ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 30/12/1991

האבטלה - אם כל חטאת; הסכם הניידות - תיקון תוספת ו' והגדרת קרוב המשפחה; הצעות לסדר; חוק עבודת נשים (תיקון - קרן השתלמות), התשנ"א-1991; תקנות הביטוח הלאומי (מענק אשפוז בביטוח אמהות), התשנ"ב 1991

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 333

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני. "ג בטבת התשנ"ב (30 בדצמבר 1991). שעה 09:00

(ישיבה פתוחה לתקשורת)

נ כ ח ו -

חברי הוועדה; א' נמיר - היו"ר

ש' ארבלי-אלמוזלינו

נ י ארד

ת' גוז'נסקי

מ' גפני

רן כהן

ע' פרץ

י' צבן

מוזמנים; לסעיף 2

א' ריפטין - משרד הבריאות

י' ברלוביץ - סגן מנהל שרותי האשפוז, משרד הבריאות

י' קרנות - הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

ר' ברקאי - מנהלת אגף גימלאות מחליפות שכר,

המוסד לביטוח לאומי

א' גולדשטיין - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

לסעיף 3

ש' גרניט - הממונה על השכר, משרד האוצר

א' סעדון - הממונה על תעסוקת נשים ומעמד האשה,

משרד העבודה והרווחה

ר' כהנא - סגן היועץ המשפטי, משרד העבודה והרווחה

מ' הילב - לשכת התיאום

ה' ישראל - ראש לשכת הקשר של התאחדות התעשיינים

ג' בן-ישראל -ראש לשכת הקשר של ההסתדרות

ד' דרור-הכהן - משרד המשפטים

ד' כהן - אגף התקציבים, משרד האוצר

לסעיף 4

י' בקל - מנהל אגף נכות, המוסד לביטוח לאומי

ח' פלץ - אגף התקציבים, משרד האוצר

לסעיף 5

שר האוצר י י מודעי

חבר-הכנסת א' אליאב

ש' סלבין - יועץ כלכלי לראש הממשלה



יועץ משפטי לוועדה; מ' ביטון

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מ' הרלנברג

סדר-היום; 1) הצעות לסדר

2) תקנות הביטוח הלאומי

(מענק אשפוז בביטוח אמהות)

3) הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - קרן השתלמות)

4) הסכם הניידות - תיקון

5) האבטלה אם כל הטאת



הצעות לסדר

היו"ר א' נמיר;

רבותי, בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה שתהיה היום ארוכה מהרגיל.

שר האוצר יגיע לישיבה בשעה 10:30.

אני רוצה להכריז על הישיבה ישיבה פתוהה.

לפני שאנהנו עוברים לנושאים שעומדים על סדר יומנו, הצעות לסדר. דקה לכל הצעה.

ת' גוז'נסקי ;

תודה ליושבת-ראש.

רציתי להציע שהוועדה שלנו תדון בדהיפות בהסדרים החדשים שהנהיג מנכ"ל שירות

התעסוקה, דוד מנע, בקשר למתן אפשרות למעבידים לשכור עובדים משירות התעסוקה בלי

רישום, בלי התייחסות כלשהי של הלשכה אלא פשוט להפוך את לשכת העבודה לשירות קבלני

עבור קבלנים שמעוניינים בעובדים ליום-יומיים.

אני חושבת שזה בניגוד מוחלט לתפקידו של מנכ"ל שירות התעסוקה וזה גורם

לוהידרדרות של שירות התעסוקה.

רן כהן;

אני מבקש להעלות בדחיפות שני נושאים. נושא אוח- - בית-חולים בלומנטל בחיפה,

שבו מאושפזים 400 איש, שעומד לדעתי על גבול של אסון. ניתקו את הטלפון, את ההסקה,

ספקי מזון הודיעו שמאתמול הם לא מספקים מזון.

היו"ר א' נמיר;

זה בית-חולים גריאטרי.

רן כהן;

כן.

חברת החשמל גם היא מאיימת בניתוק החשמל. כל המשפחות של המאושפזים קיבלו הודעה

שהם יצטרכו לשלם 550 שקל וגם בשביל התרופות. המצב שם על גבול הקטסטרופה.
ונושא שני
אני מבקש שנדון בתכנית האוצר להכשרה מקצועית, אם זה אולפנים

תעשייתיים או משהו אחר, שמקדישים לזה 12 מיליון ש"ח.

אני ראיתי קו חיובי מסויים בענין המהנדסים. חובה לשקול את זה. אני מבקש

שיציגו את התכניות, משרד העבודהש ומשרד והאוצר, ונראה איך האוצר עושה הכשרה

מקצועית.

ע' פרץ;

גבירתי היושבת-ראש, אני חושב שוועדת העבודה והרווחה לא יכולה להתעלם מהחלטה

שהתקבלה אתמול בממשלה בענין הסמכות שניתנה לשר הבריאות לרשום תאגידים. זה מערער

את היציבות בבתי-החולים הממשלתיים וזה מצער מאד.



שר הבריאות חשב לנקוט בכוחניות הידועח שלו. הוועדה הזאת היינה מסגרת לפשרה

ולכן אני חושב שגם היא צריכה לראות את עצמה נפגעת בהמהלך החד-צדדי הזה של שר

הבריאות והיא צריכה להודיע לשר הבריאות שהוא לא יכול לכפות אלא צריך להיות

משא-ומתן עם העובדים.

היו"ר א' נמיר;

ויש גם הנושא של הקיצבאות לתלמידי ישיבה. מחר נקבל דיווח של הביטוח הלאומי

ושל משרד הדתות. לא נקיים דיון אלא רק נקבל דיווח. אחרי שנשמע את הדיווח נחליט מה

לעשות.

י' צבן;

אני רוצה להעלות את הנושא של דיווחי מרכז ההשקעות. כשהיה כאן דיון על דיווחי

מרכז ההשקעות הצגתי שאלות, מתברר לי שהענין הרבה יותר דחוף מאשר היה נדמה לי.

אני מבקש שנדרוש מהם דיוחים על מימוש של האישורים. יש כאן בלוף אדיר של

דיווחים על דברים שהם בשלב של הצהרת כוונות ואין לזה מימוש. השאלה אם יש מעקב.

ולדבריו של חבר-הכנסת רן כהן, הבעיה היא לא רק בית-חולים בלומנטל אלא כל

המערכת.

היו"ר א' נמיר;

לנושא של שירות התעסוקה. אני רוצה להציע לחברי הוועדה להצטרף אלי. אני

מתכוונת לצאת לשטח מחר בשעה שש בבוקר ולראות מה זה. נראה מה זה. יכול להיות

שנשתכנע שזו שיטה טובה שאולי צריך לתקן אותה. ביקשתי מאסתר, מזכירת הוועדה,

לבדוק איפה זה קיים. אני אודיע לכל החברים איפה זה מתקיים. קודם כל נראה מה זה.

ואשר לבית-החולים חגריאטרי בלומנטל.

י' צבן;

זה בית-חולים פסיכיאטרי.

היו"ר א' נמיר;

לצורך זה זו אותה קטיגוריה.

אני מטפלת כבר חודשיים בנושא של בתי-חולים גריאטריים. כל חודש אין כסף לשלם

שכר לעובדים, אין כסף לשלם לספקים, בגלל החוב של משרד הבריאות שטוען שקופת-חולים

חייבת לו כל כך הרבה כסף שהוא לא יכול לשלם לבתי-חולים גריאטריים ופסיכיאטריים,

ובתי-החולים האלה משמשים בני ערובה.

אני חושבת שלא תהיה לנו דרך אחרת אלא להתערב בזה. אבדוק והודיע לכם מחר.

רן כהן;

אם תמצאי לנכון, תשלחי מברק לשר ולמנכ"ל, כדי שיהיה מענה וזקנים לא יקפאו

מקור.

המצב הגיע עד כדי כך שאי-אפשר לטלפן לאמבולנס כדי לפנות חולים.



י' צבן;

יש פסק-דין של בית-משפט

היו"ר א' נמיר;

נעביר מכתב דרך הפאקס, עם בקשה גם בנושא ההתערבות וגם לקבלת תשובה.

תקנות הביטוח הלאומי (מענק אשפוז בביטוח אמהות), התשנ"ב"1991

היו"ר א' נמיר;

אנחנו עוברים לנושאים שעל סדר-יומנו. הנושא הראשון - תקנות הביטוח הלאומי

(מענק אשפוז בביטוח אמהות), התשנ"ב-1991.
א' גולדשטיין
לפי סעיף 94א משלם הביטוח הלאומי מענק אשפוז לבתי-חולים, בגין אשפוז של

יולדות ויילודים בהם.

אותו סעיף מעניק סמכות לשר העבודה והרווחה לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה

והרווחה, את סכום האשפוז, כפי שיעודכן מעת לעת.

המענק מחושב על בסיס מחיר יום אשפוז מוגדל ב-24.5%, בשל עלות יתרה של אשפוז

יולדות ויילודים, מוכפל בימי האשפוז, ומתוך זה משלם הביטוח הלאומי שיעור של 80%.

באחרונה עודכן המענק בחודש אפריל 1991.משניתן היתר להעלאת מחיר יום אשפוז

נקבע שהחל מ-1 באוקטובר 1991 יועלו תעריפי האשפוז ב-9.14%. בעקבות העלאה זו מוצע

להעלות את מענק האשפוז מ-2,405 ל-2,625 ש"ח, החל מיום 1 באוקטובר 1991.

א' ריפטין;

נתבקשתי על-ידי מנכ"ל המשרד שלנו להיות פה לענין עלות יום האשפוז ליולדות.

מפעם לפעם, כשמובא הענין הזה לכאן אנחנו חוזרים ומעלים שוב את המשאלה שלנו

להפסיק לגרום נזקים גבוהים למחלקות היולדות של בתי-החולים. הפער של 20% הופך

להיות משמעותי יותר ויותר מבחינה שקלית.

הטיפול ביולדת וביילוד הרבה יותר יקר היום והחזר של 80% בלבד לא רק שהוא לא

מכסה את ה-80% אלא גורם להפסדים.

בשעתו קיבלנו בהסכמתך ובנוכחות מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, את ההצעה להעלות את

הסכום לפחות ל-90%. התכנסנו במוסד לביטוח לאומי. לא היתה התנגדות עקרונית

להעלאה. הבעיה היתה שבביטוח הלאומי יש גרעון בסעיף הזה. הגרעון הוא גרעון בביטוח

הלאומי אבל זה גם גורם לגרעון ולבעיות בבתי-החולים.

אנחנו מבקשים מהוועדה לעשות מה שניתן כדי לתקן את המצב.

היו"ר א' נמיר;

תודה.

אנהנו כבר עדכנו כמה פעמים את מענק האשפוז. לא שמעתי קובלנה בנושא זה אלא

בישיבה שאתה מזכיר אותה, כשחברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו היתה שרת הבריאות. מאז, אם

זכרוני לא מטעה אותי, היה קול דממה דקה במשרד הבריאות. מה קרה עכשיו?
א' ריפטין
לא היתה דממת דקה במשרד הבריאות. בחודש יוני 1991 התכנסנו, על פי המלצה שלך,

אצל מר תמיר במוסד לביטוח לאומי, כדי להגיע לפשרה ואז הוקרא מכתב אל דוקטור משיח.

ההתנגדות של הביטוח הלאומי מתבססת על כסף. לא היתה התנגדות עקרונית. בביטוח

הלאומי עושים העברות.

היו"ר א' נמיר;

איפה?
א' ריפטין
מתכננים.
ר' ברקאי
הוקמה ועדת בראשותו של דוקטור ברלוביץ, שיושב איתנו כאן, בהשתתפות נציגי

המוסד לביטוח לאומי ומשרד הבריאות. הוועדה הזאת א צריכה לבדוק את הנושא של 80%.

אחרי שהנושא ייבדק נביא את הדברים לידיעת ועדת העובדה והרווחה ונאמר מה הוחלט.

היו"ר א' נמיר;

מתי זה יהיה?

ר' ברקאי;

אנחנו מבקשים שיכנסו את הוועדה.

י י ברלוביץ;

הסמכות של הוועדה לבדוק רק את הנושא של התוספות בהוצאות האשפוז של היילוד

והיולדת. הוועדת לא בודקת את הנושא של ה-80%.
היו"ר א' נמיר
מה קורה לוועדה שאתה עומד בראשה?

י י ברלוביץ;

היא מונתה בשבוע שעבר כדי לעדכן את הסכומים.

היו"ר א' נמיר;

נשאל את בעל-הבית, נציג האוצר, דורון כהן. בבקשה.

ד' כהן;

משרד הבריאות מבקש מהביטוח הלאומי לעדכן את התעריף המשולם בגין אשפוז יילודים

ויולדות.



היו"ר א' נמיר;

אתה בעד? הובאה לכאן הצעה לעדכון. יש ויכוח ישן מאד, שהעדכון הזה לא מכסה את

מלוא ההוצאה. קמו ועדות, ועוד ועדות ועוד ועדות, ומי שתמיד התנגד לזה היה האוצר.

אני זוכרת ויכוח בין חברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו בהיותה שרת הבריאות לבין השר

ניסים כשהיה שר האוצר.

כשמדברים על העלאה, על איזה סדר גודל מדובר?

י י ברלוביץ;

בין 80% ל-100% .מדובר על סדר גודל של 100 אלף לידות, 500 שקל ללידה. זאת

אומרת, 5 מיליון שקל בערך.

היו"ר א' נמיר;

יותר.

ראיתי ציטוט של שר הבריאות על בית-חולים. הוא טען שההכנסה הגדולה ביותר של

בית-חולים היא מהמחלקה ליולדות. זה לא מסתדר לי עם הטענה שאני שומעת עכשיו. האם

הביטוח הלאומי צריך לכסות תקציבים של בית החולים?

ר' ברקאי;

ועדה ציבורית של הביטוח הלאומי התנגדה להעלאה מ-80% ל-100% . נציג של משרד

הבריאות יושב בוועדה ושמע את ההתנגדות. במקרה של לידה רגילה בלי סיבוכים, היולדת

עוזבת את בית החולים 48 שעות אחרי הלידה ואילו אנחנו משלמים הרבה יותר.

ועדה תבדוק את ההיבטים ואנחנו נביא לוועדה את מימצאיה.

היו"ר א' נמיר;

מר ריפטין, הסיפור לא כל כך פשוט. יולדת, אנחנו מכירים את זה, מגיעים לה

ארבעה ימים. חלק גדול מבתי-החולים משלחים את היולדת אחרי יומיים. זו שערוריה.

העדכון נעשה כל חצי שנה. אם לא נאשר את זה לא תקבלו את הסכום המעודכן.

אני מציעה שתזרזו את הליכי הדיון. אני מוכנה לקיים דיון בוועדה לפני העדכון הבא

ואז נבדוק את כל הענין, גם את הנושא של שליחת היולדות איורי יומיים, גם מה קורה

בבית-החולים, ונראה מה לעשות.

א' גולדשטיין;

בתקנות שמונחות על השולחן ביטלנו את העדכונים שהיו בעבר ושהצטברו בספר החוקים

ושהיום אין להם כל משמעות.

מ' בוטון;

בסדר.

היו"ר א' נמיר;

אני מעמידה את התקנות להצבעה, כפוף למה שהצעתי למשרד הבריאות בדבר זרוז

הדיונים וקיום דיון בכל המכלול. מי בעד התקנות.



ה צ ב ע ה

תקנות הביטוח הלאומי (מענק אשפוז בביטוח אמהות), התשנ"ב-1991. נתקבלו

היו"ר א' נמיר;

תקנות הביטוח הלאומי (מענק אשפוז בביטוח אמהות), התשנ"ב- 1991, נתקבלו ללא

התנגדות.

חוק עבודת נשים (תיקון - קרן השתלמות). התשנ"א-1991

היו"ר א' נמיר;

הסעיף הבא שעל סדר יומנו - הוק עבודת נשים (תיקון - קרן השתלמות),

התשנ"א-1991. של חברי הכנסת תמר גוז'נסקי, אלי דיין, רן כהן, יאיר צבן וישראל

קיסר.

חברת-הכנסת תמר גוז'נסקי תציג את הצעת החוק. בבקשה.

ת' גוז'נסקי;

חברי הוועדה, החוק שמונח לפנינו בא לעשות צדק נוסף לתיקון חדש מאד שהתקבל גם

כן ביוזמת חברי כנסת, שבא להבטיח שלנשים בחופשת לידה יובטחו התשלומים לקרנותת

הפנסיה, תיקון שהתקבל וקיים היום.

המטרה של החוק המוצע היא להוסיף לתיקון הקודם גם את קרן ההשתלמות, שהיא הטבה

סוציאלית שקיימים בהרבה מאד מקומות עבודה, הטבה שיש לה משמעות של חסכון שבו

משתתפים גם העובדים וגם המעבידים. מאחר שזו קרן או צורת חסכון מאד נפוצה היא

הפכה למעשה להיות נחלתו של ציבור העובדים, של חלק גדול ממנו.

לפי התנאים הקיימים במשק במשך כל השנים, עובד שיוצא לשירות מילואים זכאי לקבל

מהמעביד את כל התנאים הסוציאליים, לרבות תשלום לקרנות הפנסיה וקרן ההשתלמות.

המטרה של החוק שלפניכם היא לתקן את העוול שנגרם לנשים בענין קרן השתלמות.

מדובר על 100 אלף לידות. מתוך 100 אלף לידות מדובר על 45 אלף נשים עובדות.

לפי הערכה שאני שותפה לה, בערך 20 אלף נשים יולדות בשנה זכאיות לקרן השתלמות.

מאחר שלא כל רכיבי השכר מחושבים לענין קרן ההשתלמות ובהתחשב בשכר הנמוך -

כ-1,000 שקל - זאת אומרת שמדובר בסכום של 75 שקלים של המעביד שהם כ-200 שקל

לשלושה חודשים, כפול 20 אלף, זאת אומרת שמדובר ב-4 מיליון שקל לשנה.

למשרתים במילואים ב-1990 שולמו כמיליארד שקל דמי מילואים. אם מורידים מזה

שעות נוספות ואת מה שנשאר מכפילים ב-7.5% יוצא שהמעסיקים שילמו ב-1990 66 מיליון

שקל דמי מילואים. ב-1991 הסכום יהיה כ-61 מיליון שקל בחישוב שנתי. סדר הגודל

ברור. אנחנו מדברים על סכומים שמשולמים למילואים כל השנים בזמן שכשמדובר על קרן

השתלמות לנשים יולדות מדובר על תשלום של 4 מיליון שקל לשנה.

צריך להביו שבהתחשב בשכרן של הנשים, סכום של כ-225 שקל איננו מבוטל כלל

ועיקר. וישנו גם הצד העקרוני של שוויון לאשה, שצריך לתרגם אותו לחוקים שמבטחים

השוואת מעמד הנשים לגברים.

י' גרניט;

הנושא של קרן והשתלמות הוא נושא הסכמי טהור. הוא מעוגן בהסכמים קיבוציים.

הסכמים קיבוציים, המאפיין אותם הוא שהם נחתמים בין נציגות עובדים למעבידים.



יש סקטורים שאין להם קרן השתלמות, כי זה לא בהסכם הקיבוצי. הנושא של קרן

השתלמות התפתח במשך שנים. יש טקטורים שהתהילו ב-5%, יש מקומות ששם היתה הפרשה של

5% כביכול על-חשבון המעביד אבל כולה היתה על חשבון העובד. בכל זאת רצו שזה יכנס

להסכם הקיבוצי. אחר-כך זה התפתח. זאת אומרת מה שמאפיין את הסעיף הזה זה משא-ומתן

על הסכמים קיבוצי ים.

יש 2.5% השתתפות של העובדים, ואסור לשכוח את זה. לכן התנגדתי לחוק ואני מתנגד

לו, כי זו התערבות בקטע של נציגות עובדים ומעבידים. זה המגרש, שם צריך להיות

העניו הזה, להיות מסוכם במסגרת של משא-ומתן, שם יש תמיד תן וקח, פשרות, זה המגרש

ולא חוק.

מי הילב;

כמו שאמר הממונה על השכר, הנושא הזה מקורו אך ורק בהסכמים קיבוציים. אני לא

מכיר, במסגרת לשכת התיאום, הסכם קיבוצי שיש בו קרן השתלמות.

היו"ר א' נמיר;

איד זה משולם?

מי הילב;

זה לא משולם.

היתה הטבה במס להשתלמות. זה התחיל במקצועות אקדמאים. במשך הזמן הותרה

הרצועה וניתנה אפשרות למשוך את הכסף אחרי שש שנים, בלי שהעובד יצא להשתלמות.

משיכת הכסף לפני שש שנים - העובד צריך לצאת להשתלמות.

הנימוק לתיקון בחוק היה שבמהלך שנות עבודתה העובדת יולדת שלוש-ארבע פעמים

ובגלל חופשות הלידה היא מפסידה פנסיה ואת זה צריך לתקן. לעומת זאת, כאן מדובר על

זכות כספית. זו קרן חסכון. העובדת משתתפת וגם המעביד משתתף בשיעור כזה או איור.

שי גרניט;

יש כל מיני ואריאציות.

מי הילב;

ההשתתפות המקסימלית היא 2.5% העובד ו-7.5% המעביד. כפי שאמרתי, זו זכות

כספית.

אשה יולדת מקבלת גימלה מחליפת שכר ולמעסיק אין שום קשר עם זה. הוא לא מנפיק

לה תלוש שכר.

בנושא הפנסיה, בחוק נקבעו מועדים שהעובד משלם. פה העובדת צריכה לעשות מעשה

וצריכה להפנות את תשומת הלב. הפנסיה - זו זכות עתידי בשעה שקרן השתלמות זו זכות

כספית.

י' צבן;

אם זה לא קיים, על מה הוויכוח?



מ' הילב;

מבחינה עקרונית, אצלנו בהסכם הקיבוצי זה לא קיים.

היו"ר א' נמיר;

אז מה אתה מציע להסדיר את זה בהסכם הקיבוצי אם זה לא קיים?

שי גרניט;

לא רק לתעשיינים יש הסכם קיבוצי. לשירות הציבורי אין יוסכם קיבוצי?

היו"ר א' נמיר;

מר גרניט, אני רוצה להבין, מי האוכלוסיות שיש להם קרן השתלמות? מי הם המקומות

בשירות הציבורי ובשירות היצרני בכל המשק שמקבלים קרן השתלמות?

שי גרניט;

קרן השתלמות נהוגה, באחוזים שונים, בעיקר בשירות הציבורי בהגדרתו הרחבה. זה

נהוג ברשויות מקומיות, בחברות הממשלתיות, בתאגידים, רשות שדות התעופה והנמלים,

תאגידים סטטוטוריים ואחרים. וזה נהוג גם בסקטור הממשלתי, גם שם הייעוד הוא

השתלמות. זו הטבה כספית.

היו"ר א' נמיר;

הממשלה, הסוכנות, רשויות מקומיות, אוניברסיטאות, חברות ממשלתיות, זהו.

שי גרניט;

פהות או יותר. בשירות הציבורי זה מקובל מאד.

ג' בן-ישראל;

ובמערכת ההסתדרות.

מי הילב;

יש דרישות של ההסתדרות הכללית להכניס את זה. זה תהליך.

לגבי תגמולי מילואים, כתוב שדינם כדין שכר. אין להקיש ממילואים לקרן השתלמות.

במילואים המעסיק משלם ישירות ומקבל בחזרה רק את החלק של השכר המבוטח. המעסיק משלם

את כל העלויות הסוציאליות.

מעבר לבעיה הכספית והתערבות המחוקק בנושא של יחסי עבודה, אין להפוך דמי לידה

לשכר. עובדת יוצאת לחופשת לידה. בפנסיה, הסכמנו שהיא לא תיפגע אם היא תשלם את

חלקה. קרן השתלמות זה ענין כספי.

היו"ר אי נמיר;

גדעון בן-ישראל, האם יש לך נתונים על ההשלכה שתהיה לנושא הזה על קרנות

הפנסיה?



ג' בן-ישראל;

קרנות הפנסיה? אין לזה שום השלכה, זה לא ישליך על הקרנות.

הסכמים קיבוציים באו להשיג זכויות לעובדים, שעובדים לא ייפגעו. אם אנחנו

יכולים להשיג במישור אחר הטבה מסויימת והיא תיכנס גם להסכמים קיבוציים, זה היה

הסדר במשק. הסכמים קיבוציים הם תמיד תוצאה של נוהג שהתפתח ובא אחר-כך למיצוי

בהסכם הקיבוצי.

פה מדובר על השירות הציבורי, כלומר הקצבה ממשלתית. אם המדינה תראה דוגמה

בענין הזה, זה בוודאי יחזק את המגמה בסקטור העסקי, וזה חיובי. אנחנו תומכים בכך.

מזכ"ל ההסתדרות, חבר-הכנסת קיסר, הוא אחד החותמים על הצעת החוק. אני מבקש

להביע בשמו התנצלות על שנבצר ממנו להגיע לישיבה.

ר' כהנא;

המיגזר העסקי לא קשור לזה אלא בעיקר המעסיק הציבורי. הנושא שלפנינו קשור

בנשים בגיל הפוריות ולכן המספר מצטמצם. עם זה, הנושא קשור בעלות כספית והשאלה היא

אם זה הזמן להעלות הצעה כזו.

ההצעה לא באה ליצור יש מאין, כלומר היא לא באה ליצור נורמה שמחר יוקמו קרנות

השתלמות.

היו"ר א' נמיר;

החוק המוצע לא בא לקבוע דבר לגבי מקום שאין בו קרן השתלמות.

ר' כהנא;

מדובר רק על מקום שבו יש קרן השתלמות - במיגזר העסקי אין - ומוצע ששם העובדים

והמעסיקים ימשיכו לשלם לקרן.

יש כאן שאלה עקרונית, האם המעסיק צריך לצאת נשכר מהעובדה שאשה יולדת ויוצאת

לחופשת לידה.

היו"ר א' נמיר;

מה זאת אומרת?

ת' גוז'נסקי;

שהוא לא משלם לקרן.

ר' כהנא;

מדי חודש המעסיק משלם 5%. או 7.5%. כשאשה יולדת הוא לא מעביר את חלקו לקרן

ההשתלמות. השאלה, האם הוא צריך לצאת נשכר מהעובדה שאשה יולדת.

היו"ר א' נמיר;

תחליטי מה את רוצה. מצד אחד את מדברת על עלות ושואלת אם זה הזמן, ועכשיו את

מדברת על המעביד. את מי את מייצגת?



ר' כהנא;

את עמדת הממשלה. ועדת השרים החליטה להתנגד.

א' סעדון;

אני הושבת שכמו שבנושא הפנסיה הצלהנו להעביר את התיקון שהוזכר כאן, אין שום

סיבה שלא יהיה כן לגבי קרן ההשתלמות, שם מדובר באוכלוסיה לא גדולה. האשה תסכים

לשלם את השיעור של 2.5% כדי לשמור על זכויותיה. צריך לשכנע את המעביד שזו תרומתו

ליצירת יחסים יותר תקינים.

אנחנו רואים קורלציה בין יציאת הגבר למילואים, שמקבל תמורה, לבין אשה שיוצאת

לחופשת לידה של שלושה חודשים ולא נהנית מהקרן.

רן כהן;

האם גבר יכול לקרות חופשת לידה?
מי הילב
לא. הוא יכול לקרות רק חופשה ללא תשלום שלושה חודשים אחרי הלידה.

היו"ר א' נמיר;

לפי חוק שוויון הזדמנויות, הופשה ללא תשלום זה אחרי שלושה חודשים.

אני רוצה להציע שנאשר את הצעת החוק ונניח אותה לקריאה ראשונה במליאת הכנסת.

את הדיונים עם כל המוזמנים נקיים אחר כך.

לשלום גרניט ולאותם גברים שהחוקים האלה הם למורת רוחם אני אומרת, כל עוד

הגברים אינם הרים ואינם יולדים הרי כדי שלנשים יהיה שוויון הן חייבות לקבל יותר,

אחרת אין שוויון. זו התפיסה וזו המציאות.

אם חברי הוועדה מקבלים את הצעתי, נצביע עליה.
שי גרניט
ברשותך, חברת-הכנסת נמיר, אני מבקש לומר מלה. הנושא הזה הועלה במשא-ומתן.

המעביד, מסיבות שלו - כפי שההסתדרות מסיבות שלה לא מסכימה לתביעות מעבידים -

לא מסכים לקבל את ההצעה הזאת.

י' צבן;

זה מזכיר לי את הוויכוח על חוק שכר מינימום.
ש' גרניט
להערכתי, המסלול הזה הוא בעייתי. זה לא זכויות עתידיות ולא זכויות בסיס. אלה

הן זכויות כספיות ומה קורה כאן - לא מסכימים, הולכים לכנסת. אני נגד התהליך הזה.

היו"ר א' נמיר;

אני בכלל בעד שתסתדרו ביניכם, המעסיקים וההסתדרות. אבל כשאתם לא מסתדרים

ואנחנו חושבים שהדברים צודקים, חובתנו ולא רק זכותנו להתערב. אנחנו בעד שתסתדרו.



מר גרניט, יש לי לב כבד עליך אישית. ישבנו כאן ישיבות שלמות ודנו על הנושא

של היעדרות נשים מהעבודה בזמן מלחמת המפרץ. התקבלו כאן החלטו שחייבו אתכם ואת

ההסתדרות. אילו היה מדובר בגברים, לא היה קורה כדבר הזה שאינם מצפצפים ולוקחים

מהנשים את החופשות שלהן.

ש' גרניט;

רק אני שם?

היו"ר א' נמיר;

אתה מהווה את החצי. אתה לא עשית את שלך.

אני מעמידה את הצעת החוק להצבעה.

הצבעה

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - קרן השתלמות), התשנ"א-1991. נתקבלה

היו"ר א' נמיר;

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - קרן השתלמות), נתקבלה פה אחד. משה, היועץ

המשפטי שלנו, יכין אותה לקריאה ראשונה.

הסכם הניידות - תיקון תוספת ו' והגדרת קרוב המשפחה

היו"ר א' נמיר;

אנחנו עוברים לסעיף הבא שעל סדר-יומנו - הסכם הניידות - תיקון תוספת ו'

והגדרת קרוב המשפחה.

אי גולדשטיין;

התיקון המוצע המובא להתייעצות בוועדת העבודה והרווחה, לפי סעיף 200, כולל
שני חלקים
תיקון אחד מתייחס לקרוב משפחה, כפי שמצויין בסעיף 2, שדואג לצרכיו של

המוגבל בניידות שאינו נוהג בעצמו.

תיקון נוסף הוא החלפת תוספת ו' שמדובר בה על שיעור פחת וההלפת רכב, על פי

סעיף 12 להסכם.

אנחנו מביאים את הקטע הזה בעקבות הרפורמה שהיתה.

בחודש פברואר 1990 הוכנס תיקון מס' 7 בהסכם הניידות, בעקבות בג"צ שהינו,

שקובע שהקביעה שקרוב משפחה יתגורר באותו בנין בו מתגורר הנכה היא קשה מדי, וקרא

לצדדים להרחיב את המרחק. בתיקון מס' 7 נקבע מרחק של 100 מטרים בין מגורי המוגבל

לבין מגוריו של קרוב המשפחה שיכול להיות נוהג למען המוגבל בניידות שאיננו נוהג.

תיקון מס' 7 היה הוראת שעה שהוארכה עד 30 באוקטובר 1991. בדיון הקודם להארכת

תיקון מס' 7 ביקשה הוועדה שמשרד האוצר והביטוח הלאומי יישבו וינסו להרחיב את

ההסכם, להגדיל את המרחק במידת האפשר וכן להוסיף לאותם קרובים כפי שמוגדר בסעיף 2,

שכוללים אח ואחות, להוסיף גם בני זוג, כלומר גם איש ואשה, שמותר יהיה להם לנהוג

ברכב לצרכיו של המוגבל בניידות. כדי שמוגבל בניידות יקבל הטבה.

אנחנו ישבנו לא מעט עם האוצר. הצלחנו בשניים - להכפיל את המרחק מ-100

ל-200 מטר - זה רדיוס קו אווירי - ולקבוע את ההוראה כהוראת קבע ולא הוראת שעה.



י' צבן;

בכמה מקרים מדובר?

א' גולדשטיין;

15 מקרים.

היו"ר א' נמיר;

אני מבינה שיש שני תיקונים: 1) הכפלת המריק; 2) הוראת קבע.
אי גולדשטיין
כן.

לא הצלחנו לשכנע את האוצר שגם גיסים וגיסות ייכללו במסגרת של קרוב משפחה. הם

התנגדו לזה במישור העקרוני וגם במישור של העלות.
מ' בוטון
אני מבקש להזכיר לחברי הוועדה שוועדת העבודה והרווחה לא אישרה אף פעם את

המרחק של 100 מטרים. מכיוון שהנושא הזה מתייחס לסעיף 200 ויש צורך בחובת

התייעצות, המליצה הוועדה על מרחק של 5 קילומטרים. האוצר והביטוח הלאומי לא קיבלו

את הצעת הוועדה והחליטו לעגן את הענין של 100 מטרים עד לבירור.

ואשר לקביעות. אני רוצה לומר לחברי הוועדה שההרשמויות שלי בישיבות הקודמות

היו שהוועדה רצתה שהנושא הזה ישאר כהוראת שעה כדי שהוא יובא לוועדה. ההוראה

הזמנית מאלצת את האוצר ואת הביטוח הלאומי להגיע לכאן, והוועדה רוצה בזה.
י' צבן
אני מבקש לשאול עם כמה נכים יש היום הסכמי ניידות ואם יש הערכה, ולו הגסה

ביותר, מה המשמעות של קבלת ההמלצה של ועדת העבודה והרווחה בנושא של 5 קילומטרים,

מה ההשלכות האפשריות במקרה של קבלת ההמלצה הזאת.

אני רוצה לומר שאנחנו כבר עייפים ולא יודעים אם לצחוק או לבכות לאור שינויים

דרמטיים שנעשים בעקבות פנייה של וועדת העבודה והרוחה. אני חושב שזה דבר שרירותי

בקיצוניות שלו. לא יאומן שיש חוק כזה. הדעת לא סובלת את זה. הדעת סובלת יותר שלא

נותנים בכלל מאשר שמטילים מגבלות כאלה.

מרגע שמתקבל העקרון ההכרחי שצריך לאפשר לנכה להסתייע בקרובי משפחתו, אז

ההגבלות שאתם עושים הן בלתי הומניות, לא מתקבלות את הדעת. אתם סתם מטרטרים

משפחות. מה ההבדל בין אחות לגיס, כאשר יכול להיות שלאחות אין רשיון נהיגה ולגיס

יש רשיון, גם האחות יכולה לעשות קניות בסופרמרקט וכאילו בחיים הפרקטיים אפשר

להפריד ולומר, אני אקח את הילדים באוטו אחד, אחזיר אותו ואקח את המכונית האחרת

כדי ללכת לסופרמרקט. אתם מביאים את הדבר לאבסורדים.

אני מסכים למה שאמר משה בוטון, לא הוראת קבע אלא להשאיר את הנושא הזה בזמניות

שלו, כהוראת שעה, כדי לבחון את זה.

ואם להמשיך באותה נימה - אני יודע שמה שצפוי זה התמוטטות של תקציב המדינה, כי

מ-15 מקרים נגיע ל-50 מקרים.



היו"ר א' נמיר;

כאן דנים על כל פרט ויש מקומות בבניו הזה שם נעשה שוד לאור היום.

חי פלץ;

כשרונו הציג לי את העניו אמרתי לו: מה זה מענייו אותנו, נבטל את ההגבלות.

הבנתי ממנו שיש כאו לא רק שיקולים תקציביים.

י' צבן;

אם יש ניצול לרעה, את זה כמעט אי-אפשר למנוע.

היו"ר א' נמיר;

אני לא מבינה את הענין. אני קצת חלוקה עם חבר-הכנסבת צבן בענין קרובי משפחה.

כאן יש פתח לניצול נורא, עד שהנכה לא יפיג הנאה. מי שמקומם אותי זה מרחק. זה דבר

שהדעת לא סובלת.

אני רוצה להזכיר שמדובר כאו בחובת התייעצות. אנחנו יכול לומר מה שנאמר ואתם

יכולים לצפצף.

בשונה מחבר-הכנסת צבו אני עומדת רק על נושא המרחק. אני יודעת מה זה קרוב

משפחה.

אני אומרת, קחו את ההצעה בחזרה ותביאו לנו הצעה אחרת בענין המרחק. זה פשוט

מצחיק להעלות מ-100 מטרים ל-200 מטרים.

אנחנו מבקשים לא לעשות את זה הוראת קבע. אנחנו דנים באחת האוכלוסיות החלשות

והשותקות ביותר.

אני קובעת שלא התקיימה התייעצות.

אי גולדשטייו;

בכל פעם שאנחנו מגיעים לדיון עם האוצר, שהוא הפרטנר שלנו לעניו הארכת ההסכם,

אנחנו מגיעים לגישה העקבית לומר שהטבות צריכות למצוא הגבלות. לכו ראינו הישג בזה

שזו תהיה הוראת קבע.

היו"ר א' נמיר;

לא, זה לא יאפשר לנו דייו.

א' גולדשטיין;

אם ההצעה לא תאושר היום, אז גם המרחק של 100 מטר לא קיים.

מ' בוטון;

היות וההוראה פגה באוקטובר 1991, אני מציע שהוועדה ממליצה, והצדדים יתחייבו

לקבל את זה, שאנחנו נאשר את המרחק של 200 מטר עד חודש מרס ובחודש מרס יבואו עם

המלצות אחרות.



ח' פלץ;

לא נראה לי שהענין התקציבי הוא ענין משמעותי. לא נראה לי שזה הענין החשוב.

אני הייתי מציע, אם ההברים יסכימו, שלא נלך על הוראת קבע אלא על משהו זמני,

ושהמועד לא יהיה חודש מרס, כי זה פרק זמן קצר.

היו"ר א' נמיר;

זה שלושה חודשים. אפשר. נזכור לאיזה אוכלוסיות אנחנו מתייחסים.

אנחנו לא נותנים יד לפרוץ הכל.

אם אתם מתחייבים על זה, כשתאמר לי, זה מקובל עלי.

ח' פלץ;

נעשה את זה לחצי שנה. אז אוכל לעמוד על זה.

היו"ר א' נמיר;

אני מציעה שלושה חודשים. ברצון טוב אפשר להסדיר את זה.

נקבע את זה לסוף מרס, כדי שאי-קיום חובת ההתייעצות שלנו לא יהיה פגיעה. זו

הצעה על פי הצעה של הביטוח הלאומי.

חי פלץ;

מי שיצטרך לעשות את העבודה זה הביטוח הלאומי.

י' בקל;

אנחנו לא יודעים כמה אנשים גרים במרחק כזה או ארור.

היו"ר א' נמיר;

אני מציעה שתקבלו את ההמלצה שלנו.
ח' פלץ
נאשר לחצי שנה ונעשה מאמץ שהתקופה תהיה קצרה יותר, שלושה חודשים.

היו"ר א' נמיר;

נדבר על שלושה חודשים. אם תראו שאתם לא יכולים בשום אופן, נטכס עצה.

אנחנו מסכמים שאנחנו מאריכים את הסכם הניידות לשלושה חודשים. איור כך אנחנו

חוזרים הנה לדיון מחודש בנושא המרחק.

א' גולדשטיין;

יש עוד סעיפים.



היו"ר א' נמיר;

יושב כאן שר האוצר.

אמרת שאתם מביאים הצעה לשני תיקונים - הכפלת המרחק והוראת קבע.

מ' בוטון;

יש הנושא של פחת.

היו"ר א' נמיר;

את זה אי-אפשר לעשות בלי הנכים.

י' בקל;

היום הם משלמים יותר מאשר הם צריכים.

היו"ר א' נמיר;

למה לא הצגת את כל הענין?

א' גולדשטיין;

כאשר מוגבל בניידות נדרש להחזיר הלוואה עומדת מחושב הסכום שהוא מחזיר עם פחת

מסויים.

היו"ר א' נמיר;

אנחנו לא ועדה של חאפ. אנחנו מוכרחים להבין על מה מדובר.

טוב שנחזור לזה בעוד שלושה חודשים. אם את חושבת שזה לטובת הנכים, נקבע ישיבה

נוספת לענין הזה עם הנכים. אנחנו חייבים לשמוע את הנציגים שלהם. אם זה לטובתם

נאשר את זה תוך שתי דקות.

האבטלה - אם כל חטאת

היו"ר א' נמיר;

אנחנו עוברים לנושא הבא.

רבותי, אני מתכבדת לקדם בברכה את שר האוצר. רבותי זה דיון פנימי שלנו ואנחנו

רואים את זה כישיבת עבודה, קודם כל ובראש וראשונה מתוך דאגה עמוקה לנושא התעסוקה.

מאז הישיבה הקודמת שהיינו איתך, אדוני שר האוצר, מונה מר סלאבין לעמוד בראש

ועדת תעסוקה של הממשלה. אנחנו גם יודעים מאמצעי התקשורת שהתקיים בממשלה דיון על

נושא האבטלה, שלפי הפרסומים היה מאד גדול. היינו רוצים לדעת אם בסופו של אותו

דיון היו החלטות שיכולות להביא לתרופות.

שר האוצר י' מודעי;

הדיון היה הרבה לפני שהייתי כאן בפעם הקודמת.



היו"ר א' נמיר;

אולי אפשר לשמוע מה היה.

לנו יש איתך ויכוח עקרוני בשאלה מה זה מובטל. אתה טוען שמובטלים הם רק מקבלי

אבטלה ואנחנו טוענים שמובטלים הם גם דורשי עבודה.

שר האוצר י' מודעי;

גם דורשי עבודה הם מובטלים אבל לפי ההגדרה יש מובטלים, דורשי עבודה ובלתי

מועסקים.

היו"ר א' נמיר;

אנחנו מתווכחים על דורשי עבודה.

שר האוצר י' מודעי;

לא לקרוא להם מובטלים אלא דורשי עבודה.

היו"ר א' נמיר;

ברגע שאתה אומר שדורשי עבודה הם לא עובדים, אנחנו באותה הגדרה.

שר האוצר י' מודעי;

נכון. הם לא מובטלים הם דורשי עבודה. אם דורש עבודה לא רוצה לעבוד כשאתה

מציע לו, אז איזה מובטל הוא?

היו"ר א' נמיר;

הדיווחים של לשכות התעסוקה מראים שהחודש היתה ירידת מה, מ-144 אלף ל-138 אלף,

בגלל עבודות עונתיות. אינה לא מייחס לזה חשיבות.

המוקדים הקשים הם מצפה-רמון, ערד, כרמיאל, קרית גת, נצרת עלית וכו'.

אני מבקשת לומר כאן שלאחרונה חל גידול מאד משמעותי במספר האישורים לתשלום דמי

אבטלה. מספר המקבלים דמי אבטלה בחודש נובמבר מגיע ל-76,800, זאת אומרת כמעט 77

אלף, לעומת 66,500 בחודש הקודם. זו עלייה מאד משמעותית.

אני מבקשת להבהיר שאנחנו יודעים שיש מספר מאד קטן, כ-3,000 איש, שמנצלים לרעה

את האפשרות לקבל דמי האבטלה. הם משחירים את פני כולם, גם אלה שזכאים לדמי אבטלה.

מצד שני אנחנו מכירים הרבה מאד מובטלים שמתביישים לקבל דמי אבטלה.

שר האוצר י' מודעי;

פתאום הם קיבלו אומץ?

היו"ר א' נמיר;

אני לא חושבת. אין לי הסבר.

אני חושבת שיש כבר עולים חדשים שיצאו לשוק העבודה, שאין להם ממה להתקיים. יש

עולים שמיצו את סל הקליטה ומצבם קשה מאד.



אני לא חושבת ששירות התעסוקה נעשה חרוץ והגיע לאנשים.

שר האוצר י' מודעי;

צריך לבדוק.

היו"ר אי נמיר;

אנחנו דיברנו על זה גם בישיבה הקודמת.

יש לנו איתך ויכוח קשה בירק לשכר מינימום. אני רואה לפני נתונים של המשרדים

הממשלתיים, גם של הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה, גם של הביטוח הלאומי. מדברים על

440 אלף נפש שחיים מתחת לשכר המינימום. שהנתון הכי קשה הוא לגבי הקשישים - 162

אלף קשישים חיים מתחת לקו העוני. ההכנסה ליחיד, עם הבטחת הכנסה - 668 שקל ולזוג

פלוס 2 ילדים - 1,170 שקל נטו. שכר מינימום - ברוטו זה 1,221 ש"ל ונטו - 1,050.

41% מאלה שהם מתחת לקו העוני הם שכירים ועצמאים קטנים. זאת אומרת שכר מינימום

בנטו הוא נמוך. יש למעלה מ-100 אלף משפחות עם ילד שחיות מתחת לזה.

אני אומרת את הדבר הזה אחרי שבדקתי. כשמשלמים 3-2 שקל לשעה, מתוך תפיסה של

שוק חופשי - זה סף של עוני וממש חרפת רעב.

לפני שבועיים הייתי בסיור בכרמיאל. ראיתי שם מפעל בלתי רגיל, הוקם שם מפעל

של איש אמריקאי, פרטי שעובדים בו 150 איש ש-130 מהם הם עולים חדשים. זה מפעל

שעובדים בו בשכר מינימום. כולם עובדים 12 שעות ביום ובזכות זה מקבלים 1,500,

1,800 וחלק מהם קרוב ל-2,000 שקל. הם לא מקבלים תמורה בעד שעות נוספות, כפי

שמחייב חוק שעות עבודה ומנוחה. כפי שאמרתי, הייתי שם. אמרתי: אל תדרשו מיצוי מלוא

הזכויות בעד שעות נוספות. תנו למפעל לרוץ.

אני מספרת זאת, אדוני השר, כדי לומר שארגה לא יושב בוועדה שנוהגת רק לפי הספר.

אנחנו רוצים לשמוך ממך מה קורה.

לפי התקציב יש לנושא התעסוקה6% שהם 6.6 מיליארד שקל - אני אומרת את

הדברים לפי מה שמצויין בדיאגרמה של האוצר בחוברת ערוכה יפה - למעלה ממחצית הסכום

הזה, 3.39 מיליארד ש"ח זה לסיפור של עלות העבודה. כלומר, מיד יורד מחצית הסכום

להחזר לביטוח הלאומי. כל הסכומים הם במיליארדים.

בסעיף של קליטת העליה, שיש לו 14.3%, שזה 16 מיליארד, יש כ-6 מיליארד לשיכון.

אני לא בטוחה שצריך לשיכון. 2 מיליארד לסל קליטה. 1 מיליארד לביטוח לאומי.

פיתוה, מצויין בתקציב, 15.7% .תקציבי הרווחה, לפי הדיאגרמה של האוצר בחוברת,

ירדו השנה ב-0.7. בתקציב הקודם הם היו 16% והיום זה 15.3%.

שר האוצר י' מודעי;

זה מתקציב שבו 12%זה תוספת רווחה.

היו"ר א' נמיר;

אני מדברת על העוגה של חלוקת התקציב.

שר האוצר י' מודעי;

צריך להסתכל על הסכומים ולא על העוגה. חלק מהסכומים שנוספו הם רוויה. אני

הייתי אומר שתקציב הרווחה עלה במידה אדירה.



היו"ר א' נמיר;

נדבה על תעסוקה. נתחיל בדברי החברים.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

בראשית דברי אני רוצה להתנצל שלא הייתי בישיבה הקודמת וגם היום לא אוכל לשמוע

את כבוד שר האוצר בגלל ישיבת ועדת הכלכלה.

אני רוצה לומר מה אשר על ליבי. מדאיג אותי שמספר העולים הולך ונורות בגלל קשיי

הקליטה בארץ. על אף המצב הקשה ברוסיה וברפובליקות האהרות שקמו, אין עדיין עלייה

המונית כפי שמתבקש מהמצב שם, הכל בגלל קשיי הקליטה בארץ. מצד שני לא צופים שינוי

בתעסוקה.

ולנושא השיכון והבנייה. ייתכן שהפעילות המוגברת שהיתה ב-1990/91 תכסה את החסר

שיהיה ב-1992 ,אם יהיה. היום יש קראוונים זרוקים, יש דירות ללא תשתית ויש דיור

שאתה תצטרך לרכוש אותן על פי התהייבות לקבלנים ותצטרך להעמיד אותן בשכר דירה

לעולים חדשים ולחסרי דיור.

כשמדברים על תעסוקה, נושא הדיור קשור בתעסוקה. ענף הבנייה לבש מימדים רחבים

מאד ועכשיו הוא נקלע למשבר. אני רוצה לדבר על היקף הבנייה, בעיקר התקציבית, 45

אלף יחידות דיור, שממנו מפחיתים 7,500.

שר האוצר י' מודעי;

לא, אין ירידה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
לא תהיה קליטה בענף הבנייה, להיפך תהיה פליטה של עובדים שנקלטו. פה הממשלה

משתתפת בעלות של הכשרה מקצועית, וזה יעודד את הקבלנים להכשיר ישראלים, אבל הנושא

עלול להיקלע למשבר עקב צמצום בענף הבנייה.

אתה מתווכח על מספרים. אנחנו קוראים את הנתונים של שירות התעסוקה והלשכה

המרכזית לסטאטיסטיקה, שאין עוררין עליהם, והם מפרסמים כמה בלתי מועסקים יש והם

מנבאים שמספרם יגיע ל-250 אלף ב-1992 - דורשי עבודה 140 אלף ומקבלי דמי אבטלה

למעלה מ-80 אלף. היינו מאושרים אילו הנתנוים היו שונים.

כשאתה שומע את שר התעשיה והמסחר מדבר על כך שיש השקעות ומרכז השקעות מאשר

הקמת מפעלים, אתה שואל את עצמך, מתי ההשקעות האלה יניבו פירות, מתי הם יקלטו

עובדים. זה ענין של שנתיים-שלוש עד שההשקעות האלה יניבו פירות, יוקמו מפעלים

וייקלטו עובדים.

אנחנו לא רואים מעורבות של הממשלה ביצירת מקומות תעסוקה, וזה מתוך

אידיאולוגיה ותפיסה שהמשק יעשה לקליטת העלייה והממשלה לא צריכה להתערב.

אם הממשלה לא תרצה להתערב ואם לא תהיה צמיחה - מה שהיה בשנת 1991 זו בגלל

הבנייה הרחבה - נשאלת השאלה מה ביניים. זו השאלת הבוערת והעיקרית, מה יעשו אלה

שנוספים לכוח העבודה, מה יעשו העולים המסיימים אולפנים, שמספרם מתקרב ל-100 אלף.

נשאלת השאלה אם הממשלה לא חושבת לשנות את המדיניות שלה ולהתערב ביצירת מקומות

עבודה זמניים עד שיהיו מקומות עבודה קבועים. זו אחת השאלות שמנקרת במוחינו.



אנחנו רואים שהממשלה אדישה ולא נוקטת יוזמה. יש תכניות לכבישים - צריך לפתה

את התשתית כדי ליצוד מקומות עבודה.

אתה אומר שהכבישים שייסללו יקצרו מרחקים בין מרכז הארץ לפריפריה, אולי זה

יעזור למקומות מוכי אבטלה.

אנחנו רוצים לשמוע ממך אם הממשלה מתכוונת להראות מעורבות כדי ליצור מקומות

תעסוקה, אפילו זמניים, כדי לתת תשובה מיידית לבעיית חוסר העבודה הקיים, שהיא למעשה

הבעיה העיקרית ושבה תלוי אם העלייה שהגיעה אלינו תיקלט כמו שצריך או לא, ולא רק

העלייה אלא גם בני הארץ.

היו"ר אי נמיר;

כל החברים היושבים כאן דיברו בישיבה הקודמת. האם לא טוב שנשמע את שר האוצר

ואת מר סלאביו העומד בראש מטה התעסוקה. נשמע את דבריו של מר סלאביו. תסביר מה עושים.
ש' סלאבין
הממשלה מינתה ועדה שתבדוק ותראה מה הן החלטות הממשלה שלא בוצעו, ומדוע הן

לא בוצעו.

כזכור, בשנה האחרונה התקבלו מספר החלטות. אני מינימליסט. אני לוקח את הדברים,

מנסה לחבר אותם ולראות מדוע החלטה כזו או אחרת לא בוצעה.

הכשרה פנים-מפעלית - דובר על 120 אלף. יש 60 אלף. אם יהיו 120 אלף, שאלה מה

יעשו איתם אחר-כך.
יי צבו
התכנית אושרה בממשלה.
היו"ר א' נמיר
מר סלאביו אומר שיש 60 אלף.
רו כהו
הוחלט להגדיל את המספר ל-120 אלף.
ש' סלאבין
יש גידול טבעי. סגן השר מנחם פרוש ריבר על הקפצה דרמטית.

עובדים חדשים. שר האוצר דיבר על 10 חודשים. שר התעשיה והמסחר דיבר על 24

חודשים.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
כמה נקלטו?
שי סלאביו
קרו עידוד למפעלים קטנים.



היו"ר א' נמיר;

כמה כסף יש בקרן הזאת?
ש' סלאבין
100 מיליון.
היו"ר א' נמיר
זה במשרד התעשיה והמסחר?
שי סלאביו
יש נושא של עבורה יזומה לגילאים מ-50 ומעלה, הצמדת רופאים לבתי-ספר.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
מרברים על זה כמעט שנה.
שי סלאביו
סימנתי את המצוקה שיש בקרב גילאים מבוגרים יהסית, שמעט מאר מעסיקים לוקחים

אותם. רובר על מורים ועל רופאים שבגיל 50 לא ימצאו עבודה ולכן, כפי שאמרתי, יש

תכנית להצמיד אותם לבתי-הספר. בעניו זה יש הצעות שאני בורק אותו.

יש לי רשימה ארוכה של רברים. לצערי, לא באתי מוכן.
היו"ר אי נמיר
מה הרברים הגרולים?
שי סלאביו
תנו לי זמן של עשרה ימים.
היו"ר אי נמיר
אתה מרבר על וערה שצריכה לברוק מה קרה לכל ההחלטות היפות של הממשלה בתחום

התעסוקה. מנית מספר רברים. מה עור יש לר?
שי סלאביו
כפי שאמרתי, לא באתי לכאו מוכו. יש לי אמנם רשימה ארוכה אבל אני חושש שלא

נצא מזה בבשורה גרולה.

אני מבקש שתינתו לי אפשרות ליירע את הווערה.
היו"ר אי נמיר
מתי זה יכול להיות?
שי סלאביו
אני מבקש עשרה ימים.
היו"ר א' נמיר
מתי קיבלת מינוי?
שי סלאבי ו
לפני שלושה שבועות.

כידוע, לכל עובד חדש יש סובסידיה של שליש משכרו, עד שליש משכרו.

היו"ר אי נמיר;

שר האוצר, בבקשה.
שר האוצר יי מודעי
אני מבקש לדבר בגלוי לב.אני לא אתייחס לשום דבר שאתם עשיתם בתוקף תפקידכם

כחברי אופוזיציה.
היו"ר אי נמיר
בבזבוז, אנחנו לא נתחרה בקואליציה.
שר האוצר יי מודעי
אבל בביקורת כן תתחרו. אל תצפו ממני שאני אנהל ויכוח על הביקורת. אני מקבל

אותה בהבנה, זה חלק מהפונקציות שלכם.

על מה אני כן רוצה להגיב - לפעמים אתם נותנים הרגשה שלמעשה מיותר לבוא לכאן.

באים ומדווחים לכם על מה שנעשה ואילו אתם חוזרים ואומרים: שום דבר לא נעשה. אתם

יכולים לומר שמה שנעשה לא מספיק אבל אל תגידו ששום דבר לא נעשה, כי אז הדברים

נכנסים לקטיגוריה של ביקורת אופוזיציונית ולא עניינית.

קיבלתם דיווח על קורסים למהנדסים. סיפרנו לכם ש-90 אלף התקבלו לעבודה, פי 3

מהממוצע ב-10 הטנים האחרונות. ואתם אומרים, שזה שום דבר.

הייתי רוצה לא רק לדווח אלא גם לשתף אתכם ואולי אפשר יהיה לקבל עצה טובה.

יש פה איש אחד, שאני מעריץ אותו, שגם מציע תיקונים. יושב בוועדה הזאת איש שממנו

קל לקבל ביקורת, מדוע? כי אתה יודע שזה ענייני, לגופו של עניו.

מטבע הדברים, אגע ב-3-4 שאלות שעלו במהלך הדיון.

השאלה העיקרית היא מה קורה בעתיד הקרוב, לא בעתיד הרחוק. לגבי העתיד היותר

רחוק, בעד שנתיים-שלוש, נתנו מיטב התשובות שמשק מסוגל לתת. אין לנו תשובות יותר טובות.

הקצבנו משאבים, וההערכה שלנו שזה יהיה פתרון לבעיות תעסוקה במרוצת השנים. אין לנו

פתרון אחר. אני לא חושב שמצוי פתרון אחר. גם מי שחושב במושגים הכי קיצוניים - עבודות

דחק - רואה את זה כפתרון ארעי.

את אלה שמציעים פתרונות ביניים אני שואל, מה יהיה בעוד שנתיים, והם אומרים:

המשק יפתור, זאת אומרת למשק יש כוחות לפתרון.

מעורבות הממשלה היתה בעידוד המשק שיוכל לייצר מקומות עבודה ולקלוט.

אני לא יכול להתעלם מהטיעון ההולך וחוזר ומהשאלה הנשאלת, מה יהיה בתקופת הביניים,

בתקופה הקרוב, ואינני פותר את עצמי בזה שאני אומר שהמצב הנוכחי הוא מחוייב המציאות.

יכולתי לומר שבגל כזה של עלייה אי-אפשר לעשות יותר. הייתי יכול להוסיף ולומר שגם במצב

של חוסר עבודה שאנחנו עדים לו אין רעב ללחם. ללחם נותנים מספיק.



צריך להבין מה זה קו העוני במדינת ישראל. יש לנו נטייה להשתמש במושגים בלי

להביו מה זה. דורשי עבודה זה מובטלים? לא. יש רבים שנרשמים כדי לקבל דמי אבטלה,

הם לא מקבלים דמי אבטלה כי על פי החוק לא מגיע להם. שומרים על החוק במדינת ישראל,

ובתחום הרגיש הזה, אני אומר, שומרים בליברליות.

יש לפעמים רושם שכאשר נוקבים בנתונים לא מבינים מה אומרים הנתונים.

אני יודע, יש מובטלים רבים במדינת ישראל. אני מוכרח להודות שלא הזעיקה אותי

העובדה שמספר מקבלי דמי אבטלה גדל מאז חודש אוגוסט. קודם היו בעיות להגיע ללשכת

העבודה ולדרוש, וחבל שמה שנעשה לאחרונה לא היה קודם. מובטל - מגיע לו לקבל דמי אבטלה.

היום יש התייעלות של המערכת ולכן יש גידול משמעותי במקבלי דמי אבטלה, יש פרופורציה

נכונה ביו מחוסרי עבודה לביו מקבלי דמי אבטלה.

השאלה המרכזית שעולה, לדעתי, היא הטיפול בטווח הקצר. אני מתייחס לשאלה הזאת

לא מפני ששר האוצר אחראי או יכול לטפל בסוגיות האלה. איו לי לא הכלים ולא היידע,

אלה אינם במשרד האוצר. אם צריך ליצור מקומות עבודה באמצעות הכשרה פנים-מפעלית, לדוגמה,

לי איו קשר למפעלים. אם צריך ליצור הכשרה מקצועית - לי איו כלים. אם צריו ליצור

מקומות עבודה לרופאים בבתי-ספר - אני לא שר הבריאות, ואם צריך ליצור מקומות למורים -

אני לא שר החינוך. אני יכול להעמיד משאבים, אם זה מוצדק. בכל זאת אני מתייחס לשאלה

הזאת אם כי אני אחרוו שיכול להתייחס אליה. עובדה, 1,000 מהנדסים נמצאים היום בהכשרה

מקצועית, מפני שתכניות הפיתוח הו אדירות ואיו מספיק מהנדסים, לכל ה-1,000 האלה

מחכים בגמר הקורס. ביליתי בבאר-שבע, שאלתי אותם אחד אחד, בשיחה שהיתה לי איתם. לכולם

יש מקומות עבודה עם סיום הקורס. זה נעשה. אנחנו באוצר היינו צריכים להגות את התכנית

ולקבל את הברכה, את הפיקוח של משרד העבודה. אנחנו עשינו הכל אבל איו לנו כלים. ביקשנו

פיקוח של משרד העבודה והרווחה.
היו"ר א' נמיר
אלה קורסים של מהנדסים שחייבים בבחינות על פי החוק?
שר האוצר יי מודעי
אלה מהנדסים מוכרים.
רו כהו
זו הכשרה מאד יסודית.
היו"ר א' נמיר
איפה זה?
שר האוצר יי מודעי
בבאף-שבע ובחיפה, במכללה.

לא דחיתי את התביעה שלכם להיכנס למעורבות בנושא של תעסוקה קצרת מועד, מפני

שאני רואה שיש קשיים מרובים. איו שום ספק, אנחנו הולכים ל"מאגרות", אני אומר זאת

לחבר-הכנסת אליאב, באזור הדרום ואולי בעוד כמה אזורים.
אי אליאב
אני שמח.
שר האוצר יי מודעי
אנחנו הולכים לטיפול נקודתי בנקודות אבטלה קריטיות.



לפי נתונים שיש לי, ב-14, או ב-15 מקומות ישוב האבטלה עברה את השיעור של

15%-18% ,ויש מקומות שבהם היא מתקרבת ל-20%. במצפה-רמון האבטלה היא יותר מ-17%

ובנצרת-עלית היא מתקרבת ל-18%. בכל המקומות יחד - כולל טבריה, נצרת-עלית וכרמיאל -

מספר המובטלים בירוד לא מגיע ל-4,000. זאת אומרת שעל-ידי מציאת מקומות עבודה

ל-4,000 איש אתה משנה את אופי המקום.

נסיים את נושא התקציב, והכנווה היא לפעול נקודתית מקום איורי מקום. תשאלו

בוודאי במה נעסיק אותם. אני מוכרה ששום דבר שאמרתי או אומר פה זו לא דרך שאני

קובע ללכת בה, כי מיד שר כזה או אהר יקרה לי לסדר. אני רוצה לציין רק דוגמאות.

בהלק מהמקומות יש אתרים ארכיאולוגיים כנראה מאד מבטיחים.
היו"ר א' נמיר
נפלא, כמו בית-שאן.
שר האוצר י' מודעי
כל פעם היו מפטרים. עכשיו נתקבלו עוד 30.

בגל העלייה יש שתי רמות מקצועיות. יש רמה מקצועית ממש שבשבילה פתרון של

קטיף או עבודה בחפירות ארכיאולוגיות לא טובה, שם גם הבזבוז משווע וזה גורם לאנשים

גם תסכול. לשכאלה אנחנו מהפשים תעסוקות מסוג אחר, כמו רמות פסטל.

בתל-אביב יש מרכז למוסיקה. 95% רוסים. זה דרך ות"ת. אמרנו, תקבלו דרך

ות"ת אקסטרה. אחר-כך ילכו ללמד בבתי-ספר, במכוני מוסיקה.

בכל מקום אנחנו מחפשים מה יכול לתת תשובה לוקאלית. יש מקומות שבהם לא תהיה

ברירה אלא לשפר את הגנים העירוניים.
היו"ר א' נמיר
מה תעשו בנצרת-עלית?
שר האוצר י' מודעי
התברכנו שם בראש עיר שבא עם רעיונות. חלק מן הרעיונות שלו אנחנו ננצל.

אני רוצה להעריך שבשבועות הקרובים נראה הקלה במקומות האלה, שם בעיית האבטלה

היא בזיון אנושי, ונראה מספרים יותר גדולים בתחום הטיפולים שעליהם דיבר מר סלאבין.

אחרי שאמרתי כל מה שאמרתי אני אומר: אני לא רואה שנוכל להוריד את רמת האבטלה

במדינת ישראל בשנתיים הקרובות.
יי צבן
איר לא מעלים?
שר האוצר יי מודעי
המאבק שלנו ברגע זה הוא שרמת האבטלה לא תעלה. כשנעשה את זה ורמת העלייה

תגיע לפסגה, אז נאבק להוריד. עד אז יבשילו מקומות עבודה שבהם משקיעים עכשיו.

ונושא אחר שאני רוצה להתייחס אליו - עובדים זרים. יש לי פה כל מיני נתונים.

הנתונים האלה לא נכונים.



י' צבן;

נתונים שהועלו כאן?
שר האוצר י' מודעי
כן.

אתם יודעים כמה עוזרות בית זרות יש? תסתובבו במסעדות ותראו כמה עובדים זרים

עובדים שם במטבחים, בנקיון. יש ילדים שעובדים בשוק הכרמל בנשיאת מטענים תמורת

4-3 שקלים. על-יד הילדים האלה עובדים צבעונים מכל מיני מקומות. הילדים האלה עוזרים

לעובד זר שמקבל כפליים מהילד, אבל גם זו משכורת רעב. לרעתי, איו זו שאלה של רישוי

אלא כאן צריכה להיות פעולה משטרתית ואז התחום הזה יפנה עשרות אלפי מקומות עבודה.

מדינת ישראל לא ווייבת לספק מקומות עבודה לזרים. מדינות אחרות מגרשות את הזרים ברגע

שהם מגיעים אליהן.
מ' גפני
של מי האחריות?
שר האוצר יי מודעי
של משרד הפנים.

מדובר בעשרות אלפי זרים.
היו"ר אי נמיר
אני דיברתי על 15 אלף. חשבתי שאני מגזימה.
שר האוצר יי מודעי
את ממעיטה.זו מכת מדינה. אני מכיר מישהו שעוסק בייבוא של עובדים זרים. יש לו

משרד ייבוא.
מי גפני
הוא מביא באישור?
שר האוצר יי מודעי
הוא מביא באישור. הוא יודע מי מביא בלי אישור.

היו"ר אי נמיר;

כמה הוא מביא?

שר האוצר יי מודעי;

עשרות אלפים. הוא תופס אותי ואומר; יש בתחום הזה הפקרות. למה הוא אומר כר? כי

זה פוגע בעסקים שלו.

אני מבקש, אם רק את זה תעשו בשלב הזה, תתבעו בעניו זה בקולי קולות מהרשות

המבצעת. יש כאו חפרת חוק לאור היום. זה גורם נזק כלכלי עצום. יש בתופעה הזאת פגיעה

ישירה בקליטת עלייה. זה גוזל פרנסתם של עולים.



הנושא של עובדים זרים, זה נושא שרציתי להרגיש באוזניכם במיוחד, כי פה אתם

יכולים להיות הגורם המפעיל. אתם מופקרים על חקיקה ועל שמירת החוק. לא קשה לקבל

נתונים. לי אסור להיות מעורב בזה. אני לא רוצה ריקושטים. מנושא הזה יש אחת. הפגיעות

הקשות ביותר.

פרוייקטים לאומיים. כאן יש ביצועים בתחום השירותים - חשמל, בזק וכו' - בהיקפים

גרולים. ויש הנושא של תשתית בסיסית - כבישים, מסילות ברזל, נמלים - כל הקטע שהממשלה

אחראית לו ישירות. אני חושב שבשני התחומים האלה הגרלנו, הגרלנו את האמצעים ער כדי כך

שהגורמים לא יכולים להשתמש בהם, הם לא התכוננו לגל כזה. לאט לאט זה נסגר. במע''צ לא

היו מהנרסי תכנון ופיתוח, מכוניות סימון. שאלנו כמה תקנים הם צריכים ונתנו. עכשיו זה

יתחיל לתת פירות. זה תחום שמעסיק אנשים. לא את כולם מעסיק מע''צ. הוא מעסיק קבלני

משנה. אנחנו רוצים תעסוקה וזה קיים. אותו רבר "יוטיליטי קומפני" - נתנו להם יד חופשית.

להון יש מחיר. כשאתה מתכנן השקעה בחשמל אתה עושה חשבון האם כראי לר להשקיע

ובאיזה עיתון. מחיר ההון הוא הקובע המרכזי בעיתוי. אם מחיר ההון גבוה - את רוחה,

אם מחיר ההון נמוך - אתה מגריל.

מכיוון שרצינו תעסוקה, הורדנו בקלקולציה בצורה משמעותית את מחיר ההון. לפעמים

זו השקעה הונית של שליש, וזה עושה את הפרוייקט לכדאי.
י' צבן
איר אתה פותר את הבעיה בתקציב?
שר האוצר י' מודעי
הבעיה היא לא היום. היום יש בעיה קלקולטיבית. עלולה להיות בעיה של פער בעתיד.

יש פרוייקטים יותר מקיפים. בתור אלה יש פרוייקטים שהפרקטיות שלהם היא כזו שכמעט אפשר

לעשות קלקולציה מדוייקת. אני רוצה לתת שתי דוגמאות. אחת מהן - מנהרת הכרמל. רחוב

המלכים חסום. להגיע לקריות דרר חיפה, זה קריעת ים סוף. קשה להגיע לנמל. הכל חסום.

כל מי שמכיר את האזור יודע שאם היינו עושים מנהרה מתחת לכרמל עד ל"צ'ק-פוסט'",

היינו משחררים את העיר התחתית. זה ענין כלכלי. יותר מזה, יש אפילו חברות שמוכנות

לבצע. אבל אנחנו מפחדים מכם, כי אלה חברות שיביאו כסף ויטלו כסף.

מ' גפני;

כבישי אגרה.
שר האוצר יי מורעי
אנחנו חוששים מהכנסת.

למי נותנים ביצוע של רבר כזה? צריר להיות מכרז. אחרי שעושים מכרז מישהו צריר

לבצע, הלכו שישה חודשים, שישה חודשים לפחות. וצריר להיות מכרז כזה, ואחר, מכרז בין-

לאומי וזה עור חורשים ועור חורשים. ואני מרבר על תקופת מינימום.
היו"ר אי נמיר
ואז יהיה בעוד שנתיים.
שר האוצר יי מודעי
אני מחפש פתרונות לטווח הקצר. אם בענין זה היינו מקבלים הקלה, זאת אומרת אמון
ואומרים
אנחנו מסמיכים את האוצר, את התחבורה, תבצעו את זה, אתם לא כפופים לכללים -

היו מתחילים לעבוד בעוד שלוש חודשים.
היו"ר א' נמיר
זה מה שעשה שרון.

שר האוצר יי מודעי;

אם עושים את זה בהיקפים כאלה, זה דבר ארור.
היו"ר א' נמיר
למה שרון הצליח?
שר האוצר י' מודעי
אני לא עונה.
מי גפני
התכנית הזאת קיימת?
שר האוצר יי מודעי
כן. היא מבוצעת. כדי לאכוף את המכרז הראשון נתנו את זה למע"צ, שזה למעשה

ממשלה. היא חייבת במכרז. היא עושה מיני מכרז וזה יקח חודשיים.

תעלת הימים. בעת שהחלטנו היא חושבה במחיר של חבית דלק - 40 דולר. אילו המחיר

היה יורד ב-5 דולר לחבית היינו ממשיכים. אבל המחיר ירד לפחות מחצי, ואתה בונה

פרוייקט שהכלכליות שלו לא עובדת, אם כי חשבנו גם על נושאים נוספים.

לאחרונה הגיע אלי חומר מה זה פרוייקט כדאי - שההשקעה משתלמת ב-30 שנה. לפני

פחות מחדש הגיעו אלי נתונים. ההוצאה העיקרית- בבניית תעלה זה בכריית מנהרה מתחת

להרי יהודה. מסתבר שמחירי הכרייה ירדו בשליש ויש ציוד מובטל. השר נאמר בודק את

התחשיב.
היו"ר אי נמיר
הוא בעד.
שר האוצר י' מודעי
גם אני בעד.
אי אליאב
בשביל תעלת הימים צריך שלום.
היו"ר אי נמיר
נבנה תעלה, אולי זה יביא שלום.
שר האוצר יי מודעי
לאור נתונים חדשים שהגיעו, והשר נאמן שרוצה את התעלה, יכול להיות שהוא יבוא

אלינו עם בשורות. הוא עובד על זה.
א' אליאב
צריך להיות חוזה שלום עם ירדן, אחרת איו תעלה.
יי צנן
אדוני שר האוצר, אני אשאיר את הביקורת האופוזיציונית להזדמנות אחרת והיום

אלו שבי אחרי הרוח הנעימה של הדברים שלך.

חלק מהדברים שאמרת לא ניתנים להכחשה אבל יש דבר אחד שהוא מציק ומקומם שגם

דברים טובים שנעשים היום נעשים כל כך באיחור. הזכרת את מע"צ ואת בזק, שאינם יכולים

לבצע. אנחנו .אמרנו שזו תהיה בעיה, שבסופו של דבר כאשר תרצו לעשות, המערכת לא תהיה

מסוגלת לבצע ויש שורה של דברים כאלה.

יש הנושא של מרכז ההשקעות. ביו השנים 1980 ל-1990 אושרו 2,800 השקעות במפעלים

והרחבות, בסכום כולל של 6 מיליארד דולר, שהיו צריכים להעסיק כ-90 אלף איש. איש לא

יודע מה מומש. במרכז ההשקעות יש הערכה שאולי 60% מזה מומש.
א' אליאב
בעשור.
י' צבן
כו.

זה דבר כל כך חשוב, שיהיה יהיה מעקב?

יש אומרו המדבר על 60%, זאת אומרת כ-4 מיליארד ב-10 שנים. זאת אומרת, מרברים

על השקעות במימרים בלתי מתקבלים על הדעת.

התכנית של סגו השר פרוש, כמו שהוגשה לנו, זה דבר מצחיק.
היו"ר א' נמיר
זה פורים.
י' צבן
איו שום נייר מה הולכים לעשות. הכשרה פנים-מפעלית, זה יכול להיות מעונות יום

לאנשים מבוגרים.

כשיש מצב משברי בכלכלה, המעורבות של הממשלה היא היחידה שיכולה לשנות כיוון.

צריכה להיות מעורבות חזקה של הממשלה. מדברים על מורים, מוסיקאים, ציירים, מורים

למתמטיקה, צריך לקחת את הנושא הזה ברצינות, להכשיר אותם לעיירות פיתוח ושכונות עולים,

ליצור על-ידי האנשים האלה תפנית וליצור מפנה באווירה. אפשר ללכת כהנה וכהנה, השאלה אם

הקצב ידביק את הצרכים.
רו כהו
אני רוצה להצטרף לאווירה הנוחה שבה הנחית את הדברים. אנחנו לא ועדה של להכעיס,

אנחנו לא כמו ועדת הכספים כשמגיעים לדברים פרודוקטיביים - אנחנו יכולים לשבח. אם נוספו

93 אלף או 94 אלף מקומות עבודה חדשים, ושמעתי אפילו את המספר של 100 אלף, זה מהלו

דרמטי למרות שעכשיו יש מימצאים על האטה מסויימת בשלושת החודשים האחרונים, האטה

בפעילות של המשק, וזה מדאיג.

בכל זאת, יש מעורבות רצינית מאד של משרד האוצר לגבי מדיניות השקעות.



בימים האחרונים אנחנו עדים למעשים כאלו? ואחרים. אני מבין שהממשלה על הקרעים שלה

נמצאת בצרות. כשלא היתה הסכמה על הקפאת ההתנחלויות לשלושה חודשים הייתי בארצות-

הברית. כמה התנחלויות קמו בשלושה חודשים? שום דבר. אבל אנחנו הפטדנו ערבויות,

הן נדחו.

אם לא יהיה שכר ישר, גם לתומכים בהתנחלויות - לא יהיו לנו מקורות להשקיע במשק

ונעמוד בפני קטסטרופה.

אדוני שר האוצר, הנושא של הפחתת עלות העבודה זה פצע פתוח.

שר האוצר י' מודעי;

עכשיו דורשים להגדיל את זה.
רו כהן
אל תגדיל. בעניו זה תראה בנו שותף פרודוקטיבי. נעזור לך בעניו זח. צריך לקחת

מהנושא הזה מחצית,40%, ולהעביר את זה להשקעות ישירות לפרוייקטים שאתה דיברת עליהם,

לתשתית וליצרנים.
ע' פרץ
בראשית דברי אני רוצה להביע הערכה לשר האוצר, שבימים אלה מצא זמן לבוא לכאו

כדי לדון בנושא האבטלה.

בדיון הקודם העליתי את הנושא של עלות העבודה ואת התמריץ לבניית דירות, אשר

משמש להעסקת עובדים זרים. אני חושב שאת התמריצים האלה צריך להתנות.

ואני מבקש להזכיר גם את הנושא של אזורי ייצור לייצוא, שנה עברה מאז.המשרד

שלך מתנגד לזה, אדוני השר.
מי גפני
אני היחיד מהקואליציה שנמצא כאו. כאיש הקואליציה אני שמח לשמוע את דברי

שר האוצר.

אני רוצח להעלות נקודה שלא קשורה למשרד האוצר או לממשלה. יש מקומות קטנים

שבהם לא יעזור שום דבר אלא הזרמה מסיבית של הממשלה, כי איו כל סיבה שמפעל אחר

יבוא למקומות האלה. אנחנו הפכנו להיות מדינה קפיטליסטית במובן החמור ביותר.זה

מנוגד לרוח היהדות. לא להזרים תקציבים למקומות האלה פירוש הדבר לסגור אותם או להפוך

אותם לארלם. במקומות האלה צריך ליצור מקומות עבודה וצריכה להיות אליהם התייחסות

מיוחדת, אחרת הם יקרסו.
היו"ר א' נמיר
אדוני השר, אנחנו פונים אליך שתיקח לידיד את הדאגה לתעסוקה. הוועדה הזאת עייפה

מהדיווחים של משרד העבודה והרווחה ושל משרד התעשיה והמסחר. אם כך מתנהלת ממשלה -

זו שערוריה שאיו גדולה ממנה. אינני זוכרת שהיתה תקופה שבה היו מיועדים כל כך הרבה

כספים לנושא התעסוקה, שאינם מנוצלים. זה זועק לשמיים. אני שמחה שלקחת את הנושא הזה,

את האתגר הזה. אנחנו מחזקים את ידיך. מלבד חבר-הכנסת גפני, שהוא מהקואליציה, כולנו

באופוזיציה אמנם אבל אנחנו נסייע לך.



אני מסיירת בשטח יום בשבוע, ביישובים ובמפעלים. זו האוניברסיטה שלי. אני לא

אנטי-הפרטה אבל אני אומרת, הפרטה תעבוד רר בתל-אביב רבתי, היא לא תעבוד בשום מקום

אחר בארץ, בגלל מצב התעסוקה.

ולנושא של ערבויות לבעלי תעשיה כדי שישקיעו בערי פיתוח, באזור חיפה,

בירושלים. אם לא תנתינה ערבויות בסדר גודל של 75% -איש לא ילך לשם. משה שמיר

מ"וישיי" מסיים עכשיו מפעל של גבישי ויש" בדימונה, בעזרה שלך. זו ציונות. קחו את

הדוגמה הזאת. אם לא תעשו את זה - איש לא יעשה את זה. אני אומרת את זה אחרי ששבענו

מרורים ממשרד התעשיה והמסחר.

הייתי בכרמיאל, שם יש המון עולים חדשים. כשהם שמעו שחברי כנסת הגיעו למקום,

היית צריך לראות את התור כדי להיפגש איתנו, ואנחנו לא יכולנו להביט להם בעיניים.

בכרמיאל יש אתר ארכיאולוגי, ולעניו זה אפשר לקחת את הדוגמה של בית-שאן,

שעובדים בו אנשים תמורת שכר מינימום, והם מאושרים, מחייכים, גאים. תעשה את זה.

כולנו יודעים על פיטורים נרחבים במערכת הבטחון - תע"ש, רפא"ל, אנשי צבא הקבע.

תהיה פליטה נוראית מהתעשיות הבטחוניות. איש לא דואג לשום דבר חליפי. מדובר על

קבוצה של בעלי השכלה גבוהה שקשה יהיה להם להיקלט. מדובר במפעלים בטחוניים ותהיה

בעיה. אנחנו יודעים שבכספ' המענק קונים היום תחמושת שאפשר לייצר בתעשיות הצבאיות.

יש לנו בעיה.

הפנייה שלנו אליך, שים לב למה שקורה במסה של פיטורים במערכת הבטחונית, משם

באה עלינו רעה נוראה בנושא התעסוקה.

אנחנו מוכנים להיות לך לעזר ולסייע בכל נושא שיביא לקליטת עובדים.

אני מודה לך שבאת אלינו. ניפגש ונשב איתך מפעם לפעם, כי אנחנו רואים בזה

ישיבות עבודה וסיוע אחד לשני.

תודה רבה.

לפני שאני נועלת את הישיבה אני רוצה לחזור להצעתי בראשית הישיבה - ביקור באחת

מלשכות התעסוקה, מרור בבוקר, בשעה שש וחצי לראות במה מדובר. הביקור יהיה ברהוב

מסילת ישרים 16, בירושלים. מי שירצה להשתתף בביקור הזה יגיע למקום בכוחות עצמו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50.

קוד המקור של הנתונים