ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 01/01/1992

תעסוקת עולים

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 194/335

מישיבת משותפת של ועדת העבודה והרווחה וועדת משנה של ועדת העלייה והקליטה

יום רביעי. כ"ה בטבת התשנ"ב (1 בינואר 1992). שעה 00;09

נכחו;

חברי הוועדה; אי נמיר - היו"ר

י' ביילין - יו"ר ועדת המשנה של ועדת העלייה והקליטה

ת' גוז'נסקי

עי זיסמן

ע' פרץ

י י צבן
מוזמנים
צי קורן - מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר

א' שוורץ - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

די מנע - מנכ"ל שירות התעסוקה

עי גדור - סמנכ"ל תכנון ומרוקר, משרד לקליטת העלייה

בי לוינזון - סגן מנהל האגף להכשרה מקצועית, משרד

העבודה והרווחה

ר' בר-יוסף - האגף להכשרה מקצועית. משרד העבודה

והרווחה

נ' קריסטל - האגף להכשרה מקצועית. משרד העבודה

והרווחה

ג' חביליו - מנהלת המחלקה לפרוייקטים תעסוקתיים

בשירות התעסוקה

אי צרפתי - אגף לגמלאות מהליפות שכר. המוסד לביטוה

לאומי

מי גרוברג - יו"ר האגף לעלייה וקליטה בהסתדרות

מי גרייס - רכזת תעסוקה ארצית בפורום הציוני

ר' אייזן - יו"ר ועדת הקליטה בהתאחדות התעשיינים

גי חבקין -המרכז להתנדבות

מי שרמן - ראש מל"ה. המרכז לשירותי התנדבות

עי לביא - המרכז לשירותי התנדבות

שי אקלה - התאהדות עולי אתיופיה. המרכז לשירותי

התנדבות

ר' דולב - מנכ"ל המחלקה להתחדשות ופיתוח. הסוכנות

היהודית

י' שביט - המח' להתחדשות ופיתוח. הסוכנות היהודית

ר' דוידוביץ - מנהלת אגף תכנון במחלקה להתחדשות.

הסוכנות היהודית

הי ישראל - נציג התאחדות התעשיינים בישראל

אי טנצר - המשרד לכלכלה ותכנון

די ישראל - " " "

מזכירת ועדת העבודה והרווחה; א' אדלר

מזכירת ועדת העלייה והקליטה; ו' מאור

קצרנית; אי זכאי

סדר-היום; תעסוקת עולים.



תעסוקת עולים

היו"ר אי נמיר;

אני מתכבדת לפתוח את הישיבה המשותפת של ועדת העבודה והרווחה וועדת משנה

של ועדת העלייה והקליטה, שבראשה עומד חבר-הכנסת יוסי ביילין, בנושא של תעסוקת

עולים, ועדה שאנחנו מנסים לשלב אותה כבר זמן רב. אני מקפידה על סמכויות של

ועדות הכנסת, אבל המצב שנוצר הוא מוזר: עד מתי העולים החדשים יהיו על תקן של

עולים חדשים ויהיו מטופלים ככאלה. בתחילת השנה הזאת, בינואר או בפברואר,

אנחנו עומדים במצב לפיו יש 100,000 עולים חדשים שמיצו את סל הקליטה, סיימו את

האולפנים ונכנסו למעגל דורשי העבודה. בחודש החולף עמד מספר דורשי העבודה על

145,000 ועכשיו הוא ירד ל-138,000, מספר שמצביע למעשה על מספר המובטלים.

אני מציגה את המוזמנים. מר צבי קורן, מנכ"ל משרד התעשייה והמסחר; מר דוד

מנע, מנכ"ל שירות התעסוקה; מר אברהם שוורץ, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה; מר

עוזי גדור, סמנכ"ל תכנון ומחקר במשרד הקליטה; מר בני לוינזון, סגן מנהל האגף

להכשרה מקצועית, משרד העבודה והרווחה; מר רון בר-יוסף, מנהל המהלקה להסבת

אקדמאים באגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה והרווחה; מר נחום קריסטל, האגף

להכשרה מקצועית, משרד העבודה והרווחה; גבי גאולה חביליו, מנהלת המחלקה

לפרוייקטים תעסוקתיים בשירות התעסוקה; מר אבי צרפתי, אגף לגימלאות מחליפות

שכר, המוסד לביטוח לאומי; מר מרדכי גרוברג, יושב-ראש האגף לעלייה וקליטה

בהסתדרות; גב' מוסיה גרייס, רכזת תעסוקה ארצית בפורום הציוני; מר רולנדו

אייזן, יושב-ראש ועדת הקליטה בהתאחדות התעשיינים; גבי גאולה חבקין, מהמרכז

לשירותי התנדבות; מר מנחם שרמן, ראש מל"ח ומחמרכז לשירותי התנדבות; מר שלמה

אקלה, מהתאחדות עולי אתיופיה ומהמרכז לשירותי התנדבות; מר יצחק שביט, המחלקה

להתחדשות ופיתוח בסוכנות היהודית; גבי רונית דולב, מנכ"ל המהלקה להתחדשות

ופיתוח בסוכנות היהודית; גבי רונית דוידוביץ, מנהלת אגף תכנון במחלקה

להתחדשות בסוכנות היהודית; מר חזקי ישראל, ראש לשכת הקשר של התאחדות התעשיינים

בכנסת; מר אלכס טנצר, המשרד לכלכלה ותכנון; מר דני ישראל, המשרד לכלכלה

ותכנון.

הישיבה הזאת מתקיימת במטרה לדון בהצעה שהתגבשה אצל מספר אנשים שהם חברים

במרכז לשירותי התנדבות לגבי תכניות בנושא של תעסוקת עולים המגיעים לארץ. מר

עמוס לביא, תציג בבקשה את התכנית שלכם.
עי לביא
אני פעיל בצוות של אנשי ציבור, אנשי קליטה לשעבר, כלכלנים ואחרים, שחברו

יחד בעקבות המצוקה האדירה בתעסוקה לעולים. אחרי בדיקה ממושכת גיבשנו מחשבות

ותכניות עם גורמים שונים במשק. אנחנו חושבים שהתכנית שגיבשנו יכולה להקל

במידה לא קטנה על המצוקה של תעסוקת העולים. עשינו זאת בשיתוף פעולה עם האנשים

במרכז להתנדבות, שהביאו מדי פעם פידבק מהשטח לגבי המצב התעסוקה עולים.

היום קרוב ל-50% מהעולים נקלטו בעבודה, רק 7%-8% במקצועם, היתר במקצועות

אחרים. הבעיה היא שחלק מהכיוונים בהם נקלטו העולים הולכים ו נסתמים. אם הם

החליפו את בני דודנו בתחנות הדלק ובמסעדות, המקומות האלה הולכים ו נסתמים או

כבר נסתמו. הגל הבא של דורשי העבודה מקרב העולים איננו יכול לראות אפילו את

הכיוון הזה כמוצא ראשוני לתעסוקה. חלק לא מבוטל מן העולים הם בעלי מקצוע בגיל

גבוה וקשה להגיד לאדם כזה בן 50, שעבד בכל ימי חייו בהנדסה, בוא ותעבוד בקטיף

או בבנין.



הממשלה עשתה ועושה וגם הציבור עושה. ידוע לנו שלמעלה מ-50% מהעולים בארץ

כותבים לקרובים שלהם כלל לא לבוא או לדחות את העלייה והסיבה היחידה לכך היא

בעיית התעסוקה. יותר מזה, המתנדבים אומרים לנו שהיום אין ביכולתם לפעול בשטח.

חלק גדול מהעולים אומרים להם שכל הדברים חשובים אבל נושא התעסוקה הוא הבעייתי

ביותר. כאן קצרה ידם של המתנדבים מלהושיע ולכן הם מתוסכלים לא פהות מן העולים.

ישבנו עם גורמים שונים בממשלה, בגופים כלכלי ים וגיבשנו תכנית שאיננה

קונקרטית ולא עומדים לבצע אותה מהיום למחר אבל היא נותנת כיוון מסויים שיסייע

בתעסוקה מיידית לעולים. חלק לא קטן מהעזרה הממשלתית למפעלים באה במטרה לקלוט

אנשים, היא איננה מתבטאת בסיוע ישיר לתעסוקה או לתכנית עבודה מסויימת, ואז
אומרים
המשק יקלוט, המשק קולט ואנחנו מקווים שהוא ימשיך לצמוח ולקלוט, אלא

שנוצר פער בין היכולת של המשק לקלוט כהגע לבין היכולת העתידה לקלוט, כאשר תהיה

צמיחה בעוד שנתיים-שלוש.

אנחנו מציעים לממשלה לבצע תכניות יזומות לקליטה מיידית ואני אומר במפורש

שאפשר לקלוט עשרות אלפי עולים. אנחנו לא המצאנו את הגלגל, חלק מהתכניות האלה

כבר מתגלגלות בקרב כל מיני גורמים, חלקן כבר יושם. אנחנו עובדים על התכניות

הללו כבר כארבעה-חמישה חודשים ובינתיים התרחשו דברים. אנחנו אומרים לממשלה

ולציבור שהדגש צריך להיות על עדיפות בתעסוקה מיידית לעולים.

העקרון שהינחה אותנו בתכנית שלנו הוא פרוייקטים יזומים של המדינה להפעלת

עולים, כאשר מצד אחד הם נותנים תעסוקה לעולים ומצד אחר הם מביאים תועלת

למדינה. בחומר שחולק כאן פירטנו כמה עשרות הצעות אבל אביא כמה דוגמאות בלבד:

קידום וכיסוי פיגורים בתיכנון תכניות במחקר, כגון תחום תכניות מים לאומיות,

סקר מצב פיתוח ושימור מקורות המים, פיתוח חופים, עידכון תכניות ביוב ארציות,

פיתוח תשתית תחבורתית, תכניות-אב לדלק וגז, תכניות-מיתאר מקומיות שחסרות היום

בהרבה מהרשויות המקומיות, תכניות לשטחים ציבוריים.
עי זיסמן
יש לך הערכה כמה עובדים יועסקו בכל תחום? בתכניות-מיתאר יכולים לעבוד

200 איש בכל הארץ.
היו"ר אי נמיר
אנחנו מכירים את כל התכניות חאלה מכל מיני מקומות בארץ ומה שהצגת דומה

להן. אנחנו רוצים לשמוע על דברים קונקרטיים.
עי לביא
תעסוקה זמנית במשרדי ממשלה. יש היום רישום שיכונים ציבוריים, נושא שנמצא

בפיגור רב כי יש היום עשרות אלפי דירות שלא נרשמו בטאבו, דבר כזה יביא תעסוקה.

אמרתי קודם שלא המצאנו את הגלגל, לא אמרנו שאלה פרוייקטים שלא ידעו עליהם עד

עכשיו, אלא אנחנו מביאים עשרות פרוייקטים שנבדקו במקומות המתאימים, שאפשר

להפעיל אותם אם יתנו להם עדיפות גבוהה ויזרימו אליהם את הכספים המתאימים. אלה

לא רק פרוייקטים של תשתית אלא רובם ככולם עתירי עבודה. אם יתנו להם עדיפות

אפשר יהיה לחסוך גם את דמי האבטלה.

אני רוצה לציין שאנחנו צוות וולונטרי כשחלקנו אנשי האוצר לשעבר, חלקנו

אנשי קליטה לשעבר,ולא ישבנו ובדקנו בדיוק כמה עובדים יעסיק כל פרוייקט. הלק לא

קטן מן הדברים המפורטים בחוברת שלפניכם נעשו בזמנו בקנה מידה רב אבל היום הם

נעשים בצורה מצומצמת.



כולם מכירים את הנושא של הסבת עובדי רפואה. אנחנו מציעים כאן שתיעשה

פעולה רחבה יותר של הכשרה להתמחויות חסרות. ידוע שחסר כוח אדם רפואי בבריאות

תעסוקתית, ברפואת המשפחה, בהרדמה, בהדמייה, בגריאטריה - הדברים ידועים אבל

צריך לתת להם עדיפות יותר גבוהה וכספים רבים יותר ממה שניתן עד עכשיו משום שיש

מחסור במשק במקצועות האלה; או הסבה מקצועית לפיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, עבודה

במעבדות ותברואה. דוגמה אחרת בשטח הגריאטריה. יש היום מחסור בתחום הזה אם

ברפואה ואם בסיוע של סעדנים. הדברים ידועים, אלא שצריך להקדיש לכך תקציבים

יותר גדולים ולפתח את הנושא. לא יכולנו לכמת את הדברים האלה משום שכצוות

וולונטרי אין לנו עובדים שיעשו את העבודה, אין לנו כלים וגם לא מכשירים לכך.

בעקבות פגישות שלנו עם גורמים בשטח - אני אומר זאת ברחל בתך הקטנה - אם

המשק יקדיש לכך את האמצעים המתאימים אפשר יהיה לפתח כאן עשרות אלפי מקומות

עבודה.

היו"ר אי נמיר;

מר צבי קורן, מנכ"ל משרד התעשייה והמסחר, מה נעשה?

צי קורן;

תעסוקה שנותנת פתרון לטווח הקצר היא בדרך כלל תעסוקה לא כלכלית ומביאה

לאחר מכן לבעיות במשק. הגדלת הסקטור הציבורי במדינת ישראל באמצעות עבודות

יזומות תפתור את הבעיה המיידית אך תהיה בכייה לדורות. אני אומר זאת מתוך

נסיון.

ת' גוזינסקי;

המשק עבד יופי בשנות החמישים עם עבודות יזומות.

צי קורן;

משרד התעשיה והמסחר איננו ממונה על העבודה אבל הוא ממונה על פיתוח המגזר

התעשייתי במשק. עמדת המשרד היא שהפתרון לבעיית התעסוקה במדינת ישראל צריך

לבוא מתוך כך שנרחיב את גורמי הייצור במשק, וגורמי הייצור המועדפים שיתנו

תעסוקה בריאה יהיו אלה המופנים לייצוא ולא לשוק המקומי. ככלל, השוק המקומי

הוא מוגבל וככל שנרחיב אותו נגיע לאבטלה סמויה או לאבטלה אמיתית.

בהתאם לכך נקבעו על-ידי הממשלה מספר פעולות, שבחלקן מוצלחות למדי ובחלקן

לא הגיעו עדיין להגשמה. למשל הנושא של עידוד ההשקעות בתעשייה.

י' צבן;

אל תאמר לנו כמה פעולות אושרו אלא כמה פעולות בוצעו.

צי קורן;

בנק ישראל פרסם נתון מעניין שמדבר על גידול בהשקעות בסדר-גודל של 30%

ברוטו, וכשמנכים את נושא המבנים זה בסדר-גודל של 23% נטו גידול בהשקעות

במכונות ובציוד. אם בנו עוד מבני מגורים, זה לא יתן תעסוקה בעתיד; אבל אם יש

השקעות במכונות ובציוד בלמעלה מ-20%, זה אומר שתהיה תעסוקה נוספת בעתיד.



היו"ר א' נמיר;

מר קורן, המדינה הזאת יקרה לך אבל גם לנו. היה כאן דיון על קרית-גת.

ישב אתנו משה טרי, מנהל מרכז ההשקעות. פרסו לנו תכניות והראו שהמשרד תקצב

ובקרית-גת יהיו מאות מקומות עבודה. ביקשנו ממר טרי שיסע לקרית-גת. הוא נסע

לשם וערך בדיקה ממנה הסתבר כי הסכום הגדול ביותר, 90% מההקצבה בכסף לטיפול

ביצירת מקומות תעסוקה בקרית-גת, ניתן לקונצרן "פולגת" להחלפת ציוד - דבר מאוד

חשוב - אבל החלפת ציוד פירושה פיטורי מאות עובדים, כי מה שעשו קודם 80 עובדים

באולם, עושים היום 3 עובדים. זה טוב ויעיל מבחינת הטכניקה והקידמה אבל זה לא

יוצר מקומות עבודה.

צי קורן;

לדעתי את טועה בנושא הזה. כשאת משקיעה בהחלפת ציוד במפעל את מצילה את

המפעל מסגירה. אנחנו חיים היום בעולם בו התחרות והכלכלה מכתיבים את תנאי

המשק.

י' צבן;

צודקת יושבת-ראש הוועדה כי האמירה הגורפת שלך שעלייה של 23% בהשקעות

פירושה שאוטומטית נוצרים מקומות עבודה נוספים - איננה נכונה.

צי קורן;

היא איננה נכונה לגבי 23%, אבל היא נכונה לגבי 10%. התעסוקה בתעשייה גדלה

בלמעלה מ-10%, כאשר קרוב ל-40,000 הצטרפו לתעשייה, כשסך-כל המועסקים בתעשייה

מגיע לכ-320,000.

היו"ר אי נמיר;

וכמה עובדים פוטרו?

צי קורן;

זו התוספת.

היו"ר אי נמיר;

זה לא נטו. הוועדה הזאת אוכלת מרורים כשהיא עוסקת בכך. שלשום ישב כאן שר

האוצר בפעם הרביעית על נושא התעסוקה. אתה יודע כמה סיפורים אנחנו שומעים כאן?

עוד לא הגענו לעולים החדשים. אנחנו לא נגד קידום וקידמה אבל זה לא יוצר מקומות

עבודה. יש לנו בעיה של עזרה ראשונה כי העולים לא יבואו והישראלים י ירדו.

השאלה היא אם יש דאגה במשרד שבמקום בו מחליפים ציוד, כמו בקרית-גת, תהיה

יצירה של מקומות עבודה נוספים.

צי קורן;

העמדה של המשרד היא שאת מקומות העבודה ייצר הסקטור העסקי ולא הממשלה.

הממשלה תעמוד מאחורי המגזר העסקי, היא תיתן לו שני שליש ערבות מדינה ומענקים,

אבל היא רואה צורך בכך שמי שישקיע ביצירת מקומות עבודה יקה על עצמו סיכון

מינימלי. הקמת מפעלים בסיכון של 100% של הממשלה, אחת דינם - להיסגר, זו תהיה

העסקה מלאכותית. לכן, ככל שהדבר קשור בתעשיה, הממשלה העמידה את כל הכלים למגזר

העסקי להקים מפעלים חדשים או להרחיב מפעלים קיימים.



בנוסף לדרך של עידוד השקעות הון, פתחנו מסלול חדש למדענים שרוצים להשתלב

במחקר ופיתוח. אושרו 18 חממות טכנולוגיות שכל אחת מהן תעסיק כ-50 מדענים

בחממה, כך שמדובר בהעסקת 900 מדענים. המדינה מכסה את ההוצאות של המחקר

והפיתוח עד 75% וגם את הוצאות הניהול עד 75%, כך שמשאירים השקעה כלשהי של

היזמות הפרטית. הנושא איננו בבעלות ממשלתית אבל הממשלה תומכת ב-75%, לא ב-

100%.

י' צבן;

מי הבעלות?

צי קורן;

המדענים עצמם או שעומד מאחוריהם מפעל תעשייתי המוכן להשקיע במחקר ופיתוח.

אנחנו יצרנו את החיבור ביניהם. זה מסלול שבא לפתור את בעיית המדענים, אם כי

לא בממדים המוניים, אולי נגיע ל-1,000 וייתכן שיקימו עוד רוממות.

נושא לא פחות חשוב הוא חונכות למפעלים קטנים שמטים לנפול. עד היום

הפעלנו חונכים בערי הפיתוח לכ-150 מפעלים קטנים שמעסיקים בין 5 ל-10 איש, מסוג

המפעלים שצומחים לרמה כזאת שכאשר התחרות מתחילה הם עומדים ליפול. להם מספקים

חונכות. לדעת ראשי ערי הפיתוח המסלול הזה מוצלח, אין מגבלה תקציבית ורוצים

להרחיב אותו. כאשר נגמור עם ערי הפיתוח ייתכן שנפנה למרכז הארץ כי גם שם יש

בעיות.

ענין נוסף הוא תוספת סיבסוד לתוספת מועסקים במגזר העסקי לפי חוק גל.

הביטוח הלאומי צריך היה לבצע זאת בחודש יולי אבל זה עומד להתבצע רק בימים אלה.

היו"ר א' נמיר;

הביטוח הלאומי לא יכול היה לבצע זאת בחודש יולי כי הממשלה לא הביאה את

התקנות לאישור, כך שלא הוא אשם בכך.

צי קורן;

זה היה ביזמת המשרד. מדברים על תוספת של 30,000 עד 50,000 עובדים

בתעשיה, בין 10% ל-15%, כדי שהתעשיה תוכל לנצל את הציוד הקיים על-ידי כך

שיורידו להם את עלות העבודה.

הי ו"ר אי נמיר;

אתה מסכים אתי שזה לא יכול להיות?

צי קורן;

אני לא מוכן להישבע על כך משום שזה נסיון שלא נוסה בהרבה מקומות בעולם.

עי פרץ;

יש לך תקציב לסיבסוד 30,000?



צ' קורן;

כן. דיברו על 30,000 אבל מאחר והביצוע התעכב ייתכן שנגיע ליותר. בהנחה

שהסיבסוד הזה יוריד את עלויות העבודה לתעשיה, הדבר הזה יאפשר להם הגברת הייצוא

במחירים שוליים יותר נמוכים; כמו-כן יאפשר את הורדת המחירים לשוק המקומי.

י' צבן;

איך תוודא שזו תהיה תוספת עובדים ולא החלפת עובדים ורוטציה?

צי קורן;

החוק אומר שאתה צריך לקחת מעל כמות העובדים בתקופת הבסיס. לדוגמה, בחודש

יולי היו לך 100 עובדים - אתה צריך להוכיח שבאותו חודש העסקת 120 עובדים. אין

זה משנה אם היתה רוטציה כי על 100 העובדים הבסיסיים אתה לא מקבל סיבסוד אלא רק

על מספר העובדים הנוספים. הרעיון הוא לסייע בדרך זו למגזר העסקי, אך לא ב-

100%. לדעתי, סיבסוד של השכר ב-100% לא יביא פתרון אמיתי לתעסוקה, הסיבסוד

צריך להיות בגובה כזה שהיזם ישקול כמה כסף הוא משקיע, אחרת נמצא את עצמנו

באבטלה סמויה ובפיטורין שיבואו מיד בתום הסיבסוד. ההנחה היא שכאשר היזם במגזר

העסקי יעסיק את העובד באחוז מסויים, לכשייגמר הסיבסוד לא יהיה כדאי ליזם לפטר

את העובד כי הוא אימן אותו והוא העלה את התפוקה. באופן זה התעסוקה תהיה יציבה

ולא זמנית.

היו"ר אי נמיר;

נמצא כאן מנכ"ל משרד העבודה והרווחה שבוודאי מדווח על הנושאים בהם אנחנו

עוסקים. היה כאן שר הבריאות עם ספר עבה על קליטה של 5,000 רופאים, לבורנטים,

פסיכולוגים וכן הלאה. אני מבינה ששום דבר לא קרה. יש נתח תקציב של השנה הזאת

שעוד לא הופשר והוא נותן 6% לתעסוקה, כשמחצית מזה הם החזר לעלות העבודה, כך

שמכל הקטע של העידוד והתעסוקה לא נשאר דבר. יש 14.3%. שהם 16 מיליארד,

המיועדים לקליטת העלייה. מזה 6 מיליארד לשיכון; 2 מיליארד או 1.5 מיליארד

לסל קליטה; מיליארד לביטוח לאומי כי רוב העולים אינם מבוטחים; מיליארד אחד

התחלק; לחינוך - 500 מיליון, לעבודה ולנושא רווחה - 150 מיליון, לבריאות -

200 מיליון, לבניית כיתות - 300 מיליון, עוד תקציב לעבודה ורווחה - 160

מיליון.

כאשר תקבלו את התקציבים האלה, האם היתה בממשלה החלטה שכאשר תקבלו את

התקציבים האלה, יקלטו את רוב העולים בשירותים, לצערי, ולא בתעשיה? התעשיה

מוגבלת במספר העובדים שהיא יכולה לקלוט.

קריאה;

נגדיר זאת מגזר עסקי.
היו"ר אי נמיר
או במגזר העסקי. הקליטה הגדולה תהיה במגזר העסקי תכולל את משרדי הממשלה,

מוסדות ציבוריים.
קריאה
מגזר עסקי זה לא משרדי ממשלה.



היו"ר אי נמיר;

אני חוזרת להגדרה הראשונה שלי. כאן נאמר שהקליטה יכולה להיעשות לא במגזר

היצרני אלא במגזר העסקי ובשירותים, עסקי ויצרני אינם אותו הדבר. אני שואלת

לגבי תחום השירותים. מה ידוע למשרד העבודה והרווחה, האם יש הרחבת תקנים, האם

התקציב בנוי לקלוט עוד עולים חדשים, עובדי רווחה, עובדים גריטאריים?

אי שוורץ;

אנחנו אמנם אחראים על העבודה אבל בתחום ההגדרה של "עובד", אנחנו לא

עוסקים ביצירת מקומות עבודה. אני יכול לדבר על מה שעושים אחרים כדי ליצור

מקומות תעסוקה כי אנחנו עוסקים בתחום שנקרא תיווך עבודה או בהכשרה מקצועית

לקראת עבודה.

אנהנו שותפים לדעה שיצירת מקומות תעסוקה זמניים זה דבר לא טוב, ושמעתי על

כל החלופות וההצעות שעולות בקשר לכך.

אשר לתקציב המיועד לקליטת העלייה. גברתי היושבת-ראש, ציינת שני סכומים.

סכום אחד הוא לרווחה, במסגרת השירותים החברתיים שלנו, לפי מספר העולים פר ראש.

הסכום השני הוא לתגבור הכשרה מקצועית לעלייה, גם בתחום ההכשרה הפנים-מפעלית

שהיא יותר קרובה להשמה אמיתית, הכשרה להסבת אקדמאים וכל תחום אחר בו אנחנו

עוסקים.

היו"ר אי נמיר;

לא קיבלתם שום תקציבים לקבלת תקנים נוספים כדי לקלוט עולים חדשים במערכת?

אי שוורץ;

לא.
עי זיסמן
אין הרחבה לעולים חדשים במסגרת "המשקם"?

אי שוורץ;

לא.

היו"ר אי נמיר;

לפני שבועיים היה לנו דיון קשה על מה שקורה ב"המשקם", מפטרים שם.

ע' זיסמן;

"המשקם" הוא אהד ממוקדי המשיכה לעולים חדשים מאז ומתמיד, למבוגרים בעלי

כישורים ולמוגבלים, ודווקא את זה מחסלים. פוגעים בשכבה הכי חלשה בציבור.

היו"ר אי נמיר;

"המשקם" נוצר מקדמת דנא על-פי החלטת הממשלה למוגבלים ולקשישים. יצאה

עכשיו הנחייה שכל אדם שהוא בן 65 צריך להיות מפוטר מ"המשקם".



אי שוורץ;

הסוכנות היהודית היא זו שהקימה את "המשקם", אבל מהרגע שהממשלה היא זו

שנושאת בעול של 100%, יכלו לקבל את הההלטה לפטר מעל גיל 65.

וי.

היו"ר אי נמיר;

אני מבקשת לשמוע את מנכ"ל שירות התעסוקה.

די מנע;

נשאלה שאלה בענין הכשרת רופאים. 9,000 רופאים נמצאו בעבר ונמצאים היום

במסגרת של הכשרה לרישוי.

בהמשך להצגת הדברים על-ידי איש המרכז להתנדבות, אנחנו מחייבים פרוייקטים

לקידום תעסוקה לטווה הקצר. חלק מהתכניות שהציעו במרכז להתנדבות מתבצע בימים

אלה, חלק מהתכניות נכלל בתכניות שגם אנחנו הגשנו. אתחיל מהדוגמאות הזמינות.

יש אבטלה, יש עולים חדשים מובטלים, אבל צריך לזכור שאנחנו זקוקים כבר עכשיו

ללמעלה מ-20,000 עובדי בנין. אם לא נצליח לגייס אותם נצטרך לייבא עובדים זרים;

ל-15,000 עובדים לקטיף. אם לא נצליח לגייס אותם מקרב העולים או מקרב הישראלים

הוותיקים, יצטרכו להביא אותם מיהודה, שומרון וחבל עזה.

בנוסף לכך יש היום במדינה 17,000 עובדים זרים, 10,000 עובדים זרים ברשיון

- 6,000 עובדים בבנין ו-4,000 במקצועות אחרים; ועל-פי נתונים של משרד הפנים

עוד 7,000 עובדים זרים בלי רשיון. נכון שאלה לא עבודות בתחום האקדמי ולא בתחום

ההנדסה, אבל זה נותן עשרות אלפי מקומות עבודה בתחום של בנין וקטיף בשכר

מינימום ומעלח. בבנין אפשר להגיע למשכורת של למעלה מ-2,000 שקל לחודש.

מהיום, ה-1 בחודש, אנחנו נותנים הכשרה פנים-מפעלית גדולה יותר לענף הבנין,

בנוסף לשכר המינימום שמקבלים. מאז שמופעל ההסדר של ההכשרה הפנים-מפעלית,

הצטרפו בשנה וחצי האחרונות 25,000 ישראלים לעבודה בבנין, זה אטרקטיבי לחיילים

משוחררים.

היו"ר אי נמיר;

כמה מהם חיילים משוחררים?

די מנע;

אינני יודע בדיוק, אני יכול לבדוק זאת. חלק גדול מהם חיילים משוחררים

בגלל התמריץ שאושר בוועדה לעבודה מועדפת לחיילים משוחררים, דבר שלא מצריך הרבה

כספים אבל מוסיף אנשים לענף הזה, קבוצות של חיילים משתחררים ויחדיו הם הולכים

לעבוד בבנין, דבר שלא היה כדוגמתו מאז 1967 וזה הישג גדול. אני זוכר את

הוויכוחים הקשים שהיו לנו בוועדת הכלכלה עם התאחדות הקבלנים אבל אנחנו עמדנו

על כך שהם חייבים לגייס ישראלים לעבודה בבנין משום שאין ברירה אחרת. לפי

הנתונים של התאחדות התעשיינים 39,000 עולים חדשים הצטרפו לעבודה בתעשיה בשנה

האחרונה.

יש אבטלה בקרית-גת, בדימונה ובעיירות הפיתוח, אבל בקרית-גת ובדימונה יש

עשרות עובדים זרים, שמספרם הולך ויורד. יש לנו תכנית להוריד אותם לחלוטין

בהדרגה במשך השנה הנוכחית. בדימונה, שהוא מוקד אבטלה, יש 200 יוגוסלבים הבונים

שם דירות, בבאר-שבע ובאזור הנגב כולו יש 1,000 עובדים זרים בבנין ועוד 4,000

עובדים מיהודה, שומרון ועזה. כלומר, לטווח הקצר העולים חייבים להתפשר ולקבל

כל עבודה שמציעים להם משום שבטווח הארוך המצב ישתפר, כך אני מאמין. אם עומדים

להקים את מפעל וישה-ישראל בדימונה, הוא יפתור בצורה מסיבית את בעיות האבטלה



בדימונה ובירוחם, יקלוט עולים ומובטלים ותיקים. זה מפעל שמוקם בימים אלה

ויקלוט עולים בעוד כשנה, כלומר בתקופת הזאת העולים צריכים להתפשר ולעבוד גם

בבנין. הם יכולים לעבוד בערבה, שם עובדים תאילנדים. רק לאחרונה גייס שירות

התעסוקה בדימונה 30 עולים חדשים והוא מסיע אותם בכל בוקר לחצבה כדי לעבוד

במושבים במקום עובדים תאילנדים.

אנחנו מפתחים פרוייקטים בתחום החפירות הארכיאולוגיות בבית-שאן ובטבריה.

בטבריה יש אמפיתיאטרון רומי שהוא יותר גדול מהאמפיתיאטרון בקיסריה.

היו"ר אי נמיר;

הענין של בית-שאן התגבש כאן בוועדה. אתמול דיברתי עם גדעון פת שר

התיירות ואנחנו נעזור למשרד התיירות בשני פרוייקטים נוספים.
די מנע
הוועדה הזאת עושה דברים טובים כמו בנושאים של החפירות האכיאולוגיות,

החיילים המשוחררים ושכר המינימום. בשבועות הקרובים עומדים להיפתח כמה קורסים

בתחום הארכיאולוגיה בבית-שאן.

היו"ר אי נמיר;

בימים הקרובים מצטרפים עוד 30 עובדים.

די מנע;

במשך השנה יצטרפו יותר עובדים. בשנה האחרונה הפעלנו מספר פרוייקטים

בטבריה וזה עזר. אלה לא עבודות יזומות סתמיות כי אם פרוייקטים שיש בצדם

תוחלת כלכלית, הם ימשכו תיירים שיכניסו כסף. יחד עם זאת אנחנו מחייבים את יתר

הדברים עליהם דיברו כאן.

היו"ר אי נמיר;

חבר-הכנסת ביילין, שמנהל יחד אתי את הישיבה, רוצה לומר כמה דברים.

י' ביילין;

כדאי להכניס את הדיון הזה לתלם מסויים. יושבים כאן אנשים העוסקים בנושא

התעסוקה, אם בוועדת העבודה והרווחה, או בוועדת המשנה לפרוייקטים לאומיים

בקליטה במשך הרבה זמן ומטפלים בפרוייקטים ספציפיים ובתכניות כוללות, נכנסים

לעניינים של תקציבים ותמיכה. פתאום יש כמה רעיונות כמו תעלת הימים, תברואה

והכשרה של עובדים רפואיים, כאילו לא עסקנו כל הזמן בשום דבר. זו שורה של

כותרות שאני מתייחס אליהן ברצינות רק בגלל האנשים שעומדים מאחורי זה ומשום

שאני מכיר אתכם ואת המומחיות שלכם, אחרת, אני בטוח שלא היתה מתקיימת ישיבה

כזאת.

נושא שדנו בו במשך שנים רבות בממשלה, בוועדת השרים לענייני כלכלה, במליאה

בכנסת, בוועדה הזאת ובוועדה אחרת הוא פרוייקט לאומי של רכבת לאילת. פתאום זה

מופיע בתור כותרת, אבל אין תקציב, אין הערכת עלות, אין כוח-אדם - אז תידחו את

הרעיון, לדעתי חבל לדון במכלול הזה. כמרכז התנדבות יש לכם רעיון ספציפי כמו

מיחשוב מערכת הבנקאות בברית-המועצות ובמזרח אירופה תוך ניצול מאות אנשי מקצוע,

עולים מהארצות הנ"ל, וכן הסבת אקדמאים עולים בתחומים הנ"ל - זה רעיון חשוב אלא

שעל פניו נראה שאין מי שיממן אותו. יכול להיות שאפשר לעשות עיסקה עם הבנק של

אטאלי, שיש לו 11 מיליארד בשביל מזרח אירופה ואפשר לבוא אליו עם הצעה ספציפית.



בחלק מהכותרות האלה עסקנו - חלק מהדברים לא יהיו, וטוב שכך משום שרק תעלת

הימים "חסרה" לנו עכשיו. באותה גישה מוטעית לפיה מממנים מפעל בדימונה ב-100%

אפשר ללכת גם לזה. אסור לממן מפעל פרטי ב-100%, גם לא ב-90%, אלא אם הממשלה

מקימה בעצמה מפעל ממשלתי והיא המעסיקה. זה טירוף, משום שהשלב הבא יהיה תעלת
הימים, ואז יגידו
זה לא כלכלי, זה לא מעסיק די אנשים וזה לא טוב. אינני

רוצה לעשות זאת.

שמעתי על הרעיון של מיחשוב המערכת הבנקאית במזרח אירופה כשהיינו ברוסיה

והוא נראה לי רעיון טוב. בצורה כזאת נוכל לנצל את היתרון היחסי של העולים

החדשים שיש בהם רבים המומחים לנושא של תוכנה, אפשר יהיה לשלב אותם יחד עם

ישראלים העוסקים בנושא הזה ולנסות לעזור למזרח אירופה. הבעיה היא כספית משום

שאין מי שישלם עבור זה.

היו"ר אי נמיר;

אתה לא חושב שאנחנו צריכים לעזור קודם לעצמנו? הרי חלק מהם גם יישארו

שם.

י' ביילין;

הם לא יישארו שם. יהיו כ-120 מקומות עבודה כאן כשאנחנו מעסיקים את

האנשים במקצוע שלהם. אחד הדברים החשובים בעיני הוא להעסיק את האנשים במקצוע

שלהם כי זה המימוש העצמי שלהם בעלייה לארץ. אבל צריך לעשות FEASIBILITY STUDY

כמה זה עולה, מי יכול להשקיע ולממן את זה, כמה אנשים יכולים להיות מועסקים,

כדי שנדע אם המאמץ שווה. עלה הענין של עיר המוסיקה - אולי זה רעיון ואולי זו

שטות - אבל מישהו בא עם רעיון ספציפי שיש בו פירוט של עלויות והיקף של תעסוקה

והציע ללכת על זה.

אם אתם יכולים לבוא עם רעיון אחד או שניים שהם חשובים בעיניכם ולנסות

להפיק את ה-FEASIBILITY ואת ה - BUSINESS PLAN-עשיתם הרבה. המצב עם

הממשלה הזאת הוא שאפשר לבוא עם רעיון יפה אבל כאשר צריך לממן ב-25,000 שקל את

ה- ,FEASIBILITY STUDYאין מי שיממן זאת. לכן, אם זה נשאר בתחום הכותרות - חבל

על הבוקר הזה.

היו"ר אי נמיר;

אני לא חושבת שחבל על הבוקר הזה.

אני מבקשת לשמוע את מר רולנדו אייזן, יושב-ראש ועדת הקליטה בהתאחדות

התעשיינים.

ר' אייזן;

ראשית, אני מסכים עם חבר-הכנסת ביילין. שנית, המגזר התעשייתי במדינת

ישראל הצליח לגייס ולהעסיק 39,000 עובדים נטו, מתחילת 1990 ועד ספטמבר 1991.

מדי חודשיים אנחנו עושים סקר בעזרת הסוכנות היהודית והג'וינט.

בתחום המיקרו, בתחום התכניות של משרד התעשיה והמסחר, אנחנו מנסים לקדם

פרוייקטים אותם הזכיר חבר-הכנסת ביילין. בירושלים אנחנו מנסים לקדם את הנושא

של מיחשוב מערכת הבנקאות שעשינו לגביו כמעט ,FEASIBILITY STUDYובקטע הזה כמעט

שאין בעיות. בהיסטוריה של מדינת ישראל אינני זוכר תפריט כזה של הטבות,

אפשרויות והזדמנויות כמו אלה הקיימות היום למי שרוצה לפתח עסק חדש או להרחיב

עסק קיים במגזר התעשייתי.



מי שמשפיע היום בתחום הזה הוא לא אתם בוועדה הנכבדה הזאת, לא אנחנו ולא

הגוף הוולונטרי של המתנדבים, אלא האוצר ותנאי הכדאיות שמושכים או אינם מושכים

השקעות במשק. אני מוכן לדון בעיר של נגנים או עיר של מוסיקה, ואנחנו עוסקים

בזה. כל אחד מאתנו, גם חבר-הכנסת זיסמן, עושה זאת מספר שעות בשבוע. לי אין

טענות, הבעיה המרכזית היום הם התנאים הכלכליים במקרו והם צריכים להשתנות כדי

שיהיה כדאי להשקיע.

היו"ר אי נמיר;

אני מקבלת שאין זה ביכולתה של ועדת העבודה והרווחה ואין זה תפקידה,

הממשלה צריכה לעשות זאת. אם יש כל כך הרבה תכניות ואם הממשלה נותנת כל כך

הרבה הטבות, למה בירושלים כל כך רע בתעסוקה? מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר אמר

שנותנים בערבויות להלוואות לתעשיה חדשה ולהרחבה של תעשיה קיימת שני שלישים.

אתה איש התאחדות התעשיינים - אחרי החקיקה של חוק שכר מינימום יש לי מערכת

יחסים יוצאת מן הכלל עם התאחדות התעשיינים - אני שואלת אם זה תמריץ מספיק גבוה

כדי שמישהו ישקיע?

ר' אייזן;

אחרי שמקימים עסק צריך גם להחזיק אותו, שפירושו; לקנות ולמכור. אם

התוצאה של המכירה והקניה לא משאירה עודף בצד המכירה - העסק לא רווחי. תנאי

הרווחיות קשורים בריבית, בשערי חליפין, בשוק ההון וביציבות, זו מערכת שלמה.

יש ארצות שיצאו ממקום דומה לזה שאנחנו נמצאים בו והגיעו להישגים אדירים כמו

ספרד וטורקיה.
היו"ר אי נמיר
אני שואלת שוב האם שני שליש מספיקים כדי שתלכו לירושלים, לדימונה, למגדל-

העמק?

רי אייזן;

ברוב המקומות וברוב הנסיבות, ככלל, ערבות מדינה של שני שליש צריכח להספיק

ברוב המפעלים. יש פרוייקטים מסויימים שצריך להתייחס אליהם לגופם.

עי זיסמן;

מעבר לדברים שהזכרת, מה בולם ומעכב את המשקיע?

ר' אייזן;

אין צעד שהיה תורם לשיפור המצב במגזר העסקי כמו אפשרות של ביצוע פיחות

ריאלי משמעותי.

ע' פרץ;

שכר המינימום הוא גורם מעכב?

ר' אייזן;

כן, אין ספק.



היו"ר אי נמיר;

אני מבקשת לשמוע את מר עוזי גדור ממשרד הקליטה.

עי גדור;

אני אישית מוצף רעיונות ולעתים יושב שעות עם אנשים על רעיונות שונים. מר

מנע, בשיתוף המועצה הציונית, הוציא חוברת מפוארת רוויה רעיונות. באו אלי עם
החוברת הזאת ושאלתי
אתם יכולים ליישם אותם? אם יבוא מישהו ויגיד שהוא יכול

להרים את הנושא של מיחשוב המערכת הבנקאית בברית-המועצות - אני, פקיד במשרד

הקליטה, מוכן לסייע לו. אני לא יודע ליישם ואני גם לא צריך לדעת ליישם. לכן

אני מסכים עם מר קורן שאנחנו צריכים לשאוף לסייע לגורמים השונים.

אני מצטט את מר ירון אריאב, איש האוצר, שאמר לי כי עם כל הבטחון שלי

שהשיטה צריכה להיות כפי שהציג אותה מר קורן - זה לא זז, זו עובדה.
הי וייר אי נמיר
אם לא נעשה את זה פרטני - לא יהיה כלום במדינה הזאת.
עי גדור
אנחנו עובדים כל הזמן בנסיון לדחוף את העניינים, אבל ברור לי לחלוטין

שבלי מגזר ציבורי ובלי עבודות יזומות זה לא ילך. פורסם גם בעתון שעל דעת שר

האוצר יש תכנית ל-25,000 מקומות עבודה הכוללת כמה מן הרעיונות שהוזכרו פה וגם

עבודות יזומות. עולים בני 50 ומעלה, ברובם, לא ימצאו תעסוקה בלי עבודות

יזומות. זה כולל את השיטה של הכשרה פנים-מפעלית, עליה דיבר מר שוורץ, ואני

מקווה שהולכים להיקפים גדולים במסגרתה. אלא שיש בעיות סביב השיטה הזאת משום

שעולים המקבלים הכשרה פנים-מפעלית אינם מקבלים דמי קיום ויש עיוותים נוספים

אחרים. אני מקווה שאם שר האוצר יופיע עם תכנית כזאת זה יביא גם לביצוע.
י' ביילין
אין ספק בדבר.
היו"ר אי נמיר
הגעתי למסקנה שאולי זו הדרך היהידה וצר לי לומר זאת. אני יודעת מה גרמו

לתעשיה במשרד האוצר בקדנציה הקודמת ואני יודעת מה קורה עכשיו.

אני מבקשת לשמוע את מר מנחם שרמן.
מי שרמן
אני לא מאמין שבלי מעורבות ממשלתית מסיבית אפשר יהיה לקלוט עלייה בממדים

של היום. כשאומרים שתהיה אבטלה סמויה זה לא מדאיג אותי משום שהפיקניקים

שעורכים היום כשעם ישראל מסתובב בחורשות הם תוצאה של העבודות היזומות שנעשו

בשנות ההמישים וגם אני הייתי שותף לכך.

כפי שאמר מר לביא, במסמך שהגשנו לפניכם אין דברים חדשים. גם במשבר הגדול

שהיה בארצות-הברית היתה מעורבות ממשלתית בכל הפרוייקטים. אנחנו טוענים

שהפתרונות שהועלו כאן למקומות עבודה באמצעות ענף הבנייה והקטיף הם טובים -

לצעירים; זה לא יפתור את הבעיה של האנשים המבוגרים. אפשר למצוא תעסוקה יזומה

- בעלייה הקודמת של שנות השבעים קראנג לזה קידום תעסוקה. הלכנו אז לרשויות



המקומיות ולבתי-החולים מהצפון ועד הדרוס ומי שיסרוק את הארץ ימצא שלכל העולים

האלה יש מקומות עבודה. אני לא מזלזל בתכניות לטווח הארוך, אבל מה יקרה במשך

השנתיים הקרובות? לכן אנחנו רצים אחרי תמיכה ממשלתית.

יש בעיה של הכשרת העולים למקצועות הנדרשים במשק. אם העולים יידעו שבעוד

כשנה או שנתיים יהיה להם סיכוי להיקלט במשק, הם יתפשרו בתקופה הזאת, אבל הם לא

רואים את זה באופק. לכן צריך ללכת לעבודות יזומות, להסבה מקצועית בקנה מידה

מסיבי ולממן תעסוקה. חלק מהעולים ייקלט, חלק מהם ייפלט וחלק מהם ילך אחר-כך

למגזר העסקי, אחרת לא נתקדם.

היו"ר אי נמיר;

אני רוצה לומר כמה דברים למנכ"ל משרד התעשיה והמסחר שצריך לעזוב תיכף את

הישיבה.

אין כמעט מפעל בארץ שלא ביקרתי בו - אצל מר רולנדו אייזן עוד לא הייתי

ואם הוא יזמין אותי אני אבוא. אני מבקרת במפעלים הכושלים ובמשך שבע שנים אני

מבקרת יום אחד בשבוע במפעל כלשהו ועוד לא גמרתי את הסבב. אבל אני רוצה לדבר

על המפעלים הטובים. יש לנו התאחדות תעשיינים שאני יכולה לברך עליה, ומפעלים

למופת. אם הממשלה לא תעזור להם להתקיים ולהתרחב בצורה מסיבית - גם זה לא

יהיה.

ר' אייזן;

אני שמח על הסיורים והביקורים שלך.

היו"ר אי נמיר;

אני מכירה את סיבי וישה-ישראל בדימונה, אהד האזורים המוכים ביותר באבטלה

במשך שנים. הייתי במפעל שלהם בחולון ובדימונה. זה מפעל לאלקטרוניקה. נכון

שחלק מן העובדים הן נשים העובדות בחווטות בשכר מינימום, אבל יש להם תנאים

יוצאים מן הכלל; חדר אוכל נאה, מיזוג אוויר, יחס בין הנהלה לעובדים, זה אחד

הדברים היפים ביותר שראיתי בארץ. לכן, עם תוצאות כאלה, חשוב וכדאי לתת את כל

ההטבות. זה מפעל שיש לו רווח יפה ויש לו הרבה ייצוא ואני יכולה לדבר עליו רק

בסופרלטיבים. המפעל בדימונה יקלוט עוד 1,000 עובדים, וזה יפתור את בעיית

האבטלה לא רק בדימונה אלא גם בחלק מהישובים בסביבה.

אני נגד משק ציבורי ותעשיה ציבורית. תאמרו לי שלא יעלה על הדעת לסבסד

מפעל ב-100%. תשבו יחד. במשרד התעשיה והמסחר אתם מוכנים לתת שני שלישים,

האוצר מוכן לתת למפעל 100% - תתפשרו, תגיעו ל-80% או 85%. מה משרת מה - כלכלה

משרתת את החברה, או החברה משרתת את הכלכלה? אפשר למצוא פתרון ל-1,000 עובדים

בדימונה, ביניהם עולים חדשים, זה לא שווה? מר אייזן, יש לי אתכם ויכוח בענין

שכר המינימום אבל אני לא חדלה להתפעל מהמפעלים שלכם כמו מפעלי טבע, או מפעל

"דלתא" בכרמיאל בו הייתי לפני שבועיים, כשרואים זאת מתמלאים גאווה. האם לא

שווה לתת יותר תמריצים לאותם בעלי תעשיה או לשכמותם כדי שיקימו עוד, ירחיבו

וכדי שיהיו מקומות עבודה?

מר קורן, יש הרבה טענות מהשטח על קשיים לקבל את כל התמריצים שקבע משרד

התעשיה והמסחר. לוועדה הגיעו ידיעות ודיווחים שאתם הוצאתם רק כ-60% מהתקציבים

העומדים לרשותכם. אם נמשיך עם שמירה אדוקה על קריטריונים, שב-90% מהמקרים היא

ביורוקרטיה איומה - לא רק שלא תבוא עלייה אלא יירדו מהארץ הזאת. הגעתי למסקנה

שאם אנחנו לא מטפלים פרטנית בעוד מפעל ועוד מפעל - זה אבוד.



כשאני מדברת על תעשיה, אני מדברת גם על התעשיות הבטחוניות. אתם יודעים

איזה שבר יש שם? 16,000 פוטרו מהתעשיות הבטחוניות ומצבא הקבע בשבע השנים

האחרונות. 1,500 פוטרו מהתעשיה הצבאית לפני חודשיים. בין 800 ל-1,000

מפוטרים בימים האלה. היו כאן סקנדלים וצעקות והוועדה שלנו הצליחה להציל רק את

נצרת עלית וקרית-שמונה. ביום רביעי שעבר טיפלתי במניעת פיטורין של 13 עובדים

אזרחים עובדי צה"ל בקרית-שמונה. אמר לי אברהם אורן, האחראי על כל הרכישות של
מערכת הבטחון
דברי עם ראש הג"א. הוא סיפר לי שנפלה החלטה בהנהלת מערכת

הבטחון על פיטורין, במשך ארבע שנים, של 1,000 אזרחים עובדי צה"ל, 3,000 אנשי

צבא הקבע. אני לא רוצה ללכת לתעשיות הציבוריות, אני לא רוצה ללכת ל"כור", כבר

שבע שנים אני לא רוצה את זה. אם לא תהיה תמיכה מסיבית של הממשלה - לא תהיה

מדינה. אני מכירה כלכלנים גם במפלגה שלי שאומרים כי יהיה יותר זול לשלם דמי

אבטלה מאשר לתת שכר מינימום. עכשיו תבינו בוודאי על מה אנחנו מדברים. אנחנו

מביאים עולים מאתיופיה ומרוסיה, במבצעים מיוחדים. האם אין מחוייבות של הממשלה

לדאוג להם?

לכן, אני מבקשת ממך מר קורן, תגיעו לפשרה לפחות בנושא של וישה-ישראל כדי

שיהיו 1,000 מקומות עבודה בדימונה.

צי קורן;

התקבלה החלטת ממשלה.

היו"ר אי נמיר;

דיברתי אתמול עם בעל המפעל על ביקורי מחר בדימונה והוא אמר לי: משרד

התעשיה והמסחר עדיין עושה לנו קשיים.

צי קורן;

זה לא נכון.

היו"ר אי נמיר;

תבדוק זאת. אנחנו נזמין אתכם שוב ואתם חייבים להביא בפנינו כמה הצעות

לגבי מה שאתם עומדים לעשות בתעשיה, אנחנו יודעים שאם תהיה תעשיה טובה, חזקה

ורווחית - יהיו מקומות עבודה.

צי קורן;

בסדר גמור.

היו"ר אי נמיר;

מר גרוברג, מה ההסתדרות עושה בתחום הזה?

מי גרוברג;

הזכרת את "כור", גברתי היושבת-ראש. "כור" עלתה השנה על פסים רווחיים.

אני מדבר כאן כמנהל האגף לקליטה בהסתדרות. בשנה האחרונה סידרנו בעבודה כ-120

עובדים ואני חושב שזה רקורד מרשים.

אישית, אני לא סוציאליסט ואני בעד משק חופשי, עצמאי, שיתפתח בלא שירותיי

ממשלה ובלא עזרתה. עד היום היתה לנו קליטת עלייה המונית, שהופסקה כמעט כליל

בגלל שאין תעסוקה. אני יודע ממקור ראשון שהעולים לא יבואו יותר לכאן, הם



ימתינו שם כדי להיקלט בארצות אחרות. אני יודע ממקור ראשון שאלפי עולים

מועמדים עכשיו לירידה מן הארץ, הם רק מחפשים תנאים כלכליים שיאפשרו להם לרכוש

כרטיס טיסה ולהחזיר את החובות שהם חייבים ואז הם יעזבו את הארץ. אנחנו נמצאים

במצב קשה והממשלה כנראה איננה שומעת את הוועדות השונות שהוקמו על-ידי הכנסת,

או שאין מלך בישראל ואיש הישר בעיניו יעשה.

בעזרה ממשלתית לא גדולה ניתן לקלוט עכשיו עשרות ומאות עובדים במפעלי

"כור" כשזה עתה, לאחר פיטורים שהיו בשנים האחרונות, אפשר לעלות על דרך המלך

ולקלוט אנשים.

אני רוצה לציין שיש להתייחס למפעל תעלת הימים כמו אל מפעל ציוני, כי אם

השיקול הוא רק כלכלי - אין זכות קיום למדינת ישראל כולה. תעלת הימים יכולה

לתת אלפי מקומות עבודה ואינני רוצה לחזור על דברים שנאמרו כאן.

צריך למצוא תקציב וללכת אל מקומות עבודה ולעודד אותם על-ידי מתן תקציב

מסויים להגדלת המפעלים שלהם. עודדנו מפעלים כאלה בפתח-תקוה. בגלל ביורוקרטיה

מצד משרד התעשיה והמסחר, נתנו כספים מקרן הצמיהה כדי לעודד את המפעלים הללו.

עי זיסמן;

כמה כסף יש בקרן הצמיחה?

מי גרוברג;

אני לא יודע.

ע' זיסמן;

אני מבקש שנקבל נתונים על קרן הצמיחה של ההסתדרות.

מי גרוברג;

נאמר כאן שהממשלה לא מבצעת דברים אבל אין זה אומר שצריך לדחות זאת. יש

להקים מרכזים רפואיים בדרום, ליד ים-המלח, נושא תיירותי גדול שאפשר לפתח אותו.

היו"ר אי נמיר;

למה קופת-חולים לא עושה את זה?

מי גרוברג;

כי לקופת-חולים אין כסף. סביב כל רופא שייקלט בסקטור שאני מדבר עליו,

יוכלו להיות מועסקים עוד 10 עובדים.

היו"ר אי נמיר;

השאלה שלנו; מה תרומתה של ההסתדרות בקליטת עולים.

מי גרוברג;

אני לא יכול להשיב על תרומתה של ההסתדרות מבחינה כלכלית מכיוון שמקומות

עבודה נאבקים עכשיו על קיומם המיידי. אבל אני יכול לדווח שיש 90 רכזי קליטה,

לא במשרה מלאה, שעוברים ממקום עבודה אחד למשנהו כדי לחפש תעסוקה, דבר שעוזר

ומועיל רבות. אנחנו עוסקים בדברים נוספים, בעיקר בקליטה חברתית. העולה החדש



איננו מתמצא בסבך הביורוקרטיה הישראלית וגס לא כיצד להקים מפעל, קטן או גדול

ואנחנו צריכים להדריך את העולה על כל צעד ושעל. הם באים למועצת הפועלים

ואנחנו משתדלים לתת תשובה לכל שאלה ואם אין לנו תשובה מיידית אנחנו מבקשים

מהעולה שיחזור לאחר כמה ימים.

י' צבן;

כמה אנשים משרתים את העולים?

מי גרוברג;

כל רכזי הקליטה נוסף לעולים מרוסיה שנקלטו, וכמה עולים מאתיופיה שנקלטו

בחלקי משרות, כולם מתמצאים בנושאים הממלכתיים ובנושאים של ההסתדרות.

אני רוצה להגיד שאני, אישית, יכול להחזיר עשרות יורדים היושבים כיום

בארצות-הברית אם יימצאו להם מקומות עבודה, כי מדובר בבוגרי אוניברסיטאות שאין

להם מקומות עבודה. ההסתדרות איננה יכולה לעסוק היום ביצירת מקומות עבודה,

למרות שהיא עסקה בכך עם קום המדינה.

נקודה נוספת. ביקרתי בכמה אתרי קרוואנים שהוקמו מבלי לקחת בחשבון את

הנושא של תעסוקה. הקימו אתר גדול של קרוואנים בכפר תבור לעולי אתיופיה ושם לא
תהיה תעסוקה. לכן אני מתריע
האירוע של ואדי סאליב יהיה קטן מול הפיצוץ

החברתי שעומד להיות כאן.

היו"ר אי נמיר;

יושבים אתנו שני נציגי עולים. גב' מוסיה גרייס מהפורום הציוני, רכזת

תעסוקה ארצית, בבקשה.

מי גרייס;

אני נמצאת בארץ 19 שנה, 16 שנה מהם עבדתי במנועי בית-שמש.

המצב מבחינת העולים הוא קטסטרופלי ואנחנו רואים זאת אצל עשרות האנשים

שמגיעים אלינו יום יום עם צעקות, דמעות ודיבורים שלא כדאי לחזור עליהם.

מהנסיון שלי אני רוצה להגיד; מדברים כאן כל הזמן על כסף, על יזמה, על

משקיעים מחוץ-לארץ. במפעל מנועי בית-שמש עבדו פעם 1,400 איש, היום עובדים שם

400 איש. יש שם בנין, יש ציוד, יש הכל, יש מומחים גדולים לתעשיה המסובכת

ביותר אבל מה שחסר זה הזמנות.

היו"ר אי נמיר;

הנושא של התעשיות הבטחוניות הוא מורכב ואני מציעה שלא נכנס לזה. זה מפעל

שאפשר רק להסב אותו.

מי גרייס;

נכון, זו הכוונה שלי. אנחנו לא צריכים לחפש משקיעים שישקיעו בציוד

ובבניה, אנחנו צריכים לחפש מה לעשות ומה אפשר למכור.



גם אני ביקרתי במפעל וישה-ישראל והתרשמתי בצורה כזאת שאין מלים בפי - אני

יודעת מה זו תעשיה כי ביליתי בה 30 שנה. לכן אני מצטרפת לדעתך, גברתי היושבת-

ראש, שצריך לעזור למפעלים מסוג כזה ולתת להם את המכסימום כי אני בטוחה שאחר-כך

הם יחזירו את הכסף שהשקיעו בהם.

היו"ר אי נמיר;

אני מבקשת לשמוע את מר שלמה אקלה מהתאחדות עולי אתיופיה.

ש' אקלה;

באתי מגונדר שבאתיופיה ואני גר בבת-ים. אני עובד במשרד הקליטה. תודה רבה

על הזכות שניתנה לי לדבר כאן בנושא של קליטת עולים.

בשונה מעולים אחרים שבאים עם מקצוע, כמעט 90% מעולי אתיופיה הם בלתי

מקצועיים. זה דבר מורכב. צריך תעסוקה, צריך שפה, צריך גם גישור מבהינה

חברתית כדי שהעולה ייקלט בחברה הישראלית.

אם ניקח דוגמה ממבצע משה שהיה מ-1984, אלה שנמצאים בדיור קבע בערים

הגדולות ועובדים במפעלים גדולים או קטנים, מסתדרים פחות או יותר, זאת אומרת,

הם מרוויחים כסף טוב, מנהלים את חיי המשפחה כמו שצריך ויש גם אינטגרציה

חברתית. מקומות כאלה חיוניים כדי שניקלט בתוכם.

היום המצב של עולי אתיופיה מפחיד אותי. המיקום הפיזי של העולים מדאיג

אותי כי רובם נמצאים בדרום ובצפון, רחוקים מהמפעלים הגדולים או מהערים

הגדולות. יכול להיות שהם יכולים לעבוד במושב, אבל מבחינת אינטגרציה חברתית זו

קטסטרופה. בגלל זה אני לא עושה הבדל בין השילוב החברתי לנושא של התעסוקה, אלה

שני דברים שצריכים ללכת בד בבד. התעסוקה בלי אינטגרציה חברתית לא יכולה להביא

פרי לדור הבא שיצמח בארץ-ישראל.

אני מבקש לחשוב על פתרון איזה שהוא בקשר למיקום. משרד הקליטה עושה

תכנית אב, צריך לפזר אותם בערים הגדולות כדי שכל הבלתי מקצועיים ישתלבו

בעבודות יזומות או בעבודות ציבוריות אחרות. כשאנחנו מתפזרים בתוך החברה

הישראלית, הקשר עם הקולטים יהיה חיובי.

היו"ר אי נמיר;

אני מבקשת לשמוע את גבי גאולה חבקין.

ג' חבקין;

אני מודה על ההזמנה להשתתף בישיבה הזאת.

אני עומדת בראש השולחן המשותף של 70 ארגונים המתנדבים לקליטת העלייה

במרכז להתנדבות. אני אומרת לכם בתום לב; הגענו למצב שלא נוכל להמשיך לפעול.

כל הארגונים שומעים מהמתנדבים על הבעיות ועל כך שהם אינם מסוגלים להתמודד יותר

עם הבעיה של המחסור בתעסוקה. קבוצה גדולה של כלכלנים כמו גס עמוס לביא ומנחם

שרמן, עסקו בנושא הזה לפי בקשתנו, בהתנדבות, וידענו מראש שכל התכניות האלה כבר

קיימות בשטח.

אני יודעת שזה לא השולחן המתאים לשאול זאת אבל בשם הארגונים המתנדבים אני

שואלת; מה יהיה? אני יודעת שצריך ללכת לממשלה, אבל ארגוני המתנדבים לא

יתקבלו על-ידי הממשלה, בקושי התקבלנו על-ידי הקבינט והשרים כמעט שלא באו

לישיבה.



אני באה להקים זעקה ולהגיד: לא נוכל להמשיך לקלוט. אינני מאיימת, אבל

אם המתנדבים לא יקלטו - לא תהיה קליטה חברתית ומעשית וכל הדברים האחרים בחם

עסקנו. אנחנו מחפשים כתובת לפנות אליה כדי שיתייחסו אלינו ברצינות ויבינו שלא

נוכל להמשיך לפעול כך וזה חנושא שאני מניחה כאן על השולחן. אני מבקשת שדרככם

זה יגיע לראש הממשלה, לשר האוצר ולשרים האחרים חקשורים בנושא הזה. כולכם

יודעים מה עשו המתנדבים בנושא הזה כי אחרת מי יודע כיצד היתח נראית הקליטה,

אבל עכשיו אין לנו כוחות נפש להמשיך לעבוד ולפעול כאשר העולה דורש מאתנו

פתרון והוא חושב שאנחנו מסוגלים לתת אותו.

היו"ר אי נמיר;

אני מבקשת לשמוע את נציגת הסוכנות היהודית.
ר' דולב
הסוכנות אישרח תכנית ליצירת מקומות תעסוקה, שפועלת כבר במשך שנה. בתום

שנה מצאנו מקומות תעסוקה ל-8,500 עולים. אנחנו יכולים להיות קטליזטור משום

שאנחנו נמצאים בתפר שבין חמערכות הממשלתיות למערכות הציבוריות וחמקומיות.

אנחנו משתדלים להשתמש בעקרון הזה.

אני מסכימה עם הדברים שנאמרו כאן כי העבודה צריכה להיות פרטנית, אין דרך

אחרת. צריך למצוא את הכסף לערוך אותן בדיקות כדי לראות אם מזווית פיסקלית,

בפרוייקט כמו עיר המוסיקה, שבדקנו אותו ויש עליו תיק מפורט, יש מקום להתקדם או

לא.

יש לנו תכנית של הכשרה מקצועית בהשמה תעסוקתית; תחום של קרנות הלוואות

לעסקים קטנים עם למעלה מ-20 מיליון דולר, קרנות הפועלות ברחבי הארץ עם מנהלים

מקומיים; יחידות לפיתוח כלכלי, חממות עסקיות וחממות טכנולוגיות. הסיוע של

הממשלה ב-75% לפעמים אינו מספיק ואנחנו משלימים אותו ביחד עם משרדי הממשלה,

חממה או עסק לא היו קמים בלעדיו.

נושא שאנחנו פעילים בו הוא רשות עסקית, שידוך בין אנשי עסקים בעולם

היהודי לבין עסקים בארץ. לדוגמה, יש מפעל של נעלי טניס בקרית-גת שמצאנו לו

חונך בארצות-הברית שעזר למפעל לחתום על עיסקה של שיווק בהיקף של 1.5 מיליון

דולר, דבר שהביא באופן מיידי להכפיל את מספר העובדים, ובתוך שנה להשליש אותם.

באמצעות אנשי עסקים בעולם היהודי אנחנו עוזרים למפעלים ישראלים לייצא מוצרים

למקומות אחרים.

אין לנו ספק שצריך לעשות בנושא של יצירת מקומות תעסוקה לעידוד הפיתוח של

תעשיית שירותים ותעשיה של עסקים קטנים, בכל העולם הם מייצרים מקומות עבודה וגם

בארץ. עשינו מאמץ עם משרד הבריאות לתכנן תכנון מוקדם של הגידול הצפוי בשירותי

הבריאות בנגב, על-מנת שההכשרה תהיה ממוקדת אל מול הצרכים וכדי שכל המשרדים,

כולל קופת-הולים, ידעו היכן להשקיע את הכספים להגדלת מספר מקומות העבודה. אבל

אנחנו מתוסכלים כי יש בלאגן בכל הנושא הזה.

היו"ר אי נמיר;

גם אנחנו מתוסכלים. כל הזמן אמרו שיש עולים רופאים מברית-המועצות שאין

להם עבודה, אבל עד היום אין עדיין פתרון של רופאים בערד ובאופקים.



ר' דולב;

הקונספציה נכונה, משום שכך צריך לתכנן את שירותי החינוך, הרווהה

והבריאות, אין דרך אחרת, אלא שהיו שתי בריקדות: האחת - של משרד האוצר, המתנגד

לתכנון של חמש השנים הקרובות עם השקעה בגידול כתוצאה מכך, כשאנחנו היינו

אמורים לקחת על עצמנו את מלוא התכנון של השירותים וההכשרה של הרופאים, אבל

אנחנו לא יכולים לקלוט אותם; הבריקדה השניה היא קופת-חולים. משרד הבריאות

תקצב 67.5% מההשקעה בתשתית לתוספת המיטות בסורוקה, אבל קופת-חולים אמרה שהנושא

הזה איננו נמצא אצלם בעדיפות. סורוקה הוא בית-החולים הגדול בנגב והוא חייב

יהיה לגדול לנוכח הגידול באוכלוסיה שם. אותו הדבר צריך לעשות בגליל. אותו

הדבר צריך לעשות בשירותי חינוך ובשירותי רווחה כי זה מייצר אלפי מקומות

עבודה. אסור לנו לעסוק בהכשרה שאינה מכוונת למקומות עבודה ויש לנו נתונים

לתכנן זאת.

יחד עם זאת צריך לעסוק גם במספר פרוייקטים לאומיים. חבר-הכנסת ביילין,

כדי להיות אופרטיביים אנחנו מוכנים לעזור לכם ב-FEASIBILITY STUDY וגם לעשות

את ה BUSINESS PLAN-בפרוייקט אחד או שניים ולראות אם הם יכולים להתקדם. מאחר

שכולם עושים אותו הדבר במקביל ויש תוהו ובוהו, חסר לנו ה.CLEARINGHOUSE-

דבר נוסף שצריך לקדם אותו הם הפרוייקטים האזוריים. מדובר על אוניברסיטה

בגליל שתפעל ותייצר מאות מקומות עבודה בפקולטאות שונות, מדובר על תיירות בגליל

ודברים נוספים. כל זה צריך להיות בתיאום עם הרשויות משום שבכל אחד מהדברים

האלה יש פוטנציאל לא מבוטל ליצירת מקומות תעסוקה.
עי לביא
אני רוצה להעיר שלא דיברנו על תעלת הימים כפרוייקט, דיברנו על תכנון של

פרוייקטים כאלה.
היו"ר אי נמיר
נשמע את חברי הכנסת.
עי זיסמן
יש ויכוח עקרוני מהותי. אני מתווכח פה עם השר מודעי, עם נציג בנק ישראל

ששמעתי אותו בוועדת הכלכלה, וגם עם שר התעשיה והמסחר. יש קיצוניות אחת, שהכל

צריך להיות ציבורי ובמשך השנים אבד עליה הכלח; הקיצוניות השניה היא שהממשלה

רק מסייעת, תומכת וממריצה. מר קורן אמר שהסקטור הפרטי יצור את מקומות העבודה.

אם הם רוצים שהכל יהיה דרך הסקטור הפרטי, פירושו של דבר ללכת מקיצוניות אחת

לקיצוניות שניה. הוויכוח הקונספטואלי הזה לא ייפתר פה, הוא ייפתר רק עם

מדיניות אחרת של הממשלה, אלא שהמדיניות של הממשלה היא של לא-מדיניות, דבר

ששמעתי מנגיד בנק ישראל, משום שיש ויכוח בתוך הממשלה והיא עוד לא החליטה מה

לעשות. לדעתי צריך להיות שילוב של מעורבות ממשלתית ופרטית.

יש גם ויכוח ביצועי-מעשי. דברים שצריך לעסוק בהם משרד הקליטה - עושה

הסוכנות; דברים שהסוכנות צריכה לעסוק בהם - עושה מישהו אחר. כל הגורמים

צריכים להשתתף בנושא הזה, גם העיריות וההסתדרות. מר גרוברג, התשובה שנשמעה

כאן מטעם ההסתדרות אינה מעוררת התייחסות רצינית אליה ואינני אומר לך זאת

אישית, אבל עשית מההסתדרות נעבעך, אין זה כך, כל אחד יכול לתרום את תרומתו.

יש מסמך שנמסר על-ידי השר נסים לוועדת הכלכלה. לפיו כל הדברים החיוביים

שעשה משרד התעשיה והמסחר שהוא יכול להצביע עליהם, לא מדביקים את הקצב ואת

ההיקף. נכון שיש 23% גידול בהשקעות, אבל לאיזו אוכלוסיה, לאיזה היקף של עולים?



נאמר כאן שהעלייה תיפסק. אבל לא רק שיש עלייה אלא שיש סיכוי שבגלל כל

המתרחש בברית-המועצות תהיה עליית מצוקה עוד יותר גדולה. אבל כל מה שנעשה איננו

תואם את הדינמיקה של ההתפתהות הכלכלית ושל הצרכים ההולכים וגדלים.

מר מנע הזכיר את הבנין ואת הקטיף. קטיף הוא לתקופה מוגבלת וצריך לעשות

מאמץ לא להביא עובדים זרים לשם כך. ככלל, צריך להקטין את מספר העובדים הזרים.

תחום הבנין הוא שונה כי הוא לטווח ארוך. בשנות החמישים היתה פרודוקטיביזציה

של העם היהודי. הממשלה כיוונה אז לכמה כיוונים: בנין, חקלאות, תעשיה. לאיזה

כיוונים של הסבה מקצועית המונית רוצה ממשלת ישראל לכוון עכשיו? זו הבעיה של

ממשלת ישראל.

בדברים שהוצגו כאן יש כמה פתרונות. יש פרוייקטים לאומיים, לאו דווקא אלה

שהזכיר הבר-הכנסת ביילין ואחרים. חייבים להגיע להחלטה שאלה ואלה הם

הפרוייקטים הלאומיים היכולים להעסיק אלפי עובדים. אם הם אומרים שבתחום

היהלומים אפשר להגיע בישראל להעסקה של עוד 5,000 עובדים - צריך לבדוק זאת.

דברים נוספים שמוזכרים בחוברת ונראים לי הם פרוייקטים בתחום התיירות, שיכולים

להעסיק אלפי עובדים, תחום שתלוי במצב המדיני, במצב הבינלאומי, בקידום תהליך

השלום וכן הלאה, בלי זה אין צורך בבניית בתי-מלון. מוזכרים כאן מפעלי תעשיה,

יש כאן תכניות ל-5,000 עובדים, ל- 1,000 עובדים, ל-6,000 עובדים - צריך לבדוק

את כל הדברים האלה.

הבעיה העיקרית היא להחליט החלטות אמיצות ונכונות בכיוונים של התפתחות

והסבה המונית של עולים חדשים וישראלים ותיקים, ומר מנע הביא כדוגמה את ענף

הבנין, בו יש גם שכר, עבודה מתמשכת ויציבות.

מאחר שהממשלה איננה מקבלת את הפתרונות הנכונים, תפקידה של ועדת העבודה

והרווחה הוא לדחוף את הממשלה להגיע להחלטות נכונות בנושאים האלה.

י' צבן;

אנחנו דנים בשתי קבוצות של עולים, מברית-המועצות ומאתיופיה. בגלל השונות

הגדולה בין שתי הקבוצות האלה ובגלל שיש פער אדיר בין מספר העולים, יש סכנה

שדיון כללי גם מבחינת התכנון וגם מבחינת הביצוע יקפח את הטיפול הספציפי בקליטה

של העולים מאתיופיה. אם תהיה התפתחות ויכולת קליטה כללית זה ישפיע לכל

הכיוונים, אבל לא זה המצב כרגע. לכן צריך לייחד להם מחשבה מיוחדת ודיון מיוחד

ולנסות לעזור לקדם את העולים מאתיופיה.

אנחנו צריכים להטות אוזן כרויה למצבם של המתנדבים. אין חבר כנסת שלא

מקבל פניות של מתנדבים על כך שהם עומדים אין-אונים מול העולים. המתנדב עוזר

בכל מיני צורות לקליטה אבל כאשר אין לו אפילו חצי בשורה לעולה בענין התעסוקה

הוא מתוסכל.

לכן אין ספק שיש עדיפות לקליטה כלכלית אבל היא תוכל להיות רק אם יהיה

שינוי גדול במצבו של המשק, גם מבחינת התנאים המדיניים וגם מבחינת המדיניות

הכלכלית. לצערי הרב אני עדיין לא רואה זאת, לכן צריך לעשות דברים לא כלכליים

אבל לא לבנות פילים לבנים - זה היה אחד חלקחים שהופקו בארצות אירופה במסגרת

העבודות היזומות בשני העשורים האחרונים בתקופת השיא של האבטלה - ופיל לבן כזה

הוא תעלת הימים. ראשית, תעלת הימים בלי שלום מחייבת פתרונות לא טובים; שנית,

שמענו משר האוצר מה היו מחירי הנפט כאשר היתה התאמה ומה הם היום מחירי הנפט.

אם מישהו חושב שצריך לעשות בדיקת היתכנות - אין בעיה לעשות זאת, אבל המגבלות

ידועות.
יש חמישה מסלולים של קליטה
קליטה כלכלית שהיא תוצאה סטיכית של צמיחה;

הכשרה מקצועית בהיקפים גדולים; הרחבת המנגנון הציבורי, כלומר, עבודות

בשירותים ציבוריים גם אם לא מדובר במנגנון קבע; עבודות יזומות; ושפע של

פתרונות של עסקים קטנים ויוזמות קטנות.

עד כה נקלטו 80,000 עולים חדשים, מתוכם נקלטו בשירותים הציבוריים 40,000,

כלומר, בפועל אין לממשלה ברירה והיא עושה את זה. חלק גדול מה-40,000 ,נקלטו

במנגנון המטפל בעולים עצמם. 25,000 נקלטו בבניה שחלקה הגדול מיועד לעולים. מה

שנשאר פרופר לקידום המשק הם 15,000.

אדוני מנכ"ל משרד העבודה והרווחת, אני לא מבין מה מסתתר מאחורי ההכשרה

הפנים-מפעלית של 40,000 בשלב ראשון ו-120,000 בשלב שני, מה נעשה ואיך זה אמור

להיעשות.

אשר לעבודות יזומות, גברתי היושבת-ראש, אנחנו יכולים להשפיע וללחוץ.

היו"ר אי נמיר;

זה על סדר-היום, יש שלושה פרוייקטים שאנחנו נעזור בהם. אתמול דיברתי על

כך עם שר התיירות.

י' צבן;

לנושא של תכנון רב-שנתי. אתמול בשעה מאוחרת בלילה היה לנו דיון על חוק

תקציב רב-שנתי. אנחנו טענו שבנסיבות הקיימות של ישראל קשה לעשות תכנונים רב-

שנתיים לגבי כל המערכת, אפשר לעשות תכנונים רב-שנתיים לגבי קטעים מהמערכת,

אלא שהממשלה לא מטפלת בקטעים לגביהם אפשר לתכנן תכנון רב-שנתי שהיה פותר הרבה

דברים.

לענין הרחבת המנגנון הציבורי. הוועדה חייבת להסיר את הכפפות בנושא הזה,

ואביא דוגמה. לישראל יש שיא עולמי ברופאים פר 1,000 נפש, והיא המפגרת ביותר

בין ארצות אירופה ברופאים תעסוקתיים, גם אם ניקח מן הגורן ומן היקב - עדיין לא

פתרנו את חלקה העיקרי של הבעיה. אבל אפשר לתת לאנשים לעסוק בכך ובגריאטריה

ואין כוונתי לנוון את המערכות בצורה שיהיה עודף של רופאים. בתקופת המנדט

הישוב היהודי החלש הבין שאם באים רופאים מגרמניה, הוא מוכרח לספק להם עבודה

ולכן הוא פיתח את השיטה של רופאים בבתי-הספר.

יש כאן תכנית בתחום החינוך, אנחנו יכולים לתרום כאן יחד עם ועדת החינוך.

דרושים 6,000 מורים ומדריכים במתימטיקה, במוסיקה, בציור, במיוחד לעיירות

הפיתוח, לשכונות ולמגזר הערבי - אלה מגזרים שיש להם ניכור כלפי העלייה ותחושה

שהעלייה הזאת היא על חשבונם - בצורה כזאת אנחנו יכולים לתקוף את הנושא הזה

ובעלויות לא גדולות. אם נתמקד בטיפול ב-6,000 אלה, נוכל לפרוץ את המערכת.

היו"ר אי נמיר;

קיבלתי פתק. מר שביט, אני אהיה במפעל הזה במסגרת הסיור שלי בדימונה.

אבדוק את הנושא הזה משום שתחום הבריאות הוא עניינה של ועדת העבודה והרווחה.

עי פרץ;

שמענו את ארגוני המתנדבים ואנשים אחרים שמייצגים מערבות אחרות ולכולם יש

תכניות. אני לא מזלזל בגופים האלה שמקדישים זמן ומחשבה ולבסוף יש מסמך שנותן

כיוון כלשהו.



מתגבשת כאן הסכמה שעד לצמיחתו של המשק, בתקופת המעבר, חייבים לעשות

פעולות שמישהו אוהב אותן יותר או מישהו אוהב אותן פחות משום שאין ברירה, אבל

צריך לעשות זאת בצורה שהכסף לא ילך לאיבוד ויושקע בדברים שהמדינה היתה עושה

אותם ממילא.

צריך לתת לעולים להרגיש שהם רצויים כאן. שמעתי אתמול מפיו של יושב-ראש

ישיבת המליאה אתמול, ולא אציין את שמו, שנציגי ציבור בכירים מדברים על המצוקה

המחרידה בה נמצאים העולים מברית-המועצות בסגנון כזה: מה, אנחנו לא נותנים להם

יותר ממה שהיה להם שם? זו אווירה של עליית מצוקה שמגיעה בעל כורחה וזה דבר

מסוכן שצריך להיאבק בו. מי שהושב לשדר לעולים שאנחנו נהפוך את מדינת ישראל

לתחנת מעבר צריך לחשוש מאוד.

לצערי הרב, זו לא ממשלה של קליטה של העולים ומאבק באבטלה, אלא זו ממשלה

של הגדלת הייחודיים וטיפול במתנחלים. אני מודאג שבמקום מדינה של קליטה נהפוך,

חלילה, למדינה של מקלט.

היו"ר אי נמיר;

אני מסכמת את הישיבה.

החדלון הכי גדול של הממשלה הוא בתחום התעסוקה. הנושא מספר אחד שחייב

להיות היום על סדר-יומה של הממשלה הוא נושא התעסוקה. זה כולל את כל
האוכלוסיות
ישראלים בגיל 40, מלבד באזור תל-אביב רבתי, שמפוטרים ממקום

העבודה ואין להם שום סיכוי למצוא עבודה; ישראלים יוצאי-צבא שיש להם סיכויים

מועטים למצוא עבודה; והעולים החדשים. כל שלוש הקבוצות האלה נמצאות בסד אחד.

צר לי, אבל מה שאנחנו שומעים כאן - הכל דיבורים, שום דבר אחר מעבר לכך.

אני לא נגד שיקולים כלכליים, אבל ראינו את התוצאות של הכלכלנים בשנים

האחרונות, כולם באים מבית-האולפנא של ארצות-הברית ותראו מה קורה שם. כלכלה,

כלכלה, והכל נהפך כמעט לקללה.

מפעל כל כך מוצלח כמו וישה-ישראל, מפעל שאיננו ציבורי אלא של תעשיין שלא

ירמה את ממשלת ישראל - אנחנו מכירים גם תעשיינים שלקחו כסף וברחו לחוץ-לארץ -

אם זה יעזור לו לפתוח מקומות עבודה ל-1,000 עובדים בדימונה, צריך לסבסד לו את

ההלוואה ולתת לו ערבויות כי הוא יחזיר את ההלוואה, אני הייתי נותנת לו גם ב-

90% וגם ב-100%.

אני רוצה להציע לכם הצעה אופרטיבית. איש לא יתייחס ברצינות להצעה שחובקת

מספר דפים המדברת על פיתוח חופים, ייבוש ביצות, עידכון תכניות ביוב ארציות וכן

הלאה. ספרים כאלה מונחים בכל הוועדות של הכנסת. תשלפו מכאן 10 הצעות

פרטניות, אחת או שתיים שתתייחסנה למפעלים קטנים והרוב להצעות שייצרו הרבה

מקומות עבודה ובמה שנוכל - נעזור, ניקח נושא נושא וננסה לפתור אותו. המאבק

כאן הוא משותף גם לגבי הישראלים וגם לגבי העולים החדשים ומוכרחים לעשות אותו.

כאשר נקבל מכם את המסמך הזה נתחיל לפעול. עם משרד העבודה והרווחה אין

לנו שום בעיה. אני מציינת שלאחרונה הופיע שר האוצר בארבע ישיבות של ועדת

העבודה והרווחה והגעתי למסקנה שאם יש סיכוי כלשהו להריץ חלק מהדברים האלה זה

רק ישירות דרכו. אז נוכל לפעול בשותפות עם משרד העבודה והרווחה, עם שירות

התעסוקה ועם כל הגורמים האחרים. גם בהכשרה המקצועית רוצים להכין עובדים

לתחומים שיש להם עתיד, או בהכשרה הפנים-מפעלית שהוא נושא מורכב. חלק מן

המפעלים מחפשים הכשרה פנים-מפעלית כדי לפתור בעיה של אי-פיטורי עובדים ואפשר

לנצל זאת להרבה דברים אחרים.



ע' זיסמן;

אחד התחומים הוא פיתוח תשתיות תחבורתיות, נושא שקשור בשר התחבורה.

היו"ר אי נמיר;

אני נוסעת הרבה ברחבי הארץ והתחום של בניה והרחבה של הכבישים בולט לעיין.

אני יודעת שהעבירו להם הרבה תקציבים.

אי שוורץ;

התכניות בתחום הזה קיימות. הכוונה היא להקדים את התכניות וההשקעות

הקיימות בנושא של תחבורה.

היו"ר אי נמיר;

אני חוזרת, תתרכזו ב-10 תכניות, בעיקר בדברים גדולים, ואנחנו נעשה כל

מאמץ כדי לסייע. אנחנו לא נלך למפעלי טכסטיל, משום שמפעלים כאלה ומפעלים

מודרניים אינם עתירי-עבודה, אנחנו חייבים ללכת על פרוייקטים שיקלטו הרבה

אנשים.

לדברי חבר-הכנסת צבן. אינני יודעת אם תעלת הימים זה טוב או לא. אני

רוצה להזכיר שדווקא בתקופות מיתון עשו פרוייקטים כלכליים גדולים שהיו שנויים

במחלוקת כמו המוביל הארצי. במקום שימשיכו עכשיו להתווכח - שיתחילו לעשות.

אני מודה לכל האורחים.

הישיבה ננעלה בשעה 35;11

קוד המקור של הנתונים