ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 09/03/1992

הצעת חוק זכויות העיוור - של חברת-הכנסת א' נמיר; הצעת חוק פיצויי נפגעי מנות דם או מוצריו -של חברי-הכנסת נ' ארד וא' פורז; הצעת חוק פיצויים לחולי המופיליה (נפגעי נגיף ) -של חברי-הכנסת ת' גוז'נסקי, מ' וירשובסקי ור' ריבלין; תקנון מד"א

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 360

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, די באדר בי התשנ"ב (9 במרץ 1992). שעה 09:00

נ כ ח ו -
חברי הוועדה
רן כהן - מ"מ היו"ר

ת' גוז'נסקי

י ' צבן
מוזמנים
לסעיף 1

דייר מי משיח - מנכ"ל משרד הבריאות

דייר י' אדלר - מנכ"ל מד"א

י י קסטל - יו"ר הוועד הפועל של מד"א

פרופ' מי רווח - ועדת תקנון מד"א

אי כיון - סמנכ"ל משרד הבריאות

צי לוין - היועץ המשפטי, משרד הבריאות

ב' אברהמי - היועץ המשפטי של מד"א

ע' אסנת - סגן היועץ המשפטי של מד"א

מי פרידמן - ממונה על מענקים ומלוות, משרד הפנים

ני בר-ניר - אגף התקציבים, משרד האוצר

שי משה - מהזיק תיק מד"א

אי בן-קסוס - יושב ראש ועד ארצי, במד"א

ע י בר נס - הבר ו עד ארצי, מד "א

י י עסל - הבר ועד ארצי, מד"א

אי בין - חבר ועד ארצי, מד"א

ד' וולנר - יעד ארצי, מד"א

לסעיף 2

חבר-הכנסת מי וירשובסקי

דייר מי משיח - מנכ"ל משרד הבריאות

דייר אי בן-דוד - סמנכ"ל שירותי הדם, מד"א

דייר אי שנהר - מנהלת בנק הדם, מד"א

דייר כי שלו - נציגת משרד המשפטים

דייר י' מרזוק - מנהל המכון לביקורת ותקנים של

חומרי רפואה, משרד הבריאות

צי לוין - היועץ המשפטי, משרד הבריאות

י י קרנות - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

י י לוי - משרד המשפטים

נ' בר-ניר - אגף התקציבים, משרד האוצר

נ' גולדמן - האגודה לזכויות האזרח

אי רקנטי - עמותת הולי המופיליה

י' וולף - עמותת חולי המופיליה



לסעיף 3

שי פרקש - מנהל אגף השיקום, משרד העבודה והרווחה

יי קורסייה -מנהל השירות לעיוור, משרד העבודה והרווחה

י י בקל - מנהל אגף נכות, המוסד לביטוח לאומי

אי פלדמן - מחלקת נכות, המוסד לביטוח לאומי

אי גולדשטיין - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

דייר חי קטן - המוסד לביטוח לאומי

הי קדמון - מפקחת ארצית בנושא העיוורים, משרד החינוך

י י לוי - משרד המשפטים

חי פלץ - אגף התקציבים, משרד האוצר

ני מיכאלוב - אגף התקציבים, משרד האוצר

ה' מוכתר - מנהל המרכז לעיוור

אי קירקיריוס -המרכז לעיוור

ש' בטיטו - המרכז לעיוור

שי אזרזר - המרכז לעיוור

יועץ מטפטי לוועדה; מי בוטון
מזכידת הוועדה
ה י אדלר

קצרנית; מ' הלנברג

טדר-היום; 1) תקנון מד"א

2) הצעת חוק פיצויים לחולי המופיליה (נפגעי נגיף H.I.V) -

של חבר-הכנסת מי וירשובסקי

הצעת חוק פיצוי נפגעי מנות דם או מוצריו -

של חברי-הכנסת נ' ארד וא' פורז

3) הצעת חוק זכויות העיוור -

של חברת-הכנסת א' נמיר
היו"ר רן כהן
רבותי, בוקר טוב. אני מבקש לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. אני מתנצל

בשמה של יושבת-ראש הוועדה, חברת-הכנסת אורה נמיר, שמפאת מחלה לא יכולה היתה להגיע

לכאן היום וביקשה ממני להחליף אורנה.

אני חושב שאנחנו לא יכולים לעבור לסדר-היום שלנו בלי להביע השתתפות בצערה של

משפחת בגין ושל כל עם ישראל על מותו של ראש הממשלה לשעבר, מנחם בגין זכרונו

לברכה, שהיה אולי אחד היהודים הגדולים של המאה הזאת.

אני חושב שראש הממשלה לשעבר, מנחם בגין זכרונו לברכה, הטביע את חותמו, את

התפיסות האידיאולוגיות שלו, את הגישות הפוליטיות המוסריות שלו לגבי כבוד האדם

ובסופו של דבר לגבי מעמדו של העם היהודי בקנה מידה כזה שניתן להשוותו לדוד

בן-גוריון ודומיו.

היום הזה כולנו חשים צער אישי על הליכתו של איש דגול שעמד בראשות הממשלה

והטביע חותמו גם על הכנסת. כולנו שולחים ניחומנו לבני משפחתו. יהי זכרו ברוך.

תקנון מד"א

היו"ר רן כהן;

נעבור לסדר היום של הישיבה. הסעיף הראשון שעל הפרק - תקנון מד"א. אני מבין

שהתקנון שלפנינו הוכן במשותף על-ידי משרד הבריאות ומר אברהמי.

נמצאים כאן חברי הוועד הארצי של מד"א. נשמע את דבריו של יושב-ראש הוועד.
אי בן-קטוס
אדוני היושב-ראש, בישיבה הקודמת נאמר שתוך שבועיים-שלושה יוזמן לכאן שר

הבריאות וידווח על מצבה הכספי של מד"א ועל תכנית ההבראה. אני יודע שמד"א עומדת

לסגור הרמטית 20 תחנות בעיירות הפיתוח.

מי שמנהל עכשיו את מד"א למעשה זו ועדה קרואה. מי שמכתיב את פעולות מד"א הוא

האוצר. האוצר מכתיב איזה תחנות ייסגרו, וכפי שאמרתי עומדים למחוק 20 תחנות תוך

זמן שהאוצר קובע. מד"א עובדת תחת תכתיב. החוב של מד"א הולך ותופח.

אני רוצה להודיע בצורה פשוטה ביותר: אין לנו עניו עם האוצר. יש לנו הנהלה.

אנחנו נעשה הכל בצורה דמוקרטית ביותר שתחנות אלה לא ייסגרו. ביקשנו לשבת על

תכנית התייעלות.

אני אומר שאנחנו עומדים בפני שיתוקה של מד"א תוך שנה-שנתיים, לפי תכנית

הסלמי. צריך להיות למדינת ישראל אומץ לומר שמותר וצריך לסגור את מד"א. התקנון

שמביאים היום הוא רק קישוט.

היו"ר רן כהן;

אתם מכירים את התקנון?

אי בן-קסוס;

רק עכשיו קיבלנו אותו. זה תקנון מיותר, כי בעוד כמה חודשים מד"א תהיה

מיותרת. כבר היום מד"א לא עצמאית, היא איבדה את עצמאותה. מד"א חדלה להיות מה

שהיתה, היא מנוצלת על-ידי פקידי האוצר ותוך כמה חודשים ניווכח v2vשאמרו העובדים

לפני כמה חודשים נכון הוא נכון. הולכים להרוס את מד"א, והתקנון המוצע, כפי

שאמרתי, הוא קישוט ובא רק להרשים.



היו"ר רן כהן;

תודה.

מה יש לאנשי משרד הבריאות לומר על הדברים הקשים הללו?

מ' משיח;

אני בטוח שאם היושבת-ראש היתה פה, היא היתה מונה את מספר הישיבות בהן דנו

בנושא הזה, יותר ישיבות. רוב הממשתתפים היו באותו ישיבות. הישיבה הי ום היא

תולדה של דו"ח אהד ובעיקר תולדה של שינוי בהוק בסיועה של הוועדה הזאת, שאחרת לא

היה מתקבל.

בשינויים מדובר על כמה דברים וביניהם תכנית הבראה ושינוי בתקנון, שאם לא כן

הרי במועד שיפוג תוקפו של החוק חוזרים למצב הקודם שאין איזון איזון תקציבי.

השלושה שישבו - משרד הבריאות, האוצר ומד"א - בישיבות שהיו במשך הרבה מאד

שבועות הגענו לתכנית הבראה למד"א. אנחנו מדברים על תכנית הבראה ולא חס וחלילה על

תכנית חיסול. לאיש מן המעורבים אין כוונה לחסל את מד"א, להיפך, צריך להביא אותה

למצב של איזון תקציבי קבוע ולא מעורער. בתכנית שגובשה אנחנו מדברים על איזון

תקציבי קבוע.

באחת הישיבות של הוועדה דובר על גרעון של 5 מיליון ש"ח. היום היקף הגרעון הוא

בין 30 ל-40 מיליון ש"ח, וזה לא סוף פסוק. לקחנו בחשבון שנבדוק כדי שנוכל לומר

מתו הגרעון האמיתי של מד"א ולקבוע בהסכם איך לכסות גרעון שעלול להיווצר במד"א ולא

יודעים מהו. אנחנו מביאים בחשבון את גורל העובדים ולא מתעלמים מזה.

השינוי של תקנון מד"א הוא תוצאה של שינוי חוק מד"א, ששונה זמנית.

ביקשנו ממר אברהמי, שפרש מתפקידו כמשנה ליועץ הממשפטי לממשלה, להציע שינוי בתקנון

כדי שתהיה למד"א אפשרות לעבוד לפי החוק.

בלי השינויים שציינתי היה חשש שנגיע שוב לאי ו מוצא, והצדדים לא מעוניינים

תכנית ההבראה מבוססת על דו"ח ועדת רווח וכמו בכל תכנית הבראה יש בה גם חלקים

כואבים, אני מתכוון לצורך לסגור סניפים או לפטר עובדים או שני הדברים גם יחד.

בדיונים משותפים של מד"א, משרד האוצר ומשרד הבריאות קיבלנו גישות חדשות לגבי

מד"א והתכנית המוצעת פחות חמורה מהתכנית המקורית של דו"ח ועדת רווח. בתכנית

המוצעת יש הקלות מסויימות לעומת התכנית המקורית, הקלות הנובעות מהשכנוע של הנהלת

מד"א בראשותו של מר קסטל, ועובדי מד"א. משרד האוצר ומשרד הבריאות מוכנים לקבל את

העקרונות האלה. כשנציג את פהתכנית לפעי העובדים, הדברים האלה יובהרו להם בצורה

ברורה.

אינני רוצה לטאטא דברים מתחת לשטיח ואם כי יהיו דברים קשים אני מבקש לומר

בצורה ברורה, לקחנו על עצמנו להבריא את מד"א, זו הכוונה.

היו"ר רן כהן;

הנימוק העיקרי שבזמנו נתנו יד לחקיקה היה הבראת מד"א. דובר על חרב מתהפכת מעל

לראש - חוב של 30 מיליון. ראינו בזה קטסטרופה ואמרנו שמקום שתהיה מפולת מוטב

להבריא את מד"א.



ההנחה היתה שבגין החוב האוצר ימחק את החוב. ואנל שואל, האם מתכוונים להפעיל

את החרב הזאת תמיד כדי לקטוע אברים ממד"א?

אני זוכר את השיחות שהיו לפנה שנה, אולי חצי שנה, אולי שמונה חודשים - היתה

הבטחה שאם החוק עובר ועוברים לתהליך הבראה, כי אז יש מחיקת חוב. אם איו מחיקת חוב -

זה לא היה מעשה ישר של האוצר.

אני מביו שכל ניתוח כואב. אני רוצה לדעת אם הכאב כרוך בקיצוץ שירותים של מד"א.

כואב לי מאד שמפטרים עובדים אבל השאלה הבסיסית היא אם בעקבות תכנית ההבראה מד"א

תיתו פחות שירותים לאנשים. זו שאלה שעליה צריכה להיות תשובה מעל השולחו.

אני מבקש לרעת מה הלינקג', מה הקשר ביו התקנוו לביו המשבר, האם יש קשר מיידי

ביו הדברים?

האם יש משא-ומתו עם העובדים, ובאיזה שלב הוא?
ת' גוז'נסקי
אולי דברי נשמעים בתקליט שחוק, זה מפני שכל הדיונים נשמעים כך. הנושאים השונים

מובאים אלינו שוב ושוב וכל פעם שומעים דבר אחד, החוב גדל. חוץ מזה לא זוכים לשמוע

על צל צילה או זנב זנבה של תהליך הבראה. מה הבריא? מר"א יותר בריא היום משהיה לפני

שנה? הוא מתפקד יותר טוב? נפתרו בעיות? לא פתרתם דבר. אתם מדברים על דברים שיגרמו

להרס, תהרסו, תקצצו, תשברו. אני שמחה שהצבעתי נגד החוק ואני אעשה הכל כדי שהוא לא

יהיה.

משרד הבריאות, האוצר, הרשויות לא הוכיחו שום כנות בטיפול בנושא - לא גישה

כלכלית, לא גישה רפואית, לא דאגה לשלום הציבור, לא דאגה לעובדי מד"א. שום דבר.

אני חסרת אמוו לכל ההבטחות ואינני רואה אפילו סיבה אחת לקבל אותו.
מ' משיח
אני מבקש להזכיר שבחודשים האחרונים מד"א פועלת אך ורק בזכות הכספים שמוזרמים

על-ידי האוצר ולא על-ידי שום גוף אחר. לולא הכספים האלה לא היתה אפשרות לא לשלם

שכר ולא לעשות את המעט שעושים במד"א כדי שפעולתו לא תיעצר לחלוטי ו. כל הזמו יש

דיונים כדי להגיע להסדר סופי.

מחיקת חובות - החובות הם לא לאוצר. לא האוצר צריך למתוק. יש צורך להסדיר את

עניו החובות שאי-אפשר להגדיר אותם. ההסכם שייחתם ביו הממשלה - האוצר ומשרד הבריאות -

לביו מד"א יהיה פתרוו כולל למר"א.

היו"ר רו כהו;

מתי זה יהיה ?

מ' משיח;

מחר או מחרתים. זה יגיע לריוו עוד בכנסת הזאת.

ללא שינוי התקנוו, שהוא תוצאה משינוי החוק, נגיע למצב שהיה לפני שינוי החוק.

אנחנו מדברים על גוף שכל המחזור השנתי שלו הוא 60 מיליון.

קריאה;

80 מיליוו.



הגוף הזה צובר גרעון של כנראה 40 מיליון. זה לא סכום של מה בכך.
ת' גוז'נזקי
זה באשמת העובדים? זרקתם את ההנהלה.
מי משיח
לא זרקנו. החוק אישפר לעשות חילופית כדי שגוף אחד יהיה אחראי גם להוצאות

וגם להכנסות, ולא כמו היום שמד"א אחראי רק להוצאה ולא להכנסה. לכן הקשר בין תכנית

ההבראה לתקנון.

בשבועות האחרונים גיבשנו הצעה להסכם, כפי שנקבע בבית-הדין לעבודה לפני זמן

מה בבאר-שבע.

הנהלת מד"א חייבת להגיש טיוטת הסכם, שהעובדים יגיבו עליו.

אני מבקש להבהיר שהתכנית לצמצומים מבוססת על דו"ח ועדת רווח, שאושר על-ידי

הוועדה. בלי אישור זה לא היינו יכולים להתקדם.

הייתי מבקש שדוקטור רווח, שבנה את הדו"ח, ישיב לשאלתו של היושב-ראש, אם יש

צמצומים בהיקף השירותים של מד"א. אני סבור שיש אמנם צמצומים אבל לא ביעילות.

אני מבקש להבהיר שבגלל בעיה שהתעוררה לפני יומיים לא הצלחנו להביא גם את

הסכם ההבראה. אני מקווה שתוך יומיים נניח לפני העובדים את הסכם ההבראה והוא ייחתם

תור שבוע.

מי רווח;

הוועדה שעמדתי בראשה ראתה בהמלצות שלי יעד אפשרי - צמצום מספר המוקדים שמפעילים

את שירותי החירום, תור התחשבות די/בחלוקה למחוזות גדולים או פיקורים מרחביים כדי

להביא להתאמה בין שירותי חירום אחרים לבין שירותי מד"א.

בבדיקה שנעשתה על-ידי מד"א, בחודשים האחרונים, מתברר שרצוי לקיים 12 מוקדי שליטה

ולא 5-4. זאת אומרת שבסוף תכנית ההבראה, בשינויים הארגוניים שכלולים בתכנית, יופעלו

12 מוקדי שליטה.

אשר לטיב השירותים והיקף השירותים. השירותים הבסיסיים של מד"א שחשוב לקיים

אותם באמצעות נט"ן - אלה יהיו ללא שינוי, בהתאם לצרכי פריסת האוכלוסיה. התחנות

כשלעצמן אינן מקום שבו ניתנים שירותים חשובים וחיוניים ולכן באופן מעשי לא יהיה

שום צמצום בפעילויות חיוניות. הצמצום היחידי יהיה בחלק מתחנות עזרה ראשונה ברמה

הבסיסית ביותר, שהיא לא חשובה. היא נעשית על-ידי מגישי עזרה ראשונה שההכשרה שלהם

היא מינימלית ולא ראינו צורר שמד"א יעסוק בזה כחלק מעיסוקיו.

מד"א יעסוק בהובלה של פצועים וטיפול בסיסי ומתקדם על-ידי העובדים והמתנדבים.

היו"ר רן כהן;

האם אתה מדבר על סגירה כוללת? האם זה כולל גם מקומות שבהם אין חדרי מיון

ושבהם אי-אפשר להגיש עזרה ראשונה?
מי רווח
מי שיהיה זקוק לשירותי עזרה ראשונה והובלה של חולה, יקבל אותם. זאת אומרת,

סגירה של תחנה לא תבטל מתן סיוע רפואי שנדרש במקום הפציעה או הבית והובלת הזקוק

לעזרה ולטיפול.



היו"ר רן כהן;

נניח שסוגרים תחנה בירוחם או בשדרות או בכרמיאל וכדי לקבל חבישה שהיום ניתנת

בתחנה צריך לנסוע לבית-חולים שנמצא במרחק נסיעה של חצי שעה, האם תינתן לנזקק תשובה

מיידית שיש היום?
מ' רווח
אם היינו רואים צורך חיוני במתן עזרה ראשונה מסוג מתן כדור להורדת חום או

חבישת פצע שטחי באספלנית, פירוש הדבר שהיינו צריכים להקים נקודות עזרה ראשונה בכל

מקום שבו יש אזרחים והיינו צריכים להחזיק אותם פתוחים במשך 24 שעות ביממה 365

ימים בשנה. לא ראינו צורך בזה. אנחנו חושבים שהדבר הזה איננו נחוץ ואנחנו חושבים

שהקמת התחנות היה פרי של חשיבה מיוחדת בזמנו.

אם קהילה זו או אחרת תחשוב שהיא צריכה נקודת עזרה ראשונה מסוג זה - יהיה

צורך לחשוב על כך.
ש' משה
בראשית דברי אני מבקש להדגיש שתכנית ההבראה לא הוצגה בפני העובדים ולמרות זאת נציג

העובדים הוזמנו לכאן לדיון על התקנון, פירוש הדבר רתימת העגלה לפני הסוסים. על-פי

פסיקה של בית-הדין חובה להביא לידיעת העובדים אותה תכנית עבודה כדי לדון בה.

כמי שמייצג את העובדים ישבתי בישיבה של הוועדה המרכזת ואני זוכר את החלטתה

לפני כשנה וחצי, שבה דובר על דיון בכל תכנית של מד"א. התכנית הזאת לא הוצגה בפני

העובדים.

זה שנה וחצי שהעובדים סובלים מכך ששכרם לא משולם בזמן וכספים אינם מועברים

לקרנות.

אני סבור שחובה לדון קודם על התכנית ורק אחר-כך לדון על התקנון.
א' כהן
יש נתונים בדוקים ביחס לטיפולי עזרה ראשונה בתחנות מול חדרי מיון. לדעתנו,

אין הצדקה לפעילות כזאת.
א' בן-קסוס
בראשית חודש דצמבר 1989 התקיים דיון בלשכת שר הבריאות דאז, יעקב צור. יש בידי

סיכום אותו דיון שבו מוצע הסכם בין ממשלת ישראל למד"א בציון עקרונות. כשאני קורא

את אותם עקרונות אני יכול לומר שהעובדים נתנו הכל ואילו הממשלה לא נתנה שום דבר.
בין היתר נאמר
"משרד האוצר יכסה עבור מד"א את החובות הצבורים למס הכנסה על-פי הסדר

הפריסה מאוגוסט 1988 בערכים נוכחיים וזאת בכפוף לתיקון סעיפי התקנון. המשך הפעלה

תקינה של מד"א לרבות הוצאת שכר ופעולות חיוניות אחרות והשתתפות מצד הממשלה אם תידרש

לכר ייקבעו בדיון בין האוצר ומשרד הבריאות עם החשב והמנכ"ל של מד"א." הסעיף הזה לא

בוצע ואני חושב שלעולם הוא לא יבוצע.

מה הם המוקדים המיועדים לסגירה? צפת, קצרין, עפולה, כרמיאל, מעלות, נהריה, קרית-

טבעון, זכרון-יעקב, חולון, קיראון, כפר-סבא, בית-שמש, אשקלון, שדרות, אופקים,

קרית-מלאכי, אשכול, ערר, מגדל העמק. שום טשטוש לא יעזור, זו תכנית הבראה למד"א.
י' צבן
-כדי לאשר את התקנון אנחנו צריכים לקרוא אותו. אני מעריך שלא נוכל לאשר אותו היום.

אני שואל, למה שלא נראה את זה בקשר אחד עם תכנית ההבראה?



היו"ר רן כהן;

אני פונה אל דוקטור משיח ומבקט שנקבל את תכנית ההבראה מיירית. אני מעריך שלא

נוכל לאשר את התקנון בלי שנקבל את תכנית ההבראה. יש קשר ביו הדברים.

אני מבקש להסב את תשומת הלב לכך שהוועדה הזאת לא תיתן ידה לשום קיצוץ בשירותים

שיינתנו לאזרחי מדינת ישראל. לא יינתן לאזרחי מדינת ישראל פחות טיפול מזה שניתן להם

עד כה. זה צריך להיות כלל.

לעניות דעתי, יש הבדל גדול בין סגירת תחנה בחולון, ששם יש בית-חולים וולפסון,

לבין סגירת תחנה בקצרין, שם אין בית-חולים וולפסון. זה צריך להיות מובא בחשבון.

אני מבקש להדגיש ולהבהיר, ששום דבר לא יאושר לגבי מד"א אלא אם תהיה מחיקת חובות.

אני אומר זאת חד-משמעית. לא נוכל להסכים להמשך ההתעללות בעובדים.בגלל חרב החובות.

הוועדה הזאת היתה מוכנה לתת ידה להרבה דברים כדי שהחרב הזאת של החובות תחוסל.

מ' משיח;

בישיבה שהיתה אצל השר צור, שאותה הזכיר אלי בן-קסוס, נמסר שהחוב של מד"א

הוא 15 מיליון. האוצר כיסה את זה. אנחנו מדברים עכשיו על הסדר ולא על מחיקת הגרעון.

היו"ר רן כהן;

אני רוצה שיהיה ברור שאנחנו רוצים להגיע לכך שמד"א עובד בלי גדעון, שיש לו

יכולת תפקוד ותקציב שנתי, מה מספר העובדים בארגון ומה השירותים שמד"א מספק לאזרחי

מדינת ישראל.

התקנון נמסר היום לעובדים. תעברו עליו והערותיכם יישקלו. לא נחטא לצרכיהם

של העובדים.

נשמע עכשיו את מר אברהמי ביחס לתקנון.
בי אברהמי
התקנון הקיים הוא משנת 1952. מאז חלפו שנות דור ונצבר נסיון רב. ישבנו וניסינו

ללמוד מאותו נסיון כדי לתקן דברים ולהכין תקנון ראוי מבחינה משפטית, פורמלית, ארגונית.

ישבנו עם מר אסנת, סגן היועץ המשפטי של מד"א, נעזרנו על-ידי מר לוין, היועץ המשפטי

של משרד הבריאות, ואני מודה גם למר בוטון שהקדיש לנו שעות רבות והעיר הערות מועילות.

חלק מאד מרכזי בתכנית ההבראה הוא, לדעתי, הבראה של הארגון באמצעות התקנון.

אחד הדברים הלא-בריאים בארגון זה שלא ברור מה הן המטרות שלו, מי אחראי למה, אין

מטען בין אחריות לסמכות, אין שרטוט של חלוקת תפקידים ולא ברור מי מוסמך לקבוע תקנים

להוציא כספים ויש טשטוש רב בין המוסדות הניהוליים ואי-בהירות בין חלוקת הסניפים.

זה רק נס שכל מה שארע לארגון זה רק מה שארע לו ולא יותר.

אנחנו ניסינו ליצור מבנה מתוקן, שיהיה ברור מי אחראי למה. בראש וראשונה, הגוף

המנהל לא יכול להיות גוף כמו שהיה בעבר. מוצע שהגוף המנהל יהיה הוועד הפועל. ציינו

אחד לאחד מה המטלות והתפקידים של הוועד הפועל. הגדרנו את תפקידיו אחד לאחד. הגדרנו

בדיוק את דפוסי הפעולה וקשרי הגומלין בין ההנהלה והסניפים לתקנות.

ועיקרון נוסף שהדריך אותנו - כל מה שמתחייב מכללי המשפט הבינלאומי כדי שיתקיים

אופיו של הארגון כארגון עצמאי אשר תואם מה שנדרש ממנו בקהילה הבינלאומית. בענין זה

קיימנו פגישה עם פרופסור דינשטיין, וזו הזדמנות להודות לו.

ועיקרון נוסף - שימור אופיו של הארגון כארגון מתנדבים.



למתנדבים ניתן מעמד בסניפים ובמוסד העליון. למתנדבים יש אפשרות לשלוח נציגים

והם מהווים שליש מהמועצה ושליש מהוועד הפועל.

והגדרנו גם את המעודבות הממשלתית ושיעוד ההשתתפות שלה.

אנחנו מדבדים גם על מתן ייצוג לגודמים וולונטדיים נוספים שלא היה להם ייצוג

עד כה ונדאה שהם יכולים לגדום גם לאי-תלות של המוסד, לעצמאות שלו ולפעולה יותר טובה

שלו; אני מתכוון למרכז השלטון המקומי, ההסתדרות הרפואית, אנשי מינהל שיבואו מבתי-

חולים, נציג מועצת רואי חשבון ונציג לשכת עורכי-דין.

הגדרנו בדיוק את החובות, האחריות והתפקידים של חברי המועצה ושל הוועד הפועל.

יושב-ראש הוועד הפועל, להבדיל מהעבר, לא ייבחר על-ידי חברי הוועד הפועל אלא על-ידי

המועצה, זאת אומרת על-ידי הגוף הרחב יותר, כדי שיהיה לו מעמד של אי-תלות.

יש קביעה מאד מפורשת של סמכויות בדבר עלויות כספיות, התחייבויות כספיות, קביעת

תכנית עבודה, כוח אדם, תקציב.

עי אסנת;

בראשית דברי אני מבקש להדגיש שבשונה למבנה המשפטי הנוכחי של הארגון יש הפרדה

מוחלטת בין הסניפים, אגודות המתנדבים והניהול השוטף, כאשר הקשר הוא שליש במוסדות

העבודה. עם זאת התקנון מנסה לעודד אלמנט של התנדבות.

אני מבקש לציין שלא הרחבנו את המטרות אלא רק הגדרנו אותן בצורה יותר ברורה.

היו"ר רן כהן;

אני מציע שנתחיל בקריאת התקנון המוצע. יש סעיפים שלא נקרא אותם אלא רק נשאל

אם יש הערות לגיבהם. לעומת זאת יש סעיפים שנתעכב עליהם.

פרק א'; נשיא האגודה

סעיף 1 - הנשיא

סעיף 2 - סגני הנשיא

היו"ר רן כהן;

אני מבין שלגבי פרק א', נשיא האגודה וסגנין, אין הערות.
פרק בי
הוועידה הארצית

סעיף 3 - הרכב הוועידה ובחירת הצירים

סעיף 4 - מועדי כינוס הוועידה

ע' אסנת;

מוצע שהוועידה, בניגוד לזו המוכרת לנו מהעבר, היא רק של מתנדבים.
היו"ר רן כהו
אחרי בדיקה שעשיתי אני מבין שהתקנון הזה מקובל על כל הגורמים פרט לעובדים,

שרק עכשיו קיבלו אותו. הם צריכים ללמוד אותו. אני חוזר ומציע שבמקום שאין מוקש -

לא נתעכב.



סעיף 5 - תפקידי הוועידה
מ' בוטון
(קודא את הסעיף).
היו"ר דן כהן
אני שואל את העובדים, האם זה נראה לכם?
אי בן-קסוס
בסעיף קטן (5) נאמר: "להמליץ בפני המועצה בכל עניו הקשור לנושא ההתנדבות והמתנדבים,

לרבות קבלת חברים והוצאתם". מה פירוש "והוצאתם"?
מ' רווח
הכוונה היא למתנדב שלא יהיה פעיל ויעבור על המשמעת.
היו"ר רן כהן
מהו נוהל ההוצאה של חבר? האם מדובר על כך בתקנון?
מ' רווח
כו.
היו"ר רן כהן
עד עמוד מס' 5 לא מצאתי סעיף המתייחס לזה.
מי רווח
ייחדנו פרק על החברים הפעילים.
קריאה
סעיף 39 בעמוד 18.
היו"ר רן כהן
אני אומר לבן-קסוס, תשים לב כשנגיע לזה.

סעיף 6 - ועדות הוועידה

סעיף 7 - תפקיד ועדות הוועידה

סעיף 8 - הנהלת הוועידה

סעיף 9 - מניין חוקי

סעיף 10 - פרוטוקול
היו"ר רן כהן
ילגנו על סעיפים 6, 7, 8, 9 ו-10.
פרק ג'
המועציו הארצית

סעיף 11 - הרכב המועצה ודרכי בחירת חבריה ומינויים
מי בוטון
(קורא את הסעיף).
אי כהן
אני מבקש להזכיר שבישיבות הווערה על תיקון החוק נשמעה ררישה לערב גורמים

ציבוריים, וזה בא לביטוי כאן.
אי בן-קסוס
לפי ההצעה יש נציגים מכל הסקטורים אבל איו נציג של העובדים.

היו"ר רן כהן;

נכוו. אני מבקש שזה יובא בחשבו ו. צריך לתת לזה מענה. מר אברהמי, תנסו למצוא

לזה פתרוו.

סעיף 12 - פקיעת כהונתו של חבר מועצה והשעייתו

סעיף 15 - איסור כהונה במקרה של ניגוד עניינים

סעיף 14 - חובותיו ואחריותו של חבר מועצה

סעיף 15 - תקופת כהונת המועצה וחבריה

סעיף 16 - כינוס המועצה
היו"ר רו כהו
דלגנו על סעיפים 12, 13, 14, 15 ו-16.

סעיף 17 - סמכויות המועצה

מי בוטוו;

(קורא את הסעיף).
היו"ר רו כהו
אני רוצה לשאול לגבי המאזנים של האגודה. האם יש נוהל סדיר שהם יובאו לפני המועצה?

האם למועצה יש מה לומר? באיזו מירה נקבעה חובת דיווח שנתי או חודשי, או שזו רק אמירה

כללית.
סי אברהמי
קבענו חובת דיווח. מכל מקום, אני רושם לעצמי את ההערה הזאת.
היו"ר רו כהו
אנחנו רוצים שהמועצה לא תהיה קישוט אלא תהיה לה גם אחריות.

אנחנו מדלגים על סעיף 18.



סעיף 18 - הנוהל בישיבות המועצה
פרק ד'
הוועד הפועל

סעיף 19 - הרכב הוועד הפועל ודרכי (בחירה) והמינוי של חבריו
מי בוטון
(קורא את הסעיף).

אני מבקש להדגיש שהוועד הפועל הוא הרשות המבצעת.

ב' אברהמי;

הגוף המנהל.
אי בן-קסוס
הרוב המוחץ יהיה של שר הבריאות.

היו"ר רן כהו;

לפי מיטב הבנתי, לא. אני מביו ששלושת החלקים מהווים שיקוף של החלקים אשר

מרכיבים את המועצה.

אנחנו ממשיכים.

סעיף 20 - יו"ר הוועד הפועל

סעיף 21 - סמכויות הוועד הפועל
מי בוטון
(קורא את הסעיף).

היו"ר רן כהן;

אני רוצה לשאול את מר אברהמי, אחריות על ניהול הכספי השוטף של האגודה - האם

מספיק מה שנאמר בסעיף (ו)? אני חושב שלא. אני חושב שצריך להיות מעקב אחרי הניהול

השוטף ולאו דווקא לגבי המאזן..
בי אברהמי
הערה נכונה. חשבנו שיש לזה תשובה בסעיף (ה). אולי יש מקום לשפר.
שי משה
אני מבקש להסתייג מהנאמר בסעיף (י), שבו מדובר על קביעת שכר.
בי אברהמי
אני מקבל את ההערה.
היו"ר רן כהן
אם כן, צריך לתקן את הנוסח.
מ' בוטון
קביעת המדיניות הכוללת של האגודה, סעיף טי'ו, האם אין זה ראוי לתת את זה למועצה

ולא לוועד הפועל?

היו"ר רן כהן;

אפשר לומר "כפי שנקבע על-ידי המועצה".

מי בוטון;

גם לגבי האמור בסעיף (ח) יש בעיה.
צ' לוין
בסעיף ט"ו צריך להיות כתוב "לבצע את המדיניות שקבעה המועצה".

מ' בוטון;

ואותו דבר בסעיף (ח).

בסעיף (ח) נאמר " המבנה הארגוני של האגודה", למה הכוונה?
בי אברהמי
אני מוכן לקבל את ההערה. כשמדברים על מדיניות, אולי צריך לחלק את זה לסעיפים.

מדיניות מתורגמת לתכניות. הכוונה לקבוע גם תכניות שנתיות ולא רק תכניות רב-שנתיות,

מדובר על ביצוע וצייר להיות לזה כיסוי תקציבי. אני מציע שלא נוציא את זה מהוועד המננהל.
עי אסנת
אני רוצה לחזק את דבריו של מר אברהמי. הוועד הפועל כאן דומה למה שקורה בחברה.

המועצה מתכנסת לעתים רחוקות ביותר. היא לא יכולה לקבוע מדיניות לטווח קצר אלא מדיניות

כוללת לטווח ארוך.
היו"ר רן כהן
אני מתייחס לסעיף (ד) ושואל, האם התפקיד של ראש הג"א לא בוטל עם הקמת מערך העורף?
בי אברהמי
י ., לא. מפקד מערר העורף הוא גם ראש הג"א.

סעיף 22 - ועדות הוועד הפועל

סעיף 23 - נוהלי הוועד הפועל וועדותיו

סעיף 24 - חובותיו ואחריותו של חבר הוועד הפועל

סעיף 25 - פקיעת כהונה של חבר הוועד הפועל והשעיתו
מי בוטון
(קורא את הסעיף).
י' צבן
להפעיל

אני שואל את מר אברהמי, האם יש עוד מסגרת, פרט לצבא, שבה אפשר להפעיל דין משמעתי על-

ידי דו יחיד. שאלתי זו מתייחסת לנאמר בסעיף 25(א)(4). האם יש לזה תקדים במערכת אחרת

חוץ מהצבא?

ע' אסנת;

ראש רשות מקומית רשאי להדיח חבר מחברותו במועצה, אם אותו חבר הורשע על-ידי בית-משפט

בעבירה שיש עימה קלוו.

י' צבו;

בכל המערכת הגדולה שנציבות שירות המדינה חולשת עליה וגם במערכות אחרות לא יכול

יחיד להשעות אדם שהורשע בעבירה שיש עימה קלוו. אדם שהורשע בעבירה שיש עימה קלוו ורוצים

להשעות אותו - אי-אפשר לעשות את זה על-ידי איש יחיד.

ב' אברהמי;

הוא מובא לפני ועדת משמעת.

מי משיח;

מנכ"ל משרד יכול להשעות עובד עד חודש ולנציב שירות המדינה יש סמכות להאריך את

ההשעיה עד לסיום ההליך.

ב' אברהמי;

אני חושב שאנחנו יכולים לקבל את ההערה של חבר-הכנסת צבו ולדבר על הוועד הפועל

ולא על יחיד.

היו"ר רו כהו;

אנחנו מבקשים שההדחה תהיה על-ידי הוועד הפועל ולא על-ידי היו"ר.

סעיף 26 - מילוי מקום

סעיף 27 - תקופת כהונת הוועד הפועל וחבריו

פרק הי; מנכ"ל האגודה

סעיף 28 - מינוי מנכ"ל האגודה וסמכויותיו

מי בוטוו;

(קורא את הסעיף).

מי משיח;

הניסוח המוצע יותר בריא מזה שנתו סמכות יתרה לשר הבריאות.

אי בו-קסוס;

המנכ"ל צריך לבצע את מדיניות הוועד הפועל. אני חושב שהניסוח באו קצת מעורפל.

צריך להבהיר מה הו הסמכויות של המנכ"ל.
בי אברהמי
אפשר להבהיר יותר ולכתוב שהמנכ"ל ינהל את מטרות האגודה בהתאם להחלטות הווער

הפועל.
היו"ר רן כהן
צריו להיות פירוט ולומר מה חובותיו כלפי הווער הפועל ומה הסמכויות שלו.
אי כהן
אני רוצה להמליץ בפני עורכי הריו שנאמץ את הכללים של פקורת החברות הממשלתיות.
היו"ר רן כהן
תתאימו את הדברים. אני מבקש לראות את הניסוח לפני שיובא לאישור.

סעיף 29 - פיקוח הוועד הפועל
מי בוטון
(קורא את הסעיף).

סעיף 30 - תכנית עבודה

מי בוטון;

(קורא את הסעיף).
יי צבו
אני חושב שבצמוד להגשת התכנית המנכ"ל חייב להגיש דו"ח שנתי על פעילות האגודה.

החובה הזאת צריכה להיות אחת מחובותיו המוגדרות בתקנון.

אני מציע שבתקנון תהיה חובה ברורה שעותק מהדו"ח השנתי ומתכנית העבודה עוברים

אוטומטית לשר הבריאות ולוועדת העבודה והרווחה.

היו"ר רו כהו;

וגם לנציג העובדים, כדי שהעובדים יהיו מודעים למה שעומד לקרות.
בי אברהמי
אנחנו יכולים להוסיף.
היו"ר רו כהו
זה יוסף לתקנון.
פרק וי
המתנדבים והחברות באגודה

סעיף 31- הזכות להיות חבר

סעיף 32 - סוגי החברים



סעיף 33 - החברים הפעילים

סעיף 34 - חברי כבוד

סעיף 35 - חברים, תורמי דם

סעיף 36 - חברי נוער - מגן דוד אדום

סעיף 37 - חבר - עובד

י' צבו;

תמיד היה כך שתורמי דם הם במעמד של פעילים.

ע' אסנת;

תורמי דם אינם פעילים.

יי צבו;

לחברים באגודה יש זכויות?

ע' אסנת;

לחברים הפעילים יש זכויות. תורמי דם, יש להם תקנוו משלהם וזכויות משלהם.

יי צבו;

בתוקף תרומת דם?

ע' אסנת;

כו.

צי לויו;

אני מבקש להסב את תשומת הלב לכר שכל העניו שבפרק ו' הוא העתק מך הקיים.

יי צבו;

אם מדברים על תקנוו חדש, אני מרגיש טעם לפגם שמערבבים תחת כותרת אחת מיו

בשאינו מינו. מדברים על שני סוגים של חברות. אולי מוטב לקרוא לתורמי דם עמיתים.

עי אסנת;

הדברים ברורים נשנה את הנוסחה כדי שתהיה אבחנה ביו חברים שונים ובעלי זכויות

שונים.

אי בן-קסוס;

בסעיף 33 - החברים הפעילים - בסעיף (2) נאמר; "עבר בדיקת רופא ונמצא מסוגל למלא תפקידו

באגודה בהתאם לדרגות הבריאות שייקבעו לכף". אני שואל, האם נכה לא יכול להיות חבר

במד"א?
היו"ר רן כהן
למי מיועד הסעיף הזה? אני מבקש שתשנו את הנוסח.

עי אסנת;

צריר לעדן את הניסוח. אני מבקש לומר שיש אנשים מצויינים שאינם יכולים להיות

חברים פעילים, למשל מי שכושר הראייה שלו פגום ביותר. צריך לקבוע סטנררטים.

ת' גוז'נסקי;

אפשר לרבר על מגבלות בריאותיות.

סעיף 38 - פקיעת חברות
מ' בוטון
(קורא את הסעיף).

סעיף 39 - הפסקת חברות מטעמי משמעת
מי בוטון
(קורא את הסעיף).

פרק זי; תחנות, סניפים ותחנות הזנקה
א' בן-קסוס
עד לרגע זה יש רק תחנות וסניפים. איו תחנות הזנקה. יש כוונה לסגור סניפים

ולהקים תחנות הזנקה. אני חושש שאנחנו עלולים לאשר דבר שעדייו לא קיבלנו.
היו"ר רו כהו
האישור הסופי יהיה רק לאחר אישור תכנית ההבראה, שנקבל אותה בימים הקרובים.

הסעיפים שבפרק תחנות, סניפים ותחנות הזנקה הם סעיפים אופרטיביים והנוגעים

לזה, גם העובדים וגם המנכ"ל וגם היושב-ראש חייבים לעבור עליהם במלוא כובד הראש.

אנחו ממשיכים לעלעל בדפי התקנון. אנחנו לא מתעכבים על סעיפים 40, 41, 42, 43,

44, 45, 46, 47, ו-48 שבפרק ז' - תחנות, סניפים ותחנות הזנקה.

פרק ח'; מטרות האגודה וסמכויותיה

סעיף 49 - מטרות
מי בוטוו
(קורא את הסעיף).

בסעיף 3(ד) לחוק מדובר על תפקידים נוספים.
שי משה
אולי רצוי לכתוב "מטרות האגודה הנוספות" ברישא של הסעיף.
אי בן-קסוס
אני מבקש שהמלה "הובלה" בסעיף (ג) תימחק. אנחנו לא מכונית משא.

האם יש מטרה שלאחר סגירת התחנות מד"א יסיע רופאים, אחיות וכוי? זו תהיה תחנת

מוניות?
היו"ר רן כהן
אפשר לוותר על המלה "הובלה".

ת' גוז'נסקי;

לא מרובר כאן על חולים. אני מוכרחה לומר שכל הסעיף הזה לא מובן לי.
היו"ר רו כהן
אני מבקש, ולו מהטעם האסתטי, שסעיף (ג) יחולק. חובת מד"א להסיע חולים ונפגעים.

זה צריו להיות סעיף ראשון. אחריו יכול לבוא סעיף על הסעת רופאים וכוי.

סעיף 50 - סמכויות עזר
בי בוטון
(קורא את הסעיף).
ת' גוזנסקי
אני חושבת שהמלים "בסכומים שיאושרו", בסעיף (א), צריכים להיות בסוף המשפט.
היו"ר רן כהן
אני רוצה לסכם.אני מבקש ממחברי התקנון לתקן את הנוסח שלפנינו ולהביא לפנינו

הצעה לנוסח סופי.

ועד העובדים וגורמים אחרים שיש להם הערות יבואו בדברים עם מר אברהמי ועם

משרד הבריאות, עוד לפני שהנוסח הסופי יונח על השולחן הזה.

אני מבקש שבעבודה שעשינו היום בראה מעין עבודה והכנה לאישור התקנון, לא נעבור

על התקנון אלא רק על השינויים שיהיו כדי שנוכל לאשר אותו בצמוד לתכנית ההבראה שתובא

לפנינו.

תודה רבה.



הצעת חוק פיצויים לחולי המופיליה (נפגעי נגיף ) -

של חברי-הכנסת ת' גוז'נסקי, מ' וירשובסקי ור' ריבלין

הצעת חוק פיצויי נפגעי מנות דם או מוצריו -

של חברי-הכנסת נ' ארד וא' פורז
היו"ר רו כהו
אנחנו עוברים לחלקה השני של הישיבה - הצעות חוק פיצויים לחולי המפוליה.

לפנינו הצעת חוק פיצויים לחולי המופיליה, של חברי-הכנסת גו'זנסקי, וירשובסקי

וריבליו, והצעת חוק פיצויי נפגעי מנות דם או מוצריו, של חברי-הכנסת ארד ופורז.

הבנתי שחברת-הכנסת נאוה ארד וחבר-הכנסת אברהם פורז מצטרפים להצעת החוק של חברי-

הכנסת תמר גוזינסקי, מרדכי וירשובסקי וראובן ריבליו, שהממשלה מתנגדת לה.

ת' גוזינסקי;

לאחר שהנושא עלה לדיון ציבור והתברר שכמה מאות אנשים נפגעו באיידס כתוצאה

מקבלת עירויי דם שנעשו אמנם לפי כל הכללים אבל לא היה ידוע שפקטור 8 כולל את הנגיפים,

התקיים בכנסת דיון שבו הועלתה הדרישה שמשרד הבריאות, הממשלה תמצא דרך שחולים אלה

יקבלו טיפול רפואי מלא ופיצוי מתאים כדי שיוכלו לקיים אורח חיים סביר ככל האפשר

בתנאים ובמגבלות של מחלתם.

לצערנו, שר הבריאות, שהשיב להצעה, דחה את הדרישה, הבקשה לפצות את החולים

ולדאוג להם. טענתו היתה שמה שקיים עכשיו זה מספיק. אנחנו לא קיבלנו את דעתו ולכן

אלה שהעלו את ההצעות שלהם לסדר היום באים ומציעים את הצעת החוק המונחת על השולחן.

זו הצעת חוק מוגבלת שאיננה פותחת פתח למי-יודע-מה. הצעת החוק שלפניכם מתייחסת

לתופעה שאותרה. היום יש בדיקות ואין מנות דם נגועות. הצעת החוק שאני מדברת עליה מתייחסת

לציבור ידוע ולכן אין בה פירצה ואין מקום לטענה של משרד הבריאות שאין לדעת כמה זה

יעלה.

מצד שני יש בהצעה זו כדי ליצור תקדים שאם המדינה, בגלל חוסר ידיעה ולא בגלל

רשלנות, גרמה בשירותיה נזק כה קשה לאנשים - היא חייבת לקבל על עצמה אחריות ולפצות

אותם.

החוק המוצע לא נכנס לפרטים - מוצע שזה ייעשה על-ידי הגורמים הממשלתיים - אלא

הוא קובע רק זכות. נראה לי שזה מינימום שהחברה והמדינה חייבים לאותם חולים שהאמינו

בשירותים הניתנים להם אבל הם בפגעו כל כך קשה.
היו"ר רן כהן
נשמע קודם את הטוענים לטובת החוק ואחר-כך נשמע את המתנגדים לו.
יי וולף
בראשית דברי אני מבקש לציין כמה נתונים. על פי הנתונים שלנו מדובר ב-84

חולים, חיוביים, ש-22 מהם נפטרו. 10 אנשים מוגדרים היום כחולים אקטיביים, חולי

איידס, והיתר - נשאים.
היו"ר רן כהן
זה מתור המספר שציינת?
י' וולף
כן.



על פי ההגדרה הרפואית, אין הבדל ביו חולה נשא לביו חולה אקטיבי. ההבדל

ביניהם הוא רק במצב הבריאותי העכשווי, כי כל נשא הופך להיות חולה אקטיבי וההבדל

ביו שני סוגי החולים הוא רק אבחנה רפואית עכשיווית. כל מי שנדבק, עתידו ברור,

לצערנו.

החוק המוצע בא לתת פתרוו מה לחולי המופיליה שנדבקו בגלל קבלת מנות דם.

אני מבקש להבהיר שיש חולים - אחד או שניים - שנפגעו מקבלת פקטור 9 או מוצרי דם

אחרים ולכו צריך לדבר על כל חולה שנפגע מקבלת מוצרי דם.הפתרוו צריו להיות במסגרת

של אחריות אבסולוטית. זה ההסדר התחוקתי הקיים בקנדה, באוסטרליה ואפילו בהודו.

אנחנו מבקשים שתהיה אחריות אבסולוטית כמו בחוק החיסוו. לדעתנו איו באו שאלה אם

היתה כאו רשלנות או לא. אנחנו מדברים על עצם העובדה שאדם נדבק על לא עוול בכפו

כתוצאה מכך שרשות ממלכתית נתנה לו תרופה שאמורה היתה להביא לו מזור אבל גרמה לכך

שהוא נדוו למוות.

טענת משרד הבריאות, שצויינה גם על-ידי שר הבריאות, שרשויות המשרד לא ידעו ולא

יכולים היו לדעת אז את הסיכוו שהיה במתו התרופה, איננה מדוייקת. יש בידנו מסמכים

של שלושה רופאים בתחומי ההמטולוגיה שמציינים, עוד בשנת 1983, שיש חומר שיש בו פקטור

מחומם ומעוקר. בשנת 1984 היה דיון והתקבלה החלטה להשתמש בפקטור החדש. זה היה בישיבה

במשרדו של פרופסור מנצ'ל.

באותו מסמך נאמר שדוקטור מרטינוביץ ביקש מהנהלת בית-החולים תל-השומר לעבור

לפקטור המעוקר אבל לא עברו עד שייגמר החומר הישו.

כפי שאמרתי, בשנת 1984 היתה החלטה, זה היה בחודש פברואר 1984. לא נאמר מתי

יושמה ההחלטה הזאת. אנחנו יודעים שזמו רב אחרי ההחלטה הזאת היא לא יושמה כי עדייו

לא נגמר החומר הישו. כל יום שהחומר הישו סופק לחולים פירוש הדבר גזר-דיו מוות.
היו"ר רו כהו
מדובר כאו בנזק קטלני. איר אתם מתכוונים לאמוד אותו? מה הפיצוי שיכול להיות?

יי וולף;

איו לי תשובה.
היו"ר רו כהו
זה לב החוק.
י' וולף
אני חושב שקודם כל המדינה צריכה להכיר באחריותה, שהיא גרמה לכך שאדם נפגע.

אני חושב שצריך להיות כלל שכל מי שנפגע זכאי לפיצוי, או תשלום חד-פעמי או תשלומים

לשיעורים, כמו בביטוח לאומי, או בשתי הדרכים, זאת אומרת תשלום חד-פעמי ותשלומים

איטיים. אני מדבר על פיצוי לסבל ולצער שנגרם לאנשים, פיצוי שיאפשר להם להתמודד

עם הבעיות שהם נתקלים בהו.

יש חולים שנפטרו והשאירו משפחות בחוסר כל, מדובר באנשים שאבדו פרנסה, רכוש,

עסקים. האנשים האלה סובלים והפיצוי הכספי ישמש להם כעזרה לעתיד ואולי גם פיצוי מה

עבור העבר.

אני חוזר ואומר שלדעתי, מי: שנפגע יהיה זכאי לפיצוי. איו אפשרות לדבר כאו על

אומדו כי לא מדובר במצב סטאטי. צריך לקבוע דבר ברור, חד וחלק.



ת' גוז'נסקי;

מר. אתה מציע?

בסעיף 2 נאמר "המדינה תפצה כל אדם". ועדה תחליט מי האדם הזה.
יי וולף
ההערה שלנו מתייחסת לתרופה אנחנו מדברים על תוצרי דם, על מוצרי דם, כל תוצר

דם שניתן למנגנון קרישה, שניתן לחולי המופיליה.
היו"ר רן כהן
אנחנו עדיין לא דנים בסעיפים.

נשמע עכשיו את דבריו של חבר בעמותת חולי המופיליה, ששמו לא יצויין ושדבריו לא

יירשמו.
מי משיח
בתגובה לדברים ששמענו אני מבקש להעיר שהיה זמן שחולים הפגינו כדי לקבל את

פקטור 8 האמריקאי שנחשב לטוב יותר. בית-החולים "הדסה" לא נשבר למרות ההפגנות האלה.

אי רקנטי;

אני מבקש לציין שכל הנושא הרפואי נמצא במשרר הבריאות. דוקטור משיח מטפל בנושא,

אני יודע שהוא עושה מאמצים גדולים במשרד הבריאות. גם העמותה תמשיך לטפל בנושא זה.

מי וירשובסקי;

אני מבקש לומר שחבר העמותה שדבריו לא נרשמו בא אלי לפני כארבע שנים והראה

לי כבר אז תיק עב כרס של התכתבויות. המדינה, בטענות משפטיות שאינני נכנס אליהן,

אמרה שהיא לא אחראית מבחינה משפטית. אני דיברתי בשעתו עם שר הבריאות הקודם, חבר-

הכנסת יעקב צור. הוא התרשם מאד מהענין ואמר שיבקש שהענין ייבדק. באותה פגישה היה

גם דוקטור משיח. אחר-כך קיבלתי תשובה שפרקליטות המדינה טוענת שאין אפשרות לטפל בזה.

בינתיים באה ממשלה חדשה ושר בריאות חדש, השר אהוד אולמרט. דיברתי איתו ותגובתו

היתה, יש לי סימפטיה לענין, אני אבדוק את זה.

אני רוצה לציין שעל שולחנה של הוועדה הזאת מונחת זה שנה וחצי הצעה שהועברה אליה. היא

הועלתה בשעתו אחרי שהשר יעקב צור אמר לי, אני מציע לך להעלות את זה מבחינה פרלמנטרית.

אני קיבלתי את הצעתו של השר צור, העליתי הצעה שהועברה לוועדה הזאת, וכפי שאמרתי

היא מונחת כאן שנה וחצי.

השר אולמרט אמר לי, תגיש הצעת חוק, אני לא אתנגד לה.

החוק שאני מציע איננו מטיל אחריות או קובע שהמדינה אשמה. החוק שאני מדבר עליו

קובע עיקרון ומנוסח כך שמדובר ב-84 או ב-90 אנשים שנדבקו, חלקם כבר לא איתנו, ומספרם

של הנותרים ילך ויפחת. המדינה חייבת לדאוג לאנשים האלה.

החוק שאני מדבר עליו הוא פשוט ואלמנטרי. לא הצטרפתי לחוק היותר רחב שהוצע

על-ידי חברת-הכנסת ארד וחבר-הכנת פורז, שהוא חוק כוללני ומקיף שעלולות להיות נגדו

טענות שונות.



הצעת החוק שלי מצומצמת, כי אני רוצה שהיא תאושר ולא יהיה מצב שאנחנו נדבר

ונדון, בינתיים אנשים ימותו ויתברר שאין אנשים ואפשר לסגור את התיק.

חברת-הכנסת גוז'נסקי, חבר-הכנסת ריבלין ואנכי לא ידענו להחליט על איזה

סכום לדבר ולכן אנחנו מדברים על ועדה. לפי ההצעה שלנו תהיה למדינה שליטה כדי

שלא יפרצו את קופתה הדלה. לפי הצעתנו השר, שר הבריאות רשאי להתקין תקנות לביצועו

של החוק.

אני חושב שעלינו להבטיח את הדברים בחוק כדי לפצות את האנשים שנפגעו ואינם

זוכים לפיצוי. עלינו לעשות זאת מהר כדי שלא יעברו עוד שנים ללא עשייה. אם לא נעשה

זאת, ומהר, אנחנו חוטאים לדברים היפים שאנחנו אומרים ואלה שנפגעו כתוצאה מפעולה

של החכרה מתים בלי שפיצינו אותם בחייהם.
ני גולדמן
האגודה לזכויות האזרח משמשת כתובת לאנשים, נשאים או חולים, שמגיעים ובאים אלינו

עם בעיותיהם. הגיעו אלינו תלונות של אנשים שנדבקו באיידס כתוצאה ממנות דם שקיבלו,

מוצרי דם שקיבלו. הצעת החוק הזאת לא חלה על אנשים שאינם חולי המופיליה.

אני יכולה לספר על אדם שבשנת 1984 נזקק ל-4 מנות דם. הוא הגיע לבית-החולים

סורוקה. אחת ממנות הדם שקיבל היתה נגועה. כעבור שנתיים וחצי נודע לו שהוא נשא.

בינתיים נולדו לו ילדים והיום יש לו 4 ילדים. הוא מתחיל לפתח את סימני המחלה. אני

מדברת על אדם שבא לקבל טיפול רפואי בבית-חולים מוכר וקיבל שם מנת דם.
היו"ר רן כהן
ברור שזו הסיבה למחלתו?

ני גולדמן;

אין ספק בזה. האדם הזה קיבל מנת דם. זה איש שנפצע והיה זקוק למנות דם. אינני

יודעת כמה אנשים כאלה יש. אינני מוצאת שום סיבה למה לא לכלול גם אנשים כאלה במסגרת

החוק, כי גם הם נפגעו כתוצאה מטיפול רפואי שניתן להם. אני חושבת שהמדינה חייבת גם

לאנשים האלה.
אי בן-דוד
אני מבקש להבהיר שכשמדובר בחולי המופיליה מדובר בפקטור מיובא. חולים שקיבלו

רק קרין ישראלי לא נדבקו.

קריאה;

מדובר על שני מקרים.

אי בן-דוד;

משנת 1986 נעשות בדיקות ולמיטב ידיעתי, מאז שנת 1986 אין אדם, בכל אופן

אני לא יודע על אדם שנדבק כתוצאה מעירוי דם.

המוצרים שהמערכת סיפקה, זה לא היה גורם משמעותי במה שנוגע לקבוצת חולי המופיליה.

הנושא של פקטור 8 לגבי בית קמה עלה יותר מאוחר. זה לא רלוונטי לנושא שהועלה כאן.

מי משיח;

אני רוצה להשלים ולומר כדי שהדברים יירשמו בפרוטוקול. אני נמנעתי ולא הגבתי

על התקפות אישיות בעיתונות, שלא היו מוצדקות, כי אני מודע לטרגדיה.



אני מביו שמה שהיה היה ביטוי של כעס מצד החולים, שאפשר להבין אותו אלא שהכתובת

שאליה כוונו הדברים היא לא הכתובת הנכונה.

נכוו שחולי המופיליה נדבקו באיידס כתוצאה משימוש במוצרי דם מיובאים, שיובאו

על-ידי מדינת ישראל או על-ידי אחד הרבדים הציבוריים. איו שום ספק שזה גרם לנזק.

עם זאת אני לא חושב שצריך לעוות את המציאות. לדעתי, איו צורך לשים דגשים במקומות

לא נכונים. למרות מכ שכתוב בעיתונות, אני לא הייתי מעורב בזה.

מדינת ישראל היתה המדינה המערבית הראשונה שהכניסה פקטור 8 מחומם ומנעה אסוו

כבד. אני לא אומר לזה בשנייה הראשונה, אבל כשעדייו לא היה ידוע הרבה על

איידס נתקבל החלטה, שנה לפני האנגלים. אולי זו הסיבה שבישראל נדבקו 30% מחולי המופיליה

שקיבלו את המוצרים ובמדינות אחרות זה מגיע עד 90%. הסיבה לכך היא שמדינת ישראל התייחסה

לדברים לפני מדינות אחרות ומנעה שימוש בפקטור שלא מחומם, כפי שאמרתי לפני שנהגו כך

במדינות אחרות.

את המרכז להמופיליה בתל-השומר הקמנו לא ביוזמה שלנו. אילולא היה לחץ של עמותה

אני מעריו שהמרכז הזה לא היה מוקם, ובזכות סיועם של המתנדבים הוא קיים עד היום. זה

מרכז לטיפול ראשוני בחולי המופיליה, אשר ממומו על-ידי תרומות ואחוז מסויים של משרד

הבריאות.

היו"ר רו כהו;

זה לחולי המופיליה שנדבקו?
מי משיח
לא, זה לכל חולי המופיליה.

ביוזמה של מר רקנטי אנחנו מטפלים בהרחבת הטיפול בחולי המופיליה, ואני מקווה

שבזמו הקרוב נרחיב את השירות. מדובר על טיפול רפואי שוטף ולא על נושא הפיצויים,

שלגביו אני כפוף להחלטת הממשלה.

צי לויו;

אני מקדים ואומר שאני מודע לכך שמדובר בבעיה טרגית מאד, וכל מה שאומר זה בראיית

התמונה הכוללת של משרד הבריאות ולא מהבחינה הנקודתית.

אנחנו מדברים על אחת הבעיות המעסיקות את משרד הבריאות. אנחנו חייבים להסתכל

על הדברים מבחינה עקרונית. אם מדיבר על כר שאדם נפגע כתוצאה ממעשה של מוסד רפואי,

הרי כל גורם רפואי המכבד את עצמו מבטח את עצמו כדי שיהיה לו כיסוי ביטוחי.

אני טועו שעלול להיות כאו תקדים ראשון של אחריות מוחלטת בלי להיכנס לגורמים

ולנסיבות, וזה מסוכו.

על

אם מדברים על מוצרי דם, הרי מיד מרחיבים את היריעה ומדברים לא רק/פקטור 8

ולא רק על חולי המופיליה אלא על כל החולים שנפגעו ממנות דם.

בהקשר לזה אני רוצה להזכיר את הנושא של בעיית הגזזת. חולים חלו בסרטו ולמשפחות

נגרמו בעיות חמורות מאד. האם היא היתה פחות חמורה?

אני מבקש להבהיר, קודם כל יש קופות-חולים המבטחות. מעבר להן יש משרד הבריאות,

וכאשר יש צורך בהשלמות בא משרד הבריאות ולפנים משורת הדיו מרחיב את היריעה. ושמענו

מהמנכ"ל דברים על הרחבת הטיפול הרפואי.



בחוק המוצע לא מדובר על טיפול רפואי אלא על פיצויים, ולא רק לחולים אלא לבני

המשפחה. זאת אומרת, מרחיבים את היריעה למימדים שלא יודעים מה הם ולא יודעים מה תהיינה

ההשלכות שלהם.

אני חושש מיצירת תקדים. כאו מדובר על פיצויים בהיקף שאיש איננו יודע מהו.
היו"ר רו כהו
אם אדם נפגע בשוגג, האם הוא צריך להיפגע גם ברמת חייו? אני מדבר על פגיעה קטלנית.
צ' לויו
זו שאלה שיכולה להישאל לגבי כל מחלה?

היו"ר רך כהן;

מהי עמדת משרד המשפטים? מהי עמדת הממשלה?

כי שלו;

לנו איו עמדה.

העמדה של הממשלה היא עמדת משרד הבריאות.
צ' לוין
הזכרתי קודם את חולי הגזזת, הם קיבלו טיפול שהיה מקובל אז וכתוצאה ממנו

אנשים נפגעו וחלו יותר מאוחר במחלות ממאירות. הם עלולים לבוא בתביעות.

היו"ר רן כהן;

אני חוזר ושואל: אדם נפגע בשוגג ונדבק במחלה קשה המגבילה אותו, האם רמת חייו

צריכה להפגע?
צ' לוין
אם מדובר בנכות - זה בתחום המוסד לביטוח לאומי. אנחנו לא מטפלים בצד הסוציאלי.

אנחנו מטפלים בנושא הרפואי, בהיבט הרפואי.
נ' בר-ניר
עמדת האוצר זהה לעמדת הממשלה.

אני חושש מתקדים. עלולה להיות בעיה שאיש לא יודע מה היקפה. נניח שתתגלה תרופה

שכעבור זמן יתברר שהיא גרמה לבעיות. אם ניצור תקדים פירוש הדבר שאנחנו עלולים להיות

מחוייבים לדברים שאין לחזות אותם מראש.
א' רקנטי
אני מוכרח לומר שאני נזוף מאינפורמציה., הנזקים שאנחנו מדברים עליהם ידועים.

אני רואה את הכאב ואת המצוקה. הייתי אצל השר אולמרט ואצל דוקטור מטיח עם אתד משני בנים חולי

המופיליה באותה משפחה, עם הבן שנדבק. מדובר על מספר מצומצם של חולים. אינני רוצה

לעשות כאן השוואה ביו זה לביו החלטה לפצות את החקלאים על נזקי טבע שנגרמו להם.

הבן שאיתו הייתי אצל השר אולמרט ואצל דוקטור משיח נפטר, והבו השני חולה אנוש.
מ' וירשובסקי
אפשר לקחת קצת מהחוק של חבר-הכנסת גל.
היו"ר רו כהן
כשמדובר על פיצויים בגלל נזקי טבע, זח לא בגלל ההיבט חמוסרי כמו במקרח שאנחנו

מדברים עליו אלא בגלל תחיבט חכלכלי, כי רוצים שחחקלאות תמשיך לייצר.

קריאה;

מכיוון שמדובר באנשים חולים שמתים, אני מבקש שהפעולח תחיה מחירח.
היו"ר רו כחן
אני מתכווו שחחוק חמוצע יובא לקריאח ראשונח בחקדם, אולי אפילו חיום.

מדובר כאו על מקרים טרגיים ביותר. אי אפשר לחאשים איש ברוע לב או בכוונות

זדוו או בחזנחח פושעת. זח לא עניו של בית-משפט. קרח אסוו וארעח טרגדיח.
מ' וירשובסקי
מכת גורל.
חיו"ר רו כחו
חמרינח צריכח לפעול בעניו זח. יש דבר אלמנטרי - קיום בכבוד. לא ייתכו שמי

שחגורל פגע בו בצורח כל כך אכזרית ייפגע גם ביכולת של קיום משפחתו וילדיו. חחוק

חמוצע חוא רק שלד וחתקנות יקבעו את חביצוע. צריו לזרז את חחליכים.

אני מציע שנדבר על מוצרי דם, ובחכנח לקריאת חחוק לקריאח שנייח אולי נוכל

לחרחיב ולדבר לא רק על חולי חמופיליח.

נעבור על סעיפי חחוק.

סעיף 1 - חגדרות
חיו"ר רו כחו
אני מציע שבחגדרת "שירות רפואי ציבורי" נוסיף את חמלח "ציבורי" ואז זח

יחיח "בית-חולים ציבורי".

מ' בוטוו;

זאת אומרת, זח יחיח "בית-חולים ציבורי, מרפאח חמופעלת על-ידי חמדינח, רשות

עירונית, אחת מקופות חתולים או מגו דוד אדום".

היו"ר רו כחו;

יפח. נכוו.

מ' בוטוו;

אחרי חגדרת "שירות רפואי ציבורי" יש חגדרח של "ועדת מומחים", "נכות" ו"פגיעה",

ושם מוזכר חוק ביטות נפגעי חיסוו שלפיו חוקמח ועדת מומתים בראשותו שופט, יש זכות

ערעור ויש חגדרח של "נכות" ושל "פגיעח".
י' וולף
בהגדרת "תרופה", אני מציע שידובר על כל תוצר דם המיועד לחולי המופיליה.
מי משיח
בהגדרת "תרופה", אני מציע שייאמר ""מוצרי דם".
היו"ר רן כהו
זה הטוב ביותר.

אנחנו מצביעים על סעיף 1 - הגדרות, עם התיקונים.

הצבעה

סעיף 1 כמוצע, ועם התיקונים שנתקבלו, נתקבל
היו"ר רן כהן
סעיף 1 - הגדרות, אושר. לפני שאנחנו עוברים לסעיף 2 אני מבקש להדגיש

שוועדת המומחים טרם הוקמה. אני מבקש שיוצא מכתב בעניו זה כדי שהיא תוקם סוף סוף.

סעיף 2 - הובת פיצוי
מי בוטון
צריר להוסיף כאן את המלה מ"נגיף", ייאמר "פגיעה מנגיף".
מ' משיח
איו בעיה. זה לא משנה אם תהיה תוספת של "מנגיף" או לא.
היו"ר רן כהו
"המדינה תפצה כל אדם שנפגע מהנגיף".
ני בר-ניר
כל מי שנפגע מהנגיף ולא הצליח לתבוע את היצרן.
היו"ר רו כהו
נחפש אותו בחוץ-לארץ?
צ' לויו
ברגע שאומרים שהמדינה תפצה כל אדם, זאת אומרת בעבר, בעתיד והווה. צריך

לדבר על אדם שנפגע עד למועד מסויים.
היו"ר רו כהו
אני מציע שלקריאת הקריאה הראשונה נשנה את הנוסח שייאמר בו "המדינה תפצה

כל אדם שנגרמה לו פגיעה כתוצאה מקבל התרופה שניתנה לו על-ידי שירות רפואי ציבורי,

או את בני משפחתו במקרה של פטירתו."



צי לוין;

"בני משפחתו", אני מביו שהכוונה היא לקטינים או בן זוג.
מ' בוטון
אני מציע שנכתוב "בני זוגו או ילדיו".

היו"ר רו כהן;

לפעמים זו אמא.

צי לויו;

אני מציע שתהיה הגדרה.
היו"ר רו כהן
אנחנו יכולים לדבר על "בני המשפחה התלויים בו".
מי בוטוו
"הורים, בן-זוג, ילדים".
צי לויו
אני מציע, "בן זוגו, ילדיו או הורים התלויים בו".
היו"ר רו כהו
בסדר.

נצביע על סעיף 2 עם התיקונים.

הצבעה

סעיף 2, כמוצע ועם התיקוו שנתקבל, התקבל

סעיף 3 - קביעת ועדת מומחים
מי בוטוו
נוסח דומה לזה שמוצע כאו יש בצוק נפגעי חיסוו.
היו"ר רו כהו
אנחנו מצביעים על סעיף 3.

הצבעה

סעיף 3 המוצע נתקבל



סעיף 4 - גובה הפיצויים
מ' בוטון
לדעתי, אין צורך במלים "על פי המלצת ועדת המומחים". ועדת מומחים תמליץ

באופן קונקרטי. השר יקבע עקרונות בלליים. אני מציע שהמלים "על פי המלצת ועדת

מומחים" יימחקו.
ת' גוז'נסקי
כשמדובר על פיצויים, זה יכול להיות גם תשלומים חודשיים.

י' וולף;

הכוונה היתה שבנושא של הפיצויים תהיה ועדת מומחים שתמליץ ועל יסוד זה יקבע

השר מה שיקבע. אנחנו. מניחים שהוא לא יסטה מההמלצה. הוועדה יכול לקבוע אם זה יהיה

תשלום חד-פעמי או תשלומים חודשיים.
מי בוטון
התשלומים לפי חוק נפגעי חיסון נקבעים על-ידי השר בתקנות. יש ועדה שקובעת

איזה סכום לקבוע לאיש זה או אחר.
י' וולף
על יסוד איזה פרמטרים?

מ' בוטון;

שיקבע השר.
י' וולף
במקרה שלפנינו אין מקום לפרמטרים.
מ' בוטון
לפי מה יקבעו?
י' וולף
האם לגבי כל אדם ישתנה הסכום? החולים מעדיפים סכום חד-פעמי.
מ' בוטון
לשאלתו של מר וולף, התשובה היא חיובית. הסכום משתנה לגבי כל אדם.
צי לוין
תשלום חד-פעמי, זה מסוכן. אנחנו דואגים שהסכום הזה לא ייאכל.
היו"ר רן כהו
בינתיים אנחנו משאירים את הסעיף ללא שינוי. אם יהיו הערות, אפשר יהיה לשנות

בהכנת החוק המוצע לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.



אנחנו, מצביעים על סעיף 4. מי בעד.

הצבעה

סעיף 4 המוצע נתקבל

סעיף 5 - ביצוע ותקנות

היו"ר רו כהו;

אם אין הערות לסעיף 5, אני מעמיר אותו להצבעה.

הצבעה

סעיף 5 המוצע נתקבל

היו"ר רו כהן;

אישרנו את הצעת חוק פיצויים לחולי המופיליה נפגעי נגיף , והוא

יונח על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה.
מי בוטון
החוק המוצע יחול על אנשים שנפגעו לפני תחילת החוק. בניגור למקובל החוק

הזה יחול למפרע על אנשים שחלו לפני תחילתו של החוק המוצע.

אני מבין שחברת-הכנסת נאוה ארר וחבר-הכנסת אברהם פורז מצטרפים להצעת החוק

הזאת.
היו"ר רן כהן
בן.

אני מורה לאורחים שלנו.

הצעת חוק זכויות העיוור - של חברת-הכנסת א' נמיר
היו"ר רן כהן
רבותי, אנחנו עוברים לסעיף הבא: הצעת חוק זכויות העיוור, של חברת-הכנסת

אורה נמיר. אנחנו מדברים על הכנת הצעת החוק לקריאה ראשונה. אם רוצים שיחול על

החוק המוצע חוק הרציפות, הוא חייב לעבור קריאה ראשונה.
מ' בוטון
הצעת החוק שלפנינו מדברת על הרחבת זכויותיהם של ילדים עיוורים; על גימלת

ניידות לעיוורים ועל עזרה בלימודים לילד עיוור.

מציעת הצעת החוק, יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה הסכימה עם משרד האוצר לגבי

הנושא של גימלת הניידות, שיחולו על העיוורים ההוראות הכלליות, כמובן בשינויים המחוייבי

הוועדה צריכה להחליט מי ישא בתשלום הזה.

לגבי ילדים עיוורים - הביטוח הלאומי יציע תקנות, כמו שנעשה לגבי ילד חרש, כדי

שהחוק לא יכלול סעיפים רבים.

שוחחתי עם נציגי הביטוח הלאומי לגבי הנושא של קיצבת ניידות.
היו"ר רן כהן
אני מציע שנציגי הצדדים יבהירו את עמדתם לחוק המוצע.
ה' מוכתר
אני מברר על היוזמה להצעת החוק. אנחנו מקווים שסוף סוף יגיע לסיומו פרק עגום

מאד של מאבק עיקש שנמשך שנים ויכירו בעיוורים אוכלוסיה שוות-זכויות לזו שמקבלת היום

גימלת ניידות.

בנושא של דמי ליווי לעיוורים, כפי שהוא עכשיו, יש עיוות.יש תקציב מאושר למשרד

העבודה והרווחה ויש הבחנה מאד נוקשה בעניו זה. עיוור שעובד מקבל 239 ש"ח, ומי שאיננו

עובד מקבל מחצית הסכום. התשלום הזה משולם לאשה עד גיל 60 ולגבר עד גיל 65. ההבחנה

ביו מי שעובד לביו מי שאיננו עובד, כך אמרו, באה כדי להימנע מלגרום לכך שלעיוור לא

יה.יה כדאי לצאת לעבודה, רצו למנוע חוסר מוטיבציה לצאת לעבודה.

המצב היום, לצערנו, הוא שאיו עבודה עבור אלה שרוצים לצאת לעבודה. לכו אנחנו

מבקשים שכל העיוורים יקבלו קיצבה לשירותים מיוחדים, גם אלה שהגיעו לגיל זיקנה.

קיצבת לשירותים מיוחדים היא היום 345 ש"ח, ודמי ליווי 239 ש"ח.

מי בוטוו;

מה הם שירותים מיוחדים?

הי מוכתד;

קיצבה לשירותים מיוחדים משולמת על-ידי הביטוח הלאומי כשהאיש לא מתפקד כראוי.

מי בוטוו;

אתם נכללים בזה היום.

הי מוכתר;

רק אם אנחנו עונים לקריטריונים. מי שמקבל קיצבת שירותים מיוחדים לא מקבל

דמי ליווי. ברגע שעיוור מקבל שירותים מיוחדים הוא חדל לקבל דמי ליווי, בטענה שאיו

כפל גימלה. גם הכלל לגבי קיצבת ניידות הוא שמקבל אותה רק מי שעובד. מכיוון שרבים

מו העיוורים אינם עובדים, הרי אם דמי הליווי יומרו בגימלת ניידות הם לא יקבלו

אותה ונמצא שלא דק שאנחנו לא מטיבים עם האוכלוסיה הרחבה הזאת אלא אנחנו פוגעים בה,

בי היום העיוורים האלה מקבלים מחצית מדמי הליווי שמקבל עיוור עובד ואם, כפי שאמרתי,

דמי הליווי יומרו בגימלת ניידות הם לא יקבלו לא זה ולא זה.

היו"ר רו כהו;

מה עמדת הביטוח הלאומי?

אי גולדשטייו;

גימלת הניידות משולמת לנכי רגליים ולכו, כך אנחנו סבורים, איו מקום לשלמה

לעיוורים.

לשלם קיצבה לשירותים מיוחדים לכולם, שזה יהיה אוטומטי, אנחנו לא סבורים שזו.

דרך ללכת בה.
היו"ר רן כהן
אולי אפשר לומר שדמי הליווי יחיו שווים בערכם לקיצבה לשירותים מיוחדים.
אי גולדשטיין
זח בתחום משרד חעבודח והרווחה.
מי בוטון
מח חסכום בקיצבת ניידות?

יי בקל;

265 ש"ח למי שלא משתכר. מי שמשתכר מעל 25% מהשכר חממוצע במשק מקבל 530 ש"ח.
היו"ר רן כחן
מח עמדת משרד חעבודח וחרווחה?

יי קורסייח;

קודם כל אני רוצח לברך על חיוזמח לחצעת חחוק, למרות שחיא מצומצמת מאד ולא מדובר

בח על כל זכויות חעוורים. יש בא מסגרת ואולי בעתיד חיא תכלול את כל זכויות חעוורים.

חיו"ר רו כחן;

אולי צריו לשנות את שם ההצעח לחוק חקלות לעיוור?.

יי קורסייח;

לנושא שלפנינו יש מסגרת תקציבית. אם נקבל יותר כסף - ניתן יותר. חאיש מקבל

חיום עד גיל 60 או 65. זח אבסורד אבל זח גזור ממסגרת תקציבית וחיצמדות למסגרות אחרות.

חגדרת עיוור בחוק חמוצע נראית לנו רחבה מאד. בחוק שירותי חסעד 1958 מוגדר מי

עיוור.

חיו"ר רן כחן;

תעביר לנו את נוסח חחגדרח ונבדוק. אולי נתקן.

אי גולדשטיין;

גם אנחנו סבורים שחחגדרח חמוצעת איננח מדוייקת.

חיו"ר רן כחן;

לא זו חבעיח.

חי פלץ;

חיתח אלינו פנייח של יושבת-ראש חוועדח. נתבקשנו לתמוך בחעצת חוק סיוע לעוורים.

נאמר לנו שאחד חדברים חחשובים חוא דמי ליווי לעוורים, חעוורים אינם בטוחים שחם יקבלו

את חכסף ולכן חם רוצים שזח יעוגן בחוק.



ואשר לחיבור, כמו לילדים דורשים. זח פחות או יותר מת שהסכמנו.

הנושא של רמי ליווי יהיה במסגרת הנוחלים הקיימים אלא שזה יעוגן בחוק.
היו"ר רן כהן
מוזר.

ח' פלץ;

משה היה באותה שיחה והוא יכול לאשר מה שאני אומר.

רמי ליווי משולמים היום לקרוב ל-3,000 עיוורים.
קריאה
ל-2,372.
ח' פלץ
זה המספר המדוייק.

הסכום המלא של רמי ליווי הוא כ-240 ש"ח. לפני ארבע שנים הסכום היה מחצית

מהסכום הזה.

אני מבקש להבהיר שגם לפי הסכם הניירות ניתנת קיצבת הניירות ער גיל מסויים,

וכר גם כאן.
היו"ר רו כהן
מהי העלות של רמי ליוו??
חי פלץ
6.2 מיליון ש"ח.
ה' מוכתר
איר אתה מגיע לזה?
ח' פלץ
זה התקציב.
היו"ר רן כהן
אני מוכרח להורות שאני קצת נבוך. יושבת-ראש הו וערה, בעלת ההצעה לא נמצאת כאן.

אני לא הייתי הולר לחוק שאיננו משפר.

אני מציע שנאשר את החוק המוצע כרי להניחה על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה והיוזמת

תחליט מה היא עושה. זה המקסימום שאני יכול לעשות בקטע המביר שאני נתון בו כרגע. אני

מציע שנאשר את הצעת החוק כפי שהיא הובאה לפנינו.



הצבעה

ההצעה לאשר את הצעת הוק זכויות העיוור, התשנ"ב-1992

ולהעבירה לקריאה ראשונה במליאת הכנסת, נתקבלה

הי מוכ ;

הסכום שציין אותו מר פלץ איננו מציאותי. העוורים לא מקבללס 6 מיליון ש"ח.

1,100 עיוורים מתוך 2,372 עוורים מקבלים את הסכום המלא של רמי ליווי והשאר מקבלים

רק מחצית הסכום. זה לא מגיע ל-6 מיליון ש"ח.

קריאה;

אולי הסכום הוא 4.8 מיליון!אבל לא 6 מיליון.

היו"ר רן כהן;

אני חושב שבחוק המוצע אין שום דבר שישפר את מצבם של העוורים. אני נבוך. הוועדה

מאשרת את הצעת החוק והיא תועבר לקריאה ראשונה. מציעת החוק, חברת-הכנסת נמיר תחליט

מה לעשות כדי שהחוק יכלול גם הישגים לעוורים.

החוק המוצא אושר והוא יונח על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה. תודה רבה. הישיבה

נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10.

קוד המקור של הנתונים