ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 03/03/1992

חוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב-1991; חוק שירות המדינה (גמלאית) (תיקון מס' 35), התשנ"ב-1992

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 358

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שלישי. כ"ח באדר אי התשנ"ב (3 במרץ 1992). שעה 00;09

נכחו;

חברי הוועדה; א' נמיר - היו"ר

ת' גוז'נסקי

רן כהן

י' צבן

א' שמחה - יועצת ראש הממשלה למעמד האשה

שי כהן - המוסד לביטוח לאומי

ר' הורן - המוסד לביטוח לאומי

ר' ברקאי - המוסד לביטוח לאומי

ר' בר-יוסף - משרד העבודה והרווחה

ח' פלץ - משרד האוצר

ש' עיר-שי - משרד האוצר

נ' מיכאלוב - משרד האוצר

י י לוי - משרד המשפטים

יועץ משפטי; מ' בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; צי ספרן

סדר-היום; א. חוק שירות המדינה (גימלאות)(תיקון מסי 35). התשנ"ב-1992

ב. חוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב-1991-



היו"ר א' נמיר;

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה.

חוק שירות המדינה (גמלאית)(תיקון מס' 35). התשנ"ב-1992

מ' בוטון;

יוזם החוק הוא חבר-תכנסת יאיר צבן. החוק עבר את הקריאה הטרומית והוכן לקריאה

ראשונה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. לפני מספר ימים הוא עבר קריאה ראשונה

במליאה והועבר אלינו להכנה לקריאה שנייה ושלישית. הממשלה תומכת בחוק.

הצעת החוק הזאת באה להשלים רקיקה שהיתה בשנת 1990 לגבי עולים חדשים, שקבעה

שהם יקבלו מינימום גימלאות בשיעור 30% או 35%- מאיור שהיו כל מיני תוספות שלא

הובאו בחשבון, כגון עיטור עלייה, תוקן החוק באופן שגם תוספות אחרות שאותו עולה היה

זכאי להן - עולה שהוא אסיר ציון, ניצול רדיפות הנאצים, הורה שכול, אלמנה וכדומה,

יתוספו על הגימלה שמגיעה.

מאותו תיקון החוק נשמט הנושא של שירות סדיר לחיילים של עולים חדשים לפני שהם

עלו לארץ וכן עולים שהיו בעלי עיטור עלייה, אפילו שהם באו כעולים חדשים, כשהם

מקבלים עבור זה בגלל שירות שהם עשו במקום אחר. מה שמוצע כאן הוא לתקן את ההשמטה

שהיתה ולהחיל את זה למפרע מ-1990, מאותו יום שתוקן החוק.

ה צ ב ע ה

הוחלט; לאשר את החוק

היו"ר א' נמיר;

אפשר יהיה להספיק להביא את החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

ב. חוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב-1991

היו"ר א' נמיר;

מילות פתיחה כמי שיזמה את הצעת החוק; בכל רקיקה, אנחנו יודעים, יש לנו

אילוצים של אוצר ודברים שנןאד מקשים עלינו. האוצר הסכים להעביר את הצעת החוק

בקריאה הטרומית מתוך אמירה ברורה שבנושא של אי העמדה במבחן הכנסה נצטרך למצוא

פשרה, כי בשבילם זה ענין מאד עקרוני. מאחר ומאד חשוב לי להעביר את החוק, ישבתי

אתמול עם משה בוטון, עם אנשי הביטוח הלאומי, עם חיים פלץ, רות הורן ושלמה כהן,

ויש לנו שתי הצעות אלטרנטיביות.

חברי הוועדה יודעים,שאם אנחנו רוצים להעביר חוקים, בהרבה מאד פעמים אנחנו

חייבים ללכת לוויתורים כדי להיטיב את המצב הקיים, אפילו אם זה לא הדבר האידיאלי.

נציג היום את שתי האלטרנטיבות, כאשר אנחנו בדילמה איזה מהן טובה יותר.

י' צבן;

אני רוצה להגיב על דברי הפתיחה שלך, וחשוב מאד לומר את זה, כי חשוב לקבע איזה

שהם כללי משרק לא כתובים בעבודה הפרלמנטרית ובעבודת הרקיקה. אם החבר מתנגד לחוק

ורוצה להכשיל אותו, יש לו יד חופשית מאד לעשות מה שהוא רוצה, הוא יכול לעשות את

זה אפילו על דרך של הקצנת הדרישות לטובה כדי להכשיל את החוק. אבל אם יש לאנשים

תמיכה עקרונית בחוק, איות משתיים; אם קריאה טרומית עוברת תוך הידברות עם הממשלה,



עם האוצר, חייבים לכבד את ההידברות הזאת עד הסוף ולתת להבר שיזם את החוק להוביל

את העניו לפי הבנתו עד הסוף. אם העבירו את ההריאה הטרומית בניגוד לממשלה, יש אז

יד הופשית לעשות מה שרוצים. אלה הם כללי המשיק, שאני הושב שצריך לכבד אותם, ולכן

בסופו של דבר אני אומר מראש: מה שיהיה מקובל על היושבת-ראש, יהיה מקובל גם עלי.

מי בוטון;

הוק משפחות חד-הוריות זו הצעת חוק שיזמה חברת-הכנסת אורה נמיר. היא עברה דיון

בקריאה טרומית, הוכנה לקריאה ראשונה ועברה בקריאה הראשונה בכנסת. אנחנו בשלב של

הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית.

לגבי החוק הושגו הסכמות בין שלושה גורמים: המציעה, משרד האוצר והמוסד לביטוח

לאומי. לגבי הנושאים של הכשרה מקצועית, מעונות יום, הלוואות לשיכון, תיקון חוק

הבטחת הכנסה, לא היו בעיות בדיונים שקיימנו לקראת הכנת החוק לקריאה הראשונה. בעיה

אחת שנותרה היא השחרור ממבחן הכנסה לגבי מתן קיצבאות ילדים להורה יחיד. לפי סעיף

6 בתיקון מוצע שהורה יחיד, כהגדרתו בהוק משפהות חד-הוריות, יקבל בעד הילדים שלו

קיצבת ילדים ללא מבחן הכנסה. מבחן ההכנסה היום הוא 95% מהשכר הממוצע במשק. כלומר,

משפחה שההכנסה שלה היא פחות מ-95% מהשכר הממוצע במשק - 95% זה 2,674 שקל - ממילא

מקבלת את הקיצבאות בעד הילד הראשון והשני. משפחה חד-הורית שיש לה מעבר ל-2,674

שקל לא מקבלת. הכוונה בחוק היוגה לשחרר את כל המשפחות החד-הוריות - גם אלה

שההכנסה שלהן עולה על 2,674 שקל. בנושא הזה היה למשרד האוצר קושי להסכים וסוכם,

כפי שאמרה היושבת-ראש, שהם לא יתנגדו בדיון הטרומי וגם בקריאה הראשונה ויתמכו

בהעברת בחוק, ובלבד שתימצא פשרה על דעת האוצר, הביטוה הלאומי והמציעה להסדר

חליפי, כי כפי שהאוצר טען בשיהות שהיו לנו הבעיה אצלו היא לא כספית בנושא הזה אלא

בעיה עקרונית מחשש של יצירת תקדים ופריצת דרך למתן קיצבאות ילדים ללא מבחן הכנסה,

שזה נושא עקרוני.
היו"ר א' נמיר
אנחנו מדברים בחוק על מספר דברים. מדברים על חכשרה מקצועית - זה חשוב, אבל זה

לא כסף של ממש; מדברים על מעונות - זה נושא שאנחנו מעגנים אותו בחוק, אבל למעשה

הוא קיים; מדברים על הלוואה מוגדלת מאת המדינה - נבדוק גם את הסעיף הזה. הסעיף

של תיקון הוק הבטחת הכנסה הוא הדבר הכי משמעותי בחוק, כי הוא נותן תוספת של כסף

מזומן משמעותית מאד לחלק גדול מהמשפהות - וזאת בסעיף 5.

אני מבקשת משלמה כהן להסביר לוועדה: כמה משפהות חד-הוריות יש היום; איזה

משפחות מקבלות; מה רמת ההכנסה שלהן; לגבי איזה ציבור של משפחות חד-הוריות התוספת

הזאת תקויים; בכמה כסף תהיה התוספת וכמה משמעותית היא תהיה.
ש' כהן
יש כיום בישראל כ-50,000 משפהות חד-הוריות. מתוכן כ-4,000 משפחות הן עם ארבעה

ילדים ויותר, דהיינו שהן מקבלות את קיצבת הילד הראשון ורגשני ללא כל מבחן הכנסות,

וזאת על פי החוק. כלומר, כשמדובר על סך כל המשפחות - וזאת האוכלוסיה הרלוונטית

לגבינו - מדובר על 46,000 משפחות חד-הוריות, שיש להן ילד אחד עד שלושה ילדים.

איך מתפלגות משפהות אלה על פי הכנסתן? מתוך 46,000 המשפחות האלה - 34,000

משפחות הכנסתן מעבודה היא עד 95% מהשכר הממוצע במשק. זאת אומרת, בהנחה של מיצוי

מלא, 34,000 משפחות מתוך 46,000 משפחות אמורות לקבל את קיצבת הילד הראשון והשני.

מכאן שיש 12,000 משפהות שהכנסתן עולה על 95% מהשכר הממוצע ולכן הן לא זכאיות לקבל

את קיצבת הילד הראשון והשני.

מתוך 12,000 המשפחות האלה - 4,300 משפהות הכנסתן היא בין 95% עד 120% של השכר

הממוצע במשק; כ-3,200 משפחות הכנסתן היא בין 120%- 150% של השר הממוצע במשק;

נכ-4,500 משפהות הכנסתן היא מעל 150%.



י' צבן;

אני מביו שאלה נתונים של מאגר, אלה לא נתונים של מיצוי. כלומר, אליו נתונים של

מינהל הכנסות המדינה.

ש' כהן;
אלה נתונים שנבדקו בשני מקורות
א. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ב.

נתונים שלנו מתוך סקרי הכנסות וסקרי הוצאות משפרה. שני הדברים מתאימים בהחלט.

לפי האמור, 34,000 משפחות זכאיות לקבל קיצבאות ילדים בשל הכנסתו והו מקבלות

בוודאות קיצבה אחרת של המוסד לביטוח לאומי. זאת אומרת, מדובר באוכלוסיות שמקבלות

או קיצבת שאירים, או דמי מזונות, או הבטחת הכנסה, או קיצבת תלויים. קיצבת תלויים

זו קיצבה שמשולמת לשאיריהם של נפגעי עבודה שנפטרים כתוצאה מהפגיעה.

ננסה לראות כמה מתוך 34,000 המשפחות ממצות את זכותו. מתוך 34,000 משפחות -

29,000 משפחות מקבלות קיצבה אחרת מהביטוח הלאומי, כפי שציינתי. מתוך 29,000

משפחות אלה, אלמנות מקבלות קיצבת שאירים - כ-10,800; מקבלות דמי מזונות -

כ-12,500; הבטחת הכנסה - 4,600.

צריך לזכור שמספר מקבלי הבטחת הכנסה הוא גבוה יותר, אבל יש אוכלוסיות, למשל

כמו אלה שמקבלות דמי מזונות, שאם פסק הדי לדמי מזונות הוא נמוך מאד, הו מקבלות

את המזונות מרנה ברקאי וכו הו מקבלות השלמת הכנסה מאגף אחר. כדי שלא ונהיה כפילות

הכנסתי גם את הגרושות.
י' צבן
כלומר, כשאתה מדבר על מקבלות הבטחת הכנסה הכוונה לאלה שחיות רק מהבטחת הכנסה.

ש' כהן;

בדיוק.

אלה שמקבלות קיצבת תלויים - 1,100 משפחות.

יש 5,000 משפחות נוספות שלא מקבלות קיצבה ארורת, אבל אני מעריך שלפחות 3,000

מהו מקבלות את קיצבת הילד הראשון והשני בתביעות אישיות. מה זו תביעה אישית? נניח

גרושה שלא זכאית לקבל דמי מזונות, כי הבעל משלם את דמי המזונות, אבל הכנסתה היא

למטה מ-95%: היא מגיעה למוסד לביטוח לאומי, מגישה תביעה אישית ומקבלת את קיצבת

הילדים.

י' צבן;

אני מביו שגם ה-29,000, שהכנסתו מעבודה היא למטה מ-95%

ארורות, זכאיות לקבל את קיצבת הילד הראשון.

ש' כהן;

אוטומטית.

מ' בוטון;

בלי מבחן הכנסה.



ש' כהן;

לגבי מזונות, אין ספק שכל אשה שמקבלת דמי מזונות, על פי כללי הזכאות שקיימים

כיום, אין לה הכנסה שעולה על השכר הממוצע, כי אם ההכנסה היתה עולה על השכר

הממוצע, היא לא היתה זכאית לקבל מזונות. במזונות יש איזו שהיא תקרה, ואם ההכנסה

עולה על התקרה הזאת, האשה לא זכאית לקבל מזונות, אפילו אם היא לא מקבלת את דמי

המזונות מהבעל.

י' צבן;

אשה שמשתכרת 70% מהשכר הממוצע במשק מקבלת דמי מזונות?

ש' כהן;

היא מקבלת דמי מזונות והיא מקבלת קיצבת ילדים אוטומטית.זה כלול במספר של

12,500 משפחות שמסרתי. כאמור יש 12,500 משפחות שהכנסתן עולה על 95% מהשכר הממוצע

והן לא מקבלות את קיצבת הילדים. האוכלוסיות האלה בדרך כלל, רובן הגדול, הן בעיקר

גרושות שהכנסתן עולה על 95% ולכן הן לא מקבלות דמי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי.

יש בקבוצה זו גם רווקות עם ילדים, שהכנסתן עולה על 95%

היו"ר א' נמיר;

אתה יודע מה ההתפלגות בין גרושות לבין רווקות עם ילדים?

ש' כהן;

אני מעריך שהרוב המכריע בתוכן הן גרושות.

היו"ר א' נמיר;

מה זה "רוב"? אתה יכול לתת הערכה?

ש' כהן;

לפי הנתונים שלנו יש בישראל כ-24,000 גרושות. מתוכן מוכרות למוסד לביטוח

לאומי, במסגרת דמי מזונות, 12,000, אבל אם נוסיף לזה גם את המשפחות מרובות הילדים

במסגרת המזונות, שזה בערך 14,000, ויזלק מהתביעות האישיות, אני מעריך שמתוך 12,000

- כ-9,000 הן גרושות וכ-3,000 הן משפחות של אמהות ללא נישואין.

רן כהן;

מה קורה עם הגרושות האחרות - עם 15,000 הגרושות האחרות?

ש' כהן;

אמרתי שיש לנו במערכת גרושות שמקבלות דמי מזונות ומספר ילדיהן עד שלושה ילדים

- 12,500. יש עוד 1,500 גרושות שמקבלות דמי מזונות, אבל יש להן ארבעה ילדים

ויותר, שיחד זה כבר 14,000. גם בתוך האוכלוסיה שמקבלת הבטחת הכנסה חלק הן גרושות,

לכן ההערכה שלי שאני לא טועה אם אני עושה את החלוקה בצורה זו שעשיתי.
נתונים על העלויות
אם אנחנו מבטלים לחלוטין את מבחן ההכנסות למשפחות

חד-הוריות, כלומר אותן 12,500 משפחות תקבלנה את קיצבת הילד הראשון והשני ללא מבחן

הכנסות, העלות תהיה כ-19 מליון שקל בשנה. אם אני מנהיג מבחן הכנסות בין הכנסה של

95% ל-150% של השכר הממוצע במשק ורק אלה שמעל הכנסה של 150% לא תהיינה זכאיות, ה

יעלה 12 מליון שקל. אם מנהיגים מבחן הכנסות בין הכנסה של 95% - 120%של השכר

הממוצע במשק, העלות היא 7 מליון שקל.

י' צבן;

כמה, לפי ההערכה שלכם, נשים שמשתכרות למטה מ-95% מהשכר הממוצע במשק לא ממשות

את הזכויות שלהן?

ר' הורן;

אי אפשר לדעת.

היו"ר א' נמיר;

יש להם הערכות כלליות, וזו גם הסיבה שיהיה קשה לביטוח הלאומי לבצע את זה.

רן כהן;

בהנחה שזה לא אחוז יותר נמוך מאחוז אי המימוש הכללי, מדובר ב-10% לפחות.

היו"ר אי נמיר;

אפילו יותר.

י' צבן;

היות ורוב הנשים האלה רשומות אצלכם וזו אוכלוסיה מוגדרת, האם עשיתם מאמץ -

כשאתם שולהים את הגימלה לאשה, כמו גימלת מזונות, הבטרת הכנסה או שאירים - לצרף

ספח ולהפנות את תשומת לבה לעובדה שאם היא משתכרת פחות מ-95% מהשכר הממוצע במשק

ויש לה אחד עד שלושה ילדים היא זכאית לקיצבת ילד ראשון ושני?

ר' ברקאי;

אנחנו שלחנו לכל האוכלוסיה של ילד אחד עד שלושה ילדים מכתבים הביתה למצות את

הזכויות. אי אפשר לצרף שום ספה, כי התשלום נעשה בבנק.

רו כהן;

היו תגובות?

ר' ברקאי;

כן.

היו"ר א' נמיר;

יש עלייה במספר? בכמה אחוזים?
ר' ברקאי
יש עלייה, קשה לי להגיד אם מדובר באחוזים משמעותיים, אבל אני רואה שבהודש

האחרון היו הרבה מאד ותביעות אישיות - 23,000 תביעות אישיות.

היו"ר א' נמיר;

כמה היו בחודש שלפני כן?
ר' ברקאי
קשה לדעת, כי אנחנו לא עושים רישום של אשה ושל גבר.

רן כהן;

מהי בערך רמת ההכנסה של 34,000 המשפחות שהכנסתן היא מתלות ל-95%? כמה מהן מתחת

לקו העוני? הרושם הוא שהרבה מהן נמצאות מתחת לקו העוני.

ש' כהן;

כ-20% מתוך 46,000 המשפחות, שיש להן עד שלושה ילדים, אין להן הכנסות מעבודה

כלל. משפחות שהכנסתן היא עד 85% מהשכר הממוצע - עוד 50%. זאת אומרת, סך הכל,

ל-70% מהמשפחות יש הכנסה עד 85%.
היו"ר א' נמיר
מה לגבי סעיף 5?

ש' כהן;

כיום יש הבחנה ברורה בין אלמנה שמקבלת קיצבת שאירים או קיצבת תלויים וגרושה

שמקבלת דמי מזונות לבין משפחה חד-הורית שמקבלת הבטחת הכנסה. כלומר, מדובר על

משפחה חד-הורית, שלא מקבלת אף קיצבה מהקיצבאות שהזכרנו - לא שאירים, לא מזונות

ולא קיצבת תלויים - אלא היא מתקיימת רק מהבטחת הכנסה. ההבדל הוא בכך שהקיצבה

למשפחה חד-הורית, שמקבלת הבטחת הכנסה, נמוכה בכ-20% מהקיצבה שמשתלמת לגרושות,

אלמנות וכאלה שמקבלות דמי מזונות.
הנתונים הנכונים לפברואר השנה
אלמנה עם ילד אחד מקבלת כיום קיצבה בסכום של

1,034 שקל; לעומת זאת משפרד? חד-הורית, שמקבלת הבטרות הכנסה בלבד, מקבלת 753 שקל.
רן כהן
הפער הוא הרבה יותר מ - 20%.
ש' כהן
ההפרש של 20% הוא במקור. מדובר בהפרש של 281 שקל.

אלמנה עם שני ילדים, אם היא מקבלת קיצבאות, היא מקבלת 1,245 שקל; אם היא

מקבלת רק הבטחת הכנסה - 893 שקל. ההפרש - 352 שקל.

ההצעה שמופיעה כאן בסעיף 5 - להשוות את הקיצבה של כל המשפחות החד-הוריות עם

זו של האלמנות, וזה יעלה למעלה מ-20 מליון שקל.



יו"ר אי נמיר;

זה השיפור הכי משמעותי.

שי כהן;

נכון.

רן כהן;

האם כל סעיף 5 עוסק בסוגיה הזאת?

מ' בוטון;

רק סעיף קטן (ב) מתייחס לחישובים שדיבר עליהם שלמה כהן.
שי כהן
לשאלה על כמה משפהות זה יהול: סך כל המשפהות החד-הוריות, שמקבלות כיום הבטחת

הכנסה בלבד - והנתונים הם לדצמבר 1991 - הוא 10,655 משפחות.

היו"ר א' נמיר;

מתוך 10,655 המשפחות האלה, כמה עם ילד אחד וכמה עם שני ילדים?

ש' כהן;

החלוקה היא בערך 60%-40% עם שני ילדים ויותר - כ-60%, עם ילד אחד - 60%,

מ' בוטון;

אם החוק יתקבל בקטע הזה - משפחה חד-הורית עם ילד אחד תקבל בנוסף לקיצבה שלה

עוד 281 שקל לחודש, ועם שני ילדים - עוד 352 שקל כל חודש?

ש' כהן;

נכון, אם היא מקבלת את השיעור הרגיל.

מ' בוטון;

וזה יעלה 20 מליון שקל.

רן כהן;

בלשון אחרת, מה שאתה אומר בעצם; הפערים בין אלמנות שמקבלות קיצבאות אחרות

לבין משפחות חד-הוריות שחיות על הבטחת הכנסה בלבד יתבטל. אלה שחיות על קיצבת

הבטחת הכנסה תעלינה לרמה של אלה שמקבלות קיצבאות אחרות למיניהן.

היו"ר א' נמיר;

אנחנו באים כאן למעשה לדאוג לקבוצה חכי חלשה במשפחות החד-הוריות, בתוספת שהיא

בהחלט די משמעותית. קודם כל לקבוצה החלשה שמונה 10,655 משפחות חד-הוריות; מי שיש

לו ילד אחד יקבל תוספת של 281 שקל ברגע שהחוק יתקבל, ומי שיש לו שני ילדים יקבל

352 שקל.
י' צבן
על מי זה יחול?

מ' בוטון;

על כל משפרה חד-הורית שמקבלת הבטחת הכנסה.

היו"ר א' נמיר;

על כל משפרה חד-הוריות שחיה רק מהבטחת הכנסה.

י' צבן;

וזה יסגור את הפער עס אלה שמקבלות קיצבאות אחרות?

היו"ר א' נמיר;

כן.
ש' כהן
משפרה חד-הורית שמקבלת את השיעור הרגיל, המוקטן, כפי שקיים היום, יחד עם

קיצבאות הילדים, מצויה מתחת לקו העוני. לעומת זאת, כשהמשפחה הזאת תעבור לשיעור

המוגדל, לפחות יביאו אווזה לרמה של קו העוני.

מ' בוטון;

כלומר, התיקון הזה גם מוציא את המשפהות האלה מקו העוני.

היו"ר א' נמיר;

זה התיקון שעליו אין מחלוקת עם האוצר, הוא התקבל.

רן כהן;

עם זה אין לכם בעיה של ביצוע.

ש' כהן;

אין בעיה. האוכלוסיה ידועה לנו, היא מקבלת קיצבה.

א' שמחה;

בקשר לנשים שמקבלות מזונות; אם סעיף המזונות של אותן נשים יותר נמוך, האם אתה

מוסיף להן הבטחת הכנסה ואתה כולל גם אותן בין אלה?

ש' כהן;

בהחלט.
היו"ר א' נמיר
עכשיו אנחנו מגיעים לסעיף הפרובלמטי.

וי



ח' פלץ;

כשטיפלנו בהצעת החוק הזאת לפני כחצי שנה הסכמנו להגיע לפשרה, כי אנחנו מבינים

שמשפהות חד-הוריות נהותות מבחינה כלכלית בהשוואה למשפהות רגילות, וגם בקי צבת

הילדים הן נהותות מבהינה כלכלית. היום, כדי לתת קיצבת ילדים, היינו צריכים למעשה

לבדוק את הכנסת המשפחה, אבל אנהנו לא בודקים את הכנסת המשפהה, אנהנו בודקים הכנסת

מפרנס אהד. אם ניקה משפהה עם שני מפרנסים, שכל מפרנס מביא 90% מהשכר הממוצע, הוא

מביא 2,500 שקל, כך שסך כל הכנסת ההמשפחה היא 5,000 שקל, ובכל זאת היא זכאית

לקיצבת ילדים. ניקה משפרה חד-הורית שמביאה 3,000 שקל - משפהה זו אינה זכאית. זאת

אומרת, יש כאן איזה שהוא קיפוה. ישנו גם קיפוה בנושא של משפרה חד-הורית כשהיא

מהפשת עבודה ואז לאם יותר קשה להפש עבודה כאשר היא בודדה. לכן הסכמנו לשורה של

תיקונים.

בין התיקונים המשמעותיים האהד מתייחס למעונות יום. התיקון במעונות יום הוא

תיקון מאד חשוב, אם כי לכאורה לא חל שום שינוי בשטח. גם היום, בשטח, משפחה

חד-הורית מקבלת בשתי דרגות הנרה, אבל התיקון בחוק מבטיה שבספטמבר, כאשר האוצר

יישב עם משרד העבודה, ויחסר שם תקציב, לא יקצצו בסעיף הזה. המשפהות החד-הוריות

במעונות יום מוגנות. אנחנו מגדילים את הקיצבה של הבטחת ההכנסה למשפהות חד-הוריות

בכשליש עד מחצית, וזה שיעור מאד משמעותי, ואנהנו מוציאים כמעט את כל המשפחות

החד-הוריות שנמצאות מתחת לקו העוני אל קו העוני או מעליו.

היו"ר א' נמיר;

לא את כולן, אולי מחצית.

חי פלץ;

משפרה עם שני ילדים קיבלה קודם 863 שקלים ועכשיו ותקבל תוספת של 352 שקל. זו

תוספת של שליש, זו תוספת משמעותית, וזה עולה מעל 20 מליון שקל.

אשר לקיצבאות הילדים; הייתי מאד שמה, למרות שזה עולה כסף, להעלות את מבחן

ההכנסה למשפהות חד-הוריות.

היו"ר א' נמיר;

את זה מוכן האוצר לעשות, אבל זה מה שקשה לביצוע.
ח' פלץ
זה מתאים לעקרונות שאני מאמין בהם, עקרונות של של פרוגרסיביות, וזה מתקן

עיוות שיש כאן בבדיקת ההכנסות של משפרה חד-הורית כאשר יש בה רק מפרנס אחד.

היו"ר א' נמיר;

120% מהשכר הממוצע, כמה זה בכסף?

ש' כהן;

השכר הממוצע היום הוא 2,815 שקל, עוד 20% זה 560 שקל. יחד 3.375 שקל.

חי פלץ;

זה תיקון שמבחינה כלכלית מוצדק לעשות אותו גם אם הוא עולה לאוצר 7 מליון. בא

המוסד לביטוח לאומי ואומר שהרעיון הוא טוב, אבל קשה לו לבצע אותו.



אני רוצה לבקש מחברי הוועדה דבר אחד: אם אפשר לבצע את הסעיף הזה עכשיו, נעשה

את זה. אם הביטוח הלאומי יוכל לבצע את זה באיזה שהוא שלב בעתיד, אני מבטיח שאני

לפחות, כנציג האוצר, לא אתנגד בשום שלב.

הי ו "ר אי נמיר;

אני לא רוצה שום דבר בעתיד. יש עוד אלטרנטיבה.

ח' פלץ;

אם תהיה איזו שהיא אפשרות בעתיד לתקן את זה, אני מבטיח שבכל שלב של הביצוע לא

נתנגד.

אני לא מוכנה לשום דבר- בעתיד. מי יודע מה יהיה מחר? יש הצעה חלופית ואני רוצה

שתשמעו גם אורגה.

רן כהן;

כמה זה יעלה עד הרף של 120%?

היו"ר א' נמיר;

7 מליון שקל.

חי פלץ;

יש 12,000 משפחות שלא מקבלות קיצבת ילדים. העלאה ל-120% תוסיף 4500 משפחות.

בדקתי את ההצעות החלופיות, שהמוסד לביטוח לאומי העלה ולאחר מחשבה שנייה הן

אינן נראות לי, לא מהשיקול התקציבי - אני מוכן בהחלט להסכים להצעה שעולה 7 מליון

שקל, וההצעה החלופית של הביטוח הלאומי עולה 3.5 מליון שקל - אלא משיקולים אחרים,

ולכן אני מבקש; אם אפשר לקיים את מבחן ההכנסות - לעשות את זה; אם לא - הבקשה שלי

להוריד את הסעיף הזה.

היו"ר א' נמיר;

תציג גס אתה את ההצעה החלופית של המוסד לביטוח לאומי.

חי פלץ;

ההצעה החלופית שהמוסד לביטוח לאומי העלה באה ואומרת; ניתן לכל משפחה

חד-הורית, שהילד שלה תגיע לגיל 6, אבל לא מעליו, מענק חד-פעמי בסך של כ-1,000

שקל. ביום הכניסה של הילד לבית הספר הוא יקבל מענק זה.

ר' הורן;

העלאת מבחן ההכנסות לקיצבאות הילדים מקובלת עלינו בעקרון. מאד שמחנו על ההצעה

המקורית של יושבת-ראש הוועדה והיא; ביטול מבחן ההכנסה לקבוצה הזאת. יש לנו רק

קושי בביצוע. אנחנו לא יודעים אם אתם מודעים למשמעות של מבחן הכנסות, ועוד ברמה

של 120% מהשכר הממוצע. הרבה מאד שכירים מתנדנדים בדיוק על הסף, והמשמעות היא שהם

זכאים בחודש ינואר לקיצבה, בפברואר - לא, במרס אולי שוב כן, וזה מאד מאד מורכב.

זה אומר, שמי שעשוי להיות זכאי לקיצבה צריך לעקוב אחרי התנודות של השכר הממוצע.
י' צבן
זה קורה גם ברמה של -95%.

ר' הורן;

נכון.

אנחנו מצויים בסיטואציה מאד לא סימפטית, שאנהנו לא מצליהים לבצע את החוק לגבי

כלל האוכלוסיה, ולאחרונה היה די הרבה תסכול בענין הזה. כל עוד יש מבחן הכנסות

ארח-, יש איזו שהיא תקווה שעם הרבה מאד הסברה האוכלוסיה תלמד להכיר את המבחן הזה.

ברגע שאנחנו מוסיפים עוד מבחן, מייד חל אי המיצוי, מצד ארח-, ומצד שני דולה תופעה

אחרת והיא תשלום כפול, משום שחלק גדול מהאנשים מקבלים גם מן המעסיקים שלהם. גם

המעסיקים עוקבים בקושי איורי המבחנים המורכבים האלה ולעתים קורה שמקבלים אצל

המעסיק וגם מגישים תביעה למוסד. זה מצד ארח-, כאשר מצד שני נופלת אוכלוסיה שלמה.

לבוא היום ולהסכים למבחן הזה, זה לומר בוועדה שאנחנו נבצע דבר שאנחנו חוששים שהוא

לא יתבצע בסופו של דבר. כלומר, בתוך הקבוצה הזאת, שרצינו לעשות למענה דבר טוב,

ישאר דולק גדול שיפול בין הכסאות. נסינו אתמול לחשוב על כל מיני רעיונות איך

מבצעים, ובסופו של דבר הגענו לקיר אטום.

ההצעה האלטרנטיבית שלנו, שהיא כן ישימה והיא דורשת מאתנו זמן להתארגנות, אבל

ניתן לבצע אורנה לקראת חודש אוקטובר הקרוב, שהוא באמת החודש בו יש הוצאה גדולה על
רכישות ספרים, היא
להעמיד לרשותו של הילד, שנכנס לתוך מערכת החינוך, סכום שהוא

מכובד, בסביבות 1,000 שקל, כמענק ללימודים. אנחנו יודעים שהמשפחה, עם כניסת הילד

למערכת החינוך, נדרשת להוצאות שאולי המחוקק לא התכוון להן, והמענק הזה יכול

לסייע.
היו"ר א' נמיר
תסבירו מה הקושי בביצוע.
ר' ברקאי
בכל הנושא של עבודה ידנית קיים קושי. אנחנו חיים בעידן של מחשבים, וכאשר ועדת

הכספים הטילה על הביטוח הלאומי, לפני שנתיים, את שתי המדרגות -95% ו-150%,

הביטוח הלאומי לא היה מסוגל לבצע את זה ובכל מערכת קיצבאות הילדים היתה מפולת

מוחלטת. אם ההצעה הזאת תתקבל והחוק יהיה כתוב, נצטרך לעשות דבר אחד: להזמין את

המשפחות האלה - 12,000 במספר - לבוא כל חודש לביטוח הלאומי ולהגיש תביעה אישית.

הנשים האלה עובדות, אנחנו לא יכולים לטרטר אותן לעמוד בתור. אני יכולה להודיע להן

בעתון, ברדיו, לבוא למוסד לביטוח לאומי, אבל אנחנו מכניסים אותן למצב נורא,

והביקורת תהיה כמובן על הביטוח הלאומי.

לכל מנהל אגף או ענף יש רצון להוסיף עוד חקיקה לתחום שהוא מנהל, אבל במקרה

הזה הענין בלתי אפשרי לביצוע. בדקתי את זה אתמול, ישבתי עם אנשי מיושב, וזה לא

ניתן לביצוע אלא על ידי עבודה ידנית.
היו"ר א' נמיר
אני רוצה לזרוק עוד הצעה שעלתה בדעתי תוך כדי הדיון: גם לי ברור שזה לא ניתן

לביצוע. דיברנו על הרעיון של מענק. אתם אומרים לתת בכתה אי לכל הילדים 1,000

שקל, שזה 3.5 מליון שקל לשנה. חיים פלץ אמר שהשינוי של מבחן ההכנסות צריך לעלות

7 מליון. אם האוצר מוכן כבר לתת 7 מליון, למה אנחנו צריכים ללכת ל-3.5 מליון?

נלך לשלוש הכתות הראשונות - אי, בי, גי, אולי אפילו די. אני אפילו מוכנה שהמענק

יהיה 500 שקל במקום 1,000 שקל, אבל שהמענק י נתן למשפחות חד הוריות לאורך ארבע

שנות הלימוד הראשונות של הילדים, שהמשפחות האלה תדענה שבארבע השנים הראשונות,



בחמש השנים הראשונות, יהיה להן מענק. הלא ענין הספרים הוא לא רק בשנה הראשונה.

אנחנו לא יודעים כמה עולה החינוך? אם אנחנו "ילדים טובים" והולכים על פי ההסכם

שסיכמנו עם האוצר, שיילך גם האצר לקראת הכיוון הזה, ואז משפחה חד-הורית יודעת

שבארבע-חמש השנים הראשונות יש לה כל שנה 600-500 שקל מענק לסיוע בנושא של חינוך

הילדים.

י' צבן;

אפשר ללכת בכיוון הזה שהציעה היושבת-ראש - אני מעדיף אותו על פני כיוון של

מתן 1,000 שקל - ואולי אפילו להוסיף מענק בר-מצווה.

אני רוצה לומר לחברי בביטוח הלאומי בלב קשה וכבד: יכול להיות שבסוף נישבר

מהתיאור שתיארה רנה ברקאי, אבל בכל זאת היינו צריכים לקבל החלטה על120%, ואומר

מדוע: את כל השיטה הזאת צריך לפוצץ. כל הבעיות שרנה ברקאי תיארה קיימות גם היום,

גם לגבי ה-95%,
היו"ר אי נמיר
ובגלל זה באמת לא ממצים זכויות.
י' צבן
ממצים ולא ממצים, ולכן אנחנו רוצים לבטל, אבל בינתיים אנחנו דורשים מהם לעשות

את כל הפעולות. נכון שאם אתה מעלה מ-95% ל-120% מעמיס עומס נוסף.

לגופו של דבר, לגבי המשפחות שכן תמצינה, והרוב ימצו את זה, יש הבדל עצום בין

מענק שהן תקבלנה באופן חד-שנתי לבין סיוע קבוע, חודשי, לקיום שלהן. זה לא אותו

הדבר. שנית, בשעה שהולכים בכל זאת בתנאים האלה של מבחני ההכנסה, יש בעיה של

מיצוי גם לגבי משפחות שהן לא חד-הוריות. גם שם יש משפחות עם מצוקה קשה מאד. לא

רק המשפחות החד-הוריות הן במצוקה, יש גם משפהות דו-הוריות שהן במצוקה, ולא מצאנו

להן פתרון. נסינו, חברים שונים, בוועדה ומחוץ לוועדה, להעלות את הרף מ95%

ל-100% ל-110%, ואנחנו נמשיך לעשות את זה כל עוד השיטה הקלוקלת הזאת קיימת.
ת' גוז'נסקי
אפילו סגן וקשר אמר שהוא הציע את זה בממשלה.
י' צבן
נכון.
ר' ברקאי
למה לא לבטל את זה בכלל?
י' צבן
לדעתי אחד הדברים שצריך לעשות - להביא את הענין הזה עד לידי אבסורד, אחרת לא

ניפטר מהצרה הצרורה הזאת, שאין לה אח ורע בשום מקום בעולם.

אני לא רוצה להיכנס כאן לדיונים הטכניים. אני בכל זאת חושב שיש כאן איזה שהם

פתרונות, לא מלאים, לא פותרים את כל הבעיות מעבר לתיאור שאתם נחתם. אני יודע

שהייתם אוהבים אותי יותר אם הייתי מקבל את ההצעה שלכם, ויש בזה פיתוי רב, אבל יש

לי הרגשה שבשיטה שאנחנו עובדים היום לא נעשה את הדבר הנכון. הייתי רוצה שתהיה

.זעקה גדולה בארץ בענין זה, שמי שיקבל, יקבל, ומי שלא יקבל, לא יקבל ועל כך תהיה

זעקה גדולה, עד שיבטלו את כל הענין.



רן כהן;

אני רוצה לפנות לחבר-הכנסת צבן: אפשר בשם העקרוו להגיע לפיצוץ, השאלה את מי

זה יפוצץ. את הממשלה זה לא יפוצץ, כי הממשלה הלכה בדעה צלולה לכל נושא מבהו

ההכנסה בידיעה שהיא מפוצצת את המשפהות, היא מפוצצת את הביטוה הלאומי. אפשר ליצור

מורכבות כל כך גדולה של כל והשיטה, שגם המוסד יקרוס ויושחת בעיני הציבור. אני

הושב שאסור לנו לנקוט בעמדה שיכולה להביא עוד אוכלוסיה לאי מימוש, או שיכולה

להביא את המוסד לקריסה בפני אווזה אוכלוסיה. אם צריך להתמקד, זה על הממשלה.

ההתמקדות היהידה על הממשלה היא איות, ואפילו בשם הפרינציפ, שנעלה הסתייגות בידיעה

שהיושבת-ראש תבקש מאתנו שנסיר אותה ברגע האחרון, כדי שנוכל לפוצץ, והעיקר שזה

יהיה בלי מבחן הכנסה. כלומר אנחנו נעלה את זה כהסתייגות כדי לתקוף את הממשלה,

אבל לא נעלה לנמק.

מ' בוטון;

אם לא תהיה באולם, יסירו את ההסתייגות.

רו כהו;

נהיה באולם. נעלה את ההסתייגות ונוריד אותה. זו ההתנגשות האידיאולוגית

הפוליטית.
לגבי ההצעות
אני חושב שההצעה שהציעה היושבת-ראש זו הצעה נבונה. בהיעדר הצעה

יותר טובה אני אאמץ אותה.

אני רוצה להביו דבר אהד: מה שאנהנו רוצים לעשות, הוא לתת לחלק מאותו 12,000

משפחות, שהיום אינו זכאיות בגלל הרף של 95% אני שואל שאלה איות: אולי מוטב שנשאיר

את הרף של 95%. אבל נאמר שמעל 95%, כל משפחה חד-הורית, בלי מבחן הכנסה תקבל לא

קיצבת ילדים מלאה אלא 60% מקיצבת ילדים? זאת לא בעיה, זה מורץ במחשבים, זו לא

עבודה ידנית.

בית קורה היום? היום 12,000 משפחות, גם זו שמרוויחה 2,674 שקל, כבר לא מקבלות.
באים ואומרים לנו כאן
העלאה ל-3,380 שקל מהווה בעיה טכנית. אני לא מתעקש על

ההצעה, אבל זה הלק מאותו מסלול שנאבק באוצר על ביטול הקיצבאות, על הסלקטיביות, על

מבחו ההכנסה. אני באמת רוצה בענין הזה לנהל מלחמה עקרונית, כי מרור זה יהיה עם חוק

ביטוח בריאות. היום האוצר שם את הידיים על קיצבאות הילדים, מרור ישימו את הידיים

על דמי ביטוח בריאות ויחליטו שיהיה מבהו הכנסה לגבי ביטוח בריאות..האוצר ימציא את

כל ההמצאות שבעולם, ובעני ו הזה מוכרחים לנהל מלחמה עקרונית.

אני לא עד כדי כך נעול על ההצעה שהצעתי, היא עלתה בדעתי תוך כדי הדיוו. יכול

להיות שלאחר הדיוו אהיה עוד יותר חזק בדעתי, יכול להיות שלאחר הדיוו אחשוב שלא

הצעתי את הדבר הכי חכם, אבל מה שכו כדאי לומר, שמשפחה חד-הורית, ללא מבחו הכנסה,

מקבלת קיצבת ילדים חלקית.
היו"ר א' נמיר
אני לא בטוחה שזה יתקבל טוב בציבור.

בתפיסת העולם שלי - ואני יודעת שזו תפיסת העולם של ועדת העבודה והרווחה בכללה

- שקודם כל יש לעזור, מאסיבית, לחלשים. מה עשינו עד עכשיו? היטבנו עם הקבוצה הכי

חלשה. נתנו? העלינו את הקבוצה הכי חלשה, שהיא של כ-10,655 משפחות חד-הוריות,
לתקרה
אלה שיש להו ילד אהד יגיעו לתקרה של 1,034 שקל, אלה שיש להו שני ילדים

יגיעו לתקרה של 1,245 שקל. זה משמעותי. כשאנחנו מדברים על אלה שמקבלים 95% מהשכר

הממוצע, אלה בכל זאת משפחות שרמת ההכנסה שלהו היא 2,674 שקל לחודש. זה משמעותי,

זה כמעט כפליים וחצי מהמשפחות החלשות, שבהו אנחנו מדברים.



מאחר ששם המשחק הוא כסף, האוצר הציע להעלות 120% ויצא מתוך הנידו שזה ניתן

לביצוע ושזה צריך לעלות לקופת האוצר מליון שקל בשנה. בא הביטוח הלאומי, שטען

שזו הצעה קשה לביצוע, והציע את עניו המענק של 1,000 שקל לכל ילד שנכנס לכתה אי.

זה צריך היה לעלות מחצית הסכום.

אני באה להציע הצעה אחרת: כל ילד של משפחה חד-הורית, בכיתות א, ב, ג, ד, ה,

יקבל מענק של 500 שקל, מענק חד-פעמי, שיעזור לספרים, לתחילת שנת הלימודים. זה

צריך לעלות, לפי בדיקה של חיים פלץ, 9 מליון שקל לשנה. אני רוצה להאמין שבתוספת

של 2 מליון שקל האוצר יעמוד. כאן אנחנו נותנים לא לקבוצה מאד מצומצת 1,000 שקל,

אלא אנחנו נותנים מענק שמתמשך על פני חמש שנים, תוספת של 500 שקל לשנה.

ת' גוז'נסקי;

ובלי מבחן- הכנסה.

היו"ר א' נמיר;

בלי.

אני חושבת שמכל ההצעות זו ההצעה ההוגנת יותר והצודקת יותר.

יי לוי;

האם הצעתך היא פר ילד, כלומר שאם יש למשפחה שני ילדים מדובר בשני מענקים?

היו"ר א' נמיר;

בוודאי, פר ילד.

י' צבן;

לפי זה היה התחשיב.

ר' הורן;

הזכות היא לילד.

ח' פלץ;

ההצעה המקורית של המוסד לביטוח לאומי, שהעלות שלה היא 3.5 מליון שקל, דיברה

על כל ילד ברגע שהוא נכנס למערכת החינוך, פעם אחת, והיה עוד סייג; בתנאי שהוא

מקבל קיצבה מהמוסד לביטוח לאומי. גם כאן נעשה איזה שהוא מבחן הכנסות; רק אם

המשפחה זכאית לקיצבת ילדים או כל קיצבה אחרת. למשל, משפחה שלא זכאית לקיצבת ילדים

לא תהיה זכאית למענק הזה.

רן כהן;

אם כך, מה הועילו חכמים בתקנתם?



ח' פלץ;

כמובן שאם מרחיבים את זה לכל הילדים, ההצעה המקורית של הביטוה הלאומי היא כבר

לא 3.5 מליון שקל אלא המספרים יהיו הרבה יותר גבוהים.

היו"ר א' נמיר;

לא מעניו אותי ברגע זה מה אמר הביטוה הלאומי. שלחתי לך פו;ק ושאלתי אותך: אם

ניתן מענק של 500 שקל בכיתות אי, בי, גי, די, הי, לכל משפחה חד-הורית, כמה יעלה

הדבר מדי שנח?

ח' פלץ;

זה יגדיל את הסכום ברבע, ואני מניח שזה יהיה 12 מליון במקום 9 מליון.

היו"ר א' נמיר;

היים, אני הולכת לקראתך, הוועדה הולכת לקראתך, ואני מבקשת שתלכו לקראתנו.

ש' עיר-שי;

מבהן ההכנסה זה מה שמפריע לו.

ח' פלץ;

מעבר למבהן ההכנסה יש כאן שתי בעיות; האחת - במישור הפרטי של האוצר, שלא כל

כך צריך לענין אתכם; השניה - במישור הכולל. במישור הכולל, של הרווחה, הבעיה היא

שאנחנו נותנים מענק למשפחה חד-הורית כשאין סיבה, בנקודה הזאת, להפלות לטובה משפרה

חד-הורית על פני משפחה רגילה. יש גם משפרה רגילה שיש לה ילדים במערכת החינוך והיא

לעתים במצוקה לא פחות ממשפחה חד-הורית. למה להפלות לטובת המשפחה החד-הורית?

היו"ר א' נמיר;

אני חושבת שענינית אתה צודק. אני לא הושבת שמשפחה, אפילו חד-הורית, שמשתכרת

3,500-3,000 שקל צריכה לקבל את אותו סיוע שמקבלת משפחה שיש לה הכנסה של 1,000

שקל. אבל זה לא ניתן לביצוע.

ח' פלץ;

זה החשש שיש לי וזה מוביל אותי לבעיה פרטית כאיש אוצר; אם אנחנו מעבירים את

הדבר הזה, אתם או אחרים בעוד כמה חודשים תחילו את זה גם על שכבות אחרות - ובצדק

מבחינתכם - תחילו את זה על כל המדינה. למה רק על משפחות חד מקוריות?

ת' גוז'נסקי;

תחזירו את קיצבאות הילדים ונרד מכל הוויכוח הזה.

ח' פלץ;

זו כבר שאלה אחרת.

יש הצעה, גם כן של המוסד לביטוח לאומי, היא הועלתה באחד השלבים, ואני רוצה

להזור ולהעלות אותה עוד פעם. ההצעה מדברת על שיקום מקצועי, ואגיד בקצרה מה

המשמעות של שיקום מקצועי. המשמעות היחידה המעשית של שיקום מקצועי למשפחות

חד-הוריות אומרת רק דבר אחד; משפחה שנכנסת להכשרה מקצועית, חוץ מהבטחת הכנסה תקבל

עוד סכום כסף.



היו"ר אי נמיר;

לו היית יושב כאן בישיבות שבהן דנים על הכשרה מקצועית, היית לומד איזה בלוף

הוא כל הסיפור הזה של ההכשרה המקצועית. אנהנו כבר חולים מהסיפור של ההכשרה

המקצועית, זה לא יותר ממס שפתיים. אנהנו לא רוצים לנקות כאן מצפון של אף אהד.

זו באמת דילמה, כי המטרה שלי היא קודם כל ובראש וראשונה לעזור לקבוצות הכי

חלשות. מה אתה מציע, שלמה, לאור ההצעה שלי?
ש' כהן
אם ההצעה שלך מתקבלת לגבי רמש שנים, אני הושב שזו הצעה טובה. אני מציע - אם

זה יהיה על דעת האוצר - שאת ההצעה שלך נחיל על כל האוכלוסיה שזכאית לקבל קיצבת

ילד ראשון ושני, כלומר עד 95% מהשכר הממוצע, וזה כמובן הרבה יותר מאשר הבטחת

הכנסה, זה מכניס כ- 80% מכל המשפהות החד-הוריות.

י' צבן;

אני הבנתי ש-3,5 מליון זה החישוב לפי כלל המשפחות החד-הוריות עם ילדים, בין

ילד אחד לשלושה, בלי שום אמירה נוספת.
ש' כהן
חיים אמר, שאם להפעיל את זה בכלל, אז רק לגבי משפחות שמקבלות קיצבה כלשהי

מהביטוח הלאומי.
י' צבן
זאת אומרת, אם יהיה אי מיצוי, יהיה פעמיים אי מיצוי. אתה רוצה לומר לי שאין

נשים ששכרן עד 95%מהשכר הממוצע במשק שלא מקבלות קיצבת ילדים? יש כאלה, אז אי
המיצוי יהיה פעמיים
גם על הקיצבה הרגילה וגם על המענק לילד.

ש' כהן;

כל מה שמשפחה כזאת מקבלת זה 500-450 שקל לשנה. לכן אני מציע לקבל את הצעת

היושבת-ראש עם התיקון של חיים פלץ.

רן כחן;

אני מתנגד לזה.

ת' גוזינסקי;

לפי הצעת החוק שמונית לפנינו מדובר בסעיף 5 על אם או הורה יחיד כמשמעותו

בסעיף 1 לחוק משפחות חד הוריות, אשר לילד שבהחזקתם טרם מלאו 7 שנים. כלומר, אחרי

שבע שנים היא יורדת מהחשבון של הבטחת הכנסה, למשל.

ר' הורן;

היא יורדת רק מפטור ממבחן תעסוקה. אם הילד הוא עד גיל שבע היא לא צריכה

להתייצב בשירות התעסוקה. אם אין לה הכנסות היא זכאית לקבל גם אחר כך.



רן כהן;

שתי הערות, שאחת מהן לא רלוונטית, כדי שיהיה ברור מה התכוונתי להציע קודם.

היא לא רלוונטית, כי אני מוריד את ההצעה שלי. הכוונה שלי לא היתה הלילה לשלם 60%

לכל הילדים של משפהות חד-הוריות אלא רק למשפהות שהכנסתן מעל 95% מהשכר הממוצע,

ועד 95%לשלם קיצבת ילדים מלאה. זה לא רלוונטי, הורדתי את זה מסדר היום וזה רק

להבהרה.
לגבי ההצעה הקונקרטית
לעניות דעתי עושים בהוק הזה שתי הטבות בעלות משמעות.

ההטבה המשמעותית ביותר היא לאותן מקבלות הבטרות הכנסה ברמה הכי נמוכה, שאותן

מעלים, על פי סעיף 5. ב-30% כמעט מהכנסתן. עם זאת אני הושב בכיוון שבו באה הצעת

היושבת-ראש, של 500 שקל מענק, שאפשר לרדת ל-490 שקל מענק, ולתת לכל המשפחות

החד-הוריות את אותו מענק של תהילת שנת הלימודים. מדוע? בואו נחשוב לא רק על

המשפהות המסכנות, בואו נחשוב על מצבן המשפחתי המיוחד של המשפחות החד-הוריות. זו

משפרה ללא בן-זוג, שאין מי שיהיה שותף בגידול הילד, אין מישהו נוסף שיהיה עם הילד

בתחילת שנת הלימודים, אין מי שיוביל את הילד הזה לעזרה בשיעורים ובדברים ארורים,

ולכן אפילו אם אשה מרוויחה 4,000 שקל ממקורותיה, אני לא חושב שלא צריך לתת לה

אותו מענק בתחילת שנת הלימודים.

ת' גוז'נסקי;

אלה מקרים כל כך בודדים.

רן כהן;

בדיוק. זה לא דבר גורף לגבי המליונרים של המשק. אם היו אומרים לי שבין

הבודדות האלה יושבת כל השמנת של מועצות המנהלים של חברות ממשלתיות וחברות

ציבוריות, הייתי חושב על זה פעמיים. אני מניח שגם אם יש ביניהן בודדות שבבודדות

שמקבלות הכנסה יותר גבוהה, גם הן משפרה חד-הורית וגם להן יש התמודדות עם החיים,

וצריך, באיזו שהיא דרך, שהמערכת הזאת תתחשב בהן.

אני מציע, גברתי היושבת-ראש: תהליטי את על איזה סכום את מדברת, אבל לדעתי

צריך לתת אותו בלי מבהן הכנסה. מבחינתי יותר טוב להוריד את הסכום ל-450 שקל או

470 שקל - ואני בכוונה משאיר את הסכום לקביעתך - ובלבד שזה ינתן לכל משפחה

חד-הורית. מה יקרה כתוצאה מכך? יקרה שעשית שתי מצוות במכה אחת: מצווה אחת -

לקחת את אלה שנמצאות במצב הכי קשה והרמת אותן אל המצב של אלה שמקבלות קיצבאות,

כולן תגענה לקו העוני או מעט מעליו, וזה דבר משמעותי. מצווה שנייה - גם נשים אלה

וגם החברות שמעליהן תקבלנה את אווזה תמיכה פעם בשנה בתחילת שנת הלימודים.

אל נשכה שמדובר פה על המוסד לביטוח לאומי. זה לא מוסד סעד, זה לא מוסד

לחלכאים ומדוכאים. נכון שבתור מוסד לביטוח לאומי אנחנו רוצים שיעלה את רמת

השוויוניות ויקטין את רמת הפערים, אבל במקום שבו המוסד לביטוה לאומי לא יהיה

מסוגל לתפקד על רוחב גדול של האוכלוסיה, הוא יאבד את משמעותו בתור מוסד ביטוח

לאומי, יהפוך להיות מוסד למסכנים וזו תהיה טעות. פה יש הטבה הכי גדולה, ובצדק,

לאחת החוליות החלשות, אבל ונהיה גם הטבה מסויימת למשפהות חד-הוריות שהן גם מעל

ל-95% מהשכר הממוצע, ובעיני זו חובה.
היו"ר א' נמיר
אינם אומרים שיש היום 12,000 משפהות חד-הוריות שהכנסתן עולה על 95% מהשכר

הממוצע. מהן, בין הכנסה של 95% ל-120% - 4,300. כמה יש כאלה שהכנסתן 120%?



ש' כהן;

3,380 שקל.

היו"ר א' נמיר;

כמה משפחות הכנסתן ?95%
ש' כהן
2,674 שקל.

היו"ר אי נמיר;

כלומר, הכנסתן היא בין 2.674 שקל ל-3,380 שקל.

בין 120% ל-150% ש 3,200, שהכנסתן בין 3,800 שקל ל-4,220 שקל. אהר כך יש

4,500 משפהות שהכנסתן מעל 4,220 שקל.

גם אני הייתי רוצה לתת לכולם, אבל כשאני רואה את הקבוצה שלארור ההטבה שלנו

תקבל 1,034 שקל לחודש, והקבוצה השנייה עם שני הילדים, שלאחר ההטבה שלנו תקבל

1,245 שקל - וזאת כל ההכנסה שלהם - אינני יכולה הסכים שכולם יקבלו. בואו נגיע

לפשרה באמצע. אנחנו מדברים כאן על פערי הכנסות מאד גדולים.

י' צבן;

א. אני אתמוך במה שתסכם בסופו של דבר יושבת-ראש הוועדה, לפי כל כללי המשחק

שדיברנו עליהם בתחילה.

ב. חיים, אם מרחב התמרון שלד בדיוני הוועדה זו אותה הצעה של 7 מליון שקל,

שהיתה צריכה להיות העלות של הווריאנט שאתה מסכים לה, והיא עומדת לנו גם לחילופין,

נדבר במסגרת הזאת. אם לא, חבל שנשחית מלים וארע- כך ייאמר לנו שהאוצר שם וטו על

ענין זה או אחר.

אני רוצה לחזק את דברי חבר-הכנסת רן כהן: אי אפשר להחזיק את המקל בשני

הקצוות. כאשר אני אמרתי שנלך בקו של מבחני הכנסה, נעלה את הרף מ-95% ל-120%

והיתרון הוא בכך שאתה מסייע למשפחה חודש חודש, באתם ואמרתם: אי אפשר לקיים את

מבחן ההכנסה. אם לא, נלך לפחות ליתרון השני שהוא חשוב לנו מאד וזו האוניברסליות,

שהוא מבחינה אדמיניסטרטיבית הכי נוח, שכל משפרה חד-הורית עם ילדים תקבל מענק כזה

וכזה.

מאיור שאני צריך ללכת, נא להיושיב את ההצבעה שלי כתמיכה בהצעה של היושבת-ראש.
ת' גוז'נסקי
אני בעד הכלליות, ואנסה לענות לבעיה שהעלתה היושבת ראש, שהיא רצינית מאד.

כשבא האוצר בזמנו וביטל את הכלליות של קיצבאות הילדים, הוא השתמש באופן דמגוגי
בטיעון ואמר
מה צריך לעזור לאלה שמרוויחים הרבה? לאלה שמרוויחים הרבה לא צריך

לתת קיצבאות ילדים, כי הם מרוויחים הרבה. זה היה הטיעון נגד הכלליות. בואו נראה:

500 שקל כמו שהציעה היושבת-ראש זה 40 שקל לחודש. אם זה 40 שקל לחודש, לזו שמקבלת

1,100 שקל זו תוספת חודשית של 4% להכנסה שלה, שזו תוספת משמעותית, כי 4%זה הרבה,

אבל לזו שמרוויחה 4,000 שקל זו ממש תוספת אפסית שאין לה שום משמעות, אבל יש בה
שני דברים חשובים
א. אנחנו קובעים שזה מענק לא למסכנים אלא לאנשים בעלי מעמד

מסויים; ב. אנחנו קובעים משהו כללי. ומול המגמה של האוצר אני חושבת שזה פשוט דבר

חיוני, עד כמה שאפשר בכל החוקים, לעשות את הכלליות.



לא ברור לי בכלל איך בביטוח הלאומי יעשו את זה לגבי המשפחות האלה, שאינן

מקבלות קיצבאות ילדים ואינן מקבלות הבטחת הכנסה, כי אני לא הושבת שבביטוח הלאומי

יש - אולי צריך להיות - איזה שהוא מקום שבו כתוב "משפחה חד-הורית", כי מישהו צריך

להגדיר את עצמו באיזה שהוא שאלון; אני משפחה חד-הורית ויש לי זכויות כאלה וכאלה.

אבל זה נכון גם לגבי זכויות אחרות, שאשה תצטרך להגדיר את עצמה כמשפחה חד-הורית.

היו"ר א' נמיר;

הלא יש להם המשפחות החד -הוריות המוגדרות, אחרת איך הם משלמים? אם אין להם, כל

מה שאנחנו מדברים לא רלוונטי.

ת' גוז'נסקי;

לא הבנת אותי; אלה שלא זכאיות, אלה שהן לא בתחום הזכאות, לא רשומות לא

כמקבלות הבטחת הכנסה ולא כמקבלות קיצבאות ילדים, אלא כסתם מפרנסות, כי אם הן לא

צריכות את הביטוח הלאומי הן לא מגיעות לשם, ואם הן לא מגיעות, הן לא רשומות. לכן

אני לא רואה איך כל כך מהר יאתרו את המשפחות האלה ואני לא יודעת כמה יקבלו את זה.

אבל העקרון יותר חשוב מאשר כמה זמן זה יקה לביטוח הלאומי ואיך הוא יעשה את זה.

א' שמחה;

האם אתם ערים לעובדה שבהצעה שלך, גברתי היושבת-ראש, אין הצמדה?

מ' בוטון;

לא נכתוב 500 שקל, אלא נקבע אחוזים מהשכר הממוצע במשק, וכך נכתוב.

א' שמחה;

לגבי כל היתר אני מקבלת את מה שנאמר.

רן כהן;

אני רוצה להזכיר לכם את דברי חיים פלץ, שהוא עשה את ההשוואה מתי מתקיים מבחן

הכנסה במשפחה שיש בה שני בני זוג, לעומת מבחן הכנסה במשפחה שהיא חד-הורית. את

התיקון בין זה לזה הוא לא עושה, כאשר לוקחים רק מפרנס אחד במשפחה שיש בה שני

מפרנסים, וכך עושים גם במשפחה חד-הורית. אפילו אם מדובר באשה במשפחה חד-הורית,

שמקבלת 4,000 שקל, עדיין לא נבדק מה קורה לאשה אחרת באותה רמת הכנסה כאשר יש לה

בן-זוג וגם לו יש הכנסת. לכן התיקון הזה כן מוצדק, לא רק מהבחינה העקרונית אלא גם

מהבחינה המעשית, כי יכול להיות שחברתה אמנם יש לה אותה ההכנסה של 4,000 אבל גם

בעלה מביא 2,500 שקל.

ש' עיר-שי;

הערה לגבי האוניברסיליות ור!שיטה; בעצם מה שיקרה פה, שאנחנו קובעים קיצבה חדשה

בחוק הביטוח הלאומי - קיצבת מענק חינוך, שניתנת בשלב הזה למשפחות חד-הוריות -

כשאולי ברמה של עד 120%יש לכך הצדקה, ואני לא מתווכח - אבל ברגע שזה אוניברסלי,

האוניברסליות הולכת גם מעבר לקיצבה הזאת, גם למשפחות ארורות דו-הוריות, שיש בהן רק

מפרנס אחד. יש גם משפחות כאלה בישראל, באותה רמת הכנסה, שלא מקבלות את המענק הזה

של חמש שנים, שנועד לילדים לצרכי לימודים, וזה יהפוך להיות מענק לכל. אין שום דרך

להסביר לאזרחים הארורים לבוה הם לא יקבלו, מדוע הם מופלים לרעה.

וי



רן כהן;

אנחנו מפרידים בין המשפחות לא רק בגלל ענין של כסף אלא בגלל זה שכאן מדובר על

ילד עם אבא וכאן מדובר על ילד בלי אבא ואלה דברים נפרדים. תפסיקו לחשוב שאתם

עוסקים במספרים יבשים.
ש' עיר-שי
אין שום הצדקה לעשות את זה כאן, ואחר כך זה ימשיך גם למשפחות ברוכות ילדים,

כי יש פתאום בביטוח הלאומי קיצבת חינוך.
נקודה שנייה
לא ברור לי כרגע איך יהיה הביצוע של הדבר הזה גם לאור ההערה של

חברת-הכנסת גוז'נסקי שחלק גדול בכלל לא מסומנות כמשפחה חד-הורית.
רן כהן
תראה מה אתה עושה: כשחברת הכנסת גוז'נסקי אומרת שזה יהיה אי מיצוי של

העשירות, אתה קופץ. כאשר בכל המקרים של קיצבאות הילדים אנחנו זועקים חמס על אי

ניצול מצד המשפחות החלשות והמסכנות, אתם כולכם שותקים. אתה יודע מה? שלא ימצו

העשירות ותהיה האוניברסליות.

אשר לטיעון שלך על התרחבות לגבי אוכלוסיות אחרות: כשיבוא חוק אחר ותוכל לטעון

את הטיעון שיש בו הרחבה לא צודקת, קרוב לוודאי שאפילו אני אתמוך בך. אני מבטיח
לך דבר אחד
אני ואחרים, כמו שאני מכיר אותם, לא נעשה השוואה מכנית בין משפחה

חד-הורית למשפחה דו-הורית רק משום שההכנסה נטו בכסף היא אותו הדבר.
ח' פלץ
כפקיד האוצר אני לא יכול להסכים להצעה הזאת ואני אמעל בתפקידי אם אני אסכים

להצעה הזאת, כי יש בה פתח להרחבות. אני לא מקבל את הטענה של המוסד לביטוח לאומי

שאי אפשר לעשות מבחן הכנסה של 120%. מבחינה מקצועית אני לא מקבל את זה.
היו"ר א' נמיר
כל כך הרבה זכאים לקיצבת ילד ראשון ושני - הקבוצות הכי חלשות - לא ממצים את

זה, ולא שמעתי פעם אחת שאתם עושים משהו כדי שזה יבוצע. מתחילת הישיבה אני רוצה

ללכת לקראתכם ולכבד את ההסכם. זה מוכרח להיות דו-סטרי. אני לא רוצה לכתוב חוק

שהוא לא יבוצע ואני מוכנה ללכת לפשרה איתכם. אנחנו רוצים תיאוריה שתהיה בת ביצוע.

אם היא לא בת-ביצוע, איו בה צורך.

אתה יודע שלי, בשונה מהחברים האחרים, יש הרבה מחשבות על סיפור האוניברסליות.

אני רואה שהאוניברסליות הזאת, גם כששולמו כל קיצבאות הילדים, לא הקטינה את

הפערים; להיפך, העמיקה אותם. אבל בנושא הזה אני מקבלת את ההערה של חברת-הכנסת

גוזינסקי. היא אומרת, ובצדק, שמהנסיון שלנו אנחנו יודעים שלא ממצים את כל

הזכויות. איפה נשים כאן את הקו? אשה שמחנכת ומגדלת ילדים - אשה או גבר - והיא

מקבלת 2,674 שקל, זה פשוט לה לגדל ילדים? לכל שעה נוספת שהיא עושה, לכל תפקיד

בכיר שהיא ממלאה, היא צריכה לקרות שמרטף. צריך לחשוב איך חיים עם זה. איפה נשים את

ההבדל? איפה נשים את הקו? לו היינו יכולים ללכת באמצע, הייתי תומכת בכך, אבל זה

בדיוק אותו דבר כמו ענין ה-120%, זה אותו הסיפור - זה לא ניתן לביצוע על ידי

המוסד לביטוח לאומי. נניח שאני חושבת שהם לא עובדים בסדר, זה ישנה את המצב? אני

מנהלת את הביטוח הלאומי?
לכן אני אומרת
בואו נלך לחמש הכתות הראשונות. אני מוכנה ללכת לפשרה של ארבע

כתות, אבל נעשה את זה לכולם. לא אעשה מחטף, כי הבטחתי לאוצר, ואצלי מלה זו מלה.

ח' פלץ;

אני מבקש, לאור מה שנאמר כאן, שלא ייעשה שימוש בעתיד, עד כמה שאפשר להבטיח,

להרחיב את זה על אוכלוסיות נוספות.

היו"ר א' נמיר;

אנחנו לא נעשה את זה.
ת' גוז'נסקי
כשתחזירו את כלליות הקיצבאות נדון בכל הנושא.

רן כהן;

אם הייתם מעלים לרף של 120% זה היה גורם לכם נזק הרבה יותר גדול. אתה יודע

למה? כי למחרת הייתי מגיש הצעת רווק, היושבת-ראש וחבר-הכנסת צבן היו מגישים הצעת

חוק להעלות לכולם לרף של 120%, משום ששם יש משפחות שחיות לא רחוק מקו העוני או על

קו העוני וחיות היום ב- 96% או ב-98% או ב- 102% גם אז יכולנו להרחיב. כלומר, ענין

האונקל, לתפוס כדי להעלות, הוא גס במקרה הזה שאתם הצעתם וגם במקרה אחר. החשש שלי

הוא לא בכיוון הזה, לכן תעזבו את הענין.

אני חושב, גברתי היושבת-ראש, שהמחוייבות שלך היא מחוייבות מוסרית לגבי עלות

הענין. ואשר לשאלה אם זה יגרור לכאן או לשם; א. זה לא יגרור. ב. גם אם יש

שיקולים כאלה אלה שיקולים שתלויים ברקיקה ותמיד ניתן לעצור אותם בחקיקה. מאחר

שאין פה סכנה לא הנה ולא הנה, לדעתי בגבולות הסכום - מעט יותר זה לא נורא - צריכה

להיות הבנה, ואני מציע, חיים, שתלך לקראתה של חברת-הכנסת נמיר כדי למצוא איזה

שהוא מוצא. האמן לי, זה לכבודכם ולכבודנו.
ח' פלץ
יש לי שתי בקשות; א. בקטע של הסלקטיביות - לכבד אותו. כלומר, רק מי שמקבל

קיצבה מהביטוח הלאומי. להערכתי המוסרית הביטוח הלאומי גם לא יכול אחרת. ב. לעשות

את זה לשלוש כתות ואז העלות היא 5 מליון שקל.

היו"ר א' נמיר;

לא, היית מוכן כבר ל-7 מליון. אני לא מבקשת אגורה אחת יותר מתקציב המדינה,

אפילו הסכמתי להוריד שנה.

ח' פלץ;

אם כן, אני מבקש למלא את הבקשה שלי בעקרון הסלקטיביות.

ש' כהן;

אני כמובן חסיד של האוניברסליות ואתם יודעים כמה אני לוחם למען הענין הזה -

חבל לי מאד שיש בכלל מבחן הכנסות בקיצבאות הילדים - אבל זה מאבק אבוד. העובדה שיש

מבחן הכנסות בקיצבאות הילדים היא עובדה קיימת, ולא זו בלבד שלא הצענו להרחיב אותו

אלא אפילו צמצמנו אותו, לצערי הרב. אני לא חושב שהאוניברסליות צריכה עכשיו לפעול

דווקא בנושא הזה, שיעמיס עלינו עומס אדיר במוסד, כי אנחנו לא מכירים את 12,000

המשפחות האלה. אנחנו רוצים שהדבר הזה יהיה אוטומטית במחשב ולא יגדיל את התורים

בסניפים, כי אחרת היינו הולכים עד 120%,



רן כהן;

עד 95% תוכלו לתת?

ש' כהן;

כן.

רן כהן;

כלומר, תשלמו את העלות שחברת-הכנסת נמיר יזמה?

שי כהן;

כן.

רן כהן;

תבורכו. לגבי ה-12,000 תפרסמו בעתונות הודעה ומי שתפנה תקבל.

ש' כהן;

עם 500 שקל לשנה רובל סתם ליצור מערכת קיצבאות חדשה. יש המון בעיות ביצוע.

היו"ר א' נמיר;

אני הולכת בדרכך: אתה אומר שאתם לא בנויים היום ולא מסוגלים, כמו שלא הייתם

מסוגלים להעלות את זה ל-.120%. אלה שמקבלים עד 95% מהשכר הממוצע, כמה משפחות

חד-הוריות זה בסך הכל?

ר' הורן;

34,000.

היו"ר א' נמיר;

אני מבקשת מחיים פלץ ומשלמה כהן; נא לעשות את החשבון, לכל המשפחות האלה, לכל

ילד עד כרנה הי, כל שנה, כמה כסף זה יעלה? ירדנו כבר מהסיפור של כולם.



חי פלץ;

לכל כתה זה 1.75 מליון שקל, כפול חמש שנים, וביחד - 9 מליון שקל בקירוב.

היו"ר א' נמיר;

אתם הייתם מוכנים ללכת להסדר של 7 מליון. הלכנו לקראתכם ואני מבקשת תוספת של

2 מליון שקל ולכלול גם את כתה הי.

ח' פלץ;

אני רוצה רק להזכיר שבמקור דיברנו על 3.5 מליון וזה עלה ל-7 מליון.

היו"ר א' נמיר;

אתמול ישבת בחדרי ודיברת על 7 מליון שזה צריך לעלות לכם. עוד אמרת: ההצעה

של המוסד לביטוה לאומי היא רק 3.5 מליון ואני מציע הצעה שהיא יותר גבוהה מהסכום

הזה. מאיור והלכנו לקראתך, הסיכום הוא חמש שנים.

אני מבקשת לנסח את הסעיף בהתאם.

ש' כהן;

כלומר, מדובר בכל מי שמקבל קיצבה כלשהי .

היו"ר א' נמיר;

אני מבקשת לא להעלות הסתייגויות.

רן כהן;

נגיש הסתייגויות כדי לדבר ואחר כך נוריד אותן.

היו"ר אי נמיר;

אבל זו התהייבות להוריד אותן.

רן כהן;

בוודאי.

היו"ר א' נמיר;

ניגש להצבעות.

סעיף 1 - הגדרות;

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 1



סעיף 2 - הכשרה מקצועית;

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 2

סעיף 3 - מעונות יום;

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 3

סעיף 4 - הלוואה לשיכון;

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 4

סעיף 5 - תיקון חוק הבטחות הכנסה;

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 5

סעיף 6 - תיקון חוק ההסדרים;

היו"ר א' נמיר;

הסיכום של סעיף 6 - ולפי זה צריך יהיה לנסח - שעל פי ההסדר של הכנסה עד 95%

מהשכר הממוצע, כל המשפחות החד-הוריות יקבלו מענק מדי שנה לכל ילד לכתות אי, בי,

ג', ד', ה' בסך של 500 שקל. תמצאו את הניסוח.

מ' בוטון;
עשיתי חשבון
20% מהשכר הממוצע במשק זה 563 שקלים, ואני מציע ללכת על 20%

מהשכר הממוצע.

היו"ר א' נמיר;

לא, מלה זו מלה. נלך לפי 500 שקל, ותעשו את החשבון כמה אחוזים מהווה הסכום

הזה מהשכר הממוצע.

אני חוזרת; 500 שקל לקבוצה הזאת לכל ילד, עבור כל שנה, מענק לכתות אי, בי,

גי, די, הי.

הצבעה

הוחלט; לאשר את סעיף 6 בתיקון הבא;

משפחות חד-הוריות שהכנסתן עד 95% מהשכר הממוצע במשק תקבלנה מענק

שנתי עבור כל ילד בכתות אי, בי, גי, די, הי.

הסעיף י נוסח בהתאם.



סעיף 7 - ביצוע ותקנות;

היו"ר א' נמיר;

התקנות צריכות להיות באישור ועדת העבודה והרווה של הכנסת.

מ' בוטון;

אני לא הושב שצריך, זה ענין של הלוואות שיכון וכו'.

הצבעה

הוחלט; לאשר את הסעיף

היו"ר א' נמיר;

ממתי תחולת החוק?

מ' בוטון;

מיום שהוא מתפרסם, אבל התשלומים ייכנסו רק עם תהילת שנת הלימודים.

שי כהן;

ב-1 באוקטובר.

היו"ר א' נמיר;

תכתבו את התאריך ותוסיפו שתהולתו של ההוק ביום פרסומו.

הצבעה

הוחלט; תחילת החוק ביום פרסומו.

ייכתב תאריך תהילת תשלום המענק.

מי בוטון;

יקר בהוק איזה בית דין מוסמך לדון בנושא. קיבלנו פנייה מנשיא בית הדין הארצי

- ואני מציע לוועדה לקבל אותה - להוסיף סעיף, שלבית הדין האזורי לעבודה, כמשמעותו

בהוק בתי הדין לעבודה, תהיה סמכות יהודית לדון בתובענה שעילתה בסעיפים 5 עד 7

לחוק זה. כלומר, לתת סמכות לבית הדין האזורי לעבודה, כמו בביטוה הלאומי, שלא

יצטרכו לרוץ לבית משפט רגיל.

יי לוי;

האם יש הוראת הצמדה לגבי סכום התשלום?

היו"ר א' נמיר;

בוודאי. זה יהיה מוצמד לאחוז מהשכר הממוצע.

ר' הורן;

בענין המענק דרושה למוסד תקופת התארגנות.
מ' בוטון
יש לו זמן עד תחילת אוקטובר.

היו"ר א' נמיר;

אנחנו רוצים שזה יהיה לפני אוקטובר, בתחילת שנת הלימודים. עד תחילת שנת

הלימודים תספיקו להתארגן.

ר' הורן;

הרעיון היה שבאוקטובר באה רשימת הספרים ועד אז אנחנו יכולים להתארגן.

רן כהן;

זה לא טוב. אתם צריכים להתארגן לאוגוסט הקרוב, כדי שהתלמידים שהולכים

ללימודים ב-1 בספטמבר יזכו במענק.

ר' הורן;

אני מציעה שהכלל יהיה אוגוסט, אפילו קודם, אבל השנה בונים אצל רנה ברקאי מערך

חדש, היא פשוט לא תוכל להשתלט על זה.

היו"ר א' נמיר;

תתנו לה תוספת עובדים. אוקטובר זה תאריך מאוחר מדי, כי כל הילדים קונים את כל

הציוד לפני תחילת שנת הלימודים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:10)

קוד המקור של הנתונים