו ללימודים לא אבקר בישוב. אני בקיא מאד בפרטים וגם

במספרים. בסך הכל בכתות א-ו יש 156 תלמידים. אלה שלא לומדים בישוב לומדים

בירושלים. יש 8 תלמידים שלומדים בירושלים. חלקם לומדים בבית-ספר ממלכתי דתי. 3

תלמידים לומדים בממלכתי-דתי ותלמידה אחת בכתה ח'. אלה הם הנתונים כפי שנמסרו

מעירית ירושלים. יכול להיות שיש עוד תלמיד אחד או שניים. בכל אופן אנחנו מנסים

מאד להיות מדוייקים בכל הנתונים.

היו"ר מ. בר-זוהר;

זה אומר שאם יוקם בית-ספר במקום, אזי תלמידים שלומדים בבית-ספר ממלכתי דתי

ימשיכו לנסוע לירושלים?

ש. שושני;

ודאי, אני לא מעלה על הדעת שתלמיד שלומד בחינוך ממלכתי-דתי יכול לשנות מגמה.

אני לא מתאר לי שמי שהתהיל בכתה ב' או ג' בחינוך הממלכתי דתי ישנה את מגמת הלימוד

או ישנה זרם.הענין הזה לא נראה לי כסביר.

היו"ר מ. בר-זוהר;

מר כהן, אם באמת ילדים מסויימים הולכים לבית-ספר ממלכתי דתי, מדרך הטבע שהם

ימשיכו ללמוד בממלכתי-דתי אפילו אם יוקם בית ספר בישוב. נכון? כלומר אתה לא יכול

לכלול אותם באותו מספר של תלמידים שהם כביכול המאגר של התלמידים בבית הספר

המקומי.

א. כהן;

ההורים שילדיהם הולכים לבית-ספר ממלכתי-דתי הם הורים שמראש ידעו שבישוב הזה

הולך להיות מוקם בית-ספר יסודי, כי זה היה התכנון וזו היתה הפרוגרמה, והם לקחו על

עצמם שילדיהם ילמדו בבית הספר שיהיה בישוב. הם גרים בישוב והם רצו שילדיהם ילמדו

בישוב. זאת אומרת ברגע שילדיהם לא ילמדו בישוב אזי השליטה שלהם על מה שקורה עם

הילד שלהם היא הרבה יותר נמוכה. אותם הורים אומרים: אם יהיה בית-ספר בישוב, וכזה

צריך היה להיות לפי התכנון (וגם הוצאנו 40 אלף דולר על התכנון של הקמת בית

הספר,בהתאם להנהיות משרד ההינוך ובהתאם לפרוגרמה), אזי ילדיהם ילמדו בו. עובדה

שבאותם חודשים שהילדים לא נסעו ל"עין הרים" הילדים למדו בהתנדבות על-ידי מורים

מהישוב. יש לנו קרוב ל-60 מורים ומורות שגרים בישוב והם לימדו את הילדים

בהתנדבות. עובדה שאותם ילדים שלמדו בממלכתי-דתי לפני כן כן למדו באותם חודשים

בהתנדבות. הם אפילו גמרו את כל הומר הלימודים של כל השנה במחצית השנה הזאת.

הילדים האלה למדו בישוב, בזמן הזה.



דבר שני - יש ברשותנו התחייבות, כפי שמר שושני ביקש לפני כחודש, שאותם הורים

שילדיהם לא לומדים כרגע בעין-הרים ילמדו בשנה הבאה בבית-ספר בישוב. יש ברשותנו את

כל כתבי ההתהייבות האלה. יש לנו התחייבויות גם של ההורים האלה וגם של הורים שעוד

לא גרים במקום ועומדים לעבור לגור בו עד הקיץ הקרוב. כל כתבי ההתחייבות מצויים

אצלי כאן.

היו"ר מ. בר-זוהר;

האם אתה יכול לומר לנו מה היה הנימוק הנוסף של הבגייץ?

ש. שושני;

הנימוק הנוסף של הבג"ץ היה כדלקמן: "בהחלטתו הנ"ל מסתמך משרד החינוך והתרבות

על סיכום אשר אליו הגיע בעקבות פגישה שנתקיימה בחודש מרץ 1988 עם נציגי הישוב

הר-אדר, יצחק גילת, רחל אקשטיין, ליאה בר-אל ושמעון שפיים, ועל מכתב תשובה מיום

24.4.88, בו הודיע יושב-ראש המזכירות של הר-אדר למנכ"ל משרד החינוך והתרבות כי

רוב מוחלט של תושבי הישוב הביע את רצונו להשתלב במערכת החינוך של מטה יהודה".
היו"ר מ. בר-זוהר
נשמע עתה את מר פנחס ולרשטיין, ראש המועצה של מטה בנימין. בבקשה.

פ. ולרשטיין;

ברשותכם, אתחיל מהסוף. באמת במרץ בשנה שעברה, כאשר התלבטנו ביחד עם מנכ"ל

המשרד על פתיחת בית-ספר כשהמספרים נעו בין 60 ל-80 תלמידים והצפי שלנו היה שאולי

יהיו 100 תלמידים בצורה כזאת או אחרת, אכן סוכם שהמנכ"ל יציע לתושבים שתי
אלטרנטיבות
או גבעת זאב או מטה יהודה. אגב, באותו שלב חלק מבית הספר במטה יהודה

למד בסמיכות להר-אדר עצמו בבית-ספר "הרי יהודה", שנמצא כ-3 קילומטר מהישוב.

בינתיים, עקב האיחוד עם מטה יהודה בית הספר הרי יהודה הועתק לבית הספר עין-הרים.

אגב הדבר היה צפוי ותוכנן על-ידי המנכ"ל כבר בשלבים ההם.

לקראת הקיץ, כאשר נתברר לנו מנתוני התושבים, בשלב מאוחר מאד שהיה באמצע החופש

הגדול, שהמספרים נעים סביב 140 -150 ילדים, היינו נכונים לפתוח עם ההורים בית-ספר

במקום, במידה והוא יאושר על-ידי משרד החינוך והתרבות, ללא מבנים, במרתפים ובכל

אלטרנטיבה שתעמוד לרשותנו כדי לפתוה את שנת הלימודים. עקב הזמן המאוחר משרד

החינוך לא אישר את הנושא הזה.

אני חושב שנכון להיום, על דעת רשות החינוך ועל דעת כמעט כל המועצה, היה מקובל

בנושא פתיחת בית-ספר שאם המספרים שיירשמו לפנינו יהיו בסדר גודל של 200-190

תלמידים ומעלה, אזי נעשה מהלכים לצורך פתיחת בית הספר. ההורים הביאו רשימת

התחייבויות של הורים במספר של כ-195 תלמידים, אם איני טועה. פניתי למנהל המחוז
בשבוע שעבר והוא אמר
יפה, אבל בוא נעביר את זה לטפסים רשמיים ונראה כמה יסכימו

למלא טופסי העברה. כשמדובר בכתה אי - מדובר ברישום. כשמדובר בכתות אחרות - יש

צורך בטופס העברה מבית-ספר לבית-ספר, לבית הספר בהר-אדר. הדבר היה מקובל עלינו

והוריתי לבצע את הרישום וההעברה.
ש. שושני
מאיפה המספר 190 תלמידים?
פ. ולנשטיין
כאשר התושבים אמרו למנכ"ל בעת ביקורו בהר-אדר: יש לנו אפשרות להגיע ל-200
תלמידים, אמר המנכ"ל
אם זה 200 תלמידים - זוהי אופרה אחרת או זה משחק אחר וברור

שצריך בית-ספר במקום. ההורים הביאו לנו רשימת התחייבויות לגבי 195 תלמידים. אני



מוכו להודות שבשלב זה לא התקשרתי למנכ"ל אלא דיברתי עם מנהל המחוז. אמרתי להורים
:
אם יש 195 תלמידים - הערכתי היא שמשרד החינוך, במיוחד לאחר המהלכים הארגונים

שנעשו בשיתוף מלא, לא יעמוד מולכם בנושא הזה ולא יעמוד מול הרשות אלא יאשר פתיחת

בית-ספר במקום. זאת לגבי נתונים מספריים.

היו"ר מ. בר-זוהר;

האם אתה מתכוון לומר שיש עוד 30 ילדים שהגיעו לפרקם במהלך כל הוויכוח הזה?

איך הגענו מ-165 ל-195 תלמידים?

פ. ולרשטיין;

אסביר בדיוק. היום בישוב הר-אדר קצב הקליטה החזוי שלנו הוא כזה שיבואו בין 80

ל-100 משפחות לקראת תחילת שנת הלימודים. מדובר על מהיום ועד ל-1 בספטמבר.. יש 200

דירות מאוכלסות בהר-אדר ויש עוד כ-100 בתים שהם בבניה. אנחנו לא יכולים לחזות האם

בניית כל אותם 100 בתים תסתיים עד ה-1 בספטמבר. אנחנו חוזים שכ-80 מתוכם בנייתם

תסתיים. ביקשנו מאנשי הישוב להביא לנו רשימת התחייבויות של המשפחות המתעתדות לגור

בישוב.

הי ו"ר מ. בר-זוהר;

והמשפחות האלה מתכוונות להיכנס לבתים ברגע שנגמרת הבניה?

פ. ולרשטיין;

כן, המשפחות האלה חתמו על התחייבות. הם מילאו טפסים האומרים: אני מתחייב,

עם מספר תעודת הזהות של התלמיד, להעביר אותו לבית-ספר בהר-אדר. אמר לי מנהל
המחוז, ובצדק מבחינתו
אלה טפסים יפים ונחמדים ואפילו מחייבים, אבל אם זה כך בוא

נרשום רישום בטופסי העברה מסודרים של משרד החינוך. החל מהשבוע שעבר פתחנו ברישום

בטופסי העברה של משרד החינוך, כאשר אני מקווה שתוך שבוע - עשרה ימים נציג בפני

המשרד סדר גודל של כ-200 תלמידים רשומים בטפסים רשמיים לבית-ספר בהר-אדר.

לכן, להערכתי, פתירת בית ספר במקום לכתות א-ו אפשרית. מקובל, לפחות על רשות

החינוך, שיש הצדקה לפתוח בית ספר במקום. במידה ולא נוכל לעמוד במבנים - מקובל על

התושבים וברור להם שבשנה הראשונה או אולי בשנתיים הראשונות הם אולי יצטרכו לסבול

בתנאים קשים ושלא יצפו שמיד הם יקבלו את התנאים הפיזיים המתאימים.

אשר לשאלות שנשאלו לגבי ההסעות - עלות ההסעות בשנת הלימודים הזאת תהא זולה

יותר משום שחלק מהזמן הילדים לא הוסעו לבתי ספר, כי הם לא למדו. עלות הסעות לשנת

לימודים, כמו שנת הלימודים הזאת במרכיבים האלה, היא 253 אלף שקל לשנה, באישור

משרד החינוך. הם למדו פחות וזה כמובן ייצא כ-200 אלף שקל ואולי פחות.

לפי תחשיב סביר, בלי גידול משמעותי במספר התושבים, ואנחנו עשינו חישוב לשלוש

שנים, אנחנו מגיעים לסדר גודל של הסעות, במחירים של היום, לסכום של כ-800 אלף שקל

לשלוש השנים הקרובות.
היו"ר מ. בר-זוהר
מי זה אנחנו? האם אתה עשית את התחשיב?
פ. ולרשטיין
זה לפי תעריפי משרד החינוך. את התחשיב עשתה מחלקת החינוך של המועצה והגענו

לסדר גודל של כ-800 שקלים לשלוש שנים הקרובות, ואצלנו המספר הוא קצת יותר גבוה

מ-800 אלף שקל, לביצוע ההסעות.



היו"ר מ. בר-זוהר;

החשבון שההורים הגישו מתייחס לסכום של 324 אלף שקל לשנה הבאה.

פ. ולרשטיין;

השנה החשבון היה צריך להיות 237 אלף שקל. בשנה הבאה החשבון יהיה של כ-300

אלף שקל ללא ספק. .

היו"ר מ. בר-זוהר;

אם כך, בשלוש שנים יהיה הרבה יותר מ-800 אלף שקל.
פ. ולרשטיין
המספרים שעומדים בפני במחירי היום הם 857 אלף שקל. בכוונה הורדתי את הסכום

כל הזמן למטה, כי השנה הוצאות הנסיעות יהיו בערך 180 או 200 אלף שקל בגלל שחלק

מהשנה הילדים לא למדו והמספרים הם יותר קטנים. בכל אופן יהיה איזשהו גידול בכמות

הילדים. אלה המספרים שלנו ובדקנו אותם.

לגבי נושא האינטגרציה - על דעת המועצה ועל דעת הישוב ועל דעת נסיון יפה

שנעשה בין מטה יהודה לגוש עציון, שבו מספר מושבים לומדים בגוש עציון ומתבצעת

אינטגרציה יפה מאד, אין לנו שום התנגדות לאינטגרציה. נהפוך הוא. במידה ונתבקש לכך

היינו רוצים לראות חלק מהמושבים, אם יהיה צורך בזה, שילמדו בהר-אדר, בשמחה הרבה.

אני אומר זאת חד-משמעית.

ד. צוקר;

הם מוכנים?

פ. ולרשטיין;

אם תהיה הסכמה לנו מצידנו יש את כל הנכונות.

א. כהן;

חלק מהמושבים מוכנים.

פ. ולרשטיין;

עמדתם תישמע על ידם. מבחינתנו כרשות חינוך, בהיותנו רוצים להיות שותפים

בבניית המערכת - ומדובר כרגע על בית-ספר לכתות א-ו - היינו מאד רוצים בכך. בעצם

מושבים בסדרי גודל קטנים במטה בנימין קיבלו בתי-ספר ואנחנו מתמודדים עם זה טוב.

אני חושב שנוכל להתמודד עם התושבים יפה מאד אם יהיה בית-ספר מקום. אם הנתונים שאני

מציג פה, המקובלים על המועצה, מקובלים גם על משרד החינוך - ממילא לא קיימת היום

בעיה שממילא לא היתה קיימת לפני מספר חודשים לגבי הקמת בית הספר.

היו"ר מ. בר-זוהר;

מר שושני, אני מבין שיש פה אלמנט חדש, מדובר על 200 תלמידים. אם אכן האלמנט

הזה הוא מדוייק האם זה לא משנה את כל התמונה?



ש. שושני;

קודם כל, זה לא משנה הרבה והייתי רוצה למסור שתי עובדות. ראשית, יש מועד

רישום. למה אמרתי את מת שאמרתי לפי הנתונים שנמצאים בידי היום? - מועצה איזורית

צריכה לדעת שהיא מבצעת רישום במועד רישום רשמי. הרישום נסתיים ב-1 באפריל ולא

קיבלנו שום טפסים רשמיים. לא נעשה שום רישום רשמי.

ד. צוקר;

אפשר לעשות רישום גם אחר-כך.

קריאה;

זו פורמליסטיקה.

ש. שושני;

זו נקודה אהת. נקודה שניה - אנהנו מדברים על תהזיות כוללות. הלא אנהנו לא

מקימים בית-ספר על סמך מצב המתאים לדקה מסויימת או על סמך המצב הנתון היום. אנהנו

רוצים לראות גם מה יקרה. אם אני מעיין, למשל, במספרים שנמסר על-ידי מזכירות הישוב,

הרי יש היום בישוב 10 ילדים עד גיל שנה, ילדים בני שנה - 5 ילדים, ילדים בגילאי

שנתיים - 7 ילדים וילדים בגילאי 3 - 26 ילדים. אלה נתונים שהם נכונים ל-12.12.88.

אם ישתנו הנתונים המספריים - זה יחיה דבר אהר.

צריך לראות את הפרופיל הגילאי של הישוב. היתה תחזית בשנת 1984 שבשנת

הלימודים תשמייט, בכתות א-ו, יהיו בישוב 249 ילדים. זו תהזית שנעשתה ב-5.3.84.

בפועל ב-1988 כמו שאנהנו רואים יש ילדים בגילאי א-ו 156 ילדים. קודם כל, אני מברך

והלוואי ויהיה איכלוס ויהיו ילדים. אנחנו בעד הענין הזה כי זהו ישוב נחמד וסימפטי.

צריך אבל לקבל החלטות בנתונים הנכונים.
ר. זאבי
האם ראש הממשלה בביקורו אצלכם התחייב על הקמת בית-ספר?

פ. ולרשטיין;

ראש הממשלה בביקורו אמר שבשנת הלימודים הבאה יהית בית-ספר.

היו"ר מ. בר-זוהר;

אני מאד מציע לכולנו לא להיכנס להבטחות של אישים שמבקרים במקום ומחלקים

הבטחות לכל הכיוונים, הבטחות שאין להן כיסוי. .

ר. זאבי;

זה לא אישים, זה ראש הממשלה.

היו"ר מ. בר-זוהר;

חבר-הכנסת זאבי, אני מכיר את ההתחייבויות של פוליטיקאים שמגיעים למקומות.

אני לא אומר זאת לגבי ראש הממשלה כזה או אחר. גם אם זה היה ממלא מקום ראש הממשלה

הייתי אומר את אותם דברים. אנא אל תיבנו על הדברים הללו. חבל שאנשים ייפגעו מכל

מיני הבטחות.



פ. ולרשטיין;

אדוני היושב-ראש, בתגובה למה שהמנכ"ל אמר - א) עד ה-1 באפריל הועברה הודעה

רשמית על-ידי רשות החינוך. הועברה גם ההודעה הפורמליסטית וגם טופס הרישום שעשינו,

דבר שלא עשינו כן לגבי אף בית ספר במטה בנימין. את הטפסים האלה שלחנו עד ה-1

באפריל על-מנת שיהיה רישום מסודר. לא ידענו אפילו איך למלא את הטופס כי זו פעם

ראשונה שמילאנו טופס כזה.. זו היתה באמת הפעם הראשונה שעשינו כן כי לא ידענו את

צורת המבנה. אם כן מילאנו את הטופס וביצענו את הדברים.

דבר שני - אני מבקש מהמנכ"ל את מה שהוא ביקש ממני בעת שהוא היה בישוב. יש

רשות חינוך ואנחנו עובדים על הנתונים שיש ממזכירות הישוב. אנחנו רשות החינוך.

המספרי שציטתת לגבי מספר הילדים בישוב בגילאי שנה, שנתיים וכוי - מספרים אלה נמסרו

בשיחת טלפון על-ידי מזכירת הישוב; היא נתנה נתונים שהם לפי דעתי לא נכונים. הייתי

אומר שנתונים אלה לא תואמים את הנתונים שעומדים לפנינו. אילו היינו מתבקשים לכך

היינו בודקים ונותנים נתונים רשמיים.

אני מציע ומבקש, ואני יוצא מתוך הנחה שבאמת ההערכה היתה כזאת, שאם אכן נגיע

לכ-200 תלמידים יש הצדקה לפתיחת בית ספר במקום.

נקודה שניה שאני רוצה לציין - הבעיה היא הפוכה. בדרך כלל יש בעיה עם הרשות

שלא רוצה לפתוח בית-ספר. במקרה דנן רשות חינוך מטה בנימין, לאחר שהחליטה ולאחר

שהיא נתבקשה עוד פעם לבדוק את הנושא ובדקה אותו, תומכת בהקמת בית ספר. לפני חודש

וחצי ביקשו שנבדוק את הנתונים עוד פעם, נכנס את מליאת המועצה עוד פעם והיא תקיים

דיון בנושא הזה - אכן המועצה נתכנסה, קיימה דיון בנושא עוד פעם והיא ממליצה בפני

משרד החינוך, בהנחה שמדובר בכ-200 תלמידים, לפתוח בית ספר. ייתכן שיש 190 תלמידים

ואני לא נכנס כרגע להערכה. מכל מקום בהערכה שיהיו כ-200 תלמידים אנחנו ממליצים מאד

בפני משרד החינוך לפתוח בית ספר בשנת הלימודים הבאה.

מאחר והבעיה תהיה תקציבית או בעיה של לוח זמנים, של כשנה לבניית בית הספר,

אנחנו מוכנים להיערך עם התושבים בתנאים קשים בשלב הראשון לפתוח את בית הספר.

אגב, כדי שנבין, המשמעות של 190 תלמידים היא לפחות 8 כתות אם מא-ו. זה אומר

לפחות שתי כתות של מעל 45 תלמידים שנצטרך להפרידם לשתי כתות מקבילות. שלא לדבר

שהמספרים האלה בהחלט ובחכרח יש להם כל מיני דברי ספח אחרים. במספרים שאנחנו מדברים

עליהם לא מדובר בכתות קטנות אלא בכתות גדולות של 40-30 תלמידים בכל כתה.

ד. דוד;

אני מודה על ההזמנה. בשנח האחרונה עברנו זעזוע קשה כתוצאה ממיפוי מערכת

החינוך אצלנו ושותפים לשינוי במיפוי באופן מלא ובשותפות מלאה משרד החינוך וגורמים

אחרים. מה שאני הולך לומר כאן - ואני מתייחס לחברי מהר-אדר - אין פירושו של דבר

שאני פה מתחנן או מתרפס. הכרזתי בעבר ואני מכריז גם היום שילדי הר-אדר רצויים

במערכת החינוך במטה יהודה ויותר מרצויים.

עליתי על הקרקע של מושב גבעת יערים ב-1950 ובגבעת יערים היה בית-ספר. במטה

יהודה יש קרוב ל-70 נקודות ישוב. אילו התפישה של 1950 - שמישהו רוצה למסדה היום,

ואין זה מענייני באופן אישי - היתה קיימת, היינו מדברים על 70-60 בתי ספר. אני

רוצה להגיד לחברי הוועדה ולחברים והנוכחים כאן שעד לפני שלוש שנים היו 20 בתי-ספר

במטה יהודה ואני מקווה, אם ירצה הי, שבשנה הבאה יהיו רק 7 בתי ספר. למה? - יש גם

צרכים לאומיים, כלכליים, אבל יש גם צרכים אחרים והמנכ"ל הזכיר את הענין של

האינטגרציה של האוכלוסיה בתחום מטה יהודה.

אני מתקומם נגד התפישה ונגד השיטה של חטוף. גם לגבי האמירה שיש מושבים

שמוכנים ללמוד בהר-אדר אני אומר 'תודה רבה'. יכול להיות שאתם תבחרו את המושבים

המסויימים, ואני מבקש סליחה על המשפט הזה. לא כל מושב תרצו לקלוט.



פ. ולרשטיין;

חד-משמעית נקלוט כל מושב.
ד. דוד
קיים שיתוף פעולה בינינו לבין הר-אדר מצד אחד ובינינו לבין הרשות מצד שני.

שמחתי לפני חודש ימים שבא אלי סגן ראש המועצח ואמר: מה דעתך שאנחנו נקלוט את

'החברח' מהר-אדר במסגרת הפעילות החברתית אצלנו, במסגרת פעילות של חטיבת נוער? -
אמרתי
אני מברך ויותר ממברך על כך. חשוב לנו שיתוף חפעולח הזח. והקשחת עמדות של

אני כאן ואתם כאן - לא מקובלת עלי. המפריד בין "מעלה החמשה" להר אדר הוא פחות

מקילומטר, ואני מבקש את סליחתכם, והביוב של הר-אדר צריך לעבור דרך מטה יהודה. לכן

הקשחת עמדות מהסוג הזה תגרום להקשחת עמדות מצד שני ויתקיימו בוודאי דיונים בוועדות

אחרות ולאו דווקא בוועדת החינוך והתרבות. אני מציע לחברי בהר-אדר ולחברים במטה
בנימין
יכול מאד להיות שיהיו 1,000 משפחות ואני אברך על כך -
היו"ר מ. בר-זוהר
האם אתה מאיים עליהם? מה פירוש "הקשחת עמדות"? לא הבנתי את המשפט הזה.
ד. דוד
אנסה להסביר את עצמי. הישוב השכן של הר-אדר היה במקום 50-40 שנה לפני שקם

הר-אדר, ואני מדבר על "מעלה החמשה". בתחום "מעלה החמשה" עברה הדרך להר-אדר. אני

ישבתי ימים ולילות עם אנשי קיבוץ "מעלה החמשה" כדי שהם לא יקשיחו עמדותיהם ויאפשרו

לאנשי "הר-אדר" לנסוע דרך מעלה החמשה. הצעתי גם חלופות אחרות לאנשי הר-אדר כדי לא

לפגוע במשק. לכן כשאני מדבר על הקשחת עמדות, אני רוצה לומר שאנחנו למשל מחפשים

פתרון לדרך גישה להר-אדר. אם תהיה הקשחת עמדות זה - תהיה הקשחת עמדות גם בנושאים

אחרים.
היו"ר מ. בר-זוהר
מה פירוש? האם ישימו להם מחסום על הכביש כדי שהם לא יוכלו לעבור שם? אני

רוצה להבין.
ד. דוד
חס ושלום. היה מחסום וביקשתי שהוא יוסר. נכון שהיה לי ויכוח עם אלוף הפיקוד

כתוצאה מבעיה בטחונית שפגעה במעלה החמשה ואמרתי שיש לחסום את הדרך מפני אחרים, לא

מפני אנשי הר-אדר. אבל פעלתי ואפעל שיהיו יחסי שכנות טובים בין שני הישובים האלה.

אני רק ציינתי את הדברים כעובדה.

יכול מאד להיות שוועדת החינוך תתכנס בעוד 20 שנה ותגיד: קיימנו דיון לפני 20

שנה ודיברנו על הפרדה ולא על מיזוג. אני חושש שהפירוד הזה יגרום לזעזוע נוסף אצלנו

במערכת החינוך במטה יהודה. עברנו שנה קשה ואני מקווה שהפצעים הגלידו. לא כולם

הגלידו, כי לא קל לסגור מוסדות חינוך, לא קל להרגיל מישהו ולהגיד לו 'לא תלמד

בעדולם, בגלל שיש בעיה אינטגרטיבית ובגלל שיש בעיה לאומית כלכלית, אלא תבוא לאן

שאנחנו נגיד לך'. וברוך הי אנחנו מדברים היום על הקמת מוסד חינוכי משותף למושבים

וקיבוצים. האם מישהו דיבר על זה לפני שנה-שנתיים? אנחנו מדברים על זה.
ר. זאבי
איפה לומדים ילדי קרית-ענבים ומעלה החמשה?



ד. דוד;

לצערי הרב, היום הם לומדים ב"אלון" במעלה החמשה והתכנון שלנו הוא שהילדים

מקרית-ענבים, מעלה ההמשה, רמת רהל, נווה אילן וכל הקיבוצים מההר הגבוה ילמדו

בהר-טוב. הם משייכים עצמם ארגונית לתק"ם והם לומדים שם.

היו"ר מ. בר-זוהר;

דיברת על התכנון שלכם. מתי הביצוע?

ד. דוד;

מנכ"ל משרד החינוך יכול להשיב על כך באופן יותר מוסמך. אנחנו היום בונים 8

כתות בעין-הרים כדי לקלוט את בתי הספר הממוזגים פלוס 4 כתות ומקלט. אנחנו מדברים

על בניית 17 כתות באיזור הר-טוב, סמוך לצרעה, שיקלוט את תלמידי המושבים והקיבוצים

מאיזור עדולם, גיזו וההר הגבוה. הקליטה תהיה בתש"ן.

היו"ר מ. בר-זוהר;

בתש"ן כל האיזור הזה יהיה שם?

ד. דוד;

לא הכל.

היו"ר מ. בר-זוהר;

ילדי עדולם וההר הגבוה ילמדו כבר בשנה הבאה בבית-ספר ממוזג?

ד. דוד;

כן.

היו"ר מ. בר-זוהר;

אני מבקש לשמוע עתה את מר אנגיל מבית-ספר 'עין-הרים'.

ע. אנגיל;

בשנה זו בית תספר עבר שינויים רציניים מאד מאחר ותלמידי בית הספר לא הגיעו

בצורה מסודרת ואחידה לפתיחת שנת הלימודים. התחלנו את שנת הלימודים עם מספר מצומצם

של ילדי ישובים שהגיעו לבית הספר. לאחר מכן הצטרפו עוד ישובים ובסופו של דבר, לפני

כחודש וחצי, הגיעו ילדי 'הר-אדרי וקלטנו אותם בצורה נעימה וטובה והם השתלבו בכתות.

היום באמת מבחינה חינוכית-פדגוגית הילדים האלה הם חלק אינטגרלי מהכתות.

לדעתי, אם קיבלנו את הילדים האלה כ"בייבי-סיטר" לארבעה-חמשה חודשים - זה

עוול לאותם ילדים שנמצאים היום בכתות. יצרנו כבר איזה שהן מסגרות וכתות אם שבנויות

מילדים מכמה ישובים, היום לבוא ולהפריד ולהגיד להם; רבותי, הילדים האלה עוברים

בשנה הבאה למקום אחר - זה יהיה קשה מאד. בנינו כתות ועכשיו לפצל את הכתות האלה

ולבנות אותם מחדש - זה דבר שיגרום לקשיים מרובים. כל התהפוכות האלה עברנו אותם

במשך שנה הזאת ונצטרך בשנה הבאה לעבור אותם מחדש כיוון שבניית כיתה זה דבר מאד

רציני. בבניית כתה צריך לדאוג לצרכים החברתיים-ישוביים כדי שילדים מישוב מסויים

יוכלו ביחד להיות בכתה על-מנת שהם יוכלו גם לבקר האחד את השני.



היו"ר מ. בר-זוהר;

מר אנג'ל, אני קצת לא מבין את ההגיון שבדבריך. ההגיון שלך אומר שמאחר

והכריחו את הילדים האלה ללמוד אצלכם בניגוד לרצון הישוב שלהם ובכוח הביאו אותם ?

אליכם - עכשיו זה יהיה עוול להוציא אותם.
ק. ליאור
אבל יש עוד רבים כאלה שהכריחו אותם, לא רק את ילדי הר אדר,

היו"ר מ. בר-זוהר;

אני לא מדבר על ילדים אחרים, אני אומר שהטיעון הזה נראה לי קצת מוזר, מפני

שבסך-הכל לקחו ילדים ואמרו להם 'לא תלמדו איפה שאתם רוצים, אנחנו נשלח אתכם למקום

אחרי, לקחו אותם למקום אחר, שמו אותם אצלך, אתה עשית את כל המאמצים - ואני בהחלט

מעריך זאת - אבל לבוא ולהגיד שאם הם יחזרו לרצון המקורי של הוריהם, כשבלית ברירה

שלחו אותם אליך, אז זה יחיה עוול, את זה קצת קשה לי להבין,
ד, צוקר
בכל זאת, קרה משהו לילדים, קרה משהו לכתה, קרה משהו בין המורה לילדים, קרה

משהו בבית הספר,

היו"ר מ. בר-זוהר;

תמיד קורה, בכל דבר זמני קורה משהו,

ע, אנגיל;

אולי אתה מדבר על ההורים, אבל מבחינת הילדים - הם נקלטו בבית הספר. לילדים

טוב בבית הספר, הילדים גם מרגישים טוב בבית-הספר, בכתות,

קריאה;

בשם מי אתה מדבר?

ע. אנג'ל;

בשם הילדים. היום לבוא ולפצל שוב את הכתות האלה מחדש - זה יגרום לזעזוע

בבית-הספר,

ק, ליאור;

כשאני בא לעסוק בנושא הזה אני חצוי בצורה בלתי-רגילה, לכן אני חייב להגיד

זאת בפתיחת הדברים, אשתף את הוועדה הנכבדה בפרובלמטיקה של הענין מבחינתי כהורה,

קודם כל, אני מאד מעריך ומכבד את אנשי הר-אדר על המאבק שלהם לחינוך ילדיהם.

כהורה אני חושב שהם עושים את הדבר הנכון והטוב והם מאמינים באמת שזה הדבר הטוב

ביותר לילדיהם, נדמה לי רק שבדרך הם עשו עוול לילדים שלהם ופגעו בהם, יכול להיות

שלשם המטרה כדאי חיה לעשות את זה, אבל הם צריכים לעשות את חשבון הנפש שלהם,



לעצם הענין עצמו - אנחנו לא יכולים לקיים את הדיון הזה בוועדה הנכבדה ולעסוק

רק בר?ר-אדר ולהתעלם ממכלול החינוך של האיזור הזה, של כל הישובים שילדיהם לומדים

היום בבית-ספר 'עין הרים'. אם אנחנו ננתק את הר-אדר מהענין הזה ונתעלם ממה שקורה

בעוד עשרים ומשהו ישובים אחרים שהיו מאכלסים את בית ספר ''עין-הרים'' המאוהד, עם

כ-800 תלמידים יחד עם ילדל הר-אדר, אז אנהנו בעצם אולי. נפתור את בעיית הר-אדר אבל

אנהנו לא נראה את מכלול הבעיות במישור הממלכתי ובמישור של עוד כמה מאות תלמידים

והורים.

פה צריך להגיד שבעצם בית-הספר הזה לא קם בהסכמה. איחוד בית הספר והקמתו השנה

קם על רקע הילוקי דעות קשים מאד שהעסיקו את משרד החינוך, את המועצה האי זורים, את

ההורים ואפילו את המערכת השיפוטית בבג"צים חוזרים ונשנים בנושא. עד הרגע הזה יש

הרבה מאד הורים, מעבר להר-אדר, שלא מאמינים בכלל בצורך של בית הספר הזה, שלא

מאמינים ביכולת שלו לתת חינוך טוב לילדים שלהם ושהושבים שנעשה עוול לילדים שלהם.

אנהנו הגענו היום לאיזה שהוא מצב ביניים שלאחר כל המאבקים בית-הספר התחיל לתפקד.

הוא רחוק מלהיות מה שאנחנו רוצים. אי-אפשר גם להתקרב למה שאנחנו רוצים ואנחנו כל

הזמן עוסקים בדברים שבעצם לא נסגרו, כמו מבנה בית הספר, מי ילמד בבית-הספר, איך

ילמדו בבית הספר, מי תהיה מהר בבוקר האוכלוסיה של בית הספר ומי לא.

בית הספר הזה קיבל במשך השנה שלוש פעמים קליטה של תלמידים, על כל המשתמע

מכך, בתהילת שנת הלימודים, אחרי מספר חודשים ושוב פעם אחרי מספר חודשים. כשאנחנו

ממשיכים לעסוק בנושא הזה אין תקווה לבית הספר.

לכן מה שאני הייתי מבקש מהוועדה הנכבדה הזאת הוא לעסוק במכלול הרהב של

החינוך של כל הישובים בבית הספר הזה ולהתנתק לרגע מהר-אדר, מפני שזה לגו. אם אנחנו

נוציא משבצת אחת החוצה, את משבצת הר-אדר, נפתח את מחול השדים מחדש. רבותי, אני
רוצה שיהיה ברור פה
אני כהורה פרטי ממושב בית-זית מייצג פה 79 ילדים של בית-זית

ועוד אותו מספר של מוצא-עילית ומשלים ל-200 ילדים מרמת מוצא אוכלוסיה שרוצה בית

ספר בעמק מתחתנו, במטעים, כדי שהילדים י ילכו ברגל לבית הספר וכדי שנוכל גם אנחנו

לקיים חינוך שלנו.

הי וייר מ. בר-זוהר;

מר ליאור, האם ברמת מוצא יש גם כן כ-200 ילדים?
ק. ליאור
לא, בבית-זית, מוצא ורמת מוצא יהד יש מעל 200 ילדים.
הי וייר מ. בר-זוהר
.

אשאל אותך שאלה אחרת. האם יש איזשהו ישוב שיש בו 200 ילדים?
ק. ליאור
אין אף ישוב שמגיע ל-200 ילדים. גם הר-אדר עוד לא מגיע ל-200 ילדים. זה שנוי

במחלוקת.
הי וייר מ. בר-זוהר
תאמין לי שאני מבין את הדברים. רק רציתי לדעת האם יש עוד ישוב שיש בו כ-200

ילדים, חוץ מהר-אדר?
ק. ליאור
אין אף ישוב שמגיע אפילו ל-100 ילדים. בישוב הגדול ביותר יש היום 80 ילד,

וזה נכון להיום. מדובר על מספרים מוהלטים של ילדים בבית-ספר.



מערכת החינוך הזאת במועצה האיזורית מטה יהודה מזה 11 שנה לא מצליהה להתייצב,

נשאלו פה שאלות נכונות, איפה לומדים ילדי הקיבוצים. לפני 10 שנים ילדי הקיבוצים

עברו משבר ויצאו להתבודד לעצמם והקימו לעצמם בית-ספר אחד. היו שני בתי ספר, הרי

יהודה ועין-הרים, שקיימו לימודים. האהד מהם היה בינוני ומעלה והשני צלע. נדרש צורך

לעשות משהו, הוקמה ועדה נכבדה שאמרה מה שאמרה והתייחסה גם לילדי הר-אדר במסקנותיה.

אם אנחנו לא נמצא איזשהו פתרון ממלכתי כוללני לבעיות החינוך במטה יהודה

אנחנו גדל דורות על דורות של ילדים, שנה אחרי שנה, שלא יקבלו את החינוך הראוי להם

במדינת ישראל בתקופה הזאת שאנחנו נמצאים בה. אנחנו עוסקים כל הזמן במאבקים במקום

להשקיע את האנרגיה בבתי הספר.

לכן אני הייתי רואה תועלת בישיבה הזאת פה אם מפה היתה יוצאת איזושהי החלטה

האומרת שבודקים מחדש את כל המערכת ומחליטים את ההחלטות הנכונות, ולא רק בנושא

הר-אדר. אני בטוח שאם נקבל החלטה איזושהי שהר-אדר מקבל בית-ספר בשנה הבאה - יתחיל.

מחול השדים מחדש ושנת הלימודים הבאה בהרי-יהודה לא תיפתח כסדרה. היא תחיה רחוקה

מזה. אני יודע שרק השבוע היתה אסיפת הורים בבית-זית כשהורים דרשו במופגן לתמוך

בהר-אדר, להצטרף אליהם ולנטוש את בר-גיורא, את מטע ואת כל הישובים שיושבים בצד

השני.

אני רוצה גם להזהיר את כולנו מעשיית שיקולים כלכליים. כל בית הספר הזה הוא

על גלגלים. אין ישוב אחד שילדיו מגיעים ברגל לבית-הספר. השיקול הכלכלי הוא טוב אם

כן גם לבית-זית. גם מבית זית מסיעים את הילדים בוקר בוקר ובאוטובוסים לבית הספר.

כל ישוב ילדיו מגיעים באוטובוסים לבית הספר. אם השיקול הוא כלכלי - צריך לעשות

אותו לכולם ולא רק לישוב אחד.

לכן אני מבקש להחליט החלטה אחת פשוטה שבודקים את הנושא במכלול הרחב על-ידי

בעלי מקצוע, על-ידי מי שרוצה ולנתק אותנו, ההורים, מהוויכוח הזה, מפני שאנחנו

קרובים לעצמנו. הילד שלי שלומד בכתה גי בעין-הרים, שטוב לו בבית-הספר, ומסתבר שטוב

לו אחרי כל המאבקים לאחר שהוא התיישב בכתה, בא אלי השבוע ואמר לי: אבא, ילדים

מהר-אדר ? אומרים שיהיה להם בית-ספר אצלם בישוב (כי זה מה שהילדים שומעים בבית) -

וגם אני רוצה אצלי בית-ספר בבית זית, למה אני צריך לנסוע באוטובוס, אני רוצה לנסוע

עם האופניים לבית הספר שלי, לרדת בהפסקה לצרכניה ולקחת שוקו ולמה אני צריך לנסוע

עד עין הרים? גם הילד שלי רוצה את אותם תנאים. אם זה טוב למדינת ישראל, טוב

למערכת החינוך וטוב גם לילד בסופו של דבר במכלול של השיקולים, אזי בואו תחלקו מחדש

את כל העסק, תנו לכל קבוצה של 200 ילדים את בית הספר שלהם אצלם בתוך הישוב, או

בשלושה ישובים שיושבים יחד ובא גואל לישראל.

אבל אני מאד מבקש להיזהר מהחלטה שתנתק את הר-אדר מכל מה שקורה. הגבול בין

המועצה האיזורית מטה יהודה למטה בנימין הוא גבול דמיוני. אני יכול להעביר את הגבול

הזה מחר בכל מקום אחר. יש ישובים אצלנו, על רקע בעיות החינוך, שדורשים להתנתק

מהמועצה האיזורית מטה . יהודה ולהקים מועצה איזורית שלהם או להסתפח לירושלים או

לעשות כל דבר אחר. זה דבר שהוא בר-מציאות מחר בבוקר במסגרת חוקי מדינת ישראל. תודה

רבה.
היו"ר מ. בר-זוהר
דבר אחד לא הבנתי מדבריך מר ולרשטיין. לפי דבריך, אנשי מטה יהודה ישמחו

ללמוד בהר-אדר, או אנשי גוש עציון ישמחו ללמוד בהר-אדר. לא ראיתי את הנכונות

הנלהבת הזאת מהצד השני.

פ. ולרשטיין;

היום יש בית-ספר בגוש עציון ש-4 מושבים ממטה יהודה ילדיהם נוסעים ללמוד בו.

זה המצב בפועל היום
ד. צוקר
זה בית-ספר ממלכתי דתי?
פ. ולרשטיין
כן.
ד. צוקר
ואין פתרון אחר לבית-ספר ממלכתי דתי?
קריאת
פ. ולרשטיין: אמרתי שבמידה ורשות חינוך מטה יהודה תרצה לשלוח אלינו תלמידים - אזי כל

תלמידי מושב שירצו בית-ספר ממלכתי בהר-אדר, אנחנו נשמח לקבל אותם בהר אדר. אני

רוצה להדגיש נקודה אחת כדי שלא תהיה אי-הבנה. לא קבעתל למטה יהודה את מי לשלוח ואם

לשלוח בכלל, זו צריכה להיות החלטה של רשות חינוך. לכן במהותו זהו ההבדל הגדול בין

בית הספר בעין הרים לגבי שאר המושבים לבין הר-אדר. רשות החינוך של כל המושבים

שהוזכרו עד עכשיו היא מועצה איזורית מטה יהודה ואשר על כן היא סוברנית, עם משרד

החינוך, לקבוע את המיפוי ולהחליט איפה ילמדו ילדי אותם מושבים באותם מקומות, אם

בבית-ספר אחד או אם במספר בתי-ספר.

הר-אדר הוא בתחום מועצה איזורית מטה בנימין ואשר על כן מועצה זו היא רשות

החינוך שלו והלא איננה חלק מרשות החינוך של בית-ספר בעין הרים עד היום.רשות החינוך

הזאת רוצה כרשות חינוך לטפל בילדיה. זה לא מצב שיש פה ישוב מסויים בתחום רשות

חינוך מטה יהודה שמחליט להתבדל מאותו בית ספר. יש פה מצב שרשות חינוך מסויימת רוצה

לטפל בילדיה.
מ. צברי
האמת היא שכיום אנחנו מסיעים כ-400 ילד מכתות א-יב מהר-אדר החוצה. הישוב

מתרוקן ואז מתחילים להגיע הפועלים הערביים. כלומר יש פה תנועה לא כל-כך רצוייה,

המאפיין את הישוב הקהילתי הוא שיהיה בית-ספר במקום. יש בישוב כ-60 עובדי הוראה,

כלומר הרוב עוזבים את הישוב במשך היום.
היו"ר מ. בר-זוהר
אני מצטער מאד. אם זהו הנימוק שלך זה ודאי לא לזכותכם שהיהודים לא עושים את

העבודה.
ח. צברי
לכן צריך לפחות לקיים בית-ספר בכתות א-ו במקום.
היו"ר מ. בר-זוהר
לא היה נחוץ לומר זאת.



ס. חדד;

אני רוצה להבהיר לחברי הוועדה המכובדים את הדברים. ראשית, בקשר לגוש עציון -

היה בית-ספר באיזור שריגים שהוא איזור רחוק ממרכז עירוני והוא איזור נחשל לכל

הדעות, חברתית וכלכלית. היה שם בית ספר של 170 ילדים ולא הצלחנו לקיים אותו כי הוא

לא היה אינטגרטיבי. לכן ביקשנו מהמועצה האיזורית גוש עציון לקלוט את הילדים וסגרנו

את בית הספר הממלכתי דתי. כך שאין שום פתרון אחר באיזור ההוא לבית-ספר ממלכתי דתי.

גוש-עציון קיבלו את הילדים וחברי הוועדה מוזמנים לבקר במקום ולראות שילוב אמת יפה.

זה דבר ראשון.

דבר שני - כל מערכת החינוך במטה יהודה היא על גלגלים. כ-5,000 תלמידים

מוסעים כל יום לבתי-ספר. כלכלית הרבה יותר טוב לפתוח בכל ישוב מיני בית-ספר עם

כתות מצורפות ולחסוך הרבה כסף של הסעות. אצלנו ההוצאות הן 60% להסעות ו-40% הוצאות

למורים וכן הלאה. אבל אז היינו מקבלים את התוצאות של שנות החמישים ואף בוגר לא היה

מגיע לעולם לכותלי האוניברסיטה ולא פורץ דרכו מעבר למושב שלו ומעבר להישגים שהוא

רכש. לכן השיקול הכלכלי הוא שולי בהקשר הזה והשיקול החברתי-אינטגרטיבי הוא השיקול

שלדעתי הוא בעל המשקל, הוא הלאומי.

אחת מוועדות החינוך של הר-אדר היתה אצלי במרץ בשנה שעברה והודעתי להם
מפורשות
היכן שילמדו ילדי הרי יהודה ילמדו הילדים שלכם. זה היה הסיכום.
הי ו"ר מ. בר-זוהר
מה פירוש אחת מוועדות החינוך של הר-אדר היתה אצלך? כמה ועדות חינוך יש

בהר-אדר?
ס. חדד
אחד המאפיינים שם - ויסלחו לי אנשי הר-אדר - הוא שבהתחלה בשלב הקליטה שלהם

כל יום שני וחמישי בא מישהו אחר ואמר 'אני הנציג של הישוב'.
הי ו"ר מ. בר-זוהר
מה פירוש הם באו אליך?
ס. חדד
הם באו למועצה האיזורית מטה יהודה.
הי ו"ר מ. בר-זוהר
האם אתה קובע מה עושים במועצה האיזורית מטה בנימין?
ס. חדד
הם באו לבקש ללמוד אצלנו והודעתי להם: אצלנו פירושו היכן שילמדו ילדי

הרי-יהודה, והיה אם ילדי יהודה יישארו בהרי-יהודה - אתם שם, ואם יהיו ב"עין-הרים"

- אתם שם.
הי ו"ר מ. בר-זוהר
זאת אומרת היתה פניה אליכם כבקשה להשתלב אצלכם.
ס. חדד
כן.
היו"ר מ. בר-זוהר
, .

האם אתה יכול לומר מי היו האנשים שבאו אליכם?
ס. חדד
אני לא זוכר את השמות.
הי ו"ר מ. בר-זוהר
בכל אופן: זה לא הקהל הקדוש הזה שיושב כאן כנציגות של הר-אדר?
ס. חדד
לא, אף אחד מהיושבים כאן לא היה אצלי.
פ. ולרשטיין
זה בעקבות מה שאמר מנכי'ל משרד החינוך קודם. כלומר הוא נתן לאנשי הר-אדר את

שתי האלטרנטיבות והם הלכו אז לבדוק את הדברים במטה יהודה.
היו"ר מ. בר-זוהר
וזו היתה קבוצה אחרת של אנשים מהר אדר. האם יש אצלכם שתי קבוצות?
א. כהן
לא, אין שתי קבוצות. יש פה שילוב של מזכירות וועד פעולה ממאי שנה שעברה.
היו"ר מ. בר-זוהר
זאת אומרת אני יכול להיות סמוך ובטוח שאתם הנציגות היחידה המוסמכת הרשמית

והפורמלית?
א. כהן
בהחלט. עד מאי שנה שעברה, בגלל האיכלוס ההדרגתי ובגלל הכוחות שעלו לישוב היה

באמת מצב שכל אחד עשה מה שהוא רוצה. ובאמת מר ולרשטיין התפלא לראות אותנו בפגישה

השניה והשלישית, כאותם אנשים. מאז אנחנו לא מתחלפים והמזכירות פועלת יחד עם ועד

הפעולה.
ס. חדד
אני רוצה להודות לידידי מר ולרשטיין על טוב לבו ועל כך שהוא מוכן לקלוט ילדי

מושבים. אבל מי שמכיר את מטה יהודה יודע במה דברים אמורים. על מה הוא מדבר? את מי

לקלוט? - את ילדי נטף, את ילדי בית נקופה ואת ילדי שואבה. אלה ישובים מבוססים. אני

משוכנע שאם אלך ואומר לו שיקלוט לו ילדים מישובים כמו נס הרים ובר-גיורא, שהם

טעוני טיפוח, או ילדים מאיזור שריגים, אין לי צל של ספק שהדברים לא יהיו.

מר ולרשטיין הגיש פה תחשיב כלכלי. הרי לא נלך להסיע ילדים מהקצה השני של הרי

יהודה להר אדר, כי ודאי יגידו שמבחינת החישוב הכלכלי זה לא משתלם. ישלבו את

הישובים הקרובים בגלל החישוב הכלכלי.



באמת לשבחו של מר שושני ייאמר שיש מישהו שרואה את האינטגרציה באמת בעיניים

אובייקטיביות לאומיות. האם עכשיו צריך לבוא ולשבור את הנושא הזה? - אני חושב שזה

בנפשנו ואם לא נמזג אוכלוסיות חלשות עם חזקות - לא תהיה אינטגרציה. ידידי ראש

המועצה אמר קודם שאנחנו הולכים לעשות מיזוג שמעולם לא היה, מיזוג של קיבוצים

ומושבים, ומדובר במושבים לא מן הטובים ביותר.
קריאה
היה מיזוג.
ס. חדד
חיה מיזוג והיום הוא איננו. עכשיו הולכים לעשות שוב את המיזוג וזח בדחיפתו

ובעידודו של המנכ"ל. לכן נצטרך לברך ולשמור על הדבר הזה. אני רואה בילדי הר-אדר

חלק בלתי-נפרד מכתות א-יב באיזור מטה יהודה והם יתרמו גם לאינטגרציה, גם לעצמם, גם

לאחרים וגם מבחינה לאומית. אין טעם לבנות היום בית-ספר שאין לו הצדקה. חברי הוועדה

מוזמנים לבדוק את מה שקרה בשנות החמישים כשבנו בכל מקום בית ספר והם יכולים לראות

היום מבנים שאין להם היום שימוש.
היו"ר מ. בר-זוהר
תודה. אני רואה שיש פה שתי בעיות עיקריות. הבעיה האחת - וזאת באמת מנסים

לברר - חאם אנשי מטה בנימין כפופים או שייכים או קשורים למטה יהודה והאם הם רשאים

או לא רשאים להחליט לבד. על כך אני רוצה לשמוע תשובות. האם למטה בנימין יש סמכות

להחליט או שהם כפופים להחלטות של מטה יהודה או קשורים להחלטות של מטח יהודה?

ברור לי בכל אופן שהנקודה של גוש-עציון לא מקובלת והיא לא רלוונטית.

בעיה שניה - האם באמת קיימת הבטחה או קיימת הבנה שאם יש 200 ילדים בהר-אדר

ויותר, אז הדבר מצדיק הקמת בית ספר נפרד? וזאת שוב במידה ולמטה בנימין יש זכות

להחליט כרשות חינוכית במקום מה קורה בתחומה. ואז כל השאלות לגבי הילדים ממטה יהודה

אינן רלוונטיות כאן. אני לא רוצח לערב שני דברים.

אני מבין בהחלט את השיקול האינטגרטיבי, שהוא ללא ספק שיקול חשוב ביותר. אני

מבין את הגישה והתרשמתי גם מדבריו של ראש המועצה האיזורית לגבי כל המאמץ שנעשה

עכשיו במיזוג בתי הספר. אבל פה יש שתי שאלות בסיסיות: א) האם זוהי יחידה אחת

שבתוכח מחליטים ואז מי חסמכות המחליטה גבי כל היחידה, מתוך ידיעה שבכל אופן הר-אדר

הוא הישוב הגדול ביותר? ב) האם באמת קיימת הבנה בקשר לשאלה ש-200 תלמיד מצדיקים

הקמת בית ספר נפרד בהר אדר?

לפני שנשמע את התשובה לבעיות אלה, הגב' פלר ביקשה להוסיף נתון אינפורמטיבי,

כמעורבת בענין, כמי שגרה באיזור. אם יש לך להוסיף לנו נתון טכני - כן. אם יש

התערבות בדיון - לא.
ד. פלר
עד לפני חודש הייתי יושבת-ראש ועד ההורים של ה"על-יסודי", ו-יב, בחרי יהודה.

התפטרתי לפני חודש מתפקיד זה ואם מגבעת הר-אדר לקחה על עצמה את התפקיד. אני רוצה

להוסיף נתון אחד אינפורמצטיבי.

בשנת 1984 נתבקש פרופ' באשי לעשות סקר של הישגים לימודיים במטה יהודה. הסקר

נמצא בחוברת והחוברת נמצאת אצלנו. עשרת בתי הספר היסודיים שהיו אז במטה יהודה היו

כולם מתחת לממוצע הארצי, כאשר בתוכם בית ספר "עין-הרים" הממוצע שלו היה קצת יותר

גבוה מהממוצע של בית-ספר הרי יהודה. שני בתי הספר האלה היו כל-כך מתחת לממוצע

הארצי שהורי בית זית, ויותר נכון חורי בתי הספר הנושאים בבתי הספר האלה, נחרדו.

באותה שנה, אף על פי שהנתון הזח הונח בפנינו, הסכמנו לקבל באופן מלא את ילדי

שריגים וילדי עדולם, ששם היו בעיות רציניות מאד, לבית הספר שלנו, תוך חבטחח מלאה



ממשרד החינוך ומהמועצה האיזורית שבתי הספר שם יקבלו את כל החיזוק שהם יכולים לקבל

כדי לקדם את ההישגים הלימודיים של הילדים בבתי הספר. אף על פי כן, מאז ועד היום

הזה, לא רק שלא קיבלנו אלא מידי שנה נתבו עלינו הפילוגים, המיפוי המחודש וקיצוצים

וכל יתר הדברים שנתכו על בתי-הספר וההורים נשאו ונשאו ונשאו בענין.

אני אומרת לך כתושבת מושב בית-זית, שהוא המושב הגדול ביותר באיזור, שההורים

אינם מוכנים להמשיך יותר את הנשיאה הזאת,

היו"ר מ. בר-זוהר;

אני ביקשתי ממך פרטים אינפורמטיביים. לגבי ההורים - יש לי כתובת אחרת. אני

מצטער. תודה. נשמע עתה את חברי הכנסת.
ד. צוקר
אני לא משתחרר, וגם אם יאמרו לי ההיפך, מן ההרגשה ששני הצדדים נותרו עדיין

עם איבה לא קטנה האחד כלפי השני, ואני מדבר על משרד החינוך והורי הר אדר. גם אם מר

שושני יכחיש את הענין, אני חש שהמתח לא נעדר פה. ככל שזה קשור לעבר - זה לא כל-כך

מעניין אותי. הענין הוא שאני רואה פה מוקש לקראת שנת הלימודים תש"נ-תשנ"א, מוקש

בהתפוצצויות, כלומר מוקש שמתפוצץ בסוף. על זה אני רוצה לדבר. אני לא רוצה לדבר על

מה שהיה ולמה הם הלכו לגוש עציון או לא הלכו לגוש עציון. כל הדברים האלה הם

בלתי-רלוונטיים. הדבר היחידי שרלוונטי בכל הדיון פה שהיה, לטעמי, ארוך מדי, הוא מה

הולך להיות. לא מעניין אותי מה היה.

מה אני מציע לא לעשות? - הכנסת לא יכולה לקבוע איפה יהיה בית-ספר ואיפה לא

יהיה בית-ספר. אני מציע בגבול הזה מאד להיזהר ושלא יהיו לאף אחד ציפיות שוועדת
כנסת תבוא ותאמר
איפה יהיה בית-ספר ואיפה לא יהיה בית-ספר. זה לא תפקידנו. בשביל

זה יש ממשלה.

מה אני כן מציע לעשות? - אנחנו יכולים לנסות ולהציע פרמטרים, ואגב הם לא

יהיו חדשים כל-כך, שעל-פיהם משרד החינוך בשיקול מערכתי יקבע היכן יהיו בתי-ספר. זו

לא שאלה של בית-ספר אחד. זו שאלה של איזור שלם. כאשר אנחנו הולכים להציע פרמטרים

הכוונה היא לפרמטרים של אינטגרציה וכמה מבנים - ואנחנו הרי לא יודעים כמה מבנים

יש שם, זאת יודע משרד החינוך, וכמה זה עולה - ובכלל זה שיקולים מערכתיים, שיקולים

כלכליים ועל-פי זה ייקבע הענין. אבל, מר שושני, יש לקבוע את הענין עם איזושהי

פרספקטיבה לעתיד. אם ניתן להוכיח שזהו ישוב שהולך לגדול עכשיו - וכשאני אומר עכשיו

אני לא מדבר רק על השנה הבאה אלא על 7-5 השנים הקרובות - אזי גם אם היה לך מאבק

קשה מאד אתם, אותי זה באמת לא כל-כך מעניין. באמת לא מעניין, כי אם זה ישוב שהולך

להיות ישוב של 1,000 משפחות - בוא נבנה עכשיו את בית הספר, אם זה הולך ישוב גדול -

ואת זה אתם כמשרד החינוך תבדקו, לא אני ככנסת - של 1000 משפחות או אפילו של 500

משפחות, אזי בואו נחסוך שנתיים של התנגשויות, שנתיים של התפוצצויות ותפעילו פתרון

שהוא מערכתי לכל האיזור.

את הדברים האלה אני מציע לשקול ובסיכום הדיון זה מה שאני מציע שייאמר. צריך

לומר שהמשרד יקבע בסוף איך זה ייעשה, על-פי פרמטרים שאנחנו נקבע אותם פה, כשוודאי

יהיו חברי-כנסת אחרים שיציעו עוד פרמטרים בנוסף לאלה שהצעתי. צריך לנסות לחסוך את

מה שלפי דעתי, צפוי עכשיו, בנתונים של עכשיו, עם ההתעקשויות של כל הצדדים, לגבי

שנות הלימודים תש"נ-תשנ"א.
א. ולדמן
אני רק רוצה לנתח לעצמי בעיות שונות שהועלו פה. לא הועלתה פה רק בעיה אחת.

אתחיל עם מטה יהודה. יש באמת בעיה עם מטה יהודה. זוהי מערכת של ישובים קטנים, כל

ישוב כשלעצמו הוא קטן מבחינת האוכלוסיה של מספר ילדים. לפני 30-40 שנה היתה

מדיניות אחרת מבחינת הצרכים. אבל המדיניות שלהם היא מבוססת וסבירה כי קשה להקים

בית-ספר בכל ישוב וישוב, גם מסלבות של אלנטגרצלה. לכן יש בעלה.



נתון נוסף - הארץ מחולקת לרשויות מוניציפאליות שונות. יכול להיות שצריך

לשנות את המיפוי של הרשויות המוניציפאליות. אולי זה לא הגיוני שמטה בנימין צמוד

כל-כך למטה יהודה. אולי צריך להעביר ישובים ממטה בנימין למטה יהודה ואולי צריך

לעשות הפוך. אינני יודע. אבל זה הגיוני מאד שיהיה איזה סדר מסויים, שיש רשויות

שונות, אבל זה ודאי לא אידיאלי לבלבל את אותו סדר של רשויות מוניציפאליות, כאשר כל

רשות אחראית לכל השירותים שצריכים להינתן באיזור המוניציפאלי הזה ובין היתר גם

בענייני חינוך.

אינני אומר שאי-אפשר לקחת בחשבון חישובים אחרים, כפי שאכן זה נעשה בשנים

האחרונות, מתוך איזה לחץ של חוסר נתונים אידיאליים והיה צורך שילדים מרשות אחת

ילמדו במוסדות של הרשות האחרת. זה בוודאי לא אידיאלי מבחינת מיפוי ומבחינת סדר של

מקומות.

לכן אם רוצים לעשות שיקול מערכתי - אזי צריך לעשות שיקול מערכתי אולי גם עם

הרשויות המקומיות לשנות את המיפוי שלהן. הלא אי-אפשר לבקש שיקול מערכתי רק בתחום

החינוך. זה בוודאי מבלבל. אז יציעו לעשות שינוי וישנו את השילוב של ישובים

מסויימים ברשות מוניציפאלית זאת או אחרת.
ר. זאבי
אם תרשה לי, יש לנו 25 חלופות שונות בממשלת ישראל ובמוסדות ציבור, שאינן

חופפות האחת את השניה. התורכים הנחלשים חילקו את פלשתינה לשלושה סנז'קים,

עכו-נבלוס-אל-קודס. היהודים, העם הכי חכם בעולם מחזיק 25 חלופות שאינן חופפות.

אפילו כשהמשטרה היתה במשרד הפנים החלוקה במשרד הפנים לא חייבה את המשטרה. אז אתה

רוצה היום לעשות סדר פה? - אין סיכוי.
א. ולדמן
לא, לכן אני אומר שאם רוצים לעשות סדר - צריך לעשותו בכל ומתוך כך נגיע

למסקנה שלפחות במצב הנוכחי צריך להשתדל לפעול לפי הסדר הקיים. יש חלוקה מסויימת.

אם אפשר רק ואם יש הצדקה - ואת זה לא אנחנו קובעים, צדק בכך חבר-הכנסת צוקר -

יקבעו את הדבר משרד החינוך יחד עם הרשויות המקומיות.

שאל נכון יושב-ראש הוועדה, האם זוהי הנחיה מקובלת שאם יש כ-200 ילדים בישוב

שהוא ישוב גדול - זה מצדיק הקמת בית-ספר? - וזה עדיף על כך שיסעו למקומות אחרים.

אם כך - בבקשה, זה מתקבל על הדעת וזה סביר מאד. גם בלקיחה בחשבון של מה שיהיה

בשנים הבאות - זה סביר מאד שזה יהיה במקום הזה. נשאלת השאלה אם באותה הזדמנות שיש

בעיות אחרות יש להמשיך גם בבעיה הזאת? הלא עובדה שיש במטה יהודה בעיות שעוד לא

נפתרו במטה יהודה. אני מדבר על בעיות חינוכיות, על הקיבוצים, לדוגמא. האם רוצים

להוסיף על הקיים עוד בעיות?

אולי צריך לקחת בחשבון מצב שישנו במטה בנימין? מה המצב עם ישובים אחרים במטה

בנימין? אולי זה יפתור בעיות של ישובים אחרים באותה רשות מוניציפאלית על-ידי זה? -

אם לא נלך בדרך זאת אני לא רוצה שתיפתרנה בעיות. אם נבלבל דברים בין שתי רשויות

מוניציפליות - זה אולי יוסיף בעיות בהסתעפויות אחרות של העניינים.

לכן אין ברירה אלא להישאר צמודים עד כמה שאפשר לאותו מיפוי, לאותה חלוקה

ולאותה אחריות שניתנת לכל רשות מקומיות לפתור את הבעיות שלה.
ר. זאבי
אינני בטוח שזה תפקיד שלנו להחליט ולהיות השופטים בסוגיה כזאת. אני חושב

שזוהי החלטה של הזרוע המבצעת. אם תהיה בהחלטתה חריגה נוראה - זה יכול להגיע אלינו

לבירור, אבל זו לא החלטה שלנו, זו החלטה של הזרוע המבצעת.



אם בכל אופן, אני נדרש להגיד מהי דעתי - אני סבור שאם הר-אדר היה נשאר

בהיקפו הנוכחי גם בעשור הקרוב ולא היה משתנה, הייתי רוצה להישאר נאמן לאינטגרציה

ולכל מה שהעלו כאן ולהביא את התלמידים של הר-אדר לבית הספר האיזורי שעונה לכולם.

היות וקיבלנו נתון - ואפשר לבדוק את אמיתותו - שהר-אדר כישוב קהילתי הולך לגדול

ובלאו-הכי נגיע למצב שיוקם שם בית-ספר, אם בעוד שנה ואם בעוד שנתיים, בואו נקצר

להם את המרירות ואת הדרך הרצופה ביסורים. הרי בלאו הכי הם יצטרכו לקבל את בית הספר

עוד שנה שנתיים ואם הייתי צריך להחליט הייתי אומר בואו נקצר את הדרך וניתן להם את

זה היום. אני מבין שקשה למשרד החינוך לתת את בית הספר היום בגלל משקעים של העבר.

הוא לא יודה בזה, אבל ההתרשמות שלי היא שבגלל זה שיש איזה משקע מן העבר לא רוצים

לעשות את זה. אני משוחרר מהמשקעים של העבר. הם בלאו הכי יקבלו את בית הספר הזה,

בתש"ן או בתשנ"א או בתשנייב. אם כך, בואו ניתן להם את זה היום.
היו"ר מ. בר-זוהר
חבר-הכנסת זאבי, קודם כל אני רוצה להעיר את תשומת לבך לכך שיש תקנון לכנסת

ויש כללים בכנסת. ראשית, עד כמה שאני יודע הכנסת היא בכל אופן הסמכות הריבונית

במדינה.
ר. זאבי
כן, אבל יש חלוקה לשלוש רשויות.

היו"ר מ. בר-זוהר;

יש חלוקה, אבל יש גם תקנון להצעות לסדר היום. יש שני סוגי דיונים בעניינים

של סדר היום. יש דיונים שאנחנו חברי הוועדה ויושב-יראש הוועדה מעלים אותם ויש

נושאים שיורדים אלינו מהמליאה לדיון. ברגע שנושא יורד אלינו מהמליאה לדיון - אנחנו

מוסמכים לסכם ולהמליץ המלצה שאנחנו מניהים אותה על שולחן הכנסת ותוך ששה חודשים

השר הממונה חייב לדווח לנו על ביצוע ההמלצות.
ר. זאבי
אם כך המליאה שגתה.

הי ו"ר מ. בר-זוהר;

המליאה לא שגתה. המליאה איננה שוגה בכך שהיא מעבירה אלינו לדיון כל נושא שלא

יהיה. היא לא שוגה. בהחלט ועדות כנסת רשאיות לדון בכל נושא שלא יהיה, הן לא רשאיות

להחליט, אבל הן רשאיות בהחלט להמליץ בפני הרשות המבצעת והרשות המבצעת צריכה גם

לדווח מה היא עשתה עם ההמלצות שלנו.

ד. צוקר;

היא יכולה להציע קו מנחה. היא לא יכולה להחליט.

היו"ר מ. בר-זוהר;

בוודאי. אין על כך חילוקי דעות.

ד. צוקר;

צריך לומר זאת כדי שאנשים לא יצפו מאתנו ליותר.



היו"ר מ. בר-זוהר;

כן-, אבל בואו לא נוריד מעצמנו את מעט השיניים שנשארו לנו.

רבותי, אני רוצה לשמוע קודם כל את דברי מר שושני. בינתיים הוא הראה לי מכתב

של שר החינוך והתרבות אל אנשי הר-אדר ופה יש עוד מספר. אני כבר באמת מבולבל

מהמספרים. לפי שר החינוך והתרבות בשנת תשמ"ט יש בישוב 172 תלמידים מכתות א-ו.
ש. שושני
אלה נתונים שנמסרו לפני ינואר, לפני שחזרו ללימודים. הנתונים האמיתיים

נתבררו כשחזרו ילדים ללמוד.
היו"ר מ. בר-זוהר
ובינתיים נאמר שכנראה עד סוף השנה יהיו 180 תלמידים לפי הערכות של שר

החינוך. זהו מכתב משמעותי מאד. זהו מכתב שמדבר גם על מעקב שוטף.

ד. צוקר;

אם יהיו בעוד שנתיים 1000 משפחות במקום - תפסיקו עם כל הדיון הזה ונגמור עם

הענין הזה. 170 או 190, מה זה חשוב בכלל?

היו"ר מ. בר-זוהר;

כמו שאמרתי, יש פה שתי שאלות: א) השאלה שהעלה חבר-הכנסת צוקר עתה; ב)

סמכויותיה של הרשות, של מטה בנימין. אלה שני דברים לא ברורים ואני מבקש ממר שושני

להשיב לנו על כך. אחר-כך נשמע עוד מספר הערות ונסיים את הדיון. ההמלצות לא תסוכמנה

הי ום.

ש. שושני;

ראשית, אני רוצה לומר שהישוב הקהילתי הר-אדר הוא בתחום השיפוט של המועצה

האיזורית מטה בנימין והמועצה האיזורית מטה בנימין היא רשות החינוך של אותו ישוב.

נדמה לי שהישוב אמנם עושה מאמצים להפוך לרשות מקומית בפני עצמו, אבל בסך הכל ראש

המועצה האיזורית מטה בנימין הוא מבחינה זו ראש רשות החינוך המקומית והמועצה

האיזורית אחראית לכל נושא החינוך.

באמת אחת הבעיות של הישוב היתה שכל הפעילויות הראשונות נעשו בלי המועצה

האיזורית ושלא על דעתה.

קריאה;

זה לא נכון לגבי השנה האחרונה.
ש. שושני
הנקודה השניה - אין כאן שום משקעי עבר. מנכ"ל משרד החינוך והתרבות אם יש לו

משקעים הוא צריך ללכת הביתה. הוא אמנם בן-אדם, יש לו הרבה משקעים בנושאים שונים,

אבל בנושאים המקצועיים אין לו משקעים. הוא אוהב את הישוב הר-אדר כמו שהוא אוהב את

הישוב בית-זית, כמו שהוא אוהב את שריגים וכמו שהוא אוהב את הישובים האחרים. החובה

שלו היא חובה מקצועית והחובה שלו היא לראות שילדים ילמדו. כשמישהו צריך ללמוד

על-פי החוק - הוא חייב לקיים את החוק וכשהוא מנהל מאבק עם מפרי חוק הוא ימשיך לנהל

מאבק עם מפרי חוק. יש לו משקעים לגבי מפרי חוק. הוא לא מנהל כאן מדיניות פרטית.

הוא בחיים שלו לא היה קודם בישוב, יש לו כמה חברים טובים שאחר-כך התברר שהם גרים

בישוב, שני אלופים בצה"ל ועוד כמה אנשים שהוא מכיר בישוב, אבל הוא לא מכיר שום אדם

בישוב ואין לו משקעים לגבי אף אחד. יש לו רק משקע אחד - שלא מקיימים את החוק



והמשפט בשנת כיבוד החוק והמשפט. זה בשבילו משקע חמור מאד. וההחלטות חייבות להיות

מקצועיות.

ביקרתי בישוב ואמרתי שאם יהיו 200 ילדים רשומים כחוק - זה משנה את התמונה

וזה מחייב. הבטחנו זאת לאנשי הישוב, וזו היתה הבטחה שלי לפני ששבתו ואחרי שחזרו

ללימודים, שלקראת שנת הלימודים תש"ן נבחן ונראה את הדבר. השר כתב להם שלוש פעמים

בענין הזה ולמרות זאת הם לא חזרו ללימודים. הבטחנו לחם שלקראת שנת הלימודים תש"נ

יחזור המשרד ויבדוק את חנתונים ואת החלטותיו.

ד. צוקר;

ההורה זכאי לדעת מה יקרה בתש"ן.

ד. פלר;

גם אנחנו.
ש. שושני
היו תחזיות בשנת 1984 והתחזיות האלה לא נתממשו עד 1988 מבהינה מספרית.

עכשיו אני רוצה לומר שהר-אדר נכלל במסגרת תכנון איזורי, לא במסגרת מקומית.

שמעת כאן התפרצות אחת וכמו שאמר הדובר, מר ליאור, שהוא לא מתומכי ואוהדי העיקריים,

כי הוא ניהל מאבק עם משרד החינוך וחתרבות, זה ענין של אגו. אתה לוקח מרקם חברתי

מאד רגיש. אני מוכן למסור את ההחלטה בידי כל מי שרוצה להחליט מה יהיה ואיך יהיה.

אני מוכן להשתחרר ממנה כעבור 5 דקות, כי ההחלטה למזג שני בתי-ספר ולצרף את הר-אדר

- זח לצאת בקרבות על נושאים חברתיים לא פשוטים עם כולם. אם אתח מוותר לזח - פתחת

ענין של זה. הדברים האלה צריכים להיות מאד ברורים. מדובר על איזור עם מרקם חברתי

מאד רגיש.

אני צריך למסור את ההחלטה של משרד החינוך והתרבות לרגע זה. על-פי הנתונים

שבידי המשרד לשנת הלימודים תש"ן לא ייבנה בית-ספר בהר-אדר. זה כל מה שאני יכול

לומר על-פי הנתונים הנמצאים בידינו. אם תאוכלסנה 100 יחידות דיור בהר-אדר לפתיחת

שנת הלימודים - מדובר על תוספת של 10-8 ילדים. איכלוס של 200 יחידות דיור מוסיף

עוד 10-8 ילדים. על כל 100 יחידות יש תוספת של כ-10-8 ילדים.

אינני יודע מה התחזיות. התחזיות יכולות להתממש. יש שם תכנית אב לבנין 1000

יחידות דיור. התחזיות להתממש בשנה והן יכולות להתממש ב-10 שנים. אינני יודע. בכל

אופן, על-פי הנתונים הנמצאים בידינו ברגע זה אין הצדקה להקמתו של בית-ספר בהר-אדר.

אם אתה שואל אותי לשנה או לעשר שנים - אינני יודע. זוהי התשובה.

אם הענין תלוי במשרד החינוך והתרבות - על-פי הנתונים הנמצאים בידינו ברגע זה

ילדי הר-אדר, לפחות אני בטוח לגבי שנת הלימודים תש"ן ושלא יחיו ספקות בעניינים

האלה לפחות לגבי עמדת מנכ"ל משרד החינוך וחתרבות, ימשיכו ללמוד כפי שנקבע בבית-ספר

"עין-הרים" בהרי יהודה.
קריאה
גם אם יהי ו 200 ילדים?
היו"ר מ. בר-זוהר
רבותי, אני חושב שאין טעם להמשיך בכל סבב הדיונים הזה, כי הנושא בדרך כלל

מוצה והוא ברור לכולנו,

אני רוצה למסור מספר נקודות. ראשית, אני מציע שלא נסכם עכשיו שום דיון, מפני

שפה נמסרו מספר פרטים. אני מבקש ממנכ"ל משרד החינוך לא להתייחס לנקודה הפורמלית

אם עד ה-1 באפריל הגיעו לידיך מספרי הנרשמים או אם הם הגיעו לידיך היום. אני מניח

שבנושא הזה אפשר להגיע לידי הבנה.

אבל השאלה היא אחרת. אתם אומרים שיש לכם 195 ילדים והמנכ"ל לא מתכחש

להבטחתו. לפני שנקבל את הסיכום והמסקנות שלנו אני מציע שאתם תיפגשו וזה בפני זה

תציגו את המספרים, את השמות ואת החתימות.

עם כל הכבוד, אני מוכרה לומר שעם כל האהדה שלש לי - ויש לל הרבה מאד אהדה

לנתונים של מטה להודה, כי הנתונים שלכם והמאמץ שלכם הוא מאמץ שראוי לשבח ולברכה -

מבחלנת חלוקת הרשויות לש סמכות למטה בנימין כרשות חינוכית, וזה גם מה שאומר מנכ"ל

משרד החינוך. לחד עם זה הוא אמר דבר מאד נכון: לא התממשו הציפיות ומשום כך לא נבנה

בלת הספר. ובצדק אמר חבר-הכנסת צוקר, נניח שזה יתממש בשנה הבאה - מה יקרה אז?

משום כך, קודם כל אני רוצה את מספר הילדים המדוייק. אנחנו לא יודעים מה מספר

הילדים. אם אמנם יש כ-200 ילדים אני מניח שגם עמדת המשרד תחלה שונה. בינתיים המשרד

בנה את עמדתו על סמך אינפורמצלה שהוא קלבל והוא קלבל אותה ללא ספק ברוח טובה

וברצון טוב. עד כמה שאנל מתרשם לא הלה פה שום רצון לא לקבל מספרים או להגיע

למספרים מכיוון זה או אחר.

אם יתברר שיש כ-200 ילדים רשומים - אנל מציע שתביאו לידיעתנו את הדבר הזה

ואנחנו על סמך זה ננסח המלצות. אולי לא יהיה צורך לנסח המלצות. במידה ואלן 200

ילדים רשומים ולש התקדמות ל ותר אלטלת באיכלוס - אני מבין שלא יוקם בלת-ספר השנה

ואנחנו לא נוכל להמללץ להקלם בית-ספר אם אלן לנו את הנתונלם המלנלמלללם שעליהם

דובר. אבל אז נצטרך לעמוד אתכם בקשר כל לש פה מכתב של שר החינוך והתרבות שהוא

מרחיק לכת, בו הוא למעשה אומר: אנחנו בכל שנה נבדוק מחדש את מספר התלמלדלם ולפל זה

נחליט. ואני מכלר את מדינת לשראל עם בעיותיה הכלכליות. אם הקמת בלת-ספר הלא דבר

שעולה כסף ואפשר לדחות זאת בשנה או בשנתיים בגלל השיקולים האובייקטיביים - הקמתו

תידחה בשנה או בשנתיים.

מר ולרשטיין, אנא מכם תגלעו ללדי הסכמה מה מספר התלמידים הרשומים. אולי מתוך

זה כבר תצא הבנה בין שנל הצדדים. הלה ולא - אנחנו נעקוב אחר הנושא מקרוב, נמללץ את

המלצותינו ואני מנלח שאם קצב האלכלוס יתפתח כמו שאתם אומרים, אזל בהתאם להבטחת

מנכ"ל משרד החלנוך בשנה הבאה, בתשנ"א לקום אולל בלת-ספר במקום.

אפסלק את הדיון כאן ואחכה לתשובה מכם בנושא הספצלפל חזה לפנל שנמשלך את

הדל ונים. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50

קוד המקור של הנתונים