ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 24/02/1992

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות מילואים חד-יומי), התשנ"ב-1991, של חבר-הכנסת א' רובינשטיין; הצעת חוק זכויות החרש- של חברי-הכנסת ח' פורת וא' רובינשטיין; תקנות הביטוח הלאומי בדבר גמלה לילד חרש

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 356

מישיבת ועדת העבודה והרו ורזה

יום שני. כי באדר א' התשנ"ב (24 בפברואר 1992). שעה 00;09

נכחו -

חברי הוועדה; עי פרץ - מ"מ היו"ר

ע' זיסמן

י' צבן

מוזמנים; לסעיפים 1 ו-2

חבר-הכנסת חי פורת

חבר-הכנסת אי רובינשטיין

נ י שי - מנכ"ל הערוץ וקשני

מי לימור - מנהל מינהלת ההקמה של הערוץ השני

י י ערד - משנה למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

אי אבנר - יועץ מנכ"ל רשות השידור

ני כהן - יועץ משפטי, רשות השידור

אי סופר - הטלוויזיה הישראלית

אי בריק - יועץ משפטי, משרד החינוך והתרבות

י י בקל - המוסד לביטוח לאומי

דייר חי קטן - המוסד לביטוח לאומי

ר' הורן - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

די דרור-הכהן - משרד המשפטים

חי פלץ - אגף התקציבים, משרד האוצר

נ' מיכאלוב - אגף התקציבים, משרד האוצר

די ברויטמן - אגף התקציבים, משרד האוצר

ז י גורני - אגודת "שמע"

אי מגן - אגודת "שמע"

לסעיף 3

חבר-הכנסת אי רובינשטיין

סא"ל אי אורנשטיין - ראש ענף תנאי שירות חובה באכ"א

רס"ן א' סלומינסקי - אגף התקציבים, משרד הבטחון

י י לוי - משרד המשפטים

חי פלץ - אגף התקציבים, משרד האוצר

ני מיכאלוב - אגף התקציבים, משרד האוצר

הי ישראל - התאחדות התעשיינים

יועץ משפטי לוועדה; מי בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום; 1) תקנות הביטוח הלאומי בדבר גימלה לילד חרש

2) הצעת חוק זכויות החרש - של חברי-הכנסת

חי פורת ואי רובינשטיין

3) הצעת חוק הביטוה הלאומי (תגמול בעד שירות מילואים

חד-יומי) של חבר-הכנסת אי רובינשטיין



תקנות הביטוח הלאומי בדבר גימלה לילד חרש
היו"ר ע' פרץ
בוקר טוב לכולם. הסעיף הראשון שלנו - זכויות החרש. אנחנו מבינים שהביטוח

הלאומי הגיע להסכמה עם מציעי החוק ועם גורמים בוועדת העבודה והרווחה בדבר תקנות

כתחליף לחוק. אנחנו מבקשים לדעת למה הסכמתם.

אני מביו שיש חילוקי דעות בינינו לבין המועצה הציבורית של המוסד לביטוח לאומי.
ר' הורן
בדיון הקודם הסכים המציע לקבל את ההצעה בדבר תקנות ביחס לילדים הלוקים בשמיעתם.

ילדים שחלה ירידה בכושר השמיעה שלהם של לפחות 45 דציבלים - בעבר דיברנו על 70 דציבלים -

ייכללו במסגרת התקנות המוצעות. זאת אומרת שייכללו בתקנות ילדים ששמיעתם טובה יותר.

אנחנו מציעים שילד כזה יקבל גימלה שחלקה - 60% - תשולם עבור הילד ללא קשר אם

הוא נמצא במסגרת טיפולית או לא והיתרה -40% - תשולם אם הילד מקבל טיפול.

ההצעה הזאת הובאה למועצת הביטוח הלאומי ולוועדה שבה יש אנשי מקצוע ושבראשה

עומד פרופסור נתנזון, אשר דרשה שכל הגימלה שתינתן לילד תהיה מותנית בכך שהילד נמצא

במסגרת טיפולית.

ח' קטן;

פרופסור נתנזון, שהוא אישיות ידועה במקצוע השיקום, אומר שהמטרה היא להביא את

הילדים הנכים למיצוי מקסימום הפוטנציאל שלהם ואם נותנים כסף אין אפשרות לפקח על כך

שהכסף מוצא אמנם לשיקום הילדים. הוא רוצה להחדיר מוטיבציה שתהיה לילדים מסגרת שיקום

מתאימה. הוא רוצה להביא לטיפול שיקומי אותם ילדים שהוריהם לא דואגים להם כל כך, ובעזרת

הגימלה להביא אותם ילדים לטיפול ולשיקום. הוא רוצה שהגימלה כולה תהיה מיועדת לטיפול

ושכל התשלום יהיה מותנה במתן טיפול לילד, זאת אומרת שישנה תכנית טיפולית עבורו.

היו"ר ע' פרץ;

את מדברת עכשיו על עמדתו של פרופסור נתנזון. זו החלטת הוועדה?
ח' פלץ
זו החלטה פה אחד של המועצה.

היו"ר ע' פרץ;

יש החלטת מועצה, אני מבקש שתדברי בשם המועצה.

ר' הורן;

אנחנו הבאנו בפני המועצה את העקרונות שהועלו כאן.

היו"ר ע' פרץ;

מה אנחנו רצינו?

ר' הורן;

בוועדה הזאת דובר על 45 דציבלים, וזה התקבל.



מ' בוטון;

זו היתה בקשה של ארגוני החרשים.
היו"ר ע' פרץ
ירידה של לפחות 45 דציבלים, זה מקובל.

ר' הורן;

ילד עד גיל 8 יקבל סכום השווה לקיצבת יחיד וילד מגיל 8 עד 14 יקבל מחצית הסכום

הזה. גם זה מקובל על כולם.

אני מבקשת להזכיר שלגבי מי שמלאו לו 14 שנים יחולו הכללים הרגילים של מבחן תלות.

כפי שאמרתי בראשית דברי, אנחנו הצענו שילד עד גיל 8 יקבל %60 מהגימלה בלי קשר

לתכנית טיפול. את ה 40%-הנוספים הוא יקבל אם הוא נמצא במסגרת טיפולית. מי שמלאו לו

8 שנים יקבל מחצית הסכום.
היו"ר עי פרץ
חלק מתשלום הגימלה יהיה מותנה אם הילד נמצא במסגרת טיפולית. בקשר לכך אני שואל: האם

למדינת ישראל יש אפשרות לתת תכנית טיפולית לכולם או שההתניה הזאת היא דרך בלתי אובייקטיבית

לקיצוצים בתשלום הגימלה. האם מדינת ישראל מסוגלת לתת תכנית טיפולית לכל החרשים?
ר' הורן
יש כאן בעיה גיאוגרפית. ילדים הגרים במקומות מאד מרוחקים, יכול להיות שהוריהם

יתקשו להשיג אדם שיטפל בהם ובגלל זה הם לא יקבלו.
יי צבו
במקרה כזה צריך לתת להם גימלה כפולה, לנסיעות במונית.
ר' הורן
השאלה אם זה מעשי.
היו"ר עי פרץ
כרגיל, הפריפריה תשלום. לא רק שאיו טיפול אלא שבגלל זה שאיו טיפול, ולא באשמת המשפחה,

מי שגר בפריפריה הוא ישלם. אי-אפשר שזה יהיה בכל הנושאים כל הזמו. צריך לפתור את הבעיה

הזאת, כי אחרת לא נוכל לאשר שום תלות בשום תכנית.
ר' הורו
בדרך כלל לא צריכה להיות בעיה, כי מדובר בתכנית טיפולית ליברלית מאד. הילד לא

מוכרח להיות במקום מסויים לקבלת טיפול. הוא צריך להיות קשור לאחד המכונים.אם ניתו לקבל

טיפול במסגרת אותו מרכז, זה מספק.

עם זאת, יכול להיות שלגבי מקומות מאד מרוחקים יהיה קושי לתת את הסכום. זו היתה

הסיבה שעיקר הגימלה ישולם בלי קשר למסגרת טיפול ורק חלק קטו ממנה מונתה אם הילד נמצא

במסגרת טיפולית, כדי לדרבו את ההורים. חשוב שילד חרש יהיה במסגרת של תכנית טיפולית.

הבאנו לוועדה תקנות ברוח ההמלצה של מועצת המוסד לביטוח לאומי, זאת אומרת שהגימלה

כולה מותנית בהשתתפות בתכנית טיפולית.



היו"ר ע' פלץ;

כל הגימלה מותנית?
ר' הורן
זו המלצת המוסד.
היו"ר ע' פרץ
אני בטוח שברוב הישובים הקטנים איו קלינאי תקשורת. אני אומר זאת מתוך נסיוני בשררות.
ח' פלץ
לא צריו להיות. אפשר לנסוע לבאר שבע. הקיצבה היא 700 ש"ח לחורש.
היו"ר ע' פרץ
זה טוב בשביל מי שגר בירושלים. מה לגבי אלה שגרים רחוק?

נשמע עכשיו את נציגי אגורת "שמע". אני מניח שהם יאמרו שיש כאן מעמסה כפולה.
ז' גורני
אני מזרהה עם מר שאמר חבר-הכנסת עמיר. ביום חמישי היה יום התרמה. קיבלתי טלפון

מאם באילת שיש לה ילרה חרשת בת 5 - יש שם 4 ילרים חרשים - שביקשה עזרה איר לתת טיפולים

לילדה שצריכה לנסוע לשם כך לבאר-שבע. אנחנו יודעים שמצב דומה יש גם ברמת-הגולן.

מקובלות עלינו ההערות של הביטוח הלאומי, עם זאת אנחנו חושבים שאם מדברים על

הגבלה היא יכולה להיות רק לגבי מקומות שבהם ניתן לקבל טיפול ללא קושי והיא לא יכולה

להיות לגבי מקומות מרוחקים שמסיבות אובייקטיביות אי-אפשר לקבל בהם טיפול.
היו"ר ע' פרץ
איו הצעות בנוגע להוצאות נוספות?
ז' גורני
אנחנו מבקשים שיהיה ויתור בנושא של מבחו התלות.
י' צבן
אתם מיוצגים במועצה הציבורית? כשהמועצה הציבורית דנה, האם מזמינים אתכם?
חי פלץ
אני נכחתי בישיבת הוועדה הציבורית. פרופסור נתנזון היה מאד משכנע. אני השתכנעתי

שחרש בגיל הרך, אפשר מאד לעזור לו ולשקם אותו כדי שיוכל להשתלב בחברה. פרופסור נתנזוו

סבור שהקיצבה נועדה לתת תמריץ למשפחה לתת טיפול לילד. אני חושב שרוב המשפחות אכו מתנהגות

כם ולא משנה אם יגורו בשדרות, בעכו או בנהריה, הם יקחו את הילד לטיפול. עם זאת, אולי

יש הורים שלא מודעים לחשיבות הטיפול ואם תהיה הגבלה לקבלת הגימלה, אולי זה יגרום לכך

שהם יקחו את הילד לטיפול.

אני מבקש שהוועדה תקבל את ההמלצה של הביטוח הלאומי.
היו"ר עי פרץ
אם רוב המשפחות בסדר, למה לקבוע כלל לפי היוצא מן הכלל? למה נקבע נורמות לפי

היוצא מן הכלל, כמו במס הכנסה שם שופטים את האזרחים לפי גונבי מס הכנסה ולפי זה קובעים

נורמות.

חי פלץ;

מטרת התקנות היא לעזור לילדים. לכן אני חושב שהצעת הביטוח הלאומי תשרת את המטרה

הזאת. יכול להיות שצריך לחשוב על שינוי אם המשפחה גרה בישוב מרוחק מאד, שלא תהיה הכללה.

אבל אם לא מדובר על ישוב מרוחק, מוכרחה להיות התניה.

טיפול עולה כסף. יש עמותות ציבוריות שמקבלות סבסוד ממשרד העבודה והרווחה.
י' צבן
ולהורים זה חינוך?
חי פלץ
אני לא יודע.
היו"ר עי פרץ
איו שום כלל.
יי צבו
כאשר הורים באים עם ילד חרש לטיפול, האם חובה לטפל בו או לא?
זי גורני
כאשר מדובר על מוסדות של קופת-חולים, על ההורים להביא טופס 17 והטיפול הוא כרגיל.

אם באים לאגודת "שמע" הטיפול הראשון הוא חינם. על כל טיפול אחר-כך צריך לשלם סכום סמלי -

1.5 -3 ש"ח. כאשר התשלום הוא סמלי, ההורים מביאים את הילדים. הגבייה עולה לנו יותר

מההכנסות שיש מהתשלומים.
היו"ר עי פרץ
על-ידי מי אתם מתוקצבים?
זי גורני
בעיקר מתרומות. התקצוב ממשרד החינוך הוא למורים ויש תקצוב ממשרד העבודה והרווחה.
היו"ר עי פרץ
פר מטופל.
זי גורני
כן.
אי מגן
בראשית דברי אני מבקשת לציין שאנחנו עוסקים רבות באיתור ילדים חרשים. יש בעיה

קשה של מודעות המשפחה שנולד לה ילד חרש. לא אחת מוצאים ילד בגיל 10-9 בבית-ספר רגיל,

שהוריו לא מודעים לבעיה.
היו"ר ע' פרץ
חבל שלא נמצא כאן מומחה שלא מסכים לדעתו של יושב-ראש הוועדה של המועצה, כי

היינו שומעים עמדה מקצועית אהדת. אנחנו אומרים דברים לפי תחושה ולא על פי אמת מידה

מקצועית.

אני רוצה לשאול את חבר-הכנסת חנן פורת, האם הגיעו איתר להסכמה?

ח' פורת;

עמדנו בקשר עם מר בוטון, היועץ המשפטי של הוועדה, כדי לגבש את ההצעה שתהלום

את היעדים הראשונים.
מ' בוטון
הנושא של קיצבה לילד חרש עד גיל 14 היה מוסדר בהצעת החוק הפרטית. בדיון שהתקיים

בישיבה שבה חבר-הכנסת עמיר היה היושב-ראש, המוסד לביטוח לאומי הציע, ביוזמתי, שזה

יהיה בתקנות. הביטוח הלאומי נשאל מה יהיה בתקנות שיוצעו ונציגי המוסד הסבירו מהי מערכת
התקנות שהם .י
מליצו עליהן.

מציעי החוק, אחרי ששמעו את ההסבר אמרו, שאם אלה תהיינה התקנות הם מסכימים.

המועצה הציבורית לא אישרה את התקנות כפי שהוסכם עליהן כאן בישיבה הקודמת, יש

בהן שוני שמתבטא בעיקרו בהתניה לתשלום הגימלה. המועצה הציבורית החליטה שכל הגימלה

תשולם רק אם הילד יהיה במסגרת טיפולית.
היו"ר ע' פרץ
מה התהליך שיהיה?
מ' בוטון
מוסכם גם עם משרד האוצר וגם עם הביטוח הלאומי שיוצאו כאן שתי הגירסאות, ינסו

לשכנע את הוועדה והיא תחליט. אם הוועדה תעמוד על הצעותיו.של הביטוח הלאומי כפי שהוצגו

בישיבה הקודמת, רואים את התקנות מאושרות כאילו הן כוללות את התיקונים של הוועדה.
חי קטן
בקרב המומחים אין חילוקי דעות ביחס לצורך במתן טיפול לילד חרש. השאלה היא לגבי

חלוקת הגימלה. .
היו"ר עי פרץ
כפי שאמרתי קודם, היוצא מן הכלל קובע את הכלל ולפי זה עושים דין לכולם, תופסים

שיכור ומחליטים שכולם שיכורים, תופסים בטלן - כולם בטלנים. אני יכול להעיד שאצלי בשדרות

ישבו בתור הורים לילדים חרשים מפני שלא היה להם קלינאי תקשורת. לנו היה תקן לפסיכולוג

וחצי, עשינו הסבה לקלינאי תקשורת.

הגישה של המימסד היא שהורים צריכים עידוד שלו כדי לטפל בילד שלהם. זה לא מקובל

עלי.
חי פורת
אנחנו הסכמנו להעביר את החוק למסגרת של תקנות. אני רוצה לשמוע האם יש שוני

מבחינת המחוייבות, האם התקנות עונות על כל הדרישות ומאימתי יחולו התקנות.



בשעתו קבענו שהחוק מיועד לכלל הילדים החרשים. אני חושב שהתניה ומה שכתוב בדברי

ההסבר, שהגימלה תינתן לילדים עד גיל 14, לגבי חלק מהילדים זה תנאי דרקוני. יש מקומות

רבים שבהם אי-אפשר לקבל טיפול, יש ילדים שאינם יכולים להגיע לטיפול במסגרות רגילות.

רק רכישת מכשירי שמיעה, קניית בטריות, טיפול של ההורים ומאמץ שלהם - זו גם כן השקעה

ואי-אפשר למנוע מהמשפחה.
היו"ר עי פרץ
לדעתי, אפשר לקבוע 4-3 מקומות שבהם תהיה התניה ובשאר המקומות לא תהיה התניה.

מ' בוטון;

זה לא מעשי.
ח' פלץ
אני בעד הצעת המועצה, שאולי תעלה לאוצר יותר כסף.
היו"ר ע' פרץ
אנחנו רוצים לחסוך לאוצר.
י' צבן
לפני שאומר מה שאומר, אני רוצה לשאול. הטיפול בילדים חרשים אצל קלינאי תקשורת,

האם הוא אחת לחודש?
תשובה
רצוי שהוא יהיה לפחות פעמיים בשבוע. רק בדרך זו הילד יכול להשתדל להיטיב את מצבו.

אנחנו מזמינים את ההורים כדי שהם יוכלו לסייע לו. הטיפול קשה והילדים לא אוהבים אותו.
יי צבו
אני רוצה לתמוך בגישה של האוצר והמועצה, בתנאי אחד: בכל מקום שאיו בו קלינאי

תקשורת, ההורים יקבלו גימלה נוספת להוצאות נסיעה למקום שבו יש קלינאי תקשורת. אם

זה לא יהיה - נחזור לעניו של $60 ו-%40.
היו"ר עי פרץ
אני ממליץ לקבל את ההצעה של %60 ו-40%.
ר' הורו
זאת אומרת שעבור ילד עד גיל 8 60% מהגימלה ישולמו ללא קשר לטיפול ו-40% ממנה

ישולמו אם הילד נמצא במסגרת טיפול. עבור ילד שמלאו לו 8 שנים ישולמו 30% מהגימלה ללא

קשר לטיפול ו-20% אם הוא מקבל טיפול.
היו"ר עי פרץ
אנחנו מצביעים.

הצבעה

הצעת הוועדה ב 60%-מהגימלה לילד חרש ישולמו ללא קשר לטיפול

ו-40% נוספים ישולמו אם הילד מקבל טיפול, נתקבלה
היו"ר ע' פרץ
הצעת הוועדה נתקבלה פה אחד.

מי בוטוו;

התקנות נכנסות לתוקפו 30 יום מיום פרסומן.

הצעת חוק זכויות החרש- של חברי-הכנסת ח' פורת וא' רובינשטיין

היו"ר עי פרץ;

אנחנו עוברים להצעת חוק זכויות החרש, של חברי-הכנסת פורת ורובינשטיין. היועץ

המשפטי ממליץ ששם החוק יהיה חוק הקלות לחרש ולא זכויות החרש.
חי פורת
אני רוצה לשאול, בשעה שהחוק המוצע יוגש לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, האם אפשר

לצרף את תקנות הביטוח הלאומי?
מי בוטון
מי שיציג את החוק יציין בדבריו את נושא התקנות.
היו"ר עי פרץ
אנחנו מצביעים על שם החוק, חוק הקלות לחרש במקום חוק זכויות החרש.

הצבעה

ההצעה ששם החוק יהיה חוק הקלות לחרש נתקבלה
היו"ר עי פרץ
החוק המוצע ייקרא חוק הקלות לחרש ולא חוק זכויות החרש.

סעיף 1 - כתוביות ושפת סימנים
היו"ר עי פרץ
אנחנו עוברים לדון על סעיף החוק. סעיף 1.
מי בוטון
מוצע שבמקום המלים "שאינם משודרים בשידור ישיר" ייאמר "שאינם משודרים בשידור

חי".
אי אבנר
שידור ישיר הוא שידור חי שמשודר מנקודה מחוץ לאולפן. כל שידור ישיר הוא שידור

חי אבל לא כל שידור חי הוא שידור לשיר.
מי בוטון
הוועדה מאשרת שבמקום "בשידור ישיר" ייאמר "בשידור חי".

בסעיף קטן (2) אפשר להסתפק במלים "שפת סימנים" בלי המלה "ידיים" המצויינת בסוגריים.



ע' זיסמן;

למה?
חי פורת
שפת סימנים - ברור למה הכוונה.
נ' שי
אני נפלתי לתוך העניו הזה בהפתעה מוחלטת. אני לא מצוי בו. נראה לי שאם יש תרגום

לעברית, שפת הסימנים איננה חיונית.
מי בוטוו
מרובי על תכנית הרשות.
ח' פורת
יש גם עולים חרשים. החרשים שהיו בישיבה הקורמת אמרו שזו שפה לכל.
ח' פלץ
שפת הסימנים היא לא שפה אוניברסלית.
ני שי
שליש מהתכניות שלנו הם בהפקה מקומית ושני שלישים אלה תכניות מיובאות ומתורגמות.
היו"ר ע' פרץ
מרובר על כך שכל רשת תעשה לעצמה ריכוז של תכנית הרשות.
נ' שי
אפשר לעשות כתוביות גם בתכניות בשפה העברית.

יש טלטקסט וזה נותן פתרון. אפשר להעלות תמונה של הטלטקסט גם על המסך.
מי בוטוו
טכנית אפשר לעשות את זה.
נ' שי
לא מוכרחים להשתמש בשפת הסימנים. אפשר להשתמש בטלטקסט. אפשר להעלות על המסך

את תמונת הטלטקסט. זה יכול להיות פתרוו. מבחינה טכנית איו בעיה. לא מוכרחים להיות

כבולים לשפת הסימנים. הטלטקסט נותו פתרוו לכל תכנית, בתוספת לא יקרה.

אם מרובר על תכנית חרשות שבועית, החרש יכול לקרוא את המלל מפי הקרייו.

במכרזים של הרשות השנייה, שצריכים להתפרסם השבוע, היינו מורעים לנושא הזה. אנחנו

מציעים שהרשות תשקול שבעל זכיון יראג לכתוביות לכברי שמיעה.
ע' זיסמן
אני מבקש שתהיה תקופת ביניים.

יש לי טענה קשה נגד ערוץ 1 ביחס לנושא של תאונות דרכים, מאבק בתאונות דרכים,

ובקשר לכך אני שואל, מה פירוש "תכנית חדשות שבועית" יכולה להיות גם תכנית של דקה.

לדעתי, אנחנו צריכים לקבוע איזה שהוא מינימום. אני יודע מה קרה לתכנית ביחס למאבק

בתאונות דרכים.
א' סופר
ו

יש תכנית בכל בוקר.
ע' זיסמו
אני רוצה יותר.

יש מסקנות שלא מיישמים אותן. אני רוצה שייקבע מינימום.
היו"ר ע' פרץ
זו הערה נכונה.
א' בריק
מעבר למה שכתוב בהצעת החוק הוסיפו את הטלוויזיה הלימודית. לכן אני שואל, האם

מנהל הטלוויזיה הלימודית הוזמן לדיונים? האם הוא הביע את דעתו? צריך לשמוע אם הם

ערוכים לעניו הזה. לטלוויזיה הלימודית יש מנהל ויש יועץ משפטי וצריך היה לשמוע אותם.
אי סופר
הם היו פה.
היו"ר ע' פרץ
אני חושב שיכולנו להזמין אותם ישירות.

מ' בוטון;

אנחנו מזמינים דרך השר הממונה.
אי בריק
הנוסח המונח על השולחן לא היה בפני איש במשרד החינוך. היה לפנינו רק הנוסח

הכחול.

אני חוזר ואומר שצריך להזמין את נציגי הטלוויזיה הלימודית ולשמוע אותם.
היו"ר עי פרץ
אתה צודק. בטלוויזיה הלימודית יש בעיות בנושא זה, כי רוב התכניות הן בעברית.
מי בוטון
מדובר כאן על שידורים בעברית. זה אותו דבר.



י' צבן;

לא יכול להיות תהליך חקיקה שלא ישמעו את הגורמים הנוגעים בדבר.

אני רוצה לשאול את נציגי הארגונים הרלוונטיים, אם בסעיף 1(2) יהיה כתוב "תכנית

חרשות שבועית אחת לפרוות שתלווה או בכתוביות או בשפת הסימנים, האם יש נפקא מינא?
קריאה
אי-אפשר לעשות כתוביות בחדשות.
י' צבן
אולי אפשר להכין תכנית מיוחדת.
היו"ר עי פרץ
היה דיון ארור בעניו זה. היו כאן אנשי מקצוע שאמרו שזה לא דומה.
חי פורת
בדיוו הארוך שהיה כאן בקשר לתכנית חדשות שבועית נא לידי ביטוי הצורך לתת תשובה

לאלה שאינם מכירים אלא את שפת הסימונים.
היו"ר עי פרץ
מיצינו את זה בשבוע שעבר.
חי פורת
אני מקבל את ההערה שהעיר חבר-הכנסתזיסמן ביחס לקביעת מינימום. הייתי רוצה לשמוע

מהארגונים מה המינימום. אני חושב שזה צריך להיות ביו 5 ל-10 דקות.

נציגי הטלוויזיה החינוכית והלימודית השתתפו בשלבים הראשונים של הדיונים והביעו

הסכמה. עם זאת, נכון שיש פגם שהם לא הוזמנו לכאן.

החוק המוצע חשוב קודם כל לילדים. אם אנחנו לא כוללים את הטלוויזיה הלימודית,

עשינו פחות ממחצית העבודה.
יי צבו
בסעיף 2 יש תשובה.
אי רובינשטיין
נציגי הטלוויזיה החינוכית הודיעו שהם מוכנים לקבל על עצמם ליווי בטלטקסט. הם

לא דיברו על רבע מהשידורים.
היו"ר עי פרץ
אני בודק את הפרוטוקול. אני לא מוצא הסכמה מפורשת שלהם. עד כמה שאני זוכר, הם

אמרו שמה שיתקבל על דעת הערוץ הראשון יתקבל על דעתם.
א' רובינשטיין
הם דיברו על הטלטקסט.

היו"ר עי פרץ;

אולי אנחנו יכולים לקבל החלטה בכפוף לחוות דעת של הנציגים המוסמכים של הטלוויזיה

החינוכית. אם תהיה להם התנגדות חד-משמעית, נזמין אותם שנית.

א' רובינשטיין;

עוד השבוע.

היו"ר עי פרץ;

אני לא מתחייב.

מ' לימור;

אני רוצה להתריע מפני הכללה כמעט אוטומטית של שני הערוצים והטלוויזיה החינוכית.

אני מבקש להזכיר שהערוץ השני יקום על עקרונות מסחריים.

לפני שבוע היה נסיון ללוות שידורים בתרגום לשפת סימנים, בפינת המסר היתה בועה

קטנה ממנה היה תרגום לשפת הסימנים. קיבלנו תגובות. תשומת לבם של אנשים נמשכה לאותה

בועה והם זנחו את העיקר. אין ספק שחשוב לעשות בשטח זה אבל זה מוטל לא על מי שאתם

שולחים אותו להרוויח את כספו.

אי רובינשטיין;

יש אמנם בעיה לגבי הערוץ השני, שהוא מסחרי.

אני מציע שההחלטה תהיה בהדרגה, עכשיו על רשות השידור.

היו"ר עי פרץ;

בשום פנים ואופן לא.

אי רובינשטיין;

בינתיים אין שידורי חדשות. זה יהיה רק אחרי המכרזים. עד שתקום חברת חדשות - צריך

לתת לה זמן להתארגן. צריך ללכת בדרך שתצליח. בינתיים אין בערוץ השני חדשות, לוקחים

מלווינים בתקציב מינימליסטי.

מי לימור;

זה אקטואליה ולא חדשות.

אי רובינשטיין;

אני חושב שזה צריך לחול על הערוך השני אחרי הקמת חברת חדשות.

היו"ר עי פרץ;

בדיון הקודם היה ויכוח ארוך בנושא זה. אינני מבין למה צריך לעשות מזה ענין.

רוב שידורי האקטואליה הם עם כתוביות.
נ' שי
זה בדיוק העניו. יינם של חרשים כדינם של שומעים. מדובר בגוף מסחרי שצריך

להתקיים מהכנסות. זו בעיה. אין לנו תקציב.

היו"ר ע' פרץ;

השיקול התקציבי נדון ונדחה. החלטנו שהיזם יתרום את חלקו.

אני מעמיד להצבעה את סעיף 1.

הצבעה

סעיף 1, בנוסח. לוועדה, נתקבל
היו"ר עי פרץ
סעיף 1, כפי שהובא לפנינו, אושר.

סעיף 2 - כללים

היועץ המשפטי של רשות השידור העיר לי, שבמקום "השר הממונה" יהיה "הוועד המנהל

של רשות השידור".
אי רובינשטיין
בסדר.
היו"ר עי פרץ
אנחנו מצביעים על סעיף 2.

הצבעה

סעיף 2, בנוסח לוועדה, נתקבל
היו"ר עי פרץ
גם סעיף 2 נתקבל. אנחנו ממשיכים.

סעיף 3 - תיקון חוק חינוך מיוחד
מי בוטון
דיברתי עם היועצים המשפטיים של משרד החינוך ושל משרד האוצר. בחוק חינוך מיוחד

מדובר על כל ילדי ישדאל ולא מפורט בחוק כמה שעות יקבל פלוני. להכניס למסגרת החוק

ילד חרש ולציין שלגביו יהיה דבר כזה וכזה, אני חושב שזה לא תואם את הקונסטיטוציה

של החקיקה ולא מקובל.

כשבמסגרת הביטוח הלאומי ניתנו הטבות מיוחדות לנכים, זה לא היה בחוק.

אני מציע שנשמע את דברי היועץ המשפטי של משרד החינוך.
אי בריק
יש חוק חינוך מיוחד שעוסק בכל סוגי הנכויות וזה מכסה את כל הילדים הנכים לכל

סוגיהם. באותו חוק יש סעיף מיוחד על שירותים נילווים.
מ' בוטון
בחוק מדובר על ילד חריג, על טיפול פיסיוטרפי, ריפוי בעיסוק, לרבות שירותים נלווים

הכל לפי צרכיו של הילד החריג.
אי בריק
סעיף כזה עלול לעורר רגישויות בקרב נכים אחרים.

אי מגן;

אנחנו רוצים שיהיה לעניו זה עיגון בחוק. אי-אפשר לסמור שהדברים מסתדרים מעצמם.

נכוו שהשעות מושגות אבל מי יודע אם זה יהיה כך בשנה הבאה?

היו"ר עי פרץ;

יש מאבקים שונים בקביע סדרי עדיפויות של המשרד. יש מאבק כולל על התקציב

לאוכלוסיות חריגות. אני לא יכול להיות סדר עבודה ולקבוע כמה יינתו לעוורים, כמה

יינתו לחרשים וכמה ייתו לפגועים אחרים. אני מכיר ילד שהיה צריך להסיע אותו כל יום

באמבולנס ללימודים. האם נגדיר אותו פה? לא. האם נוכל להיטיב עם מיגזר אחד ולהרע עם אחר?
אי רובינשטייו
השגנו מה שרצינו.
חי פורה
אני חושב שלגבי אוכלוסיות נזקקות צריך לעגו את הדבדים באופו קשיח, כי אהדת

אנחנו נתונים לשרירות לבו של משרד האוצר או של משרד החינוך. לגבי החרש יש בעיה של

קומוניקציה וצריך לעשות כדי שהילד לא יהיה מנותק. ללא עזרה הוא עלול להיות מנותק

לחלוטיו.
היו"ר עי פרץ
אני חושש שמא ניתו למיגזר אחד ונפגע באחר.
חי פורת
אם החוק המוצע יחייב או יצור קטליזור לקבוע את הסל הכולל, זה טוב.
אי רובינשטייו
אפשר להציע הצעת חוק כוללנית. ציבורים אחרים עלולים לראות בסעיף הזח פגיעה בהם.

אני לא יכול לפגוע בציבורים אחרים.
היו"ר עי פרץ
אני הייתי הולך לשר החינוך ומבקש ממנו תקציבים.
חי פורת
עשיתי את זה.

לא הייתי רוצה שהסעיף הזה יפול.
היו"ר ע' פרץ
אני בעד מחיקת הסעיף הזה ועם זה הוועדה תמליץ בפני שר החינוך להתחשב בחדשים.

מי בעד?

הצבעה

ההצעה של חבר-הכנסת ע' פרץ לסעיף 3 נתקבלה

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות מילואים חד-יומי),

התשנ"ב-1991, של חבר-הכנסת א' רובינשטיין
היו"ר ע' פרץ
אנחנו עוברים לסעיף הבא - הצעת חוק הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות מילואים

חד-יומני, של חבר-הכנסת רובינשטיין.
אי רובינשטיין
זו הצעה פשוטה שקשה לסרב לקבל אותה.

העניו של שירות מילואים חד-יומי הוא בעיה קשה מאד. הוא מהווה בעיה קשה לעצמאי,

לשכיר, לאדם שנקרא לשרת יום אחד, במשך כמה שעות הרחק מביתו. והחמוד ביותר, מכיוון שלגבי

שישה ימים חד-יומיים איו תשלום, זה מהווה דרבון לנצל אותם ואנחנו הלא יודעים שכל דבר

שהוא ללא תשלום הוא בבחינת בזבוז ויש בו ניצול לרעה.

אני יכול להביא מכתבים רבים של חיילים. היה מקרה שאדם גוייס ופרנסתו נפגעה.

הוא הועבר מתל-אביב לדרום הארץ כדי לטאטא מפקדה לקראת ביקורו של המפקד.

אני מציע הצעה שתחסוך כסף למשק, שדיו שירות מילואים חד-יומי מהיום הראשון כדין

כל שירות וצריך לשלם לאיש גמול כספי כפי שמשלמים לו בשירות רגיל, זאת אומרת לשלם לו

פר יום. אני מניח. שאז נראה ירידה דרסטית במספר הגיוסים לשירות מילואים חד-יומי.

אני מציע לקבל את הצעת החוק ולהכין אותה לקריאה ראשונה. חשוב שתהיה קריאה ראשונה

כדי שנוכל להחיל על החוק את דין הרציפות.
סא"ל אי אורנשטיין
הדוגמה שהזכיר אותה חבר-הכנסת רובינשטיין נכונה. היה כשל במערכת.

במסגרת עבודת מטה נרחבת לגבי שנת העבודה 1991 עסקנו רבות כנושא השירות החד-יומי.

עשינו מיפוי של המשימות ובדקנו מה הן המשימות שלשם ביצוען אפשר לזמן לשירות חד-יומי

אחרי השעה 16:00. יש פקודות הקובעות לאיזה משימות לא ניתן לזמן בכלל, והדוגמה שהביא

חבר-הכנסת רובינשטיין היא אחת מהן. יש איסור לזמן לעבודות מינהלה או עבודות שיגרה מסוג

זה או אחר. יחד עם זאת, יש משימות שאי-אפשר להתעלם מהן, משימות חד-יומיות ויהיה זה

אבסורד לשלם בגלל ראיון קצר המתקיים אחרי השעה 16:00. זימון לשירות חד-יומי נכלל במסגרת

המילואים שמותר לצה"ל לזמן.

במקביל לבדיקות שלנו הגברנו בקרה ועברנו למערכת ימיים חדשה וממוחשבת. עד שנת

1991 ניתן היה לזמן ללא בקרה. היום כל זימון, ולא משנה מה המטרה, מחוייב בימ"ם.

עשינו גם מידגם שאנחנו מנתחים את תוצאותיו, לגבי חיילי מילואים שנקראו לשירות חד-יומי.
רס"ן אי סלומינסקי
אנהנו מעריכים את עלותה של ההצעה ב-60-50 מיליון שי'ח בשנה. במערכת הבטחון אין

לזה מקור תקציבי. משמעות הדבר היא קיצוץ בפעילות אחרת.
היו"ר ע' פרץ
כשאתה שולח צו לראיון, האם זה כמו צו למילואים?
סא"ל אי אורנשטיין
כן. אנחנו מחוייבים בצו גם לראיון קצר של עשר דקות. מוכרחים להזין את המערכת.

כשאני מזמן פרט ולו לרקה אחת אני חייב להזין את המערכת לגיוס חר-יומי.
היו"ר עי פרץ
כמה מתוך אלה המוזמנים לשירות חד-יומי זומנו לראיונות וכמה מהם זומנו לכל

היום? כמה מזמנים משעה 16:00 וכמה לשירות חר-יומי?
סא"ל אי אורנשטיין
היום אינני יכול לאבחן מהו חר-יומי משעה 16:00 או יום שלם. גם כשאני פוטר מישהו

משירות ונותן לו רק תעודת הוקרה, שזה ענין קצר, זה כאילו חד-יומי. זה נמצא בבדיקה.
אי רובינשטיין
מונח לפני מכתב של אזרח שקיבל צו קריאה. המטרה - תדרוך לקראת סיור כתובות. ההשתתפות

חובה, בשלושה סימני קריאה. יש לדייק, שלושה סימני קריאה. כל המגבלות של סעיף 34

מופרות. אותו איש מפסיד משמרת של אחרי-הצהריים.

אני מוכן שהצעתי לא תחול על זימונים בשעות אחרי הצהריים. אני מוכן שהצעתי

תחול מהיום השני. לא ייתכן לא לתגמל מי שנקרא שש פעמים בשנה. יש בעלי מלאכה שנקראים

לשירות חד-יומי כמה פעמים בשנה ואין מי שיחליף אותם במקום עבודתם.
היו"ר עי פרץ
אני מציע פשרה: החוק לא יחול על מי שנקרא משעה 16:00; לעומת זה יהיה תשלום

מחלום השלישי והלאה. זאת אומרת צה"ל יוכל לזמן ליומיים, שירות חר-יומי, זאת אומרת פעמיים.
אי רובינשטיין
יומיים.

לצורר הכנת ההצעה לקריאה ראשונה אני מוכן לקבל את הצעת היושב-ראש.
ר' הורן
לאור הסכום שבו מדובר, יהיה צורך להעלות את דמי הביטוח לענף שירות מילואים.
היו"ר עי פרץ
מגמת החוק המוצע היא לאלץ את צה"ל שיהיה פחות פזיז ויותר רגיש בזימון לשירות

חר-יומי.
חי פלץ
אני מבקש להבהיר שהמחיר יהיה של משרד הבטחון, בהתאם לחוק יסודות התקציב.
היו"ר עי פרץ
טרם הגענו לשלב השאלה מי ישלם.



אם תהיה הוראה מהמידה, חלק גדול מהזימונים יצומצם או שזימונים יועברו לשעות

אהרי הצהריים. מגמת ההצעה היא לצמצם את הנזק למשק. אני הושב שהאוצר צריך לתמוך

בזת אפילו זה יעלה לו כמה מיליונים, אם זה חוסך למשק כמה מאות ימי עבודה. בתפיסה

הכוללת זה לא נזק.

ח' פלץ;

להצעה הזאת יש הגיון כלכלי. מאחר שאת המהיר ישלם משרד הבטהון, אני לא רואה

לעצמי זכות להתערב.

מי בוטון;

אנהנו יכולים לפתור בעיה אחת על-ידי תיקון סעיף קטן (ג) בהוק שבו נאמר:

"שירת אדם שירות חד-יומי יותר משש פעמים" אנהנו נכתוב יותר מפעמיים "במהלך שנת

כספים והוא אינו נמנה עם הסוגים שנקבעו בצו לפי סעיף קטן (ב), יהיה זכאי לתגמול

בעד כל שירות הד-יומי, החל בשירות ההד-יומי השביעי" זה יהיה "בעד כל שירות

רוד-יומי, ההל בשירות ההד-יומי השלישי" "ששירת באותה שנת כספים, לפי כללים והוראות

מיוחדות להישוב התגמול ותשלומו שיקבע השקר בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של

הכנסת". נוסיף שזימון איורי השעה 16:00 לא ייחשב כשירות הד-יומי.

נושא השעות לא ברור לי.
סא"ל אי אורנשטיין
כמערכת כלכלית אנהנו עובדים גם בימי שישי. האם זימון ליום שישי ייחשב כזימון

חד-יומי? הצעתו של חבר-הכנסת רובינשטיין נולדה במטרה שצה"ל יתייעל ושלמדינת ישראל

יעלה פחות כסף. אם יוצאים מהנרות יסוד שיום שישי יהיה יום שבתון, האם זימון ליום

שישי ייחשב כשירות חד-יומי? האם יש משהו נסתר שאנחנו לא קלטנו? ועוד שאלה: מדוע

נקבע שהחל מהפעם השלישית יהיה תשלום?
מ' בוטון
זה שרירותי.
היו"ר ע' פרץ
מה שיש לפנינו עכשיו זה לא סוף פסוק. לקראת הכנת החוק המוצע לקריאה שניה

ולקריאה שלישית יכולים להיות בו שינויים. זכותו של השר להגיש הסתייגויות. אנהנו

לא הוטפים חוקים. אנחנו רוצים שהחוק המוצע יעבור קריאה ראשונה כדי שיהול עליו הוק

הרציפות. ניכנס לפרטים שילובנו לקראת הכנת החוק ל קריאה שניה ושלישית ואז תהיה

לכם הזדמנות לברר פרטים ככל שתרצו.
מ' בוטון
מי שנקרא לשירות חד-יומי יקבל תשלום החל מהפעם השלישית. מי שנקרא לשירות

חד-יומי אחרי שעה 16:00, זה לא ייהשב כשירות חד-יומי.
היו"ר עי פרץ
אל תכניס את ענין השעות. אנהנו מצביעים על הצעת ההוק.

הצבעה

ההצעה שמי שנקרא לשירות מילואים הד-יומי כמה פעמים בשנה יקבל תשלום החל מהפעם

השלישית ומי שהנקרא לשירות חד-יומי אחרי השעה 16:00 לא יקבל תשלום, נתקבלה
היו"ר עי פרץ
תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:05)

קוד המקור של הנתונים