ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 05/02/1992

העוני בקרב ערביי ישראל; פיטורי מאות עובדים ערבים מעבודתם

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 350

מישיבת ועדת העבודה שהתקיימה ביום

רביעי. אי באדר אי התשנ"ב- 5.2.92. בשעה 9.00

נכחו; חברי הוועדה;

א. נמיר - י ושבת ראש

ע. דראושה

ת. גוז'נסקי

רן כהן

נ. מסאלהה

ה. מחאמיד

ע. פרץ

מוזמנים;

א. שוורץ - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

מ. אבו-ריא -ראש מועצת סח'נין

מ. אבו אחמד - מזכיר מועצת פועלי נצרת

א. פאדל - מזכיר מועצת פועלי דבורייה

י. גיברין - מזכיר מועצת פועלי אום-אל-פחם

ע. עדאווי - מזכיר מועצת פועלי כפר קנא והאזור

י. הכט - מנהל האגף להכשרה מקצועית. משרד העבודה והרווחה

י. צמח - האגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה והרווחה

י. קרא- נציג ההסתדרות

ב. קמא - משרד היועץ לעניני ערבים

ש. בצון - סמנ"כל השמה בשירות התעסוקה.

ט. ידידיה - מחלקת אבטלה, המוסד לביטוח לאומי

א. קריסטל - מחלקת מחקר. המוסד לביטוח לאומי

א. קידר - מנהל מחוז הצפון. משרד התעשיה והמסחר

ש. ארבלי - רכז ארצי לעניני ערבים ובדואים, לשכת היועץ לעני ני ערבים

י. כהן - אגף התקציבים, משרד האוצר

ר. קליין - יועצת מנהל משרד העבודה

מזכירת הוועדה;

א. אדלר

קצרנית;

ש. אלתרמן
סדר-היום
1. העוני בקרב ערביי ישראל ( הצעה לסדר היום של ח"כ נ. מסאלחה

2. פיטורי מאות עובדים ערבים מעבודתם ( הצעה לסדר היום של

ח"כ ח. מאחמיד



1. העוני בקרב ערביי ישראל; 2. פיטורי מאות עובדים ערבים מעבודתם

היו"ר א. נמיר;

רבותי, בקר טוב. אני מתנצלת על האיהור בפתיחת הישיבה. אני מבינה שלמנכ"ל

היה קושי להגיע לירושלים. אני מתכבדת לפתוה את הישיבה. אנחנו ממשיכים בדיון

שקיימנו לפני שבועיים בשתי הצעות לסדר היום, של הבר הכנסת מסאלחה - העוני

העוני בקרב ערביי ישראל, של חבר הכנסת האשם מחאמיד - פיטורי מאות עובדים ערבים

מעבודתם.

אני רוצה לשאול את החברים, האם הם לא מתנגדים שהישיבה תהייה ישיבה פתוחח?

בסדר.

נמצאים איתנו מר אברהם שוורץ - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה; מר יעקב הכט -

מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווחה; מר שמואל בצון - סמנ"כל השמה

בשירות התעסוקה; מוסטפה אבו ריא - ראש מועצת סכנין; איברהים נימר אל חוסיין -

איננו. הוא תמיד מודיע שיבוא, והוא אף פעם לא בא. יש לכם הרבה טענות על

זימונים. לא היה דיון בראשותי שלא הזמנתי אותו, אני פשוט רוצה שזה יירשם

בפרוטוקול. אין ישיבת ועדה שעוסקת בנושאים הערביים שאני לא מזמינה אותו. הוא

אפילו לא טורה להתנצל שהוא לא מגיע. לאחר מכן אני קוראת בעיתונים שהוא לא

מוזמן לישיבות ועדת העבודה והרווחה. אני מבקשת למסור לו את זה. להיעלב או

להיפגע - זה דבר דו-סתרי. אני לא מוכנה לקרוא בעיתונים תלונות וטענות על

שוועדת העבודה אף לא הזמינה את ראש עירית שפרעם, גם בתוקף תפקידו כיושב-ראש

המועצות הערביות המקומיות. אני רגישה בדיוק כמוהו.

מוחמד אבן אחמד - מזכיר מועצת פועלי נצרת; אברהם פאדל - מזכיר מועצת

פועלי דבורייה; יוסף ג'ברין - מזכיר מועצת פועלי אום-אל-פחם; עדי עדאווי

מזכיר מועצת פועלי כפר קנא; יצחק צמח - האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה

והרוחה; גדעון עבאס התנצל, קרה לו משהו באוטו בבקעה, הוא יאחר; יוסף קרא - חבר

הוועדה המרכזת של ההסתדרות, הוא מייצג בדיון הזה גם את הנושא הדרוזי וגם את

הוועדה המרכזת; בלאנש קמא- משרד היועץ לעניני ערבים; טובה ידידיה - מהלקת

האבטלה במוסד לביטוח לאומי; אורית קריסטל - מחלקת מחקר המוסד לביטוח לאומי;

אורי קידר - מנהל מחוז הצפון במשרד התעשיה והמסחר; שלמה ארבלי - רכז ארצי

לעניני ערבים ובדוים בלשכת היועץ לעניני ערבים; יאיר כהן - אגף התקציבים משרד

האוצר; רבקה קליין - יועצת מנכ"ל משרד העבודה והרווחה.

אנחנו החלטנו להקדיש את הישיבה של היום לנושא של ההכשרה המקצועית במיגזר

הערבי. לשמחתנו בנושא ההכשרה המקצועית לשמחתנו ישנם תקציבים, לכן החלטנו

להקדיש את הישיבה היום רק לנושא הזה.

אדוני המנכ"ל, אתה רוצה לפתוח? אתה תפתח ולאחר מכן ניתן את רשות הדיבור

ליעקב הכט.

א. שוורץ;

רבותי, בקר טוב. אני צריך להתנצל בפני כל הפורום שבגלל איחרו כאן. בסך

הכל רציתי לפתוח במספר מלים, לפני שאעביר לדייר יעקב הכט, מנהל האגף להכשרה

מקצועית אצלנו, בנושא הספציפי.

אנחנו נכנסים לדיון הזה מתוך הנושא הכללי שנקרא העוני בארץ, קו העוני

ובמיוחד העוני בקרב ערביי ישראל. המשרד שלנו, כפי שוודאי אתם יודעים וקוראים,



גיבש לכל הפחות כמה הצעות די מעשיות שמונחות לפני שולחן הממשלה לדיון, ואני

מקווה גם לההלטה, שיביאו לפתרון חלקי לכלל האנשים שמוגדים כנמצאים מתחת לקו

העוני, יחד עם הביטוח הלאומי בנושא הדרגה התחתונה של הבטחת ההכנסה, ילד ראשון

ושני במבחן הכנסה של 150%, חצי נקודה למשפחות מרובות ילדים, מהילד השלישי,

רביעי ומעלה חצי נקודה נוספת ללא יוצא מהכלל.

ברור ש-זה לא פתרון שורש, אבל זח אחד הפתרונות שיכולים לתת תשובות. הויכוח

בממשלה עוד לא נערך.

ע. דראושה;

יש הצעת שוויון בנושאים האלה?

א. שוורץ;

שוויון לכל האורך. אתה יודע שאנחנו נדאג שזה יהיה לכל האורך. הנושא זה

יובא לדיון בישיבת הממשלה, אני מקווה הקרובה.

אנחנו ייחדנו כאן דיון על פי בקשת יושבת ראש הוועדה בנושא פעולות המשרד,

שזהו אחד ההיבטים של המלחמה באבטלה בארץ בכלל, לאו דווקא בסקטור הערבי. אחד

מהכלים שהממשלה החליטה להשתמש בהם כמלחמה באבטלה או במדד המיידי של האבטלה זהו

המכשיר שמצוי בידי משרד העבודה והרווחה והוא נקרא ההכשרה המקצועית.

אבקש מדייר הכט גם לפרט, וגם אם יש שאלות ותמיות - ללבן אותן כאן. הנושא

של הכשרה המקצועית בסקטור הערבי, ד"ר הכט בבקשה. אני סיימתי.

היו"ר א. נמיר;

תודה למנכ"ל. אני רוצה להנחות אותך. אני מבקשת לא סקירות כלליות. אנחנו

רוצים לדעת מה יש היום במי גזר הערבי ומה ניתן לפתוח ולעשות יותר. זאת שאלת

השאלות, בבקשה.

י. הכט;

גבירתי יושבת ראש ועדת העבודה והרווחה,, חברי הכנסת ואורחים נכבדים.

היו"ר א. נמיר;

אני רוצה לברך אותך בבריאות טובה. עברת ניתוח, חיכינו לך עד שתחלים ואני

שמחה בשם כולם שחזרת בריא לעבודה.

י. הכט;

אני מודה לך מאד. אני אתן סקירה קצרה מאד לפי רוח הדברים שלך. בשנה

החולפת 1991 היו במסגרות האגף כ-6200 לומדים מהסקטור הערבי. יש להניח שב-1992

נגדל ונגיע ל-8000. אם יהיה לחץ גדול יותר, לפי החלטת המנכ"ל נגדל עוד יותר.

יש לנו מוסדות מיוחדים לסקטור הערבי; 8 בתי ספר לחניכים, בחלקם יש גם

מבוגרים; 6 מוסדות שהם לא קשורים לאגף; 3 מרכזי הכשרה מתוך 10 ממשלתיים - כפר

תמרה, נצרת.

יחד עם זה המגמות שלנו הן לאפשר לאוכלוסיה הערבית להשתתף בכל הקורסים

שקיימים ברחבי הארץ. כמעט בכל מרכז הכשרה, כמעט בכל בית ספר לטכנאות והנדסאים

יש ערבים, אם כי לא תמיד באחוזים גבוהים אבל המסגרות פתוחות.



יש מוסדות מיוחדים בעיקר במרכזי האוכלוסיה, ולמעשה בכל הארץ אנחנו מקבלים

להכשרה מקצועית. אם אני משווה את המבוגרים, בהשוואה למבוגרים שבאים אלינו, הם

בעלי השכלה יהסית הרבה יותר גבוהה, חלקם בעלי תעודת בגרות מלאה. חלקם לומדים

אצלנו וגם ממשיכים במוסדות להשכלה גבוהה, דבר שמאד קשה לבדוק.

רן כהן;

בכל זאת כמה מתוך המרכזים הכלליים ממוקמים בריכוזי אוכלוטיה ערבית?

י. הכט;

יש לנו מרכז הכשרה בנצרת; יש לנו מרכז הכשרה בתמרה שהתפתח לאחרונה יפה

ויש לנו את מרכז אום אל פחם שנמצא כרגע בתהליכי העברה לרשת "עמל" כתוצאה

מלחצים של משרד האוצר ללכת להוצאת מרכזי ההכשרה ממסגרות האגף.

היו"ר א. נמיר;

סליחה. רשת "עמל" נמצאת היום בשבר כלכלי וכספי גדול מאד. אני מכירה את

בתי הספר של "עמל". אחד מהם זו אחת הבושות הכי גדולות שראיתי, וזה בנצרת. על

זה אתם בונים? מי יתן שם כסף לעשות הכשרה מקצועית?

י. הכט;

אנחנו ממשיכים לממן בצורה מלאה את המדריכים ואת מסגרות ההכשרה. המדריכים

עצמם לא יהיו יותר עובדי מדינה אלא יהיו עובדי רשת "עמל".

היו"ר א. נמיר;

אבל התקציבים יהיו אותם תקציבים?

י. הכט;

התקציבים יהיו אותם תקציבים.

א. שוורץ;

בוודאי.

היו"ר א. נמיר;

תקפידו על זה.

י. הכט;

האוצר לוחץ עלינו להעביר מדי שנה בשנה מרכזי הכשרה ממשלתיים לסקטורים

הציבוריים, לפעמים זו רשת "עמל", לפעמים זו רשת "אורט", לפעמים מוסדות אחרים.

אלה שלשה מרכזים ממשלתיים. בנוסף לזה הקימונו לפני כחצי שנה מרכז הכשרה

לבנייה שיעבור גם למקצועות אחרים במרר. הוא יוריד בצורה מאד רצינית את האבטלה

בסביבה. יש לנו מרכז הכשרה בסכנין. יש לנו התחלה של קורסים כרגע בודדים

בפקיעין ובמספר כפרים נוספים בצפון. בדלית אל כרמל בינתיים יש רק בנייה. כנראה

בשנה הבאה כאשר יגמרו את בניית בית הספר, נרחיב את זה יחד עם רשת אורט.



בדרום ברהט. אני מדבר על בתי ספר למבוגרים. יש לנו גם בתי ספר לחניכים

ואני אעמוד עליהם אחרי כן. ברהט יש לנו בית ספר לחניכים גדול עם רשת "עמל"

כאשר יש שם שלשה קורסים גם למבוגרים.

ביוזמתה של יושבת ראש הוועדה אנחנו מתחילים קורסים בכסי יפה.

היו"ר א. נמיר;

שם יש גם לבנות.

י. הכט;

גם לבנות. הכוונה לתת לבנות קורס בטכנאות תעשייה וניהול, לבנות בוגרות

תיכון. מסתבר שיש שם בנות בוגרות תיכון שהיו רוצות מאד ללכת לאוניברסיטה

ולהקים שלוחה של המיכללה הטכנולוגית בבאר שבע, כדי לעודד את תעשיית הבית שם.

אני לוחץ חזק מאד ואני מקווה שאנחנו נצליח. יהיה ודאי קורס ראשון בארץ. אני

עוד פעם מודה לך.

אנחנו מתחילים בקורס צורפות מיוחד, כאשר הקימונו מספר בתי ספר לצורפות

בשנים האחרונות, זה קורס ראשון בתוך כפר בדווי. כאשר המועצות המקומיות יתאחדו,

אנחנו נעבוד איתן במשותף.

היו"ר א. נמיר;

יש לכם עוד בית ספר אחד, אולי היפה ביותר יחד עם "עמל" במועצח איזורית

עמק יזרעאל של בדואים, עוזרזין. בית ספר בלתי רגיל, יש שם הכשרה מקצועית

אדירה. בית ספר לחניכות. אני אקח אותכם פעם לסיור, אני אראה לכם מה יש ל"עמל".

משרד העבודה עוזר להם.

י. הכט;

במזרח ירושלים יש לנו בית ספר לחניכים. כאשר סיכמנו עם עירית ירושלים, גם

עם אורט וגם עם עמל בצורה משותפת לבנות בית ספר גדול יותר במזרח ירושלים

שיכלול טכנאים והנדסאים. אנחנו מתחילים כבר השנה את הקורסים האלה, כולל

מבוגרים, כולל חניכים.

היו"ר א. נמיר;

אבל הוא קטן מאד.

י. הכט;

לחניכים במזרח ירושלים הוא כרגע קטן מאד. יחד עם עירית ירושלים בשנה הבאה

נרחיב כנראה את הענין ויש היענות מאד יפה.

א. שוורץ;

סלח לי שאני קוטע אותך. לפני שאתה מסיים את הפרק על המבוגרים, מהם

המספרים שנמצאים גם במרכזים הכלליים ?

י. הכט;

אני דיברתי על 6200 כולל. יש לי רשימת מחשב באיזה בתי ספר כלליים לומדים

ערבים, בהצלחה מרובה. המגמה שלנו לא להכשיר דבר סקטוריאלי, אלא אם כן הוא נמצא

במרכז אולכלוסין. למי שיתעניין, יש לי פה רשימה.



בתי הספר לחניכים הם לאו דווקא לצעירים. המגמות שלנו כרגע הן לעבות בתי

ספר לחניכים גם בקורסי מבוגרים. בית הספר הראשון שהזכרתי הוא רהט; השני ביפו,

עבר קשיים מרובים, כרגע עומד יפה על הרגליים.

היו"ר א. נמיר;

ביפו היה גם כן עם "עמל", זה עדיין עם "עמל"

י. הכט;

נכון, עדיין עם "עמל", במימון מלא שלנו. הוא בההלט עבר משבר רציני 7/60.

היו"ר א. נמיר;

הקורסים שישנם בחסן ערבה איתכם יחד? יש להם קורסים להכשרה מקצועית מאד

חזקים. הם מנצלים את זה לכיתות היותר גבוהות. זו לא רמה של משרד החינוך.

י. הכט;

יש לנו בית ספר גדול ויפה בטייבה; יש לנו בית ספר אורט בחיפה; יש לנו בית

ספר שמאד מתפתח בשפרעם, שקיבל הרבה כספים לפיתוח. אני מקווה שסוף כל סוף נגמור

לבנות אותו. יש לנו בית ספר לחניכים בנצרת. אני חייב לומר שבנצרת לי אישית יש

הרגשח לא טובה, משום שלא מספיק מוז שנעשה שם. אנחנו חייבים לפתח את הענין של

נוער ומבוגרים. דיברתי על זה עם המנכ"ל, אנחנו נכניס את זה למסגרת התוכניות

שלנו.

הי ו"וי א. נמיר;

זה בית ספר של "עמל". חרפה כזאת אני עוד לא ראיתי בשום מקום בארץ.

י. הכט;

אני רוצה להצביע על הצלחה בלתי רגילה בבית ספר בצומת גולני, בית ספר

תעשייתי שיש בו מעל 50% בני מיעוטים יחד עם יהודים. אני מקווה שיהיו לנו עוד

הצלחות כאלח בעתיד.

בתחום הכשרה פנים-מפעלית הפרופורציות הן קצת שונות. הכשרנו כ-7000 איש

בשנה קודמת, מזה 1200 מפעלים בסקטור הערבי, בעיקר בצפון הארץ.

היו"ר א. נמיר;

כשאתה אומר ערבים זה כולל גם דרוזים?

י. הכט;

זה כולל דרוזים ובדוים. יש בתי ספר שיש להם יותר דרוזים, יש בתי ספר שיש

יותר ערבים מוסלמים או ערבים נוצרים. אנחנו מבחינתנו רואים את זה כדבר אחד.

אנחנו הכנו תוכנית חומש שהיא כוללת 9 מליון דולר על 16 מוסדות, חלקם

בפיתוח וחלקם חדשים לחלוטין. בכספי פיתוח, הצטיידות ומבנים אנחנו נמצאים במצב

קשה בכלל. נכון הוא שיש לנו כסף להכשרה מקצועית בשוטף, יחסית יותר מאשר

במסגרות אחרות.



בנושא של הצטידות ופיתוח אנחנו נמצאים במצב קשי; מאד. רק בענין של שפרעם

בכוחות על אנושיים אנחנו גומרים את המבנה, כאשר חמש שנים אנחנו כבר בונים

אותו. אנחנו הגשנו את הרשימה מספר פעמים. אני לא רואה סיכוי בשנים הקרובות

לפיתוח בנושא של הצטיידות ומיבנים בהיקפים כמו שאנחנו היינו רוצים. הייתי

מסתפק במליון דולר כדי להזיז את זה קדימה.

היו"ר א. נמיר;

למה אתם מונים את זה בדולרים? אלה תרומות שאתם מקבלים?

י. הכט;

אנחנו מונים את זה בדולרים מפני שמדובר ברכש. אני באמת מצטער, אני מקבל

את הערתך. לפחות במונחים שלנו בנושא של הצטיידות מאד קשה לדבר על דברים

משתנים. אנחנו יכולים לדבר היום על 25 מליון שקל השקעה בסקטור של המיעוטים.
ע. דראושה
תיאורטית.

י. הכט;

זה לא תיאורטי, אני יכול לתת פרטים גם על מיבנים וגם על הצטיידות.

היו"ר א. נמיר;

כאשר מדברים איתנו על תוכניות, הפירוט לא כל כך מעניין. יש לי אליך שאלה

כללית ואני בטוחה שהיא בשם כל חברי הוועדה. יש כאן גם נציג משרד התעשייה

והמסחר. יש לנו בעיה קשה היום גם במיגזר היהודי וגם במי גזר הערבי, אנחנו

קוראים להם מובטלים עם תעודות. עושים קורסים, אין להם לאן ללכת לעבוד. האם יש

אצלכם איזה שהוא חיזוי מהם מחר-מחרתיים המקצועות הנדרשים. כדי שבכל זאת יהיה

איזה שהוא כיוון לגברים שיש סיכוי שהם ימצאו עבודה.

י. הכט;

השאלה היא לאו דווקא בסקטור הערבי. אני 25 שנה עוסק בזה, לאו דווקא במשרד

העבודה. עסקתי בנושא של תחזיות. אי אפשר לדעת על המגמות של המשק. אני חייב

לצטט את פרופ' רות קלינוב. היא אמרה לי שהבנק העולמי עשה מעקב אחרי מאה

תחזיות, אף אחת מהן לא התאמתה.

מה אנחנו כן עושים? אתם רואים שהסטנו חלק מההכשרה להכשרה פנים-מפעלית. אם

מפעל אומר לי שהוא יכול לקלוט אותם. גם אם הוא לא תמיד עושה את ההכשרה הכי

טוב, אבל הוא קולט הוא. הדבר השני, לנו ידוע לאן המגמות הטכנולוגיות הולכות.

אם כי לפני חמש שנים אנחנו נכשלנו בענין המחשבים והאלקטרוניקה שהיו בפיתוח,

משנה אחת לשנה שניה היה "בום".

יחד עם זח אני חייב שבמקצועות הקונבנציונליים כמו חשמל, עיבוד שבבי

ממוחשב, עץ נקלטים אנשים במשק. אנחנו בודקים ואם אנחנו רואים שאחוז הנקלטים

פחות מ-%60 אנחנו נאלצים לסגור.

יחד עם זח אנחנו במצב אבטלה נמצאים במצב די קשה. אנחנו יודעים שתוך שנה

תהיה התפתחות מסויימת במשק. מאד יכול להיות שבוגר חשמל לא השיג עבודה בחודש

הראשון, אבל יש לו עבודה במשק. אני יכול לחתום על זה שאדם שגמר חשמל

אלקטרוניקה תהיה לו עבודה. אדם שגמר מכונאות רכב תהיה לו עבודה.



בבנין יש כרגע שוב "בום". בביטוח לאומי אמרו לי שבסביבות נצרת פיטרו מאות

פועלי בנין. אנחנו כרגע הולכים לעשות הכשרה בסביבה הזו ואני צריך לבדוק את

הנושא. בשנה שעברה הכשנו בבנין בסביבות 15,000 איש. הקליטה היתה דרך קרן ביטויו

לפועלי בנין. התברר שהם נפלטו מבקרן ביטוה לפועלי בנין.

השנה אנהנו הולכים לתוכנית יפה מאד בסקטור הערבי הישראלי. אנהנו נשלם שכר

מינימום ההל מהיום הראשון במשך ששה הודשים, כאשר ההל מהחודש השלישי הקבלנים

יוסיפו ל-1600 שקל. זו תוכנית שצריכה לקבל אישור בוועדת העבודה והרווחה.

אנהנו הולכים להכשיר חבורות עבודה שהן בעצם ייכנסו לענף לאו דווקא

כשכירים אלא כהבורות עבודה. אני הייב לומר שהיתה תופעה מאד מענינת באיזור נצרת

שקבלנים ערביים קלטו את הישראלים היהודים בתוך האיזור. מבחינתי זה היה דבר מאד

מעודד.

בבנין אנהנו מניחים שעוד שנתיים בוודאי תהיה תעסוקה. גם אם תהיה ירידה של

משרד השיכון תהיה מספיק עבודה. זה מה שנאמר לנו ממשרד הבינוי והשיכון. מדובר

גם על פועלים וגם על טכנאים וגם על מהנדסים. אנחנו הכשרנו מהנדסים אקדמיס

בסביבות אלף עולים רוסים שחלקם עובדים כמהנדסים והלקם עובדים כמנהלי עבודה. יש

בשלב זה פרנסה.

היו"ר א. נמיר;

מה התחזית שלכם לשנה הבאה? כמה תקלטו עוד ערבים בהכשרה מקצועית?

י. הכט;

אני מעריך שאם השנה היה 6200, אנחנו נגיע ל-8000-8500. כאשר סיפרתי

למנכ"ל את המספרים, הוא לא האמין שהם כל כך גדולים, ואני חושב שאלה בהחלט

מספרים מכובדים. כאשר גברת נמיר אומרת שצריך לעשות עוד קורס, אנחנו בודקים את

זה גם לגופו של ענין באותו מקום. ואם תהיה פנייה אלינו אנחנו נבדוק לגופו של

ענין.

היו"ר א. נמיר;

לא זכרתי שהבר הכנסת האשם מחאמיד לא היה כאן בישיבה הקודמות כי הוא היה

בחוץ לארץ. אני מתנצלת ורוצה לתת לך את הזכות שעומדת לכל חבר כנסת מציע,

להעלות את עיקרי ההצעה שלך לסדר היום. מה גם שההצעה שלך היתה, לצרף את שתי

ההצעות. בבקשה.

ה. מחאמיד;

כבוד היושבת ראש, בהצעתי אני התייחסתי למצב האבטלה בארץ בכלל ולמצב

האבטלה בקרב האוכלוסיה הערבית. במיוחד בעקבות גלי העלייה שעל פי ההצעה שלי

גרמו לכך שהרבה פועלים ערבים פוטור מעבודתם, כולל אקדמאים. רופאים בבתי חולים

פוטרו ובמקומם הובאו רופאים עולים חדשים. יש לי גם שמות למקרים כאלה.

כמובן שהדבר גורם לעוני ולמה שחברי חבר הכנסת מסאלחה אמר. גברת נמיר, את

בוודאי מכירה את הנושא, בעיקר באותם כפרים ערביים וערים ערביות. אני לא ארחיב

את הדיבור על זה, משום שאת סיירת וראית בעצמך.

לאחר כל אלה, האבטלה והעוני, כולנו עדים למצב המדאיג ביותר שאין תיעוש.

טוב שנמצאים פה אנשים מטעם משרד התעשייה. גבירתי היושבת ראש, אין אף איזור

פיתוח אחד. איך זה ייתכן? על אף שכולנו מסכימים שהמצב הוא עגום, לפי מיטב

ידיעתי אי ן תיעוש חדש.



אני לא רוצה להסביר מה ההשפעה והאפקט השלילי של האבטלה לא רק על

האוכלוסיה הערבית אלא על מדינת ישראל בכלל. אני חושב שזה ברור מאליו. אעיר כמה

הערות לגבי הדברים שנאמרו עד כה בנושא של הכשרה מקצועית.

אני לא רוצה לדבר על מגמות טכנולוגיות בבתי ספר ערבים, כי אני מבין שזה

שייך לוועדת ההינוך והתרבות. כולנו יודעים שבתי הספר התיכוניים ברובם הסרים

מגמות טכנולוגיות. אותה הכשרה מקצועית שמשרד העבודה והרווחה עושה, ויבורך על

מה שהוא עושה, לא פותרת את הבעייה. 6200 אנשים שלומדים היום לא יפתרו את

הבעייה של עשרות אלפי אנשים מובטלים שלשמם הבאתי את ההצעה בכנסת לדיון.

כולנו יודעים שלא מובטחת עבודה לאלה שגומרים את ההכשרה המקצועית, אפילו

לא לאותם 6000. אני לימדתי בבית ספר מקצועי וחברי יוסיף ג'ברין יודע שמספר

האנשים שהוכשרו לא עסקו בדברים שהם הוכשרו להם, מה עוד שההכשרה מכשירה לגבי

מקצועות מסויימים ולא המקצועות הדרושים והמקצועות היוקרתיים. כולם נגרות בנין,

נגרות בנין. מה עוד? מה האלה?

חייבים להתייחס לאוכלוסיה הזאת במלוא הרצינות כאזרחים במדינה ולא. ולא

ייתכן כפי שאמר אותו שר או סגן שר: תפסידו לזרוק אבנים, תפסיקו את האינתיפאדה

- תקבלו. וכשאני אמרתי שאני מדבר על אום אל פחם ועל נצרת, זה לא הובן. הגיע

הזמן שהאחראים יבינו שמדובר פה על אזרחי מדינת ישראל שיש להם תעודת זהות

ישראלית ודרכון ישראלי. אני לא מדבר על השטחים, כי זה לא הנושא. אני מדבר חפה

על אזרחי מדינת ישראל. אי אפשר להשאיר את המצב כפי שהוא היום. אנחנו עומדים

בפני התפוצצות. לנו כאנשים אחראים אסור לשתוק לגבי המצב הזה.

היו"ר א. נמיר;

תודה. יוסף קרא, חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות. אחריו נשמע את נציג משרד

התעשייה והמסחר.

י. קרא;

גבירתי היושבת ראש, אני מוצא חובה נעימה להביע את הערכתנו לעקביות שלך

בהעלאת הנושא הזה, נושא שכואב לכולם.

היו"ר א. נמיר;

סליחח יוסף, ההעלאה היא של שני חברי הכנסת, מסאלחה ומחאמיד. אני חושבת

שהוא באמת נושא דחוף.
י. קרא
אני חושב שזה נושא שראוי לטפל בו. מה גם שהוא נוגע לכל חלקי האוכלוסיה

במדינת ישראל. אני רוצה לבקש להעיר כמה הערות לגבי קו העוני, מאחר ולא יצא לי

לדבר בפעם הקודמת.

מהדיון שהתקיים בישיבה הקודמת נשמטו כמה דברים שלדעתי גם מחייבים

התייהסות, לפחות לאור העובדה שמספר גורמים מרכזיים בנושא; הזה התייהסו אליהם.

במה דברים אמורים?

אני רוצה להתייהס לנושא של הערים המעורבות. לפני כן אני רוצה לציין,

גבירתי היושב-ראש, שבמדינת ישראל של שנות האלפיים אין מקום למספר כה גדול של

אזרחים החיים מתחת לקו העוני. לדעתי זה נובע מתפקוד לקוי של הממשלה ומסדר

עדיפויות מעוות של משרדי הממשלה, שאינו שם דגש על רווחת האדם העמל. עובדתית

במדינת ישראל קיים עוני והמספרים והסטטיסטיקות מצביעים על 538 אלף איש.
לגבי הערים המעורבות
במדינת ישראל חיים קרוב ל-60 אלף אזרחים ערבים

בערים יפו, לוד, רמלה, היפה ועכו.

היו"ר א. נמיר;

ומעלות תרשיחה?

י. קרא;

אני מדבר על ערים. אם אנהנו מוסיפים לזה את ירושלים, אנחנו נגיע למספר

שנע בין 180 עד 200 אלף אזרחים ערבים. הצרכים של אותם תושבים שחיים בתוך העיר

לפי דעתי הם אותם צרכים של התושבים האהרים שגרים באותה עיר מבחינת העלות של

החיים. אתמול קראתי שאומרים שאם קו עוני נקבע על 1600 שקלים, זה לא משקף את

העלות באיזור המגורים של הבן אדם. אנהנו מדברים על אוכלוסיה של קרוב ל-200 אלף

תושבים שגרים בתוך ערים. רמת ההיים שלהם אמורה להיות קרובה לרמת החיים של

התושבים היהודים.

מצד שני בערים המעורבות, לפי דעתי וכך אנהנו קוראים מדי פעם בעיתונות,

ישנה תופעה יותר גדולה של שימוש בסמים, של יציאה לתרבות רעה שהחברה בישראל לא

כל כך מקבלת אותה. אני מצאתי לנכון להזכיר את הנקודה הזאת, מפני שלפי דעתי

הוועדה תיטיב לעשות תתייחס לנושא זה. מה גם שאם ניקה עיר כמו לוד, רוב התושבים

הערבים גרים בדירות שאינן מתאימות למגורי בני אדם במדינת ישראל של היום.

נושא שני שאני רוצה להזכיר, הוא נושא שלך יש בו חלק גדול , גבירתי היושבת

ראש. אני רוצה להתיחס במספר מלים לנושא של שכר מינימום. במיגזר הערבי יש הרבה

מאד עובדות ערביות שעובדות בענף הטקסטיל. אנהנו כהסתדרות, ואני אומר את זה

בגאוה, באמצעות מועצות הפועלים והאיגודים המקצועיים שלנו הולכים למקומות האלה

ובודקים את השכר. לצערי הרב אנחנו נתקלים בקשיים, מפני ששכר המינימום איננו

משולם. לנו כהסתדרות קשה מאד. ולפי דעתי, אם יורשה לי להגיד, צריך להיות פיקוח

ממשלתי על שכר המינימום. כי בסופו של דבר הבחורות מפחדות לבוא להתלונן נגד

המעסיקים שלהם ונגד המעבידים שלהם. בגלל זה אנהנו רואים שאנשים כאלה נכללים

בקו העוני.

היו"ר א. נמיר;

אנהנו הרבה מאד עוסקים בנושא אכיפת שכר מינימום. יש לנו ישיבה נוספת ביום

רביעי הבא. כל תלוש שאתם יכולים להשיג תעבירו אלינו ישירות. אנחנו לא יורדים

מהנושא הזה.

י. קרא;

גבירתי היושבת ראש, ההצעה שלי היא שיהיה פיקוה מטעם משרד העבודה או מטעם

שירות התעסוקה על הנושא הזה. היום אני כאיגוד מקצועי או אני כהסתדרות לא יכול

ללכת ולחייב את המעביד לפתוח בפני את הספרים. המקסימום שאני יכול לעשות הוא

לקחת את התלוש של בהורה שיש לה אומץ לבוא ולהתלונן נגד המעביד שלה.

נושא שלישי שאני רוצה להתייחס אליו נוגע להכשרה המקצועית. לפי דעתי המצב

במיגזר הערבי בכלל מבחינת התשתית לתעשייה, מבהינת התשתית לכוח אדם מיומן,

מבחינת התשתית להון שיושקע בתוך המיגזר הערבי, לוקה הרבה מאד בחסר. גם בפעם

הזאת וגם בפעם הקודמת הזכרנו את הנושא של איזורי פיתוה. גבירתי היושבת ראש,

במיגזר הערבי אין איזורי פיתוח. זה מקשה על יזמים. זה מקשה על הערבים עצמם. אם

כי אני לא פוטר אותם אותם מאחריות. הם מתוך שליחות צריכים, לפי דעתי, לטפח את

הישובים שלהם גם במהיר יותר גבוה.
ע. דראושה
הם הרימו ידיים אחרי תקופח קצרה.

י. קרא;

על מנת לסבר את האוזן אני רוצה לתת לכם מספרים סטטיסטיים של המכון למחקר

כלכלי חברתי שלנו בהסתדרות. אני חילקתי את החוברת הזאת בשבוע שעבר. לפי

הנתונים של הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה הגיע היקף העבודה האזרחי הערבי בסוף

1990 ל-202 אלף מכוח העבודה. מ-1988 עד 1990 גדל כוח העבודה בממוצע שנתי של

5.5% ונחשב אחד הגבוהים בעולם. מדי שנה מתווספים, מ-1988 עד 1990 5.5% של

אנשים שמצטרפים לכוה העבודה. אני מדבר על אנשים שמלאו להם 18, ודאי שזה מספר

גבוה בי ותר.

שיעור השכירים במיגזר הערבי %82.7 , שיעור העצמאים 15.9%בהשוואה למיגזר

היהודי מספר השכירים טיפה פחות מאשר במיגזר היהודי. מתוך כוח העבודה הזה 65.7%

מהמועסקים הערבים מועסקים הענפים שממוצע השכר בהם מגיע ל-2000 ברוטו. זה נותן

לנו כבר אינדיקציה לגבי מה שקורה מבהינת קו העוני. ה-65.7% מהמועסקים מהווים

%79.5 מכלל השכירים הערבים שהם עובדים במקומות עבודה שממוצע השכר שלהם מתחת ל-

2000.

אני לא בא לבקר. אני בא לשאול מה אנחנו עושים, מה אנחנו מצפים מהממשלה

לעשות בתחום חזה. אני אומר את הדברים בצורה חיובית. גם האזרחים הערבים במדינת

ישראל יודעים שיש תזוזה, יש פיתוח. למרות הפיתוח הזח אנחנו עדיין נמצאים במצב

שיש הרבה מאד אנשים שהם חיים מתחת לקו העוני.
ע. דראושה
הפערים גדלים.
י. קרא
יכול להיות. מאחר ואין לנו איזורי פיתוח, אני מציע שהוועדה המכובדת הזאת

תתבע מוועדת הכספים, מהממשלה להכריז על אי זורים מסוימים. איזור במשולב שישרת

שלשה-ארבעה ישובים.

אנחנו חושבים שיש צורך להשקיע בתשתית במיגזר הערבי. אנחנו מדברים על

חינוך. לגבינו השכלה זה הון אנושי. אם אנחנו משקיעים בחינוך, לפחות שהאנשים

האלה יוכלו גם לשרת את עמם. מה גם שהתעשייה הולכת ונהיית יותר מודרנית, יותר

מתוחכמת. אנחנו רוצים שהאנשים שלנו במיגזר הערבי יוכלו לעבוד במרכזים האלה.

אני לא מעלה על דעתי מצב שיוקם מרכז הכשרה או מרכז תעשייה או מרכז איזור פיתוח

ונצטרך להביא את האנשים מאי זורים אחרים ולא מאותו איזור שבו חיים האנשים.

יש צורך במיומנות. גם המספרים מוכיחים שאחוז המשכילים באוכלוסיה הערבית

הולך וגדל בהדרגה. בדו"ח שלנו נאמר שמ-1974 יש גידול של %600. אם ב-1974 היו

224 אקדמאים במיגזר הערבי.
נ. מסאלחה
יש כאן טעות. אם התחלת מאפס? אנחנו עדיין 5% של האקדמאים כאשר באוכלוסיה

יש 18%. זו הבעייה. אני מעריך שהתקדמנו. מה זה 600% ? זו סטטיסטיקה שמתאים

לממשלה לומר אותה.



ע. דראושה;

42% מתוכם מובטלים.
היו"ר א. נמיר
הבעיה הכי קשה של האקדמאים הערבים שאין להם שום סיכוי למצוא עבודה

במקצועם.
נ. מסאלחה
מה חסר? למה הגענו לעוני?

היו"ר א. נמיר;

סליחה, אני רוצה כאן להגיד לכם משהו. חלק מכם לא היה בדיון שהיה לנו ביום

רביעי שעבר על קו העוני. הלא נציגי הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה כל הזמן זורקים.

אנחנו מכירים את האמירות האלה. רבע מליון ילדים יהודים מתחת לקו העוני? זה לא

נכון, הרוב זה ערבים. יש אנשים שמבחינים הבחנה. מי יושב כאן היום בוועדה אין

לו שום הבחנה.

הודיעו לנו אנשי הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה שבסקר הזה שעליו מבוססים

הנתונים ב-1990 לא כללו את האוכלוסיה היהודית הכפרית ושום ישוב ערבי שיש בו

פחות מ-10 אלפים תושבים. כך שחלק גדול מאד מערביי ישראל לא נכלל בסקר של

הביטוח הלאומי על קו העוני. זה נתון מדהים. לו היו כוללים את שתי האוכלוסיות

האלה, היו מגיעים ל-600 אלף לפחות. לפחות שאנחנו נדע איפה עומדת כאן

הסטטיסטיקה.

רו כהן;

אפשר לברוח מהסקר, אבל לא מהעוני. מר קרא, אתה לא אוניברסיטה, אתה לא

מוסד למחקר. עם כל הכבוד אני רוצה לומר לך, אתה מייצג את ההסתדרות. ההסתדרות

היא גוף ארגוני של העובדים.

אני הולך על קצה האצבעות בשביל לא לפגוע באף אחד. אני מבקש לדעת מה אותן

פעילויות שההסתדרות מארגנת בקרב אותן אוכלוסיות שנזקקות להכשרה מקצועית, כדי

לארגן את המובטלים, כדי לארגן את אלה שרוצים ללמוד, כדי ללחוץ על המערכת. הלא

מה שמעניין אותנו, עם כל הכבוד, זה לא השקפות. לכולנו יש השקפות. כל אחד

מאיתנו בא לייצג את הפוזיציה שלו. ישב מנכ"ל המשרד ואמר מה המשרד עושה. יש

הממונה על ההכשרה המקצועית ואמר מה הוא עושה. מה ההסתדרות עושה, לא מה דעתה,

כדי שהדבר הזה יזוז.

היו"ר א. נמיר;

תסכם את הסקירה ונחזור.

י. קרא;

אני מאד מצטער לציין שאם אדם לא בא מוכן יש עליו ביקורת.

היו"ר א. נמיר;

אני חושבת שאתה באת מאד מוכן.
י. קרא
אם מישהו בא מוכן יש עליו ביקורת. אני מאד מעריך את זה שחברי הכנסת

עסוקים ואין להם זמן לשמוע, אבל זה הלק מהעני ן.

רן כהן;

אם זה לא היה יוסף קרא שאני קצת מכיר אותו, מי שהיה מדבר כך הייתי תובע

שיצא מההדר. אני יושב כל הישיבה ואני מקשיב באריכות, שואל שאלה ענינית ואומרים

לי שאני לא מקשיב?

היו"ר א. נמיר;

חבר הכנסת רן כהן, אני רוצה שנמשיך ברוח טובה. אני נותן לך לדבר באריכות,

כי לא נתתי לך לדבר בישיבה הקודמת. גם אם יש ביקורת, ההסתדרות היא גוף שעושה

הרבה. אבל לנו חשוב לדעת. אני מעריכה מאד שבאת מוכן. אתה באמת הכנת שיעורי

בית. תסיים את הפרק הזה ותעבור לנושא.

י. קרא;

לגבי הנושא הזה. אני רציתי להעלות את הדברים בפני הוועדה. צדק חבר הכנסת

נואף מסאלחה, למעשה מספר האקדמאים הוא 5%מכלל האוכלוסיה. האקדמאים האלה ברובם

מובטלים וחלק גדול מהם לא עובד במקצועות שלמעשה הוכשר בהם. זו הנקודה שאני

רציתי להגיע אליה.

ע. דראושה;

מה עושה ההסתדרות בנושא הזה?

י. קרא;

על פי הדיווח, על פי מה שנמסר לי ממקורות מוסמכים וגם מתוך ידיעה אישית,

ההסתדרות היא הגורם המרכזי בנושא של הכשרה מקצועית במיגזר הערבי. למרות הקשיים

הכספיים שרשת "עמל" סובלת מהם, יש במיגזר הערבי 16 בתי ספר השייכים לרשת

"עמל". מהם בתי ספר שאנחנו יכולים להתפאר בהם, מהם בתי ספר שטעונים תיקון, כפי

שגבירתי ראתה. במסגרת רשת "עמל" מתקיימים כיום 11 קורסים למובטלים -ברהט, באום

אל פחם, בשפרעם. הקורסים האלה כוללים 205 תלמידים. אני מדבר על מובטלים, אני

לא מדבר על אנשים שאנחנו עושים להם הסבה. אנחנו מדברים על אנשים שהם רשומים

כמובטלים בלי שכת העבודה.

סך הכל השתתפו בקורסי ערב ברשת "עמל" 2116 אנשים בשנת 1991. ד"ר הזכיר

כאן שיש מרכזי הכשרה מקצועית במיגזר הערבי. אני רוצה להעלות את הנקודה הזאת.

אני חושב שרשת "עמל" שמקיפה אוכלוסיה וגם שטה רחב של האוכלוסיה הערבית, ראוייה

יותר מכל גורם אחר. אם יתנו לנו, בטח שאנחנו נעשה את העבודה. גבירתי, אנחנו

הכנו חוברת על תכנון רשת "עמל" להפעלת קורסים למבוגרים הנועדים לעולים,

מובטלים וחיילים משוחררים, בתוך זה כלול גם המיגזר הערבי, במחוזות הצפון,

המרכז והדרום. למיגזר הערבי יש החלק הערבי בתוך הנושא הזה.

לצערי הרב משרד העבודה מוסר את ההכשרה לאנשים פרטיים. אני לא יודע אם יש

להם יכולת לעשות את ההכשרה הדרושה. למשל סכנין.

היו"ר א. נמיר;

המנכ"ל שואל את העברתם את החוברת הזאת גם למשרד העבודה?



י. הכט;

אנחנו עובדים לפיה.

י. קרא;

אני קיבלתי אותה רק אתמול. החוברת הזאת מאד מקיפה.

א. שוורץ;

העירו כאן הערה לגבי ההכשרה המקצועית הפרטית בסכנין. אני מצטרף לדעתכם.

אני לא מרוצה מהנושא הזה. היו אלי אישית פניות מכל מיני גורמים כדי כן לעשות

את זה, ואני מונע את זה. אני רוצה הכשרה מקצועית ולא שמישהו יעשה על חשבון זה

דברים אחרים. אני מקווה שאתה כראש מועצת סכנין מסכים איתי בענין הזה.ד

י. הכט;

רבותי, הלחצים קשים מאד.

א. שוורץ;

קשים מאד. עושים לי מארבים בכל מקום שאני מגיע אליו, אבל אני לא נעתר.

י. קרא;

למשל במרכז ההכשרה של אום אל פחם "עמל" תבצע במשך מספטמבר 1991 ועד

ספטמבר 1992 הכנה ממשיכה לקורסים, הכנה מתוכננת - 43 קורסים. אני מדבר על

קורסים למובטלים.

אותו דבר אנחנו עושים במרכז הגליל, במעלות תרשיחא, בעמל זרזיר, בבקעה אל

גרבייה, בעמל פרדיס, בבית ג'אן, בירקא, בסכנין, בג'וליס. כל המקומות שאני

מניתי הם במסגרת מחוז הצפון. כמובן ששאר הישובים נמצאים במסגרת מחוז המרכז

ומחוז הדרום.

יש עוד גוף שעושה הכשרה מקצועית - נעמת. כאן לא שמעתי על נעמת מאף אחד.

ד"ר הכט יכול לאשר שעושים הכשרה מקצועית במסגרת ההסתדרות, גם במסגרת הנוער

העובד והלומד שהיא הכשרה מקדימה.

גבירתי היושבת ראש, אני חושב שמשרד העובדה צריך להקצות יותר קורסים

למיגזר הערבי, למובטלים וגם ללא מובטלים, כי יש אנשים שצריך להסב את המקצוע

שלהם בלי שום שייכות אם הם מובטלים או לא.

לבסוף הייתי רוצה להציע שיוקמו עוד שלשה מרכזי הכשרה במרכז הארץ. בלי

מרכזי הכשרה שישרתו את האוכלוסיה הערבית פרופר, אני חושב שאנחנו נחטיא את

המטרה.

לסיכום, ההסתדרות עושה את כל המוטל עליה. יש מקום לשיפור, יש מקום לתיקון

ואנחנו מוכנים גם לעשות. במידה והאגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווחה

יטיל עלינו, אנחנו מוכנים לעשות.

היו"ר א. נמיר;

תודה רבה ליוסף קרא. אנחנו נשמע עכשיו את נציג משרד חתעשיה והמסחר, אורי

קידר מנהל מחוז הצפון. בבקשה.



א. קידר;

גבירתי היושב-ראש, מכובדי, לא בסקרה הגעתי לוועדה הזאת. החל משנת 1977

לקחתי על עצמי את המחלקה שנקראת מלאכה, תעשיה ומסחר. אני חיפשתי את האנשים.

אחד מהפרויקטים של קודמי בתפקיד היה יזמות עצמית במיגזר הערבי. למעט

מקרים בודדים ביותר הדבר הזה לא יצא לפועל. במחוז הצפון כולנו שומעים ורואים

שיזמות מקרב המיעוטים לא יצאה.

מזה המש שנים שאני בתפקיד אני מסייר בישובים ומנסה לעודד לקראת פתיחת

איזורי תעשייה. נאמר כאן שאין איזורי תעשיה במיגזר הערבי.

רבותי, תרשו לי לתקן קצת את הנתונים. באותם המקומות שכן הלכנו לקראת

איזור תעשייה, בשני מקומות בצפון, במקרה האחד הקימו מיבני מגורים על תשתית של

משרד התעשייה והמסחר ובכספנו. במקרה השני כשהכל מוכן, לוקח יותר משנתיים לקבל

רשימת יזמים שיעלו לאותו איזור תעשייה.

ע. דראושה;

על איזה מקומות אתה מדבר?

י. קידר;

בשמת טבעון בכניסה לכפר משרד התעשייה והמסחר הקים תשתית לאיזור מלאכה

ותעשייה זעירה.
היו"ר א. נמיר
סליחה, בשמת טבעון צריכה להיות היעד הראשון?
י. קידר
זה סיפור של חמש-שש שנים, לא מהיום.
היו"ר א. נמיר
כמה אנשים גרים שם?
ה. מחאמיד
1500.
י. קידר
במרר אנחנו שנתיים מחכים לרשימה של יזמים שיעלו לאיזור תעשייה. רק לפני

שבועיים קיבלנו את זה במשרדי.

תמרה - אנחנו מלווים את נושא תמרה קרוב לשנתיים וחצי - שלש, עוד מהתקופה

של השר שרון כשר התעשייה והמסחר. מה בעצם קרה?ד בגלל ויכוחי קרקע כאלה או

אחרים, שהכניסה לאיזור התעשייה עוברת על קרקע פרטית וביקשנו מהמועצה לעשות

המרות קרקע, הוועד אמר שזה לא יצא לפועל.

בואו נראה את רהט. ברהט יש איזור תעשייה יפה. יש פוטנציאל, יש יזם, אנחנו

עושים את הכל.



היו"ר א. נמיר;

מי אתה רוצה שיבוא לרהט? אני רוצה לשאול אותך ברוח הכי טובה. אנחנו

יושבים ישיבת עבודה. הייתי ברהט בערך לפני חודשיים. יש שמה תשתית לאיזור

תעשייה יפה. יישרו וסללו קצת. מי ברהט יהיה יזם? אתה יודע מה רמת ההכנסה של

אוכלוסיית רהט? שם יכול לבוא יזם מקומי שלהם? קשה לי להאמין. אני בעד יזמות

מקומית, אבל רהט?

י. קידר;

גם בשפרעם הרבה שנים אהורה פיתחנו איזור תעשייה. אפילו חברת מיבני תעשייה

הקימה את המיבנים בזמנו. מה נעשה מזה היום?

ע. דראושה;

שר המסחר והתעשייה הקודם שאתה מדבר עליו, מר שרון, מחק את איזור הפיתוח

שם. היה איזור פיתוח בי והוא מחק אותו. במשך ארבע שנים נאבקנו כדי להחזיר אותו

אחרי שהוא התפטר.

ת. גוז'נסקי;

אלף פעמים ביקשו איזור פיתוח בי. על מה אנהנו מדברים? אפילו איזור פיתוה

בי לא נתנו.

ע. דראושה;

מגדל העמק, עפולה עילית, נצרת עילית - הכל מסביב לנצרת איזור פיתוח בי,

רק נצרת לא ? בגלל שהיא ערבית? ויש יזמים בנצרת.

י. קידר;

עם כל הכבוד, הכנסת צריכה להחליט אחרת.
ת. גוז'נסקי
זה לא הכנסת, זה השרים בממשלה.
י. קידר
המשרד שלנו יצא לאחרונה עם תוכנית באמת יפה לעודד יזמים מקומיים בכיוון

של עסקים קטנים. אני יכול לציין בסיפוק שרבים מבני המיעוטים בצפון באים

ונעזרים בקרן הזאת.

היו"ר א. נמיר;

כמה כסף יש בקרן הזאת?

י. קידר;

הקרן הזאת באמצעות בנק דיסקונט והבנק לפיתוח התעשייה, אלה שתי קרנות

שרצות במקביל. מדובר על הלוואה עד 250 אלף דולר להקמת עסק.
היו"ר א. נמיר
אתה תוכל להמציא לני כמה הגישו ולכמה אושרו? אם יש דבר טוב אהד, אנחנו

בוודאי נציין אותו בשמחה.

י. קידר;

הפרוספקט הזה יצא אל כל ראשי הרשויות המקומיות בכל הארץ, בלי הבדל אם הוא

יהודי או ערבי. התפלאתי לשמוע בישיבה קודמת שהייתי פה מראש מועצת טייבה שתקף.

אמרתי לו אהרי הישיבה שהוא סתם תקף. הוא אמר שהוא לא ידע.

ביקשתי מראש מועצת טייבה לזמן אותי בין הישיבה הקודמת לישיבה הנוכהית כדי

להסביר למשולש טירה-טייבה-קלנסואה באופן פרטני את הנושא הזה. אני עדיין מחכה

להזמנה. אולי צריך לשנות את המנטליות כדי שיבואו ויעשו פרויקטים עצמאיים.

מעבר לזה, דייר ר;כט העלה את נושא ההכשרה הפנים-מפעלית. ברשותו אני רוצה

להעלות עוד נקודה אהת. כדי לקצר את התהליך הבירוקרטי וכדי שאותם המפעלים אכן

יקבלו בדרך מהירה וטרבה את הכסף להכשרה פנים-מפעלית, הוקמו ועדות מחוזיות.

ברגע שמתמלאת מיכסה של תיקים, אותה ועדה יושבת פעם בשבוע, פעם בעשרה ימים
ודנה. רק אתמול סגני ישב
על 150 תיקים באיזור הצפון, כולל המיגזר הערבי. אנחנו

נותנים את הכסף בתמיכת משרד העבודה בהמלצה מיידית.

היה יזם שרוצה להקים משהו לתפארת במיגזר הערבי. מאחר והדבר הזה עוד לא

קם, תרשלו לי לא לציין את שמו. הוא ביקש קורס. עליתי קומה לגבי שוורץ שאחראית

על הכשרה פנים-מפעליונ. הכשרה מקצועית במשרד העבודה הקימה תוך שבועיים קורס

באותו ישוב כדי שהאדם הזה, אם וכאשר יקים את הפרויקט שלו, יהיו לו עובדים

מוכשרים כבר במקום. אני באמת רוצה לציין לטובה את שיתוף הפעולה שבין שני

המשרדים האלה לטובת המלאכה והתעשייה הזעירה.
אנחנו באים לראש תעיר ואומרים
תוציאו את נושא המלאכה והתעשייה מהמקום,

ממקום ישוב לאיזורי תעשייה. אנחנו יודעים שהתהליך בין הכרזה והפקדה במינהל

לוקח תקופה ארוכה. אנחנו מנסים לדרבן אותם, אבל בשביל לרקוד טנגו צריך שני

אנשים. תודה רבה.

היו"ר א. נמיר;

אני אבקש ממזכיר-י מועצות הפועלים טלגרפית, כל אחד יאמר לנו מה יש ומה

בנושא של הכשרה מקצועית יכול לעזור. הראשון מוחמד אבו אחמד, מזכיר פועלי נצרת.

אחריו אברהם פאדל.

מ. אבו אחמד;

אני חושב שהמספר של 6200 לא מדבר על מבוגרים. אני חושב שהמספר הזה ברובו

הוא של תלמידים. אני יודע טוב איזה מרכזים עוסקים במיגזר הערבי. באיזור שלי

בנצרת, בסביבה שבה חיים עשרות אלפי תושבים ערבים יש לנו מרכז הכשרה מקצועית

שאתם ביקרתם בו, ושם לומדים מקסימום 80 איש. 6200 בוגרי הכשרה מקצועית ודאי

כוללים חניכים.

א. שוורץ;

לא.



מ. אבו אחמד;

אני בטוח במה שאני אומו-. כבו- עשו-ות בשנים מדברים במשרד העבודה והרווחה על

מרכז להכשרה מקצועית בנצרת. חייבים להעתיק אותו למקום אחר, להתאים אותו לצרכי

היום. זו השעה המתאימה לפעול בנושא הזה. מה עוד ששם יש לנו עובדים נאמנים,

עובדים חרוצים, המנהל והמדריכים שהם משקיעים מעל ומעבר.
בענין בתי ספר לחניכים
כאשר מדברים על "עמל" יש שני סוגים, יש בית ספר

תיכון טכנולוגי ויש "עמל" לחניכים. באף מדינה בעולם אין רמה כזו של בית ספר

להניכיס של "עמל", ממש תת הרמה. בית שכור, שלשה חדרים ואי אפשר להמשיך כך.

אנחנו פונים לרשת "עמל" ומשיבים לנו שנושא הבנין בסמכות משרד העבודה

והרווחה.

א. שוורץ;

אני מזמין אותך ליריד צפת כדי לראות משהו יותר גרוע.

היו"ר א. נמיר;

אני מכירה את כל בתי הספר. אני לא באה להגן, אבל נצרת זו פשוט חרפה.

א. אבו אחמד;

בית הספר אחראי על איזור רחב מאד, החל מואדי ערה עד מרר. אנחנו במועצת

הפועלים בנצרת מקיימים הכשרה מקצועית הרבה יותר ממשרד העבודה והרווחה. יש לי

בית ספר להנהלת חשבונות, שלשה קורסים לנשים, שלשה קורסים לגברים; יש לי בית

ספר למחשבים; יש לי מרכז טכנולוגי שמלמדים בו בעיקר מבוגרים; יש לנו בתי ספר

לפועלי בנין עיוני. אנהנו מכשירים מנהלי עבודה מוסמכים יחד עם המוסד להכשרה

וייעול הבנייה. חוץ מהמרכז להכשרה מקצועית אין למשרד העבודה שום דבר.

א. שוורץ;

מי מממן את כל מה שסיפרת לנו עכשיו לא דרך הממשלה?

א. אבו אחמד;

המוסד להכשרה וייעול הבנייה. אנחנו גובים עבורו כסף מהקבלנים.

א. שוורץ;

וקורסים אחרים?

א. אבו אחמד;

אנחנו גובים כסף מהתלמידים.

א. שוורץ;

וגם מאיתנו.

הי ו"ר א. נמיר;

כמה תלמידים בערך לומדים בכל הקורס ביחד?



א. אבו אחמד;

כ-200. במרכז הטכנולוגי שהקמנו מחדש מקרן זיידל לומדים מורים, מזכירות

וכל מיני מוסדות שמשתמשים במחשבים כדי לשפר את מצבם.

הופתעתי שאין כאן נציג לשכת התעסוקה.

היו"ר א. נמיר;

ישנו סמנכ"ל שירות התעסוקה.

א. אבו אחמד;

מה שעשו בשנה האחרונה בענין הכשרה אינדיבידואלית זה צחוק. שלחו מאות

פועלי בנין לעבוד אצל קבלני בנין במסגרת הכשרה אינדיבידואלית. שולחים מאה

פועלים לקבלן אחד. ומה הוא עושה? הוא מנצל אותם. מעביר אותם לקבני מישנה

אחרים. אין לזה קשר עם הכשרה ורק מעשירים חאת הקבלן על חשבון המדינה. העובדים

לא נהנים משום דבר.

מה אנחנו מציעים? יש בנצרת בתי מלאכה רבים, מוסכים, מסגריות, מחרטות

ועוד. במקום לשלוח את הפועלים האלה כפועלי בנין במסגרת הבטחת הכנסה, אפשר

לעשות הכשרה מקצועית למובטלים. אם המובטל הזה יקבל הכשרה מקצועית כזאת, הוא

בטח ייקלט בעבודה.

אתמול היתה ישיבה של מזכירות מועצת הפועלים והזמנו את נציגי בתי המלאכה.

יש דריבה רבה למקצועות שקשורים ברכב, כמו מוסכים, חשמלאי רכב, פחחי רכב ועוד.

גם נגרות ותפירה. אומרים לנו נציגי בתי המלאכה; תשלחו לנו את מי שמעוניין

ללמוד מבין המובטלים האלה. אנחנו נקבל ממשרד העבודה את ההכשרה האינדיבידואלית

והוא ימשיך לקבל את מענק האבטלה, ואנחנו מתחייבים לקלוט אותו בעבודה.

כדי להקל על מצוקת האבטלה הכנתי רשימה של מספר קורסים. אני יכול לעזור

לשירות התעסוקה ולרכז עשרים מועמדים בכל קורס, כדי שילמדו במסגרת המאבק נגד

האבטלה. אני מעביר את הרשימה לכבודך.

היו"ר א. נמיר;

תודה למוחמד. איברהים פאדל.

א. שוורץ;

ציינו פה משהו שאפשר להשתמש בו מייד. יש פה חסימת מידע, אני פשוט תמה.

יושב מזכיר מועצת פועלים, מכנס בעלי מלאכה, בעלי עסקים שמוכנים להעסיק. כל מה

שצריך לעשות - לגרום לכך שהאנשים האלה יגישו את הבקשות, כדי שאנחנו נוכל

להפנות את האנשים.

היו"ר א. נמיר;

אדוני המנכ"ל, האמן לי, כשאני הצעתי לקיים היום את הישיבה בענין הזה, אני

ידעתי שכאן צריך רק לקשור קצוות.



א. פאדל;

יחד עם פתיחת מרכזי הכשרה לפי דעתי יש צורך בפתיחת והקמת מרכזי ייעוץ

להכוונה מקצועית. זה הסר כמעט בכל המיגזר הערבי. בכל מרכז כזה צריכים להפנות

את הבוגרים ואת המובטלים למכרזי הייעוץ.

היו"ר א. נמיר;

בוא תגיד לנו קונקרטית מה יש אצלכם ומה אתם חושבים שצריך.
מ. דראושה
יש ועד פועלים של דבורייה ואיקסל.

א. פאדל;

יש לנו בבתי ספר תיכון מגמות מקצועיות, ורוב המקצועות האלה בנגרות

ותפירה. יש צורך להכשיר את בוגרי בתי הספר אחרי שהם מסיימים את כיתות י"ב

להסמכה כדי שייקלטו בעבודה.

יש לנו גם דרישה להכשיר את הבנות למקצועות מתאימים כמו תפירה וסיעוד.

היו"ר א. נמיר;

יש לכם מרכז להכשרה מקצועית?

א. פאדל;

אין.

ע. דראושה;

אם מותר לי הערה קטנה. אין באיקסל זכר להסתדרות, אלא חצי משרד. הכשרה

מקצועית לא קיימת. יש בית ספר תיכון שלא שייך להסתדרות ולא למשרד העבודה

והרווחה, אלא במסגרת המועצה המקומית ומשרד החינוך. יש חוג לנגרות וחוג לתפירה

באיקסל. אותו סיפור בדבוריה, אין הכשרה מקצועית של משרד העבודה והרווחה ולא של

ההסתדרות. דרישות לעתיד - אני יכול לקבל. אבל מה שקיים היום אפס. מה שייך בית

ספר תיכון להכשרה מקצועית?

היו"ר א. נמיר;

חבר הכנסת דראושה, הוא לא הביא את בית הספר התיכון כנכס של ההסתדרות.

א. שוורץ;

אחרי שמסיימים 12 שנים להיכנס לעוד מסלול לימודים? לא חבל?

א. פאדל;

המגמות שישנן בבית הספר התיכון מכינות את התלמידים, אבל יש צורך בקורסי

הסמכה.
היו"ר א. נמיר
חבר הכנסת דראושה, הוא דיבר על משהו מאד צנוע. יוסוף ג'ברין.

י. ג'וברין;

אולי גבירתי תרשה לי להתייהס במספר משפטים לנושא העוני, היות ואני בא

מעיר ענייה. כ-%70 מאוכלוסיית אום אל פחם הם מתחת לקו העוני. אני קיבלתי את

הנתונים המדויקים אתמול. זה בטח מהישובים שהמדור הארצי לסטטיסטיקה התייחס

אליו, היות ואנחנו מעל ל-10 אלפים תושבים.

אוכלוסיית התלמידים מגיל אפס עד 15, עד חטיבת הביניים הם 7500 ילדים, וזה

לפי הטבלאות של הגדרות העוני בישראל.

בנושא המרכזי שדנים בו היום, אוכלוסיית היעד צריכה להיות הבוגרים, אלה

שמתגברים, שהם מעל גיל 15 שיוצאים כדי לעזור להוריהם. חלק מהם נפלט מבית ספר

תיכון- ולא הולך לבית ספר תיכון כדי לנסות ולהעלות קצת את רמת החיים של המשפחה.

באום אל פחם, כמו בשאר הישובים, יש לנו מרכז להכשרה מקצועית שהוקם בשנת

1967. משרד העבודה ראה אותו כפנינה, אותו ואת תמרה ואת נצרת. בשלשת המרכזים

שאני יודע עליהם יש אותם שלשת המקצועות הכרוניים: נגרות, מסגרות, מכונאות.

אנחנו מנהלים משא ומתן במשך חמש שנים כדי להפוך את המרכז הזה למרכז

טכנולוגי שיפעל יום וערב, שנכשיר דרכו עשרות ואולי מאות אנשים.

היו"ר א. נמיר;

כמה לומדים במרכז הזה?
י. ג'ברין
היום לומדים כ-300, אחרי שמשרד העבודה והרווחה עזב אותו, בקורסים שונים

ומשונים מכל האיזור. יש לנו שני קורסים של מובטלים. אני גם הייתי מנהל בית ספר

"עמל", אותו בית ספר שביקרת אותו בנצרת. עזבתי אותו לפני עשרים שנה, ביולי

1972. בית הספר נשאר כפי שעזבתי אותו. אני פתחתי לימוד תפירה ליד המעין, אני

פתחתי סדנא לנגרות, אני פתחתי סדנא למכונאות. אני המלצתי על מנהל בית ספר

שיבוא במקומי. איש חרוץ מאד, פשוט לא נתנו לו לפתח את בית הספר. לידיעתם,

התוכניות לבנית המרכז הן מאותן ישנים שאני עבדתי שם.

נושא ההכשרה המקצועית במיגזר הערבי בכלל הוא נושא בחירה, הוא נושא שצריך

טיפול שורש. המספר של 6200 כולל אותם תלמידים שלומדים מקצועות עיוניים באותם

בתי ספר "עמל" ו"נעמת" שממומנים על ידי משרד העבודה.

אני הושב שנחוץ להקים באיזור כמו אום אל פחם, של 40 אלף תושבים, אנחנו

ארבע המולות באום אל פחם ועוד ששה כפרים של אותן חמולות, בית ספר לחניכים באום

אל פחם.

ת. גוזינסקי;

תקרא לו מרכז טכנולוגי ולא בית ספר לחניכים.
י. ג'ברין
מרכז טכנולוגי אנחנו מקימים דרך "עמל".



היו"ר א. נמיר;

מי אמר לך?

י. ג'ברין;

קהלני אמר לי. אני מקווה שהוא צודק.

היו"ר א. נמיר;

אין כסף ל"עמל". כמו שאני לא רוצה שהממשלה תבטיה. אסור לנו להבטיה ולא

לקיים. לרשת "עמל" יש בתי ספר מפוארים, הלוואי שהוא תוכל להחזיק אותם.

י. ג'ברין;

גבירתי, מבתי הספר האלה המפוזרים בארץ, מאום אל פהם ומאיזור ואדי ערה

כולו נוסעים ליפו, לבתי ספר לחניכים בטייבה, לנצרת, לאורט כרמל. באיזור הזה

צריכים להקים בית ספר. אנחנו ישבנו עם הממונה על המחוז כדי שיקימו בית ספר

כזה. אנחנו רוצים לעזור לאותם ילדים שלא יצאו לתרבות רעה.

מה אנחנו עושים? באמצעים הדלים שעומדים לרשותנו אנחנו קורסים להנהלת

חשבונות, קורסים לייעוץ מס, קורסים למזכירות כללית, קורסים למזכירות רפואית,

ספרות, קריאת תוכניות של פועלי בנין כדי שיהיו מיומנים, ניהול עבודה עם משרד

העבודה והרווחה, בטיחות וגיחות עם משרד העבודה והרווחה. תודה רבה.

היו"ר א. נמיר;

תודה. עדאווי, מזכיר מועצת פועלי כפר קנא, בקיצור.

ע. עדאווי;

ראשית כל אני מברך את יושבת ראש הוועדה על המאמצים ועל העקביות שלה בנושא

של פתיחת לשכת תעסוקה בכפר קנא, אשר משרתת את הכפרים. הצלחנו בכך הודות

למאמצים שלך במיוחד, דבר שהצדיק את עמדתנו לגבי הצורך בהידוק הקשרים לשירות

המובטלים ודורשי עבודה.

בספטמבר כתבתי לגברת שוורצמן בחיפה. ישבתי גם עם ברייה שהתמנה להיות

אחראי לאיזור הצפון במיגזר הערבי בנושא של הכשרה מקצועית. קיבלתי לפני שבוע,

לפני שהוזמנתי לוועדה, תשובה שאני אפנה לגבי אנה גלוק שהיא האחראית במשרד

העבודה והרווחה על קורסים.

כיוון שיש סניף לשכת התעסוקה בכפר קנא, אנחנו עומדים בקשר להקמת מרכז

להכשרה מקצועית. אם תהיה בעיה של כיתות לימוד, אני בכפר קנא נעמוד לרשותכם.

היום יש הרבה מוסכים ונגריות שאפשר לעשות בהם הכשרה קצועית.

אני רוצה לציין דבר אחד. כאשר אורי אגמי היה יושב-ראש רשת עמל, שנינו

סיירנו ביחד בכפרים. היתה בזמנו הוראה של משרד החינוך להעביר את בית ספר

התיכון לרשת עמל, אבל המועצות המקומיות לא אישרו כיוון שרצו שבית הספר התיכון

יישאר בידן.

ועד כפר קנא נמצא היום בתהליך של בנייה. בעבר היינו שיכים בכל דבר

לנצרת. היום יש יחידה אחת של חמישה כפרים ובכל שנה יצרפו כפר. היום אנחנו

בתהליך של בניית תשתית ושיתוף פעולה בנושא הזה.



היו"ר א. נמיר;

רשומים שלשה חברי כנסת. ראשונה חברת הכנסת תמר גוז'כסקי.

מ. מסאלחה;

גבירתי היושבת ראש, אני מוותר הפעם, כיוון שיש לך אינפלציה.

היו"ר א. נמיר;

אני רושמת אותך לישיבה הבאה.

ת. גוז'נסקי;

אגיד כמה הצעות בלי להיכנס לניתוח עמוק. הדבר הראשון שהמנכייל וצוות עובדי

משרד העבודה צריכים להסיק מהדיון הזה הוא בשני מישורים: כמות ואיכות. כמות

הכוונה למספר. אני לא רוצה להתווכח על המספר של 6200, כי לא זה הויכוח. דה-

פקטו במרכזים הגדולים של האוכלוסיה הערבית, לא בכל כפר, יש מחסור משווע בהכשרה

טכנולוגית, בלי להיכנס לפירוט. הנושא הזה הוא בלתי אפשרי. נוער ערבי שגורמ

היום 10 או 12 שנות לימוד, הוא הי במדינת ישראל. הוא יודע מה יש בשוק. אם

הוריו יכולים לממן לו השכלה גבוהה מה טוב. אבל בדרך כלל הוא לא יגיע.
הדבר השני
כאשר יש כבר מרכז כזה, כמה הוא קולט? והאם הוא פתוה לכולם?

בהקשר הזה אני להדגיש משהו בענין נשים. אני הצטערתי לשמוע מאחד המזכירים כאן

על קורסים לבנות, של תפירה וסיעוד. אין לי שום נגד דבר קורסים לתפירה וקורסים

לסיעוד, אבל אני לא חושבת שאנחנו צריכים להמשיך לראות בהכשרת בנות צעירות

ונשיםש ערביות היום בסוף המאה העשרים ולהדביק להן הלאה שהן מוכשרות רק להיות

תופרות ורק להיות מטפלות בית. לא יכול להיות דבר כזה. שיעור הסטודנטיות

הערביות גדל, וגם בתחום ההכשרה המקצועית חייב להיות מיגוון של קורסים, מיגוון

אפשרויות לנשים ולנערות.

אין לי הצעה מגובשת, אבל חשבתי על דבר כזה. אם אפשר היה להביא למצב כזה

שבוגרי הכשרה מקצועית ממושכת היו מקבלים איזה שהוא סטטוס שהיה מעניק להם אהר

כך בתור מבקשי עבודה לא את הסטטוס הרגיל של כאילו לא עשו שום דבר כי אין להם

ותק מקצועי, יכול להיות שהיינו יוצרים עוד תמריצים לאנשים להגיע לאותם קורסים.
היו"ר א. נמיר
תודה ותודה על הקיצור. הבר הכנסת עמיר פרץ.
ע. פרץ
גם אני אהיה קצר. אנחנו מקיימים מספר רב של דיונים בוועדה על מצוקת

האוכלוסיה הערבית. ואני מוכרח לומר שאין ספק שהאבטלה הקשה הקיימת במדינת ישראל

לא רק שהיא לא פוסחת על המיגזר הערבי אלא מגדילה שם באופן משמעותי את הבעיות

שגם כך ההתמודדות איתן היא לא פשוטה.

אני שמח לשמוע את הפתיהות מצד כל הדוברים להכשרה מקצועית. היום במיגזר

היהודי כאשר אתה בא לדבר על הכשרה מצקועית, הוא כבר מזלזל, הוא כבר ציני, הוא

כבר אומר מובטל עם תעודה. זה כבר לא כבוד גדול להיות מובטל עם תעודת בוגר קורס

של משרד העבודה והרווחה.



פה יש לך מיגזר שלם, מערכת שלמה שמוכנה להירתם, לתת איזה שהוא שינוי

באו ירה. אי אפשר לגשת אליהם באותם דפוסים קבועים של נגרות ומוסך. לא צריך את

משרד העבודה בשביל זה. אני אשים שוליה במוסך והוא יגיע לרמה המקצועית לא פרוות

גבוהה מאשר אתה תביא אותו. בשביל זה לא צריך להמציא אותך בשנות האלפיים.

אתה צריך להתרויל לבנות השיבה אחרת. אני רוצה לומר לחברי מההסתדרות, עם כל

הכבוד לכם, אל תקחו על עצמכם כל כך מהר אחריות בכל דבר. מה אתם משחררים את

הממשלה? בסוף אתה מוצא את עצמך בצומת כזו: אתה אומר שאף ארוד לא עושה ולכן אתה

רוצה לעשות. אין לך מספיק אמצעים ולכן אתה לא עושה את זה מושלם. ואז אתה הופך

כתובת לטענות והם מחככים את ידם בהנאה. יש מי שמשלם את המחיר, יש מי שנהנה

מהענין ובזה נגמר.
לפעמים צריך לומר לממשלה
אנחנו לא נחליף אותכם, תבואו ותעשו את תפקידכם.

כמו שאמרה יושבת ראש הוועדה, לרשת עמל יש נכונות. אם קהלני מצהיר הצהרה שהוא

יקים את המרכז הטכנולוגי ותוך זמן קצר ההצהרה הזאת לא תמומש, אז יש אשם. אם יש

אשם, הממשלה משוחררת.

חלילה, אינני אומר לכם שתפסיקו לעשות. להיפך, תעשו מה שאתם יכולים. אבל

אל תמהרו למלא כל חלל שהממשלה הזאת משאירה. צריך לארגן אותכם , להעמיד תוכנית

רב איזורית שתיתן תשובה אמיתית להכשרות מקצועיות מתקדמות יותר, שובות את ליבם

של הצעירים הערבים כדי למנוע מהם חלילה להידרדר.
היו"ר א. נמיר
תודה. חבר הכנסת דראושה.
ע. דראושה
אנחנו עדים בשנים האחרונות להתרחבות תופעת האבטלה והעוני. כל הסיפורים

שאנחנו כאילו מצמצמים פערים ומתקדמים בצורה רחבה הם סיפורים שאינם תואמים את

המציאות. במציאות הפערים בין יהודים לערבים במדינה מתרחבים. האבטלה מתרחבת בין

20 ל-30%, בנצרת כ-30% אבטלה. העוני גובר, עוני אמיתי ולא עוני סטטיסטי, עוני

של אנשים שלא מוצאים פת לחם. 60% מהילדים הערבים, כפי שכולנו קראנו ודיברנו על

זה, נמצאים מתחת לקו העוני.

אני חושב שהמשרדים הממשלתיים, במיוחד המשרדים הממשלתיים, אבל גם ההסתדרות

אינם מטפלים כראוי בבעיות הללו של עוני ושל אבטלה. אני חושב שהמשימה הגדולה

צריכה להיות, שהממשלה בעצמה צריכה לטפל, משרד העבודה והרווחה, משרד התעשייה

והמסחר וגם המשרדים האחרים. מה ששמענו היום לא מספק. אני חושב שיש נסיונות

לכיבוי שריפות.

אין תכנון ממשי ששמענו עליו היום או קודם, שמצביע למשל על תוכנית חומש.

אני תובע שתהיה תוכנית ברורה של משרד העבודה והרווחה והמשרדים האחרים. יגישו

אותה כתוכנית שתעבור במשרדים הממשלתיים, שהממשלה תאמץ אותה. בתוכנית הזאת

ייאמר כמה מרכזים טכנולוגיים יוקמו כל שנה, איזה הכשרות ייעשו. וצריך לעבור

מהכשרות של מקצועות ראשוניים שאין להם היום הרבה דרישה בשוק העבודה, להכשרות

מתקדמות. יש גם בעיה של מערכת החינוך הטכנולוגי בסקטור הערבי. מרבית החוגים

מלמדים מקצועות ראשוניים שאין להם דרישה היום בשוק העבודה. ואפילו המיכשור הוא

מיכשור ישן.

משרד העבודה והרווחה עושה עוול לסקטור הערבי שהוא מצייד את בתי הספר

במכשירים ישנים שמעבירים אותם מבתי ספר יהודיים. גם רשת "עמל" עושה כך.

והמיכשור החדש, שמקבלים אותו מקרן זיידל או מקום אחר והמיועד לסקטור הערבי,

עובר אותו לבתי הספר היהודיים. כמו שקרה לאחרונה בבקעה, ויש לי דוגמאות אחרות.

לא מספקי לדבר על כוונות, צריך מדיניות ברורה עם תוכנית חומש שתפתור את הבעיה.



הערת אחרונה. אי אפשר להתעלם מהרשויות המקומיות הערביות. אני הושב שקיימת

התעלמות כמו במקרה של סכנין. הנה ידידי יושב כאן, מתעלמים מן הרשות המקומית

ונותנים את התפקיד לקבלן פרטי לעשות הכשרה מקצועית, כאילו לא קיימת רשות

מקומית. זה סיפור שלדעתי אסור לעבור עליו בשתיקה. אני שמח ששמעתי את המנכ"ל

מסכים לנושא הזה. אני חושש שהסיפור הזה יחזור על עצמו בגלל מניעים מפלגתיים

טהורים.

היו"ר א. נמיר;

תודח. חבר הכנסת רן כהן.

רן כהן;

אני רוצה לומר רק שני דברים. הדבר הראשון, אני לא מאמין יותר בצורות

האדמיניסטרטיביות לפתרון בעיות מן הסוג. מרכזים להכשרה מקצועית לא יפתרו שום

דבר. זה לא יפתור את הבעיות של ההכשרה המקצועית ולא את הבעיות של האבטלה. זה

גם לא יכול לפתור את הבעיות של האבטלה. בוודאי שזה לא יפתור את הבעיה של

האפלייה. הנשים תהיינה מופלות לגבי גברים והערבים לגבי יהודים, ומרכזים

מרוחקים לגבי מרכזים קרובים וכוי.

אדוני המנכ"ל אני מציע הצעה מאד מהפכנית לענין הזה. לעניות דעתי צריך

להיות כלל אוניברסטלי שאומר שכל מובטל מעל לחצי שנה שמיצה את דמי האבטלה שלו

אוטומתית יש לו זכאות. הוא מקבל את הזכאות, לא המרכז להכשרה מקצועית. הוא ביד

מקבל זכאות ללכת וללמוד על חשבון התקציבים של ההכשרה המקצועית. ואז הוא ירוץ

בין המרכזים להכשרה מקצועית. עם הקושאן הזה הוא יכול לקנות הכשרה מקצועית.

לעניות דעתי זה יהיה הפתרון היחיד שאוטומתית יהיה לו כוח קנייה ביד והוא יוכל

אצל המרכז להשכרה מקצועית של משרד העבודה והרווחה, אצל המרכז של ההסתדרות, אצל

המרכז הפרטי. אנשים שיש להם סמכות לתת הכשרה מקצועית מטעם משרד העבודה

והרווחה, לא כל מי שיהיה מופקר לעשות את זה.

נכון שזה מחייב תקציבים יותר גדולים, אבל גם נכון שזה הדבר היחיד שנותן

מענה לכך שמדינת ישראל תשקיע במובטלים שלה השקעה של ממש כדי לקדם את הצמיחה.

דבר שני, אני באמת רוצה לומר לך יוסוף קרא לגבי הענין הזה. ההסתדרות

צריכה להפסיק כבר להיות מדינה בתוך מדינה. די, נגמר הענין הזה. אתם לא בית

ספר להכשרה מקצועית. אתם לא יודעים להיות בית ספר להכשרה מקצועית. אם ההסתדרות

רוצה לקחת את כל רשת "עמל" וכל מי שעושה הכשרה מקצועית ולהקים וזאגיד שמוכר

הכשרה מקצועית - שיהיה לה לבריאות, שיהיה שייך להסתדרות, זה בסדר גמור.

תפקידה של ההסתדרות במצב הזה בראש ראשונה לארגן את המובטלים, את הסרי

ההכשרה המקצועית, את הזכאים להכשרה מקצועית בכל מקום. אם ישנם ריכוזים בציבור

הערבי, יהיה זה בציבור הערבי. ואיתם לנהל מלחמה כדי להשיג את ההכשרה המקצועית.

את המלחמה הזאת צריך לנהל עם משרדי הממשלה ועם כל מי שלא נותן את הענין הזה.

אחרת אתם באמת תצאו כפי שאמר חבר הכנסת פרץ, אתם תצאו גם אשמים וגם לא תוכלו

לתת את ההכשרה המקצועית. צריך לתפוס תפיסה של איגוד מקצועי לצורך המלחמה על

ההכשרה המקצועית. אין לי התנגדות שהיא תהיה ונאגיד, אבל לא זה המענה של

ההסתדרות. חמענה של ההסתדרות הוא במאבק על השגת ההכשרה המקצועית, כמו המאבק

להשגת תעסוקה. זה אותו דבר.

היו"ר א. נמיר;

תודה. חבר הכנסת האשם מחאמיד ואחריו חבר הכנסת נואף מסאלחה אחרון.



ה. מחאמיד;

גבירתי היושבת ראש, שתי מחאות קטנות. דבר ראשון, אני רוצה למהות על

הסקירה הבלתי משכנעת של כבודו של נציג תעשייה ומסחר, שדיבר על כך שצריך

שינויים במנטליות כדי שהאנשים יבואו ביוזמות. אני אגדיר כך, זו האשמת הקורבן

בצורה מאד אכזרית. לבוא ולהגיד מדוע הם לא יוזמים כאשר אין להם דונם אחד של

איזור פיתוח, איזור תיעוש - אני חושב שזה שיא האכזריות, חוסר אחריות. אני חושב

שזה לא מתקבל על הדעת. זו היתה סקירה משכנעת? זה שיכנע את מישהו?

מדוע בולוס בולוס, הקבלן מספר אחד בעולם בשיש, הקים את המפעל שלו בכרמיאל

ולא ברמה? למה הוא לא יכול להצות את הכביש לצד השני? ברמה הוא לא יכול להפעיל

יום אחד כי אין לו איזור פיתוח, כי אין לו תמריצים. הוא צריך לשלם מסים וכוי

וכוי, הוא לא יעמוד בזה. לכן שלא יספרו סיפורים. אנחנו לא טפשים ולא אדיוטים.

דבר שני, גבירתי היושבת ראש, אני חייב למחות גם על הצורח הסטריאוטיפית של

אותם מרכזי הכשרה וקורסי הכשרה, כפי שתמר אמרה וכולכם אמרתם. הנושא של בנין,

מסגרות נגרות ומכו נאות. הראש שלנו הוא כזה אדיוט שאנחנו לא יכולים ללמוד מלבד

נגרות, בנין. נקודה. שום דבר אהר אנחנו לא מסוגלים ללמוד.

דבר שלישי, אני חושב שגס ההסתדרות - וזו לא אשמתי שהיא מלבישה לעצמה את

הגלימה של מדינה - עושה את זה. לה יש 200 אלף ערבים חברי הסתדרות. מה אני יודע

על ההסתדרות חוץ מאשר אספירין וקופת חולים?

אני גר באום אל פחם. י וסוף, יש לך כמח הכשרות - יפה מאד.

ע. פרץ;

אתה עושה את הטעות הרגילה. אתה תמקד את ההאשמות בהסתדרות והוא ילך מחייך.

אין בעיות יותר, נגמר הענין.

ה. מחאמיד;

תרשה לי. אני לא תוקף את אף אחד, אני רק אשאל שאלה קטנה. תצביעו לי על

מפעל קטן ולו של חמישה פועלים שהקימה ההסתדרות.

היו"ר א. נמיר;

אף אחד לא עונה.
ה. מחאמיד
כי אין. אף אחד לא יכול לענות. דבר שני: מה עושה משרד התעשייה, מה עושה

הממשלה? כמי שמייצג קבוצה מסוימת, כאזרח במדינה, כאדם פוליטי, הדרישות שלי הן

לא כלפי נדבות מחוץ לארץ ולא מההסתדרות. יש משרדי ממשלה, אני רוצה שיתיחסו אלי

כאל אזרח, שתהיה לחם תוכנית שממנה אני אדע שאני בסופו של דבר אזרח לא בחסד אלא

בזכות.
היו"ר א. נמיר
תודה. אחרון חבר הכנסת נואף מסאלחה.
נ. מסאלחה
אני רוצה להציע שהממוניעם ההכשרה המקצועית יבואו לכפרים ויביאו בדברים עם

נציגי ההסתדרות , מועצות הפועלים וראשי המועצות במקום, כדי שינסו לפתור את

בעית ההכשרה המקצועית, על פי מה שאמר המנכ"ל.

גבירתי היושבת ראש, ברשותך אני רוצה להגיד כמה משפטים. אני הושב שגם הבר

הכנסת דראושה וגם חבר הכנסת האשם מחאמיד עושים טעות חמורה מאד שמערבבים דברים.

אני לא אומר שההסתדרות היא טלית שכולה תכלת. כתבתי וצוטטתי לפני שבועיים

בעיתון של חד"ש שאני מוכן לכתוב חוברת על מה שעשתה ההסתדרות במי גזר הערבי

ולכתוב שני ספרים על מה שלא עשתה.

ע. דראושה;

שתעשה מה שהיא עושה בסקטור היהודי.

נ. מסאלחה;

גבירתי היושבת ראש, אני הגשתי את ההצעה לסדר היום בגלל העוני. אני חייב

רק לציין נקודה אחת. לפני חוק שכר המינימום לולא היו הסכמי עבודה ארציים, שחלק

מהם לא נאכף, אז כל הערבים היו מתחת לקו העוני.

הטענות כלפי ההסתדרות לא מעשיות. אני מסכים עם חבר הכנסת רן כהן בנקודה

אחת. ההסתדרות לקהה על עצמה כמה דברים ולא השתנתה עם הזמן. כמו למשל "כור" עד

שפשטה את הרגל, קופת חולים עד שפשטה את הרגל ורשת "עמל" עד שפשטה את הרגל.

כאשר היתה לה רגל ולא פשטה את הרגל, אז לא נתנה לערבים.

היום אנחנו כל הזמן מתחשבנים עם תנועת העבודה ועם ההסתדרות. כאשר מי

ששולט בך ובי היום זו לא תנועת העבודה, ומי שאחראי על הקיפוח שלנו לפחות מ-

1977 זה לא תנועת העבודה.

י וסוף ג'ברין היה לפני עשרים שנה בנצרת. ההסתדרות זה אתה ואני ורן כהן.

אם רן כהן היה מקבל אחריות כראש אופוזיציה בהסתדרות, הוא היה מפנה לוועדה

המרכזית, למזכ"ל ההסתדרות, לא להסתדרות.

אני מסיים. אני מציע שאנחנו באמת נתמקד בפתרונות, כפי שהציעה היושבת ראש.

היא הזמינה את מנכ"ל משרד העבודה יחד עם מזכירי מועצות הפועלים וראשי מועצות.

אולי ננסה להזיד משהו בלי לטשטש את הבעיות מי אשם במה. תודה.

היו"ר א. שוורץ;

תודה. אדוני המנכ"ל בבקשה.

א. שוורץ;

מבלי לפגוע חס ושלום באף אחד מהנוכחים כאן, אני רוצה שתקבלו את דברי בפן

החיובי שלהם ולא על משמעויות אחרות, יש לי הרגשה שהרבה מאד מהעוסקים או הרוצים

או המעונינים לעסוק בהכשרה מקצועית בסקטור הערבי לא כל כך מבינים את המטריה

ואיך פועלים במסגרתה. לכן אנחנו מגיעים לכל מיני דרישות ולכל מיני אי פעילויות

נכונות בזמן הנכון.

אני מוכן לחשוב ביחד עם מנהל האגף לכנס ליום הסברה או לחצי יום הסברה את

כל העוסקים ולומר; רבותי, זוהי התורה תפעלו על פיה ונראה איך מתקדמים. יש לי

פשוט הרגשה שהעוסקים בענין וגם חלק מן הטענות שלא ממין הטענה. פשוט לא מבינים,

זו תורה שצריכה לימוד.



היו"ר א. נמיר;

אני רוצה לומר כמה הערות מאד קצרות. העיר בהערת ביניים חבר הכנסת דראושה

שהפערים לא הצטמצמו וזה נכון. העירה חברת הכנסת גוז'נסקי שיש סטיגמה עלובה של

נושאים שבהם מתקיימת הכשרה מקצועית. צר לי, לא רק בין ערבים ויהודים הפער לא

נהייה יותר מצומצם, גם בין יהודים ליהודים אותו סיפור. קורה כאן משהו בגדול

במדינה שלנו.

כשאני מבקרת כל כך הרבה בישובים יהודים ואני נכנסת לכיתות להכשרה

מקצועית, של מי? לא מדובר על בתי ספר מקיפים. שם יש גם קצת קצת דברים אחרים.

בכל מקום פקידות. עכשיו לתפירה קוראים אופנה, אבל זה בדיוק אותו הדבר. לומדים

פקידות, אופנה. ספרות ברמה הכי נמוכה. כבר היו לנו על זה אין ספור דיונים. זה

לא עושה את הבעיה במיגזר הערבי יותר קלה, אבל זה דבר נורא מה שקורה לנו בנושא

הזה בגדול.
דבר שני
אני נגד כל התוכניות. אני כבר עברתי את כל התוכניות האלה במשך

17 השנים שאני בבית הזה. ישבתי בוועדת חינוך ואני יכולה לספר לכם כמה תוכניות

היו שם. חבל על הזמן שאתם מבזבזים.

אני רוצה להציע הצעה פרקטית. אני לא נגד ימי העיון, אבל גם ימי העיון לא

יפתרו את הבעיות. מוכרח להיות מישהו אצלכם בתוך האגף שיקח עשרה ישובים ערבים,

ביניהם אחד בדווי ואחד דרוזי. יסע למקומות איתך, ותביאו מהמקומות הצעות.

אנחנו נעזור לכם. עוד לא אישרנו את קרן האבטלה. לנושא הזה אנחנו נאשר.

אני לא פוסלת אף תוכנית שהיתה כאן לטווח ארוך, אבל זה לא יענה בשום דבר לא

למחר ולא למחרתיים. אם נקבל כאן החלטות על כל הארץ, כלום לא יצא מכך.
דבר שלישי
אני יודעת שאם ההסתדרות מפסיקה ממחר לעשות את הפעילות שלה

במיגזר הערבי, מה שיישאר במיגזר הערבי שואף לאפס. עם כל הביקורת. גם לי יש

ביקורת. אני מאד כועסת על קהלני. ועדת העבודה היתה בסיור בנצרת לפני שנה וראתה

את בית הספר. אחרי הביקור הרמתי טלפון, גם כתבתי מכתב ואמרתי שלנו כיהודים זו

חרפה לראות את זה. ושום דבר לא קרה.

לכן אני מציעה לעבוד יחד עם כל גוף ציבורי שפועל בשטח. אפשר להיעזר

במיבנים שלהם. נלך עכשיו לבנות כל מיני בתים? כל מה שאפשר לעשותו אותו יחד.

נקיח את התשתית שיש ועל התשתית הזאת מכל סוג צריך לבנות.

הערה נוספת. אני פונה אליך, אדוני המנכ"ל, בשם הוועדה לגבי הסיפור של

סכנין והקבלן לנושא התחבורה. אני מאד מקווה שאתה תצליח. אם אתה לא תצליח, כי

יש כאן גורמים פוליטיים, אני כבר מודיעה שוועדת העבודה תקיים דיון מיוחד רק על

הנושא הזה. זה לא יכול כך להתנהל. ראיסים של הכשרה מקצועית? איזה מין דבר זה.

הדבר האחרון. אנחנו את נוכחות המנכ"ל שומרים לנושא הזה, כי הוא נורא

חשוב. כאן התחושה היא איומה והמציאות היא קשה. בעוד שבועיים לא נוכל לקיים

איתך ישיבה מטעמים של בחירות במפלגת העבודה, אז אולי נעתיק את היום. אתה תצטרך

אז לבוא אלינו עם הדיווח על אותם עשרה ישובים. אם תצטרך עוז זמן, ניתן לך. אני

בטוחה שהגיבוי של המנכ"ל יהיה מלא. אתה תבוא לכןא ותדווח לנו על מה שנעשה.

תביא לנו עשרה ישובים עם הצעות. זה הכל. בינתיים נלך על זה. אחר-כך נראה מה

קורה עם הדברים הגדולים.

לישיבה הבאה אזמן את ד"ר אלכס בליי, יועץ לעניני ערבים כדי שאנחנו נשמע

מה הוא עושה במיגזר שלו.

רבותי, אני מודה לכולכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 1125)

קוד המקור של הנתונים