ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 28/03/1989

הרפורמה במערכת החינוך; מינוי מנכ"ל חדש לרשות השידור; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 20

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שלישי. כ"א באדר ב' התשמ"ט, 28.3.89, שעה 09.00.
נכחו
חברי הוועדה; מ. בר-זוהר היו"ר

א. אליאב

ש. הלפרט

א. ולדמן

ר. זאבי

ח. מירום

מ. פארס

ח. פורת

י, פרח

מ. קליינר

מוזמנים; שר החינוך והתרבות י. נבון

י. כהן - דובר משרד החינוך והתרבות

ע. שכטר - מנהל לשכת שר החיווך והתרבות

י. אליאסוף - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה

א. הראל - יושב-ראש רשות השידור

א. פורת - מנכ"ל רשות השידור

ש. צימרמן - דוברת רשות השידור
ב. נסים - משרד החינוך והתרבות
מזכירת הוועדה; אבידר פלר

רשמה: מ. כהן

סדר-היום; שאילתות ;

הרפורמה במערכת החינוך;

מינוי מנכ"ל חדש לרשות השידור.



שאילתות

היו"ר מ. בר-זוהר;

אני פותת את ישיבת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. נתחיל בשאילתות

ובהצעות לסדר- היום.

ר.זאבי;

אני מבקש להעיר הערה. אני רוצה לברך את משרד החינוך ואת שר החינוך לול

היוזמה ועל התגובה המהירה על המשחקים של נערים בכביש. יש לציין שהתגובה

היתה מידית בבל בתי-הספר, ואני שמח לומר זאת.
היו"ר מ. בר- זוהר
אני בהחלט מצטרף לדבריך אני חושב שבל הוועדה מחזקת את ידי שר החינוך

בנושא הזה.

שר החינוך והתרבות י. נבון;

אני מודה לבם, אם כי היה פסיכולוג שאמר שזה לא טוב.

היו"ר בר -זוהר;

אני חושב שבאמת התגובה היתה מהירה ויעילה, וחשוב מאד שהדבר הובא

למודעות הציבור .

הרפורמה במערכת החינוך

היו"ר מ. בר- זוהר;

אנחנו עוברים לנושאים שעל סדר יומנו. הישיבה היום מחולקת לשני חלקים?

בחלק הראשון נבקש את שר החינוך למסור לנו לגל הרפורמה שהוא מתכנן במלגרכת

החינוך. לאחר מכן נעבור לנושא השני, שהלא הנושא המרכזי שלנו היום, והוא

מינוי מנכ"ל חדש לרשות השידור. סביב הנושא הזה יש סלגרה ציבורית, לא סלגרה

משפטית או נהלית. אנחנו מבקשים שתמסור לנו מה הצעדים שאתה נוקט בענין זה.

נתחיל בנושא הראשון, הרפורמה במערכת החינוך. בבקשה, כבוד השר.

שר החינוך והתרבות י. נבון;

קודם כל אני רוצה להעלות ענין פרוצדורלי, או דרך הטיפול בנושאים

הקשורים בשינויים במערכת החינוך. בעתונות התפרסם שמחליטים ומבצעים דברים

בלי להביאם לידיעת הציבור, והוזכרו גם שתי רפורמות שעשינו ושהציבור לא היה

שותף לדיונים ולהחלטה עליהן.

בשנים האחרונות היו שתי רפורמות חשובות, רפורמה אחת היתה בבחינות

הבהרות. הרפורמה הזאת באה לאחר דיונים ממושכים לום המוסדות להשכלה הבוהה,

עם בתי-הספר שלנו לסוגיהם, המקצועיים, המקיפים והאחרים. כי הדרישות של

האוניברסיטאות יכלו להביא לכך שאוכלוסיות שלמות אולי לא היו מסוגלות לההיע

לבגרות, מפני שהעלו את סף הדרישות לרמה גבוהה. הדיונים בענין זה נמשכו

כשנתיים. בסופו של דבר הגבנו להסכמה. אבל לפני ההחלטה זימרו לכפר המכביה

כ--500 מנהלי בתי-ספר, נציגי ארגוני המורים, רשתות החינוך ועוד, והם העירו



הערות. היו הערות שהתקבלו, ושוב ניהלינו משא ומתן . ועד שהדבר בוצע הנושא

היה בדיון פומבי. הרי הענין הזה שייך לכל בית בישראל" לא יעלה על הדעת

שנבצע שינוי בעל משמעות מרחיקת לכת בלי שיהיה על כך דיון פומבי.

הרפורמה השניה היתה בחינוך הטכנולוגי. זו רפורמה מרחיקת לכת, נעשו

שינויים משמעותיים מאד בבתי-הספר הטכנולוגיים בעיקר, אבל גם בכלליים. היה

מדובר בדמותו של בית-הספר העתידי. לא אכנס לפרטים. הם פה, לאחר שקיימנו

דיונים ובירורים, הבאנו את זה בפני פורום של מנהלי בתי-ספר, מפקחים,

ארגוני המורים, ועדת החינוך של הכנסת. ורק לאחר ששמענו הערות ונעשו

שינויים מסויימים, ביצענו את הרפורמה. אינני חושב שיש לסטות מהדרך הזאת.

עכשיו יש רעיונות שונים, ואשמח לבוא לוועדה בעוד כשבועיים, להציג את

כל התכניות ולומר במה מדובר.

בעבר היה לנו נסיון מר בקשר לנושא מסויים. היתה הצעה לגבי שינוי

אזורי הרישום. אמרתי למנכ"ל ולסגל הבכיר שיקיימו דיון ראשון ויראו מה

ההשלכות של הדבר. היתה רק ישיבה אחת, ודלף ממנה מה שדלף. במשך שמונה

חודשים היינו צריכים להיאבק נגד מה שהופיע בעתון . כי הידיעה הראשונה היתה

שמשרד החינוך נסוג מהאינטגרציה, והתחילה מהומה שלמה. ולא עזר לנו מאומה.

עכשיו עלה איזה רעיון, מהפכני במידה מסויימת, לשינויים במערכת
החינוך . אמרנו
נשמור על סודיות הדיונים, מפני שיכול להיות שלא יצא מזה

שום דבר. ולכל שינוי יש הרבה מאד השלכות. לכן ננקטו צעדים שהחברים

שמשתתפים בדיון הזה ישמרו על סודיות עד שנגיע לאיזה סיכומים. כי פרקום

מוקדם, לא בעתו ולא בזמנו, משבש את תהליך הדיונים, מתפרסמים קטעי דברים

וכדומה. לפני כמה ימים עשינו אפילו בדיקה מחודשת של ההשלכות התקציביות של

רעיון זה או אחר .

לכן, כל עוד לא נגמרו הבירורים, אין לי ענין למסור על כך ולתת לזה

פרסום. אינני יודע אם יהיה או לא יהיה שינוי. הנושא נמצא בשלב של דיונים

ובירורים, ואין טעם לדון על חלקי דברים. משום כן אני אומר שלא אביא קטעי

דברים לוועדה, כשהדברים עדיין בשלב של ליבון. יכול להיות שבסופו של דבר זה

ייראה אחרת לגמרי ממה שהיה בהתחלה. כפי שאמרתי, אנחנו זקוקים לעוד

כשבועיים, ואז אשמח לבוא לוועדה ולמסור על כך. לא מדובר כאן על דיוני

מטכ"ל שהם סודיים, הכל רכוש הציבור, אבל רק כשיש איזו הצעה שאני כשר

החינוך אומר; אני מציע הצעה זו וזו, ועכשיו נשמע מה אומרים חברי הכנסת,

מורים, פסיכולוגים, כל מי שיש לו נגיעה בענין. אני אומר את הדברים הללו

מבחינת אופן הטיפול בשאלה הזאת. אשמח לבוא בעוד כשבועיים ולמסור לכם את

החלטתי .

דבר נוסף. לפני כחצי שנה, בערך בסוף הקדנציה הקודמת שלי, פניתי במכתב

זהה לכ-80 איש מכל גוני הקשת הציבורית שלנו, ושאלתי אותם אם יש להם משהו

לומר להבי דמותו של החינוך לקראת שנת 2000, מה לדעתם חשוב ומה לא חשוב, מה

לפי דעתם היעדים של החינוך. כי מדי פעם אתה קורא מאמר זה או אחר בענין זה,

והיה חשוב לשמוע גם דעות של אנשי ציבור. ובכן פניתי לכ-80 איש מהקשת

הפוליטית הרחבה ומסוגי עיסוק שונים. קיבלנו תשובות מכ--60-50 איש, מהן כ-20

הן משמעותיות. לא תמיד יש חידושים, אבל חשוב לשמוע אנשים שאתה מחשיב את

רעתם.

אנחנו מקיימים דיונים על השאלה לאן פנינו מועדות, הן מבחינת התכנים,

הן מבחינת דברים צורניים. אני מעריך שזה יקח עוד כחודש עד שנגבש הצעה. ואז

אשמח מאד לפרוס לפני חברי הוועדה את האפשרויות השונות, כשזה פתוח לדיון.

ואם יהיו; צורך - יוכנסו שינויים, במידה שזה ייראה לחברי הוועדה ובמידה שזה

ייראה גם לנו .



כפי שאמרתי אתמול ליושב ראש הוועדה, באתי לכאן היום מפאת כבודה של

הו ולנדה. אבל אני מבקש שלא תהיה אי-הבנה, היום לא אמסור פרטים על דבר שלא

גובש, שהוא חלקי, ואם אפרסם אותו בשלב זה - נזקו יהיה גדול מתועלתו.

היו"ר מ. בר -זוהר;

תודה. יש לי מספר שאלות. קודם כל, אני מבין שאתה עדיין רוצה לשמור את

פרטי התכנית בסוד עד שהיא תגובש סופית. אבל הרי תכנית לא באה סתם כך.

כלומר יש סיבות לכך שפתאום החלטתם ללכת לרפורמה במערכת החינוך.

שר החינוך והתרבות י. נבון;

זה לא פתאום.

היו"ר מ. בר-זוהר;

ובכן מה הסיבות שגרמו לכך שדווקא עכשיו מציעים רפורמה כל כך מקיפה

בתחום החינוך?

א. אליאב;

לסדר הדיון. אני מבין את הרקע לרצונו של שר החינוך והתרבות לבוא לכאן

בעוד שבועיים ולהציג באופן פתוח לגמרי את הנושא. אני חושב שאם נציג עכשיו

שאלות ונקבל או לא נקבל תשובות, יכולה להיות איזו הדלפה לא ברורה.

היו"ר מ. בר-זוהר;

זה באמת לא דיון מטכ"ל, ולא צריך לעשות את זה כל כך דרסטי. אנחנו

יכולים לשאול שאלות, ושר החינוך יכול להגיד לנו שעל שאלה זו או אחרת הוא

אינו יכול או אינו מוכן לענות. השאלה היא אם התכנית הקיימת אינה טובה, ומה

ומה המשרד רוצה להשיג בכך שינהיג רפורמה,
ר. זאבי
כשקראתי בעתון על הרפורגוה המתוכננת, התגובה הראשונה שלי היתה שאנחנו,

חברי ועדת החינוך, איננו יודעים על כך. אבל לאחר מחשבה, ולאחר ששמעתי את

דברי השר שנתנו לי חיזוק נוסף, אני מציע לקבל את הדברים שהוסברו לנו. זה

מזכיר לי מצבים אחרים כאשר גורמים מבקרים ומפקחים נמצאים מתוסכלים מול

הגורם המבצע, שנושא באחריות הביצועית. במידה שיש לנו רצון להיות בכל זאת

בתמונה, חרף בעיית הסודיות, אני מציע שהשר יסכים שחבר אחד מהוועדה - אני

מציע את חבר-הכנסת פרח, לדעתי הוא הכי מתאים לזה - יהיה שותף לדיונים

עקרוניים במשרד החינוך, כדי שלוועדה תהיה הרגשה שהיא ליוותה את התכנית. זה

לא יהיה על חשבון זה שיציגו לפנינו את התכנית בשלב יותר מאוחר. ההסבר של

השר בהחלט צריך להניח את דעתנו. שכגורם מפקח ובודק אנחנו צריכים להיכנס

לזה בשלב שהתכנית כבר מגובשת, ולא כאשר עוד דנים עליה, שאז אנחנו יכולים

רק להפריע. אני מציע שחבר-הכנסת פרח ילווה את הדיונים העקרוניים במשרד

החינוך בנושא הזה.

י.פרח;

אני מודה לחבר-הכנסת זאבי על האמון . אם אוכל לתרום ולעזור, אעשה זאת

בשמחה רבה. מכל מקום, אני מבין את שר החינוך שאיננו רוצה להביא לכאן את

הדברים כאשר הפרטים עוד אינם גוהובשים סופית. הוא חושש, בצדק, שזה יכול



לגרום לביקורות לא נכונות. כרגע הן אולי רלבנטיות, אבל מחר הדברים יכולים

להשתנות. לכן לדעתי צריך לנהוג זהירות בענין הזה.

אני רוצה להעלות את הענין הצד אחר שלו. אני עבדתי לבם פרופ' דוד חן

במשך שנים באוניברסיטת תל-אביב, ואני מכיר אותו היטב. הוא נמנה עם אלה

שמציעים לעשות רפורמה במערכת החינוך, והוא גם הגיש לשר מסמך בענין זה. הוא

מדבר על מסלול לימודים מגיל 5 עד 16. הוא מציע רפורמה לא רק בענין של

כיתות הלימוד אלא הם בנושא של בתי-המדרש למורים. הוא אומר שאין צורך

בסמינרים, שצריכות להיות מכללות. הוא מדבר על ביטול האחוזות, ועל כך שכל

המערכת צריכה להיות שונה כדי שתתפקד יותר טוב. אם אנחנו דנים על המסמך של

פרופ' חן , שהוא ראש המרכז הישראלי להוראת המדעים, זה לגמרי משחרר את משרד

החינוך, כי המשרד יכול להגיד שהוא לא קיבל את ההצעה שלו, או שהוא מאמץ רק

חלק מהדברים וכדומה.

ובכן אם השר חושב שאפשר לדון על המסמך הזה, אפשר לעשות זאת. אם השר

מציע שאף על פי כן נדחה את הדיון, כי לדעתו הוא יהיה יותר עניני לאחר

שהנושא יגובש, נקבל את זה בהבנה.

שר החינוך והתרבות י. נבון;

מדובר רק על שבועיים. יכול להיות שתבוא תכנית שאני אומר שאני מאמץ

אותה, ויכול להיות שאגיד; אני לא מאמץ שום תכנית, כי יש לנו דברים אחרים.

אנחנו נמצאים ממש בשלב קריטי של החלטות.
ח. פורת
לאחר דברי השר נבון אני מתלבט אם בכל זאת להעלות הערות טרומיות בקשר

לענין או שמוטב לדחותן עד שהנושא יגובש ויובא אלינו, אבל אני רוצה להעלות

לפחות נקודה אחת, היא לא נוגעת להקדמת הגיל אלא דווקא לתקופה שלקראת

היציאה לשירות הצבאי. אינני מדבר על המחשבה בקשי- למסגרת אוניברסיטאית כפי

שפורסם עליה בתקשורת, אלא על נקודה אחת בסיסית שעליה היתה לי גם שיחה

ארוכה עם שר הבטחון . אני חושב שהיום הנוער שלנו, בוודאי הנוער שאינו זוכה

להשלים את החינוך התיכון שלו, איננו מוכן ואיננו בשל דין לקראת היציאה

לשירות הצבאי. אנחנו מכירים את המסגרת של "נערי רפול", שהיום הצבא מצמצם

אותה מאד. אני מכיר את הדברים מקרוב, ויש סיפורים קשים. בצדק אומר הצבא לא

אחת שהדבר הזה בעצם היה צריך להיות באחריותה של מערכת החינוך. אני מכיר את

זה גם מהמגזרים הדתיים, בעיקר לגבי נוער שהצבא בשבילו הוא אפשרות. כפי

שמנסחים את זה, "לקחת חופש מן הדת", וזה מהווה בשבילו בסיס לפריקת עול.

אני רוצה להעלות רעיון בהקשר הזה, כי אני חושב שבתוך המכלול של

הדברים שהנהלת המשרד אמורה לדון בהם כראי לכלול גם את זה. אני הייתי מציע

להקים מכינה יהודית ציונית קדם-צבאית. זה יכול להיות לגבי גילאי 16- 17;

לגבי ציבור מסויים זה יכול להיות גם בגיל 18, כשהצבא משולב בזה כחלק מן

המערכת. ובמכינה הזאת תינתן הכשרה גם בתחום של הכושר הגופני, גם בתחום של

ציונות ויהדות וכדומה. אינני מדבר על אלה שמבקשים ללמוד באוניברסיטה ולקבל

תארים כבר לפני השירות הצבאי, אלא על מכינה שתכשיר נוער בעיקר מן הרבדים

שמתקשים לסיים את התיכון, ותכין אותו בצורה טובה לקראת השירות בצה"ל.

יש לי הרבה מה לומר בענין הזה, לא אעשה זאת עכשיו. אבל הייתי רוצה

להעלות את הרעיון על הכיוון הזה לגבי גילאי 17 ו-18, שלפי הערכתי הצבא

יהיה מוכן להשתלב בזה ולתרום בו.



שר התיאור והתרבות י. נבון ;

אתה אומר זאת בהנחה שהגיוס לצה"ל יהיה רק בגיל 19?

ח. פורת;

אני מעלה זאת כהצעה חלופית. האמת היא שמצד שר הבטחון זכיתי להבנה,

כולל לנכונות לשילוב של צה"ל בהכנת הדברים. והרי לא מדובר פה בפנימיות

צבאיות, אלא על שנה או שנתיים לפני הגיוס לצה"ל לגבי גילאי 17 ו-18. אני

גם ביקשתי שתהיה אפשרות של דחיית השירות בשנה בלבד, לאלה שמלבונינים בכך,

מגיל 18 לגיל 19. התגובה היתה מאד מסוייגת.

שר החינוך והתרבות י. נבון;

אבל פה מדברים על גיל 16.

א. ולדמן;

הרעיון שהעלה חבר-הכנסת פורת עלה גם אצלי כשראיתי את הדברים האלה

בעתון . אני רק הייתי מוסיף שלדעתי לא רק בני השכבות החלשות יותר זקוקים

להכשרה יהודית ציונית אינטנסיבית לפני יציאתם לצבא, לאותה מסגרת ששם

דרושים מאמצים ומסירות נפש, אלא כל הנוער, גם הנוער מהשכבה המבוססת יותר,

גם הוא זקוק להכשרה אינטנסיבית יותר ולהתרכזות בנושא היהודי הציוני.
ש. הלפרט
אני רק רוצה לשאול מה יעשו בני הנוער מגיל 16 עד התגייסותם לצבא?

שר החינוך והתרבות י. נבון;

אני עוד לא אמרתי שום דבר על כך שהם יסיימו את לימודיהם בגיל 16.

מבחינתי הם לומדים.

ש. הלפרט;

אני מתייחס למה שקראתי בעתונות. ללא תכנית מגובשת לגבי מה שיעשו בני

הנוער מגיל 16 עד גיוסם לצה"ל, אני חושש מאד שייווצר חלל ריק, וצעירים

יסתובבו בלי תעסוקה ובלי לימודים. זה דבר מסוכן ביותר.

שר החינוך והתרבות י. נבון;

אני רוצה לומר שתכנית אחת התפרסמה, פרופ' חן פירסם אותה. אבל התכנית

שאנחנו מדברים עליה לא התפרסמה. יש קטעי דברים. יש בה נגיעה גם בשינויים

מבניים של גילאים. אני צרין- לבדוק מה זה אומר לגבי השכבה הנמוכה, הבינונית

וכו', מה זה אומר מבחינה תקציבית, ומה ההשלכות לגבי התכנים, לגבי ההמשך

ולוח הזמנים. זה מאד מורכב, ואם לא עוסקים בכל הנקודות האלה עד תום אי

אפשר להגיע להחלטה.

כפי שאמרתי, תוך שבועיים אני אתליט בנושא הזה, או שאאמץ את השינויים

או שאדחה את התכנית בכלל. יש כמה דברים שהם קריטיים לגבי קבלת החלטה. אני

מוכן לבוא לוועדה בעוד שבועיים. אם אקבל את התכנית, עם השינויים הדרושים

וכדומה, יהיה דיון. אם לא אקבל את התכנית, אומר מה חשבו ולמה זה לא יצא

לפועל.



יושב-ראש הוועדה שאל מה, הביא אותנו למחשבה על רפורמה. אני מניח שכל

שר וכל משרד חושבים על מה שהם עושים ולאן פניהם מועדות. בנושא כזה, שלפי

הערכתי ולא רק לפי הערכתי, קובע את עתיד המדינה, אנחנו צריכים לחשוב לאן

פני הנוער מועדות, למה אנחנו מחנכים את הדורות האלה שנמצאים במערכת

החינוך, הן מבחינת תכנים, הן מבחינת מה יהיה לאחר מכן , האם אנחנו עושים את

הדברים בצורה נכונה, בדרך הטובה ביותר. אני לפחות מעודד מחשבות ורעיונות.

אדרבה, כל מי שיש לו נוחשבות ורעיונות, בתוך המשרד ומחוץ למשרד, אני מעודד

זאת. מוכרחים לחשוב מחדש בכל פעם. כל הזמן יש מחשבות והצעות, ואנחנו דנים

עליהן. יש דברים שבכלל לא מגיעים לעתונות. אסור לקפוא על השמרים, מפני

שאתה עלול בשטף היום-יומי -ויש הרבה מאד עבודה ודיונים - לשכוח להיעצר

לרגע ולחשוב לאן הולכים. אנחנו עכשיו ב-1989. הילדים שיהיו בוגרים בשנת

2000 כבר נכנסו ללימודים. אנחנו צריכים לחשוב לאיזה עולם הם נכנסים, מה

דמות החברה שיגדלו בתוכה ושהם יצטרכו להשתתף בעיצובה. יש סידרה של שאלות

שהן ממש מכבשונו של עולם. ובמסגרת הדיונים על תקציבים ועל כל הנושאים

השוטפים היום-יומיים לא מגיעים אליהן. צריכים לפנות זמן ולחשוב הם עליהן.

אשמח מאד אם הוועדה תתפנה לחשוב על זה. בוועדה הקודמת היו שנים-שלושה

נושאים כבדים, היו רפורמות בחינוך הטכנולוגי ובבחינות הבגרות, שהיו עליהן

דיונים מאד ממושכים, נוסף לדברים השוטפים. כדאי לדבר על הנושא הזה בין

שהתכנית תתקבל ובין שהיא תידחה.
ח. פורת
אני מבין שבכל מקרה לא מדובר על תכנית שתתבצע בשנה הבאה.
שר החינוך והתרבות י. נבון
יש מי שמציע להתחיל בשנת הלימודים התשנ"א.

לגבי הצעתו של חבר-הכנסת זאבי שחבר-הכנסת פרח ילווה את הדיונים במשרד

החינוך. חבר-הכנסת פרח מקובל עלי, אבל הדיונים במשרד עומדים להסתיים, תוך

שבועיים נחליט בנושא. שנית, אינני בטוח שזאת שיטה טובה שחבר כנסת שתפקידו

לבקר ולפקח על הרשות המבצעת, יהיה מעורב כשותף בדיונים ובהחלטות. יש לי

סינון שאלה בענין זה, לא חלילה להבי האיש. אבל כאמור תוך שבועיים נסיים את

הדיונים בענין הזה ונחליט.
היו"ר מ. בר-זהר
תודה. יש לי הצעה נועשית. השר אמר שבעוד שבועיים הוא מוכן לבוא

לוועדה. הכנסת יוצאת לפגרת הפסח ב-12 באפריל. אני מציע שהדיון בנושא הזה

יתקיים ב-11 באפריל. ובכן אנוזנו קובעים שהדיון בענין זה יהיה ב-11 באפריל,

יום שלישי. אם יהיה עיכוב כלשהו, נקבע מועד אחר.



מינוי מנכ"ל חדש לרשות השידור
היו"ר מ. בר-זהר
אנחנו עובדים לנושא הבא שעל סדר יומנו, מינוי מנכ"ל חדש לרשות

השידור. השר הודיע לי שהוא יצטרך לעזוב את הישיבה בשעה עשר.

כבוד השר, אנחנו מבקשים לדעת נוה המהלכים שאתה נוקט היום בקשר למינוי

מנכ"ל לרשות השידור. הם בנושא הזה היו הדלפות לעתונות על כך שיש כל מיני

מהלכים בקשר למינוי מנכ"ל לרשות השידור. העתונים מלאים ידיעות על כך שיש



היום מאבק לגבי השאלה מי יהיה מנכ"ל רשות השידור. יש למאבק אספקט ציבורי

ואספקט פוליטי שלתוכו איננו נכנסים. הוויכוח הקואליציוני איננו מענינה של

הוועדה. מה שכן מענינה של הוועדה הוא מה המהלכים הננקטים עכשיו, מה הנהלים

ומה הפעולה שאתה עושה לגבי מינוי מנכ"ל לרשות השידור עם תום כהונתו של

המנכ''ל הנוכחי שעומדת להסתיים ב-7 באפריל.

שר החינוך והתרבות י. נבון;

יש לענין שני אספקטים, אדבר על שניהם, אם כי אסייג את דברי בכך

שהוועדה אמנם אינה אמורה לעסוק בענינים קואליציוניים. שני האספקטים הם

האספקט הקואליציוני והאספקט המשפטי.

קודם כל אני רוצה לומר שאני פועל במסגרת החוק. אם מישהו חושב שאני

פועל בניגוד לחוק, יבוא ויתבע אותי על בך. ואם אוטוריטה מוסמכת תאמר לי

שאני פועל שלא ברוח החוק או בניגוד לחוק, ואיך אני צריך לפעול אחרת, ברוח

החוק -- אקיים את זה. עד עכשיו אני פועל לפי החוק ולפי רוח החוק.

להבי האספקט הקואליציוני - כידוע היה הסכם בין הליכוד לבין המערך שאם

המנכ"ל יהיה מהליכוד אז יושב-ראש רשות השידור יהיה מהמערך, ולהיפך.

ח. פורת;

לא מהמערך או מהליכוד, אלא מומלץ עלידי המערך או הליכוד.

שר החינוך והתרבות י. נבון;

מומלץ או מועמד מטעם המערך או הליכוד. היות שיושב-ראש רשות השידור

והוועד המנהל היום הוא איש שהומלץ על-ידי המערך, אז עכשיו הם מבקשים

שהמועמד שהם מציעים יהיה מטעם הליכוד, והוא אורי פורת.

בשיחות שהיו לי גם עם ראש הממשלה וגם עם שרים ונבחרים אחרים מהליכוד

אמרו לי; אתם תגידו לנו מי המועמד שנציע? הרי כתוב שזה יהיה מועמד מטעם

הליכוד. אנחנו לא אמרנו לכם את מי אתם תמנו. אנחנו מציעים את פלוני, וזהו.

אמרתי להם שפורמלית זה נכון, יש צדק בדבריהם, מפני שלכאורה זה מועמד שלהם,

צריך לקבל אותו ונהמר הענין. אבל זה מנוהד לכל הכרתי, כי פה לא מדובר באדם

הדש. אילו כך היה, הייתי אומר! בבקשה, אינני יודע מי הוא, אתם מציעים

אותו, אתם אומרים שהוא טוב, נקווה שהיא טוב, עניני, אלא שפה מדובר בהמשך

כהונה, בקדנציה נוספת של אדם שמכהן כבר חמש שנים בתפקיד זהי

אני השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, והוא מנכ"ל של רשות

השידור. נכון שזה לא דומה לשר ומנכ"ל במשרדי ממשלה אחרים. מנכ"ל רשות

השידור איננו כפוף אלי ישירות והמצב איננו כזה שאני נותן לו הוראות

וכדומה. אבל זה אדם שאני מכיר. יש לו הישגים בתחומים מסויימים, אבל לפי

שיפוטי לא יהיה זה לטובת רשות השידור אם הוא ימשיך לכהן בתפקיד קדנציה

נוספת, בהלל סהנון ניהול, בהלל מערכת יחסית שהיא לדעתי לא תקינה, הן ביחס

לעובדים, לנבחרים, לשר וכדומה.

ובכן זה מה שנוגע לצד הקואליציוני. שיציעו מועמד אחר. וזה לא קשור

להשקפותיו הפוליטיות, מפני שגם מי שיבוא אחרי אורי פורת אמור להיות מומלץ

על-ידי הליכוד, מועמד מטעם הליכוד. הצד הפוליטי איננו קובע כאן. יבוא

מישהו אחר מטעם הליכוד שיש לו אותן השקפות, אני מקבל זאת. אבל פה מדובר

באדם שכיהן כבר חמש שנים, יש נסיון אתו, ואת זה לפי מיטב הכרתי אינני יכול

לקבל.



אני מחייב את החלק, בהסכם הקואליציוני שאומר שהמועמד יהיה מטעם

הליכוד, אבל אני לא אקבל כל מועמד, ולא אוטומטית. יש לי אחריות

מיניסטריאלית, אני ממונה על ביצוע חוק רשות השידור, אני צריך להיות בטוח

שהמנכ"ל יבצע את החוק כרוחו וכלשונו, קנס המטרות המפורטות בו, ושתהיה מערכת

של שיתוף פעולה בינו לבין השר, ובינו לבין הוועד המנהל והעובדים, עד כמה

שאפשר. אני מודה שזה לא פשוט, אבל זה צריך להיות שונה ממה שהיה.

ח. פורת;

פורמלית הממשלה צריכה לאשר את המינוי?

שר החינוך והתרבות י. נבון;

אני מדבר קודם כל על הצד הקואליציוני. אז יש ויכוח ביני לבין חברים

בליכוד. אבל פורמלית זה לא שייך לוועדת החינוך. אמרתי זאת רק לאינפורמציה.

לגבי הצד המשפטי - החוק אומר שלפי בקשתו של השר יזמן יושב-ראש הרשות

את מליאת רשות השידור לשם דיון במינויו של מנכ"ל.
ר. זאבי
מה יחסי הכוחות שם?

שר החינוך והתרבות י. נבון;

במליאת רשות השידור יש 31 חברים, 14 מהמערך, 14 מהליכוד, חבר אחד

מהתחיה, חבר אחד ממפ"ם וחבר אחד מהמפד"ל.

מ. קליינר;

מליאת הממשלה הוסיפה ביום ראשון, מתוך הגינות לקיום ההסכם, שני חברי

מערך למליאת רשות השידור, כי היה מגיע להם מחליפים.

שר החינוך והתרבות י. נבון;

האם אתה בא אלי בטענות בענין זה?

לא, אני רק מציין שפה נהגו בהגינות.

שר החינוך והתרבות י. נבון;

אילו היו פוסלים אחד מאלה, הייתי שואל: למה אתם פוסלים? האם אתם

מכירים אותו? עבדתם אתו חמש שנים? ניקח לדוגמה את אמירה סרטני, היא באה

מטעם מפ"ם, לאחר שאליעזר רונן יצא. נניח שהיו אומרים: לא רוצים את אמירה

סרטני, לא נקבל את המועמד שלך. או שהייתי מתווכח, או שהייתי אומר: אתן לכם

מועמד אחר. היתה לי רשימה של מועמדים אחרים. אבל לא היו יכולים להתווכח על

כך שזה צריך להיות איש מערך. או נניח שהיו פוסלים את מזכיר מולנצת הפועלים

מני וייצמן, הייתי מציע שם אחר. הם פה אינני מתווכח על כך שזה צריך להיות

איש מטעם הליכוד.



ובכן לפי החוק, יושב-ראש הרשות, לפי בקשת השר,מזמן את מליאת רשות

השידור ומציע. מועמד. תשעה חברי מליאה יכולים להציב מועמד שלהם, ויש

הצבעה. מי שקיבל רוב - נבחר. אם לאו, מביאים לממשלה את שמות המועמדים

השונים, והיא מכריעה. האם זה נכון, מר אליאסוף?
י. אליאסוף
אתה כשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור מביא לממשלה את ההצעות שלך

ואת ההצעות של מליאת הרשות, והממשלה מחליטה את מי למנות.

שר החינוך והתרבות י. נבון;

התעוררה שאלה שהיו טענות כלפי מצד רוני מילוא. הוא כנראה התבקש על

ידי ראש הממשלה לטפל בענין רשות השידור. אני יודע שהוא טיפל בזה כל הזמן,

אבל כנראה התבקש לעשות זאת גם עכשיו. הוא כתב לי מכתב ואני עניתי לו, להבי

השאלה מתי השר צריך לבקש לזמן את המליאה. יש אומרים? אתה הרי יודע שכהונתו

של מר פורת פוקעת, מדוע אינך מזמן את המליאה? תזמן את המליאה, שכן עוד מעט

פוקעת תקופת כהונתו של המנכ"ל.

להבי הטענה הזאת אני רוצה לקרוא לפני חברי הוועדה מה אמר יושב-ראש

ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר-הכנסת אונא, כשהגיש לכנסת את הצעת חוק רשות
השידור
"בסעיף 23(ב) לחוק העיקרי נאמר: 'נתפנתה משרתו של המנהל הכללי,

יכנס יושב-ראש הרשות, לפי בקשת השר, את המליאה'. סעיף זה אומר איפוא

שהמשרה צריכה להתפנות כדי להתחיל בהליכים למינוי מנהל כללי חדש".

ר. זאבי;

אם כך יש שלב ביניים שאין בו מנהל כללי?

שר החינוך והתרבות י. נבון;

יש מינוי מנהל בפועל לשלושה חודשים. בהמשך דבריו אמר חבר-הכנסת אונא:

"היו ספקות אם יהיה זה מן הנכון לדחות את המועד שבו מטפלים במינוי חדש עד

לרגע שכבר נתפנתה המשרה. בסופו של דבר התקבלה בכל זאת הדעה כפי שהציעה

הממשלה, לחכות עד לרגע זה כדי לא להביא לידי אי-שקפ1 בתחום ניהול הענינים

שעלול להשתרר אם הטיפול במינוי מנהל חדש יתנהל תוך כדי מילוי התפקיד על-

ידי המנהל הקודם". כך אני מבין את החוק מבחינה משפטית.

קראתי בעתון שעומדים להגיש בג"ץ נגדי. יש אולי עוד יוזמות. אבל אני

אומר שכך אני מבין את החוק. אס מוסד מוסמך, בג"ץ או היועץ המשפטי, יגידו

שאני נוהה לא לפי רוח החוק, שצריך לנהוה אחרת - אנהג אחרת. אני מבין שאני

פועל לפי רוח החוק, כפי שיושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט הציה את זה לפני

הכנסת.

מה יקרה עכשיו? אני חוזר לחלק הקואליציוני. אם יוצע מועמד אחר מטעם

הליכוד, אני אציע אותו למליאת הרשות, ויכול להיות שאז לא יהיו שום ויכוחים

ומינויו יאושר. אם לא יהיה מועמד בזה, מסיבה זו או אחרת " אז אני יכול,

כשהמשרה מתפנית, ועד שיתמנה מנהל חדש, למנות מנהל בפועל למשך שלושה

חודשים. שם נאמר הם שאם יהיה צורך אפשר להאריך את זה בעוד שלושה חודשים.

אני לא שש לאפשרות הזאת. אני חושב שהיה טוב שיהיה כבר מינוי קבוע ויציב.
ר. זאבי
מי ממנה את המנהל הזמני?



שר החינוך והתרבות י. נבון;

אני.

ואתה זה אתה יכול לעשות בעצמך, בלי שותפים?
שר החינוך והתרבות י. נבון
כן .
היו"ר מ. בר-זוהר
תודה. אני רוצה להתייחס לסדר הדיון. אני מאד רוצה שנשמע, גם את דבריו

של מר אליאסוף, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. אבל מאחר שהשר צריך ללכת, אני

מציע שקודם נפנה אליו את השאלות שיש לנו, הוא ישיב לנו עליהן, ואחר כך מר

אליאסוף יקבל את רשות הדיבור.

ח. פורת;

מאחר שאנחנו דנים עכשיו רק בצד הפרוצדורלי, אני רוצה להבין את הענין

של שלב הביניים, את המינוי בפועל לשלושה חודשים. אני מבין שזה מעוגן בחוק,

שיש אפשרות למנות מנהל זמני לתקופה של שלושה חודשים. השאלה היא האם זה

נבון ליצור פסק זמן כזה, שהם הוא יוצר אי-שקט ומתיחות במערכת? האם לא היה

נכון יותר מבחינתך לרצות לזרז ככל האפשר את ההליכים כדי להגיע להבנה בנושא

הזה ולכנס את מליאת הרשות לאישור המועמד? נראה לי שמינוי מנהל זמני יקרום

לסחבת שתיצור מתח גדול בכל החודשים הללו. אחרי הכל הרשות צריכה לתפקד.

שר החינוך והתרבות י. נבוןף

זה לא תלוי בי. אני מחכה למועמד שראש הממשלה יציע. אם הוא לא מציע

מועמד אחר, זה מה שיקרה.

ר. זאבי;

אין לי עמדה בנושא, לכן ההערה שלי היא באמת אובייקטיבית, והייתי רוצה

שהיא תתקבל כך. הדברים של חבר-הכנסת אונא ז"ל אינם עומדים במבחן הההיון.

אם זה נכון, זה היה צריך ללוות אותנו בכל המינהל הציבורי, בכל החברות

והתאגידים, כי אין הבדל בין רשות השידור לבין כל חברה ציבורית ממלכתית

אחרת. אבל זה לא מתנהל כך וזה לא צריך להתנהל כך. צריכים לבחור את האיש

בזמן וצריכה להיות הם חפיפה ומסירה מסודרת של הענינים בין האנשים. אנשי

תרבות מעבירים את התפקיד בצורה מסודרת, הם אם מדובר ביריב ממפלגה אחרת,

ולא על-ידי מנהל ביניים. עם כל הכבוד לחבר-הכנסת לשעבר אונא ז"ל, זה איננו

כך. מבחינה משפטית אתה חזק, מפני שזה כתוב.

מ.קליינר;

לא, אין לזה ערך משפטי.



ר. זאבי;

על ההגיון שלי זה לא עובד. כי אם זה נכון, זה צריך להיות נכון בכל

המוסדות. אבל זה לא כך בכל המוסדות, ובצדק זה לא כך. הבחירה צריכה להיעשות

בזמן , צריך ללמוד את הדברים, יש תקופת חפיפה, היא חשובה מאד, אחרת נוצר

תוהו ובוהו. האיש החדש צריך לבוא שבועיים קודם, חודש קודם, לשבת עם מי

שהוא עומד לבוא במקומו וללמוד את הדברים בצורה מסודרת.

שר החינוך והתרבות י. נבון;

אתה צודק שדרך כזאת היא עדיפה, אם זה היה אפשרי. אבל היו תסבוכות שלא

איפשרו את זה.
ש. הלפרט
לפי איזה מפתח נבחרים 31 החברים של מליאת רשות השידור?
שר החינוך והתרבות י. נבון
על פי הסכם קואליציוני. זה היה בהסכם הקואליציוני לפני הרכבת הממשלה.

מ. קליינר;

כבוד השר יודע בוודאי שהדברים של יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט

לשעבר הם אולי הסיבה מדוע בג"ץ החליט שלדברי ההסבר לחוקים בכנסת אין שום

משקל משפטי, אפילו לא בפרשנות, והדבר היחיד שעומד לנגד עיני בית-המשפט

בבואו לפרש חוק הוא מה כתוב בו, הם אם זה סותר את מה שאמרו ואת מה שכתוב

בדברי ההסבר לחוק. כל הזמן לא הבנתי מדוע אין משקל לדברי ההסבר. כששמעתי

את דברי מר אונא ז"ל הבנתי עד כמה צודק בג"ץ שהוא לא נותן לזה משקל משפטי.

אבל הוויכוח פה איננו משפטי. יש דבר אחד הגיוני ונכון בדברי השר. הוא

אומר: יש הסכם קואליציוני, אבל אני השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור,

אני צריך לשקול אם אני יכול לעבוד עם האיש. השר אמר שלמנכ"ל הנוכחי היו

הישגים, אבל מה שהפריע זו מערכת היחסים עם עובדים, עם עתונאים ועם השר.
שר החינוך והתרבות י. נבון
לא דיברתי על עתונאים. דיברתי על מערכת היחסים עם העובדים, עם נבחרים

ועם השר.

מ. קליינר;

ברור שהתפקיד רהיש, יש בעיות עם נבחרים, עם עובדים תמיד היו בעיות.

אבל אני שואל האם היה נסיון לשבת עם הגורמים הנוהעים בדבר ולנסות להסדיר

את הדברים. כי בכל זאת ראש הממשלה אמר שהוא רוצה בהמשך כהונתו של המנכ"ל

הנוכחי. יכול לרויות שיהיה איש חדש שאי אפשר לפסול אותו כמועמד הליכוד

ויהיה להביו הסכם, אבל בפועל יתברר שלא הועילו חכמים בתקנתם. לכן אני

שואל, על רקע הדברים האלה של השר, האם נעשה נסיון לשבת עם יושב-ראש הוועד

המנהל, עם המנכ"ל הנוכחי שהוא המועמד של ראש הממשלה, ולראות אם אפשר לבנות

איזו מערכת יחסית בתיאום עם השר, שתוכל לעבוד.
י. פרת
מדברי חבר-הכנסת אונא ז"ל משתמע שהדברים נאמרו לגבי מצב שיש מפלגת

שלטון אחת. עכשיו יש לנו סיטואציה שונה. לכן אני שואל גם לגבי מי שהשר

ימנה כמנהל בפועל לתקופה של שלושה חודשים, האם לפי ההסכם הקואליציוני הוא

לא צריך להיות מועמד הליכוד.
שר החינוך והתרבות י. נבון
אמרתי להם: תציעו מישהו לשלושה חודשים, תציעו מישהו לתקופת כהונה

שלמה. לא קיבלתי שום הצעה.
י. פרח
אני שואל מבחינה פורמלית, כי היום כאמור יש סיטואציה שונה.
שר החינור והתרבות י. נבון
אני אמרתי לחברים בליכוד, לראש הממשלה, לשרים: אינני רוצה לחטוף,

אינני רוצה שיחשבו שבשלושה חודשים אכניס שם אינני יודע את מי. לא. בבקשה,

תאמרו אתם מי אתם רוצים שיתמנה לשלושה חודשים.

ת. פורת;

אבל הם הם יודעים כמוך שאין דבר יותר קבוע מאשר זמני.
היו"ר מ. בר-זוהר
אבל החוק מגביל את זה.

י. פרת;

אם כך, האם אינך יכול להאריך את תקופת כהונתו של המנכ"ל הנוכחי

בשלושה חודשים?
שר החינוך והתרבות י. נבון
זו שאלה לא רצינית.

לשאלתו של חבר- הכנסת קליינר האם נעשה נסיון לברר את הדברים עם הצדדים

הנוגעים בדבר. זה טוב אחרי שנת עבודה אחת, אחרי שנתיים. אבל כאן יש

הצטברות של דברים. היו שיחות שונות, היו מקרים שונים. המנכ"ל הנוכחי איננו

אדם מבוטל, הוא בחור פיקח, ממולח, הוא אפילו יכול להיות נחמד. לא על זה

מדובר. אבל עברו חמש שנים. היו מתווכים שאמרו: אולי תשבו ותדברו. אין על

מה לשבת. ואל תחשוב שיש פה משהו אישי. אין שום ענין אישי ביני לבינו. לא

זאת השאלה. השאלה היא מה לפי מיטב הכרתי טוב למערכת הזאת, לרשות השידור.

הלוואי וכל ההסכמים הקואליציוניים בנושאים האלה היו עוברים ובטלים מן

העולם. בתפקיד זה לפי דעתי צריך להיות איש מקצועי, שלנגד עיניו המקצועיות

של התפקיד, ואני חושב שכל המפלגות היו יוצאות נשכרות מכך, במובן זה שהיתה

הרגשה שאין שם מישהו שדואג רק למפלגה אחת, איך לשבת שר זה או אחר, ואיך

לתת לו מקום וכדומה. אני, למרות שהייתי ממונה על הרשות הזאת, די הקפדתי לא

ינצל אותה לטובתי. במשך ארבע שנים הופעתי פעם אחת ביימו קד". אני מניח

שבזכות קשרים יכולתי להופיע יותר.



ובכן הבעיה. איננה אישית אלא ענינית. לפי מיטב הכרתי לא טוב להמשיך את

כהונתו של אורי פורת, למרות שהיו לו הישגים בתחומים מסויימים. ואמרתי

בפורום מסויים שיאמין לי שיש חיים גם אחרי קדנציה אחת. אני יודע זאת

מנסיון .

היו"ר מ. בר--זוהר;

תודה רבה. נשמע עכשיו את מר אליאסוף. חבר-הכנסת קליינר העיר שהדברים

אינם כפי שאמר חבר-הכנסת אונא ז"ל, ושבית-משפט יכול לפסוק אחרת. אנחנו

רוצים לשמוע חוות דעת משפטית מוסמכת בענין הזה. בבקשה.

י. אליאסוף;

לא אעסוק בנושא של ההסכם הקואליציוני ובתוקפו, גם לא באופן אישי ושמי

במנכ"ל מסויים. אעסוק בהיבט המשפטי של מינוי מנכ"ל. חייבים לחזור למצב

שהיה לפני תיקון החוק ב-1968. על פי החוק המקורי של רשות השידור מ-1965,

מנהל הרשות מונה על-ידי הממשלה, לאחר התייעצות עם מליאת רשות השידור, על

פי הצעת השר והממונה על ביצוע החוק. כלומר הממשלה היתה ממנה את המנהל, היא

היתה חייבת רק להיוועץ במליאה. אנוזנו יודעים מה פירוש התייעצות. התייעצות

פירושה שהמליאה יכולה לומר את מה שיש לה לגבי המועמד שהוצע, אבל היא אינה

יכולה להציע מועמד משלה.

בתיקון הגדול שנעשה בחוק רשות השידור בשנת 1968, כאשר הטלוויזיה

נכנסה למסגרת של רשות השידור, הוחלפו הרבה סעיפים, ביניהם גם הסעיף המדבר

על מינוי מנכ"ל. הוצע סדר אחר שניתן למליאה של רשות השידור מעמד כמעט שווה

לזה של שר החינוך והתרבות, שהוא הממונה על ביצוע חוק רשות השידור. למליאת

הרשות יש סמכות להציע מועמד נגדי למועמד של שר החינוך והתרבות.

המינוי של מנכ"ל רשות השידור הוא לחמש שנים. המשרה יכולה להתפנות

לפני תום חמש השנים או בתום חמש השנים. בתום חמש השנים ~ זה ברור, יודעים

מראש מתי המשרה מתפנית. כאשר המשרה מתפנית לפני תום חמש השנים - זה יכול

לקרות כאשר המנכ"ל מתפטר מיוזמתו או אם קורה איזה אירוע אחר והמשרה מתפנית

באופן פתאומי.

כאשר המשרה מתפנית, החוק קובע שני דברים ; האחד, ששר החינוך והתרבות

ימנה ממלא מקום למנהל הכללי לתקופה של שלושה חודשים. את זה הוא עושה לאחר

שהוא נועץ ביושב-ראש הרשות. והוא רשאי להאריך את המינוי הזה בשלושה חודשים

נוספים. הדבר השני שהשר צריך לעשות, הוא צריך להתחיל בתהליכים למינוי מנהל

כללי קבוע, וזה במסגרת סעיף 23 של החוק.

התהליך הוא שהשר מודיע ליושב-ראש הרשות יכנס את מליאת הרשות מפני

שהוא רוצה להביא לפניה מועמד למשרת המנהל הכללי של הרשות. יושב-ראש הרשות

חייב על פי החוק לכנס את מליאת הרשות לא יאוחר מ-30 יום מיום בקשתו של

השר. השר מוזמן לישיבת המליאה ומציע את המועמד שלו למשרת המנכ"ל. החידוש

בחוק הוא שתשעה חברים של המליאה רשאים להציע מועמד אחר. ואז מתקיים דיון.

המליאה יכולה להחליט מי המועמדים שלה. השר יכול אולי להשתכנע שהמועמד שלו

איננו טוב ולאמץ את המועמד של המליאה. הוא יכול הס לא להשתכנע. ואז השר

מביא למליאת הממשלה את המועמד שהוא הציע ואת המועמד שהמליאה הציעה. והחוק

קובע שהממשלה רשאית למנות את המנכ"ל שהוא או המועמד שהציע השר או המועמד

שהציעה המליאה.
ח. פורת
היא יכולה הם לדחות.



י. אליאסוף;

הממשלה איננה יכולה למנות מועמד אחר משלה, אבל היא יכולה לדחות את

שתי המועמדויות שמובאות לפניה. אם הממשלה מינתה את אחד המועמדים שהשר הביא

לפניה - יש מנהל כללי. אם החליטה שלא למנות אחד מהם - כל התהליך מתחיל

מהתחלה, עד שהדבר מובא לממשלה והממשלה מחליטה אם למנות או לא.

כפי שאמרתי, כאשר המשרה מתפנית, השר ממנה ממלא מקום ומתחיל התהליך

למינוי קבוע של מנהל כללי.

מה קורה כאשר המשרה איננה מתפנית באופן פתאומי, אלא השר יודע מראש

שב-7 באפריל 1989 תתפנה משרת המנכ"ל? האם השר חייב להתחיל בהליכים למינוי

מנכ"ל לפני ה-7 באפריל, או שהוא רשאי לומר; אני ממתין עד ה-7 באפריל, וב-8

באפריל אני חייב להתחיל בהליכים. הסדר הטוב והסבירות מחייבים שתהיה תקופת

חפיפה, כמו לגבי כל בעלי תפקידים. ופה מדובר בתפקיד רגיש, חשוב, שיש לו גם

סמכויות סטטוטוריות, ולכן חשוב שתהיה רציפות של הכהונה ממנכ"ל אחד לשני.

ואכן כך היה בעבר לגבי מינוי מנכ"לים. התהליך הזה החל תמיד זמן מה לפני

שהמשרה עמדה להתפנות. זה היה כך מפני שלא היו בעיות מסוג אותן בעיות

שקיימות היום, כפי שאני יודע אותן או קורא עליהן בעתונות. במינויים

הקודמים של המנכ"לים, החל משנת 1.968 , אכן התחיל התהליך לפני כן והסתיים

פחות או יותר בצורה חופפת לסיום הכהונה של המנכ"ל הקודם. ואגב, עוד לא היה

לנו תקדים שמנכי'ל כיהן שתי קדנציות. כל הכהונות של המנכ"לים הקודמים של

רשות השידור היו בנות קדנציה אחת ולא הוארכו, למרות שהדבר אפשרי מבחינת

החוק.

לגבי דבריו של חבר-הכנסת אונא זי'ל - כאשר ברור שמשרה עומדת להתפנות,

וניתן בתהליך פשוט וחלק להתחיל בהליכים למלא אותה, אכן הסדר הטוב והסבירות

מחייבים באחת להתחיל בהליכים האלה. אבל אם התברר שהתהליך הזה הוא בעייתי

מסיבה כלשהי, ניתן להיזקק לאותם הדברים של חבר-הכנסת אונא ז"ל.

ופה אני רוצה להשיב לחבר-הכנסת קליינר. פורמלית הדברים המופיעים

בדברי הכנסת בקשר לחוק ואמירות של שרים, יושבי-ראש ועדות וחברי כנסת לגבי

פרשנות של חוק, באמת אינם כלי פרשנות לפרש את החוק. זה הוכר והוכרז לא פעם

אחת על-ידי בתי-המשפט. אבל כאשר בית משפט נתקל באיזו שאלה של פרשנות של

חוק, כאשר הוא מתלבט בפרשנות, כשהוא איננו בטוח, כאשר הנוסח איננו בטוח

במאה אחוזים, הוא הולך גם הולך לרקע החקיקתי, הוא מזדקק להצעת החוק, לדברי

ההסבר להצעת החוק, לדברי הכנסת, לפחות לפרוטוקולים של ועדות הכנסת,

שלכאורה ולמעשה הם חסויים, אבל לגבי הרקע החקיקתי הוא כן נזקק להם. לכן

בשעה שהוא בא לפרש דבר שאיננו ברור במאה אחוזים, הוא יכול - הוא איננו

עושה זאת באופן אוטומטי - להיזקק לפרשנות שניתנת על-ידי יושב-ראש ועדה שעה

שהוא מביא הצעת חוק לקריאה שניה ושלישית ולאישור הכנסת. ואכן הדברים של

חבר-הכנסת אונא ז"ל, כפי שהובאו על ידי שר החינוך והתרבות, עונים בדיוק

לסיטואציה הנוכחית, שכאשר יש אי-שקט לגבי מינוי מנכ"ל, דוחים את התהליך של

מינוי הקבע של המנכ"ל עד שתקופת הכהונה תסתיים, ואז יתחיל התהליך בצורה

מסודרת, שקטה ורגועה.

זה המצב החוקי, זה המצב על פי סעיף 23 של חוק רשות השידור. ברוח זו

גם הוסבר הדבר לשר החינוך והתרבות על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, וזה גם

ההסבר שלי לוועדה.

היו"ר מ. בר-זוהר;

תודה.
שר החינוך והתרבות י. נבון
אני מתנצל שעלי לעזוב את הישיבה.

היו"ר מ. בר-זוהר ;

תודה רבה, כבוד השר.

הייתי רוצה שנשמע עכשיו את יושב-ראש הוועד המנהל של רשות השידור, לא

לבל הצד המשפטי של הנושא, אלא מבחינת תיפקוד הרשות בתקופה הזאת. כל כלי

התקשורת עוסקת בשאלת המינוי של מנכ"ל רשות השידור ויש סערה בנושא הזה. אני

מבקש ממך הראל לומר לנו באיזו מידה מה שמתרחש היום פוגע או אינו פוגע

בעבודה התקינה של רשות השידור.

א. הראל;

אינני רוצה לעסוק בענין הפרסונלי, אבל העובדה היא שנוצרה מערכת יחסים

קשה מאד בין הוועד המנהל לבין המנכ"ל, ולא רק באשמת המנכ"ל. אינני נמנה עם

אלה שמטילים אחריות על מישהו בלי לקחת אותה הם על עצמנו, על הוועד המנהל.

אבל יעיד היועץ המשפטי לממשלה שכמעט בכל נושא שאנחנו דנים אנחנו נזק?-,י0

לפרשנות שלו. וזה מינהל בלתי תקין. החוק מאפשר לערער על החלטות של הוועד

המנהל, כלומר חברי הוועד המנהל יכולים לערער, במקרה שהחלטה כלשהי אינה

נראית להם, בפני השר ואחר כך בפני הממשלה. אבל לא היה מצב ברשות השידור

שכל נושא שבא לוועד המנהל, איננו נזקק אחר כך לפרשנות של היועץ המשפטי

לממשלה, והדרישה הזאת באה פעם מצד זה ופעם מצד זה. בסיטואציה הזאת המערכת

היא בעצם קפואה ואיננה יכולה לתפקד.

כלומר התשובה הראשונה שלי היא שברשות השידור, למרות כל ההישגים

ולמרות כל העבודה שנעשתה, נוצרה מערכת יחסים שאיננה יכולה להימשך.

אני רוצה לומר שכאשר עזבתי את הכנסת והלכתי לתפקיד הזה לא תיארתי

לעצמי שרשות השידור היא מערכת כל כך סבוכה. אמרתי אז שאינני מעלה על הדעת

מצב שכל החלטה שמתקבלת בוועד המנהל צריכה את הפרשנות של היועץ המשפטי

לממשלה. מינהל כזה לא יכול לעבוד. ואני אומר שוב; אין אשם אחד בענין. ואם

הכנסת תגיד שבהזדמנות זו שאמורים להחליף את המנכ"ל אתם רוצים להחליף את

יושב-ראש רשות השידור - תפקידי נתון מראש. אם רוצים לעשות סדר ולהגיד שהם

הוועד המנהל לא ימשיך לכהן, אז הם הוועד המנהל לא ימשיך לכהן.

המערכת עבדה טוב מאד בהתחלה, כאשר הוועד המנהל מונה, לפני כשנה. אבל

לקח זמן עד שהמליאה נבחרה. היתה תקופת ביניים של כשנה בלי שהיו מוסדות

לרשות השידור, הם כן בהלל בעיות קואליציוניות. אחר כך נכנסנו מיד למערכת

הבחירות, עם כל המגבלות שמערכת בחירות מטילה על הרשות, עם התקפות נוראות

הם על המנכ"ל, הם על היושב-ראש, הם על הוועד המנהל, כתוצאה מזה שאנחנו

קיבלנו החלטות שנובעות מחוק הבחירות. נגמרו הבחירות, והתחיל מחול השדים

סביב מינוי המנכ"ל. ובעצם נוצר מצב שהיום המערכת משותקת.

אמרתי במפורש שמי שמנסה להטיל את האשמה רק על צד אחד, זה איננו נכון.

הם לוועד המנהל יש בעיות רציניות מאד. בימי רהיעה צריך לחשוב על שינוי

החוק, כי עם החוק הנוכחי רשות השידור איננה יכולה לעבוד. עוד בכנסת

הקודמת, כשדנו על נושאי רשות השידור, ידענו שעם החוק הזה אי אפשר לעבוד,

אני חושב שעם שוך הסערה צריך לחשוב ולדון מה עושים עם חוק רשות השידור.



ולבסוף, אל תחשבו שזה נעים מאד לפתוח כל יום את העתון ולקרוא שאתה

מוחלף. הרי הם עלי כותבים כל יום בעתון כל מיני ספקולציות. היום כותבים על

כך ב "הארץ". זה לא נעים. אינך יכול לעמוד בתפקיד בראש פירמידה, ולקרוא כל

יום בעתון שעומדים להחליף אותך. תחליטו פעם אחת ותגמרו את הענין . נכון

שאני לא חדש בחיים הציבוריים, אבל אני אומר את זה היום הם גם מתוך איזה רומז

פנימי.
היו"ר מ. בר-זוהר
תודה. באותו נושא הייתי מבקש גם ממר פורת לומר לנו איך הוא רואה את

הדברים היום. מר פורת, אתה לא היית בחלק הראשון של הישיבה.

א. פורת;

אני הוזמנתי משום מה לשעה עשר.

היו"ר מ. בר- זוהר;

נכון, מפני שקודם דיברנו על נושא הרפורמה, אחר כך שר החינוך פתח

בענין של מינוי מנכ"ל לרשות השידור, מר אליאסוף הציג לפנינו את הזווית

המשפטית של הנושא, ושמעת כמעט את כל דבריו של יושב-ראש הוועד המנהל. אנחנו

מוטרדים מהסערה שקמה בכלי התקשורת בענין של מינוי המנכ"ל. ואני מפנה אליך

את אותה שאלה שהפניתי אל יושב-ראש רשות השידור, באיזו מידה הסערה הזאת

והוויכוח הציבורי הזה מחבלים בעבודה התקינה של רשות השידור. בבקשה.

א. פורת;

אין שום ספק שמה שמתחולל ברשות השידור כבר כמה חודשים - על פי כל

כללי המינהל התקין אפשר לההדיר אותו כשערוריה בקנה מידה לאומי. מדובר בהוף

ממלכתי חשוב מאד, בעל תפקיד מרכזי מאד, הוף מורכב מאד שקשה מאד לנהל אותו,

הוף שלנבר הרבה מאד משברים ולדעתי הצליח להתהבר עליהם, ובשנתיים האחרונות

הצליח לדעתי הם להוכיח את עצמו כגוף שמתפקד ברמה נאותה. זה הוף שהתחיל

לצבור תנופה, נמצא בשיאה של התפתחות ושגשוג מבחינה טכנולוגית. הדבר הזה

התאפשר הודות לשהשוה כלכלי של המערכת,. דבר שבמציאות שלנו הוא בהדר נס

ופלא.

הוף כזה שהתחיל סוף סוף להמריא בכיוון הנכון, לאחר קשיים כל כך

גדולים, הוכה לפתע פתאום ושותק בהלל מערכת של תככים כתוצאה מאינטריגות

שנובעות משיקולים לא רלבנטיים לטובת המערכת ולטובת תפקידיה. זה מצב חמור

ביותר.

זה חודשים אחדים שמתחולל מחול שדים בתוך המערכת ומחוצה לה באמצעות

העתונות להבי איוש תפקידים בכירים ברשות השידור, החל ביושב-ראש, דרך

המנכ"ל ומנהלים אחרים. יש מי שחותר תחתם, יש מי שמנסה להכשיל אותם, יש מי

שמנסה להחליף אותם בלי שום סיבה ענינית. וזה מחמיר את התופעה הזאת

שבעתיים.

אני מבין כשמבקשים להחליף אדם שנכשל. לא ברור לי למה צריך להחליף

מערכת שרשימת ההישגים שלה היא חסרת תקדים, כאשר מדובר במוסד כמו רשות

השידור. אפשר כמובן להחליף הם הנהלה מצליחה בהנהלה שאולי תצליח יותר. הכל

אפשרי. ו-ושאלה היא איך הדברים נעשים, האם הם נעשים בידיים נקיות או בידיים

לא נקיות. האם כדי להכשיל או להפיל מנכ"ל צריך להכשיל ולהפיל הם את

המערכת? ומדובר במערכת שבעמל רב, במשך שנים, משתכללת, מתייעלת ועולה על



הדרך הנכונה. האם צריך להוריד אותה מהפסים כדי להוריד את המנכ"ל? מי ישלם

בשביל זה? הציבור משלם בשביל זה.

אנחנו עומדים כמה ימים לפני המועד האחרון שנקבע לנו להגשת התקציב,

ועדיין לא אושר לנו התקציב במוסדות של רשות השידור בגלל השיתוק שנגזר

עליהם מלמעלה, במלל שיקולים לא רלבנטיים. ואנחנו נגיע ל-1 באפריל בלי

תקציב, בלי אגרה, והמערכת תמצא את עצמה במצב של שיתוק. אינני מדבר על

הנזקים של מיליוני שקלים שכבר נגרמו למערכת כתוצאה מאי-אישור האגרה, ולכן

איננו יכולים להתחיל לגבות אותה. וכל זה בגלל תרגילי "פיליבסטר" שעושים

כמה חברים בוועד המנהל. והדברים האלה נעשו כדי להכשיל את ההנהלה על-מנת

שתיבחר במקומה הנהלה אחרת. זאת הכשלה בזדון .

נעשו גם נסיונות על-ידי כמה חברים בוועד המנהל להכשיל את המנכ"ל

"ולתפור" לו תיק של עבריין. הגישו עליו תלונות ליועץ המשפטי לממשלה כאילו

הוא פועל בניגוד לחוק רשות השידור, וגם זאת כמה חודשים לפני גמר כהונתו,

על-מנת שניתן יהיה לסלקו משם בשל היותו עבריין על החוק" אלו תלונות שהן

בגדר עלילה, ומגישי התלונות ידעו שהן עלילה. למרבה המזל יש חוק ויש מי

ששומר על החוק. ואלה שביקשו להציג אותי כמי שעובר על החוק מצאו את עצמם

בתור שכאלה.

הכל מותר, הכל מופקר, השנאות האישיות, האינטריגות. מותר גם לחבל

במערכת ולהפוך את העבודה בה למהומה פרמננטית, לתוהו ובוהו. לכן אמרתי שמה

שקורה ברשות השידור הוא בגדר שערוריה בקנה מידה לאומי. אין לזה אח ורע

בשום מוסד ציבורי אחר, כאשר ההכשלה באה מלמעלה ומלמטה בו-זמנית.

אני אומר את הדברים האלה בכאב גדול. מפני שאני יכול להציג בפני כל

גוף מוסמך רשימת הישגים חסרי תקדים שההנהלה הנוכחית של רשות השידור השיגה

בשנים האחרונות. במישור של יחסי העבודה, בעבר היה שם ג'ונגל, היום יש שם

סדר. במישור של המינהל התקין, פעם היה מצב של איש הישר בעיניו יעשה, ואילו

היום הדברים מסודרים פחות או יותר. במישור המשקי, כספי, כלכלי ~ פעם היתה

פשיטת רגל, היום אנחנו בפרוספריטי שאין לו דוגמה. והכל בכוחות עצמנו. הם

במישור של התכנים אין שום דמיון בין מה שהיו הרדיו והטלוויזיה לפני חמש

שנים לבין מה שהם היום, לא בכמות, לא באיכות ולא בהגינות. ההפקה, הם ברדיו

וגם בטלוויזיה, גדלה במאות אחוזים, וחל שיפור גדול מאד ברמת השידורים,

באיזון שבהם ובהגינות שבהם. זה לא מספיק, אבל חל שיפור גדול.

לפתע פתאום, לפני כחצי שנה, מישהו התעורר והחליט שצריך להחליף את

היושב-ראש ואת המנכ"ל, כאילו חטאו במשהו, כאילו פשעו במשהו, כאילו נכשלו,

כאשר לאיש אין אף קבלה על אף כשלון. קבלות יש רק על הישגים. ואם זאת היתה

המטרה, אז כל האמצעים כשרים, גם האינוס של החוק, גם העיוות של החוק, גם

השימוש בסעיף אחד של החוק כדי לבטל סעיפים אחרים שלו, גם עלילות, גם

פרובוקציות, גם הדלפות לעתונים, שכולן דיסאינפורמציה או שקרים מוחלטים

בסגנון נבזי של רצח אופי ורצח בדיבה. כאשר מלמעלה הכל הותר - למטה הכל

מותר. זה מה שקרה שסע, וחבל מאד.

הספקתי לשמוע חלק מדבריו של יושב-ראש הרשות. היתה לנו תקופה של עדנה

מאז שנכנס היושב-ראש אהרן הראל לתפקידו. היתה אידיליה במערכת. זאת הפעם

הראשונה בתולדות רשות השידור שיושב-ראש ומנכ"ל עבדו ביחד, בהרמוניה,

בהבנה, בכבוד הדדי, בהגינות, כאשר רק טובת המערכת לנגד עיניהם ולא שום

אינטרסים אחרים. הדבר הזה כנראה לא מצא חן בעיני מישהו או מישהם, ואז

התחילו התככים.



חוק רשות השידור הוא אחת הבעיות הגדורות של רשות השידור. ליד השולחן

הזה התקבלו בחמש השנים האחרונות אין-ספור החלטות שצריך לתקן את החוק הזה

אשר מזמין ריב סמכויות, מזמין כוחנות לשמה. שר החינוך בעצמו עמד על דוכן

הכנסת ואמר שהחוק לא טוב וצריך לתקן אותו. ושום דבר לא נעשה כדי לתקן את

החוק. להיפך, ממשיכים להשתמש באותו חוק ולועגים לכל המערכת. וכולם מדברים

בשם החוק. יש גם מעשי נבלה ברשות התורה. החוק מרשה.

חבל לי על העמל הרב שהושקע שם, חבל לי על כל הרצון הטוב שהיה שם, חבל

לי על כל ההישגים שעדיין ישנם שם ועלולים לרדת לטמיון. זה לא עסק פרטי

שלי, לא עסק פרטי של יושב-ראש הרשות. רשות השידור שייכת לציבור, היא

ממומנת בכספי הציבור, והציבור רשאי וזכאי לדרוש ולקבל תמורה מלאה עבור

האגרה שהוא משלם. לשמחתי הגדולה בשנים האחרונו נתנו לו תמורה הוגנת. יש

לנו תכנית חומש שיכולה להבטיח לו תמורה כפולה ומכופלת.

ובכן יש אנשים שזה מפריע להם בגלל סיבות שעד הרגע זה אינן ידועות לי. לי

איש לא אמר עד לרגע זה מדוע הוכרזה כאן מלחמה כזאת. איש לא דיבר אתי, איש

לא בא אלי בטענות, איש לא ביקש ממני בקשות ומשאלות. אין לי שום מושג למה

הדברים האלה קורים. אולי למישהו יש מושג. לי אין. עד לרגע זה לא שמעתי

טענה מאף אחד מהממונים עלי. הכל בעתונים.
מ. קליינר
הצעה לסדר. מאחר שהמנכ"ל לא היה כאן כששר החינוך הציג את הדברים,

אולי היושב-ראש יאמר לו בקצרה מה הבעיות ומה אמר השר.
היו"ר מ. בר-זוהר
השר לא נכנס לנקודה האישית. השר אמר שהוא מעונין במנכ"ל אחר בגלל

מערכת היחסים שנוצרה.

מ. קליינר;

אני רוצה להשלים במשפט אחד. השר אמר כאן: היו הרבה הישגים למנכ"ל,

אינני מתכחש להם. היתה בעיה של מערכת היחסים עם העובדים, עם נבחרים ועם

השר, ובגללה אני בעמדה זו.
ח. מירום
למיטב הבנתי הבעיה ביסודה היא פרסונלית והיא פוליטית. אני מציע לא

להתחבא מאחורי הדברים שאמר מר הראל ולא מאחורי הדברים של שר החינוך. הענין

של יושב-ראש רשות השידור והוועד המנהל איננו עומד לדיון, לא דנים בהחלפתו,

וכל מי שמשרבב אותו לתוך הפרשה יורה לפי דעתי פגזים פוליטיים עקרים. אין

דנים היום בענינו של אהרן הראל.

אני רק רוצה להגיד שמההתרשמות שלי - ולצערי אנחנו חיים רק מהתקשורת

ומשיחות עם אנשים שמוצאים צורך להביא את בעיותיהם - ההתנהגות המאופקת של

אהרן הראל ראויה לפי דעתי לכל מחמאה. יש בעיה קשה מאד, ועד כמה שאני עוקב

אחרי הדברים ולפי כל מה שאני קורא, יש פה איפוק שראוי למחמאות.

דבר שני. המנכ"ל מסיים את תפקידו. אינני יכול לומר שלא התרשמנו,

בעיקר בסיור שערכנו ברשות השידור, מהרמה הארגונית הגבוהה שהמנכ"ל והיושב

ראש הגיעו אליה. לפי דעתי אורי פורת ניהל את הטלוויזיה ביד רמה והוא יכול

היה לקבל ציון גבוה מאד על האופן שבו ניהל את הענין. אבל לפי דעתי, לפי



ההתרשמות שלי, גם ממנ שקראתי וגם ממה ששמעתי מאנשים בתוך רשות השידור,

ברבדים השונים של העובדים, גם מאנשים פוליטיים - מהצד התרבותי, החינוכי

והפוליטי זה היה מתחת לכל רמה. אני חושב שפסילת שידורים על פי תפיסה

פוליטית, תוך פגיעה בערכי חופש העתונות ותופש הדיבור, הפעלה של טרור ממש

כלפי עובדים, כל מיני השעיות שחלקן לא נשמעות ולא מובנות כמוצדקות - כל

הדברים האלה אינם תקינים ואין להשלים עמם.

הדבר החשוב ביותר הוא שכשנוצרת מערכת יחסים כל כך חמורה כמו שנוצרה

בין המנכ"ל לבין יושב-ראש הרשות לבין השר, פשוט אין טעם להמשיך את זה.

אסור לעשות פרינציפ ולהמשיך תהליך שביסודו הוא חמור מבחינה חברתית

ופוליטית.

המצב המשפטי נראה לי ברור. על פי החוק רק השר יכול למנות מנהל כללי,

ועד אז, אם אין הסכמה להבי המועמד, יש לו סמכות למנות ממלא מקום. אינני

מתכחש להסכמים עם הליכוד, הם קיימים, ואני קורא לליכוד להציע מועמד חדש

לתפקיד, ולהציע מועמד חדש טוב, ולא להפחיד אף אחד עם הצעות פאפו למיניהן,

כי זה לא ברוח חוק רשות השידור וכל מה שאנחנו רוצים שיקרה. לא צריך להביא

כל מיני מועמדים רק כדי להפחיד.

א. פורת;

אדוני היושב-ראש, האם אני יכול לדעת על מה הדיון כאן? אולי אני מיותר

כאן בכלל? אני לא באתי לכאן כדי לשמוע דברים שהם חסרי שחר. לא אמרו לי לשם

מה אני מוזמן לכאן . חשבתי שאני צריך לומר באופן כללי מה המצב. אמרתי מה

המצב. אם אני יושב פה על תקן של נאשם, יסלח לי חבר-הכנסת מירום, אני כופר

בכל מלה שהוא אמר. אני רוצה להבין לשם מה הוזמנתי לכאן.
ח. מירום
אנחנו דנים פה על מערכת היחסים הקשה שנוצרה ועל הצורך בהחלפתך.
א. פורת
האם דיברת אתי מלה אי-פעם? האם אתה מכיר אותי בכלל? מדוע אתה זורק פה

האשמות?

ח. מירום;

סיירנו ברשות השידור, ישבנו אתך. אחת המטרות של הסיור היתה לעמוד הם

על הענין הזה.

היו"ר מ. בר-זוהר;

זה לא המקום לוויכוח כזה. הנושא שלנו הוא נושא מרכזי מאד היום

בציבור, וזה הענין של מינוי מנכ"ל רשות השידור. יש חילופי דברים חמורים

מאד בעתונות. הנושא נמצא בתחום עניניה של הוועדה, ואנחנו רוצים לדעת על מה

מדובר. הזמנו לכאן את הגורמים השונים. למעשה מכל הבחינות, המשפטית

והחוקית, יכולנו להסתפק בהזמנת השר הממונה ונציה היועץ המשפטי לממשלה. אני

אומר זאת בכל האחריות. זה הם מה שהוצע לי לעשות. ואני חשבתי שיהיה זה מן

הההינות לאפשר הם ליושב-ראש הוועד המנהל והם למנכ"ל רשות השידור לומר את

דעותיהם ולשמוע אותנו . חשבתי שבזה הלכנו לקראתכם כדי לנסות לעזור, אבל

התהובה היא חריפה. אז לפעמים אומרים דברים לא נעימים. אני מניח שחברי

הכנסת קליינר ופרח יגידו דברים שהרבה יותר ינעמו לאוזניך, מר פורת. אני

מבקש ממך שתתייחס לדברים בסבלנות ובסובלנות.



א. פורת;

אדוני היושב-ראש, יש לי רק בקשה אחת; בלי האשמות, מפני שאני אינני

יושב כאן על תקן של נאשם וזאת לא ועדת חקירה.

היו"ר מ. בר -זוהר;

אני מסכים אתך שזאת לא ועדת חקירה.

א. פורת;

חבר כנסת נכבד מאשים אותי כאן שאני פגעתי בחופש הביטוי. זאת עלילה,

אין לזה שחר, ואני יכול להוכיח את זה.

היו"ר מ. בר-זוהר;

מר פורת, אני מסכים לחלק הראשון של דבריך. לגבי החלק השני של דבריך,

אינני חסכים. חבר כנסת רשאי לומר את דעותיו הם אם הן אינן מקובלות לנליך או

על מישהו אחר.

האם יינתן לי להשיב לו?

ח. מירום;

בוודאי.

היו"ר מ. בר-זוהר;

לאחר שהוא והחברים האחרים יתבטאו, בוודאי.

ח. מירום;

אני רוצה להתעכב על שני דברים. אני חושב שחבר-הכנסת קליינר טועה

בגישה שלו. כפי שפורסם, הוא נוקט בדרך של הליכה לחקיקה המאריכה את כהונתו

של מנכ"ל רשות השידור. לפי דעתי לא נכון ללכת בדרך זו. מערכת היחסים ומצב

הדברים הם כאלה שאסור ללכת להארכת הכהונה בדרך של חקיקה או בדרך טכנית.

צריך לפתור את הבעיה. ואני באמת חושב שיש מועמדים מצויינים במערכת שראויים

למלא את התפקיד הזה, ועל פי ההקבם הקואליציוני לליכוד יש האופציה להציע

אותם. אני חושב שהליכה בדרך החקיקה היא דרך מוטעית, ואני מקווה מאד

שהליכוד יציע מועמד טוב.

בשולי הדיון אני רוצה להציע שמיד לאחר שוך הסערה, תוך הסקת מסקנות

ממנה, יובא לדיון כאן כל המכלול של חוק רשות השידור, ונוכל להפיק לקחים

גוהאירועים הקשים שקורים היום ונוכל הם לתקן את החוק בנקודות שמצריכות

תיקון .

מ. קליינר;

שר החינוך התייחס בדבריו לשני מישורים: הם להסכם הקואליציוני והם לצד

המשפטי, החוקי, של מינוי מנכ''ל לרשות השידור. להבי ההסכם הקואליציוני הוא

אמר שהוא איננו כופר בכך שהסמכות בידי הליכוד להציע מועמד, הליכוד יכול

להציע מועמד. לפי פרשנות חופשית שלי, הוא אמר: אם הליכוד היה מציע איזה



מועמד שאינני מכיר, אני לא אחראי. אם הוא לא יהיה טוב, זו בעיה של הליכוד

שהציע אותו. אני קיימתי את ההסכם, הבאתי את ההצינה לממשלה ובזה נגמר הענין .

אבל במקרה הליכוד הצילנ את אורי פורת. ג/אוזר שאני מכיר את אורי פורת כבר חמש

שנים, ואני ממונה על החוק, אינני רוצה להציע אותו לממשלה. למה? הוא היה

טוב, הוא הצליח, אבל הוא לא מסתדר עם העובדים, לא התייחס יפה לנבחרים,

והיתה בעיה במערכת היחסים עם השר.

אם במשא ומתן הקואליציוני היה נאמר נניח שבמינוי היושב-ראש והמנכ"ל

יהיה בשני המקרים אדם המוסכם על שני המרכיבים של הממשלה, זה סיפור אחר.

אבל זה לא מה שנאמר בהסכם. בהסכם נאמר שהליכוד יציע את המנכ"ל. כלומר,
כשאתה אומר מראש
אני לא הולך על הטוב והמוחלט, אני לא הולך על מקצוען

שאני אבחר, אלא על מישהו שהליכוד יציע לי - אז צריך לקחת בחשבון שלליכוד

יש מיגוון רחב של היצע. כלומר הוא ויתר מראש על חלק מהסמכות שלו. ואז
השאלה היא כבר אחרת
השאלה היא אם ללכת לול האיש המוכר שאומרים שיש לו

הצלחות, אבל יש הם אי-אלו בעיות, ולחשוב איר פותרים את הבעיה. האם מבחינתו

זה פחות אחראי או יותר אחראי מאשר להסכים למועמד בלתי מוכר, כאשר לנגד

עינינו עומדת ההיסטוריה של רשות השידור. היו מנכ"לים מכל הסוהים ומכל

הזרמים, כאלה שהוגדרו יותר מקצוענים ופחות מקצוענים, וכולנו יודעים איך הם

הסתדרו ומה קרה בתחום של מערכת היחסים עם נבחרים- ובמערכת הלחצים בתפקיד

הרגיש הזה, כשיש רק מסך אחד בכל הארץ, זו משימה כמעט בלתי אפשרית גם לרצות

את כולם, גם להיות בסדר עם הנבחרים, והם להיות מקצוען ולהצליח. כלומר זה

תפקיד מאד פרובלימטי.

ובכן ן אני רוצה להפנות שאלה ליושב-ראש הוועד המנהל, שהוא כבר בקיא

בנושא ומכיר אותו, והוא באמת לא מועמד להחלפה, אינני יודע מה הפרסומים

האלה. אני רוצה לשאול אותו האם הוא חושב שאי אפשר לעבוד עם המנכ"ל הנוכחי

או שכן אפשר לעבוד אתו. האם הוא מעדיף אדם בלתי מוכר שיוצע על-ידי הליכוד

ושר החינוך יציע לממשלה והיא תאשר את המינוי, או שהוא חושב שטובת רשות

השידור היא בכל זאת להמשיך עם מישהו שכבר התנסו אתו.

חבר--הכנסת מירום דיבר על כך שאני רוצה ללכת בנושא הזה בדרך של חקיקה.

ההצעה שלי לא היתה ספציפית לרשות השידור, אם כי אינני מסתיר שאורי פורת

היה המאיץ. אני נתקלתי במערכת הציבורית הרבה פעמים במצב שמכל מיני סיבות

נוצר איזה חלל ריק, וזה לא בריא" זה יכול להיות מנכ"ל בחברה ממשלתית או

בוזבוה אחרת. יש חברה משותפת למשרד החקלאות ולמשרד השיכון, חברת ערים, שיום

אחד נשארה בלי דירקטוריון, בלי מנכ"ל ובלי מוסדות, מפני שאין שום חוק

רציפות.

אני חושב שהם הפתרון של מינוי ממלא מקום, עם פזילה למישהו שהוא לשון

מאזניים במליאת רשות השידור שכן יכול להציע מועמד, שאולי המועמד הזמני

ימצא חן בעיניו מפני שהוא חובש כיפה, ואז אילי לא יציעו לממשלה למנות את

אורי פורת, זה הם כן לא מכובד. כי לפי החוק השר יכול להציע מועמד ומליאת

הרשות יכולה להציע מועמד. ובמליאת הרשות יחסי הכוחות בין המערך והליכוד הם

שווים, יש חבר אחד מהתחיה, אחד ממפ"ם, ולשון המאזניים הוא נציג המפד"ל.

לכן הצעתי לשר מה שהצלנתי. להבי נבחרים, ברור שאי אפשר להיות בקדר עם

כולם. להבי הלנובדים " נכון שהיה איזה מאבק, כמו שתמיד היה מאבק. זה לא כך

שאורי פורת המציא מאבקים של ועד מנהל ומנכ"ל מול עובדים. זה מוסד בעייתי,

עם אנשים מסוג מסויים, עם חשיפה ציבורית. יש דעות שהיתה התקדמות בנושא

הזה, בחלקה כתוצאה מיד קשה, אבל הענינים הסתדרו. ובכן בעצם הברתי שיש איזו

בעיה לגם השר. לכן אמרתי ; אולי אפשר להסדיר את הדברים, לבקש שהשר ישב עם

המנכ"ל שהוא בכל זאת כבר מוכר, ועם יושב-ראש הוועד המנהל שעובד אתו יום

יום והוא נציג המערך, ולנסות לבנות איזה דבר, כמו שיש הסכם קואליציוני.



השר יגיד מה הדברים שמפריעים לו, ויחד ינסו לבנות איזו מערכת עבודה, מערכת

כללים, מערכת הסדרים, שתאפשר לעבוד ביחד. כי אי אפשר להתעלם מכך שראש

הממשלה כבר אמר שאורי פורת הוא המועמד שלו . כל התנגדות לאורי פורת, ואמירה

של השר שהוא מוכן לכל מועמד של הליכוד, רק לא לאורי פורת - אני חושב שזאת

פסילה אישית חריפה מדי שלא מגיעה לאיש, שגם השר אומר שהיו לו הישגים

גדולים.

הייתי רוצה שאורי פורת יתייחס לשאלה הזאת. כי זה הנימוק שהשר השמיע,

מערכת היחסים עם עובדים, מערכת יחסים עם נבחרים, והיחסים עם השר.

היו"ר מ. בר -זוהר;

מאחר שחשוב לי מאד לתת למר פורת את הרשות להשיב, אני מבקש מהחברים

האחרים לקצר בדבריהם. מר פורת חש את עצמו פגוע, ואני חושב שצריך לאפשר לו

להשיב על הדברים.

ר . זאבי;

כפי- שנראה לי, התפקיד של מנכ"ל רשות השידור הוא תפקיד קשה מאד, כפוי

טובה, ועומד בביקורת בלתי פוסקת של הציבור, של אינטרסנטים, הוא מענין את

כולם. כל אזרח במדינה, בכל מקום, ששומע רדיו או צופה בטלוויזיה, יש לו

נגישות לענין הזה, והתפקיד הוא קשה מאד.

אם מותר לי לשפוט על פי מה שראיתי ושמעתי, בביקור ולא בביקור, אני

חושב שאורי פורת עשה עבודה גדולה ברשות השידור. אם יש לי ביקורת עליו, היא

הפוכה מזו שאמר חבר-הכנסת מירום, על פחות מדי ביקורת על כתבים שהרשו לעצמם

להפוך כלי ממלכתי לכלי לביטוי פרטי או פוליטי של עצמם. הביקורת שלי עליו

הוא שהוא ביקר פחות מדי. אולי כבלו את ידיו, אולי הוא לא יכול לעשות את

זה, אבל אני רואה ושומע הרבה פעמים דברים ברשות השידור שבהחלט לא יכולים

להיות ברשות ממלכתית. רשות ממלכתית צריכה לתת ביטוי של קונסנסוס, ביטוי

ממלכתי, ביטוי של הממשלה. לגבי אינפורמציה - נכון, אינפורמציה היא צריכה

לתת גם אם היא נגד הממשלה. אבל אני שומע ורואה דברים שאינם בגדר

אינפורמציה אלא בגדר הבעת דעה. גם אינפורמציה אפשר להגיש בצורה מעוותת,

וזה נעשה בכיוון הפוך מזה שאמר חבר-הכנסת מירום.

מהנסיון שלי במינהל ציבורי אינני מקבל את הגישה שטוב שאדם יכהן רק

קדנציה אחת. זה נשמע בעקיפין מדבריו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שאמר

שעד היום כל המנכ"לים של רשות השידור כיהנו רק תקופת כהונה אחת. גם אם זה

היה כך, זה לא מחייב, זה לא טוב. ואני בא מדיסציפלינה שבה רוטציה זה עקרון

מקודש. בצה"ל הרוטציה היא אבי אבות הארגון . אבל גם בצה"ל חוטאים בהגזמה

בענין זה. היום צה"ל התבגר יותר והוא משנה קצת את דעתו בענין הזה, ונוהג

כפי שנוהגים צבאות ותיקים ומנוסים. במינהל הציבורי, אם ממנים אדם רק

לקדנציה אחת, עד שהוא לומד את הענינים עוברות שנה-שנתיים, אחר כך הוא פעיל

במשך כשנתיים וכבר מתכונן לתפקיד הבא.

לפי דעתי יש ענין של לימוד, מקצועיות, רציפות. ויש צורך, אם האיש

טוב, שיכהן שתי קדנציות לפחות, מפני שרק בקדנציה השניה אנחנו נהנים

מהנסיון שרכש בקדנציה הראשונה.

לי אין גישה פוליטית לנושא. אני חושב שהסכמים צריכים לכבד. כמו

שמפלגה אחת אינה יכולה להגיד שהיא אינה רוצה שר זה או אחר של המפלגה

השניה, כי זו פררוגהטיבה של המפלגה עצמה, פרט לראש הממשלה שיכול לפסול שר,

כך גם במקרה הזה. אני חושב שצריכים לכבד את ההסכם וצריך לתת לליכוד להציע

את מי שהוא רוצה.



י. פרח;

מפתיע אותי דבר אחד. לפי הדברים ששמענו כאן, היתה תקופה שלי עבודה

משותפת טובה בין יושב-ראש הרשות ליבין המנכ"ל, ורק בחודשים האחרונים קרה מה,

שקרה. זה לא מעיד על אדם שאינו מסוגל לקיים יחסי עבודה תקינים, אלא על

איזה אירוע שבעטיו קרה מה שקרה. אם אדם אינו יודע לקיים יחסי עבודה, הדבר

בא לביטוי מיד. לא זו התמונה המצטיירת כאן.

הבעיה היא מיסודה פוליטית. ובצדק אמר כאן חבר-הכנסת זאבי שאנחנו

רואים בטלוויזיה ושומעים ברדיו דברים שלא כל עם ישראל מקבל אותם באהבה

ובהבנה, וזה מרגיז. ואי אפשר לומר שהם לא פוליטיים. הם מכוונים וברורים.

אנחנו רואים גם בכנסת, שכאשר חברי כנסת מסויימים עולים לדוכן לדבר -

ואינני מדבר על עצמי - מכבים את אורות הטלוויזיה באולם. הם להם יש מה

לומר. כל החכמה לא ניתנה רק למספר אנשים בכנסת. אז אם כבר מדברים, הם זה

נושא לביקורת נוקבת. יש כאלה שהם חביבי הטלוויזיה, משדרים כל מה שהם

אומרים.

חבר-הכנסת מירום, אמרת שאורי פורת פסל שידורים; למה מותר לפסול חברי

כנסת מלהביע את דעתם, הם אם יש המתנגדים לה בקרב העובדים של רשות השידור?

ואנחנו יודעים שיש להם כוח אדיר.

ח. מירום;

אינני מבין את השאלה.

י. פרח;

אמרת שאורי פורת פסל שידורים. האם פסילת אנשים ודבריהם איננה דבר

חמור?

ח. מירום;

אם יש לך טענה, צריך לבדוק אותה.
י. פרח
אני תמה עליך, מר פורת. אתה אומר שלפני שלושה חודשים התחיל מחול שדים

סביב הנושא של מינוי מנכ"ל. יושב-ראש ועדת החינוך הוא איש פתוח, אני מאמין

בו, ולא משנה מאיזו מפלהה הוא. למה לא הבאת אליו את הדברים ולא אמרת שיש

פה מצב שאי אפשר להמשיך בו? למה חיכית עד עכשיו? היית צריך להביא את זה

לוועדה, ואני בטוח שהיית מוצא כאן אוזן קשבת. יום שלם ראוי להקדיש לדבר

הזה. אנחנו עוסקים בקטעי מידע ומגיעים לדרגת שפיטה שהיא הדרהה העליונה

ביותר. האם הגענו כאן לרמה של הערכת הדברים? האם יש לנו כל הנתונים? אנחנו

יודעים שהיו הישהים אדירים בתחום הכלכלי ברשות השידור, דבר שלא היה לו

תקדים. האיש שיפר את המצב הכספי של הרשות, ואפילו לקחו ממנו 50 מיליון

שקלים. ופתאום אנחנו שומעים שהמצב כל כך הרוע.

אינני מאמין שהמצב כל כך גרוע. אני מאמין שיש מקום להידברות ולמציאת

שפה משותפת. אני מכיר את מר הראל, עבדתי יחד אתו ארבע שנים בוועדת העבודה

והרווחה. אני בטוח שהוא והמנכ"ל יכולים למצוא שפה משותפת. אפשר למצוא

מודוס ויוונדי.



היו"ר מ. בר-זוהר;

לדעתי כל הדיון הזה מצביע על כך שמקור האסון הוא בפוליטיזציה העמוקה

ברשות השידור. ואנחנו חייבים להיאבק ולנתק את כל ההשפעבות הפסולות האלו של

פוליטיקה ברשות השידור. מפני שהשיקולים המקצועיים והענינים משתבשים או

נעלמים לחלוטין אל מול השיקולים הפוליטיים, ואז נפתח מחול שדים שהוא לרעת

כולם, כולל האנשים שעוסקים בזה ועובדים בראש המערכת: לדעתי זה הכיוון

שאנחנו צריכים לשאוף אליו לגבי העתיד, כלומר למצוא דרך לנטרל את כל

ההשפעות הפסולות של מלחמות פוליטיות, שהורסות את רשות השידור. דווקא כשהיא

עלתה עכשיו על דרך המלך, אנחנו רואים אותה מתמוטטת בגלל שיקולים פוליטיים.

י. אליאסוף;

אני רוצה לומר כמה מלים בתגובה לדבריו של חבר-הכנסת זאבי. אני לא

התכוונתי חלילה לרמוז לשום דבר. הצגתי את המצב המשפטי. לגבי מנכ"ל רשות

שדות התעופה, למשל, החוק קובע במפורש שניתן למנות אותו לתקופת כהונה

נוספת, אבל רק לתקופת כהונה נוספת אחת- כלומר נותנים את האפשרות הזאת, אבל

מגבילים לשתי קדנציות. בחוק רשות השידור אין שום מגבלה לגבי תקופות הכהונה

של המנכ"ל. אפשר להאריך את מינויו אפילו שלוש וארבע פעמים. אני רק ציינתי

את העובדה שעד היום אף מנכ"ל לא כיהן יותר מתקופת כהונה אחת. אבל לא היתה

שום כוונה לרמוז למשהו.

א. פורת;

קודם כל, חבר-הכנסת מירום, אני רוצה להתנצל אם דיברתי בטון קצת נרגז,

אבל אתה צריך להבין שאני לא חשבתי שאני בא לכאן כנאשם,

לעצם הענין, אני לא שמעתי את דבריו של השר נבון כאן, אבל ממה ששמעתי

פה אני מבין שהוא טוען על מערכת יחסים לא טובה שיש לי עם העובדים, עם

הגופים הנבחרים ועם השר. אני דוחה את שלוש ההאשמות האלה על הסף.

אינני חושב שאפשר לדבר בהכללה על העובדים, זה דבר לא הוגן לעשותו. יש

לי מערכת יחסים טובה מאד עם רוב העובדים. יש לי מערכת יחסים גרועה מאד עם

אותם אלמנטים אנרכיסטיים בתוך המערכת, שהם באופן קבוע "עושי-צרות" להכעיס.

ומאחר שיש לי מעט מאד סמכויות בעניני משמעת, אוי יכול רק לעשות כמיטב

יכולתי כדי לרסן את הגורמים המתסיסים האלה שהם מקור כל הצרות ברשות

השידור. הם עובדים באמצעות העתונות, הם עובדים באמצעות הדיסאינפורמציה

ורצח אופי. הם מקור כל הרעה. ולפי דעתי אין שום סיבה אמיתית לטעון שמערכת

היחסים שלי עם העובדים לא טובה.

שנית, אינני יודע אם מישהו מכם, חברי הכנסת, ניסה אי-פעם לנהל גוף

כלשהו שיש בו 13 ועדי עובדים מיליטנטיים, שמתחרים ביניהם על הישגיות,

לפעמים בפראות, כאשר אתה צריך לשמור על קופת הציבור, לשבת עם החוק לפניך,

לשבת עם הסכמי העבודה לפניך ולא לתת מה שדורשים לקחת בכוח. אם מישהו מכם

יראה לי את הדרך איך אפשר לנהל דו-שיח עם 13 ועדי עובדים בשובה ונחת, כאשר

כל יום שני וחמישי מאיימים עליך בשביתה, אני מוכן ללמוד ממנו. מה זאת

אומרת מערכת יחסים לא טובה עם העובדים? האם אתם כבר ראיתם מערכת יחסים כן

טובה בין עובדים לבין מנכ"ל? האם לכל המנכ"לים לפניה היתה אידיליה ביחסיהם

עם העובדים? האם העובדים אהבו אותם? יכולתי להיות מנכ"ל יוצא מן הכלל,

העובדים היו נושאים אותי על כפיים, אם הייתי נענה לכל דרישה כספית שלהם,

אם הייתי נותן להם לשדר מה שהם רוצים, אם לא הייתי מתערב בשום דבר. קל מאד

להיות מנכ"ל טוב על חשבון הציבור, על חשבון כספי הציבור. אבל כשאתה רוצה

להגן על הציבור ואל האינטרסים של הציבור, ואינך נותן לכל מיני אלמנטים



סחטניים לעשות שם ככל העולה על רוחם, ואתה נלחם נגדם לבדך - אז באים אליך

בטענות למה אתה נלחם? איזה מין אדם צריך להיות מנכ"ל? מנכ"ל חזק זה הם כן

חסרון?

לפני שנה וחצי היתה שביתה גדולה ברשות השידור, שביתה שנמשכה 52 ימים,

השביתה הכי ממושכת בתולדות המדינה. מי הכריז על השביתה? עתונאי רשות

השידור, ולמה? לא נכון שהכריזו עליה בגלל שכר. הם רצו את זכותם לעשות

חלטורות, ואני לא נתתי. זאת היתה הסיבה האמיתית לשביתה. ובסוף השביתה

הלכנו למוסד לבוררות מוסכמת, ושופט בית-המשפט העליון לשעבר ברנזון קבע

בצורה חד-משמעית שזאת היתה שביתה מיותרת ולא היה לעובדים אפילו "קייס"

אחד. הוא תמך בכל העמדות שלי לכל אורך הדרך. במשך חודשיים שיגעו את כל

המדינה, בלי רדיו ובלי טלוויזיה. על מה? על פרסטיז'ה. כמה כספי ציבור ירדו

לטמיון? על זה אף אחד לא מדבר. ואחר כך אומרים; העובדים לא אוהבים את

המנכ"ל הזה. האם אני הכרזתי על השביתה? האם בגללי היא נכשלה? בגללי הם

הפסידו? אני הזהרתי אותם לא לשבות, התחננתי לפניהם לא לשבות, אמרתי להם

שאין להם שום סיכוי, שיש הסכמי מסגרת ואף אחד לא יתן להם אגורה מעבר לזה.

ואם רצו להכריח את המדינה לפרוץ את הסכמי המסגרת. זה היה רק התירוץ. הסיבה

האמיתית היתה להפיל את המנכ"ל הזה שלא נותן להם לעשות חלטורות, מפני שאני

אז פיטרתי עובד בבאר-שבע שהיה שותף בחברת פרסומת והשתמש בטלוויזיה כדי

להאדיר את עסקיו הפרטיים. הם קמו להגן עליו וקראו לו הנסיך פרדיננד. זאת

האמת.

ובכן לא נכון שיש לי יחסים לא טובים עם העובדים. העובדים אינם רק אלה

ששבתו. וגם בין השובתים יש לי הרבה מאד ידידים שלא אהבו את השביתה הזאת.

היא נכפתה עליהם.

אבל מעז יצא מתוק. מאז השביתה הגדולה אין יותר שביתות ברשות השידור,

וגם לא יהיו. אנחנו זוכרים את הימים שכל יום שני וחמישי הפסיקו את שידורי

הטלוויזיה. התופעה הזאת חוסלה. האנרכיה שהיתה אינה קיימת יותר. זה אחד

ההישגים הגדולים של ההנהלה. מפני שעד השביתה הגדולה הזאת, הרדיו

והטלוויזיה למעשה נוהלו על-ידי סובייט של ועדים. כדי להפסיק את זה היה

צריך לנהל מאבק. וכשהמאבק הזה הצליח - מאשימים אותי בזה שהצלחתי?

יש אלמנטים אנרכיסטיים ברשות השידור, בעיקר בקרב העתונאים בחדשות,

שלפני עשרים שנה הטביעו את הסיסמה האומרת: מנכ"ל בא ומנכ"ל הולך, אנחנו

ינצח נשארים. זו סיסמה יפה מאד, מפני שהם יודעים; כשבא מנכ"ל חדש, שלוש

שנים הוא צריך ללמוד; כעבור שנתיים, לאחר שהתחיל להיכנס לענינים, יחליפו

אותו; ואז שוב שלוש שנים הם יחגגו באנרכיה. כך זה היה, והם רוצים שכך זה

יהיה. ואותם אלמנטים אנרכיסטיים הם אלה שעובדים עם שר החינוך.

לגבי מערכת היחסים עם ההנהלה - לפני חודש היועץ המשפטי לממשלה הפקיד

בידי מסמך שאף מנכ"ל רשות השידור לפני לא קיבל, שפעם אחת ולתמיד יפסיק את

הוויכוח בין המנכ"לים לבין הוועדים המנהלים על השאלה מי מנהל את הניהול

השוטף ברשות השידור, הוועד המנהל או המנכ"ל. היועץ המשפטי לממשלה קבע שחור

על גבי לבן שכל אחד מחברי הוועד המנהל באופן אישי אין לו שום סמכויות. עד

אז כל אחד מהם חשב שהוא מנכ"ל-על, ומותר לו לדבר עם עובדים, להשתתף

בישיבות של העובדים ולעשות מה שהוא רוצה, בא היועץ המשפטי לממשלה והצדיק

אותי ואמר שעל פי כל כללי המינהל התקין, הניהול הפרטני, השוטף, הוא סמכותו

הבלעדית של המנכ"ל. הוועד המנהל קובע מדיניות, כמו מועצת מנהלים. הוועד

המנהל אינו יכול לבוא במקום המנכ"ל. על זה אני מנהל מאבק כבר חמש שנים,

וסוף סוף הצלחתי. אז האם גם זה חסרון, שהצלחתי לעשות קצת סדר גם למעלה?



לגבי מערכת היחסים עם השר , אני רוצה לומר לכם שבמשך ארבע שנים שעבדתי

עם שר החינוך נבון היתה לי אתו מערכת יחסים טובה. כיבדתי אותו, הערכתי

אותו, הקשבתי לבקשותיו, להצעותיו, התחשבתי בהן. מה קרה לפני כמה חודשים?

אין לי מושג. הוא מעולם לא קרא לי ולא אמר לי איזה טענות יש לו, אם בכלל.

אני שומע הכל במסדרונות וקורא בעתונים. אם זה מינהל תקין - תחליטו אתם,

מעולם לא שמעתי מפיו של שר החינוך והתרבות הממונה על ביצוע חוק רשות

השידור אפילו תלונה אחת. וכל מסע ההתעוררות הזה התחיל לפני כמה חודשים,

בלי ידיעתי, מאחורי גבי, עם המכתב ששלח השר ליועץ המשפטי לממשלה ובו תלונה

שאני עובר על חוק רשות השידור, והוא מבקש מהיועץ המשפטי לקרוא אותי לסדר.

לפני ששלח את התלונה לא טרח אפילו לשאול אותי או את היושב-ראש אם יש אמת

בחשדות האלה שהוא העלה לפני היועץ המשפטי לממשלה. היועץ המשפטי לממשלה בדק

והשיב לשר שאין שום מקום להתערבותו. השר מעולם לא התנצל, לא טילפן, לא

הודה שטעה, אלא המשיך להילחם נגדי, ואינני יודע למה. וזה בשם החוק, לאחר

שכבר הוכח שמי שעבר על החוק לא הייתי אני. להיפך, אני נלחם שם שנים כדי

להגן על החוק.

לגבי מה ששייך לחופש הביטוי, חבר-הכנסת מירום, מעולם לא היה ברשות

השידור יותר חופש ביטוי מאשר בחמש השנים האחרונות. אבל מעולם גם לא היתה

ברשות השידור אי-האפשרות לשדר דברים אסורים על פי החוק כמו בחמש השנים

האחרונות. לא נתתי לשדר דברים אסורים על פי החוק. כאשר עובדים לקחו לעצמם

חרות לשדר דברים שנוגדים את החוק, לשדר דברים שהם בגדר תעמולת אויב, לשדר

דברים שהם בגדר הבעת דעה אישית של השדרן - בכל המקרים האלה התערבתי באופן

דרסטי, כולל ו-ושעיות. חבל שאינני יכול לפטר. אבל עשיתי זאת לא לפני שאנשים

הוזהרו פעם, פעמיים ושלוש. הרדיו והטלוויזיה אינם רכושם של העובדים ברשות.

ברדיו ובטלוויזיה אין מאמר ראשי ואין הבעת עמדה אישית. מה שהעובדים חושבים

- שישמרו את הדעות שלהם לעצמם, כפי שאני שומר את הדעות שלי לעצמי כאשר

מדובר בתכנים. ואם מישהו רוצה לשדר בניגוד לכללים, בניגוד לנהלי השידור,

בניגוד לחוק רשות השידור, ואני מתערב - קוראים לזה סתימת פיות.

הם רצו לא פעם שיראו רק את מה שראתה המצלמה.

א. פורת;

אני מכיר את הסיפור הזה. המצלמה איננה משקרת, אבל הצלם לפעמים שקרן

גדול. תלוי לאן הוא מכוון את המצלמה.

ומה הוא לא מצלם.

א. פורת;

אני מכיר את כל הטריקים. אני כבר שלושים שנה עתונאי, אין תפקיד

עתונאי שלא מילאתי, בכתיבה ובעריכה. ועם כל הכבוד לכל מי שמנסה ללמד אותי

עתונאות, אני אומר במלוא הצניעות; כבר למדתי. יש דברים שנעשים גם ברדיו

וגם בטלוויזיה בשם חופש הביטוי, שנוגדים את החוק ואת האתיקה העתונאית. נגד

התופעות האלה אני נלחם, בלי שום נסיונות להצטדק. אני מודה שאני נלחם

בתופעות האלה, ואין זה משנה אם הן באות מימין או משמאל. אדם צריך גם לדעת

להתעלות מעבר לדעותיו הפרטיות כאשר הוא עוסק בענין ממלכתי. אם גם בזה

חטאתי - אני מודה.



חבר-הכנסת פרח שאל למר, לא התלוננתי קודם. אני לא האמנתי שהענינים

יתגלגלו עד כדי כך. חשבתי שאולי זו סתם רכילות, אולי זה עוד קשקוש שמישהו

הדליף לעתון . לא תיארתי לי שהענין הזה באמת רציני, מפני שלא היה לי מושג

על מה הוא מבוסס. אני יודע שידי נקיות לחלוטין מכל בחינה, גם מבחינה

מקצועית, גם מבחינת המינהל התקין, גם מבחינת החוק, לכן לא התלוננתי.

אני רוצה להזכיר עוד פרט אחד קטך . אני לא התמניתי לתפקידי על-ידי השר

נבון. פורמלית אני גם לא כפוף לשר נבון . אני התמניתי על-ידי ממשלת ישראל

ואני כפוף לממשלת ישראל. ומה ששייך למערכת היחסים שלי עם השר, עד לפני

חודשים אחדים היא היתה טובה מאד. מה קרה אז - אין לי שום מושג, מפני שהשר

מעולם לא אמר לי.

א. הראל;

אני רוצה להגיד רק כמה מלים. אני מבין את סערת רוחו של אורי פורת

במצב שאנחנו נתונים בו. אבל כדי שלא תהיה אי-הבנה אני רוצה לומר שבמערכת

העבודה המשותפת שלנו הרבה מאד פעמים היו בינינו הסכמות, והיו גם חילוקי

דעות. לפעמים אני שכנלנתי אותו, לפעמים הוא שכניך אותי, לפעמים נשארנו

חלוקים. כך היתה העבודה. גם היום, אני מסכים עם חלק מהדברים שהוא אמר פה,

לגבי חלק אחר אני חולק עליו. אינני רוצה להתחיל עכשיו בוויכוח. או.י רק לא

רוצה שיתקבל רושם שכשהוא מדבר על גורמים אנרכיסטיים, שיש על זה מכנה

משותף. יש כאלה ויש אחרים. אין מכנה משותף של אנרכיזם בתוך רשות השידור.

יש עתונאים שלא ביצעו את עבודתם והם נענשו. פעם ההכרעה היתה לכיוון אחד,

ופעם ההכרעה היתה לכיוון אחר. אבל היו חילוקי דעות ויש חילוקי דעות. אינני

רוצה עכשיו, בתום הישיבה, להציג מכלול של בלגיות שישנן ברשות השידור. אני

מבטיח שנעשה את זה כשתיגמר הסערה.

היו"ר מ. בר- זוהר;

תודה רבה לכולכם.

האם אינך מסכם שום דבר?

היו"ר מ. בר-זוהר;

לא. ההצעה שלי היא מה שאמרתי קודם, לעקור בעתיד את השפעת הפוליטיקה

מרשות השידור. אני חושב שזה מרעיל את כל מערכת היחסים.

י. פרח;

אני חושב שצריך לעשות שינויים כחוק רשות השידור.

ח . מירום;

אני ביקשתי לדון בוועדה על חוק רשות השידור עם שוך הסערה.

היו"ר מ. בר-זוהר;

אין ספק שוועדת החינוך והתרבות תיקח על עצמה גם את הטיפול בחוק הזה.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה נסתיימה בשעה 11.20).

קוד המקור של הנתונים