ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 13/02/1989

העלאת שכר הדירה במעונות הסטודנטים בשיעור 50%

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 9 מישיבת ועדת החינוך והתיבות

מיום ב/ ח' אדר א' תשמ"ט - 13,2.1989 בשעה 11:15
נכחו
חברי הוועדה
יושב ראש
מ. בר-זוהר

ד. צוקר

ח. פורת

ת. טובי

ר. זאבי

ש. הלפרט

ח. פארס

ח. מרום

א. רביץ

פ. גולדשטיין

י. פרח

מ. מיעארי

א. ולדמן

ע. זיסמן
מוזמנים
צ. בירן - יועצת משפטית

ש. טלמון - משרד האוצר

ר. פינצ'י - משרד האוצר

ת. קרץ' - המועצה להשכלה גבוהה

מ. שוסהיים - ועד ראשי האוניברסיטאות

נ. גור - ועד ראשי האוניברסיטאות

ע. הדר - יו"ר התאחדות הסטודנטים

נ. ליסובסקי - התאחדות הסטודנטים, האונ' העברית

א. קצשווילי - התאחדות הסטודנטים, אונ' תל-אביב

ר. בן-יהודה - התאחדות הסטודנטים, אונ' תל-אביב

ד. ריס - התאחדות הסטודנטים, אונ' בר-אילן

ר. בנצור - ועד ראשי האוניברסיטאות

ב. ניסים - משרד החינוך והתרבות
יועא משפטי
א. דמביץ
מזכירת הוועדה
ד. פלר
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ
סדר היום
העלאת שכר הדירה במעונות הסטודנטים בשיעור 50%.



היו"ר מ. בר זוהר; אנחנו פותחים את הישיבה. נושא הישיבה היום

הוא העלאת שכר הדירה במעונות הסטודנטים

בשיעור של שמונים אחוז. ההצעה לסדר היום של חברי הכנסת עמנואל זיסמן

ותופיק טובי. יש לנו שני נושאים על סדר היום, אחד הוא שאילתות של חברי

הכנסת.
ת. טובי
אוניברסיטת תל אביב החליטה להפריד בין סטודנטים יהודים

וערבים באכסניה מסויימת, ונתנה הוראה להוציא את

הסטודנטים הערבים משם. אני העליתי את הנושא בזמן הדיון ושר החינוך אז

אמר, שהוא לא יודע על הנושא הזה ומוכן לבדוק אם יש שאילתא. זה היה לפני

שלושה שבועות והבעיה עוד קיימת.

היו"ר בר זוהר; היתה תשובה של שר החוץ, במליאה, ביום רביעי.

ר. זאבי; היות ולא היית, אמרו שזה עובר לפרוטוקול.

ת. טובי; אם יש תשובה, אני הייתי מבקש לקבל את זה.

ח. פורת; מאחר שהצעתי לא הוקראה כהצעה דחופה לסדר היום בנושא של

החינוך בהר אדר, אז היגשתי את זה כהצעה רגילה. אבקש את

עזרתכם כדי שזה יעלה מוקדם ככל האפשר על סדר היום. אם החזרה ללימודים היא

חזרה כקבלת דין זמנית, זה סיפור אחר. כך גם לי נראים הדברים. התחלנו

בדיון על נושא של מוסדות עליית הנוער וסכנת סגירתם, היה אמור להיות המשך.

בשבועיים הקרובים לא יהיה על זה דיון.

היו"ר מ. בר זוהר; אנחנו נקיים דיון המשך, אני אמסור הודעה על כך, אני

אמסור במהלך הישיבה.

י. פרח; בנושא המעונות, אני מתאר לעצמי שכולכם שמעתם שנמצאה

ההסכמה בין הסטודנטים לבין שלטונות האוניברסיטה.

שבמקום תשעים וארבע זה ששים וארבע. והוסכם על כולם.
ח. פארס
אני קיבלתי ידיעה שעומדים לסגור את אולפן עקיבא תוך

שלושה שבועות. האם זה נכון. חברה מתוקנת לא סוגרת

מוסדות חינוך, היא סוגרת בתי סוהר.

ד. צוקר; שאילתא ראשונה שלי נוגעת לידיעה שהוועדה הזאת היא ועדת

החינוך והתרבות ועניינה נתונים שפירסמו אתמול מנהלי

התיאטראות על גרעונות על המצב הקשה שהם נתונים בו. הייתי מבקש לקבל ניתוח

של ההקצבות לתיאטראות, לראות את הקריטריונים על פיהם הם מקבלים כספים ואם

אפשר לקבל ניתוח, כיצד הכסף חולק בין התיאטראות לבין עצמם. כמו כן, הייתי

מבקש, במידה ויש הוראות או חוזר מנכ"ל, לדעת מה הן ההוראות המדוייקות, מי

יכול לראות את התיק האישי של התלמיד. כלומר, לרשות מי מועמדת האינפורמציה

הזאת, מה מעמדם של ההורים בתיק אישי, מה מעמדו של המנהל, של המורה,

היועצת ושל מרכיבים אחרים של המערכת. אינני מעוניין בהצהרת כוונות או

מדיניות, אלא חוזר מנכ"ל ו/או הוראות כתובות אחרות בנושא הזה.
מ. מיעארי
פורסם שסטודנטים ערביים מורחקים מהמעונות באוניברסיטת

תל אביב. אני מצטרף לשאלה.

ר. זאבי; שאלתי לפני שבוע איך מתכוון משרד החינוך לחלק את

התקציב בין המוזיאונים. קיבלתי תשובה מהמנכ"ל, שמנהלת

המוזיאונים תמליץ על חלוקת התקציב לפי קריטריונים שנקבעו על ידה. אני

מבקש לקבל לעיון את הקריטריונים.

יו"ר מ. בר זוהר; השאילתות שלי; ברשת עמל, יש ויכוח בין המורים לבין

הסתדרות המורים, בקשר לחובות. ויש ויכוח בין הסתדרות

המורים לרשת עמל. הייתי מאוד מבקש לשמוע מה קורה שם ובאיזה מידה הדבר הזה

עלול לפגוע בתלמידים.

אני שומע שיש סיכוי לשביתה של תלמידי ליידי דיוויס מאחר שעירית תל אביב

מעכבת העברת מאה תשעים אלף דולר לשיפוץ בית הספר, אף-על-פי שהם אושרו

למעשה. הייתי מאוד מבקש לשמוע מה קורה עם העניין הזה.

הייתי רוצה להביע את תנחומי ואת תנחומי חברי הוועדה למנכ"ל משרד החינוך

דייר שמשון שושני, שאמו נפטרה. ואני גם מבקש בתום הישיבה לשלוח אליו מברק

תנחומים בשם כל חברי הוועדה.

אנחנו עוברים לסעיף הראשון בסדר היום והוא בחירת ועדת המשנה. אני אציג

בפניכם חלק מוועדת המשנה. יש עוד ועדה או שתים שעלינו לבחור. הראשונה היא

ועדת המשנה בנושא הספורט. היא תהיה מורכבת מעשרה חברים. אני יו"ר, החברים

יהיו חגי מרום, מיכה גולדמן, עמנואל זיסמן, ד"ר יהודה פרח, פנחס

גולדשטיין, צחי הנגבי, שאול עמור, דדי צודק ועוד חבר שייקבע על ידי אחת

המפלגות בימין, שטרם נתנה לי תשובה. אני מעמיד את זה להצבעה. האם ההצעה

מקובלת? ההצעה נתקבלה.

אני מעלה את ההצעה של הוועדה לחינוך עצמאי. בראש הוועדה יעמוד ח"ר הלפרט,

וחברי הוועדה, אני מציע את ח"ר רחבעם זאבי, חנן פורת, ד"ר יהודה פרח,

שאול המור, לובה אליאב, ח"כ רביץ וח"כ בורג. האם ההצעה מקובלת עליכם?

ח. פורת; אני ביקשתי להשהות.

היו"ר מ. בר זוהר; אתה רוצה שאשים אותך בסוגריים בינתיים. אנחנו נעשה את

זה. אבל אני בכל אופן רוצה לומר שאם ח"כ פורת יחליט

בסופו של דבר להצטרף והחברים כאן לא יתנגדו, אין צורך להביא את כל הרכב

הוועדה מחדש. אני חושב שתהיה לנו מסקנה בהתחלת המושב הזה, שחשוב מאוד

שהדבר יקבל את תשומת הלב המתאימה לו.

ח. פורת; אני ביקשתי שהוועדה הזאת תכלול את החינוך העצמאי

והתורני. זאת אומרת, כל אותן מסגרות שאינן מוסדרות

במסגרת החינוך העצמאי.

א. רביץ; הייתי אולי משלים שזה יכלול את מוסדות הפטור ואת

המוסדות המוכרים שאינם רשמיים. יש מוסדות פטור ויש

מוסדות מוכרים שאינם רשמיים, שאינם משתייכים לחינוך העצמאי.



היו"ר מ. בר זוהר; אני אבדוק את זה עם היועץ המשפטי של הוועדה, שיתן לי

הגדרה מדוייקת של ההצעה שלו, אני אביא את ההצעה

המפורטת בפני חברי הכנסת השבוע, מחרתיים לכל היאוחר, ואז נוכל להחליט.

ח. פורת; מאחר שאני מבין שזאת צריכה להיות החלטה של הוועדה

בהתייעצות, יש פה שאלה תקציבית ושאלה חינוכית. כיום

ישנה שורה של מוסדות שאינם מצויים בפיקוח ישיר של משרד החינוך, והם

כוללים את שלושת הגוונים שדיברנו עליהם. גם המוסדות התורניים כמו הציונים

דתיים, גם מוסדות המלכרים שאינם מוכרים ואינם רשמיים. וגם המוסדות של

החינוך העצמאי פרופר. אני חושב שצריכה להיות המלצה שלנו - גם בגלל ההיבט

השווה ביניהם בנושא התורני, וגם בגלל העניין התקציבי שהוועדה תהיה מוסמכת

להקיף את הדברים האלה.

מ. מיעארי; כידוע, גם בסקטור הערבי יש בתים שהם מסורתיים,

במיוחד בנצרת. האם הדבר הזה יכלל בוועדה?
היו"ר מ. בר זוהר
ח"כ מיערי, הגענו למסקנה שחינוך במיגזר הערבי הוא

נושא לאומי מרכזי, ואני לא הייתי בעד להעבירו לאיזשהי

ועדת משנה. אני חושב שאנחנו צריכים לדון בנושא הזה בוועדה כנושא מרכזי של

הוועדה, והחלטנו לקיים לפחות דיון אחד בחודש בנושא החינוך במיגזר הערבי.

וועדת החינוך העצמאי מוקדשת לחינוך הדתי, לא לחינוך עצמאי בכלל. החינוך

העצמאי נוגע לחינוך הדתי בלבד, לא לחינוך העצמאי החילוני היהודי או

החילוני הערבי. זה דבר נפרד.

ת. טובי! לדעתי בכל זאת יש מקום להקים גם ועדת משנה לחינוך

בסקטור הערבי. הבעיות הן קשות וחשובות, הן לדיון

במליאת הוועדה, אבל גם לטיפול שוטף ועקבי בוועדת משנה. לכן הייתי מציע

לשקול הקמת ועדה מיוחדת, ועדת משנה לטיפול בחינוך במיגזר הערבי.
היו"ר מ. בר זוהר
אמנם סיכמתי עם חברי הוועדה שאנחנו נעלה את נושא

החינוך במיגזר הערבי כנושא מרכזי של הוועדה כולה. אני

מוכן לשקול את זה מחדש, ואני אודיע לך על החלטתי בנושא הזה.
ר. זאבי
הייתי מבקש לקבל תמונה של כל הוועדות שהוקמו והאם כל

אחד מאיתנו יכול להיות ביותר מוועדה אחת.
היו"ר מ. בר זוהר
יש לנו ועדות משנה של ועדת הספורט, שכבר נבחרה. ועדת

החינוך העצמאי שלמעשה כבר נבחרה. וועדה לחינוך מיוחד

שטרם הוקמה. אלה הן שלוש ועדות המשנה שעליהן החלטתי עד עכשיו. בנוסף על

כך, יש לנו שתי ועדות משותפות. יש לנו ועדה משותפת עם ועדת הכספים בנושא

תקציב החינוך, וועדה משותפת עם ועדת חוץ וביטחון בנושא החינוך בצ"הל. שתי

הוועדות האלה מורכבות לפי מפתח קואליציוני. ומשום כך, יש לי חופש פעולה

הרבה יותר מצומצם בהרכבת הוועדות הללו.

ר. זאבי! כל חבר בוועדה יכול להיות חבר בוועדה אחת בלבד?
היו"ר מ. בר זוהר
לא בהכרח.

ר. זאבי; בשתי הוועדות האחרונות שאתה מנית, אנשים מהאופוזיציה

אינם יושבים?

היו"ר מ. בר זוהר; על שתי הוועדות האחרונות שמניתי, נמנים אנשים

מהאופוזיציה, לפי מפתח מסויים.

יש לנו שתי ועדות משותפות, אחת היא כספים שמורכבת שלושה מערך, שלושה

ליכוד, אחד שמאל, אחד מה שקוראים ימין דתי ושנים דתי חרדי. זה הרכב שהוצע

בוועדת הכספים ובוועדה הזאת יהיו חברים מטעם וועדת החינוך; חברים יהיו

אנכי, ח"כ המור, ח"כ מסלחה, ח"כ צוקר, ח"כ הלפרט. ומטעם ועדת הכספים יהיו

נאוה ארד, עובדיה אלי, יוסי גולדברג, יצחק לוי והרב רביץ. זה ההרכב של

הוועדה המשותפת עם הכספים. ועדה משותפת עם ועדת חוץ וביטחון, כנראה שיו"ר

הוועדה יהיה חבר ועדת החוץ והביטחון כפי שמקובל שם. מטעם ועדת החינוך,

יהיה ח"כ פרח, גולדשטיין, מרום, בורג וצוקר. ארבעה ליכוד, ארבעה מערך,

אחד ימין ואחד שמאל. ומטעם חוץ וביטחון, זה כבר כלול במוכן, שרה דורון,

גאולה כהן שמופיעה על חשבון הליכוד, עוזי ברעם, לובה אליאב וח"כ רפאל

איתן.
ר. זאבי
אני לא רוצה להיות בוועדה הזו של החינוך המיוחד. אני

רוצה להיות בכל אחת משתי הוועדות של חינוך בצה"ל

וכספים.
היו"ר מ. בר זוהר
ההרכב הזה בנוי על יצוג. הוועדות מורכבות לפי מפתח

מפלגתי קואליציוני.
ר. זאבי
או בזו או בזו, אבל אל תשים אותי בוועדה שאני לא רוצה

להיות בה. אני לא רוצה להיות בוועדת החינוך העצמאי.
היו"ר מ. בר זוהר
אני אבדוק את זה במשך היום. זה לא מפריע להרכיב ועדה

משותפת עם כספים. אני חוזר להרכב; ארד, עלי, גולדברג,

לוי ורביץ, בר זוהר, המור, מסלחה, צוקר והלפרט. מקובל? תודה. ועדה משותפת

לכספים וחינוך.

מה שנשאר לנו לסכם, אלה הן הסמכויות של וועדת החינוך העצמאי, והרכב

הוועדה המשותפת עם ועדת החוץ והביטחון בעניין החינוך בצה"ל. בזה סיכמנו

את הנושא וכמובן את נושא החינוך המיוחד.

אנחנו צריכים להופיע השבוע בפני וועד הנאמנים של הסוכנות היהודית בעניין

עליית הנוער ביום רביעי. אתה תהיה חבר במשלחת הזאת. יהיו שלושה חברים:

בר-זוהר, מרום ופורת.

אני מבקש להציג את האורחים ואת חברי הכנסת. מטעם הכנסת נצאים איתנו

ח"כ ולדמן, ח"ר מיערי, ח"כ זיסמן (שהוא אורח אצלנו היום), ח"כ פרח, ח"ר

צוקר, ח"כ פורת, ח"כ תופיק טובי, ח"כ זאבי, ח"כ הלפרט, ח"ר פארס, ח"ר

מרום.

אורחים; ציפי בירן, היועצת המשפטית של משרד הבינוי והשיכון; ימימה מזוז,

(לא הגיעה); מטעם משרד האוצר נמצא איתנו רן פינצי; שי טלמון נמצא בוועדת

הכספים שדן היום בתקציב החינוך בכנסת, המועצה להשכלה גבוהה, גב' תחיה



קרץ, וועד ראשי האוניברסיטאות - מר מיכאל שוסהיים; ומר נעמן גור,

מהתאחדות הסטודנטים; נמצא איתנו יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית עדי הדר;

נדב ליסובסקי מהאוניברסיטה העברית, טל גד מאוניברסיטת חיפה, (לא הגיע);

יוסי שלי; אלברט קצשווילי מאוניברסיטת תל אביב, ודני ריס מאוניבסיטת תל-

אביב.

ע. זיסמן; כולנו משוכנעים שעתידה של מדינת ישראל תלוי ברמה

איכותית שלה. וכולנו יודעים שצריך לספק ולתת אפשרויות

לסטודנטים להגשים את השאיפות שלהם ולמצות את היכולת ואת הכישורים שלהם

וזה אומר להקנות להם השכלה ודעת בכל תחומי המדע והיצירה. וזה מה שהינחה

אותי בהגשת ההצעה לסדר היום. אחרי ההקפאה, שנמשכה די זמן, היתה העלאה של

ארבעים אחוז, היתה הודעה שתהיה העלאה של עוד ארבעים אחוז והיתה כוונה

להעלות בעוד עשרים אחוז. שמעתי הבוקר שיש הסכם ואם זה נכון, אם היה

שמונים אחוז אז זה תשעים וששה אחוז. אם היה עוד עשרים אחוז, כפי שרצו, אז

המאה אחוז היו הופכים למאה עשרים, מאה שלושים אחוז, וזאת היתה מהלומה

כלכלית קטלנית לסטודנטים, שאחרי הקפאה ממושכת, לפתע הם צריכים לשלם סכום

כה גדול עבור מעונות. ונוסיף לכך שיש גם כוונות ידועות להעלות גם את שכר

הלימוד, ואז פירוש הדבר, שזה היה פוגע פגיעה קשה באלפי סטודנטים בכל

הארץ. דרך אגב, מה ששמעתי ברדיו, דיברו על ירושלים, אני לא יודע אם דיברו

על יתר המקומות.

ואני לא מתנגד שהסטודנטים בעצמם מגיעים עם שלטונות האוניברסיטה להסכמים

ולפשרות ולוויתורים הדדיים, זו זכותם וזו סמכותם. אבל אני חושב שצריכה

לקום ועדה ציבורית שתבדוק את התחשיב והתנאים, צריכה להיות איזה בדיקה

עניינית של עלויות האחזקה של מעונות הסטודנטים בארץ, שתטפל בשכר הדירה

במעונות. ויש גם מקומות שבהם יש מקום לשיפור התנאים במעונות וגם להקמת

מעונות חדשים. כלומר, גם אם היה הסכם וההסכם הזה קידם אותנו, אני מעלה את

השאלה העקרונית והכללית גם לגבי העתיד.

ת. טובי; הנושא ידוע, ואנחנו העלינו אותו במליאה בעקבות התחושה

הכבדה של ציבור הסטודנטים, שאיננו יכול לשאת את הגזירה

החדשה הזאת של העלאת שכר הדירה בתשעים וששה אחוז. מבחינה מעשית, זו העלאה

משבעים שקל לחודש בממוצע למאה ושלושים וששה. וחדר זוגי יעלה מאתים שבעים

ושנים. זה יותר מלשכור דירה בעיר הסמוכה. ואין ספק שלזה תהיה השפעה קשה

על ציבור הסטודנטים, שממילא חלק גדול מהם מתקשים במימון הוצאות הלימוד,

וכיום מדובר על העלאה בעשרים וחמישה אחוז בשכר הלימוד. מ-81', כשהיה שכר

הלימוד כשלוש מאות דולר, זה קפץ היום לאלף ארבע מאות בערך. אלה גזירות
קשות מאוד. אני מבין את הקשיים של מוסדות החינוך
תקציב המדינה למוסדות

אלה ירד משמונה אחוז מכלל תקציב המדינה ב-73', ל-4.3% משקלו כיום. אני

חושב שצריך ליצור חזית משותפת למאבק להגדלת מימון המדינה למוסדות החינוך,

ולא להכביד על הסטודנטים עצמם.

אני יודע שיש גם בירושלים חדרים פנויים. כבר שמענו בקדנציה הקודמת,

כשבררנו את בעיית אכסון הסטודנטים הערבים במעונות הסטודנטים, והקשיים

שהסטודנטים הערבים נתקלים בהם. אז בירושלים הבעיה לא קיימת, כי יש מספיק

חדרים במעונות. אז מה תהיה התוצאה, שיהיו עוד חדרים שלא בשימוש נוספים?

כי האנשים יצטרכו או להפסיק או לחפש מקומות יותר זולים. זה לא המוצא, מזה

לא תהיה גם ישועה לאוניברסיטאות אלא רק הכבדה.



אני שומע שהגיעו להסכמה על ששים וארבעה אחוז. והסטודנטים קיבלו את זהו

אני חושב שחם ותרנים גדולים. אני חושב שזה הסכם באונס. ואני חושב שהוועדה

צריכה לברר, לפעול, שלא תהיה העלאה במימדים כאלה ושהפניה שלנו תהיה

למוסדות המדינה. אני לא יודע כמה ישיגו הנהלות האוניברסיטאות מההעלאה

הזאת. לכן אני חושב שיש מקום שהוועדה תביע את דעתה לצורך הקלה על ציבור

הסטודנטים.

היו"ר מ. בר זוהר-. אני אבקש מנציגי המועצה להשכלה גבוהה ממשרד הבינוי

והשיכון להסביר לנו מה המצב המשפטי והיכן עומדת גם

ההכנסה הגדולה שאתם עומדים לזכות בה מהמעונות. אני מבין שמדובר בסך הכל

בשמונה מאות אלף שקל, וגם אני תמהתי על ההסכם הזה שהושג בצהלה ושמחה משני

הצדדים על העלאה של ששים וארבעה אחוז בלבד. זה נראה לי די מוזר כל

העניין.
מ. שוסהיים
אנסה לתת רקע לנושא שכר הדירה במעונות הסטודנטים.

בראשון באפריל, 1985, עם הכרזת המדיניות הכלכלית

החדשה דאז, הוכרז שכר הדירה במעונות סטודנטים ובשוק החופשי כמוצר בר

פיקוח. מאותה העת, מתאפשרים בו, עד היום, שינויים רק על פי צו חתום על

ידי שני שרים, שר הבינוי והשיכון ושר האוצר. השינויים שחלו עד לסוף שנת

1988 בשכר הלימוד היו 14% במאי 85י; 25% ביולי 85/ ו-20% בראשון לאפריל

87'. סך הכל 710/0. באותה התקופה, עלו ההוצאות לאחזקת המעונות פי שניים, על

פי מדדים מדוייקים שמודדת ומכינה הוועדה לתכנון ותיקצוב לגבי הוצאות

המוסדות להשכלה גבוהה. כלומר, במהלך כל התקופה, מאפריל 85'ועד פרסום

הצו, עד ה-1 בינואר 89', היתה שחיקה בערך הריאלי של שכר הדירה במעונות

סטודנטים עד כדי מחצית מן הערך הריאלי במועד ההקפאה. בספטמבר 88/ על פי

חישובים שאנחנו ביצענו, הגיע ערכו הריאלי של שכר הדירה במעונות הסטודנטים

למחצית מערכו הריאלי ב-1 באפריל 85'. התוצאה היתה שאוניברסיטאות כולן

הפסידו מניהול משק המעונות. וכשאני אומר ''הוצאות" ו"הפסידו", אני מתכוון

להוצאות שוטפות בלבד, אינני מתכוון לפחת על המבנים ואינני מתכוון, כמובן

לרווח.

כשראינו את המצב בסוף 86' - תחילת 87', פנינו למשרד האוצר ולמשרד הבינוי

והשיכון וביקשנו שיעדכנו את המחירים תוך שמירה על יחס הדוק יותר בין

עליית ההוצאות בפועל לבין שכר הדירה. לצערנו במשך תקופה ארוכה מאוד לא

נענינו, בתשובות ולא בצו, וזאת משום שעד היום, כולל היום, המוצר הזה הוא

מחיר בפיקוח וגם היום ניתן להעלות את שכר הדירה רק על ידי צו חתום על ידי

שר האוצר ושר הבינוי והשיכון. ידענו שבנושא הזה קיימת מחלוקת בין משרד

האוצר למשרד הבינוי והשיכון. משרד האוצר תמך בהעלאה ותמך בהסרת הפיקוח.

בשלב מאוחר יותר, הוסר הפיקוח משכר הדירה בשוק החופשי. ומשרד הבינוי

והשיכון סרב. בלית ברירה, ומכיוון שאנחנו הולכים ומפסידים, והערך הריאלי

של שכר הדירה הולך ופוחת ומגיע עד כדי חמישים אחוז, פנינו לבית המשפט

הגבוה לצדק וביקשנו שיוציא צו שמורה לשרים להסיר את ההקפאה או לעדכן את

שכר הדירה בכדי למנוע מאיתנו המשך ההפסדים.

עתירה לבית הדין הגבוה לצדק הוגשה על ידינו ביולי 88'. ובג"ץ הורה לשרי

האוצר ושר הבינוי והשיכון לבוא ולנמק מדוע הם אינם מתירים הסרת הפיקוח

ועל ידי זה גורמים לנו הפסדים, ומונעים מאיתנו גם בניית מעונות חדשים.

ברובן של האוניברסיטאות אין מספיק מעונות בכדי לענות על מספר המבקשים.



ירושלים היא חריגה. והנושא הזה של גיוס תרומות לבניית מעונות חדשים הוא

בראש מעייניהן של אותן אוניברסיטאות ובהצלחה. מספר המיטות בקמפוסים הולך

וגדל. לא בקצב משביע רצון, אבל הולך וגדל. אבל התנאי שקבעה לפני כשלוש

שנים הוועדה לתכנון ולתיקצוב, שאליה אנחנו פונים בכדי להרשות לנו לבנות

כל מבנה חדש, בין אם זה בניין לפקולטה, בין אם זה בניין לשירותים כלליים,

בין אם זה מעונות סטודנטים, הוא שנתחייב שהעלויות השוטפות של החזקת המעון

הזה שעומד להיבנות תכוסינה במלואן ממקורות שכר הדירה. ולמעשה, המצב הזה,

שבו מצוי המחיר בפיקוח והוא נמוך מההוצאה הריאלית, מנע מאיתנו לבנות

מעונות חדשים ולענות בפתרונות נוספים על דרישה מוצדקת של ציבור הסטודנטים

לדיור בקמפוס.

מסיבות השמורות עמהם, העדיפו השרים ופרקליטות המדינה לא לנהל דיון בבית

המשפט הגבוה לצדק ובסופו של דבר, נעתרו השרים והוציאו צו, שמאפשר העלאת

שכר הדירה עד 40% בראשון לינואר ובעד 40% נוספות בתשיעי למרץ 88'. זה צו

חתום על ידי שני השרים בעשרים לדצמבר 1988.

גם אני שמעתי על ההסכם שאליו הגיעו האוניברסיטה העברית בירושלים ואגודת

הסטודנטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. לא היתה לנו אפשרות לדבר עם

המנכי'ל. אנחנו מניחים שמה שמסרה העיתונות הוא נכון. ואם הוא נכון, הוא

נכון אך ורק לגבי אוניברסיטת ירושלים.

שכר הדירה במעונות אינו אחיד בכל האוניברסיטאות. למשל, בטכניון, יש

מעונות שגילם שלושים וחמש שנה והם מעונות לתפוסה זוגית בחדר. ויש מעונות

שהם בני מספר חודשים כאשר סטודנט יחיד גר בחדר. יש מעונות מיוחדים

לזוגות. כך שהמחירים שונים ובדרך כלל תלוים באיכות המעון. גם המחירים בין

האוניברסיטאות שם שונים במידה רבה וזה תוצאה של תהליכים היסטוריים, של

משא ומתן מתמשך שבאוניברסיטה אחת הוא נמשך שלושים וחמש שנה, באוניברסיטה

אחת הוא נמשך חמש שנים.

לפי מיטב הבנתי, חוק המועצה להשכלה גבוהה מתיר לכל אוניברסיטה לכלכל את

עניינה הכלכליים באופן עצמאי. ולכן, למעשה, היא חופשיה לקבוע את שכר

הדירה במעונות במישור המקומי. האוניברסיטאות אינן מעוניינות להרוויח

מהנושא הזה. המטרה היחידה של האוניברסיטאות היא שקיום משק המעונות לא

יביא להגדלת הגרעון שממילא נגרם להם בתקציב השוטף. אנחנו שואפים לכך שמשק

המעונות יתאזן כמשק סגור. אני לא מדבר על השקעה חדשה ולא על פחת ושיקום

של מבנים, אלא מה שאנחנו קוראים אחזקה רגילה.

בכל האוניברסיטאות מתקיימים מגעים שוטפים עם נציגות הסטודנטים על דרך

ניהול המעונות ועל רמת השירותים. זה אחד מתפקידיו העיקריים של דיקן

הסטודנטים, כי הוא שעומד בין ציבור הסטודנטים לבין הנהלות האוניברסיטאות.

ברור לי שלא כל האוניברסיטאות יכולות להענות לכל הדרישות. אבל נעשים

נסיונות רבים להענות לדרישות לגבי רמת השירותים במעונות.

לגבי חששם של חברי הכנסת שההעלאה הזאת תגרום לכך שמספר הלומדים יפחת, אני

חוזר ואומר ששתי ההעלאות האלה של ארבעים אחוז עדיין לא יביאו את שכר

הדירה במעונות לערכו הריאלי באפריל 85'. במערכת האוניברסיטאית קיימת

מערכת עניפה של סיוע בצורה של מלגות והלוואות, כשעיקר השיקולים הם

הקריטריונים של המצב הכלכלי וריחוק ממקום המגורים הקבוע. האוניברסיטאות



סבורות שעליהן לסייע לציבור הסטודנטים באמצעות מלגות והלוואות ולא בצורה

של גביית מחיר שכר דירה שאיננו ריאלי והוא נמוך משיעורו שהיה לפני שלוש

שנים.

אני מניח שהמשא ומתן בין ציבור הסטודנטים באוניברסיטאות השונות יניב

תוצאות שונות, ואין להניח שתהיה אחידות בהעלאה, מכיוון שהצו מאפשר להעלות

פעמיים עד ארבעים אחוז. והנה, באוניברסיטת ירושלים, שבה יש מספר חדרים

ריקים, ובעיר יש אלטרנטיבות שבגלל פגיעה בתעשיית התיירות, הן זולות,

האוניברסיטה תימנע מלאשר את סך כל ההעלאה. ויתכן שכתוצאה מזה, היא תמשיך

להפסיד אבל להפסיד פחות.
היו"ר מ. בר זוהר
מה ההפסד שלך?
מ. שוסהיים
מחישוב שאני הגשתי לאגודת הסטודנטים, שעימה אני

מנהל משא ומתן, יוצא שגם שתי ההעלאות בשנת הלימודים

תשמ"ט, אחרי ה-1 באוקטובר 88' ועד 30 בספטמבר 89' לא יהיה בהם כדי לכסות

את ההוצאות השוטפות. ההפסד בטכניון יהיה בסדר גודל של שלוש מאות אלף שקל

לשנת תשמ"ט. כאשר סך הכל המחזור הוא בסדר גודל של שנים וחצי מיליון שקל.
היו"ר מ. בר זוהר
מתוך דבריך הבנתי שאתה אינך מוכן לקבל את ההסדר

שהושג בירושלים?
מ. שוסהיים
נכון.
נ. גור
ההיקף הכולל בהערכה מאוד גסה, אינו שמונה מאות אלף

ולא חמש מאות אלף; בשל האופציה, הניתנת על ידי

ההעלאה של עד שמונים אחוזים, ארבעים פלוס ארבעים, מדובר בסדר גודל של

חמישה מיליון ש"ח כתוספת הכנסות. ולנוכח המצוקה של תקציבי ההשכלה הגבוהה,

אתם יודעים שהסכום הזה לא בטל בששים, זה סכום רציני, בפרט כשהוא בא לכסות

על הוצאות שלמעשה קיימות במערכת.

קשה גם לדבר על מדיניות אחידה. ישנם סוגים שונים של מעונות סטודנטים, הן

בטיב האיכלוס שלחם, הן ברמה שלהם. כל מוסד ומוסד נתפס בעקבות ההקפאה

במחיר שונה, חלקו היה מחיר ריאלי באותה תקופה, חלקו שהיה נמוך מהריאלי

באותה תקופה. ולכן, המדיניות בכל מוסד ומוסד היא מדיניות שונה. גם שיעורי

ההעלאה הם שונים. הם מגיעים עד שמונים אחוז, אבל יש יותר נמוכים.

אוניברסיטת תל אביב, למשל, החליטה בחודש מרץ לממש את ההצעה במלואה ולהגיע

לחמישים וארבעה אחוזים, וזהשיעור שעליו הוסכם בירושלים.

אבל אני רוצה לומר לכם באופן כללי. חמישים וארבעה אחוזים כביכול ועל פי

אנחנו בתל-אביב, דיברנו למעשה על מימוש האופציה של הארבעים פלוס ארבעים

אחוז במלואה. אבל ראינו שאותם שמונים אחוזים הם מעל ומעבר למה שנדרש על

ידינו על מנת לעמוד בכיסוי העלות, ואנחנו לא רוצים מעבר לכיסוי העלות.

אנחנו בוחנים מה מחיר האלטרנטיבה בשוק, כדי שסטודנט לא יימצא במצב כזה

שהמחיר שהוא משלם בחוץ יהיה נמוך מהמחיר שהוא משלם אצלנו.

היום, חדר לסטודנט ברמת אביב עולה בערך מאתים דולר שכר דירה בלבד. אם

נוסיף הוצאות חשמל, מסים, ארנונה, מים וועד בית, שאצלנו לא משלמים, נגיע



לסדר גודל של מאתים וחמישים דולר לחדר. אנחנו מדברים במחיר החדש בערך

שמונים דולר לסטודנט.

נכון שאם הוא הולך ושוכר דירה בחוץ הוא אמנם חי בתנאים הרבה יותר טובים

כי הוא חי בודד בחדר, אפילו אם נחלק את זה לשניים כמו באוניברסיטת תל

אביב, נניח מחיר סינטטי של אפילו שנים בחדר,זה מגיע עדיין למאה עשרים

וחמישה דולר מחיר סינטטי לסטודנט אילו היו חיים שני סטודנטים בחדר.

מכיוון שהם לא עושים את זה כשהם פונים החוצה, עדיין אנחנו נמצאים בשמונים

דולר בערך למיטה מול מאה עשרים וחמישה דולר מחיר סינטטי. וזה המחיר שלנו,

הוא פחות או יותר מכסה את העלות.

ההחלטה הפנימית שלנו היתה שאנחנו נותנים מלגות סביב ההגדלה הזאת: אנחנו

מגדילים את המחיר בחמישים וארבעה אחוזים, אבל במקביל, ניתן לארבעים אחוז

מהסטודנטים מחצית מהפרש עליית המחירים כקרן מיוחדת לסיוע בדיור במעונות

עצמם. זו החלטה של הנהלת האוניברסיטה, לא בהסכם עם הסטודנטים.

למעשה, מתוך המחיר שעליו אנחנו מדברים ישנה הפחתה של 20% בממוצע. נכון

שזה לא יהיה אחיד לכל אורך הדרך לסטודנט שהוא בעל יכולת. והקריטריונים

לקבלה למעונות הם לא קריטריונים כלכליים אצלנו. אנחנו רוצים להגיע לכך

שהאוכלוסיה במעונות תהיה כמה שיותר הטרוגנית. והבסיס לקבלה זה באמת מרחק

מהאוניברסיטה, זה המשקל העיקרי בנושא הזה, הצטיינות בלימודים, ולימודים

שמחייבים אותו שהות קרובה לקמפוס, כגון, לימודי הנדסה, מחשבים, מדעים

מדוייקים, אלה זוכים לרמת ניקוד גבוהה יותר. יש משקל מסויים לצפיפות דיור

של ההורים שלו. אבל זה לא מרכיב דומיננטי במערכת. לכן האוכלוסיה היא לא

בהכרח אוכלוסיה נזקקת. להיפך, אנחנו רצינו שאותם סטודנטים שבאים מחוץ

לארץ שיהיו ביחד עם האוכלוסיה המקומית שתהיה אוכלוסיה הטרוגנית. כך שאם

ניתנת תמיכה, היא תינתן לאלה שבאמת עונים על הקריטריונים הכלכליים. והם

יהנו מסכומים ניכרים מאוד מהעלאה הנדרשת.

בסך הכל זה מביא אותנו למצב כזה, שלא נצטרך לסבסד ממקורותינו האחרים את

העלות של המעונות.
היו"ר מ. בר זוהר
הייתי רוצה לשמוע מכם האם יש איזו שהיא אפליה, כלפי

סטודנטים ערביים.
ת. טובי
פנייה לסטודנטים או סטודנטיות ערביות לפנות את

מקומם במעונות כדי שלא יחיו חס וחלילה סטודנטים

ערבים.

נ. גור! אפליה, חס וחלילה. להיפך, אני חושב שאם ישנה אפליה

זה אפליה נגד יהודים. כיוון שרוב הסטודנטים הערבים

אצלנו הם גרים מעבר לרדיוס או בסביבות הרדיוס המוכר על ידינו לצורך

קבלתסטודנטים למעונות, טייבה והכפרים האלה, אלה סטודנטים שבאים

לאוניברסיטת תל אביב. הם גרים ברדיוס שבו סטודנט ישראלי רגיל היה מנוע

מלקבל מקום בקמפוס. מי שגר ברדיוס של חדרה בצפון ואשקלון בדרום אנחנו לא

מקבלים אותו, הוא לא עונה על הקריטריונים. סטודנט ערבי בתחום הזה, כיוון

שהוא בא מהרדיוס הזה, מקבלים אותו למעונות. לכן אני אומר שהאפליה היא

אפליה לטובת סטודנטים ערבים. בסך הכל, מדובר במספר קטן מאוד של מיטות.

בכל הקמפוס יש אלף מיטות, ומידי שנה בשנה, כשבאים הסטודנטים מחוץ לארץ,



חלקם באים לשנה שלמה, חלקם באים לסמסטר אחד וחלקם לשני סמסטרים. סמסטר

האביב הוא סמסטר די מבוקש על ידי סטודנטים שבאים מחוץ לארץ, ולכן מספר

הסטודנטים שמגיע הוא יותר גדול מאלה שבאים בסמסטר הראשון. וכל שנה יש לנו

בפתיחת הסמסטר השני בעיה במעונות, חסרות לנו מאה מיטות לצורך קליטת

סטודנטים יהודים שבאים מחוץ לארץ לבלות את הסמסטר הזה בארץ. מידי שנה

אנחנו משתדלים שלא לקלוט בתפוסה מלאה, וכאן מפסידים הפסד מסויים בהכנסות

בגלל שאין לנו תפוסה מלאה.
היו"ר מ. בר זוהר
אתם מפנים אז חדרים?
נ. גור
לא. מלכתחילה, כשמקבלים סטודנטים, לא רוצים שישבו

בצפיפות של שניים לחדר בסטמסטר הראשון. מודיעים

מראש לכל הסטודנטים האלה, שלקראת הסמסטר השני, אנחנו נצופף בחזרה בחדרים

כמקובל שנים בחדר כדי לאפשר לקלוט מאה סטודנטים. מצופפים את כולם. דובר

על סטודנטיות ערביות, הן היו חלק מאוכלוסיה של בערך חמישים סטודנטים

ישראלים אחרים, גם הם ישראלים, מדובר על בני מיעוטים, אוכלוסיה של חמישים

סטודנטים שהעברנו אותם וצפפנו אותם לרמה הרגילה במעונות כדי לאפשר לקלוט

אותם מאה סטודנטים נוספים שנוספו אלינו בסמסטר השני. חל לגביהם מה שחל על

הסטודנטים הישראלים. זה חל על כולם.
היו"ר מ. בר זוהר
אני רוצה לשמוע ממך את ההצהרה הזאת, האם הבקשות לכל

הסוגים שלהם, הן זהות לגבי קבוצה מסויימת של ערבים

ויהודים.
נ. גור
זהות לחלוטין.
היו"ר מ. בר זוהר
אין שיעור יותר גבוה?
נ. גור
חס וחלילה. הודיעו מראש לכל הסטודנטים.
היו"ר מ. בר זוהר
אני מבקש שתעביר אלי פירוט של הנושא המספרי. יש

שאילתא שהועלתה על ידי ח"כ תופיק טובי. קיבל תשובה משר החינוך שאומרת

שהדבר לא נכון. אתה אומר, מרווחים. אני מאמין לדבריך. אני רוצה לראות

עובדות. כלומר, מה מספר הסטודנטים שהתבקשו לפנות או לצאת. כמה מהם

סטודנטים ערביים, כמה מהם סטודנטים יהודים לעומת מספר הערבים והיהודים

במעונות בכלל.
צ. בירן
רציתי להבהיר, שעל פי ההיתר של הצו, מותר להעלות

שכר מעונות במוסדות להשכלה גבוהה עד ארבעים אחוז.

זה לא אומר שחייבים, אלא רשאים.

זה לא סוד, שעמדת שר הבינוי והשיכון היתה להשאיר את ההקפאה על כנה.

בעקבות העתירה, הרע במיעוטו היה להשאיר באמת בהקפאה, בפיקוח, אחרת

האלטרנטיבה היתה להוציא מהפיקוח. ואז השמיים הם הגבול.
היו"ר מ. בר זוהר
אני מבין מתוך הדברים שלך שארבעים פלוס ארבעים

אחוז, לא בדיוק משמח אותך.
צ. בירן
אנחנו קיבלנו מאגף התקציבים תחשיב של סל הוצאות ועל

פי אותו תחשיב ראינו שהוא עדיין פחות מהמדד.

ר. פינצי; לפי התחשיב, מה שמר שוסהיים אמר מקובל עלינו. עשינו

את הבדיקה ועדיין ההצעה לעלות ארבעים על ארבעים זו

הצעה של אגף התקציבים, במטרה להחזיר את המחיר לרמה הריאלית. היות וההמלצה

שלנו היתה לא להעלות את זה בבת אחת, אלא בהדרגה, ההצעה שלנו היתה להעלות

פעמיים ארבעים על ארבעים ואחר כך בתחילת שנת הלימודים תש"ן לעשות עוד

עידכון, חסרים שם עוד איזה שלושה אחוזים. למרות שהתשומות עלו, המחיר

המוקפא, נעשו בו שלושה תיקונים קלים, וזה הביא את הפער למאתים ארבעים

ואחד אחוז מנובמבר 84'.
נ. גור
במערכת כולה זה חמישה מיליון שקל.
ר. פינצי
התוספת הזאת, של חמישה מיליון שקל, עדיין לא תביא

לאיזון במשק המעונות.
היו"ר מ. בר זוהר
זה הבנתי מדבריה של גב' בירן. אתה אמרת

שאתם הולכים להוסיף שלוש מאות אלף השנה?
נ. גור
לגבי תל אביב, אם יתקבל המחיר שאנחנו היצענו, נהיה

במצב מאוזן לחלוטין במערכת. לא נרוויח ולא נפסיד.

זו תוספת של כ'ארבע מאות אלף שקל לשנה, בזה אנחנו מאזנים את מחיר

המעונות.
ע. הדר
אני רוצה תמונת מצב, כפי שאנחנו, הסטודנטים, רואים

אותה. בנושא שכר הדירה, בכלל מערכת היחסים שבין

הסטודנטים לאוניברסיטאות, יש מקבילית כוחות מאוד פשוטה. יש את הסטודנטים

מול האוניברסיטאות ופקידי אגף תקציבים, כאשר ור"א מעולם לא הסתירו את

עמדתם, שמבחינתם, שכר הלימוד יכול לנוע בין אלפיים דולר לשלושת אלפים

דולר. ולמותר לציין מה יהיה שכר הדירה במידה ולא יהיה פיקוח ממשלתי. השר

שגילה, רגישות חברתית כמעטיוצאתדופן הוא השר דוד לוי. הוא אמנם ניצל חוק

שלא היה החוק המתאים, חוק יציבות המחירים, אבל הוא ניצל אותו למטרות מאוד

חיוביות וחשובות. והוא בעצם בלם את נסיונות האוניברסיטאות להפוך את שכר

הדירה למקור הכנסה שמן ויפה.

אם אתם, חברי הוועדה, לא הייתם מגלים מעורבות, ומסייעים לנו, אני חושש

מאוד ממה שיכול היה לקרות לפניהן החברתיות של האוניברסיטאות, מבחינת הנוף

האנושי שהיה שם, מבחינת המוצא של האנשים שהיו מגיעים לשם מכל הבחירות, גם

יהודים ערבים, גם חלוקה סוציו-אקונומית וכיוצא בכך.

לנושא התשלומים הנלווים, מה שאנחנו קוראים הגביה השחורה, כל מה שמופיע

מחוץ לשכר הלימוד, נדון פה בוועדה הזו. וועדה זו יצאה חוצץ נגד התופעה,

שהאוניברסיטה הפכה את שכר הלימוד לרכיב אולי לא הכי קטן אבל לפחות לא

לרכיב המרכזי.



אני הייתי יו"ר האגודה בשנה שעברה בתל אביב. וועדת החינוך של הכנסת קראה

לאוניברסיטת תל אביב לבטל רשימה ארוכה של כל התשלומים הנלווים. רבותי, אף

תשלום לא בוטל, שום דבר. אחד מתוך עשרים, גם הוא רק חצי.

חוק המועצה להשכלה גבוהה, מאפשר לאוניברסיטאות לכלכל את ענייניהם

הכלכליים באופן עצמאי ולכן הם גם חופשיים לקבוע את שכר הדירה במישור

המקומי. כפי שאתם יודעים, הממשלה מתערבת בנושא שכר הלימוד.
היו"ר מ. בר זוהר
אל תיכנס לנושא הזה, אבל אנחנו נדון בו בישיבה

נפרדת.

ת. קרץ; כדאי גם לשים לב לחוק. החוק אומר שמוסד הוא בן

חורין לכלכל ענייניו במסגרת תקציבו. והאילוץ של

תקציב הוא אילוץ די רציני.
ע. הדר
העליתי את נושא שכר הלימוד, מכיוון שהיום שכר הדירה

הפך להיות לרכיב כמעט שווה משקל לשכר הלימוד,

כשמחלקים את זה לתשלומים חודשיים. ולכן, אני לא חושב שהיום צריכה להיות

הבחנה מבחינת ועדת החינוך או כל גורם ממלכתי אחר, בין שכר הלימוד ולשכר

הדירה. צריך להקדיש, אותה מידה של תשומת לב, לנושא שכר הדירה. ועל אחת

כמה וכמה משום שלגבי שכר הלימוד, ציבור הסטודנטים מותקף מידי פעם בטענות

כגון - יש לכם יותר מדי מכוניות וכוי, אז יש הסכמה כללית, שבנושא שכר

הדירה, הכוונה לאותן אוכלוסיות יותר חלשות, שבאמת זקוקות להגנה.

אנו מעוניינים, שממשלת ישראל, שמממנת כששים אחוזים מקתציב האוניברסיטאות,

תיקח את התחומים האלה, שיש להם רגישות חברתית רבה מאוד, של שכר הלימוד

ושכר הדירה, ותמסד אותם מבחינת הביקורת הציבורית. אני הייתי מציע ועדת

החינוך. אבל המצב הנוכחי שבו אגודות סטודנטים מקבלות מכתב מנומס ממנכ"ל

אוניברסיטה זה או אחר- "ביום זה וזה החלטנו ששכר הדירה יועלה כך וכך" -

המצב הזה לדעתי לא יכול להמשך. אני קורא לוועדה להקים וועדת משנה, או

לפתח דינמיקה של בקרה ציבורית בנושאים האלה. ובנושא הפרטני שאנחנו מדברים

עליו היום אני מציע שייבדק העניין באופן ספציפי, העניין של ההעלאה

הנוכחית, כדי שבאמת יימצא מכשיר יותר מתאים מחוק יציבות המחירים כדי לפקח

על העלאת שכר הדירה במעונות.

ספציפית, אני מציע שהוועדה תקרא לאוניברסיטאות לא להעלות את שכר הדירה

באחד במרץ, להקים איזשהו צוות מצומצם שיבחן במשותף עם ועדת כספים וועדת

חינוך, את ההעלאה הבאה. ולאחר שיהיה דיון עם הסטודנטים, לסטודנטים תינתן

הזכות הבסיסית, זכות הטעון, ותהיה להם אפשרות להציג את הנתונים שלהם מול

המדדים שמציגים מר שוסהיים ומר גור, ויהיה ויכוח על בסיס כלשהו.

לדוגמה, מר גור אמר שחדר בתל אביב עולה 80 דולר. הוא לא הזכיר

שבאוניברסיטאות אחרות יש הרבה יותר חדרים על יחידת מטבח. הוא לא הזכיר

שאין שם טלפון. באוניברסיטת תל אביב אין שרותי טלפון, לעומת, למשל,

הטכניון. יש פה עולם כמעט שונה לחלוטין, בין מעונות למעונות. ולא ייתכן

שיתנו לכל האוניברסיטאות להעלות בשיעורים שנקבה הגב' בירן, בשמונים

אחוזים, מבלי שתהיה איזושהי אפשרות לבקר את אופן ההעלאה בכל המעונות. לא

ייתכן שבבר אילן ובתל אביב יעלו באותה המידה.



יש סעיף דרקוני, שמאפשר לאוניברסיטה, על פי שיקול דעתה, להעלות את שכר

הדירה באמצע השנה במימדים אימתניים. אני חשוב שהסעיף הזה נוגד הסכם

מקובל. אבל לא ייתכן שהסטודנטים שהתחילו את שנת הלימודים ושילמו והסתמכו

בנושא המעונות על שכר דירה מסויים, לפתע באמצע השנה או קצת לאחר תחילת

השנה, אחרי שהם סידרו את ענייניהם, יופתעו בהעלאה כזאת דרמטית.

שימו לב שעמדת התאחדות הסטודנטים היתה עקבית מלכתחילה. גם באותה הפגנה

ראשונה של מנהיגי הסטודנטים, אנחנו לא אמרנו אל תעלו את שכר הדירה אלא,

אמרנו: אם יש בעיה, שבו איתנו, תנו לנו לבדוק את הנתונים שלכם, תנו גם

לאיזשהו גורם אוביקטיבי, ציבורי, לבחון את הנתונים. אי אפשר להעלות את

שכר הדירה, בשיעורים הנוכחיים, בצורת הפרישה האימתנית של היום, ובוודאי

שאין להפיל על אותו מחזור של סטודנטים את כל מה שהם קוראים עוולות העבר,

בשנה אחת.
נ. ליסובסקי
אני רוצה להגיב על משהו שנאמר פה. אין בירושלים

חדרים ריקים במעונות. יש חדרים שנשמרים, כמו שבתל

אביב, לסטודנטים מחו"ל שבאים בפברואר, וגם הם נפתחו השנה בצורה חריגה

בגלל עודף מבקרים. היות וירושלים מפוזרת על כמה קמפוסים, ברחובות, בהר

הצופים ובעין כרם, יש בעיית מעונות. בגבעת רם יש מעונות שמכונים מעונות

האלף, שעקב מצבם הרעוע, הם אינם מבוקשים, ולכן יש שם אולי חדרים ריקים.

אבל זה המקום היחידי.

מבחינת הנתונים, בסך הכל מדברים על מדדים. צריך להשוות את זה למה שקורא

בחוץ, צריך להשוות את זה למה שהאוניברסיטאות בעצמן אומרות. בתביעה שהוגשה

לבית המשפט העליון נאמר שאוניברסיטת ירושלים, מפסידה מיליון דולר לשנה

מתפעול המעונות. יש לי השגות על זה. נצא מנקודות הנחה שאכן היא מפסידה

מיליון דולר לשנה מתפעול המעונות. (כך נאמר מטעם האוניברסיטאות בתביעה).

הם קיבלו היום תוספת של 2.56 מיליון דולר לשנה. בשביל מה? לאן הלך עוד

מיליון וחצי דולר?
היו"ר מ. בר זוהר
הם קיבלו תוספת לנושא הספציפי הזה?

נ. ליסובסקי: התשעים ושש אחוז האלה, בכסף, זה 4.67 מיליון שקל

לשנה. מתוך זה, התוספת היא 2.56 מיליון דולר. (אני

הפכתי את זה לדולרים). בתביעה לבית המשפט דיברו על הפסד של מיליון דולר.

אז מה פתאום נותנים להם שנים וחצי מיליון דולר תוספת? אם הם מפסידים,

שיכסו את ההפסדים. מעונות לא צריכים להיות ריווחייס. האוניברסיטאות לא

היה השקיעו הון במעונות, הם לא צריכים תקורה להון, המעונות כולם מומנו

מתרומות. הם צריכים בסך הכל תפעול שוטף, כאשר המטרה של המעונות היא

שלציבור סטודנטים שלא מסוגל לגור בדירות שכורות יהיה לו איפה לגור.

אוניברסיטת ירושלים היא האוניברסיטה עם הכי הרבה מיטות בארץ, 5,500 מיטות

מאוכלסות. בירושלים, כיום חדר בדירה שכורה, זאת אומרת, שתי מיטות, קרוב

במחירו לחדר במעונות. בנוגע להסכם, זה לא חדש. אני דיברתי עם רבים מחברי

הוועדה גם עם אנשים ממשרד השיכון ומשרד האוצר, ואמרתי שהאוניברסיטאות

בעצם לא צריכות את היקף העלייה הנוכחי. זאת אומרת, קבעו תשעים וששה אחוז,

כי לקחו מדד בלי שום קשר למציאות.
היו"ר מ. בר זוהר
זה לא מה ששמענו מהם, לא ממשרד האוצר, לא ממשרד

השיכון.
נ. ליסובסקי
התשעים וששח אחוז, קשור למדד, אבל חוא לא קשור

למציאות אם אתה משווח לדירות שכורות, אם אתה משווה

לעלות תפעול מעונות, שלגביהם הם בעצמם הצהירו שהם מפסידים מיליון דולר.

אנחנו, הסתדרות הסטודנטים בירושלים הצטרפנו כצד משיב, לבג"ץ למשרד הבינוי

והשיכון; היה לנו כתב תשובה שסתר אחת לאחת את טענות האוניברסיטאות.

היו"ר מ. בר זוהר; אני רוצה ממך את השורה התחתונה. חתמתם על הסכם?
נ. ליסובסקי
לא חתמנו על שום חסכם. אחרי שדיברתי עם משרד

השיכון במשך שלושה חודשים ועם משרד האוצר, לא

נראתה לי תזוזה. אני קורא לבטל את כל העלייה של חודש מרץ.

היו"ר מ. בר זוהר; אבל אתה היגעת להסכם?

נ. ליסובסקי; אני היגעתי להסכם לא חתום שאכן לא ישלמו את ששים

וארבע האחוז, זה במקרה ששום דבר אחר לא יעזור. למה

עיתוי הפרסום? הסתדרות הסטודנטים בירושלים שוכרת בית מלון, ותתן חדרים

לסטונטים במחיר נמוך מהמחיר במעונות, כולל כל השירותים שיש במעונות,

אפילו יותר מזה, כי יש שם מועדון בריאות, מים חמים כל היום שאין במעונות.

שזה מראה את האבסורד של המצב הקיים. אם אני מסוגל היום לשכור בית מלון.

היוייר מ. בר זוהר; אתה מתכוון שיהיה יותר זול פשוט לשכור את המלון?

נ. ליסובסקי; אני מדבר על מאה ועשרה שקל לסטודנטים, כאשר אחרי

שהאוניברסיטה ירדה לששים וארבעה אחוז, מדובר על

155 שקל לסטודנט.

ד. ריס; אנחנו צריכים להבין מה היא מטרת המעונות. למעונות

בבר- אילן מגיעים בעיקר מאזורי הצפון. האפשרות

היחידה לגביהם למצוא מגורים זה במעונות. היום, בבר אילן, משלמים על חדר

זוגי, כמעט מאה דולר. יש אנשים שאומרים תסתכל כמה זה עולה בחוץ. אתה לא

יכול לעשות את זה. הוא ממילא לא יכול לשלם את הסכומים שנדשרים בחוץ. ואם

הוא לא יבוא למעונות, הוא לא יכול ללמוד. אז במצב הזה ניתנים מעונות רק

לסטודנטים שיכולים לשלם בעדם, לימודים רק לסטודנטים שיכולים לשלם בעדם אז

בסדר. אז לאיזה מדינה נגיע? בבר-אילן היום יש חדרים בלי חימום, יש חדרים

בלי מים חמים תמיד, היו חדרים בלי מים כל החודש, יש מטבחון קטן, יש מקרר

אחד לכל שניים עשר חדר. היום לא מקבלים את התמורה לתשלום, ועדיין רוצים

להעלות את שכר הדירה.

אנחנו לא מבקשים לא להעלות את הסכום. אנחנו אומרים; השנה התחילה,

סטודנטים כבר עשו חשבון כמה צריכים לשלם, כמה צריכים לדרוש מההורים, כמה

צריכים לעבוד בשבוע. יש לנו סטודנטים בבר אילן שעובדים היום כמעט משרה

מלאה וגם צריכים ללמוד עוד עשרים וארבע שעות או שלושים שעות בשבוע. זה

לא הגיוני.

אנחנו מבקשים, לא להעלות את שכר הדירה עכשיו. מדובר בסך הכל על עוד שלושה

ארבעה-חודשים. צריך להקים היום ועד, לבדוק את כל הנתונים, לברר בערך כמה

אפשר להעלות את זה. אנחנו יודעים שמדובר עכשיו גם על עלייה בשכר לימוד.



רק הסטודנט סופג את זח היום. אנחנו מבקשים, תקימו ועד, תבדקו את הנושא.

אבל עכשיו, באמצע השנה, זה לא הגיוני לבוא לסטודנט שכבר גר במעונות חצי
שנה ולהגיד לו
בבקשה, תשלם יותר עכשיו ואם לא, תעזוב את המעונות. איפה

הוא יגור?
היו"ר מ. בר זוהר
אני מבין מתוך הדברים את מימד הבעיה ואני גם מבין

שההעלאות לא מכסות את כל העלות. גם ראיתי שיש פה

גישה מאוד הגיונית של נציגי הסטודנטים, שחלקם, לפחות, מבינים את הצורך

בהעלאה. יחד עם זה, יש פה שתי נקודות, שבהן אני חושב שהם צודקים לחלוטין.

גם הנקודה של העלייה הפתאומית הזאת באמצע שנת לימודים, שלפחות היא היתה

צריכה לשמש לכם סיבה לנסות לצמצם למינימום את העלייה ולא להנחית עליהם

פתאום מכה כל כך דרמטית, שקשה מאוד לאדם שאמצעיו מוגבלים לעמוד בה.

אני מבין מתוך הדברים, שחלק גדול מן המעונות נמצאים במצב לא תקין. או

שתדאגו שבמעונות האלה יהיו לפחות תנאים לחיות וללמוד כמו שצריך, או שלא

תעלו את המחירים, ותקדישו את כל מה שאתם יכולים לשפץ ולתקן את המעונות

חללו.
י. פרח
המעונות צריכים לפתור בעיה של סטודנטים שגרים רחוק

ולא לעשות מזה פרנסה לשום גוף. הייתי מציע, שלגבי

סטודנטים שגרים רחוק, שאינם מסוגלים בשום פנים ואופן לעמוד בהוצאות האלה,

שהם ממשפחות מרובות ילדים, שלא יפצו אותם, אלא יתנו להם לשלם שכר מעונות

דפרנציאלי, לא מוכרח להיות שכר דיור אחיד, אלא גישה דיפרנציאלית מקובלת,

כמו שיש שכר לימוד מדורג. אם יש כאלה שאינם יכולים לשלם, מדוע שהם ישלמו

את הסכום המלא הזה? אני בכלל מתנגד להעלאת שכר הדירה. בסכום שהיה עד

עכשיו, שבעים שקל, לא הייתי נוגע באמצע השנה, אלא משאיר אותו כמו שהוא.

שכר הלימוד זה נושא בפני עצמו ואני הגשתי הצעה דחופה לסדר בנושא הזה.

בנושא המעונות, להערכתי, אסור ואין להעלות באמצע השנה.

אמרו, כשיש לנו תקציבים באוניברסיטאות אנחנו יודעים איך להשתמש בהם.

רבותי, הושקעו באוניברסיטת ירושלים, מיליונים של דולרים במבנים ואחר כך

שאלו אם באמת היה צריך להשקיע במימדים שכאלה.
ר. זאבי
זה לא אותו כסף. אתה לא יכול להשתמש בכסף של

תרומה. זה סעיפים שונים.
י. פרח
אבל יש גם סעיפים אחרים שהוצאו מתוך התקציבים

האלה.

אני אומר, אין להעלות היום את שכר הדירה בפרוטה אחת. ואם הסכמתם לדבר

הזה, והוא לא חתום, הייתי אומר, לא לקבל את זה, כאילו לא חתמתם.
נ. ליסובסקי
אבל ארבעים אחוז כבר העלו, בינואר. זה חד צדדי,

אנחנו שמענו על זה מהאוצר והשיכון.

ח. פארס! יו"ר הסתדרות הסטודנטים, לך לשר האוצר, תגיד לו-

תפרע את השטר שדיברת עליו לפני הבחירות. פרס טוען

שתוך שנה תהיה צמיחה כלכלית. אז צריך להקפיא השנה, לא להעלות כלום. בשנה

השניה צריכים להוריד מהמחיר של שכר הדירה וגם שכר הלימוד. שנה שלישית



להוריד עוד קצת. ובתוך ארבע שנות קדנציה של פרס, צריך לחסל של שכר הלימוד

ושכר הדירה. וכך מגיעים לחינוך חינם.

מדברים על חינוך ושכר דירה חינם, ומה מתברר? שמענו מספרים. תמיד ישנה

העלאה גדולה, הדרגתית, אבל גדולה מאוד. במקום לרדת הדרגתית, עולים. ואני

מתפלא עליכם שכאילו השלמתם עם הקיים.

אני מדבר על כל הסטודנטים, אבל סטודנט יהודי גם נהנה מהנחות מסויימות

בגלל שירותו בצה"ל. ומצבו הכלכלי קשה. מה יגיד הסטודנט הערבי הזה המסכן?

ע. זיסמן; הוא מרוויח מזה שהוא לא משרת בצה"ל, הוא מרוויח

כלכלית.
ח. פארס
אני אומר לך שהוא לא משרת בצה"ל, מצבו הכלכלי רע

מאוד.
ע. זיסמן
הוא לא משרת בצה"ל, שלוש שנים הוא יכול לעבוד.

בינתיים זה ארבע וחמש שנים.
ח. פארס
אם מצב החינוך במדינה הזאת ימשך כך, ינתן חינוך רק

לקבוצה מסויימת של בני העשירים. זה לא מתאים

למדינה שלנו. אני מציע שוועדת החינוך תלחץ על

הממשלה להקפיא את שכר הדירה של הסטודנטים ולא להעלות בכלל. ובמשך ארבע

שנים צריכים באופן הדרגתי להגיע לידי כך שלא ישלם הסטודנט אפילו פרוטה

אחת לא עבור החינוך ולא עבור שכר הדירה.
ח. מרום
אנחנו עדים לתופעה חמורה ביותר, של הזנחת כל מה

שמדינה מוכרחה להשקיע בו, בתחום שמתחיל בנוער

ועובר אחר-כך לצעירים ולסטודנטים. אני חושב שאנחנו חייבים להתנגד להמשך

המצב הזה בכל המישורים. בכל האמור בבוגרי צבא המצב חמור הרבה יותר.

התוכנית האחרונה פוגעת בתוכנית קיימת, של מתן מענקים לחיילים משוחררים.

היתה תוכנית לתת מענק לחייל משוחרר והיא לא קיימת יותר על פי תוכנית שר

האוצר. ועכשיו, אותו חייל משוחרר שלא מקבל שום מענק על פי התוכנית

האחרונה, הולך להיות סטודנט ואנחנו מטילים עליו את מה שמטילים עליו פה.

זה פשוט בלתי אפשרי.

אם אנחנו נקשה, יווצר מצב עוד יותר חמור, כי יש לנו בעיה חמורה בכלל עם

עבודה ותעסוקה של צעירים היום. נהיה עדים גם לאבטלת צעירים נוראה שתהיה

בארץ.

אם יש תפקיד לוועדה, זה לעמוד בפרץ, בפני כל אלה שטוענים טענות נכונות

מבחינה כלכלית, אבל כושלות מבחינת המגמה שמדינה צריכה לאמץ באשר לטיפול

באנשים צעירים.

המעונות, עיקר מטרתם זה מתן מגורים לאלה שבאים מאזורים רחוקים, ואצלנו זה

ערי פיתוח וקווי עימות וכוי. אצלו זה ערבים ודרוזים, שיש להם קושי אדיר

למצוא דירה אם אין במעונות.

על פי המגמה שמסתמנת פה, אצל נציגי האוצר ומשרד השיכון והבינוי, המעונות

המוזנחים הללו יהפכו למעונות לעשירים. ואנחנו לא צריכים לתת את ידינו

לדבר כזה.



צריך להקים צוות שיבדוק בצורה מסודרת את הנושא של הצורך בהעלאה, כי יש

צורך בהעלאה והיתה שהיקה. זה לא מוכחש גם על ידי הסטודנטים. אבל לא דווקא

בשיעור שהוצע על ידי הגורמים האלה, שנראה לי מוגזם. באותה הזדמנות יש

לבדוק גם את תקינותם של השירות במעונות.

הואיל ובשכר הלימוד אנחנו לא עוסקים היום, אני לא אומר שום דבר, פרט לכך

שאני רואה בחומרה רבה את החלטת יו"ר האוניברסיטאות לשלול מיו"ר ועדת

החינוך והתרבות של הכנסת מיכאל בר זוהר את היכולת לעמוד בראש הוועדה

הוועדה המייעצת לקביעת שכר לימוד. אני רואה את זה בחומרה רבה ואני מבטיח

שלא נקל עם ראשי האוניברסיטאות לנוכח הגישה הזאת שהם נקטו.

מ. מיעארי; מצד אחד, יש לנו אנשי האוניברסיטאות, שמדברים רק

כלכלה ולא על חינוך, ואת האוצר. ומהצד השני יש לנו

את הסטודנטים שחיים את הבעיה, ושהם האוביקט שבו אנחנו דנים. אם נאמר

שההפסד הוא מיליון דולר, אז למה אתם גובים שנים וחצי מיליון? זה שאלה

שזועקת לשמים. הרי אתם רוצים איזון. אם זה לא נכון אז בואו נבדוק ביחד,

שהסטודנטים יהיו שותפים, שכנעו אותם שזה לא ככה. אבל זה ככה אז זה כבר

עובר כל גבול.

היו"ר מ. בר זוהר; יש לכם תשובה לנקודה הספציפית שח"כ מיעארי העלה?

מ. שוסהיים; אני לא יודע את התשובה.

מ. מיעארי; אם באים ואומרים שהכל יודעים חוץ מבעיה ספציפית

שזועקת לשמים, אז זה נותן לנו תמונה של מה שמתרחש

פה. אולי באמת כל התוכנית הזו היא להוציא את הסטודנטים מהמעונות ולשלוח

אותם לבתי מלון. אז אם זה יותר זול, אז הם עושים לסטודנטים טובה.

אני שואל את הסתדרות הסטודנטים והסטודנטים: האם חשבתם פעם על הרעיון -

שהסתדרות הסטודנטים תנהל את המעונות של האוניברסיטאות ותעסיקו שם

סטודנטים שאין להם תעסוקה?

נ. ליסובסקי; הוגשה הצעה כזו לאוניברסיטה והם סרבו.
מ. מיעארי
אני חושב שאתם צריכים לפעול לאפשר שהסתדרות

הסטודנטים תנהל את המעונות. האוניברסיטאות יתמקדו

במחקר ובפילוסופיה. תנו לסטודנטים לנהל את המעונות. והם יכולים להוריד את

העלויות לחצי.
נ. ליסובסקי
על ידי ניהול בית המלון, אני רוצה להוכיח שאנחנו

יכולים לנהל את זה.
מ. מיעארי
אני אומר לאוצר, תראו את הבעיה מכל הצדדים, כל

סכום הוא חשוב. אבל צריכים לאזן את החשבון לראות

מה זה גורם ומה התוצאה החמורה ביותר שיכולה לעלות על ידי הכבדת הנטל על

הסטודנטים באמצע השנה.
ר. זאבי
מאז שהגעתי לכנסת אני שומע על קיפוח, וכל פעם מוכח

שהקיפוח איננו קיפוח. והשימוש שאתם, נציגי

המיעוטים, עושים בעניין הקיפוח בצורה כל כך מופרזת, תגרום לכך שכאשר יהיה



קיפוח, לא יאמינו לכם. וההוכחה היא הדוגמה הזאת של מה שקרה באוניברסיטת

תל אביב. באוניברסיטת תל אביב לא היה קיפוח. שמענו פה תשובה, מוסמכת,

אחראית, ברורה. צועקים בעיתונים ובכנסת ובמליאה והכותרות הן שם וההכחשה,

אם היא תבוא, היא תבוא באותיות פטיט, אם בכלל. ואם יש קיפוח, הוא קיפוח

של היהודים. ואני יכול להוכיח שיש קיפוח של היהודי. אנחנו הולכים שלוש

שנים לשרת כשהבנים שלכם לא הולכים לשרת. אנחנו יוצאים לארבעים וחמישה יום

מילואים בגלל אחיכם שזורקים עלינו אבנים.
היו"ר מ. בר זוהר
עצתי לך לא להיכנס לתחום הזה.
ר. זאבי
לא קיבלתי את העצה. אנחנו יוצאים לארבעים וחמישה

ימי מילואים באמצע הבחינות, כאשר זורקים עלינו

אבנים. אנחנו לא צועקים על קיפוח. אנחנו יוצאים להגן על הארץ הזו. פארס,

אני לא הפרעתי לך ואם אתה תתחיל איתי אני אפריע לך לאורך כל ארבע השנים.

אני יושב בשטח. אחיכם, אמרתי.

היו"ר מ. בר זוהר; אני מציע לך לא להיכנס לנושאים פוליטיים. אנחנו

דנים בנושא השיכון.
ר. זאבי
לא קיבלתי את העצה. יש לי בוחרים שנתנו לי עצה מה

להגיד פה. את המעונות האלה שאתם צועקים שאתם

מגורשים מהם, ומקופחים בהם, ובנה העם היהודי. לא קיבלו כסף לא מכויית ולא

ומאבו-דבי ולא מלוב לבנות את המעונות האלה. העם היהודי בנה אותם ובצדק

אנחנו מתחלקים עם בני המיעוטים בישראל. בצדק. אסור שזה יהיה רק מעונות

לבני העם היהודי כי העם היהודי תרם אותם.

את המעונות לא בנו בכספים של ממשלת ישראל. משרד החינוך וועדת החינוך וכל

מי שיש לו מה להגיד, צריך לפעול לכך שכל סטודנט במדינה שנזקק למעונות

יקבל מעונות כדי שהוא יוכל ללמוד, כדי שתהיה לנו מדינה תרבותית,

עדיין מעונות לכולם, צריכים לקבוע קריטריונים למי נותנים את המעונות שיש.

אבל היות ואין לנו עדיין מעונות לכולם, צריכים לקבוע קריטריונים, למי

נותנים את המעונות שיש. ואת המעונות האלה צריכים לתת לפי קריטריונים

שיאושרו ע"י האוניברסיטאות עצמן, ולא ע"י הסתדרויות הסטודנטים. אני הייתי

נותן מעונות לאלה שבאים מאזורי הפיתוח, לאלה שבאים מקווי העימות, לחיילים

משוחררים, לבני מיעוטים שיש להם קושי להשיג דירות בתוך העיר בגלל זה שהם

מיעוטים ולא נותנים להם דירה. והייתי בפירוש קובע קריטריון סוציאלי.

והתשלום צריך לפי דעתי להיות רק אחזקה של הבניין, לאמור, תיקונים, חשמל,

דברים שקשורים באחזקה, לא מעבר לזה. כי את ההשקעות לא עשו האוניברסיטאות.

את ההשקעות עשה הדוד מאמריקה או הדוד מאוסטרליה.

התשלום שצריך לקחת צריך להיות בסדר גודל של חמישים דולר ואז לא צריך

להצמיד לשום דבר. כי זוהי האחזקה. הנוסחה צריכה להיות שמהסטודנט גובים

כסף לא כשכר דירה, ביחס לשכר הדירה שהוא היה משלם אצל מישהו בעיר או בבית

מלון, אלא רק עבור האחזקה של החדר.
ת. טובי
דברי ח"כ זאבי היו לא לעניין; אלה היו דברי הסתה

ופורענות לאומית שמטרתם להצדיק לא רק אפלייה, אלא



גם את תורת הטרנספר שהוא בא לקדמה בכנסת. חובתך היתה להפסיק אותו וזה לא

זכות דמוקרטית להפיח כאן איבה ושנאה כזאת כפי שהוא עשה.

ר. זאבי; מי שונא את מי? מי זורק על מי אבנים!

היו"ר מ. בר זוהרי. אין לך רשות דיבור, בבקשה.
ר. זאבי
תשמע דברי הסתה של זורקי אבנים, של זורקי הבקבוקים,

של שורפי אחינו. יש ארבעים וחמישה אלף בוחרים ששלחו

אותי.

היו"ר מ. בר זוהר; תישאר, רק אל תפריע לנו.

ר. זאבי; אני אעשה מה שאני רוצה.

ת. טובי; אנחנו יכולים כבר לסכם ולהחליט לפנות לאוניברסיטאות

לא לממש את ההחלטה להעלות את שכר הלימוד בחדרים,

להמליץ להקים ועדה ציבורית שתבדוק את הנושא, ואם יתברר שיש צורך לכסות

הפסדים, אז המדינה תיתן סובסידיה כדי להשאיר את שכר החדרים כפי שהם.

היו"ר מ. בר זוהר; הוועדה תגבש המלצות שיובאו לדעת הוועדה,

עליהן אנחנו כבר נדון כאן ונסכם סופית.

יחד עם זה, ח"כ תופיק טובי, אני לא מקבל את הערתך, אני בעצמי מאוד לא

ששתי לשמע דבריו של ח"כ זאבי, אבל יש לו רשות דיבור כמו לכל ח"כ אחר, זה

נכון שדבריו היו מאוד לא מקובלים עלי ואני חושב שהפגנתי את זה בצורה

בולטת, אבל אני לא מוכן לקבל שחבר כנסת שנמצא כאן, יושתק מכל צד שהוא.

מ. שוסהיים; 'אני רוצה להצהיר שתי הצהרות; (א) האוניברסיטאות

אינן מעוניינות להרוויח מן המעונות; (ב) בטכניון,

באוניברסיטה שלי, היצגתי את התחשיב בפני אגודת הסטודנטים ואני דן ואדון

איתם בתחשיב.

אבל, מה משמעות הדבר, שאתם מבקשים מהאוניברסיטאות לא להעלות את שכר

הדירה, מבלי שדאגתם לכך שתהיה להם הכנסה חליפות לכסוי הגרעון. המשמעות

היא, שהאנשים שמופקדים על משק ציבורי, יוצרים גרעונות ומגיעים אחרי כן

לעצירת העגלה. בשנה הבאה נבוא לוועדת ביקורת הכנסת ואז יקומו חברי כנסת

אחרים ויגידו; אלו מנהלים אתם, ומי שמכם ליצור גרעונות? ולכן אתם יושבים

בבית הזה ואתם אמונים על חוק התקציב. אתם אינכם יכולים לדרוש

מהאוניברסיטאות לסבסד שכר דירה במעונות על ידי יצירת גרעון

באוניברסיטאות.

אם אתם רוצים שהנהלות האוניברסיטאות תנהלנה משק ציבורי אחראי, המשמעות

היא, שהן צריכות לנהל משק אחראי תוך איזון. אני בהחלט מסכים שבמקום

שנקבל את ההכנסה מן הסטודנטים, נקבל אותה על ידי הגדלת ההקצבה הממשלתית,

שירדה. אני מבקש שלא תקבלו החלטה שלא להעלות את שכר הדירה במעונות כאשר

משמעותה היחידה היא הגדלת גרעונות האוניברסיטאות. אנחנו איננו יכולים

לחתום על צ'קים - שייפרעו בבנק לדלק במעונות, לחומרי נקיון, לחשמל

ולאחזקה - מבלי שיהיה להם כיסוי. אנחנו לא רוצים להרוויח. אני אדבר עם



מנכ"ל האוניברסיטה העברית בירושלים כדי שיזמין את נציגי הסטודנטים להראות

שהוא מאזן בלבד. אין כוונה לרווח.

אני מאוד מצטער שחברי הכנסת חושבים שאנחנו עינינו רק לצד הכלכלי. אני

מזמין את חברי הכנסת לביקור באוניברסיטאות, ושם אציג במפורט את

הקריטריונים לעזרה כלכלית שניתנת לסטודנט, או במלוות או בהלוואות שנוגעים

בכל מוסד. אני יכול להצהיר על הנעשה במוסד שלי. הקריטריון של הכנסה לנפש

הוא בעל המשקל הגבוה ביותר בשיקלול של עזרה כלכלית לסטודנטים. שאיפתנו,

של כל מערכת ההשכלה הגבוהה, שלא יהיה אזרח אחד במדינת ישראל, ללא תלות

במוצאו או בדתו, שלא יוכל ללמוד. שאיפתנו היא שכולם יוכלו ללמוד. המיגבלה

היחידה של האוניברסיטאות בהשגת המטרה הזאת היא העובדה שאנחנו לא הבעלים

של בנק ישראל ואיננו יכולים להדפיס כסף. אותה כנסת תובעת מאיתנו לעבוד

בתקציב מאוזן, כתנאי לקבלת אותם חמישים וחמישה-ששים אחוז של התמיכה

הממשלתית, שנחתום על הסכם משפטי, שלפיו אנחנו נפעל בתקציב מאוזן ולא

נחרוג ממנו.

היא חתימה על הסכם משפטי, חתימה על הסכם משפטי שאנחנו נפעל בתקציב מאוזן

ולא נחרוג ממנו.
נ. גור
ניתנה תמונה כוללת על המערכת, אבל לא תמונה ספציפית

על מה שנעשה בכל מוסד ומוסד בנפרד. חלה במערכת

שחיקה לפי כל מדד שהוא, בהיקף משמעותי ביותר, בסדר גודל של כ-חמישים אחוז

ירידה ריאלית בשכר הדירה מתחילת צו ההקפאה ועד להיום. וזה נתון שעליו אי

אפשר להתווכח.

אני חושב שלא יהיה זה אחראי מצד חברי הוועדה לבוא ולהחליט על אי-העלאת

שכר הדירה במעונות, וזאת על רקע הדיון שהיה בשבוע שעבר, על בעיית ההשכלה

הגבוהה בהיקף הרחבה שלה ומצוקותיה. כי קל מאוד להגיד כאן תוותרו, ובמקום

אחר נוצר גרעין. אני חושב שלא בכדי, הדיון גלש מעבר לשכר הדירה במעונות.

הוא גלש לשכר לימוד, לבעת יהודים וערבים, לבעיות של כלל איזון תקציבי

המערכת. ומי שרוצה לדאוג להשכלה הגבוהה, אני חושב שלתקוף את הנושא דרך

בעיית שכר הדירה זאת ראייה מאוד צרה של העניין. אם אנחנו רוצים לקיים

מערכת של השכלה גבוהה מתאימה ונאותה לסטודנטים, אנחנו צריכים קודם כל את

המשאבים המתאימים לכך.

החלטה שנראית לי הגיונית היא, ששכר הדירה במעונות לא ייקבע מעבר לעלות

השוטפת של אחזקתם. ואז כל מוסד הוא סוברני לבוא ולקבוע את הדברים האלה

ולשבת עם הסטודנטים שלו ולהראות להם איך הגיעו למה שהגיעו. לקבוע ועדה

עליונה שתבוא ותבסס ותחליט - אני חושב שזה חסר תועלת. אני גם חושב

שמוסדות ההשכלה הגבוהה יתנגדו למין ועדה שכזאת. בהנהלות האוניברסיטאות

והמוסדות המנהלים שלה גם אנשי ציבור, ואני חושב שהסטודנטים יקרים לנו.

אותה ראייה שיש לכם לגבי הסטודנטים, בסופו של דבר גם קיימת אצלנו, עם כל

מערך התמיכה והמלגות והסבסוד והסיוע. אנחנו לא עובדים בצורה לגמרי

שרירותית.

לכן הצעתי מחיר שיכסה את העלות ההפעלה השוטפת, ולפנות להנהלות

האוניברסיטאות ליצירת מערכת תמיכה כזאת, שסטודנט שבאמת נזקק, לא יצטרך

לעמוד בפני מחיר כזה גבוה, כי המחיר יהיה גבוה בכל מקרה.
צ. בירן
רציתי לציין, שכל ענף הבנייה יצא מגדר הקפאה

למעונות הסטודנטים.

ת. קרץ! למעשה עניין מעונות הסטודנטים הוא חלק ממערכת

הסיוע, אנחנו נוהגים לראות אותו כחלק ממערכת הסיוע

לסטודנטים. עם זאת, נהנים ממנו פחות מעשרים אחוז מהסטודנטים במערכת, כאשר

הפריסה בין האוניבסיטאות, (גם סוגי המעונות וגם לפי הדרישות), היא כזאת

שלא ניתן לתת לסטודנטים הנזקקים בכל האוניברסיטאות את אותם שירותים

במישור זה. לכן, היתה כוונה של חלק גדול מהאוניברסיטאות, להעביר את הסיוע

למישור של סיוע כלכלי.

וות"ת הציעה לאוניברסיטאות בכל המקרים לא לגבות שכר שעולה על הוצאות

האחזקה. ולמיטב ידיעתנו, והדבר נבדק מידי פעם, כך נעשים הדברים.

ע.הדר: אנחנו חושבים שבסדר עדיפויות נכון ואמיתי, אפשר

בקלות לקבל החלטה היום שלא מעלים את שכר הדירה

ומנכ"לי האוניברסיטאות יעשו איזשהו שינוי בסדר העדיפויות שלהם. אני פונה

אליכם בבקשה, אנא הגידו להם לא להעלות את שכר הדירה עד לבדיקה של הנושא.

היו"ר מ. בר זוהר! אנחנו נקבל המלצות ונביא אותן לידיעתכם. הישיבה

ננעלת.

הישיבה ננעלה בשעה 15!13

קוד המקור של הנתונים