ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 01/03/1989

סכנת חיסול מפעלי עליית הנוער; שאילתות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 14

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום רביעי, כ"ד באדר א' התשמ"ט , 1.3.89, שעה 09.00.
נכחו
חברי הוועדה: מ. בר-זוהר- היו"ר

א. אליאב

ר. זאבי

ח . מירום

ח. פורת
מוזמנים
ש. דיניץ- יושב-ראש הנהלת הסוכנות היהודית

ד- הגואל - ראש מחלקת עליית הנוער

א. עמיר - מנכ"ל מחלקת עליית הנולנר

י- שילה- סמנכ"ל מחלקת עליית הנולנר

ומנהל אגף הקליטה בלנליית הנולנר

ב. סהל - יו"ר ועדת המעקב וההערכה של

עליית הנולנר

ה. סללנ - ועד הפעולה

ש. אוני - ולנר הפעולה

גו. ן - לשלנבר מנהל מחלקת לנליית הנוער

ת. וולפין - מרכזת ועדת החינוך בתק"ס

מ. לבנון - אחראי לנל חברות הנוער בוולנדת

החינוך של התקיים

מ. משיח - מרכז השלטון המקומי

ד. טוקר - האגף לחינוך התיישבותי במשרד החינוך

צ. צוק - האגף לחינוך התיישבותי במשרד החיווך

ר. פינצי - אגף התקציבים, משרד האוצר

מיימ מזכירת
הוועד
ו. מאור

רשמה: מ. כהן
סדר-היום
שאילתות;

סכנת חיסול מפעלי עליית הנוער.



שאילתות
היו"ר מ. בר-זוהר
אני פותח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות. נתחיל בשאילתות"

א. אתמול בערב שודרו-, ב"כלבוטק" כתבה מיוחדת לגל התאונות שקורות בבתי-

הספר. נמסר בה שיש אלפי תאונות בשנה וכן שיש מספר קטן מאד של אנשים

שעוסקים בבטיחות, מדריכ בטיחות. דובר על שבעה. אני מבקש לקבל ממשרד

החינוך אינפורמציה מלאה כגור. תאונות קורות, איזה תאונות, מה אמצעי הבט י ח ו ת

שננקטים, ואיך בכלל המשרד נערך לדברים הללו.



ב. שאילתה בענין שביתת הסטודנטים. דובר הרבה לגל קביעת ועדה ציבורית

ללנו. ין שכר הלימוד, ובינתיים הדבר מתעכב, בכל פעם בהלל אי-הסכמה של אחד

הצדדים. גותי תוקם הו ולנדה הציבורית הזאת? האם שר החינוך מתכוון לנקוט יוזמה

דוזופה לאור המצב המחמיר בקרב הסטודנטים והשביתות שמשבשות את סדר הלימודים

התקין?



ה. אני קורא בלנתון שמשרד החי נון- אינו מממן את מלוא תקן השלנות הנדרש

בבתי-הספר העל- יסודיים. בכתבה של נילי מנדלר ב"הארץ" מה~23 בפברואר נאמר

שבחלק מבתי--הפר מקצצים המנהלים בשעות הוראה ובאחרים משלימים ההורים חלק

ממימון לימודי החובה. עוד נאמר שהפלנר בין מספר השעות שנדרש על-ידי משרד

החינוך- בהתשמ"ח ובין מספר השעות שאותן תיקצב בפועל הגיע בנתיב העיוני

המוביל לבחינות בהרות ל6.8%; בנתיב לבחינות בהרות ברמה מוגברת הפער ההיע

ל-15%; בחינון- העל-יסודי הדתי, בנתיב הטכנולוגי 3.6%; בחינוך ו-.על-ידי

הדתי שבו יש תוספת שעות תורניות הפער הגיע ל-7.2%.. זה מאד גופתיע. אני מבקש

לקבל על כך אינפורמציה.



ד. אני קורא שתיכון עירוני אי בתל-אביב הוכר כמוסד על-עירוני

לאמנויות, שילגודו בו לבהרות במוסיקה, קולנוע, מחול, תיאטרון ואגונות

פלסטית. זה כשלעצמו יפה גואד. אבל בסוף הידיעה אני קורא שבי ת- הספר מבקש

מעיריית תל-אביב 50 אלף דולר להצטיידות בשלב הראשון, מזה 30 אלף דולר לחוג

לקולנוע. אני רוצה לשאול את גושרד החינוך? האם היום יש לנו סכוגוים כאלה?

האם אנחנו יכולים לאשר לרשויות המקומיות להוציא לחוגים לחוגים לקולנוע,

כשאנחנו נמצאים במצב שילדים הולכים הביתה ברבע לשתים- עשרה?



דבר אחרון הוא בקשר לתשובות על שאילתות שקיבלתי ג?גושרד החינוך. לפני

שבועיים שאלתי את המשרד בקשר לאותו רב שביקש להטיל עונש הופני על תלמידים

ולשים בכל כיתה רצועת עור כדי להכות אותם. בתשובה שקיבלתי נאגור; "בהתאם

להוראות הגושרד בחוזר מנכ"ל מ"ו/8 חל איסור על עונשי הוף. כג1ובן שההצעה, אם

אכן הוצעה, אינה באה בחשבון"- אני יודע שהיא איננה באה בחשבון, אבל לא לזה

היתה כוונתי. חשבתי שלמשרד החינוך יש מה להגיד בנושא הזה. רציתי לדעת אם

גושרד החינוך נוקט עמדות בנושאים כאלה.



באחרונה מתרבים והולכים שידורים בטלוויזיה של סרטים שעוסקים באלימות

מינית של הורים כלפי ילדיהם. האם גושרד החינוך מעורב בשיקולים להקרנת

הסרטים האלה ובאיזו תכנית חינוכית להקרנתם, או שמא הם נעשים בשליפה מהמותן

של עורכי התכניות בטלוויזיה?



הם אני קיבלתי תשובה ממנכ"ל גושרד החינוך דייר שושני על שאילתה ששאלתי

בקשר להנפת דגלי צלב הקרס בעת משחק בברצלונה- אני שאלתי גוה הן ההנחיות

שניתנות לקבוצות שלנו באשר להתנההותן שעה שקורים אירועים כאלה. המנכ"ל



עונה לי שבאירועים מסוג זה מטפלים השלטונות המקומיים בארצות שבהן מתקיימות

התחרויות. אני יודע שהשלטונות צריכים לטפל בזה, השאלה היא מה ההנחיות

לקבוצות שלנו לגבי המשך או הפסקת משחק כאשר הדגלים מונפים. נוסף לכך כותב

המנכ"ל שהמשטרה הפנימית הסירה את הדגל מיד לאחר הנפתו., לפחות מלכדות ראיה

שלי הנפת הדגל נמשכה במהלך המשחק.
ר. זאבי
אם הכנסת לא תצליח לשנות את הגזירה המשונה שיום הבחירות לרשויות

המקומיות הוא יום שבתון, האם שר החינוך מוכן לבחון ולהמליץ ולהציע שזה לא

יחול על בתי-ספר כדי שתלמידי ישראל לא יפסידו יום ליהודים ללא סיבה?

ל?-ולפיות אפשר למצוא מקום חלופי. אתמול להיה אובדן של מיליון ימי לימודים.

ב. בישיבות קודמות ביקשתי לקבל את הצלנת התקציב של משרד החינוך

למוזיאונים. בכל פלנם יש סיבה למה לבוד לא קיבלתי א11 זה. כשיהישו את זה יהיה

כבר מאוחר לויסות להשפיע לשנות את התקציב.
נ. ניסים
קיבלת תשובה שזה ייקבע. רק ביולי. ולנדה צריכה לשבת ולהחליט.
ר. זאבי
אבל התקציב הרי מתחיל בחודש אפריל, קיבלתי את ההנחיות מ~1986, לא את

פירוט הצעת הונקציב לשנה הזאת. ואיך אפשר לתת ביולי את חלוקת התקציב שמתחיל

באפריל?
היו"ר מ. בר- זוהר
השאלה נכונה, ואם אפשר הייתי מבקש לספק את הנתונים.

סכנת חיסול מפעלי עליית הנוער
היו"ר מ. בר- זוהר
אנחנו עוברים לנושא המרכזי שלנל סדר יומנו. זו הישיבה השניה בנושא

עליית הנוער. אני מקדם בברכה את כל האורחים. אנחנו מברכים את מר דוד הגואל

להיבחר לראש מחלקת עליית הנוער. אני מקווה שיהיה לנו שיתוף פעולה פורה.

אנחנו ממשיכים היום בדיון לבל לנליית הנולבר. בישיבה הקודמת סקרנו את

הדו"ח שהוגש לבל-ידי הגב' רינה שפירא, והוועדה כולה, כולל האורחים, דיברו

לבל החשיבות הרבה של עליית הנוער. הבענו דאגה הדולה מפני הסכנה שבקיצוץ

תקציבים. הייתי רוצה שנשמלנ היום בפתח הישיבה את דבריהם של ראשי עליית

הנוער, מר הה ואל ומר עמיר.

לפני כן אני רוצה להעלות שתי שאלות שאני מבקש שתשיבו לבליהן במהלך

הדיון. האחת היא למר בנימין סגל. אתה התמנית יושב-ראש ולנדת המבקב אחר

ביצוע הדו"ח של הגב' רינה שפירא. אני מבין שהדו"ח לא התקבל כדו"ח שמשמש

בסיס לפלבילות. אם כך, אחרי מה תעקוב? איזה קפ1לנים בדו"ח התקבלו ומה המשמעות

של זה?

ב. קיבלתי פניות רבות מאד בקשר למוסד הדסה נעורים, קודם כל מהמורים

ומאנשים שעוסקים בו, והם שואלים מה יקרה, מפני שהם מבינים שיש צמצום של

המיסד, קיבלו הוראות לא לרשום תלמידים וזדשים. יש חרדה רבה בקרב המורים, זה



מוסד גדול ומפואר. פנה אליי הם עמוס דגני ואמר שמועצת 7/31, חפר רוצה להקים

בנעורים בית-ספר אינטגרטיבי של האגף לחינוך התיישבותי, ששם ילמדו הם ילדי

החושבים והקיבוצים, שיפתור את בעיית הנערים שעלולים להיפלט מהדסה נעורים.

הוא אומר ששותוז הם עם שר החינוך והשר נתן לזה את הסכמתו,התקציב יבוא

מהאגף לוזינוך התיישבותי. אני רוצה לדעת: אם אמנ"ם כך, האם אין באמת אפשרות

להמשיך ולקיים את המוסד הגדול הזה עם התרומה של משרד החינוך. בזמנו,

כששוחחתי עם חלק מאנשי עליית הנוער על הדסה נעורים נאמר לי שאם באמת יהיו

קיצוצים וחלק מהנערים לא יוכלו להיקלט יותר, נצטרך לפנות למשרד החינוך בדי

לבקש ממנו שיטפל בנוער הזה שעלול להיפלט. עכשיו אני שומע שמועצת עמק חפר

רוצה להקים שם מוסד חינוכי, והאגף לחינוך התיישבותי יממן את זה. אז אולי

נמצא דרך ביחד, עליית הנוער ומשרד החינוך, לפתור את הבעיה ולהציל את המוסד

הזה. האם הדבר בא בחשבון? אני מבקש להתייחס לזה במהלך הדברים.

נשמע עכשיו את ראשי עליית הנוער, תחילה את מר ההואל, אחר כך את מר

אלי עמיר.
ד. הגואל
קודם כל תודה על הברכות, אני בהחלט זקוק להן, ואני מקווה שיהיה שיתוף

פעולה בין כל המוסדות שמשפיעים ויכולים לתת את העידוד והסיוע לאותו נושא

שהוא כל כך חשוב לכולנו, נושא עליית הנוער,

זה היום השני שלי בעבודה. אמנם עקבתי קצת אחרי הנושא במשך מספר

חודשים. היו כל מיני מאבקים שהסתיימו רק בשבוע שעבר. אתמול נפגשתי עם

קבוצה וכברה מאד של מנהלים של כפרי הנוער, כולל נעורים והדסה נעורים. אם

הייתי יכול להעביר את המסר שלהם, אני חושב שזה היה משפיע מאד. בלבם של כל

מנהלי כפרי הנוער האלה מכרסמים חשש ודאגה להבי עתידם, להבי המשך הפעילות

שלהם. הם חוששים מפגיעה בפעילות המבורכת של כפרי הנוער.

בחודשים האחרונים עיינתי בדו"ח של ארבעת הפרופסורים. יש שם הרבה

מסקנות. אין ספק שנקיים דיון במוזלקה על כל התחומים הקשורים בדו"ח, בתחום

התכני, בתחום החינוכי, והם בתחומים התקציבים והארהוניים.

למיטב ידיעתי חלק מהמסקנות אכן מיושמות כבר במחלקת עליית הנוער; חלק

אחר מחייב עיון והכרעה במחלקה איך ליישם אותן בצורה טובה לטובת מחלקת

עליית הנוער.

אני רוצה להודות לאלה היושבים כאן, כולל יושב-ראש הוועדה, על הסיוע

שניתן בנושא, על ה"לובי" שנעשה לטובת עליית הנוער בקרב חבר הנאמנים. אני

יודע על כך הם מחברים בחבר הנאמנים.
היו"ר מ. בר- זוהר
יש מי שלא כל כך התלהב מזה.
ד . הגואל
אין לי כל ספק שלסיוע הזה בהחלט היתה השפעה. תשמעו על כך בהמשך. אני

מצטער שאינני יכול לתת כרהע את כל הפרטים, אבל אני בקיא בהם. מר עמיר

ימסור את הפרטים על מצב המחלקה בשנת התקציב הקרובה. אמנם אנחנו דנים רק על

שנת התקציב הקרובה, אבל אין לי כל ספק שצריך, כמו בהרבה מוסדות אחרים, לא

להסתפק בראיה לטווח קצר של שנת התקציב הקרובה, אלא לראות מה צריך ומה יכול

להיעשות במחלקת עליית הנוער ראיה כוללת לטווח היותר רחוק, לפחות של שלוש

או חמש שנים, אם לא יותר מזה. אני משוכנע שזה צריך להיות הכיוון במחלקה.
היו"ר מ. בר- זוהר
תודה . מר אלי עמיר, בבקשה
א. עמיר
אני רוצה לפתוח בהבעת. תודה לחברי הוועדה, ובמיוחד ליושב--ראש שלה חבר-

הכנסת בר-זוהר, שבאמת סייעו לנו בתקופה קריטית להחזיר את עליית הנוער למפה

של הסוכנות היהודית ושהדבר גם ימצא את ביטויו בחלקה של המחלקה הזאת בתקציב

הכולל של הסוכנות היהודית.

אני רוצה לומר שחודש לפני הכינוס של חבר הנאמנים, כאשר דובר על

המסגרת התקציבית של הסוכנות היהודית לשנה הבאה, בהחלט דובר הם לבל-ידי

גורמים מוסמכים, כמו גזבר הסוכנות עצמו בישיבה שקיים אתנו, על כך שהם

עלולים לעמוד בפני סיטואציה שאחת משתי המחלקות, מחלקת לנליית הנוער או

מחלקת ההתיישבות, לא תוסיף להתקיים. אני נחרדתי מעצם העלאת האפשרות הזאת

וביקשתי ממנו בשיחה בארבע עיניים שלא יעלה את האפשרות של או-או, במיוחד

כשהנתונים לא בידינו. אבל זו היתה למעשה הסיפוואציה. כשמדברים על סגירת

מחלקת עליית הנוער, זה לא ענין מהיום למחר; זה תהליך שיכול להימשך שנתיים-

שלוש. אבל במסגרת הצעות התקציב שנזרקו לחלל, הם על-ידי גזבר הסוכנות, דובר

לבל סכומים של 52-50 מיליון דולר - הפירוש המעשי של זה הוא בהחלט סגירה

וחיסול המחלקה.

אנחנו נתבקשנו על"ידי חבר הנאמנים עוד באוקטובר לתכנן תקציבים עם

קיצוצים של 20%, 15% ו-10% בהשוואה לשנה שעברה. תקציב המחלקה בשנה שעברה

היה ,/-68.5 מיליון דולר. עם קיצוץ של 10% המחלקה היתה נשארת עם 8,000

חניכים ללנומת 14,500 חניכים היום. היא היתה נשארת בלי מרכזי הנוער, בלי

האגף לחינוך, בלי האגף לשירותים פסיכו-סוציאליים, בלי כל מערכת ההעשרה

שעליית הנוער כל כך מצטיינת בה, בלי יחידות חו"ל, למעשה בלי כלום.

אני רוצה לומר לחברי הוועדה ש-.62% מהתקציב של עליית הנוער הולכים

להחזקת חניכים במוסדות הפנימייתיים. למעשה .%85 מהתקציב של עליית הנוער

מוקדשים להחזקת חניכים הם במוסדות הפנימייתיים, במכינות ובמרכזי הנוער. זה

סדר הגודל. לכן יש השפעה עצומה לה ודל התקציב שהמחלקה הזאת מקבלת על

תפעולה.

חל מהפך בחבר הנאמנים, וזה בהחלט הודות להתערבות של הוועדה הזאת, של

שר החינוך והתרבות ומנכ"ל משרדו, העתונות, הורמים ציבוריים, אהודות לקידום

החינוך הפנימייתי, מנהלי כפרי הנוער וחברים שלנו בתוך המחלקה. ואני חושב

שהנהלת המחלקה יחד אתי עברנו את כל האנשים הקובעים, אחד אחד. אני דיברתי

אישית יותר משיחה אחת עם כל אחד מאנשי חבר הנאמנים שיכלו להחליט, כדי

לשכנעם בשיחות אישיות מפורטות לתמוך בעליית הנוער. ואכן באמת התחולל מהפך.

בעקבות ו-ומהפך הזה יש היום הצעת תקציב יותר הדולה. הכל כמובן יחסי.

תקציבה של הסוכנות היום הוא 360 מיליון דולר, לעומת 386 מיליון דולר בשנה

שעברה ולעומת 430 מיליון דולר שהסוכנות היתה זקוקה כדי לקיים את מסגרת

הפעילות הנוכחית שלה. במסגרת הקיצוץ בתקציב הסוכנות לעומת השנה שעברה

מחלקת עליית הנוער יצאה למעשה מקוצצת נומינלית בסך הכל ב-700 אלף דולר,

שהם פחות מ-1%. לשם השוואה, תקציב מחלקת ההתיישבות קוצץ ב-11 מיליון דולר;

תקציב המחלקה לפיתוח חברתי, שהיא חלק משיקום השכונות, קוצץ ב-9 מיליון

דולר! החינוך היהודי שהוא כל כך חשוב לאמריקנים קוצץ ב-3 מיליון דולר. ושם

הסכומים קטנים. אפילו שיקום השכונות, שהתקציב הישיר שהוא מקבל מהסוכנות

.



הוא 5.5 מיליון דולר, קוצץ ב:-1.5 מיליון דולר, זאת אומרת שבאמת היה כאן

קיצוץ אדיר בכל הפעילויות של הסוכנות וההסתדרות הציונית. עליית הנוינר שמרה

על קיצוץ מינימלי.
היו"ר מ. בר-זוהר
אנחנו קיבלנו הודעות, היו על כך הם פרסומים, שהתקציב שהיה 80 מיליון

דולר בשנה שעברה קוצץ ל-67 מיליון דולר. אבל תקציב הסוכנות הוא רק 360
א. עמיר
אבהיר זאת. אילו עליית הנוער היתה מקיימת את הפעילות שלה של השנה

הזאת, של 14,500 חניכים, היא היתה זקוקה בשנה הבאה ל-81 מיליון דולר, וזה

אם לסוכנות היה ונקציב של 430 מיליון דולר. אבל תקציב הסוכנות הוא רק 360

מיליון . תקציבה של המחלקה בשנה שעברה היה 68.5 מיליון דולר, כולל ניצנה.

השנה יש לנו הם כן 68.5 מיליון דולר. אז איפה בכל זאת הקיצוץ? ניצנה ירדה

מהתקציב הישיר של עליית הנוער. בשנתיים האחרונות תקציב התפעול של ניצנה

היה חלק מהתקציב של עליית הנוער, למרות שהובטח וסוכם - כפי שהתחייבו עקיבא

לוינסקי, מנדל קפלן ואחרים - שהתקציב של ניצנה הוא מלנל ומעבר לתקציבה

השוטף של מחלקת עליית הנוער. השנה, הם בעקבות החלטות ועדת עליית הנוער,

ניצנה תוקצבה במסגרת נפרדת, לא במסהרת של עליית הנוער., אמנם התקציב מקוצץ,

יחסית למה שרצינו, אנחנו רצינו 2.5 מיליון דולר לניצנה, הוקצבו רק 1.9

מיליון דולר. ול-65.5 מיליון הדולרים שמופיעים בספר התקציב של הסוכנות יש

להוסיף את הסכום שהוקצב לניצנה, כ-2 מיליון דולר, וכך יש לנו פחות או יותר

אותו תקציב שהיה בשנה שעברה.

אבל זו רק מחצית הכוס המלאה או שלושת רבעי הכוס המלאה. במצב זה אני

יבול לשמוח, כי אני יודע איך התחלנו, איך התייחס לזה חבר הנאמנים וכיצד

סיימנו. התחלנו במצב קשה מאד, ואנחנו מסיימים בכך שהתקציב של המחלקה כמלוט

לא קוצץ, והיא השניה בגודלה אחרי מחלקת העליה. באופן מסורתי מחלקת העליה

היתה ו-וראשונה, אחריה מחלקת ההתיישבות ואחריה עליית הנוער. בשנים האחרונות

אנחנו המחלקה השניה, וכך נשארנו גם השנה.

אני רוצה לומר על מה הצלחנו לשמור. קודם כל הצלחנו לשמור על מרכזי

הנוער בתוך המחלקה, לאחר שקודם לכן היתה הצעה להעביר את מרכזי הנוער למשרד

החינוך או למועצות מקומיות. בהצעות האלטרנטיביות של הקיצוצים היו כלולים

מרכזי הנוער, אחת המכינות של עליית הנוער, חופים, שקולטת ילדים אתיופים

בצפון, שני מרכזי נוער וכל תכניות חוץ-לארץ. אחרי מאמצים רבים, בישיבות

רבות מאד בפורומים שונים, למעשה הצלחנו לקבל בחזרה את כל מה שנועד לקיצוץ,

והשארנו את כל מסהרות עליית הנוער. אני רואה בזה הישה עצום. לא קוצצה אף

זרוע מזרועותיה של עליית הנוער. נכון שהסך הכל נפהע, אבל לא קוצצה אף

חטיבה, כמו החטיבה של חוץ לארץ או חטיבת מרכזי הנוער. הכל נשאר.

בשנה הבאה נקלוט 2,200 חניכים פחות מאשר בשנה שעברה, רובם בחינוך

הפנימייתי, חלק מהם לצערי הרב תלמידי חוץ-לארץ. זו מכה חמורה מאד. הצוות

של עליית הנוער יקוצץ לפוזות ב--150 עובדים. לפי החישובים שעשינו בימים

האחרונים נצטרך לקצץ אפילו קצת יותר"
היו"ר מ. בר- זוהר
מה החלוקה בין עובדי מנגנון לבין עובדי שדה?
א. עמיר
כ--:%70 או קצת פחות הם עובדי שדה, וכ-25%, אולי קצת יותר, הם עובדי

מנגנון .

היו"ר מ. בר-זוהר;

כלומר אתם עומדים לפטר כ--100 מורים ומדריכים?

א. עמיר

אני מוכן לבדוק זאת.
ד. הגואל
כאן אתם רואים אין- מתבטא קיצוץ של .1% באיכויות, כלומר במספרי אנשי

סהל וחניכים. זה הרבה יותר. גם כספית זה יותר מ-./"1.
א. עמיר
זה נובע מעליית המדד, מהאינפלציה. צריך לקחת בחשבון תוספת של %18 לבד

.207. מכאן שבאותתו תקציב פוזות או יותר שהיה בשנה שעברה אתה לנושה הרבה

פוזות.

כבר בשנה שלנברה קיצצנו 100 עובדים, וחלק לא קטן מהם היו עובדי

מנגנון . אבל מרבית לנובדי המחלקה הם עובדי שדה, אנשי חינוך והעשרה, עובדים

פסיכו-סוציאלי ים או לנובדי מרכזי הנולבר. יש לנו מוסדות בלבלות, כמו למשל

קרית-יערים בדרך לירושלים. יש לנו ארבלנה כאלה. כל הלבובדים האלה נחשבים

לנובדי שדה.

מספר החניכים החדשים שנקלוט בשנה הבאה בכל מסהרות עליית הנוער יהיה

כ-1,700-1,600. זה יתחלק בין פנימיות, תלמידי חו"ל, קיבוצים, מכינות של

עליית הנוער וכפרי הנוער.

בדרך כלל יש חלוקה בין שני סקטורים, הסקטור הדתי והסקטור שאנחנו

קוראים המסורתי. עליית הנוער קולטת חניכים מכל המחזרים החברתיים

והציבוריים בישראל. להבי הסקטור הדתי והסקטור המסורתי, הסקטור המסורתי

מקיף בערך ./-52 מהחניכים, והסקטור הדתי - כ-.48%. בפנימיות תהיה קליטה חדשה

של כ--400 חניכים בכל סקטור. צריך לזכור שהפריסה של עליית הנוער היום היא

על 82 מוסדות ו-80 קיבוצים. בשנה הבאה ניאלץ, הם בהתאם להמלצות הוועדה,

אבל- הם מתוך מדיניות יזומה שלנו שהתחלנו בה לפני שלוש שנים, לצמצם את

הפריסה לפחות ב--15 מוסדות. בחשבון לטווח רחוק זה יהיה טוב לעליית

הנוער.כלומר הכוונה היא לפעול במספר קטן יותר של מוסדות עם מספר גדול יותר

של חניכים - בסיטואציה הנוכחית זה לא כל כך יפעל -- ועם מתן שירותים

ומערכות טיפות וסיוע כספי הרבה יותר הדול למספר קטן יותר של מוסדות" בדרך

זו אתה יכול לשמר את הרמה של המוסדות הללו.

אני רוצה להתייחס בקצרה לענין של נלוורים. אין זה נכון שאנחנו סוהרים

את נעורים. נכון שהיו הצעות לסגור את המוסד הזה מצד גורמים בעלי השפעה

וכוח רב מאד בסוכנות היהודית. ובאופן בלתי רשמי היתה תמיכה בסהירת נעורים.

אני לא הסכמתי להביא לדיון הצעה לסהור את המוסד. וכאשר אחד הסמנכ"לים של

המחלקה הציע באחת מישיבות ההנהלה שלא סוהרים את המוסד, אמרתי לי: לשם מה

צריך לקבל החלטה כזאת? הרי המוסד קיים, ואין צורך לקבל החלטה שלא סוהרים

אותו .



גור. שקורה לנו להבי גלבורים הוא שבנתונים של עליית הנוער היום, כאשר

עליית הנוער הצטמצמה בארבלב השנים האחרונות מ-19,200 חניכים ל-12,300

חניכים השנה, עליית הנוער אינה מסוגלת לקיים מוסד בסדר גודל של נעורים,

נעורים הוא כפר הנוער הגדול ביותר בארץ. זה בית-ספר של כ-1,200 תלמידים,

עם פנימיה של 640 חניכים- איננו מסוגלים לקיים מוסד בגודל כזה, לא מבחינת

מספר החניכים שיש לנו, ולא מבחינת הכספים שעומדים לרשותנו. אני רוצה

להמחיש לכם את זה בדוגמה אחת שלדעתי היא השורה האחרונה.

הזכרתי את הקליטה החדשה בשנה הבאה ואמרתי שבכל הסקטור הכללי, ב-28

כפרים, נקלוט כ-400 חניכים. גו ו סד נעורים עצמו זקוק כל שנה ל-350-300

חניכים.. כלומר, אם היינו צריכים לקיים את נעורים בשנה הבאה עם אותו מספר

חניכים שהיה לה, לא היו לנו חניכים לכל מערכת החינוך הפנימייתי. איש לא

יסכים לדבר כזו-." גובחינה מקצועית זו תהיה טעות חגוורה ביותר- ואין לן- הם

מגוון של חניכים שאתה יכול להביא לשם.
היו"ר מ. בר-זוהר
יש שם הם 90 תלמידים מחדרה.
א. עמיר
אלה תלגוידים אכסטרנים.

נקודה שניה היא הבעיה הכספית" הדסה נעורים זה מוסד משותף של הדסה

בארצות-הברית ועליית הנוער" בפועל עליית הנוער מכסה את מרבית התוספות

שהמוסד זקוק להן. הגולה תוספות אינה גובטאת בדיוק את הכוונה, אבל מדובר על

גרעונות. אנשי נעורים אינם אוהבים שגודברים על הרעננות. אין מווסד בחינוך

הפנימייתי שאינו מקבל תוספות לכיסוי גרעונותיו. הסכוגוים האלה הלכו וגדלו.

בשנת 1984 היינו צריכים לכסות הרעון שנתי של נעורים בסדר הודל של 540 אלף

דולר. השנה זה מגיע ל~1.1 מיליון דולר, והסכום לא מספיק, לשנה הבאה היינו

צריכים לפחות 2 מיליון דולר מהתקציב הרגיל של עליית הנוער, ועוד 600 אלף

דולר של הדסה. ב-2 מיליון דולר אפשר לקלוט 500 חניכים בחינוך הפנימייתי.

ובכן איננו גוסוהלים לעמוד בהחזקת קגופוס עצום כזה.

צריך להפריד בין שני דברים, בין בית-הספר לבין הפנימיה. קי יגונו

דיונים במשך חודשים רבים, הם עם אנשי המקום, הם עם ועדות גוקצועיות שעבדו

בצורה נמרצת ביותר לבדיקת ו-.אפשרויות. והבדיקה הכספית עוד לא תמה, שכרנו

רואה חשבון וכלכלן מן החוץ כדי שיבדוק את העלויות. לעת עתה - ואני אומר

זאת בזהירות, כי עוד אין לי דוייח כספי של רואה החשבון " כנראה שהאפשרות

ו-.סבירה ביותר לקיים את המוסד היא כאשר המוסד הזה יהיה פנימיה של 350 עד

400 חניכים, ואם נצטרך - נקלוט עוד 50 חניכים כדי להשלים כיתות והם יהיו

חניכים אכסטרניים. לפי ההצעה הזאת רק בעוד ארבע-חמש שנים נוכל לאזן את

התקציב של נעורים. עד אז נצטרך להשקיע בו.

זאת סיטואציה באמת בלתי אפשרית לעליית הנוער. אני אומר במלוא האחריות

שאם הנתונים האלה היו מובאים לפני ועדת עליית הנוער, אינני יודע גוה היה

קורה לנעורים. בישיבה של ועדת הכספים התחמקתי מחברי הוועדה כדי להציל את

נעורים. מפני שאם הנתונים המספריים האלה היו עומדים לפניהם, הם היו עושים

שיקול פשוט של כדאיות. נעורים הוא מוסד במרכז הארץ, הוא שווה מיליונים

רבים. אנשי ההזברות שלחו מעריכים שיעריכו את הרכוש העצום הזה ואת המקום

והגיעו למסקנה שאפשר לקבל תמורתם מיליונים רבים. נשי הדסה שהיו שם לפני

שלושה חודשים אמרו לי אותו דבר. הן אמרו לי! בשביל 1,000 או 600 חניכים

אתה מחזיק במרכז הארץ מוסד שהעלות שלו היא כזאת וכזאת? זאת הגישה

האמריקנית, זו גישה עסקית.
ב. זאבי
הם שכחו שבכל מקרה האדמה היא אדמת הלאום.
א. עמיר
נכון . אמרנו.להם את זה. הם יגידו: נחכיר את המוסד או לעשה כך וכך.

בכל אופן, הסיפור הזה מתגלגל והוא הרסני למוסד עצמו. אנחנו לא רצינו לתת

לזה פומבי כדי לא לפגוע בשמו של המוסד.

ובכן אנחנו נקיים את ניגודים. החניכים שנמצאים שם היום לא ייפלטו

לרחוב. הקליטה תצומצם לאט לאט, מערכת בית הספר והפנימיה תשתנה, הקמפוס

יקטן . בנעורים מתקיים מרכז ההשתלמויות של לנליית הנולנר. אנחנו מתכננים

להביא לשם גם קורסים נוספים, השתלמויות נוספות. אנחנו מפנים לשם אתיופים

מבוגרים, מהיל 19 ומעלה, שלומדים שם במסגרת של מלבין מרכז קליטה-אולפן , דבר

שמסייע גם להם והם לנעורים. ועדיין אנחנו נתלבט בבעיות תקציביות חמורות

ביותר בשנה הבאה.

יש שם אנשים שהשקיעו שלושים שנה מחייהם במקום, אם מישהו חושב שהם לא

יילחמו שנעורים יישאר כמו שהוא, הוא טועה. הם ינצלו כל אמצעי שעומד לרשותם

כדי לקיים את המוסד שהם השקיעו בו את כל חייהם, שהוא חלק מהם.
היו"ר מ. בר- זוהר
גוו-. בדבר ההצעה של משרד החינוך?
א. עמיר
היתה הצעה להפריד בין הפנימיה לבין בית-הספר. יש שם בית-ספר אזורי.

את עליית הנוער מעני נים הפנימיה ובית-הספר. בית--הספר האזורי זה סיפור אחר.

היתה הצעה שילדי הקיבוצים והמושבים יבואו לשם כדי לקיים בית-ספר אזורי-

בדקנו אותה. יש בעיות של רמות של חניכים, יש בעיות פדגוגיות ובעיות רבות

אחרות. אבל הקיבוצים אמרו לנו בישיבה רשמית לפני חודש שאין להם ענין בזה.

היו"ר מ. בר-זוהר;

אני מדבר על סמך שיחה עם עמוס דגני ביום שני השבוע.
.א. עמיר
עמוס דגני אמר לי את אותם הדברים. אבל הקיבוצים אמרו לנו במפורש שאין

להם ענין בזה. למועצה האזורית יש ענין להפוך את נעורים לבית-ספר אזורי.

אינני בטוח מה תהיה עמדת הסוכנות. אני יודע מה עמדתנו. אבל לא דחינו את זה

על הסף. יש לזה מכשלות רבות. אמרתי הם לעמוס דהני! לא דחינו את הענין ,, אבל

אנשי הקיבוצים אמרו שהם אי נם רוצים בזה.

נעורים הוא אחד מתוך 82 מוסדות.

ח. פורת;

האם יש עוד מוסדות פנימייתיים בסדרי הודל כמו נלנורים?
א. עמיר
בסקטור הכללי אין אף מוסד, אני- חושב שהם בסקטור הדתי לא. אולי כפר

הנוער הדתי, לבם האכסטרנים שבו, ואולי כפר בתיה.
ח. פורת
ובמוסדות האלה הבעיה איננה באותו קנה מידה? כלומר להבי נעורים יש

בעיה מיוחדת?
א. עמיר
בן , בהחלט. זה מה שאני מנסה להסביר.

הקמתי שתי ועדות, ולבדה שבדקה את האסקפקטים הכספיים ו ולנדה שבדקה את

האספקטים החינוכיים וניהלה את המשא ומתן . הם הוועדה שעסקה בצד הכספי לא

הביאה לי תשובה מוחלטת וברורה שהם יקיימו את בית-הספר וישק יעו בו את

ההשקעות הנכונות. דרך אגב,עד עכשיו עליית הנוער סבסדה את בית--הספר. היא

לא מסוגלת יותר לסבסד אותו. חבר הנאמנים אומר: אני לא צריך לסבסד בית"ספר

קיים. ויש להם לנמדה להבי בית-הספר האזורי, אינני רוצה לומר אותה. הם

להנהלת הסוכנות יש לנמדה, כי הם היא השקילנה בזה הרבה.

אני אומר מה הם כרגע הנתונים, מה עליית הנוער מסוהלת. אני חושב שיש

הצדקה לקיומו של מוסד נעורים כמוסד קטן יותר, אם האנשים ישתפו פעולה, אם

האנשים יבינו את הסיטואציה שעליית הנוער נמצאת בה היום. הדסה בארצות-הברית

איננה מוכנה לתת יותר כסף לנעורים. היא נותנת סכום מסויים ואינה מוכנה

להגדיל אותו, כי אין לה.
היו"ר מ. בר- זוהר
תודה לך. בכל אופן הייתי ממליץ, כדי שהדברים י ובררו, שתש וחחו עם אנשי

המועצה האזורית ועם משרד החינוך. כי ייתכן שבבל זאת אפשר לעשות איזה

שילוב. אני רואה את המכתב של עיריית חדרה שהם כבר מנועים לרשום ילדים

אכסטרניים, מדובר על 90 בני נוער שלא יהיה להם לאן ללכת" הם לנתניה יש

בלניה. אי אפשר להשאיר דברים כאלה בלי פתרון. אם יש פה הצעה, ואם היא ממשית

וניתן למצוא פתרון, צריך ללכת לזה. עמוס דהני דיבר אתי לאתר ששוחח עם שר

החינוך,ואני מניח שיש הסכמה ביניהם. אני מאד ממליץ שהדברים האלה ייבדקו,

כדי שלא ייווצר מצב שילדים ימצאו את עצמם ברחוב.

א. עמיר

לא סגרנו את הדלת בפני אף אחד.
ד. הגואל
הצהת הדברים על--ידי מר עמיר היתה די ברורה. אני רק רוצה להדהיש שני

דברים, ואני אומר זאת הם כתוצאה מהפהישה אתמול עם מנהלי הכפרים, כולל עם

מנוול נעורים. מנהל נעורים התבטא אתמול בפורום הכללי של מנהלי הכפרים הרבה

יותר חריף משהדברים נאמרו כאן. הוא אפילו השתמש במלים "התמוטטות של

המוסד". הדברים באמת קשים, המוסד עצמו עומד במצב קשה מאד. לעליית הנוער יש

הם בעיה להבי השליטה במוסד הזה. כפי שנאמר כאן העובדים הם של נעורים,

אנחנו משתתפים שם במימון. ובכן הם הצד של הניהול היא חשוב מבחינתנו. נצטרך

לפעול, כפי שהיושב-ראש הציע, בתיאום עם האחרים. בוודאי לא נוכל לעשות זאת

לבדנו. לדעתי משרד החינוך בהחלט צריך להיות שותף בנשיאת הנושא.



זה הכיוון שנצטרך ללכת בו. אנחנו צריכים לרדת לפרטים ולראות איך

אנחנו יבולים להיות שותפים פעילים ומעורבים קצת יותר להבי מה שקורה

בנעורים.

להבי סך הכל התקציבים והמעמד של המחלקה מבחינת יכולת הביצוע שלה להבי

השנה הקרובה, אותי הרתיע קצת ה-.1% לכן אמרתי בקריאת ביניים מה שאמרתי"

אני רוצה להד ה יש שהבעיה הרבה יותר קשה, אהב, המצב היה הרבה יותר קשה,

התחלנו בקו התחלה הרוע מאד. בהתחלת הישיבות של חבר הנאמנים לנמדנו ממש בפני

השאלה אם להיות או לחדול.

היו"ר מ. בר- זוהר;

משום כך כינסנו את הוועדה.
ד. הגואל
בהחלט הייתי מודע לבעיות, למרות שעדיין הייתי מחוץ למערכת. פעלתי

כמיטב יכולתי אצל אותם אמריקנים שהכרתי, עוד בספטמבר. ומר עמיר באמת עשה

פה מאמץ עילאי להמשיך לקיים את המוסד. אבל התוצאה הסופית, למרות שהיא

נראית חיובית כרגע בהשוואה למצב ההרוע שהיה, איננה מספיק חיובית לאור

הצרכים. הצורך בהורדת מספר החניכים ב-2,000 או 2,200 הוא חמור מאד לפי

דעתי, אחד הדברים החמורים ביותר שאני רואה בנושא עליית הנוער" לכן הקיצוץ

הוא הרבה יותר הדול. 150 עובדים זה מספר גדול מאד; 2,200 חניכים זה מספר

מהותי מאד, ואנחנו בהחלט צריכים להזדעק לנושא הזה.

אני בהחלט מקווה שיחד נמצא את הפתרונות המתאימים לנושא הזה, ולא ניתן

למערכת כל כך חשובה להתמוטט.
היו"ר מ. בר-זוהר
אני מציע שנשמע עכשיו את ההורמים האחרים המעורבים בנושא. נשמע תחילה

את מר משיח מעיריית נתניה, נציג; מרכז השלטון המקומי, ואחרי נ את הגב' תמר

וולפין מהתקיים.
מ,משיח
המוסד הדסה נעורים והדיון הממושך בו הם דוגמה טובה לכך שתמיד ערב

פתיחת שנת לימודים נופלת פצצה לחלל האוויר של מערכת החינוך, ואיש אינו

יודע להיערך בעוד מועד. בתחילת דברי אני רוצה לומר שעליית הנוער תרמה

ותורמת למערכות החינוך שלנו ברבדים הנמוכים תרומה עצומה. בחדשנות שלה,

בעבודה המסורה ובשיטות, התרומה שלה מורהשת היטב. במשך שנים רבות עסקתי

בעיקר באוכלוסיות תת--משיגות. אני רוצה לומר את מיטב התשבחות למערכת הזאת

של עליית הנוער. אני אומר זאת כדי להדהיש שכל צמצום במערכות שלכם יפלוט את

אותן שכבות שמערכת החינוך, משרד החינוך, ואולי הרשויות שהם לא ההדירו

לעצמן שהן אמורות לטפל במערכת החינוך של מדינת ישראל . אין להם הכלים

והיכולת לטפל בהן. אם עליית הנוער לקחה על עצמה את הטיפול בילדים אלה,

ולפתע פתאום הם נזרקים בלי שהמערכות האחרות נערכות לקלוט אותם, הנזק יהיה

רב מאד. אלפי תלמידים יהיו ברחוב.

מדוע אני אומר שהדסה נעורים הוא דוגמה? בשנה שעברה ושנה לפני כן,

בסיום שנת הלימודים, נפלה הזירה שמצמצמים בעיקר במרכזי הנוער בנתניה

ובמרכזי נוער במקומות אחרים. אני נחרדתי. כמנהל אהף החינוך בנתניה נאמר לי

ש-70 תלמידים שלנו י יפלטו החוצה. לנתניה אין יכולת קליטה, משרד החינוך לא



היה ערוך והוא התנלבר מהענין . הפעלנו מאמצים רבים, ולשמחתי הרבה אתם נעניתם

והגזירה בוטלה. היום אני שמח לשמוע שכולם הבינו את החביבות העצומה של

מרכזי הנוער, והם לא ייפגעו.

אני רוצה לומר כאן ש-16 מרכזי- נוער הפועלים במדינה מטפלים בילדים

מהרובד הנמוך, שבתי-הספר התיכוניים אינם קולטים אותם, וגם אם היו קולטים

אותם, הם היו נפלטים בדרך. מרכזי הנוער התחילו עם כיתות ז'--ח י. היום

הילדים שלומדים במסגרות האלה מעפילים למעלה ומגיעים לכיתות י"א, אפילו

לכיתות י"ב, דבר ששום מסגרת במדינת ישראל איננה מסוגלת לעשות. נכון שמשרד

החינוך מממן תקנים, ונכון שרשויות מסייעות פה ושם. אבל הייחוד של מרכז

נוער הוא דווקא בתוספת של עליית הנוער, אותה תוספת שעושה את המוסדות האלה

ייחודיים, ארוחת הצהרים, או המסהרות הקטנות של 14-12 תלמידים בכיתה.

במרכזים האלה פועלים בדרך שאולי ועלמה ממוסדות חינוך תיכוניים רבים, דרך

של הקניית הישהים לפרט, אבל הם התייחסות שלו לזולת, הם מחוייבות שלו

לזולת, תרומה לחברה וכדומה. רוב החניכים הם מגיעים לצהייל, בנות ובנים.

במרכזים אלה מקנים להם ערכי תורה ועבודה, ידע בצד עבודה לשמה, אם זה

בעבודה בין כותלי המוסד, אם במחוייבות לקשישים וכו'.

המרכזים האלה יכולים לשמש מודל שצריך ללמוד ממנו. אני מכיר את

המוסדות האלה מקרוב, הברכה בהם רבה. מי שהולך לפהוע במוסדות האלה - ולנו

יש שנים כאלה עם למעלה מ-500 תלמידים - יהרום לנסיהה של המערכת הזאת. אסור

לעשות זאת.
עוד דבר שחשוב לציין
לפעמים מטילים על רשויות מקומיות משימות שלא

תמיד שייכות להן. נכון, רשויות מקומיות מקומיות רואות את ענין החינוך

בעדיפות עליונה, בשל המודעות של פרנסי העיר לחשיבות הנושא, והן מקדישות

לנושא אמצעים ומאמצים. הרשויות המקומיות מטפלות בנושאי תרבות, חינוך

משלים, קליטת ילדים אתיופים וכו'. אבל עוזי צוק, בהתייחסו למרכזי הנוער,

אמר שזה תפקידה של הרשות המקומית, שהחינוך התיכון אינו מענינו של משרד

החינוך. זו טעות חמורה. חוק חינוך חובה אומר שמשרד החינוך והתרבות הוא

שצריך לטפל בכל נושא החינוך העל-יסודי. הרשויות המקומיות מסייעות באותו

מקטע שהן אמורות לסייע. מי שאיננו מבין זאת עושה עוול לרשויות, שמרצונן

משביחות את המערכות. אבל אם יטילו לנליהן תפקידים שרשויות המדינה צריכות

לשאת בהם, זה ימוטט את הרשויות.

יש נושאים שהרשויות המקומיות לוקחות על עצמן לטפל בהם מרצונן הן.

למשל ענין קליטת הילדים האתיופים. בשבוע שעבר שמענו שקיצצו 3 מיליון

שקלים; נתניה קלטה כ-200 ילדים אתיופים, ואנחנו הקמנו להם מועדוניות, הם

מקבלים ארוחת צהרים ועוד דברים שמשרד החינוך סילק ידו מהם. נושאים כמו

החינוך המשלים, או קידום נוער, או נושאים אחרים - משרד החינוך מזמן הפסיק

לתקצב אותם או להתייחס אליהם בכלל. ועוד כהנה וכהנה, עניני תרבות, טיפול

בנושרים ועוד.

לכן, בצד הדברים החשובים שאמרתי על עליית הנוער, אני רוצה לומר:

רשויות מקומיות רוצות בהחלט להיות מעורבות ולהשקיע את מה שצריך, מעבר למה

שמשרד החינוך והמוסדות האחרים משקיעים.

אני רוצה להזכיר עוד דבר. באחד המקומונים התפרסם לפני ימים אתדיס

שימונה כונס נכסים לנעורים. זה דבר נורא. אסור שזה יהיע לעתונות, כי זה

יגרום נזק נורא לנעורים.

א. עמיר;

זה לא בא מאתנו.



דבר נוסף שמעיד על חוסר תכנון ל בנתניה יש כ-240 תלמידים שלומדים

בנעורים כתלמידים אכסטרניים. צה יהיה הורים? איך ייתכן לעשות דבר כ1ה לפתע

פתאום, בלי להיערך לזה מראש? יש לי הרגשה שאין שותפות בראיית הנושא וברצון

להתמודד אתו יחד. אינני בא אליכם בטענות, אבל אני פונה אל אותם גופים

ממשלתיים, שבתוקף אחריותם לנושא צריכים לשאול את עצמם גוה יקרה.

אני גם חושבכ שאם חלילה נגזר לצמצם, אפשר לצמצם בפרסונל, אם זה בכלל

ניתן , ולא בכוח האדם הפדגוגי.

אשמח מאד אם ועדת החינוך תבקר בשני המרכזים שלנו, שזכו בפרסי חינוך

רבים לגל עבודתם, דאז היא תוכל להיווכח מה החשיבות שאנחנו מייחסים לנושא.
היו"ר מ. בר-זוהר
תודה. תגור וולפין, מרכזת ועדת החינוך בתק"ם, בבקשה.

ת. וולפין ;

אני רוצה להתייחס לנושא של קליטת חברות נוער בתקיים. אנחנו כתנועה

רואים את הנושא של קליטת חברות נוער כמשימה תנועתית ממדרגה ראשונה. זה

מעוגן אפילו בהחלטות של מועצות של התנועה. עם זאת הנושא הוא בעייתי בתנועה

מהבחינה הכלכלית-התקציבית, שעליה אנחנו מדברים היום. אנחנו עוסקים עכשיו

בבדיקה מדוייקת של הנתונים לגבי העלויות, הם להבי החינוך בכלל של הנערים

שלנו, ובתוך זה כמובן הם של חברות הנוער. לכן לא אוכל להיכנס לפירוט

מדוייק. אני רוצה להתייחס רק לכמה עקרונות.

קודם כל, אני חושבת שהדברים שנאמרו בדו"ח של פרופ' רינה שפירא אינם

מדברים על איזה נס שמתרחש בחלל. נדמה לי שההצלחה של הקיבוצים בקליטת חברות

נוער ובחינוך חברות הנוער היא פרי של השקעה עצומה שנעשתה על-ידי הקיבוצים,

הן במשאבים כספיים, והן כמובן במשאבי אנוש- כשאני אומרת משאבי אנוש, אני

מתכוונת, מעב-ר לתקנים ולמשרות, למה שקיבוץ עושה מעבר לכל התחשבנות, משפחות

מאמצות וכל מיני אנשים שעושים מעל ומעבר בלי כל חשבון.

להבי המספרים עצמם, התקיים כתנועה -- בלי לדבר על תקציבי הקיבוצים עצמם

- הקצתה מתקציבה 45 משרות להדרכת חברות הנוער בקיבוצים, שלא לדבר על

תימרוץ נוסף שנתנו לאותם בתי--ספר שהרבו בקליטת: חברות נוער ולכן היו צריכים

הם לתמרץ את מסגרת הלימודים של אותן חברות הנוער. הם זה נעשה בצורה מרכזית

על"ידי התנועה. בתי-הספר עצמם הם הם מתהייסים לנושא הזה, בעיקר בתחום של

עזרה לימודית ובתחום של הנתיבים הטכנולוגיים שבהם לומדים רוב חניכי עליית

הנוער בבתי-הספר שלנו. וכפי שידוע לכל אחד כאן, עלותם של הנתיבים

הטכנולוגיים גבוהה יותר מאשר של הנתיבים העיוניים, וזה מטיל נטל נוסף על

בתי-"הספר. כל זה נעשה מתוך ראיית הנושא הזה כדבר חיובי וכאחת המשימות

החשובות של התנועה.

אבל מצבה של התנועה הקיבוצית היום קשה ביותר, הם לאחר ההסדר שנחתם

אתמול. חלק מתנאי ההסדר שנחתם אתמול מטילים כל מיני מחוייבויות על

הקיבוצים. הקיבוצים לקחו על עצמם לקצץ בהוצאות קיום, להעביר יותר ויותר

חברים מעבודות שאין בצדן הכנסה לעבודות שיש בצדן הכנסה, זה חלק מתכנית

ההבראה של התנועה, וככל שאנחנו פחות מתקצבים את המדריכים, הרי הם בחזקת

עובדים שאינם מביאים הכנסה לקיבוץ. ואם צריכים להעביר עובדים, ברור שזה

אחד המאגרים הראשונים של עובדים שאינם מכניסים כסף לקופת הקיבוץ.



גם התנועה כתנועה קיבלה על עצמה לקצץ מהתקציב שלה. וקיצוץ עמוק מאד,

עד .507, וזל בהקצבה למדריכי עליית הנולנר שהתנועה תיקצבה לקיבוצים. במקום 45

מדריכים מדובר עכשיו על 24. זה קיצוץ מאד רציני.

כתוצאה מכל וה יש לנו חשש גדול מאד שהקיבוצים לא יוכלו לעמוד יותר

בנטל של החזקת וזברות הנוער, עם כל הרצון הטוב ועם כל ההתייחסות החיובית

לנושא. נמצא כאן מיקי לבנון, האחראי על חברות הנוער בוועדת החינוך של

התקיים, שעושה לילות כימים בריצה מקיבוץ לקיבוץ כדי לשכנע אותם לקלוט חברית

נוער בשנה הבאה, ואחד הקשיים הגדולים הוא הנושא הכספי שאיננו בא לידי

פתרון. נדמה לי שההמלצות של הדו"ח של רינה שפירא מדברות בהחלט על הנושא

הזו;" הדבר הזה הוא מאד רלבנטי היום. אנחנו רואים את בל הקיצוצים כאור אדום

להבי קליטת חברות נוער בשנים הבאות.
ח. פורת
במה מתבטא הקיצוץ בסיוע של המוסדות? אינני מדבר בתוך התקיים פנימה או

במערכת הקיבוצית. האם יש קיצוץ בתקציב שהיה לנד כה?
היו"ר מ. בר- זוהר
על כך נשמע ממר סהל.

אני רוצה להתייחס בכמה מלים להדסה נעורים. הנושא של נעורים איננו חדש

לגבינו. עמוס דגני העלה אותו כבר לפני שנתיים או שנתיים וחצי, כשמדברים על

קיבוצים, מדובר על קיבוצים שלומדים בבתי-ספר קיימים. בתי"הספר האלה שלנו

הם יפים וטובים, אבל אחד הקשיים שלהם הוא שהם אינם מספיק הדולים על-מנת

להחזיק את עצמם בצורה סבירה, הם הם סובלים מחוסר תלמידים. כתבנו מכתב

שאנחנו מעונינים בקליטה נוספת של תלמידים, בפתיחת בתי--הספר האלה לתלמידים

מחוץ לקיבוצים. אנחנו בוודאי לא מעונינים בהוצאת תלמידים מבת י-ספר קיימים.

מה שמדובר בנעורים להבי הקיבוצים פירושו פגיעה חמורה מאד בבתי-ספר קיימים.

היו"ר מ. בר-זוהר;

זאת אומרת את למעשה מאשרת את מה שאומר אלי עמיר.
ת. וולפין
בהחלט. ואני רוצה לומר שזאת איננה התייחסות מתוך אי-רצון לשתף פעולה.

אנחנו מעונינים לשתף פעולה, אבל לא במחיר של חיסול בתי-ספר שלנו.
היו"ר מ. בר- זוהר
רציתי לדעת מה האמיתות בדברים האלה. כל אחד מספר סיפור אחר, כותבים

לי מכתבים, ואני רוצה לדעת. את אומרת דבר הפוך ממה ששמעתי לפני יומיים.
א. עמיר
זה מאמת את גירסתי.
ת. וולפין
לעמוס דגני יש בית-ספר מושבי גדולי מאד, והוא מעונין לדלל- אותו. אנחנו

מוכנים לקבל את עודפי התלמידים שלו לבתי-הספר שלנו.
היו"ר מ. בר-זוהר
תודה. נשמע עכשיו את הגב' צפורה צוק, ואחריה את מר סהל.
צ.. צוק
בתחום אחריותי תלמידים ברמת הישגים נמוכה בבל הארץ, בכלל זה הם

תלמידים בנעורים. אומר רק כמה משפטים על המוסד הזה. בל התלמידים בו לומדים

חינוך טכנולוגי, לא רק כיתות י"ב, אלא הם טכנאים והנדסאים והם קורסים

המכשירים מדריכים להוראה. אני חייבת להעיד שהמורים והמדריכים וטיב ההוראה

בבית-הספר הזה הם בהרבה דרגות מעל לכל מה שנעשה בבתי-ספר אחרים. כך שכל מי

ששולח תלמידים לבית-הספר הזה מזכה אותם במשהו, ואם המוקד הזה יפורק ~ חבל.

להבי מרכזי הנוער, אני מצטרפת לכל השבחים שהעתיר עליהם מנשה משיח,

אבל אני רוצה להדגיש נקודה אתת. חשוב מאד להתייחס לאיכות ההוראה הניתנת

לתלמידים, אבל אי אפשר להימנע הם מחישוב היקפי התלמידים שלומדים במקום

מסויים. כל רשות מקומית שיש לה מרכז נוער, והיא תלויה באותו מרכז נוער על-

מנת. שילמדו בו תלמידים ברמת הישגים נמוכה, זו תלות כבדה מאד. ואם מצמצמים

את מספר התלמידים, הצמצום הזה מביא נזק חמור מאד לתלמידים. כפי שנאמר,

חלקם ילכו לרחוב וחלקם ילכו לבתי-ספר שאולי לא יתאימו להם. ואני רוצה לבקש
שייעשה ו
ל מאמץ כדי שהאיום על הקטנת מספר התלמידים במרכזי הנוער יוסר.

והאיום הזה עולה בכל שנה.

אמנם נכון שההשקעה והאיכות של עליית הנוער הן מעבר להשקעה של בעלויות

אחרות שעוסקות הם כן בנושאים כאלה, אבל אני שואלת את עצמי האם אפשרי

שאנחנו ניתן ל-2,300 תלמידים - שזה כרהע מספר התלמידים במרכזי הנוער -

הוראה טובה והם השקעה הדולה מצד עליית הנוער. ואולי אומר מהי ההשקעה של

משרד החינוך.

משרד החינוך משקיע במרכזי נוער 4 שעות שבועיות לתלמיד. זה הרבה יותר

מאשר למשל 3.2 שעות שבועיות של תלמידים שהם ברמה דומה, אבל לומדים במרכזי

חינוך של נעמיית או י'אורט'י או במרכזים של אהודת ישראל" והתלמידים הם פחות

או יותר באותה רמה, אם אפשר להשוות, תלמידים מתקשים. ובכן משרד החינוך

משקיע .20% שעות תקן יותר במרכזי נוער מאשר הוא משקיע במרכזים אחרים. דבר

נוסף הוא שהמורים פה הם במישרין מורים של משרד החינוך. כלומר אם דובר

בתחילת הישיבה על הפער בין מה שנדרש לבין מה שניתן, פה המשכורת משולמת

ישירות מהמדינה, ולכן לא קיים פער כלשהו. אני פונה לעליית הנוער ומבקשת

שההקצבות שניתנות על ידה למרכזי נוער, במידה שהן יצטמצמו או במידה שהן

יחושבו מחדש, שזה ייעשה יחד עם משרד החינוך בצורה כזאת שבתקציבים הקיימים

נוכל לקלוט יותר תלמידים שמעונינים להיכנס למרכזים האלה. מפני שאחרת אנחנו

משאירים את התלמידים אפילו בלי יכולת ליהנות מאותן 4 שעות שבועיות שמשרד

החינוך מעניק להם. כי אותו תלמיד עצמו, אם ילך לנעורים או לבי ת-ספר אחר,

הוא מקבל 2.5 שעות תקן, והתלמיד יוצא נפסד.

ובכן אני מבקשת קודם כל לא לההביל את מספר התלמידים המבקשים ללמוד

במרכזי נוער. ושנית, במידה שזה כרוך בקשיים תקציביים ~ לארהן יחד עם

הגורמים הנוגעים בדבר במשרד החינוך את הנושאים שלהביהם יינתן התקציב, בדי

שנוכל להבטיח לכל התלמידים מקום לימוד.
היו"ר מ. בר- זוהר
תודה רבה. מר סהל, אני מבקש שאתה תשיב לנו הם על הנושא של הקיבוצים

והם לול הנושא שהעלתה הגב' צוק.

ב. סגל;

אני אגביל את עצמי לדו"ח. הדו"ח הוא דו"ח לטווח ארוך, ההמולצות הן

המלצות לטווח ארוך, הם התהליך של יישום ההמלצות יהיה ארוך ויימשך אולי

שנה-שנתיים. אני כמגנט לא מטפל במה שיקרה בעוד שבוע- שבוע יים , אלא בתהליך

הביקורת והיישום של הדו''ח. לאור זה אין לי לננין במה שיקרה בקיבוצים בשנה

הבאה, אף על פי שענין הקיבוצים מוזכר בדו"ח.

להבי הוועדה - קודם כל, כמה המלצות כן נתקבלו. הדו''וז בדוי'ת לא התקבל,

הוא נרשם לפני הוועדה בחיוב. כ-25 המלצות נתקבלו ככתבן . הספקנו לל1בור לגל

המלצות נוספות ורשמנו שעקרונית אנוזנו מקבלים אותן אבל מבינים שצריכים

לעבור תהליך מסויים. מי שקרא את הדו"ח יודע שיש בו כ--200"300 המלצות. אי

אפשר להחליט תוך זמן קצר אם לקבל או לא לקבל אותן.
היו"ר מ. בר- זוהר
אתה אומר שקיבלתם 25 מתוך 300 המלצות. אם כך, איך אפשר לומר שהדו"ח

התקבל בחיוב?
ב. סגל
אמרתי שהוא נרשם בחיוב. יתר ההמלצות לא נדחו, אלא שלא הספיקו לעבור

עליהן . הספיקו לעבור רק על 40, מתוכן התקבלו 25, ו-15 הועברו לוועדה שלי

לעיון נוסף.

היו הרבה דברי ביקורת לנל הדוייח. זו אחת הסיבות שהביאו להקמת הוועדה.

הוועדה מוסמכת מטעם חבר הנאמנים של עליית הנוער ללכת קדימה, אפילו לקבל

לנוד המלצות. אנחנו מודעים לבעייתיות של הנושא, לכן קבענו שיטת עבודה

שתבטיח לנו ביקורת, הם כלנין היזון חוזר בדרך והם הערכה מחדש להבי כל המלצה

והמלצה. כל המלצה תעבור בדיקה נוספת כדי לראות באיזה שלב זה עומד. קבענו

לעצמנו שלושה שלבים"- האחד, איסוף נתונים. בדוייח חסרים הרבה נתונים, ולכן

אי אפשר להתקדם. אפילו אם רוצים ליישם, איננו יודעים את הנתונים.
היו"ר מ. בר- זוהר
מר סהל, אני הייתי מעדיף שתמסור לנו איזה המלצות קיבלתם.
ב- סגל
אעביר את זה לוועדה בימים הקרובים. יש מסמך רשמי שהתקבל על-ידי חבר

הנאמנים, עם רשימת 25 ההמלצות שהתקבלו.
ח. פורת
האם יושבים בוועדה הם נציגים של משרד החינוך?
ב.סגל
לא, זו ועדה מטעם חבר הנאמנים, המיישמים הם אנשי עליית הנוער. אוי

מתאר לי שבהמשך יהיה שיתוף פעולה.
ח. פורת
מהשלב של הבחינה של הוועדה אל השלב של היישום, איך הדברים האלה

וגוברים? הרי אלה מערכת משולבות והם משרד החיכוך שותף בו.ושא, הם בתקציבים

והם בניהול. איך הדברים האלה עוברים?
ב. סגל
היישום עצמו ייעשה על-ידי המנגנון של עליית הנוער, הוועדה שלנו היא

ועדת מעקב. כל יישום שדורש תיאום,, התייעצות, הסכמה עם משרד החינוך, אנשי

עליית הנוער יעשו זאת. אנחנו ר7, רוצים להבטיח שעובדים לפי תהליך שקול

והגיוני.

ובכן כל המלצה תעבור בדיקה נוספת כדי לראות האם נמצאים בשלב של איסוף

נתונים או בשלב של אפשרות יישום. יש הרבה המלצות בדו"ח, וזה נאמר בו, שהן

אינן בנות יישום. כל המלצה בדו"ח תעבור בדיקה של יישום אדמיניספורטיבי,

חינוכי וכספי. אחר כך יעברו לשלב של היישום עצמו , וגם שם קבענו לעצמנו

שלבים, התייעצות עם כל הגורמים שמיישמים, היבוש תכנית עבודה, ועבודה. כל

זה ייעשה בפגישות חודשיות של הוועדה. בכל פהישה חודשים נקבלו. לעצמנו מחדש

סדר עדיפויות כדי לוודא שאנחנו מתקדמים לפי איזה הגיון.

מובן שדבר כזה מצריך עבודת מחשב. אנחנו חייבים להיללות את הכל על

המחשב. התחלנו הם בצד הטכני.

היו"ר מ. בר- זוהר

אני מציע לא להיכנס לפרטים הטכניים. אנחנו רוצים לדעת מה הן ההמלצות,

מה אתם רוצים לקבל, לאיזה כיוון זה הולך, כדי שנוכל לבוא בדברים עם מי

שצריך ולנסות לסייע.
ב. סגל
עוד דבר שקשור עם ענין המחשב. בהתחשב בריבוי ההמלצות, הדבר הזה ייראה

לעין הרבה יותר טוב בעוד חודש, לאחר שנכניס הכלי למחשב ונוכל להוציא נתונים

לפי השיטה שקבענו לנו. כך נוכל לראות מדי חודש הם את ההתקדמות, כך גם

אנחנו נבדוק את עצמנו ונראה איפה אנחנו עומדים, וזאת לא תהיה רק רשימה

קטנה של 25 המלצות שאף אחד לא יבין אותה.
היו"ר ב. סגל
תודה רבה. אני שמח שיושב-ראש הנהלת הסוכנות ההילה, כמו שסיכם אתנו.

אנחנו דנים כבר בישיבה שניה בנושא של עליית הנוער. שמענו את מר ההואל ומר

עמיר, ועוד כמה מהמוזמנים. עכשיו אנחנו עוברים לשמוע את חברי הכנסת. אני

מציע שבעקבות דברי חברי הכנסת אתה תשתלב בדיון . חבר "הכנסת אליאב, בבקשה.
א. אליאב
ראשית אני מברך מקרב לב את דוד הגואל שנכנס לתפקידו כראש מחלקת עליית
ו-. ו
ו לנו-. ה ו א בוודאי יתרום מנסיונו העשיר והמגוון בשטחי חיים רבים במשך שנים

רבות ויהווה תוספת חשובה מאד להנהלת הסוכנות ולמחלקה-

אני תושב שמה ששמענו כאן מאלי עמיר, שהוא איש עליית הנוער לא רק

כמנכ"ל אלא כחניך עליית הנוער בשנות החמישים, הוא שמחה, אבל שמחת עניים,

אלי עמיר עשה מבצע הצלה בנושא הזה. היתה סכנה של פגיעה קשה במוסדות של

עליית הנוער. לאחר מאמצים רבים הצליחו להגיע להקטנת מספר התלמידים

ב-2,200. ולא אחזור לגל מה שנאמר באן בשבח מוסדות שניצלו בגע האחרון.

עד לפני כמה חודשים הייתי עובד עליית הנוער במשך שנתיים. אני רוצה

לומר שבניגוד למשרדי ממשלה, יש בעליית הנוער, ואני חושב שזה נבון גם להבי

מחלקות אחרות של הסוכנות, מידה של גמישות והרמוניה שלא קיימת במשרדי

ממשלה. במשרדי הממשלה יש קשיחות בלתי רגילה. בהקמת מוסד חדש שאני עסקתי בו

טוב שיש עדיין גמישות ועדיין אפשר לחדש ולפתח דברים.

עוד נקודה חשובה מאד שיש שיתוף פעולה מאד פורה בין כל הגוונים

שמרכיבים את המערכת החינוכית שלנו. דרך ניצנה עברו כ-3,000 חניכים

במחזורים, מאנשי הקיבוצים מהשומר הצעיר, דרך כנות, דרך יוהנה ז'בוטינסקי,

ועד כמעט מחצית מחניכים ממוסדות דתיים, כולס עברו דרך מוסד אחד, דרך

מתכונת חינוכית אחת, ועברו בהרמוניה. זה דבר לא רגיל כבר במקומותינו.

לכן אני מצטרף למה שנאמר כאן, שאין מסגרת אחרת שתקלוט את 2,200

התלמידים שקוצצו, וחלק מהם פשוט ייזרק לרחוב. ואני חושב שעם כל ההישג

שהושג, ובוודאי היתה לכל אנשי הסוכנות וליושב-ראש יד במבצע ההצלה הזה, אל

לנו לשמוח יותר מדי- אני חושב שהוועדה צריכה לדרוש שאם תהיה לסוכנות

ולמוסדות שהיא קשורה אתם אפשרות כלשהי להבדיל את התקציב ולעצור את הקטנת

מספר החניכים של עליית הנוער, חייבים לעשות את זה.
ח. מירום
הם אני מברך את מר דוד הגואל. הוא מקבל לידיו תיק חשוב מאד מבחינה

לאומית, ואני מאד מקווה שיעשה בו הדולות.

אינני רוצה להרחיב בדברים על מפעלה של עליית הנוער. דיברנו על זה. זה

מפעל עצום, אחד המפעלים היפים ביותר של הסוכנות היהודית בכלל, ומוכרחים

לשמור עליו.

אני רוצה להתייחס בקצרה לענין המפעל הקיבוצי. ובענין זה אני רוצה

לומר לתמר וולפין שאינני חושב שיש הבדל הדול בין התקיים לבין הקיבוץ הארצי,

באופן עקרוני.
ח. פורת
גם לא בינם לבין הקיבוץ הדתי.
ת. וולפין
נכון .
ח. מירום
בעצם הטור יורד כל הזמן . אנחנו זוכרים שלפני שנים לא רנות היו 3,000

ילדים כאלה בתנועה הקיבוצית היום יש כ-1,500, וכבר צפויה הקטנה של 503

ילדים בשנה הקרובה. על כל פנים כן- נמסר במכירות התקיים בשבוע האחרון.

אני שמח מאד שבעקרון התקציבים לא קוצצו- קיצוץ דרסטי , למעשה יש פה

שמירה על גודל התקציב, פתות או יותר. אבל צריך לדעת שאם יעמוד ל;רשות

הקיבוץ הקולט חברת נוער אותו סכום כפי שעמד בעבר, לא תהיה קליטה. כ י בכל

קבוצה של 25 ילדים שנקלטת בקיבוץ יש השקעה של עשרות אלפי שקלים בשנה, של

התנועה או הקיבוץ, כהשקעה עודפת על החזקתם של הילדים בקיבוצים. והתנוינה

הקיבוצית במצבה כפי שהוא היום פשוט לא תוכל לשאת יותר בנטל הזה.
מ. לבנון
מדובר על 80 אלף שקלים לקיבוץ לשנה.
ח. מירום
זה מספר מדהים. בעבר נשאה בסכומים האלה התנועה הקיבוצית. זה לא יעמוד

יותר. אני אומר זאת מתוך ידיעה של מה שנלנשה בתנועה ומתוך ידיעת מצבה. אם

בך, אין סיכוי שאפשר יהיה לגייס את המשקים למפעל הגדול הזה, כפי שהיה

בעבר. ויש נכונות ורצון לעשות אותו, אבל אי אפשר יהיה לעשות אותו בלי

יכולת כספית. זה אומר בעצם שבאותו תקציב נתון שישנו, אם אכן עליית הנוער

תרצה להמשיך "להשתמש" כביכול בשירותי הקיבוצים וכל מה שקשור בזה, תצטרך

לבוא ההדרה תקציבית שונה עבור המפעל הזה של קליטת חברות נוער בתנועה

הקיבוצית. תצטרך להיות ההדרה של סל שונה בתוך הסל הנתון שתבר הנאמנים אישר

אותו. אני מפנה את תשומת לבכם לבעיה הזאת, ושואל האם אתם לוקחים בחשבון את

הכיוון הזה, או שמא יעמדו לרשות הקיבוץ הנתון אותם כספים ואותם קריטריונים

כפי שהיה בעבר, ואז משמעות הענין היא שהמפעל החשוב הזה יתחסל.
ש. הלפרט
אני מצטרף לברכות למר דוד הגואל. אני הם רוצה לברך את אנשי עליית

הנוער ויושב-ראש הנהלת הסוכנות היהודית שהצליחו לשמור על התקציב הריאלי של

עליית הנוער, שהוא לדעתי המפעל החשוב ביותר של הסוכנות היהודית, מפעל הצלה

לאלפי תלמידים. להבי חלק לגדול מהתלמידים האלה, אם לא היו מתחנכים בעליית

הנוער, מי יודע לאן היו מגיעים. אני בוודאי מצטרף לדבריו של חבר-הכנסת

אליאב, שהם כשיש קיצוצים בסוכנות היהודית, חייבים לתת תוספת לעליית הנוער

כדי שלא יהיה צורך לקצץ במספר התלמידים. עדיין יש בסוכנות היהודית איפה

לקצץ, ולהוסיף לעליית הנוער.

הבעיה היא שחלק גדול מחברי חבר הנאמנים שיושבים בארצות-הברית אינם

יודעים מה נעשה כאן, אינם יודעים כלל על מה מדובר כאן, מר עמיר אמר

שלאמריקנים יש הישה עסקית. זה באמת עצוב, ואסור שזה יפגע במפעל החשוב הזה

של עליית הנוער.

אני רוצה לשאול שאלת הבהרה. אם התקציב לא קוצץ ריאלית, והשנה היה

פיחות של 13% והתקציב של עליית הנוער הוא בדולרים - מדוע צריכים לקצץ

ב-2,200 תלמידים? אם התקציב לא קוצץ, מספר התלמידים היה צריך להישאר כפי

שהיה.



אני חייב להתייחס למגזר החרדי בהקשר לעליית הנוער. מה שנלנשה בעליית

הנוער למגזר החרדי לא נעשה לאף מהזר. הקיצוץ שם היה ללא כל פרופורציה

לקיצוץ שהיה בעליית הנוער- ביקשתי נתונים על מיספר התלמידים ועל ההתפלגות

שלהם בחמש השנים האחרונות. לא קיבלתי הכל, אבל אני יודע בדיוק מה היה

הקיצוץ, אני יכול לומר במלוא האחריות ששעה שהקיצוץ בעליית הנוער בכלל היה

כ-25%, בחינוך החרדי הוא הגיע ל-80% ומעלה. למשל, מ-1,500 תלמידים במגזר

החרדי בשנת התשמ"ז. ירד מספר התלמידים בשנת התשמ"ט.ו ל-'600. כלומר בשנתיים

האחרונות היה קיצוץ של ,607 במגזר החרדי. מתוך סך ר.כל הקיצוץ שהיה בעליית

הנוער, מ-16,500 תלמידים בשנת התשמ"ז, ל-14,500 בשנת התשמ"ט -50%

מהקיצוץ, בלומר 900 תלמידים, היה במגזר החרדי.

אינני רוצה לאיים, אבל אני רוצה לומר מה המגמה בקרב המוסדות החרדיים.

יש ציבור גדול של תורמים בחוץ-לארץ, בארצות-הברית ובאירופה, יהודים חרדים

ודתיים, אני מכיר אישית עשרות מהם. נראה לנו שהמגמה היא לדחוק לגמרי את

החינוך החרדי מעליית הנוער, כי אותם 600 תלמידים שעדיין נותרו לומדים

בכיתות הגבוהות יותר, י'-י"ב והקליטה של תלמידים חדשים מהמהזר החרדי היא

כמעט אפסית. תוך שנה--שנתיים לא יהיו בכלל חניכים חרדים בעליית הנוער. ובכן

המהמה של הציבור החרדי היא להקים עליית נוער חרדית, לצאת במהבית בארצות-

הברית ובארצות אחרות, כי פשוט לא נותרה ברירה אחרת. הם יעשו זאת לא מרצון,

אלא מחוסר ברירה. במשך כמה שנים הם עושים את כל המאמצים לשנות את המצב,

אבל לא הצליחו בכך. במידה שלא תהיה רביזיה בנושא הזה, אני חושש מאד שהם

ייאלצו לעשות את זה. וכדאי לתת את הדעת על כך.

ח. פורת;

אני מצטרף לברכות לדוד הגואל. אני מכיר אותו מהתקופה שמילא תפקיד

אחר, ואני מקווה לשיתוף פעולה כפי שהיה אז.

קודם כל אני רוצה לומר שאני בוודאי שמח שהתמונה המזעזעת שהוצהה

לפנינו בישיבה הקודמת השתנתה במידה מכרעת, ושהאיום על מרכזי הנוער לפחות

הוסר. אם יש לנו חלק קטן בענין הזה, והיה זה שכרנו, כולל אפילו התקרית

שהיה שייתכן שבאופן פרדוכסלי הם היא תרמה דבר-מה.

מעבר לשמחת העניים שחבר-הכנסת אליאב היטיב לבטא אותה, אני מרגיש

בתוכי שאנחנו לא בסדר, כלומר מדינת ישראל. כי בסך הכל המערכת של ו-וסוכנות

היהודית ושל עליית הנוער, שתפקידה בנושא של עליה, של קליטה, ובנושא

הציוני, נוטלת על עצמה משימה שבעצם לאמיתו של דבר מדינת ישראל ומערכת

החינוך היתה צריכה ליטול על עצמה. אני רוצה שבישיבה הזאת ננסה לשאול את

עצמנו, כוועדת חינוך של הכנסת, שאין לה יכולת שליטה אלא רק אולי יכולת של

ייעוץ ושותפות מסויימת עם הסוכנות היהודית, האם המערכות שלנו, קרי משרד

החינוך, קרי מערכת השלטון המקומי ומערכות אחרות, עושות את מה שהן צריכות

לעשות. האם לעולם יימשך הקו הזה שבו הסוכנות נוטלת על עצמה את החינוך,

שהוא לחלוטין ענינה של מדינת ישראל. אני חושב שאם לא בא המשבר אלא כדי

להעמיד אותנו במידה מסויימת על הצורך בתהליכים כלשהם של מעורבות יתר ושל

חלוקה שונה במערכת התקציבית - טוב שבא המשבר.

למרות כל הדברים הנאים שאמר מר משיח, לפי דעתי השותפות של השלטון

המקומי צריכה להיות הרבה יותר הדולה. אחרי הכל עוסקים פה במערכת שהיא

אחריותה של מערכת השלטון המקומי, העיריות וכדומה, כמו להבי מערכת החינוך

הרגילה. הדברים אמורים הם כלפי משרד החינוך, שאמנם יש לו איזה "עזר

כנגדו", אבל זה תפקידו וזו אחריותו. הדבר הזה צריך למצוא את ביטויו במערכת

התקציבית. אם נהיע לאיזה שהן מסקנות של הוועדות, לפי דעתי זו אחת ממסקנות

המפתח.



חיים אחדות על הנושא של עליית הנוער בקיבוצים, אני מכיר את הדברים

היטב מקרוב, הייתי מעורב בקליטת עליית הנולנר בכפר עציון, בחברת נוער,

וידעתי היטב את הקשיים. וברוך השם זכינו לעשות מלאכה טובה. לדוגמה , שש

משפחות, מבין חניכי עליית הנוער, נקלטו במשקים שלנו.

לדעתי יהיה זה אסון אם המפעל הזה יפול. אני רוצה לומר שאם במסגרת

הסיכומים עם התנועה הקיבוצית על הנושא של הסיוע והעזרה לה ייכלל הנושא הזה

כסעיף מיוחד, עם סיוע יעודי לנושא הזה -- ועם זה אם התנועה הקיבוצית לא

תצמצם ולא תפחית, אולי אפילו תגדיל, תראה בזה אתגר מיוחד; אם היינו מגיעים

לבך עם האוצר, לפי דעתי היינו עושים דבר גדול.

לבסוף, יש לנו היום התיישבות חדשה ביש"ע, חלקה התיישבות שיתופית,

קשת, עצמונה, בית יתיר, גם התיישבות קיבוצית מעטה, הם התיישבות קהילתית

ספציפית עם יכולת קליטה. אנחנו מעונינים לקלוט חברות נוער, לא נותנים לנו

יקלוט אותן מפני שהסוכנות אינה מפנה תקציבים למקומות שמעבר לקו הירוק זה

דבר בלתי אפשרי. לפי דעתי הדבר הזה חמור הם להבי הנושא של התקציב

להתיישבות, אבל בוודאי להבי נושא של חניכים שאתה מסבסד את החינוך שלהם..

אינך מסבסד מבנים ותשתיות, אלא את החינוך שלהם. כש י נ סף שפירא היה שר,

נמצאו פריצות דרך כלשהן בענין הזה. אנחנו מעונינים לקלוט ובתנאים זהים

לאלה של הקיבוצים, ללא פריבילהיות. אני מביע כאן את התביעה הזאת" לכן

אמרתי שאנחנו מקווים למצוא שיתוף פעולה עם מר ההואל בנושא הזה, להביא

הצעות קונקרטיות, ושתהיינה חברות נוער הם ברחבי יהודה, שוומרון וחבל עזה.
ר. זאבי
אם החברים האחרים בירכו את דוד ההואל, אני מהמר ומתחייב שיש לנו

סיפור הצלחה בדרך. אנחנו חברים לנשק הרבה שנים, בתפקידי מטה ופיקוד, ואני

אומר לכם שזה מינוי מוצלח.

להבי ההפחתה של 2,200 חניכים - אנחנו חייבים לנסות לבלום אותה ולשנות

אותה. ואני רוצה להצביע על כיווני מחשבה. קודם כל, מי אמר שהקיצוץ מוכרח

למצוא את ביטיו דווקא בחלק של התלמידים? אולי אפשר לקצץ בתקורה, בנושא

המינהלה, הארגון, כל מה שמסביב? למשל, אמרו לנו שצריך לקצץ 150 מורים.

אולי אפשר לקצץ דווקא בסהל המינהלתי, ולא במורים ובתלמידים?

כיוון שני של פתרון הבעיה הוא לעודד את הקליטה בקיבוצים. אני רואה

אותה חשובה מכמה סיבות. סיבה אחת היא שזה זול יותר, כי הקיבוצים משתתפים.

הסיבה השניה היא שזה ערכי יותר, כי הקיבוצים מלנניקים דברים שהם מעל

לפנימיה רגילה. הסיבה השלישית היא שהם מעניקים לנו לפעמים הרעיני נח"ל.

הסיבה הרביעית היא שזה אינטרס של הקיבוצים, אבל הם אינטרס לאומי, שהרי חלק

מחניכי חברות הנוער, בודדים ולא בודדים, נשארים במשקים, וזה ת יגבור של

המערכת שהוא לא פחות חשוב מזה שבא בצינורות של תנועות הנוער.

אמרתי שהקליטה בקיבוץ היא יותר זולה. לדעתי אין הכרח שההרעין יהיה של

25 תלמידים בלבד. אולי בשעה קשה זו אנחנו צריכים ללכת לא על הפתרון

המיטבי, אלא להתפשר קצת ולומר שהגרעינים יהיו של 30, 32 חניכים, ואולי הם

יותר. הם כיתה בבית-ספר עירוני מגיעה ל-40 תלמידים.

אם נעשה את שתי הפעולות שאמרתי, בחינת התקורה ועידוד הקליטה

בקיבוצים, אנחנו יכולים אולי להקטין או לבטל את ההזירה של הפחתת מספר

החניכים של עליית הנוער ב--2,200.



הנקודה השלישית היא חינוך לציונות. אני מציע: שכל התקציבים של עליית

הנוער יינתנו רק למוסדות שמחנכים לציונות. מוסד שאיננו מחנך לציונות - לא

יקבל. חבר-הכנסת הלפרט, אתם החרדים יכולים לכעוס (גלי, אבל אם אתם אינכם

מניפים את הדגל הלאומי ואינכם חוגגים את יום העצמאות, המוסדות שלכם לא

יקבלו תקציבים של עליית הנוער.

אני מצטרף לכל הדברים שאמר חבר-הכנסת פורת ביחס להכנסת עליית הנוער

לישובים ביהודה, שומרון וחבל עזה.
היו"ר מ. בר- זוהר
תודה. אני רוצה לומר כמה דברים. קודם כל, אני חושב שדעת הוועדה כולה

היא שחייבים למצוא פתרון ל-2,200 החניכים שנפלטים החוצה. אני מאד ממליץ

שאתם, אנשי עליית הנוער, תשבו יחד עם משרד החינוך והרשויות המקומיות בצורה

מסודרת ותראו גוה לעשות כדי שלא יהיו 2,200 בני נוער שלא יהיה להם פתרון

אחר כך. כי אני מכיר את התופעה של זריקת התינוק מיד ליד, ובסוף הוא נשאר

בחוץ. ובכן קודם כל אני מאד ממליץ שהדבר הזה יתקבל לול דעתכם, כי אני חושב

שאני מביע בזה את דעת כל חברי הוועדה.

הם בנושא הדסה נעורים אני ממליץ שתשבו עם משרד החינוך ועם הרשויות

המקומיות כדי למצוא פתרון, כי אחרת שוב יישארו נערים בחוץ.

אני גם מבקש לקבל מכם את רשימת ההמלצות שנתקבלו, כלומר גוה אתם

מתכוונים לבצע וכיצד, כדי ששוב לא נמצא את עצמנו במצב שיש פגיעה ברמת

החינוך או במספר הילדים שלא חשבנו על פתרון להם בבוא הזמן.

כמו כן אני מבקש שתסבירו לי את דבריו של חבר-הכנסת הלפרט, איך זה

שהתקציב למוסדות החרדיים כל כך נמוך.

אני הם מודה לכם 3בל דברי הברכה שאמרתם לוועדה על וזלקה בנושא הזה.

אנחנו רוצים לקוות שקודם כל תיפתר בעיית החניכים, שלשמם קיימת עליית

הנוער.
ר. זאבי
אני מבקש להוסיף לסיכום של היושב-ראש תוספת, ושזה יהיה בשם הוועדה.

לא יכול להיות שבנושאי חינוך אנחנו מטפלים בדברים קצרי טווח כל כך,

שנוגעים לשנה הזאת. מוכרחה להיות ראיה יותר ארוכת טווח. אם יש כוונות

לצמצם את המוסד נעורים, או להפחית את מספר החניכים ב 2,000, דברים כאלה

צריך לתכנן שנתיים-שלוש מראש. אחרת אנחנו מכבים שריפות.

היו"ר מ. בר- זוהר

אני מבין שזה מה שאגור מר סהל, שזאת הכוונה של הוועדה שלו, לבדוק את

הדברים לטווח ארוך יותר.

אני מציע שזאת תהיה המלצה של הוועדה שלנו, הם למשרד החינוך, הם

לעליית הנוער, ולכל מי שעוסק בחינוך, שתהיה ראיה יותר כוללת ולטווח ארוך

י ותר של נושא החינוך.



היו"ר מ. בר- זוהר;

זה בהחלט מקובל עלי. נשמע עכשיו את מר שמחה דיניץ, ואחר יו נשמע. כמה
הבהרות
נקודתיות ממר עמיר בסופו של הדיון.
ש. דיניץ
זו הופעתי הראשונה בפני ועדת החינוך אוי מודה לבל ההזמנה, ואני רוצה

לחזור ולהצהיר שאנחנו, אני- אישית וכל סגל הסוכנות היהודית וההסתדרות

הציונית עומד לרשותכם בכל נושא בלנל לבנין משותף, ויש רבים כאלה. אני אישית

ראיתי בברכה רבו-. את מעורבותה של הו ולנדה הזאת בנושא לנליית הנוער. קצת

הצטערתי שזה בא מאוחר, אבל אינני גואשים אף אחד. לפי דעתי המעורבות הזאת

חייבת להיות לאורך כל הדרך, גופני שהנושא הספציפי הזה איננו ייחודי

לסוכנות. בכלל אינני יודע אם יש איזה נושא שהוא ייחודי לסוכנות. הסוכנות

עוסקת ועובדת בגודינת ישראל.

אני רוצה להצטרף לברכות לדוד ההואל. זו הופעתו הראשונה בתפקידו החדש.

הוא התקשר אלי לקבל אישור להופיע בו ולנדה. לגורות שהצדדים הפורמליים טרם

סוכמו סופית, אמרתי לו שיבוא לוועדה. אין דרך יותר טובה להיכנס לתפקיד

מאשר לעבור דרך כור ההיתוך של ועדת הכנסת- אני מברך אותך על הופעתך. אני

מצטער שלא הייתי נוכח כשדיברת. ובמיוחד אני רוצה להצטרף לדבריו של חבר"

הכנסת חנן פורת.

הבעיה שעומדת בפנינו בנושא עליית הנוער, כגזו בנושאים אחרים שבהם

עוסקת הסוכנות, היא גוורכבת וגוסובכת בגלל הרבה סיבות, והוועדה הזאת חייבת

לדעת את הדברים, מעבר לנתונים היבשים.

יש ויכוח מתמשך, והוא יתמשך, גוה הם הנושאים שבהם חייבת לעסוק הסוכנות

היהודית, כלוגור העם היהודי, ומה הם הנושאים שהם בטיפולה הבלעדי של ממשלת

ישראל. זה ויכוח לגיטימי, הוא נוגע להתיישבות, הוא יוגע לעליית נוער,

אפילו לקליטה, ובגוידה מסויימות אפילו לשיקום שכונות. כי הרי יש מצב שאין לו

אח ורע בעולם, שפונקציות שהן פונקציות קליסיות של ממשלה, נעשות במקרה זה

על-ידי הוף כלל--יהודי שאיננו נתון למרותה של ממשלת ישראל, אלא שבאופן

וולונטרי נמצא בהסכם של שיתוף פעולה. מדובר בפונקציות שבכל מדינה מתוקנת

נעשות על-ידי הגוגושלה.

אינני אוגור את הדברים האלה כדי להתחגוק, חלילה. אנחנו איננו עם ככל

העגוים ואיננו גודינה ככל המדינות, והאחריות הקולקטיבית שקיימת בין מדינת

ישראל ועם היהודי היא ארוכת ימים ומושרשת בכל תפיסת עולמנו, אבל היא

יוצרת הם את הגוכלול הבעייתי הזה, שבגוקרה אנחנו דנים באחת ההזוויות שלו.

נושא עליית הנוער הוא גוורכב במיוחד. כפי שזכור לכם - ונמצאים פה הם

חניכים לשעבר של עליית הנוער וגם עובדים לשעבר של עליית ולנוער - עליית

הווער נוסדה כדי לטפל בעליית נוער ובנוער שעולה לישראל. כאשר היו לוו

מספרים הדולים של בני נוער שעלו לישראל, זה היה עיקר מטרתו של ר,גווסד הזה.

והוא עשה עבודה הדולה ומפוארת.

בשנים האחרונות, בהלל שתי סיבות - קודם כל לצערנו בהלל הירידה בעליה

לישראל ובעליית נוער בתווכה, ושנית בהלל התהברות בעיות סוציאליות,

חברתיות, חינוכיות, בתוך מדינת ישראל - הוחלט לעשות דבר חריג ויוצא דופן,

ולהרחיב את טיפולה של הסוכנות במה שנקרא דור שני של מהגרים. הטיעון

ההגיוני לזה היה שיש אחריות מתמשכת. הסוכנות הביאה את ההורים שלהם ארצה

בתנאים קשים, הדור הראשון או השני הדל בתנאים קשיח ביותר ולבן הוא לא יכול

היה להיקלט במערכות החינוך הרגילות, ולכן האחריות גותגושכת.



אינני רוצה כרגע; להיכנס לפילוסופיה של הענין, אבל אני רוצה שחברי

הוועדה ידען שיש באמריקה ובעולם היהודי כולו המערערים לנל כך. הם אומרים:

גווני נפסקת האחריות? בדור ראשון, שני,. שלישי? ואפילו שמעתי לפני כמה ימים

באחד הוויכוחים - והיו לנו ויכוחים קשים בענין הזה, גם במסדרונו ת- אדם
מאד נכבד שאמר
באמריקה איננו רואים כפליט או כמהגר את גוי שהוא כבר דור

שני או שלישי, אז למה אנחלו צריכים לראות אותם בך כישראל באילו שהתנאים

שווים, אמריקה לבם המשאבים שלה, וישראל הנאבקת לנל קיומה, שמוציאה ./'28

מהתל"ג שלה לבטחון וכוי-.

אני אומר את זה כדי שחברי הוועדה יהיו מודלנים להתלבטויות שיש בנושא

הזה ושאנחנו צריכים להתמודד אתן .

אני חושב שמה שנעשה בתנאים שהיו, ואינני רוצה להצטרף לשמחת העניים,

אבל בלמנו מהלך שהיה יכול להיות חמור ביותר. אני אומר בלמנו, אינני חושב

שביטלנו. אינני רוצה לצייר כאן תמונה ורודה.

אני רוצה להגיד דבר אחד קצת מעודד. אני הצלחתי להעביר החלטה כללית

בחבר הנאמנים בנושא התקציב, שאולי יכולה להיות איזה פתח להצלה. עד היום כל

מכירת נכסים שנעשתה לפי חוק שעבר בחבר הנאמנים היתה מיועדת: אוטומטית

לצמצום החוב של הסוכנות. מה שהצלחנו להעביר עכשיו בחבר הנאמנים, בהלל

הקיצוצים בתקציב " ומחלקת עליית הנוער היא רק אחת הסובלות, הם מחלקת

ההתיישבות סובלת מהקיצוצים והם מחלקות אחרות - זה שכל מכירת נכסים שתיעשה

לא תהיה מיועדת אוטומטית רק לצמצום החוב, אלא שאפשר יהיה לקחת ממנה תקציב

לפעולות, לפי החלטה של חבר הנאמנים, כאשר בעדיפות נמצאות מחלקת עליית

הנוער ומחלקת ההתיישבות.
היו"ר מ. בר-זוהר
זה אומר תקציבים נוספים?
ש. דיניץ
כן. זה אומר שאם במשך השנה יימכרו נכסים, הכספים שיתקבלו לא ילכו

אוטומטית להחזרת חובות, כפי שהיה עד עכשיו, אלא הדבר יצטרך לבוא לדיון

בוזבר הנאמנים, כאשר המהמה היא לנסות להעביר חלק מהכספים לפעולות, לכיסוי

גרעונות ולכיסוי הקיצוצים שעשינו, ואני מוסיף: בעיקר בשתי המחלקות שבהן

סבלנו במיווחד, והן מחלקת עליית הנוער ומחלקת ההתיישבות. ובכן יש פה

אפשרות כלשהי של שיפור.

אבל אני חוזר לדבריו של חבר-הכנסת פורת. לפי דעתי, ויסלח לי היושב

ראש, כוועדת חינוך של הכנסת, אני הייתי מבקש שאתם תפנו את קריאתכם הם

לממשלת ישראל ולרשויות. אני אינני מתחמק מהאחריות שלנו לענין הזה, אני

רואה בעליית הנוער את אחד המפעלים המוצלחים של הסוכנות. אבל לפעמים נוצר

מצב שבהלל זה שהסוכנות עוסקת במשהו, הממשלה מרהישה כאילו היא משוחררת מן

המעמסה הזאת, מן העול הזה. וזה איננו נכון. לפי דעתי זה הם לא בריא מבחינה

לאומית, אבל אינני נכנס לזה כרגע; זה בוודאי לא נכון מבחינה מעשית.



הייתי שמח איליו הייתם מפנים את קריאתכם - אם עוד לא עשיתם זאת אני

מממליץ שתעשו- גם למוסדות הממשלה, בעיקר משרד החינוך, והרשויות המקומיות,

לשאת בעול המשותף הזה,
היו"ר מ. בר- זוהר
הרי זה מה שביקשנו מיד בהתחלה. זה בדיוק היה הסיכום שלנו.
ש. דיניץ
אם כך אני מחזק אותו, בדי שלא ייווצר מצב שבהלל זה שיש מוישהו אוזר

שעוסק בזה, משרד החינוך והרשויות המקומיות אינם עוסקים בזה.

אני רוצה לברך את התנועה הקיבוצית שנרתמה לענין הזה ועושה מלאכת

קודש, בצורה טובה ובנפש תפצה. היתה לי הזדמנות לבקר בכמה מהמפעלים האלה,

ואני באמת רוצה לברך אותם ולאחל להם שיצליחו להגדיל ולהאדיר את מעשיהם

בתחום זה. אני יודע שעושים את זה בתקציבים מצומצמים ובתמיכה לא מספקת

מאתנו, אבל זה מפעל באמת מבורך והוא לתפארת כולנו.

בהזדמנות זנ אני רוצה לברך את חבר-הכנסת אליאב על מפעל ניצנה שהם פן

משתלב בתוך העבודה ההדולה הזאת. זה מפעל שהפך וימשיך להיות אחת מהולות

הכותרת של העבודה הזאת.

לבסוף אני רוצה, בנוכחות חברי הוועדה, לברך את אלי עמיר ולחזק את

ידיו, שבמשך תקופה ארוכה נשא בעול הזה בעצמו מאחר שלא היה ראש מחלקה, אלא

יושב-ראש, ולאחל לו שימשיך יחד עם ראש המחלקה החדש לקדם את הנושא הזה.
היו"ר מ. בר- זוהר
תודה רבה לך. אני רק רוצה לומר בקשר לדבריך על התנועה הקיבוצית

שלמעשה המסקנה הנלהבת ביותר שראיתי בדו"ח הגדול הזה היתה לגבי התרומה של

ו-.תנועה הקיבוצית למפעל עליית הנוער.

מר דוד הגואל, בבקשה.

ד. הגואל;

אני שמת על הדיון ועל הצטרפותו של יושב-ראש ההנהלה לדברים שנאמרו.

אני בטוח ששיתוף הפעולה בתוך המערכת, כפי שהודגש הם בסוף דבריו של יושב

ראש ההנהלה, הוא המוקד של הענין. עליית הנוער לבדה בוודאי לא תוכל להרים

את הנושא, למרות שהיא דומיננטית ומובילה בו. אין כל ספק שבלי שיתוף פעולה

בין כל ההורמים ובלי ראיה כוללת לטווח רחוק אי אפשר יהיה לקדם את הנושא.

רק אם יהיו שיתוף פעולה וראיה כוללת אפשר יהיה לקדם את הנושא, בלי להרום

לנפילה לא במספר החניכים ולא במספר העובדים. המספר שמדובר עליו מדאיג

אותי, ואני בטוח שזה יהיה אחד הסעיפים הראשונים שנטפל בו במחלקה.
היו"ר מץ בר- זוהר
תודה רבה לך. מר אלי עמיר, בבקשה.
א . עמיר
אני רוצה לענות בקיצור רב על כמה דברים. לפני כן אני רוצה לומר
ליושב-ראש ההנהלה, מר שמחה דיניץ
היה נעים מאד לעבוד אתך .ואני מודה לך

על תמיכתך בעליית הנוער.

לגבי הקיבוצים, אני רוצה לזרוק אתגר לחברי הכנסת. אחת הבעיות שלנו

היא שמנכים לקיבוצים מדמי ההחזקה מס ערך מוסף. זה דבר מטורף. אנחנו משלמים

להם דמי החזקה, מזה יורדים 14% מע"מ. אף אחד מאתנו לא הצליח מבחינה משפטית

לתקן את העוול הזה. אז אולי מישהו יזום הצעת חוק בענין זה. ואז ירווח

לקיבוצים לפחות בתחום הזה של דמי החזקה של החניכים.

נקודה שניה. יש לנו בעיה של בניית פנימיות בקיבוצים. בשנים האחרונות

הצטמצמו לנו המקורות מחוץ-לארץ.אנחנו חושבים- אני בוודאי, כבוגר התנועה

הקיבוצית, חושב כך- שזה המפעל הכי מפואר שיש, ואנחנו נעשה כל מאמץ כדי

לעודד את הקליטה בו. התקציב של השנה הוא בעייתי מאד. הוא לא יאפשר את

פריצת הדרך שרצינו לעשות בקליטה בקיבוצים.

חבר-הכנסת הלפרט, לא הרווחנו מהפיחות. הפיחות נעשה בשכבר גמרנו את

התקציב ודחי ההחזקה לחניך עלו בשנה שחלפה ב%15 , ועוד היינו צר יכים להוסיף

לתקציב הקיים כד י לעמוד בהעלאות.

העלות הממוצעת של החזקת חניך היא 4,000 דולר לשנה. 1,000 חניכים זה

4 מיליון דולר, אט לא תהיינה בחשך השנה העלאות שנקבעות על-ידי ועדה

ממשלתית.

זה שהתקציב נשאר פחות או יותר באותו גודל, ובכל זאת יש ירידה במספר

החניכים - זה נובע חו-והעלאות של 207 שאנחנו חייבים לספוג

אני רוצה לומר לחבב-הכנסת זאבי ש-85% מתקציב עליית הנוער חי ועדים

להחזקת ילדים, 6% הולכים לחינוך. כלומר 91% מהתקציב הם קשיחים. אין לנו

מנגנון גדול. בכל המשרד הראשי ומה שמתלווה אליו, כולל לשכת ראש המחלקה,

עובדים 58 אנשים.

לענין המגזר החרדי - חבר הנאחנים החליט לפני שלוש שנים שחוסדות שלא

קלטו ילדים אתיופים לא יקלטו ילדים ישראליים. חבר הנאחנים החליט שעליית

הנוער תצא מוסדות שחקפר החניכים בהם הוא פחות ח-"30. רוב המוסדות שנפלו

בקטיגוריה הזאת היו מוסדות של המגזר החרדי, מפני שהם לא קלטו אתיופים בשעת

המצוקה הנוראה ביותר שהיינו שרויים בה, כאשר האתיופים הגיעו במ בצע משה

בנובחבר 1984. זאת החלטה של חבר הנאמנים, לגבי ההחלטה השניה המדברת על

מספר חניכים במוסד - חהחלטה זו נפגעו לא רק מוסדות חרדיים, אלא הם חוסדות

כלליים ודתיים אחרים. נוסף לכך, העובדה שעליית הנוער הצטמצמה ח-מ-154 מוסדות

ל-82 מוסדות השנה, והיא תצטחצם בעוד כ-15 מוסדות בשנה הבאה, חדברת בעד

עצמה.

לגבי החינוך לציונות-הוא קיים בעליית הנוער.

לגבי קליטת בני נוער בישובים ביש'יע - יש לנו בעיה. יש הוראות של וזבר

הנאחנים שאיננו יכולים להשקיע כסף מחוץ לגבולות הקו הירוק, הם לא בהחזקת

חניכים. כשיוסקה שפירא היה ראש החוזלקה הוא קלט מעבר לקו הירוק" לא שילחו

את דחי הו-וחזקה, על פי הוראות חבר הנאחנים- עשינו מאמצים קשים ביותר בחשך

שלוש שניו) עד שמצאנו דרך כלשהי. זאת בעיה יורידית איפה משקיעי ם את הכסף

שאנחנו מקבלים מתרומות.



לבסוף, אני תומך בכל לבי בדברים שאמר יושב- ראש ההנהלה. ואני באמת

מודה לו על התמיכה בכינוס האחרון של חבר הנאמנים בעליית הנוער, חלק מהצלת

מרכזי הנוער ייזקף לזכותו, מפני שהוא אמר באופן חד משמעי- אחרי הפגישה

שהיתה לנו שבה הבאתי לפניו את העובדות שהוא לא יתן לסגור את המרכזים

ולהוציא את הילדים החוצה.

אני מצטרף לפניה למשרד החינוך, אגב אנחנו פנינו גם למשרד החינוך

בענין מרכזי הנוער, וגם לשלטון המקומי. לאף אחד מהם לא היתה פרוטה להוסיף

משרד החינוך חייב להיות שותף לנושא, או בדמי ההחזקה, ועל ידי כך נוכל

להגדיל את מספר החניכים, או כל-ידי הגדלה והרחבה של קרנות שישנן. כמו קרנות

הרצפלד שנותנת מילגות לחניכים. חלק מהאחריות לענין בהחלט צריך להיות מוטל

על משרד החינוך. כדי שבאמת הילדים האלה לא יישארו ללא פתרון.
היו"ר מ. בר- זוהר
תודה רבה. אני רק מקורה שבעקבות מה שאמר היושבראש עלמכירת נכסים,

תימצא הדרך לעזור גם לתנועה הקיבוצית בקליטת חניכים.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה

הישיבה נסתיימה בשעה 11.20.

קוד המקור של הנתונים