ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 27/01/1992

אכיפת חוק שכר מינימום; הצעות לסדר

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרת

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 345

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. כ"ב בשבט התשנ"ב (27 בינואר 1992)? שעה 09:00

(ישיבה פתוחה לתקשורת}

נ כ ה ו -

דוברי הוועדה; אי נמיר - היו"ר

ת' גוז'נסקי

רו כהן

ע' פרץ

י' צבן

מוזמנים; פרופ' ר' בן-ישראל - הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב

יועצת הוועדה לחקיקת עבודה

שי גרניט - הממונה על השכר, משרד האוצר

י י ברק - היועץ המשפטי, משרד העבודה והרווחה

ר' שפריר - הממונה על ביצוע חוק שכר מינימום,

משרד העבודה והרווחה

די דרור-הכהן - משרד המשפטים

הי פלץ - אגף התקציבים, משרד האוצר

ג' בן-ישראל - יו"ר לשכת הקשר של ההסתדרות

ע' תמיר - יו"ר מטה התעסוקה, ההסתדרות

מ' הילב - מנהל המחלקה למשפט עבודה,

התאחדות התעשיינים

ח' ישראל - ראש לשכת הקשר של התעשיינים

יועץ משפטי לוועדה; מי בוטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מ' הלנברג

סדר-היום; הצעות לסדר

אכיפת חוק שכר מינימום



הצעות לסדר

היו"ר א' נמיר;

רבותי, בוקר טוב. אני מתכבת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. אם אין

התנגדות, הישיבה פתוחה.

לפני שאנחנו עוברים לנושא שעל סדר-יומנו, לחברת-הכנסת תמר גוז'נסקי יש הצעה

לסדר.
ת' גוז'נסקי
אני חושבת שהוועדה שלנו חייבת לתת דעתה להנחיה החדשה של שר הבריאות בקשר

לאגרת חדר מיון, שמי שפונה לחדר מיון, אפילו ביוזמת רופא, ולא אושפז, יצטרך לשלם

48 ש"ח אגרת חדר מיון. זו פגיעה בזקוקים, קשישים, משפחות עם ילדים. וחמור יותר,

הרופאים יהשבו פעמיים אם לשלוח מישהו להדר מיון וחולים יחשבו אם לגשת לחדר מיון

עם טופס 17. אני לא יודעת ואיש לא יכול לדעת כמה אסונות ייגרמו בגלל ההנחיה הזאת.

מדובר. על אנשים שיש להם ביטוה בריאות שהכל כלול בו, עם התחייבות של הקופה

לשלם. עכשיו הקופות מתנערות מזה. זה חמור ביותר.

י' צבן;

בענין זה, אני רוצה להוסיף ולומר שמתפתחת שיטה מוזרה; בממוגרפיה, אם לא

מגלים אצל האשה שום דבר - זה עולה כסף. אם מגלים - זה לא עולה כסף. עכשיו יהיה

לחץ של האיש החולה הפונה לחדר מיון להתאשפז לפחות יום אחד, כדי שהביקור בחדר מיון

לא יעלה לו כסף.

מכיוון שאנחנו מדברים במסגרת של הצעות לסדר, יש סיפור בין שר השיכון לתעשיה

הצבאית, ביקורת שיש לשר על התבטאויות של נציגי עובדים וכתוצאה מכך ביטול הזמנה של

השר לבתים מוכנים. לא די שיש כאן הפרה של כל מה שאסור להפר אותו, מדובר על כבשת

הרש, הזמנה של 120 בתים, את זה מבטלים כסנקציה בגלל ביקורת שלא מוצאת חן.

מוכרחים לעשות מעשה. הוועדה צריכה להטיל משקלה על הענין הזה. צריך להזמין את

שר השיכון ולהתעמת איתו כאן. אין ברירה. אי-אפשר לעבור על זה לסדר היום. זו

נורמה חדשה שלא תעלה על וזרעת. מחר יהיה לנציג עובדים ויכוח עם שר - השר יסגור

ברז.

רן כהן;

קודם כל אני רוצה לומר שאני מצטרף לדבריהם של שני חברי.

הנושא שאני רוצה להעלות אותו מתייחסת למידע ששמענו בכלי התקשורת.

היו"ר אי נמיר;

בשביל זה הזמנו את נציג משרד האוצר.

רן כהן;

מדובר על הקצאות של כספים, בלי קריטריונים. זה לא יאומן. עושים במשרדי

הממשלה, בכספים, מעשים שלא יאומן, משתמשים בכספים יותר גרוע מאשר בכסף פרטי. יש

כאן ונדאליזם פוליטי.
י' צבן
משרד האוצר יודע ושותק.

רן כהן;

הייתי אתמול בהפגנה שערכה ההסתדרות מול הכנסת וראיתי שהגיעו לשם גם אנשי

שירות התעסוקה. דבר שלא יכול להיות בשום מדינה תרבותית עם שלטון ראוי לשמו ועם

נוהלים אלמנטריים של משטר. לא יעלה על הדעת שממשלה תפגין נגד מפגינים שמבקשים

תעסוקה. זה מהמם. באו לשם אנשים, חלקם מובטלים, שבאו להפגין משום שיש להם עמדה

פוליטית. ובא גם שירות התעסוקה, העמיד שלט "שירות התעסוקה", העמיד שולהן שלידו

ישבו שני פקידים עם רשימות פיקטיביות שאין בהן ממש, כדי להפגין נגד המפגינים.

זאת אומרת, אנשים מקבלים משכורת, נשלה רכב בתקציב המדינה כדי להילהם נגד הפגנה

לתעסוקה. זה לא יאומן.

זה לא יתואר. זה חייב להיפסק. יש דברים שהוועדה הזאת לא יכולה לעבור עליהם

לסדר היום.

הי ו"ר אי נמיר;
אגרת חדר מיון
אני אתאם עם דוקטור משיח שהוא יבוא לכאן בהקדם וידווח לנו מה

קורה.

אני לא הושבת שהטענה צריכה להיות מופנית כלפי קופוחת ההולים. כפו עליהם הסדר.

הניהו שהם אוטושמטית יכסו אותו.

אני אבדוק גם את הנושא המתיייוס לתע"ש. אני שומעת עכשיו בפעם הראשונה על

הסנקציה. לא ידעתי שהזמינו 120 מבנים.
רן כהן
הזמינו יותר וביטלו.
היו"ר אי נמיר
ההפגנה והנושא של שירות התעסוקה. גם זה ייבדק אהרי הישיבה עם היועץ המשפטי

של הוועדה.

ביקשתי שלתחילת הישיבה, לפני שנתחיל בדיון בנושא שעל סדר יומנו, לזמן לכאן את

חיים פלץ שאחראי גם על תקציבי משרד העבודה והרווחה.

אני חייבת לומר לך, חיים, אני לא מתחילה להבין מה קורה. קורה. אני יודעת

ששרי הממשלה לא יכולים להעביר כספים מסעיף לסעיף בלי אישור האוצר. אני זוכרת את

זה מהוויכוחים שהיו לחברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו, בהיותה שרת הבריאות, עם שר

האוצר דאז, משה ניסים.

אני רוצה לדבר על שני דברים רומורים שקרו. בזמנו ביקשנו לבדוק את הנושא של

חימום לקשישים. הסתבר שהיה שבשנה שעברה היה תקציב אבל לקחו את התקציב הזה של

חימום לקשישים והעבירו אותו לשני סעיפים: האחד - חלוקת שי, בלי פיקוח, למשפחות

נזקקות בחג הסוכות; והשני - תמיכה, עזרה לראורגניזציה, שיפוצים, אינני יודעת

בדיוק למה, במוסד יורדי אחד. עד שהתחילה שנת 1992 לא היה כסף לחימום לקשישים.



כולנו זוכרים שהימים הקרים באמת היו בשנת 1991 ואז לא היה כסף לחימום

לקשישים, מפני שהיתה העברת כספים לשני סעיפים שציינתי אותם. זה בדוק.

אין לנו אפשרות לדעת מה קורה במשרד במשרד העבודה והרווחה. מדברים על אלפי

ילדים מפגרים בתור לסידור פנימייתי. יש צו להוצאת ילדים מהבית בגלל קיום ירקי מין

בתוך המשפחה, בגלל ששני ההורים חולי נפש, בגלל דברים מסמרי שיער. אין מקום. עכשיו

אתם מתירים לסגן השר, כך אני שומעת, לקרות כסף כדי לקלוט 3,000 ילדים בפנימיות.

האם זה על דעת האוצר? אני שואלת אותך, חיים, כמי שאחראי באוצר על מה שקורה במשרד

העבודה והרווחה, אתם יודעים מה נעשה ומה עושים בתקציב המשרד?

יש שם מחלקת מוסדות, שהיא כולה מחלקה לכספים של חרדים, מוסדות חרדיים בלבד,

אני לא נגד זה שחרדים יקבלו, אני רוצה להבין אם יש לכם פיקוח, אם זה על דעתכם,

בהסכמתכם, האם יכול סגן השר לעשות בסעיפי המשרד ככל העולה על רוחו?

אחר-כך נחליט מה לעשות בנושא זה.

ח' פלץ;

פנימיות. כשבנו את תקציב 1992 הוקצו בתקציב נטו 112 מיליון ש"ח להשתתפות

בהחזקת ילדים בפנימיות. מדובר על כ-8,600 ילדים לפי קריטריונים שמתאימים לכל

מיגזרי האוכלוסיה. מעבר לזה יש תקנה של סיוע לפנימיות וחינוך תורני. זו תקנה

במסגרת תכנית תקציב שקיימת הרבה שנים. במסגרת זו תומכים ב-8,400 ילדים חרדים

שנמצאים בפנימיות.

ת' גוז'נסקי;

לא נכים.
היו"ר אי נמיר
לא נכים ולא מפגרים.

ח' פלץ;

כנראה לא מדובר כנראה בילדים בסיכון אלא בילדים שהקריטריון לגביהם הוא הכנסת

המשפחה.

אני מציע להפנות את השאלות למשרד העבודה והרווחה, כי אני לא התעמקתי בזה.

כפי שאמרתי קודם, 112 מיליון זה בתקציב נטו. יש גם הוצאה מותנית בהכנסה. סך

כל התקציב מתקרב ל-160 מיליון ש"ח.

בסעיף השני שהזכרתי אותו, ל-8,400 ילדים יש 27 מיליון ש"ח ואין הוצאה מותנית.

בראשית חודש ינואר הגישו אנשי התקציב של משרד הרווחה בקשה להגדיל את מספר

הילדים ל-11 אלף.

היו"ר אי נמיר;

ילדים בכלל?



חי פלץ;

הבקשה היתה לאותה תקנה שמתייחסת לסיוע לפנימיות וחינוך תורני. משרד הרווחה

קיבל מאגף התקציבים תשובה שלילית. הנושא לא תוקצב, בניגוד למה שפורסם בעתונות

ובניגוד למה שנאמר כאן. אגף התקציבים נתן תשובה שלילית והנושא לא תוקצב.

אמרנו שמדובר על 8,400 ילדים בחינוך תורני.

היו"ר אי נמיר;

כמה יש לאוכלוסיה הכללית?

ח' פלץ;

ל-8,690 ילדים יש תקציב של 160 מיליון ש"ח. ל-8,400 ילדים - 27 מיליון.

הבקשה של משרד הרוויה, כפי שאמרתי, לא תוקצבה. לא קיבלנו מלשכת שר האוצר

הנחיה לתקצב את זה והנושא לא תוקצב.

ולנושא של השתתפות באחזקת ילדים בפנימיות, אני מדבר על כלל האוכלוסיה, אני

רוצה להעיר. מתפרסמים נתונים שונים לגבי מספר הילדים שצריכים להיות בפנימיות. אם

הקריטריון הוא ילדים בסיכון ולא הכנסת המשפחה, אני מטיל ספק גדול אם אכן יש אלפי

ילדים ממתינים. לדעתי, התור של ילדים בסיכון הוא מצומצם.

בשנת 1991 נתנו למשרד העבודה והרווחה, בהסכם עם קרן רש"י, תוספת של 800

מכסות. משרד הרווחה יעד כ-400 משרות לנושא של ילדים בסיכון. אני לא יודע אם נעשה

לאכלס את כולם.

ת גוז'נסקי;

למי הם יתר ה-400?

ח' פלץ;

מפגרים ונכים.

לא ראיתי שום מחקר לגבי הנושא של תור של ילדים בסיכון. אין למשרד העבודה

והרווחה שום מסמך מקצועי רלוונטי לנושא זה.

חימום לזקנים. יש כאן טעות טכנית. כאשר נבנה התקציב ל-1991 הוא היה ל-9

חודשים, לקחו את תקציב 1990 ונתנו 75% ממנו. לחימום לקשישים היו צריכים לתת

פחות, כי רוב החורף הוא אחרי חודש ינואר. כלכלני משרד העבודה והרווחה באו ואמרו

שיש להם עודף בתקציב של חימום לזקנים. יש לי אמון מקצועי מלא בכלכלנים של משרד

העבודה והרווחה, הם אמרו שלפי הקריטריונים הקיימים נוצר עודף בסעיף זה בתקציב

1991 ובמידת הצורך ניתן להשתמשו בו למטרות אחרות. במשך השנה אכן השתמשו בעודף

למטרות ארורות, שאלמלא כן הוא לא היה מנוצל.

ת' גוז'נסקי;

כמה זה היה?

חי פלץ;

כחצי מיליון ש"ח.



היו"ר אי נמיר;

לי יש נתונים אחרים. לי יש נתונים שלמוסדות שנמצאים בפיקוח השירות לילד ונוער

הוסיפו 50 מקומות, ובתקציב ההדש נוספו 200. זאת אומרת ש-150 הלכו לחרדים.

ח' פלץ;

לא. יש פה משהו לא מובן. לתקנה הזאת נתנו 200.

היו"ר אי נמיר;

יש לי נתונים לאן הלכו ה-200 האלה.

ח' פלץ;

זה במסגרת קריטריונים.

היו"ר אי נמיר;

לפי הנייר שיש בידי, כל הילדים ההרדים מתקבלים בלי קריטריונים.

זה נושא כבד שהייבים לקיים עליו דיון דחוף. אני מציע לכם, אנשי האוצר, תכינו

שיעורי בית. נזמין גם את מנכ"ל המשרד וגם את היושב. אנחנו מוכרחים לקיים דיון

בנושא זה. יש לנו תחושה נוראה על בנה שקורה במשרד העבודה והרווחה. בלי אישור האוצר

זה לא יכול היה להתקיים.

חיים פלץ, אני פונה אליך בשם הוועדה שתכינו לשיעורי בית כהלכה. תבדוק מה קורה

שם מבחינת האוצר והעברת משאבים.

נקבע מועד לדיון כאן. זה דחוף.

אני רוצה שנדע מאיזה סעיפים נלקח כסף לחלוקת שי בחג הסוכות ובחג הפסח. אני

רוצה לדעת כמה רזרבות יש במשרד האוצר.

ת' גוז 'נסקי;

גם קריטריונים לילדים חרדים.

היו"ר אי נמיר;

את זה משרד העבודה והרווחה חייב לספק לנו.

אני חוזרת ואומרת, תכינו שיעורי בית.

אכיפת חוק שכר מינימום

היו"ר אי נמיר;

הנושא שעל סדר יומנו - אכיפת חוק שכר מינימום - אני יזמתי את הדיון בו

היום, והיום אני מתכוונת לדבר על דבר מאד מסויים.

אספר להברים, וביהוד לנציגי התעשיינים, מה ראיתי בסיור שלי במפעל "ליידי

בגיר" בבאר שבע, שהוא מפעל לא קטן. קורה כאן משהו חמור מאד לגבי שכר מינימום.



הנושא של אכיפת חוק שכר מינימום לא יורד מסדר יומה של הוועדה. עסקנו בו הרבה

מאד בנושא של קבלנים, ביהוד קבלני שמירה ונקיון.

לפני שבועיים הייתי במפעל "ליידי בגיר" בבאר שבע. עברתי מפועלת לפועלת - רוב

עובדי הטקסטיל הן נשים - ושאלתי כמה היא לוקחת הביתה, כששכר המינימום נטו הוא

1,050 ש"ח. הן דיברו על 900 ש"ח, על 860 ש"ח, 850 ש"ח, עשרות עובדות. ביקשתי

לראות את התלושים. לשמחתי, כל העובדות היה להן תלוש בארנק. אני מדברת על עובדות

שעבדו חודש מלא.

ראיתי את התלושים והתברר שלשכר ברוטו הכניסו גם מרכיב של ארוחת צהרים - 175

או 170 שקל. נכון שהיה זיכוי בנטו אבל זה היה משמעותית הרבה יותר נמוך מאשר

כללו. זכרתי שארוחת צהריים לא כלולה בברוטו של שכר מינימום. כששאלתי בענין זה את

מנהל המפעל, ששייך ל"כלל", הוא אמר לי שרואה החשבון עומד על כך, שבכל המפעלים כך

עושים, שזה חלק מחישוב שכר המינימום והוא עומד על כך שזה ייכלל. יותר מזה, הוא

סיפר לי שבחלק גדול מהמפעלים - לא היינה לו אסמכתא - מכניסים גם את הנסיעות. אני

רוצה להזכיר שהיו לי ויכוחים רבים עם דב לאוטמן על נושא הנסיעות.

אני רואה את הדבר הזה בחומרה רבה.

עד היום, מיכאל הילב, אתם קיבלתם מהוועדה הזאת מלוא שבחים על הירתמות שלכם

לאכיפת החוק.

הובטח לי שאקבל תלוש לפני שאצא מהמפעל. אולי שכרתי לקרות אותו.

מזכירת הוועדה ביקשה תלוש. אני דיברתי איתו אישית והוא אמר שיש לו הנחיה לא

לתת תלושים. אמרתי, עצם העובדה שאתה לא רוצה להעביר לוועדה של הכנסת תלושי

משכורת, פירושו שיש לך מה להסתיר. עצם העובדה שיש סרוב מצד מפעל של קונצרן גדול,

קונצרן "כלל" להעביר תלושים לוועדה של הכנסת להראות את התלושים, זה מעורר יותר

מתמיהות.

העובדים פוחדים לתת תלושים. אני יודעת שעובדים שעובדים אצל קבלנים, כשאני

מבקשת לקבל מהם תלושים בלי שם, הם לא רוצים לתת, כי יש מספרים על התלושים. הם

חוששים מפיטורים.

אני שואלת את רינה שפריר, האם הצלחת לקבל תלושי משכורת?
ר' שפריר
קודם כל אני מבקשת להבהיר שמדובר במפעל "בגיר" ולא במפעל "ליידי בגיר".

אינני יכולה לומר שהיתה נכונות למסור תלושים. עם זאת, כל הניירת נמצאת במפעל

הראשי, בקריית גת.

היו"ר אי נמיר;

לי הוא אמר שיש לו הנהיה לא לדגת לי תלושים.

ר' שפריר;

מכיוון שהתשובה שקיבלתי ממנו וגם מקרית-גת, שהכל נמצא שם, ומכיוון שלא השארת

לי הרבה זמן, כל מה שאמסור כאן זה בערבון מוגבל, זה מהפרטים שנמסרו לי טלפונית.

לא דיברתי עם העובדים ולא השוותי בין התלושים. ביקשתי לדעת מהו מינימום ההכנסה

ואם עובדים לפי שכר עידוד.



לפי מה שמצאתי בתלושים - אינני יודעת, קיבלתי את זה בלי אימות של העובדות -

העובדות משתכרות מעל שכר המינימום אלא שהתלוש בנוי לא נכון. הסברתי את זה והובטח

שישנו.

המחיר לשעה הוא 4.20 ש"ח בעוד ששכר מינימום הוא 6.10 ש"ח. הם טוענים - לא

בדקתי אם זה נכוו או לא - שחשבונית זה יוצא נכון. המחיר לשעה הוא 4.20 ש"ח,

והמחיר ליום - 40.33 ש"ח. יש כאן תוספת הדרכה.

היו"ר אי נמיר;

הן עובדות עשר שעות ביום?

ר' שפריר;

שמונה שעות וחצי.

היו"ר אי נמיר;

חוק שכר מינימום בנוי על שעות. מה הכניסו לשכר?

ר' שפריר;

תוספת הדרכה.

היו"ר אי נמיר;

יש שם עובדות שעובדות 15-10 שנה. הן עובדות חדשות?

ר' שפריר;

במפעל "בגיר", גם בבאר-שבע וגם בקרית-גת, מקובל שיש שעות הדרכה, שלמעשה זו

עבודה על-יד מכונות, עם מדריכה.

היו"ר אי נמיר;

אני הייתי במפעל. מוכרים לך איטריות.

ר' שפריר;

אני מדברת על איטריות. לא בדקתי.

תוספת הדרכה היא 371.96 ש"ח לחודש.

היו"ר אי נמיר;

תוספת הדרכה לכל העובדים?

ר' שפריר;

באותם תלושים שאני קיבלתי תוספת הדרכה משתנה. במקרה אחד תוספת הדרכה היא

371.96 ש"ח ולעובד יותר ותיק - תוספת הדרכה זה 380 ש"ח.

ויש תוספת שווה של 91 ש"ח. הוסבר לי שזו השלמה לגובה שכר המינימום.
היו"ר א' נמיר
בתלושים האלה, האם כלולה בהם כלכלה?

ר' שפריר;

כן.

יש כאן תרגיל חשבוני מסובך. מצוייו גם תלושי אוכל, 20 תלושים, זה 175 ש"ח.

ויש קצובת מזון - 129.80 ש"ח, 2.72 ש"ח לארוחה. זאת אומרת, שלוקחים ונותנים.

היו"ר א' נמיר;

למה הם כוללים את זה, לרעתך?

ר' שפריר;

אותם תלושים שלפני, איו לזה קשר עם שכר מינימום, מה גם שזה מופיע בתלוש בתור

תוספות.

היו"ר א' נמיר;

אני ביקשתי שרינה שפריר תיכנס לעניו, אחרי שביום רביעי בצהריים אמרו שלא

יתנו תלושים. גם אותך רימו. מנהל המפעל אמר לאסתר, מזכירת הווערה, שהוא לא יכול להעביר

תלושים כי הם חסויים, הם של העובדים. הוא אמר שזו מריניות של החברה, לא למסור תלושי

עוברים.

אני הייתי במפעל לפחות שעתיים, ראיתי עשרות עוברים, ראיתי עשרות תלושים של

עוברים במפעל, באף אחר מהם לא ראיתי 371 ש"ח תוספת הררכה. באף תלוש לא ראיתי את

הסעיף של תוספת הררכה. בתלושים שאני ראיתי היו 4-3 מרכיבים בלבר. אותם תלושים היו

פשוטים ביותר. אני לא ראיתי בתלושים תוספת של 91 ש"ח. ראיתי תלושים של עוברות

שנעררו מספר ימים מהעבורה - זה נוכה אוטומטית משכרו. הייתי בחרר הייצור שעתיים, לא

ראיתי שם הררכה של אף אחר מהעוברות או העוברים שהיו אותה שעה במפעל. לא ראיתי אף

תלוש של עוברות ששכרו היה גבוה מ-1,600 ש"ח, מלבר אולי של אחראית על קו ייצור או

חרר ייצור.

עצם העוברה שבתלוש מצוייו שבער שעת עבורה משלמים 4.20 ש"ח, זו עבירה חמורה

מאר על חוק שכר מינימום. שכר מינימום מבוסס על 6.10 ש"ח לשעה. שום התחשבנות אחרת לא

מעניינת.

נשמע את חוות רעתה המשפטית של פרופסור רות בו-ישראל.

ר' בן-ישראל;

קורם כל אני רוצה לומר, שהחישוב לא מסתרר לי. החוק מגריר שכר מינימום לשעה,

ליום, לחורש. כשמשלמים לעובר, צריך ללכת לפי ההגררות שהחוק מכתיב. אם החוק מכתיב

שכר מינימום לשעה - החישוב צריך להיות לפי אותו חישוב, זאת אומרת להכפיל את שעות

העבורה ב-6.10 ש"ח ולא ב-4.20 ש"ח. המרכיבים קבועים בחוק והמעביר לא יכול לעשות סלט.

אם כו, קורם כל, שכר מינימום 6.10 ש"ח לשעה כפול שעות העבורה.

אחר כך יש תוספות. יש תוספות שהו חלק משכר המינימום ויש תוספות שהו מחוץ לשכר

מינימום. כאו נעשה סלט.

בתוך שכר מינימום מדובר רק על תוספת קבועה שמשתלמת לעובד. הדרכה זה לא תשלום

קבוע אלא זה תשלום זמני. ער כמה שאני מבינה, תוספת הררכה כשמה כו היא. אני לא

מניחה שמי שעובר 10 שנים צריך להמשיך לקבל הררכה. תוספת הדרכה, מעצם שמה מצביעה

על ארעיות ולכו על פניו נראה לי שזה לא חל.
כלכלה
מחזירים כביכול לעובד. מחזירים לו רק שני שלישים.

היו"ר א' נמיר;

לפי רווק שכר מינימום, מותר לכלול ארוחת צהריים?
ר' בן-ישראל
נראח לי שבמקרה שלפנינו מכניסים סכום במסגרת שכר מינימום, כשזה לא חלק משכר

המינימום.

גם העניו של 91 ש"ח לא ברור. קשה לרעת אם לעובר אחר יש 91 ש"ח ולאחר לא.

צריר לראות מה משמעות הסכום של 91 ש"ח. על פניו נראה לי שיש כאן עבירה על החוק.

ת' גוז'נסקי;

מהו הפטנט לגבי המספר המופלא של 4.20 ש"ח לשעה? אומרים, 6.10 ש"ח, זה שכר

מינימום לשעה. % 30 מזה - 1.80 ש"ח - מורירים. נשאר שכר בסיס 4.20 ש"ח. נתקלתי בזה

בכל מפעלי הטקסטיל. לוקחים 4.20 ש"ח, מוסיפים 30%, אבל לא מגיעים לשכר המינימום.

זאת אומרת, מורירים ומוסיפים.

מ' הילב;

אני לא מדבר בשם מפעל "בגיר". לא ידעתי שזה הנושא.

אשר לתלושים. לפי חוק שמירת הפרטיות אסור למפעל למסור תלושי שכר של העובדים.

זו עבירה פלילית חמורה. עובד יכול למסור את התלושים שלו אבל לאיש אחר אסור למסור

תלושים של עובר.
ד' דרור-הכהו
לפי חוק הגנת הפרטיות אסור למסור תלושים, ולא חשוב אם שם האיש מצוייו או לא.

מ' הילב;

לפי המספר שעל התלוש אפשר לזהות את העובר.

היו"ר אי נמיר;

זה לגבי קבלנים פרטיים.

מ' הילב;

לכלול בשכר המינימום ארוחות ונסיעות - אמרנו ואנחנו חוזרים ואומרים שהוצאות

אלה הן לא חלק משכר המינימום.

ע' תמיר;

הדרכה?

מ' הילב;

אם זה רבר קבוע, זה יכול להיות חלק מההגדרה של שכר מינימום. זו הכנסה של

העובד. זו פרשנות של החוק.



ש' גרניט;

לשמות איו משמעות. צריך לבדוק את המהות של העניו. שהתוספת נקראת "תוספת

הדרכה", זה לא אומר כלום.

מ' הילב;

אם העוכר מקכל את זה כתוספת קכועה, זה חלק מההכנסה שלו.

כתלוש, כמחיר לשעה לא צריו להיות רווקא תעריף של שכר מינימום.

היו"ר א' נמיר;

מה אתה אומר?

מ' הילכ;

אני לא חושכ שמישהו מהמשפטנים חושכ אחרת.

זה יכול להיות 4.20 ש"ח, על זה 30% פרמיה, זאת אומרת כ-6 ש"ח. אם חסר משהו

לשכר המינימום - צריך להשלים את זה,

היו"ר א' נמיר;

אם אתה צודק, למה לא מצוייו כתלוש ש-4.20 ש"ח זה המחיר לשעה והיתרה זה פרמיה?

אני חושכת שכך צריך היה לכתוכ את התלוש.

למה כתוכ "הדרכה מקצועית"?

מ' הילכ;

צריר לכדוק.

היו"ר אי נמיר;

נאמר שרואה חשכוו נתו הוראה לכתוכ את התלוש.

מי הילכ;

אולי כגלל מס. עוכר שמקכל ארוחה צריר לשלם מס עליה. ארוחה, זה לא חלק משכר

המינימום.

היו"ר אי נמיר;

איפה מצויינות ההפרשות הסוציאליות?

מי הילכ;

כתלוש צריר להופיע הכל.

המפעלים שלנו - ואני יודע שגם כ"כלל" - משתדלים ועושים הכל - אולי היתה כאו

טעות - כדי לכצע את חוק שכר מינימום. כל זמו שיש חוק, אנחנו צריכים לכצע אותו.

כרוכ הדכרים החוק כרור מאד.

יי כדק;

אני חושכ שהוויכוח כאו אולי לא מכוסס מספיק על עוכדות.



אנחנו יודעים שתלושי משכורת, זה דבר מסובך מאד , לפעמים מבולבל. לא כל דבר

שמצוייר בתלוש שמו משקף באמת את מהות התשלום.

כשחוקק חוק שכר מינימום היתה בעיה. ידענו שתעריפי השכר היו יותר נמוכים משכר

המינימום. עד היום נשארו תעריפי שכר שהם פחות משכר המינימום, גם בקרב עובדי המדינה.

בפני המעסיקים עמדה שאלה איר לכתוב את התלוש. היו יכולים לקבוע שהתעריף ההתחלתי זה

שכר מינימום, וכך נכון היה לעשות. הם בחרו בשיטה אחרת; מעסיקים כתבו בתלושים תעריפים

לשכר יום ושכר שעה, שהוא פחות משכר מינימום. יש דרגות שזה מעל שכר מינימום ויש שזה

פחות משכר מינימום, ועל זה יש השלמה. לכן אי-אפשר לדעת אם שולם שכר מינימום או לא.

אפשר לדעת את זה אחדי בדיקת כל תלוש.

אם השכר ההתחלתי פלוס התוספות הקבועות הוא פחות משכר המינימום - המעביד לא בסדר.

איו שום ספק שמזון לא יכול להיות כלול בשכר המינימום. יש שאלה אם המעסיק כלל

את המזון כחלק משכר המינימום או מעבר לשכר המינימום.

התלושים שבידי רינה שפריר שונים מאלה שראתה היושבת-ראש. אלה לא אותם תלושים.

היו"ר א' נמיר;

לא.

י' ברק;

לכן אי-אפשר לדעת מה קורה במפעל הזה, אלא אם נבצע בדיקה יסודית, חקירה כמו

שאנחנו עושים בכל מפעל, חקירה בנוגע לשכר מינימום, ננתח את התלוש ונבדוק אותו

לפרטיו.

שי גרניט;

גם בשירות הציבורי, טבלאות השכר הן מתחת לשכר המינימום. עם זאת, אני לא מכיר

עובד בשירות הציבורי שמקבל פחות משכר מינימום, כי יש לו השלמת שכר. עד דרגה 8 בדרוג

מח"ר - דרגה יט2 בדרוג האחיד - השכר פחות משכר מינימום. יש במערכת אבסורד מוחלט,

לא מקדמים עובדים בדרגה, בגלל שכר מינימום. בשירות הציבורי משלמים שכר מינימום

ונותנים השלמת הכנסה.

ע' פרץ;

השלמת שכר, זה משמש בסיס לפנסיה?

ש' גרניט;

בדרך כלל כן.

במצב הקיים יש עיוות אשר גורם לכך שאנשים נמצאים בסטאטוס של מקבלי השלמת הכנסה.

יש כוונה לשנות את זה.

היו"ר א' נמיר;

נדבר על הייצור.

ש' גרניט;

הנתונים מ"בגיר" שווים בדיקה. תוספת הדרכה - צריך לראות מה המהות של זה.

אין ספק שנושא האש"ל מוגדר בחוק ולא צריך להיות כלול בשכר מינימום.



יש הגדרה איר מכניסים פרמיה לשכר מינימום. עד 30% מהשכר אפשר להכניס לשכר

מינימום.
ת' גוז'נסקי
30% מ-4.20 או מ-6.10.
שי גרניט
איו לזה קשר.

היו"ר א' נמיר;

יש.

יושבים כאן חבר-הכנסת רן כהן ואני, שעברנו מדורי גיהנום בעת הדיונים על חוק

שכר מינימום. החוק עבר פה אחד בכנסת. נכון שאנחנו ויתרנו על דבר אחד והממשלה ויתרה

על כל ההסתייגויות. אנחנו ויתרנו בנושא של 30% מהפרמיה, שייכללו בשכר המינימום.

ת' גוז'נסקי;

30% ממה?
שי גרניט
משכר מינימום, מ-1,221 ש"ח.
רן כהן
הבעיה היתה שהנושא של הפרמיה לא היה מעוגן ישירות בחוק עצמו אלא החוק הפנה אל

ההסכם הקיבוצי. אנחנו לא ידענו שבהסכם הקיבוצי מדובר על 30% מהשכר ולא על 30% מהפרמיה.

אנחנו הבנו שזה 30% מהפרמיה.

במשך ארבע שנים נהגה הממשלה לגבי עובדי השירות הציבורי על פי מה שאנחנו הבנו -

30% מהפרמיה ולא מהשכר - עד שבא שלום גרניט, שגם לו זה נודע באקראי, ואז גילו מה

שכתוב בהסכם. עד אז איש לא הפנה את תשומת לבנו לעניו זה.

אני מרגיש פגוע על-ידי ההסתדרות, אם ההסתדרות היתה חושפת את העניו - זה לא היה

קורה, כי היינו מסכימים ל-30% מהפרמיה ולא ל-30% מהשכר.
ע' פרץ
יש מפעלים שבעבר העובדים בהם היו מוכנים לעבוד שעות נוספות. עכשיו זה לא כדאי

להם.
היו"ר אי נמיר
שעות נוספות - זה כדאי. פרמיה - לא כדאי.
ע' תמיר
כל הנושא של שכר מינימום הוא מאד מורכב, מאד מסובך ובעייתי לאכיפה. אם אינטדסים,

ויש כאלה, אפשר לעקוף אותו בנקל בגלל המורכבות שלו, בגלל חוסר הבהירות של כל המרכיבים.

קשה מאד להבחין ביו הדברים.



נכון שלנו כהסתדרות יש בעיה. באותו לילה הייתי שותפה ונזהרתי בנושא של הפרמיות.

נכוו שבאישור הסופי לא שמו לב - 30% מתור הפרמיות או מתוך השכר הכולל, וזה מהווה

בעיה. אני חושבת שהנושא הזה צריך תיקון.

אשר לנושא של שכר עידוד, שהועלה עכשיו בשירות הציבורי. החלטנו שנתבע את המדינה.

זה נמצא בבירור משפטי. ארבע שנים נהגו כמו שנהגו ולא נהיה מוכנים לשנות. עצם העובדה

שהיום השכר בשמונה דרגות הוא מתחת לשכר המינימום, זה מדבר בעד עצמו.

אי-אפשר להבטיח אכיפת החוק במימדים סבירים אם החוק ישאר בצורתו הנוכחית, מה

עוד שלש אווירה של פחד, יש אווירה קשה מאד ולא מקרה שעובדים ובעיקר עובדות חלשות

ובלתי מוגנות לא מוכנות לתת תלושי משכורת.

במדובר לעובדת השכירה אנחנו נתקלים באותן בעיות, עובדות לא מוכנות לתת תלושים.

הן אומרות, זה המינימום שיש לנו, זה מינימום הפרנסה, אם זה לא יהיה - לא יהיה שום

דבר.

אנחנו תולים תקוות בוועדת זוסמן, שאולי יהיה ניתוח עיסוקים אמיתי. לצערנו,

הממשלה מתמהמהת.

אנחנו מדברים על בעיה קשה. אני חושבת שמשרד העבודה והרווחה חייב להיות יותר

פעיל בזה, וגם ההסתדרות.

אני מקבלת את דבריו של יצחק ברק, צריר לנתח ואולי לפי זה להוציא הנחיות איר

לנהוג. צריר לבחון את הדברים לעומק ולהוציא הנחיות ברורות.

ש' גרניט;

אני רוצה להעיר שבשירות הציבורי שכר מינימום של העובדים הוא לא 1,221 ש"ח, כפי

שמוגדר בחוק, אלא הוא יותר גבוה לפחות בכ-200 ש"ח. ממה זה נובע?זה נובע מאי-הכללת

הוותק בשכר המינימום. לכן שכר המינימום לעובדי המדינה הוא 1,450 ש"ח. אין עובד שמקבל

פחות מזה.
היו"ר א' נמיר
את הוויכוח על הוותק אנחנו מכירים. לא זו היתה הכוונה שלנו. שרה שדה-אור ירדה

לחיינו. איש לא אמר לנו ולא הפנה את תשומת לבנו לענין הוותק.

אני מבקשת שנתמקד עכשיו בעובדי הייצור, מקבלי שכר מינימום בייצור.

ת' גוז'נסקי;

אני חושבת שהעלאת הנושא לסדר היום, למרות שנראה כאילו אנחנו דשים בו שוב ושוב,

זה חשוב כדי לברר כיצד מעבידים צריכים לנהל את החישובים של שכר מינימום, ומדברים

על מעבידים גדולים שיש להם תלושי שכר.

יש בידי תלוש של עובדת במפעל "אומן" מפעלי סריגה. התלוש מתייחס לחודש ינואר

1991, אבל העיקרון הוא אותו עיקרון. אז שכר המינימום היה 5.5 ש"ח לשעה. לעובדת הזאת

יש שעות רגילות אבל לפי החישובים נמצא שאותה עובדת קיבלה 3.61 ש"ח. היו תוספות מצד

אחד וניכויים מצד שני. השכר ברוטו היה 863 ש"ח והשכר נטו - 712 ש"ח.

הוויכוח פה מתחיל במקום שכתוב שעות רגילות, מה צריר להיות רשום שם, ואם זה

חוקי שבשעות רגילות יהיה כתוב סכום שהוא פחות משכר מינימום. האם החישוב לא צריר

להיות לפי סכום לשעה כפול שמונה, ולכלול 30% פרמיה בתור החישוב הזה. לא יכול להיות

שנקודת המוצא תהיה 3.60 והיום 4.10 ש"ח. זה הבסיס. וכשהפועלת הזאת תהיה בפנסיה,

הפרמיה לא תחושב אלא רק הבסיס.
מ' הילב
הפרמיה נחשבת.
ת' גוז'נסקי
אני יודעת שפועלות בקרית-גת קיבלו 300 ש"ח פנסיה. לא יכול להיות שזה כולל

את הפרמיה.

אני חושבת שזו הבעיה הבסיסית. כרי למנוע תמרונים כאלה, צריכה להיות הוראה

של משרר העבורה והרווחה ושל המשרד המשפטים, שדבר כזה על פניו הוא בלתי חוק. אם

כתוב שעות רגילות 3.60 ש"ח, זה לא-חוקי בעליל.

אשר למשרדי הממשלה וחברות שמירה. לבקשתי, קיבלתי הסכם שחתמה מע"צ, בימים אלה,

עם חברה לשמירה. מדובר על שמירה במשך 24 שעות ביממה. כשמחשבים מה הסכום שמקבל

הקבלן לפי שעות מתקבל סכום של 6.10 ש"ח, זאת אומרת שכר מינימום. אבל הסכום הזה של

6.10 ש"ח לשעה כולל את הרווח של הקבלן וכן תשלומים נלווים לעובדים. אני שואלת, ואיפה

התשלום עבור שעות נוספות, שבתות וחגים, שהוא יותר גבוה משכר מינימום.

כשהפחתתי 30% מהסכום של 6.10 מצאתי שבמקרה הטוב העובד מקבל 3.50 ש"ח לשעה,

וזה מחזיר אותנו למה שדיברנו קודם ביחס ל-4.20 ש"ח לשעה. כלומר, בפועל יש שכר

מינימום של 4.20 ש"ח לשעה ומשרד ממשלתי חותם הסכם עם חברה קבלנית שלא תשלם שכר

מינימום לפי החוק. איפה ההוראות של החשב הכללי? איפה ההתחייבות של רואה חשבון,

שהחברה משלמת שכר מינימום?

כדי לדבר על שכר מינימום, התעריף צריך להיות לפחות 10 ש"ח לשעה. אם מדברים על

6.10 ש"ח ברוטו, אתם מתפלאים? אני אומרת לנציגי הממשלה, הרעה יוצאת ממכם.

ע' פרץ;

הממשלה לא הצליחה לכופף את חוק שכר מינימום, שנשאר הסכר היחיד שמגן על שכר

שנותן סיכוי להתקיים, לא לחיות - בשכר מינימום אי-אפשר לחיות, אפשר בקושי להתקיים

ממנו - לכן היא באה ומשדרת מה מדיניותה, החל ממספר התביעות נגד מעבידים העוקפים

את החוק, מעסיקים שמתחכמים כדי להוריד את השכר המשולם ומעבידים שמתאימים את חישוב

שעות העבודה של העובד לשכר שהוא מקבל כדי שייראה כאילו הוא מקבל שכר מינימום, ועד

לתיקון חוק שירות התעסוקה שנותן מרווח גדול מאד למעבידים לעקוף את חוק שכר מינימום.

למעשה, הממשלה מכרסמת בחוק הזה מיום ליום, ובמודע. מדיניות הממשלה היא שורש הרע

באכיפת חוק שכר מינימום, והיא נעשית לא בתום לב אלא במודע, והמעסיקים חוברים עם

הממשלה ומפירים את החוק. במודע מפקירים את העובדים ובמודע מפירים את החוק.

רן כהן;

בעצם הממשלה היא ראש החץ שמשדר לכל הציבור להשחית את החוק, לקרוע אותו לגזרים.

הממשלה הולכת בדרכם של המעבידים הגרועים ביותר. היא אומרת, יש 210 אלף מובטלים,

זו הזדמנות לעשות חגיגה. לאנשים אין ברירה אלא לעבוד בשכר אפסי, אנחנו נקרע את החוק

ולא חשוב מה הכנסת חוקקה. אין זה מקרה שההקצאה הממשלתית לאכיפת החוק היא אפסית.

מסביב לשולחן הזה יושבים אנשים שיודעים שבמשכורת הקרופה הם יקבלו, אתה ואני;

שנינו, תוספת שכר בסכום גבוה יותר משכר המינימום, עם כל הפרשנויות.

שי גרניט;

לצערי.

רן כהן;

לנציג שלך ולנציג שלי היתה אפשרות להצביע נגד התוספת הזאת. היתה אפשרות לגייס

את ראש הממשלה ואחרים כדי להפיל את הענין הזה. זה לא נעשה. באו כדי לסיים את ענין

התשלום.



השר משה קצב היה שר העבודה והרווחה. במשך ארבע שנים הוא ניהל את המערכות של

כל החלשים הדפוקים של המדינה הזאת, היום הוא מעסיק עוזר, עירן גריפל, במשכורת

של 13 אלף ש"ח לחודש.

ש' גרניט;

זה לא נכון. הוא מושאל מרשות הנמלים. הוא בא בשכר מרשות הנמלים, משם הוא מושאל.

רו כהו;

לעניות דעתי, מה שעשתה הממשלה, מה שעשה הרוב הקואליציוני וחלק מהאופוזיציה

בעניו שכר הבכירים, זו שחיתות לשמה.

כולנו יודעים על עוזרים במשרדי הממשלה, שמקבלים משכורות אדירות. יש גבול

להפקרות.

עי פרץ;

אני רואה כאו תלוש משכורת של עולה חדש, זה תלוש שהוא בושה וחרפה.

ג' בן-ישראל;

אני מבקש להצביע על תופעה חמורה של מדיניות, תופעה הקרויה באופו כללי "הגמשת

שוק העבודה", כלומר איר אפשר להפחית בשכר.

לפי מידע שברשותי, האוצר אישר למשרד העבודה והרווחה סכום של 800 אלף ש"ח

להקמת יחידה לאכיפת חוק שכר מינימום. היחידה הזאת לא הוקמה. לפי המידע שיש לי,

משירות התעסוקה הופעל לחץ על מנכ"ל משרד העבודה והרווחה. זה דבר חמור.

היו"ר אי נמיר;

אתה מדבר על סכום נוסף של 800 אלף שקל?
גי בו-ישראל
כו, להקמת יחידה לאכיפת חוק שכר מינימום. המנכ"ל החליט לא ליישם את אישור

האוצר. יש בידי מידע מוסמר בעניו זה. כנראה ששירות התעסוקה היה אחד הגורמים שלחץ

לא לבצע, כי זה לא מסתדר עם הצורר להגמיש את שוק העבודה. אם תהיה אכיפה של החוק

שמא יבולע להגמשת שוק העבודה. אני חושב שצריר' לבקש בעניו זה תשובה מוסמכת ממשרד

העבודה והרווחה. אולי סגו השר לא יודע על כר. אני מדבר על אינפורמציה ביחס לתקציב.

האוצר אישר כסף לאכיפה.

באחת מישיבות הוועדה לפני כמה חודשים העליתי את נושא האכיפה. יש מעסיקים

פרטיים, בייצור, בכל הרמות, שאינם משלמים לפי החוק, בלי שום התחכמות, הם פשוט לא

משלמים. הם לא זקוקים לרואה חשבוו כדי לא לשלם. הם פשוט לא משלמים. על אלה איו

אכיפה של החוק, כי למשרד איו כלים לכר.

מאחר שאיו שום סיכוי שהתקציב מספיק למנגנון אכיפה, גם אם תקום היחידה שהזכרתי,

אני חושב שצריר להקים מנגנוו דומה לזה שיש לפי חוק הבטיחות, זאת אומרת סמכות מסויימת

לנציגי ארגוני עובדים ומעסיקים לסייע בפיקוח על ביצוע החוק. דיברתי על כר עם מר ברק.

אני מדבר על הקמת מנגנוו מסייע לאכיפה, שלדעתי צריר להקים אותו, וזה אפשרי, ואז

היינו מתמודדים עם נושא האכיפה.

ר' בו-שראל;

אני עומדת לומר כמה דברים שאולי יקפיצו את חברי המשפטנים ממקומם.



כשחוק שכר מינימום נוסח, חשבתי שהיישום או הפרשנות של שכר מינימום צריכה

להיות שונה לגמרי מכפי שזה נעשה במציאות.

בשום מקום לא כתוב שאם שכר העבודה לא מגיע לשכר מינימום, כי אז צריו לשלם

השלמת הכנסה. נכתב שהשכר צריך להיות שכר מינימום, הבסיס צריך להיות שכר מינימום,

כלומר שהשלמת הכנסה צריכה להיות חלק משכר היסוד. כלומר, תוספת יוקר פלוס השלמת

הכנסה, זה צריך היה להיקרה שכר משולב. לא נאמר שאם העובד לא מקבל שכר מינימום,

יש השלמת הכנסה.

לדעתי, המבחן הראשון שאפשר היה לעשות בהקשר זה, שההסתדרות, על פי סמכותה לפי

סעיף 7 לחוק, צריכה היתה להגיש תביעה ולהסיק מסקנות.

ברור לגמרי מדוע המעסיקים ואולי גם העובדים נתנו יד לפרשנות המסולפת בנוגע

לתוספת הכנסה, השלמת הכנסה, כי זה היה מחייב לשלם לעובדים הכל לפי שכר היסוד החדש

הזה שציינתי אותו קודם שנקבע כשכד מינימום, ומכל הכיוונים היו אינטרסים לעשות את זה

אחרת. כלומר, החטא הקדמון הוא באי-העמדה לפרשנות המשפטית ביחס לנוסח של המחוקק. היום

זה אמנם קצת מאוחר אבל לא מאוחר מדי.

שמעתי שכאשר מר גרניט נכנס לתפקידו כממונה על השכר הוא נתן פירוש אחר לענין הפרמיות. גם

כאן זה לא מאוחר. כלומר, צריר ללכת ל"טסט קייס", שיגיע עד לבית-הדין לעבודה ואולי

אפילו לבג"צ שיפרש את החוק, יעמיד לפרשנות את השאלה הזאת. כל פירוש אחר הוא מוטעה

ועושה למגוחך את ההגדדה שבחוק ובסופו של דבר העובדים יוצאים מופסדים, ולא רק כלכלית.

קידום בעבודה זה לא רק שאלה של תוספת שכר אלא יש בכך גם מעמד, יוקרה וסטאטוס. שמענו

שהעובדים דורכים במקום, כל הקידום נעצר בגלל פרשנות מסולפת לחוק שכר מינימום.

היום החוק נרמס בראש חוצות ובריש גלי, ולא צריך ללכת רחוק כדי לראות את זה.

למשרד העבודה והרווחה אין מספיק תקנים לאכיפה? שני תקנים וחצי, גם זה מספיק.

אפשר לעשות מתקפת אכיפה באזור מסויים, בעיר מסויימת.

התופעה של עקיפת חוק שכר מינימום גדלה והולכת, היא דוהרת, כי המעבידים אינם

מפחדים. אם המעבידים יידעו שאי-מילוי החוק זה דבר מסוכן יותר מעקיפתו - הם ינהגו

לפי החוק.

לפי חוק הפיקוח על העבורה יש לכם סמכות להיכנס לכל מפעל ולבקש את ספר השכר.

תעשו מבצע, תגישו בבת אחת 50 תביעות.
היו"ר א' נמיר
לא מגישים תגיעות.

ר' בן-ישראל;

הגישו 7 תביעות.

מדברים הרבה, במשך חודשים, גם בוועדה, על אי-אכיפת החוק. צריך היה לעשות מבצע

ולהגיש תלונות לבית הדין לעבודה, למען יראו וייראו. מבצע כזה היה מפסיק את ההליך של

עקיפת החוק.

אם יגישו תביעות בלי שמות, תביעות על רברים עקרוניים, אם ילכו לאכיפה אינטנסיביו

באזור מסויים וזה יעשה רעש, אז חוק שכר מינימום ימלא את תפקידו הייחודי, שלמענו הוא

חוקק.

היו"ר א' נמיר;

אני רוצה לומר כאן, ביחוד לנציגי התעשיינים, עד עכשיו חשבנו שההתמודדות שלנו

בנושא אכיפת החוק היא רק עם קבלנים פרטיים, קבלני שמירה ונקיון. לא האמנתי שתעשיינים

מכובדים גם הם רומסים בריש גלי את חוק שכר מינימום.



"פולגת", זה חלק מהקונצרו הגדול ביותר בארץ, קונצרן "כלל". אנחנו יודעים

שבחברות כאלה לוקחים את רואי החשבון הטובים ביותר בארץ, את המשפטנים הטובים ביותר,

שמלמדים אותם איר להרכיב תלושי שכר.

אמר לי מנהל המפעל שהיה קצת המום כשנתגלה מה שנתגלה, קיבלתי הנחיה מרואה חשבון

של הקונצרן שכך עושים.

אתם, נציגי התעשיינים אומרים שחוק של המדינה, כל עוד הוא לא שונה, חייבים לאכוף

אותו.

אני פונה אל פרופסור רות בן-ישראל ומבקשת לבדוק את הענין עם מר ברק ואחר-כך

אתכם, עם נציגי התעשיינים.

צריר לבדוק את נושא התשלום בעד שעת עבודה. לא יעלה על הדעת שבתלוש יהיה סכום

של 4.20 ש"ח לשעה. וצריך לבדוק גם את נושא הפרמיה, לטובת כולם. אני לא מוכנה להשאיר

את הנושא הזה לגרניט ולהברפלד לבדם. אני מבקשת שזה ייבדק מבחינה משפטית. אנחנו מוכרחים

לקבל תשובה על שתי הנקודות האלה.

מר גרניט, אתה הייתי אחרא על הנושא של כוח אדם באחד ממקומות העבודה המכובדים

ביותר, אני מבקשת שייבדק הנושא של ההפרשות הסוציאליות. יש לי תחושה קשה מאד בענין

זה, שלא כל ההפרשות הסוציאליות מנוכות ומועברות. אם הן מורדות ומועברות, אני לא רוצה

שזה יהיה תחת שם אחר ולא תחת השם של הפרשות סוציאליות.

סעיף ההדרכה מעורר אצלי יותר מסימן שאלה אחד. הייתי ב"פולגת" ולא ראיתי ליד

הפועלות האלה מדריך או מדריכה. שעתיים הייתי שם. נדבר אמת. יש קשיים - נדון עליהם.

מר ברק, אני מבקשת שתבדוק ותדווח לי בנושא של 800 אלף ש"ח לחיזוק היחידה או

הקמת יחידה לאכיפת חוק שכר מינימום.

גי בן-ישראל;

דובר על כך בהקשר לעובדי השטחים.

היו"ר אי נמיר;

אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה שבאחת הישיבות שלנו על חוק שר מינימום דובר

על הוספת 10 תקנים, לבקש מהאוצר 10 תקנים לאכיפת החוק. אני מודה, שלא כך ניסחתי

את המכתב. כשאנחנו מדברים על הוספת תקנים למשרד העבודה והרווחה, אני אינני יודעת

לאן התקנים האלה הולכים. אני לא בעד המלצה להוספת תקנים.

מה שאמרה כאן היום פרופסור רות בן-ישראל אמרנו אני וחברים אחרים בישיבה קודמת.

תערכו ביקורי פתע במפעלים, תלכו למפעלים המאורגנים, הגדולים, שם יש דברים חמורים.

יי צבן;

את לא היית בישיבה שבה הבטיח המנכ"ל שיהיו מבצעים.

היו"ר אי נמיר;

אני מדברת על ביקורי פתע במפעלים. "בגיר" זה דגם, זה מפעל שמייצא הרבה. אנחנו

רוצים לעזור לו ולא להפריע לו.

יש שכר רעב. 44% מהמשפחות שמתחת לקו העוני הן של שכירים ועצמאים קטנים.



אני מטכימה, צריך לבדוק את כל התלושים. גם אני ראיתי עובדים שמקבלים יותר.

אני מדברת על עובדים שעושים את העבודה, פועלים, לא מנהלי קו ייצור או תפעול. אני

מדברת על עובדים שעובדים 10, 15,12 שנים ומביאים 860 ש"ח הביתה.

אני מבקשת, רינה, תעברי מעובד לעובד ותבקשי תלושי שכר, הם מחזיקים אותם בכיס.

התלושים שאני ראיתי היו כל כך פשוטים, היו בהם מעט רכיבים. יש כאן משחק של רואה

חשבון,שחייבים לבדוק אותו.

אני אומרת ליצחק ברק, אם לא נגיש כמה תביעות בבת אחת, לגבי מעסיקים גדולים -

העסק לא ייגמר. אם זה המצב, מה אנחנו רוצים ממעסיקים קטנים?
י' צבו
אני פונה לחבריי בהסתדרות. אני קורא בעיתון שיש עובדת שהולכת אל מעבידים ומסבירה

להם שהם עוברים על החוק. לדעתי, אתם חייבים להוציא הנחיה חד-משמעית שעבירה על החוק

היא כמו שמישהו נתפס בגניבה.

היו"ר א' נמיר;

כשמדברים על אנשים שעבודתם במפעל זה כל מה שיש להם, הם חוששים לאבד את עבודתם

זו. אותה אשה שאתה מדבר עליה עושה מה שהיא עושה כהצלת נפשות.
י' צבן
אם כר, המשמעות היא שלא צריך להיות פיקוח ולא צריכה להיות אכיפה אלא צריכה

להיות שתדלנות, ובוודאי לא צריך להעמיד למשפט.

אני חושב שהמערכת כולה, גם ההסתדרות וגם משרד העבודה והרווחה חייבים להתייצב

בענין זה בכל הכוח.

ואשר לתקנים. אם היו מטילים עלי לפקח על חוק שכר מינימום בשני תקנים וחצי, אני

הייתי זורק את זה. זו חצפה. אם תהיה תוספת תקנים, יהיה קל יותר לפקח. במצב הנוכחי אי-

אפשר לעשות דבר.
ת' גוז'נסקי
אני העליתי נושא של הפרת חוק על-ידי משרד ממשלתי. החומר נמצא בידי. אני מבקשת

שיבררו את הענין הזה ויתנו לנו תשובה.

ע' תמיר;

אנחנו נתנו הוראה לרכזות שלנו, שהן עובדות חלקיות, ואין כאלה בכל מועצות הפועלים,

לא לגרום במעשיהן לפיטורי עובדות, כי אין לנו מה לתת להן במקום עבודתן. בענין זה

יש מצוקה גדולה מאד, כי אין חוק שמונע פיטורי עובד.הוצאנו הנחיה להעמיד את המעבידים

לפחות על המעשה החמור שלהם. צריר להבין מה מקור ההנחיה לרכזות שלנו.

אנחנו הולכים להגיש תביעה בנושא של שכר עידוד, ואז תיפתח תיבת פנדורה.

ג' בן-ישראל;

אולי כדאי שמר ברק ילמד את הנושא של הפיקוח ויביא הצעה.

היו"ר א' נמיר;

דיברנו על זה. מר הרפנס הביא תיק ומשרד העבודה והרווחה קיבל על עצמו לבדוק

את התלונות.



י' ברק;

בדקנו.

היו"ר א' נמיר;

בנושא הזה התאחדות התעשיינים היתה שותפה הגונה. אני פונה למיכאל הילב: קחו את

הנושא הזה, תבדקו, דברו עם האנשים, עם אנשי "כלל". אנהנו רוצים לעזור לתעשיה,

לסייע לה, לא להפריע, אבל לא על גבם של העובדים שייפגעו בשכרם.
מי הילב
איו לנו ויכוה שצריך לכבד את ההוק. אנהנו לא נותנים יד לעקוף את ההוק.

אולי יש ויכוה על פרשות. כשחוקקו את הוק שכר מינימום לא השתנו הוקים אחרים,

לא שינו את הגדרת השכר. בהוק שכר מינימום מדובר על הכנסה.

היו"ר א' נמיר;

לא, לא. היה לנו ויכוה על השם. זה לא היה לא הוק הבטחה ולא הוק הכנסה אלא

הוק שכר מינימום.

בכל התלושים יש סעיף של 170 לאוכל. אני מבקשת שתבדקו את כל הענין.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.

קוד המקור של הנתונים