ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 18/12/1991

דיווח מנכ"ל-משרד העבודה והרווחה בעניין הגשת תביעות על עבירות על חוק שכר מינימום

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 329

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום רביעי. י"א בטבת התשנ"ב (18 בדצמבר 1991) .שעה 00;09

נכחו;

חברי הוועדה;

א. נמיר - יו"ר

ת. גוז 'נסקי

רן כהו

י. צבן

מוזמנים;

א. שוורץ - מנ"כל משרד חעבודח והרווחה

י. ברק - היועץ המשפטי, משרד העבודה והרווחה

ר. שפריר - מטלת באכיפת חוק שכרמינימום במשרד העבודה והרווחה

ח. פלץ - אגף התקציבים, משרד האוצר

ג. הרפנס - נציג הוועד הפועל של ההסתדרות

י. גטנין - התאחדות התעשיינים

מ. הילב - התאחדות התעשיינים

מזכיר/ת הוועדה;

א. אדלר

קצרנית;

ש. אלתרמן

סדר-היום;

דיווח מנ"כל העבודה והרווחה בעניין הגשת תביעות

עלידי המשרד על עבירות על חוק שכר מינימום



דיווח מנכ"ל-משרד העבודה והרווחה בענין הגשת

תביעות על עבירות על חוק שכר מינימום

היו"ר אי נמיר;

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. אני אצטרך היום לעזוב יותר מוקדם. אם הנושא

יימשך, אבקש מאחד החברים להמשיך ולנהל את הישיבה במקומי.

ביקשנואת מנכ"ל משרד העבודה והרווחה שהוא עצמו יבוא וידווח לנו בעניו הגשת

תביעות על ידי המשרד על עבירות על חוק שכר מינימום.

בפתח הישיבה, לפני שאני מציגה את המוזמנים, אני רוצה לשלוח מכאו ברכה לסגו

השי- פרוש. נודע לי לגמרי באקראי אתמול שסגו השר פרוש אושפז. מיד טלפנתי לבית

התולים ומבית החולים הודיעו לי שהוא כבר עזב הביתה. דיברתי עם ביתו, עם הגברת

פרוש. בשמכם, בשם כולנו מסרתי לו איחולי אחלמה. ביקשתי מאשתו שלא יגזים. אמרה לי

הגברת פרוש שעוד לא נולד האדם שיכול לגרום לכך שבעלה יעבוד קצת פחות.

אסתר, תשלחי מברק לסגו השר, שבפתח ישיבת ועדת העבודה והרווחה שלחנו את מלוא

האיחולים מכל הלב לסגו השר פרוש לאחלמה מהירה ומבקשים ממנו שישמור על בריאותו.

נמצאים איתנו המנכ"ל מר אברהם שוורץ, יצחק ברק היועץ המשפטי של משרד העבודה

והרווחה, רינה שפריר שהיא האחראית מטעם המשרד על אכיפת חוק שכר המינימום, יוסי

גטניו מהתאחדות התעשיינים, רבקה קליין עוזרת המנ"כל

אני רוצה ברשותכם לשאול, האם אתם מוכנים שי!ישיבה תהיה פתוחה, כי כאו נמצאת

מישהו שביקשה להיות נוכחת ואנחנו ברצון נענינו.
רן כהו
מי החליט שהרפנס יבוא?

היו"ר אי נמיר;

ההסתדרות. יש שלשה דברים שנרצה לקבוע מועד דחוף כדי לקיים בהם דיוו. 1.

ההודעה ש- 60% מהילדים הערבים בארץ חיים מתחת לקו העוני ומופלים במתו שירותים

סוציאליים. יש מועצה מיוחדת שהכינה כאו עבודה מאד קשה. זה כתם נורא על החברה

הישראלית.

בנושא הערבי יש הצעה לסדר היום, אבל אנחנו נקיים דיוו לפני כו. אנחנו מבקשים

ממך ללמוד את הנושא ונצטרך לקיים דיוו מאד מאד דחוף על הנושא הזה.

2. יש פירסום מטעם אק"ים על מפגרים שנפגעים מהעדר בקרה כספית על פנימיות.

אמנם סגו השר מסר לנו כמה פעמים שהוא השיג כספים ביהוד למפגרים כדי לצמצם את

התור. אני יודעת שהתור לא צומצם. לי יש תחושה שסיפור המפגרים, הפנימיות והבקרה

הכספים מיום ליום נעשה יותר גרוע.

3. ביקשתי הבוקר ממזכירת הוועדהלתאם עם מנכ"ל משרד הבטחוו מועד לכינוס ועדת

תמישנה המיוחדת שהקמנו בשעתו לעניו רפא"ל. עניו רפא"ל מאד הסתבך. גם לי יהיה מה

למסור על נושא קרו ההתיעלות.

ויו כהו;

מה עם תע"ש? השבוע נשלחה הודעת פיטורים למאתיים איש. ההצעה שלך לסדר היום

עוכבה.
היו"ר אי נמיר
אני אדאג עם מזכירת הוועדה לראות מה אנחנו עושים בנושא הזה. הבר הכנסת רן

כהן, היתה לי שירדו איומה בטלפון עם מנ"כל התעשייה הצבאית, מר קומיסר. בגלל סגנון

כזה והתנשאות כזאת אני טרקתי את הטלפון. אמרתי לו: אתה פשוט אדם גס רוה ואני לא

מוכנה לדבר איתך יותר.

רן כהן;

אני מנצל הזדמנות שהמנ"כל פה.מאחר ושמענו גם הבוקר את הדיווה החוזר ונשנה

לגבי הנושא הנושא של הכפלת התקציבים לגבי ילדים הרדים בפנימיות, לעומת המצוקה

הקשה של מאות ילדים בסיכון חיים מש בגלל היעדר תקציב, בכל זאת צריך שיהיו למשרד

העבודה והרווחה איזה שהם קריטריונים אמיתיים כדי לתת מענה גם לילדים שנמצאים קודם

כל בסכנת חיים, ולאחר מכן לדברים שאולי נעשים כדין מבחינה פורמלית. סכנת חיים

במדינת ישראל ובעם היהודי היתה תמיד קריטריון עליון לגבי הקצאת משאבים. מה אתם

עומדים לעשות בענין הזה?

הי ו"ר אי נמיר;

עכשיו לנושא שעל סדר יומנו. אני אקבע איתך שאחת לשבועיים אתה תהיה אצלנו

בוועדה. אנחנו חייבים לשבת עם סגן השר או איתך, עם כל הכבוד. יש לנו המון הצעות

על סדר היום, גם דברים שוטפים.

מכתב אחד אני רוצה לקרוא בפניך, מכתב של נשיא בית הדין לעבודה השופט גולדברג.

הוא עונה על מכתב שאני כתבתי לו בשם הוועדה; "במכתבי בנדון מיום 11.11.19 הבטחתי

לברר נתונים על מספר התביעות בנושא שכר מינימום שהוגשו בבתי הדין האזוריים. בירור

זה העלה כי לא ניתן לקבל נתונים מדויקים על מספר התביעות האזרחיות, מהטעם

שהתביעות לשכר מינימום אינן מסווגות מראש בסיווג מיוהד, ויש צורך לבדוק לידנית

אלפי תיקים שענינם תביעות שכר. ההערכה של מזכירויות בתי הדין האזוריים היא שמדובר

בעשרות תביעות בלבד. לעומת זאת התברר כי המדינה הגישה מאז חקיקתו של הוק שכר

מינימום ועד היום תביעה פלילית איות בלבד לבית הדין האזורי בתל-אביב, בגין הפרתו

של החוק, וזאת ביום 7.11.91. (מספרה נב.8-57}. לבתי הדין האזוריים האחרים לא

הוגשה כל הנביעה הפלילית לבגין הפרת חוק שכר מינימום."

אדוני המנכ"ל, בישיבה שהיתה כאן לפני כמה שבועות אנחנו קיבלנו מגרשון הרפנס,

שעושה בהסתדרות בנושא הזה עבודה נהדרת, תיק אדיר של תביעות שהוגשו. אני חושבת שהן

הוגשו למשרד העבודה. הם טוענים שאף אחת מהתביעות האלה לא הוגשה.

בשטח קיים הנושא של שני שקלים ושלשה שקלים לשעה לעולים חדשים. כאן הטענות

הקשות ביותר הן אל הקבלנים הפרטיים. לגבי חלק לא מבוטל מהם יש פשוט הפקרות. עד

כאן. אתה מכיר את הנושא, בבקשה אדוני המנכ"ל.

אי שוורץ;

הייתי רוצה שנהלק את הנושא לשני תחומים; תחום התביעות ותחום האכיפה. בתהום

התביעות היועץ המשפטי ברק יאמר לנו בדיוק מה קורה , ממ קורה ומה יקרה. אחרי כן נאמר

מה עומד להיעשות, כדי לסכם את הענין.

היו"ר אי נמיר;

מר הרפנס, הבאתי את התיק שלכם לדיון. למי הוגשו התביעות האלה?

ג' הרפנס;

חלק הוגשו לבית הדין.



היו"ר א' נמיר;

יש מכתב של נשיא בית הדין לעבודה האומר שהמספר של התביעות שהוגשו שואף לאפס.

למי אתם מגישים את כל התביעות האלה?

ג' הרפנס;

חלק מהתביעות הוגשו באמצעות משרד העבודה והלק הוגשו על ידי המזכירים במקומות

השונים.

י' ברק;

אני רוצה לעדכן את הנתונים שלכם. מאז המכתב הזה של והשופט גולדברג הוגשו עוד

שלש תביעות, כלומר בסך הכל ארבע תביעות לבית הדין לעבודה. המדובר בעבירות

פליליות. לגבי תביעה נוספת התיק מוכן להגשה והיא תוגש ביום ראשון. שתים מהן בבית

הדין האזורי בתל-אביב, שתים בבית הדין האזורי בהיפה וההמישית תוגש בירושלים.

בישיבה הקודמת נאמר לוועדה שהיו בפני הלשכה המשפטית שבעה תיקים פליליים

להגשה, מתוכם באותו זמן הוגש רק אחד. והסיבה היא שהתברר לנו שחומר הראיות לא היהך

מספיק בתיקים האלה.
היו"ר אי נמיר
תיקים שקיבלתם מההסתדרות?

י' ברק;

לא. תיקים שמחלקת הפיקוח שלנו העלתה. בישיבה הקודמת דווח לוועדה שהיו שבעה

תיקים מוכנים להגשה, אבל התברר לנו אחר-כך שרק אחד היה בשל לבית המשפט. לגבי היתר

היה צורך להמשיך לחקור כמה נושאים. הרקירה בוצעה וכתוצאה מכך המשכנו להגיש תיקים

כפי שמסרתי לכם.

אתם צריכים לדעת שזה משפט פלילי. קורה הרבה פעמים שמשטרה חוקרת נושא ומעבירה

לפרקליטות, והפרקליטות מחזירה להשלמת ראיות. זה מה שקרה אצלנו בתיקים האלה. אני

מקווה שבמשך הימים הקרובים תושלם החקירה לגבי כל שבעת התיקים וכל השבעה יוגשו

לבית המשפט.

בינתיים המחלקה שלנו שאמונה על הוקירה בנושא הזה ממשיכה לפעול. זו כבר בעיה

אי1רת, בעיית החקירה והפיקוח. אני שם כאן נקודה. זה כל הדיווח שלי.

היו"ר אי נמיר;

רינה שפריר, בבקשה. אולי תדווח' כמה אנשים עובדים אצלכם.

ר' שפריר;

זה כל כך עצוב, אותם שני אנשים. הם לא מתרבים משום מה.

היו"ר אי נמיר;

והשאלה גם מה הם עושים. אני מקווה שהם לא עושים עבודת משרד.



ר' שפריר;

בעקרון,- אין באפשרותנו בגלל חוסר כוח אדם לבצע פיקוח שיגרתי למניעת התופעה.

מרגע שמתקבלת תלונה אם יש צורך לצאת לשטח, הם יוצאים לשטח. חוקרים את האנשים

בשטח. אם יש תלונה תלונה או בכתב וצריכים לקחת את העדות מהעובד, בלי צורך בשלב

ראשון לבקר בשטח, מזמינים את העובד. זה החלק של העבודה המשרדית.

בלי תלונה אנחנו לא מסוגלים לעשות את הפיקוח. יש הרבה תלונות ולאחרונה בעיקר

מעולים חדשים.
היו"ר א' נמיר
האם לא חשבתם שכדאי סתם ביום אחד בשבוע לעשות ביקור פתע באיזה מקום בלי

להודיע?

ר' שפריר;

אנחנו לא מודיעים מראש. זה בעיקר קורה בחברות קטנות. אלה לא תעשיניים גדולים

שאפשר לבוא ולבדוק אצלם.

היו"ר א' נמיר;

אתם רואים, אומרים עליכם גם דברים טובים. כשמגיע לכם אינם מקבלים את כל

הקרדיט.

ר' שפריר;

אלה מקומות קטנים, בדרך כלל גם לא מאורגנים. אנחנו מקבלים תלונה ומתחילים

לחפש את הכתובת של אותו עובר עבירה.

ספציפית לנושא של התלונות, לא של התביעות, שקיבלנו ממר הרפנס. בדרך כלל הוא

מעביר תלושי משכורת לסגן שר העבודה, הוא לא מפנה את זה אלינו. אנחנו מקבלים את זה

לארור מכן. זאת אומרת צריך לקחת בחשבון שעובר זמן עד שהן מגיעות אלינו. היתה ערימה

של תלושי משכורת. חלק גדול מאותן התלונות התייחס לחברה איות, למעביד אחד. הנושא

טופל. מיד אחרי התערבותנו השכר הושלם והובטח שהחברה תבדוק מה לגבי עובדים אחרים

שלא התלוננו ותשלים את השכר של כולם.
רן כהן
מי זה?

ר. שפריר;

חברת השמירה. הם שילמו פחות משכר מינימום במפורש. פניתי לחברה ומיד הושלם

השכר וניתנה התחייבות גם בכתב וגם בעל פה.

רן כהן;

אתם יועצים לעניני השלמת שכר או שאתם משרד ממשלתי שממונה על אכיפת החוק?

קרי, במקום שיש עבירה גם מגישים תביעה נגד המעביד. יש בחוק הזה שיניים כדי לתבוע.

בשדרות אדם גנב מעולה חדשה את כספה באופן הכי ברוטלי, שילם לה 602 שקלים על חודש

עבודה. אתם טענתם שהוא ישלם לה את ההמשך. מה קרה עם אותו מעביד?



היו"ר אי נמיר;

איו ספק שזה לא יכול כך להימשך. לכן המנכ"ל כאן. אני מבינה שהמנכ"ל בא אלינו

היום עם הצעות אופרטיביות.
ר' שפריר
לגבי חלק מאותן התלונות שקיבלתי מלשכת סגן השר, התברר שהנושא בכלל לא בתהום

טיפולנו, באשר התלונות היו על פיטורי העובדים. העובדים כלל לא קיבלו את שכרם. זו

אינה עבירה על הוק שכר מינימום, זו עבירה על הוק הגנת השכר.

היו"ר אי נמיר;

מה את עושה?

ר' שפריר;

אני מסבירה לעובד.

היו"ר אי נמיר;

את מעבירה למישהו אהר שאהראי על הוק הגנת השכר?

ר' שפריר;

להודיע לעובד שלא אנהנו מטפלים בזה. אנהנו ממליצים שיגיש תביעה להלנת שכרבכל

המקרים ללא יוצא מהכלל יש תלוש משכורת עם שמו של העובד. אין כתובת ואין לנו

אפשרות להגיע לעובד על מנת לקבל ממנו פרטים נוספים ולגבות ממנו לעדות.

אני פניתי בכתב למר הרפנס וביקשתי שבכל מקרה של תלונה אני מבקשת שיהד עם תלוש

משכורת תועבר אלי הכתובת.

היו"ר אי נמיר;

למה לכתוב מכתבים, אם יש לכם כל כך מעט אנשים.

ר' שפריר;

זה איורי שלשה נסיונות טלפוניים שלא הצלחתי לך להשיג אותו ושהשארתי הודעה שאני

מהפשת אותו, הנסיון הרביעי היה לכתוב מכתב.

אם יורשה לי, אענה ספציפית להבר הכנסת כהן. בעקבות התלונה בדקנו את הנושא.

המעביד השלים את שכרה של העובדת. הנושא של העובדת נסגר. באותה תקופה שהושלם שכרה

נבדקו תלושי משכורת של שאר העובדות. כולן קיבלו את שכרן כהוק. לא הסתפקנו בכך,

ערכנו כעבור זמן מה ביקורת פתע לבדוק מה קורה עכשיו. נבדקו תלושי משכורת, העובדות

מקבלות את שכר המינימום. זה נכון לעכשיו, אין ולא היינה עבירה על החוק.

רן כהן;

גבירתי, את לא מעלה על דעתך שלגבי המישים אלף מקומות עבודה יש סיכוי שהמשרד

שלך או האגף שלך או המהלקה שלך יעמדו ו יאתרו עבירות על ההוק. לכן ההוק קבע שיש

ענישה. זו היתה דרישה של המעסיקים שיענישו.



היו"ר אי נמיר;

חבר הכנסת רן כהן, בשביל זה נמצא כאן המנכ"ל. לא צריך לשכנע את הוועדה שהמצב

הזה יכול להימשך.

רו כהן;

על אותו מקום עבודה אני פניתי עוד פעם.

היו"ר אי נמיר;

אתה רוצה שאני אספר לך על כמה מקומות עבודה אני פונה? אנהנו יודעים מה קורה

כאן, יש הפקרות מוהלטת.

אי שוורץ;

הבר הכנסת רן כהן, בנושא הענישה החוק נתן בידינו את אפשרות הענישה המשפטית,

לא האדמיניסטרטיבית. כיוון שזו הדרך שנקבעה, זה ליין לא קל. יש ליין יותר קל -

הענישה האדמיניסטרטיבית. קיימות ענישות אדמיניסטרטיביות. זו בעליל עבירה על ההוק,

יש להמתין לראות וכו'. אתם רואים מה יוצא בסוף מהצנרת ואיזה דרך חתחתים העניו

עובר. כיוון שהמחוקק קבע שדרך הענישה היא משפטית, אז קבענו דרך די קשה בענין הזה.

בנושא הזה קשה קצת להלין עלינו. אם נלך עם כספומט ביד מאחד לשני, נוכל לצאת עם

ענישה אדמיניסטרטיבית. לכל מי שנפגוש בדרך נאמר; עברת עבירה על חוק שכר מינימום

והוא יצא עם קנס ביד. זה נתון בידך ולא בידי.

רן כהן;

אפשר גם להרחיב את הענישה.

היו"ר אי נמיר;

חבר הכנסת רן כהן, זה לא תורם בשלב זה. אני יודעת שהמנכ"ל התכונן ובא עם

הצעה.

אי שוורץ

השלב הראשון של ההכנה היה לדעת מה נעשה ולברר את הדברים עד תום. את יודעת

אותם, חברי הכנסת יודעים אותם ואנחנו מנסים להתמודד איתם.

קיימים שנים-שנים וחצי תקנים. גברת שפריר אמרה שהמספר לא גדל ואינני רואה איך

הוא הולך לגדול. מכל מקום, לחשוב באוזני שפנו לאוצר ושאלו מדוע הוא לא מקצה כוח

אדם נוסף כדי לאכוף את החוק הזה, ותשובת האוצר היתה שלא פנו.

הנהלת המשרד טעתה כנראה רק בדבר אחד, שלא פנתה בכתב. דרך הדיסקוס עם האוצר היא

בדרך של שיחות, הבנות ודברים מסוג כזה. אני כבר מודיע שאנחנו נפנה בכתב עם

העתקים. אבל אני לא מחכה לענין הזה, רבותי. בקטע הזה הגדלת שיא כוח האדם של המשרד

נתונה לויכוח או לא, נעשה זאת אולי בתקופה אחרת.

סוכם בהנהלת המשרד;4 י לנו גוף של מפקחים על בטיחות בעבודה בסביבות 70 איש.

אנחנו ההלטנו להוסיף להם מטלה נוספת. קודם כל יש צורך ללמד את האנשים להבין שיש

כאן עבירה על חוק שכר המינימום. צריך לדעת לקרוא ניירת, צריך לדעת לקרוא תלוש

משכורת, אם זו חלקיות מישרה או מישרה שלמה, או צורת פיצול תלוש המשכורת, כדי

להוציא מסקנה ברורה שכאן ישנה עבירה על חוק שכר המינימום. אנחנו נשתדל מאד בתהליך

מקוצר עד כמה שניתן להכשיר אנשים. אנחנו נטעה אם נשלח לשטח אנשים אחרי כמה ימי

עיון, אבל עדיף שנטעה וגם נצליח.



כדי לתת את המימד החשוב שנראה בעיני הנהלת המשרד, נכון לרגע זה, לכל הפחות

יתגייסו- לטובת הענין הזה. אני והפקידות הבכירה, גבירתי, לא נחכה לתלונות, אנחנו

נלך עצמנו יחד עם מפקחי העבודה, יחד עם עוד קבוצה שעדיין לא סוכם עליה עם ועד

העובדים, לשטח. בכל מקרה, עם המיגזר הזה סוכם הענין ואנחנו מקווים שנוכל להראות

פירות, עד כמה שזה ניתן.

הקצאת אנשים פרופר שכל עיסוקם יהיה רק לטובת הענין הזה בהגדרה מעשית וממשית,

נוכל להציג לך עם תשובת האוצר על מכתבי שיוצא בנושא הזה.

היו"ר אי נמיר;

כמה ביקשתם?

אי שוורץ;

אנחנו נבקש את המקסימום הדרוש. לדעתי אנחנו זקוקים בענין הזה לא פחות

משלשים-ארבעים איש כדי שיעסקו בנושא הזה בצורה הכי אינטנסיבית שאפשר. אנחנו

צריכים לצאת בייבום" בענין הזה כדי להפיק לא רק את התועלת המספרית של עבריינים

אלא גם את האפקט כדי להרתיע את האנשים האחרים, אני לא מעיז לבקש יותר, הלוואי

וניענה גם בקטע הזה.

רבותי, עד שניענה ועד שייעשו דברים, אנהנו אנשי המשרד מתגייסים לטובת הענין

הזה במטלה נוספת על אנשים שיבצעו את הענין הזה במסגרת העיסוקים העיקריים שלהם. זו

ההצעה שאנחנו היום במשרד מסגלים להתמודד איתה. אם ועדת העבודה והרווחה חושבת

שההוק שחוקק איננו מגובה במספיק כוה אדם וההצעות שלנו אינן מספיקות, אני אשמח

להיעזר בה כדי לקבל את כוה האדם שיעסוק פרופר בנושא.

כל הדיבורים על מדיניות האוצר להחזיק את המצב הזה כפי שהוא, כי זה טוב למישהו

במדינה, לא מקובלים עלי. לא שמעתי מעודי את זה מהם.

היו"ר אי נמיר;

אני לא בטוחה שאני אתמוך בעוד 30 עובדים. אני יודעת מה יקרה עם התקנים. הבעיה

היא לא התקנים.

אי שוורץ;

מה שאנחנו מסוגלים להציע היום זו מטלה נוספת על אלה שעוסקים וממילא נמצאים

במקומות העבודה. אני מקווה שזה יתן את תוצאותיו הן מבחינה הרתעתית והן מבחינה

משפטית.

הי ו"ר אי נמיר;

אני רוצה להציע לסדר שני דברים. אני פניתי בשעתו לסגן שר העבודה והרווחה לקבל

רשימות על הפנימיות. לא נכתב למי שייכות הפנימיות האלה. זה פרט מאד חשוב לנו -

ממשלתי, ציבורי, חרדי.

אני אומרת לחברי הוועדה, יש תיק אצל מזכירת הוועדה. מי מחברי הוועדה שרוצה

יכול לעיין בתיק הזה.

אי שוורץ;

אני כמנ"כל יכול לאפיין פרטי,ציבורי. את שאר האיפיונים שאולי מענינים אותכם

אני משאיר לכם.



היו"ר אי נמיר;

אדוני, זה מה שאנחנו מבקשים. על המסיון אפשר לדעת? יש פנימיות של המסיון.

אי שוורץ;

אני לא יודע מה זה מסיון, אני יודע מה זה נוצרי.

היו"ר אי נמיר;

סגן השר יודע מה זה מסיון, סגן השר יודע מה זה נוצרי. למסיון יש פנימיות

שאפילו משרד העבודה והרווחה משתתף בתקציב שלהם, בלית ברירה. זאת אנהנו אומרים כאן

גם כיהודים חילוני ים.

אי שוורץ;

אל תבקשי ממני לצבוע בצבעים אחרים.

היו"ר אי נמיר;

אני לא מבקשת ממך כלום, הפנייה שלי אל סגן השר. חבר הכנסת יאיר צבן ואחריו

חברת הכנסת תמר גוז'נסקי.

י' צבן;

ברור לי שבעיצומה של התקופה הכלכלית הנושא הזה יעסיק אותנו הרבה מאד. קשה

להתמודד עם הנושא הזה כאשר הביקוש לעבודה גדול כל כך וההיצע שלה קטן כל כך.

דווקא לכן אנחנו חייבים לא להרים ידיים ולחזק את כל המנגנונים היכולים לבלום את

הסחף.

נושא שני. נכון שעיקר הבעיה היא בתחום של הקבלנים, בתחום של השירותים. יחד עם

זה, לא הייתי אומר שבתחום של התעשייה, כולל התעשייה המאורגנת, אין הפרות של חוק

שכר מינימום. אני לא מציע לאף אחד לצייר את התמונה הזאת. אני כבר לא מדבר על

התחכמויות לחוק. שמקבלים אמנם בלוקש את ה-1221 שייח, אבל הוא מורכב מיסוד משולב

600 שייח, רכב 400 שייח, טלפון 200 שייח, לבני אדם שלא ראו רכב ולא ראו טלפון וכו'

וכוי.

נושא שלישי שייך להערכה כללית חברתית כללית, המצב הזה שהולך ומתהווה אמנם

במפעלים הגדולים לא מביא להפרת חוק שכר המינימום, אבל הופך במקרים רבים את שכר

המינימום לשכר הנורמטיבי שהופך אותו לשכר מקסימום, מכיוון שזה חוקי. מכיוון שיש

מלאי עצום של אנשים שמוכנים לעבוד בפחות, אז לא צריך לדאוג לשכר של העובדים.

עיקר הטענה שיש לי כמובן היא לא לרינה שפריר ולא לאלי פז. יש לי גם טענה

אליהם. יש מדיניות של הממשלה, אני אומר את זה חד וחלק. הממשלה לא היתה מעונינת

בחוק הזה והיא מוכנה ברצון לראות אותו גווע. מנוונים את החוק הזה. בתוך זה יש

בעיה עם משרד העבודה והרווחה. אתם מתיימרים להיות אלה שיש לכם גישה אהרת.

גבירתי היושבת ראש, היתה לנו כאן ישיבה ב-28 באוקטובר. כל החומרה של הבעיה

הועלתה אז במלוא החריפות. אני שואל אותך, אדוני המנ"כל,וכאשר סגן השר יחלים אני

אבקש באותה החריפות לשאול אותו, מה עשה משרדך בעקבות הדיון הזה. איזה צעדים ננקטו

בעקבות הדיון הזה?



עכשיו לנושא המנגנון. בוודאי שאם מישהו בא לנפח מנגנון בצורה לא נורמלית, אין

צורך. אבל להתעלם מהעובדה שיש כאן בעית מפתה של מנגנון? שנים ורבע עובדים יכולים

להתמודד - עם הבעיה הזאת באיזו שהיא צורה? שמינית אמרכלית של מחוז הדרום ושמינית

מישרה אחראית מאשדוד דרומה יכולה להתמודד? שמינית מישרה של מי שעוסק בהיתרים לשבת

מנתניה פונה יכולה להתמודד? בכל האיזור שבין אשדוד לנתניה רינה שפריר שמנהלת את

היחידה ויש לה עוד תפקידים, ותחתיה עוד מי שיש לו עוד תפקידים יכולים להתמודד?

אני שואל אותכם, איפה אתם הייתם כל הזמן לפני האוצר? אם זה תחום כל כך חשוב

מדוע לא העברתם אנשים בתוך המשרד ליחידה הזאת, שיהיה לה בשר מינימלי, חמישה ששה

אנשים עם תפקידים ארורים, עוד לפני שמבקשים מהאוצר תקנים. אם זה נושא חשוב. אני

יודע את הקשיים במשרד, אבל מוכרחים לעשות את הדבר הזה.

עכשיו לשיטת הפעולה. כאן הטענה שלי להנהלת המשרד, לאלי פז ולרינה שפריר: מהו

הטיפול הדידקטי הזה? האם גם בעבירות ארורות נעשה כך? המעשה הזה גובל בגניבה. הברת

השמירה לא ידעה את החוק, חוק שכר מינימום? היא בנתה על שלא תיתפס והפרה את החוק.

גם עם גנבים נוהגים כך? גם עם עבריינים אחרים נוהגים כך? תעשה הפרה סיטונאית של

החוק ואחר-כך תבטיח להתנהג יפה ובזה גמרנו את העסק? אני לא מקבל את הדבר הזה.

במיוחד כאשר אין לכם מספיק מפקחים ואין לכם אפשרות להשתלט על הכל, הדרך היחידה

היא דרך ההרתעה. הדרך היחידה היא להטיל על חברת השמירה ל ענישה חריפה למען ידעו

וייראו. אין מנוס מלקבוע שהמערכת כולה על כל חלקיה משדרת למעסיקים: אתם יכולים

לצפצף על החוק מבוקר עד ערב, שום דבר לא יקרה לכם.

מה לעשות? אני ממש לא מבין את המעבר משנים ורבע עובדים לשלשים. יש בזה קצת

התגרות. תביאו הצעה של עשרה מפקחים ונפזר אותם בכל הארץ. ההצעה בענין מפקחי

העבודה לא רצינית. בהשוואה לכל הארצות פר עובדים בתעשייה הפיקוח על עבודה בנושא

הבטיחות בצורה דרמטית פחות. לאן הולכים המפקחים האלה, גברתי? הם הולכים למפעלים

הכימיים הגדולים ששם יש פחות בעיות. זה תחום אחר, מדובר במהנדסים כימאים. הם

יתעסקו בשכר מינימום?

אפשר לעשות גם מבצעים, אדוני. פעם בחודש קבוצה של עובדים, כולל מפקחים כאלה,

תצא לביקורות פתע. אני הגעתי הצעת חוק, אני מבקש שנחשוב ליחד איך לקדם אותה. צודק

המנ"כל בענין ענישה אדמיניסטרטיבית. אני הצעתי לגבי משפט 10,000 ש"ח, לגבי קנס

מינהלי 2,000 ש"ח על כל עובד שנמצא. צריך להיות פער בין הקנס המקסימלי במשפט לבין

ענישה אדמיניסטרטיבית. להעניש את ההתישנות משנה לשנתיים לפחות, כי חלק מהתיקים

לא הגיעו לכלל משפט, ואחריות מיוחדת בנושא הקבלן.
ת' גוז'נסקי
הבעיה המרכזית שאנחנו למעשה דנים בה היא בעית המדיניות, מעבר לשאלה של תביעה

אחת כזאת. כמובן שאם לפני חודשיים שלשה סיפרו לנו שהוגשה רק תביעה לאחת והיום

אנחנו שומעים שהוגשו חמש, אז אפשר להגיד יופי של גידול.

לא זאת הבעיה. מדיניות האוצר ברורה ושמענו את האוצר לא פעם ולא פעמיים.

מדיניות האוצר היא ששכר מינימום צריך להיות מחוסל. נסיונות לחסל אותו באמצעות

שינוי ההוק לא הצליחו, לכן השיטה היא לקצץ בו בכל מיני שלבים, 80% משכר המינימום,

זמניות וכוי.

בתוך זה נכנס גם משרד העבודה. עם כל הכבוד לסגן השר, בחומר שאנחנו קיבלנו בנושא

האבטלה, יש משפט שאומר במפורש מטעם סגן השר: בחוק שכר מינימום לא צריך לגעת,

כיוון שהוא ממילא כרגע לא רלבנטי. זו העמדה גם של משרד העבודה, לא רק של משרד

האוצר. אדוני המנ"כל, נתת פה הצהרה מאד נכבדה, אבל היא לא עולה בקנה אחד עם

מדיניות המשרד. זה לא עולה בקנה אהד עם מדיניות המשרד. מדיניות משרד העבודה זהה

מבחינה זו למדיניות האוצר, לצערי הרב.

זוהי האשמה חמורה מאד. מכאן נובע כל מה שקורה בתחום הפיקוח על השכר ומכאן כל

שיהות השיכנוע עם המעבידים. לכן כל היחס הרחמני הזה אל המעבידים ולא אל העובדים

המסכנים הוא פרי המדיניות הזאת.



כל זמן שלא תשתנה המדיניות הזאת וכל זמן שיחשבו שאס יש אבטלה זה בסדר

שהעובדים מקבלים מעט, הדברים לא יזוזו בכלל.

נקודה שניה לגבי שיטות האכיפה ושיטות התמרון. פה יש בעיה יסודית מאד. עובדים,

ודאי לא עולים חדשים, לא יודעים לקרוא את תלוש המשכורת. הם יודעים רק לקרוא את

הסך הכל למטה. מה לא מכניסים בשכר מינימום? קצובת הבראה, דמי נסיעה, קיצבת ילדים.

הכל נכנס ובסוף מופיע שכר מינימום. העובד הולך שמח וטוב לב הביתה והוא הושב שקיבל

שכר מינימום.

לא צריך להוסיף עשרים עובדים. משרד העבודה היה צריך לעשות מערכת הסברה קודם
כל בטלוויזיה שאומרת לעובד
אלה הזכויות שלך, זה שכר המינימום. דע את זכויותיך.

הרי לא עושים שום מערכה כזאת. מי יודע בכלל את הזכויות שלו?

נקודה שלישית. בענין התביעות יש דרישה מהעובדים להעיד. הוא בא למועצת
הפועלים, מביא את התלוש ואומר
אני חושב שרימו אותי. מזכיר מועצת הפועלים אומר

לו: רימו אותך. העובד הולך הביתה וחושב שבזה הבעיה נגמרה. אחר-כך מתחילים: תבוא

להעיד, תבוא להעיד, תבוא לבית משפט. מה יקרה לעובד כזה אם הוא יעבור את כל התהליך

הזה? הרבה עובדים עושים חשבון שאחרי כן יהיה עליהם תו שהם "טרבל מייקרס", גורמי

צרות. ולא יקבלו אותם לשום מקום, לא עם שכר מינימום וגם ללא שכר מינימום. ואז

מרוב פחד, בתנאים הקיימים של האבטלה, הוא לא מגיע.

התוצאה היא כמובן שאין תביעות, כי הענין לוקה בכך שלא מחשבים בבעייתיות. לכן

בתנאים הקיימים חייבים לעמוד לצידו של העובד לא רק בזה שמזמינים אותו אלא איך לא

יתנקמו בו. אם לא יהיה פה שיתוף פעולה מלא בין משרד העבודה ובין ההסתדרות, הדברים

פה לא יזוזו. לצערי הרב גם ההסתדרות בענין הזה עושה מעט מאד בתחום של הגנה על

העובד שמאיימים עליו. אם ההסתדרות לא תבטיח לעובד הגנה מעבר לזה, אי אפשר יהיה

לעצור.

ודבר אחרון. אחת הסיבות לירק המזלזל בנושא הזה היא העובדה שרוב מקבלי שכר

המינימום ורוב הנפגעים הם נשים, עולים חדשים, ערבים. מתיחסים אליהם בכל המערכת

בצורה של כוח זול. לכן המאבק הזה היום פי אלף יותר חיוני.

אני מצטרפת לדיעה שמפקחי בטיחות לא יכולים לפקח על שכר. לדעתי זה רק יפריע.
היו"ר אי נמיר
לסדר. מאחר ואני ב-10 חייבת לצערי לצאת, ביקשתי מחבר הכנסת רן כהן שימלא את

מקומי. הבטחתי למנכ"ל שהישיבה היום תהיה ישיבה יותר קצרה.

אני רוצה לומר כמה דברים לחברים. אדוני המנכ"ל, יושבים כאן נציגי התעשינים

שליוו אותנו עם הרבה מריבות והרבה מחלוקות על חקיקת חוק שכר המינימום. חלק מחברי

הוועדה יודעים זאת, ואני ודעת זאת מהסיורים הרבים שלי, היום הולך וקטן מספרם של

העובדים שמתלוננים, והוא ילך ויקטן. העובדים פשוט פוחדים שהם יפוטרו מהעבודת, גם

אם הם הולכים להסתדרות. כמעט ואין היום תלונות של אנשים כבודדים.

הייתי בסיור בכרמיאל ביום חמישי החולף. באיזה מקום פורסם שאני אהיה שם.

העולים אינם יודעים מהי אופוזיציה ומהי קואליציה, הם לא מבדילים בין כנסת לבין

ממשלה, שמעו שיש מישהו שהוא בתואר שלו "רבוטה" ובאו. הם לא ביקשו רווחה, הם ביקשו

עבודה. עבודה זו הרווחה של כולם. אני לא ידעתי מה לעשות. אפילו לשמוע אותם לא היה

לי זמן, כי לוה הסיורים שלי במפעלים היה כנאד עמוס.

הם לא יגישו היום תלונות והאוצר יחגוג. אנחנו יודעים את עמדת האוצר. האוצר

לא רוצה שכר מינימום, הוא רוצה חוקית לפרק את המיכשול האחרון שיש לו, כדי לתת

למשחק הזה של שוק חופשי לחגוג.



יש לנו ויכוח עם משרד העבודה והרו ורד!, כי אנחנו עם משרד העבודה והרווחה בנושא

הזה באותו הצד. אדוני המנכ"ל, אני מתנגדת בכל תוקף לתוספת של שלשים-ארבעים תקנים.

אני יודעת מה זה, זה מזכירות וחדרים ורכבים. עם זה נתמודד?

אתם חייבים לעשות מבצעים. לגייס כל שבוע 15 - 10 עובדים ולשלוח אותם לביקורי

פתע. גם אם יהיוך לך 50 עובדים, אי אפשר יהיה להתמודד עם המכה הזאת. אם תקבלו

תקנים נוספים, זה ינקה לחלק מהאנשים את המצפון, זה לא יעשה דבר וחצי דבר בשטח.

אי שוורץ;

קיבלתי את האתגר.

היו"ר אי נמיר;

אנחנו עם משרד העבודה באותו הצד של המתרס בנושא הזה, גם עם התעשיינים. אני

חייבת לומר לשבחם, מרגע שהתקבל חוק שכר המינימום הם עשו הכל כדי שישולם שכר

מינימום. גם אם הם התנגדו. הבעיה שלנו היא עם הקבלנים הפרטיים.

מר ברק, אני חייבת לומר לך את הדברים באופן הכי חברי והכי גלוי. אני לא

משוכנעת שאתה מקדיש את מלוא כובד משקלך לנושא הזה של אכיפת חוק שכר מינימום. יכול

להיות שאני טועה. מאחר ואנחנו נפגשים כמעט כל יום בימים שהכנסת עובדת, בוודאי לא

בגלל כוונה לא טובה, אני לא מרגישה אדוני המנייכל להט בתוך המשרד לעשות משהו כדי

לאכוף את החוק.

זה יכול להיעשות רק באמצעות ביקורי פתע. אתם זוכרים מה קרה כאן כאשר אנחנו

פתאום נכנסו לעיסקי מסעדות והעלנו את העניו של נרגילה. אני זוכרת כיצד אלי פז לקח

את הענין ברצינות ועשו שם שלשה ביקורי פתע. אני לא אומרת שזה פתר את הענין, אבל

זעזע במשהו את המערכת.

אי שוורץ;

ברק ואנוכי קבענו להיות החוליה הראשונה.

היו"ר אי נמיר;

יוצא מהכלל, אבל רק ביקורי פתע. אם לא ייעשה הדבר בדרג הבכיר ביותר במשרד

מפעם לפעם, שום דבר לא יקרה כאן, גם אם תקבלו עוד מאה תקנים.

אני לא אתן יד לתקן את חוק שכר המינימום. ברגע שנפתח את חוק שכר המינימום

לתיקון, לענישה כזאת או ענישה אחרת, הוא ייפתח לסיפור עידכון השכר הממוצע במשק.

לא אתן לפתוח, כל עוד אני כאן. אני יודעת למה מחכה האוצר ולמה מחכה היום הרוב

בכנסת.

אזמין לישיבה מאד קרובה את נשיא בית הדין לעבודה , כי אני חושבת שאנחנו

חייבים להתייעץ איתו. נזמין אותו ואת השופטים באיזורים כדי להתייעץ איתם מה ניתן

לעשות.

לגבי ההסתדרות. זה תמיד כך שכאשר יש טענה היא נאמרת כלפי אלה שהם בסדר. מר

הרפנס, אני יודעת כמה ארגה מקדיש לנושא הזה של שכר המינימום. טוב שאתה מטפל בענין

הזה. אבל לא יעלה על הדעת שהאגף לאיגוד מקצועי, אשר עזר וסייע לנו רבות באכיפת

החוק יחד עם התעשיינים, לא יפעל בנושא הזה.

חבר הכנסת רן כהן, אתה ודאי זוכר שהלכנו לאגף לאיגוד מקצועי וישבנו עם

המזכירים. גם אחרי הרקיקה אנחנו כל הזמן מגלים יוזמה כדי לאכוף את החוק הלכה

למעשה. אני לא מקבלת שהיום בנושא הזה יש קול דממה דקה. אלי לא הגיעה זעקה לא

מהוועדה המרכזת ולא מהרמה הכי גבוהה.



ומשפט אחרון בנושא הקבלנים הפרטיים, של העושק הנורא שהם עושים בעובדים, של

הפיכת עובדים לאבק אדם. אדוני המנכ"ל, אנהנו נהיה אחראים שהעליה מברית המועצות

תיפסק. לא אנחנו, הממשלה. הם לא יבואו הנה כדי לעבוד בשכר של 2 ו-3 שקלים לשעה.

אפילו מזון אי אפשר לקנות בו, כדי לא להיות רעבים. בעובדה שמשרד העבודה והרווחה

לא נותן את דעתו על סיוע בשינוי חקיקה כזו או אחרת, או באכיפת החוק הקיים, הוא

נותן יד למעשה הנורא הזה.

לכן אנחנו פונים אליכם בכל לשון של בקשה, אתם איתנו באותו צד של המתרס, יראה

היום משרד העבודה והרווחה את הנושא של אכיפת שכר המינימום ושמירה על הזכות

האלמנטרית של העובד כאתגר מספר אחד. מה אתם עושים היום? שירות התעסוקה רושם את

מספר המובטלים. האגף להכשרה מקצועית מאד משתדל, אבל במסגרות הקיימות. גס הוא מאד

מוגבל. בואו נשמור על מה שקיים, כדי לשמור על אותו עובד שהוא כבר נמצא בעבודה.

אני שוב מתנצלת שאני חייבת לעזוב ואני אבקש מחבר הכנסת רק כהן למלא את מקומי.

ג' הרפנס;

אני רוצה את עצמי קודם כל מחוייב לומר שהנושא הזה לא יורד מעל סדר היום של

ההסתדרות. לא עוברת ישיבה אחת בוועדה המתאמת שחברים לא יזעקו נגד הדבר הזה, אבל

לדאבוננו קצרה ידנו.

ברוב המקרים המדובר באמת בעבודה בלתי מאורגנת. מה יש להם לדבר עם ההסתדרות?

מזכיר האיגוד המקצועי מופיע, אין לנו מה לדבר איתך, אנחנו לא מכירים אותך. אמנם

יש גם מקרים מאד מתוחכמים. נזכר כאן שם אחד של חברת השמירה, ואנחנו באמת השתוממנו

באיזו צורה פותרים בעיה של חברה כל כך גדולה, שמחזיקה אלפי עובדים ועושקת מספר

גדול של עובדים. כאשר אחד נתפס ועוד אחד נתפס, מתפשרים איתו. הרי אותו אחד הנתפס

הוא אחד מני רבים מאד.

בחומר שהגשנו לכם יש מקשרים של עובדים שפוטרו בגלל שהעיזו לומר דבר, עוד לפני

שהגיעו לבירור.

ת' גוז 'נסקי;

כיוון שהעזו לדרוש שכר מינימום.

ג' הרפנס;

כן, מפני שהעזו לדרוש שכר מינימום. הרי אנחנו נלחמנו קשות בשביל החוק הזה.

זה היה מאבק של שנים, אחרי שבתחילה היו הסכמים על שכר מינימום והם לא ענו לבעיה.

חשבנו שיבוא חוק ויפתור את הבעיה. מי יגן על החוק? מי שממונה להגן על החוק,

הממשלה, על כל המשתמע מכך. לנו אין משטרה, לנו אין מפקחים מהסוג הה. והרי הפשע

החמור הזה מכסה חוגים רחבים מאד. צדקה הגברת שפריר שאמרה שבמרבית המקרים אלה הם

מעסיקים קטנים. ההבדל בין המעסיק הקטן למעסיק הגדול הוא בכך שהמעסיק הגדול עושה

זאת בצורה מתוחכמת. הוא משלם לפקידים מיוחדים שהם יתכננו לעקוף את החוק.

גם היום אני חושב שמבלי שהממשלה תירחם לאכיפת החוק, אנחנו לבדנו לא נוכל

לעמוד במשימה. קודם כל בגלל אותם מעסיקים בלתי מאורגנים שבכלל לא מכירים אותנו

ובכלל לא מוכנים לדבר איתנו.

אני רוצה לומר למנכ"ל שהאיגוד המקצועי מוכן לשתף פעולה בקשר לנושא הזה. לנו

יש אנשים שהם בתוך הענינים בכל מקום, בכל מועצת פועלים. יש מזכירי איגוד מקצועי

שבמיוחד מהמסרים לנושא הזה, אלא שקצרה ידם מלהושיע. הם עשויים לעזור לכם. אם אתם

תפנו אלינו, אנחנו בחפץ לב נשתף פעולה, להיות חלק מאותם הגופים מבצעי הביקורת,

והם בוודאי יוכלו לתת עזרה אפקטיבית יותר מאשר אחרים. תודה.



רן כהן;

אני מקווה שיהיה סיכום מאד מעשי לדיון. אני יודע שיש אנשים המזלזלים בנושא,

והזלזול הזה הוא אולי הסיבה לרפיון המעשה. הרקע לדיון הזה היא העובדה שבכל שוק

העבודה, להוציא מקומות עבודה מאורגנים ומסודרים, קיימת אוירה של פחד מצד אהד ושל

יאוש מצד שני. פהד של עובדים לתבוע את מה שמגיע להם, לתבוע תנאים סוציאליים

ולתבוע שכר. מצד שני מה שמשלים את הפהד הוא היאוש. לא מאמינים לאף אחד, לא

מאמינים להסתדרות, לא מאמינים למשרד העבודה. רק במקרים נדירים, כאשר כלו כל

הקיצים, כאשר כבר פיטרו אותם או במקרה מישהו גילה, פונים בתלונה.

אם האוירה הזאת תימשך צריך להיות ברור מה התוצאות שלה, התוצאות שלה

מבהינה לאומית. אתמול אורי גורדון דיבר על כך שכמה עשרות אלפים מעולי ברית

המועצות מבקשים לרדת מהארץ. ירדו מהארץ. לא יקרה כלום, אנהנו נמשיך ברפיון ובפיק

הברכיים שלנו.

המשתחררים מצה"ל יראו שזאת האוירה, יקומו ויעזבו את המדינה הזאת. האנשים ילכו

לפשע. האנשים ילכו לכל דבר ארור. אם שוק העבודה מופקר ואין מי שיגן עליו, זה המצב.

אני מוכרה לומר פה שני דברים מאד מאד קשים. לא יעזור, זו ירהמיאליות שאין

עימה סליהה, אין עימה שום פשרה. במשך כל כך הרבה שנים שהוק כזה קיים להגיש ארבע

תביעות משפטיות? כאשר כתוב בהוק שזאת הסנקציה? אני לא מבין את הענין הזה. מה זה

אם לא שיתוף פעולה עם כל המציאות הזאת?

רע מאד שיש רק שתים והצי מישרות לענין הזה. אבל גם עם שתים והצי מישרות זה מה

שצריך לעשות?

אדוני המנכ"ל, נכון שאין סנקציה מינהלית, ותיכף אגיד בענין הזה משהו. אבל יש

סנקציה משפטית. כל מקרה שעלה והגיע והיה ברור שלא שולם, היה צריך ללכת לבית משפט.

להפעיל את הסנקציה שישנה בחוק, אחרת החוק מת.

מה מבינים מזה מעבידים? מעבידים שהם השונאים הכי גדולים של המעבידים האלה,

שרוצים למוטט אורנם על ידי עבודה זולה ובלתי מאורגנת מבלי לשלם. בהפקרות הזאת הם

רוצים למוטט מקומות עבודה מסודרים. הם מבינים מזה שאין בעל בית, אין מי שישלוט.

הקטע השני כלפי ההסתדרות. מר הרפנס, מה אתה מתאר לנו פה הסתדרות מגוייסת.

בישיבות מטרטרים את השכל בלי סוף. זו הבעיה? 75% מתקציב ההסתדרות בוועד הפועל,

לא של קופת חולים, מיועדים למשכורות. מדובר על אלפי עובדים, על מליארדי שקלים.

אני שואל אותך בכל הרצינות: הדבר האחרון בהסתדרות הוא אכיפת שכר המינימום? מה זה

פאתוס, בוועדה המתאמת קורעים קריעה.

מר שוורץ צריך לבקש 30 אנשים? איפה פעילי האיגוד המקצועי שרצים על הענין הזה

בשטח ומגישים כל יום דו"ח? אין מעסיקים שאפשר למצוא אותם? הם לא נמצאים באיזור

התעשייה בחולון, באיזור התעשייה בראש העין, באיזור התעשייה באיזור המפרץ,

באיזור התעשייה בירושלים?

ת' גוז'נסקי;

הם הגישו מאות תביעות לבית הדין לעשבודה. הלוואי ומשרד העבודה היה עושה

עשירית ממה שהם עשו.

רן כהן;

אם אני הייתי צריך ללכת למשפט נגד ההסתדרות כאשר הם החליטו לא לקיים בחירות

ב-12 מועצות פועלים? בשביל זה ישנו התקציב של ההסתדרות. זה תקציב הפעולה שלה,

ללכת לבית המשפט בתביעות אזרהיות. אני לא מבין את הענין הזה. הלא אם אלה היו

עובדי חברת חשמל, היו מוציאים על זה מליונים. אם אלה מסכנים, דפוקים, בהסתדרות

אין אבא. זאת האמת, מה רוצים לסנוור את העיניים.



קריאה;

אתה חבר הוועד הפועל.

רן כהן;

אני חבר הוועד הפועל לצערי. איך אמר ישראל קיסר? אני קיבלתי 4% והוא 55% כדי

להמשיך את ההפקרות. היום בהסתדרות מתעסקים יותר עם מערכת הבחירות של קיסר מאשר עם

אכיפת שכר המינימום, וזה בניגוד לרצונו של המזכ"ל. בוועד הפועל האחרון אתה היית

עד שהוא לא רצה להתחייב להוציא חוזר לכל מוסדות ההסתדרות שהם לא יתעסקו במערכת

הבחירות שלו. הוא היה בארוחה שאירגן לו מר ברנס ופסה ל-250 אורחים. ארוחת צהרים

שעלתה הון תועפות.

ת' גוז 'נסקי;

שואלים אותם על מה אתה מדבר. לא ברור.

רן כהן;

סלח לי, עכשיו זה מגיע לאמת, כאשר נתקלים בבעיה האמיתית הזאת. אני צריך את

השוטר בשדרות? בשדרות יש מועצת פועלים, לא היא גילתה את אותו מופקר מרכז סניף

הליכוד בשדרות שמעסיק פועלות עולות חדשות ב-602 שקלים. משלם להם על צ'ק סניף בנק

לאומי בעזה. אני צריך רק להתגולל רק על הממשלה?

שלשה דברים לסיכום. אדוני המנכ"ל, יגרדו מהענין של שלשים מפקחים. למה לך הענין

הזה? שיהיו עשר תביעות בשבוע.

חי פלץ;

שלשה עובדים לא יכולים להגיש שלש תביעות?

רן כהן;

תפיקו עשר תביעות בשבוע, זה כל מה שצריך. אתה תראה איזו רעידת אדמה פה תלך.

י' ברק;

בכוח האדם הנוכחי אי אפשר.

י' צבן;

מי שבודק ביסודיות, בכוח האדם הנוכחי אי אפשר. אף אחד כאן לא היה מקבל את

התפקיד הזה עם שני וחצי עובדים.

רן כהן;

אני מציע לחברי הוועדה שאנחנו נפנה אל שר המשפטים ונתבע ממנו, בלי לנגוע בחוק

שכר המינימום. הוא מוסמך להוציא בתקנות קנס מינימלי, שאנחנו יכולים להגיד לו מה

יהיה גובהו. הוא יכול לקבוע את הקנס הזה בתקנות על פי החוק. ואז פקחים של משרד

העבודה והרו ויוה, שהוסכמו לכך, יוכלו ללכת למקומות העבודה ולהטיל קנס במקום בלי

משפט. זה לא מונע את האפשרות במקרים החמורים כן לתבוע למשפט. אנחנו צריכים לפנות

לשר המשפטים שיאשר את הענין הזה.

לפנות למשרד האוצר ולמשרד העבודה והרוויח להגיע להסכמה לגבי מספר פקחים

שיוכלו לממש את הענין הזה תוך תקופה קשצרה. לעניות דעתי זה צריך להיות בסדר גודל

של עשרה פקחים, עם הסמכה לרוץ לכל המקומות לבצע.



חיים פלץ, אני רוצה לומר לך בכל הרצינות. תאמין לי, הדבר הזח ירוויח את עצמו

מבחינת חתפוקח במשק,- אי מניעת התמוטטות של מקומות עבודח מסודרים, אי פגיעח

בעובדים שכדאי לעודד אותם לעבודח. ישלם את עצמו מחר מאד. לכן שווה להשקיע בעניו

חזה. בתנאי שיש תקנות, שיש את האנשים המוסמכים, שעברו את ההכשרה ושהם יתחילו

לעבוד ולהפיק תועלת ממשית.

אני מציע עוד דבר. לעניות דעתי אנחנו צריכים לפנות לשר המשפטים בענין נוסף.

תאמר לי מר ברק, האם הדבר הוא אפשרי. לא יכול שמעסיק יכול לפטר עובד בגין תביעה

על שכר מינימום בלי להיענש ולהיקנס בקנס ברוטלי.

ג' הרפנס;

לא יצא מזה שום דבר. הוא תמיד יצליח להתמחק. הוא יגיד, לא בגלל זה פיטרתי

אותו.

רן כהן;

אני מכיר את העניו הזה. מה קורה? כאשר מוגשת תביעה של עובד או גורם מוסמך

בשמו של עובד, משרד העבודה והרווחה, מועצת הפועלים, ולאחר מכן העובד הזה מפוטר -

יש עילה.

ר' שפריר;

יפטרו אותו שבועיים אחרי זה, כיוון שאחר בחמש דקות לעבודח.

רן כחן;

אם כבר ממילא פיטרו אותו, לחחזיר אותו לעבודה בכוח אי אפשר. לפחות לקנוס את

המעביד ב-50 אלף שקל. מעביד צריך לשקול עשר פעמים אם הוא בכלל הולך לעשות את זה.

זו הדרך היהידה למנוע את הפיטורים הצפויים שממילא יהיו, אם המעביד ידע שהוא צפוי

להיקנס. הוא צפוי לקנס כל כך גבוה שהוא יימנע מלעשות את זה.

לעניות דעתי אין שום סיבה לדאגה מצד שום מעסיק רציני ומסודר ואמין. לכן אני

מאמין שללישכת התיאום לא תהיה התנגדות.

י' ברק;

זה לא קיים בחוק, אין אפשרות כזאת.

ת' גוז'נסקי;

אדוני, גם כאשר מפטרים אישה והטענה היא אפלייה נגד נשים, המעביד יכול להגיד

שהיא איחרה חמש דקות. לא להגיש תביעות?

י' ברק;

אני מתייק לרעיון שחעלה חבר הכנסת רן כהן, שיוגש משפט פלילי נגד מעשביד שמפטר

עובד ויש חשד שזה בגלל תלונה על הפרת חוק שכר המינימום, הסיטואציה הזאת לא מכוסה

על ידי החוק. זח משפט פלילי, אי אפשר לייצר עבירה פלילית ליד השולהן.

רן כהן;

מר ברק, אפשר לבקש קביעה חד משמעית של הוועדה, שעל כל פיטורים בגלל תלונה על

שכר המינימום תוגש תביעה לבית המשפט?



י' ברק;

הסיטואציה הזאת לא מכוסה על ידי החוק. אין עבירה כזאת.

רן כהו;

על אי תשלום יש עבירה. על כל מקרה של אי תשלום ובעקבות התביעה אדם פוטר.

ת' גוז'נסקי;

זה במישור האיגוד המקצועי ולא במישור המשפטי. כאן יש בעיה שצריך לחשוב עליה.

י' צבן;

בחוק שויון הזדמנויות בתעסוקה יש הגנה. כאשר פונים למבקר המדינה בתלונה, יש

לנו הגנה מפני פיטורים.

י' ברק;

בשירות הממשלתי. בשירות הממשלתי אין בעיה של שכר מינימום.
י י צבן
מבחינת הקונצפציה יש בחוק שויון הזדמנויות בתעסוקה יש הגנה. ראינו מראש שנשים

תחששונה לתבוע ונתנו להן בחוק הגנה למפרע, ואם הן תתבענה הן מוגנות. צריך לחשוב

בכיוון הזה.
רן כהן
חברי הכנסת, תרשו לי לנסות לסכם את הדיון הזה. 1. אנחנו פונים גם אל משרד

העבודה והרווחה וגם להסתדרות להגיש תביעות לבית המשפט על מקרים של חריגים 2 .

אנחנו פונים אל שר המשפטים מזה ואל משרדי האוצר והעבודה מזה, להתקין תקנות על קנס

מי נהלי; להסמיך מפקחים של משרד העבודה והרווחה להטיל קנס במקום שבו יש עבירה על

חוק שכר מינימום. מאידך משרד האוצר יקצה כ-10 מפקחים למשרד העבודה והרווחה

שי וסמכו לנושא הזה.

3. מר ברק, אני מבקש שתבדקו את הנושא מה קשורה עם פיטורים בעקבות תלונה על

שכר מינימום ותתנו לנו חוות דעת. מלבד התביעה האולטימטיבית שלנו שבכל מקרה כזה על

אי תשלום שכר מינימום תוגש תביעה משפטית.

י' צבן;

עוד הצעה שהועלתה כאן, גם אם האפקטיביות הישירה שלה היא מוגבלת, בכל זאת היא

לפי דעתי תניב פירות, יש לה ערך ציבורי חינוכי חשוב גם אל תוך המשרד וגם החוצה,

מבצעים אחת לכמה שבועות של עובדים בכירים, אבל לא רק בכירים, אם במוד "אחרי"

לבדיקות פתע.
רן כהן
מה דעתכם שאנחנו נפנה גם להסתדרות שתקצה עשרה עובדים?
תי גוז ינסקי
יש להם מזכירי איגוד מקצועי שעוסקים בזה.
רן כהן
תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 1035)

קוד המקור של הנתונים