ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 23/12/1991

אבטלה בחיפה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 330

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום שני, ט"ז בטבת התשנ"ב (23 בדצמבר 1991). שעה 00;09

(?שיבה פתוהה לתקשורת)

נ כ ח ו -

חברי הוועדה; א' נמיר - היו"ר

ש' ארבלי-אלמוזלינו

י' צבן
מוזמנים
א' אורן - ראש מנה"ר, משרד הבטחון

י' מיכאלי - מנכ"ל מנפאואר

שי רודיק - סגן ראש העיר, חיפה

אי אגמי - נציג ההסתדרות בחיפה

אי לנדאו - מנהל אגף לשירותי רווחה, עיריית חיפה

די רז - יו"ר האגף לסניפים, קהילה ועולים,

בהסתדרות בחיפה

י' לוי - סמנכ"ל בכיר למימון, משרד התעשיה והמסחר

שי בסון - סמנכ"ל שירות התעסוקה

י' שושני - מנהל אזור חיפה, שירות התעסוקה

ר' ברקאי - מנהלת ענף גימלאות מחליפות שכר,

המוסד לביטוה לאומי

י' שפיר - סגן יו"ר האגף להכשרה מקצועית,

משרד העבודה והרווחה

הי פלץ - אגף התקציבים, משרד האוצר

אי קיסרי - מנהל התאחדות התעשיינים בחיפה

מי רון - יו"ר סניף חיפה בהתאחדות התעשיינים

הי ישראל - התאחדות התעשיינים

שי רייניש - המחלקה לשירותי פרט, מועצת פועלי חיפה

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היום; אבטלה בחיפה



אבטלה בחיפה

היו"ר א' נמיר;

רבותי, בוקר טוב. אני מתכברת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה ומכריזה

עליה ישיבה פתוחה.

הנושא שעל סדר-יומנו הוא אבטלה בחיפה. קיבלתי מספר פניות ממזכיר מועצת

הפועלים, אורי אגמי, ונעניתי לבקשותיו. אני קוראת בעיתונים שאתמול התקיימה

ישיבה מיוחדת של הוועדה המרכזת בחיפה בנושא זה.

אבקש מאורי אגמי, מזכיר מועצת הפועלים ונציג ההסתדרות בחיפה, להציג בפנינו

את הנושא.
א' אגמי
אני רוצה להודות ליושבת-ראש הוועדה שעל פי בקשתנו זימנה את הוועדה, תוך

תקופה קצרה, ואת המוזמנים האחרים.

בראשית דברי אני מבקש להבהיר שאנחנו מדברים על מרחב שבו 12 יישובים, כולל

עיריית חיפה ועוד 4 ערים ומועצות מקומיות-

מרחב חיפה כולל יישובים יהודים, עדבים ודרוזים, זאת אומרת אוכלוסיה מורכבת.

מרחב חיפה קלט, לשמחתנו, מספר גדול מאד של עולים חדשים בשנה וחצי האחרונות.

עד כאן התמונה יפה.

שונה המצב כאשר מדברים על מצב התעסוקה והאבטלה במרחב חיפה. לפי נתונים של

שירות התעסוקה נדמה לי שהנתון הרשמי הוא למעלה מ-25 אלף דורשי עבודה במרחב הזה.

אבל איו ספק שהמספר הרבה יותר גדול, כי חלק מהאנשים אינם נרשמים בשירות התעסוקה.

במספר הזה של 25 אלף או 30 אלף יש כ-10 אלפים אקדמאים. מתוך הנתון הכללי, בין

35% ל-40% הם עולים חדשים. זה נתון נכון לרגע זה, כי יש עוד כאלה הלומדים באולפנים.

הנתונים מתייחסים למרחב חיפה כולו ולא רק לעיר חיפה.

במרחב חיפה יש יישובים שיכולים היו להיחשב יישובי פיתוח אילו הם היו לא

באזור חיפה אלא במרחק של 15 ק"מ צפונה או דרומה, ומאחר שהם נמצאים באזור חיפה

הם לא מסווגים כיישובי פיתוח.

כשמסתכלים קדימה מתברר שחוץ ממפעל אחד שהוא בצעדים ראשונים של התרחבות לפי

הסכם ביחס לאזור פיתוח בי - אני מדבר על מפעל פטרוכימי - אין שום תכנון למפעל

חדש. זאת אומרת, אם אתה מחוסר עבודה אין לך סיכוי למצוא עבודה באזור הזה. וצריו

לזכור שעדיין עומד על סדר יומנו המשבר הגדול ברפא"ל, שאיננו יודעים לאו הוא

יוביל. נניח אפילו שחלק מן העובדים ייצא לפרישה מרצון, בכל מקרה הם מצטרפים למעגל

מחוסרי עבודה, מה עוד שמשרד הבטחון לא מסתפק במספרים המצויינים היום.

י' צבן;

מה מספר המפוטרים?

היו"ר אי נמיר;

בגל הזה 1000-800.
א' אגמי
יכול להיות שחלק מהם יהיו מכרמיאל ומעכו; אי-אפשר לנתק את היפה מהצפון.

מכיוון שמרחב חיפה איננו נחשב לאזור פיתוח א', מפעלים עוברים לאזור פיתוח

כי שם הם מקבלים תנאים משופרים. לדוגמה, מפעל תרופות בטירת-הכרמל, המעסיק 150 איש

הורחב באור-עקיבא; מפעל "התכוף" במפרץ חיפה עבר לאזור נצרת; מפעל "קליל" עבר

מקריית-ביאליק לכרמיאל. ל"פניציה" נותנים תנאים מפליגים באזור ציפורי; וקוראים לזה

הרחבת המפעל ולא מפעל חדש. 200 עובדים יוסעו יום יום לציפורי. "פניציה" זו דוגמה

של מפעל שתוכנן קרוב לנמל, ככי הוא מייצר זכוכית, קרוב לבתי-הזיקוק אבל כנראה

שבכל-זאת כדאי לו לעבור.

יש לנו אזור שאין לו תחליף, אזור המפעלים הפטרוכימיים, שלא כולם מזהמים.

אזכיר את חיפה כימיקלים וגדות פטרוכימים, למה הם לא מקבלים סיווג של אזור פיתוח?

זו תמונה אבסורדית, יש אזור של תעשיה כבדה מתוחכמת ללא שום סיכוי לקלוט עובדים

נוספים, וזה מביא אותנו לוועדה הזאת. אילו יכולתי לחשוב שכוחות השוק יסתדרו, יבנו,

ירחיבו ויקלטו לא 25 אלף אלא 10 אלפים. אנחנו רואים את האזור שלנו כמעט כאזור אסון

מבחינה זו.

השבוע קראתי בעיתון שבאחת המדינות בעולם, שיש בה חוסר עבודה, החליט הנשיא

להעמיד 150 מיליארד דולר ליצירת 800 אלף מקומות עבודה - בארצות-הברית. ובהקשר

לזה אני אומר, אם מדינת ישראל לא תהיה יזם לעבודות פיתוח, לתשתית - לא יקרה אצלנו

דבר וחצי דבר. שוחחתי עם תעשיינים, עם אנשי מלאכה ותעשיה, עם אנשים מחוגי הכלכלה,

עם אנשי רשויות באזור חיפה, ואני אומר: אם ממשלת ישראל לא תתגייס לראות את האזור

שלנו וליצור בו מקומות עבודה - וזו חובתה - לא יהיו בו מקומות עבודה.

לצערי, אני קורא בעיתון שאפילו לבניית המנהרה שרוצים לבנות מתחת לכרמל

מחפשים עובדים מחוץ-לארץ.

אנחנו חושבים שצריך לתת את מלוא העידוד כדי שיקומו מפעלים חדשים. אנחנו גם

חושבים שמפעלים שרוצים להתרחב יוכלו לקבל תמיכה ממשלתית אם ההרחבה תהיה במקום שבו

הם נמצאים. לא יעלה על הדעת שהממשלה תעודד מפעל כמו פניציה לעזוב את האזור שבו

הוא נמצא ולעבור לאזור אחר. במצב הקיים היום לעובד באזור חיפה אין סיכוי להסתדר

בעבודה, בוודאי לא אם מפעלים קיימים עוברים למקום אחר.

אנחנו חושבים שהממשלה - ואנחנו גם פונים אליה בענין זה - צריכה להיות הגוף

המתכנן תכניות פיתוח רבות היקף כדי לספק מקורות תעסוקה.

בהסכם האחרון בין הממשלה לבין ההסתדרות מדובר על יצירת עשרות אלפי מקומות

עבודה בתשתית - כבישים, תקשורת וכו'. אין ספק שאם יפתחו כבישים ורכבת זה טוב,

ויש גם תכנית להרחבת רכבות ונמלים. צריך להמשיך בזה כי ליצור מקומות עבודה וצריך

להמשיך בעבודת המזחים השונים.

אין לי ספק שללא התערבות הממשלה העניינים האלה לא יזוזו קדימה.

י0 לנו רשימה של 16 פרוייקטים שונים שיכולים ליצור תעסוקה. צריכה להיות

יוזמה. אנחנו מבקשים שהוועדה תמליץ בענין זה ביחוד במה שנוגע למרחב חיפה.

אנחנו מציעים שיהיה מטה, צוות חירום של משרדי הממשלה, הגופים הכלכליים

באזור חיפה, רשויות מקומיות באזור חיפה וההסתדרות באזור חיפה, מטה שיעסוק ויטפל

ביצירת מקומות עבודה, אם עבודות יזומות בשלב זה או בכל דרך שהיא.

אם לא נתגייס לענין הזה, ומיד, עלול להיות שהיישובים במרחב הזה ילכו ויקטנו,

יהיו יישובים שאכן גרים בהם אבל נוסעים לחפש עבודה בצפון, אולי בדרום ואולי אפילו

בחוץ-לארץ ולא חוזרים.



בחודש האחרון יש אמנם עלייח קטנח במספר חנרשמים בלשכות חעבודח אבל בבסיס

המספר לא משתנה - יותר מ-25 אלף - שהולך וגדל למעשה ואם מספר הנרשמים קטן יחסית,

זה לא מפני שהנרשמים מצאו עבודה אלא מפני שהם התייאשו לבוא ולהירשם כשאין תוצאות.

רבותי, לעולה החדש, רופא או מהנדס, לחייל המשוחרר, לערבי שמסתובב באפס מעשה

בוואדי בחיפה אין סיכוי להסתדר בעבודה. לכן באנו לכאן, לזעוק ולהשמיע את קולנו,

בתקווה שוועדת העבודה תוכל לעזור, להניח את הנושא על סדר-היום ולהניע את הממשלה

שתיכנס לנושא הזה באופן מעשי יותר, בניגוד למדיניות שמדברים על כוחות השוק, כי

אנחנו חושבים שזה לא יהיה בלי הממשלה.
שי רודיק
בראשית דברי אני רוצה לומר שאנחנו קלטנו מעל ל-30 אלף עולים.
י' צבן
כמה דירות חדשות נבנו להם?
ש' רודיק
שם דבר.

י' צבן;

הם נקלטו בבנייה הקיימת?
ש' רודיק
חלק גדול מהעולים שהגיעו קודם מצרפים אליהם משפחות של עולים חדשים יותר.

יש מצב ששתים-שלוש משפחות מתגוררות בדירה קטנה של שני חדרים.

אני מיואש. הפוליטיקה חוגגת ומתעלמים מחיפה. אף בית מלאכה לא נבנה. שום בנין

תעשייתי לא נבנה. הגרעון שלנו הוא למעלה ממיליון ש"ח. עשינו מאמץ שכל בית מלאכה

שיקלוט עולים חדשים נוכל לתת לו הנחות בארנונה. יש ועדה שהולכת לקראת נותן העבודה

כדי לסייע לו.

אנחנו יודעים שמשקיעים מיליונים אבל לא לאנשים שאין להם מה לאכול. כשהעולים

נתקלים בבעיות הם באים לעיריה. היה אצלי פרופסור בן 68, אשתו בת 62, שאין להם מה

לאכול.

יש אצלנו שני מטבחים שמספקים ארוחה חמה תמורת תשלום של 2 שקלים. אבל לאנשים

שגרים במרחק מהם לא כדאי לבוא, והם אינם באים, בגלל הוצאות הנסיעה. אלה שגרים

קרוב למטבחים נהנים מהסיוע הזה.

הפתרון לקשיים הוא לבנות תעשיה ומלאכה או לפחות להרחיב את הקיים.
י' צבן
כמה נזקקים מגיעים כל יום למטבח כזה?
ש' רודיק
כמה מאות.



י' צבן;

לכל אחד מהם?

ש' רודיק;

כן.

יש לנו נמל ורכבת, משתמשים בכבישים ולא משלמים. הרכבת היתה משלמת 4.5

מיליון. ברגע שזה רשות הנמלים הם הפסיקו לשלם. גם בתי הזיקוק, שמשתמשים בכבישים

שלנו לא משלמים. הורסים את הכבישים שלנו ולא נותנים שום אגורה.
שי ארבלי-אלמוזלינו
יש הצעת חוק לבטל את הפטורים. זה נמצא בוועדת הפנים.
היו"ר א' נמיר
זה בוודאי ייקבר.
י' צבן
לא. יש קונסנסוס.
ש' רודיק
אנחנו יודעים שיושבת-ראש הוועדה הזאת מודעת לנושאים החברתיים ומשקיעה בהם

מאמצים ובכל אפשרות מעלה את הנושאים האלה. אבל במה שנוגע לחיפה, מבחינה מעשית

הממשלה מתעלמת מאיתנו, וזה גורם לנו כאב רב.

אחד השרים אמר לפני שנה, אם יש יזם, תביאו, אני אעזור לכם. בא יזם, לקחו

אותו למגדל-העמק. כפי שאמרתי, הפוליטיקה חוגגת.

בלי עזרת הממשלה לא נוכל ליצור שום מקום עבודה לשום דבר.

חיכינו 70 שנה כדי שהעולים יגיעו, הם מגיעים אבל אנחנו לא מוכנים לקליטתם.

כואב הלב על כך. זו פשיטת רגל לתנועה הציונית. אנחנו כעיריה לא יכולים לעשות

הכל. אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים לעשות. יש לנו מנהל אגף רווחה שמשקיע מעל ומעבר

כדי לסייע לעולים הנזקקים.
יי שושני
ברשותכם, כמה נתונים לגבי אזור חיפה. הנתון לחודש נובמבר הוא 13,700, לא

כולל אקדמאים.
יי צבן
אתה מדבר על מובטלים 6 ימים ויותר?
יי שושני
אני לא נכנס למספר.
היו"ר אי נמיר
מה זאת אומרת, אתה לא נכנס למספר? הלא שירות התעסוקה רושם מספרים ולא יותר.

שמעתי בטלוויזיה שאמרת, שלא רוצים לעבוד. אם לא רוצים לעבוד, למה אתם נותנים אישורים

לדמי אבטלה?

הזמנו אתכם כדי שתתנו לנו נתונים.
יי שושני
לא אמרתי בטלוויזיה שלא רוצים לעבוד. זה היה קולגה שלי מנצרת ולא אני.

מספר דורשי העבודה הוא 13,700, לא כולל אקדמאים. 11,941 מובטלים 6 ימים פלוס.
היו"ר אי נמיר
מתור ה-13,700?
יי שושני
כו.
יי צבו
וכמה אקדמאים?
יי שושני
9,300, כל המרחב.
היו"ר א' נמיר
מה מספר מקבלי דמי אבטלה? לא אקדמאים.
יי שושני
כ-12,184 מקבלים הבטחת הכנסה ודמי אבטלה. לא כולל אקדמאים.
היו"ר א' נמיר
כמה אקדמאים?
יי שושני
עברנו לעידן המחשב ועדיין יש לנו קשיים לקבל נתונים מדוייקים.
היו"ר אי נמיר
אני אשאל את נציגי הביטוח הלאומי. האם יש לכם נתונים לגבי מקבלי דמי אבטלה

באזור חיפה?
ר' ברקאי
אני מדברת על סניף חיפה כולל טירת-הכרמל, טבעון, עוספיה ודלית-אל-כרמל - זה

סעיף חיפה של הביטוח הלאומי. היתר זה סניף הקריות.



בחודש אוקטובר, בגלל שביתה שהיתה בשירות התעסוקה בחיפה והמובטלים נשלחו

לביטוח הלאומי לקבלת צ'קים, הוגשו 1,645 תביעות חרשות. בחודש נובמבר - 949.

הגידול בחודש אוקטובר הוא בגלל השביתה שהיתה בשירות התעסוקה. זה אשר לתביעות

חדשות.

תביעות המשך. בחודש אוקטובר, מ-1 בחודש עד 31 בו - 3,855; בחודש נובמבר -

3,333. אלה מספרים אבסולוטיים שכוללים את כל המיגזר המובטל באזור הזה, כולל

אקדמאים.
היו"ר א' נמיר
ומה המצב באזור הקריות?
ר' ברקאי
בחודש נובמבר היו 2,907 תביעות המשך. תביעות חדשות - 693.
יי שושני
אני מבקש לתקן ולומר שבחודש אוקטובר לא היתה שביתה.
ר' ברקאי
בספטמבר היתה שביתה.
היו"ר אי נמיר
לפי מה שרשמתי לפני, לפי הנתונים שנמסרו כאן, יש פער ביו הנתונים של הביטוח.

הלאומי לביו אלה של שירות התעסוקה.

רינה ברקאי מהמוסר לביטוח לאומי דיברה על חיפה פלוס טירת-הכרמל, טבעון,

עוספיה, דלית-אל כרמל, ובנפרד - על הקריות. לפי הנתונים שלה מדובר בכ-9,000 תביעות

בחודשים אוקטובר ונובמבר ואילו אתם, שירות התעסוקה מדברים על כ-12 אלף.
יי שושני
תביעות ראשונות - 2,705.
ר' ברקאי
באיזה חודש?
יי שושני
בחודש נובמבר.
היו"ר אי נמיר
אני מבקשת נתונים יותר מפורטים.
יי שושני
מספר התביעות החדשות בחודש נובמבר - 6,300 - 2,783 גברים ו-3,517 נשים.

תביעות המשך - 3,350 גברים ו-2,012 נשים. יכול להיות שחלק מהתובעים עדייו לא פנו

למוסד לביטוח לאומי.



אני מבקש להדגיש שאותנו מדאיגה העובדה שמספד ההזמנות לעובדים קטן - 400

בלבד בכל האזוד, בחודש נובמבד, לעומת יותד מ-20 אלף דודשי עבודה. באזור חיפה

לא הוקם מאומה.

אנחנו יכולים להציע הכשרה פנים-מפעלית, ובזה אין הגבלה.
היו"ר א' נמיר
יש דרישה להכשרה פנים-מפעלית?
יי שושני
בעיקר בבניו.
היו"ר א' נמיר
הכשרה פנים-מפעלית זה בשביל העובדים במפעל, והם צריכים לצאת לחל"ת - חופשה

ללא תשלום. העובדים חוששים מפני זה שמא לא יוכלו לחזור לעבודה. לכן העניו של

הכשרה-פנים מפעלית לא עובד ולכו אל נמכור את זה כסיוע. הכשרה פנים-מפעלית היא

או לקליטת עובדים חדשים או שעובדים יוצאים לחופשה ללא תשלום. אחרי ישיבה שהיתה

לנו ישבנו עם סבי אביב, מנהל "מגה", עם "נעמו", האוצר, האגף להכשרה מקצועית,

ואנשי משרד התעשיה והמסחר בנושא הכשרה פנים-מפעלית. בגלל החשש של העובדים זה לא

הולר ב"נעמו". אנשים פוחדים לצאת לחופשה ללא תשלום שמא לא יוחזרו לעבודה.
י' שושני
אני ציינתי את האפשרות הזאת.

מספר דורשי העבודה מביו העולים החדשים בחיפה הולך וגדל ולכו פתחנו בחיפה -

בינתיים זה המקום היחידי בארץ - מדור מיוחד להזמנות אך ורק לעולים חדשים.
היו"ר אי נמיר
יש לפני פרסום ובו נתונים על מספר האקדמאים דורשי עבודה.
א' אגמי
מספרם עולה, כי בינתיים מסיימים את הלימודים באולפנים.
י' שושני
כ-8,000 מ-9,000 דורשי העבודה האקדמאים בחיפה הם עולים חדשים.
היו"ר א' נמיר
נשמע מנציג מנפאואר מה המצב באזור חיפה.
יי מיכאלי
בתחומים הבלתי מקצועיים יש אבטלה ואיו ביקוש לעובדים.
יי צבו
כמה רשומים אצלכם?
י' מיכאלי
למספר הרשומים אצלנו איו כל משמעות. יש לנו מאגר עובדים, 4,000-3,000 עובדים.

י' צבן;

גודל המאגר לא משתנה?
יי מיכאלי
הוא לא גדל באופו דרמטי.

יש תחומים שבהם יש חוסר באנשים.
היו"ר אי נמיר
למשל?
יי מיכאלי
באזור הצפוו חסרים עובדי מחשבים, הנדסה, תכנוו, הדפסת אנגלית.
יי צבו
ביו העולים איו אנשי מחשבים?
יי מיכאלי
הרמה שלהם, זה לא מה שנדרש בארץ.
אי אגמי
על איזה סדר גודל את מדבר?
יי מיכאלי
בנוגע למחשבים, מפרסמים מודעות ואיו עובדים. אם היום יהיו עוד עשרות אנשים -

מחר הם ימצאו עבודה.
היו"ר א' נמיר
ברפא"ל היו פיטורים בכמה שלבים. יש עוד מפעלים שהיו קשורים בתעשיות בטחוניות,

שם יש הרבה מאד אנשי מחשבים. הם לא מבקשים עבודה?
יי מיכאלי
כנראה. לא מגיעים.

בשבוע שעבר היינו צריכים ארבעה אנשים בתחומים של מחשבים. האיש עמד על זה

שהם יהיו מאזור חיפה. לא מצאנו. האנשים באים מכיווו של נתניה וחדרה.
יי צבו
לא פנו או שהיתה שאלה של תנאים.
י' מיכאלי
לא פנו.

ותחומים אחרים שבהם מחפשים עובדים ולא מוצאים - עיבוד שבבי וחרטות.

אשר לנושא של הזמנות לעבודה. אני חושב שפה צריך להיות שינוי באוריינטציה.

הזמנות לעבודה לא מגיעות מעצמן. צריך ללכת לכיוון המפעלים, לברר מה הם צריכים,

לחזור לעובדים ולומר להם, זה וזה מה שיש. בזה צריך להתמקד כי, כפי שאמרתי, הזמנות

לא מגיעות מעצמן.

שירות התעסוקה מתמחה בעובדים.
היו"ר א' נמיר
אתם התמחתם בצד השני, ואין לכם מה להציע.

אני מעריכה שבין העולים החדשים יש כאלה שרמתם היא כזו שהם כן יכולים למצוא

עבודה, ועובדה היא שהם לא מוצאים.

הקבוצה של 4,000-37000 שבאים למאגד העובדים של מנפאואר לא גדלה, כר אתה אומר.

איך זה קורה?

י' מיכאלי;

אנחנו לא מתווכחים במקומות עבודה ולכן אנשים לא באים אלינו. יש מקומות עבודה

שלא רוצים כוח עבודה זמני.

נפתחות עוד חברות לכוח אדם, יש להם מקומות עבודה כי הם עובדים על רווח.

בגלל העובדה שבתחום הבלתי-מקצועי יש מספר גדול של עובדים פוטנציאליים, יש

נטייה להוריד את שכר המינימום. יש הרבה מקומות שמשלמים פחות משכר מינימום, ועל זה

אין בקרה.

היו"ר א' נמיר;

אז למה אתם הייתם נגד החוק שאנחנו רצינו?

י' מיכאלי;

אנחנו בעד הרעיון הכללי.

מי רון;

אני לא אחזוד על דברים שאמרו קודמי. יש נקודה שיכול להיות שהוועדה והכנסת

יכולים לעזור לגביה. הממשלה עומדת לאשר תכנית מיתאר ארצית, מס' 31, לחמש השנים

הקרובות, השקעות בתשתית.

היו"ר א' נמיר;

מתי?

מ' רון;

או אתמול או בשבוע הבא.

משרד השיכון הכין את זה עם מומחים.



לדעתי, זו תכנית חשובה מאד כי השקעות בתשתית ישנו את פני הארץ ויעודדו השקעות

בתעשיה. אם אפשר לתת עדיפות לחיפה ולהעמיד אותה בראש הסולם, זה יתן מנוף להשקעות

בחיפה. להערכתי, חשוב ביותר שהממשלה תיתן עדיפות לחיפה. ואני מצטרף לבקשה להעניק

לאזור חיפה, למפעלים, מעמד של אזור פיתוח, לפחות לתקופה מסויימת כדי שיהיו השקעות

נוספות והרחבות שיקדמו את התעשיה.

אני מבקש לציין שבאזור חיפה היו מפעלים הסתדרותיים שקרסו, וזה הוסיף לאבטלה.

גם התעשיה הבטחונית מצטמצמת וגם זה מוסיף ללחץ של מחוסרי עבודה החיפה. צריך לעשות

כדי לשנות את המצב הזה בחיפה.
א' קיסרי
בחודש נובמבר נסקרו על-ידי התאחדות התעשיינים 48 מפעלים. יש דרישה ל-68 עובדים.

יש לי רשימת המפעלים ומקצועות.
היו"ר א' נמיר
למי זה מועבר?
אי קיסרי
לשירות התעסוקה.
אי קיסרי
אנחנו מסכימים עם כל הדברים שאמר אורי אגמי. זה מספר שנים לא הוקם שום מפעל

בחיפה.

אני רוצה להזכיר שבחיפה יש גם חוסר בקרקע. עם זאת, באזור הנפט יש 1,200 דונם

שאיש לא יודע למי זה, מה זה. מדוע לא יופשר השטח הזה? זה היה עוזר לפתרון. ויש שטח

אחר - 450 דונם מחנות צבא, שעליהם מדברים שנים אחדות. שום דבר לא זז. אם הכנסת היתה

משמיעה את קולה ואומרת להפשיר את הקרקע הזאת, שלא מנוצלת, לתעשיה, אני בטוח שאפשר היה

ליצור מקומות עבודה למאות אם לא לאלפי עולים.
היו"ר א' נמיר
מר לנדאו, מנהל אגף הרווחה בעיריית חיפה. בבקשה.
א' לנדאו
שלוש קבוצות נפגעו ביותר מהמצב שנוצר: קבוצה אחת היא אוכלוסיה שבעבר היתה

בטיפולנו ושוקמה, היא חוזרת אלינו. בקבוצה הזאת יש נכים אבל לא רק נכים. התוצאה

היא מתחים בתוך המשפחות והרס משפחות. כפי שאמרתי, זו קבוצה ששוקמה ועכשיו היא

חוזרת אלינו.

קבוצה אחרת הן משפחות צעירות, רובם יוצאי צבא. הם מתדבקים על הדלתות שלנו.

וקבוצה שלישית - עולים חדשים. הצעירים שבין העולים הצעירים אמנם מאמינים

ויש להם תקוה אבל בסך הכל אנחנו מדברים על מסות של עולים חדשים שאין להם תקוה והם

נשברים.

שום דירה לא נבנתה בחיפה וכמה משפחות גרות ביחד. יש אבטלה הגורמת למתחים

ולנו אין עצה.

ציינתי שלוש קבוצות שהם קורבן של האבטלה. הקבוצות האלה לא היו צריכות להיות

תלויות. במצב הקיים הם תלויים בנו ולנו אין מה להציע להם. אנחנו דואגים לילדים שלהם,

שיהיה להם מה לאכול אבל אין לנו שום עצה לפתרון הבעיות.



י' לוי;

בראשית דברי אני מבקש להבהיר שהבעיות שהוצגו באן הן תוצאה מהעדיפות שניתנה

לאזורי פיתוח. היום המדיניות היא, שאנחנו לא מעודדים הכוונה מהמרכז לאזור פיתוח.

איו לנו יכולת ותוקף מוסרי לומר ליזם תלך לעיר פלונית או אלמונית.

תפקידנו ליצור כלים תקציביים ואכן, בשנה האחרונה יצרנו כלים רבים, ולא רק

לאזורי פיתוח. אזכיר את פרק 39 לחוק עידוד השקעות הון, שהוגדר כמופקר, שעל כל

דולר השקעה של היזם המדינה ערבה ל-2 דולרים, זאת אומרת המדינה ערבה לשני שלישים,

וזה נכון גם לגבי מרכז הארץ, ועל זה קמה זעקה של ערי הפיתוח.

צריו לזכור שהעלייה מפוזרת על פני כל הארץ וצריך לתת כלים גם למרכז. גם

פניציה מקבל הטבה. הם בעבר השתמשו ונהנו מהכלים האלה 20%-30% מהמפעלים, היום נהנים

מזה 60%.

איו סיבה לא לגרום לכך שאנשי המקום יביאו את הדברים לידיעת המפעלים.

עד היום אושרו השקעות במיליארד דולר. כל זה לפי פרק 39 - ערבות המדינה.

היו"ר א' נמיר;

איר יכול להיות שלא ידוע שיש כלי כזה? אני מסיירת הרבה ואינני שומעת שיש

סיוע ממשרד התעשיה והמסחר.

יי לוי;

יצרנו את הכלי וניתו לזה פרסום ב-10 אלפים חוברות וכו היו הופעות בפני

המפעלים. המשרד עושה מאמצים וכשהתברר שלא יודעים יצאנו גם בתשדירים. הייתי עם

ראש עיריית כרמיאל ואמרתי לו, איש השיווק שלך צריר ללמוד את הנושא. המקום צריך

להדריך ולמצוא אנשי שיווק.

היו"ר אי נמיר;

לפני עשרה ימים הייתי בכרמיאל, לא ראיתי.

האם נציגי התעשיינים בחיפה יודעים על זה?

קריאה;

כו.

היו"ר אי נמיר;

אתם מנצלים את זה? למה נתתם ל"קליל" לעבור?

קריאה;

כי הוא קיבל תנאים של אזור פיתוח, בכרמיאל.

י' לוי;

אם מפעל עובר ממקום למקום - לא מסייעים לו.

היו"ר אי נמיר;

מה שאתה אומר נשמע כל כך טוב ולכו אני שואלת; איך זה שלא נהנים מזה?
שי רודיק
מפעל אחד בחיפה נהנה מזה.
שי רייניש
מפעל פניציה שעובר לציפורי מקבל מענק, 36 מיליון דולר. פה הוא היה מקבל

הלוואה. כל אחד יודע לעשות לעצמו את החשבון.
יי לוי
כל המפעלים מקבלים ערבות מדינה ל-60%.
היו"ר א' נמיר
מר לוי, אני רוצה לומר לד שאם אני הייתי צריכה להחליט על מענק או הלוואה,

הייתי מעדיפה לקבל מענק.

אזור חיפה הוא אזור מוכה אבטלה, הקשה ביותר בארץ. השאלה שלנו היא, מה עושה

משרד התעשיה והמסחר, כמדיניות, כדי לסייע לאזור חיפה.
יי לוי
ביקשתי משירות התעסוקה נתונים על האבטלה, איפה האבטלה היא קשה, איפה היא

בינונית ואיפה היא שולית. מצפה-רמון עומד במקום הראשון, 6% ;lאחריו באה הקבוצה

השניה - שדרות, טבריה, עתלית; ואחר-כך הקבוצה השלישית. בחיפה שיעור האבטלה 5.3%

מכוח העבודה האזרחי.
אי אגמי
אתה מפרק את המרחב ומדבר על כל יישוב בנפרד.
היו"ר אי נמיר
אלה נתונים של שירות התעסוקה.
א' אגמי
אנשי פניציה אומרים שרק המדיניות שלכם גורמת להעברת המפעל לציפורי.
היו"ר אי נמיר
אזור חיפה הוא אזור מוכה אבטלה. מעבר לכל סטאטיסטיקה, מה עושה המשרד שלכם?
יי לוי
אחרי תקופה ארוכה, המשרד יצר השנה כלים משמעותיים ביותר לסיוע. חוק עידוד

השקעות הון נותן הטבה גם למרכז הארץ ואזור חיפה. גם ההטבות במסגרת קרן לעסקים

קטנים ניתנות לכל האזורים. הבנק לפיתוח תעשיה הקים סניף בחיפה.
יי צבן
כמה מקומות עבודה יש בסניף?
יי לוי
נתונים שקיבלתי: אישרו 27 הלוואות בהיקף של 2 מיליון דולר, תוספת של 25 עובדים.
היו"ר א' נמיר
מה אתם השקעתם בחיפה, בתעשיה.
י' לוי
8 מפעלים מקומיים הרחיבו את עצמם בהיקף של יותר מ-38 מיליון דולר.
היו"ר אי נמיר
כמה מקומות עבודה?
יי לוי
אני מדבר על אישורים מ-1 בינואר 1991 עד 1 בדצמבר 1991. זה יתן 309 מקומות.
יי צבו
מה הנתונים לגבי דברים שבוצעו ב-1990 ואנשים כבר עובדים.
יי לוי
אני מוכן להשאיר כאן את הרשימה. יוקמו 5 מפעלים.
היו"ר אי נמיר
איזה?
יי לוי
ברשימה יש שמות.
היו"ר אי נמיר
כמה עובדים?
יי לוי
כ-140. מפעל שבא למרכז ההשקעות לא מדווח לעיריות.
שי ארבלי-אלמוזלינו
אלה מפעלים שקיבלו אישורים, עדיין לא עובדים.
יי לוי
אני מדבר על נתונים של מרכז ההשקעות. אני יכול להמציא דו"ח ביחס לביצועים.
היו"ר אי נמיר
על כמה מקומות עבודה מדובר לגבי השנה שעברה?
יי לוי
אין לי כאן פרטים. אני אמציא אותם.
היו"ר א' נמיר
כשאתה מדבר על הקמה, כמה זמן זה יקח?
י' לוי
תהליך ההבשלה נמשך שנה-שנה וחצי.

התעשיה לא אמורה לפתור את מלוא הבעיה. 15%-20%, זה ההיקף הארצי שלה.
י' צבן
אני מבקש שיהיה דו"ח משנת 1988, לגבי כל שנה, כמה אישר מרכז ההשקעות וכפוף

לזה, מה בוצע, מתי וכמה עובדים.
א' אגמי
ומול זה, כמח עזבו את חיפה.
היו"ר א' נמיר
אברהם אורן, מה בתעשיות הבטחוניות? האם יש נתונים על התעשיות הבטחונית

באזור חיפה?
א' אורן
זה קשה. אלביט למשל, האם זה מפעל של חיפה או של כרמיאל. הייצור הוא בכרמיאל.

בהקשר לזה אני רוצה לומר שכמו שבארצות-הברית אפשר לנסוע שעה למקום העבודה,

כך אפשר גם בישראל. לא חשוב איפה נמצא המפעל, העיקר הוא שהוא נותן תעסוקה.

חברת-הכנסת נמיר פנתה בענין של מפעל מגה, בענין הרכש. טיפלנו. אינני יודע

איך זה ייגמר.

מבחינת ההזמנות שלנו בשנת 1991, זה כמו ב-1990, וגס ב-1992 זה לא יהיה רחוק

מזה. לגבי 1992, אנחנו עדיין מטפלים בכמה נקודות נקודתיות. אזכיר את נצרת. אם

מפעל יעבור לנצרת, אני לא רואה בעיה אם העובדים הם מנצרת או מחיפה. לדעתי, אלה

יהיו אנשים מחיפה.
היו"ר א' נמיר
אז למה להעביר לנצרת?
א' אורן
אולי לא יעבירו.

אנחנו צריכים להבין ולזכור שהשוק בישראל קטן. תעשיה שאין לה 70% ייצוא היא

בצרות. יש בעיה של ייצוא. עיקר הצרות ברפא"ל זה לא בגלל מערכת הבטחון אלא בגלל

מה שקורה בעולם הגדול, שהשוק הולך וקטן. הבעיות הכי גדולות זה סביב השוק לחוץ-

לארץ.

לגבי רפא"ל מדברים על 1,000 איש, אותו מספר שהיה לפני שנה.

אנחנו מכוונים עבודות לרפא"ל אבל זה לא לפתור את הבעיה. ברפא"ל יש פרישה מרצון,

מדברים על כ-400 איש. יש מאמצים שתהיה פרישה מרצון.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
יש מפעל "לשם", שהוא על הגב של רפא"ל, מה יש שם?
אי אורן
זו לא הבעיה היחידה שיש לנו.
חי פלץ
בראשית דברי, כמה הערות. חיפה היא לא האזור הבעייתי, לא בארץ ולא בצפון. יש

בעיות אחרות - הגליל המערבי. ההתמקדות על חיפה היא מוטעית. לדעתי, אין שום בעיה

שתהיה הסעה לכרמיאל.

היו"ר אי נמיר;

לפני עשרה ימים הייתי בחיפה. יש שם אבטלה. את מי תסיע לכרמיאל?
חי פלץ
התעוררה שאלה למה לחיפה צריך לתת כך ולאזור פיתוח כך. אפשר להקים מפעל במגדל-

העמק ויסעו מחיפה למגדל-העמק. צריך להסתכל על האזור ועל הרדיוס של 60 ק"מ.
היו"ר אי נמיר
נתפשר. נדבר על האזור.
חי פלץ
חיפה היא עיר חזקה מבחינת התשתית האנושית שלה, שהיא מצויינת. אם תהיה צמיחה

של הסקטור העסקי, כמו שאנחנו מצפים ומקווים, ואם הפניות למרכז ההשקעות יתממשו -

הבעיה של חיפה היא זמנית. צריך להתאזר בסבלנות. אזורים בנגב - לגביהם אי-אפשר לומר

שהבעיה היא זמנית. באזור חיפה רבתי - שם, להערכתי, בעיית האבטלה היא זמנית.
היו"ר א' נמיר
כמה זמן נמשכת הזמניות הזאת?
יי צבו
גם בארץ הבעיה היא זמנית?
חי פלץ
בעיית האבטלה בארץ התחילה בסוף 1987. כשנסגרו מפעלי הסתדרות באזור הצפון

נוצרה אבטלה. התקופה היא סוף 1987.
היו"ר אי נמיר
מאז נשארה אותה בעיה. שום דבר משמעותי לא קרה/ מה האוצר הולך לעשות?
ח' פלץ
האוצר עושה ככל יכולתו, עם משרדים אחרים, לעודד הקמת מפעלים חדשים. יש

חוק לעידוד השקעות הון, הרחבות, מענקים והלוואות. אנחנו מעודדים.



ברגע שהמיגזר העסקי מתרחב - הבעיה של חיפה רבתי תיפתר, מה שאולי לא נכון

לגבי אזורים אחרים.
ש' רייניש
בחיפה יש 30 דורשי עבודה על כל הזמנת עבודה.
היו"ר אי נמיר
למה איו לנו נתונים עדבניים? ביקשנו לקבל את החומר באופן שוטף.
שי רייניש
נמציא.
היו"ר אי נמיר
תשאיר לנו את החוברת.
יי צבו
ברור שהבעיה העיקרית היא הבעיה של המקרו. חיפה היא קורבו של מצב כללי במשק,

ויש לה כמה תנאים ספציפיים.

במקרו, בלי שינוי כללי באקלים, בלי שתהיה בארץ הרגשה של וראות, של כדאיות,

של בטחוו שיש טעם להשקיע, בלי זה לא יבואו משקיעים בהיקף שאנחנו רוצים בו.

לפי בנק ישראל אנחנו צריכים שיהיה גידול של 9% לשנה בתוצר הלאומי. זה כמו

טיפוס על האברסט, זה אפשרי אבל זה קשה מאד.

בעיית האבטלה לא תיפתר בלי תהליך מדיני. לא יעזור שום דבר. עם זאת, ביו זה

וביו אמירה שעד אז איו מה לעשות - זה לא נכוו.

זה בקשר למקרו. בשנת 1987 דיברתי במלוא הגרוו שלי על הדבר הזה, גם במליאה

וגם בוועדת הכספים. הנסיוו בעולם, מאז שנות השלושים מראה שבמצבים כאלה איו למדינה

ברירה אלא להניע את גלגלי המשק על-ידי השקעות ציבוריות בתשתית - כבישים וטלפונים,

שאנחנו מפגרים בהם - כולל השקעות בנתיבי איילוו, כולל השקעות בכביש הנורא, כביש עכו

שבשעות עומס אי-אפשר להגיע לשום מקום.
חי פלץ
בשעות הבוקר, חיפה - עכו, זה עניו של חצי שעה.
ר' ברקאי
בשעה ארבע וחצי בבוקר.
יי צבו
ויש כבישים מסוכנים. ההשקעות בכבישים מוחזרות תוך שנתיים-שלוש, שלא לדבר על

העצבים של עם ישראל. איו מנוס אלא לעשות את זה. אבל מה עושים? מוציאים כספים

לדברים לא פרודוקטיביים - בתי-תמחוי, סעד. נכוו, במדיניות שאנחנו עדים לה צריך

בתי-תמחוי.



יש מחקר של המכון לפיתוח התיישבותי, ברחובות, שמצביע על כך שאזור הגליל

ביחוד וגם חיפה יהיו בעוד 5 שנים אזורים מוכי אבטלה מהקשים ביותר בארץ. לכן אני

מבקש שנקבל תמונה.

היה כאן יוטב-ראש מרכז ההשקעות והוא סיפר על אישור השקעות וכוי. כשנותנים

אישורים להשקעות עדיין לא יודעים מה ייצא מזה. לכן חשוב לדעת מה היה כתוצאה

מאישורי השקעות, משנת 1988, כמה אישורים, מה יצא מזה, כדי שנוכל לקבל תמונה

מה המצב בין ההצהרה לבין הביצוע בפועל.

אינני יודע מה נאמר בחוק. אם החוק נותן תמריץ למפעל שעובד מחיפה לאיזה שהוא

מקום בארץ - צריך לבטל את זה. בתקופה כזו, כשיש אבטלה כללית בארץ, צריך לתת תמריץ

מיוחד למפעל שמקים מפעל חדש בעיר פיתוח אבל היום לא הייתי נותן תמריץ למפעל שעובר

אפילו מתל-אביב לעיר פיתוח. בתקופה הזאת זו לא יכולה להיות המדיניות.
שי אדבלי-אלמוזלינו
יש להצטער שהתמונה לא משתנה, אנחנו לא דורכים במקום אלא אנחנו נסוגים. מי

שבשנת 1991 תלה תקוות שתהיה צמיחה במשק, הוא התאכזב. אני חוששת שגם בשנת 1992

לא תהיה צמיחה. יותר מזה, אם בשנת 1991 היתה צמיחה בבנין - בשנת 1992 תהיה התמוטטות,

תהיה האטה ויהיו פיטורים גם בענף הבנייה. צופים שבשנת 1992 יהיו פיטורים גם בתעשיה,

כי אין מפעלים חדשים, אין הרחבות, הייצוא לא גדל, ואם כר - מאין תבוא הישועה?

לנציגי הממשלה, שאני לא מאשימה אותם, אין שום בשורה.

אם נוסיף לנתוני האבטלה בחיפה את האקדמאים ואת המיואשים שאינם נרשמים ומחפשים

בעצמם מקום עבודה, התמונה שנקבל איננה מעודדת, היא מייאשת; היא מייאשת גם את המטפלים

וגם את הסובלים ממכת האבטלה.

שמענו שהממשלה החליטה על ערבויות מדינה.
היו"ר אי נמיר
על כמה מההשקעה?

שי ארבלי-אלמוזלינו;

שני שלישים, בתנאים מסויימים.

יי לוי;

יותר מ-60% מהמשקיעים בוחרים במסלול הזה.
שי ארבלי-אלמוזלינו
יש כל הכסף להשקעות?
יי לוי
אחרת הם לא היו בוחרים בזה.
היו"ר אי נמיר
בכמה מדובר?
י' לוי
בשנה האחרונה זה יותר ממיליארר ורבע, יותר מ-60% זה בערבות מדינה.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

היתה קרן שלא נוצלה, בגלל ריבית גבוהה.

מפעל נשר רוצה להשקיע סכום של 135 מיליון בדי להכניס כבשן נוסף לעיבוד מלט

בצורה יבשה ולא רטובה.מרכז ההשקעות לא אישר. שר האוצר תומך בבקשה של מפעל נשר,

השקעה של 135 מיליון אבל שר התעשיה והמסהר הטיל וטו.
היו"ר א' נמיר
כי שר האוצר הסכים.
שי ארבלי-אלמוזלינו
נכון.

ההשקעה הזאת יכולה להעסיק 1,000 איש בהקמה ואחר-כך 135 איש בקביעות. אני

חושבת שאת התכנית הזאת צריך לאשר בלי שום היסוסים.מרכז ההשקעות עשה קשיים. יש

מלחמות בין השרים ושר אחד מטרפד את השני.

עד שמפעל מוקם זה ענין של שנתיים-שלוש וכשיש מפעלים שרוצים להשקיע מכספים

ולתת תעסוקה, לא מאשרים להם.

יש חוק לעידוד המיגזר היצרני, שעדיין לא מופעל. החוק הזה התקבל בחודש יולי

1991.
חי פלץ
הוא יופעל בימים אלה.
שי ארבלי-אלמוזלינו
7 חודשים אחרי אישור החוק. יש תקנות אבל החוק עדיין לא מופעל. אני חוששת

שאם הוא יופעל הוא יופעל לא בצורה הנכונה, כי הוציאו את החיילים המשוחררים,

זאת אומרת מי שמעסיק חייל משוחרר לא יקבל עבורו את השליש מהקבר בטענה שהחייל

מקבל מענק. זה אבסורד, זה לא ייתכן.

כואב הלב לדבר על המצב ברפא"ל, פיטורים של 1,000 איש, מרביתם מחיפה ויש

גם מכרמיאל, שגם בה יש חוסר עבודה. אלה אנשי מקצוע מעולים. יש פתרונות שמערכת

הבטחון חייבת להביא אותם בחשבון, שלא אפרט אותם כאן. אולי מערכת הבטחון חייבת

לשנות את השיטה.

צר לי לומר שאני יוצאת מהישיבה הזאת בעגמת נפש. לא שמענו שום בשורה לעזור

לחיפה. הדיונים בנושאי האבטלה חוזרים ומתקיימים ואין שום בשורה. זה מייאש.

התבשרנו שהממשלה קלימה סוף סוף דיון על נושא האבטלה וסגן השר הביא תכניות

לגבי 120 אלף. איפה זה?זה רציני? זו בועת סבון. שום דבר. זה לא רציני.

לצערנו, המשק הולך ומידרדר. מספר הבלתי-מועסקים גדל אבל זה לא מדאיג את הממשלה.

201 אלף בלתי-מועסקים וזה לא מזיז לאיש. בתקופה הקשה הזאת הממשלה היתה חייבת ליזום

וליצור מקומות תעסוקה ולא לחכות שהשוק יצור מקומות עבודה.



המדיניות שהממשלה הזאת דוגלת בה איננה מתאימה לתקופה של חוסר עבודה קשה כל

כר.

ההצעות שהציע מזכיר ההסתדרות במרחב חיפה צריכות להיות מובאות בחשבון, אזור

פיתוין לתעשיה, אני מדברת רק על התעשיה. זה יכול לעזור.

היו"ר א' נמיר;

אני מבקשת ממר בסון נתונים עדכניים לגבי אזור היפה, ומה עושה שירות התעסוקה.

יש טענות קשות ששירות התעסוקה נותן אישורי אבטלה בקלות יתרה.

הייתי עדה לוויכוח מאד קשה ביו מזכיר מועצת הפועלים לביו מנהל מפעל שסרב לקבל

מנהלי ייצור. כששאלתי מדוע זה, הוא אמר: באים אלי עובדים משירות התעסוקה, עובדים

יום ואחר-כך הם מבקשים פתק שהם אינם מתאימים לעבודה.
ש' בסון
המצב בחיפה הרבה יותר גרוע. על כל הצעת עבודה יש 30 דורשי עבודה. צריך להיות

מאמץ משותף של כל משרדי הממשלה ליצירת מקומות תעסוקה, אפילו בדרך מלאכותית. צריך

להיות תמרוץ של הסקטור העסקי.

אני חדש בתפקידי בשירות התעסוקה. מיום שנכנסתי לתפקידי בשירות התעסוקה אני

משנה את התדמית של שירות התעסוקה ואת צורת עבודתו. אני מנסה דרך הדשה לגבי עבודה

יומית מזדמנת - פתיחת הלשכות בשעה שש בבוקר כדי שהמעסיקים יוכלו לקבל עובדים בו

ביום, במקום בני דודנו. זה יתחיל להתבצע ב-1 בינואר.
היו"ר א' נמיר
אתה מתכוון לעובדים מהשטחים.
ש' בסון
כו, עובדים מהשטחים.

עובדי שירות התעסוקה ייצאו אל המעסיקים כדי להביא הזמנות לעבודה.

כפי שאמרתי קודם, נשתדל לספק למעסיק עובד בו ביום. זה עדייו בגדר של ניסוי

בארבע מקומות בארץ, בחיפה, בקרית-גת, באר-שבע וכפר סבא.

אני לא הייתי משמיץ את שירות התעסוקה. אני מוכו לקבל ביקורת עניינית.
היו"ר א' נמיר
יש לנו משהו נגדך? אבל מה נאמר כשאני שומעת בשידור בטלוויזיה משני מנהלים

שאומרים, מודים, מאשרים שיש הרבה מאד אנשים שלא רוצים לעבוד ונותנים להם אישורי

אבטלה. הם דיברו על תופעה. נותנים אישורי אבטלה כמעט אוטומטית.
ש' בסון
לא נותנים אוטומטית.

כפי שאמרתי, אנשי שירות התעסוקה ייצאו אל המעסיק כי הסיסמה שלי היא, עם הפנים

למעסיק.

כל הנושא של שירות התעסוקה ישתנה מ-1 בינואר.



היו"ר אי נמיר;

נקווה. תקבל קרדיט.

אני-חושבת שהישיבה הזאת מאר עצובה. לצערי, כך רוב הישיבות שלנו בנושא האבטלה

במקומות שונים בארץ.

גם אני סבורה שבלי יוזמה של הממשלה שום דבר לא יהיה.

מר יוחנן לוי, אתה מגיע לוועדה הזאת כבר הרבה שנים. מה שנעשה זה לא רציני.

מר בסון, מה אחוז האבטלה בחיפה?
ש' בסון
5.3%.
היו"ר א' נמיר
בתקציב של השנה יש לנושא התעסוקה 6% מהתקציב, 6.6 מיליארד ש"ח; סכום של 3.4

מיליארד ש"ח, זאת אומרת כמחצית מהסכום של 6.6 מיליארד זה הפחתת עלות העבודה ולא

רק לתעשיינים, שלגביהם לא היה ויכוח, אלא לקחו על זה טרמפ גם רופאים, גם סוחרים,

גם עורי-דיו ואחרים.

יש לפני רשימה לאן הולך הכסף - סבסוד שער; עידוד השקעות בתעשיה, ידידה לעומת

השנה החולפת; עידוד מחקר; סבסוד שכר וקליטת עלייה; סל קליטה; ביטוח לאומי; בריאות;

עבודה ורווחה; ומזה אפשר להביך כמה מקומות עבודה חדשים יהיו במשק.

אני רוצה לומר, זה פשוט נורא כשבאים אלינו ואומרים שמושקע כסף. היה כאן מר תרי,

שיצא לפי בקשתנו לבדוק. הוא חזר וסיפר כמה הממשלה משקיעה. הסכום הגדול ביותר היה

ב"פולגת", קרובל-3 מיליון דולר, להחלפת ציוד. ואני יודעת שהחלפת ציוד בטקסטיל פירושה

פיטורים מסיביים. אני יודעת שבמפעל "דלתא" בכרמיאל, במחלקות שבהן חודש ציוד, באולם

ענק יש 2 עובדים. אין ספק, חשוב לחדש ציוד אבל לא רק שזה לא יוצר מקומות עבודה אלא

הוא גורם לביטול של מקומות עבודה.
א' אורן
אם זה יגרום לייצוא, יכול להיות שבשלב הבא זה טוב.
היו"ר אי נמיר
אבל בקצב הזה, קודם אנשים ימותו מרעב ואחר-כך אולי יהיה ייצוא.

אני זוכרת שכאשר דיברו על המפעלים הפטרוכימיים וזיהום אמרתי שאינני יודעת

מה יותר טוב, למות מרעב או מזיהום אוויר.

מוכרחים ליצור מקומות עבודה. 5.3% אבטלה, כל מובטל בשבילו זה 100%.
יי לוי
יש נושא של תשתית.
היו"ר אי נמיר
אני יכולה להשפיע שיתנו קרקע?



אני יושבת בוועדה הזאת שבע שנים ואני יכולה לומר שאנחנו יכולים להתחלף עם

הממשלה, כי מה ששר האוצר אומר- שר התעשיה והמסחר מטיל וטו, ולהיפך מה ששר התעשיה

והמסחר אומר - שר האוצר מטיל וטו.

אנחנו יכולים רק להשפיע. ארבע פעמים הלכתי לראש הממשלה בנושא התעסוקה. אני

הולכת לאן שצריך. צריכה להיות לי תעודת מורשה. האם הכנסת היא הגוף לעניו זה?

האם זה תפקידה של הכנסת?

אני אומרת, תשבו יחד, כל הגורמים, תסעו לחיפה ותחזרו אלינו בעוד שבועיים עם תשובה.

אני אומרת ליוחנן לוי, אני לא זוכרת שנה שלמשרד התעשיה והמסחר היו כל כך הרבה

תקציבים וכסף כמו שיש לו עכשיו. איש לו יודע היכן מונח הכסף הזה. שום דבר לא קורה.

אני רוצה לומר כאן שהחזרנו למשרד העבודה את הנושא של הקרן למניעת אבטלה.

4.5 מיליון ש"ח לסיוע למפעלים - לא השתמשו בזה. ביקשו העברה לשנה אחרת. איך יכול

להיות שלא משתמשים בסכום של 4.5 מיליון ש"ח כדי לעזור למפעלים במצוקה?

בעוד שבועיים אתם תחזרו לכאן. אני מוכנה לשבת אתכם לפני ישיבת הוועדה,

בישיבה נפרדת, כדי לעזור לחיפה.

בעוד שבועיים נקיים ישיבה נוספת. המזכירה תקבע את הזמן. מוכרחים להביא הצעות.

יש תכניות מגירה. יש תעלת הימים. מתי עשו את המוביל הארצי? יש עבודות ארכיאולוגיה.

עשו אתר למופת, אבל אנשים מקבלים שכר מינימום ומפוטרים.

גם אנשי שירות התעסוקה צריכים לבוא בהצעות ולהראות י ויזמה. עדיף שאנשים יעבדו

בעבודות יזומות מאשר יישבו בבית ויקבלו דמי אבטלה. תקפידו במתן אישורים לדמי אבטלה,

כי הקלות במתן האישורים משחירה את מי שמקבל אישור בטוהר וביושר.

בישיבה הבאה נרצה לשמוע רעיונות גם מצד התעשיינים.
קריאה
נביא.

היו"ר א' נמיר;

תודה רבה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.

קוד המקור של הנתונים