ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 01/02/1989

המשך פגישת הוועדה עם הנהלת משרד החינוך והתרבות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 5

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

מיום רביעי. כ"ז בשבט. התשמ"ט - 1 בפברואר. 1989. בשעה 09.00
נכחו
חברי הוועדה
מ' בר-זוהר - היו"ר

א' גמליאל

שי הלפרט

ר' זאבי

ח' פארס

ח' פורת

י' פרח
מוזמנים
דייר שי שושני - מנבייל משרד החינוך והתרבות

יי פור - יוי'ר המזכירות הפדנונית, משרד החינוך והתרבות

יי בן-דוד - עוזר מנכייל משרד החינוך והתרבות

ע' הרשקוביץ - מנהל אגף התקציבים משרר החינוך והתרבות

בי אמיר - מנהל המינהל הפדנוגי משרר החינוך והתרבות

רי לוין - סמנכייל לאמרכלות, משרר החינוך והתרבות

מר רגן - מ"מ מנהל אגף החינוך הרתי בפועל

י' אורן - מנהל רשות הספורט

אי שלו - מנהל אגף התרבות

גי בן-ררור - מנהל מינהל הפיתוח

אי פיינמסר - מנהלת האגף למערכות מידע

נ' רז - חשב המשרר

יי ידלין - מנהל מינהל כוח אדם, הכשרה והשתלמות

ב' נסים - משרר החינוך והתרבות

שי טלמון - אגף התקציבים, משרד האוצר

ר' בלאו - מרכז השלטוטן המקומי
מזכירת הוועדה
די אבידר פלד
ע/יו"מ לוועדה
אי קמיר

רשמה :ש' צהר
סדר היום
המשך פגישת הוועדה עם הנהלת שמרד החינוך והתרבות.
היו"ר מ' בר-זוהר
בוקר טוב. אני פותח את הישיבה, ומברך את חבר-הכנסת פרח שנבחר מרכז סיעה

הליכור בוועדה.

אתמול התחלנו בריון במשרד החינוך והתרבות. היום נמשיך בו עם מנכ"ל משרד

החינוך ואנשי משרדו.

הצעה לסדר לחבר-הכנסת רחבעם זאבי.
ר' זאבי
אני מציע שבפורום הנוכחי נעביר החלטה האומרת שחבר וערה שאינו משתתף כשלוש

ישיבות רצופות של הוועה מבלי שנתן סיבה לכך שאושרה על ירי יו"ר הווערה, יוצע

מהו וערה. אם ההצעה תתקבל במסנרת הווערה, אציע להרחיב זאת גם לישיבות

המליאה.

לישיבה זו הוזמנו ובאו מוזמנים רבים ,עוברי ציבור, הבאים אלינו מצויירים

באינפורמציה שהם רוצים להעביר אלינו, בעור שבשעה זו נוכחים כאן רק ארבעה חברי

כנסת, כולל יושב-ראש הווערה. זה מצב מתסכל, מתסכל את המוזמנים שבאו ומתסכל נם

אותי.
יו"ר מי בר-זוהר
זו אחת המכות החולות של הכנסת בררך כלל, ועל אחת כמה וכמה בכנסת שבח יש

למעשה רק כ-90 חברי כנסת.
ר' זאבי
אני מבקש להעמיד את הצעתי זו להצבעה.

היו"ר מי בר-זוהר;

אני מסכים שהמצב אכן חמור, אבל אין זח בסמכותה של הווערה להחליט כענין

זה. זו גם הסיבות שבגללה אני רוצה לפתוח את ישיבות הווערה לכלי התקשורת,

במירה והרבר ניתן, כרי שהציכור יירע באיזו מירה ממלאים חברי הכנסת את תפקידם.
ר' זאבי
יש לי איפוא הצעה חילופית, שיושב ראש הווערה יקבע את שך הריבור של חבר

וערה בהתאם למירת השתתפותו בישיבות הווערה. האם זה מקובל עליך?
היו"ר מי בר-זוהר
אינני יכול לעשות זאת, אבל אני יכול לתת לו זכות קדימה בריבור.
ר' אבידר פלר
סעיף 100 בתקנון הכנסת קובע
יושב-ראש וערה רשאי לקיים ישיבות הווערה בכל

מספר חברים שנוכחים, ובלבר שכל החברים הוזמנו לישיבה. בתיקון לסעיף זה נאמר:

יו"ר הווערה רשאי לפנות לחבר הנערר מישיבות הווערה ולהפנות את תשומת לבו

להעדרו.
היו"ר מי בל-זוהר
אני אבקש ממזכירת הוועדה לשלוח מכתב אל כל חברי הוועדה שלא השתתפו

בישיבות מאז תחילת עבודתה, וכן לחברי הוועדה שלא באו לישיבות האחרונות שלה.

כמו כן נמסור לעתונאים דבר ההצעה שהועלתה כאן על ידי חבר הכנסת זאבי, ועל

ההתמרמרות שהובעה בוועדה בשל מיעוט השתתפות חבריה בישיבותיה, וכן על

התצלנותנו בפני אורחי הוועדה על הנוכחות הדלה של חברי-הכנסת בישיבות אלה.
יי פרח
מאחר ונוכחת כאן היום צמרת משרד החינוך והתרבות אני מבקש לשאול שאלה

בעקבות ידיעה שהופיעה בעתון "הארץ" על מורה בסמינר בית-ברל, איש שתפקידו

להכשיר מורים בארץ, שבמקום להכשיר מורים הוא עוסק בפוליטיזציה של החינוך. מותר

כמובן לכל ארם בישראל להיות בעל דעות פוליטיות כאלה או אחרות, אבל אין להעלות

על הדעת שמי שקורא לעצמו מדריך מורים, מורה המורים ומחנך המחנכים יטיח דברים

חמורים נגד המדינה ונגד צה"ל במסגרת מערכת שעות ההוראה שלו, והוא נם מחתים

תלמידים ויוצר אינדוקטרינציה פוליטית. זה דבר שקשה להעלות על הדעת שיקרה במוסד

חינוך. מדובר בד"ר נמרוד אלוני.
היו"ר מ' בר-זוהר
אנחנו נבקש מגברת ברוריה נסים לברר את הענין הזה.

המשך פגישת הוועדה עם הנהלת משרד החינוך והתרבות
היו"ר מי בר-זוהר
נשמע עכשיו של סקירתו של מנכ"ל משרד החינוך והתרבות, דייר שמשון שושני.

כבוד היושב-ראש דייר בר-זוהר, חבר הכנסת ד"ר פרח וחבר הכנסת זאבי, הבאנו

לכאן הובקר את צמרת משרד החינך והתרבות. בקשנו מהם להופיע כאן היום כדי שחברי

הוועדה יכירו את האנשים העומדים בראש המינהלים והם הכפיפים הישירים של מנכ"ל

משרד החינך והתרבות, והם האנשים האחראים על ביצוע הדברים שעליהם מחליטים

במשרד, בממשלה או בכנסת. הם גם האנשים שיופיעו בפני ועדת החינוך והתרבות של

הכנסת וישיבו על שאלות, תלונות או הערות.

להשלמת סקירת השר מאתמול אני רוצה לגעת בשניים או שלושה דברים שבהם לא

נגע השר. ראשית, המשרד הזה הוא משרד מורכב ומסובך. בשנתיים האחרונות בצענו רה-

ארגון במשרד החינוך והתרבות. רה-ארגון קודם במשרד בוצע בתקופה בה היה מר פלד

מנכ"ל המשרד. ברה-ארגון שלנו החזרנו למעשה את המשרד למצב בו היה לפני היות מר

פלד מנכ"ל המשרד, כאשר העברנו את הדנש לתוכן, לפדגוגיה, ופחות למינהל.

חבר הכנסת זאבי שם אתמול לב לפרט מעניין ברה-ארגון, שלמנכ"ל יש 16

כפיפים, אף כי לא כולם ישירים.
ר' זאבי
בינתיים תיקנו אותי ואמרו לי שהמספר גדול בהרבה, ושלמעשה הוא כפול.

האנשים היושבים כאן הם האחראים על הביצוע, ויש אנשים נוספים שיש להם

נגיעה בדברים, אבל במבנה הקודם היו אין ספור אנשים שהיו כפופים למנכ"ל המשרד.



אנחנו נותנים הרבה מאד אוטונומיה לאנשים, ומנסים להקים הרבה מאד יחידות סמך

שתפעלנה בצורה עצמאית כדי שהמשרד יתפקד בצורה יותר טובה. אני הושב, כמו הבר

הכנסת זאבי, שיהא מנכ"ל המשרד מוכשר ככל שיהיה הוא בעצמו יכול לשלוט ולנהל

מערכת כה מורכבת וכה מסובכת, עם הרבה מאד מאפיינים.

הוועדה הזאת תמכה בנו מאד בכל הנוגע לרה-ארגון שבוצע. היו כאן הרבה מאד

דיונים. הצננו את ההצעות שלנו, והוועדה הקדישה לנושא הזה מספר ישיבות. מבין

חברי הוועדה הקודמת היו כאלה שהיה להם גם נסיון ארגוני בארנונים אהרים ובהערות

שלהם הם תרמו תרומת מאד רצינית לענין.

אחד הנושאים החשובים ביותר בתיפקודו של משרד החינוך והתרבות היה מה קורה

מרגע הקבלת ההחלטה וער ביצועה. אני חוב שיש שיפור מסויים בנושא זה. בצניעות

אני אומר כי בהשוואה למשרד אחרים המשרד שלנו מתפקד היום, מבלי להוסיף ציונים.

נושא אחר שהיה מאד פרובלמטי, גם הוא במישור המינהלי, היה נושא בחינות

הבגרות שחשר העיר עליו הערה אחת אתמול, נושא שהטיפול בו נמשך שנים ובא סוף סוף

על פתרונו. היה זה ממש בזיון שאדם לא יכול היה לקבל במדינת ישראל את תעודת

הבגרות שלו פטור. היום אדם נבחן, מקבל אחרי חודש וחצי ציון, ומקבל את התעודה

אחרי מספר חודשים, ובזה נגמרה פרשת בחינות הבגרות, ואני מקווה שלא תחזור.

נושא שלישי בו טיפלנו והתחלנו בו בניסוי הוא הנושא שהיושב ראש ביקש את

תגובתנו לגביו, וזה נושא הביזור, העברת והאצלת סמכויות לרשויות המקומיות, ישום

דו"ח ועדת זנבר שהממשלה, הכנסת וכולם אישרו אותו, ואנחנו היינו המשרד הראשון

שלקח על עצמו לנסות ליישם את מסקנות דו"ח ועדת זנבר וכן את מסקנות הוועדה

השניה, דו"ח ועדת קוברסקי, המתייחס לירושלים ולמעמדה, והאצלנו את סמכויות השר

והמנכ"ל, ובעיקר את סמכויות המנכ"ל, לעירית ירושלים בכל הנוגע לנושא החינוך

הפורמלי. זה ניסוי ראשון ליישם את הדו"ח שהוא מאד מורכב, מאד מסובך, כשארגוני

המורים וגם אחרים מתנגדים לזה.

קבלנו תמיכה מוחלטת של הוועדה הזאת בנושא זה. הוועדה אפילו האיצה בנו,

תמכה בנו ועודדה אותנו לא להשוש משום מאבק, וקבלנו את הגיבוי המלא של הוועדה

לנושא הזה. הביצוע היה מורכב ומסובך, כי היה מדובר באנשים שחייבים לוותר על

עוצמה ועל סמכויות, ומאידך אנשים בירושלים חייבים לקבל אחריות. אבל התחלנו

בענין זה, והוא פועל היום. אנחנו מפעילים גם ועדת מעקב. אם יתברר שיש ביכולת

הניסוי הזה לקדם את מערכת החינוך של העיר ירושלים, או שבתום השנה הזאת נראה

שהדברים יותר טובים ויותר חלקים, יש בכוונתנו להמשיך בניסוי חזה בעוד שניים

או שלושה מקומות ולהרחיב אותו. ולא להחיל את זח בבת אחת על כל מדינת ישראל, כי

הרבה מאד תלוי בכושר הניהול העצמי של הרשויות המקומיות. לחלק מהן יש כושר

ניהול עצמי ורמת אנשים שאינה נופלת מזו של הממשלה, ואפילו עולה עליה, ולהלק

מהן אין.

אנחנו בודקים היום אפשרות לנסות דגם כזה באגד ערים שומרון, בישובי

השומרון. הערים הגדולות האחרות, גם לפי המלצת דו"ה ועדת זנבר, הן המועמדות

הבאות. עברנו דרך יסורים של שנת הכנה, ואני מקווה שנמשיך בזה. נביא את

האינפורמציה בנדון לידיעת חברי הוועדה ונתייעץ בה אם נחליט להרחיב, וגם נביא

את תוצאות המסקנות שלנו.
היו"ר מי בו-זוהר
מתי אתה חושב יהיו לכם המסקנות לגבי ירושלים?
בי אמיר
הניסוי מתוכנן להימשך שנה. הוא התחיל אחרי תחילת שנת הלימודים תשמ"ט.

המבחן שלו הוא בעצם בפתיחת שנת הלימודים תש"ן ובחודשיים-שלושה שלאחר מכן. זאת



אומרת שבערך בחנוכה תש"ן, או קצת אחרי זה, נעשה הערכת מצב מסכמת. אבל מובן

שאנחנו עוקבים אחרי זח כל הזמן.
ד"ר רז ש' שושני
מכל מקום היתה זו פריצת דרך. ראש עירית ירושלים אמר שעברנו מתקופת השלטון

הטורקי והמנדט הבריטי לאיזו שהיא מהפכה. אני לא יורע אם צדק או לא צרק, אבל

אני חשוב שלפחות המערכת הירושלמית התנערה, ורווקה מפני שהיו התנגדויות התחילו

לרבר על חינוך. אנחנו נביא ליריעת הווערה את כל המסקנות, ואם יש שאלות יותר

מפורטות נענה עליהן אחר כך.

הנקודה השלישית שאני רוצה להעיר עליה קשורה במורים. יושב ראש הוועדה שאל

תאמול מה המצב עם המורים, והאם אומדת לפרוץ שביתה או לא. שכרם של המורים

בישראל בשירות הציבורי הוא נמוך. התייחס לזה גם חבר הכנסת פרח כאשר ריבר על

המחסור במורים במדעים, במתמטיקה, בפיסיקה ובכימיה. חמורים למתמטיקה ואנגלית

מהווים 10% מכלל המורים בישראל, שמספרם בחינוך הפורמלי, היסודי והעל-יסודי,

מגיע לכ-71 אלף. המספר הזה גרול יחסית למקצועות האחרים, כי גם מספר השעות

הנלמדות הוא גבוה יותר.

בסך הכל יש בעיה, והבעיה המרכזית היא בעיית השכר. יוקרה נמררת בשכר. שכרם

של המורים הוא נמוך. לכן בוגרי המכללות, הסמינרים והאוניברסיטאות מגיעים היום

להוראה רק אם אין להם ברירה.

הסכם השכר החדש, הסכם המסגרת, מדבר על 11% תוספת שכר. המורים דורשים קרוב

ל-20%. בהסכם המסגרת הזה מוכנה הממשלה לעשות מה שלא היתה מוכנה לעשות מיום

הקמת המדינה ועד עתה. הממשלה מסכימה בי כל משרד שמתייעל או המצביע על סעיפי

התייעלות יהא רשאי לתרגם את אשר נחסך על ירי כך לתוספת שכר בשביל עובריו. לא

היה תקדים כזה מיום הקמת המדינה. סעיף 8 בהסכם המסגרת נותן בפעם הראשונה בידי

משרד החינוך והתרבות את האפשרות לתת תוספת שכר לעובדים שלו.

י' פרח;

איך זה שאתמול שמענו תגובת נגר משר האוצר?
דייר שי שושני
אני מדבר על התייעלות המערכת שתוצאותיה יתורגמו לתוספת שכר. אתן לכם

דוגמה. אם סוגרים אחוז מסויים של הכתות הקטנות הקיימות היום במרינת ישראל,

ניתן יהיה לתרגם את החסכון שזה יביא למשרד לתוספת שכר לכל עובדי ההוראה, ל-71

אלף עובדי ההוראה בארץ. משרד החינוך והתרבות התייעל בשנתיים האחרונות יותר מכל

משרד אחר במדינה. אני חושב שכמעט ואין עוד מה לייעל, אף בי תמיד ניתן למצוא

עוד משהו.

אנחנו הצענו למורים סעיפי התייעלות שהניעו לסדר נודל שבין 3.5% ל-4% כדי

לתת תוספת שכר למורים. בשלב הראשון המורים דוחים את הצעות ההתייעלות, והם

רוצים לקבל את תוספת השכר ללא התייעלות. אני לא מאמין שזה יעבוד. עכשיו נקבע

שבוע ימים למשא ומתן נוסף עם המורים. אם תוך שבוע לא יסתיים המו"מ הנוסף עם

המורים אנחנו צפויים, לדעתי, לסכסוך עבודה ולהכרזת שביתה.

זכור בוודאי לחברי הכנסת שביום פתיחת הלימודים היתה שביתה בלתי צפויה של

המורים, שביתה בלתי מתוכננת והייתי אומר נם "לא הגונה". אינני יכול להאשים

אגור מקצועי הרוצח להשבית את אנשיו, אבל השביתה הזאת היתה פשוט לא הגונה.

הוועדה התכנסה מיד ביום פתיחת הלימודים וגם גינתה את השביתה ועמדה לצדו של

המשרד. אני חושב שהשביתה היתה לא רצינית.



הבעיה המרכזית שאיתה מתמודר היום המשרד קשורה בסעיפי הפיתוח, וד"ר בן-

ררור עור יעיר על זה מספר הערות. אני רוצה לציין כי מצב המבנים של בתי ספר

ומוסרות ציבור הוא בכי רע. במשרד החינוך והתרבות אין תקציב לשיפוצי מבנים.ה כל

בא באמצעות מפעל הפיס.

האם אין חלק מזה באחריות של הרשות המקומית? בתל אביב, למשל, מטפל בזה

ראש העיר.

דייר שי שושני;

לכן העיר נמצאת במצב הכספי בו היא נמצאת. על פי החוק זו האחריות שלו, אבל

תמיד היתה השתתפות של הממשלה בתקציבי הפיתוח. זו למעשה אחריות משותפת . לפי

החוק הרשויות המקומיות והמשרד מנהלים במשותף את מוסדות החינוך, ונקבע שהרשויות

המקומיות יקחו על עצמן חלק מהשיפוץ. בנייה חדשה מממנת המדינה.

לפני כ-10 שנים היווה תקציב הפיתוח כ-12% מתקציב משרד החינוך והתרבות.

היום מהווה תקציב הפיתוח כ-2% מתקציב המשרד. הירידה היא משמעותית ממש, והדבר

מוצא את ביטויו בחזות החיצונית, באסטטיקה, במצב המדדדר של המבנים. חברי הוועדה

הפעילים ירגישו שעשרות פניות יופנו אליהם ממקומות ישוב שונים שיימצאו במצוקת

דיור קשה מאד, ובעיקר במנזר הערבי ומנזרים אחרים. במקומות רבים יש מצוקת דיור

קשה מאד ותנאי מצוקה קשים של מבני חינוך, תרבות וספודט.

השר הרחיב את הדיבור על תחום הערכים, ולכן לא ארחיב על זה את הדיבור.

בתחום הזה עשה המשרד כמה דברים, ויש לו תכנית פעולה לשנה זו. יושב ראש

המזכירות הפרגונית יציג אותם בפניכם.

בתחום הספורט היו לנו כמה פעולות מאד חשובות. ברה-ארגון מחדש של המשרד

איחדנו כל מה שקשור בספורט תחת קורת גג אחד בראשות מר יריב אורן. אני חושב שזה

הישג רציני, כי מיום הקמת המדינה ועד עתה כל אחד ניהל ממלכה נפרדת. בתחום

התרבות פריצת הדרך היא בעתיקות. גם שירות הסרטים הישראלי, שאנחנו מתחילים

לייחם לו חשיבות גדולה ורוצים להעלותו על המפה, נכלל עכשיו בתחום אחריות מינהל

התרבות, ואני מקווה שהוא יעבוד יפה.

אם יושב ראש הוועדה יסכים, הייתי מציע שכל אחד מראשי המינהלים ידווח

בקצרה על תחום פעילותו. בדרך זו תינתן לחברי הווערה ההזדמנות להכיר את האנשים

וגם לשמוע על חנעשה בתחומים חשונים.

מר יריב אורן הוא סמנכ"ל מנהל רשות הספורט והחינוך הגופני במשרד.

יי אורז;

דשות הספורט עוסקת היום גם בחינוך הגופני במערכת החינוך הפורמלי,

ועוסקת בנושא תכניות ההוראה והפיקוח עליה, ובכל המערכת הנוספת אל ההוראה

פרופר. כלומר כל המפעלים בין בתי הספר וכן הלאה. כל זה נעשה על ידי רשות

הספורט.

הספורט הימי, המרכזים הימיים, שהיו בעבר ביחידה אחרת של המשרד הועברו גם

כן לאחריות של רשות הספורט. כך גם כל אותו תחום שקשור עם הפעילות של החינוך

הגופני והספורט במערכות הבלתי פורמליות. וכשאני אומר "המערכות הבלתי פורמליות"

ראוי שחברי הכנסת יבחינו בין פעולות ספורט שמתבצעות על ידי אגודות והתאחדויות

ספורט שהן עצמאיות, שהן אוטונומיות, שמשפטית הן עמומות שמקיימות את הפעילות

הספורטיבית לחבריהן, לבין פעולות שמעבירים גופים סטטוטוריים ברשויות המקומיוות

או מרכזים קיהלתיים, שזו חברה ממשלתית, ששם הפעולה מושתתת על סל שרותים קבוע



וברור, עם קריטריונים מאד מאד ברורים וקבועים. עיקר הספורט במגזר הזה של

הרשויות המקומיות והמרכזים הקהילתיים, איננו בתחום הספורט התחרותי, אלא ספורט

רקריאטיבי, נופשי.

הרשות עוסקת בכל התחומים של הכשרת כוח ארם לספורט. להוראת חינוך גופני

יש מינהל אחר במסגרת החינוך המופקר על זה. אבל כאשר מרובר במרריכים ומאמנים

ושופטים, וכל אותה מערכת שמפעילה את הספורט הישראלי, השירותים המקצועיים

המדעיים, כמו רפואת ספורט ומחקר ספורט והוצאה לאור של ספרות מקצועית וכוי, כל

זה מבוצע באמצעותו של מכון וינגייט שהוא מכון לאומי שלנו שאיננו ממשלתי, אבל

אנחנו חולשים עליו.
ר' זאבי
לא מובן לי איך זה שהוא לא ממלשתי ואתם חולשים עליו.
י' אורן
הוא מתוקצב על ירינו, ויש לנו שם מניות. זוהי עמותה, אבל יושב ראש העמותה

הוא מנכ"ל משרר החינוך והתרבות, ואני הנני יושב ראש הווערה המנהל. משפטית זו

עמותה, אבל יש לנו מניות שם.

יש לנו הרבה בעיות בתחומי הבינוי. אין היום תקציבים לבינוי מתקני ספורט,

להוציא אחוז קבוע מהכנסות הטוטו בישראל המוקרש לתחום הזה. כל האמצעים שהיו

בעבר במשרר החינוך והתרבות, לפחות בכל הקשור לאולמי התעמלות בבתי הספר, וכל

הקשור במשרר הבינוי הושיכון שבעבר היו לו תקציבים נם לערי פיתוח ונם למנזר

הכפרי עבור מינהל הבניה הכפרית לאיזורים חרשים או חלשים, כל זה לא קיים יותר.

המעט שנותר נותר רק במסנרת הטוטו, ולצערי נם הפיס שמימן במסגרת פרוייקט שלו

מרכזי ספורט קהילתיים, אולמי ספורט ששרתו נם בתי ספר ונם פעילות ספורט לא

פורמלית, הנושא הזה לא יתקיים יותר השנה על פי החלטת הממשלה.
ר"ר ני בן ררור
תקציב הפיתוח צריך לתת תשובות לבינוי ופיתוח של הגידול הטבעי במערכת

החינוך, להעלאת שיעורי הלמירה, כלומר תוספת תלמירים; להנירה הפנימית של

האוכלוסיה בתוך ישובים ובין ישובים, על ירי הקמת מוסרות חינוך במקומות החרשים,

וסנירת פערי בינוי שהתכניות שלהן לא הושלמו בעבר, החלפת מבנים פסולים,
ולנושאים המשלימים
תרבות, נוער, ספורט, סמינרים וכרי.

הפיתוח צריך לתת תשובה גם לישוב על פי אופיו הרמוגרפי והאורבני, ונם

לאפשר למערכת הפרנוגית לתפקר על ירי כך שייבנו מוסרות חינוך שיענו על ההחלטות

של המשרר, חטיבות צעירות, בתי ספר יחידניים, החלטות הקשורות בפיתוח המרע

והטכנולוגיה, המחשבים. בבינוי אנחנו צריכים לתת ביטוי ליערים הפרנוניים. לכן
הנוהל הוא שהקמת בית ספר נעשית בשני שלבים
הכנת פרוגרמה חינוכית ואחר כך

הפרוגרמה הפיסית, ורק לאחר מכן נגשים לבנייה.

כל מערכת הבנייה בנויה על תכנית חומש, 1988-1992, למגזר היהורי, הערבי,

הררוזי והברואי, עם כל הווריאציות הפנימיות על פי האופי האנושי של כל קבוצה.

חלק מהתכניות הניע כבר לממשלה ולריון בווערות מנכ"לים, כך שהתכנית המתבצעת היא

חלק מתכנית חומש שהחל מהשנה התחלנו להפעיל.
המקורות התקציבים הם מגוונים
הממשלה, באמצעות משרר החינוך והתרבות ומשרר

הבינוי והשיכון, מפעל הפיס שמממן חלק מהבנייה ואת כל ההוצאות הקשורות לשיפוצים

להצטיירות ונם לרכישת אוטובוסים להסעות, הקצבה מסויימת למחשבים, תקציב להתאמות

ושינויים במבנים למניעת משמרת שנייה, וכן מקור שהיום הוא קטן מאר, וכוונתי

לתרומות. היום כמעט ואין תרומות, אפילו לא לגני ילרים, וזה מורגש בהחלט בשטח.



ח' פורת;

איך החלוקה ביניכם ובין משרד השינון?

דייר ני בן-ררור;
בתקציב 1989 תהיה החלוקה כדלקמן
משרד החינוך והתרבות - 230 כתות; משרד

הבינוי והשיכון - כ-125 כתות, אולי קצת יותר-, מפעל הפיס - 257 כתות. תקציב

הפיתוח קוצץ בשנים האחרונות ב-50%. בממוצע היה בשנים האחרונות 1,2000 כתות

בשנה ער שנת 1983. היום אנחנו עומרים בנבול 60 כתות בשנה. הקיצוץ הזה נם יצר

בעיה איו לכסות את ההפרש בין הצרכים ובין הנירול השוטף, ולכן אנחנו שוכרים

מאות כתות בשנה ומשלמים בערן, גם במגזר היהורי וגם במגזר הערבי, אנחנו משנים

מבנים, פורצים קירות, סוגרים מסדרונות, מורידים למקלטים כדי לתת פתרונות

לכתות.

נם ההסעות הן אלמנט שמאפשר מתן פתרון אם אין בינוי, ולא בצורה מכוונת

העלאת האיכלוס בכתות מתבצע, אף שהוא אלמנט לא חיובי, כי בהרבה מאד מקומות

האיכלוס גבוה מדי ואינו עוזר לקיום מערכת החינוך הבסיסית.

בפיתוח נעשה השנה תנבור מיוחר במגזר המיעוטים בלבר, ורצוי להרגיש זאת.

בחינוך הערבי הושגו 100 כתות נוספות לבניה; 30 כתות בשנת 1987, ו-70 כתווז

השנה. פרוייקט של 100 כתות בשנתיים, וזה מתבצע. לא כל הישובים כבר ביצעו, אבל

האישורים יצאו וזה יתן פתרון לבעיות קשות באותו מגזר. ועור 12 כתות במגזר

הדרוזי, כאשר במקביל גם הבאנו תרומה של תורם מאננליה להקמת בית ספר ררוזי

משותף לדליה ולעוספיה ליד חיפה.

חיסכון ויעול במערכת, סנירת בתי ספר קטנים וריכוז בבתי ספר יותר נרולים

ויותר טובים. קיימת בעיה של חיסול המבנים הפסולים והרליקים. הנוגע הגיע גם

לממשלה. תחילה אושר תקציב, אבל אחר כך בוטל.

בעיה מאד קריטית זה נושא השיפוצים וההצטיירות במערכת החינוך, וזה מחייב

טיפול מיוחד.

יי ידלין;

תפקיד המינהל הוא להבטיח את כוח האדם הדרוש למערכת החינוך, לתת לו את כל

שרותי המנגנון וענייני עובדים שציבור כזה מחייב, ולדאוג להשבחתו המתמדת

והעלאת הרמת התפקוד שלו.
במינהל יש שלושה אגפים וחמש יחידות. האגפים הם
אגף כוח אדם בהוראה,

שעוסק בכל מה שנוגע לתנועת המורים והטיפול בפרט, להסמכה, לררגה, לוותק

ולגמולים שעובדי ההוראה זכאים להם. יש טיפול מיוחד במורים עולים. אגב, לפני

שבאתי לישיבה קבלתי את דול"ח דצמבר, שיחסית הוא דו"ח די מעודד. בחודש דצמבר

עלו 70 מורים עולים מארצות שונות בעולם, בהשוואה ל-15 מורים עולים מדי חודש

רגיל שלא חורשי הקיץ. יש כפי הנראה התעוררות מסויימת בתחום הזה.
חי 5ורת
האם הם משתלבים במערכת?
יי ידלין
הם בתהליך השתלבות. לעתים זה לוקח עד שנה. הם עוברים הכשרה מסויימת,

רכישת השפה והיכרות עם מערכת החינוך הישראלית וכוי.



האגף מטפל גם בכל הנוגע לרווחת המורה. מקצוע ההוראה נחשב למקצוע השוחק

ביותר, ואנחנו מודעים לכל מיני שירותים שהטיפול במניח שחיקה מחייב. יש הרבה

וברים שאנחנו כבר מפעלים, ודברים אחרים שאנחנו נערכים לבצעם.

האנב השני הוא האגף להכשרה והשתלמות. האגף הזה אחראי להפעלת מערך המוסרות

להכשרת המורים. את המוסדות האלה מאפיין תהליך מתקדם מאד של אקדמיזציה. כ-75%

של התלמידים המכשירים עצמם היום להוראה לומדים היום במוסדות חינוך שזכאים

להעניק תואר אקדמי ראשון בחינוך. במוסדות אלה מתפתה גם מחקר שבדרך כלל לא היה

מתבצע במשרד, והיום מפנה זרקורים לכל מיני נושאים המעסיקים אותנו ושתוקפים

אותם באמצעות גישות מחקריות.

המערכת הזאת עומדת גם בהערכות למיפוי אופטימלי שצריך להבטיח שמירה מתאימה

של איזון בין תפרושת גיאוגרפית ובין שמירת יחודיות של מוסדות עם מורשת של הרבה

שנים, ומצד שני הצורך להבטיח שהמוסדות להכשרת מורים יהיו מוסדות גדולים

ומגוונים עם מסלולים שנותנים את מקסימום האפשרויות לתלמידיהם לקבל את ההכשרה

הטובה ביותר לתפקידי הוראה.

בתוך האגף קיימת הדאגה הכוללת והמרוכזת לנושא ההשתלמויות של המורים.

בנושאים אלה אנחנו מפעילים את מה שנוגע להשתלמות המורים על בסיס יציאה לשנת

השתלמות דרך קרנות ההשתלמות, והגענו כבר למספר שנע בין 5000 ל-6000 מורים

היוצאים מדי שנה לשנת השתלמות. אנחנו רואים בזה מאגר מאד חשוב שצריך יהיה

לכוון את פעילותו בתקופת שנת ההשתלמות על מנת שהמורה יחזור גם רענן וגם מאודכן

למעגל נוסף של פעילות במערכת.

במו כן מנוצלים גם כל הגופים האפשריים, בעיקר המוסדות להשכלה גבוהה,

לצורך ארגון פעולות השתלמות לעובדי ההוראה.

האגף השלישי הוא אגף חינוך מבוגרים, המטפל באולפנים להנחלת לשון, בכתות

תהילה של השכלת יסוד, מטפל בהשכלה למבוגרים לסוגיה, אוניברסיטאות עממיות וחוגי

הורים. זוהי פעילות שאנחנו חושבים שנפגעה בשנים האחרונות, בתקופת הקיצוצים,

אבל יש מחוייבות לפתח אותה ולטפל בה במסגרת קביעת איכות החיים ורמת החברה.

היחידות הן מרכזים פדגוגיים, 42 מרכזים איזוריים, שיש בהם מאגרי עזרים

אורקוליים וחומרי למידה לרשות המורים, בהם מתבצעות פעולות הנחיה והשתלמות

שניתנות למורים באותם איזורים. הם מהווים גם בסיס שבו מורים יכולים להתארגן

ולהביע את משאלותיהם לגבי הגדרת הצרכים שלהם והתשובות לאותם צרכים. מכאן שאין

פה פעילות המכוונת רק מלמעלה, אלא יש פה נסיון ליצור תנועה מלמטה שמגדירה את

הצרכים שלה, והמערכת נענית בהתאם לצרכים.

היחידה הבאה היא הכשרת מנהלים וסגל בכיר. בשנים האחרונות, בעקבות

מדיניות המשרד, נתנו עדיפות מיוחדת לנושא הכשרת מנהלים ובעלי תפקידים, ובנינו

מתכונות שונות להכשרת מנהלים והסגל הבכיר.

יחידה נוספת זה בית ספר לעובדי הוראה בכירים. זה בעצם הפו"ם של מערכת

התרבות, שגם היא יוזמת פעולות וממלאת תפקידים ונענית לדרישות של מנהלי

תפקידים. מנהלים באים עם חבר מוריהם, מפקחים באים עם ציבור המנהלים שהם אחראים

עליו, והפעולות האלה מתקיימות באותה מסגרת של בית ספר לעובדי הוראה בכירים.

כדאי להזכיר עוד את היחידה לתמריצים למורים בישובי פיתוח, משום שישנה

רשימה אנכרוניסטית, שבה מופיעים ישובים שהיו צריכים לצאת מההגדרה של ישובי

פיתוח, בעור שישובים אחרים היו צריכים להכנס לרשימה הזאת. אלא שוועדת השרים

לישובי הפיתוח לא פעלה, ואנחנו נמצאים במצוקה נוראה כי אנחנו יכולים לטפל רק

במורים המצויים ברשימה. יכול להיות שזה אחד הנושאים שצריך יהיה לטפל בהם.

רציתי להתייחס עוד אל תנאי השירות, אבל אני מבין שאין לי זמן לעשות זאת.



מרובי באחריות על כל ההיבטים הכלכליים, התכנון והתקצוב של תקציב משרד

החינוך והתרבות. וכאן אני מתכונן למסור סקירה קצרה כללית ביותר.

תקציב משרר החינוך בשנה זו הוא 2,4 מיליארד שקל, והוא מהווה כ-% 5 מתקציב

המרינה. ההוצאה הלאומית לחינוך השנה היא במצב עליה ב-% 3 לעומת שנת 1986, בעור

שבשנים הקורמות היתה שנה אחת של יציבות, ו-3 שנים של ירירה בשעור של 3%-2%.

הרכב התקציב בנוי מ-% 71 שכר מורים, שמאחוריהם עומרים כ-1,000,700 שעות

הוראה. כ-% 18 הולכים לשכר עקיף אחר, ביניהם כ- 11% שלטון המקומי. משרר החינוך

מממן את את משכורותיהם של השרתים, של העוזרות לנננות, הסייעות הטיפוליות

בינוךך המיוחר, הסדרן, הגנן, כל עוברי המינהל. 2% לעוברי משרר החינוך
והתרבות, קרי
כל הפקידים המשרתים את מערכת החינוך.כ-5% לעוברי החינוך הלא

פורמלי, בעיקר עוברי תכנית הרווחה, עוברי הספורט, עוברי הנוער, רובם בשלטון

המקומי.

החלק הגמיש של תקציב החינוך הוא בסרר גורל של 9% ער 10%, מהם כ-2,5%

הולכים להסעות. מערכת החינוך מסיעה למעלה מ-100 אלף תלמירים, רובם במועצות

האיזוריות ובחינוך המיוחר. ב-% 3,5 בערך אנחנו משתמשים להחזקה השוטפת של מערבת
החינוך, קרי
חשמל, מים, סיעור לימורי כתתי וכן הלאה. כך שנשארים לנו 4%

המיוערים בעיקר להקצבות, והולכים בררך כלל לתרבות לנוער ולספורט.

יש לנו 96,1 מיליון ש"ח נרעון בתקציב הנוכחי, שחלקו יבוא על פתרונו,

וחלקו לא והוא ישאר גם בשנה הבאה. זה מורכב בעיקר מכ- 11 מליון ש"ח בקרנות

השתלמות, ולזה יהיה כנראה פתרון. זה מורכב מעור 11 מליון ש"ח בסמינרים למורים,

כתוצאה מהמכלול, ולזה יהיה כנראה פתרון חלקי, מרביתו אבל לא כולו.

יש לנו בעיה של כ-20 מיליון שקל גרעון בהסעות, וזה רבר שעריין לא מצא

פתרון, ונם לא יבוא על פתרונו בבסיס התקציב הבא. יש לנו בעיה של כ-45 מיליון

ש"ח גרעונות בחינוך העל יסורי. אלה גרעונות שאנחנו מגלגלים על הרשויות

המקומיות. זה לא גרעון בתקציב המשרר, זה גרעון שאנחנו לא משלמים את מה שמגיע

לשלטון המקומצי ולבעלויות על החינוך העל יסורי. בשביל כ-10 מיליון ש"ח מזה יש

לנו פתרון, ול-35 מיליון ש"ח אין לנו עריין פתרון.
חי פורת
האם כזה הוא המצב אחרי גביית התשלום בשביל החינוך העל יסורי?
עי הרשקוביץ
אין לזה שום קשר עם הגבייה. 45 מיליון שקל באים לממן קיצוץ של האוצר.

יקצצו לנו בתקציב החינוך העל יסורי 45 מיליון, ונקבל את זה מהגבייה מההורים.
דייר שי שושני
לא. זה לא כך. אין קשר בין הנביה עבור החינוך העל יסורי ובין הגרעון

בחינוך העל יסורי. זו איננה גביה שמטרתה לכסות גרעון בחינוך העל יסורי, אלא

כרי לכסות גרעון בתקציב המרינה.

חי פורת;

האם אין מצרכם לפחות התנאה בענין זה?
ע' הרשקוביץ
יש גרעון של 10 מיליון שקל בהחזקת המערכת שלנו, קרי-. האמרכלות של משר1

החינוך והתרבות. זה גרעון שנמשך הרבה מאד שנים. אנחנו מתפרסים על הרבה מאד

בניינים, וזו מערבת גדולה.

יש לנו גרעון של ב-3 מיליון שקל במהלקת הבחינות. מחלקת הבחינות עברה

שינוי רציני בשנים האחרונות. הנענו לכך שתוך חודש אנחנו מסגלים לספק את תוצאות

בחינות הבנרות. להניע למערבת זאת עולה בסף. יש לנו נרעונות של 6 מיליון שקל

בתרבות. זה פחות או יותר מצב הנרעונות.

אני רוצה לדבר עור על ההרנשים בתקציב הנוכחי של 1988.
ר"ר שי שושני
מאחר והוועדה עורכת יום עיון מיוחד בתקציב אני מציע שלא נדבר על זה כרגע.

ע' הרשקוביץ;

זה ישיב על הרבה שאלות שנשאלו באן אתמול. אינני מתבונן לדבר על ההדגשים

העתידיים, כי בזה יטפל שר החינוך בדיון הבא. אני רוצה לציין מה ההדגשים של

1988 בתקציב הנוכחי.
דייר שי שושני
הזמן העומד לרשותנו הוא כל כך קצר, שאני מציע שנפסח על זה היום, ונשמע

עכשיו של מר דוד פור שהוא יו"ר המזכירות הפדגוגית.
די פור
המזכירות הפדגוגית עוסקת בתכנון מדיניות פדגוגית, בבקרה על ביצוע

המדיניות הפדגוגית, בפיקוח מקצועי פדגוגי וביוזמות פדגוגיות. הבאתי לכם חוברת

צנומה שמדווחת על תכנית העבודה של המזכירות הפדגוגית. לחוברת הזו יצורף ספר

שמתאר את ניירות המדיניות שהוצבו על ידי המזכירות הפדגוגית בשנה האחרונה,

ותהיה לכם אפשרות לעיין גם בחוברת וגם בספר, ואם תהיינה שאלות אשמתח להתייחס

אליהן.

אני מפנה את תשומת לבכם לעמוד 18, נספח אי, שם ישנו המבנה של המזכירות

הפדגוגית, צוותי ההפעלה, צוותי העבודה, יהידות המטה. אני מפנה תשומת לבכם

ליהירות המטה, מזה אפשר ללמוד על הנושאים שבהם מטפלת המזכירות הפרגוגית באופן

קבוע, כמו החינוך לדמוקרטיה ולרו-קיום, המחוננים ונוער שוחר מדע, העמקת החינוך

היהודי, הדרכה, קידום השפה הערבית ותרבותה, אישור ספרי לימוד, החינוך הערבי,

החינוך הדרוזי, כל הנושא של ביקורת הצגות ילדים, ביקורת סרטים, ספרות ילדים

ונוער, וכל המקצועות הנלמדים בבתי הספר שלנו, כאשר על המקצועות הללו מופקדים

מפקחים מרכזים. אלו הם פחות או יותר היחידות.

לגבי התכנית לשנה הקרובה השר דיבר על נושאים שונים. אני מפנה תשומת לבבם

לעמור 13, וכאן תראו את שני הצירים שהדיונים של המזכירות הפדגוגית סובבים

סביבם. אנחנו חושבים שיש לגבש מחדש את התבנית להעמקת החינוך הציוני, ואנחנו

ממשיכים בגיבוש מדיניות האוטונומיה של המוסד החינוכי. הכוונה היא העברת יותר

סמכויות ויותר אחריות לבתי הספר שלנו. תמצאו באן גם את רשימת הנושאים שוועדת

הקבע של המזכירות הפדגוגית תדון בהם בשנה הקרובה.



דייר ש' שושני;

והמזכירות הפדגוגית עוסקת באסטרטגיה. בביצוע עוסק המינהל הפדגוגי, ובראשו

בנימין אמיר.

במינהל הפדגוגי יש 9 אגפים ושלוש קבוצות. כשאומר את שמות האגפים ממילא

יתברר מה הם התחומים שעליהם המינהל הזה מופקר. הקבוצה הראשונה היא קבוצה של

אגפי גיל. אגף לחינוך קדם יסודיל, אנף לחינוך יסודי ואגף לחינוך על יסודי. אלה

האנפים שאמורים לראות את הראייה הכוללת, להציע הרנשים ולהיות מודעים

להתפתחויות, כל אחד בתחום הגילי, קדם יסודי, יסודי ועל יסודי.

הקבוצה השניה זאת קבוצה של אגפים מקצועיים. זאת אומרת אלה צריכים להיות

מומחים בתחום מסויים ולתת את השירותים המקצועיים שלהם לכל אגפי הגיל. אני מדבר

על האגף לתכניות לימודים; האגף לחינוך מדעי טכנולוגי; אנף הנוער שעוסק בתחום

החינוך הלא פורמלילל; האגף לשירותי חינוך ורווחה שהוא המשך והרחבה מסויימת של

היחידות של טיפוח ורווחה שהוקמו ברווחה, והאגף ההמישי הוא שפ"י, השירות

הפסיכולוגי יעוצי.

כל אחד מהאגפים האלה אמור לתת את התרומה המקצועית שלו, שם נמצאים המומחים

בתחומים שהזכרתי, אמור לתת את התרומה המקצועית שלו להכנת כלים, להכנת הנחיות,

להבנת חומרים, להציע דרכי פעולה לכל שלבי הגיל, ומהם כמובן אל מערכת השדה ממש,

דהיינו למחוזות.

הקבוצה השלישית זה האגף העוסק בראייה כוללת של התקציב, בבקרה של התקציב

ושעות ההוראה. זה החלק הארי של תקציב המשרד, תקן השעות. השר ריבר אתמול על

התקציב הקשיח. הניהול היעיל של התקציב הזה, ההתאמה וההתמודדות עם הצורך

להשיג עד כמה שאפשר את כל המטרות, בתוך גבולות התקציב, זו המטרה של האגף הזה,

אלה 9 האגפים שמרכיבים את המינהל הפדגוגי.

באופן כללי הייתי אומר שכל האגפים האלה, כל המינהל הזה פועלים בשלושה

מישורים. האחד זו המלאכה השוטפת של ניהול מערכת החינוך, ואני לא צריך לשכנע

בוועדה הזאת שזו אכן מלאכה רבה, רחבה וקשה. מדובר בניהול תקין של העבודה

השוטפת.

המישור השני הוא מישור של התקדמות ושיפור, ויש בו שני חלקים. האחד, תגובה

להתפתחויות. ככל שנטווה תוכניות ונציע דרכים ונכין חומרים, תמיד החיים

מתתפתחים בכיוונים שאיננו חושבים עליהם, מתפתחים בכיוונים חדשים, ואנחנו

חייבים לתת תשובה מידית לנושאים האלה. בתוך הענין הזה של התקדמות ושיפור אנחנו

משתדלים לא רק להגיב למה שמתרחש, אלא להסתכל גם קדימה על מה שצפוי או חזוי

בעוד 10 או 20 שנה, כי תפקידנו להכין, עד כמה שאפשר, את התלמידים הנכנסים היום

לכתה אי, כחלק מהגורמים הפועלים עליהם, לקראת מה שיהיה בעוד 12 שנה או 15

שנים, כאשר הם יסיימו את המערכת.

המישור השלישי הוא מישור שקצת נוגע בעקיפין לדברים שנאמרו כאן אתמול. זה

חלק מענין הרה-ארגון שכל הקבוצה הזאת תעבור ביחד, ושלא כל אחד יפעל בנפרד.

אתמול דיברו על ריבוי גדול של שליחים בתוך המערכת, של יועצים ושל מדריכים.

המטרה שלנו היא שכל הקבוצה הזאת, נם האנפים העוסקים בגילים השונים, נם האנפים

המקצועיים שכל אחד מומחה בתחומו, יפעלו מתוך תיאום. שלא תהיה כפילות, ושכל זה

ביחד יוביל למטרה המשותפת של כולם.

אני רוצה עוד להצביע על מספר דוגמאות של הדגשים באגפים השונים, ואני

מתנצל על שאני נאלץ למסור את הדברים בכותרות, הבאות להדגים את שני הדברים; גם

את הטיפול בעבודה השוטפת, ונם אח ההתייחסות לחידוש ושיפור הנחוצים במערכת.



בחינוך הקרם יסודי אנחנו רוצים לשים לב עכשיו לתחום שעד כה לזן הלה מטופל,

והכוונה לגילאים 0 עד 3. זה היה תחום שהמערכת שלנו לא היתה כל כך מעורבת בו.

ואנחנו חושבים שלמערכת יש חשיבות רבה מאר בחינוכו של הילר בניל זה, ואנחנו

רוצים שאלה שעוסקים בילדים בגילאי תרום חובה וחובה יהיו שותפים בחשיבה

החינוכית ובתרומה שלהם נם לחינוך הנילאים המוקדמים יותר.

בחינוך היסודי אנחנו רוצים לנסות דרך של בתי ספר אפקטיביים תכליתיים

שרואים את הצורך באיבחון מתמיד, במטרות ברורות שמנדירים אותן ומודדים אותן

ובוחנים את עצמנו כל הזמן אם משיגים אותן, כדי להבטיח שבאמת משינים מטרות

שכולנו רוצים להשינ אותן. אנחנו רוצים נם כחינוך היסודי להדניש את ענין החינוך
החברתי. זו דונמה לשיתוף בין שני נורמים
בין האנף המקצועי בתחום הזה, הוא אגף

הנוער, שלא עסק בזה עד עכשיו, ושיש בו גם כוחות וגם ידע בתחום החינוך החברתי

ולא פורמלי, ובין אנשי הגיל.

יי פרח;

מה הם בתי ספר אפקטיביים?
היו"ר מי בן-זוהר
הוועדה תקדיש דיון מיוחד לנושא זה.

בי אמירי.

זה כיוון חינוכי.

בחינוך העל יסודי דיברו על בחינות הבגרות. השר דיבר על מתכונת בחינות

הבגרות, על העובדה שהציונים ניתנים לתלמידים. מתכונת בחינות הבנרות באה להבטיח

שתעודת הבנרות שמקבל כל תלמיד תוכל על ידי האוניברסיטאות לצורך המשך לימודיו.

היינו בהתפתחות מסויימת של תהליך שבו תעודות הבגרות שלנו לא הוכרו על ירי

המוסדית להשכלה גבוהה. ותלמידים שסיימו לימודיהם וקבלו תעודות בגרות לא יכלו

להמשיך בלימודים. ניהלנו משא ומתן ממושך, והגענו למתכונת שכוללת, כך אנחנו

חושבים, את כל הדברים החשובים בלי לפגוע בסטנדרטים ובלי לפגוע בתלמידים

החלשים. כאשר אגיע לנושא של האגף לטיפוח ורווחה עוד אתייחס לזח.
דייר שי שושני
האשה הבכירה במערכת שלנו היא אהובה פיינמסר המופקדת על אחד הנושאים הכי

חשובים. אם יש היום תעודות בגרות, היא אחת האשמות העיקריות לזה. היא האשה

בתפקיד הבביר במערכת החינוך. ואם הוועדה הזאת לא כל כך מכירה אותה הרי זה

מפני שהיא עושה עבודות שחורות, עוסקת במוח, בחשיבה.
אי פיינמסר
למשרד החינוך יש שלושה משאבים חשובים שעליהם מתבסס הניהול שלול; כוח אדם,

תקציבים ומידע. האגף שלי עוסקל בניהול המידע. מתוך הדנש של שיפור השירות

ללקוחות משרד החינוך על ידי זה התהליכים הממוכנים מאפשרים לשירות לחיות יותר

מהיר, יותר זמין ויותר עדכני, ודגש על קבלת החלטות.

בשנתיים האחרונות אנחנו עוסקים בעיקר בהקמת תשתית רחבה בתחום זה כדי

לאפשר מתן שירותים אלה באופן שוטף. במשך השנתיים האלה המשרד התפתח מאד בנושא

זה, ויש כבר 150 תחנות p.c.שמנהלות משרדים ממוחשבים ברחבי המחוזות. מוחשבו s

מתוך 6 מחוזות של משרר החינוך בנושא כוח אדם, גזבות וניהול מוסדות. נעשתה

פעולה נדולה מאיד בנושא בחינות הבנרות, ונעשית פעולה עוד יותר גדולה לקראת

השנה הבאה שבה נושא בחינות הבגרות יהפוך להיות קשר ישיר בית בית הספר לבחינה.



לדוגמה, בית הספר ירשום ישירות את התלמיד לבחינות בנרות ויקבל מיד בזמן הרישום

פיד-בק עד כמה הוא נרשם להרכבים הנכונים, ויעזור לו נם להתמצא בסבר החוקים. מן

מערכת שתתמוך בקבלת החלטות ברמה של בית הספר, ר המחוז וכמובן הנהלת המשרד.

יותר פירוט יש בהצעת התקציב.
אי שלו
מינהל התרבות כולל שלושה אגפים
אגף תרבות ואומנות, אגף עתיקות ואגף

תרבות תורנית, ושירות הסרטים וטיפול בקשרי חוץ של המשרד.

בתחום העתיקות גם השר וגם המנכ"ל ציינו שהרפורמה באגף הזה מתנהלת הקצב

מואץ מאד, ואנחנו מקווים שזה יגיע להקמת רשות עתיקות נפרדת בשנה הקרובה. זה

ישנה מקצה לקצה את התפקוד של המדינה ואת הטיפול שלה בנושא העתיקות.

האגף לתרבות תורתית נתן השנה דגש לשני נושאים, מעבר לעבודה השוטפת שלו.

הוא ערד רפורמה בטיפול, בניצול והפעלה של מורות חיילות שמשרתות במסגרת האגף

הזה,זה כמעט הכלי העיקרי שפועל במסגרתו, כדי להכשיר אותן באופן יעיל יותר

ולהפיק מהן הרבה יותר תועלת בהדרכה. הוא התחיל לפתח את הנושא החשוב של יתר

הבנה בין דתיים וחילוניים.

שירות הסרטים הוא בעצם קבלן של מבצע הפקותך עבור משרדי ממשלה. הוא לא

קבלן יחיד היום, כי הנושא הזה נפרץ. במקרה הוא זכה הבוקר להדים, כיוון שסרט

ביוזמה ובהפקה של שירות הסרטים, "אחרי המלחמה" של אורה בן דוד, זכה בפרס הוקרה

בפסטיבל לנינגרד. זה באמת סרט מעולה.

אגף תרבות ואמנות הוא המערכת שמופקדת על טיפול במוסדות תרבות ואמנות.

מדובר בטיפול בכ-300 מוסדות המהווים תשתית לחיי התרבות והאמנות במדינה. המערכת

צריכה ללוות מוסדות אלה ולדאוג לתפקוד יעיל, מאוזן באיכות ובהיקפים סבירים.

המערכת הזאת צריכה לטפל בחתירה מתמדת לאיכויות יותר גבוהות, כי זה היסוד לקיום

חיי תרבות. היא צריכה לעודד יצירה מקורית, היא צריכה לעסוק בהפצה לחינוך

לתרבות, וכל זח מתוך כלל יסוד של קיום חופש יצירה ודיבור בלי כל התערבות של

המינהל במערכת שלנו בתכנים שנוצרים ומופצים ועולים ומוצגים בכל המערכות

שציינתי.

המערכת הזאת מתמודדת עם בעית יסוד שמלווה את המדינה ב-40 שנותיה, שהתשתית

הזאת שעל פי מדיניות המשרד ואחרי עשרות בחינות והערכות מצב נראית לנו כתשתית

ההכרחית הבסיסית לקיום של חיי תרבות ואמנות במדינה זו מערכת שמעולם לא תוקצבה

על ידי המדינה ברמה כזאת שתאפשר לה לפעול בתנאים נאותים. זאת בעית יסוד שנגררת

אתנו לאורך שנים.

אם הייתי מסתכל על המערכת הזאת מנקודת מבט של מעין קונצרן ענק של 300

מוסדותת, הייתי אומר שבעשור האחרון המערכת הזאת עברה תהליך אדיר של התייעלות.

אם בראשית העשור הזה הגרעון המצטבר של הקונצרן הזה היה בערך 50%מהסובסידיה

שהמדינה העמידה לקונצרן הזה, שזה גרעון ענק, הרי השנה נהיה בפחות מ-% 15

נרעון. זאת אומרת שהגרעון הולך ומצטמצם לאורך השנים. יש לזה שני מחירים. האחד,

עליית מחירים לצרכנים, וזה מחיר שלילי. ומחיר שני, כניסה של ממדי מיסחור לתוך

המערכת, דבר שפוגע באיכויות. שני המחירים האלה הם חמורים מאד.

למרות הדברים שאמרתי עכשיו יש עדיין במערכת הזאת מוסדות שלא מסוגלים

לייצב את עצמם ולא מסוגלים להגיע לתפקוד יעיל. הממונה על התקציבים דיבר על 6

מיליון שקל גרעון. זו להערכתנו סתימת חור מינימלית כדי לאפשר למערכת לסיים את

השנה ולתפקד באופן מתקבל על הדעת, וזאת בעיית היסוד המלווה אותנו.



לצד יצוב המערכת והטיפול בכל מה שמתחולל בה אנחנו מקפידים לטפל כל הזמן

בצמיחה, שאכן מתחוללת כל הזמן, בשותפויות שונות ומשונות, בעיקר על ידי נתינת

יד של הרשויות המקומיות ושל גורמים שונים ומשונים שאיפשרו את הצמיחה הזאת.

נתנו דנש מיוחד להפצה על ידי חיזוק אמנות-לעם על כל מנזריה. כינון של

מפעל סל-תרבות שהשר החליט עליו התחיל להכנס למערכת החינוך הפורמלי. התחלנו

נם לתקן עוול שנעשה למנזר הערבי על ידי זה שניתן תקציב מיוחד והוקמה מחלקה

לתרבות ערבית, אלה הם הדברים הבולטים שנעשו, ויש לנו יעדים נדולים נוספים לשנה

הבאה, אבל אני מבין שלא אוכל לפרט אותם עכשיו.
דייר שי שושני
ישנם שני אנשים ששייכים אולי יותר לביצוע של הענין, אבל בלעדיהם הדברים

לא זזים. אחר מהם הוא הממונה על כוח האדם במשרד, על כל נושא האמרכלות, הבינוי

ותנאי העבודה של עובדי המשרד, רן לוין סמנכ"ל לאמרכלות. ממנו אנחנו מבקשים

לשמוע עכשיו איפה אנחנו עומדים עם כוח האדם במשרד ומה קרה לו.
ר' לוין
אמרכלות עוסקת בחמישה תחומים. הראשון - משאבי אנוש, עבודה מינהלית תקינה

של המשרד. המשימות הקרובות זה ישום הקיצוצים שהוחלט עליהם בממשלה, המשך הרה-

ארנון שעדיין לא נגמר בשלוש יחידות, וכמובן שיפור השירות.

התחום השני - הדרכה וקידום סנל בכיר. זאת יחידה שעוסקת בהדרכת 2000 עובדי

המשרד וקי דומם.

משנת 1981 עד שנת 1983 ירד המשרד ב-% 34 בשיא כוח האדם. אין עוד משרד בכל

המערכת הממשלתית שהיתה בו ירידה כזו בכוח אדם. אין לזה אח ורע באף משרד אחר.

מ-3000 עובדים מינהליים ירדנו לכ-2000 עובדים.
דייר שי שושני
אנחנו פשוט ביצענו את כל החלטות הממשלה. ומי שבדרך כלל מבצע את כל

ההחלטות ומקצץ נענש בקיצוץ נוסח. הממשלה מחליטה כמעט בכל שנת תקציב לקצץ ב-3%

מכוח העבודה שלה. יש משרדים שמבצעים את זה, יש משרדים שלא תמיד מבצעים, אלא

מתחכמים. מי שמתחכם מרוויח, ומי שמקיים את מה שמחליטה הממשלה מפסיד.
ר' לוין
יש לנו היום כ-2000 עוברים, והשנה נצטרך לעשות קיצוץ של עוד כמה עשרות

משרות.

דיברתי על הדרכה ועל קידום סנל בכיר. אנחנו מתכוננים לעשות מהפכה בנושא

הזה, בעיקר מפני שאנחנו רוצים שאנשים יתפקדו יותר טוב כמנהלים.

האמרכלות אחראית על תחום בטחון בטיחות ושעת חירום נם במשרד ונם בכל

מוסדות החינוך.

היחידה הרביעית היא ניתוח מערכות מינהל. אנחנו בודקים את כל היחידות

מבחינת ההתייעלות שלהן, והאם ניתן להעביר עובדים ממקום למקום.

הנושא האחרון הוא שירותים במשק, וזה עוסק בכל מה שקשור לבינוי, נכסים

ואפסנאות. הפרוייקט המרכזי שלנו לשנה ושנתיים הקרובות הוא שיפור משמעותי מאד

בנושא הדיור של כל עובדי משרד החינוך והתרבות, נם במחוזות ונם במטה הראשי.



ד"ר שי שושני;

מתי דנן הוא סגן מנהל האגף של חינוך דתי. כמו שאתם, שר החינוך והתרבות

ביקש ממנהל האגף, שהוא מינוי ממשלה, לפרוש מתפקידו. השר אמר לו בי אגו לא יפרוש

מתפקידו השר ייאלץ לפטר אותו, לכן הוא מציע לו לפרוש מפני שנוצר חוסר אמון

בינו ובין השר. כאשר השר רוצה לפטר את מנהל האגף של החינוך הדתי הוא צריך

לעשות זאת לפי הפרוצדורה הנהןגה ךנבח הצזונןח, בהתיעצות עם מועצת חמ"ד, מועצה

להינוך ממלכתי דתי הקיימת על פי הוק. מאהר והמועצה הישנה סיימה את עבודתה

והחדשה טרם מונתה ואינה קיימת עדיין, השר לא התייעץ בינתיים עם המועצה. הוא

ביקש מיעקב הדני לפרוש, ואיני יודע מה תשובת מר הדני.

איני יודע מדוע יעקב הדני אינו נמצא כאן היום, אבל מתי דגן, שהוא סגן

מנהל האגף של החינוך הדתי, נמצא אתנו כאן.

יעקב הדני אינו נמצא כאן היום כי לא הזמינו אותו. הוא יצא לחופשה ואני

ממלא את מקומו כסגנו.

אגף החינוך הדתי משרת את אלה הרוצים בחינוך ממלכתי דתי בתוך המערכת

הממלכתית. הוא מקיף כ-140 אלף תלמידים בכתות אי-יב', כ-17 אלף מורים. הוא לא

יהידה תקציבית מחוץ לצרכים יחודיים, הוא אגף מטה, ובל השירותים והצרכים הוא

סמוך על שולחנן של כל היחידות במשרד החינוך והתרבות ומקבל את השירותים

המקבילים מכל מערכת החינוך.

הייתי אומר שהאגף מתמודד עם שלושה אלמנטים יחודיים לו קודם כל מגוון

האוכלוסיה הלומדת אצלו, שהוא מגוון מאד רחב, מחלשים עד חזקים מאד וגם באמצע.

הוא מתמודד עם פיזור גיאוגרפי שונה מהמערכת הממלכתית הרגילה בגלל העובדה שהוא

מיעוט. הוא מהווה בין % 20 ל-21%. בתוך המערכת, לכן בתי הספר קטנים לעתים והכתות

קטנות לעתים, אבל זה שירות שהמדינה רוצה וצריכה לתת.

ההתמודדות השלישית קשורה במערכת הינוך דתית שנותנת תשובות אחרות לציבור

שבוחר בחינוך הממלכתי דתי מאשר לציבור דתי שאינו בוחר במערכת החינוך הממלכתי

דתי.

מה בכל זאת יהודי באגף החינוך הדתי? יש יחודיות בתחלקים מתכניות

הלימודים, בתחום של הכשרת מורים, בתחום של הדרכת מורים ובתחומים של תגבורים

יחודיים כמו תגבור תורני לאוכלוסיה שזקוקה ורוצה בזה. מה שמאפיין את התקופה

העכשיווית זו הבלטת יתר של מה שנקרא משנת החלץ. לא מזמן יצאה תעודת זהות של

החינוך הממלכתי דתי, ואנחנו מנסים להסביר בתוך ציבור המחנכים והתלמידים את

מה שהחינוך הממלכתי דתי רוצה להסביר ולהדגיש בתקופה הנוכחית.

ד"ר שי שושני!

אולי תוכל להסביר לנו במשפט אחד מה ההבדל בין חינוך ממלכתי דתי לבין חינוך

דתי עצמאי.
מי דגן
החינוך הממלכתי דתי נמצא קודם כל במערכת ונושא בכל החובות והאחריות של

המערכת. הוא בוודאי מחנך את בניו לצבא ואת בנותיו לשירות לאומצי. בודואי שהוא

רוצה להתפרש בכל תחומי העיסוק במדינה, בכל תחומי הכלכלה והמשק ובתחום ההנהגה

הרוחנית.
אי נגמליאל
נדמה לי שענין השירות הלאומי שנוי במחלוקת.

מי רנן;

יא אצלנו. השירות הלאומי איננו במחלוקת אצלנו. בחינוך הממלכתי רתי יש

קבוצות של בנות שרוצות לשרת בצבא. כאשר אנחנו יודעים על כך אנחנו נותנים לחן

את ההדרכה ואת העזרה בענין זה. אבל השירות הלאומי הוא אחד מאבני היסוד של

החינוך הממלכתי דתי. הוא נורמה. אנחנו מצטערים על שחלק מהבנות משרתות שנח אחת

בלבד, ולא שנתיים. בכתות יא' יב' אנחנו עושים למען הגדרת השירות לשנתיים, ולא

פחות מכך, ולמען היקף הרבה יותר נדול מזה שקיים היום, אם כי כ-% 85 מהבנות

משרתות היום או בשירות הצבאי או בשירות הלאומי. לנבי הבנים הדברים ידועים

היטב. כשאני מדבר על האופוטימום אין זה אומר שאין לנו בעיות בנושא זה. יש לנו

בעיות ואנחנו כמחנכים משתדלים לטפל בהם.

כל המימון בא ממשרד החינןך. נם הדברים היהודיים שאנחנו מבקשים הם תוצאה

של החלטה של משרד החינוך.

חי פורת;

מי מופקד במערכת על החינוך העצמאי?

דייר שי שושני;

החינוך העצמאי נמצא במסגרת מה שהנדרנו מחוז לחינוך מוכר שאינו רשמי,

שעוסק לא רק בחינוך העצמאי, כי יש שם הרבה מוסדות אהרים. בית הספר הריאלי,

למשל, הוא בית ספר מוכר שאינו רשמי.

החינוך העצמאי מהווה 3,7% מסך הכל התלמידים. מערכת מאד מאורננת שמנוהלת

על ידי החינוך העצמאי. מבחינה אדמיניסטרטיבית יוסף דור, מנהל האנף לחינוך מוכר

לא רשמי מופקד על זה. הוא מופקד על כל החינוך המוכר שאינו רשמי. החינוך העצמאי

מהווה את החלק הארי בתוך החינוך המוכר שאינו רשמי והוא מנוהל לדעתי כמו שצריך,

ואני מציין זאת כי בתי-הספר של החינוך חעצמאי מנוחלים בצורה משביעת רצון.

חי פורת;

אני מבין שלמערכת אין כל נגיעה בנושא התכנים של החינוך העצמאי.

ד"ר שי שושני;

אין לה נגיעה. היא עומדת במה שנקרא חוק חפיקוח. יש לנו פיקוח על עובדיה,

אבל יש לה עצמאות מוחלטת בנושא התכנים. היא איננה חלק מהחינוך הממלכתי. היא

נתמכת על ידי המדינה. המדינה מסבסדת אותה, והשר בממשלה רשאי לקבוע את הכמות

שבה היא תסובסד. החינוך העצמאי מסובסד היום ב-% 100. 100% של הוצאות החינוך

העצמאי מכוסים היום על ידי המדינה.

ניסן רז, שהוא עובד האוצר, הוא חשב המשרד והוא המשגיח שלנו על הביצוע

התקין של הנוהלים.

ני רז;

אני לא המשגיח מטעם האוצר, אף שאני נציג האוצר. תפקידי גם לבצע וגם לפקח

על ביצוע משרד החינוך, וזה כמובן נגזר גם מחוק התקציב וגם מחוקים נוספים.



כל הפעילות הנעשית על ידי האגפים השונים והמינהלה מתנקזת בעצם לתוך

תקנות התקציב שאתם מכירים. אנחנו משתדלים לתת שירות ליהירות השונות, לספק להן

אינפורמציה. אנהנו נמצאים היום במצב בו אנהנו יכולים לתת בכל רקה תמונה נכונה,

ברורה ומרוייקת של מצב ביצוע התקציב. כל הוצאה קטנה כנרולה נרשמת מיר, ויש

לנו את כל הנתונים לפקח על הביצוע.

נם אם שמעתם לדוגמה שיש גרעון וכו' אל לכם להיבהל, כי אנחנו עומרים

במסנרת חוק התקציב. אנחנו מבצעים אותו ער הסוף. בשנה שעברה, לדוגמה, ביצענו

כמעט 99.9% מתקציב המשרר, ובמהלך השנה אנחנו מפקחים על הביצוע כך שהפעולה

תתבצע בהתאם לחוק.

אנחנו משלמים במסנרת הזאת את שכרם של המורים, והמורים מקבלים את השכר

בראשון לכל חורש בצורה מסוררת ומרוייקת, ואנחנו משלמים את כל התשלומים לנופים

השונים העוברים עם המשרר, ספקים ומוטבים שונים.

צריו לזכור גם שהשיפור בביצוע תרם הרבה לאמינות כלפי מקורר החינוך מצר

הגופים השונים הקשורים אליו. אם בעבר שילם המשרר לספקים תוך 45 ימים, היום

אנהנו מבצעים זאת תוך 15 ימים, כך שאנחנו מאפשרים לפעול במהירות טובה יותר

ובאמינות, ומשתרלים גם להקפיר על ההוראות והחוקים, כי כולנו חייבים לפעול לפי

מסגרת של חוקים.
דייר שי שושני
זו "הנבחרת" של משרר החינוך שתופיע בפני הוועדה במשך ארבע השנים הבאות.

אלה הפקירים של המשרר, כולל המנכ"ל. אנחנו הפקירים של המרינה שצריכים לתת רין

ושחבון בפני חברי הוועדה הזאת במשך ארבע השנים הבאות.

היו"ר מי בר-זוהר;

אתם הנכם עמורי התווך, בעור שאנחנו רק עוברים וחולפים על פניכם.

אני מבקש מחברי הכנסת לקצר בשאלותיהם, כרי שנוכל לקבל עור היום תשובות

להלק מהן. אני אפתח בשאלות מבלי להפנות אותן למישהו מיוחד.

אני רוצה לשאול על קרנות ההשתלמות, וכן אני מבקש לרעת על חשבון מי היא

שנת השבתון שהמורים מקבלים. האם זה רק על חשבון המורה, או שחלק מזה מתכסה על

ירי תקציב המרינה? מה היא ההוצאה של המרינה על שנת השבתון למורים? מה המקבילה

לזה בארצות חוץ, והאם יש גם שם שנת שבתון למורים?

האם הנסיון לנקות את הכתות באמצעות התלמירים צמצם או חיסל לחלוטין את

הצורך בהעסקת שרתים?

אני מבקש לקבל הסבר קצת יותר מפורט על הפררה בין המינהל הפרגוני לבין

המזכירות הפרנו גי. מה ההברל בסמכויות?

רובר על בתי ספר אפקטיביים. אגי מבין שהנסיון הצליח מאר, והשאלה היא אם

זה לא יררוש תוספת רצינית בתקציבים?

מר שלב הזביר, ובצרק, את המיסחור בתיאטראות. האם מרינת ישראל צריכה לסבסר

את המחזה סאלה ששבתי בשביל להגיר שיש לנו תיאטרון בארץץ? אין לי שום התנגרות

לכך שיציגו את סאלח שבתי, אבל איפה עובר הקו של תרבות?

שמענו על קיצוץ של % 34 בכוח ארם במשרר. האם יש כוונה לקצץ גם השנה בכוח

ארם, ובאילו ממדים?



נאמר כאן שהאמרכלות אחראית לבטחון במוסרות החינוך. מה פירוש הרבר? שאלתי

הבאה מופנית אל מר רנן. מה אחוז התלמידים בחינוך הממלכתי רתי, והאם הוא נמצא

בעליה או בירירה? ומה קורה עם התלמירים מאתיופיה, האם הם נשארים בחינוך הרתי

ממלכתי, או שהם מתנתקים ממנו.
חי פארס
בעתון "על המשמר" מופיעה יריעה בענין סגירת כפרי הנוער. ארנון מנהלי כפיר

הנור והמוסרות החקלאיים קיימו כנס חירום בכפר הרסים.
היו"ר מי בר-זוהר
הנושא הזה יועלה לריון בישיבת הווערה שנקבעה לשבוע הבא.

חי פארס;

אני רוצה להתייחס עכשיו למנזר הערבי, ואני מבקש סליחה על ההערה הבאה שלי,

שלא תהיה נעימה ליושבים כאן. ציפיתי שבצוות המכובר שנמצא כאן לפחות שני ערבים.

כאשר 22% מהתלמירים בארץ הם ערבים, איך זה שאין ערבי בצוות המכובד הזה היושב

כאן?

כשאנהנו מרברים על קיפוח אומרים לנו שאנחנו מגזימים, קיצוניים. אני לא

נמנה על הקיצונים. אני שייך ךלמפלגה יהורית ערבית ומאמין ברו קיום, וכל החיים

עשיתי למען רו קיום. לכן אני מתחיל מלמעלה. ועכשיו ארר. לא במקרה פניתי בשאלות

אל סנן האגף לחינוך רתי. הוא אמר כאן שיש להם 140 אלף תלמירים, ויש להם 17

אלן מורים. שאלתי אותו האם כל ממומן על ירי משרר החינוך, והשיב שכן. לערבים יש

250 אלח תלמירים, ויש להם בקושי 10 אלף מורים. אני לא רוצה להכנס לכל הבעיה כי

נרון בזה נם במליאה ונם בווערה, אבל לא יכולתי שלא להעלות את הענין.

אני מכיר חברה צעירים שנמרו את ההכשרה שלהם לפני 6 שנים ויושבים עכשיו

בבית. נמרו סמינר למורים לפני שש שנים, ומאז ועד היום הם לא עוברים. חסרים

תקנים.

שמעתי על הבינוי של כתות במגזר הערבי בשנתיים הקרובות, שצריך להגיע

לבינוי של 120 חדרים בחינוך הערבי בשנתיים הבאות. חלק נבנה וחלק עור לא נבנה.

האם הבינותי נכון את הדברים?

יי אורן;

המבנים שניתנים למגזר הערבי ניתנים ראשית לקליטת הגידול הטבעי, שזה היקף

של כ-100 חדרים בשנה. ונעשה מבצע מיוחד והושנו 100 חררים נוספים, מעבר ל-100

שניתנו כבר, בשתי שנות התקציב.

ח' פארס;

לפי הקצב הזה ובברי לנמור עם המחסור בחררים אנחנו זקוקים ל-14 שנים.

ללפי הקצב הזה ולפי הנידול הטבעי הקיים יהיה צורך ב-14 שנה. האם נחכה עוד 14

שנים?
בנושא הרווחה אני רוצה לשאול
כמה פסיכולוגים עוסקים בשירות הפסיכולוגי

בבתי הספר הערביים?
דייר שי שושני
המישה פסיכולוגים וחצי.
ח' פארס
האם חמישה וחצי פסיכולוגים יכולים לספק שירות פסיכולוגי ל-225 אלף

תלמידים?

דיברו על ספורט. מתקני ספורט בבתי ספר יסודיים במגזר הערבי הם כמעט

אפסיים. מספר המורים לספורט בבתי ספר יסודיים ערביים אף הוא קרוב לאפס. מספר

מורי דת האיסלם בבתי ספר ערביים שיש להם הכשרה הוא כמעט אפסי. אם כבוד השר

וכבד מנכ"ל המשרד לא יפנו תשומת לב מיוחדת לדברים האלה אתם לא יודעים למה זה

יביא. אני איש חינוך כל החיים שלי. אם אנחנו לא נשים תשומת לב מיוחדת לענין

החינוך הערבי, אתם יודעים למה זה יביא. זה יביא לדברים שאיני רוצה להכנס

אליהם.
היו"ר מי בר-זוהר
הדברים שהעלית כאן, חבר הכנסת פארס, הם רציניים מכדי שישיבו עליהם בשתי

דקות. סיכמנו שנקיים בהם דיון ממצה.
חי פורת
אני חושב שנושא החינוך הערבי הוא רציני מאד וראוי לדיון רציני, ואינו נושא

לקריצות עין. אני אומר זאת גם לחבר הכנסת זאבי.

ר' זאבי;

הבל. יעיד מנכ"ל משרד החינוך והתרבות כי מי שבא אליו לבקש בית-ספר למגזר

הערבי הייתי אני.

חי פורת;

לא דיברתי על הנושא, אלא על האווירה סביבו. אני חושב שאחד הנושאים שעליו

צריך יהיה לתת את הדעת במצב המורכב בו אנחנו נמצאים זה ענין החינוך לנאמנות

למדינה במציאות המורכבת הזאת בתוך המגזר הערבי. אבל שאלת הקיפוח על כל ההיבטים

שלה מחייבת דיון רציני, ואיני רוצה להכנס עכשיו לענין הזה.

אמנם נקיים דיון רהב על נושא התקציב, אבל כיוון שהוא עומד על הפרק גם

במליאה וגם יעבור לוועדת הכספים אני מבקש שתשימו אצבע על שתים-שלוש הנקודות

הכואבות ביותר בפרופורציות שאנחנו כוועדה מסוגלים להתמודד בהן נכון לעכשיו.

הוזכר כאן נושא קרן ההשתלמויות למורים. אם אינני טועה היתה זו חברת הכנסת

עדנה סולודר שהעלתה בשעתו את דבר הקיפוח של המגזר הקיבוצי בתחום הזה כאשר

המגזרים העירוניים והכפריים באותו מקום כן נהנים מהענין הזה. הייתי מבקש לשמוע

תגובה על הענין הזה.

הצבעתי על הקיפוח המשווע בנושא של תנועת נוער בני עקיבא שההיקף שלה מגיע

ל-% 25 בערך, ומספר הסניפים שלה הגדול ביותר, יהסית לתנועות נוער אחרות, והיא

מקבלת משום מה רק 7% מהתקציב. אני חושב שזה דבר שאינו מתקבל על הדעת, מה גם

שההישגים החינוכים שלה נראים בשטה.

קריצת העין היתה משותפת כאן למגזר הערבי ללנושא אגף החינוך הדתי, על כל

ההיבטים שנזכרו כאן. מערכת היחסים של הציבור הלאומי דתי עם המערכת נמצאת,

במידה מסויימת, באיזו שהיא פרשת דרכים. זה בא לידי ביטוי גם באווירה סביב

פיטוריו או התפטרותו של מנהל האגף, לכתבות הארסיות שטביעת אצבעות ניכרות בהן.

זו לא הדרך הראויה.



הלי ברור שגם אם היינו רוצים לחנך חינוך דחי לאומי אפשר היה לעשות זתא

במסגרת עצמאית, במיוחד שיש כבר בתי ספר שהולכים במסלול הזה. אלא שבעיקרון

אנחנו מעוניינים שהרבר הזה יהיה חלק אורגני של המערכת. הייתי רוצה לשמוע יותר

על הכפיפויות בין הדברים. אמרת שבחינוך העצמאי אין נוגעים, ושהם בעצמם עוסקים

בחינוך,ואתם מנהלים רק את הענינים האדמיניסטרטיביים. אותו דבר היה יכול להיות

גם בחינוך הדתי לאומי. המורכבות בתחום הזה, מצד אחד היחוד ומצד שני השותפות,

מחייבת דיון מחודש.

ואני רוצה להוסיף שאני חושב כי בכל הנוגע ליחס כלפי מנהל האגף עברנו

איזה שהוא קו אדום שלא היה נכון לעבור אותו.

דייר שי שושני;

או שמנהל האגף עבר אותו.

הי פורת;

יכול להיות. אינני יודע.

אני ממליץ למנות מהר כבל האפשר את מועצת החינוך הממלכתי דתי. חשוב

שהמועצה הזאת תהא מורכבת גם מאנשי חינוך פר-אקסלנס, ולא רק מאנשים בעלי היבט

ארגוני אדמיניסטרטיבי. אני חושב שצריך להתייעץ עם המועצה גם בענין מר הדני

והשאלה מי יעמוד במקומו, כדי לחזור וליצור את החיבור הנכון בין המערכות. כי לא

יהיה טוב שתהא מציאות מתמשכת של משבר שיש לו השלכות גם בהיבטים החינוכיים.

אני מתבונן בחוברת שהניח מר פור ורואה את רשימת הנושאים לדיון בשנת תשמ"ט

והנושאים חשובים. הנושא של החינוך היהודי נשמט משום מה.
די פור
אני כבר יכול להשיב לך כי החינוך הציוני חופף חינוך דתי.
חי פורת
אני חושב שנושא היהודות אינו נחלתו של החינוך הדתי ולא החינוך העצמאי

בלבד, עם כל היחוד שלהם. הוא צריך להיות נושא שעומד במרכז מוקד הדיון בתוך

המזכירות הפדגודית. הייתי מאד ממליץ לקיים דיון יסודי בסוגיה הזו ובשאלה של

הקשר של המורשת היהודית אל המערבת.
יי פרח
אני רוצה להתייחס ל-2% מבלל התקציב המוקדשים לטיפוח, כפי שציין דייר

שושני. אני חושב שיש לעשות רוויזיה בנושא זה ולבדוק מאיפה אפשר להגדיל את

האחוז הזה, ואני מאמין שאפשר יהיה למצוא לאפשרות להגדיל את האחוז. כי אם

מוסדות החינוך אכן נראים כפי שאתה תארת אותם, יש לעשות משהו בנדון. כי אני

הושב שהחינוך הוא פונקציה גם של המראה החיצוני של מוסדות החינוך. מבנה שכאשר

מתקרבים אליו חשים דחייה ממנו אינו יכול לשמש מוסד חינוכי.

אני אומר את הדברים האלה על רקע של בזבוז מוגזם בהקצאות לחטיבות הביניים.

כאשר מצד שני מזניחים בצורה איומה מוסדות חינוך שחייבים להחזיר להם צורה נאה

כלשהי. ההשקעה לעתים מטורפת לכיוון אחד, ומזניחה לחלוטין כיוון שני.

מר ידלין העלה כאן את ענין הטיפול בשחיקה של מורים. רק לפני שנה שנתיים

פוטרו עשרות מורות טובות, עדיין צעירות, בשיא כוחן, וקיבלו פיצויים גדולים

שכמותם לא זכו לקבל מורים לפני כן, והם עשו מזה חגיגה שלא היתה דוגמתה.



והבדיחה הכי גדולה היא שלא חלפו חודשיים מאז פיטורי המורות האלה וכבר התחילו

לחפש מורים חרשים, וקיבלו לעבורה מורות שנופולות עשרות מונים ברמתן מהמורים

שהתפטרו. כשאתם מדברים על שחיקה כראי שתברקו מה קורה בשטח.

מר פור מרבר תמיר על עיצוב רמותו של המחנך במרכז. אני מברר על זה שאתם

הולכים בעיקרון של ביזור והאצלת סמכויות לבתי הספר. אבל בעול הביזור יכולים

לשאת רק מנהלים בעלי שעור קומה. ברגע שאתה מתחיל בביזור לאנשים שאינם מסוגלים

לשאת בנטל כזה, הם עלולים לעתים לגרום נזקים גרולים יותר מאשר אינדוקטרינציה

של המשרר שמכתיב להם, כי הם לא מסוגלים להתמורר עם הבעיות. לכן אני מציע

שבמרכז הכובר יעמרו בענין זה המנהלים. צריך להשקיע במנהלים כרי שיהיו ברמה

יותר גבוהה, וצריך לברוק מה אפשר לעשות כרי שהשתלמותם תהא בלתי פוסקת.
ר' זאבי
אתחיל בענין הקיפוח, שאמנם יירון בהרחבה נם בווערה וגם במליאה, אם יהיה

צורך, אבל אני לא יכול לצאת פטור בלא כלום, כי חבר הכנסת פורת נגע בזה. יש

קיפוח במרינת ישראל, קיפוח של היהורים. כן פארס ירירי, יש קיפוח של היהורים.

אנחנו משרתים שלוש שנים בצבא; אנחנו משלמים מסים מלא, אנחנו בונים לפי

רשיונות. לא כולם עושים את זה. אבל כאשר אתם היום במגזר הערבי מייצרים (ואני

יורע שזו מלה לא יפה) הרבה אקרמאים, אתם צריכים לרעת שאין איפה לקלוט אותם,

ואם כפר ערבי בגליל שיש לו 14 רופאים, אז כראי לרעת שאין כפר יהורי שיש לו

מחצית המספר הזה.

כאשר מייצרים כל כך הףרבה אקרמאים צריך לרעת שהפתרונות יושגו על ירי אחר
הרבירם הבאים
או על ירי זה שהאקרמאים יעברו במקצועות שאינם תואמים את מה

שלמרו, וזה אופייני לרור מהפכה. החותן שלי בוגר אוניברסיטה חלב פרות בעמק

היררן. החותנת שלי בוגרת אוניברסיטה היתה עוברת במטבח. כך זה ברוק המהפכה.

אפשרות שניה היא לספק צרכים של אוכלוסיה אחרות שנזקקות לזה. הארצות הערביות

האחרות זקוקות מאר למורים ולבעלי מקצוע.

האפשרות השלישית היא בזה שנתאים או נכוון את מקצועות הלימור לפי הצריכה

של המשק, של החברה. אם את זה לא עושים, התוצאה היא שכולחם רוצים ללמור. וזה

היה אופייני גם לציבור היהורי בגולה וגם בארץ בשנים מסויימות, ואז כולם עורכי

רין ורופאי שיניים ואין צורך בכל כך הרבה עורכי רין ורופאים, אז התוצאה היא

שיש עורף בכוח ארם זה.

שמענו מאנשי משרר החינוך על הארגון של המשרר, אבל פחות מרי שמענו על

העבורה, על צורת קבלת ההחלטות, על ררך קבלת הההלטות ועל התהליך, וישנם רברים

שהם בלתי ברורים אצלי. למשל, כיצר מכינים תקציב? מי נותן את ההחלטות בנושאים

שונים? מה הם הקריטריונים להקצאת מורות חיילות? מה הקריטריונים לכל סבסור

שאנחנו נותנים לתיאטראות או לפעולות תרבות?ת

יש לי השקפות בענין זה. הן אמנם לא מחייבות את הציבור, אבל הן מחייבות

אותי, וכרי שארע אם אני צורק או לא אני צריך לשמוע. מה ששמענו פה היום חיה על

ארגון, וקצת על עבורת המטה. אני חושב שהם חייבים להשלים את האינפורמציה כרי

שנוכל לשתף פעולה.

יש לי עור כמה שאלות, אבל אסתפק בעיקריות שביניהן. אמרו כאן ששירות

הסרטים איננו היחירי בתחום זה. הםא לממשלת ישראל יש עור שירות סרטים פרט

לשירות של משרר החינוך?

יש יהירה במשרר האוצר.



וזאת למה?

גם אנחנו שואלים את השאלה הזאת.

ר' זאבי;

גם אנחנו נשאל זאת.

ההפרדה שישנה בפדגוגיה בין מזכירות ובין מינהל, בין תכנון ובין אחריות

ביצוע, זה ויכוח נצחי בארגון. לדעתי צריו לאחד. זה חוסך, מייעל ומקצר תהליכים.

חייבים לדבר על זה פעם.

האם הכספים שבאים מהטוטו למתקני ספורט נשלטים על ידי המשרד, או שגוף אחר

מחלק אותם? ומדוע קביעת הקמת מתקני ספורט צריכה להיות דבר בפני עצמו? האם

בשביל הקמת מעבדה לפיסיקה וכימיה יש רשות מיוחדת לכימיה ופיסיקה, כמו שבמקרה

הזה יש רשות מיוחדת לספורט? מדוע זה לא דבר אורגני שלא צריך להלחם עליו? כמו

לבנות את המשרד, את חדר המורים ואת השירותים, כר צריך להיות ברור שצריך לבנות

גם מעבדה וגם מתקני ספורט.

במח כתות נבנו בשנה האחרונה עבור החינוך העצמאי? כמה כתות מתוכננות לשנה

הבאה? מה מספר המורים שחסרים במערכת, ובאלו מקצועות?
ע' הרשקוביץ
כל מורה זכאי להרשם ולהשתתף בקרן השתלמות. הוא מפריש 4,2% ממשכורתו,

וכנגד זה מפרישה המדינה % 8,4. בשנה השביעית הוא זכאי לצאת להשתלמות, והוא

מקבל 66% ממשכורתו נטו, וכן את הוצאות ההשתלמות זה קיים גם במדינות אחרות

בעולם. בצרפת, למשל, זה קיים.

חי פורת!

האם יש בענין זה קיפוח של התנועה הקיבוצית?
ע' הרשקוביץ
לא. יש פה אי הבנה. בישובי פיתוח המדינה משלמת את כל ההפרשות לקרנות

ההשתלמות. מי שלא נמצא ברשימה הזו אנחנו לא יכולים להפריש, כי אין לנו אסמכתה

תקציבית לבצע את ההפרשות האלה. אז יכול להיות שיש קיפוח.

י' ידלין;

שירות עצמי הוצא לפני המערכת כערך. המערכת התבקשה להערך בצורה כזתא שניתן

יהיה לחסוך בחינוך היסודי % 10 מהשרתים, ובחינוך העל יסודי ניתן יהיה לחסוך 35%

מהשרתים. זה מה שקרה גם בפועל בדרך כלל. יש רשויות שבמקום לחסוך את הכספים

שהיו מועברים מהמדינה העדיפו להשלים חלק מזה על חשבונם. אבל בסך הכל התמונה

הכללית היא שהם הסתדרו פחות או יותר על פי עקרונות התקצוב.



ד"ר ש' שושני;

ארגוני המורים נתנו הוראה לא לשתף פעולה, והשירות העצמי לא התקיים. ברוב

מוסדות החינוך ברשויות המקומיות במדינת ישראל התחילו לקחת קבלנים, והענין

בפועל לא מתבצע כמו שצריך, אלא במקומות בודדים, וחלקית.

מינהל פדגוגי, מזכירות פדגוגית זה ענין לוויכוח. כאשר ארגנו את משרד

החינוך והתרבות היו כמובן גם בעיות עם אנשים, עם בני אדם. התחלנו באידיאל טוב

מאד וגם לקחנו כמה מודלים טובים שפעלו בצה"ל, כי התייעצו עם כמה אנשים, אבל

מאחר ומעורבים בענין זה גם בני אדם לא תמיד הכרענו על פי מח שחשבנו שטוב

מבחינה ארגונית, אלא התפשרנו לעתים גם בנושאים.

בתי ספר אפקטיביים זו תנועה חדשה. תנועה כמו שהיתה פעם תנועה של בית ספר

פתוח ותנועה אחרת. זו קכוצה של אנשים האומרים שהם חושבים שיש להם כמה כיוונים

שצריך לעשות במערכת החינוך כדי שבתי-הספר יתנו תוצאות יותר טובות ויהיו גם

חסכוניים יותר מבחינה כלכלית. התנועה התחילה בארצות-הברית. ביקרתי בהרבה מאד

בתי ספר כאלו שם. יש בתי ספר כאלו בארץ שיש להם מאפיינים, קריטריונים, שבהם

מוגדר בית ספר אפקטיבי.

אחד הקריטריונים הבולטים ביותר הוא ציפיות גבוהות מתלמידים, בעיקר בבתי

ספר שהיו באיזורים נכשלים. בשדרות ובקרית-מלאכי נעשה ניסוי של פרופסור באשי,

המדען הראשי שלנו, על עקרונות בתי הספר היעילים אפקטיביים, והוכח שניתן להגיע

לתוצאות טובות בהישגים לימודיים של תלמידים שאמרו שלא יידעו לקרוא ולא יידעו

לכתוב בסוף כתה גי. ניתן לקרוא וגיתן לכתוב בסוף כתה גי; ניתן לשלב תלמידי

חינוך מיוחד, והמורה מקבל על עצמו את האחריות לתוצאות, ולא התלמיד. הציפיות

מאד גבוהות. בנושא זה היה עכשיו כנסת בהולנד, בו השתתפו פרופסור באשי, דוד

פור, מתי דגן ואחרים.

איך מסבסדים תרבות, מה הקריטריונים, והאם מסבסדים את סאלח שבתי או לא.

אני מציע שנקדיש ישיבה מיוחדת לנושא תיקצוב התרבות, ולקריטריונים בתיקצוב

תרבות. אנחנו עוסקים בזה כבר שנה וחצי.

קיצוץ בכוח אדם. הממשלה החליטה על קיצוץ בכוח אדם גם בשנה זו. משרד

החינוך והתרבות נדרש לקצץ 115 תקנים בשתי שנות תקציב. אנחנו נבצע את החלטות

הממשלה. כל זמן שאני מנכ"ל, ךתבוצע על החלטת ממשלה. לא נתחמק. אני מצהיר

ומודיע שאנחנו מבצעים החלטות ממשלה בלי התחכמויות.

מדוע לא יושב כאן ערבי בין נציגי המשרד, שאל חבר הכנסת פארס, ושאל אותי

חבר הכנסת חנן פורת למה הוא לא רואה כאן את מנהל אגף הנוער למשל. אני רוצה

להגיד שבקדנציה הקודמת של השר נבון נתמנה בפעם הראשונה ערבי לתפקיד בכיר

במדינת ישראל, והוא הממונה על החינוך הערבי. אולי זה טוב, אולי זה לא טוב.
ח' פארס
זה טוב.
ד"ר ש' שושני
במגזר הערבי יש אנשים שאמרו שזה גרוע, ושיהודי צריך לנהל את החינוך

הערבי. אבל ערבי נתמנה לתפקיד הזה. אני רוצה לומר שיש הרבה מאד אנשים בעלי

פונקציות נוספות, שלא הוזמנו לישיבה הזאת כי אי אפשר היה לעמוד בזה. וכך לא

הופיעו אנשים המטפלים בתכניות לימודים, במדע וטכנולוגיה, באגף הנוער, בחינוך

לערבים, בחינוך לדרוזים ועוד. יש הרבה מאד אנשים נוספים, אבל הם עוד יופיעו

בוועדה פעמים רבות.



אני יכול להבטיח שאם יהיה אדם העונה על הכישורים הדרושים הוא יישב כאן

בין אם הוא יהודי, או ערבי או דרוזי. לא יקופח אדם מפני שהוא ערבי, ולא ייבחר

אדם שיעבור תחתי רק מפני שהוא ערבי. יבחר אדם על פי כישוריו וכשרונותיו.

היות והוועדה תקיים דיון מיוחד בכל הנושאים של המגזר הערבי לא אתייחס

לזה עכשיו. מה לא טוב, או היכן יש קיפוח הם דברים שמנכ"ל משרד החינוך והתרבות

יודע טוב יותר מכל אדם אחר. במגזר הערבי יודעים את הנתונים ממשרד החינוך

והתרבות. כי אם אנחנו לא נמסור נתונים למגזר הערבי, לוועדת מעקב זו או אחרת,

לא יהיו נתונים. המקור של כל הנתונים הוא באנשי משרד החינוך והתרבות. אין שום

מקור אחר. ובנתונים האלה עושים פעם שימוש ענייני, פעמים אחרות שימוש פוליטי,

ופעמים אחרות שימוש דמגוגי. בוועדה הזאת אנחנו מסורים את כל הנתונים האמיתיים

ואנחנו נעשה זאת בדיון. כי אנחנו יודעים טוב מכל אחדר אחר איפה יש קיפוח.
חי פארס
אין לי טענות מבחינה זו. הטענה שלי היא למה לא משווים את החינוך של

הערבים לחינוך של היהודים בארץ. אני יודע שכל הנתונים בידי המשרד.
היו"ר מי בר-זוהר
על זה נקיים דיון מיוחד בעקבות הצעתך במליאה, חבר הכנסת פארס.

יש קיפוח משווה שאי אפשר לסבול אותו. כל חיי אני איש חינוך, וחייתי כל

הזמן בקונפליקט. לימדתי 12 שנה בבית ספר עברי ו-18 שנים לימדתי בבית ספר ערבי,

וראיתי איזה הבדלים ישנם, ואני לא יכול לסבול את זה. לכן הסכמתי להיבחר השנה

לכנסת. אם אזצליח להזיז משהו בענין הזה, אז טוב. לא אצליח, מה אעשה.
ד"ר שי שושני
אני אומר לך חבר הכנסת פארס שתופתע לטובה. ויתכן שאחרי הישיבה בוועדה

הזאת ימשיכו לצעוק על כמה נושאים זאב זאב שאינו קיים.

לחבר הכנסת פורת, מה כואב במערכת ובתקציב 1989. אני מקווה שהאוצר יעזור

לנו לפתור גרעון של 100 מיליון שקל שקיים היום ב-1988, ולא יגרור אותו ל-

1989, ונתחיל לקצץ בתקציב 1989 על חשבון 1988.

אני רוצה להצביע על שני דברים קטנים אבל בולטים. אתיופים בחינוך הממלכתי

רתי - 3 מיליון שקל. קיצצו. איננו מופיע בתקציב. כל התלמידים האתיופים שנקלטו

בחינוך הממלכתי דתי. הענין הזה כואב לנו מאד.

תרבות. בין 6 ל-10 מיליון שקל להציל את התרבות במדינת ישראל, ויהיו
חילוקי דעות
כן תיאטרון חיפה, לא תיאטרון חיפהל; כן הצגות אלו, לא הצגות אלו.

אני אומר לכל חברי הכנסת שזה להציל את התרבות הישראליתך, החל בתזמורת

הפילהרמונית, דרך בית התפוצות, יד ושם, יד בן גוריון, מכון בן צבי,ך שז"ר. אלו

דבדרים שחקקו להם חוק, ולא תיקצבו אותם, לא קבעו סכום.

קיפוח תנועת נוער בני עקיבא, אני רוצה לבדוק את הנושא הזה עניינית, ואני

מבטיח לדווח על זה באחת מישיבות הוועדה.

אני רוצה להעיר הערה אהת על החינוך הממלכתי רתי. חלק מהדברים הוא במישור

הפוליטי, ובוועדה איני רוצה להתייחס לענינים פוליטיים כי אני לא מעורב

בפוליטיקה, אני פשוט מנכ"ל המשרד. אני רוצה רק לומר, שאני חושב שיעקב הדני היה

צריך לפרוש מתפקידו. למרות שלא פרש מתפקידו החינוך הדתי ממלכתי לא נפגע.



בשנתיים האחרונות החינוך הממלכתי דתי קיבל מהמשרד מעבר למנלע לו באופן יחסי.

בשעת בחירות יש תעמולה, ואני מבין ששום דבר לא אובייקטיבי. אבל אני אחראי למה

שאני אומר בוועדה הזאת מקצועית. החינוך הממלכתי דתי בשנתיים האחרונות קיבל

מעבר למה שקיבל מישהו אחר.

בשנתיים האחרונות היתה עליה במספר התלמידים בחינוך הממלכתי דתי. לא רק

בגלל האתיופים. יש נטיה לזה. אומר שהחינוך הממלכתי דתי אינו מאופיין מפלגה

מסויימת. הוא מהווה למעלה מ-% 20 של סך הכל התלמידים במדינת ישראל, אז לומדים

בו תלמידים שהוריהם כפי הנראה חברים בכל המפלגות במדינת ישראל. יש להניח שכך

זה, הוא איננו נחלה של סקטור מסויים. יש הרבה אנשים מכל המפלגות, ליכוד, מערך,

אגודת ישראל ומפלגות אחרות שדואגים את דאגת החינוך הממלכתי דתי. יש לו היום

בעיה פנימית רעיונית אידיאולוגית. הוא התחיל להתמו דדאתה, ואני מקווה שיצליה.

מועצת חמ"ד לא מתכנסת כי שר הדתות עדיין לא הגיש את רשימת הנציגים שלו,

והוא המעכב. שר החינוך הגיש את רשימת נציגיו. אם שר הדתות לא יעכב, מועצת חמ"ר

תיבחר מחר בבוקר. יש בעיה משפטית פרסונלית אם אחד המועמדים של שר הדתות. המצב

היום הוא כזה שרק שר הדתות הוא שמעכב את הקמת המועצה הזאת.

לחבר הכנסת פרח, התקציב של פיתוח בגובה של % 2. מתקציב המשרד הוא אכן נמוך

מאד. שיפוצים באים רק ממפעל הפיס, זה תלוי בשנה שהיא יותר טובה או פחות טובה.

יש לנו רקשיים גם בנושא מפעל הפיס. אם המדינה לא תחליט שאסטטיקה זה חלק

מחינוך, ובתקציב משרד חהינוך לא יהיה תקציב מיוח ד לשיפוצי מוחסדות חינוך, המצב

ימשיך להיות חמור, במיוחד יהיה חמור ברשאויות מקומיות שאין להן כושר ביצוע

ובעיקר אין להן כסף, כי אין להן שכונות מבוססות ואף לא מפעלי תעשייה שישלמו

ארנונה. המצב שם יילך ויחריף. אני לא יודע מה עושים. זו פעולה שחברי הכנסת

יכולים לתרום לה.

משפט אחד בענין השתלמות מנהלים. זה יעד מרכזי שלנו בשנת הלימודים הזו. יש

בסך הכל קצת פחות מ-3000 מנהלים, ועל זה אפשר לעבור. מתוך 3000מנהלים, 1500

נמצאים השנה בהשתלמויות מכל הסוגים. זה דבר שלא היה כמותו במערכת. הקדשנו לזה

תקציב מיוחד.

לשאלת חבר הכנסת פרח מדוע פוטרו המורים, התשובה היא כי היה קיצוץ רציני

מאד בשעות. בודדים הוחזרו לעבודה. כדי לא להכנס לעימותים נתנו אפשרותך לפרוש

מרצון. ואתה צודק כשאתה אומר שפרשו חלק גדול מהמורות הטובות בתנאים עדיפים,

ועשו הסבה לקרייה שניה. לצערנו הרב לא פרשו אלה שרצינו שיפרשו.

לשאלת חבר הכנסת הלפרט, בשנה שעברה נבנו 32 כתות מתוך המכסה של 1988

לחינוך היהודי. לא חסר היום אפילו מורה אחר במערכת בכל כתה יש מורה.
ש' הלפרט
שמענו שיש מחסור גדול במורים לאנגלית.
ד"ר ש' שושני
אנחנו אומרים שטיב המורים הוא שמדאיג אותנו. איכות ההוראה היא שמדאיגה

אותנו. יש לנו מורים, אבל לא כולם מורים מוסמכים למקצוע שאותו הם מלמדים. בסך

הכל רמת ההוראה במדינת ישראל עלתה. אם תעיינו בחוברת תראו שכמעט ואין היום

מורים בלתי מוסמכים, לא במגזר היהודי ולא במגזר הערבי. סך הכל המורים הבלתי

מוסמכים במגזר היהודי הוא בערך 7%. במגזר הערבי זה מגיע ל-13%. זו התקדמות

בלתי רגילה, אבל גם את זה צריך לחסל.
היו"ר מ' בר-זוהר
אני מודה מאד לד"ר שושני ולצוות משרד החינוך. כמו שראיתם רק נגענו בקצה

המזלנ בנושאים חשובים. ברוב הנושאים שהועלו היום נקיים דיונים נפרדים.

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11.15)

קוד המקור של הנתונים